פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

ולכל מי שצריכות תכף לקום ליום עבודה חדש כי מתחיל שבוע חדש שיבוא לכולן לברכה ולשלום ואני כהרגלי לא ישינה אך הפנם בגלל שישנתי צהרים ומאוד נהנתי מהמנוחה ומהשינה של שבת הזו הייתי באפס כוחות אחרי שבוע לא פשוט ועדיין מחכה לי עוד שבוע לא קל אבל גם יום משמח מחר כי אני מקבלת מיקרוגל חדש בזכות הבן שלי הדתי ובהמשך יום שלישי ניתוח עם אמא שלי בבית חולים איכילוב להשתלת קוצב לב חדש ... לא רוצה לדאוג ולא לחשוב על יום שלישי רק מקווה שהכל יעבור בטוב ושלמחרת תחזור הביתה בריאה .... ימים לא קלים לפני וכמה טוב שאין עכשיו גם עוד חגים בדרך עד סוף ספטמבר בראש השנה שיבוא עלינו לטובה ולברכה ... לילה /בוקר טוב וקל לכולן חטולית

היי חטוליתוש מקווה שנרדמת לפחות עד 4 או לפחות לאחר מכן.. שמחה לשמוע שנהנית לפחות ממנוחת השבת. ושתהני מהמיקרוגל החדש... הלוואי והכל יעבור בשלום ובבריאות בשלישי עם אימך.. תעדכני.. אתפלל.. שנשמע רק טוב חיבוק והרבה כוח מתמודדת

חטוליתוש אני פה.. עוברת קושי לאחרונה ולא מוצאת כוח לכתוב.. עוד שבועיים יוקל מעט.. לפחות מהעומס התעסוקתי... ברוכה הבאה לענן.. רשמת שאת מהוותיקות.. אני מכירה אותך? מיכלי תרגישי טוב מותק ים את פה? אביב?? חטולית נהניתי לראות מה הכנת לחג ושבעלך עזר.. ושכולם יצאו שמחים ואף מצויידים... שבת שלום.. שבת שעברה הצלחתי לשמור. ואת החג.. אחרי תקופה ארוכה של דווקא... ותלישות... שלכם, מתמודדת

רק רוצה להבהיר - אני ותיקה, במובן זה שאני מכירה, לפחות כקוראת, את הפורומים מזמן מזמן כמעט מתחילת דרכם באינטרנט, אבל לא השתתפתי בכלל בכתיבה בקבוצה שכאן בעברה עם אידה. כן היה חבר של אמא שנגע יותר מידי, והיה סיפור עם איזה אנס סדרתי בילדות שתפס אותי (ומעולם לא דווח) וכן סוג של קרובי משפחה שניצלו מינית ואונס וכאלה ובהמשך גם ניצול מיני מכוער במקום עבודה, איש ציבור וכו' וכו'. כל אלו הרבה מאד מאד שנים, בתוך כל הסיפור הגדול. אז אפשר למצוא קשר איכשהו לבנות שפה. לילה טוב

סוף סוף את כאן כבר דאגתי לך יפתי מבינה את העומס גם לשבת וגם לחג וגם עבודה וילדים בהחלט לא פשוט מתוקה אז שבת רגועה ושלווה שבת מנוחה לגוף ולנפש חטולית

ס יקרה מאוד! כואב לקרא את המילים.. ויותר מזה להרגיש מהם את סבלך ארוך בשנים... מיד ליד.. חוסר ביטחון. החפצה. וניצול... שרדת 7 מדורי גיהינום... ואת כאן. מוצאת קשר. ובשונה מהעבר.. את מעזה לומר.. למצא הזדהות.. קשר.. ולשתף.. שולחת לך חיבוק והרבה כוח. מתמודדת

חטוליתוש... חושבת עלייך.. איך עברה שבת? איך אמך? והאם הפעם לשם שינוי תצליחי לישון נורמלי?! מיכלי הבנתי שגם לך כאבים בגוף? התחלת טיפול חדש? חזרת לטיפול? אחר תקופה שלא הלכת? שביטלת? איך את..? ים.. אביב.. ענן.. ס.. שיהא שבוע מבורך

זה אומר שאת כאן .ויש לך מה למר ואני תמיד אוהבת לשמוע מה יש לך לומר..... אם זאת עצוב שכך את מרגישה.."נפש שהתאבדה"מאמינה שאפשר עוד להחיותה כל עוד הנר דולק... ולגביי..כואב פיזי...הרופא אמר לתת לזה עוד שבועיים ואז יש שוב ביקורת אז מחכה....ובנפשי חשבתי שכבר טוב לי והכל מאחוריי ומסתבר שלא. והיא אומרת "אנושי" שנופלים....אי אפשר להיות כל הזמן בטוב....באסה.

וואלה, מיכל. אני לא זוכרת מה בחרתי אז. מתי היה אז. בריאות שלמה והחלמה מהירה ומנוחה.  

מיכלי מאמי על מה הרופא אמר ...לגבי הכאב ? למה עוד שבועיים ?? וכן ..נפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים גם אם לפעמים אנחנו מרגישים שזה ..נגמר אז עוד קצת סבלנות מאמי כשזה יגמר את כבר תדעי שזה באמת נגמר..כשתרגישי שכבר נאמרו כל המילים...כשזה כבר לא ישב לך על מקום כואב. ..ולא על המצפון או רגשות אשמה כנראה שעדיין לא נגמר ויש עדיין על מה לדבר ..אז דברי מתוקה ושחררי ממך מתוכך את מה שנשאר כדי שבאמת תוכלי להגיד .... עכשיו נקיתי את הכל וזרקתי מתוכי הכל ואני מוכנה מעכשיו להתחיל לעשות את הצעדים שלי בעצמי ובכוחי שלי... אוהבת חטולית

70 תווים הוא מבקש..אוף ..חטולית..כן לחכות שבועיים עד שאולי יחלוף הכאב אחרי טיפול..לא רוצה לפרט. סליחה. ו..את חשובה לי ומאמינה שלעוד רבים ורבות..... ומקווה שתתאוששי ושלא תהיי כל כך בודדה. עייפות החומר..אולי כי בזמן האחרון המון אנשים מעדכנים אותי/ מתייעצים מספרים..כל מיני דברים שאין לי כח לשמוע....המטפלת אומרת שזה מחמיא שמרגישים חופשי לשתף אותי..היא בחרה במקצוע הזה, אני ממש לא!! זה מכביד עליי/ אני מרגישה קיר שאפשר לזרוק עליו את כל הרע..או פח אשפה לצרות של אחרים...ולא מועילה בעליל...לא מבינה את זה.....ורע לי בעצמי....אז מותשות הרוח והחומר יחד....ומחכה שלא יכאב פיזית..בעיה בריאותית מחרפנת...שבת נעימה ושקטה לכלנו.

לא אני בודדה כתבתי את זה לענן גמני סוחבת כאב כבר למעלה מחודשיים ולא עוזר כלום כתבתי אז כתף וצאוור בצד שמאל ... רר ב 2.7 ..מתחילה פיסיאוטרפיה... הלוואי שיעזור הכאב הזה התיש אותי גם נפשית ואין הקלה מאחלת לכולן שבת בסבבה והמון מנוחה לגוף ולנפש בהמון אהבה חטולית

שכתבתי ויצרתי בלבול. נראה לי תמים בהתחלה, אך אבוי, אחר כך תוך החוייה הבנתי ששוב כל מה שאחשוב לרשום (גם) כאן יהיה פיצול. גם הבקשה, ובפרט מכן, לעבור לכתוב מולי במקום אחר. סורי, טעיתי. ס

לא צריכה להתנצל בכלל לי לא משנה איפה את כותבת ולא ראיתי שום בלבול מצדי תכתבי איפה שנוח לך כאן המענה יותר מהיר אבל אייך שנוח לך חטולית

היי בנות נעלמתן הכל בסדר ?? ברוכה הבאה ענן..? חטולית

את מכירה את הענן. זו האישה מהבודדות ביותר והותיקה מהפורום המקביל. זו שהנפש שלה התאבדה. בגלל זה היא ענן. עצרתי כאן. ס

הבנתי ..... שמחה שאת כאן ..👍 אייך את מרגישה ?? יכולה לשתף בכמה מילים ?? איתך יפה שלי חטולית

היי. עייפה. מותשת. בלי זמן מנוחה. לא שתפתי בטיפול ממש. ..אין לי מנוחה רוצה כבר להפסיק להיות בכאב ומחלות...מבינה אותך חטולית. כמה זה מתיש...ורציתי לשמר את הטוב והאני בסדר. שלא ממש שיתפתי. והפעם גם לא קניתי לה מתנה לחג.. אולי שמא תחליף אותה??? אוףףףף....יום טוב לכולם

הי מיכל, עייפות ומותשות (בקטע נפשי) יכולים להיות גם סימפטומים של חרדה. גם של פחות איזון בין נתינה וקבלה, למשל, מרחב עצמי ועוד. לא שאני יודעת מה קורה, יש להניח שאת מיטיבה לדעת, אבל יכול להיות שאלו מצטרפים לאלו. גם וירוסים בהמוניהם מסתובבים בשטח, קיץ בא, והם מוצאים להם מטרות חלשות. אולי המתנה הטובה ביותר שאת יכולה לתת למטפלת / לך היא הישג כלשהו בטיפול? אפשר גם לצד זה מתנה קונקרטית, אבל, כרגיל, תלוי מה המשמעות עבורך, עבורה באותו זמן. השנה יצא שלא חגגתי אפילו חג אחד. ודווקא לא לקנות מתנות, במקום מסויים, זו מנוחה או הישג עבורי. של שמירה על עצמי. מתנה מעשה ידייך, למשל, לא מחליפים, נראה לי, אבל גם סביב זה מתעוררות המון שאלות. ומחשבות. ואת - מיכל - היית רוצה לקבל מתנה? בשבילך? באיזו מתנה היית חפצה והייתה מתאימה לך? יש לך כיוון? 💭

היי מאמי חבל שלא שיתפת ..חכית שכבר תחזור.. זה פוגע רק בך .. ומי אמר שאת חייבת כל חג לקנות מתנה ?? את סוחבת את הכאב שלך כבר מספיק זמן ..מאז שנסעה.. לא פלא התשישות והעייפות.. יפה שלי ..לא מבינה למה לא דיברת .. חבל חבל חבל איתך תמיד רוצה לספר למה לא דיברת ? חטולית

אני חושבת שחטולית צודקת.. מותשות גם ממחלות שלא מסתיים כבר חודש. ומותשות נפשית לא יודעת אם חרדה אבל כן עומס רגשי גדול. תודה לכן

הצטערתי לשמוע שהשנה לא חגגת שום חג עצוב... בדידות עצומה הלב שלי היה בוכה אם לא הייתי יכולה לחגוג... ולפעמים גם אין עם מי שגם זה מאוד עצוב חבל שכך ומתנות... אצלי אף פעם הם לא נושא של לתת בחג או לא תמיד אני זו שמארחת ואף לא מחכה למתנות שונא מתנות יחיה חחחחחח אוהבת חטולית

מה שכתבתי מעל הודעה זו זה עבורך ענן אל תתפוגגי אל תשתקי אנחנו כאן איתך אוהבת חולית

אבל קיבלתי צביטה כואבת בלב על הפטירה של דימעה היקרה שהלכה בטרם עת... אחכה קצת ..אולי יותר מאוחר אבל אתן כן יכולות בנתיים לשתף אייך היה אצלכן ולכן עם ההכנות ועם החג... סורי

הי אהובה זה בסדר גם לשתף בשמח וביחד גם כשהלב כואב וזה בסדר גם להיות בכאב הזה עם פטירתה ...זה באמת לא נתפש וכואב ....עצוב שולחת חיבוק וכוחות

תודה אהובה ימים מעייפים ריצות גם לבדיקות העייפות מתגברת אולי אלך לישון מוקדם הערב אתמול כמעט לא ישנתי בכלל ליל מנוחה לכולן

גם הלילה כמעט לא ישנתי למרות שנכנסתי למיטה מוקדם וביטלתי תור לרופא היום כי בית המרקחת שוב סגור באסה.. יום נהדר לכל מי שכאן חטולית

דמעה יקרה לא איתנו יותר יהי זכרה ברוך כאן הכרתי אותך בפעם הראשונה ...חשפת בפניינו את כאבך את המורכבות של חייך ....ואני נעזרתי בך במילים בכוח ותקווה הבנו אחת את השנייה ללא מילים ....ואז בגלגלי החיים נפגשנו שוב בקבוצות אחרות אמיתיות יותר לא הפכנו לחברות נפש אבל היינו אחיות לגורל ... הלילה הגורל הזה לקח אותך מאיתנו ....הגוף שלך לא עמד בזה יותר . עצוב לי ...כואב לי ורק כאן באמת מרגישה קרובה אלייך לתת לך חיבוק פרידה ולאחל לך שקט שלווה ומנוחה כל כך מגיע לך ....

כל כך עצוב!!! ומצער לשמוע... יהא זכרה ברוך! בלי הרבה מילים.. רק חיבוק גדול...

היי אביב יש לך פרטים נוספים אייך ומה קרה ?? אם תוכלי ... עצוב מאוד היא היתה הראשונה שהגיבה לי כשסיפרתי אז על הסכרת שלי בפורום תמיד היתב עצובה וואווו עצוב

כמו שכתבת מתמודדת בלי הרבה מילים חיבוק

טוב שיהיה ברוך דיין האמת

כמה עצוב!!! ברוך דיין האמת..איתך, איתכן, עם כולנו..

ומה עם ערב שבת ?? לא צרכים להכין אוכל ...ושבת בבוקר סעודה שניה..?? עדיין לא הכנתי את הסעודה של ערב שבת ..החלטתי להכין תבשיל אחד בסיר אחד ..אבל גם עדיין באפיה של המאפים והפשתדות.. יחי המטבח שאף פעם לא נשכח 😃😃😃😃😃 ואמא שלי צריכה עוד מעט להגיע הבן שלי הרווק הלך להביא אותה ..וכמובן שצריך גם בה לטפל בין לבין.. הכל טוב ..רק לטובה.. ההפסקה שלי נגמרה ..💞 נשתמע

טוב בנות אני כבר יושבת לנוח אחרי מקלחת ואחרי המון עזרה מבעלי והבן שלי להתראות אחרי החג חטולית

איך היו ההכנות? איך עבר החג? בטוחה שכולם נהנו.... והיה טעים ומוצלח... למה לא בעצם.. ;-) מועדים לשמחה

עייפה..תחלואים שונים התישו אותי...עכשיו מכינה המון אוכל לחג..מעייף. זקוקה לחופש. חג שמח וסליחה שפחות קשובה לכן

היי מיכלי מאמי הכל בסדר לגמרי ברור גמני כמוך בהכנות לשבת וגם בהכנות לחג שלא נגמרות.. מצטערת שאת לא מרגישה טוב ..ינחם אותך לדעת שגמני עם גב תחתון תפוס ובקושי מזיזה את עצמי. מקווה ומאחלת לך שבמהרה תרגישי יותר טוב מתוקה ובנתיים ליל מנוחה חטולית

חטולית יקרה, תעבדי במטבח עם חגורה. זה עוזר...ומידי פעם תתיישבי.ככה אני עושה..גב זה לא פשוט

צודקת מאמי רק שאין לי חגורה לגב למרות שכבר חשבתי על ..לקנות אחת כזו ופשוט תמיד שוכחת משום מה.. אבל כן למדתי חעשות הפסקות בין לבין ולתת לגב לנוח וכמובן אייך אפשר בלי כדורים ..יש לי אדקס פורטה 400 מ"ג וגם 600 ...ולפי הצורך לוקחת אותם כדי להמשיך לעבוד.. יש לך אורחים לחג ?? אצלי מגיעים כולם וגם חלק מהם נשארים במוצש לישון אצלי כי בעלי והבן שלי הולכים לתפילות של תיקון שבועות .....וכלתי עם הנכדה המיוחדת שלי ישנו אצלי בסלון כי החדר של הבן הרווק שלי תפוס... יהיה שמייייח בטוח .. תרגישי טוב מאמי יקרה שלי ומאחלת שהחג יעבור רק בטוב ובקלות שבת שלום וחג שמח אוהבת חטולית

חג שמח בנות יקרות... גם אני בבישולים. בלחץ... כי יש לי עוד המון להכין וטרם הספקתי. מקווה שיהיה חג טעים...

היום עוד גדול לפנינו גם אני עדיין במטבח ויש עוד המון מה להכין ..אז....לא נורא קחי את עצמך מידי פעם למנוחה קטנה לנשום אוויר והשאר יגמר לאט ובטוח מאמינה שהכל יצא לך טעים אין סיבה למה שלא. חג שמח חומד חטולית

היי בנות יקרות, מאוד קשה לי נושא האשמה. מרגישה אשמה והתחושה לא מרפה למרות השנים הרבות שחלפו. אני בטיפול כשנה ולמרות שהוא מאוד מנסה לפרק את תחושת האשמה שלי, זה לא עובד. ואני עדיין מרגישה אשמה. הייתי רוצה להרפות מתחושה זו ואינני מצליחה. אשמח לתובנות... תודה בנות יקרות.

זה בהחלט קשה תחושת האשמה.... אממממ אצלי היא לא עוברת אבל בהחלט פוחתת ויותר מובנת עם השנים...מניסיון. ספרי קצת פה...יש הבנה...אולי יקל עלייך....

