פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

פוסט טראומה מורכבת ptsd מילדות מאבא. כרגע בזוגיות. עם תינוק. עולה תחושה של חוסר משיכה מינית וויזואלית בקשר מהבחורה. שני אנשים טובים ודואגים זה לזו. דעות- למה להישאר ולמה לעזוב? האם משיכה מינית או /ו ויזואלית יכולה להתחיל בנקודה כזו בקשר ואיך לייצר אותה?

היי. ברוכה הבאה. האם אי פעם הייתה משיכה? וכשיש תינוק זה כל כך טבעי שפחות נמשכים...אם הייתה משיכה היא תחזור.

היי יקרה, צר לי לשמוע. חושבת שלא ככ קל ופשוט לפסוק להשאר או לעזוב. זה כל כך מורכב בגלל מה שעברת ובגלל הלידה וכו'.. שווה בהחלט לנסות. וכן, להסתכל על התמונה מכל ההיבטים לא רק על משיכה.... להבין את ההשלכות שיהיו לכאן או לכאן מה יעשה טוב יותר ואז להחליט. הייתי ממליצה לך על טיפול זוגי. או סקסולוגי וכד... אולי גם פרטני.. לבדוק אם זה יושב על זמן של אחרי לידה או טראומת העבר או תקשורת וכו'... מאחלת הצלחה. ובחירות טובות ונכונות לך לכם ולילד מתמודדת

לא יאומן אבל בדיוק כרגע קיבלתי מחברה נהדרת את המילים האלו... " התמקדי במי שרואה אותך צומחת פרא שופעת פירות עסיסיים ...ולא במי שמביט בך ומפחד מעוצמותייך וחושש מכוחותיה של אשה חזקה " עד כאן הציתות מילה במילה שכתבה לי.. לא יודעת לומר אבל יש המון כוח ואולי גם אמת ?? לא יודעת אם לקחה את המילים האלה מאיזה מקור שהו..אך אין ספק שהמילים האלה ....וואוווו חטולית

שמחה שזה נגע בך לעורר הרבה כוח ועוצמה. בהחלט חזק וממקד.

היום כל המילים האלה כבו בי כבר לא מרגישה את העוצמה שלהם כמו בזמן שהעתקתי אותם לכאן נהייתי מוזרה ..לא ברורה..!! שיעבור לי כבר.. גיסתי שלחה לי טיפות קנאביס והם כבר כאן אצלי מונחים במגירה עד ש...אגיע למרפאת כאב ונראה מה תגיד הרופאה החדשה כי אני מקבלת כדורים..גם לשינה וגם נגד כאבים ולא יודעת מה לקחת עם מה ואולי אני צריכה להפסיק מהם נגד הטיפות..מפחיד אותי לקחת הכל ביחד כעת נחה מעט ..ולא נכנסתי בכלל לפורום המקביל ...לא כתבתי שם על מה שכתבתי ושיתפתי כאן..לא יכולתי...למה ? לא יודעת.. תודה אהובה מקווה שמיכל תיכנס לכמה דקות ותעדכן מה קורה איתה ועם מה שעובר עליה בעבודה ביי בנתיים

היי יקרה!! אכן מתח. ורצון לבדוק כבר את השפעת הטיפות...... מתי התור? מקווה לישועות. ולגבי הפורום, זה היופי בעניין.. שאת יכולה לשים לב מה מתרחש אצלך מה נוח לך לשתף מתי כמה ועם מי... אז יש זמנים קצת יותר דחוסים.. אולי שרוצים לפרוק ולקבל מענה מיידי יחסית ולא לפי הגבולות של המקום... (שם זה מבטיחות ויציבות ובכל זאת לפעמים זה קשה לחכות.....) ולפעמים זה המקום שקשה לשמוע עוד דברים בתוך הקושי שלך יש עוד הרבה סיבות... אבל למה לך להתעסק בכך?! רק מברכת אותך על כך שאת מקשיבה למה שמרגיש לך. ואם הרגיש לך כבד לפתוח שם ולא פתחת מכל סיבה שהיא - צלש ענק. ותמיד תוכלי לשתף אם תרצי שם... שמחה ששיתפת לפחות כאן. שהוצאת את הכאב הזה מתוכך ולו במה שיכולת. מקווה שהציבור על העניין סידר לך דברים. ומקווה שעם הימים, התהליך יתבהר יותר ויהיה קל יותר. לגבי מיכלי, מאמינה שגם אצלה כמו כולן זה כך... כשהיא תצליח תכנית או נפשית .. להכנס היא תשתף... ומאחלת רק הצלחה לך מיכלוש בעבודה עם העובדת.. מקווה שהסתדר על הצד הטוב ביותר. לילה טוב מתמודדת

שמחה שעבר בטוב... ויכול להיות שהם לא מבינים שזה לא מה שהיה פעם. תסבירי לבעלך. או למי שצריך שזו את עכשיו. אולי יבין? בכל מקרה מה שחשוב כמו שכתבתי לך כבר זו ההרגשה שלך! והידיעה שלך שהיא הקובעת. עכשיו תנוחי קצת אחרי הבלאגן. :) טוב שקבלת עזרה ובזה יש הבנה.

בעלי הוא הראשון שקשה לו לקבל את המצב שלי למרות שכבר עברו חמש וחצי שנים הוא מנסה בדרכו להתמודד אך מודה שקשה לו לקבל את המצב שלי לכן גם כשכלתי אמרה שאני לא מחוברת הוא.ישר הזדהה איתה ובא להגיד לי שאני לא מחוברת.... מבינה..אם הוא זה שחי איתי כל השנים ומנסה ולא ממש מצליח להבין ועדיין מתחבר למה שאחרים אומרים ובא אלי לומר לי.... מה כבר משתמע מכך ?? הם ""כאלו"" רק מדברים על הבנה אך אין שם באמת הבנה ואני לטומטומי חשבתי שאחרי התקופה הארוכה בה אני נלחמת יומיום על ..עלי..על השפיות שלי..על הנסיונות שלי לתפקד הכי טוב שרק יכולה.. מקבלת מהם כזו ביקורת ... זה מוריד אותי למטה בבום כואב כי אין מי שבאמת באמת מבין מה עובר עלי ומה ומי אני בסופו של דבר מקווה שהצלחתי להבהיר למה נפגעתי כמו שאמרנו..לפעמים מילה אחת יכולה.... תודה מיכל על הנסיון לומר לי דברים חשובים וכעת מה בדיוק הידיעה שלי ???? שלא מקבלים אותי כמו שאני כולם רוצים אותי חמש וחצי שנים לאחור לפני השבץ המוחי.. עצוב לי נורא קשה שכלא מקבלים אותי אלה רוצים רק את הזכרונות של מי ומה שהייתי חטולית

חטולטול.. שומעת את הכאב הזה נשפך ממך. גם כאן בתגובה למיכל. גם למטה שרשמת למיכל ולי. קראתי ואני מרגישה אותך.... ב"ה היה ארוע. מוצלח. שמח. נעים. עם עזרה ב"ה מכל אחד בחלק שלו. רוצה לומר לך שוב "אז היא אמרה" אבל לפי כל מה שאני קוראת אותך כאן, אני רואה שזה פחות המילה "מנותקת" שתפסה אותך חזק אלא הפרשנות והמקום שזה לוקח אותך. הכאב של עצמך בשינוי שנכתב לך במהלך החיים.. עם השנים.. והכאב שאת נושאת במבטיהם של סובבייך שמתחבר לקושי עם "שאין השלמה עם המציאות"... כלומר ההשלמה כלפי חוץ מחייבת. אבל כואב לך ואולי גם לכולם. או במיוחד בעלך לראות את השוני. תחשבי על זה.. זה לא נגדך מותק. זה להבדיל משהו כמו הכאב שאת יכולה להרגיש כשאת מסתכלת על אימך.. נכון את בטח משלימה פועלת לפי המציאות עם הקניות עבורה והטיפול המסור.. ובמקביל יש איזה כמיהה לימים בהם הייתה יותר פעילה שקולה וכו'... נכון זה לא לגמרי דומה.. אבל בערך העניין. תני לעצמך גם לכאוב על זה. רק לא לשקוע. לחבק את עצמך על מי שאת היום. ותראי המילים לא יעשו לך רע. וגם אחרים כבר לא ירגישו כך... הרבה פעמים אנחנו יכולים ליצור את השינוי מתוכינו. גם אם זה לא קל. (הדברים ה"חכמים" הללו הם גם דיבור לעצמי בהקשרים שלי.....) אוהבת אותך. חיבוק גדול. מתמודדת איתך.

מתמודדת מאמי אכן אמרת דברי חוכמה הכל נכון אך...לא יודעת אייך ליצור את השינוי הזה מה גם שכבר תקופה די ארוכה ללא מטפלת.. וכל התקופה הארוכה הזו מנסה להתמודד לבד עם הכל גם עם המצב של הקורונה וממש כלום לא פשוט ואמא שלי כן שתבורך..כבר כמעט 86 בפסח הקרוב..אז מצבה שונה גם בהתאם לגילה המתקדם..נכון..יש דברים שהייתי רוצה שיהיו אחרת .. אך תמיד בסופו של דבר תמיד מלאת חמלה ואהבה אליה עוטפת אותה בכל רגע אפשרי והמון המון סבלנות כלפיה כי אלה החיים..אין לה עוד מישהו להישען עליו רק אני... ולי ..על מי יש לי להשען ?? על מי שלא מסוגל להתמודד עם.. טוב לא חשוב כבר..נהייתי מאוד רגישה מאז....וזה המצב תודה נהדרת שלי על הרצון לעזור לי להבין חטלטול

היי מותק!! זה הרי ברור שזה שאת כרגע חשופה ועברתם ארוע והגוף והנפש עייפים.... קורונה חתונה מרפאת כאב לילות בלי שינה וכו'.... כל זה משפיע. שמחה שאת רושמת. מבררת עם עצמך. מגיעה לתשובות מוצאת כוח במילים שהחברה כתבה.. בדיוק היום. מאמינה בך. ואני מאמינה שזו הדרך לאט לאט תמצאי בתוכך את התשובות והכח. לפעמים הוא אכן מבולבל או נסתר ממנו אבל לבסוף אם רק נמשיך נמצא כוח. נמצא את הדרך לשינוי . איתך יקרה!!! מתמודדת

לא.יודעת מה לומר אכן נכון כל מה שכתבת לא יודעת .. בנתיים מעסיקה עצמי בבית כביסות ענינים..כל מה שרק אפשר.. הראש לא הכי הכי למרות הכל יודעת... נכון כותבת ומשתפת אבל ...לא ממוקדת רק דברים שככה עפים לי בראש באותו הרגע מענין מה עם מיכלי .. תודה אהובה חטלטול

טוב את עושה. העיסוק מעביר את הזמן שממילא עובר ומטריד אותנו. כתבי מה שעושה לך טוב. אין לך חיוב לכתוב הכל. זה תהליך כנראה שהמוח צריך לעכל.. נכון הכי מרגיש שעם טיפול הדברים היו מעובדים כרגע. אבל לפעמים יש מקום ל"בישול" כלומר שהדברים מתבשלים במחשבות שלנו.. עד שיתישבו... נכון, זה זמן לא קל. גלים.. אבל את עושה נכון. להתעסק. להמשיך שגרה כמה שניתן. ולהניח למחשבות להיות נוכחות ברקע. בעזרת השם הכל יסתדר. טוב שאפשר לחשוב יחד.. ולחבק!!!! מתמודדת. מיכלוש, חיבוק גם לך אהובה!!

בעיר חתונה.... החתונה נערכה באיחור כמו כל חתונה..בשעה 12.00 בקרוב.. היתה חתונה מאוד צנועה 20 איש בלי ילדים לפי הקפסולות המותרות בחוק.. החתן והכלה היו יפיפיים ואני לא משוחדת .הבן שלי בחליפה שחורה רק עניבה בצבע בורדו והכלה כמובן בלבן כולה..מחצית מהשמלה שלה עד הבירכיים מכוסים וכל השימלה כולה תחרה נהדרת מעט צמודה ..אך די צנועה .. כמובן שהיו דמעות של שמחה והתרגשות...על שסוף סוף הם נישאו..לאחר החתונה הם יצאו לצילומי סטודיו ואנחנו חזרנו הביתה חכינו שגם האוכל הטרי יגיע וגם הנכדים האהובים שלי עדיין שמרנו על כמות שאפילו לא הגיעה ל..20 איש הפחדים והחרדות שלי מיום הנשואין החלו להתפוגג והתחלתי אפילו להנות מהיום היפה והנהדר הזה ו..הפתעה. כלתי המתגרשת נכנסה למיטבח לתגן שניצלים עבור הילדים..כולם ניגמרו כמעט מיד מה שעזר להרגיע את הילדים לא להיות רעבים עד שכל האוכל יוגש עשינו 2 שולחנות אחד לילדים והשני למבוגרים.. האוכל היה טרי ונהדר בטעמים שלו קייטרינג ממש נהדר האוכל כמעט נגמר משו שבדרך כלל לא קורה והאוירה היתה שמחה ונהדרת ועם עוד כל ההפתעות שהכנו להם הרים להם את היום הזה ממש עד לשמים מאושר הם לא ציפו וזה הכייף הבית היה מקושט כל כף יפה שעד לפני כשעתים נפטרתי מאחרוני הבלונים הנהדרים..שאר הקישוטים נשארו עדיין כי יש שישי שבת עדיין לפנינו.. כמה טוב שהזמנו קייטרינג כך אנחנו כמעט פטורים מהכנות של סלטים בבית חוץ מ.. החומוס והטחינה שבעלי הכין וגם היום הכין לשבת...בלעו את הטעים טעים הזה ממש ברגע אחד .לקראת השעה 17.30 התחילו האורחים להתפזר והבנים שלי הם אלה שעזרו לאסוף את כל בבלגאן שהיה מה אומר ..רק כלתי הגדולה העירה לבעלי שראתה אותי מנותקת ...לא הבנתי אז וגם לא מבינה היום .. שמחה שהחלק הזה מאחורי כדי שאוכל לנוח בשקט שלי בפינה שלי..כן זקוקה מה לעשות.. רציתי לכתוב עוד אבל כבר לא זוכרת מה היה שם... רק עיצבן אותי שאמרה שאני מנותקת כאלו שהיא בכלל מבינה מה זה אומר להיות מנותקת... אז כן היה יום נהדר יום יפה בהיר והבן הבכור שלי הביא את הרחפת שלו ועשה להם צילומים מהאויר משו משו מצטערת לא זוכרת מה רציתי לכתוב האם גם זה אומר שאני מנותקת ?? באמת תגידו לי בכל הכנות חטולית

נזכרתי הבן שלי חתם על הכתובה בסכום אגדי של 555.000 שקלים ובשישי ושבת בגלל הגשם כנראה שהילדים שלי ישנו כאן לא יוגעת אייך יסדרו עם הכמות הזו של אנשים וגם לא שואלת כי הם כבר ידאגו להכל אני רק צריכה את הפינה השקטה שלי ולא מתערבת ..האם גם זה נקרא ניתוק?? ואם באמת אני מתנתקת או אולי בורחת למה ?? למה אף אחד לא מבין שאין לי שום שליטה על מה שקורה לי ?? למה תמיד תלונות ...הם מושלמים ?? .וכן מכינה עוד הפתעות למחר כשיגיעו שלעולם לא ישכחו את היום היום המאושר הזה חטולית

היי חטולית יקרה, מזל טוב!!!! נשמע שהיה שמח והצלחת להנות. איזה יופי. והכלה שאמרה אז אמרה.. עזבי, העיקר ההרגשה שלך!!!! כמה כייף לחתן בן....יכולה לדמיין... בע"ה שאגיע לרגע הזה גם ;)

היי חטוליתוש!!!!!! מזל טוב בשעה טובה הזוג נשוי. איזה יופי הרבה נחת ואושר אמיתי. לפי מה שרשמת הכל היה מאורגן לפרטים. לפי החוק ועדיין מהנה ומשמח ממש. עם הרבה עזרה הדדית. נשמע חזק שההערה של כלתך שהיית נראית מנותקת תפסה אותך חזק בשאלות ותהיות... מהו ניתוק.. איך הוא מתבטא.. האם ניראה כלפי חוץ.. האם הוא יכול להימנע?! מתי מופיע.. מי מבחין בו.. מה זה אומר עליו.. עליך.. האם בוחנים אותך.. האם זו ביקורת.. אולי סתם חוסר הבנה ? אולי פירוש לא נכון? אולי שימוש סתמי במילה ואת מבינה אוהו את המשמעות העמוקה ומתקשה לתהות איך היא בכלל מזהה זאת אצלך ומה היא יודעת וכו' וכו'. מבינה שזה הקפיץ אותך. במיוחד אחרי הארוע שיש איזה "יצר הרע" לדכא את האווירה. רוצה לנסות לבקש ממך לתת לזה לחלוף.. ייתכן וזה סתם אמירה.. וייתכן באמת והיית טרודה בכל מהלך הארוע וכו' וכך היא פירשה אותך וכו'.... אז תני לזה לחלוף. ופחות להטריד מנוחתך... כמה שתוכלי. שבת שלום והרבה כוח לשבת חתן..... עוד ארוע נחמד. אולי יעייף אותך ובמוצש תצליחי לישון...... לגבי מה שרשמת אליי למטה.. לא הצלחתי ממש לעמוד על הבנתך בגורם. כי את בטח מתייחסת ל2 הדברים שהייתי כאן. גם הם אכן פגיעה עצמית. אך זה כדור שלג שהתגלגל למקום שאסור לפתוח כנראה. אני ממשיכה בטיפול. ומנסה ליצור לי לתקופה זו לפחות מעטפת חזקה יותר של עזרה אם אצליח. בינתיים השבוע כמעט כולו היה בסדר גמור ועליתי על דרך. בכל אופן יש את הרגעים הקשים אך בלי פגיעות עצמיות. . וכֵן עם סיפוק. תודה לך. הרבה הצלחות מתמודדת

מיכל כן מאוד מרגש לחתן בן ועוד את האחרון הכי קטן שלי.. בעלי הוא זה שבא ואמר לי ש..היא אמרה שראתה אותי מנותקת וגם הוא חושב כך אמרתי שלא נכון כי הייתי כל הזמן עם האורחים תראי ..לפני שעברתי את השבץ המוחי הייתי אש..לא היה מצב שאני לא מורגשת בכל רגע ורגע..אך אנשים שוכחים שעברתי את השבץ ורוצים ולראות אותי כאלו כלום לא קרה..!! הם מחפשים את..אותי כמו שהייתי מלפני וזה כבר לא יכול בחיים לחזור להיות מה שהייתי למרות כל המלחמות על הקיום שלי ועל השפיות שלי..הם רק רוצים את מה שהייתי...ואני לא שם! כואב לי שהם לא משלימים עם מה שיש כיום..רק מחפשים מה שכבר איננו..! לכן זה כואב לי . ...לא שיניתי את ההתנהלות שלי לאחר ההערה הזו של כלתי כי אחרי הכל עדיין היינו אמורים לעבור שישי ושבת יחד כל הזמן..הם רק נסעו הביתה לישון וחזרו מיד בשבת בבוקר עד הערב עד מאוחר..ומי שעזר לאסוף ולנקות זה הם לא אני..פשוט לא הרשו לי שישי שבת עבר נהדר בלי תקלות הכל היה נהדר גם הורי כלתי באו בשבת בבוקר עד הערב והיה נהדר איתם אווירה קלילה וזורמת...והחלטתי שלמרות ההערה הלא במקומה שספגתי לזרום עם כולם..כולם שתו..גמני שתיתי..כשאכלו גמני. כששרו גמני הצטרפתי..מבחינתי הייתי שם 100% רק כדי להוכיח שזה לא היה נכון .. וכשהזוג הטרי הלכו נהיה לי פתאום ריק... אתמול והיום עשינו נקיונות שלא ישאר הבית כמו אחרי מלחמה הנכדים שלי שיחקו אפילו על המיטה אצלי בחדר השינה כדי שיהיה להם מרחב לשחק.. היה טוב ממש...מגיע לי הטוב הזה אחרי כל ההשקעה שלי..ועדיין.... הם מחפשים את..אותי..מה שהייתי פעם..וזה כואב . זהו חטולית

מתמודדת מאמי תקראי מה כתבתי למיכל פשוט אין כוח נפשי לחזור על אותם מילים ואז תביני יותר טוב אכן התעייפתי מאוד וגם כבר חכיתי לרגע שאלך לישן ..אז כן הלכתי לישון ונרדמתי באמת לשעה וכצת אך בעלי לא הרגיש טוב מיד התעוררתי משהרגשתי שהוא ישב על המיטה והשתעל..אמר שאין לי מה לעשות שאחזור לישון אך לא נרדמתי חסרה ונשארתי ערה עד 06.05...בבוקר ..נחתי או שנרדמתיאך בשמונה וחצי כבר קמתי כי היה עןד המון לסדר ולנקות אחרי כולם וגם תפילת שחרית לוקחת ממני כשעתיים כל בוקר ...הענים שלי עדיין רוצות לישון.. ולגביך נשמה היתה לי המחשבה שאם את צריכה להפגש שוב עם ההוא ולאחר מכן את פוגעת בעצמך...לא חשבתי על משו אחר ואם טעיתי..מצטערת וכעת כשאני קורטת אותך כאן חושבת שבכלל לא הייתי צריכה לכתוב כלום כי אולי נפגעת ממני.. מצטערת הלוואי שרק יהיה לך טוב אוהבת אותכן המון ויתכן שהראש שלי שוב לא בסדר...ואולי כותבת דברים לא טובים מתנצלת עייפה

חטוליתוש, הגבתי למעלה על הדברים. ולגבי מה שרשמת אליי, חלילה מאיפה הבאת את זה?? למה שאפגע ממך?! לא קרה. אכן, כנראה לא טוב לי לפגוש בו. ממש ממש לא טוב. אבל גם אם לא אפגוש עצם הידיעה של קיומו במקום של משפחתי וכד גם תערער אותי גם אם לא אלך... ולא רק הוא אלא כל מה שקרה בעקבות... לא חשוב סיבות. כן חשוב שאתאזן. וחזרתי לאיזון ב"ה כבר מעל שבוע...!!!! כל הכבוד לי 😆😉 מתפללת שרק ימשיך..... מרגיש ממש גמילה... אבל לא מחכה לגל הבא. אלא שארכוש מיומנויות כעת איך להתמודד טוב יותר בגל הבא שחלילה לא יגיע.... זה היה ממש קשוח הפעם........ יותר מאי פעם. עד כדי שאיני מפרטת.... תודה על הבנה. מתמודדת

וואי כמה זה קשה להתמודד באמת ולא רק לשרוד ולעבור רגעים קשים... כמה קשה להחזיק כמה קשה לפרוק החוצה את הכאב ששנים למדתי לאגור ואם צף אז להלקות את עצמי בכל ההרס הזה. הרב לנפש. הרס לגוף. השחתה..... ולמה?!?!?! למה?!?!?!? כל כך עצוב. מגיעים ימים שאין לי מושג כבר מה נמוך מזה... בפרט כשיש שפיות... שיש חיים אחרים.... ופתאום למצא את הפינה שלי האישית מאבדת שפיות.... מה קורה איתי?! מה קורה לי?! היכן נאבדתי לעצמי??? בכל אופן, קמתי לדרך חדשה. לנסות להוציא את הכעס והכאב בדרכי יצירה וספורט. אני מאוד מקווה להצליח. מאחלת לכל מתמודדים הנפש באשר הם. לאלו שמרגישים שפויים ונסיבות חייהם מקשה להם את הדרך והם טובעים בין הגלים.. להגיע לתובנות שהגעתי אליהם. ולהצליח ללכת איתם. אני רק בהתחלה. אבל בואו איתי כולכם.. אין חיים אחרים. ואם אתם רוצים לקוות. או להתמודד - נעשה זאת בצורה יעילה. ולא לשרוד את הקושי. אלא ללמוד לחיות. קשה להעביר בכתב את כוונתי. ואני יודעת שאני פחות ספציפית ומדברת בגדול בשל הרגישות בעניין אצלי כעת. מאחלת לכן ולי המון בהצלחה במסע!! מתמודדת

נשמע קשה..יצירה וספורט זה נהדר! מאמינה שתתגברי על כל מכשול. את חזקה. ושתפי, שתפי והוציאי הכל בטיפול. זה חשוב!!!!!

היי מוציאה. אך זה לא קל בכלל. השיח מלא הטריגרים שאני כבר שואלת כמה זה נכון?! כמה זה בריא לדעת לגעת בכאב?! אם זה מוציא ממני מקום כזה נוראי. עכשיו זה שלא נוגעים גם לא מקום טוב. כי זה לא אומר שזה לא קיים ..... בקיצור. מצב לא קל. כמו שאמרתי חוט דק... לא קל גם למטפלים בשלבים כלשהם.. לנו הכי מספיק וצריך להיות אכפת לנו מעצמינו. ולזוז כי אף אחד לא יוכל במקומינו להניע אותנו.. אני ממש נרדמת.... תודה שרשמת. ב"ה היה יום טוב... מלא בעשיה.... טובה ובריאה... אוהבת אותך מתמודדת ומה איתך, חטולית?

זה קשה מאוד!!!!! לגלות תוך כדי...וטריגרים. ברור!!! אך זה עדיף מלחיות עם כאב פנימי שמכרסם.. וזה כדי שאחר כך יהיה יותר קל. בעתיד. וגם יותר קל שמישהו שותף לדרך ואפילו מחזיק לפעמים את התקווה בשבילך. אני מאוד מאמינה בשיתוף הזה בטיפול, במקום בטוח. והלבטים של היה לא היה. קרה לא קרה...מה שחשוב זו ההרגשה שלך!! והגוף זוכר הכל...

מתמודדת אהובה נכון מאוד קו דק מאוד מפריד בין שפיות לשגעון.. כמה נכון וכמה בריא להוציא את הטריגרים שאלה מאוד רגישה לדעתי כי כל אחת יש לה או אין לה את הכוחות לתת להם לצאת החוצה ולהתמודד מולם בכל הכוח כי זה מה שנדרש לעשות או..לוותר.. מהוא בדיוק המקום הנוראי שזה מוציא מימך ? צודקת כשלא נוגעים אומר התעלמות כי שם לתמיד כי זה משאיר צלקות עמוקות בנשמה !! לגבי המטפלים אני לא נכנסת לתוך הנושא הזה כי תפקידם הוא להיות ...ולטפל במטופלים הכי טוב שהם מסוגלים....וזה כבר נתון לכל אחד מהם... וכן בהחלט צריך להיות אכפת לנו מעצמנו ולהזכיר לנו כל הזמן שאם אין אני לי מי לי ? והיום קיבלתי שיחת טלפון מאיכילוב מרפאת כאב שקיבלו את הרצון שלי להחליף רופא וכבר קבעו לי תוד לרופאה אחרת בחודש הבא הופתעתי כי חשבתי שכבר לא יחזרו אלי בגלל המצב וכל פעם יש סגר אין סגר..כלום לא יציב אז הנה שאני כן עושה מהו למעני וגם..כל הזדמנות לצאת מהבית גם ללכת ולהוציא את עצמי מה.4 קירות של הבית ! שמחה שכתבת ועייפות נשמה זו המטרה שלי כדי לישון בלילות.. לגבי יום שלישי כבר אכתוב בנפרד תודה נשמה אהובה. חטלטול חיבוק

זהו, שהגוף אולי זוכר. ודרכי התגובה או ההשלכות שלי. אך לא זוכרת באמת מה היה. ואני נשארת עם כאב מכרסם יותר מעיק וגדול וקשה. כלומר זוכרת חלקי פגיעה מגיל בערך 15. אבל להבנתה של המטפלת יש עוד פגיעה/ואת קדומות יותר מגיל צעיר יותר. אבל אינני זוכרת. לא רק אותם. גם לא את עצמי בכלל בגיל צעיר וקטן ולא נערי וכו'.. מלא חורים. מלא תסכולים. רק להשלים עם זה איכשהו ולהמשיך לחיות.

תודה טולטול על ההתייחסות לכל עניין ממה שרשמתי. המטפלת. העייפות. הכאב וכו'... מאוד הייתי רוצה לדעת כדי לסגור את הנושא. או כדי לעשות בסיס כלשהו אבל רואה שעבורי זה מוציא את כל מלאכי החבלה של הגיהנום.... לא אוכל לפרט. ניסיתי כל פעם. לא הולך לי. אולי זה מנגנון הגנה כלשהו שאם רק אגיע למקום שמכיר את עצמי אני פועלת באוטומט של הרס עצמי.. לא ברור. כואב בעיקר. מפחיד מאוד! זה לא כאב רגיל זה איבוד שפיות. אולי צריך להניח לזה... לנוח. לדעת שיש שם משהו נורא ואני רק אנסה בכל מאודי לטפל בהשלכות על בסיס מעורפל שהיה פגיעה וזהו. בין אם אאמין לזה או לא. בין אם אתן לזה שם כזה או אחר וכו'.... היומיים האחרונים ב"ה היו טובים לי יותר. ומאוד רגועים. ומלאי עשיה וסיפוק. מתפללת שרק אמשיך לעלות על הגלים הטובים. וללמוד איפה קיימים טריגרים שאסור להכנס לשם. זה פתחי גהינום עבורי ממש. ואיפה טריגר קשה אך אפשרי לשרוד אותו. שמחה שפנו אלייך וכבר קבעו לך תור לרופא אחר. ולגבי שלישי, שתפי כשיתאים לך. ליל מנוחה. מתמודדת.

