הבדלים בין שפת אם לבין שפת הסימנים לתינוקות בארה"ב
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
היי, רציתי לשאול האם יש הבדל בין שפת אם לשפת הסימנים לתינוקות בארה"ב? אם יש, מה ההבדלים? ועוד שאלה, כיצד להתמודד עם מצב שבו התינוק לומד לסמן, מגיע לגן ושם אף אחד, הגננת והילדים, לא יודעים לסמן ולא מבינים אותו? מה קורה במצב כזה? תודה רבה
שלום לסאנשיין ותודה על הפנייה, כינוי יפהפה. אני אוהבת כינויים עם אור. לגבי שאלתך, BABY SIGNS מגיעים מארצות הברית ותוכלי למצוא אותם גם בארץ. יש להם מדריכה רשמית תל-אביבית וגם נציגות. גם אנחנו התחלנו בלימוד בארצות הברית. מה ההבדל בינם לבינינו? על-פי תפיסת עולמי, השוני הוא מהותי ואת כמובן מוזמנת לחלוק עליי. בארצות הברית יש את הזרם שלהם ויש את התפיסה הכללית המציגה לתינוקות שפת סימנים אמריקאית. ASL. למעשה אנחנו נכנסים כאן להגדרה של סימנים. להגדרתי, סימנים הם קודם כל תנועה, סימון מלא בידיים, שפת גוף מלאה. "שפת אם" מחויבת לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) ואנחנו משתמשים בטכניקות ללימוד סימנים שהותאמו לארץ. BABY SIGNS גזורים מתוך ASL ועושים שימוש גם בג'סטות שאינן מסומנות עם הידיים ולא רק בסימנים. הם גם ממליצים להמציא סימנים - אנחנו לא. בשימוש בג'סטות (אני אמנע מלהשתמש בקיצור באנגלית) אם את רוצה לקבל מתינוקך סימנים ליצירת תקשורת, את *חייבת* לשמור איתו על קשר עין רציף. אתן דוגמא: הסימן שלהם לצפרדע הוא שרבוב של הלשון החוצה. אם למשל תינוקך ישוב "בתוכך" בעת הקראת סיפור, את לא יכולה לסמן לו והוא לא יכול לסמן לך מבלי שתזוזי ליצירת קו ראייה משותף. אם הסימן הוא סימן "מלא" כל מה שאת נדרשת הוא להושיט קדימה מעט את ידייך, כדי שיהיו בטווח ראייה של התינוק. גם אם הוא מסמן לך בחזרה, תוכלי לראות זאת, משום שהוא מבצע זאת עם הידיים ולא עם הפה/פנים. הדבר נכון גם לגבי ג'סטות במהלך טיול על מנשא. אחד ממכם צריך להסב את הצוואר אחורה או קדימה, בכדי לראות את התנועה. בעוד שלגבי סימנים, אפשר לסמן גם "על" הילד (לאכול למשל היא דוגמא פשוטה לכך). אם אתם הולכים כך לטיול ואת רוצה לשאול אותו אם הוא רוצה "לאכול" לא תהיה שום משמעות אם תשאלי אותו בעודך מסמנת עלייך, פשוט משום שהוא לא יראה את הסימן. הפתרון הוא לסמן עם האצבעות שלך על פיו. הרי איננו יוצרים התניה בנסיבות האלו אלא מחזקים את משמעות המילים.... דוגמא נוספת, אם את מסמנת "כלב" בצורת התנשפות - במקום הסימן המלא (שתי ידיים ככפות כלב עולות מעט ויורדות או טפיחת קריאה על הצד), כל שנותר לך לעשות במידה והילד אוכל, הוא לחכות עד לסיום הארוחה או לסיום לעיסת דבר זה או אחר כי הוא חווה הרבה דרך הפה - מה שקורה לא מעט במהלך השנה הראשונה... סימנים מצד התינוק או הפעוט הם מספיק מובחנים ונבדלים. דבר אחרון, שימוש בשפת סימנים מלאה הוא הבסיס לרוב המוחלט של המחקרים שנעשו בתחום וכפי שציינתי בעבר, יש לכך סיבות.
תודה רבה ליבי על התשובה המהירה :-) יש לך רעיון אולי כיצד ניתן להתמודד עם הגן (בעתיד) שבו לא יודעים לסמן ובעצם לא יבינו את בתי הקטנטנה?