נתחיל מזה שהפורום הזה בנוי בלי מנהל אלה רק מתמיכה הדדית כאן של הכותבות ...רובנו כבר נמצאות כאן המון זמן ..בתקופות ארוכות וגם יותר קצרות ... עכשיו לענין שכתבת כאו על רגשות האשמה שיש לך ... מבינה שקשה לך...היית יכולה לפרט קצת יותר..?? כמובן שאת לא חייבת אם קשה לך.. וטיפול..זמן של טיפול לא אומר כלום.. כלומר שנה...לא מחייב שזה הזמן הנכון שאת חייבת להיות כבר אחרי..ישנן בנות שלוקח להן שנים כדי לחשוף כל דבר שהו... מקווה שזה עוזר לך להבין.. חטולית

תודה על התשובה מיכל היקרה.. אני כבר אפרט בצאת החג. אני פשוט מאוד עמוסה בהכנות לחג.

תודה גם לך חטוליתוש היקרה. תודה על קבלת הפנים החמה. אפרט כבר בצאת החג. שיהיה חג שמח.

סבבה אייך שנוח לך רק מה שמתאים לך ורק בקצב שלך שבת שלום וחג שמיייח 🌹😃 חטולית

טליה יקירה, אשמה... לצערי אין לי תשובה האם זה עובר.. מניסיוני.. נכון להיום.. עם הזמן זה לפעמים חזק ולפעמים פחות... מאמינה כפי שכבר אמרו שברגע שהפגיעה תעובד היטב כבר האשמה תורגש פחות ופחות... מקווה ומאחלת מתמודדת

היי לכולן, האם אפשר להצטרף לפורום? תודה, טליה

ברור שאפשר ברוכה הבאה הפורום פתוח ומזמין לכל מי שרוצה להצטרף חטולית

היי טליה יקרה!! ברוכה הבאה... מתמודדת

תודה מתמודדת וחתוליטוש... אני לא בדיוק יודעת מה הנהלים כאן בפורום, למרות שקראתי חלק מהדברים שכתבתי כאן...

התכוונתי לכתוב שקראתי חלק מהדברים שאתן כתבתן כאן.

קשה עד מאוד.. נמצאת בגוף אך לא נוכחת בו... ניתוק עם תחושת לא שייכות.. צריכה ריענון כל כמה דקות.. המחשבות.. הדיבורים.. המעשים.. הכל מתוח... ואם לא מספיק.. עולות גם תחושות סטרס קשות.... מחשבות מזיקות.. ואם מישהו ידע... או שיועיל ויחבק.. או ינסה לעזור לי... בכך שיהיה אוזן קשבת.. כל כך מחזיקה הכל.... ובבפנים כל כך רעועה.... כל כך מתפקדת ובפנים שבורה... כל כך בעשיה... אך הגוף חלש ... אפילו חלש כדי לעמוד... אין לי כוח. ורק פה כותבת זאת......

מתמודדת אהובה מבינה אותך כל כך גמני בתקופה כזו ומרגישה ממש כמוך מתפקדת מבחוץ וקרועה מבפנים לא פשוט בכלל להמשיך כך במיוחד שאין עם מי לדבר ...לספר...לפרוק...ואין ממי לקבל חיבוק אוהב ותומך... מצאתי עצמי קוראת תהילים ושם כתובות כל המילים הנכונות שגם מביאות הקלה כי...גורם לי לבכות...והבכי עוזר לפרוק.... ושם בבכי מוצאת את החיבוק של השם יתברך עוטף ומרגיע מבינה שאין לך את הזמן אבל תנסי ...זה משהו קטן רק עבורך ! ומכאן שולחת לך חיבוק גדול ומכיל עם כל אהבתי 🥰🤲🤦‍♀️ חטולית

חטוליתי יש לך את המילים הנכונות תמיד.... מרגישה בפנים כמו בועה ובפועל עובדת בחוץ בבית ועם הילדים.. ברגעי שקט כלומר כשהילדים נרדמים (ויש עוד מה לעשות אך) הכל זורם לאיטו כאילו אני איזה סבתא שקועה בבועה.. ריחוף... כובד... רע... לא מצליחה לחשוב אפילו על כריכת תהילים... אין כוח לכלום. אולי נפלתי לדיכאון?!?! אולי התקף חרדה?!?! נגמרתי קיבלתי את החיבוק... שומרת עליו... אצלי תודה. שולחת חיבוק לך.. לימים הקרובים שלא קלים

כשהילדים רק נרדמים ....אז רק מתחיל יום העבודה השניה שלך ....שעליה לא מקבלים תשלום.... ברור שזה יכניס אותך למחשבות של... אבל לא יפה שלי זה לא דיכאון וגם לא התקף חרדה זה פשוט מרגיש שבפנים חסר משהו אחר לגמרי ... אין תחושה של חיות ..כאלו את לא באמת חיה כי כל הזמן הולך ומתבזבז על עבודה מחוץ לבית ועבודה בתוך הבית וכל הזמן צריך רק לדאוג ולדאוג והדאגות אף פעם לא נגמרות כי לא נשאר זמן .... לא לך ...לעצמך..לנשמה שלך ...לנשום אוויר..לחייך חיוך גדול...לחשוב שגם את אדם בשר ודם ושאת גם צריכה לחיות ..שגם לך יש צרכים... הכל נדחק הצידה בגלל כל המטלות שלא נגמרות.. מבינה אותך נשמה ועוד אייך מבינה רק אל תכניסי לך לראש מחשבות שליליות שלא יורידו אותך יותר למטה. !! לרדת קל מאוד לעלות... אז טוב שנכנסת וכתבת כנראה שעוד אכנס יותר מאוחר ... כמו תמיד איתך !! חטולית

עוד שבת בפתח ושבוע הבא כבר שבועות...יומיים רצוף, שבת ושבועות. מלא אוכל להכין ומשמין. מקווה שיעבור בשלום לכולנו. בינתיים ננוח היטב ונאסוף כוחות❤🙄שלכן ואיתכן. מיכל

שבוע טוב מיכלי והכן שבוע הבא סופש עמוס באורחים ובהכנת אוכל גם לשישי שבת וגם לחג מוצש ןראשון... ואחר כך חופשה עד ראש השנה והמון בדיקות לי ועם אמי.. שיבוא לכולנו שהוע טוב וקל חטולית

רע לי............ אין לי איך להתחיל בכלל לומר מה ואיך... סחרחורת..... פה..... אך מנותקת......

תתחילי רק מכמה מילים למה סחרחורת ? מרגישה לא טוב ? יש בעיות עם בעלך?? דברי איתי חטולית

כשתוכלי תשתפי...מקווה שהשבת תעבור בנעימים למרות הכל. איתך

קשה לי. קשה עם דמויות סמכותיות. קשה עם אנשים רעים ואינטרסנטים!!! אני מרגישה שאני נותנת מכל הלב, משקיעה בעבודה מאוד קשה...ואנשים?? רעים. ככל שאני יותר טובה יותר אפשר לרמוס אותי. פלא שאנינלא אוהבת מבוגרים?? שאני לא מוכנה שיהיו לי חברות?? כלם זה שלום שלום. וזהו!!! ואז קשה לבד. חרא!! סליחה על המילה. איך איך מטפלים רוצים שנסמוך על אנשים? שנתקרב?? אם מתקרבים וטובים חוטפים! זהו!! נמאס לי!!!

היי מיכלי רגשות לא נעימים בכלל אף אחד לא אוהב אנשים רעים וגם לא אינטרסנטים... אבל לצערנו הם נמצאים וקיימים בכל מקום שפונים אליו כי הם חלק בלתי נפרד מהאנושות זה לא אומר לגבי חברים.... וגם לא מאנשים מבוגרים או מה שלא יהיה העבודה של המטפלים היא להגיד לנו מה לדעתם אנחנו צרכים לעשות אם מסתדר מה טוב ואם לא...צריך אולי לנסות לבדוק למה מרגיש כך ליל מנוחה יפה שלי חטולית

תודה מקסימה, אמון. זה שם המשחק. מעצבן. והנה ראש ממשלה שיעשה הכל על מנת להציל את עורו. גועל נפש! אם לא הוא אף אחד לא יהיה! באסה

אכן אמון זה שם המשחק ... לא קל לא פשוט וגם לא מןבן מאיליו לתת אמון ...לפעמים גם בין אנשים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.. תהליך ארוך ומיגע לפחות מבחינתי.. שיהיה לך יום מקסים מאמי יקרה לי חטולית

הכל בסדר ?? נעלמת ונאלמת ?? מבינה שאת לא יכולה להכנס הרבה רק תעדכני דואגת לך חטולית

תודה מאמייי עוברים עליי ימים קשים.. בעל.. הילדים.. בעבודה עומס סוף שנה ותוכניות... מאבדת אחיזה....

אייך היה או שעדיין לא היה ? תעדכני בבקשה חטולית

כן. באתי חולה. התלבטתי אם לבוא אבל באתי...והיא הייתה קשובה ומכילה. לא פתחנו כלום כי אני הייתי ממש על הפנים.עכשיו טיפה יותר טוב. תודה

היי כלם, אני במצב נפשי יחסית טוב כבר תקופה וזה חיובי כמובן..אבל לא סיימנו בטיפול את הקטע הזה עם הרטטים.. די נדחה כי היו חופשוץ והפסקות.. עכשיו חוזרים לסוג של שגרה...ואין לי צורך לפתוח שוב. פעם שעברה סתם שוחחנו על מישהי שעצבנה אותי ועוד סתם נושאים. בסוף הפגישה היא אמרה שלא סיימנו את אס...לא בטוחה שאני רוצה. כרגע לא מטריד אותי העניין ההוא... מתלבטת..סתם בא לי להיות איתה בטוב הזה עוד קצת..ובכלל אולי נצטרך להפרד באיזשהו שלב. אני כבר לא אובססיבית לטיפול או תלותית כמו פעם. פחות מפריע לי פגישות שמתבטלות....

מיכלי מאמי 🌺🌹 אם באמת מרגיש לך טוב ...נפלא לך ... ואם לא בא לך יותר על ענין הרטטים תגידי לה ... אני לא רואה שום סיבה שהטוב הזה יתקלקל .. את יכולה בהחלט לנווט את השיחה למה שנחוץ לך... ובאיזשהו שלב ברור שהטיפול יסתיים ..אין מנוס... תקשיבי לקול הפנימי שלך ולצורך שלך בטיפול... את בסדר מתוקה חטולית

תודה יקירתי.. נראה. זה גם עסק יקר..צריך לעשות חושבים.

מאמינה שתעשי את ההחלטה הכי נכונה עבורך מכל הבחינות ליל מנוחה👍 חטולית

רק אני מריחה כאן התנגדות מהקרבה לכאב העמוק רק אני מריחה שזתם דיברתן כי 3 שבועות לא נפגשתן וכן היה לך בסדר אבל לא היה קל רק אני מריחה את מי שרוצה לברוח..... בהצלחה

הלילות הכי קשים שעוברים עלי הם במוצש..התהפכתי במיטה והמחשבות לא נותנות מרגוע .... הוצאות תשלומים תרופות ט.17 למכון הפסיכולוגי הפוסטים שהעלתה מנדייי כמה רעש עשתה כמה בלגן.. נשרף לי המוח.. חשבתי שלא הבנתי נכון ובצאת השבת שוב נכנסתי לקרא לא טעיתי ... יכול להיות שיש דברים במה שהיא אומרת אני לא פוסלת על הסף אבל כל הרמיזות הגסות שלה על הבנות שמתחנחנות לאודי בצורה מינית... הוציאה לי את הרוח מהמפרשים אייך היא בכלל מעיזה לרמוז !!! הפורום הזה התנהל בצורה יפה ומסודרת עד לפני שהיא שוב הגיחה ממחבואה אי שם... ומה בכלל אכפת לה למי יש רק מטפל אחד או שניים ?? כן...יש כאלה שכן מרוצות מהמטפלת שלהן ...מה רע בזה ?? הלוואי שגם אני אוכל לומר שאני מרוצה...שטוב לי בטיפול .. אף מטפל פרטי לא יעבוד ללא תשלום אלה אם יש לו משהו אחר כתשלום ..מה הבעיה שלה... נכנסה כמו סופת טורנדו כדי להרעיד את הקירות של הפורום לגרום לכולן לצאת מהמקום הנוח שלהן בצורה מאוד אגרסיבית ..תוקפנית...כמו שעדיין לא נתקלתי... אני זזה הצידה ממנה...לא בשבילי כל הבלגן הזה... גם כך יש לי מעל הראש דברים להתמודד איתם לא יכולה להתמודד גם איתה.. הלוואי שהלחץ בראש ירגע לי כי לא נותן לי לישון ואני זקוקה לשינה ומנוחה כמו אוויר לנשימה... מלר שוב מתחיל מרתון הכנות לקראת חג שבועות כי כולם באים לערב חג שיוצא במוצש 6.8. ישבתי להכין רשימה מה צריך להכין ועדיין לא סגרתי אותה... הכל טעים הכל משמין...חח.חח.חח.. וכולם גם לוקחים הביתה.חחחח ..צריך להכין הכל כפול כדי שיספיק..וגם ליום החג... מקסימום אני אפתח בקבוק של יין ואשלים איתו את הארוחה ..שיקחו כל מה שבא להם שרק ישמחו ויהנו.. המחשבה הזו היא היחידה שגרמה לי עכשיו לחיוך..שיקחו ויהנו.. איזה כייף שהילדים מעדיפים לבוא אלינו ולהיות ביחד..כמו שאומר הבן שלי הבכור ..אמאלה צריך תמיד לדעת איפה האוכל יותר טעים ולכוון לשם.. השנה מכינה גם דברים שהם אוהבים ומחכים להם במשך כל השנה שהם מיועדים רק לחג הזה ויתכן ואפתיע אותם בעוד הפתעה אחת או שתיים... רק כדי לשמח אותם...זה העיקר..שישמחו..ולידם גם אנחנו.. יש מי שאוכלים בחג השבועות בשרי כמו כל השבתות ..אצלי שבועות חג חלבי ..בורקסים שבעלי מכין מבצק עלים ביתי שלי..ועוד תוספות אחרות חוץ מסלטים שמתאימים לסעודה..וכמובן משקה חלבי... יש למה לצפות עם המון עבודה ונחת מהסעודה... יין לבן חצי יבש..ופירות טריים שמשתלבים נהדר..וקינוח...!!! ואמא שלי שתהיה לי בריאה כבר מעכשיו מדברת על הפחדים שלה מהניתוח של החלפת הקוצב לב... והפיזיאוטרפיה שעדיין לא התחלתי בגלל הכאב בכתף והצוואר..גם מחכים לי...מתי...מתי מתי... לא יודעת... לא פלא שלא מצליחה להרדם הכל רוחש גועש כמו הר געש בראש שלי שוב מתחילים לי הלחצים בראש כמו אז..לפני הארוע המוחי..ולא מצליחה להתנתק מהם... מתי כבר יהיה יותר רגוע ... לא יודעת כבר כלום..

יקירתי,הרבה דברים יש לך על הראש. זה מלחיץ ולא פשוט. מבינה אותך. גם אצלינו אוכלים בשבועות רק חלבי. אז מכינים. החג הכי כייפי להכנה. 😍 ובקשר לשם..שטויות,חבל להתעצבן על טפשותם של אחרים.

תודה מיכלי את צודקת 😃😃👍 ........ .

http://www.annafa.co.il/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94/ שמה את זה כאן אבל הייתי רוצה לבקש לא לפתח על זה דיון כאן ....אם מישהי רוצה מעוניינת בדיון על זה אז שם. במצב העדין שנוצר דיון על זה כאן יהיה קבוצה בתוך קבוצה וזה ממש מרעיל ולא בריא ....אישית ממשיכה בדרכי מכאן ומשם ....זה הכי נכון לי ופרצתי את הגבולות של עצמי יותר מידי ....אוהבת, חיבוק אוהב עד הפעם הבאה 😊😀

http://www.annafa.co.il/%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94/

http://www.annafa.co.il טוב מי שזה מסקרן אותו ...מכון אנפה בעיגול של החיפוש להקיש תפקידים בקבוצה . על הכותרת ללחוץ שוב בעיני מאמר מעניין מאוד ..ומרחיב את ההבנה על הדינמיקה בקבוצה . אבל באמת כאן רק הקישור ...לא דיון כי הקבוצה היא שם ...

יפה. מכירה את זה. מסוכן, בעיניי, לדבר כאן על שם. גם לא נכון לי לכתוב כאן, למרות שאיכשהו יש בי משאלה לעבור לתקשורת פרט מול פרט. אפשר יהיה, אם ירצו, לפתוח את זה במקום המקביל בעוד שבוע. 🐞

https://tinyurl.com/y56gd2zd

והוסיף עוד שכנראה אני אישית לא יהיה שם ככה שלא יווצר מצב שהעלתי וברחתי ....באמת ממשיכה בדרכי

תודה אהובה זה כבר יחכה לשבוע הבא בעזרת השם בלי נדר.. שבת שלום חטולית

המאמר באנגלית...? לא הצלחתי שוב בהעתק הדבק.. לא נורא הכל בסדר .. תודה חטולית

תודה. ארוך מידיי בשבילי להתעמק. שמרי על עצמך. ואל תקחי קשה מידיי. זה רק פורום. גם אם דומה לחיים בחוץ.