שורדת מתוקה מנסה להזכר מה אותו טריגר שמעלה את כל מלאכי החבלה ואת פתחי הגהינום ונראה לי שאני זוכרת אך מאחר ואת לא מדברת אותו גם אני לא רק מתוך הזדהות עם הכאב שלך תראי ..לא תמיד אפשרי להזכר בהכללל כל מה שקרה ועברת וכן מנגנון ההגנה נמצא שם תמיד להגן עד...שאת תתני לו אישור לצאת לעולם ! כן כמו תינוק שנולד רק בזמנו ולא לפני כן בדרך רגילה.. מתפללת עבורך שתמשיכי בעשיה טובה שעושה לך רק טוב ... הדרך שלך עדין ארוכה אך לא בלתי אפשרית תראי את שאר המתמודדות שכל אחת בדרכה מתמודדת עם השדים שלה ועם כל הקשיים לא מרימות ידיים ואם צריך גם בשלבים אחרים חוזרים להמשך טיפול איתך בלב נשמה חטלטול

יש דברים שנשארים. יש דברים מעוררים או מזכירים. ויש משפטים סתמיים שהופכים משמעותיים כמו שכתבת מתמודדת. אז זה נשאר איתנו. אבל לפעמים פחות כואב או טריגר פחות קשה ... אבל מרגישה שלמרות שהטיפול איפשהו נגמר.. הוא לא באמת נגמג.

היי מיכלוש, אכן כך. גם מה שרשמת לי למטה. חשוב להתקדם. וכשמרגישים קשה לפחות שנתאמץ להשאר במקום. אני הפעם הלכתי לאחור. אבל אני רוצה להאמין. שעל אף שזה נראה כך זה יהיה במטרה לטוס קדימה. הלוואי. אם כי נאלצתי להגיע למקומות קשים מאוד. ועדיין. אז כן.. כל אמירה "סתמית או רגילה" פתאום מקבלות משמעות חיה בועטת. ויש דברים שישארו איתנו לחיוב ולשלילה. ויש דברים שנסחב איתנו גם אחרי טיפול. טיפול זה תהליך.. כולנו כאן בעולם בתהליך.. לכן זה יגמר רק אחרי ה120 שלנו... וזה לא רק לגבי פגיעה מינית... אלא לגבי כל עניין נפשי בחיים כנראה.... לכן זה לא עניין ה"כותרת" הוא זה שאמור להפריע לך.. כי לכל אחד יש את ה"כותרת"שלו..... איתך יקרה. תודה ממש על תגובתך.

מסכימה עם כל מה שאמרת עוד מהנסיון האישי שלי.. אך יכולה גם לומר שוב שאצלי שום טיפול מעולם לא ממש נגמר עד הסוף..ותמיד טריגרים מלווים אותי עד היום.. תודה שכתבת חטולית

נכון מאוד כתבת דברים שיוצאים ממש מתוך כאב גדול ורצון לשנות גם אם קשה מאוד ונכון מאוד הכל רק תהליך מוחי כי ברגש האמיתי אף אחת מהמטפלות שלי לא הצליחה לגעת ברגש ..בכאב הנפשי האמיתי שמחייה אותנו או מפיל אותנו לתהומות לצערי ולכן הכאב הנפשי נשאר בתוכי מאז....ואולי כמו שאמרת עד 120 ..לתמיד!! עצוב אבל כך זה באמת מרגיש חטלטול

מעניין מה שרשמת!!! ועמוק.... אולי באמת צריך להבין זאת?.. אולי רק כך ישתחרר משהו? - אפילו אם במשהו הזה, זה רק הציפיה לשחרר כאב בטיפול... אם רק מבין שהטיפול משתחרר כאב חלקי מתוך תפיסות ותובנות שמקבלים בטיפול התרמה בו ולא נאפשר לכאב הנפשי כפי שאמרת לנהל אותנו... להופיע מכל דבר ולאבד עשתונות....... תודה לך.. שבוע טוב מתמודדת

זה כל כך ברור מה הכוח של דוגמא אישית.. מצליחה להבין ולחיות את זה ולהרגיש את זה בעצמות על כל דבר!!!! ברבדים הכי עמוקים ופנימיים... לקחתי את הילד לביהס היום, המשכתי ללכת כשבני כל פעם נעצר להתבונן בדברים. קראתי לו והוא אמר, אמא את הולכת מהר וכבר חשבתי מה לענות: אני לא הולכת מהר אתה עוצר ואני פשוט ממשיכה ללכת לאט... פשוט. ממשיכה. ללכת. לאט. פשוט! ממשיכה! ללכת! לאט!! מהדהד לי חזק... כמה לעומק אני מבינה את המשפט הזה... לא לעצור.. להמשיך ללכת. אפילו לאט. מתקדמים ככה בסוף... ולפעמים לאחרים המעט הזה גם נראה מהר......... לא אוכל לפרט כאן כמה אני שקועה בבור של עצמי. כמה יש לי קושי אישי פנימי. כמה עייפתי מהמסע. כמה אני רק רוצה מנוחה. ועם כל זה - אני מחוייבת להמשיך ללכת!!! לאט. אבל להמשיך..... לי זה נגע עמוק. אולי בשל המצב.. האם זה דיבר גם אליכן?.. מתמודדת. כואבת. בלי אלפית כוח. אך מתקדמת....

להתקדם זה טוב. גם אם לאט לאט..בקצב שלך. וזכרי שאפילו לפעמים נעצרים במקום או הולכים אחורה בסוף ממשיכים להתקדם. מוכרחים....אז להתקדם לאט זה מצויין. הכל יחסי בחיים. 😘

מתוקה שלי לפעמים משפט אחד פתאום תופס אותנו חזק מאוד ומתחיל להיות מאוד משמעותי עבורנו גם כאלו משום מקום... ענית לבן שלך נכון גם אם לא התכוונת שזו תהיה המשמעות אך ברגע אחד הכל כן קיבל משמעות למה? כי את מאוד עייפה כי אין לך כוחות להילחם כי...יש המון סיבות שכולן רק מבטאות אני חייבת מנוחה !!! זוכרת כמה פעמים כתבתי אני רוצה רק שקט...רק לנוח .... המנוחה נותנת שלווה ורגיעה וכן בהחלט נגע מאוד מאוד עמוק לגמרי מבינה אותך תמשיכי לאט לאט בלי לחץ כך גם תצאי מהבור העמוק שבתוכו כעת את נמצאת...לאט אבל בטוח ידי כאן מושטת לך לעזרה רק תבקשי אוהבת אותך חטולית

כתבת מדויק וכל מילה מיותרת. תודה לך. לגמרי הבנת מה שביטאתי אני בבור ואין לי איך להתחיל לומר ולספר עליו.. כי תהיו המומות איך דברים ככה התגלגלו...... גם אני לעצמי לא אצליח לומר את תהליך ההתדרדרות הנפשית.. זה הרבה גורמים יחד. ומעלה הכל - התשה יודעת שאת עם ידיים מושטות.. וזה חשוב לי. מתעטפת בהן. תודה.

מתמודדת, קראתי אותך. מקווה שהמצב פחות מתדרדר?? האם את שומרת על עצמך? למרות המגבלות תעזרי במטפלת. חטולית יקרה, איך הכאבים? יש התקדמות עם מרפאת כאב? רופא אחר שיתן קאנביס? משהו? מקווה שירגע...... אצלי תקופה משוגעת.. ומשגעת... אולי קראתן אצל אודי...בכל אופ ןלפורום הזה יש כותרת. ואני תוהה אם הפגיעה והפגיעות בנו ינהלו אותנו כל חיינו? האם יש השלכות לכל דבר שאנחנו עושות בחיים???? רוצה להשכיח...אבל יודעת היום שזה חלק מחיי...מבאס. כאילו ההתנהלות שלי קשורה בהכל... קשה. שבת שלום, תנוחו. תצברו כוחות כמו שואודי כותב לנו..זה חשוב! אוהבת.

מתוקה שלי.. תהיָה יפה. אך לא.. לא זה ינהל אותנו אבל זה חלק מהחיים שלנו. משפיע בכל מיני מקומות.. עצם היותנו כאן תחת כותרת כזו. זה ע"מ לקבל כוח. מהקבוצה.. מהשייכות.. לא שזה נחמד. אבל לפעמים זה מלווה אותנו יותר, לפעמים יש יותר מרווח וזה פחות תופס אותנו... לא ראיתי מה כתבת אצל אודי. מצטערת.. קשה לי מידיי להכנס לעוד מקום. גם ככה אני עדיין לא ממש בטוב.. מקווה שאת מבינה.. ולא מאוכזבת או משהו.. חיבוק יקרה!! שבת שלום

הכל בסדר..ממש לא מאוכזבת. פשוט שם כתבתי על גננת שמתחרה בי ללא רצוני....שבקשה שאפחית עבודה שלא אבלוט לעומתה..בקיצור בלאגן בעבודה. פשוט לפעמים מרגישה שזה מנהל אותי....לא הרגשתי שייכות לנפגעות. לא חשבתי ש"נפגעתי" שזה היה בחיבה וסתם כזה... עד שהתפרץ והגעתי לטיפול. והבנתי. אבל עדיין הכותרת כאילו רחוקה ממני ומצד,שני קשורה אליי....וכן. משהו בבסיס מנהל אותי....והשאריות שם.

שבוע טוב מיכלי כרגע אין שינוי עדיין מחכה לתשובה ממרפאת כאב... לגבי זמן הטיפול שלנו כמו הכותרת ... אז ככה ..מעולם עד היום לא סיימתי שום טיפול סופי על כל מה שעברתי כך שלא יכטלה לומר לך כן יש סיום..בעבר חשבתי שכן אך לא פעם טריגר אחר העיר משו אחר ששוב לקח אותי ל. ... כנראה שהפגיעות החרוטות עמוק בנפשנו נשארות שם לתמיד לצערי כך לפחות מרגיש לי עד היום ועד שגם זה לא יתבהר עד תומו שאוכל לומר כן היה ועבר ..נגמר ולעולם לא יעלה שוב לעולם לא יודעת מה לענות שבוע טוב ומבורך חטולית

היי יקרה!! קראתי את חטולית ואני מאוד מתחברת למה שרשמה.. כנראה זה אכן כך.. כשנפגעים זה יוצר שינויים. ולא לכולם אנו חשופים באותו רגע של טיפול. ולפעמים אכן מטפלים בזה אך כשקורה טריגר כלשהו זה לפעמים מציף משהו אחר או אותו דבר מכיוון שונה... בקיצור.. לכל אחד יש את הפגיעות שלו. צריך אכן לדעת מה המקור כדי לדעת איך לעבוד עם זה..... וזה כנראה תמיד יהיה חלק מחיינו.. במידה כזו או אחרת.. ולגבי המתחרה, כל כך קשה ומתיש מכעיס ותופס זה דבר כזה.. לא יודעת ככ מה לומר כי פתרון רק לך ולמכירים את הסיטואציה יכול לעלות רעיון או דרכי פעולה. אני כאן לחבק ולומר שגם הקושי הזה יעבור עם תובנות והתחזקות.... איתך בדרך... שבוע טוב

נקלעתי לבעיה משפטית, ולא היה לי כסף לעורך דין אפילו לפני הקורונה. מסיבות ונסיבות אישיות שיהיה ארוך מדי לפרט ולא יהיה אנונימי יותר, אני לא יכולה להכניס כסף לחשבון שלי. למשפחה שלי, גם למורחבת וגם למצומצמת אין כסף למרות שהם עובדים קשה ולא ביזבזו על מותרות ובילויים אף פעם. אין לי ממי לבקש ואני לא יכולה להשיג הכנסה. מה לעשות? כי חיפשתי כל מיני עמותות שלא רצו לענות לי והתעצבנו או אמרו שהן לא יכולות לעזור (גם עורכי דין במשפחה או משהו אחר אני לא מכירה). במצב בבית אני לא זכאית לסיוע כספי בהליך משפטי (שכר מצווה, פרו בונו ודברים כאלה, אפילו לא יכולה לשלם אגרה). אני פוחדת שזה יגיע להתיישנות ואז אני אפסיד במשפט וזה יעלה יותר אפילו.

היי...לא יודעת אם נוכל לעזור לך כאן, המקום ללא מנחה או מישהו שיתן עצה טובה. רק אנשים שמשתפים...מקווה שיוקל לך ותוכלי למצוא עבודה או עמותה שתעזור

אבל עמותה או עבודה זה סיפור ארוך (עם תזרים מזומנים וכל זה), ויש גם התיישנות.

לא מבינה בזה..סורי. תנסי לכתוב בפורום פסיכולוגיה קלינית בדוקטורס,שם יענה לך הפסיכולוג אם לכך התכוונת

תודה על העצה. זה ברור שאני מתוסכלת אבל אני חושבת שאם אני אפתור את הבעיה טכנית זה יהיה יותר יעיל מלדחוק אותה על ידי טיפול. הבעיה שלי היא זה לתבוע ארגון שאני מאוד צריכה אותו/ להמנע מזה שיתבעו אותי שם, אז אני לא יודעת מה תהיה התשובה מפסיכולוג אבל אפשר רק לקוות.

מצטרפת.. אין לי הבנה בדברים הטכנים הללו.. מאחלת הצלחה. וישועה

תודה לכן

היי מסובכת ביקשתי עזרה ויעוץ אייך ניתן לעזור לך אם בכלל מחכה לתשובה ... חטולית

תודה חטולית. אין לי רעיון איך לגרום למשפחה או מישהו שמכיר אותי לעזור לי. הסברתי כמה זה חשוב אבל לא אכפת לאף אחד (בעיקר כשיש לי בזה רכיב של אשמה). אני לא יודעת מה לעשות....

מבינה אותך אך עדיין מחכה לתשובה

בסופו של דבר אני אצטרך עורך דין לבעיה שלי ולשלם לו, אבל (זה סיפור ארוך וממש אישי) אני לא יכולה שכסף יכנס דווקא לחשבון שלי. אני לא יודעת ממי לבקש לשלם, נכון שאני צריכה עזרה אבל זה אף פעם לא מרגיש נעים כשזה קורה

מצטערת למקום שאליו פניתי לשאול עצה כדי לעזור אינו יכול לעזור מצטערת ומקווה שתמצאי פתרון טוב בקרוב חטולית

אני מצטערת אבל לא הבנתי למה התכוונת כשאת אומרת " פניתי לשאול עצה כדי לעזור אינו יכול לעזור". לא הבנתי למה התכוונת או מי צריך לשאול את מי?

לא חשוב פניתי לגורם מסוים שינסה לייעץ אייך לעזור אייך אותו גורם אמר שהדבר אינו בתחומו לעזור מצטערת שבוע טוב חטולית

תודה רבה חטולית! איך קראו לארגון הזה שפנית אליו? (אם זה בסדר כמובן)

זה לא ארגון פניתי לכאן לצוות של דוקטורס שינסו לכוון אותי אם יכולים למקום שכן יכולים לעזור מי כן..לכן אמרו שזה לא התחום שלהם אין לי קשרים בשום מקום שלשם כן אפשר לפנות צר לי מתוקה חטולית

המון תודה לך! אם זה לא מטריח אותך את יכולה בבקשה לשאול בעוד מקומות מחוץ לזאפ דוקטורס?

היי בוקר טוב יש כאן באתרי דוקטורס גם למי שנמצאת בדכאון אולי כנסי לשם ותארי את מצבך ואולי אם לא יתאים יפנו אותך למקום אחר כל שיתוף שנסיתי להעביר את ההודעה שלך מגיע ישר לפייסבוק אבל תחת השם שלי לא שלך וזה כמןבן לא מתאים בכל זאת נסי להכנס לפורום של דיכאון..כבר יפתח לך חלון להכנס אין לך מה להפסיד לדעתי יום מוצלח חטולית

תודה חטולית. אגב (שואלת מסקרנות), מה זאת אומרת שההודעה בפייסבוק לא תחת השם שלי? אולי פיספסתי משהו, כי כאן רואים רק כינויים בפורום ולא בהכרח שמות

ברגע שאני מעתיקה את מה שכתבת כאן ושולחת בפייסבוק זה נכנס עם השם שלי שם לא קשור מה הכינוי שלי כאן מבינה וזה לא מתאים חטולית

אה עכשיו הבנתי למה התכוונת

בכל מקרה הייתי חושבת גם על מה שמיכל המליצה לך להעביר את כל מה שכתבת כאן לפורום פסיכולוגיה קלינית של אודי בונשטיין אין לך מה להפסיד רק קחי בחשבון שההודעה עולה ולא כמו כאן מיד אלה לוקח זמן וגם עד שעונים לך לוקח זמן.. מה שתחליטי בהצלחה חטולית

תודה על העצה. אבל השורה התחתונה שלי זה הסכסוך עם הארגון. אני לא מזלזלת בטיפול פסיכולוגי פשוט הבעיה היא ההתנהלות של הארגון ולא רק שלי, מה שאני צריכה זה לתקשר איתם. אני לא יכולה לעזוב את הנושא הזה עד שהבעיה תיפטר מהשורש כי אני לא בטוחה עד כמה טיפול ישכיח אתזה ממני וזה לא משהו שאני מתכוונת לשכוח ממנו

כמה זמן זה ימשך???? כמה זמן אפשר זאת? את הדהירה? את הלחיצה על הגז להתרסקות? אני לא במצב טוב. ולא מרגישה שאני יכולה לעזור כעת לעצמי. לבד בעולם מוגבל. עם שליטה חזקה של מינימום גבולות. של קו אדום... ויודעת שכדי לצאת מזה... אני צריכה רק אותי. ואני אינני. עצוב!!! לבכות.......

מאמי שלי באמת עצוב אייך אפשר לעזור לך ??😢😢😢 ... חטולית

שאלה טובה. תודה

לא לפני הרבה זמן אמרת שהכל בסדר ועולה על מסלול טוב... מה קרה מאז ?? רוצה לשתף? חטלטול

כלפי חוץ.. התאמצתי. באמת. אך בפנים סערה שקטה.. אולי המפגשים עשו את שלהם או שלא.. רק "העירו" את השדים......

נשמה אם התעוררו השדים זה לא בכדי..הטיפול בהחלט גורם להם לצאת החוצה לשם כך הטיפול.. ומה כעת ? תתני להם מקום ותטפלי בהם או .. חטלטול

או??? התכוונתי למפגשים המשפחתיים... אני בטיפול עדיין כמובן. אבל אם אהיה כנה עם עצמי אני מאפשרת התדרדרות כי אין לי כוח להחזיק. אבל יעבור הגל. זה לא ימשיך לנצח... תודה

טוב זאת בטיפול וטוב שאת מודעת לזה שזה גל ויעבור. שמרי על עצמך! את חשובה ויקרה.

תודה לך מיכלוש..

מאמי שלי מקווה שהגל הזה יעבור לא חשבתי שלשם את מכוונת ..לא ציינת כלום ולו ברמז חיבוק גדול חטלטול

לא כ"כ הבנתי. לא חשוב.. אמן שהכל יעבור... תודה לך.

הבן שלי מתחתן בעוד שבוע וחצי ברבנות קפסולות 20 איש לא יותר ומיכלי כתבתי לך אצל אודי... גם אתמול בלילה לא ישנתי הייתי ערהנעד אחרי 4 לפנות בוקר..המון מחשבות על מרפאת כאב ועוד.. היום שוב התקשרתי אך נודע לי שמי שמטפל בי שם אינו מנהל מחלקת כאב אלה רופא מנהל מחלקת כאב אינו מקבל מטופלים חדשים...כך מסרה לי המזכירה שלו שלחתי מכתב לעצתה ובו פרטתי כל הסיבות שאיני מעוניינת להמשיך עם אותו רופא וביקשתי מישהו אחר נראה מתי יחזרו אלי ומה תהיה התשובה כן כותבת מפוזר כל פיסקה שונה כי יש לי מערבולת בראש והכל בלאגן... טוב שהבן הדתי שלי עוזר בכל מה שאני לא מסוגלת אחרת.....!!! אולי יהיה לי מזל ואוכל לישון הלילה.. חטלטול מבולבל

בשעה טובה!!! מזל טוב!!! מקווה שיסתדר גם במרפאת כאב❤

מזל טוב בשעה טובה. הרבה בריאות שמחה ואושר. כל החיים... כיף לשמוע שיאירו להם החיים המשותפים.... לגבייך.. מתפללת שיהיה טוב בהקדם. ויצרו איתך קשר. אוהבת..

במילה אחת אפילו? חיבוק אוהב!!

מתמודדת שלי שבוע מבורך פחות או יותר בסדר ימים של מתח נפשי מחר שוב מתחילה לקבוע תורים לבדיקות כולל תור חדש למרפאת כאב לרופא אחר ומקווה שהפעם יסתיים ב..קנאביס רפואי... מעבר לזאת הערב בחדשות הראו אייך צוות רופאים ואחיות שמתמודדים כל יום בנגיף הזה שאינו רוצה ללכת כבר השיחה עם פסיכולוג מומחה ... לדקה וחצי בלבד ראינו שם לא פחות ולא יותר את אודי בונשטיין כן מהפורום המקביל ... היה נחמד לראות אותו מדבר ומסביר על ... וחוצמזה ..שהיום היו אצלי בביקור הזוג שאמור להינשא וגם הבן עם המיוחדת שלי וגם ביום רביעי בא הבן הבכור עם הנכד הגדול שלומד כעת לפני שיגיע בינואר הבר מצווה שלו.. אז אין לי באמת על מה להתלונן ראיתי חלק מהנכדים שלי ואת הבנים שלי וכלה אחת שזה כמעט חצי משפחה מה שכמובן שימח אותי מאוד מאוד ומקווה שבקרוב יהיו עוד בשורות טובות .. שבוע טוב ומבורך 《 ❤ 》 אני

תודה. במירוץ החיים...בבעיות שך מישהי בעבודה ש..מרגישה שמתחרה בי. וזה קשה.... סליחה שלא קשובה לכן

הכל בסדר מותק.. אני סומכת עלייך מאוד מיכלי, את תדעי לנווט!! בחוכמתך.. על אף שזה גאווה מחיר נפשי וסבלנות.... אוהבת אותך. מתמודדת

חטולטול מה איתך? איך עבר היום עם כל התורים שקבעת? הסתדרת? הצלחת? איזה קטעים שראית את אודי. נהנית? היה לטעמך? איך הרגשת? חיבור כלשהו? שמחה שאת נפגשת עם הנכדים בהדרגה נשמע שאכן בשורות טובות בדרך(?) אני מריחה את זה... מאחלת הרבה בריאות וחיבוק. מתמודדת.

לא עשיתי כלום תמיד לאחר לילה ללא שינה לא מתפקדת ...רק שיחה אחת וזהו.. וכן בקרוב תגיע ההודעה עדיין משהה.. ןאודי כן היה מוזר לראות אותו ככה פתאום בטלויזיה היה בסדר ..קצר מידי ..מצחיק .. תודה מתוקה שאת חטלטול עייפה

מובן לגמרי. מקווה שמחר יהיה לך יותר כוח. ואפילו רק לעוד שיחה אחת... נחמד לראות ולדעת שמישהו יכול להיות גם מצחיק ונחמד מאחורי התדמית של "מנהל פורום" כלומר לראותו בעוד פן כמו זה ששר ומנגן ומתראיין ומדבר... זה נותן עוד חיבור... מעניין.... אני אישית לא הכרתי את אידה הכל אנונימי. ולא מוכר.. מכירה אתכן רק מהמילים... אבל מחבקת המון. זה לא מובן. ליל מנוחה מתמודדת

כתבתי אצל אודי לבמבי שזו ספירלה...לא עיגול לא חוזרים לאותו המקום...שני צעדים קדימה אחד אחורה תהליךךךךךך ארוך...אני כמעט 11 שנה בתוך זה....אולי בעצם כל החיים. איתך❤ וחטולית. מקווה שיהיה לך תור חדש לטיפול עם מטפלת טובה . בהצלחה

היי מיכל כן מחכה כבר המון זמן ובנתיים אין אישורים כי צרכים להחתים את כל האחראים במקום על אישור ורק אז ישלחו לקופת חולים.. אמרו שיודיעו לי כשישלחו כדי שאבדוק מתי מאשרים בקופת חולים המשך טיפול.. באסה אבל חייבת ליכות בסבלנות וכן קראתי על הספירלה מצא חן בעיני הדימוי..ממש נהדר שיהיה לנו שבוע טוב מגיע לנו חטולית

מיכלי מותק, מה איתך יקרה? אהבתי. תהליך שכולם עוברים... אין מנוס. זה הדרך... מנסה להחזיק חזק תודה לך, מתמודדת

הייתי בקופת חולים לברר בקשר לרופא כאב פרטי מהקופה מגיע לי 3 פעמים בשנה... התקשרתי רק לשאול כמה עולה חוות דעת של הרופאה קיבלתי שוק..היא מבקשת 1,200 שקלים... אני צריכה קודם לשלם לקחת קבלה ורק אחרי כן הקופה תחזיר לי את רוב הכסף כך מסתבר !! זה שוד לאור יום !! ואם אין לי את הסכום הזה להוציא...?? אז אין בכלל מה לגשת לרופאה הזו.. ודרך אגב היא גם עובדת בבית בחולים באותה מרפאת כאב...שבו אני מטופלת.. אומרים שהיא כן עוזרת לקבל קנאביס...אבל באופן פרטי באסה של הבאסה.. ושלא נדבר כבר על מחירי הקנאביס שצריך לשלם..אחרת עבור מה עושים את כל התהליך הזה ?? זה לחטוף זאפטה בראש ולראות אם ואייך מתאוששים ממנה .. היום עדיין עירה משבת בצהרים לא נרדמתי שוב כי נחתי ..אבל גם בשבתות שאיני נחה המצב אותו הדבר אולי מחר אהיה יותר מאוששת ואוכל שוב לעשות סקר רופאים כדי לעבור לרופא אחר... ביי בנתיים חטולית

וואו... בהחלט יקר. קופת חולים אמורה להחזיר את רוב הכסף אם אני לא טועה...תבררי. באסה ממש ושמעתי שהקאנביס יקר גם.. מקווה שתוכלי לשלם על הכל. ממש חבל לא ללכת עכשיו...בהצלחה🤗

היי מיכל כן העל יקר ועל היקר הזה אני נילחמת כדי לחיות טוב יותר .הכל עולה לנו בחיים חוץ מ אוויר שאנחנו נושמים.. גיסתי בחול קנתה לי שמן קנאביס ורוצה לדלוח אלי רק צריך לראות עם מי תישלח לא פשוט.. גם החבר המשפחתי שלנו שיש לו רישיון כבר כמה שנים הביא לי שמן קנאביס רק א י מחכה לקבל אישור לשימוש...מישהו צריך לקחת אחריות על זה וזו לא אני.. יהיה טוב מתישהו אני מתחילה מסלול חדש לאכילה בריאה יותר ממחר..ו.. מקווה שיעזור לי גם בהורדה במישקל העודף קשה מאוד להוריד במשקל בגילי כבר עברתי מזמן את גיל 55 וכבד לי ומפריע לי מאוג בהתנהלות היומית שלי מה גם שאני נכה פיסית חטולית

בהצלחה יקרה. גם עם הקאנביס וגם עם דיאטה...אני אפילו לא בכיוון כרגע.... נלחמתי עבור ילדי הגן..מקווה שאצליח. בינתיים קשה הלחימה.. להעז. כתבתי אצל אודי. עוד לא עלה...

