פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8454 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.

אוףףף..והיום אני עובדת. הייתי חייבת לקרוא את אודי... ולראות מה כתבתי...לא האמנתי לעצמי שהעזתי . סתם כבר אקום במילא. מקווה שאתן ישנות

מיכלי אכן ישינה אבל לא מזמן הלכתי לישון כתבת שם דברים נפלאים ויש לך במה להתגאות גם עם הימים הקשים שאת עוברת הכי קשה היום לסמוך על..במיוחד אם אנשים שלא בטוח שישמרו את הדברים בתוכם אבל הצלחת וזה נהדר באמת צעד מאוד משמעותי עבורך ואני שמחה עבורך מקווה שאת כבר נחה עכשיו לפני כניסת השבת אצלנו מדליקים בשעה 18.30 אז יש עוד מעט זמן לפני כניסת השבת רק עכשיו ישבתי לנוח שבת מבורכת השבת הזו שהיא שבת אחרונה לפני ראש השנה שתהיה לכם שבת נהדרת שבת מופלאה והמון מנוחה חטולית

מכיוון שעבדתי הכנתי כבר הכל אתמול ורק קצת דברים אחרונים עשיתי..אז זמן מנוחה. אכן. והעזתי לשתף אתכן ושם.. זה גם לא מובן מאליו. אהבה ואחווה ולסמוך...וואו קשה אבל מנסה ולפעמים קצת בפחד. אני מרגישה את החיבוק שלך אליי...זה מורגש ברצון שלך לעזור לי. תודה. שבת מבורכת ורגועה. בשורות טובות.

10/09/2020 | 17:30 | מאת: חטוליתוש

בדיוק שבוע לפני ערב ראש השנה מה אתן עושות? כבר החלטתן מה מכינות לחגים? חטולית

10/09/2020 | 18:21 | מאת: מתמודדת.

שאלה יפה!! לא התחלתי לחשוב על זה.. שבוע הבא בראשון. נתחיל... שבת שלום בינתיים

10/09/2020 | 18:59 | מאת: מכל

חברות לפורום...ולדברים שלא מצליחה לשתף אחרים. שלא נראה לי שיבינו לעולם!!! ואתן כן. לחג. עוד לא עשיתי תפריט ואומרים שוב סגר...סגר..סגר.. אוףףף מחרפנים אותנו. אבל לומר לכן את האמת לא רוצה משפחה מורחבת בכלל...כיף לי ככה. רק בעלי והילדים....אף שנה לא חוגגת עם הוריי. גם לא פסח. רק עם בעלי וחמי וחמותי....השנה לא. השנה מצומצם

10/09/2020 | 20:00 | מאת: חטוליתוש

מיכל עושה רושם שגם אנחנו נטצרך להיות לבד חוץ מהבן הדתי שלי שיבוא מבעוד מועד לישון כאן עם הבת ואשתו..עדיין.. טוב זה לפחות משפחה גרעינית..כי הבן שלי נמצא כאן די... מה שאומר שגם ראש השנה לא יוכלו כולם להגיע לערב ראש השנה הלוואי שכבר יהיה טוב אווווף הכל בלחץ כל הזמן חטולית

10/09/2020 | 20:04 | מאת: חטוליתוש

מה קרה את נשמעת כעוסה איכזבו אותך שוב ? מי הם אלה שלא יבינו לעולם ? רוצה לשתף? חטולית

10/09/2020 | 20:50 | מאת: מכל

חטולית.. הכל כל כך קשה...אוף....שתפתי חברה. אבל לא ממש,שיתוף כזה מכל הלב.. כזה שרע לי ועל המטפלת . ..לא יבינו לעולם זה הסובבים אותי אף אחד לא יודע כלום. בעלי יודע חלקים. הוא לא יודע במי מדובר ואין מצב שידע....זה מסובך....לא חיצוני ולא זר. הכי קרוב שיש.....ו...משפחה גרעינית שאני בניתי!!! הם היחידים שחשובים לי בעולם הזה....לא רוצה אורחים!

10/09/2020 | 23:20 | מאת: חטוליתוש

מיכל לא כולם צרכים להבין גם אם מאוד תשתדלי לא בטוח שבאמת הם יבינו ... אל תספרי גם לבעלך מעבר למה שאת בטוחה שלא יוכל להבין או להכיל לא כולם בנויים לזה באמת מה שהכי חשוב,זו המשפחה הגרעינית האחת והיחידה שאת בנית מתוך נשמתך הכואבת וכך גידלת וכיוונת אותם ובהם את תהי גאה..!! זה לגמרי בסדר לא לרצות בכלל אורחים זו זכותך ואגב אורחים גם הבן הצעיר שלי רוצה לבוא עם ארוסתו להנחל כאן בחג )): נחכה ונראה אייך יתפתחו העיניינים. ליל מנוחה חטולית

לא רק,שלא יבינו....זה יגרום לבלאגן. וצרות כנראה..

09/09/2020 | 18:19 | מאת: מכל

תודה יקרות!!! כתבתי ונמחק לי. אוך. בכל מקרה תודה על האחווה. חטולית הגבתי לך אצל אודי. ואמא שלי היא אישה קשה..לא רק איתי. בכלל . חרדתית, עם בעיות משלה. ואין לה יכולת הכלה לאחר. היא חושבת על עצמה בלבד..ביקורתית מאוד...לא פשוטה. איזה יופי שיש לך תיקון עם אמך...אצלי לא יהיה...היה לך עמוס השבוע. מקווה שתוכלי לדבר עם המטפלת ולסגור הכל. ולמזלי קרה דבר טוב השבוע ששוחחתי עם חברה על הטריגר. פעם ראשונה שממש נעזרתי בחברה בזמן אמת!!!! ולמרות הפחד שתלעג לי או תרכל מאחורי גבי העזתי. והיא הייתה שם קשובה ומקסימה. מתמודדת לגבי האוכל...לא יודעת רעיון. הבעיה שלי בעיקר בערב...במשך היום סביר. בא אחר הצהריים אני זוללת (עוגיות היום)וכל מיני...אנסה הערב להפחית...נראה. ובואי ננסה אולי לבנות תפריט לעצמנו. נכתוב מה נאכל נתכנן.. אולי יעזור. תודה.

09/09/2020 | 21:53 | מאת: חטוליתוש

מצטערת לשמוע שאת מתמודדת עם אמא במצב קשה כל כך ..גם היא חרדתית..וואוו אולי זה קשור לעבר שלה..? את יודעת שלפני שאמי התאלמנה גם היא היתה תמיד ביקורתית..עדין לא נגמלה מזה..כנראה שמשך השנים עם בעלה הביא אותה להיות כזו.. הפתעת אותי ממש לטובה וואוו הצלחת להיפתח לחברה ונעזרת בה בזמן אמת !!! כמה נפלא והיא היתה קשובה ומקסימה פשוט נפלא אני שמחה ששיתפת 😃😃😃 את יודעת שגם אצלי שעות הזלילה הן בערב..וגם בגלל שאיני ישינה בלילות אז..שוב מחפשת נישנושים ..גם לא עוזר לשמור על המשקל נכון..😏🙄😒 את לא לבד במערכה הזו איתך תמיד למרות שלפעמים מרגיש כאלו את לא מכירה אותי חטולית

09/09/2020 | 22:08 | מאת: מכל

כן.. בלילות תמיד מחפשת נשנושים. אוף. בקשר לאמא בוודאי שקשור למשפחתה( עברו חיים קשים בתקופת השואה איבדו את כל משפחתם) היא נולדה אחרי המלחמה ללא סבא וסבתא, ללא דודים או בני דודים....אם חושבים על זה...היא לוקחת כדורים להרגע ועוד. כתבתי לך אצל אודי לגבי המחשבות..בינתיים אגיד שזאת טראומה ושאני טיפלתי ואפילו הצלחתי די טוב!! ומוזר בהתכתבות..כאילו מכירות אחת את השנייה..אבל לא ממש..חברות מוזרה כזו..לא?

09/09/2020 | 22:34 | מאת: מתמודדת.

היי יקרה בערב.. אחר שכל היום את עסוקה בלעבוד בלטפל בלדאוג לכולם בלשרוד מגיע שקט ואת מול עצמך ושם יש הרבה כאב. כאב גם שאינו מתומלל. כאב שמודחק. אולי זה עצב. או כעס או שנאה... תחושות קשות לנשיאה... והאכילה היא בריחה יפה.... הנפש רעבה...ואין דרך להשביעה ברגע. אז הגוף מתמלל זאת לאוכל... לרכב פיזי.. וכך מרגיש שעושה משהו או מתרצה.... ואת יודעת ומרגישה שזה לא. ורק כואב לך על כך. רוצה לחזק אותך להרפות. (כן גבולות כשתוכלי.. כמה שיותר מודעות ושיח עצמי ואפילו איזכורים שתראי מול העין שיסייעו לך בשעת אמת לשלוט) או לתכנן את הערב באכילת ארוחות קטנות טובות בצהריים ואחהצ או לישון מוקדם וכד.. להרפות כדי לחמול. עלייך. הרי מגיע לך כל האהבה בעולם. כל החום והחיבוק... ותמשיכי בטיפול לפרום ולפרום.. ולאפשר לעצמך את התהליך שהתחלת אני בטוחה שזה ישפיע גם על האכילה בלי שתשימי לב... איתך מתמודדת

09/09/2020 | 23:08 | מאת: מכל

כנראה שכך...האכילה מרגיעה לאותו רגע..אחר כך אני מתחרטת. מעגל כזה... המטפלת חסרה לי פתאום. תודה יקרה. מקווה שגם את תוכלי להזין עצמך בארוחה טובה. מגיע לך יחס וחיבוק אוהב!!! חמלי על עצמך כי את שווה וראויה לכל היחס והאהבה. חיבוק ולילה טוב ומיטיב לכולנו.

10/09/2020 | 00:51 | מאת: מתמודדת.

יש לך תמונה של המטפלת בוואטסאפ שלה או משהו? אולי להביט בה בזמנים קשים יכול לחזק? לדעת שהיא מחבקת על אף שתביטי התמונה רק כי את יודעת ומרגישה כמה אכפת לה והיא נותנת מהלב.. נשמע קצת (הרבה) מוזר ואפילו יותר מזה.. אבל אני בטוחה שהבנתי אותי.. לצורך הריגעי.. אני ניסיתי זאת. לגביי, הלוואי ואהיה מוזנת..... ..הרחמים.. תודה לך :-*)

10/09/2020 | 06:36 | מאת: מכל

בוקר....אני החלטתי שבלילה לא כותבת. סוריקטה לימדה אותי. האור לא טוב. וחייבים שקט וחושך למרות הערות...אז עכשיו כותבת שכן יש לי תמונה וכן מביטה בה. .. ננסה לאכול מסודר היום. גם את תנסי לפחות? יום מקסים

10/09/2020 | 08:07 | מאת: מתמודדת.