קחי את מנדי כשעור פעם בעבר היא שיתקה אותי ממש התוקפנות שלה מעכה אותי והגבתי משם ... תיראי היא טרול ...וטרול מתנהג ככה ...לצערי גם הגבתי לה היום וזה היה טעות .... אבל מרכז העולם עוד לא אמרו לי .... בכל מקרה תעזבי אותה הדרך לשבור את הרגשת הפחד האיכס וכל השאר זה לכתוב מה שאת רוצה לאודי ופשוט לא לקרוא את התגובות שלה .... ואני הכנסתי לה שם מספיק אל תיכנסי איתה לקרב מיותר את חכמה יותר 😊😀😁 ואני חוזרת למציאות חיי חיבוק

מצטרפת לדברייך.. עזבי אותה, את בסדר!!!! לא משנה מה היא תכתוב. .אני חושבת שהצלחתי לא רע הפעם. פחות פגועה יותר מפוקחת. ואני שמחה על כך.

אם היא תמשיך בקו התוקפני שלה אני יותר לא מגיבה לשום דבר שהיא תעלה!!! חטולית

היי לכולכן... עוברת ימים לא קלים... עייפה.. תודה על החיבוק שלך.. חטוליתוש... אני אוספת אותם... הם נותנים לי כוח... צר לי שאיני מבינה ממש לעומק את השירשורים.. זה מפריע לי קצת שאיני לגמרי בעניין.. כי הרוב נכתב בפורום השני וקשה לי להתחבר לשם.. לא בגלל המקום אלא להיפתח לעוד משהו... בקושי אני כאן... בבית המקורי.. כל כך שמחה שלא נטשתם פה.. כמה זה עוזר.. שלכם באהבה מתמודדת

מתוקה שלי נכון שבפורום השני יש עכשיו תנועה יותר גדולה אבל כאן הבית הראשון שלי ושל עוד כמה כמוני שעדיין זוכרות " חסר נעורים " למקום ששם אני לפחות התחלתי את הדרך שלי וכן גם זוכרות את אידה עם משקה האלים...שוקו עם מאשמלו...כמה אני מחייכת לפעמים כשזה רק עולה כאן כי רק כאן זה קרה מאמינה שגם מיכלי תיכנס מתישהו ובוחרת מובחרת כמו שתמיד הייתי כותבת לה תיכנס כמו שיתאים לה... ואני ברוך השם תמיד כאן עם חיבוק של דובי ..🐻.. וכמה מילים טובות... והמון המון אהבה כמו תמיד אז עדיין ערה אם תיכנסי לפני שאלך לישון .. בנתיים 🥰😃 חטולית

לעוד רגע אני כאן וחוזרת לי למציאות בה לפחות אני יכולה לראות את הפנים של מי שמדבר איתי ....ואז להחליט עם הוא שווה תגובה .. והי בועה ....לפעמים זה לטובה אוהבת אותכן תש מרו יפה על הפורום כאן ...הוא בהחלט פינה חשובה ...חיבוק

מתוקות...אני כאן ושם זה לא סותר 😍

מיכלי ברור שזה לו סותר אין קשר בכלל.. מבורכות תהיו כשתכנסו מתי שנוח ומתאים לכן שתהיה שבת מנוחה לגוף ולנפש לכולן חטולית

כל כך עצוב לי.....יש טיפולים שלא מצליחים...יש מטפלים שלא מסבירים וחבל. אבל יש מטפלים שלא משלים אותך!!! ועובדה שאת מחכה לטיפול אז יש עוד תקווה. אל תקשיבי לסנדיי בקשר לאשליות. זה הכללה גסה!!!! קשה לי עד שאודי יעלה..אז כתבתי לך פה

בוקר טוב מאמי נכון אנח ממתינה כי אני זקוקה לעזרה וכן גם אני נפגעתי בעבר ממטפלת .... וזה עדיין לא אומר שכל המטפלים עושים מניפולציות על המטופלים...אין לי אשליות בענין ולכן אמרתי שאני לא רוצה שוב להתחבר רגשית... שהשם ישמור עלי מלהפגע שוב... תודה לך מאמי נדבר בהמשך יום קל וזורם חטולית

יקירתי..כדי שהטיפול יצליח אי אפשר להמנע להקשר.. צריך שתהיה כימיה, קשר מסויים... וכן צריך לבוא עם כל מה שעולה אחרת הטיפול לא שווה דבר. מקווה ש הקשר יהיה מיטבי עבורך. יום מקסים

גם אני מאוד מקווה מי שנכבה ברותחין נזהר בצוננים זה כל מה שרציתי להגיד תודה מאמי את מאוד יקרה לי אוהבת אותך ותודה שאכפת לך חטולית

😍גם את לי

שאני רוצה להצטנף כאן בשקט ...להיות סתם בוחרת בלי שום שם נוסף ... להזכר באידה בשוקו עם המרשמלו ביחד שיצר כאן המון חברויות ....יחד שעזר לרפא כאב ולא הוסיף כאב .. בבקשה ,תהיו עדינות כי הכל כואב לי ....וזה זה הבית שלי האמיתי ... ולא בא לי לדבר ...ולא בא לי להיות נחמדה הלב שלי שורף מכאב כבר חודש ימים ואני שותקת ....ורק בשקט חוזרות המילים שחותכות את הלב והנשמה .....ועד עכשיו לא הבנתי עד כמה זה חילחל עמוק ושיחזר ...קשרים ופגיעה ..

בסדר אהובה מה שטוב לך מה שמתאים לך אנחנו תמיד כאן את יודעת חיבוק רך ונעים רק אם מתאים לך אם לא..זרקי לפח.. אוהבת אותך מיאאוווו

בחיים לא אזרוק חיבוק שלך ....אוהבת

מקווה שיבואו ימים יותר טובים במהרה בימינו... ליל מנוחה מיאווו

היו כאן ימים. בואי נשתה יחד שוקו ומרשמלו ומתוק עד כדי להשכיח את הכאב ולהמתיק רגעים. לפעמים אין צורך לשתף במה שקרה ואפשר רק להרגיש יחד. איתך...מיכל.

תודה יקרה ...

רק חיבוק ללילה טוב לך למיכלי למתמודדת ולכל מי שנכנסת בשקט ורק קוראת חג ל"ג בעומר שמח חטולית

קראת כבר את התגובה שכתב לך אודי ???? את צריכה עכשיו לשמוח...😆😆😆 אני מאוד שמחתי ואפילו נכנסתי יותר מפעם אחת כדי להיות בטוחה אייך מרגיש לך עכשיו ?? רגועה יותר ?? איתך תמיד חטולית

כן. תודה מרגיש לי הקלה גדולה. וכן, שמחה. תודה יקירתי😍🤗

לך כאן רק אחרי צאת השבת על כל מה שכתבת לי למטה כי השבת הזו מוקדשת רק לתפילות רבות על חילול השבת בגלל הארווויזיון.... הרב קניאבסקי נתן הוראה מפורשת לפני שחס וחלילה יקרה משהו רעעע כמו לפני כמה ימים עם הרעידת אדמה שהיתה.. המצב לא טוב חייבים להרבות בתפילות ומי שיכולה להתפלל תהילים תבורך... להתראות בנתיים אהובה חטולית

אשרייך... הלוואי יכולתי אני להיצמד לצו אלוהי... בלי כוחות בכלל... רק לומר שהתרגשתי לקרא זאת... אוהבת. מקווה שהלילה.. ליל מוצש יהיה לילה טוב עבורך...

כבר מוצש ועדין מוקדם בשבילי ללכת לישון ....מה גם שהייתי תשושה מכל ההכנות לשבת והנקיונות אחרי שהבית היה בכאוס מוחלט עקב השיפוצים שהבן שלי עושה בחדר שלו....אבק של שיופים מכל קירות החדר נכנס לכל פתח קטן... לא היה קל לנקות הכל אבל גם זה כבר מאחורי..וכן כמו שאמרתי להרבות בתפילות.. מאמץ מאוד גדול בשבילי המון קריאה בגלל העניים ..נגיעות של סכרת..העיניים מתעייפות מאוד..ובלי להרגיש העניים נעצמו... כבר מראש ברור שהלילה הזה יהיה כמו כל מוצש.. לא רואה את הארווויזיון... הלילה הדלקתי נר לכבוד רבי מאיר בעל הנס ...מתחיל שבוע נהדר של הודיה לשם יתברך עד מוצש הבא... ויש דברים לקרא כדי שיתקבלו התפילות ...פסח קטן... אם את ערה ונכנסת לקרא כתבי מה שמרגיש לך כאן ואני אכנס יותר מאוחר להגיב.. בנתיים להתראות חטולית

כמו שאמרתי הנה אני כאן שוב בלי שינה ומחפשת מה לעשות עם עצמי... רוח נעימה נכנסת כך שדי נחמד לי לשבת בזולה שלי בסלון ולכתוב רק ששעה רודפת שעה ועוד מעט יעלה השחר ואני עדיין כאן כבר לא תוהה מה מחפשת בסלון ואמי..כבר שנים מאז שנפטר בעלה היא צמודה אלי מסכנה מה תעשה לבדה בחיים ?? אז כן כל שבוע עורכת לה קניות היא בת 84 לא אשה בריאה ויש לה גם מחלות שלה שהתאספו במשך השנים...אין לי בכלל בעיה עם לעסור לה בכל מה שצריכה רק לפעמים קצת הסבלנות שלי מתעיפת.. וגם אני בשר ודם וחולה... מתישהו..פעם ...יהיה טוב ועד הפנם הבאה נשיקות וחיבוקים עד אלייך יפה שלי...ושבוע טוב עם בשורות טובות חטולית

כן גם הלילה הזה אני עדיין ערה בלי שום סיכוי קלוש להרדם ... לפחות יש לי כאן מקום לדבר עם עצמי בלי להפריע לאף אחד בגלל חוסר השינה שלי כבר התרגלתי להיות לבד הכל בסדר ואין לי הרבה עוד מה לומר רק שרוצה כבר לישון בצורה נורמלית כמן לפחות אצל רוב בני האדם הנורמלים.. העייפות מביאה איתה גם בדידות לא נעימה אבל אלה הם חיי.. מקווה שלפחןת אתן ישינות שינה עריבה ונוחה... חטולה מסטולה מעיפות אני..

חטוליתוש שלי!! את יכולה להיות סופרת.. הכתיבה ככ יפה!! חבל שבנסיבות אלו. הלוואי תצליחי לישון טוב והכתיבה תהיה בשעות פנאי אחרות... אין לי הרבה זמן לכתוב... וקשה לי בימים אלו מאוד! מאחלת לך שלווה וימים טובים. רפואה שלמה לאימך.. כמה שזה לא קל.. וגם את עצמך מתמודדת.. יש לזה שכר עצום. אוהבת מתמודדת

כל כך עייפה ולא מצליחה להרדם לפעמים גם מרןב עייפות וכאבים לא באה השינה ושוב אני כאן מחפשת עם מי לדבר בזמן שכולן כבר ישינות........... 😴😕 הראש עובד שעות נןספות🤯 אין לי יום ואין לי לילה..🗣 קשה להתנהל בצורה כזו... 🥺 רק רוצה לישון מה כבר ביקשתי ?? ....☹😖😥 🐾 הולכת שוב למיטה...🐾🐾🐾🐾🐾🐾 מיאווו

היי...בוקר טוב. האם במשך היום את נחה? ישנה צהריים? תנסי למצוא זמן במשך היום לנוח. אולי ובלילה בנתיים עד שיסתדר קצת לנקות ולעשות דברים. ואת יודעת שככל שתחפרי ותנסי לישון ולא תהיי רגועה השינה תברח. מבאס בקשר לשם...מרגישה ש..הרגזתי, תקפתי? עד כדי כך נעלב. שיהיה..כתבתי תגובה אבל מתחרטת שבכלל כתבתי......בינתיים פה.

מיכלי מאמי לא נחה ולא ישינה צהרים אף פעם להפך עובדת כל היום עד כמה שמסוגלת כי גם לעבוד מעבר .כאבים כבר לא מאפשרים....פיברו... ולגבי שם..נראה שהוא לא אהב את התגובה השניה גם אמר.. לפעמים יוצא גם ככה..גם לי קרה..צריך להמשיך הלאה נסי לעבור את השבת יותר ברגיעה ואולי תכניסי הודעת התנצלות על... אוהבת אותך מאמי שתהיה שבת נפלאה ורגועה וניפגש...כאן..שם..מה שהכי טוב לך חטולית

פיברו זה נאחס!!!! ושם כתבתי הודעת התנצלות...בכל אופן כמה כעס..וואו. ננוח שבת. יעבור. ומקווה כל כך שכבר תנוחי כמו שצריך!!!!! שבת שלום

אייך מעבירים הודעה שכתבתי כאן לפורום של אודי ?? מהפלפון כמובן.. העתק הדבק... אין לי כוח לשבת ולכתוב שם הכל מחדש העינים התעייפו לי כתבתי המון היום עזרה בבקשה ממי שיכול לעזור כי המוח שלי נהיה מוגבל ליל מנוחה לכל היפות העייפות.. נשיקות

אני רק חושבת על העתק הדבק..

מיכלי ניסתי לא הצלחתי כי דרך הפלפון חייבת לסגור מסך אחד ולפתוח מסך אחר וזה לא עובר.. יש לך דרך אייך כן להעביר? תודה מאמי

חטוליתוש.. נראה לי גם העתק הדבק.. כנראה רק ע"י מחשב.. אולי.. דרך טלפון זה עניין צילום מסך ולשלוח שם כקובץ... לא יודעת אם זה מתאים לך שכן יראו שזה הפורום המקביל או מסיבות אחרות.. גם לא יודעת אם זה יעבוד בכלל.. אבל צרפתי עוד מחשבה... מקווה שהסתדרת.. ותדאגי לעיניים..... לנוח.. אולי טיפות.. איך עברו המטלות של היום?

תודה נשמה הבית על הרגלים כי הבן שלי עושה רמונט בחדר שלו.. ולגבי ההעברה כבר ויתרתי כי כמו שאמרת רק דרך מחשב אפשר תודה לך

יושבת לי כאן בזולה שלי בסלון ועוד לילה עובר ללא שינה השני ברצף הכאבים בכתף לא נותנים לי לשכב במנוחה ..לא להסתובב על הצד ולא בשום צורה שהיא כל הזמן כמו תקוע לי גחל לוחש כןאב ולא מרפה לקחתי כדורי שינה שלא הועילו בכלום..לקחתי כדורים נגד כאבים כפול 2 כי יש להם השהיהה איטית וכלום ...טוחנת סיגריות כמו מכונת עישון ..כלום לא עוזר..כם לא כלום פשוט כלום... אז לקחתי מהגירה של התרופות שלי את השוקולד הלבן כי אחר אסור בגלל הקופאין המעורר...ועוד רגע הולכת לאכול ממנו כמות רצינית כדי שהסוכר יעלה ואולי זה יפיל אותי לישון... מה אני כבר מבקשת ...רק רוצה לישון בלילה כמו כולם.. הפיברומיאלגיה חוגגת עלי עם כאבים וחוסר שינה בלי סוףףף נסיתי לבדוק במסמכים שכתבו לי לאחרונה כל הרופאים האורטופדים לגבי הכאבים בכתף מה הגןרם ואחד מהם כתב שכנראה יש דלקת ..וניוונים בכתף... אפשר להשתגע מהם...מי שקונה נעלים..אני הולכת כל פעם לרופא אחר כי הם לא נשארים הם עוזבים קשה מאוד להיות במעכב כי כל אחד כותב דיאגנוסה אחרת ואף אחד לא משלים את הטיפול של קודמו... עייפתי מאןד מלרוץ אחרי רופאים... היום אמי היתה בבית חולים איכילוב שם היא מטופלת לבדיקת הקוצב לב שלה..בלב שלה מוגדך וחודש נבא צריך להחליף לה את הקוצב....לא פשןט בכלל.. מאיפה לוקחים כוחות להמשיך להיות בכל החזיתות יחד כי אני לבדי בכל התהליכים האלה...?? מתמודדת אהובה כתבתי לך יותר למטה בשירשור תגובה חפשי אותה יפה שלי .. עוד 3 וחצי שעות צריכה לקום ליום חדש כי מחכות לי המטלות הרגילות של יום רביעי ... חטולית

באמת קשה ומתיש...מקווה שתרגישי יותר טוב ותשני סוף סוף..

בשעה 5 לפנות בוקר נכנסתי למיטה במטרה לנסות לישון..מתישהו נרדמתי ... לפני 10 בבוקר קמתי כי יש מלא מה לעשות...כולל גם קניות היום גם לאמא שלי כמו כל שבוע... קשה להחזיק את העיניים פקוחות.. תודה מיכלי שיעבור היום טוב לכולן... אוהבת אתכן.. חטולית

חטולית יפה שלי... אני שומעת אותך.. שומעת את התשישות.. העייפות.. המרוץ אחר רופאים, מטלות וחיים.. שומעת את הציפייה לשינה.. דבר כל כך טבעי שאצלך בכלל אינו מובן.. מרגישה את הכאב שממאן להעלם... שומעת את הבדידות.. לדאוג לכולם.. כולל אימך וכל מה שהיא עוברת.. מסע לא קל כשלעצמו... כל כך עמוס.. מתיש.. הצלחת להרדם באותו לילה? מבינה את הניחום בלעשן.. כמו גם את השוקולד... סוג של רע במיעוטו? הקלה? או גם לא מועיל אז האם לא חבל להמשיך עם ההרגל הזה? אוהבת ושולחת חיבוק ללילה טוב מתמודדת אחפש את תגובתך.. תודה שעידכנת...