היי יקרה, לא יודעת איך התפספס לי השירשור.... מה איתך?? וואי.. כל כך יקר כל הרפואה והאילחוש אוף. סומכת עלייך שתמשיכי לחפש ולדרוש את שמגיע לך. ומאחלת שתגיעי לאנשים טובים ונכונים. ובהצלחה בדיאטה. מקווה זה יעשה לך טוב גם בלי קשר להורדה במשקל מיידית. אלא לתהליך של אכילה בריאה. ומזינה. איתך. מתמודדת

מיכל תראי שבסוף הכל יהיה בסדר כתבתי לך גם שם נחכה שיעלה לא מעלה בדעתי שמישהו יכול להתלונן על זה שלגננת אכפת מילדי הגן שהם כמו האפרוחים הקטנים שלה עליהם היא מגינה ממש כך תאזרי כוחות מאמי הכל יעבור מאמינה בך ומאמינה בטוב חטולית

לא בדיוק מפרטת... אין לי כוח.. אבל האם אתן מכירות- שכל.. הבנה רגש... תחושה.... --חיות את ההבדלים בו זמנית? מבט אחד מושך לכאן.. ואחר מושך לכאן.. תובנות שהתפקחו עם השנים... מול הרגלים ודפוסים מוכרים... וישנים... יש שם... יש כאן... יש עבר שעבר... ועבר שמתמשך ולא נגמר... יש רצון.. יש תקווה.. יש מאמץ... ומשאלה.. ימים של כוח ופסיעות נכונות.. וימים שנוברים בהריסות . . לקום.. ליפול.. ללכת סחור סחור... להגיע לאנשים טובים.. לראות אור.. ולאבד כוח. לחזור לאחור.... גלים..... כמה באמת הם בשליטה?! כמה בי אולי האשמה... המאבק כעת הוא לא של חוסר ידע.. אלא להחזיק בידע. בהבנה. ולא לשחרר אותה לדרכה.... לא להרפות (לשון רפיון) אלא להרפאות (לשון ריפוי) פיקחות.. בגרות.... מול חוסר בשלות... אפשר להמשיך הרבה עם דוגמאות.. הצלחתן אותי להבין ובדמיון לראות? לשמוע את הצעקה מכל המחשבות?? תוהה בגדול כבר כמה אני באמת רוצה...????? ומה זה בכלל לרצות..?? יודעת שיש בי כוחות. שלפעמים מוותרת לעצמי מידי ונכנעת לא לנווט נכון. ושוקעת במקום לפרוח. כמה זה נקרא לרצות לצאת לאור?? יש בכלל אור?? כמה זה נקרא לרצות להשאר שם?? ולמה עצוב לי כל כך שם להיות?? מצב ביניים.. כל יד אוחזת בחבל שמושך לכיוון נגדי... אני באמצע.... נקרעת... מחוסר ידע מה באמת רוצה?! במה תלויה בחירה?? וכמה כוח צריך כדי לאוֹכְפה?? ומתי כל זה נגמר??????? מתמודדת

לא יכולה כרגע להאריך במילים אך אומר לך כך בכל הדברים שכתבת בלי יוצא מהכלללל הכל זה חלק מהתהליך שאת עוברת בתוך הטיפול כן כן בדיוק כך זה מרגיש והאמת..עדיין לא יודעת בוודאות אם יש לזה סוף כי הפסקת הטיפול שלי השאירה אותי כמו שאומרים..נשאר עם תאוותו בידו למרות כל השנים בהפסקות בטיפולים..לסרוגין טיפול..הפסקה טיפול..הפסקה טיפול..הפסקה. כלומר כלום עדיין לא נסגר סופית מבחינתי מה גם שעדיין ישנם פוגעים חיים שאיתם לא סגרתי טיפול הכל נשאר עומד ותלוי באוויר.. כמו שאמרה לי המטפלת הנוספת האחרונה שנתשה אותי לטובת...לא חשוב..ואמרה לי עם המטפלת הבאה אולי תמשיכי לדבר על מה שאנחנו לא דיברנו.. שוב מקום רייק שעדיין מחכה ל....המשך טיפול אוהבת אותך נשמה מייאוו

מצאי את הכח , כשיתאים לנסות להמשיך לסגור מעגלים....... סומכת עלייך. תודה על תגובתך. תהליך.... אין מנוס ממנו. ואין קיצורי דרך בו. מתמודדת

מחכה שיתקשרו אלי מהמקום שבו טופלתי אך עדיין אין מענה יקח זמן אמרו... ולחכות ..זה גם סוג של כוח ..נראה לי..לא ? וכן אהובה תהליך... סבלנות.. לנכדים שלי אני אומרת סבלנות לא קונים בחנות.. שבת שלום מבורכת עם הרבה מנוחה לגוף ולנפש עד כמה שרק ניתן אוהבת אותך מיאוו

מיאווו נמצאת איתי הרבה זמן אני רואה. אוהבת אותה. היא משמחת אותי. לחכות זה סוג של כח... וואו חזק!!!! ל ג מ ר י כן.. זה לוקח זמן. אבל גם תתקשרי את כדי שיבינו שאת מחכה. ושתהיי במודעות שלהם. ס ב ל נ ו ת מצרך תמידי. שלך, מתמודדת.

כן מאמי מתקשרת אבל אין שינוי בנתים אמרו שאחכה שיצרו קשר.. מחכה.. בטוח שגם בגלל שאין אפשרות להפגש פנים אל פנים... שיהיה לנו שבוע טוב אני בנתיים כאן בסלון צופה בטלויזיה סתם תוגנית שהזמן יעבור נחתי בצהרים אך בכל זאת מקווה להתעייף שאוכל להתחיל את השבוע עם שינה טובה נשתמע בנתיים מייאווו

אם אמרו, מצויין. מקווה שלא יהיה הרבה מאוד זמן. מקווה גם שהצלחתי לישון משהו... שבוע מבורך מתמודדת

ואני כבר לא 😀😀😀😀 ומאחר ואמש ישנתי והלילה עדיין לא... לפחות אנסה לנעלות על הכתב את המחשבות שאינן נותנות לי מנוח וכך אוכל להרגע ... זה כבר באמת לא קשור רק אלי באופן ישיר כלומר לא אני זו שחושבת על... הייתי היום אצל הרופא משפחה שלי עם המכתב מרופא מרפאת כאב והוא כמי שנשך אותו הכלב 😱 מה ? קרא וכתב ושוב ושוב ומסתכל כלי במבט לא מאמין ושואל אותי ..מה זה באמת מה שהוא חושב ? עדיין לא הבנתי על מה הוא מדבר ואז פלט את חייבת עוד חוות דעת של עוד רופא מומחה כאב ..זה לא הגיוני .... שאלתי מה קרה ? משהו בבדיקות שלי לא בסדר ? פלט משהו לא ברור ואז אמר כן בטח שיש כאן משהו מאוד לא בסדר הרופא ההוא לא בסדר אייך הוא לא מאשר לך קנאביס ????? מיד לקבןע תור לרופא אחר !! חזרתי הביתה אחרי ריצות וסידורים נוספים מותשת עם רגלים כואבות ודיברתי עם בעלי..מאותו הרגע תוך כמה דקות כבר כל העולם ידע שלא אישרו לי קנאביס !! העבירו לי מספרי טלפונים של כל מיני רופאים גם מאיכילוב שהם מומחים לכאב לפנות אליהם ולבדוק ..אך כמובן שצריך קודם לקבוע תור חדש ומי מבטיח לי שהרופא ההוא כן יאשר..?? הרופא שאני מטופלת אצלו כעת הוא מנהל המחלקה !!! ואם הרופא השני יחליט שכן מאשר והמנהל מחלקה לא יסכים מה אז ? פלונטר לא קטן יכול גם לומר שלא מטפלים בי יותר או משהו אחר ואז מתחילים הכל מחדש שוב עם ??? אצלי במשפחה כבר מזמן כולם כולל גיסתי בחול מה עדיין לא קיבלת קנאביס ?? את רוצה אשלח לך..ככה פתוח וחופשי... ואז החרדות שלי מתחילות לבצבץ מתחת לפני השטח... ואם הוא הרופא ממרפאת כאב צודק ? למרות שיש מליון מאמרים שהקנאביס רק יכול להועיל ולשפר לא רק את איכות החיים גם משפר במוח..וגם זיכרון..וגם..וגם..וגם... מה ראה שם הרופא שלא הסכים ? לא רצה לומר וזה מקנן בי עד עכשיו...והכניס אותי לפחדים איומים שלא מרפים..והלא אני חרדתית מימים ימימה...עוד מילדותי הנהדרת והזוהרת !!! וכבג קפאו לי כפות הרגלים מהקור שעולה מהמרצפות אז אולי כדאי שאלך לעשות מקלחת חמה שתוריד ממני את הקיפאון הזה לא רק בגוף אלה גם בכלללללל.... ואולי יתמזל מזלי ואחרי הכל כן אוכל לישון גם הלילה כי מחר יום חדש עמוס שוב לנסוע לבנק לסידורים לקבוע שוב תורים לעוד רופאים כן לעוד בדיקות... ואולי גם לקניות עבור אמי ועבורי..אולי.. ואולי אדחה את הקניות ליום רביעי ששוב תהיה לי עוד סיבה לצאת מהבית ולא להיות סגורה אווווווףףףףף איתי .. מקווה שלא נמאס לקרא אותי ואת הבלבלות שלי כל הזמן... ליל'ט אני המבולבלת ומיכל כתבתי לך אצל אודי על הנושא האחרון שכתבת אך יעלה רק ביום רביעי אוהבת אתכן כמו החברות הכי טובות שלי חטולית

היי יקרה!! נשמע מתח גדול... ההוא כך וההוא אומר כך... אכן מבלבל.. מי אומר הכי לטובתך. ומה יהיה הלאה... מאחלת לך רק טוב. ואם לא יעזור לפחות תדעי שניסית. בהמלצת מומחא לא על דעת עצמך. לגבי הקניות, תניחי למחשבות להגיע בבוקר אם נכון למחר או לדחות... נסי לנשום. להרפות. ולנוח..... שמחה שהצלחתי לשמוע את השיר. להתחבר. להרגיש. תודה ששיתפת. את לעולם לא מעמסה. אוהבת אותך. ואיתך.באיחולים לימים רגועים יותר. אוהבת.מתמודדת. ואלייך מיכלוש, לפי דברי חטולית שיתפת שם גם. אצל אודי. ואני כרגע לא מסוגלת לפתוח עוד פורום כאמור. אז מחבקת חזק. והאהבה. שלכן......

אתן ממש לא ישנות..מה יהיה איתכן? אני ישנתי הלילה. קמתי מוקדם אבל ישנתי. חטולית יקרה, הכל יסתדר בע"ה. בהחלט כדאי לנסות עוד חוות דעת במיוחד שאת אומרת שמטפל בך מנהל מחלקה!!! והוא עצמו חושב שכדאי...מבינה את החרדה והבלבול. מקווה שתקבלי משהו שיעזור כבר!!! ושהלילות יהיו קלים יותר. ומתמודדת אני כותבת שם תמיד...אודי הוא מהווה עוגן של עוד איש מקצוע.

אני יודעת אהובה. שמחה שיש לך גם אותו. ואותנו... לגבי הלילה שלי אכן לא היה הפעם.... סערה שתחלוף עם הרוח שבאה........ יום נפלא מתמודדת (או שלא)

מתמודדת מאמי שלי כשכתבת לי תגובה הייתי בסלון כתבתי בפלפון ולו ידעתי שגם אינך ישינה הייתי נכנסת שוב רק קיוויתי שאתן לפחות כן ישינות חזרתי למיטה לקראת 4 לפנות בוקר קפואה ולא נרדמתי בגלל הקור לא יצאתי מהבית בכלל היום בגלל העייפות.. קניות מחכות כבר למחר גם לבית וגם לאמא שלי שתחיה עדיין לא החלטתי מה לעשות לגבי רופא נוסף.. מצטערת שלא כתבתי כאן על מה כתבתי למיכלי אם היא תרצה לשתף זו זכותה אייך שמרגיש לה..מכבדת ולא מערבת את שני המקומות ! מצטערת שגם היית ערה הלילה ועוד יש לטפל באוצרות הקטנים בבוקר לא קשה לך ככה ? נדבר חטולית

מיכלי כל כך קשה להחליט מה נכון במצב הזה לעשות.. יש לי לחץ אטומי בראש שלא נותן לי מנוחה וכן אודי בהחלט תומך מאוד גם אם לפעמים לא מבינה מה רוצה להגיד כי לפעמים אפשר להבין בשתי דרכים וכבר לא נעים לי כל פעם מחדש לשאול שוב למה התכוון... מילא..שלא יהיו צרות גדולות יותר הלוואי שכולנו נישן טוב הלילה.. נדבר חטולית

ברור לי לגמרי!!!! מובן שכך. לא הייתה כוונתי לשאול אלא לחבק. וזה כרגע הבחירה שלי לא להיות ב2 מקומות. לא מחליטה עליכן... בחירה על מה וכמה לשתף היא לגמרי אישית. בלי שום דרישה. כן. דווקא תפקדתי היום ב"ה. יוצא שיהיה לנו מפגשים משפחתיים השבוע ושבוע הבא. קשה לי לא להיות בהם. וקשה כן להיות ולראות אותו חי בועט. וכולם סביב מתנהלים רגיל. כן רוצה ללכת כי זה הקשר המינימלי שיש לי עם אחייניי..... רוצה להיות דודה. לפחות קצת. זה עלול לשבור אותי... מבאס. אבל נקווה לטוב. מתמודדת

אוי...לא פשוט המפגשים האלה! שמרי על עצמך. הקורונה דווקא סבבה. פחות מפגשים קרובים🤣חיבוק מתאים.

אני כל הזמן מצאתי תירוצים למה לא. אבל אני מתגעגעת. ונמאס לי תמיד להיות זו שמדירה עצמה מכל קשר משפחתי מורחב.. :/ לא פשוט. מתי ישתחרר המקום הזה?!

מתמודדת אהובה מפגשים כמו במשפחה שלך באמת קשים מבינה למה את מדירה עצמך משם אך על הגעגועים האלה כך אני מתגעגעת לנכדים שלי במוצש האחרון הבן שלי הפתיע הביא רק לכמה דקות את אשתו ואת המיוחדת שלי ..מרגישה אותה כבר די מרוחקת..אולי גם בגלל שלא מתראים כמעט תמיד חייבים להמשיך לקוות רק לטוב אחרת אבדנו אני..עייפה

היי יקרה, לאאא.. הקורונה לא אמורה לתת תחושת (!!) בדידות וריחוק אמיתית. אם מרגיש לך כך, תנסו לדבר בטלפון. או ליצור מפגשים קצרים.... חבל לא?! אוהבת אותך. מתמודדת

לא חשבתי על זה ככה...אכן להעתיק ולשמור ;) כן, היום הרבה יותר בטוחה בעצמי אז גם מרשה אולי לעצמי להביע דעות גם אם הן פחות מקובלות על אחרים .. ופחות מרצה אחרים. הייתה ישיבת צוות והיה בהחלט טוב שדברנו. הבהרנו דברים ..מקווה שיסתדר. בינתיים נרגע. ומתמודדת על הגלשן נשמע אחלה!!! החזיקי מעמד וגם אם נופלים חוזרים לעלות שוב ולגלוש. אל תשכחי. חטולית, איך את? ישנת אחרי הביקור של הקטנה? מקווה שנחת. וכן אפשר גם להציב גבול עד כמה מתאים...

היי מיכל אכן כן ישנתי הלילה אך לא מספיק... ורוצה לומר כמו שכתבתי לך למטה שאני שמחה שהכל הסתדר לך בעבודה.. ולומר גם למתמודדת שלי שאת המשפטים שכתבה לך ...גם אני חושבת שאני ארשום אותם לעצמי... בעלי קנה לי לוח מחיק עם טושים צבעוניים כדי לרשום עליו כל מה שאני צריכה לזכור דברים חשובים....שוקלת לרשום אותם גם בלוח שלי..😀😀😀😀❤❤ תודה יקרות חטולית

חטוליתוש, את משמחת אותי... כן תרשמי בהחלט. מרגשת אחת!!! מיכלוש, אני גאה בך גם על המילים כאן.... אין עליכן. אוהבת ומתחזקת מכן מאודדדדדד חיבוק לכל אחת... מתמודדת

קוראת אתכן וחושבת כמה טוב שיש לנו אחת את השנייה!!!! לחזק ולהזכיר שאנחנו יכולות!!! שזה בסדר גם לכעוס ולהשלים. שאנחנו היום הרבה יותר חזקות מפעם!!! הכח הנשי שלנו 😘 חיבוק

אז יקרות... בזמן שאני בסערה קשה.. מין יום כזה לא פשוט. לקרא אתכן זה באמת מרגש. רוצה להקדיש לכן שיר שתשמעו בלופ. שיר ישן. אבל זה לא משנה. חזק לכל פעם... https://youtu.be/3IILk2QjBBU באהבה ממני...

מתמודדת שלי אהובה כן לא ישינה עדיין הרי אמש כן ישנתי אז..מה החיפזון?? לא תאמיני אבל הצלחתי להכנס לקישור ולשמוע את השיר של הראל סקעת... אני בדרך כלל לא שומעת שירים בכלל של הרדיו רק דיסקים ישנים שלי וא..ה..ב..ת..י ..את השיר הנהדר הזה ששלחת אייך אומרים היום : זה מתכתב עם המשפטים שכתבת.. כלומר ממש מתחבר אלי כאלו שהמשפטים שכתבת הפכו לשיר מקסים פשוט מקסים אוהבת אותך נשמה תודה על השיר מייאווו

תודה על השיר הנפלא!!!

כמובן שגם הלילה לא ישנתי לצערי...עייפה הבן שלי שאמור להתחתן הלך עם כלתי לעתיד לקחת את הבן הצעיר שלה לטיפולי שיניים גם טיפולי שורש וגם עקירה..והוא רק בן 3.6 שנים כל הפה שלו הרוס רקוב...כמה חבל שלא יודעים לשים גבולות בזמן ומונעין כאבים כאלה ... אז..אחותו בת ה..6 נמצאת אצלי ..שום דבר לא טעים לה לא בא לה לא מתחשק לה וגם אם כבר כן...אז גם בקושי אוכלת !! לא יכולה להכריח אותה לאכול ולא שום דבר אחר אבל מכינה לה מיגוון של כל מה שמבקשת למרום שבסוף כמעט ולא נוגעת באןכל. מה לעשות יש ילדות שלא אוכלות..לא לוקחת ללב משאירה שם ל קרה שתתחרט או שפתאום תחליט כן לאכול...ועדיין לא באו לקחת אותה..היא אצלי מ..10.00 בבוקר אייך אפשר להיות כל כך הרבה שעות ככה הגוף לא גודל!! שיחקת בפלפון שלי בכל המשחקים שלי שהם לא קלים במיוחד הורדתי לה משחקים שהיא אוהבת ובכל זאת כל הזמן משעמעם לה גם הטלויזיה לא מפספיקה לה הפרעות קשב ורוכוז ..קצת קשה לי היום להתמודד.. ומה אעשה כשתגיע אלי המיוחדת שלי ?? רוצה כל כך לישון ולקום עם כוחות מחודשים לעשות....משו... מה עוד יכולתי לעשות כדי לשעשע אותה ?? לא נעים לי להגיד אבל הלוואי שכבר יבואו לאסוף אותה כבר לא יודעת מה עוד לעשות באמת קשה לי בייי אני

בסופו של דבר מקווה שנהנת איתה למרות שנשמע קשה. אז כן. הייתה ישיבת צוות ודנו בהכל...לא פשוט אבל בסוף הסתדר. מקווה שיהיה טוב. היום אני בהחלט שונה!! לא מוותרת על עצמי בשביל שיהיה נח לאחר!! בטוחה בעצמי הרבה יותר!!! פחות מרצה!. אז כן זה לטובה..לפעמים יש לזה מחיר...תודה יקרות. ומתמודדת אני בטוחה שגם את הרבה יותר חזקה היום ומבינה!!! כי את ממש מבינה אותי ואת התהליך!!! 😍

היי אהובה, הגיל עושה את שלו.. אין הרבה מה להצטער.. נשמע שאת סבתא מהממת. אבל כן, צריך גם גבולות אי אפשר ליום שלם. או אם כן לפחות להיות מתואמים ואז בראש לא תצפי כל רגע לשובם.. ותמשיכי להסתדר. ככה זה עובד שכלית. כל הכבוד שניסית כל כך. שאיפשרת. שבישלת וטרחת. וכו.. מקווה שנהנית בסוף והיא עייפה אותך מספיק כדי שכן תשני הלילה 😉🥴🤭😬💗 אוהבת אותך. נקבע מועד לחתונה?? לילה טוב

מיכלצוק, אני מקווה שאת מסתדרת עם המקלדת שמשנה לי מילים ולא תמיד אני שמה לב... אני כל כך גאה בך על המילים שאמרת כעת. בא לי שתקראי אותם בקול לפחות 5 פעמים מוכנה? בשבילי? "היום אני בהחלט שונה!! לא מוותרת על עצמי בשביל שיהיה נח לאחר!! בטוחה בעצמי הרבה יותר!!! פחות מרצה!. אז כן זה לטובה..לפעמים יש לזה מחיר.." ואם לגמרי אגזים... (בצדק) אבקש גם שתכתבי זאת על דף ותניחי במקום שתוכלי לקרא כשתצטרכי.. למשל בתיק איפור או במגירת הלבשה תחתונה וכו'.. - מקום שאין גישה אליו.. רק לך. עבורך. לתזכר. שיש בך כוח. שאת צומחת. ואם יש מחיר.. הוא בשלבי הגדילה.. אני שמחה שאני מצליחה לגעת בך... את יודעת לעצמינו תמיד יותר קשה... כן מבינה יותר. ועדיין קיימים גלים.. שאני מקווה שלא יטביעו. בינתיים - אני על הגלשן... 😆 אוהבת אותך יקרה, מתמודדת

אני מאוד שמחה שהכל הסתדר לך בעבודה זה כל כך חשוב !! באו לאסוף את הקטנה קרוב לשבע בערב היא קצת היפרית ולא נתנה מנוחה אפילו הייתי מוכנה שהיא תהיה ספרית שלי ....😀 ושיחקתי איתה בכל מה שרצתה בסוף בכתה שהיא רוצה את אמא שלה..ברור לא ? האמת שאני לא רגילה כבר להיות המון שעות עם הקטנה הזו והמיוחדת שלי מתנהגת הרבה יותר בוגרת ממנה.. טוב ..עוד משהו לנסיון האישי שלי כנראה תודה מיכל

😀😀😀😀😀😀 כל הפרצופים ששמת ממש.. אבל הייתי עסוקה רק בריצוי הגחמות שלה.. וכן הייתי עייפה בערב ולאחר חוסר שינה משוועה ..כן נרדמתי .. ולא אהובה אין עדיין תאריך חדש לחתונה.. כשיגיע יגיע אין לי כוח עכשיו גם להתמודד עם זה.. האמת שדי נשברתי מאז שחזרתי ממרפאת כאב כך שהראש שלי לא נמצא בשום מקום !! כאלו יש לי חושך בראש וחושך במחשבות.. לא עובד לי ממש הכוח לחשוב ..לענות.... העיקר שבסוף הם יצאו מרוצים .. תודה מתמודדת שלי חטולית

היי מאמי, שמחה שהבנת כוונת כל אימוגי חח אהובה אין מה להשוות הנכדה מכירה אותך כבר והחדשה,בכל אופן, חדשה... לא חשוב העיקר שעבר, ונרדמת. לגבי החתונה.. כנראה באמת צריך להניח לזה.. זה יבוא. אני בטוחה בזמן הנכון. אוהבת אותך מאוד מתמודדת

צודקת קוראים להם אימוג'ים אפילו סאת לא זכרתי קראתי להם פרצופים אבל הם תיארו במדויק את כל מה שהרגשתי 🤣🤣🤣🤣🥰🥰🥰 זה עבורך נשמה ליל'ט מייאוו

מחייכת את יכולה לקרא להם איך שתרצי. הבנתי אותך. זה מה שחשוב. יקרה שלי, מיאו

...לא יודעת. באתי. לומר שבאתי. קראתי אתכן ומקווה חטולית שהכאבים ירפו ממך כבר. ושתוכלי להרגע קצת ולישון. אולי לא טוב כל כך הרבה קאנביס?? הרופא רוצה לשמור עלייך. מתמודדת..את פחות מספרת מה עובר..אם מתאים שתפי.. אצלי לא טוב. נפשית.הייתה פגישה עם המטפלת. קבעתי פגישה נוספת... רבתי עם אנשים. בדרך כלל כועסת על עצמי פחות על אחרים...מנסה להשכין שלום. הפעם לא... ורע לי עם זה. קבענו לדבר אבל קשה....נקווה לטוב. שבת שלום

מיכלי אהובה ויקרה, מאמינה לך שזה קשה.. ומכרסם אותך בפנים.. במיוחד מי שלא רגיל לשלח כעסו כלפי חוץ אלא רק להפנים ולכעוס פנימה... מאמינה לך שהתחושות כעת קשות כי בנוסף לכעס שהיה לך מהם, כעת את גם בהאשמה ובכעס על עצמך על כך שכעסת ואיך שזה התבטא... יקרה, אני דווקא רואה בכך עוד שלב של החלמה... הגוף פולט רעלים... נכון אולי עכשיו זה הקצנה.. ואולי עוד יהיו פעמים כאלה.. אך זה טוב שאת ממשיכה עם הטיפול. זה יעזור לאזן לאט לאט.. אך זה כנראה שלב שחייב לקראת. לגביי, אכן.. הסתדרתי קצת.. לאט לאט מנסה לעבור את הגלים... ולהרגיש מעט את השיחרור והנשימה. אוהבת אותך. תהיי חזקה איתך- מתמודדת. ואלייך חטולית, חיבוק!!! שבוע טוב

מיכל שבוע טוב אני לא משתמשת בקנאביס למרות שיש לי מחבר משפחה הביא לי ורק דווקא מהסיבה שזה לא דרך הרופא ממרפאת כאב בהחלט מבינה את השיקולים שלו כפי שאמר לי שעברתי כמה ארועים ולא דיבר על מה שכבר מראש ידענו..לא יודעת מה ראה בדיסקים שהבאתי לו גם מתל השומר..שהם הישנים ומה ראה באלה החדשים שעשו לי לא מזמן..יוצאת מתוך הנחה שיש שם דברים שאני לא יודעת ולכן קבע מה שקבע... אך יש אצלנו במשפחה לא אני רצון לגשת לעוד רופא ממוחה כאב ולקבל עוד חוות דעת נוספת רק בגלל חוסר הלילות שלי ללא שינה ובגלל הכאבים ... האמת שכבר לא סגורה על שום דבר יצאתי מבולבלת.. אני מאמינה לך ומבינה את התפרצות הכעסים מה גם שאינך מורגלת בהם ..אך אלה ממש זמנים מטורפים וכולנו נמצאים במצב של ספוג כל הזמן סופגים כל מה שקורה גם בחיי היומיום וגם בחדשות וברור שזה משפיע על מערכת העצבים של כולנו שמגיעה לרמות שמעולם לא נאלצנו להתמודד איתם שמחה שאת ממשיכה עם המטפלת ומה עוד אגיד כרגע חסרת מילים שיהיה שבוע מבורך חטולית תודה מתמודדת

היי בנות, תודה לכן....בעיות בעבודה. מקווה שנפתור הכל בישיבת צוות. וחטולית דעה נוספת תמיד טוב לשמוע. אולי יעזור. נשמע קשה לחיות בכאב מתמיד וחוסר שינה...חייב פתרון להפחית מהכאב. ומתמודדת את נשמעת חזקה ומחזיקה מעמד. .או שיש מתחת לפני השטח?? אני מבולבלת מהלחץ הזה וריבים מיותרים. ממש מיותרים. אני אדם שאוהב שלום ומנסה לשמור על אחווה בין כולם בכל מקום. מסתבר שיש לי גם סף...וזה קשה ובא לי לרצות. אך כנראה שלא עוד לרצות אחרים...חייבים לדבר ולפתור בעיות כי הכל תקוע בגרון כרגע ...

מיכל בוקר טוב מאמינה שהכל יפתר בישיבת הצוות היום והרגיעה תחזור לסדר היום הרגיל שלך אם וכשתוכלי עדכני אכתוב מאוחר יותר כי יש לי אורחת מהבוקר יום נפלא חטולית

מיכלוש!!! מאחלת שנסגר יביא במהירות . אנחנו מכירות את המקום המרצה ואת המוותר הבולע וכו'.. זה שמחפש שיהיה רק שלווה גם במחיר שנשלם בגופנו ונפשנו... היום את מרגישה מלאות. מגלה סף. בוחנת גבולות וקווים אדומים... זה מעולה. קשה כן. אך שלב שאנו נאלצים לעבור... סומכת עלייך מאוד. ומאחלת שנכנס והתובנות לאט לאט יתאזנו וידוברו כפי שאת אוהבת ומשיגה את המטרה הטובה שאת רוצה בלי לבלוע כעס כלפי פנים. אני בגלים.. לא קלים.. פחות כותבת כי מרגישה מוצפת וזה מעייף... כן ממשיכה עם המטפלת.. יום יבוא עוד אוציא ספר חחח 😉😂 מכל התהליך המיידי הזה.... ממש להפוך מת לחי... לעבור משבי לגאולה... זה נשמע מהמם.. וכביכול רק צריך לנשום ולשמוח... אבל זה לא כך... הפגיעות.. ההרגלים.. התפיסות.. הכל כל כך עמוק.. שזה מקשה על המעבר בפתח הדלת אל האור... ההבנה השכלית שהדלת פתוחה - רק רוצי.. תחייכי.. תפרחי..... לא משפיעה בשניה... תהליך קשה.. שעליו עוד אספר מה עברתי בחודשיים האלה... ועדיין... רק הלוואי ואצליח לראות את האור... שכל המאמץ הזה ישתלם. אמן. תודה. חיבוק עד אלייך.. מתמודדת. חטוליתוש, איך היה עם האורחת? מוצאי שבת הצלחת לישון משהו? או כמו כל מוצ"ש?

