שלומכן בנות יקרות?

מיכלי, איך עבר החג בבידוד? היה ריחוק? או שרק שמרת עם מסיכה וכפפות? הצלחת לקבל את האוכל או שעמלת בעצמך? והאם את בסדר? לא התפתחו תסמינים? חטולית, כן.. מצריך התאוששות.. איך התעוררת הבוקר? "חדשים לבקרים.."? מה שלום אימך? הילדים? את!!?? מאחלת שיתקבלו התפילות לטובה..!! נ.ב. מתחברת לדברים של סוריקטה.. מאוד קשה עליי התמציתיות של אודי.. וכן שלא מתייחס לכל העץ אלא רק לפתיחת הודעה וגם, רק למילים בודדות.. יש פעמים שזה בול וקולע ואפילו נותן שאלה למחשבה ולעיבוד עצמי... ויש שזה כל כך לא עונה ולא מספיק... נכון, הוא לא חייב לענות בכלל! ולא אמרתי זאת בהקשר של מה שהיא אמרה אלא על הרעיון... יש איזו ציפיה ממנהל פורום (אולי רק לי) ואני אישית מרגישה מישום מה מקום- וזה המון! אבל חסר לצערי... חסר... 😣 אולי זה תקופתי אולי לא... בכל אופן, אני כאן כרגע... לשלב הזה... תודה

מתמודדת אהובה כבר יומים שהשינה פבחה עלי כמעט לגמרי כי מה הטעם בשעה או שעתים והגוף זועק למנוחה ושינה וחייבת לקום כדי להתפלל בכל בוקר שחרית.. אז מוצש כהרגלי לא ישנתי..והעייפות עד אמש כבר הכריעה אותי וגם לאאאא..רק לפנות בוקר עצמתי עיניים לפרק זמן ממש קצר והעיינים כמו שוב גרגרים נעצמות רוצות ללישון אך לאאא החג עבר בטוב כולם מרגישים טוב..אמי עם הבעיות הבריאותיות שלה עדיין למרות שבטיפולים.. יודעת כבר חשבתי שטיפולים בכוסות רוח פגו מהעולם אך מסתבר שלא היא מקבלת טיפולים כאלה רק הלוואי שיעזרו לה הילדים בסדר הבן הגדול עם הפמיליה כמובן שלא הגיעו בגלל שהם בעיר אחרת אומנם סמוכה אבל בגלל המחסומים לא היו אהל הגיעו אלי בשעות הבוקר טרם והיינו כשעה וחצי של נחת ביחד..ומה אומר..הנכד הבכור שלי שאל סבתא יש מרק? רציתי לנשק אותו המון אבל המסכות....ואמרתי כן נשמה מוכן גם מוכן וכולם כמובן שמחו אבל לא רק על המרק אלה גם על שאר המאכלים של החג שהכינותי להם מראש שיקחו עימם..כך..טעימות לחג שירגישו שסבתא לא מזניחה אותם וחושבת עליהם בכל חג כמו שהכנתי עבורם גם בפסח נהנתי מאוד לראות את השמחה שלם ונסעו הם עשו חג עם הורי כלתי ואודי..כן אודי..לפעמים מתמצאת ולפעמים מרחיב תלוי בנושא המון פעמים הרגשתי כמוך שלא נעניתי מספיק ולא הבנתי מספיק אז החלטתי לפתוח כותרת חדשה ושוב לשאול מה שלא ברור ולא מובן לי וזה עובד לי עכשיו יותר טוב וקל אז אולי תנסי גם את שוב לשאול ושיסביר יותר בהרחבה את מה שאת זקוקה.. נכון שהוא עושה הכל בהתנדבות מאוד מעריכה !! אל תתבישי לומר שהתימצות שכתב אינה מספיק ברורה שווה לפחות פעם אחת לנסות וגמני תמיד כאן איתך.. וגם מיכל עדיין כאן.. חיבוק גדול עד אליך נשמה ומה שתחליטי..רק אל תמהרי להחליט לפני שמיצית את כל האפשרויות... מיייאוווו איתך

היי מיכל את בסדר בסגר? מקווה שלא מבאס לך יותר מידי...מקווה שאת מצליחה לגשר בתוך המצב הלא נוח הזה.. מיכל את אשה חסקה מאוד ומאמינה בך וביכולות שלך להסתגל לפרק זמן קצר ..למרות שנראה ארוך מידי..כי את חכמה ויש לך כלים להתמודד..גם לכתוב ולשתף כאן ואצל אודי כך שאולי קצת פחות בודדה ? נכון שלהיות סגורה בחדר ואין יוצא ואין נכנס קשה מנשוא אך אני מוצאת נחמה בכך שאת לא חלית שזה הרבה יותר קשה כי אולי היית צריכה גם להתאשפז ושם..בטוח הרבה יותר גרוע כמה טוב שיש מחצית הכוס המלאה שאת יכולה לעבור את המצב בין בני הבית ולא שם !! למרות שדלת מפרידה סליחה עד כאן לא יכולה יןתר העיניים שלי בפלבלות וקשה כבר לכתוב איתך חטולית