ביטלתי2 פגישות...ולא יוצרת איתה קשר..לא קל לי. מבאס. מרגישה ררע פיזית אז משפיע עליי גם נפשית שלא משתפת אותה...אוףףך

מאמוש... לפעמים צריך זמן לעכל דברים.. לנוח.. ואפילו להוציא מילים מהפה צריך כוח... זה בסדר שאינך מצליחה כרגע לשתף.. וגם שביטלת פגישות (אני מניחה אצל המטפלת.. ) מאמינה שכשיוקל לך ולו במעט.. אפילו רק בכדי לדבר.. תצליחי לחדשם שוב.. איתך ! אל תלקי את עצמך.. כנראה את צריכה רגע עם עצמך.. לכאוב.. לבכות.. ואז למצא את המקום הנכון לשתף.. אם זה בטיפול או כל אדם אחר.. חיבוק מתמודדת

מיכלי מאמי החלטת החלטה לא קלה וכמובן שלא קל... אם זה משפיע על הבריאות אולי צריך כן להתקשר אליה או כן ליצור קשר כלשהו איתה.. אל תפגעי בבריאות שלך או שיש סיבות אחרות לא ליצור איתה קשר דברי מתוקה אני כאן מקשיבה לך איתך תמיד חטולית

תודה לכן...ביטלתי לא כי לא רציתי לבוא! פשוט לא יכולתי בגלל סיבות שנפלו דווקא על השעה שלי, פעם לרופא שהלכתי ופעם משו אחר..בכל מקרה כואב לי פיזית אני מרגישה רע...לדבר איתה הפסקתי כבר בין הפגישות ממזמן..וחוץ מזה היא נוסעת לנופש עד שבוע הבא אז בכלל לא מדברת איתה כשהיא לא נמצאת...

אז ישנה גם האפשרות שתכנסי ותכתבי כאן כי גם אצל אודי סגור. ואת לא לבד מאמי חטולית

כנראה אני מפספסת מהזמן שלא הייתי פה או דברים מהפורום המקביל... בכל אופן, מחבקת אותך וממליצה שאם זה נכון לך תנסו למצוא שעה אחרת פנויה או יום אחר.. ופחות להשתכנע למציאות השוטפת... שמספקת לנו חיים ופחות זמן ריפוי..... היה שלב בו גם אני הרגשתי צורך לא להגיע לטיפול גם בימים עצובים לפעמים צריך זמן להתאבל לבד גם.... מצד אחד זה נשמע כך.. מצד שני את אומרת שאינך משתפת אותה כבר וזה נמשך זמן רב... האם אינך מרגישה מובנת שם? או שהמטפלת אינה מתאימה לך? או שמיצית? איתך בכל שתבחרי מתמודדת

שכל מה שיבוא רק לטובה ובכפולות יום מקסים ונהדר לכולן חטולית

חמודה שאת.. כיף לקרא ולקבל כוח... מקווה שעבר עלייך יום נפלא.. ושקיבלת חיוך מהיום הזה בחזרה כפי שנתת... אמן.

כל סוף שבוע האחרון היה עמוס... יום הזיכרון.. העצמאות.. וכן שישי שבת התארחנו.. כעת חוזרת לשגרה.. אני מעבירה תוכנית מהלך של 3 שבועות... בלי קשר לעבודה המאסיבית של סוף שנה... מקווה שתהיה לי הצלחה וסיפוק... מאחלת רק טוב לכולנו. אוהבת מתמודדת

שבוע מבורך יפה שלי רק הצלחה ורק טוב מהכל הלב.. אני בדרך לעוד לילה לבן 😢😢 חטולית

תודה אהובה.. הפתיחה הייתה נהדר.. נקווה להמשך טוב. למה לילה לבן? נחת קצת צהריים או לא נרדמת סתם ככה? ומה שלומך? איך היה לחזור לשגרה? מתמודדת

בוקר טוב מתוקה שמחה שהיתה פתיחה נהדרת ומקווה שכך ימישך הלאה.. זה כבר נהיה קבוע שהמוצש אני לא יושנת..בעסה הסופש הקודם היה עמוס גם באורחים וגם בסופש הקרוב יהיה כי חג שבועות במוצש וכל החברה יהיו כאן לארוחת ערב החג... גם היום יום עמוס הולכת עם אמי לרופא שיניים ומשם לעשות לה משקפיים חדשים עדיין לא יצא אחרי הניתוחי קטרטקט שעברה בשתי העניניים.. נשתמע בהמשך יום מוצלח לכולן חטולית

בעצם רק בעוד שבועיים שבועות😆😆😆

היי חטולית.. תודה. אמן. בטח שבת ארוכה קשה בלי לנמנם מעט או גם בלי זה כיוון שכולם שובתים זה כבר עושה את המצב במצב מנוחה ולא פעיל.. כנראה זה משפיע לך על מוצש... מעצבן... האם החגים מאתגרים אותך בשל היותם עמוסים האורחים? או שזה עושה לך טוב רק מדיר שינה לאחר מכן? או ההתארגנות אליהם גורמת לכך...?? וואי יום עמוס בהחלט.. מה שלום אימך לאחר כזה יום..? איך את? אגב איך הכתף? האם התקדם משהו בבדיקות? שלך באהבה מתמודדת

חח כן שמתי לב שהתבלבל לך.. לא נורא זה קצת שיחרר הגילוי לא?! קצת נתן זמן.. מרווח... נשיקות

האמת שהייתי מאוד עייפה וישנתי בשבת.. לא מסוגלת יותר מידי לעמוד על הרגלים ... בגלל הסכרת נשרפו לי הפיוזים בכפות הרגלים ויש תחושה כאלו אני כל הזמן דורכת על כריות ..גורם לי גם לחוסר יציבות בהליכה ועוד יותר בעמידה רצופה... החגים וגם השבתות שבהם אני מארחת כייפים אבל גובים מחיר לא קטן של עייפות גדולה והמון כאבים.. בלתי נמנע.. ואמא שלי שתהיה לי בריאה תלויה בי מיום ליום יותר ויותר ..מבינה אותה כי רק אני כאן כדי לתת מענה לכל מה שהיא צריכה ..לא פשוט.. אמי בסדר גמור.. היא תמיד נהנית כשהיא אצלי..כל סופש כל חג כווול החג. אכתוב אחר כך למעלה עוד הודעה כי העניים שלי התעייפו אוהבת אותך נשמה מתוקה חטולית

הנה את חטולית יקרה!! כמה כואב לי לשמוע את המציאות הזו שכשמתבגרים יש כלמיני תחלואות... סכרת.. ארוע מוחי.. הכתף.. הרגליים.. (אולי ניוון שרירים) מפחיד אותי.... ואני.... איך אני מרשה לעצמי לבכות כשהבריאות ב"ה בסדר?! איך אני מעזה לא לדאוג לעצמי.. לעתיד הבריאותי הגופני...?? אני הורגת את העתיד שלי... בכך שאיני אוכלת כמו שצריך (אם בכלל) לא מתעמלת וכו'.. ועוד אני רוצה להרזות... מוזר שאני בכלל אומרת את זה.. אני קוראת אותך ומבינה שהגוף והנפש קשורים כל כך... ויש דברים בלתי נמנעים שהובילו לתחלואה הגופנית.. וזה אני מניחה גם מה שהוביל לכאבייך או לחלקם (כמובן גם הגיל וכו') סליחה שלקחתי את זה כל כך אישי.. אבל אולי זה יעורר אותי (שוב מוזר שאני אומרת כך...) האם יש לך עוד אחים אחיות??.. אמך יודעת שאת הכל בשבילה... ושתהיי עבורה.. היא מרגישה אמון בך והכרת טובה.. הלוואי תהיי מן הנותנים תמיד ולא תזדקקי ושזכות זו של מצוות כיבוד הורים שנעלמת... תעמוד לך לרפואה שלמה!! מקווה שאת יודעת למרות הרצון והסיפוק של ה'יחד' בחג שבת וכו'..לפעמים כן להקשיב לעצמך.. ולפעמים כשאפשר.. לתת זמן גם לעצמך... כדי לא להגיע לקריסה... שמרי עלייך!!!! אוהבת ומחבקת בחום! מתמודדת

הגיע הזמן לנוח 🌺 שתהיה שבת נפלאה 😃 שתהיה שבת מנוחה לגוף ולנפש 👍 שבת מצחיקה..😆😆 שבת מחבקת..🤗🤗 🥰💞🥰💞🥰💞🥰 שבת שלום לכולן..🍾🥂🍽🍩 חטולית

שבת שלום ומבורך😍🤗

מאחלת לכולן חג עצמאות שמיייח תבלו ותהנו כמה שאפשר יותר לי יש מחר אורחים כמו תמיד בהמון אהבה חטולית

מצטרפת...יום עצמאות שמח! גם לך. תהני

תודה מיכלי האורחים שלי כבר כאן.... עדיין בהכנות לארוחה העיקר שיש מצברוח מרומם תהני כמה שרק אפשר כי מחר כבר נגמר וחוזרים לשיגרה חבל נורא שאביב לא נכנסת לפחות להגיד עצמאות שמייח.. אבל...זה מה יש!! חטולית

זכרון ...של החבר שהיה לאחי שנהרג בפיצוץ בצור..לפני...כבר לא זוכרת ..אבל אותו לא שוכחת... ובקושי זכה להיות עם הבת התינוקת שרק נולדה... תמיד עצוב להיזכר.. חטולית

החבר נהרג

עצוב לשמוע🙁 יום לא פשוט לכל עם ישראל... שלך, ים

צודקת ים בכלל לא פשוט אם אני זוכרת מישהו שהיה חבר של אחי ..לוחמים בגולני שניהם היו מפקדים... אז מה יגידו בני המשפחות האבלות.... מה תגיד הבת שלו שהיתה תינוקת ולא ממש הכירה את אבא שלה... את יודעת ....למעשה ככה מתאבלת כל משפחה על היקרים לה במיוחד על הילדים המתוקים האלה שנתנו את החיים שלהם כדי שכל השאר יוכלו לחיות... מזכיר לי נשכחות...בזמן שאחי והחבר שלו היו מפקדים ויצאו לאיזו פעילות בלבנון ..אמרו שיש פצועים ...אחד מהם היה אחי ..הוא עלה על מוקש נעל...לא ידעתי מכל זה בכלל גם אני הייתי חיילת ...וגם גיסתי..לימים...ובאו לקרא לנן ממשרד המפקדת שנבוא מיד....פתאום ראיתי את אחי יוצא מהמשרד עם שרוול אחד ריק והוא צולע.. הפחד היה עצום הייתי בשוק.. למזלו הטוב שהוא נפצא קל המראה הזה מלווה אותי עד היום לא רוצה אפילו לחשוב מה אם...הפציעה שלו היתה יותר חמורה או בכלל.. הייתי משתגעת.. אחי תמיד היה כל עולמי וכך גם עד היום... שנדבר כבר על דברים יותר טובים תודה לך מתוקה שמחה שנכנסת ליל מנוחה לך כי לי מצפה עוד לילה לבן חטולית

כן. אין אחד שלא מכיר/זוכר...ככה במדינה שלנו. גם אני הכרתי חבר מהשכבה..וחבר בשכבה מתחתיי ומעליי. ועוד. הלכו כולם. עצוב. ומהמשפחה גם..פנינו ליום עצמאות.שנדע ימים של שקט

אני קוראת הכל. כרגע לא במצב לכתוב......קראתי גם שם. איתכן.

מיכלי שלי בסדר לגמרי שלא יכולה לכתוב ..אנחנו לא עוזבות ... מתי שנכון לך .. יום קל... לכולן .. חטולית

היי מיכלי וחטולית.. גם זה נוכחות. מכבדת את זה. איני קוראת שם.. כבד לי.. אך פה תמיד כשיוקל לך.. מאחלת את הכי הטוב!! מתמודדת

הכל בסדר. גם אני קוראת ולא כותבת בדרך כלל. 🌸🌸🌸 העיקר שאנחנו מבינות אחת את השניה לרוב גם ללא מילים...

בדרום הארץ ?? בדקתם אם הם בסדר ?? מפחיד מה שקורה שם לי יש קרובים באשדוד ... הם בסדר... מה איתכם ?? חטולית

היי חטולית, שמחה לשמוע שני דברים.. ראשית.. על תפילת הבוקר.. אוי כמה מתגעגעת לזה.. שמחה לשמוע שאת מתפללת.. תזכירי אותי בבקשה בתפילותייך.. הלוואי יהיה בי כוח לחזור לזה.. להתענג על המילים.. להיות אחרת.. לא בועטת.... מודה! שנית.. אכן המצב בכי רע.. מה יהיה?!?! ככ לא פשוט.. איזה התמודדות קשה תושבי הדרום נאלצים לעבור כעת.. מתי יבוא משיח?? שמחה לשמוע שקרובייך בסדר. הם נשארים שם? לא קל זה וודאי.. שיהיה רק טוב. ובשורות טובות לכל עם ישראל!! מתמודדת

שיהיה רגוע... וכוחות התמודדות לכולנו... 💖💖💖

בוקר מבורך חלום טןב לראות אותך כאן... תודה על הברכות ..בהחלט זקוקה.. היה סופש קשה בדרום הארץ הבוקר עדיין לא שמעתי מה קורה ... הרגע רק סיימתי תפילת הבוקר שלי.. יום טוב ורגוע לכולן... חיבוק נעים וקל.. חטולית

אייך את מרגישה הבוקר?? עדיין מועקה..?? קרה משהו ?? חטולית

חלום.. ים.. יקרה!! וחתוליטוש המקסימה! (זה בסדר גם ים או מעדיפה שכבר לא?) אני בסדר כעת.. עברתי את הלילה וכן יום שבת.. פרקתי את זה בכך שהוצאת דברים מהבית.. העברתי לאחרים דברים טובים וחדשים ואף זרקתי מה שאפשר.. המרתי את העומס בראש לשיחרור מהבית.. בגדים.. פוכים.. משחקים.. ניירת.. כלים.. מעט הוקל לי.. היום היה לי כאב ראש מטורף לכמה שעות אך גם הוא עבר תודה לאל. חטולית.. מניחה שזה מהעומס לאחרונה.. והתקשורת הלקויה עם בעלי.. התעליתי ועשיתי לו מחווה רומנטית.. אך מכיוון שזה מורכב מרגשות סותרים וכואבים הרגשתי רע. הוא פגע בי ואני זו ש"מתחנפת" כדי ליצור חיים טובים..... אבל אין הרבה מה לעשות כעת.. אני חייבת קודם את עצמי כדי להחליט מה לעשות עם הזוגיות... ולצערי זה ייקח זמן.. מה שהכי קשה לי זה שזה מתחיל להשפיע על הילדים...... באחד הימים הוא צעק על הבן.. לא הייתי בבית.. כשחזרתי הבן בכה ואמר לי שמפחד מאבא... ולא אוהב אותו.. ורוצה אבא אחר.... וזה לא הסתכם בזה גם למחרת והפעם מכיוון בעלי.. אמר לילד שלא חבר שלו כי הוא הילד אמר שרוצה אבא אחר אז שיחפש לו.. והעניש אותו.. והילד צורח....... בקיצור מתנהג כמו ילד קטן.. אבל קשה לי עם זה!!!!!! זה טראומה לילד.. והוא לא מבין..... מתנהג כאילו הכי מבין בעולם. ומושלם. ככה גם אליי.. מתייסרת....... נאלצת להמשיך כך בינתיים.. אין לי ברירה אחרת.. פרט לחזק את עצמי. מתמודדת

שבת שלום שבת מבורכת שבת נעימה שבת כייפית שבת שפותחת את כל המזלות רק לטוב אוהבת אתכן.. 💞💞💞💞💞💞💞💞💞 חטולית

גם לך. חטולית יקרה שאוהבת את כלנו❤ האמא של הפורום😍

זה ברור 🤣😂🤗🤗🌷🌼🌻🌺🥀🌹🏵 אהבה זה כל הסיפור בחינם אין כסף חטולית

שבת שלום.... אך מישום מה יש לי מועקה... קשה לי לנשום כלומר נושמת רגיל אך מרגישה כאילו חסר אוויר.. :/

🙁🙁🙁 מקווה שכבר יותר טוב שלכן, חלום💖💖💖

אני נכנסת ויוצאת מפה. קוראת לרוב. כותבת פחות. בזמנים של אידה הייתי "ים". אצל אודי "ים", "חלום","dream". מערכת של דוקטורס עושה בעיות. כשאת זמן מה לא נכנסת היא כבר לא נותנת לך להיכנס וצריך להירשם מחדש... איך אני? אני לומדת, עובדת, אמא לילדים שלי.... עמוסה ומתמודדת כמו כולנו עם ההשלכות של הילדות שלי על החיים שלי היום....

הייי ים!!!! עכשיו מוכר לי הכינוי... ^_^ שמחה שאת פה.. קוראת.. איתנו.. כותבת כשאת יכולה.. לימודים.. עבודה.. אמהות...התמודדות עם ילדות כואבת .. דברים לא קלים כל אחד לחות.. במיוחד כשכולם יחד.. חיבוק חם ואוהב.. מתמודדת

תודה❤❤❤ תמיד כיף לחזור למקום שמבינים אותך

מוזמנת להשאר כמה שנוח לך... כולנו עסוקים ...חלק בלתי נפרד מהחיים..