ואי איזה כיף שיש לך... לפחות זה.... צודקת לגבי האור.. בלילה.. נפלא שאימצת לעצמך זאת. בוקר טוב ויום טוב מתמודדת

10/09/2020 | 13:19 | מאת: חטוליתוש

באמת אמך עברה תלעות קשות מנשא כמו הדור של ההורים שלי אבי היה קטן כשנסעו ברכבת המוות ..וכשהיא נעצרה..הורידו את סבי מהרכבת וירו בו למוות בלי סיבה..אבי שהיה קטן בן 4 ראה את ההוצאה להורג של אביו. כן נחרט לו בנשמה וחי עם הטראומה הזו כל חייו עד שנפטר מבינה כמה הטראומות האלה קשות... אבי מעולם לא נטל כדורים רק ברבות הימים הפך אלכוהוליסט לצערי הרב כל החיים שלו קראתי מה כתבת אצל אודי ..כעת אין מטפלת כי אני נפרדת ממנה כך שעד שתהיה ואולי אינה מכירה את שיטת אי אמ די אר..נחכה ונראה ימים יגידו.. וכאן כן מתכתבות מתייעצות משתפות כבר עברנו דרך ארוכה ואני כן מרגישה שיש לי חברה וירטואלית כאן .. לא יודעת אם גם לך מרגיש כך או לא אבל למעשה יש לי 2 חברות וירטואליות כאן אותך ומתמודדת איתך תמיד לא חשוב מה חטולית

לא יכולתי שלא להגיב אפילו במילה- שמחתי לראות שאת מרגישה כך כן אנחנו ממש חברות.... בלב. לגבי שאר הדברים הכואבים ששיתפת, זה דבר ככ יפה שאנו מבינות וחומלות על אחרים שהיו אמורים להיות עבורינו ולפעמים אף פגעו בנו בנסיבות חייהם... מקסים שיש לנו את היכולת לראות מחוץ לכאב שלנו ולהבין אחרים.... בייחוד את הורינו. לגבי טיפול, זה לא פשוט המעבר.. ובייחוד כשאין משהו מסויים שמחכה לך. אז קצת באוויר. אל תכנעי ותמנעי. בזמן שעובר - נסי לנשום לנוח. החגים גם בפתח כך שיש המון תעסוקה. אחרי החגים תנסי ממש למצא מישהי.. אם תרצי. מקווה שתמצאי בקלות. ותהיה כימיה מעולה ביניכן... ומיכלוש, קראתי ששיתפת חברה וזה היה לך טוב.. אני ככ מתרגשת לשמוע!! צר לי על אימך שמרגיש לך שלעולם היא לא תחבק ולעולם לא תבין או תהיה שם עבורך בשיח.... כמה שזה כואב... לפעמים צריך באמת להשלים עם העובדה הזו. זה מונע עוגמת נפש של ציפיה שוב ושוב... ונסיונות מאכזבים.. לצערי לא נכנסתי עדיין לפורום המקביל לקרא. ראיתי שרשמתן. אקרא בעזה בהזדמנות הראשונה. אוהבת אתכן מאוד מאוד.. אתן יקרות לי. מתמודדת

בדקה התשעים נפגשתי עם המטפלת ביום שישי. מעולם לא יכלתי בשישי...כי זה יום קצר עמוס שאני עובדת בו..וכו'. אז אם הסכמתי שישי זה כבר בהחלט היה נחוץ...זהו השבוע היא בתוך השמחה שלה... ואני בתוך העצב שלי. ושני קווים מקבילים...למרות שאמרה שנפגש ..בלי תאריך כרגע כי אולי זה יהיה רק לאחר ראש השנה??? אין לדעת. איפה אני??? לא יןדעת..עובדת. למזלי העבודה היא עוגן. אוהבת מאוד מאוד את העבודה והיא עושה לי טוב...תצחקו אבל חיכיתי כבר לחזור... שבוע בודד..שבוע של מלא מחשבות..ואפרופו שינה...תמיד בורחת כשיש מחשבות..יעבור.. סתם רציתי לשתף...

08/09/2020 | 17:12 | מאת: חטוליתוש

וואוו יום שישי את גם עובדת ובהחלט יום עמוס וגדוש ומבינה כמה הפגישה היתה נחוצה כן קצת קשה לשלב בין השמחה שלה והיא הסכימה לפגישה והעצב שלך שלא יכולת לדבר איתה בזמן אמת כשהיית הכי זקוקה .. פגישה של הדקה התישעים בטח היה מרגש..טעון..אבל בטוח שהועיל...מקווה לפחות שכן.. האמת שכמעט לא נשאר עוד ממש זמן עד ערב חג אבל אולי כן תוכלו להיפגש לפחות עוד פעם לפני ראש השנה..אם מסתדר לך כמובן שמחה מאוד לשמוע שאת יכולה לחזור לעבודה האהובה שלך שמטעינה אותך ומשמשת לך עוגן חשוב ביותר .. אייך היה לך השבוע בעבודה עם הקטנים ? גם אצלי מחשבות מבריחות את השינה מקווה שאת בסדר כעת רק שלא יסגרו את הגנים חטולית

תודה חטוליתוש... טוב שנפגשנו. השבוע היא לא יכולה ושבוע הבא עמוס..גם החג ובכלל אין לי יום חופשי שבוע הבא..אז קשה. הגן והילדים המתוקים נותנים לי המוןןןן...הילדה החמודה דומה כל כך לאחותה כמעט ואני קוראת לה בשם אחותה אבל משתדלת וזוכרת שלא!!! אלא רק בשמה. עניינים ובעיות שונות אחרות גם צצות..אז המחשבות לא נותנות מנוחה מוצאת נחמה במטבח ובאוכל לצערי. רוב החצאיות לא עולות עליי כבר.. באסה. מקווה שיתאזן ומחכה לראות אם אוכל להפגש איתה שבוע הבא...לא יודעת. כייף לה שהיא בשמחה שלה. ואני חושבת מה היא תלבש ואיך יהיה במסגרת מצומצמת..אמרה שיש הרבה סידורים לכך...אני סקרנית אבל ברור שהיא לא תספר... ;) איזה פערים בנינו.. עצוב לי...ומבולבל לי בעיקר. הלוואי שהיה לי חיבוק של אמא ( אמא חמה ומכילה) והורים מבינים.....חיים עם זה יום יום..שעה שעה. חסר. לא מצפה ממנה. פעם כן היום יודעת שלא יהיה.

08/09/2020 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

כן ימים עמוסים אצל כולם בטח קשה מבלבל לראות אותם פנים ושם אחר לגמרי אפשר להבין אבל תהי מוקסמת ממנה בטוח המטבח בימים אלה הם המפלט גם שלי גם מבינה למה לא פשוט אולי עכשיו כשתהי יותר עסוקה בגן עם הקטנים יקל מלברוח למטבח המנחם כל כך את יודעת שמה שאת קוראת פער נובע מעצם היותה המטפלת שלך לא בגלל שאת פחותה ממנה אז ברור שלא תשתף בדברים האישיים האלה וכן מותר לפעמים לתת לדימיון לשוטט לא מזיק כן חיבוק חם ואמיתי של אמא עושה המון את ההבדל למעשה..לכל החיים מנמיכים ציפיות ופחות אכזבות מהסוג שאי אפשר לתקן מסכימה חטולית

כן....לאט לאט נכנס לשיגרה. מקווה שרק אפסיק את העלייה הזו במשקל. אמא זה בעייתי. כבר אין ציפיות רק כמיהה למלא את החסר...חור שלא מתמלא..

חיבוק מיכלוש.. עיניי נעצמות ונכנסתי לרגע.. אז מקווה לכתוב מחר.. אוהבת. איתך! היה חשוב לי לומר.. חטוליתוש - חיבוק גם לך. האם התקיימה שיחה? מפגש? לילי בינתיים.. בעזה מחר

לא התקיימה שיחה היה בלתי אפשרי היה יום עמוס מהבוקר בדיקות סי.טי.. ומשם נסענו לבית העלמין בתל אביב ירקון לאזכרת 2 אנשים גיסי אח של בעלי ודודה שהיא אמא של בת דודה של בעלי משם נסענו לאשקלון גם בית עלמין לאזכרות של כל בני המשפחה של בעלי עליהם השלום.. וכשפנינו לחזור הביתה כבר אחר הצהרים נתקלע נקר בגלגל הרכב ..כך ששוב התעכבנו ..ובחזור עברנו בעוד כמה מקומות שהיו נחוצים לקניית דברים חשובים חזרנו הביתה תשושים אך מרוצים מההספק רק בשעה 18.15 וכן הודעתי לה מראש שלא נוכל לשוחח בגלל כל הסידורים באותו היום כך שהשיחה נדחתה לשבוע הבא זמן די לחוץ מבחינתי בגלל ההכנות לקראת החגים שיבואו עלינו לטובה רק מקווה שלא יהיה סגר כללי בכל הארץ ואז לא נוכל לחגוג עם כולם מי יודע מה יהיה תודה אהובה חטולית

כל הכבוד לך על הספקים ביום עמוס מתיש וארוך כמו שתארת.. והיום בחוץ בטח לא תרם.. דווקא נשמע טוב שדחית את המפגש אני בטוחה שהיית צריכה גם זמן לעכל הכל.. נכנסים לחגים... לא פשוט. נקווה לטוב מתמודדת