הכל הולך למסלול טוב ונכון..... אבל עייפתי... רוצה לישון!!!

מנוחה הכרחית לגוף גם לעזור לאגור כוחות משמח אותי שהכל הולך למסלול וטוב עשית המון כדי שיגיע למקום הזה הוצאת המון כוחות נפשיים ןכעת עייפה מותר לך לנוח גם לי אחרי יומים ללא שינה כמעט ..למעט שעתיים הלילה... והמון לחץ נפשי עלי בגלל ריצות לרופאים ומחרתים מרפאת כאב הכל סוגר עלי גם חולה מקוררת מאוד.. חיבוק אהובה מייאווו

חטוליתוש שמרי עלייך.. עוד החורף לא נכנס והתקררת... בטח מהמזגנים והחום זה זמן כזה של שינויים... בהצלחה בכל הטיפולים.. הלוואי יעשו לך טוב וזה יהיה שווה כל המאמצים... עם בעיית השינה אין לי מה לומר.. מבינה אותך כל-כך.. מתסכל ממש!! הלוואי יקרה נס ושתצליחי לישון שינה טובה ונעימה... אוהבת.

נשמה אבל מה איתך ? לא אמרת אף מילה מה איתך...? מייאווו

כרגע, בסדר.. אבל את יודעת.. גלים גלים..... מתחזקת.. משתדלת!! תודה. מתמודדת

היום היה יום עמוס נסעתי הבוקר לערוך קניות עבור אמי כבר מזמן לא קניתי לה קניה גדולה מרוכזת..... עשיתי לה משלוח הביתה הספיק להגיע עוד בטרם המטפלת הלכה ..כלומר עדיין היתה אצלה ..שמחתי כי יש מי שחעזור לה אחרי הכל היא נורא סובלת מכאבי הגב ורגלים ..לצערי המטפלת שלה עוזבת בסוף החודש כבר החליטה על פרישה מעבודה אחרח הכל כבר כמעט בת 78 .. משם נסעתי לקופת חולים להחליף לבעלי סוג אחד של כדורים שאתמול נתנו לו במינון שונה מהרגיל ..וגם לקחת ט.17 עבורי מחר יום ממש לחוץ מרפאת כאב באיכילוב.. עוד בדרכי חזרה ניגשתי להזמין עבורי כדורים להינהלציה שחסרים בקופה ..מחר יגיעו.. חזרתי הביתה רצוצה עייפה בלי כוח אפילו לשתות כוס מים.. כבר כמעט 3 לילות שהשינה שלי ממש לאאאאא וגם זה מתיש אותי נראה מה יגיד הרופא מחר אתמול גם הייתי אצל רופא נוירולוג שחכיתי כבר מספיק זמן להגיע אליו עם כל הבדיקות שעשיתי ...זה שאז נפלתי מהאוטובוס בזמנו...לא הבנתי מה רצה ממני אבל שוב העמיס אותי בבדיקות .. הבנתי ממנו שאין צורך לחזור אליו שוב..טוב..הכל לטובה מקווה שאצלך המצב פחות לחוץ ואת בסדר כמו שאת אומרת מאוד הייתי רוצה שכך יהיה... אז..נשתמע.. חטולית ומיכל כבר לא נכנסה כמה ימים והיא חסרה !!

היי.. וואו אכן עמוס לך... האם יש מטפלת מחליפה לאימך? בעז"ה מחר תרגישי שחרור מהכאב אולי ישפיע על השינה. . אמן לגבי מיכל, אני מאמינה שהיא חזרה לעבודה וכמובן לה.. נחכה בסבלנות. מתגעגעת גם. לגבי, אני במסע.. מתפללת לטוב. שיהיה עקבי. לילה טוב

מתמודדת אהובה אכן כן כבר ישנה מטפלת מחליפה לשבוע הבא השבח לאל מאחלת לך בכל ליבי שהמסע באמת יהיה עיקבי רק לטוב הייתי במרפאת כאב היום והרופא המטפל לא מסכים בשום אופן לקנאביס רפואי טוען שעלול לגרום לי לעוד ארועים מוחיים או שטף דם וכאלה ורק נתן עוד כדורים נגד כאבים על מה,שאני כבר מקבלת כולל אופטלגין... לא יודעת אם להתייאש או לנשום לרווחה... אבל שוב מרגישה תקועה לעוד 3 חודשים לתור הבא.. וכן המליץ לעשות את כל הבדיקות שנתן הרופא הנוירולוג... נמאס לי כבר מכל הריצות האלה לרופאים זה לא ניגמר !!! היום בעלי יצא לקניות עם הבן הדתי שלי כי אני מותשת נפשית מנטלית וכוחנית.. תמיד מחכה שרק יגיע כבר הלילה כדי ללכת לישון..רק שלא תמיד מצליח לי לישון... תודה אהובה חטולית

א. שמחה לשמוע על המטפלת. ב. על בעלך שבילים ויצא.. ג. על שעברת את הטיפול וקיבלת המלצה.. נכון לא נעים ולא נעים כזו בשורה.. אך זה עדיין בשורה טובה... יהי רצון שתזכי לבריאות איתנה. לגבי היציאות המתישות אולי אפשר לקרא להם בילויים.. סתם בשביל המנגינה של המילה.. הרי אם לא להם, את לא יוצאת... אז נקרא להם יציאות.... והלוואי תזכי שבאמת יציאותייך יהיו טובות. ותמיד משמחות ומעודדות. ושתשבעי שינה בלילות אמן.

מכירות משפט כזה..?? הוא לא נאמר בדיוק כך... זה מילים שלי..... אבל כואב!!!! איך נגמלים?????? איך עוצרים????? איך משחררים להיפגע??????

מתמודדת אהובה לא מכירה משפט כזה או משהו דומה מי אמר לך את המשפט הזה? אייך ניגמלים ממה ? אייך עוצרים מה ? אייך משחררים להיפגע ???? מתוקה שלי סליחה ומחילה אבל אני קצת סתומה את יודעת נכון ? ולא הבנתי למה את מכוונת ! את רוצה להיגמל מפגיעות עצמיות ? אייך לעצור אותן ?? מה פרוש אייך משחררים להיפגע ? דברי מה קורה למה את סובלת בשקט ? מה את עוברת ? פגעו בך שוב ? מקווה שתעני כי דואגת לך מאוד אהובה מייאווו

היי מאמי.. היי!!!! למה את מדברת ככה לחטולטול???!! 😡 אינך סטומה!! אני לא יודעת דבר כזה!!! הבנת נכון בגדול.. ולצערי אין לי כוח להרחיב..... לא נאמר לי בדיוק כך המשפט (המטפלת) אלא זהה... כלומר, תחליטי איך אני יכולה לעזור לך בסערה כזו??!! אין לי מה לומר, היא צודקת. יודעת ומרגישה שזה אמיתי ומהלב... ובכל זאת.. אני אצלה כי קשה לי לא?? אחרת למה הייתי נזקקת אליה כל כך... אולי זה אסטרטגיה.. דווקא כי היא יודעת שהיא כל-כך חשובה לי.. אז בזמן מסוכן היא נותנת לקשר שלנו להיות זה שאבוא בו.. זה שיכריע.... מבינה אותה. אבל כל כך כואבת!!!!!!!!!

מתמודדת אהובה נראה לי שהיא מרגישה אולי שאת לא מוציאה החוצה כל מה שכואב מאוד על הפגיעות שעברת ואולי גם על מערכת היחסים שלך עם בעלך ...היתכן ?? ואז היא אומרת לך כאלו או שתדברי את הכאב החוצה שאוכל לעזור לך באמת או שאת ממשיכה לשמור הכל בבטן..לפחות כך אני מפרשת את זה ואם לא מתאים זרקי לפח ! חטולית שאוהבת אותך המונים וכשתוכלי אם תרצי כתבי ואני כאן אני אומרת שאני סתומה מהסיבות הברורות כי לא תמיד אני מבינה את מה שכותבים ולפעמים זה נשמע אחרת לגמרי מהכוונה שאני רוצה באמת לומר..כלומר הפגיעה שלי המוח לא תמיד מאפשרת הבנה ראויה זו הסיבה מייאווו

היי אהובה את לא סטומה. כל אחד לא תמיד מבין אחרי הכל זה רק כתוב ולא שומעים את המילים הדבורות או את הכוונות.. בקיצור, הכי חשוב זה לשאול כפי שעשית. אבל אין שום מקום לומר עלייך אם לא הבנת... אוהבת אותך. וכן, לא זו הכוונה.. אני הכי פתוחה ומשתפת את המטפלת בהכל. היא מונחת בכל דבר הקשור אליי.. זה לא הנקודה.. אלא משהו אחר.. שהיא מתחננת שיש בי כוח להפסיק את ההרס עד כדי שהיא מעמידה את זה (כלומר אותה) בהתניה... שאם לא אבטיח לה, היא לא תוכל להמשיך... מבינה?! בואי לא נכנס לזה עוד ונעצור את השירשור.. אין לי כוח להגיב ולהסביר על העניין.. כי כרגע קשה וכואב... היא נשארת.. זה רק כנראה אמור לטלטל אותי שאבחר לחיות. שאבחר לאהוב מספיק את גופי. וכד... מעריכה אותך. בבקשה אל תגיבי לדברים עצמם.. אני מבינה לגמרי את התמונה כולה.. ויש עוד פרטים שלא העליתי כך שאין לי כוח להסביר כוונות ולהכנס להכל... לכן... אולי רק חיבוק?! תודה

מתמודדת נשמה תראי אספר לך משהו שלא כתבתי נראה לי באף מקום אולי תוכלי להעזר לפני כמה חודשים כשעדיין הייתי מטופלת אצל המטפלת ..עברתי תקופה מאוד קשה ולא קשורה לקורונה הגעתי למצב לא רק של חוסר שינה משווע אלה נפשית ממש הכי נמוכה שבה הייתי במשך שנים והגעתי למצב שבו חשבתי לקפוץ מהמרפסת של הבית למטה אומנם זה רק 3 קומות אבל כבר לא יכולתי לסבול את המצב ..שהיה גם בעלי קשור אליו.. עדיין נסעתי אליה לטיפול במרכז ושם סיפרתי לה על הכל היא אמרה שאם אני מאיימת בהתאבדות היא חייבת לדווח לגורמים... השיחה לא ארכה מעבר לזמן הרגיל רק התמקדה במה שאמרתי ואמרה " את חייבת להבטיח לי שאת לא עושה כזה דבר " כן ..נזכרתי כתבתי בזמנו אצל אודי לא אבקש ממך לכתוב מה שאת לא יכולה/רוצה/ קשה לך הכל בסדר ואת הכי בסדר מה שהכי טוב לך מייאווו

אוי מאמי שלי, עצוב!! פיספסתי כנראה את ההודעה ההיא בשעתו.. ואני לא מסוגלת להכנס לפורום של אודי.. אין לי כוחות... שמחה שעברת את הגל... ואת בטוב יותר, היום. ושמחה שישנת טוב בלילה האחרון.. כשכתבתי לרצות לחיות התכוונתי לחיוּת לשמחה.. ל ח י ו ת כפשוטו. לא התכוונתי חלילה על הצד הנגדי (-לרצות למות) יודעת שאיני מפרטת כי שוב, איני מסוגלת כעת.. וכדי שלא תביני אותי לא נכון - תיקנתי תודה על שניסית.. יודעת שאת כאן - זה המון בשבילי עכשיו... מתמודדת

עשיתי בדיקה חוזרת אתמול ויצא שלילי כך שיכולה לצאת מהבידוד רק מחכה כעת גם לאישןר שגם בעלי יכול כבר לצאת מהסגר כואב לי הגרון הבן שלי יבוא לקחת אותי עוד מעט לרופא שיהיה יום טוב ורק בשורות טובות חטולית

עוד עושים 2 בדיקות ליציאה מבידוד?! שמחה שיצא שלילי . ואני מקווה שתרגיש טוב יותר וגם בעלך בשורות טובות. טוב שתלכי לבדוק. תשמרי בקופה.. היטב. בהצלחה

הכל בסדר עשיתי בדיקה נוספת רק בגלל שבעלי היה בסגר בבית לא משום סיבה אחרת וכן ב"ה גם בעלי קיבל אישור לצאת מהסגר עכשיו הכל כבר יותר טוב מייאוו

תודה שאת מעדכנת. שמחה איתכם שמרו עליכם.... שבת שלום, מתמודדת.

מה שלומכן אייך עברה השבת השבת היתה מוזרה משהו...כי לדבר עם בעלי מעבר לדלת של החדר בו הוא שוהה ...לאכול כל אחד בנפרד ..זה משהו שעדיין לא חוויתי.. ויוש שידי בהחלט היה מוטרף כי הייתי צריכה להכין הכל לבד והיד השמאלית שלי בקושי תיפקדה ולא אחת דברים לא הסתדרו כי תיגנתי ועד שסיימתי הכל וישבתי לנוח כבר היתה השעה 16.00 ועוד רגע כבר צריכה להתקלח כדי שגם בעלי יכנס אחרי כי צריך כל הזמן לחטא אחריו.. לא פשוט בכלל .. גם קידוש והבדלה עשיתי לבד לא היה כייף בכלל עד שיצאה השבת ויכולתי שוב לשוחח איתו ולראות אותו בוידאו של הווצאפ עכשיו שוב לבד שבוע טוב וחודש טוב לכולן חטולית

חטוליתוש חוויה ממש לא קלה!!!! גאה בך שתפקדת באומץ רב.. כשאתם מדברים ומתראים בוידאו... מקווה שלומך טוב עדיין ושלום אימך. ושהוא משתפר... שבוע וחודש טוב מתמודדת

מתמודדת נשמה בכלל לא היה קל בכל דבר שהיייתי צריכה להעביר לו כמו אוכל ושתיה...טוב שיש לי הליכון עם כסא לישיבה עליו הייתי מניחה מגש ועליו את הדברים קוראת לו מעבר לדלת שהדברים מוכנים ליד הדלת יוצאת משם לטווח יותר רחוק בכדי שהוא יוכל לפתוח את הדלת שלו בצורה בטוחה שאני לא שם ורק אז לפתוח את הדלת שלו לקחת מה שיש על המגש כי שבת ואין אפשרות לראות בווצאפ ולדבר..כך כל השבת ..לא היה קשה לי לעשות עבורו מפני שהוא תמיד תמיד נמצא שם עבורי לעזור בכל דבר שרק ארצה אממה..הקניות שכביכול עשו עבורי היוו פחות ממחצית הדברים שהייתי זקוקה להם והיו חסרים לי לעבור את השבת כי לא היו בכשרות הבד'צ ... הסתפקתי במעט שהביאו לי כי כולם בבידוד והבן שכן הביא גם הוא נכנס לבידוד כי כשפירק את הסוכה בעלי עזר לו לקחת את הדברים אלינו הביתה ולכן גם הוא נחשף לחולה קורונה...אווווף כולם סגורים בגלל המצב הבלתי נסבל הזה כולל אותי... כעת יש מצב שמחר אשבור את הבידוד כי שוב יש לי דלקת בשתן ולא מבינה אייך וחייבת להגיע לקופת חולים למסור בדיקת שתן ..בדרך כבר אראה אייך להשלים את מה שחסר לי הכי דחוף כי בכל מקאה זה ממד ליד הבית מקווה שאצליח והכל יסתדר קשה נורא כשחסרים דברים בבית אולי אבקש שחעשו לי משלוח הביתה עם התקווה הזו כשעדיין לא נרדמתי רוצה לקוות שאצליח כי אני הרי יצאתי שלילית אז יהיה בסדר חטולית

היי מותק בטוחה שלא היה לך קל הביאו לך משהו לדלקת? רעיון טוב להזמין... תסתכלי על כך כפינוק עד הבית.. שמצדיק בזמן כזה.... איך עוברים הלילות?

בסוף לא יצאתי לשום מקום קיבלתי עזרה מעט ממשהי שעזרה לי ועשתה מעט השלמות ליד הבית הרופא מקופת חולים היה אמור להתקשר אלי לתת לי הוראות בטלפון אך מניחה שהיה לחץ עצום ולכן לא יצר עמי קשר יש לי בבית כדורים לקחת גם בכל מקרה אז הסתדרתי כבר והלילה הצלחתי לישון ב"ה... רוצה לנצל את הכוחות שיש לי המעטים כדי לעשות משו .. יש לי צרה נוספת..סתימות בוורידים ברגלים.. צריכה להגיע לרופא חירורג כלי דם בסוף החודש .זה פשוט לא נגמר.. תודה נשמה חטולית

וואי חטולטול..... איך הגוף נרקב לנו לאט לאט... מאחלת רפואה שלמה!!! בריאות!!!!!!!!!! כואב לי לשמוע זאת... ממש. ומתי נגמר הבידוד? שמחה שעזרו לכם ושהצלחת להעזר

מלא מתים. .מה זה??????? ולאו דווקא מקורונה. נראה לי מבדידות. דודה ניצולת שואה. הייתה יחידה ממשפחתה שנצלה מהשואה.

מיכלי מצטערת לשמוע לא יודעת לומר אם זה מבדידות או מסיבה אחרת יתכן ואת צודקת ואל תחשבי רעעע המון אנשים מתים ולא דווקא מהקורונה הגיל עושה את שלו גם אם היתה ניצולת השואה מי יודע מה היה על ליבה ? ברוך דיין האמת שלא תדעו עוד צער חיבוק עד אליך חטולית

תודה יקרה. תקופה מטורפת...לא אוכל להיות בהלוויה כי זה בעיר אחרת וגם אולי לא לנחם וזה ממש ממש קשה ככה. ונסתרות דרכי האל.

מיכלוש אהובה.. ברוך דיין האמת.. עצוב. כל מוות בדידות ... אכן לדעתי קיימת בכל מיני שלבים בחיים... והקורונה מוסיפה גם.. הקושי איתה זה במצבים האלו של נפטרים... שאי אפשר לנחם.. להיות על יד.. לחבק.. לעשות הלוויה רגיל... להבדיל גם בשמחות בחתונות .. שם הביטוי לקורונה קשה מנשא.... שלא תדעו צער יקירה. חיבוק מלב אל לב.. ממני

מיכלי אכן צודקת במה שאמרת נסתרות הן דרכי האל ואין לנו על מי לסמוך אלה על השם יתברך שרק הוא יודע אייך ומה ולמה נכון פטירה כואבת יותר כשאי אפשר ללות את הנפטר בדרכו האחרונה אך זה רצון שמים ואפשר אולי להתפלל עליה בספר תהילים אם את מעוניית פרק קיט מחולק לאותיות באות א יש כמה שורות וכך עד האות ת.. אם נניח קוראים חה רבקה בת נחמה אז צריך לקרא את פרקי התהילים כך ר. ב. ק. ה. ב. ת. נ. ח. מ. נ ה. כך קואים את כל הפרקים ואומרים שזה לעילוי נשמתה כך נוהגים אצלנו אך אולי אצלכם יש מנהגים אחרים נסי לשאול..אם כמובן מענין אותך וחיבוק גדול עוטף בחום חטולית

תודה חטולית...כן מכירה. רעיון טוב❤

מיכלי שמחתי מאוד על המצוות שנפלו בחלקך מיום שישי ערב חג סוכות הייתי עסוקה באירוח של הבן שלי הנכדה המיוחדת שלי ואמה... עייפתי באמת לא קל לארח אותה ועדיין לא הספקתי להתחיל להתאושש הם חזרו במוצש האחרון הביתה בזמן ההבדלה המיוחדת שלי אמרה שלא הרגישה את הריח של הנענע ...מיד למחרת בבוקר הריצה את הקטנה לרופאת קופת חולים שהקטנה אין חוש ריח ולא חוש טעם..!! על מה הסתמכה רק היא יודעת ולכן מיהרו שלושתם מיד לבדיקות הקורונה... הסתבר שרק כלתי המהוללת יצאה חיובית...היינו בחד ביחד כי הסוכה מתחת לבית שלנו הגברים יושנים בסוכה!! הזעיקו אותנו אתמול דחוף לעשות את הבדיקה בעלי אמי ואני..עשינו היום..גם כלתי החדשה נמצאה חיובית תוצאות מחר ב.ה.ב.נ. שנהיה שלושתנו שלילייים בנתיים התאסף כביסה של כל הימים אז גם מכבסת עייפות בלתי נמנעת ממשיכה ממוצש שכרגיל לא יושנת הייתי ערה עד 6.00 לפנות בוקר כהרגלי בקודש עדיין מכבסת ומאוד עייפה חטלתול

יואו.. כמה מתיש. ועכשיו שוב בידוד. בדיקות קורונה..מקווה שתצאו שליליים! בריאות לכולכם.. מצב ביש בהחלט.

היי חטלתול אהובה מה שלומך? וואו.. אוף!! אתם בטח במתחחחח תכנסי לעדכן בבקשה גם כאן.. מתפללת שתצאו שליליים לקורונה... מחכה לשמוע בשורות טובות ושתצאו מהבידוד מהררררררררר

אני יצאתי שלילית אמי יצאה שלילית בעלי יצא חיובי וכעת יחזור מהעבודה ונכנס ביחד לבידוד שבועיים רק חושבת כמה קשה יהיה לאמי לעבור 2 שבתות בבית לבד אוווף טוב שלפחות במשך השבוע יש לה מטפלת ביי בנתיים

טוב שאת ואמך יצאתן שלילי... את חייבת להכנס איתו לבידוד???? לא כדאי להפריד? שתוכלי לצאת...אצלי הפרדנו כשהייתי בבידוד. נקווה שירגיש טוב. בריאות.

בעלי התעקש להיות בבית בחדר הסגור אז נכון שאין מגע אך מאחר ונחשפתי לחולה קורונה אני גם מחויבת בידוד הרופא אמר 10 ימים... לא נעים לא נורא שהרי גם ככה איני יוצאת מהבית לשום מקום רק עד שקיבלתי מהרופא את ההוראה להכנס לבידוד הייתי מוכרחה לקנות חומרים לחיטוי של הבית ...מה עושים? התארגנתי כהלכה עם מסכה וכפפות ויצאתי לקנות חזרתי תוך 5 דקות כי זה מול הבית וזהו.. עכשיו הוא בחדר מחכה לערכה של משרד הבריאות ואני בסלון לפעמים השקט הזה והלבד הזה קצת נעים תודה בנות נדבר

סיימתי להיום את מסכת הכביסות שחיכו לי בנאנמנות כל ימי החג 6 מכונות כביסה מיום ראשון.. ואמי נשמעת לא משו כי נשארה בלי מטפלת ממחר ..למשך 10 ימים כמוני כי הרי נחשפה גם והשבוע מתישהו הבן הצעיר שלי כנראה יקפוץ לערוך לי מעט קניות נראה רק כעת מתחילה לחשוב כמה דברים יכולתי לצאת מהבית לעשות לבד בלי להטריח אף אחד ותקועה בבית תלויה באחרים מחשבות מבאסות

שמחההההה לשמוע!! מכיוון ששתיכן שלילי למחויבות בידוד תהיו יחד את ואמך שהיא לא תהיה לבד...מה אומרת? שבעלך גם ככה בחדר וזה מעולה שלא איתך שחלילא לא תדבקי. איך הוא מרגיש? אכן תלויים באחרים... אך קחי את החלק החיובי שאמרת.. לפעמים השקט טוב. תתמקדי אליו.. עם הכביסות לקפל בנחת וכו'.. קניותושאר דברים יחכו.. 10 ימים יעברו מהר בס"ד איתך

אמי נמצאת בבידוד אצלה בבית ואני כאן אצלי בבית כי מישהו חייב לטפל בו הוא לא יכול לצאת מהחדר כי אז כל הבית יהיה צריך חיטוי ככה הוא בחדר עם טלויזיה פלפון מיטה אם רוצה מזגן ושרות חדרים עד לפתח הדלת הסגורה שלו כך ראוי ואמי עד היום היתה עם מטפלת וממחר ועד גמר ה10 ימים תהיה לבד נכון שקשה אבל אין ברירה זהו הולכת להכין ארוחת ערב וכבר חושבת מה להכין לערב שבת אצלנו נהוג שבראש חודש צרכים 2 תבשילים ובמוצש ערב ראש חודש מר חשוון אז צריך להתארגן גם על זה.. חטולית

מדהים שבזמן כזה את חושבת על סעודות ראש חודש... מה שלומך? בעלך? אימך? איך אתן מתמודדות ומסתדרות? חיבוק גדול. שבת שלום

מקווה שאתן בטוב. תקווה לעתיד טוב יותר. ואיזושהי שפיות וחזרה לשגרה. אמן!!!! הקב"ה זימן לי מצוות בזמן האחרון, בישול לנזקקים, עזרה לאבלים שישבו רק שבוע הבא ..... ועכשיו דודה שלי במצב גרוע...מקווה שתתאושש. רפואה שלימה והחלמה לחולים.

היי ב"ה אני בסדר מקווה שגם חטולית.. וואי בשורות טובות עם הדודה... ושתעשי ותתני רק לשמחות.. אחרי הלילה ההוא הצלחת לישון טוב? ואיך את חטולטול? מה אמר הנוירולוג? איך החג עבר?

היי..ב"ה הלילה ישנתי בסדר. זה תלוי לפעמים במחשבות/ מצב רוח. או סתם בלי סיבה לפעמים. אך פעם אני לא מאלו שישנים הרבה..והשינה קלה יחסית. מקווה שנחזור לאיזו שהיא שגרה כי זה כבר מחרפן.... אני בכלל לא רואה אופק לילדים האישיים שלי שיחזרו ללימודים....ממש קשה. מקווה שאיתכן בסדר עד כמה שניתן. שבוע טוב ומבורך..

מבינה אותך חטולית. לא לישון זה נורא.... לא לישון פלוס מחשבות מטרידות זה עוד יותר... ובדרך כלל משתדלת לא לכתוב בלילות שכאלה. פשוט פתאום רציתי לשתף. להזדהות...מקווה שהלילות שלך כבר יותר טובים.

אכן כן מתוקה לילות ללא שינה מכל סיבה שתהיה זה רעעעעעע עלי משפיע לכמה ימים ובנוסף אם לא ישנתי כמה לילות ברצף כמו שקורה לי..אז בכלללל טוב גם רציתי לכתוב על השבוע הזה עם האורחים שלי אך אכתוב כבר בנפרד חיבוק עד אליך מתוקה חטולית

תודה יקרה..על מה שכתבת לי למטה. והלילות זה מחרפן...לא מרגישה עייפה רק מותשת כזה..נראה.

חשבתי מה הייתי מציעה לך..... בסוף החלטתי שלא משנה איזה סוג של פגישה ואיך זה ילך...אנסה. צילמתי לה את המסך של הדברים שכתבתי אצל אודי. שתבין...ואז ביקשתי פגישת התכתבות. זה שקט! אף אחד לא קורא... היא אמרה שמעולם לא שמעה על זה🤣או עשתה סוג כזה וזה נשמע בעייתי פגישה כזו אבל הסכימה...אמרה שזה גם ככה הכל חריג..אמרתי שאנסה חלק מהזמן זום וחלק בכתיבה אם לא יתאפשר. לפחות שאדע שהיא מקדישה לי זמן..ואולי יקל עליי מעט. נראה איך ילך...אכתוב לכן.

מיכל עניתי לך גם אצל אודי לזה..רעיון גאוני הצחקת אותי באופן חיובי מבינה. עניתי לך שם גם עוד כשיעלה תקראי חיבוק ענק חטולית..

כן...כבר התחלתי גם לצחוק מהמצב....עדיף שנצחק ...מצב ממש מעצבן. תודה יקרה. קראתי ואקרא הכל.

מיכלוש מותק!! נראה שלא ממש הבנתי.. אנסה להבין.. (אולי כי גם לא נכנסתי לאודי) פגישת התכתבות.. מגניב!!!! חח.. אם אני מבינה נכון התכוונת, שנורא קשה לך זום. וכן שאינך רואה ונפגשת איתה אז עלה הרעיון שלא תדברו תשמרו מרחק ותתכתבו פנים מול פנים? אהבתי שהיא זורמת. וקיבלה זאת כמו שאר הדברים החריגים שקורים לאחרונה.. וכן כי היא גמישה עבורך וקשובה לטובתך.. שמחה שיש לך אותה בחיים. שמחה שאת לא קוברת את המשאלות מוצאת פתרונות. ושמחה שאת מבקשת אותם. ויש מי שיוכל להעניק לך זאת... מרגש!! חיבוק גדול, מתמודדת

היי...הבנת נכון. קשה זום, קשה התכתבות...התכתבות בזום יותר שקט. ומידי פעם אפשר גם לדבר. אז זה נעשה הבוקר. וגם הייתה גמישה על שעה מוקדמת בבוקר. הייתה שיחה מועילה מאוד. ראיתי אותה ללא מסכה( יש יתרון 🤣) ודי מפתיע שלא הרגשתי ריחוק..אולי כי קצת התרגלתי לשיחות זום. ;) המון הכלה להורים בגן בזום. אז...הפז"ם בזום עזר לשיחה איתה. והוצאתי הכלללללללללל והיא עודדה אותי שמצאתי משמעות ויש המון עשייה שפחות ופחות פוגעת בי...ואיך למצוא איזון...הקל עליי מאוד! תודה לכן מקסימות שאתן פה.