אביב.. תמיד כיף לראות אותך. מחזקת אותך במה שנוח לך לעשות.. יודעת שתמיד את איתנו גם אם אינך עונה כי לך זה נכון כרגע לתהליך הפרטי והמאוד מכובד!! מיכלוש מקווה שמיום ליום זה נעשה קל יותר ולא קשה יותר.. חיבוק יפה שלי!! חטולית.. כתגובה לשירשור למטה.. תמיד אני בתחושת הילדה... גם כשהתחתנתי וילדתי ילדים.. איני מבינה איך זה קורה.. אולי כי החיים אינטנסיביים.. אולי כי אני באה מרקע חרדי שזה המסלול... בכל אופן איני מצרה על זה כי זכיתי בילדים והלוואי ואוכל להעניק להם רק אושר שמחה וטוב כל החיים. אך תמיד מרגישה ילדה ותוהה איך הגעתי לגיל הזה בכלל.... וחוץ מזה.. ההתמוטטות שלי האחרונה וגם כעת.. אני כמו ילדה בגילאי ההתבגרות שמנסה למצוא עצמה.. מעזה לפעמים יותר.. מותחת גבולות מרדנית וכו'.. חתול כדי אני מורה ואמא ורעייה... קשה נורא!! והתפקידים החדשים לא מאפשרים לגיטימציה לגיל ההתבגרות.. ובית ההתבגרות נלחם להיות נוכח.. בלבול!!!!! בלגן... בתוך גוף כל כך קטן... כאב בלתי נסבל... פעם נעה לפה פעם מתפקדת כך ופעם כך... ובלי קשר.. מה שלומך? איך היד? והאם נהנית הלילה משינה יותר רצופה? חלום.. את כאן? אוהבת אתכן מתמודדת

את פשוט מתבגרת לאיטך בקצב שלך ואין בזה שום פסול אפילו הייתי אומרת טבעי..

יהיו מי שיגידו שאני משתלטת 😊 דומיננטית או וואט איבר ... אבל באמת כואב הלב לקרוא אותך ... תקשיבי !!!!!!! קרבן זה מי שלוקח אשמה שלא שלו עליו .... כולנו מעולות בזה .... בבקשה ממך תתעלמי ממנדי ומההערות שלה ...תכתבי כמה ומה ואיך שאת רוצה ועוזר לך ... תיראי היו מי שטענו שהכתיבה שלי פגעה בהן ...זה לא מה שבאמת פגע בהן מה שפגע בהן ,זה דברים שלהן שלא טופלו .. .גם כאן מנדיי לא מפריעה לך מה שמפריעה לך אצלה (כמו שאצלי) זה הפחד המשתק מההחלטתיות שלה שלנו מרגישה אלימה ומכווצת ... אני מציעה לך שבתור התחלה עד שתרגישי שוב בטוח שם ...לכתוב הכל על מה שאת רוצה ,ואת יודעת כולנו כותבות עוד ועוד מאותו דבר גם מי שהאשים אותי בזה עשתה את אותו הדבר....ופשוט -לא לקרוא את ההודעות שלה ...לא להגיב לה ולא לקרוא ....עד שתצליחי להתגבר על הפחד ממנה ...כי כשאת פוחדת את נופלת ישר למקום של הקרבן האשם .... אולי אחרי זמן שתצליחי להתגבר על הסקרנות והרצון לדעת הכל (כדי להגן עלייך כי ידע זה כוח) ותיראי שהיא סתם עוד קרבן כמו כולנו כפי שאז אודי אמר לה ...תביני שאין מה לפחד ממנה ..... ואני הכי מבינה אותך קוראת אותה ומרגישה משותקת ...אבל זה התקפן שבה ...שמעניין שהגיע בדיוק שאני הלכתי ...כי הרי חוץ ממני מי שהלך לא היה בפורום חצי שנה ....אז חומר למחשבה !!!!! אודי תמיד תמיד כתב לי כיתבי כמה ואיך שאת צריכה ..ואני אומרת לך את אותם מילים .... אוהבת. אביב שקפצה לביקור עידוד ...כי אתם מאוד חשובים לי וכי קשה לשחרר .. אבל זה בתהליך

נכון שקשה לשחרר אני לא מנסה בכלל כי אני חייבת את המקומות שבהם אני נמצאת ומשתדלת מאוד לא להכניס את עצמי למקומות שמרגישים לי לא נוח..אז מקסימום לא עונה.. אבל כאן..הלב שלי נמצא .. ולא מצליחה לדמיין שלא אהיה כאן.. מבינה שאלך זה לצורך טיפול..ויחד עם זה קשה לי נורא בלעדייך.. אוהבת חטולית

לא יודעת. לפחות הערב. פעם ראשונה שאשתתף בטכס יום השואה. לא בא לי.....שמעתי...הפנמתי סיפורי משפחה. הפעם הזמינו. אוףףףף...אבל אין לי ברירה.. באסה. חטולית....צריכה אולי לחשוב קצת על כל מה שהמנדיי הזו כתבה. מעניין אם אודי יתייחס לזה כי זה למטה בשרשור.. אז בדרך כלל הוא לא ממשיך מלמטה.

מצטערת בשבילך על יום עצוב כזה... גם לאמי יש אח ואחיות ניצולי שואה אבל מעולם לא הוזמנה לטקס.. אז נמנע גם ממני.. ולגביי מנדיי.. חכי שאודי קודם יענה לא לקחת ללב יםה שלי הכל טוב.. אוהבת אותך חטןלית

תודה מקסימה...נראה מה יהיה. ולגבי מה שכתבת שם. את אמיצה❤

תודה מתוקה למה את לא נכנסת ?? אפילו תכתבי על היום הכואב הזה זה חלק בלתי נפרד מהחיים.. אוהבת חטולית

כתבתי שם.. הייתי רוצה שהוא יתייחס למנדיי הזו...תודה מתוקה. שלחתי את כלם לטקס ונשארתי בבית....יאללה..בורחת. נמאס לי

אז מה אם את בורחת הכל בסדר רק אל תכעסי על עצמך יפתי אוהבת חטולית

הגבתי אך זה לא נשלח.. מנסה שוב... רשמתי שאפשר לכבד עד גבול היכולת ושתרגישי נוח גם לקום מתי שתרצי.. ראיתי כעת שרשמת שלא הלכת.. שמחה שעשית מה שנכון לך. ומקווה שהזמן הזה.. של השקט.. הבריחה.. יעשה לך טוב. זה ודאי לא יום קל לאף אחד... במיוחד בטקסים ובמקומות שבקושי מדובר ומתערבב עם הקושי הקיים ממילא... חיבוק יקרה מתמודדת

למה אתן רבות אצל אודי בפורום? נפגעות? מחריזות על עזיבה? אני קוראת אתכן קבוע... את מה שקורה עכשיו אני לא מבינה... מה איכפת לכן שבא מישהו מבחוץ ומרוב קנאתו מנסה לזרוע הרס וחורבן?!!!!! יש אנשים עם הפרעה כזו- לזרוע הרס וחורבן. רק ככה הם מרגישים בשליטה... אתן מוותרות בכזו קלות על הקבוצה שבניתן ועל האהבה שהצמחתן וטיפחתן כל כך הרבה שנים?! אם הייתי יכולה הייתי מרימה חומת מגן!!!!!!! אוהבת אתכן, חלום😢😢😢

היי חלום יקרה. וואו הרבה זמן...איך את? עזבי שם. זה מסובך...

חלום אני מכירה אותך מכאן? בית בשם אחר מתישהו? או שאנו חדשות זו לזו? בכל אופן.. אני מתמודדת (או לפחות מנסה..) ושמחה לראות אותך. מיכלי.. נכנסתי לשם אך כיוון שלא הייתי מעורבת גם לא היה לי מושג מה הולך שם.. מבינה שמשהו קרה.. אולי חדשה שנכנסה.. וזה היה עבורך טריגר.. העמיד אותך ועוד אחרות במקום לא נוח.. חלק עזבו חלק נשארו וזה עירער ופירק משהו (קבוצה) שנבנתה לאורך שנים ויצרה סוג של חומה ומגן שכעת איבד איזון... אולי אני טועה.. אבל מנסה להיות איתך.. עוטפת. מאחלת שזה יחלוף. ויהיה הכי טוב.. כי כפי שרשמו שם לפעמים בזמני הסתגלות קורים דברים.. וצריך לראות איך הם משפיעים עלינו.. מה מתאים לנו ואיך. מעודדת אותך כן לכתוב מה שמרגיש לך.. שם.. או כאן.. לתמלל את התחושות למילים. גם אם הם לא מובנות לאחרים למה אותך זה תופס ככה... כל אחד הוא עולם.. וזה מה שלך מרגיש עם השינוי.. מאחלת לך לקבל מענה טוב. וחיובי. ובינתיים איתך... אוהבת

היי חלום לא זוכרת שפגשתי אותך כאן או שם.. מצדיקה כל מילה שלך בסלע כל הכבוד לך מקווה לראות אותך גם כותבת בהזדמנות הזו.. חטולית

מתמודדת. זה לא זאת שהופיעה...היא פשוט נהנת מהמהלך. זה הבנות שהחליטו ללכת..לא חשוב. אני פה. בינתיים.מאמינה שיתיצב..תודה. וחלום זאת dream ממזמן. אני פה הרבה זמן.....

לא ידעתי שבעבר היית חלק מהפורום ההוא. . כך לפחות הבנתי ממה שכתבת כאן... מתוקה ויקרה שלי אין שום קשר למה שהתרחש שם עכשיו לבין שתיכנסי עכשיו עם הודעה חדשה שלך ...להפך ...יכול רק לעזור ולעודד את מי שכן מתחבטת לכתוב אני הכנסתי 3 הודעות . .רק כדי לעודד את הבנות לענות או לא..להכנס ולא לברוח גם חלום/ים יכולה לעשות זאת ודברים יכולים להסתדר יותר מהר ככה לפחות אני חושבת חטולית

מבינה יקרה.. העזיבה של אנשים יקרים מאכזבת.. גם אם היא מובנת.. חיבוק אהובה. בטוחה שיתיצב.. הזמן עושה הרבה... שלך, מתמודדת

לא הייתי שם. לא יודעת על מה מדברים.. ניסיתי להבין ממה שכתבו כאן.. וכן לפני יומיים פתחתי בכלל את הפורום שם.. ניסיתי לקרא לראות מי שם.. אךהיה מסובך לי... אני לא חושבת שאני מסוגלת לכתוב שם.. זה חדש לי ואין לי כוח להתחלות על אף שאתן שם.. גם ראיתי כינויים נוספים שהכרתי מזמני פה... את חלום לצערי עדיין איני נזכרת.. צר לי מותק.. אגב.. מדברים על זיכרון.. לאחרונה נמחקים לי המון ממאורעות עבר.. אני שמה לב שלא זוכרת הרבה דברים בסיסיים .. כמו שבת דודה שלי הייתה איתי היסודי.. והרבה מהפגיעה בכלל.. כמעט ולא זוכרת מאז ומתמיד.. רק מאורעות.. והיום זה מפריע לי.. כי אף פעם בעצם לא ניתחתי את העניין.. אלא יותר התעסקתי בהשלכות.. מהפגיעה זוכרת מאורעות מסויימים.. והם יחסית בודדים ל...4 שנים... לפעמים יש בי צורך לדבר איתו כדי שיזכיר לי... שיחזיקו לי את הזיכרון... כל כך קשה לחיות בלי ידיעה ברורה.. רק תחושות.. וחלק מהמאורעות... אפילו לחשב מתי זה התחיל חישבנתי לפי המורות שהיו לי והתמונות... המטפלת הנוכחית טוענת שזה בגלל טראומה נוראית. ואף מעלה השערה שיכול להיות שהייתה פגיעה נוספת מוקדמת יותר.. מה אתן אומרות? לראשונה מגיעה לזה.. מוזר.. כי אני מטופלת כבר 9 שנים עם מעט הפסקות באמצע.. כל פעם מתפרק לו חלק אחד... ועוד אחד.. מתי ארגיש שאפשר כבר לשים את זה מאחורה??????? אוהבת, מתמודדת

מאמי מתוקה שלי יש מצב שבמשך השנים דברים..מקהים את הזכרון לא בלתי אפשרי... גם אם נגעת רק בהשלכות..זה לפעמים מרגיש שנגעת בפגיעה... לא נורא אם את לא זוכרת הכל..זההרשום לך בזכרון וכשיצטרך לעלות..אין מה שיעצור. רק זמן...ואיתוי נכון. תראי ..מנסיוני זה לא תמיד עובד רק על זיכרון ויזואלי . לפעמים מה שנחווה בילדות כמו ..איש גדול מאוד..עכשיו יכול להרגיש כאיש רגיל לחלוטין..או ...ריח מתוק..שפתאום הופך לריח שנוא כי קרה שם משהו שפגע..הזכרון התהפך מריח מתוק למשהו בלתי נסבל... רעשים שבילדות נשמעו צורמים..ועכשיו נשמעים רק בלתי נעימים.. וכל זה למה.. כי כילדים העולם שלנו בנוי מאייך הילד קולט את הסביבה..וזו הסביבה שהוא מכיר לא משהו אחר..!! ככה קורה שדברים פתאום רק בכאלו מתגמדים אבל לא באמת..רק בכאילו כדי שאפשר יהיה לשרוד יפה שלי ותני לזמן לעשות את שלו... מה שצריך לצוף יצוף גם אם תתנגדי מאוד.. אוהבת אותך חטולית

היי מותק בדיוק כך.. השלכות כנראה מלמדות המון על מה שקרה... כי זה סוג של שיחזור.... איני חושבת שמהרגע הראשון זכרתי וכעת שכחתי.. אלא חוויות מסויימות נחרטו בזיכרון.. ורובם נעלמו באותו הרגע... מפחיד לחשוב שברגע שיתופו דברים שוב הזיכרון יתבהר ויביא קושי גדול... איך אפשר ככה להתנער מכל הסיפור הזה???? עד שעושים תהליך לעובדים על חלקים בנפש פתאום "מרגישים בנוח" להתגלות חלקים כואבים נוספים שהיו.... מתי אצליח להיות אני? כשאני מבוגרת בלי יכולת להנות מהחיים?????? אוף!!!! מתחברת לכל מילה שאמרת על תחושותינו כילדים והחוויה מול זה כשמתבגרים.. זה מתקשר למה שאמרתי שבוע שעבר.. על הצורה שזכרתי אותו. ואז היה נתק וכשראיתי אותו שוב הודהמתי לגלות כמה זה שונה מהזיכרון שלי..... היה רזה.. עכשיו התמלא היה גבוהה כעת נמוך.. אבל אני שוכחת שעברו שנים טובות הייתי ילדה אז היה גבוהה.. כעת הוא נמוך.. אז היה רזה.. כיום עברו שנים שהתמלא.. הגיל גם עושה את שלו.. רק אני נתקעתי ילדה...... אולי לכל החיים... :/ מתמודדת

לא מתוקה שלי ממש לא נתקעת בילדות את רחוקה ממנו מאוד כי אם לא...אייך היית נישאת ומקימה משפחה ?? ילדה לא עושה דברים כאלה היא ממשיכה לחיות כילדה ומתנהגת כילדה.. זו תקופה שמאוד מרגישה עכשיו את הילדה שנפגעה ומנסה להבין בראש של האישה הבוגרת של היום מה היה שם..כשהיתה ילדה וזה תהליך שימשך עד...שהכל יגמר..בלי קשר לתאריך..או הגדרת זמן... רק אחרי שתדברי את הכלללל...יתחיל להגיע השחרור... התהליך שלך עדין לא הסתיים...סבלנות..לילדה היה סבלנות עד שאת הבוגרת תעיזי להציץ פנימה..ולך נשאר עכשיו לתת לה מקום .. להסתכל ישר לעינים ולראות..להעיז לתת לה את המקום שלה יודעת שלא קל אבל זה התהליך... ליל מנוחה יפה שלי נדבר מחר.. אוהבת אותך חטולית

צריכה עכשיו לחכות לרבעון חדש לגשת לאורטופד אחר שפעם עבד עם הקופת חולים שלנו ועכשין מקבל רק באופן פרטי. . בנתיים גם אין תורים אליו ויש לי משהי בקרבת משפחה שתודיע לי אם...ומתי מתפנה תור לרופא.. בחיי שזה מתיש אותי כל הריצות האלה .. ועדיין מחכה לתשובות של שאר הבדיקות לגבי מרפאת כאב יש לפחות 3 חודשים לחכות.. אז מחכה..