אני ככ גאה בך על הנתינה עבורך. שמחה שהיא יכלה לפגוש אותך בשישי. ושהלכת! ולא ויתרת לעצמך כי זה שישי... מאמינה לך שכל המצב הזה הכניס אותך ללופ של זיכרונות כואבים ודברים לא פתורים. הרבה שאלות. וצורך בחום וחיבוק...... איך היה לך המפגש? איזה חמודה את ברצונך שהיא גם תשתף בשמחה וזה יהיה שיתוף חברי הדדי.. מבאס שזה לא לגמרי כך.... הלוואי הייתה אמא כזו חמה ומחבקת... הלוואי שהיה לנו משהו להתענג עליו.... אבל המצב לא כך.. והקינאה והשאיפה צועקות לשמיים לפעמים.. אז אני שמחה שלפחות גם אם לא אמא יש לך מטפלת מקסימה שיודעת לגעת פנימה. ולחבק בחום. אני שמחה שאת מרגישה כלפיה גם חברה אשת סודותיך ואֵם. בנוסף לטיפול.. ולגבי האכילה.... וואי יקרה שלי.. כמה מבינה אותך.. הלוואי היו לנו כלים להעזר בהם בזמנים בהם אנו במצב רגשי מתוח שמזמין שינויים כאלו.. (אכילה רגשית למשל) אולי תנסי רק לשעה אחת שבמקום לאכול תשתי? בטח את יודעת את כל המילים וההצעות למיניהם ובתכלס אני האחרונה שיכולה להציע משהו בעניין......... אולי.. ננסה לתמוך אחת בשניה רק על יום בודד וכך ננסה הלאה? את - לאכול בריא אני - בכלל לאכול ארוחה!! יש לך רעיון איך? נראה לך אפשרי במדיה? האם זה רעיון בכלל עבורך? איתך, מתמודדת

מבינה אותך מאוד החסך בחום של אמא החיבוק החם שלה ההבנה שלה אמת יוצר חור גדול והמון כאב לב חוויתי זאת במשך שנים עד שבעלה נפטר ורק לאחר מכן התפנתה לחזור להיות לי ...אמא.. מאחלת לך שתוכלי אולי לגשר על הפער הקיים וכן לקבל ממנה את מה שחסר מכל הבחינות יש אולי אפשרות לנסות לדבר איתה רק שתיכן ביחד ולנסות להבהיר לה את מה שאת מרגישה ואת מה שחסר לך לקבל ממנה? סליחה על השאלה לא מתכוונת חלילה לפגוע אבל אולי אינה מודעת למה שאת צריכה וחסר לך.... חטולית

04/09/2020 | 01:12 | מאת: מתמודדת.

קראתי שם.... תפקדת! היית! פעלת! זה מה שראיתי שוב ושוב... המקום הכאוב שלנו תמיד יסתכל על ה"לא". לא הייתי מספיק עבור המשפחה וכו'.. תראי, האבא הזה אמר לך כל כך בפשטות ובביטחון והזכיר מי הם... וזכר אותך... מה זה אומר? אגיד לך, זה אומר שלך זה מרגיש כך. אבל להם, ייתכן ואת היית הצלה! בדיוק במינונים שנתת. אחרת השלווה לא הייתה! אני בטוחה !! גם אם יכולת יותר. גם אם כיום את יכולה יותר, הם אז לא ציפו לזה, ומה שעשית - עשית טוב. ב"ה. אודי כתב לך תזכורות.. חושבת שזה כל כך נכון לדבר לעצמינו ולומר כמה המצב השתנה. כמה היום זה רק דמיון ולא אותה הסיטואציה. שהיום את לא שם. שהיום גדלת וגם בעצמך טיפלת וכו'.. *** ולגבי גיל 3... רק מחבקת!! כל כך מוכר לי הרצון לדעת. הרצון ללכת אפילו להיפנוזה... לצערי, היום אני מבינה שלהדחיק בזה להתגלות לנו זה רק יבריח. לדעת בכוח לא נדע. הפנים צריכים להיות במבט קדימה. אם נדע מעולה אולי זה יניף אותנו קדימה. אך ייתכן ולא נדע. לעולם. או בתקופה הקרובה... אז צריכות ללמוד להשאיר זאת בספק ולהמשיך. כך או כך, הידיעה לא תפתור את ההתמודדות. היא אולי תסביר וכו'. אבל אפשר להסביר גם בלי הידיעה.. לו רק נרפה..... דיברתי אלייך בלשון רבים. כי גם אני מנסה לעשות זאת. התחברתי לזה ממש... מקווה להצליח להרפות..... להקשיב לכאב. לעצב. לחמול עליי הקטנה. לחבק אותי... (המטפלת שלי ממש מכריחה אותי לעשות זאת כמה פעמים ביום) נקווה לטוב. איתך. שבש מתמודדת

04/09/2020 | 06:28 | מאת: מכל

וואו...כמה אומץ צריך. כמה חמלה לעצמנו. גם המטפלת שלי מיד כתבה זו לא אותה ילדה כדי להזכיר. חמלה.. וחיבוק לקטנה. תודה. שבש

02/09/2020 | 21:15 | מאת: מכל

ממש תודה על הכוחות שאת נותנת לי. על כך שאת מאמינה בי. כרגע קשה. מאמינה שירגע. זה לא הסיפור רק מאז...זה זורק אותי הרחק. תודה

02/09/2020 | 23:43 | מאת: מתמודדת.

יקרה שלי, לא חשבתי אחרת, לצערי... ברור שכל העניין עם האב והילדה זה רק מה שהקפיץ משהו שהיה. וגם הוא טריגר למשהו אחר ממש.... את! מרגישה שכואב לך באמת. שלא צפית את זה. שזה מערער. ומטלטל אותך. במיוחד כעת שאין לך אחיזה... לא בטיפול כי היא בעיסוקיה. החשש הכלכלי. ההתחלה הטובענית של העבודה. הדמיון שמזכיר לך כל הזמן את אחות הילדה. ואת הטריגר שקפץ.. הכי היית צריכה כעת את החיבוק בחיים האמיתיים. ואת ההבנה וההכלה.. וגם זה של מאוד אפילו בלי לספר את המקרה רק ברגש.. מול בעלך זה לא פשוט איתו בעניין זה. ואת מרגישה לבד... שוב לבד... מול רגשות קשים. תרשי לי לחבק. שמחה שכתבת כאן שקשה וכואב. אכן זה כך. מחזיקה ומקווה איתך שהזמן יעבור מהר ויהיה מפגש.. ובלי קשר שהזמן לא יפיל יותר אלא ייתן את שלביו.. של העיכול. הכעס. הכאב. פחד. וההכלה החיבוק וההימצאות. שלך איתך. של המטפלת איתך. של מי שתבחרי.. איתך. מחבקת בחום והבנה.. את הילדה שבך, את הילדה שהיית. את הילדה (את) שבחרה לשתף ולהתחיל טיפול. ואת הטריגר של הילדה בגן שעברה קושי אולי דומה ולא יכלת להיות שם.. כשאת עדיין מעבדת את עצמך....... אוהבת מאוד מתמודדת

03/09/2020 | 07:32 | מאת: מכל

תודה מתמודדת יקרה.את כ"כ מדייקת ועוד אתן לא יודעות את כל הסיפור. מאוד מאוד סיפור בעייתי....אשמה גדולה שלי!!! וחטולית..כבר סיפרתי פעם שבעלי לא יודע שאני בטיפול...בעיקר כי הוא לא מאמין בזה וחושב שאני מבזבזת כסף על שטויות..והוא אדם מאוד שכלי.... ומתמודדת לבד כרגע....ברור שאחזור אליה. מצטערת. במצב שכזה אני כועסת על כל העולם..... ואולי מתמודדת צודקת שעם ט. 17 האחרון צריך נשימה עמוקה ולומר לה הכללללללל. .. בהצלחה. איתך.

03/09/2020 | 08:35 | מאת: מתמודדת.

מיכלוש!!! מכירה מאוד טוב את מקום האשמה... ולפי איך שאני מבינה.. והמעט.. אני לא מוצאת שום אשמה שנכונה. אך מתחברת לזה שכך את מרגישה.... מבינה את המקום הזה. הוא אבל לא באמת נכון. ואנחנו רואות זווית מסויימת שקשה מאוד לראות אחרת... אבל נגיע לזה. אני בטוחה. מרגישה את העצב והלבד שלך. כל כך שמחה שאת כאן.. גם אם בשתי מילים רק להחזיק. אפילו לנקודה בודדת . איתך. ולגבי בעלך, כן אני זוכרת ששיתפת.. כל כך קשה שאין תמיכה והבנה... ולהיפך ביקורת וכעס (בזבוז כסף) וחוסר הבנה (מה עושה טיפול. ומהי נפגעת - הגזמתי אה??!!) מרגישה בעצצמות את הבדידות והעצב שממלא אותך. בלי המטפלת שנתנה נחמה. הבנה. הכלה. חיבוק. הקשבה... בלי הבעל שהיה יכול למלא מקום בשבוע שהיא לא פנויה.. (הלוואי) בלי המסגרת הבטוחה של שגרה בגלל הקורונה.. וכל התיסכול שמביאה...מסיכות.. ריחוק.. לחץ מבידודים... וכן תחילת שנה שעמוסה תמיד בהרגלים. הכרות. ושאר דברים בגן. ועם הילדים שלך בלימודיהם. וכמובן, מול הסיפור הזה ש"ידע" מתי לצוף ולחנוק..... מחבקת... לכי קחי כוס מים ותלגמי. בעצימת עיניים. במחשבה שאני מחבקת.. ותיכף הכל יעבור... תהיה מי שתדע לגעת - המטפלת וכן היא תהיה איתך. בעולם האמיתי. מורגשת. תהיה שגרה.. תהיה הבנה במה שהקפיץ לך את הטריגר. יהיה תהליך. שלך ואיתך, מתמודדת

03/09/2020 | 18:44 | מאת: מכל

וואו....כל מה שכתבת נכון כל כך....הכל יחד. וכן הוא ממש לא מבין על מה המהומה.. מבחינתו גם כששתפתי( היום כבר לא) הוא אמר עבר היה נגמר. תעברי הלאה...פחחחח...ממש. אז ממש לא הגזמת. זה ככה.

03/09/2020 | 21:52 | מאת: מתמודדת.