וואווו מיכלי אני פשוט מאושרת עבורך מתוקה זה נשמע כמו מה שהיית הכי זקוקה לו ביותר 👏👏👏👏👏👏👏 שיהיה לך תמיד כך ובקלות חטולית

זה בהחלט קשה....תקופה של כן. לא. כן. לא...אי וודאות...אוףףףף מזדהה איתך.

היי מיכל תודה על ההזדהות האמת שהבילבול חוגג ואי ודאות עוד יותר כי בגלל המצב גם אי אפשר כעת לקבוע מחדש בשום מקום מבאס מצד אחד ולמען האמת ומצד שני מאוד מפחיד שאחד האורחים המצומצמים כן יגיע שלא כראוי ...הלך על כולנו כבר מפחיד ממש לחשוב מה נכון ומה כדאי לעשות תודה מיכל חטולית

כן. ממש...חברה שלי גם מתמודדת עם זה עכשיו. אז חושבת גם עלייך במקביל אליה😘

היי.. מיכל פיספסתי משהו? בנך מתחתן? או שהתכוונתי לזה של החברה..?? חטולית, מצב לא פשוט בכלל!!! רגשות מעורבים.. פחד מה נכון ומה לא.. ושיעבור בשלום.. איך הבן בינתיים? יצא שלילי? איך הם מתמודדים בבידוד?

הבת של חברה שלי🤣😘

כן יצא שלילי אין בידוד זה אחד שעובד עם הבן שלי לא לקחו סיכון היום הכל מטורף חטולית

בשורות טובות

לי אין מקום בבית לזה.. מרוב יאוש קבעתי.... ואחר כך מרוב יאוש ביטלתי...אמרה אוקיי, תחזיקי מעמד חג,שמח...זה הכל. אני במצב מאוד לחיץ. נפיץ..אין לי איך לסבר איתה...אפילו לרדת לאוטו אי אפשר בלי שישאלו לאן... אוףףף

מיכל מתארת לעצמי שמצבך בכלל לא פשוט אבל מה באמת אפשר לעשות ? אצלי אין אפילו מחשב כדי להתחבר לזום אולי רק בפלפון ..היה לי ומחקתי אותו כי לא הצלחתי להשתמש בצורה נכונה את יודעת שאצלי לוקח המון זמן לכל דבר לא לחינם אומרת שאני סתומה מה כבר אוכל להציע לך ? אולי זום בפלפון ותיכנסי לחדר לדבר לבד ? אפשרי דבר כזה? המתח והלחץ עושים ממש שמות בראש ובנשמה להבדיל אלפי הבדלות שמהבחינה הזו אמי כבר באמת נושמת לרווחה...אין מטפלת אין לחץ אין כאב ראש אולי יחזור אחרי שאחזור למרכז בו טופלתי מי יודע..וצי יודע עכשיו מתי זה בכלל יקרה בגלל הסגר הזה חטולית

יואו. ממש קשה ככה. בלי זום אפילו. ושיחת וידאו בווטסאפ? גם אפשרי. תראי ז. ממש מעצבן אצלנו. שומעים הכל. דירה של 4 חדרים אמנם אבל 5 אנשים גדולים. הכל שומעים....בכל חדר יש מישהו. בעלי עובד בחדר שינה עד כדי כך שכשעשיתי זום עם ילדי הגן הוא שמע ואמר שהתפללתי בקול עם הילדים למרות שהיה ממש שקט... שומעים כל שיחה. כל דבר...כולם בבית. נמאס לי. וכל היום רעבים, היום לא יום והלילה לא לילה.

הבעיה הכי גדולה. שלא יכולה לקבוע מראש שעה. כי פתאום הם מופיעים. פתאום יוצאים מהחדר ...לשאלה, לעזרה במשהו. לאוכל אוףףףף לא צפויים.

צודקת הכל עכשיו ממש כמו על חוט השערה מתח לחץ מבית ומבחוץ מה לדעתך היית מציעה לי לעשות לו הייתי במקומך? ליל'ט חטולית

היי....באטרףףףףףף של עבודה והכלת האחר.....בעיקר הורים ולא ילדים. ונמאס לי מהכלללללל.. ואי אפשר פגישות עם הפסיכו' רק זום..ואני שונאת את זה!! אני ממש באטרף של עשייה....אבל בלחץ פנימי ונמאס לי!!!!!! מכירה כבר חולים ואפילו נפטרה אמא של מישהיא ....נמאס לי. את שאלת..עניתי. לא רוצה להתלונן על עצמי שלכולם קשה אז מכילה את כולם ואני נעלמת בתוך כל זה......אוףףף הוצאתי קיטור....סורי. שאלת עניתי....

מעולה שהוצאת קיטור.. חבל שלא שאלתי קודם.. ;) וואי כל כך כואב להרגיש את זה מקרוב.. פטירה של מישהי וחולים.,.. זה עולה שלב מאשר לשמוע על זה בחדשות וכד שגם זה לא פשוט. יקירה, שיעורים בזום כל כך מאתגרים!!! לקח לי הרבה זמן להתרגל ללחץ.. שכולם יכולים לשמוע.. כולל פיקוח ואנשים שאיני מכירה.. והורים... כל אחד יוכל לטעון מה שירצה... והלחץ... וואו... יקירתי, זה מלחיץ מאוד אבל עם הזמן לצערי מתרגלים... לא יודעת איזה טיפים לתת.. אבל דיברתי לעצמי המון.. כותבת את השיעור קודם וכך זה ממקד אותי. למרות שאני כבר יודעת את החומר.. כתבתי בכל זאת. החלטתי שאני לא מאזינה לעצמי.. רק מוסרת שיעור וזהו. וכן, התאמצתי לא ללבֵן את הלחץ.. כלומר לא להכנס למחשבות שמבעירות אותו כלומר שיהיה מה לאחרים לומר או לתקן או לתאר או ........ על השיעור על הקול שלי על מה שלא יהיה... פשוט לעשות סטופ כל רגע שזה מציף.. וכן, לאחר השיעורים להתעסק במשהו אחר.. מובן לי שאצלך זה עוד יותר מורכב אולי בשל הגיל המאוד צעיר.. זה נורא קשה לעניין אותם כך.. ולגבי המטפלת, מוסיף על קושי הריחוק..... עכשיו נכנס לחגים. תעסוקה שתכריח אותנו לא ליפול.. מקווה שאחרי החגים המצב יתאזן.. אולי דיברתי קשקושים עבורך.. אולי זה לא ממש ענה על התיסכול והקושי.. אבל מה שחשוב, אל תבלעי בכאוס שקורה.. דברי גם את הכאב והקושי הפרטי שלך.. בלי קשר להשוואה של מה שקורה בעולם... אוהבת. חיבוק גדול. מתמודדת

תודה יקרה...כתבת ממש לעיניין! כל כך מעצבן הנסיון ליצור קשר עם קטנטנים. ובעיקר בקשר עם ההורים..וכן הם איתם, רואים , שומעים הכל..וכן אנחנו בזכוכית מגדלת עכשיו. מתרגלים גם לרעעעעע. שיהיה בכל זאת חג שמח. חטולית מה קורה???, כולנו באטרףףףףף

אמת שאת עוברת תקופה מתישה מבינה אותך באמת צריכה כל הזמן להיות זמינה עבור כולם ולא פשוט בכלל גם בבית עם כולם ממש לא קל מכירה גמני כמוך עם כולם אצלי בבית ומי שרק רוצה/צריך המטבח תמיד זמין עבור כולם כבר הפסקתי לגשת ולהגיש ממוטטטת ... תאמיני שגם אם לא כותבת הכל זה כבר מעייפות אבל לגמרי מבינה אותך וישר כוח לך על כל המאמצים שאת עושה כדי לתת מענה לכולם... חטולית

תודה יקרה...כן מתיש ממש. אנחנו לא נחות! מקווה שרוב החג מוכן ותוכלי להרים רגליים קצת. ולישון...חשוב שתצליחי לישון...בתקווה שהשתפר מעט. חג שמח❤

לצערי עדיין בהכנות והבן שהיה צריך להגיע עם ארוסתו בסוף לא מגיע יתכן ונחשף בעבודה לחולה קורונה ויצטרך להכנס לבידוד מבאס כל המצב כי היו אמורים גם בעוד חודשים להתחתן וגם זה נדחה בגלל המצב הגרוע כעת אז....מה אומר הכל קשה מנשוא ואני עם מצב השינה שלי אין שינוי מתהלכת כמו זומבי ומתפקדת על כפתור קונטרול .. חטולית

טעות בעוד כשבועיים

יואו. הבידודים האלה... והכל עמוס ודחוס. מבינה. וחתונה אפשר לעשות ולצמצם לא? חברה שלי מחתנת בת אחרי סוכות והם החליטו לא לדחות..לעשות מצומצם וזהו. מה שיהיה יהיה. תלוי בזוג..בשורות טובות וחג שמח!! לנסות להנות מהיש! אוהבת.

המחשבה על הזכוכית המגדל מאיימת מלחיצה ומשתקת.... נסי פחות להתמקד בה.. ולעשות מה שאת יכולה הכי טוב שלך. ולדמן אחרי כל שיעור, זה הכי הטוב. גם אם עולות מחשבות אחרות... אם המחשבות יבואו על מנת לתת טיפים לעצמך לשיעור הבא, תקשיבי.. אם להמשיך לדכדך אל תתני להם מקום כשאת יכולה .... שמרי עלייך. הרבה כוח. מתמודדת

היי יקרה איך הבן מרגיש?בידוד והוא בריא או חלילה...? הוא מבודד גם מכלתך? כמה זמן נשאר לבידוד? וואי נורא קשה!!! החתונה הייתה אמורה להיות עוד כשבועיים, זה אמור להדחה? הם מוכנים לחתונה? עם קניות ודברים?..שכשיצאו מבידוד ימשיכו כרגיל או הכל השתבש בגלל הבידוד כעת? יואו הכל כל כך מתוח. כל כך לא ברור. אין ודאות בכלום..... ואיך את עם העניין? מאחלת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר עבור כולכם... מתמודדת

מיכל גם הבן שלי היה אמור להתחתן שלושה ימים אחרי שמחת תורה עכשיו הכל בוטל וצריך להתחיל הכל מהתחלה בסוף יצא שהעובד המאומת יצא שלילי אך מאחר וכבר ביטלו צריך מהתחלה ולשאר העינינים...כנראה אעדכן כבר מחר מקווה הלילה לישון העייפות כואבת ליל מנוחה חטולית

מה איתכן אהובות??

עייפה מאוד עסוקה כל הזמן חייבת להיות בפעילות כי הגוף לא מתפקד היטב.... הפעילות מבורכת אך גוררת אחריה כאבים עברנו את ראש השנה כמו שכבר בטח סיפרתי ותמיד אחרי אירוח נשארת מסמורטטת למשך כמה ימים...ואז יום כיפור שעבר נהדר בלי קשיים בצום מלא..אך הבית היה מטונף 5 ימים בלי נקיון ואני לצערי רואה כל פרור שנמצא על הרצפה..אז כמובן חייבת להעמיד שוב את הבית על הרגלים כי לא מסוגלת לראות ליכלוכים בכל פינה כי זה מה שקורה... ומאז מנקה ומסדרת כי מחר ערב חג סוכות וכמובן לכל ארוע צריך להכין אוכל....עדיין לא סיימתי והיום הנכדה המיוחדת שלי הגיעה עם אמה שנכין ביחד שרשראות קישוטים לסוכה שהבן שלי בנה מתחת לבית גם אני עזרתי רוחנית בהקמת הסוכה לא ממש נשאר לי זמן למנוחה רק כעת שירדו לסוכה אני נחה מעט עד שאקום שוב להמשיך בהכנות... וכן נהיה המשפחה הגרעינית חוץ מהבן הבכור שגר בעיר אחרת כל השאר כולנו כאן אצלי בבית וכן המיוחדת שלי ואמה יתארחו כאן אצלי משך כל החג בחדר הרגיל הממוזג עם טלויזיה בחדר ולא רוצה כבר מעכשיו לחשוב מה הולך להיות בשבוע הקרוב אצלי בבית.....!!!!!!!!! חג סוכות שמייייח לכן בנות... חטולית

ותחשבו על זה שבחול המועד אין אפשרות לכבס כבר לא רוצה לחשוב כמה כביסה תיכה לי אחרי החג עוד משהו שכרגע עלה לי במחשבה כן..מחשבות.. חטולית

כמה שאני שומעת את העומס את הכאבים שזה משפיע אחכ על הגוף ולפעמים תוך כדי.. את הלחץ לארגן בזמן הכל לפני ואחרי עדיין כל זה עשיה טובה ובריאה. הלוואי יהיה לך עוד ועוד כוח כדי לא להתעייף או לכאוב מהמאמץ... והעומס.. חג.. שבת.. חג.. שבת.. ביקור ארוחות נקיונות סדר.. .. ו.. גם לערמות הכביסות.. אוהבת ומחבקת מתמודדת

מתמודדת אכן עייפה מאוד ימים בכלל לא פשוטים במיוחד כשצריך לארח שבוע ימים אורחים לא קלים.... חבל שלא יכולה לשלוח לכן תמונות מהסוכה השנה כי הסוכה משודרגת נהדרת מכל שנה שהיתה לנו עד היום... כייף בסוכה עד..שמתחילים ויכוחים ועד שהקטנה המיוחדת שלי שרה אופרה ששומעים אותה עוד שני רחובות מהבית שלנו...כבר לא בנויה לכל כך הרבה רעשים קשה לי במיוחד שאני מחפשת את השקט שלי מחר שוב אורטופד בתקווה שהפעם יוכל לעזור יותר מבעבר ליל מנוחה חטולית

איזה יופי, זה שאת רוצה להראות תמונות כבר נותן את התחושה הנעימה והשמחה שבליבך... תמיד כנראה יהיו ויכוחים ושירים.. וזה גם עושה טוב בלב אני בטוחה.. אבל מכיוון שאת כבר לא יכולה לשמוע רעש כל כך הרבה זמן אולי כדאי לבקש שיהיה קצת יותר שקט בשעות מסויימות או להיכנס לחדר/ לבית אם הסוכה בחוץ...?? מאחלת ומייחלת שהאורטופד יתן בשורות טובות. ושתצליחי לישון טוב בלילה מועדים לשמחה איתך, מתמודדת

הכל בסדר. יצאתי היום מבידוד...עובדת מאוד קשה על מצגות ודברים לעבודה... בנוסף מחשבות...המון מחשבות. ... אבל לפחות עסוקה בעשיית הטוב ועוזרת המון לחברותיי הגננות בטכנולוגיה הסו שקפצה עלינו..פתאום מבקשים להכין דברים שלא עסקנו בהם מעולם... וקשה מבפנים. אז לא נכנסתי. אשתף כשאוכל לשתף....כגגע חסומה רגשית. נשתמע. גמר חתימה טובה. ❤

אוי מיכל באמת שדאגתי לך אבל הרגעת אותי בכמה מילים כעת שנכנסת גמר חתימה טובה ושמחתי לשמוע שהסגר נגמר שבת מבורכת מיכל חטולית

היי מיכלוש שמחה לשמוע שהסתיים הבידוד ושאת בריאה ועוסקת בטוב. מאחלת שהמחשבות מנתבות אותך לכיוונים טובים לך גמר חתימה טובה שבוע טוב גם לך חתולתול אהובה

מה איתך?

היי מיכל נעלמת ונאלמת את בסדר בסגר? יכולה להשמיע קול אפילו צרוד כמוני ? ליל'ט חטולית

אולי מיכל חלתה חס וחלילה ולכן לא מגיבה ?

מיכלי, איך עבר החג בבידוד? היה ריחוק? או שרק שמרת עם מסיכה וכפפות? הצלחת לקבל את האוכל או שעמלת בעצמך? והאם את בסדר? לא התפתחו תסמינים? חטולית, כן.. מצריך התאוששות.. איך התעוררת הבוקר? "חדשים לבקרים.."? מה שלום אימך? הילדים? את!!?? מאחלת שיתקבלו התפילות לטובה..!! נ.ב. מתחברת לדברים של סוריקטה.. מאוד קשה עליי התמציתיות של אודי.. וכן שלא מתייחס לכל העץ אלא רק לפתיחת הודעה וגם, רק למילים בודדות.. יש פעמים שזה בול וקולע ואפילו נותן שאלה למחשבה ולעיבוד עצמי... ויש שזה כל כך לא עונה ולא מספיק... נכון, הוא לא חייב לענות בכלל! ולא אמרתי זאת בהקשר של מה שהיא אמרה אלא על הרעיון... יש איזו ציפיה ממנהל פורום (אולי רק לי) ואני אישית מרגישה מישום מה מקום- וזה המון! אבל חסר לצערי... חסר... 😣 אולי זה תקופתי אולי לא... בכל אופן, אני כאן כרגע... לשלב הזה... תודה

מתמודדת אהובה כבר יומים שהשינה פבחה עלי כמעט לגמרי כי מה הטעם בשעה או שעתים והגוף זועק למנוחה ושינה וחייבת לקום כדי להתפלל בכל בוקר שחרית.. אז מוצש כהרגלי לא ישנתי..והעייפות עד אמש כבר הכריעה אותי וגם לאאאא..רק לפנות בוקר עצמתי עיניים לפרק זמן ממש קצר והעיינים כמו שוב גרגרים נעצמות רוצות ללישון אך לאאא החג עבר בטוב כולם מרגישים טוב..אמי עם הבעיות הבריאותיות שלה עדיין למרות שבטיפולים.. יודעת כבר חשבתי שטיפולים בכוסות רוח פגו מהעולם אך מסתבר שלא היא מקבלת טיפולים כאלה רק הלוואי שיעזרו לה הילדים בסדר הבן הגדול עם הפמיליה כמובן שלא הגיעו בגלל שהם בעיר אחרת אומנם סמוכה אבל בגלל המחסומים לא היו אהל הגיעו אלי בשעות הבוקר טרם והיינו כשעה וחצי של נחת ביחד..ומה אומר..הנכד הבכור שלי שאל סבתא יש מרק? רציתי לנשק אותו המון אבל המסכות....ואמרתי כן נשמה מוכן גם מוכן וכולם כמובן שמחו אבל לא רק על המרק אלה גם על שאר המאכלים של החג שהכינותי להם מראש שיקחו עימם..כך..טעימות לחג שירגישו שסבתא לא מזניחה אותם וחושבת עליהם בכל חג כמו שהכנתי עבורם גם בפסח נהנתי מאוד לראות את השמחה שלם ונסעו הם עשו חג עם הורי כלתי ואודי..כן אודי..לפעמים מתמצאת ולפעמים מרחיב תלוי בנושא המון פעמים הרגשתי כמוך שלא נעניתי מספיק ולא הבנתי מספיק אז החלטתי לפתוח כותרת חדשה ושוב לשאול מה שלא ברור ולא מובן לי וזה עובד לי עכשיו יותר טוב וקל אז אולי תנסי גם את שוב לשאול ושיסביר יותר בהרחבה את מה שאת זקוקה.. נכון שהוא עושה הכל בהתנדבות מאוד מעריכה !! אל תתבישי לומר שהתימצות שכתב אינה מספיק ברורה שווה לפחות פעם אחת לנסות וגמני תמיד כאן איתך.. וגם מיכל עדיין כאן.. חיבוק גדול עד אליך נשמה ומה שתחליטי..רק אל תמהרי להחליט לפני שמיצית את כל האפשרויות... מיייאוווו איתך

היי מיכל את בסדר בסגר? מקווה שלא מבאס לך יותר מידי...מקווה שאת מצליחה לגשר בתוך המצב הלא נוח הזה.. מיכל את אשה חסקה מאוד ומאמינה בך וביכולות שלך להסתגל לפרק זמן קצר ..למרות שנראה ארוך מידי..כי את חכמה ויש לך כלים להתמודד..גם לכתוב ולשתף כאן ואצל אודי כך שאולי קצת פחות בודדה ? נכון שלהיות סגורה בחדר ואין יוצא ואין נכנס קשה מנשוא אך אני מוצאת נחמה בכך שאת לא חלית שזה הרבה יותר קשה כי אולי היית צריכה גם להתאשפז ושם..בטוח הרבה יותר גרוע כמה טוב שיש מחצית הכוס המלאה שאת יכולה לעבור את המצב בין בני הבית ולא שם !! למרות שדלת מפרידה סליחה עד כאן לא יכולה יןתר העיניים שלי בפלבלות וקשה כבר לכתוב איתך חטולית

חטולית מותק!! מאחלת לכם רק בריאות. עצוב לי קצת לשמוע זאת.. וכואב בבטן.. התהליך שהגוף גודל וחווה עם הגדילה....... שמחתי לשמוע שהיה חג שמח. ווהצטמררתי כשאני חושבת שאת כמהה לשינה והיא אינה באה... שעות.. ימים... הלוואי הלילה תזכי להנות משינה מועילה ונעימה... אמן. לגבי אודי, לא היה לי גם משהו אישי.. את יודעת אני לא ממש כתבתי שם הרבה.. לא חשוב.. דיברתי בגדול.. מעריכה אותו כמובן. ולא סוגרת דלת.. פשוט גם ככה אני בבועה שלי.. אז.. תדעו שאני כאן.. ואם אצטרך אכתוב גם שם.. תודה. אוהבת אותך מיאווו לילה טוב

מתמודדת נשמה לא הבנתי על מה עצוב לך לשמוע.... ומה לגבי כאבי הבטן ... התהתליך שהגוף גודל וחווה תהליך גדילה סליחה לא הבנתי למה את מתכוונת אם לא קשה לך מידי אשמח שתסבירי יותר ברור... לגבי השינה שלי הבעייתית כן גם אתמול לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך אבל זה המצב הרגיל אצלי לצערי... ולגבי אודי מה שמתאים רק לך.. מה את שוב עושה בבועה שלך נשמה ?? בואי החוצה אלי מושיטה לך 2 ידים חזקות ..בואי דברי..ספרי... חיבוק עד אליך מייאוו

חמודה, כואב בבטן זה ביטוי לכאב עמוק ולפחד שקיים אצלי ואני מניחה שאצל כולם במידה כזו או אחרת על תהליך ההזדקנות.. על תהליך הבגרות שהגוף עובר.. שלא נשאר גמיש ומתפקד באותו אופן.. אלא "מחליד" לזה התכוונתי.... צר לי לשמוע על השינה שלך..אוף. זה יכול להאריך את הדעת!!!! ולגבי, הבועה כעת אולי טובה לי... מקווה!! מייחלת... תודה על ידיים מושטות.... מיאוו עושה לי תמיד טוב על הלב.. ומעלה חיוך נעים... חח כל פעם מחדש.. מדהים. לילה מבורך. מקווה!!

מתמודדת מתוקה שלי אצל כולנו הגוף משתנה עם הזמח ועם ההתבגרות אנחנו לא נשארות בנות אלמוות! אז מה אם הגוף משתנה? קבלי זאת כחלק בלתי נפרד מהחיים כמו כולנו גם הלילה לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך גם בעלי כבר מתלונן ולא הבנתי על מה הוא מתלונן אחרי הכל הוא ישן שבת ישרים כל לילה. ספרי לי אהובהעל מה ולמה הבועה כעת טובה לך ? מה היא מספקת לך נותנת לך שכך טוב להיות בתוכה? היא נעימה? מחבקת ? נותנת לך מעט שקט ושלווה שאת זקוקה לה כעת ? האם היא גם מעין מגן מפני התחלואים המדבקים שם בחוץ ומפחידים אותך כך שאת זקוקה להגנה מהלחץ הזה ? מושיטה לך שוב שתי ידים אוהבות וחזרות בואי אלי ילדתי האהובה בואי שימי את ראשך על כתפי והרשי לעצמך להאנח בכל הכוח ולהוציא את הכאב הזה שאינו מרפה ממך.. בואי נשמה דברי איתי כדי שאוכל במילים להקל או ללטף את שערך היפה ואת רק תנוחי ותדברי אוהבת אותך מייאווו..

היי מאמוש כיף לשמוע את הקבלה שלך לתהליך הבגרות... באמת זה נשמע טוב. אני מנסה לא לחשוב על כך דווקא מכיוון שלי זה מעלה הרבה מתחים ופחדים. במיוחד לאור זה ששנים "התאכזרתי" לגוף בחוסר אכילה נורמלי ובריא וכו'... פוחדת מאוד כי גם כעת איני אוכלת מספיק טוב ברציפות... קשה לי כל העניין... אך בטוחה שזה יתפוס אותי מתישהו הלוואי ולא.. ולא יהיה לי הרבה מה לעשות... אז תגידי, תאכלי ותדאגי לעצמך היום.. נכון.. לפעמים מצליחה.. משתדלת.. ולפעמים גם לא. אבל לא משנה מה אעשה התהליך קורה. וזה מאיים עליי. לדבר על הבועה שלי?! כבר התעייפתי... בינתיים אנוח..... יש לי כעת הזדמנות... ואלייך יקרה.. את אלופה שאת מצליחה לתפקד ולהשאר שפויה בלי שעות וימים ללא שינה... מאחלת שהיא אכן תגיע. ותהיה טובה. ממלאה. יום טוב מתמודדת

שנה טובה, שנת בריאות והצלחה. שיתגשמו משאלות ליבכן לטובה. שנדע ימים יפים וטובים. ושנחזור לשגרת חיינו. חג שמח

שנה טובה ומבורכת שנה שנוכל כבר לחזור לשיגרה טובה ורגועה החג עבר העייפות נשארה ועדיין יקחו כמה ימים להתאוששות מאחלת לכן את המיטב חטולית

מועדים לשמחה יהי רצון שנזכה לבריאות אושר ורק טוב שנה מוצלחת ומבורכת

כמה חיממתן את ליבי.. אני כאן.. אני אתכן.. כל כך רוצה לכתוב ומתקשה.. זה כל כך מוזר להסביר את זה.. כנראה הנפש כל כך עמוסה..... אבל ריגשתן אותי.. מאוד. אין לי מילים.. כמה עטופה הרגשתי בקריאת המילים... תודה. מיכלוש, באסה להיות בבידוד כשהחג קרב ובא וכל ההכנות והבישולים עלייך.. ב"ה את מרגישה טוב והכנת לך סדר יום. מדהימה. לבשל עם מסיכה וכפפות לא קל.. את תרצי את עזרתם או שזה מרגיש לך לא נח ומתיש להסביר את מעדיפה כבר לעשות בעצמך? רשמת שהילדה דומה באופן מדהים לאחותה.. כמה היא נכנסה לך לזיכרון.. וואו.. אבל זה גם נשמע משהו קל שהשתחרר לך מעט לא? האם זה הפגישה בשישי עם המטפלת? האם בגלל הזמן והתובנות? האם השיתוף עם חברה? או הבידוד? אני כותבת וחושבת תוך כדי.. כמה עברת בימים האחרונים.. רכבת הרים ממש... הבידוד בחגים נשמע הקלה כלשהי לכולנו.. לא? כל אחד בלי מאמץ רב מידיי או המשפחה שהנושא הזה לפעמים טריגר.... לא נעים אבל זה עושה עצירה כלשהי ואנו זקוקות לה כל אחת וסיבתה עם המפגשים שלנו בשבועות האחרונים... מיכלוש- מול ההצפה של הילדה ולאן שזה לקח אותך. בלי מי שיכוון כי בדיוק המטפלת הייתה עסוקה בשלה.... דבר שגם כנראה הציף מהכיוון שהיית רוצה כל כך להיות איתה שם.. לשמוח ושהיא לפחות תשתף.. ציפיה שמראש לא נכנסת למקום הזה.. רק במשפט אחד ואני הרגשתי זאת.. את הכמיהה לאם.. לחיבוק.... ולשותפות, חברות... חטוליתוש- הפרידה המפתיעה עם המטפלת.. נכון היה לך קשה איתה אבל עוד לא תיכננתי להפרד, גם אם ביטאת שבא לך לא לדבר איתה ופסק זמן וכו'.. זה תגוב. לכאב וכעס שלא הצלחתן לתקשר ולהגיע למסקנה והעדפת להרגע.. והיא הטילה פצצה... וכן, הגירושין של הבן.. עם כל המתח סביב זה.. הנכדה שזקוקה להכלה.. עברה בעצמה תקופה לא קלה.. הזיכרונות.. האצבעות....... חוסר שינה.... טיפולים ובדיקות.. וקניות.... ולי.. אתן כבר יודעות כמה השקט והסגר מעלה מחשבות.. מונע פגיעות מכריח אותי להשאר יציבה ובינתיים מתאמצת בטיפול לבקש את העזרה... עשיתי גם שינוי שהיה קשה לי נורא לעשותו.. זה לקח לי הרבה כוחות נפש.. אבל עשיתי זאת. אשתף על עצמי בזמן אחר.. עייפתי והילדים צריכים מקלחות וכו'.... אוהבת. ומעריכה אתכן.. מיכלוש, שמחתי לשמוע שאת חושבת על שיחת זום.. נכון זה מרגיש מצד אחד מרוחק.. אבל אם צריך אל תהססי, את דווקא תרגישי קרוב.... כי זה הדבר שאפשר לעשות כשיש סגר.. ואם היא שם ואת צריכה אז זה ימלא במשהו. כמו באותו שישי.. (גם אם בצורה קצת שונה) ולגבי האוכל, הבידוד עזר להיכנס להסדר. האם זה נשמר? או שזה רק הימים הראשונים? חטוליתוש, מאכזב עניין הכלות. גאה בך שאת יודעת למצא פתרונות איך להערך בהתאם לנתונים.. של יד כואבת של זמן.. של כלות שלא עוזרות.. את מנתבת את הדרך מה כן! לעשות ואיך. ולא על כעס תסכול ומרמור... מבאס גם שהמפגש עם הנוירולוג נדחה ולא הודיעו לך. מעצבנים. מקווה שלפחות קבעו לך מועד אחר.. נ.ב. קראתי שם, שנפגשת עם המטפלת... איך את מסכמת את זה כעת? תלכי אליה שוב? הרי יש עוד זמן.. וזה דורש ט.17.. מבאס אבל האם שווה? יש לה מישהי להציע לך להמשיך איתה? שיהיה לילה טוב ונעים. אני נכנסת לקרא ואם לא רשמתי זה כי עמוס לי... וכן, אולי מהקורונה אולי לא, אני סובלת כאבי פרקים נוראיים.. מה שמקשה עליי להקליד אפילו ללכת או לשכב בנחת.. וכד.. הכל כואב. אני עדיין מתפקדת רגיל ובכלל לא נחה במיטה. לכן כשאני סוף סוף מתיישבת וקוראת מרגישה את הכאב וזה מיאש אותי לא מצליחה להגיב.. הנה עכשיו הצלחתי. רק כי אתן חשובות לי. ורוצה שתדעו שאני כאן. מחבקת. גאה בתהליכים.. ואוהבת. מתמודדת

תודה שנכנסת וכתבת.. חיכיתי לך ;) הקורונה בהחלט לא צפויה ואי אפשר לדעת על התופעות שאת מרגישה...זה משתנה מאחד לשני. אני ב"ה מרגישה טוב..וכן עברתי רכבת הרים בזמן האחרון. אבל הייתי בקשר בווטסאפ עם המטפלת על הבידוד והיא מקסימה כהרגלה מחבקת מרחוק. אולי אעשה זום. אחרי החג לפחות. עוד לא החלטתי. והבידוד עזר לאכול פחות..וכן גם לך הסגר יכול להועיל..קצת שלווה. ללמד מרחוק בגן זה כל כך מסובך. אבל נעשה וזה ממש מחמם את הלב. שמרו על עצמכן.