חטוליתוש, כמה כוח צריך.. כמה סבלנות.. ונניח תהיה לנו הסבלנות.. הכאב הבלתי פוסק מתיש.. מתסכל.. צר לי לשמוע שלוקח כל דבר זמן המתנה ארוך ויקר.. מקווה שלא כל הזמן הזה תסבלי ויהיו הפוגות או שיעלם כליל. שמחה לשמוע שיש מישהי מהמשפחה שתוכל לעדכן אותך ברגע הנכון.. איך היה האירגון עם הבן? לילה טוב נשמה טובה מתמודדת

היי מתוקה שלי הארגון היה די מהיר כי אני כבר סידרתי אתמול ...מיינתי את כל הכלים..שהיו המון..מטבח שלם מקצה לקצה כל מה שרק עולה בדעתך שצריך... המטבח שלי מחולק ל-3... חלבי..בשרי..פרווה.. לכל דבר יש את הכלים שלו והסירים שלו בנפרד אז החלוקה יחסית די קלה... אממה..?? בכל אחד מהם ישנם המון חלקים...המיון היה קל ..האריזה היתה מפרכת... אבל עמדנו בזה אצלי בחדר שינה יש בוידם מאולתר שלשם עוברים כל הכלים.. כשהכל כבר ארוז העלעת הדברים היתה ענין של כמה דקות וגם זה כבר מאחורי.. אפילו עשיתי 3 מכונות כביסה ולמחר נשארו רק עוד 4 להערכתי או 5 מקסימום.. ושוב אני כאן בסלון בזולה שלי יושבת וכותבת כי לא מצליחה לישון... ליל מנוחה יפה שלי חטולית

עונה לך כאן לגבי הזיכרון שלי שנפגע..אז הפגיעה היא בטווח הקצר.. וכן בהחלט שזכרתי אותך ..אפילו חיפשתי אותך הפורום..עד שנגעתי למט ה למטה ושוב קראתי ... אייך אפשר לשכוח משהו שאוהבים.?? גם השארתי לך הודעה שתיכנסי אבל לא נכנסת... וחיכיתי.. ברוכה השבה השווה.. מתוקה נהדרת שאת חיבוק עד אלייך חטולית

כל הכבוד!! כן.. מכירה את הפרוצדורה מקרוב.. אצלי בבית לא היה מאוד הרבה כי בחגים התארחתי רק בחוהמ נשארתי בבית כך שלא היה מאוד קשה שמחה בשבילך שזה מאחורייך.. וכביסות.. חח לא נגמרות אף פעם.. במיוחד אחרי חג כזה ארוך בו לא מכבסים... הערימות מצטברות... מקווה שבסוף כן נרדמת.. ונהנית מהשינה שנותרה.. לפחות. שלך מתמודדת

מאמי שלי את!! כאמור.. עברתי סערה ככ קשה שלא היה לי פניות נפשית להיכנס.. ואולי חבל.. כי הייתי מקבלת כוח במקום להתפרק... אך לא היה לי כוח לכתוב.. בקושי לפקוח עיניים.. התנתקתי לחלוטין כמו פיתחתי דמות שלא זוכר. את הקושי כי יש עבודה.. בית.. ילדים.. אך כיום העבודה נגמר.. הבית נקי ומסודר.. הילדים במיטות.. מגיע הקושי הגדול.. ואז.. מכיוון שלא יכולתי להכיל.. שוב התפרקתי לעוד "דמות" שבמקום להתמודד.. (לצערי) הוספתי לעצמי התמודדות.. אך באותם רגעים זה לא מורגש אלא רק הצורך להתנתק.. לברוח.. להשתולל... לבעוט...... התרגשתי לקרא שאני בליבך.. מרגישה זאת גם!!! מקווה שלא איכזבתי בהיעדרות.. וכשלא קיבלת איתות כשרשמת לי הודעה.. ושמחה שחיכית. כי אני הייתי מתאכזבת אם לא הייתי פוגשת בך! ....... לגבי הזיכרון.. צר לי לשמוע!! איך את מתמודדת מולו? האם זה כמו שריר שניתן לחזק על ידי תרגולים? שוב קיבלתי באהבה את החיבוק. ועוטפת אותך בחום בחזרה.. מתמודדת

זה לא ענין שהתאכזבתי תארתי לעצמי שאם את לא נכנסת יש מגבלות...ילדים ..בית...וכל השאר ...לא חסר נכון...אז נשארתי וחיכיתי ליום שכן תוכלי ...ואין שמחה ממני שאת כאן... לגבי הזכרון אין שום דבר שאפשר לתקן כי תאים שמתים במוח לא מתחלפים הם נשארים פגועים .... אני לא מוותרת לעצמי ומשתדלת כל פעם למצוא משהו שיכול לעזור לחיזוק הזיכרון על תאים חדשים ככך אמרו לי בבית החולים אז מורידה לי המון משחקים שעובדים על הזכרון כדי שהמוח לא יתעצלן...חחח כמו למשל למצוא את ההבדלים ...המוח צריך להגיב. ולמצןא כדי לעבור שלב..אם מצליח אומר שהזיהוי היה טוב וככה ממשיכה... או פזלים...לא של תמונות אלה חלקים שונים שמצריכים אסטרטגיה של חשיבה או משחקי מחשבה...קשה אבל לא מרימה ידיים.. ככה מעסיקה את המוח שיעבוד בכוח גם הכתיבה קשה לי כותבת מוחקת כל הזמן כי כתיבה עם שגיעות לא מובנת... גם זה אימון חשוב כמו קריאה חיבוק עוטף מתוקה אהובה חטוליצ

חטולית יקרה שלי!!! ראשית תודה ששיתפת.. מצדיעה לך שכך את עובדת על הזיכרון.. כמה זה מצריך התעסקות.. ואנו לפעמים מקבלים פעולואלו כמובן מאליו... עכשיו מבינה כמה זה לא פשוט לך אפילו לכתוב.. ואת תמיד מגיבה מהלב והאורך כלל לא משנה לך.. כמה מעריכה זאת!! האם את מצליחה או האם יש לך אפשרות להפוך את הצורך הזה של אימון הזיכרון למשהו חוויתי עם סובביך? כלומר הרכבת פאזלים... יחד..? או שזה פחות יוצא? אוהבת אותך מתמודדת

אשאר פה לבינתיים..אין לי יותר מקום שם. כאילו תפסתי מקום של מישהו אחר. פשוט רעים!!! אוףףףף

מיכלי מאמי על מה את בכלל מדברת !! מי אמר שאין לך שם מקום?? כתבתי לך שם שאת לא תופסת מקום של אף אחד!! גם אודי לא כתב דברים כאלה את ממש טועה מתוקה!! אוהבת

עכשיו נכנסה מנדיי. היא הייתה פעם...נו.היא מרגישה שתפסנו לה. ובכלל מרגישה ש...אין אמון באף אחד.

אוף אני מרגישה עצוב כמוכן ... וממש חייבת בשביל עצמי את המרחק הזה .. זה נכון טיפולית ומנדיי היא טרול עכשיו זה פשוט בולט וברור גם לי ... שחיכתה שאני ילך .. אל תפחדי ממנה תתעלמי ותכתבי דווקא שם יש לך מלא מקום ... אוהבת אותך אל תוותרי על המקום שלך אביב שעוד קצת כאן כי קשה שם בחוץ ...

מיכלי מאמי יפה ונבונה שלי את לא לוקחת מקום של אף אחת!!! שתיכנס מי שתרצה ... לך יש את המקום שלך ואף אחת לא יכולה לקחת ממך צריכות להמשיך להכנס ולכתוב כרגיל יפתי אוהבת אותך.. חטולית

אביבי.. הלוואי שיהיה לי אומץ לעמוד מול כל הדבר הזה...גדול עליי הבלאגן. בינתיים מחכה לאודי.. ואל תרגישי מחוייבות. עשי מה שלך טוב! את לא אשמה בכל זה...

מיכלי מותק!! עדיין לא נכנסתי לפורום השני כי עמוס לי גם ככה עם מה שיש... (אגב מה לרשום כדי להיכנס לשם?) אך מבינה שאת מוצפת... ושקשה לך.. רוצה לחזק מה שנאמר.. (למרות שאיני מעורה בפרטי המקרה) לכל אחד יש את המקום שלו.. שולחת חיבוק מתמודדת

תודה מתמודדת. פורום פסיכולוגיה קלינית. של דוקטורס.

תודה נסיכה!! :*)

הייתי חייבת להגיב.. החיים בחוץ אכן קשים לבד... אם נכון לך להתנתק מבחינת הנפש שלך זה מה שתעשי! ואם מרגיש לך לפעמים תוך כדי הניתוק צורך להיכנס גם זה בסדר! ההחלטה לא חייבת להיות אבסולוטית.. ואני שמחה שאת מציצה.. הלוואי אוכל לשלוח לך גם כוח.. ברגעים היקרים האלו... אוהבת אותך מלא מתמודדת

הראש מתפוצץ ממחשבות ושוב לא נרדמת ... עוד מוצש ארוך כי נחתי בצהרים למה כולם יכולים לישון ולא מפריע להם גם שנצ...ולי אסור אפילו 10 דקות נימנם קל הראש כואב והצוואר תפוס עם הכתף ביחד כבר למעלה מחודש ימים ורופא אורטופד שולח אותי למרפאת כאב בלי להגיד מה יצא מהצילומים ןמהאולטאאסאונד... אני לא יכול לטפל בזה...למה ?? מה כבר יש שאתה לא יכול לעזור ?? בתקופה האחרונה התחלפו 2 רופאים אורטופדים טובים שעזבו ולא היתה ברירה אלה ללכת לרופא שאני לא אוהבת להגיע אליו ...רק כי הוא היה היחיד שפנוי.... אוףףףףף איתם תמיד זה על חשבון החולים בבוקר צריכה לסדר חזרה את כל הכלים של הפסח להחזיר אותם למקומם עד הפסח הבא..ויש לי מטבח שלם לארוז ... בגלל הכאבים בכתף יהיה קשה יותר .. מה יהיה יהיה כואבת ונמאס מהכאבים שמתי בקבוק מים חמים וזה התחיל לנזול עלי יש בעיה עם הפקק

חטולית אהובה!! אני מבינה שאת סובלת.. כואבת.. מהיד?! כאב לא מוסבר?! כבר תקופה?! כמה לא פשוט זה להסתובב בין רופאים למצא את הסיבה כדי לאפשר החלמה... בייחוד כאשר התחלפו ונשאר אחד שאינך מתחברת אליו.. או לטיפול.. האם כבר הלכת למרפאת כאב? האם לא מצאו כלום? ממה את חושבת שהכאב מגיע? מעוצב רגשי המשפיע על הגופני?? או בהחלט פיזי לחלוטין? ומה עם השינה... הצלחת להרדם? איזה קשה זה לא לנוח כשכולם נחים.. רק כדי לא לאבד את הלילה.. וכשהעזת לנוח 10 דקות זה התבטא בחוסר שינה... מעצבן!! אל תמהרי עם החלפת הכלים.. ודאי יבינו או לחלופין יושיטו יד לא?! האם הכל עלייך? אם כן.. קחי את הזמן... כמה שייקח.. תרגישי טוב מותק!!! מאחלת שתמצאי מזור לכאב הכתף.. ותצליחי להנות משינה טובה ורצופה! אוהבת אותך מתמודדת

מתמודדת יפה שלי עדיין לא קיבלתי את כל התוצאות של הבדיקות שעשעיתי ולא יודעת מה המקור של הכאב העז הזה.. עדיין מחכה לקבל את כל התשובות לפני שאקבע תור למרפאת כאב .. בסוף נרדמתי אחרי 4 פלוס לפנות בוקר אני מניחה שאוכל לקבל עזרה בשאר הדברים שעלי לעשות ..רק רוצה כבר להיות אחרי לא אוהבת שדברים נסחבים בלי סוף תודה מקסימה שלי אוהבת אותך וחיבוק גדול עד אלייך..🤗🤗 חטולית

היי...בהחלט חג קשה!!! אוףףף בכל אופן מקווה שיש לך פחות כאבים.. מרפאת כאב עזרו לי בזמנו. תנסי. בכל מקרה רציתי לשאול, אולי לא הבנתי, את מחכה לטיפול? זה יקח הרבה זמן? גם מבאס. איתך יקרה. מיכל

היי מיכלי כן מחכה לזימון לטיפול... אמרו בין 6 שבועות לחודשיים ועדיין מחכה לכל הבדיקות שעשיתי כדי לקבוע תור למרפאת כאב תודה מאמי אוהבת חטולית

מאמוש... בטוחה שאת עושה הכל... מאחלת לך רק טוב ושימצאו מקור לנתינת מענה.. או לחלופין שיעבור כמו שבא...!!!! כן.. זה בהחלט מעצבן לראות שדברים עוד לא מסודרים ובזמן אחר ודאי היינו הכי מאורגנות ומסודרות.. אך כרגע הכי חשוב זה הבריאות! ואת! השאר ילך לפי כוחותייך.... קיבלתי את החיבוק.. התענגתי עליו.. שולחת לך בחזרה עם הרבה כוח מתמודדת

תודה יפה שלי אני מחכה עכשיו לתור כדי להתחיל מחדש ...שוב טיפול.. אחרי המון זמן שלא הייתי... מרגש וגם מרעיד את הבטן חוץ מהטיפולים במרפאת כאב הכל ביחד יוצר אצלי לחץ במיוחד אחרי שעברתי לפני 4 שנים ארוע מוחי הכל מועצם ברגש ובמתח הנפשי.. תודה על החיבוק הגיע הזמן 👌😻😻 חטולית

הגיע בזמן**

חטוליתי!!!!! חובה לשמור על עצמך! ארוע מוחי... לא פשוט!!!! יוצאת מזה.. תודה לאל..!!! איך את אחרי דבר כזה?? יש מעקבים שאת צריכה לעשות? משהו? או "פשוט" להוריד הילוך...?! איך מפחיד אותי להתבגר.... אוף!!!! עם הזמן אני מבינה בעצמותיי שהגדילה היא בין אם נרצה או לא.. המוות בסוף החיים ודאי.. כמה שיודעים את זה לא חיים את זה... אימי אמרה לי.. בהמשך למילים שאמרתי פה עליה.. שכיוון שהכל ידוע.. צריך לנצל כל יום וללמוד להנות ממנו... הרי כל דבר יעבור.. ואם קשה.. והרגש מציף צריך ללכת לקבל עזרה.. שכל ממשהו אחר.. הרי כאב זה משהו חולף.. צריך להודות ולהנות שאנו יכולים לנוע ועדיין לעשות דברים.. יש כאלו ששוכבים ומחכים שהמות יגאל אותם מיסוריהם בלי שיוכלו לעשות עם זה כלום לא עלינו... את מתחברת למילים אלו? אותי זה הבהיל אם כי נתן קצת איפוס כלשהו.. אמרה לי את זה בשבת. האחרונה.. שאמרתי לה שהתפרקתי והיה לי נורא קשה בחודשים האחרונים.. לא שיתפתי מעבר.. זה לא היה מועיל.. היא לא תיתן חיבוק.. גם לא תבין... רק יעשה לה רע... וצער.. אבל כיוון שאני כבר מעט מתאפסת לאחרונה הרשיתי לעצמי לדבר אליה כך.. וזו תגובתה.. המעוררת אך מלחיצה ומכניסה את הפחדים על עתידי... שגם ככה אני לחוצה מזה... בירברתי על עצמי יותר מידיי.. ואת.. חטוליתוש.. שמחה לשמוע שאינך מרימה ידיים והולכת לברר אצל רופא נוסף לפני האופציה של מרפאת כאב... מחכה איתך במתח לתשובות שעדיין לא הגיעו.. ומקווה שיבשרו טוב! ושהכאב יעבור! אגב, איך היום הכתף? והאם הלחצת את עצמך עם הכלים והמטבח? איתך, מתמודדת

שמחה לשמוע!!! שולחת עוד אחד.. ליום מוצלח ונעים. :*)

מתוקה ואהובה הייתי בטיפול בבית החולים במשך שנה..גם במעכב נשארתי נכה ביד ורגל שמאל לומדים לחיות עם המגבלות כי אין דרך אחרת וכן אני הולכת לטיפול ...אבל נפשי..!! עייפה מהמון דברים שכל הזמן קורים ...אין לי את הסבלנות של פעם... גם הזכרון שלי נפגע ואין דרך להחזיר.... אמא שלך צודקת כשהיא אומרת לך ללמוד...היום הילדים קטנים...הזמן שלך ללמוד יקר..כשהם יגדלו אולי גם לך יהיה יותר קשה ללמוד...תחשבי על זה... לא נלחצתי עם הכלים הבן שלי הרווק שעדין גר בבית יעזור לי עוד מעט להעלות הכל לבוידם... מתןקה שלי אל תהי בלחץ ..פשוט לא יועיל אני כבר יעדכן.. עכשיו הולכת לעזור לו ואחזור... חיבוק ונשיקה אוהבת אותך

חיבוקים מלא החופן... 😻😍😘 שיהיה לנו יום נפלא אוהבת אותך חטולית

מאמי שלי... וואה וואו.. כל כך כואב לי לשמוע מה שעברת.. אך גם כלכךשמחה שאת בחיים!!! קשה להתרגל לחיות עם נכות בפרט שלא הייתה קודם.. ונשמע שאין ברירה אך את בוחרת להתמודד ולא ליפול... גאה בך!! שמחה שהבן עוזר לך.. ומאחלת לו למצא זיווגו.. בזמנו.. שואלת בזהירות.. האם יש לך בעל כיום? לולי הבן תהיי לבד בבית? וכמה את יכולה להיות עצמאית? האם הכאב בכתף יכול להיות גם השלכה של הארוע? כל כך התעצבנתי לשמוע זאת... ומאחלת לך רק בריאות ואושר!!! אוהבת אותך נ.ב. לא התכוונתי ללימודים של השכלה.. אלא ללמוד את החיים לחיות ולהנות מכל רגע.. לזה התכוונה.. ובלי קשר.. ודאי שלימודים קל יותר שמכירים.. למדתי כל שנה והוספתי תעודות ותואר.. השנה העדפתי עצירה עם זה.. החיים עמוסים לי.. נפשית..

התעצבתי* כשצעירים** לפעמים יש שיבושים מקלדת... נוח לי יותר לכתוב מהסמארטפון... מקווה להבנה...

ושכחתי לשאול.. רשמת.. שהזיכרון גם נפגע.. עד כמה זה תופס אותך? איזה סוגי זיכרון? מאורעות? תווך קצר? ארוך? ....? איך את מתמודדת מול זה? האם יש דרך לעבוד על כך? איך זה תפס אותך בשלבי הטיפול? מול הפגיעה? בחיים?... זכרת אותי.. :) ואת השתלשלות הדברים שרשמתי אז.... למרות הקושי.. כל כך שמחה! ומעריכה!