בזמן שהכל תוקף - הכי קשה.. מובן! רק תדברי אלייך. תכתבי. תהיי כאן. ושם אצל אודי. תחזירי בקירות כמו שאומרים בזמן הזה... זה יעבור. רק תמשיכי לאחוז. לגבי בעלך, באמת מצער.. אבל את יודעת מה ניתן לשנות או אם להרים ידיים מכך..... לשתף כשאת יודעת שתנחלי אכזבה זה רק מוסיף על הקיים. ויוסיף קושי כאב תסכול וכו'... מחזיקה לך ידיים. הנה עבר עוד יום. הימים הראשונים יותר קשים.. השאר בעזה יחלפו מהר יותר עם תובנות גדילה ויכולות. מאמינה בך מאוד! מתמודדת

02/09/2020 | 15:24 | מאת: חטוליתוש

אני למעשה כבר שנה וחודשיים בטיפול אצלה במכון מטעם קופת חולים עם ט.17 מלכתחילה הייתי מביאה אליה 10 ט.מוכנים ל..10 טיפולים..ואז שוב חוזר חלילה..רק שאז לפני הקורונה הייתי נוסעת אליה למרכז מוסרת לה את הטפסים ומחכה שתודיע לי מראש מתי שוב צריכה להזמין עוד..!! באותה תקופה שההיתי חדשה אצלה עוד בתהליכי ההכרות היתה תמיד אסרטיבית מחייכת נחמדה ומלאת כוחות לעזור .. הזמן התקדם ומבלי משים התרגלתי כנראה להתהלות המשטלת שלה ..כנראה שאז לא הפריע לי הענין כי אחרי הכל מטפלת חדשה עם גישה חדשה שלא הכרתי לפני כן..כן..כנראה שעשה לי את זה...החודשים חלפו וההכרות שלי איתה כבר ..כאלו שנכנסה למעין תגובת בלימה..לא זוכרת כעת מה היתה הסיבה רק כן יודעת שברגע שבבטן משהו לא מרגיש לי נוח...אני מתחילה להסתייג...כך למעשה היד שלי על הדופק התחיל ללחוץ..מה גם שבזמנו התחלתי להרגיש קומפרסור לוחץ לי על המוח בצורה שלא יכולתי לסבול..אז התחלתי להגיב אליה בצורה מסטייגת...לא חייבת להסכים עם כל מה שהיא חושבת ומנסה ממש בצורה כוחנית שכלית להשפיע עלי .. " רק אנשים עם קוגניציה מפותחת מבינים ש..." " רק אנשים עם דיציפלינה חזקה מסוגלים ל..." לאט ובהדרגה הרגשתי כאלו אני המלכה המומלכת של הסתומות בכיתה כי אני לא מסכימה איתה לכל דבר שהיא מכתיבה... מכאן והילך דברים רק גרמו לי יותר ויותר לצאת נגדה ולא להסכים ביתר שאת לכל מה שיוצא מהפה שלה ... ואז הגיעה הקורונה..נכון שבשתי פעמים ראשונות היא הסכימה לדבר איתי בווצאפ בוידיאו כי באמת היתה תקופה מחרידה עבורי עם כל החרדתיות שבי אך מיד החליטה שכבר לא משתלם לה שיחות וידאו אלה שיחה רגילה בווצאפ בטלפון שכמעט ולא שמעתי כלום ..הצעתי לה שאני אזום את השיחות בפלפון רגיל על חשבוני לא אכפת לי אך כנראה שהפכתי להיות מטופלת מתמרדת והיא דרשה רק מה שנוח לה עם כל המטופלים שלי אני מדברת ככה אז גם את יכולה למרות הכל..ואז התחילו התקסחויות גם בשיחות איתה..וגם ביטלתי לה פעמים שיחות כי לא רציתי לדבר איתה..והיתה גם התקופה שנפלתי מהאוטובוס...ונכנסתי לעוד חרדות .."אל תשכחי את ט.17 שגם יסמסו לי אותם מקופת חולים לפקס שנתנה לי וגם..שידפיסו אותם..הם עדיין שוכבים אצלי כמו אבן שאין לה הופכין..ומשם הדברים רק הלכו והדרדרו.. "הטפסים האלה הם רק שייכים לך רק בשבילך " אבל אל תשכחי....למה היא כל כך דאגה כל הזמן שאריץ לה אותם כל הזמן ? כי בלעדיהם לא היתה מקבלת תשלום עבור השיחות שלנו.. אז ככה..התשלום הזה כבר לא מספיק טוב בשבילה כך אמרה לי..ובמשך תקופת הקורונה היא קיבלה את כל המטופלים שלה אצלה בקליניקה..וחלקם שבאו כנראה עם התחיבויות כמוני נאלצו לדבר איתה בפלפון רק כמו שנוח לה !!!!! האמת שרוב הלחץ כבר מתחיל להתפוגג ממני אחרי שכתבתי את רוב הדברים.. כבר לא משנים הפרטים הקטנים שאליהם כבר לא אכנס יותר גם כתבתי אצל אודי..אני יותר מאשר משוכנעת שהיא שמחה להפטר ממני כי אין כבר לחץ על ט.17..רק אם אני מעוניית כך אמרה עדיין נשאר אצלה ט.אחרון.. אולי איתו אסיים ואסגור גם את הטיפול..עדיין לא החלטתי סופית זהו התקציר שלי חטולית

02/09/2020 | 21:13 | מאת: מכל

מבינה את ההרגשה שלך... ואת נורא כועסת עליה ולכן כדאי לך להגיד לה הכללל...ואפילו לומר לה את הרגשתך. וכתבתי לך שאולי טוב שאתן נפרדות אם רע לך ממנה. למה להיות עם מישהו שאת מרגישה שלא רוצה אותך??? למה חשוב לך להיות דווקא איתה?? אולי תבוא אחרת מבינה יותר? וחטולית. מבינה שאת מקנאה בי שיש לי את המטפלת. לצערי אין לי אף אחד בעולם שמדבר איתי על רגשות!!! בעלי אדם מאוד קונקרטי! ולא רגשי. לא יודע כלום! וגם אין לי חברות! אל תקנאי בי...כל אחת והבעיות שלה!!!! והייתי צריכה אותה והיא לא הייתה בזמן אמת. אז נכון שיש לי אותה בעוד לא יודעת מתי....אבל אני אבודה עכשיו!!! די פגע בי. התגובה שלך. מרגישה שרק את פגועה! רק לך קשה! וכו. המצב לא כזה!! לכולם קשה! הקורונה הרסה המון מהטיפול לכולם! כי הכל במרחק עם מסכה..מי רואה הבעות בכלל??? חרא של טיפול במצב כזה.. .ואני לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית אגב להמשיך איתה.....כך שלא חזרתי אליה באופן קבוע. אני מוצךת בבעיות מהעבר הרחוק רחוק. לא סתם כותבת בפורם הזה! יש לו כותרת...והכותרת זועקת לשמיים!!!! והמבין יבין....

02/09/2020 | 23:09 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי מתוקה ונהדרת באמת את לגמרי צודקת שאני לא צריכה להשאר עם המטפלת הזו שכבר נגמר לי ממנה..זו התגובה הראשונית שלי כנראה להרגשה ש....טוב לא חשוב כבר ..אמרתי שיש דברים שכבר לא אעבור עליהם שפגעו שם גם ביחסים. ולא.ממש כבר לא חשוב לי בכלל להיות איתה.. מיכלי שלי אני לא מקנאה בך בכלל על שיש לך לאן לחזור..זו רק צורת התבטאות להרגשה שכן כשתהיה לך אפשרות כלכלית המטפלת שלך היא המקום החם והנוח שלך לאן לחזור יפה שלי.. ... מצטערת לשמוע שבעלך הוא כמו שהוא מה שבטח קשה לך ..כך אני הייתי מרגישה אילו בעלי היה גם כזה ... לרגע לא חשבתי שרק לי קשה ממש לא.. ומבינה שהיה לך יום קשה מאוד היום .. לכולנו קשה עכשיו בתקופה הזו.. את צודקת ..ונראה לי שכעת אפסיק כי למרות שלא נסיתי לפגוע בך ..מעולם לא נסיתי..את די פגועה אז נדבר כבר כבר.. ליל מנוחה חטולית

02/09/2020 | 23:50 | מאת: מתמודדת.

חטולתול!!!!!!! לא קראתי לך כך אף פעם.. מקווה שזה ישמח אותך (ולא יכעיס חלילה) כי זה יצא מליבי... יש לך כמה זמן שתרצי כדי לחשוב את בא לך להשתמש בטופס האחרון של הטיפול. לדעתי קחי כמה זמן ואל תממשי בדיוק עכשיו. ואסביר, את טעונה כעת. לסגור כך טיפול (כשלא ידוע מי האחרת ואם יהיה בכלל) זה לא כזה פשוט. את תשארי עם כל הכעסים.. מי יודע עד מתי.. וזה רעל. שרק יגדל. את לא צריכה את זה. ואין לי פיתרון קסם להגיד לך אל תכעסי או משהו כזה... את כועסת. ובצדק. קחי כמה ימים שאת צריכה.. תעכלי את הכעס מול כל כיווניו.. אולי תצליחי לשחרר? אולי להבין כמו שכבר כתבת, שגם ככה לא היית ממשיכה כשהרגשתך לא רצויה ונפגעת ומנוהלת..... ועם כל זה תקבעי את המפגש האחרון. אני לגמרי בעד. רק כדי שתאמרי את דברייך שתרגישי שהוצאת שפרקת. שסיימת. אולי גם יעזור לכתוב? נשימה.... וחיבוק!!! איתך, מתמודדת

03/09/2020 | 11:43 | מאת: חטוליתוש

חייכת אותי מתמודדת אהובה ולמה שאכעס ממש לא הפגישה הטלפונית הבאה תהיה ביום שני..היא אמורה לשלוח מכתב לקופת חולים להמשך טיפול..ואז שוב צריכה לנסוע לקבל את הטפסים למען האמת נשאר לה רק טופס אחד ליום שני ולא יודעת בכלל אם רוצה להמשיך שיחות איתה עד סוף ספטמבר ..היא לא מבינה את הרגשות שלי כך גם לא תבין את הכעסים שלי..אז למה להמשיך ? לא יודעת עדיין מה אעשה אולי בכלל אקח פסק זמן מטיפול עד שתימצא מחליפה או בכלל הפסקה..פסק זמן לגמרי אני.יודעת שכרגע אני מונעת מרגשות אך אולי עד שבוע הבא כבר יהיו תובנות אחרות תודה לך נשמה אהובה חתלתול :))

03/09/2020 | 17:06 | מאת: מתמודדת.

אין עלייך!!!! חשיבה כל כך מפוקסת ובריאה.. תני לעצמך את הזמן. ושבוע הבא תחליטי אם בא לך את המפגש האחרון או לדחות אותו לשבוע אח''כ.. ולפי המפגש בו תפרקי את שעל ליבך תרגישי אם בא לך להמשיך איתה עד ס ספטמבר.. סומכת עלייך. ועל ליבך. שמחתי שאהבת את תולתול.. 😸 חח.. אוהבת אותך חטוליתוש, חיבוק להמשך ערב טוב

מצטרפת למתמודדת. מקווה שתצליחי לסגור איתה...לא פשוט. בהצלחה

01/09/2020 | 20:13 | מאת: מכל

קראתי אצל אודי...אני בשוק שאתן נאלצות להפרד. ממש מקווה שתעשי איתה תהליך פרידה וסגירה. ושתגיע מישהיא טובה בשבילך. מי יודע? אולי זה לטובה?? מצטערת אני כבר לא רואה מבעד לכאב שלי כלום. היום יום קשה במיוחד.....וקצת בודד...