איזה כיף עם המטפלת.. כמה היא מקסימה. שמחה שיש לך אותה.... מגיע לך!!! שמחה לשמוע שעדיין את באיזון בעניין האוכל.. כל הכבוד!!! אני מחר אעשה ב. דם לראות מה קורה.. (הלחץ דם שלי נמוך מאוד..) חלשה ומתפקדת ב"ה נמנעת מ 3/4 סוגי פגיעות.. 1/4 החזרתי.. 😑.. מצליחה להתקדם.. אך מתקשה לעכל "פגיעה מהי" מצרפת משהו שרשמתי.. זה היה תגובה לחברה שיודעת ומלווה.. אינני פוחדת שלא קורה כלום. אני נלחמת על כך - לשם כך. מלחמת התשה.. ואין בי את התושיה.. ללמוד מהנפילה... שכן היא רק קידמה למקום פתוח.. הצמא לתשובה.. לחוויה. את בטח תוהה.. כן.. הפוך על הפוך, אני כמהה להבנה, להפנמה.. מהי פגיעה.. הרי לא מצליחה לעכל, שבשקט ולאורך זמן-- הכל נחשב פגיעה??? הוא אכזר... מתעלל... איך כל זה קרה?????? פגיעה היא יותר אלימה... חניקה ... וניסיון פעיל לבריחה.. פגיעה היא כשהדמעות זולגות... והשוט מכה והידיים קשורות.... פגיעה היא ברורה. היא הבנה. היא בריחה... כשניתנת ההזדמנות, כשמותרת הרצועה.. פגיעה היא צעקה לעזרה.. צעקה שנשמעת.. והעוולה מתוודעת... איפה הפגיעה שלי????? איך מרגישה פגועה?? איך ברור לכם שזה מה שהיה?? איך רוצה לחזור למקום המדמם?? איך מוצאת משהו של שמחה, במקום כל כך כואב?? משחזרת... לא ברור את מה.. צריכה לאחוז אולי בידיעה, זו לא הייתה פגיעה.. זו אני הפגומה... ואם אכן אתם מתעקשים.. רוצה לחוות פגיעה בכל החושים.. שחזור המתאים למה שמרגיש בפנים.... וכעת קוראת שוב, (בפעם המי יודע) את מדגישה: בלי להתחייב..... זה מחייב!! את מחייבת בעצם היותך לצידי. גם המטפלת עם ההקרבה עבורי... מציאות הדת מחייבת. הנישואין מחייבים. ילדיי מחייבים..... התחייבתי עוד לפני שהתוודעתי לשלב הזה... בו אאלץ לבחור... להבין קצת יותר ולוותר.. בלי לנסות יותר. נקרעת... גודלת ומתקדמת.. צולחת וגוברת... פוסעת אל האור.. מצליחה יותר לבחור.. ויש עוד חבל/ים.. שואבים.. כואבים.. חונקים.. לא מוותרים.. מסקרנים.. מאיימים.. מבקשים.. דורשים.. מנדנדים.. מהדהדים.. והמחויבות.......(?) מבדילה ביניהם.. יוצרת הקולות.. מביאה שאלות.. בלי תשובות.. התקוממויות.. התנגחויות.. לפעמים הכי רוצה להיות קטנה.. לסגור אוזניים ולומר "לא רוצה.." לא רוצה לשמוע.. לכי מחויבות.. לצעוק.. לברוח.. להכות דווקא בה כגורם המעיק שבא להציק.. היא שמערערת השלווה במבט של ילדה.... ונערה... מרדנית וכעוסה.. לחקור ולהתנסות - רק רוצה.. לשחרר-- לוותר-- עוד לא מצליחה לא רוצה!! עוד צריכה את הבריחה... קשה עליי הבחירה.. ההבטחה להתנתק מהחבורה הלא טובה.. וקשה עליי הציפיה........

וואו....כמה רגש הוצאת. אני מאוד מאוד מאמינה בך. ביכולות שלך!!! המטפלת שלי תמיד אומרת כל עוד את יוצרת זה סימן טוב...היא בעד לשחרר וטוב שיש לך חברה תומכת זה חשוב. מחוייבות..ספרי לי על זה. סיפור חיינו. פעם עשיתי הכל בשביל אחרים ושמרתי על עצמי בשבילם...היום זה בשביל עצמי!!! אני ראויה לחיית בטוב וגם את! כת לא פגומה ולא אשמה בכלום!!! שחזור הפגיעה מוכר לצערי...לא מגיע לך פגיעה! שמרי על עצמך. איתך בעוצמת הכתיבה. חיזקי ואימצי כך אומרת לי המטפלת וכך אומר גם לך.

מתמודדת שלי ילדתי האהובה אז רק תיקון אחד גדול גדול ..לא נפגשתי עם המטפלת שוחחנו בפלפון כהרגלה כפי שנוח לה עם שאר המטופלים וכשהעלתי זאת בפניה בשיחה האחרונה למעשה זרקתי לה זאת בפרצוף היא הכחישה שלא היתה מוכנה לשיחות וידיאו..ואז פתאום ניתקה את השיחה ועשתה שיחת וידיאו להוכיח לי ...שהיא כן מוכנה רק שכבר היה מאוחר מידי מצידי לשתף פעולה כאלו שאני שמחה על....ולמה זאקתי לה את זה בפרצוף ? כי דיברה שוב ושוב על היותי כביכול נגדה ונגד הכל ושהיא מרגישה שאני כועסת מאז שהייתי במרפאת כאב והיא לא הגיבה אפילו בשאלה אחת אייך עברה הפגישה ח רות שידעה כמה הייתי בחרדות לפניכן . ..והתלוננתי על הטפסים ט.17..ושוב אמרתי הטפסים האלה לא נועדו רק עבורי אלה גם עבורך כי בלעדיהן את לא מקבלת כסף...למרות שזה לא מספיק עבורך ולכן החלטת לעזוב ..כך השיחה נימשכה לשם שינוי כמעט שעה שלמה מה שלא קרה בשאר הפעמים אבל בסוף ניסת לימשוך אותי במילים על אייך עברה עלי התקופה שהיינו ביחד בטיפול..ברור שלא יכןלתי לשקר כי היו זמנים מאוד טובים רוב הזמן ....עד התקופה האחרונה וכל התקלים ....ובירכתי אותה לשנה טובה וגם היא בירכה ושלום שלום רק אחרי שברכתי אותה שאלה אם אני מתכוונת בכלל להמשיך בטיפול ואייך אני מעדיפה את הטיפול ואז אמרה בסדר כעת אוכל לשלוח מכתב לקופת חולים להמשך טיפול !!! תם ונישלם גם הפרק הזה שיתחדש כנראה כבר אחרי החגים...!! אצל אודי לא כתבתי הכל...לא יכולתי הייתי בדיוק לאחר השיחה איתה ולא זכרתי הכל גם מהלץ הטוב והמשחרר שהרגשתי ... וכעת אלייך נשמה יפה שלי כמה התגעגעתי אליך למילותיך החמות החכמות והמחבקות כמה המון כאב יש במילים שכתבת בהתכתבות שלך אני לא יכולה לומר שאני מופתעת מהיכולת שלך לביטוי אבל כן הפעם פשוט הימממממת אותי אין לי מילים חוץ מאשר לומר כמה את מדהימה ויכולת שלך להביא על הכתב .. כשתוכלי ויתאים לך את מוזמנת לשתף כפי יכולתך.. ולמרות שלפעמים אני קנה קצוץ ושבור משתדלת להיות ולתמוך והעינים שלי כבר לא רואות אז נדבר אוהבת אותך וכמה טוב שאת כאן .חטולית

אהבתי מאוד! כותבת המון לאחרונה.. חזרתי לזה.. כן, זה אכן סימן טוב.. הלוואי. כמה שמחתי לקרא את ההבנה שהיום את עבורך!!! שגם לך מגיע ומעל הכל... אני גאה בך מיכלוש... איזה דרך עשית... בעזה יגיע גם היום שאעשה כי לי מגיע טוב. כי אני מחויבת לעצמי.. זה עוד נראה רחוק... אבל בהחלט רואים אור כלומר התקדמות כלשהי בעניין... תודה לך יקרה! רציתי לשאול, מה עם אותה חברה? ואיך היום בבידוד? כמה זמן נשאר? חג שמח יקרה. בריאות נחת אושר ורק טוב. מתמודדת

ראשית תודה לך על תגובתך, על המאמץ לכתוב גם כשעינייך כואבות ולא רואות ככ טוב.. האם קיבלת טיפות? האם זה תקופה ויחלים או שזה התדרדר? לגבי המטפלת.. שומעים כמה קשה לך כל העניין עם המפגשים שהתבטלו.. כמו לכולנו.. אצלי גם המטפלת לא חזרה למפגשים. רק לשיחות רגילות או וידאו. וזה בהחלט לא קל. כמובן שלכל אחד יש גם את קשייו שאלו מוסיפים לענייני הקורונה והריחוק... כפי שאמרת, בהתחלה היה טוב.. הקושי הגיע בסוף.. כשאת הוצפת גם בגרושי בנך.. והעלילה עליו ועל הנכדה.. וכן כל הבדיקות שטיזזו אותך ממקום למקום. הטופס שהיא כל פעם הזכירה לך היה לך כמו זימזום מעצבן באוזן.. ועוד... הכל יחד יצר הר מעיק. הר קשה והיית צריכה אותה כדי להיות שם עבורך בכל זה.... לא הצלחתי להבין אם תחזרו לשיחות אחרי החגים? או שזה נגמר- תם ונשלם? הסתבך לי בקריאה... בהבנה... כך או כך, את עושה טוב שאת מתארגנת עם הבישולים... ומשיחה דעתך מהטיפולים.. את צריכה את השקט קצת... וגם ככה נכנסים החגים... קחי כוח. מגיע לך. תודה על המילים אליי.. משמח לשמוע. הלוואי ואמן שיתגשם. חג שמח. ורק בריאות לך לאימך ולכולם.. מתמודדת

שבוע טוב מתמודדת עם המטפלת תם ונשלם כעת מחכה לתקופה של אחרי החגים לראות אייך יתנהלו הדברים הכל לוט בלי דעת והעיניים זה ענין של מאמצים לקרא לכתוב להתאמץ להבין מה קוראת ובכלל כן גם החג הזה נגמר ואנחנו עייפים מאוד למרות שהבן שלי הדתי עזר כל הזמן נדבר אוהבת חטולית

מעריכה מאוד שאת מתאמצת לקרא וכותבת!!! קראתי אצל אודי.. בחרת לעשות סוף טוב כמה שניתן.. להסתכל על התהליך.. ולא על סופו... גאה בך!!!! מחכה איתך לאחר החגים... ושיהיו בשורות טובות!!!

חטולית, למה לחץ אם את מתחילה חג כל כך מוקדם? נשמע שאת יודעת לעשות לך סדר ולאט לאט להכין.. אני אתחיל רק בחמישי..אולי מחר מה שיכול להשמר...את מקפיאה? ובהצלחה אצל הרופא. לשרוד סגר כזה בידוד..אוףףףף איך הצלחתן? למרות שמעסיקה את עצמי.. מתמודדת, איך את?? מה קורה עם האוכל? אצלי נפסק בגלל הבידוד..חח בכל רע יש טוב. פחות נגיש פחות אוכלים...אולי תנגישי לך אוכל? שימי פירות על השולחן. תכיני יותר. לא יודעת. תתכנני סדר יום. ספרי מה עובר??

מיכל דווקא בגלל שאני איטית מאוד בהכנות ויד שמאל שלי מקרטעת לא הכי משתפת פעולה..אז חייבת שדברים שבישלתי יכנסו להקפאה ... נסעתי לרופא 2 אוטובוסים ולא היה התור נדחה לאוקטובר ואני בגלל מצב בריאותי חייבת להיות בבית כל הזמן אלה אם צריכה לצאת לבדיקות או קופת חולים והערב עוד בדיקות עכשיו התקשרו להזכיר לי חשוב מאוד אז... מה לעשות אין ברירות הכל חשוב אני מאוד משתדלת לאכול יותר ירוקים במשך היום ולוותר על מה שלא חשוב..מאוד קשה במיוחד כשלא ישינה בלילות תודה מיכל הנכדים שלי אמורים להגיע לביקור עוד מעט כי לא ניפגש בחג אז בייי בנתיים חטולית

חטולית..לא מבינה למה לא יכולים לעזור לך בבישולים? שיהיו בריאים. לבוא לבקר הם יכולים אז למה לא לבשל חלק מהחג? חבל... נשמע מתיש לבשל ככה עם היד. ובדיקות ונסיעות באוטובוס.. וואו. אני בבידוד שיגעון...בחדר. שמרי על עצמך. עשי רק מה שאת יכולה, אל תגזימי ושאף אחד לא יבוא! יש סגר. בשביל מה את צריכה לעבוד כל כך קשה??? לא מובן לי. שמרי על עצמך. לא חייבים להכין מליון סוגים....תרגישי טוב❤

מיכל מאכלים של חגים בשלב הזה רק אני מכינה חוץ מהבן הדתי שלי אף אחד לא מוכן ללמוד אייך מכינים זה הכל בשלבים ולטבל בצורה נכונה וכו' כלתי הגדולה ממש לא בקטע של ללמוד משהו לבשל..לא רק ממני גם מאמא שלה...אוהבת רק לקחת הכל מהמוכן כי כך לימדו אותה.. השניה יודעת משו פחות או יותר להכין אבל לא בישולים...ועכשיו בכלל לקראת הגירושין..אין מה לבקש מאדם שאין לו ידע וכן..התחלתי כבר בשבוע שעבר בישולים של הבשרים כי לא חשבתי שיהיה מצב כזה..אז נמצא בהקפאה והיד זה גם כל הצד השמאלי שלי מאז השבץ המוחי..נכון .יש המון דברים קשים שמכבידים אבל ישנם גם הנכדים שלי שמגיל אפס כבר רגילים לאוכל אצלי בכל החגים כל השנה וכבר מחכים להגיע ולאכול אז.....עם כל הקשיים שלי עושה כל יום עוד משו ולאט אספיק כי אני לא מוותרת לעצמי שלא אעשה כלום ובעלי עוזר המון בהכל וגם עובד וגם הוא נכה מה כבר אפשר לדרוש אמי תעשה קציצות דגים שלה ונראה כבר מה יהיה כי יומיים שלמים של חגים ואוכל כי ככה זה בחגים אצלנו בשלב הזה הבן הדתי שלי עם אשתו והנכדה המיוחדת שלי באים אמא שלי כמובן ואולי הבן הצעיר שלי יתגנב לאיזו סעודה אז חייבת להיות מוכנה תודה מיכל ליל מנוחה

חבל שהן לא בקטע של לבשל. קצת התחשבות. בכל מקרה החלטה שלך. לא כולם חייבים לבוא לחג יש סגר ואסור ללכת יותר מ500 מטר במילא. ושגם לא יסכנו אותך.את אולי לא מסתובבת אבל הם כן. בריאות

מיכל החלטה לא רק שלי אלה גם של בעלי הוא רוצה שהכל יהיה לפי המסורת המשפחתית שהקמנו ולכן הוא גם נרתם לעזור בהכל אף פעם לא בניתי עליהן שיעזרו עם אוכל בחגים או בכלל...אין על מי לבנות...זה מה יש . ונכון הבן שגר קרוב לא יוכל להגיע כי זו עיר אחרת וגם הבן הצעיר. אתמול היו אמורים לבוא לביקור רק שברגע האחרון צלצלו אלי להזכיר לי שיש לי בערב עוד בדיקה אז הפגישה אתמול נדחתה להיום אחרי הצהרים ונכון שצריך לשמור על הבריאות לכן נשמרת ולא יוצאת ללא סיבה דחופה עם מסכה וכפפות על הידים תודה מיכל חבל שמתמודדת לא נכנסת היא חסרה לי מאוד חטולית

אני גם מתגעגעת וחושבת על מתמודדת. איפה את????? גם אצלי רק אני מבשלת. בעלי לא יודע לבשל בכלל. עכשיו הם עוזרים בסלט וחביתה. בישול הם לא יודעים אז אוכלים דברים פשוטים. לחג אבשל..רק אני מבשלת ואין עזרה..יש לי 3 בנים. אולי הכלות?? בכל מקרה אני לא אוכל לקבל עסרה במטבח בכלל השנה. עם מסכה וכפפות וריחוק.. מכה. לא התכוונתי להעליב נכים...כתבתי שאני לא נכה התכוונתי שלא יעשו לי מה שאני יכולה לעשות בעצמי.!!! זאת הרגשה נוראית....

מיכל המצב שלנו די דומה גמני מבדלת בבית ובעלי עושה סלטים בורקסים או מאפים אחרים שכל כך אוהב להכין ולאכול אולי לך יהיה יותר מזל עם הכלות שלך בנתיים אני לא זכיתי אולי השלישית..עדיין לא יודעת וכן מסכה וכפפות וריחוק הם הדרך הנכונה דבה תוכלי להכין כל מה שאת רוצה וכך גם תצאי מעט מהסגר כשאת שם לבד... מבינה את הכוונה שלך על הנכים..רק חשבי שבאמת את חייבת לשחרר מעט לפחות בתקופה הזו למענך אם לא למענם!! חיבוק חטולית

כן כבר הכנתי את המנות העיקריות לפחות את רובן וממחר מתחיל הלחץ היותר גדול ..תוספות..סלטים..להכין את כל הברכות ל2 ימי החג ועדיין לא יודעת לבטח מי בסוף כן מגיע ..... וכן עוד ביקור רופא נוירולוג ליל מנוחה חטולית

בהצלחה.. אני בבידוד...אז באי וודאות לגבי בישול לחג והכל נופל פה על אחרים. וזה כל כך קשה.. הקדמת להכין..יפה.

מה קרה מיכל? ליד מאומת או חלילה...? את בבידוד משאר הבית? קוראת אתכן ומרגישה שיש לי ככ הרבה מה לומר... רוצה לחבק ולהתגאות בך מיכל על השיתוף עם החברה ולאחל שההתחלה הזו תניב פירות טובים... הנה עבר השבוע של השמחה של המטפלת.. את מאמינה? ולך חטולית, החלומות.. האצבעות.. לא באו סתם כך. ודווקא עכשיו.. חשבת באמת על היפנוזה? אולי.. אולי רק תעברי את החג.. תסיימי את המפגש האחרון, נשמע שהסערה קצת נרגעה.. ותנסי כן לחשוב על תחליף.. אולי תעלי את זה בפגישה איתה? אולי אודי? אולי במרכז? כל הכבוד שהתחלת להכין. ובהצלחה עם הרופא, בשורות טובות. אני הלכתי רחוק רחוק.. אבל איתכן הכי קרוב בלב. סליחה יקרות. מין תקופה כזו שאני מקווה שתעבור בטוב. מתאמצת בשביל זה. מאוד. אוהבת ומאחלת רק טוב. שנה מבורכת בריאות איתנה ושמחה!!!! מתמודדת

ליד חולה מאומת כן.. אז לבד. אבל הבנתי שאלמד מרחוק. אז מעולה...אודי כתב למצוא משמעות. וסדר יום. אז מצאתי ויהיה סדר יום למזלי.....די מעצבן ערב חג אבל נסתדר.. ועם המטפלת נו...לט נפגד כבר עד אחרי סוכות. אבל הסתמסנו. ואפשרי שיחת זום. לא יודעת אם אעדה זאת..נראה..נשמע כל כך מרוחק...ולמה הכוונה שהלכת רחוק רחוק..מתמודדת. אם תרצי ספרי.

מנוחה לגוף ולנפש עד כמה שמתאפשר טוב לקרא המון פרקי תהילים ואם אפשר אז כל אחת יכולה לפתוח בפרק קיט בתהילים ולקרא את הפסוקים לפי השם שלה..נניח דורית בת..ואת שם האם אם זה ספרדי ואם לפי האשכנזים אז דורית בת ואת שם האב ואחר כל את המילים שנה טובה ומתוקה גם לפי האותיות טוב גם לומר התיקון הכללי ולומר לםני כן שזה תיקון של כל חילולי השבת שהיו וגם בספר דברים לקרא פרקים כט..ל..לא.. במשך השבת ברור שאף אחת לא חייבת את זה אמר לי רב הסגולות רפאל אביטן לא לריב ומי שיכולה או מתאים לה להיות עם עצמה לבד לדבר עם ה' ולבקש כל מה שחסר לה ברוחניות ..בגשמיות..ולהתפלל על כל עם ישראל ועל כל אחת בנפרד לא פתחתי סדנה לחזרה בתשובה רק סתם שיתפתי את כל מי שנכנסת במה שהרב אמר לי שבת ברוכה והמון מנוחה חטולית

תודה על המחשבה עלינו לקריאת תהילים. שבת שלום, מנוחה וחיבוק.

אוףףף..והיום אני עובדת. הייתי חייבת לקרוא את אודי... ולראות מה כתבתי...לא האמנתי לעצמי שהעזתי . סתם כבר אקום במילא. מקווה שאתן ישנות

מיכלי אכן ישינה אבל לא מזמן הלכתי לישון כתבת שם דברים נפלאים ויש לך במה להתגאות גם עם הימים הקשים שאת עוברת הכי קשה היום לסמוך על..במיוחד אם אנשים שלא בטוח שישמרו את הדברים בתוכם אבל הצלחת וזה נהדר באמת צעד מאוד משמעותי עבורך ואני שמחה עבורך מקווה שאת כבר נחה עכשיו לפני כניסת השבת אצלנו מדליקים בשעה 18.30 אז יש עוד מעט זמן לפני כניסת השבת רק עכשיו ישבתי לנוח שבת מבורכת השבת הזו שהיא שבת אחרונה לפני ראש השנה שתהיה לכם שבת נהדרת שבת מופלאה והמון מנוחה חטולית

מכיוון שעבדתי הכנתי כבר הכל אתמול ורק קצת דברים אחרונים עשיתי..אז זמן מנוחה. אכן. והעזתי לשתף אתכן ושם.. זה גם לא מובן מאליו. אהבה ואחווה ולסמוך...וואו קשה אבל מנסה ולפעמים קצת בפחד. אני מרגישה את החיבוק שלך אליי...זה מורגש ברצון שלך לעזור לי. תודה. שבת מבורכת ורגועה. בשורות טובות.

בדיוק שבוע לפני ערב ראש השנה מה אתן עושות? כבר החלטתן מה מכינות לחגים? חטולית

שאלה יפה!! לא התחלתי לחשוב על זה.. שבוע הבא בראשון. נתחיל... שבת שלום בינתיים

חברות לפורום...ולדברים שלא מצליחה לשתף אחרים. שלא נראה לי שיבינו לעולם!!! ואתן כן. לחג. עוד לא עשיתי תפריט ואומרים שוב סגר...סגר..סגר.. אוףףף מחרפנים אותנו. אבל לומר לכן את האמת לא רוצה משפחה מורחבת בכלל...כיף לי ככה. רק בעלי והילדים....אף שנה לא חוגגת עם הוריי. גם לא פסח. רק עם בעלי וחמי וחמותי....השנה לא. השנה מצומצם

מיכל עושה רושם שגם אנחנו נטצרך להיות לבד חוץ מהבן הדתי שלי שיבוא מבעוד מועד לישון כאן עם הבת ואשתו..עדיין.. טוב זה לפחות משפחה גרעינית..כי הבן שלי נמצא כאן די... מה שאומר שגם ראש השנה לא יוכלו כולם להגיע לערב ראש השנה הלוואי שכבר יהיה טוב אווווף הכל בלחץ כל הזמן חטולית

מה קרה את נשמעת כעוסה איכזבו אותך שוב ? מי הם אלה שלא יבינו לעולם ? רוצה לשתף? חטולית

חטולית.. הכל כל כך קשה...אוף....שתפתי חברה. אבל לא ממש,שיתוף כזה מכל הלב.. כזה שרע לי ועל המטפלת . ..לא יבינו לעולם זה הסובבים אותי אף אחד לא יודע כלום. בעלי יודע חלקים. הוא לא יודע במי מדובר ואין מצב שידע....זה מסובך....לא חיצוני ולא זר. הכי קרוב שיש.....ו...משפחה גרעינית שאני בניתי!!! הם היחידים שחשובים לי בעולם הזה....לא רוצה אורחים!

מיכל לא כולם צרכים להבין גם אם מאוד תשתדלי לא בטוח שבאמת הם יבינו ... אל תספרי גם לבעלך מעבר למה שאת בטוחה שלא יוכל להבין או להכיל לא כולם בנויים לזה באמת מה שהכי חשוב,זו המשפחה הגרעינית האחת והיחידה שאת בנית מתוך נשמתך הכואבת וכך גידלת וכיוונת אותם ובהם את תהי גאה..!! זה לגמרי בסדר לא לרצות בכלל אורחים זו זכותך ואגב אורחים גם הבן הצעיר שלי רוצה לבוא עם ארוסתו להנחל כאן בחג )): נחכה ונראה אייך יתפתחו העיניינים. ליל מנוחה חטולית

לא רק,שלא יבינו....זה יגרום לבלאגן. וצרות כנראה..