כפי שאתן שמות לב.. איני שומרת שבת וחג.. בהחבא.. לצערי... עצרתי במה שהוביל להתדרדרות שלי... בסוכות לפני שנתיים שלחו לי הודעת אס אמ אס המבקשת מחילה. בלי להזדהות. תהיתי מי זו.. ומשלא אמרה חשבתי שזו רק מישהי אחת מחברותיה בעבר... ההתכתבות המשיכה בצורה שאני חושבת שזו היא ומי שמעבר לקו אישרה לי כי שאלתי זו... אמרה כן. עם הימים היא רצתה שנדבר... אז פיניתי זמן כי ידעתי שזה יכולה להיות שיחה טעונה ולא יכולתי לשוחח כך מול ילדיי ובעלי.. וביום שיכולתי התקשרתי... ו.... הוא(!!!!!!) היה מהעבר השני של הקו!!!!!!!!!! שוק. לא חלמתי על זה..... את המספר היה לו מאחותי.. הרי לא היה אמור להיות לו.. זה לא אותו מספר שהיה אז... לי לא היה את שלו... הקשר חזר והוא החליט שכנראה כדי שיהיה נוח לו לבוא אז יסגור איתי את הפינה.... או יתחיל מחדש.. לא יודעת... כי בהתכתבות כשחשבתי שזו חברה מהעבר.. הוא רשם לי.. בתוך הלילה.. "אוף משעמם לי.. בעלי בבית הכנסת מה איתך" זה היה בזמן שנשארו ערים כל הלילה שמחת תורה.. ועוד כלמיני כאלו.... לא ידעתי לאכול את זה.... לא דיברתי והוא הבין את השוק ואמר חשבתי שאת מבינה שזה אני.. אז ביקש שוב "מחילה על חלקו בעניין" ואמר ששנים לא יכל להסתכל במראה... אם אני מוחלת.. אמרתי לו קשה לי לענות... אמר מה עד כדי כך... עניתי כן. ואמר שמחכה לשמוע ממני.. וכך נגמרה השיחה.. ומאז ניסה עוד פעמיים לכתוב לי הודעות ומשלא הגבתי הפסיק. לא היה לי כלים להתמודד מול זה... פשוט התפרקתי. תרתי משמע.... התפרקתי= התפקרתי... פיתחתי דמות כלשהי.. חלק ממני... שמתחילה לצאת... (הייתי מאוד ביתית ופחות יוצאת) יוצאת אני מתכוונת למועדונים. לבנים... לסווינג.. לרקוד. לאלכוהול וכו'.. כמובן הלבוש מאוד פרובוקטיבי!!!!! זיגוג בין חרדית אמיתית. בלבוש בערכים במוסדות לימוד בעבודה.. לא פתוחה בכלל.. דוסית למהדרין... לבין חית לילה.. מופקרת...... כמובן בעלי לא ידע בשעתו על מה שעובר עליי.. סיפרתי לו על בהתכתבות רק כשנרגעתי קצת מההתנהלות שלי ההשפעה של ההתכתבות.... הייתי חוזרת בשעות סבירות שלא יחשוד בכלום. כמובן שגם השעות האלו לא התאימו לי.. כי לא הייתי יוצאת.. אבל כל הזמן שיקרתי משהו אחר.... הסתכנתי. אך לא כל יום גם לא כל שבוע.. כדי לא לעורר חשד... התחלתי להכניס אלכוהול לשגרת חיי כדי לחיות.... ואז קצת התאפסתי! עברה שנה.. וסבתא נפטרה... וביום ההלוויה... דודה אחת... מקנאה באמצע כנראה... התנפלה על אימי במילים.. עוד לא קברו את הסבתא.. היא שוכבת מולן.. להוצאת התיסכול של הדודה על כך שלא הייתה עם הסבתא בימיה האחרונים.. פרקה על אימי.. (שאגב ביקשה שתבוא... היא והאחים התחננו לעוד עזרה משאר האחים ורק 3 היו!! ישנו אצלה בחודשים האחרונים בתוכנות ועוד.. והם 8..) בקיצור גם ענייני ירושה נכנסו לתמונה והמרירות של הדודה אין לתאר!! צעקה על אימי בלי הכר.. אז התערבתי ואמרתי דיי.. לא מתאים.. במיוחד לא עכשיו... הדודה התהפכה עליי!!!!!!! את... אל תדברי אליי... יורקת עליי ומשמיצה אותי.. ומגלה לכל הנוכחים את "הסוד" שחשבתי שזה סוג כל חיי..... אותה דודה הייתה כמו אמא לאחותי בשנים של הנתק אז כנראה אחותי סיפרה לה.. או בעלה על העניין.. מהכיוון שלהם כמובן.... הדודה יורקת עליי כשכל המשפחה שלי שם.. רובם לא יודעים דבר... ועוד כל אנשי ההלוויה.... טוענת שאני פיתיתי את הגיס ונישקתי אותו.... (אולי רק זה מה שהם משערים) שתקתי מה יש לי לומר הרי כל מה שאבד זה רק יגדיל את הדיון.. והסבתא עוד לא קבורה.... זה חזר על עצמו בהלוויה נוספת שפגשתי לצערי שוב הדודה חצי שנה אחריי.. של אחיהם.. דוד שלי... כמובן שזה עשה לי סטופ רציני ברצון שלי לראות את אחותי.. לראות אותו והמשפחה שהקים... לא חיפשתי יותר להשלות לעצמי משפחה.. השלמתי שלעולם לא תהיה לי אחות.. ושזה לא טוב לי לראות אותה או לשמוע עליה... כעסתי על אחותי. כעסתי על כולם. מכאן חזרה לי הדמות הזו.... המופקרת.... האובדנית.... ההולכת על חבל דק..... בנוסף.. לפני חודש התחתן אחי.. אח שהיה גרוש... והכל החל אז.. בנישואין הראשונים. וגם הפעם האחות.. הגיס.. בתמונה.. וזה עשה לי דז'וו מטורף..... כל שלושת המאורעות האחרונים.... בעצם זיעזעו או עולמי.... טילטלו ברמות קשות... איבדתי ערך של חיים.. עשיתי מעשי אובדנות ונשארתי בחיים... איכשהו... לא רואה בעיניים.. פוגעת בעצמי בבילויים מפוקפקים .. יוצאת מהבית חרדית ומחליפה בגדים מורידה כיסוי ראש ונראית טי נייג'ר ....... מחוללת כל מה שרק ניתן.. דווקא... לא רוצה לשמוע על אלוהים... אך. גם זה מפוצל.. כי חיי.. השגרה... היומיום מבוססים על דת רק רגעי השקט שלי... אלה שבלב או כשאני יכולה לצאת בלי חשש בהם אני דוברת כל מוסכמה אפשרית... בנקודת זמן זו.. שהבנתי שאני מאבדת עצמי על הדעת... פניתי עם מליוני רסיסים לטיפול... כאילו לא עשיתי כלום עד היום....... אני אותה ילדה. של אז. פגועה. לא יודעת להתמודד. צועקת לחיבוק. צועקת שיהיו. צועקת שיחזיקו אותי בזמן שחיה משתוללת בתוכי. מתמודדת

מתמודדת יקרה אוףף עצוב לקרוא אותך זה מה שהתכוונתי על הסמרטפון בדיוק זה ...אני לא שוכחת מה עברת אז בבקשה תעצרי לפני שיהיה מאוחר .... תגידי שינית את המייל שוב ... חיבוק ענק ענק ... ותזכרי שיש לך היום מה להפסיד שני ילדים מדהימים ...תעצרי עבורם ..

אביב!!!!!! או אביב..... מנסה לעצור... קשה כל כך...... זה בריחה מהעולם... זה מכניס אותי כאילו למקום שמח... שבו אני רוקדת... משוחררת.... כועסת על כל כך הרבה דברים.. שקרו לי. ואף על הדת ואלוהים.. על המשפחה והבעל.... לפעמים לא יכולה להכיל..... אכן אם לא היה הסמארטפון אולי לא היה לי לאן לברוח... אבל הייתי משתגעת כך או כך... חייבת עזרה. לכן פניתי מחדש לטיפול... לנסות לאסוף את עצמי ולמצא דרך חלופית להפיג כעס ולשנות או לטפל במה שיוצא ממני כשאני נפגשת שוב בפגיעה או בפוגע או בדברים המעוררים אצלי אסוציאציה..... כל כך זקוקה לאחיזה הזו... לחיבוק ולא מקבלת אותו בחיי... ולצערי הבריחה הזו היא גם תוצר של חוסר בהרבה הכלה וחום..... הילדים..... וואו הילדים.... כל עולמי. אני לביאה במה שקשור אליהם.... שלושת המאורעות האחרונים דיללו לי את הכוח לעבוד ואף להיות האמא שהייתי... עושה הכל.. הבית מטופח והילדים מאורגנים היטב אך בלי חיות.. מצידי... הייתי משתעשעת איתם.. יושבת ומשחקת שעות... אין לי כוח..... בקושי לעצמי... ייסרתי את עצמי על כך.. והערצתי את עצמי להיצמד לילדים חזק.... לשחק איתם בכוח.. להדליק שירים.. וכשלא היה כוח.. הלכתי איתם לגינה ולחברים העיקר לחייך לבלות ושהם לא ירגישו כמה שניתן את הדיכאון שלי.... לחבק.. לנשק.. להילחם כמה שאני יכולה... איבדתי המון. המילים של הדודה בפומבי.. לקחו את מה שנשאר ממני.. טרפו את הקלפים.... והחתונה מוטטה עוד יותר כשהכל חזר ... כשאני רואה שהוא עומד בגב זקוף בלי פחד מסתובב חופשי במשפחה.. ישב בשולחן עם כולם.. מצחקק... ואני בורחת לשולחן אחר.. ואף אחד לא אחריי.. אף לא מתעניין איךאני מרגישה.. גם לאחר שיודעים.. מאמי שלי. תודה על תגובתך!! רוצה מעט להרגיע.. זה שאני כותבת זה כי הדברים לצערי כבר קרו.. אני כעת מתאפסת מהם מחדש... וקמה.. וזה לא קל!!! מעריכה שרשמת... מאוד!!! כמה זה חשוב לי.... יודעת שזה לא פשוט עבורך לכתוב בכלל.... מעריכה מאוד. לגבי המייל.. רשמתי לך תבדקי אם קיבלת.. מקווה שזה נשלח אלייך.. חיבוק, שלך מתמודדת

מתמודדת יקרה,כל מה שכתבת כואב כל כך..את פוגעת בעצמך במשחקי התפקידים, את מאבדת אותך! עצוב. אבל כל כך חשוב שהלכת לטיפול. בבקשה טפלי בעצמך. כי את חשובה וגם ילדייך. אם האם מאושרת כך יהיו גם הילדים. איתך.

מיכלי יקרה מאוד! אכן.. קולעת כמו תמיד.. איבדתי את עצמי.... וכמעט לדעת.. מקווה לחזור. מנסה... מחדש... מניחה שכל פעם כזו יש כוחות נוספים.. והתובנות אחרות.. רק יש רגעים שנרכש מציף.. מטעטע.. מבלבל.. ומחשיך... על הכל... שם הייתי.. עכשיו קצת רגוע.. מנסה לנשום. להתחיל לעבד את שעברתי. לתת לזה מענה. ולראות איך להתקדם.... תודה על התגובה "אם האם מאושרת.....".... הלוואי!!!!! הלוואי אצליח לתת להם אושר פנימי... אמונה בעצמם. שמירה על כבודם. והרבה ממה (שיש) ואין בי...... בקיצור שיהיו בריאים בנפשם. שלך בהערכה רבה מתמודדת

קראתי אותך שוב ושוב מנסה לומר לך את המילים הנכונות ןמוצאת שהכאב שלך שחיית במשך השנים ...פשוט היה לך בלתי נסבל ברמות ...... לא אכפת לי עכשיו לא מהדת ולא משום דבר ..אם שמרת או לא...אם הפרת או לא..... מצבך באמת היה גרוע מנשוא ....אבל פנית שוב לטיפול וזה מה שהכי הכי חשוב..!!! לצערי מכירה היטב את הלופ הזה שבא עם דז'וו ...ומחזיר אותך למקומות לא רצויים... שנים חייתי כך ולא היה לי עם מי לדבר...כבר הייתי אמא ל 3 ..אז אפילו עוד לא הלכתי לטיפול.... חשוב מאוד יפה שלי שלא תישארי עם כל ה"זבל " שיש בתוכך שתקיאי אותו אצל המטפלת ...גמני כיום אשה דתיה..לא חרדית...ומאוד מבינה את ההגבלות שיש לך בתוך החיים ...ולגמרי לא מסכימה עם השתיקה שלך מול בעלך...!! היום בכל מגזר שתפני אליו חרדי דתי דתילוני חילוני.... באף אחד מהם לא תמצאי הסכמה שבשתיקה ליחס משפיל מצב בעלך... אהובה שמחה שאת מטפלת בעצמך ואל תעיזי לוותר עליך כי בלעדיך אייך יראו הילדים ??? מי יתן להם את החיבוק ??? מי יגיד להם הכל בסדר אמא כאן בשבילכם?? מי יחזיק להם את היד בשעת צורך ?? רק את !!! מחבקת אותך בהמון אהבה יפה שלי את בדרך הנכונה ולא חשוב מה היה..חשוב מה יהיה מעכשיו והלאה אוהבת אותך חטולית

חטולית שלי!! תודה על המילים.. ההבנה.. ההכלה.. אכן העניין כבר לא דת או לא.. זה משהו מעורער שמשתולל.. מחכה לצרוח.. ובמקום צרחה.. מגיב כך.. אימי השבת אמרה לי.. אדם צריך לעזור גם לעצמו.. נכון העבר כואב אבל אי אפשר לאפשר לעצמנו ליפול.... מתחברת לזה.. אבל זה כל כך לא היה שייך לומר לעצמי את זה קודם.. הכל היה כל כך מדמם.. רק עכשיו כשאני מעט מתחילה לקום מסוגלת לשמוע את זה.. אומנם עדיין זה כואב כי זה קשה נורא. אבל אין מנוס...... החיים ממשיכים.. ואם אתקע כאן.. כל חיי אפסיד.. אז למרות שקשה... כמו גלים.. לפעמים שוקעים.. ולפעמים עולים.... מחבקת בחום ואוהבת. כמה בטוח זה להיות במקום בלי שיפוטיות של דת ומגזר.. עם המון הכלה והבנה.... שלך מתמודדת

תמיד איתך בלי יוצא מהכלל רק שמרי עליך מתוקה שלי יש לך עוד 2 נשמות יקרות ואהובות שתלויות בך ולהם מגיע אמא נפלאה ומקסימה כמו שאת יודעת ומסוגלת להיות... אוהבת אותך חטולית

אוהבת ומעריכה את היותך...

עצוב וחבל לי. כתבתי אצל אודי. יעלה בטח מחר. חבל...אולי ככה הפסקה ולחזור? תמיד תתקבלי בזרועות פתוחות. את יודעת את זה, נכון? היי שלום. תודה לך על כל ההשקעה הרבה בתגובות לי ולכולן. את משמעותית מאוד ותחסרי לי.