01/09/2020 | 21:51 | מאת: מתמודדת.

מתחברת למילים.. כתבתי לך גם שם מקווה שנשלח. מקווה שהיא לא תסגור כשעדיין לא נמצאה אחרת מתאימה. מקווה מאוד. ואם ניתן לבקש זאת? שזה הגיע בהפתעה.. ואף בהודעה וטילטל אותך. אם היא תוכל עוד קצת עד שתימצא אחרת? נסי להיות אגואיסטית בזה. ולהניח לכעס עליה גם ככה היא מסיימת את התהליך איתך אז לפחות שתשאר עד הזמן הנכון לך לעזוב.... בינתיים, חיבוק גדול.. אלייך. וגם לך מיכל.. לפעמים אכן לא מסוגלים להכיל כי אנו מוצפים.. זה בסדר!!! תני לעצמך כוח.

01/09/2020 | 22:21 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי יפתי כתבת גם שם וקראתי גם שם מתוקה שלי כדי לתת תשובות כרגע עמוסה מעייפות אני בסדר אבל כנראה אכתוב מחר יותר מסודר ליל'ט

חטוליתוש..שם כבר לא קלט. בכל אופן תודה יקרה. המטפלת עסוקה בשמחה משפחתית שלה. ואני שמחה בשבילה. אבל באסה שדווקא עכשיו.....היא לא יכולה לפגוש אותי שבוע הבא ולא יודעת מתי כן. שבוע הבא השמחה שלה..והיא עסוקה נורא. ולא יכלה בקושי לענות לווטסאפ היום. ואמרה שמחר אם אצטרך אתן סימן. פחחחח נראה. הייתי זקוקה לה היום. עכשיו. הרגע. אוףףףףך

01/09/2020 | 23:52 | מאת: מתמודדת.

הכל בסדר. העיקר שקראת. קחי כוח. לילה טוב יקרה!!! אוהבת

02/09/2020 | 15:34 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי מבינה את הצורך הדחוף שלך לשיחה איתה אבל מה לעשות שלפעמים אנשים גם מאוד עסוקים.. מצטערת עבורך שכך יצא.. אני אפילו לא יודעת עדיין לאן פני מועדות ואם בכלל אמשיך שם בטיפול עם.. לך עדיין יש למי לחזור חטולית

היום נכנס אב לגן עם בתו הקטנה. ואמר" בגלל או בזכות...תחליטו לבד. נזכרתי בדברים.. היה טריגר רציני להתחיל טיפול. כל השאר. היסטוריה. קשה להתחיל להגן על הבת השניה שדומה לה שתי טיפות מים. .

עכשיו ראיתי שלא נקלט...הוא אמר" זוכרת את הבת שלי( שקרה לה כך וכך) אז זו אחותה" חייכתי. כי רק כך אני יודעת.. אוףףףףףףף ועוד איך זוכרת.

המטפלת. לא פנויה לשיחה היום...כתבה שאזכור שזו לא אותה ילדה...לא קשור בכלל. המבט של האב....אוףףףף. ואשמה גדולה שלא ממש עזרתי להם באותה שנה.הייתי מוצפת. הם עברו גן...ופתאום הופיע! הוא לא ידע שאני שם..זה במבנה וגן אחר.

יתכן ובזמנו לא יכולת לעשות כלום רגשות אשמה לא יעזרו כיום את יודעת נכון ? אך תוכלי לפקוח עין כיום ולפצות על מה שלא יכולת א ז.. חטולית

נכון....הכל זורק,אותי אחורה בזמן. הרבה הרבה לפני הטריגר של 10 בעצם כמעט 11 שנים. ...האם הטיפול הועיל? הועיל...אך עדיין שאריות של רוע...הרגשה שנשמטת..אשמה. על הכל. עליה. עליי. רע. שהפסיכו' לא כאן. למרות שהבטיחה שכאן. היא לא פנויה כרגע...ושבוע הבא גם לא תהיה פגישה כי היא לא פנויה...באסה. לא יודעת מתי נפגש....

מיכלוש אהובה מאוד.!!!! וואי קוראת אותך ונצבט לי הלב.. על הבומרנג שהכל בא לך בפנים. בלי הכנה. מבינה את הטריגר.. (המילים של האב.. הזיכרון שהרגשת שלא היית שם עבורה כי את עצמך התמודדת) ואת הקושי שהזמן לדבר עם המטפלת לא נראה קרוב ואת צריכה אותה עכשיו!!!! מיכלי, הטיפול הועיל אני בטוחה!!! את לא נזרקת אחורה זה רק המכה הראשונה. מבינה את הבהלה והתחושות... חכי רגע. תני להם לצוף תכתבי אותם מה מפחיד אותך מה מרגיש לך וכו'.. תראי את זה מול העיניים. ואם תצליחי תעני תשובות. הסיבה לכל זה נעוצה בעוד דברים שהם הניסיון לקום והחזרה לכמה מפגשים תקופת ההתיישנות והלחץ והשינויים שמביאה.. השהות בבית עם הילדים והבחינות שלהם.. והלחץ מבידוד עבורך.. עבורם.. תחילת שנה שזה תמיד מאתגר. ובום!!!!! גם האבא עם המשפט שלו.... קחי נשימה. אל תתבלבלי האם הטיפול בכלל עוזר.. את יודעת שכן! רק נורא קשה כעת.. קחי עוד נשימה ותכתבי.. קחי עוד נשימה ותשלחי למטפלת שתגיב כשתוכל. ועוד נשימה כדי להבין אותך. ולדעת שאת לא באותה שנה. לא עם אותה ילדה. שהמקרה כואב. שאת היום יכולה קצת יותר. להקשיב. להיות. אם תבחרי. היום את גם יותר מכירה את עצמך. ועוד... אוהבת אותך ושולחת חיבוק גדול!!!

תקופת הקורונה*

מתמודדת יקרה!!!!. יואו..כמה שאת מדייקת אותי!!!! מבינה אותי... קוראת אותי ממש טוב!!! כמו מטפלת .... הרבה אוויר.. ממש זקוקה לעצור רגע. לנשום.. להבין מה קרה כאן??? איך זה הכה בי שוב.... אכתוב... כרגע מתקשה לכתוב. דקה לעכל. לנשום..אני בשוק. יום קשה עובר עליי..תודה יקרה. מקווה שאת רגועה יותר היום. אוהבת.

מיכלי מאמי באמת שמבינה אותך לגמרי ..זה זורק בגלל שנשארה כמו כוויה בבשר החי והיא לא החלימה.. וכן המטפלת כנראה עמוסה מאמינה שאם היתה יכולה היתה מתפנה ועוזרת לך מיכלי הלחץ הזה עכשיו יעבור ואת כמו גדולה תצאי ממנו כי כזו את תסמכי עליך חטולית

גאה בך מיכלוש!!!! גאה בך על התובנות.. על הידיעה מה את צריכה. גאה בך שאת מנסה לנשום. לרגע או יותר. גאה בך ששיתפת כאן. גאה בך שאת מאפשרת מקום לשמוע.. גאה בך על הנכונות לכתוב.. להבין מה הכה בך כל כך חזק. (הכל מובן רק לפעמים צריך לראות את זה מול העיניים ולשחרר) מחבקת אותך ממש... תזכרי שגם לפעמים ההבנה שלנו בעומס של מישהו אחר במיוחד כמו המטפלת שרק עכשיו איפשרת לעצמך לחזור כי זה אכן תקופה מאתגרת... והיא, דווקא כעת, דווקא ברגע שפתחת את המכסה שאיפשרת לעצמך להיות רגישה שוב ולהרפות קצת מהשליטה והכוח.. קצת הצלחת לפרוק אצל המטפלת.. זהו זמן רגיש.. שהכל נוגע ממש בעור הפגיע... ודווקא שם באותה נקודה הגיע משהו מסעיר כל כך... אכן, זה בהחלט מערער.. ותפס אותך ברגע שאיפשרת לרגשות שלך להתרפק ובדיוק בזמן שהמטפלת פחות זמינה... איתך בדיוק ברגע הזה. בלקיחת הנשימה... ברגע של עצמך בו את מעכלת את זה. ברגע שבו את קצת יותר יכולה ואומרת אני מבינה את הנסיבות. ברגע שתוכלי יותר לכתוב ולראות זאת מול העיניים.. בכל רגע כזה... איתך. מיכלוש, את ענקית. רואים את הדרך שעשית. אל תתבלבלי ותחשבי שאם כך את מרגישה, מה זה אומר על הטיפול... לא להתבלבל. זה יהיה רגע כזה. יום. יומיים. ואת תצליחי לקום. ויותר מחוזקת. תביני מה עירער ביותר. תהיי במבט קדימה איך להתיחס אליה (כאחות של) אלייך (מול הסערה שזה עורר) ..... אוהבת אותך מאוד!!! לילה טוב התרגשתי מתגובתך אליי.. שמחתי מאוד שזה נגע בך איפה שהוא.. 😘🤗

31/08/2020 | 15:30 | מאת: חטוליתוש

לא הייתי כאן כדי לתמוך בך ברגעים כאלה קשים הכאב שלך צועק עד לשמים נשמה אהובה... מה קורה עם המטפלת שלך עכשיו לא הבנתי ומה המילים הקשות האלה של סירסור וכל השאר גם לא הבנתי..היא מאשימה אותך ב..מה? .. מבינה שמצבך ממש קשה עכשיו נשמה ..אבל לפחות תפסיקי לפגוע...גם הילדים יכולים לראות את החתכים ולשאול ..בטוח לא נראה כמו סריטה מענף... ואייך הסביבה שלך בכלל מגיבה אליך עכשיו? כאלו..אף אחד לא רואה אותך?????? מה עם בעלך? קראתי הכל מרגישה אותך פצועה ומדממת עד זוב..אך אנה ממך עשי לזה סוף...בלי פציעות נוספות טוב שלפחות מיכלי היתה כאן איתך לומר לך כמה מילים טובות כמו אמא שדואגת לך.. עוד נדבר אהובה לא יכולה כרגע..ולא בגללך אלה בגללי אוהבת אותך נשמה אהובה וסליחה שלא הייתי כאן חטולית

31/08/2020 | 16:07 | מאת: מתמודדת.