תודה יקרות!!! כתבתי ונמחק לי. אוך. בכל מקרה תודה על האחווה. חטולית הגבתי לך אצל אודי. ואמא שלי היא אישה קשה..לא רק איתי. בכלל . חרדתית, עם בעיות משלה. ואין לה יכולת הכלה לאחר. היא חושבת על עצמה בלבד..ביקורתית מאוד...לא פשוטה. איזה יופי שיש לך תיקון עם אמך...אצלי לא יהיה...היה לך עמוס השבוע. מקווה שתוכלי לדבר עם המטפלת ולסגור הכל. ולמזלי קרה דבר טוב השבוע ששוחחתי עם חברה על הטריגר. פעם ראשונה שממש נעזרתי בחברה בזמן אמת!!!! ולמרות הפחד שתלעג לי או תרכל מאחורי גבי העזתי. והיא הייתה שם קשובה ומקסימה. מתמודדת לגבי האוכל...לא יודעת רעיון. הבעיה שלי בעיקר בערב...במשך היום סביר. בא אחר הצהריים אני זוללת (עוגיות היום)וכל מיני...אנסה הערב להפחית...נראה. ובואי ננסה אולי לבנות תפריט לעצמנו. נכתוב מה נאכל נתכנן.. אולי יעזור. תודה.

מצטערת לשמוע שאת מתמודדת עם אמא במצב קשה כל כך ..גם היא חרדתית..וואוו אולי זה קשור לעבר שלה..? את יודעת שלפני שאמי התאלמנה גם היא היתה תמיד ביקורתית..עדין לא נגמלה מזה..כנראה שמשך השנים עם בעלה הביא אותה להיות כזו.. הפתעת אותי ממש לטובה וואוו הצלחת להיפתח לחברה ונעזרת בה בזמן אמת !!! כמה נפלא והיא היתה קשובה ומקסימה פשוט נפלא אני שמחה ששיתפת 😃😃😃 את יודעת שגם אצלי שעות הזלילה הן בערב..וגם בגלל שאיני ישינה בלילות אז..שוב מחפשת נישנושים ..גם לא עוזר לשמור על המשקל נכון..😏🙄😒 את לא לבד במערכה הזו איתך תמיד למרות שלפעמים מרגיש כאלו את לא מכירה אותי חטולית

כן.. בלילות תמיד מחפשת נשנושים. אוף. בקשר לאמא בוודאי שקשור למשפחתה( עברו חיים קשים בתקופת השואה איבדו את כל משפחתם) היא נולדה אחרי המלחמה ללא סבא וסבתא, ללא דודים או בני דודים....אם חושבים על זה...היא לוקחת כדורים להרגע ועוד. כתבתי לך אצל אודי לגבי המחשבות..בינתיים אגיד שזאת טראומה ושאני טיפלתי ואפילו הצלחתי די טוב!! ומוזר בהתכתבות..כאילו מכירות אחת את השנייה..אבל לא ממש..חברות מוזרה כזו..לא?

היי יקרה בערב.. אחר שכל היום את עסוקה בלעבוד בלטפל בלדאוג לכולם בלשרוד מגיע שקט ואת מול עצמך ושם יש הרבה כאב. כאב גם שאינו מתומלל. כאב שמודחק. אולי זה עצב. או כעס או שנאה... תחושות קשות לנשיאה... והאכילה היא בריחה יפה.... הנפש רעבה...ואין דרך להשביעה ברגע. אז הגוף מתמלל זאת לאוכל... לרכב פיזי.. וכך מרגיש שעושה משהו או מתרצה.... ואת יודעת ומרגישה שזה לא. ורק כואב לך על כך. רוצה לחזק אותך להרפות. (כן גבולות כשתוכלי.. כמה שיותר מודעות ושיח עצמי ואפילו איזכורים שתראי מול העין שיסייעו לך בשעת אמת לשלוט) או לתכנן את הערב באכילת ארוחות קטנות טובות בצהריים ואחהצ או לישון מוקדם וכד.. להרפות כדי לחמול. עלייך. הרי מגיע לך כל האהבה בעולם. כל החום והחיבוק... ותמשיכי בטיפול לפרום ולפרום.. ולאפשר לעצמך את התהליך שהתחלת אני בטוחה שזה ישפיע גם על האכילה בלי שתשימי לב... איתך מתמודדת

כנראה שכך...האכילה מרגיעה לאותו רגע..אחר כך אני מתחרטת. מעגל כזה... המטפלת חסרה לי פתאום. תודה יקרה. מקווה שגם את תוכלי להזין עצמך בארוחה טובה. מגיע לך יחס וחיבוק אוהב!!! חמלי על עצמך כי את שווה וראויה לכל היחס והאהבה. חיבוק ולילה טוב ומיטיב לכולנו.

יש לך תמונה של המטפלת בוואטסאפ שלה או משהו? אולי להביט בה בזמנים קשים יכול לחזק? לדעת שהיא מחבקת על אף שתביטי התמונה רק כי את יודעת ומרגישה כמה אכפת לה והיא נותנת מהלב.. נשמע קצת (הרבה) מוזר ואפילו יותר מזה.. אבל אני בטוחה שהבנתי אותי.. לצורך הריגעי.. אני ניסיתי זאת. לגביי, הלוואי ואהיה מוזנת..... ..הרחמים.. תודה לך :-*)

בוקר....אני החלטתי שבלילה לא כותבת. סוריקטה לימדה אותי. האור לא טוב. וחייבים שקט וחושך למרות הערות...אז עכשיו כותבת שכן יש לי תמונה וכן מביטה בה. .. ננסה לאכול מסודר היום. גם את תנסי לפחות? יום מקסים

ואי איזה כיף שיש לך... לפחות זה.... צודקת לגבי האור.. בלילה.. נפלא שאימצת לעצמך זאת. בוקר טוב ויום טוב מתמודדת

באמת אמך עברה תלעות קשות מנשא כמו הדור של ההורים שלי אבי היה קטן כשנסעו ברכבת המוות ..וכשהיא נעצרה..הורידו את סבי מהרכבת וירו בו למוות בלי סיבה..אבי שהיה קטן בן 4 ראה את ההוצאה להורג של אביו. כן נחרט לו בנשמה וחי עם הטראומה הזו כל חייו עד שנפטר מבינה כמה הטראומות האלה קשות... אבי מעולם לא נטל כדורים רק ברבות הימים הפך אלכוהוליסט לצערי הרב כל החיים שלו קראתי מה כתבת אצל אודי ..כעת אין מטפלת כי אני נפרדת ממנה כך שעד שתהיה ואולי אינה מכירה את שיטת אי אמ די אר..נחכה ונראה ימים יגידו.. וכאן כן מתכתבות מתייעצות משתפות כבר עברנו דרך ארוכה ואני כן מרגישה שיש לי חברה וירטואלית כאן .. לא יודעת אם גם לך מרגיש כך או לא אבל למעשה יש לי 2 חברות וירטואליות כאן אותך ומתמודדת איתך תמיד לא חשוב מה חטולית

לא יכולתי שלא להגיב אפילו במילה- שמחתי לראות שאת מרגישה כך כן אנחנו ממש חברות.... בלב. לגבי שאר הדברים הכואבים ששיתפת, זה דבר ככ יפה שאנו מבינות וחומלות על אחרים שהיו אמורים להיות עבורינו ולפעמים אף פגעו בנו בנסיבות חייהם... מקסים שיש לנו את היכולת לראות מחוץ לכאב שלנו ולהבין אחרים.... בייחוד את הורינו. לגבי טיפול, זה לא פשוט המעבר.. ובייחוד כשאין משהו מסויים שמחכה לך. אז קצת באוויר. אל תכנעי ותמנעי. בזמן שעובר - נסי לנשום לנוח. החגים גם בפתח כך שיש המון תעסוקה. אחרי החגים תנסי ממש למצא מישהי.. אם תרצי. מקווה שתמצאי בקלות. ותהיה כימיה מעולה ביניכן... ומיכלוש, קראתי ששיתפת חברה וזה היה לך טוב.. אני ככ מתרגשת לשמוע!! צר לי על אימך שמרגיש לך שלעולם היא לא תחבק ולעולם לא תבין או תהיה שם עבורך בשיח.... כמה שזה כואב... לפעמים צריך באמת להשלים עם העובדה הזו. זה מונע עוגמת נפש של ציפיה שוב ושוב... ונסיונות מאכזבים.. לצערי לא נכנסתי עדיין לפורום המקביל לקרא. ראיתי שרשמתן. אקרא בעזה בהזדמנות הראשונה. אוהבת אתכן מאוד מאוד.. אתן יקרות לי. מתמודדת

בדקה התשעים נפגשתי עם המטפלת ביום שישי. מעולם לא יכלתי בשישי...כי זה יום קצר עמוס שאני עובדת בו..וכו'. אז אם הסכמתי שישי זה כבר בהחלט היה נחוץ...זהו השבוע היא בתוך השמחה שלה... ואני בתוך העצב שלי. ושני קווים מקבילים...למרות שאמרה שנפגש ..בלי תאריך כרגע כי אולי זה יהיה רק לאחר ראש השנה??? אין לדעת. איפה אני??? לא יןדעת..עובדת. למזלי העבודה היא עוגן. אוהבת מאוד מאוד את העבודה והיא עושה לי טוב...תצחקו אבל חיכיתי כבר לחזור... שבוע בודד..שבוע של מלא מחשבות..ואפרופו שינה...תמיד בורחת כשיש מחשבות..יעבור.. סתם רציתי לשתף...

וואוו יום שישי את גם עובדת ובהחלט יום עמוס וגדוש ומבינה כמה הפגישה היתה נחוצה כן קצת קשה לשלב בין השמחה שלה והיא הסכימה לפגישה והעצב שלך שלא יכולת לדבר איתה בזמן אמת כשהיית הכי זקוקה .. פגישה של הדקה התישעים בטח היה מרגש..טעון..אבל בטוח שהועיל...מקווה לפחות שכן.. האמת שכמעט לא נשאר עוד ממש זמן עד ערב חג אבל אולי כן תוכלו להיפגש לפחות עוד פעם לפני ראש השנה..אם מסתדר לך כמובן שמחה מאוד לשמוע שאת יכולה לחזור לעבודה האהובה שלך שמטעינה אותך ומשמשת לך עוגן חשוב ביותר .. אייך היה לך השבוע בעבודה עם הקטנים ? גם אצלי מחשבות מבריחות את השינה מקווה שאת בסדר כעת רק שלא יסגרו את הגנים חטולית

תודה חטוליתוש... טוב שנפגשנו. השבוע היא לא יכולה ושבוע הבא עמוס..גם החג ובכלל אין לי יום חופשי שבוע הבא..אז קשה. הגן והילדים המתוקים נותנים לי המוןןןן...הילדה החמודה דומה כל כך לאחותה כמעט ואני קוראת לה בשם אחותה אבל משתדלת וזוכרת שלא!!! אלא רק בשמה. עניינים ובעיות שונות אחרות גם צצות..אז המחשבות לא נותנות מנוחה מוצאת נחמה במטבח ובאוכל לצערי. רוב החצאיות לא עולות עליי כבר.. באסה. מקווה שיתאזן ומחכה לראות אם אוכל להפגש איתה שבוע הבא...לא יודעת. כייף לה שהיא בשמחה שלה. ואני חושבת מה היא תלבש ואיך יהיה במסגרת מצומצמת..אמרה שיש הרבה סידורים לכך...אני סקרנית אבל ברור שהיא לא תספר... ;) איזה פערים בנינו.. עצוב לי...ומבולבל לי בעיקר. הלוואי שהיה לי חיבוק של אמא ( אמא חמה ומכילה) והורים מבינים.....חיים עם זה יום יום..שעה שעה. חסר. לא מצפה ממנה. פעם כן היום יודעת שלא יהיה.

כן ימים עמוסים אצל כולם בטח קשה מבלבל לראות אותם פנים ושם אחר לגמרי אפשר להבין אבל תהי מוקסמת ממנה בטוח המטבח בימים אלה הם המפלט גם שלי גם מבינה למה לא פשוט אולי עכשיו כשתהי יותר עסוקה בגן עם הקטנים יקל מלברוח למטבח המנחם כל כך את יודעת שמה שאת קוראת פער נובע מעצם היותה המטפלת שלך לא בגלל שאת פחותה ממנה אז ברור שלא תשתף בדברים האישיים האלה וכן מותר לפעמים לתת לדימיון לשוטט לא מזיק כן חיבוק חם ואמיתי של אמא עושה המון את ההבדל למעשה..לכל החיים מנמיכים ציפיות ופחות אכזבות מהסוג שאי אפשר לתקן מסכימה חטולית

כן....לאט לאט נכנס לשיגרה. מקווה שרק אפסיק את העלייה הזו במשקל. אמא זה בעייתי. כבר אין ציפיות רק כמיהה למלא את החסר...חור שלא מתמלא..

חיבוק מיכלוש.. עיניי נעצמות ונכנסתי לרגע.. אז מקווה לכתוב מחר.. אוהבת. איתך! היה חשוב לי לומר.. חטוליתוש - חיבוק גם לך. האם התקיימה שיחה? מפגש? לילי בינתיים.. בעזה מחר

לא התקיימה שיחה היה בלתי אפשרי היה יום עמוס מהבוקר בדיקות סי.טי.. ומשם נסענו לבית העלמין בתל אביב ירקון לאזכרת 2 אנשים גיסי אח של בעלי ודודה שהיא אמא של בת דודה של בעלי משם נסענו לאשקלון גם בית עלמין לאזכרות של כל בני המשפחה של בעלי עליהם השלום.. וכשפנינו לחזור הביתה כבר אחר הצהרים נתקלע נקר בגלגל הרכב ..כך ששוב התעכבנו ..ובחזור עברנו בעוד כמה מקומות שהיו נחוצים לקניית דברים חשובים חזרנו הביתה תשושים אך מרוצים מההספק רק בשעה 18.15 וכן הודעתי לה מראש שלא נוכל לשוחח בגלל כל הסידורים באותו היום כך שהשיחה נדחתה לשבוע הבא זמן די לחוץ מבחינתי בגלל ההכנות לקראת החגים שיבואו עלינו לטובה רק מקווה שלא יהיה סגר כללי בכל הארץ ואז לא נוכל לחגוג עם כולם מי יודע מה יהיה תודה אהובה חטולית

כל הכבוד לך על הספקים ביום עמוס מתיש וארוך כמו שתארת.. והיום בחוץ בטח לא תרם.. דווקא נשמע טוב שדחית את המפגש אני בטוחה שהיית צריכה גם זמן לעכל הכל.. נכנסים לחגים... לא פשוט. נקווה לטוב מתמודדת

אני ככ גאה בך על הנתינה עבורך. שמחה שהיא יכלה לפגוש אותך בשישי. ושהלכת! ולא ויתרת לעצמך כי זה שישי... מאמינה לך שכל המצב הזה הכניס אותך ללופ של זיכרונות כואבים ודברים לא פתורים. הרבה שאלות. וצורך בחום וחיבוק...... איך היה לך המפגש? איזה חמודה את ברצונך שהיא גם תשתף בשמחה וזה יהיה שיתוף חברי הדדי.. מבאס שזה לא לגמרי כך.... הלוואי הייתה אמא כזו חמה ומחבקת... הלוואי שהיה לנו משהו להתענג עליו.... אבל המצב לא כך.. והקינאה והשאיפה צועקות לשמיים לפעמים.. אז אני שמחה שלפחות גם אם לא אמא יש לך מטפלת מקסימה שיודעת לגעת פנימה. ולחבק בחום. אני שמחה שאת מרגישה כלפיה גם חברה אשת סודותיך ואֵם. בנוסף לטיפול.. ולגבי האכילה.... וואי יקרה שלי.. כמה מבינה אותך.. הלוואי היו לנו כלים להעזר בהם בזמנים בהם אנו במצב רגשי מתוח שמזמין שינויים כאלו.. (אכילה רגשית למשל) אולי תנסי רק לשעה אחת שבמקום לאכול תשתי? בטח את יודעת את כל המילים וההצעות למיניהם ובתכלס אני האחרונה שיכולה להציע משהו בעניין......... אולי.. ננסה לתמוך אחת בשניה רק על יום בודד וכך ננסה הלאה? את - לאכול בריא אני - בכלל לאכול ארוחה!! יש לך רעיון איך? נראה לך אפשרי במדיה? האם זה רעיון בכלל עבורך? איתך, מתמודדת

מבינה אותך מאוד החסך בחום של אמא החיבוק החם שלה ההבנה שלה אמת יוצר חור גדול והמון כאב לב חוויתי זאת במשך שנים עד שבעלה נפטר ורק לאחר מכן התפנתה לחזור להיות לי ...אמא.. מאחלת לך שתוכלי אולי לגשר על הפער הקיים וכן לקבל ממנה את מה שחסר מכל הבחינות יש אולי אפשרות לנסות לדבר איתה רק שתיכן ביחד ולנסות להבהיר לה את מה שאת מרגישה ואת מה שחסר לך לקבל ממנה? סליחה על השאלה לא מתכוונת חלילה לפגוע אבל אולי אינה מודעת למה שאת צריכה וחסר לך.... חטולית

קראתי שם.... תפקדת! היית! פעלת! זה מה שראיתי שוב ושוב... המקום הכאוב שלנו תמיד יסתכל על ה"לא". לא הייתי מספיק עבור המשפחה וכו'.. תראי, האבא הזה אמר לך כל כך בפשטות ובביטחון והזכיר מי הם... וזכר אותך... מה זה אומר? אגיד לך, זה אומר שלך זה מרגיש כך. אבל להם, ייתכן ואת היית הצלה! בדיוק במינונים שנתת. אחרת השלווה לא הייתה! אני בטוחה !! גם אם יכולת יותר. גם אם כיום את יכולה יותר, הם אז לא ציפו לזה, ומה שעשית - עשית טוב. ב"ה. אודי כתב לך תזכורות.. חושבת שזה כל כך נכון לדבר לעצמינו ולומר כמה המצב השתנה. כמה היום זה רק דמיון ולא אותה הסיטואציה. שהיום את לא שם. שהיום גדלת וגם בעצמך טיפלת וכו'.. *** ולגבי גיל 3... רק מחבקת!! כל כך מוכר לי הרצון לדעת. הרצון ללכת אפילו להיפנוזה... לצערי, היום אני מבינה שלהדחיק בזה להתגלות לנו זה רק יבריח. לדעת בכוח לא נדע. הפנים צריכים להיות במבט קדימה. אם נדע מעולה אולי זה יניף אותנו קדימה. אך ייתכן ולא נדע. לעולם. או בתקופה הקרובה... אז צריכות ללמוד להשאיר זאת בספק ולהמשיך. כך או כך, הידיעה לא תפתור את ההתמודדות. היא אולי תסביר וכו'. אבל אפשר להסביר גם בלי הידיעה.. לו רק נרפה..... דיברתי אלייך בלשון רבים. כי גם אני מנסה לעשות זאת. התחברתי לזה ממש... מקווה להצליח להרפות..... להקשיב לכאב. לעצב. לחמול עליי הקטנה. לחבק אותי... (המטפלת שלי ממש מכריחה אותי לעשות זאת כמה פעמים ביום) נקווה לטוב. איתך. שבש מתמודדת

וואו...כמה אומץ צריך. כמה חמלה לעצמנו. גם המטפלת שלי מיד כתבה זו לא אותה ילדה כדי להזכיר. חמלה.. וחיבוק לקטנה. תודה. שבש

ממש תודה על הכוחות שאת נותנת לי. על כך שאת מאמינה בי. כרגע קשה. מאמינה שירגע. זה לא הסיפור רק מאז...זה זורק אותי הרחק. תודה

יקרה שלי, לא חשבתי אחרת, לצערי... ברור שכל העניין עם האב והילדה זה רק מה שהקפיץ משהו שהיה. וגם הוא טריגר למשהו אחר ממש.... את! מרגישה שכואב לך באמת. שלא צפית את זה. שזה מערער. ומטלטל אותך. במיוחד כעת שאין לך אחיזה... לא בטיפול כי היא בעיסוקיה. החשש הכלכלי. ההתחלה הטובענית של העבודה. הדמיון שמזכיר לך כל הזמן את אחות הילדה. ואת הטריגר שקפץ.. הכי היית צריכה כעת את החיבוק בחיים האמיתיים. ואת ההבנה וההכלה.. וגם זה של מאוד אפילו בלי לספר את המקרה רק ברגש.. מול בעלך זה לא פשוט איתו בעניין זה. ואת מרגישה לבד... שוב לבד... מול רגשות קשים. תרשי לי לחבק. שמחה שכתבת כאן שקשה וכואב. אכן זה כך. מחזיקה ומקווה איתך שהזמן יעבור מהר ויהיה מפגש.. ובלי קשר שהזמן לא יפיל יותר אלא ייתן את שלביו.. של העיכול. הכעס. הכאב. פחד. וההכלה החיבוק וההימצאות. שלך איתך. של המטפלת איתך. של מי שתבחרי.. איתך. מחבקת בחום והבנה.. את הילדה שבך, את הילדה שהיית. את הילדה (את) שבחרה לשתף ולהתחיל טיפול. ואת הטריגר של הילדה בגן שעברה קושי אולי דומה ולא יכלת להיות שם.. כשאת עדיין מעבדת את עצמך....... אוהבת מאוד מתמודדת

תודה מתמודדת יקרה.את כ"כ מדייקת ועוד אתן לא יודעות את כל הסיפור. מאוד מאוד סיפור בעייתי....אשמה גדולה שלי!!! וחטולית..כבר סיפרתי פעם שבעלי לא יודע שאני בטיפול...בעיקר כי הוא לא מאמין בזה וחושב שאני מבזבזת כסף על שטויות..והוא אדם מאוד שכלי.... ומתמודדת לבד כרגע....ברור שאחזור אליה. מצטערת. במצב שכזה אני כועסת על כל העולם..... ואולי מתמודדת צודקת שעם ט. 17 האחרון צריך נשימה עמוקה ולומר לה הכללללללל. .. בהצלחה. איתך.

מיכלוש!!! מכירה מאוד טוב את מקום האשמה... ולפי איך שאני מבינה.. והמעט.. אני לא מוצאת שום אשמה שנכונה. אך מתחברת לזה שכך את מרגישה.... מבינה את המקום הזה. הוא אבל לא באמת נכון. ואנחנו רואות זווית מסויימת שקשה מאוד לראות אחרת... אבל נגיע לזה. אני בטוחה. מרגישה את העצב והלבד שלך. כל כך שמחה שאת כאן.. גם אם בשתי מילים רק להחזיק. אפילו לנקודה בודדת . איתך. ולגבי בעלך, כן אני זוכרת ששיתפת.. כל כך קשה שאין תמיכה והבנה... ולהיפך ביקורת וכעס (בזבוז כסף) וחוסר הבנה (מה עושה טיפול. ומהי נפגעת - הגזמתי אה??!!) מרגישה בעצצמות את הבדידות והעצב שממלא אותך. בלי המטפלת שנתנה נחמה. הבנה. הכלה. חיבוק. הקשבה... בלי הבעל שהיה יכול למלא מקום בשבוע שהיא לא פנויה.. (הלוואי) בלי המסגרת הבטוחה של שגרה בגלל הקורונה.. וכל התיסכול שמביאה...מסיכות.. ריחוק.. לחץ מבידודים... וכן תחילת שנה שעמוסה תמיד בהרגלים. הכרות. ושאר דברים בגן. ועם הילדים שלך בלימודיהם. וכמובן, מול הסיפור הזה ש"ידע" מתי לצוף ולחנוק..... מחבקת... לכי קחי כוס מים ותלגמי. בעצימת עיניים. במחשבה שאני מחבקת.. ותיכף הכל יעבור... תהיה מי שתדע לגעת - המטפלת וכן היא תהיה איתך. בעולם האמיתי. מורגשת. תהיה שגרה.. תהיה הבנה במה שהקפיץ לך את הטריגר. יהיה תהליך. שלך ואיתך, מתמודדת

וואו....כל מה שכתבת נכון כל כך....הכל יחד. וכן הוא ממש לא מבין על מה המהומה.. מבחינתו גם כששתפתי( היום כבר לא) הוא אמר עבר היה נגמר. תעברי הלאה...פחחחח...ממש. אז ממש לא הגזמת. זה ככה.

בזמן שהכל תוקף - הכי קשה.. מובן! רק תדברי אלייך. תכתבי. תהיי כאן. ושם אצל אודי. תחזירי בקירות כמו שאומרים בזמן הזה... זה יעבור. רק תמשיכי לאחוז. לגבי בעלך, באמת מצער.. אבל את יודעת מה ניתן לשנות או אם להרים ידיים מכך..... לשתף כשאת יודעת שתנחלי אכזבה זה רק מוסיף על הקיים. ויוסיף קושי כאב תסכול וכו'... מחזיקה לך ידיים. הנה עבר עוד יום. הימים הראשונים יותר קשים.. השאר בעזה יחלפו מהר יותר עם תובנות גדילה ויכולות. מאמינה בך מאוד! מתמודדת

אני למעשה כבר שנה וחודשיים בטיפול אצלה במכון מטעם קופת חולים עם ט.17 מלכתחילה הייתי מביאה אליה 10 ט.מוכנים ל..10 טיפולים..ואז שוב חוזר חלילה..רק שאז לפני הקורונה הייתי נוסעת אליה למרכז מוסרת לה את הטפסים ומחכה שתודיע לי מראש מתי שוב צריכה להזמין עוד..!! באותה תקופה שההיתי חדשה אצלה עוד בתהליכי ההכרות היתה תמיד אסרטיבית מחייכת נחמדה ומלאת כוחות לעזור .. הזמן התקדם ומבלי משים התרגלתי כנראה להתהלות המשטלת שלה ..כנראה שאז לא הפריע לי הענין כי אחרי הכל מטפלת חדשה עם גישה חדשה שלא הכרתי לפני כן..כן..כנראה שעשה לי את זה...החודשים חלפו וההכרות שלי איתה כבר ..כאלו שנכנסה למעין תגובת בלימה..לא זוכרת כעת מה היתה הסיבה רק כן יודעת שברגע שבבטן משהו לא מרגיש לי נוח...אני מתחילה להסתייג...כך למעשה היד שלי על הדופק התחיל ללחוץ..מה גם שבזמנו התחלתי להרגיש קומפרסור לוחץ לי על המוח בצורה שלא יכולתי לסבול..אז התחלתי להגיב אליה בצורה מסטייגת...לא חייבת להסכים עם כל מה שהיא חושבת ומנסה ממש בצורה כוחנית שכלית להשפיע עלי .. " רק אנשים עם קוגניציה מפותחת מבינים ש..." " רק אנשים עם דיציפלינה חזקה מסוגלים ל..." לאט ובהדרגה הרגשתי כאלו אני המלכה המומלכת של הסתומות בכיתה כי אני לא מסכימה איתה לכל דבר שהיא מכתיבה... מכאן והילך דברים רק גרמו לי יותר ויותר לצאת נגדה ולא להסכים ביתר שאת לכל מה שיוצא מהפה שלה ... ואז הגיעה הקורונה..נכון שבשתי פעמים ראשונות היא הסכימה לדבר איתי בווצאפ בוידיאו כי באמת היתה תקופה מחרידה עבורי עם כל החרדתיות שבי אך מיד החליטה שכבר לא משתלם לה שיחות וידאו אלה שיחה רגילה בווצאפ בטלפון שכמעט ולא שמעתי כלום ..הצעתי לה שאני אזום את השיחות בפלפון רגיל על חשבוני לא אכפת לי אך כנראה שהפכתי להיות מטופלת מתמרדת והיא דרשה רק מה שנוח לה עם כל המטופלים שלי אני מדברת ככה אז גם את יכולה למרות הכל..ואז התחילו התקסחויות גם בשיחות איתה..וגם ביטלתי לה פעמים שיחות כי לא רציתי לדבר איתה..והיתה גם התקופה שנפלתי מהאוטובוס...ונכנסתי לעוד חרדות .."אל תשכחי את ט.17 שגם יסמסו לי אותם מקופת חולים לפקס שנתנה לי וגם..שידפיסו אותם..הם עדיין שוכבים אצלי כמו אבן שאין לה הופכין..ומשם הדברים רק הלכו והדרדרו.. "הטפסים האלה הם רק שייכים לך רק בשבילך " אבל אל תשכחי....למה היא כל כך דאגה כל הזמן שאריץ לה אותם כל הזמן ? כי בלעדיהם לא היתה מקבלת תשלום עבור השיחות שלנו.. אז ככה..התשלום הזה כבר לא מספיק טוב בשבילה כך אמרה לי..ובמשך תקופת הקורונה היא קיבלה את כל המטופלים שלה אצלה בקליניקה..וחלקם שבאו כנראה עם התחיבויות כמוני נאלצו לדבר איתה בפלפון רק כמו שנוח לה !!!!! האמת שרוב הלחץ כבר מתחיל להתפוגג ממני אחרי שכתבתי את רוב הדברים.. כבר לא משנים הפרטים הקטנים שאליהם כבר לא אכנס יותר גם כתבתי אצל אודי..אני יותר מאשר משוכנעת שהיא שמחה להפטר ממני כי אין כבר לחץ על ט.17..רק אם אני מעוניית כך אמרה עדיין נשאר אצלה ט.אחרון.. אולי איתו אסיים ואסגור גם את הטיפול..עדיין לא החלטתי סופית זהו התקציר שלי חטולית

מבינה את ההרגשה שלך... ואת נורא כועסת עליה ולכן כדאי לך להגיד לה הכללל...ואפילו לומר לה את הרגשתך. וכתבתי לך שאולי טוב שאתן נפרדות אם רע לך ממנה. למה להיות עם מישהו שאת מרגישה שלא רוצה אותך??? למה חשוב לך להיות דווקא איתה?? אולי תבוא אחרת מבינה יותר? וחטולית. מבינה שאת מקנאה בי שיש לי את המטפלת. לצערי אין לי אף אחד בעולם שמדבר איתי על רגשות!!! בעלי אדם מאוד קונקרטי! ולא רגשי. לא יודע כלום! וגם אין לי חברות! אל תקנאי בי...כל אחת והבעיות שלה!!!! והייתי צריכה אותה והיא לא הייתה בזמן אמת. אז נכון שיש לי אותה בעוד לא יודעת מתי....אבל אני אבודה עכשיו!!! די פגע בי. התגובה שלך. מרגישה שרק את פגועה! רק לך קשה! וכו. המצב לא כזה!! לכולם קשה! הקורונה הרסה המון מהטיפול לכולם! כי הכל במרחק עם מסכה..מי רואה הבעות בכלל??? חרא של טיפול במצב כזה.. .ואני לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית אגב להמשיך איתה.....כך שלא חזרתי אליה באופן קבוע. אני מוצךת בבעיות מהעבר הרחוק רחוק. לא סתם כותבת בפורם הזה! יש לו כותרת...והכותרת זועקת לשמיים!!!! והמבין יבין....