חטולית מותק!! מאחלת לכם רק בריאות. עצוב לי קצת לשמוע זאת.. וכואב בבטן.. התהליך שהגוף גודל וחווה עם הגדילה....... שמחתי לשמוע שהיה חג שמח. ווהצטמררתי כשאני חושבת שאת כמהה לשינה והיא אינה באה... שעות.. ימים... הלוואי הלילה תזכי להנות משינה מועילה ונעימה... אמן. לגבי אודי, לא היה לי גם משהו אישי.. את יודעת אני לא ממש כתבתי שם הרבה.. לא חשוב.. דיברתי בגדול.. מעריכה אותו כמובן. ולא סוגרת דלת.. פשוט גם ככה אני בבועה שלי.. אז.. תדעו שאני כאן.. ואם אצטרך אכתוב גם שם.. תודה. אוהבת אותך מיאווו לילה טוב

מתמודדת נשמה לא הבנתי על מה עצוב לך לשמוע.... ומה לגבי כאבי הבטן ... התהתליך שהגוף גודל וחווה תהליך גדילה סליחה לא הבנתי למה את מתכוונת אם לא קשה לך מידי אשמח שתסבירי יותר ברור... לגבי השינה שלי הבעייתית כן גם אתמול לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך אבל זה המצב הרגיל אצלי לצערי... ולגבי אודי מה שמתאים רק לך.. מה את שוב עושה בבועה שלך נשמה ?? בואי החוצה אלי מושיטה לך 2 ידים חזקות ..בואי דברי..ספרי... חיבוק עד אליך מייאוו

חמודה, כואב בבטן זה ביטוי לכאב עמוק ולפחד שקיים אצלי ואני מניחה שאצל כולם במידה כזו או אחרת על תהליך ההזדקנות.. על תהליך הבגרות שהגוף עובר.. שלא נשאר גמיש ומתפקד באותו אופן.. אלא "מחליד" לזה התכוונתי.... צר לי לשמוע על השינה שלך..אוף. זה יכול להאריך את הדעת!!!! ולגבי, הבועה כעת אולי טובה לי... מקווה!! מייחלת... תודה על ידיים מושטות.... מיאוו עושה לי תמיד טוב על הלב.. ומעלה חיוך נעים... חח כל פעם מחדש.. מדהים. לילה מבורך. מקווה!!

מתמודדת מתוקה שלי אצל כולנו הגוף משתנה עם הזמח ועם ההתבגרות אנחנו לא נשארות בנות אלמוות! אז מה אם הגוף משתנה? קבלי זאת כחלק בלתי נפרד מהחיים כמו כולנו גם הלילה לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך גם בעלי כבר מתלונן ולא הבנתי על מה הוא מתלונן אחרי הכל הוא ישן שבת ישרים כל לילה. ספרי לי אהובהעל מה ולמה הבועה כעת טובה לך ? מה היא מספקת לך נותנת לך שכך טוב להיות בתוכה? היא נעימה? מחבקת ? נותנת לך מעט שקט ושלווה שאת זקוקה לה כעת ? האם היא גם מעין מגן מפני התחלואים המדבקים שם בחוץ ומפחידים אותך כך שאת זקוקה להגנה מהלחץ הזה ? מושיטה לך שוב שתי ידים אוהבות וחזרות בואי אלי ילדתי האהובה בואי שימי את ראשך על כתפי והרשי לעצמך להאנח בכל הכוח ולהוציא את הכאב הזה שאינו מרפה ממך.. בואי נשמה דברי איתי כדי שאוכל במילים להקל או ללטף את שערך היפה ואת רק תנוחי ותדברי אוהבת אותך מייאווו..

היי מאמוש כיף לשמוע את הקבלה שלך לתהליך הבגרות... באמת זה נשמע טוב. אני מנסה לא לחשוב על כך דווקא מכיוון שלי זה מעלה הרבה מתחים ופחדים. במיוחד לאור זה ששנים "התאכזרתי" לגוף בחוסר אכילה נורמלי ובריא וכו'... פוחדת מאוד כי גם כעת איני אוכלת מספיק טוב ברציפות... קשה לי כל העניין... אך בטוחה שזה יתפוס אותי מתישהו הלוואי ולא.. ולא יהיה לי הרבה מה לעשות... אז תגידי, תאכלי ותדאגי לעצמך היום.. נכון.. לפעמים מצליחה.. משתדלת.. ולפעמים גם לא. אבל לא משנה מה אעשה התהליך קורה. וזה מאיים עליי. לדבר על הבועה שלי?! כבר התעייפתי... בינתיים אנוח..... יש לי כעת הזדמנות... ואלייך יקרה.. את אלופה שאת מצליחה לתפקד ולהשאר שפויה בלי שעות וימים ללא שינה... מאחלת שהיא אכן תגיע. ותהיה טובה. ממלאה. יום טוב מתמודדת