וואוו כמה זה כן להיות איתי במיוחד כשאת כנראה גם עמוסה בשלך... תודה!!! היא חלילה לא כועסת או מאשימה אותי. היא כואבת.. כואבת ברמות שאני לא מצליחה לראות ולחוות. אז היא קוראת לדברים בשמות. בדיוק כפי שזה. ואני מצטמררת מהמילים... אבל היא אלופה בלומר את הדברים בלי לברוח מהם.. ובמקביל לשלוח חיבוק... אני שומעת זאת ומצטמררת. ובורחת. אבל אולי צריכה לשמוע את האמת הזו.. אולי היא מנסה לשים לי מראה כי רואה מה זה עושה לי. כך שגם בלי להבין. רק לשמוע את המילים המתומללות שלה יגרום לי לעצור?! לא יודעת. שלב לא קל!!!! נתנה לי גם לחשוב על מה שאני אומרת.. הולכת לשם כדי לא להרגיש.. וחותכת כדי להרגיש.... לא מצליחה להבין עדיין את עצמי...... לא מצליחה!!!!!!!! ילדיי לא שאלו. גם לא בעלי. מוזר ככל שיהיה.. כנראה אני באמת מסתירה טוב.. או שאני לא ממש מעניינת אף אחד......... נראית כפי שאני בלי התעמקות. המזל הפעם שהשאלה- איך אסביר את זה הגיע באותו רגע של החתך ועצרתי באמצע.. כך שלא סיימתי את הצורך (זה עבר למקום אחר) כדי שכן אצליח לומר שזה מענף או משהו..... אבל אם ! בעלי באמת יהיה אדם שעושה אחד ועוד אחד.. כשאחזור מהטבילה ואם ברגע שפחות אסתיר יגלה חלילה את שאר החתכים.. אני אכן בבעיה!!!!! ובלי קשר ועם.. לקחתי כדור דומה לפוסטינור אחרי אותו יום חמישי....... ועד עכשיו אני עם דימומים שבאים מידי פעם ואוסרים את הטהרה... כך שעם כל העצב.. מול מה שהיה שם... ליל טבילה מתאחר.. (ואולי טוב שכך מכמה סיבות... לצערי!! לצערי!! לצערי!!) [בגדול, יצאתי עם חברות שבדרכ אנחנו יוצאות. סוג מסויים של חברות.. אלו שמכירות חלק בי מסויים.. לא באמת דומה להם. בכלל. חשבתי שזה הולך להיות כמו כל מפגש. אמרו גם בריכה אלכוהול וגקוזי... הלכתי כדי להנות. וכשהגעתי היו גם גברים. שגם הם באו להנות.... ואני, במקום לברוח... לשנות מסלול.. הסכמתי לסמים שהביאו לי. וחזרתי מדממת פיזית. התייחסתי לזה שזה קידם את המחזור שהיה אמור להגיע גם ככה .....וכן, חזרתי עם עוד "מתנה מדהימה" - קורונה...] בקיצור.. אני גם ככה ביסורי מצפון... לא רואה את אותן בנות בצורה של סרסור או את גופי שהיה להם למזמז אותי ושאר דברים ומילים קשות כאלו... אלא כבעיה רצינית שלי. לא הלכתי. לא צעקתי. לא עשיתי כלום חוץ מלהיבהל ולא לרצות את זה בראש. לומר שאני חייבת לחזור הבית. בלי יכולת להתקשר למונית. וכו'... אם יש כאן פגיעה.. זה שלי בעצמי בלבד. להם לא היה דרך לדעת את הייסורים שחשתי. ולא להרגיש את הקיפאון.. הרי הייתי עם אלכוהול וסמים... וגם כנראה בלי זה הייתי נותנת את עצמי... כי לברוח אני כנראה לעולם לא אדע. סליחה שכך השתפכתי... לא יודעת אם זה בכלל טוב שהוצאתי.. שולחת לך חיבוק גם.. באשר את. אני איתך כאן... שוב תודה מתמודדת

31/08/2020 | 17:45 | מאת: חטוליתוש

הכי טוב שכתבת הכל ששפכת את הכאב שלך החוצה.... מה אומר לך אהובה שהכאב לפעמים מעביר אדם על דעתו ? שהכאב יכול לקחת אותנו למחוזות שהם קשים מכל מה שאנחנו מתמודדים איתם ? כן..הכל נכון.. וכואב נורא בנשמה שהגעת למקומות האלה רק..כדי לא לסבול..כדי להשכיח כאב אחר... מה הביא אותך שוב לנפילה הזו הפעם ?? קשה לצעוק את הכאב כשיש 2 מלאכים קטנים בבית שאינם צרכים לשמוע ... ומה כבר בעלך יעשה אם יראה את מה שפצעת ? אוהבת אותך נשמה אהובה ומחבקת אותך ברכות אין סופית חטולית

31/08/2020 | 19:48 | מאת: מתמודדת.

מה בעלי יעשה.. מהדהדת שאלתך.. תכלס, כלום. מי יודע אולי בגללו מרגישה שאני צריכה לברוח.. היה קשה לי להכיל את כל הידיעות עליו.. אלימות נרקסיסטיות וכו'.. ועכשיו, אם ידע - אני יוצאת המשוגעת....... כבר לא אכפת לי כלום. עצוב!!!!! לא מאשימה אותו בשלי שלא תבינו.. אבל זה טריגר כנראה עבורי שמקפיץ את המקומות האלו. וכך, אני כבר לא מתעסקת בו ובקשיי איתו. אלא בי. בהשלכות שלי. בכאב האישי. תודה על חיבוק והבנה... עצובה.

קשה....המטפלת רק היא יכולה... הנישואין שלך ממש קשים...

01/09/2020 | 17:54 | מאת: חטוליתוש

האמת שלא בטוחה בכלל שהמטפלת כן יכולה נכון הנשואין קשים בכלל כל מיכלול החיים שלכם מסובכים ויתכן וצריך בכלל גורם חיצוני אחר לגמרי לטפל בכל המצב כך לפחות אני רואה אך יתכן ואני טועה גם מאוד תלוי מה מתמודדת חושבת ומרגישה לגבי הכל חטולית

אולי את צודקת. זה מכלול של קשיים.. היום אני לא במקום טוב לאחרים. .... קחי מה שמתאים..

30/08/2020 | 22:10 | מאת: מתמודדת

חתך חדש על הצוואר.... לא בניתוח ולא בטעות גם לא עם כוונה למות חתך שעבר את מסלול ההסתרה חתך שאין לו בושה זה עניין של התחלה חדשה.. מרידה בלי הסתרה.. מלחמת חורמה.. על נפשי וגופי להשמדה.. הסבל אותי פנימה שואב, ואוטומטית פוצעת איפה שכואב.. בתחילה עוד יש מחשבה, שאצטרך לעמוד מול השאלה; "מה כאן קרה?!" אז מסתירה.. מחביאה.. רק עם עצמי יודעת מרה.. והיום היא יותר "גיבורה" נועזת... כועסת.. זעופה.. אולי מאבדת תקווה..?! אולי גם אין לה כל כך ברירה?! המחנק.. המאבק.. מאיימים בקבוּרה של נפשי האומללה.. שנוגעת ומנסה.. ובורחת במנוּסה.. צעד קדימה.. וכמה אחורה.. מבררת.. מפוחדת.. מחכה.. ומקשיבה-- מה ההשלכה של הצעד הבא??

יואו. אני כאן! מה קורה???? אם את מרגישה מצוקה בבקשה תתקשרי לער"ן. או למטפלת שלך!!!! מתוקה...בבקשה תתקשרי למטפלת שלך. נשמע שאת זקוקה לחיבוק. ספרי מה קרה??? מה גרם לזה?

דואגת. ספרי איך את? ותכתבי לאודי! נסי שוב בשם אחר.

31/08/2020 | 00:11 | מאת: מתמודדת.

מצטערת שככה הדאגתי אותך.. זה לא קרה היום אלא אתמול.. היום הצלחתי לכתוב.. לנסות להבין...... זה עדיין ביני לעצמי. מישום מה רק אבי שם לב לכך.. ושאל.. אמרתי שזה מאיזה ענף (מהמלונית)... זה איכשהו עבר. עדיין לא התחלתי את העבודה.. מקווה שעד אז האודם של זה יגמר ויראה רק שריטה.. ושכל מי שגם ככה לא ראה שלא יראה... מנסה להיבלע ולא למשוך תשומת לב עד שיחלים... עם בעלי אנחנו טרום טבילה.. עם הילדים בינתיים לא שאלו.. מסתירה עם המטפחת או הפאה כמה שיכולה... כל זה רשמתי כדי להגיע את השאלות.. (אם זה בכלל מרגיע משהו) ולגבי מה הביא את זה.. יש לי כל מיני השערות... אבל אין לי כוח לכתוב ובפרט שאני עדיין בחיפוש של תשובות... תודה לך מיכלי!! ניסיתי לכתוב אצל אודי שוב, לא יודעת למה זה לא שולח או שלוקח לזה זמן.. בכל אופן לא שיתפתי את זה כי זה ממש מורכב ומצריך שיחה או הבנה איך ומה.... לגבי המטפלת, כבר שבוע אני בחוסר איזון.. היא יודעת ובכל זאת כנראה עסוקה. שלחתי לה היום שוב איתות.. אמרה שלא שכחה אותי ושנקבע למחר .. אולי זה ישמח אותך לשמוע. אבל- מאבדת אמון. אך נזקקת כל כך. ודייקת לחיבוק!! כתבתי גם על זה משהו.. זה טרי בלי שיכתוב.. עד שארגיש שזה אכן מביע את מה שאני רוצה.. מרגישה כל כך נטושה :/ אבל יקרה, אכן זה קשה לקרא. אבל אני כאן. וממשיכה להתמודד. תודה!!!!

מתוקה שלי. טוב שכתבת... תלכי למטפלת. בבקשה תראי לה. דברי איתה שתבין. היא יכולה לעזור. בבקשה תטפלי בעצמך. את חשובה!!! יש בך כאב עצום שמסתתר והפגיעה העצמית כנראה כדי להפיג ..אך זו לא הדרך. טיפול ודיבור על כך יכול לעזור!!! בהצלחה. וחיבוק אוהב.❤🤗

היי בוקר טוב יקרה!! המפגשים עם המטפלת לא נראים באופק.. (כך אומרת בצער) זה רק עדיין שיחות טלפון... ולפעמים וידאו.. תודה לך.. שוב. מקווה ליום טוב ובריא. תודה על חיבוק.. וחיבוק חוזר אלייך, בהצלחה בתחילת השגרה.. ימים עמוסים שיגרה חדשה... הרגלים שונים.. ילדים חדשים... שלך, מתמודדת

באמת קשה להתמודד ככה...בכל זאת כדאי לשתף. אולי אפילו בטלפון יותר קל מאשר פנים מול פנים? לא יודעת...אבל חשוב שתדע. כן. התחלות חדשות. בהצלחה גם לך יקרה. העיקר שנכנס לשגרה ברוכה.

