חטוליתוש יקרה.......

שמחה שעבר בטוב... ויכול להיות שהם לא מבינים שזה לא מה שהיה פעם. תסבירי לבעלך. או למי שצריך שזו את עכשיו. אולי יבין? בכל מקרה מה שחשוב כמו שכתבתי לך כבר זו ההרגשה שלך! והידיעה שלך שהיא הקובעת. עכשיו תנוחי קצת אחרי הבלאגן. :) טוב שקבלת עזרה ובזה יש הבנה.

בעלי הוא הראשון שקשה לו לקבל את המצב שלי למרות שכבר עברו חמש וחצי שנים הוא מנסה בדרכו להתמודד אך מודה שקשה לו לקבל את המצב שלי לכן גם כשכלתי אמרה שאני לא מחוברת הוא.ישר הזדהה איתה ובא להגיד לי שאני לא מחוברת.... מבינה..אם הוא זה שחי איתי כל השנים ומנסה ולא ממש מצליח להבין ועדיין מתחבר למה שאחרים אומרים ובא אלי לומר לי.... מה כבר משתמע מכך ?? הם ""כאלו"" רק מדברים על הבנה אך אין שם באמת הבנה ואני לטומטומי חשבתי שאחרי התקופה הארוכה בה אני נלחמת יומיום על ..עלי..על השפיות שלי..על הנסיונות שלי לתפקד הכי טוב שרק יכולה.. מקבלת מהם כזו ביקורת ... זה מוריד אותי למטה בבום כואב כי אין מי שבאמת באמת מבין מה עובר עלי ומה ומי אני בסופו של דבר מקווה שהצלחתי להבהיר למה נפגעתי כמו שאמרנו..לפעמים מילה אחת יכולה.... תודה מיכל על הנסיון לומר לי דברים חשובים וכעת מה בדיוק הידיעה שלי ???? שלא מקבלים אותי כמו שאני כולם רוצים אותי חמש וחצי שנים לאחור לפני השבץ המוחי.. עצוב לי נורא קשה שכלא מקבלים אותי אלה רוצים רק את הזכרונות של מי ומה שהייתי חטולית

חטולטול.. שומעת את הכאב הזה נשפך ממך. גם כאן בתגובה למיכל. גם למטה שרשמת למיכל ולי. קראתי ואני מרגישה אותך.... ב"ה היה ארוע. מוצלח. שמח. נעים. עם עזרה ב"ה מכל אחד בחלק שלו. רוצה לומר לך שוב "אז היא אמרה" אבל לפי כל מה שאני קוראת אותך כאן, אני רואה שזה פחות המילה "מנותקת" שתפסה אותך חזק אלא הפרשנות והמקום שזה לוקח אותך. הכאב של עצמך בשינוי שנכתב לך במהלך החיים.. עם השנים.. והכאב שאת נושאת במבטיהם של סובבייך שמתחבר לקושי עם "שאין השלמה עם המציאות"... כלומר ההשלמה כלפי חוץ מחייבת. אבל כואב לך ואולי גם לכולם. או במיוחד בעלך לראות את השוני. תחשבי על זה.. זה לא נגדך מותק. זה להבדיל משהו כמו הכאב שאת יכולה להרגיש כשאת מסתכלת על אימך.. נכון את בטח משלימה פועלת לפי המציאות עם הקניות עבורה והטיפול המסור.. ובמקביל יש איזה כמיהה לימים בהם הייתה יותר פעילה שקולה וכו'... נכון זה לא לגמרי דומה.. אבל בערך העניין. תני לעצמך גם לכאוב על זה. רק לא לשקוע. לחבק את עצמך על מי שאת היום. ותראי המילים לא יעשו לך רע. וגם אחרים כבר לא ירגישו כך... הרבה פעמים אנחנו יכולים ליצור את השינוי מתוכינו. גם אם זה לא קל. (הדברים ה"חכמים" הללו הם גם דיבור לעצמי בהקשרים שלי.....) אוהבת אותך. חיבוק גדול. מתמודדת איתך.

מתמודדת מאמי אכן אמרת דברי חוכמה הכל נכון אך...לא יודעת אייך ליצור את השינוי הזה מה גם שכבר תקופה די ארוכה ללא מטפלת.. וכל התקופה הארוכה הזו מנסה להתמודד לבד עם הכל גם עם המצב של הקורונה וממש כלום לא פשוט ואמא שלי כן שתבורך..כבר כמעט 86 בפסח הקרוב..אז מצבה שונה גם בהתאם לגילה המתקדם..נכון..יש דברים שהייתי רוצה שיהיו אחרת .. אך תמיד בסופו של דבר תמיד מלאת חמלה ואהבה אליה עוטפת אותה בכל רגע אפשרי והמון המון סבלנות כלפיה כי אלה החיים..אין לה עוד מישהו להישען עליו רק אני... ולי ..על מי יש לי להשען ?? על מי שלא מסוגל להתמודד עם.. טוב לא חשוב כבר..נהייתי מאוד רגישה מאז....וזה המצב תודה נהדרת שלי על הרצון לעזור לי להבין חטלטול

היי מותק!! זה הרי ברור שזה שאת כרגע חשופה ועברתם ארוע והגוף והנפש עייפים.... קורונה חתונה מרפאת כאב לילות בלי שינה וכו'.... כל זה משפיע. שמחה שאת רושמת. מבררת עם עצמך. מגיעה לתשובות מוצאת כוח במילים שהחברה כתבה.. בדיוק היום. מאמינה בך. ואני מאמינה שזו הדרך לאט לאט תמצאי בתוכך את התשובות והכח. לפעמים הוא אכן מבולבל או נסתר ממנו אבל לבסוף אם רק נמשיך נמצא כוח. נמצא את הדרך לשינוי . איתך יקרה!!! מתמודדת

לא.יודעת מה לומר אכן נכון כל מה שכתבת לא יודעת .. בנתיים מעסיקה עצמי בבית כביסות ענינים..כל מה שרק אפשר.. הראש לא הכי הכי למרות הכל יודעת... נכון כותבת ומשתפת אבל ...לא ממוקדת רק דברים שככה עפים לי בראש באותו הרגע מענין מה עם מיכלי .. תודה אהובה חטלטול

טוב את עושה. העיסוק מעביר את הזמן שממילא עובר ומטריד אותנו. כתבי מה שעושה לך טוב. אין לך חיוב לכתוב הכל. זה תהליך כנראה שהמוח צריך לעכל.. נכון הכי מרגיש שעם טיפול הדברים היו מעובדים כרגע. אבל לפעמים יש מקום ל"בישול" כלומר שהדברים מתבשלים במחשבות שלנו.. עד שיתישבו... נכון, זה זמן לא קל. גלים.. אבל את עושה נכון. להתעסק. להמשיך שגרה כמה שניתן. ולהניח למחשבות להיות נוכחות ברקע. בעזרת השם הכל יסתדר. טוב שאפשר לחשוב יחד.. ולחבק!!!! מתמודדת. מיכלוש, חיבוק גם לך אהובה!!