אביב יפה שלי... אני לא יודעת מה קרה ואיך.. רק לפי מה שכתבה מיכל ומה שרשמת בשירשור שלי ההתנתקות מהמדיה קרתה כעת.. זה טרי.. הכל בסדר? מעריכה מאוד את תגובתך אליי.. את יקרה! ואני זמינה גם במייל... במידה ותרגישי יכולת ונשמר לך המייל שלי.. גם אם את צריכה זמן זה הכי טבעי ומעולה שאת מודעת לעצמך ומאפשרת לך זאת.. אולי אני מדברת מה שאיני יודעת... מקווה שלא הכאבתי בדברים שולחת הרבה כוח וחיבוקים אוהבת המון מתמודדת

מיכלי הכל בסדר זה עצוב להפרד אבל אני רואה בזה התפתחות שלי עם עצמי .. תודה יקרה

שמחה שבישבילך זו התפתחות .... ולא יעזור מה שתגידי ...תהי חסרה לי המון אין לי ברירה אלה לכבד את ההחלטה שלך ... מקווה שתחזרי !!! אוהבת אותך חטולית

אביבוש איתך! מחבקת! והמון אוהבת. מתמודדת

היי בנות! מאוד התרגשתי לראותכם כאן.. עונות ומגיבות כמו אז.. החיבוק חם ועוטף אני כל כך צריכה אותו..... פתחתי את הפורום לפני כמה שבועות.. לא הצלחתי לקרא.. גם לא לכתוב.. מין חולשה ואי ידיעה מהיכן להתחיל..... ולפני יומיים נראה לי.. ניסיתי וזכיתי בכל!!!! המסתן אותי.. ריגשתן. תודה!!!! שנלחמתן להישאר עבור כל אחת שפה.. שמתווספת ושחוזרת... זה כל כך לא מובן מאליו. האם יש פה מישהו מומחה כמו אז אידה? הפרשה ואז זה עמד לסגירה וקירטע.... ונס נס!!!! שזה עדיין פועל.... בזכותכן כנראה! ממ.. אתן ודאי זוכרות את כל התהליך ההתחלתי.. ואז שהתחתנתי.. ותההיתי מתי יבואו ילדים.. ואז היו הלידות... בן ובת.. מושלמים!!! תודה לאל.. לאורך כל שנות הנישואין היה לנו קושי בתקשורת... בהתחלה היה מאיים על הזמן בגרושין ולא מתמודד עם כלום. זה גרם לי לחוסר בסיס מטורף.. היה מאיים כשתלדי אעזוב אותך ועושה ברוגזים ממושכים... ניסיתי דרך רבנים ואף יועצי זוגיות.. עד שבשלב כלשהו כולם הרימו ידיים יאמרו לי אין מנוס מגירושים. כל כך לא רציתי זאת... אולי כי פחדתי... אולי כי האמנתי שאנחנו יכולים לחיות ביחד אנו מתאימים. זה רק עניין שיקלוט מזה נישואין... שותפות.. וגם אם לא יבין שמתעלל בי מילולית.. שיבין שצריך לשנות משהו.. הוא חשב שיודע הכל וטען שכולם טועים ואני צריכה ואני ואני ואני..... לשנות את המחשבות.. המילים.. וכו'.. אף אחד לא אומר ככה.. לא חושב ככה.. לא מתנהג ככה... לא חותך בצל כך ולא אומר כד במקום אגרטל.......... אם שכחתי מפתח בדלת ונכנסת להתקלח.. הוא טען שעשיתי בכוונה.. בקיצור.. היה נורא.. ובהתחלה דיי האשמתי את עצמי שאיני מתנהגת נכון ואולי הוא צודק והוא מושלם ואני צריכה ללמוד וכו' עד שכבר לא יכולתי להכיל והתחלתי להתפרץ עליו.. ואז טען שאני מתפרצת.. אז היה פסק זמן. תודה לאל הסכים ללכת לטיפול באופן פרטני.. כנראה ביחד לא הועיל.. היה צריך קודם משהו יחידני. הטיפול היה טוב. וחזרנו. אך הרגשתי שאכן משהו בו הולך ומשתנה לחיוב אבל אני כבר לא שם.... הוא היה מחמיא ואני לא מרגישה את המחמאה... לא נהנית ממנה בכלל... והרגשתי רע עם זה.. עד שהתעורר אני כביכול מתתי.... אגב לפני פסק הזמן הגיע שלב בו לא יכולתי יותר וממש צעקתי את נשמתי.. כמו ילד קטן שמנדנד את ההורה שיקשיב לו..... אך היה אטום אליי... לא הצלחתי לישון כל הלילה ההוא ולקחתי המון כדורים.... בסוף הגעתי למיון.. תודה לאל אני בסדר ולא קרה לי כלום.. נכון לעכשיו.. הזוגיות בסדר. אך עדיין קשה לי בה... במיוחד כי היחס לילדים מאוד נוקשה... שוב על אותן האמירות.. אם לא... אז.. אני אוציא אותך מהבית.. אקשור לך את הידיים אקח את המשחק (האהוב ביותר) לשבוע מדגדג עד שהילד בוכה ולא מרפה... אותו זה מצחיק.. הילד סובל.. ועוד... כל זה מחזיר את התקופה שאני סבלתי ממנו.. כי הוא כאילו לא רואה.... הוא הפסיק עם הטיפול.. חושב שעשה תהליך והוא מלך העולם. אבל לצערי הקשיים חוזרים... אומנם לא מאיים כל הזמן על גרושים. אבל נוספו מכות (רק לי) שכביכול מגיעות בצחוק אך הן מוציאות מהדעת......... וכד סבירים לו הוא טוען שאינו בעל מכה שנותן סטירה שכועס.. אני מדברת כאילו הוא כזה... לולי התחלתי טיפול לא הייתי קוראת לזה אפילו התעללות... כי כאילו משהו בי קיבל את התירוץ שלו שאינו מכה בשעת כעסו אז אינו בעל מכה... אבל כל פעם שהיה עושה כך הייתי מתעצבנת עליו בשתיקה.. מה שלא הזיז לו וכשהיה שוב מכה היה ממשיך את הצחוק ואומר עכשיו לא תדברי איתי? עכשיו ברוגז? לא הייתי ברוגז וכן דיברתי אבל הייתי מתרחקת ממנו.. וההתרחקות הזו רק גודלת..... לא מסוגלת להתגרש. מפחדת. כרגע מרגישה כלואה!!!!! מלא מחשבות.. תהיות.. ובעיקר פחדים..... מכיוון אחר.... אחותי... כזכור (אולי) לכן.. כל הפגיעה הייתה בסוד כל הזמן... מעולם לא דיברו עליה... וכשסוף סוף סיפרתי לאימי.. ואחרי קרוב לשנה לאבי.. נעשה נתק כביכול טבעי מאחורי והגיס... בלי הסברים.. כלומר תמיד לא אהבו אותו. הוא היה מניפולטיבי שתלטן וכו'.. וייתכן שזה הסיבה שאחותי הבינה שבגללה הנתק.. וכנראה הגיס.. בעלה מכר לה.. המשפחה שלך שונאת אותי מתאכזרת עלייך.. והיא אפילו לא טרחה לברר...... הנתק נמשך קרוב ל4-5 שנים.. בהן היא ילדה ילדים שנה אחר שנה... כל הזמן שנודע לי על כך צבט לי הלב... ואףבלי קשר הייתי מנסה כל כמה זמן להתקשר אליה ולברר מה איתה איך חייה ולהסביר שהנתק הוא לא בגללה.. רק אני זו שהייתי מתקשרת כולם ניתקו קשר. זה היה מפגר כאילו אני הפגועה עושה משהו שאלוהים יודע למה... אבל אולי דווקא בגלל זה... אין לי עוד אחות.. רק בנים.. ומאוד הייתי רוצה לצייר משפחה מאוחדת...ולא היה לי קשר עם האחיינים שזה קרע אותי וכו' וכו'.. לחתונה היא לא הגיעה כמובן.. והנתק נמשך עד.. לפני שנתיים וחצי בערך.. פעם אחת שמעתי שהיא בבית חולים.. הודעתי לאימי והיה לה פריצת דיסק.. ומאז משהו חזר לאט לאט... היה לי שיחת טלפון איתה והיא אמרה לי אני מאמינה לבעלי מאה אחוז. אם את רוצה להישאר בעבר תישארי. אני ראיתי בעיניי איך פיתית אותו.. ולשאלתי איך הסכמת לזה לקרא.. אמרה רציתי לראות עד להיכן תגיעי.... תעזי.... השיחה לא הייתה מפורטת. אך הבנתי שהוא כל השנים ישב לספר לה סיפור... והיא קנתה אותו. בלי לברר... ברור לי שהיא לא ראתה כלום.. אך זה כואב לשמוע שאומרים ראיתי (ואני סבלתי 4 שנים.. למה לא עצרתם.. אפילו אם אני אשמה.....) ברור לי שנוח לה ככה בלי לשמוע צד נוסף.. להשאיר את העבר בעבר ולהתקדם עם קשר למשפחה שכנראה כן היה חסר לה....... כמה שהשיחה כאבה... ברגע הרגשתי איך תון יורד לי מהנשמה.. אפילו שיודעת הפוך.. זה כבר לא סוד שהיה משהו.... ..... וזה הקלה!!!! אז שיחקתי את המשחק... וחזר הקשר להורים. והכרנו את 7 האחיינים.... זה הצריך שפעם אחת נאלצתי לראות את פני הגיס כדי לראות את האחיינים.. כי היא ובעלה יחד(!!) כמובן לא היה דיבור.. רק לאחיינים ואליה.. אני זוכרת שהייתי בשוק.. זכרתי אותו גבוהה והוא היה נמוך.. זכרתי רזה והיה מלא.. כרס.. כל כך היה שונה..... אך זכרתי אותו כילדה.... וכך נשארתי כנראה עד היום למרות שאני מתקרבת ל30.... והיום מעט מפגשים כאלו.. אצל הוריי... כשלאחר כל מפגש אני מתערערת נפשית בלי שאף אחד ידע.. רציתי למחוק את העבר.. להתאמץ ולשמוח שהמשפחה חוזרת...... אחותי כאילו גם ניסתה.. מאותה שיחה בכלל לא אמרה כלום.. ניסיתי!! עד.. לפני שנה.. שראיתי שזה בלתי אפשרי... אבל עד שהבנתי.... המצב שלי רע!!!!! רע!!!!! אמשיך בפעם אחרת.. זה כבר יותר מידיי... מותשת. תודה למי שהצליחה לקרא עד הסוף.. וגם למי שלא. מעריכה מאוד! מתמודדת. נ.ב. אשמח לשמוע מכן... איך אתן בחיי היומיום? מה שלומכם?

יקרה אל תוותרי עלייך בבקשה .. את עוברת התעללות לשמה ולא מגיע לך לא הגיד לך מה לעשות רק בבקשה תשמרי עלייך גם ההתנהלות מול הילדים נוראית בעיני ותשאיר בהם צלקות לחיים אוהבת אותך , וכן שמרתי ונלחמתי על הפינה הזו אחרי שאידה עזבה. אין כאן אף שומר אז תזהרי במה שאת כותבת .. את יכולה להצטרף לפורום המקביל אני בטוחה שיקבלו אותך בשמחה כרגע אני מעדיפה לא להיות במדייה בכלל .. אבל לא יכולתי שלא להגיב לך אני הרי השושבינה שלך זוכרת . בבקשה ממך יקרה אל תישארי עם המכות והעלבונות לבד זה לא מגיע לך ....יודעת שזה לא נהוג אצלכם אבל... ותיזהרי עם הסמרטפון בפעם הקודמת זה הביאו אותך לצרות .... תיכנסי רק מכניסה בסתר לפורום ותמחקי שוב כל פעולה שאת עושה תחשבי תחשבי ץחשבי טוב טוב לפני חיבוק ענק ענק ענק בשבילך

יקירתי...בהחלט קשה. פה אין לצערי מנהל פורום. יש את פורום פסיכולוגיה קלינית שכלנו כותבות שם כשרוצות מענה מהמנהל..כרגע לא בטוחה מי נגד מי שם. מי ישאר בכלל....לי קשה כרגע לקרוא הכל ואת כלן שם. תכנסי ותקראי...אולי תשתתפי שם ותקבלי סיוע מקצועי. פה זה אחרת...אין מנהל וככה אנחנו אחת עם השנייה...לא יודעת מה יהיה.. בינתיים איתך

מיכלי יקרה!!! בקושי נכנסתי לכאן.. אולי בהזדמנות אכתוב שם.. לא ראיתי עדיין.. קשה להתחיל מקום חדש.. אתם שם רושמות מידי פעם כפי שאמרתן.. אז אולי זה יקל עליי.. נכון לעכשיו אני מנסה לחפש איזון בחיים.. קשה לי לפתוח מחדש.. רק להמשיך את הקיים. ובפרט שנשמע מהדברים שהמקום לא מסודר ולא יציב.. בינתיים עושה מה שיכולה ונראה מה הלאה... תודה שהגבת. וזאת פה. איתי. נשיקות

בוחרת מובחרת שושבינה שלי! כיף לראותך.. כיף שהשארתי.. הפורום המקביל זה מה שמיכת רשמה? אכן רק לאחרונה הבנתי (ואיני מבינה למה כל כך באיחור) שזה התעללות.. אומנם לא איומה בסקלה אבל עדיין.. הבנתי כי חזרתי לטיפול והעליתי את הדברים.. המטפל. החדשה האירה את עיניי.. ואני קולטת אחרת את הדברים... אומנם עדיין לא יכולה לעשות כלום.. אפילו לפעמים לדבר את הדברים קשה לי זה כמו להוציא רכבת מהגרון... אין לי כוח לדבר.. רק שותקת.... וזה סוג של דיכאון כנראה... אבל מתמודדת מול כל כך הרבה חזיתות שאין לי כוח. בהזדמנות אמשיך איך ומה החזיר את הטיפול ומצבי היום... יש בבעלי משהו שכל כך אוהב... אך ה"עונשים" כל כך חמורים... וזה מבלבל.. גם אותי כאישה וכמובן הילדים... הם פגועים ורצים אליי (הוא לא מכה אותם אך יכול לצעוק להעניש להאשים וכו'..) ואוהבים אותו מאוד... תודה על תגובתך. למרות שהפעם שהבנתי אינך מעדיפה להיות במדיה.. וזה שרשמת זה בגללי.. אז ממש מעריכה זאת!!! קצת מלחיץ שרשמת שאזהר במה שאני רושמת... אכן מדיה זה דבר מפחיד.. איני זוכרת ספציפי את העניין הזה שאולי סיכן אותי?! מניחה שזה בגלל שאני חרדית ובעלי לא ידע על האינטרנט? כבר מזמן גם לו יש.. ונפתחנו מעט יותר.. אז מהבחינה הזו לא חוששת. וזה בסדר לי.. מבחינת תוכן..... הוא מודע לפגיעה שהייתה.. לא מודע להשלכותיה הקשות.... הוא גם לא יודע שנכנסתי לפורום ואת הכינוי שלי.. ולא עוקב אחרי זה.. מעריכה את הדאגה. ומאמצת בחום את החיבוק. לא מזמן התחלתי טיפול אז מקווה שיעזור לי בעניין הזוגי גם.. לפתוח עיניים.. לראות אם נכון ומה נכון.. ואיך להתנהל... אוהבת המון. תודה!!!

יפה שלי נראה לי שגם אחותך פוחדת מגירושין ...זה נראה לי ממש ברור.. אבל..לא קל לאשה דתיה עם 7 ילדים לפרק משפחה...לאן תלך איתם..? אייך תכלכל אותם..סיפור לא קטן גם היא סוחבת על הגב...אז מה כבר נשאר לה לעשות...להמשיך בחיים שלה ולא להאמין לך כי זה הכי פשוט בשבילה... זכור לי שכתבת פעם עוד לפני שנישאת שנורא רצית לראות את התינוקת החדשה שנולדה לה ופחדת ללכת אליה..( אם אמי לא טועה).. המסגרת המשפחתית מאוד חשובה במגזר הדתי עד כדי שהם פשוט מתכחשים לכל מה שיכול להפריע להם בחיים.. ולשאלתך...אני כבר סבתא ל4 נכדים..אז היה רק הנכד הבכור.. יש לי 4 יהלומים...ברוך השם בעיות רפואיות לא חסר ..מן הסתם כמו אצל כולם.. אבל יש זמן גם לזה בהמשך מחבקת אותך בהמון אהבה כמו תמיד עוד נדבר גם עליך ועל בעלך... ודרך אגב..אין דבר כזה סתם סתירות בצחוק ממש לאאאאא את אשתו והוא מחוייב לכבד אותך כגופו... האם הוא מכה גם את עצמו?? ברור שלא!!! כרגע רק אומר לך ליל מנוחה יפה שלי עוד נדבר חטולית

חטולית יקירה!!! 4.... וואו מרגש!!! איך הזמן טס לנו ככה... בריאות בריאות!!!! שמרי עלייך!!! מזה בעיות בריאותיות... של הגיל? ואי כמה זה מפחיד לגדול....אוף. כלום לא בשליטה שלנו.... לגבי אחותי.. כן.. לא פשוט לה אני מניחה.. ונראה שהיא בהריון נוסף אך איני בטוחה בזה עדיין.... מאחלת לה.. להם רק טוב.. וכן.. כנראה אז דיברתי על רצוני לפגוש את ילדיה... הבכורה בת השאר כולם בנים... לגבי בעלי.. מסובך... כרגע אנחנו לא מדברים.. לפעמים כשצריך בחוה"מ התכתבנו לגבי הילדים... התנהגות מבישה!!! אבל מעיד על חוסר תקשורת מזעזע.... מי יודע מה יהיה בסוף החג.. או שזה יתפוצץ או יחזור לקדמותו... אני תוהה.. כמה אני אשמה בזה.. אף פעם לא ראיתי תקשורת טובה ונישואין תקינים.. בכל אופן.. ההרגשות שלי כלפיו אמיתיות. עברתי מספיק כדי להבין שהוא לא מכבד אותי רגשית. ואף לא גופנית... כשאני מביעה בפניו דברים שמפריעים לי הוא מחזיר את זה באשמה כלפיי כאילו אסור לי להרגיש לכעוס או לכאוב... הוא מושלם. יעבור.... לאחר שבוע ככה.. מצליחה להיות אפתית.. איכשהו.. מחכה למפגש אצל המטפלת.. לראות מה עליי לעשות.. איך להתקדם.... איך החג מתקדם? איפה עושה את החג שבת? שלך, מתמודדת

בחגים כולם תמיד אצלי לאן ילכו ?? החג עבר נפלא היה כייף גם בחג השני ..גם זה כבר מאחורינו..÷)) שלא תעיזי לוותר עלייך ולא משנה מה !!! מאוד נוח לו להפיל את התיק עליך ולצאת נקי כפיים אלה מה... אוהבת אותך חטולית

חטולית מהממת.. כמה כוח זה דורש.. שמחה שאת מצליחה להנות מהביחד.. ומכך שהבית מתמלא ברעש.. וילדים.. וכו'... אני בטוחה שהם מקסימים עוזרים גם.. ומחזיקים הרבה כוח שמחה ושהות נעימה לכולם.. כן עבר פסח ככ מהר.... שתהיה לנו שגרה נעימה! קשה להיכנס לשגרה אך היא בעזרת השם תהיה טובה לנו.. מנסה לא לאבד אותי.. ופחות להכנס להאשמה עצמית.. אך אני עדיין בבירור עצמי לומדת לומר דיי.. ולהכיר במציאות שמגיע לי אחרת.. ושהדברים כמו האלימות המילולית והמכות... אינם נכונים גם אם הוא אומר שזה סתם ובצחוק.. והתפתיתי להאמין לזה.. אך הרגשתי רע. בקיצור לא חסר עבודה... ואין קיצורי דרך.. בהצלחה בשגרת היומיום... את עובדת כעת או בבית? שלך באהבה מתמודדת