מעניין אם תראה בעצמה.. (בשיחת וידאו היום אם תהיה בכלל בוידאו) מעניין אם אצליח לשתף.. אפילו רק במה שרשמתי כי זה יפתח את הנושא... מניחה שהשיתוף כאן פתח אצלי דיבור ואולי כן אצליח לשתף גם אותה... תודה

הלוואי...לשם כך היא פה. בשבילך ולמענך! היא לא יכולה לראות כל כך דרך וידאו...בעייתי. אני מציעה שתנסי. בהצלחה

ניסיתי...... לא הצלחתי. היא הייתה עניינית על מה שדובר קודם.. על הבריחה ומה שהיה בחמישי קודם הבידוד... ממש ניסתה לבקש ממני הבטחה.. שקודם לא אעשה אח''כ ננסה יחד להבין. שקודם לא אפגע ואפקיר את הגוף והנפש.. דיברה מילים קשות שלא יכולתי לשמוע... סרסור.. על אותה "חברה" שידעה שזה מה שיקרה ואני רציתי רק להנות בלי להבין מה יכול לקראת... לא הרחבתי כאן מה בדיוק היה.. היא ביקשה שאכתוב אפילו סתם הכי טכני שאפשר.. כתבתי והפסקתי באמצע.. זה היה קשה ולא נגמר... שלחתי לך את המעט הזה והיא רק הצטמררה... עוד פגיעה... אני לא רואה את זה כמו שהיא.. המילה סרסור.. פגיעה.. לאפשר להם למזמז.. ועוד מילים כאלו.... הם רק עשו לי עכשיו שוב רע! וגועל... אני בכלל לא חוויתי את זה כך... כן היה לי רע. רע ממש. רע עד כדי שהחתכים חזרו... היא מנסה לנער אותי במילים אלו. כדי שאברח משם.. הכי מהר שאפשר.. גם אם אבטיח לה עכשיו.. בלי להבין מה גורם לי להימשך לשם.. עם להבין שזה חייב לקרא. ורע לי. בלי להקשיב לצורך והדחק לא להרגיש וכן ללכת למקום שמאפשר לא להרגיש...... ההבטחה הזו.. לא בטוחה כמה זמן תארך.... החבל בצוואר קשור.... וברגע שמתהדק.. אין לי רצון להקשיב לשכל......... בקיצור לא יודעת מה קישקשתי כאן.... בלי לקרא שוב שולחת. שיחה קשה קשה. ועכשיו אצטרך להמתין שוב עד השיחה הבאה.. פצועה ומדממת...... שבורה

30/08/2020 | 03:46 | מאת: חטוליתוש

משעמם לי נורא ולא נרדמת כמו בכל מוצש אין עם מי לדבר ומחר שוב קופת חולים אייך אקום אם לא נרדמת בכלל מצפה עוד יום עייף בלי שינה אוווווף ליל'ט לכל הישנים.. אני

30/08/2020 | 21:14 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש!! לילה בלי שינה.. לא קל...... איך היה בביקור במרפאה היום? מקווה שאת בטוב.. תשני מוקדם... חיבוק, מתמודדת..

30/08/2020 | 23:51 | מאת: מכל

מקווה שהלכת לקופ"ח. מה קורה? מרגיז לא לישון. הלילה מקווה שכבר נרדמת.

26/08/2020 | 20:15 | מאת: חטוליתוש

מקווה שמצבך משתפר ואת כבר מרגישה הרבה יותר טוב היום מעט טוב יותר עם העינים למרות שעדיין מציק שמחתי שהתעדכנת גם אצל אודי על הבן שלי.. למעשה הקטנה המיוחדת שלי נקבע לפי כולם שלא עברה שום התעללות גופנית ושום נגיעות מיניות !! הלוואי ואת כבר סיימת עם הנגיף הזה וגם תצאי כבר מהבידוד.. כפי שאת בטח מבינה אני לא מרוכזת קופצת מנושא לנושא.. מאחלת לך רק בריאות טובה והחלמה מהירה בהמון המון המון אהבה חטולית

26/08/2020 | 23:40 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש שמחה לשמוע שיש שיפור במצב העיניים שלך. אני מעט יותר טוב מבחינת הקורונה. ומבחינת מצבי הנפשי.. לא פשוט. ארחיב בהזדמנות כרגע מנסה למצוא את עצמי.. ולגבי הפורום המקביל, חזרתי שוב רק לקריאה כי השתבש משהו וזה לא שולח לי הודעות כנראה צריכה להתחבר שוב במייל אחר.. אז אין לי כוח לעשות זאת.. אם כי זה יכול להיות עניין של כמה דקות אבל עמוס לי מידי שזה מקשה כרגע לפחות זמין.... אז.. תדעי שכעת אני קוראת שם. ופה. שמחה ממש שהנכדה ללא פגיעה מינית. אך עברה מצב קשה כי גם לדבר על כך ולייחס לה ולהעביר אותה בגיל ככ צעיר שאלות וחקירות ודיבורים בעניין זה מאוד דומה לפגיעה.. לא קל לה אני בטוחה. גם לא לכולכם. קחו נשימה. לפחות עבר שלב הוכחות ובירורים. כעת לנשום ולשחרר את השרירים הנפשיים הטיפוליים..... חיבוק!!

27/08/2020 | 23:25 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה אלי אף פעם לא שולח הודעה כזו או אחרת ..למה בדיוק התכוונת שלא שולח לך הודעה ? וכן מעט רווחה נפשית עכשיו שהכל כבר ברור רק הקטנה שלי... ליל מנוחה אהובה עייפתי היום מאוד המון עבודה וגם חלק מהאוכל לשבת חטולית

27/08/2020 | 23:39 | מאת: מתמודדת

התכוונתי שניסיתי להיכנס לפורום שם אבל זה מישום מה לא אישר לי להיכנס. כנראה הרישום לא היה טוב וממילא לא זוכרת מה רשמתי כסיסמא.. עניין טכני שאין לי כוח אליו כרגע. מסורבל לי. לא חשוב, כל הכבוד שהתחלת לשבת. שבת שלום

25/08/2020 | 16:16 | מאת: חטוליתוש

ויש מה לכתוב אך התחושה הקשה של הגרגרים בעינים לא מרפה.. גם הלילה לא נרדמתי עייפה מאוד הייתי בריצות הבוקר קופת חולים מסמכים ותרופות..חזרתי מותשת ועוד מעט יגיע הבן שלי לקחת אותי לקניות גם עבור אימי..לא מצליחה להחזיק עינים פקוחות... אוווווףףףףף אני

25/08/2020 | 19:14 | מאת: מכל

יואו....טיפות לא עוזרות?? מקווה שתוכלי לפקוח עיניים בלי הרגשת גרגירים.

25/08/2020 | 20:45 | מאת: מתמודדת

מאמינה לך חטוליתוש כנראה הגוף דורש מנוחה. תקשיבי לו. חיבוק ורפואה שלמה

25/08/2020 | 08:43 | מאת: מתמודדת

כל עוד הנר דולק... חזק. הנתינה מטעינה הצמיחה יכולה. מולידה אהבה. הטבה. שיפור הרגשה. תרגישי טוב יקרה, שלך, מתמודדת

❤🙏 שנתחזק אחת מהשנייה. ובריאות הכי חשוב!!!!

ילדה צמחה לאישה גדלה עומדת כאן ראויה במלא קומתה ותפארתה ולבנות ממשיכה. קומה ועוד קומה. אף פעם לא עצרה גם לא בחשיכה הכי גדולה טיפסה ולגדול תמיד ממשיכה. אז וגם היום גאה בך מיכלוש! מחבקת

מהממת❤ כתבת נפלא!!! אנחנו רק צומחות!!! מאמינה שאפשרי להבריא. להרגיש טוב! ולצמוח תמיד. "כל עוד הנר דולק' בריאות🙏😘

24/08/2020 | 10:55 | מאת: מתמודדת

היי יקרות!! תודה על התגובות. הייתי באפיסת כוחות.. גם בשל חיי.. גם בתוספת הקורונה והחולשה המתישה לא הצלחתי להרים אצבע להקליד.. הכל היה מתיש. מעייף. מלא סחרחורות.. אז קראתי ב"ה לאט לאט. מנסה להחזיר כוחות. ולהגיב כאן מה שאזכור במרוכז כי ממש רק היום ככה אני מנסה לקום...... מיכלי, את אמנית ממש. מה שרשמת על הטבילה.. איזה עומק של יצירה ומחשבה.. נשמח שתשתפי יותר.. אם מתאים לך. בלי להחביא חזרה במגירה אלא לפרוק ולהיטען ולהטעין אחרים.... את מדהימה!! שמחתי לראות שחזרת לכתיבה. זה נראה שעושה לך טוב. וכן הפגישה עם המטפלת.. בפורום המקביל כאבת את הזוועות שנשמעות.. זה נשמע שטילטל אותך כמו את כולנו. .. והחלטת לקום ולעשות צעד.. של התנדבות של נתינה.. וואו . להיות במקום המשפיע זה דבר כל כך מבורך ומעצים. נתן זה אותיות שאפשר לקרא מהסוף להתחלה ומההתחלה לסוף. כי מי שנותן לאחר זה חוזר אליו.... שתזכי תמיד להיות מהנותנים ותבורכי.... תודה לך גם על ההסברים עבורי בהקשר של התפעול בפורום המקביל.. ועל החיבוק כלפיי ומה שקרה לי... וקורה איתי... חתוליטוש!!!! כמה טוב לראותך!!!! מקווה שהעניין עם העיניים במגמת שיפור. שמחתי לשמוע על מסיבת הקצפות. ועל חגיגת היומולדת. שמחתי לשמוע שהבדיקות תקינות! והן מאחורייך! שמחתי לשמוע (מהפורום המקביל) ששיתפת שכל התהליך המשפטי על בנך נסגר בחוסר ראיות. ונוקה מאשמה. מה איתך? הצליחו גם להתגרש? הנכדה ודאי משתקמת.. סומכת עלייך שתדעי איך להיות עבורה. ושהיא תעבור את כל התרחישים שקורים לה כמה שיותר בטוב ובביטחון. שתמצא מישהו להישען עליו ושלא יאבד לה האמון. שתמצא ביטחון בכל הקרקע שנפערה תחתיה ועירבה אותה בדברים שאנו לא מאחלים לאף אחד... כן שמת לב נכון. אני חולת קורונה.. ממש חלשה.. אתמול הרופא לא מצא לי לחץ דם. אמר שכנראה זה כל כך נמוך שהמכשיר לא מראה. המליץ לי לאכול הרבה מלח.... ואכן היום מעט יכולה להרים ראש.. אולי זה לא טוב כי אני ישר בפעולה ולא ממשיכה לנוח. לא יודעת מה יהיה איתי... הרוזי הכאבים והבריחות שלא עוזבות אותי. פגיעה עצמית שהיא חלק ממני... מבטיחה שאני על הדרך. גם אם לא נראה שיש לה סוף... תיכף אשוחח עם המטפלת בשיחת וידאו. אז אשמור את מעט הכוחות שנותרו.. רק רציתי שתראו שראיתי. מצטערת שלא יכולתי להגיב. מקווה להחלים מהר. בריאות לכולם מתמודדת

