מה עושים עכשיו

השם שלך מסגיר בת כמה את וגם אני בכל מקרה יש לך שם יפה :):):):):):):) הרשמת את אמא שלי לפני חודש בערך והיום קיבלנו סימן ראשון! איזה כיף חוץ מזה שאני עייפה מאוד לא ממש האמנתי עד עכשיו לא ברור לי אם זה את או אמא שלי שהיא כמובן מאוד אובייקטיבית לגבי הנכד היא התרשמה ממך ותקחי ממני רק על זה קיבלת ממני הערכה... אבל אה יש לנו את המגנט ומה עושים אחרי שנניח נקבל בקרוב את הסימן השני? איך מתקדמים? אני רוצה לדעת במיוחד מתוך העייפות שלי ומיליון התעוררויות בלילה והרצון שלי לדעת למה הוא מתעורר ואם כואב איך עושים את זה? אם אפשר תחזרי מהר תודה!

שלום לליבי(2) ותודה על הפנייה. לגבי השם שלי אני לא אובייקטיבית למרות שהוא לא רק תודות למתי כספי אלא בעיקר נגזרת של שם אנגלי. וכן, אנחנו גדלים, ממרומי גילי המופלג. אבל רואים זאת על הקטנים בעיקר, איך שהם גדלים מסביבנו ולא להיפך... לעצם העניין. שמחתי לשמוע שקיבלתם סימן לחלב. סביר להניח שאכן תקבלו את הסימן השני בקרוב מאוד אם אתם עובדים עליו. אני משערת שתכננתם עוד סימנים. כפי שאני תמיד מציינת, חשוב להוסיף סימנים נוספים מתוך הכרות עם התינוק. לכל אחד יש דברים שהוא אוהב יותר ופחות. לא נלמד את המילה "דובי" ילד שמשחק רק בטרקטורים וקוביות כפי שנעדיף ללמד את המילה "אוכל" פעוט שתזונתו הפסיקה להתבסס על "חלב" וכו'. החוכמה היא תמיד לשלב בין מה שאנחנו מעוניינים בו לבין מה שהם מעוניינים בו. יש דברים שבמידה והתינוקות יבכו מספיק' צרכיהם יובנו ולא משנה אריכותו של תהליך האלימינציה. בסוף הבעייה תיפתר; "כואב" למשל. לעומת זאת, יש את הדברים שאם התינוק רוצה "לשוחח" עליהם, הרי שהוא יכול לבכות עד מחר, אבל יהיה קשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לאמא להבין מתוך כך שהוא רוצה "ספר" או "כלב" או "נעליים" .. .. החוכמה היא בשילוב של הדברים. כך, בכל פעם שאת מוסיפה סימן לאוצר המילים, את צריכה ליצור מעין "משמרות" בין המילים שמעניינות אותך, לבין המילים שמעניינות אותו. לגבי "כואב" הם חווים את הכאב באופן מובהק שאין להתעלם ממנו. כל פעם שהוא נחבט במשהו צריך לסמן לו "כואב" + "היכן": אוי ילדון שלי, "כואב" ב"ברך"? או "כואב" ב"אף"? (עם ההצבעות הרלוונטיות שמאוד חשובות) (וכמובן אחרי שנתנו לו את מלוא תשומת הלב למכה שקיבל והסימן מוצג אחרי שהילד נרגע מעט) את הסימן ל"כואב" מסמנים מולם בכל פעם, אבל הם למעשה מחזירים רק את הסימן המחווה "איפה" כואב להם ולא סימן ל"כואב" אלא בשלב מאוחר. את פעולת החיווי ל"היכן כואב" הם אינם מבצעים באופן מובהק *אלא* כאשר הם נחשפים לסימנים באופן שיטתי ועקבי. מקווה שאת ישנה עכשיו... רק טוב.

תודה רבה ליבי!