מיכלי מאמי שלי מתוקה ונהדרת באמת את לגמרי צודקת שאני לא צריכה להשאר עם המטפלת הזו שכבר נגמר לי ממנה..זו התגובה הראשונית שלי כנראה להרגשה ש....טוב לא חשוב כבר ..אמרתי שיש דברים שכבר לא אעבור עליהם שפגעו שם גם ביחסים. ולא.ממש כבר לא חשוב לי בכלל להיות איתה.. מיכלי שלי אני לא מקנאה בך בכלל על שיש לך לאן לחזור..זו רק צורת התבטאות להרגשה שכן כשתהיה לך אפשרות כלכלית המטפלת שלך היא המקום החם והנוח שלך לאן לחזור יפה שלי.. ... מצטערת לשמוע שבעלך הוא כמו שהוא מה שבטח קשה לך ..כך אני הייתי מרגישה אילו בעלי היה גם כזה ... לרגע לא חשבתי שרק לי קשה ממש לא.. ומבינה שהיה לך יום קשה מאוד היום .. לכולנו קשה עכשיו בתקופה הזו.. את צודקת ..ונראה לי שכעת אפסיק כי למרות שלא נסיתי לפגוע בך ..מעולם לא נסיתי..את די פגועה אז נדבר כבר כבר.. ליל מנוחה חטולית

חטולתול!!!!!!! לא קראתי לך כך אף פעם.. מקווה שזה ישמח אותך (ולא יכעיס חלילה) כי זה יצא מליבי... יש לך כמה זמן שתרצי כדי לחשוב את בא לך להשתמש בטופס האחרון של הטיפול. לדעתי קחי כמה זמן ואל תממשי בדיוק עכשיו. ואסביר, את טעונה כעת. לסגור כך טיפול (כשלא ידוע מי האחרת ואם יהיה בכלל) זה לא כזה פשוט. את תשארי עם כל הכעסים.. מי יודע עד מתי.. וזה רעל. שרק יגדל. את לא צריכה את זה. ואין לי פיתרון קסם להגיד לך אל תכעסי או משהו כזה... את כועסת. ובצדק. קחי כמה ימים שאת צריכה.. תעכלי את הכעס מול כל כיווניו.. אולי תצליחי לשחרר? אולי להבין כמו שכבר כתבת, שגם ככה לא היית ממשיכה כשהרגשתך לא רצויה ונפגעת ומנוהלת..... ועם כל זה תקבעי את המפגש האחרון. אני לגמרי בעד. רק כדי שתאמרי את דברייך שתרגישי שהוצאת שפרקת. שסיימת. אולי גם יעזור לכתוב? נשימה.... וחיבוק!!! איתך, מתמודדת

חייכת אותי מתמודדת אהובה ולמה שאכעס ממש לא הפגישה הטלפונית הבאה תהיה ביום שני..היא אמורה לשלוח מכתב לקופת חולים להמשך טיפול..ואז שוב צריכה לנסוע לקבל את הטפסים למען האמת נשאר לה רק טופס אחד ליום שני ולא יודעת בכלל אם רוצה להמשיך שיחות איתה עד סוף ספטמבר ..היא לא מבינה את הרגשות שלי כך גם לא תבין את הכעסים שלי..אז למה להמשיך ? לא יודעת עדיין מה אעשה אולי בכלל אקח פסק זמן מטיפול עד שתימצא מחליפה או בכלל הפסקה..פסק זמן לגמרי אני.יודעת שכרגע אני מונעת מרגשות אך אולי עד שבוע הבא כבר יהיו תובנות אחרות תודה לך נשמה אהובה חתלתול :))

אין עלייך!!!! חשיבה כל כך מפוקסת ובריאה.. תני לעצמך את הזמן. ושבוע הבא תחליטי אם בא לך את המפגש האחרון או לדחות אותו לשבוע אח''כ.. ולפי המפגש בו תפרקי את שעל ליבך תרגישי אם בא לך להמשיך איתה עד ס ספטמבר.. סומכת עלייך. ועל ליבך. שמחתי שאהבת את תולתול.. 😸 חח.. אוהבת אותך חטוליתוש, חיבוק להמשך ערב טוב

מצטרפת למתמודדת. מקווה שתצליחי לסגור איתה...לא פשוט. בהצלחה

קראתי אצל אודי...אני בשוק שאתן נאלצות להפרד. ממש מקווה שתעשי איתה תהליך פרידה וסגירה. ושתגיע מישהיא טובה בשבילך. מי יודע? אולי זה לטובה?? מצטערת אני כבר לא רואה מבעד לכאב שלי כלום. היום יום קשה במיוחד.....וקצת בודד...

מתחברת למילים.. כתבתי לך גם שם מקווה שנשלח. מקווה שהיא לא תסגור כשעדיין לא נמצאה אחרת מתאימה. מקווה מאוד. ואם ניתן לבקש זאת? שזה הגיע בהפתעה.. ואף בהודעה וטילטל אותך. אם היא תוכל עוד קצת עד שתימצא אחרת? נסי להיות אגואיסטית בזה. ולהניח לכעס עליה גם ככה היא מסיימת את התהליך איתך אז לפחות שתשאר עד הזמן הנכון לך לעזוב.... בינתיים, חיבוק גדול.. אלייך. וגם לך מיכל.. לפעמים אכן לא מסוגלים להכיל כי אנו מוצפים.. זה בסדר!!! תני לעצמך כוח.

מתמודדת שלי יפתי כתבת גם שם וקראתי גם שם מתוקה שלי כדי לתת תשובות כרגע עמוסה מעייפות אני בסדר אבל כנראה אכתוב מחר יותר מסודר ליל'ט

חטוליתוש..שם כבר לא קלט. בכל אופן תודה יקרה. המטפלת עסוקה בשמחה משפחתית שלה. ואני שמחה בשבילה. אבל באסה שדווקא עכשיו.....היא לא יכולה לפגוש אותי שבוע הבא ולא יודעת מתי כן. שבוע הבא השמחה שלה..והיא עסוקה נורא. ולא יכלה בקושי לענות לווטסאפ היום. ואמרה שמחר אם אצטרך אתן סימן. פחחחח נראה. הייתי זקוקה לה היום. עכשיו. הרגע. אוףףףףך

הכל בסדר. העיקר שקראת. קחי כוח. לילה טוב יקרה!!! אוהבת

מיכלי מאמי שלי מבינה את הצורך הדחוף שלך לשיחה איתה אבל מה לעשות שלפעמים אנשים גם מאוד עסוקים.. מצטערת עבורך שכך יצא.. אני אפילו לא יודעת עדיין לאן פני מועדות ואם בכלל אמשיך שם בטיפול עם.. לך עדיין יש למי לחזור חטולית

היום נכנס אב לגן עם בתו הקטנה. ואמר" בגלל או בזכות...תחליטו לבד. נזכרתי בדברים.. היה טריגר רציני להתחיל טיפול. כל השאר. היסטוריה. קשה להתחיל להגן על הבת השניה שדומה לה שתי טיפות מים. .

עכשיו ראיתי שלא נקלט...הוא אמר" זוכרת את הבת שלי( שקרה לה כך וכך) אז זו אחותה" חייכתי. כי רק כך אני יודעת.. אוףףףףףףף ועוד איך זוכרת.

המטפלת. לא פנויה לשיחה היום...כתבה שאזכור שזו לא אותה ילדה...לא קשור בכלל. המבט של האב....אוףףףף. ואשמה גדולה שלא ממש עזרתי להם באותה שנה.הייתי מוצפת. הם עברו גן...ופתאום הופיע! הוא לא ידע שאני שם..זה במבנה וגן אחר.

יתכן ובזמנו לא יכולת לעשות כלום רגשות אשמה לא יעזרו כיום את יודעת נכון ? אך תוכלי לפקוח עין כיום ולפצות על מה שלא יכולת א ז.. חטולית

נכון....הכל זורק,אותי אחורה בזמן. הרבה הרבה לפני הטריגר של 10 בעצם כמעט 11 שנים. ...האם הטיפול הועיל? הועיל...אך עדיין שאריות של רוע...הרגשה שנשמטת..אשמה. על הכל. עליה. עליי. רע. שהפסיכו' לא כאן. למרות שהבטיחה שכאן. היא לא פנויה כרגע...ושבוע הבא גם לא תהיה פגישה כי היא לא פנויה...באסה. לא יודעת מתי נפגש....

מיכלוש אהובה מאוד.!!!! וואי קוראת אותך ונצבט לי הלב.. על הבומרנג שהכל בא לך בפנים. בלי הכנה. מבינה את הטריגר.. (המילים של האב.. הזיכרון שהרגשת שלא היית שם עבורה כי את עצמך התמודדת) ואת הקושי שהזמן לדבר עם המטפלת לא נראה קרוב ואת צריכה אותה עכשיו!!!! מיכלי, הטיפול הועיל אני בטוחה!!! את לא נזרקת אחורה זה רק המכה הראשונה. מבינה את הבהלה והתחושות... חכי רגע. תני להם לצוף תכתבי אותם מה מפחיד אותך מה מרגיש לך וכו'.. תראי את זה מול העיניים. ואם תצליחי תעני תשובות. הסיבה לכל זה נעוצה בעוד דברים שהם הניסיון לקום והחזרה לכמה מפגשים תקופת ההתיישנות והלחץ והשינויים שמביאה.. השהות בבית עם הילדים והבחינות שלהם.. והלחץ מבידוד עבורך.. עבורם.. תחילת שנה שזה תמיד מאתגר. ובום!!!!! גם האבא עם המשפט שלו.... קחי נשימה. אל תתבלבלי האם הטיפול בכלל עוזר.. את יודעת שכן! רק נורא קשה כעת.. קחי עוד נשימה ותכתבי.. קחי עוד נשימה ותשלחי למטפלת שתגיב כשתוכל. ועוד נשימה כדי להבין אותך. ולדעת שאת לא באותה שנה. לא עם אותה ילדה. שהמקרה כואב. שאת היום יכולה קצת יותר. להקשיב. להיות. אם תבחרי. היום את גם יותר מכירה את עצמך. ועוד... אוהבת אותך ושולחת חיבוק גדול!!!

תקופת הקורונה*

מתמודדת יקרה!!!!. יואו..כמה שאת מדייקת אותי!!!! מבינה אותי... קוראת אותי ממש טוב!!! כמו מטפלת .... הרבה אוויר.. ממש זקוקה לעצור רגע. לנשום.. להבין מה קרה כאן??? איך זה הכה בי שוב.... אכתוב... כרגע מתקשה לכתוב. דקה לעכל. לנשום..אני בשוק. יום קשה עובר עליי..תודה יקרה. מקווה שאת רגועה יותר היום. אוהבת.

מיכלי מאמי באמת שמבינה אותך לגמרי ..זה זורק בגלל שנשארה כמו כוויה בבשר החי והיא לא החלימה.. וכן המטפלת כנראה עמוסה מאמינה שאם היתה יכולה היתה מתפנה ועוזרת לך מיכלי הלחץ הזה עכשיו יעבור ואת כמו גדולה תצאי ממנו כי כזו את תסמכי עליך חטולית

גאה בך מיכלוש!!!! גאה בך על התובנות.. על הידיעה מה את צריכה. גאה בך שאת מנסה לנשום. לרגע או יותר. גאה בך ששיתפת כאן. גאה בך שאת מאפשרת מקום לשמוע.. גאה בך על הנכונות לכתוב.. להבין מה הכה בך כל כך חזק. (הכל מובן רק לפעמים צריך לראות את זה מול העיניים ולשחרר) מחבקת אותך ממש... תזכרי שגם לפעמים ההבנה שלנו בעומס של מישהו אחר במיוחד כמו המטפלת שרק עכשיו איפשרת לעצמך לחזור כי זה אכן תקופה מאתגרת... והיא, דווקא כעת, דווקא ברגע שפתחת את המכסה שאיפשרת לעצמך להיות רגישה שוב ולהרפות קצת מהשליטה והכוח.. קצת הצלחת לפרוק אצל המטפלת.. זהו זמן רגיש.. שהכל נוגע ממש בעור הפגיע... ודווקא שם באותה נקודה הגיע משהו מסעיר כל כך... אכן, זה בהחלט מערער.. ותפס אותך ברגע שאיפשרת לרגשות שלך להתרפק ובדיוק בזמן שהמטפלת פחות זמינה... איתך בדיוק ברגע הזה. בלקיחת הנשימה... ברגע של עצמך בו את מעכלת את זה. ברגע שבו את קצת יותר יכולה ואומרת אני מבינה את הנסיבות. ברגע שתוכלי יותר לכתוב ולראות זאת מול העיניים.. בכל רגע כזה... איתך. מיכלוש, את ענקית. רואים את הדרך שעשית. אל תתבלבלי ותחשבי שאם כך את מרגישה, מה זה אומר על הטיפול... לא להתבלבל. זה יהיה רגע כזה. יום. יומיים. ואת תצליחי לקום. ויותר מחוזקת. תביני מה עירער ביותר. תהיי במבט קדימה איך להתיחס אליה (כאחות של) אלייך (מול הסערה שזה עורר) ..... אוהבת אותך מאוד!!! לילה טוב התרגשתי מתגובתך אליי.. שמחתי מאוד שזה נגע בך איפה שהוא.. 😘🤗

לא הייתי כאן כדי לתמוך בך ברגעים כאלה קשים הכאב שלך צועק עד לשמים נשמה אהובה... מה קורה עם המטפלת שלך עכשיו לא הבנתי ומה המילים הקשות האלה של סירסור וכל השאר גם לא הבנתי..היא מאשימה אותך ב..מה? .. מבינה שמצבך ממש קשה עכשיו נשמה ..אבל לפחות תפסיקי לפגוע...גם הילדים יכולים לראות את החתכים ולשאול ..בטוח לא נראה כמו סריטה מענף... ואייך הסביבה שלך בכלל מגיבה אליך עכשיו? כאלו..אף אחד לא רואה אותך?????? מה עם בעלך? קראתי הכל מרגישה אותך פצועה ומדממת עד זוב..אך אנה ממך עשי לזה סוף...בלי פציעות נוספות טוב שלפחות מיכלי היתה כאן איתך לומר לך כמה מילים טובות כמו אמא שדואגת לך.. עוד נדבר אהובה לא יכולה כרגע..ולא בגללך אלה בגללי אוהבת אותך נשמה אהובה וסליחה שלא הייתי כאן חטולית

וואוו כמה זה כן להיות איתי במיוחד כשאת כנראה גם עמוסה בשלך... תודה!!! היא חלילה לא כועסת או מאשימה אותי. היא כואבת.. כואבת ברמות שאני לא מצליחה לראות ולחוות. אז היא קוראת לדברים בשמות. בדיוק כפי שזה. ואני מצטמררת מהמילים... אבל היא אלופה בלומר את הדברים בלי לברוח מהם.. ובמקביל לשלוח חיבוק... אני שומעת זאת ומצטמררת. ובורחת. אבל אולי צריכה לשמוע את האמת הזו.. אולי היא מנסה לשים לי מראה כי רואה מה זה עושה לי. כך שגם בלי להבין. רק לשמוע את המילים המתומללות שלה יגרום לי לעצור?! לא יודעת. שלב לא קל!!!! נתנה לי גם לחשוב על מה שאני אומרת.. הולכת לשם כדי לא להרגיש.. וחותכת כדי להרגיש.... לא מצליחה להבין עדיין את עצמי...... לא מצליחה!!!!!!!! ילדיי לא שאלו. גם לא בעלי. מוזר ככל שיהיה.. כנראה אני באמת מסתירה טוב.. או שאני לא ממש מעניינת אף אחד......... נראית כפי שאני בלי התעמקות. המזל הפעם שהשאלה- איך אסביר את זה הגיע באותו רגע של החתך ועצרתי באמצע.. כך שלא סיימתי את הצורך (זה עבר למקום אחר) כדי שכן אצליח לומר שזה מענף או משהו..... אבל אם ! בעלי באמת יהיה אדם שעושה אחד ועוד אחד.. כשאחזור מהטבילה ואם ברגע שפחות אסתיר יגלה חלילה את שאר החתכים.. אני אכן בבעיה!!!!! ובלי קשר ועם.. לקחתי כדור דומה לפוסטינור אחרי אותו יום חמישי....... ועד עכשיו אני עם דימומים שבאים מידי פעם ואוסרים את הטהרה... כך שעם כל העצב.. מול מה שהיה שם... ליל טבילה מתאחר.. (ואולי טוב שכך מכמה סיבות... לצערי!! לצערי!! לצערי!!) [בגדול, יצאתי עם חברות שבדרכ אנחנו יוצאות. סוג מסויים של חברות.. אלו שמכירות חלק בי מסויים.. לא באמת דומה להם. בכלל. חשבתי שזה הולך להיות כמו כל מפגש. אמרו גם בריכה אלכוהול וגקוזי... הלכתי כדי להנות. וכשהגעתי היו גם גברים. שגם הם באו להנות.... ואני, במקום לברוח... לשנות מסלול.. הסכמתי לסמים שהביאו לי. וחזרתי מדממת פיזית. התייחסתי לזה שזה קידם את המחזור שהיה אמור להגיע גם ככה .....וכן, חזרתי עם עוד "מתנה מדהימה" - קורונה...] בקיצור.. אני גם ככה ביסורי מצפון... לא רואה את אותן בנות בצורה של סרסור או את גופי שהיה להם למזמז אותי ושאר דברים ומילים קשות כאלו... אלא כבעיה רצינית שלי. לא הלכתי. לא צעקתי. לא עשיתי כלום חוץ מלהיבהל ולא לרצות את זה בראש. לומר שאני חייבת לחזור הבית. בלי יכולת להתקשר למונית. וכו'... אם יש כאן פגיעה.. זה שלי בעצמי בלבד. להם לא היה דרך לדעת את הייסורים שחשתי. ולא להרגיש את הקיפאון.. הרי הייתי עם אלכוהול וסמים... וגם כנראה בלי זה הייתי נותנת את עצמי... כי לברוח אני כנראה לעולם לא אדע. סליחה שכך השתפכתי... לא יודעת אם זה בכלל טוב שהוצאתי.. שולחת לך חיבוק גם.. באשר את. אני איתך כאן... שוב תודה מתמודדת

הכי טוב שכתבת הכל ששפכת את הכאב שלך החוצה.... מה אומר לך אהובה שהכאב לפעמים מעביר אדם על דעתו ? שהכאב יכול לקחת אותנו למחוזות שהם קשים מכל מה שאנחנו מתמודדים איתם ? כן..הכל נכון.. וכואב נורא בנשמה שהגעת למקומות האלה רק..כדי לא לסבול..כדי להשכיח כאב אחר... מה הביא אותך שוב לנפילה הזו הפעם ?? קשה לצעוק את הכאב כשיש 2 מלאכים קטנים בבית שאינם צרכים לשמוע ... ומה כבר בעלך יעשה אם יראה את מה שפצעת ? אוהבת אותך נשמה אהובה ומחבקת אותך ברכות אין סופית חטולית

מה בעלי יעשה.. מהדהדת שאלתך.. תכלס, כלום. מי יודע אולי בגללו מרגישה שאני צריכה לברוח.. היה קשה לי להכיל את כל הידיעות עליו.. אלימות נרקסיסטיות וכו'.. ועכשיו, אם ידע - אני יוצאת המשוגעת....... כבר לא אכפת לי כלום. עצוב!!!!! לא מאשימה אותו בשלי שלא תבינו.. אבל זה טריגר כנראה עבורי שמקפיץ את המקומות האלו. וכך, אני כבר לא מתעסקת בו ובקשיי איתו. אלא בי. בהשלכות שלי. בכאב האישי. תודה על חיבוק והבנה... עצובה.

קשה....המטפלת רק היא יכולה... הנישואין שלך ממש קשים...

האמת שלא בטוחה בכלל שהמטפלת כן יכולה נכון הנשואין קשים בכלל כל מיכלול החיים שלכם מסובכים ויתכן וצריך בכלל גורם חיצוני אחר לגמרי לטפל בכל המצב כך לפחות אני רואה אך יתכן ואני טועה גם מאוד תלוי מה מתמודדת חושבת ומרגישה לגבי הכל חטולית

אולי את צודקת. זה מכלול של קשיים.. היום אני לא במקום טוב לאחרים. .... קחי מה שמתאים..

חתך חדש על הצוואר.... לא בניתוח ולא בטעות גם לא עם כוונה למות חתך שעבר את מסלול ההסתרה חתך שאין לו בושה זה עניין של התחלה חדשה.. מרידה בלי הסתרה.. מלחמת חורמה.. על נפשי וגופי להשמדה.. הסבל אותי פנימה שואב, ואוטומטית פוצעת איפה שכואב.. בתחילה עוד יש מחשבה, שאצטרך לעמוד מול השאלה; "מה כאן קרה?!" אז מסתירה.. מחביאה.. רק עם עצמי יודעת מרה.. והיום היא יותר "גיבורה" נועזת... כועסת.. זעופה.. אולי מאבדת תקווה..?! אולי גם אין לה כל כך ברירה?! המחנק.. המאבק.. מאיימים בקבוּרה של נפשי האומללה.. שנוגעת ומנסה.. ובורחת במנוּסה.. צעד קדימה.. וכמה אחורה.. מבררת.. מפוחדת.. מחכה.. ומקשיבה-- מה ההשלכה של הצעד הבא??

יואו. אני כאן! מה קורה???? אם את מרגישה מצוקה בבקשה תתקשרי לער"ן. או למטפלת שלך!!!! מתוקה...בבקשה תתקשרי למטפלת שלך. נשמע שאת זקוקה לחיבוק. ספרי מה קרה??? מה גרם לזה?

דואגת. ספרי איך את? ותכתבי לאודי! נסי שוב בשם אחר.

מצטערת שככה הדאגתי אותך.. זה לא קרה היום אלא אתמול.. היום הצלחתי לכתוב.. לנסות להבין...... זה עדיין ביני לעצמי. מישום מה רק אבי שם לב לכך.. ושאל.. אמרתי שזה מאיזה ענף (מהמלונית)... זה איכשהו עבר. עדיין לא התחלתי את העבודה.. מקווה שעד אז האודם של זה יגמר ויראה רק שריטה.. ושכל מי שגם ככה לא ראה שלא יראה... מנסה להיבלע ולא למשוך תשומת לב עד שיחלים... עם בעלי אנחנו טרום טבילה.. עם הילדים בינתיים לא שאלו.. מסתירה עם המטפחת או הפאה כמה שיכולה... כל זה רשמתי כדי להגיע את השאלות.. (אם זה בכלל מרגיע משהו) ולגבי מה הביא את זה.. יש לי כל מיני השערות... אבל אין לי כוח לכתוב ובפרט שאני עדיין בחיפוש של תשובות... תודה לך מיכלי!! ניסיתי לכתוב אצל אודי שוב, לא יודעת למה זה לא שולח או שלוקח לזה זמן.. בכל אופן לא שיתפתי את זה כי זה ממש מורכב ומצריך שיחה או הבנה איך ומה.... לגבי המטפלת, כבר שבוע אני בחוסר איזון.. היא יודעת ובכל זאת כנראה עסוקה. שלחתי לה היום שוב איתות.. אמרה שלא שכחה אותי ושנקבע למחר .. אולי זה ישמח אותך לשמוע. אבל- מאבדת אמון. אך נזקקת כל כך. ודייקת לחיבוק!! כתבתי גם על זה משהו.. זה טרי בלי שיכתוב.. עד שארגיש שזה אכן מביע את מה שאני רוצה.. מרגישה כל כך נטושה :/ אבל יקרה, אכן זה קשה לקרא. אבל אני כאן. וממשיכה להתמודד. תודה!!!!

מתוקה שלי. טוב שכתבת... תלכי למטפלת. בבקשה תראי לה. דברי איתה שתבין. היא יכולה לעזור. בבקשה תטפלי בעצמך. את חשובה!!! יש בך כאב עצום שמסתתר והפגיעה העצמית כנראה כדי להפיג ..אך זו לא הדרך. טיפול ודיבור על כך יכול לעזור!!! בהצלחה. וחיבוק אוהב.❤🤗

היי בוקר טוב יקרה!! המפגשים עם המטפלת לא נראים באופק.. (כך אומרת בצער) זה רק עדיין שיחות טלפון... ולפעמים וידאו.. תודה לך.. שוב. מקווה ליום טוב ובריא. תודה על חיבוק.. וחיבוק חוזר אלייך, בהצלחה בתחילת השגרה.. ימים עמוסים שיגרה חדשה... הרגלים שונים.. ילדים חדשים... שלך, מתמודדת

באמת קשה להתמודד ככה...בכל זאת כדאי לשתף. אולי אפילו בטלפון יותר קל מאשר פנים מול פנים? לא יודעת...אבל חשוב שתדע. כן. התחלות חדשות. בהצלחה גם לך יקרה. העיקר שנכנס לשגרה ברוכה.

מעניין אם תראה בעצמה.. (בשיחת וידאו היום אם תהיה בכלל בוידאו) מעניין אם אצליח לשתף.. אפילו רק במה שרשמתי כי זה יפתח את הנושא... מניחה שהשיתוף כאן פתח אצלי דיבור ואולי כן אצליח לשתף גם אותה... תודה

הלוואי...לשם כך היא פה. בשבילך ולמענך! היא לא יכולה לראות כל כך דרך וידאו...בעייתי. אני מציעה שתנסי. בהצלחה

ניסיתי...... לא הצלחתי. היא הייתה עניינית על מה שדובר קודם.. על הבריחה ומה שהיה בחמישי קודם הבידוד... ממש ניסתה לבקש ממני הבטחה.. שקודם לא אעשה אח''כ ננסה יחד להבין. שקודם לא אפגע ואפקיר את הגוף והנפש.. דיברה מילים קשות שלא יכולתי לשמוע... סרסור.. על אותה "חברה" שידעה שזה מה שיקרה ואני רציתי רק להנות בלי להבין מה יכול לקראת... לא הרחבתי כאן מה בדיוק היה.. היא ביקשה שאכתוב אפילו סתם הכי טכני שאפשר.. כתבתי והפסקתי באמצע.. זה היה קשה ולא נגמר... שלחתי לך את המעט הזה והיא רק הצטמררה... עוד פגיעה... אני לא רואה את זה כמו שהיא.. המילה סרסור.. פגיעה.. לאפשר להם למזמז.. ועוד מילים כאלו.... הם רק עשו לי עכשיו שוב רע! וגועל... אני בכלל לא חוויתי את זה כך... כן היה לי רע. רע ממש. רע עד כדי שהחתכים חזרו... היא מנסה לנער אותי במילים אלו. כדי שאברח משם.. הכי מהר שאפשר.. גם אם אבטיח לה עכשיו.. בלי להבין מה גורם לי להימשך לשם.. עם להבין שזה חייב לקרא. ורע לי. בלי להקשיב לצורך והדחק לא להרגיש וכן ללכת למקום שמאפשר לא להרגיש...... ההבטחה הזו.. לא בטוחה כמה זמן תארך.... החבל בצוואר קשור.... וברגע שמתהדק.. אין לי רצון להקשיב לשכל......... בקיצור לא יודעת מה קישקשתי כאן.... בלי לקרא שוב שולחת. שיחה קשה קשה. ועכשיו אצטרך להמתין שוב עד השיחה הבאה.. פצועה ומדממת...... שבורה