24/08/2020 | 19:14 | מאת: מכל

וואו מתמודדת יקרה. ממש השקעת בנו..מהממת.תודה❤ כמה קשה להיות באפיסת כוחות..יש לך סימפטומים של המחלה? נשמע קשה ככה. בבקשה שמרי על עצמך. תאכלי! את צריכה כוחות! כמה שיותר! ועוד מעט מתחילה שנת הלימודים...מקווה שתוכלי להתחיל שנה..ואם לא לפחות להתחזק עד אז ולחזור בכוחות מחודשים. רפואה שלימה יקרה. שמרי על עצמך. ושתפי בפורום השכן. אודי וכולן כל כך מקסימות❤😘

24/08/2020 | 20:12 | מאת: מתמודדת

היי יקרה! היו לי כאבי גוף חזקים. כאבי שרירים. שחשבתי שהופיעו בשל מה שעברתי בחמישי... אז בראשון היה לי חום. ומעט שיעול. כעת הכל עבר פרט לחולשה סחרחורות ולפעמים כאבי גוף.. (שגם כאמור מוכרים לי שמופיעים בגלים... לצערי!) היום השיח עם המטפלת.. לא היה פשוט!!! וגם המקרה שהיה באילת... לא רציתי לגעת בו. לא לקרא לא לשמוע. אבל היא שאלה בכל זאת.. כדי לראות איך זה תפס אותי... והגוף דיבר.. בהתקף חרדה מטלטל. שנאלצנו לעצור ופשוט לנשום. לנשום. לנשום. לא. חלמתי שכך אביב.. אני עוד לא השתחררתי מזה לגמרי ולא מבינה מה גרם לי להגיב כך... נאלצתי להשאר במקום ולהלחם עם עצמי לעבור את הרגעים האלו בלי לפגוע בעצמי. בלי לממש את התחושות הקשות. היא אומרת תחשבי על ים.. אני רואה דם. היא אומרת תשמעי את הגלים.. אני שומעת צרחות אימים... לקח זמן עד שהצלחתי לנשום באופן סדיר.. אם לפני כן לא חשבתי לשאול.. דווקא בגלל מה שקרה לי, אפשר? איך אתן מרגישות? מול המקרה? מול עצמיכן? מהי ההבנה שלכן על מה שהיה שם או מה אתן בכלל שומעות שהיה? לי אין טלוויזיה אבל ההד העולמי של "ילדה בת 16 נאנסה על ידי 30 גברים" עשה את זה. בלי בכלל לקרא מה היה שם איך וכו' . ... כשסוף סוף כתבתי אצל אודי -קרסתי עם חולשה מטורפת וקורונה. אז אתחזק ושוב ולא שם שוב..... פשוט כל מילה נכתבת בהרבה מאוד מאמץ.....

24/08/2020 | 21:05 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי ניסיתי לכתוב לך גם כאן למרות שכתבתי גם אצל אודי אהבתי מה שכתבת הכותרת שלך כאן למעלה כנראה ארוכה מידי כי לא עוברת כותבת לי 70 תווים חחחחחחח אחר כך אענה גם למתמודדת ביי בנתים חטולית

הכותרות תמיד בעייתיות... תודה רבה. קראתי אותך❤❤❤❤

20/08/2020 | 13:40 | מאת: חטוליתוש

לא נכנסתי ..גם לא ראיתי טוב..לא ברור..העינים דמעו..כמו גרגרי חול בעינים לא יכולתי לפקוח עינים ובטח שלא לכתוב..איתן תמיד .. רק היום מצליחה לקרא ומקווה שגם אוכל לכתוב .. אייך מתרחקים מאוכל כשכל היום במטבח.?? וואי שאלת מיליון דולר..כווולללםםם שנמצאים היום בבית ואינם עובדים אוכלים כל היום כי יש לנו 3 ארוחות ביום..כך התרגלנו..וגם בין לבין מנשנשים..גם מהילדים שלי יודעת שזו בעיה בלתי פתירה גם הם כולם כולל אותי עלינו במשקל..טוב ..קוראים לזה תסמיני קורונה אל תקחי ללב..כשהדברים יתחילו להכנס לפרופורציה ותתחילי לעבוד כמו פעם..דברים יסתדר מעליהם.. מתמודדת ילדתי האהובה.. כן ..כואב לי כל מה שקרה לך .אודה על כך אפילו שהזלתי דמעות כי כן..כואב..אבל מכאן ועד לשפוט אותך על...חוסר האונים שלך..על הכאב הבלתי נסבל שלך..שגרם לך ..לפגוע בעצמך שוב בצורה כזו ?? מי אני.? ואיזו זכות בכלל יש לי לשפוט?? לא ילדתי האהובה ממש לא !!!! הלוואי ותעלה ההודעה שכתבת אצל אודי עדיין לא נכנסתי לראות מה כתבו..זה כבר לענין אחר לא חשוב ..אוהבת אותך בלי לשפוט..מבינה ?? מיכלי מאמי שלי כמה טוב שנפגשת עם המטפלת..כמה מילים נהדרות את שומרת לך עמוק בתוך המגירה..שמחה ששמעת לעצתו של אודי הכל השתלם כי יצרת מחדש וזה נפלא מאמי שלי.. ואני כנראה ברת מזל איכשהו 😃 כי...לפני שבוע חגגנו יום הולדת אצל הבן הצעיר אצלו כולנו ביחד אולי הזכרתי לא זוכרת..ואמש חגגנו 2 ימי הולדת אחד לבעלי ואחד לבן השני זה שנמצא בהליכים..כן גם היא היתה..עדיין חלק מהמשפחה..כולם היום וחגגנו ממש היה ערב נפלא אפילו הבן שלי חטף עוגת קצפת בפרצוף ומשם התחילה מסיבת קצפות.. גם עוד דבר משמח אומר..שקיבלתי תשובות מהרופא הגניקולוג היום שכל הבדיקות הפולשניות שעברתי הכל תקין !! טוב עד כאן כי הלחץ בעינים שוב מתחיל ..ומקווה שאוכל להכנס יותר ולהיות איתכן ..גם אם לא כותבת אוהבת אתכן יקרות שלי חטולית

20/08/2020 | 16:17 | מאת: מכל

חטולית יקרה!! תודה שכתבת לנו ויופי שהצלחת למרות העיניים. תודה יקירתי, האוכל זאת בעייה רצינית אצלי. שנים... וכן הקורונה העצימה. מבחינת המילים שאני כותבת..הן למגירה בעיקר. מפרסמת אצל אודי מידי פעם.. הן אצלי מרפאות. עוזרות להוציא הכלללללל. השמדתי, שנאתי כל מה שכתבתי פעם...היום כבר לא. היום הן יוצאות בפורום. ולפעמים בפורום אחר של כתיבה שנותן פידבק. דרך ארוכה עברתי עם כל מה שאני כותבת. למטפלת שלי יש תקייה שלימה כבר..חחח בהתחלה נתתי לה את הדפים. עכשיו כבר לא. רק מקריאה. תרגישי טוב יקרה..כייף ימי הולדת. ונשמע טוב עם כולם.

21/08/2020 | 11:20 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה מצטערת פיספסתי..לא בכוונה שאת חלית בקורונה.. הלוואי שהכל יעבור מהר החלמה מהירה ורפואה שלימה שבת שלום אהובה חטולית

21/08/2020 | 11:22 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מאוד שמחתי לקרא מה שכתבת.. את באמת מוכשרת יפתי שבת שלום אהובה חטולית

מבט השקיעה אדומה ושותקת. "הגיע העת" הטבילה לוחשת. המים רוחשים זיכרון רחוק. עוטה ערפילים. מתוך חלל אטום יצאה מקודשת.

20/08/2020 | 13:10 | מאת: חטוליתוש

מדהימה שאת אהבתי מאוד מאמי שלי כאן לא אכתוב רק בכותרת הבאה נחבאת אל הכלים ..את כישרונית ומבוזבזת ... חטולית

תודה חטולית❤ אכן לא ממש מפרסמת אותם. אבל בשנים האחרונות הראיתי למטפלת. שלחתי לפורום...אז קצת פחות נסתרת 😁

אז לא שהצלחתי במיוחד...אבל היה טוב לראותה. נתן קצת כח ואופטימיות. זה מה שכתבתי אחרי הפגישה: נשטפת בזרם העבר האמנם כלום לא נשאר? .. סבך הקשר לא הותר. מילים נזרקות, חלקי בעיות. לא משתפת, פנים לא חושפת. פגישה תכליתית ללא תכלית מנסה ועוצרת, רוצה לרדת. מנסה לתפוס פיסות מילים באוויר אך נותרתי בלעדיהן. מחנק בגרון ורצון לנשימה עמוק הכאב עמוקה השעה. מצטערת כי נרדמתי בשמירה על עצמי. שוב תקועה ללא תנועת חשיבה. שלחתי לה. היא ענתה אם את יוצרת סימן שאת לא תקועה.. אס היא צודקת. כי כשאני ממש תקועה כלום לא נכתב. נפגשתי איתה אגב כתוצאה מעזרה של אודי. אז ממליצה לכתוב שם בעת צרה. תעזרו.

מיכלוש את אמנית..... וואו... כמה עומק.. כל כך שמחה שהצלחת ללכת אליה. נשמע שזה עשה לך טוב עם כל הכרוך בקשיים סביב... המסיכה.. הריחוק.. חוסר המילים.. השיתוק.. חוסר האוויר והצורך בנשימה.. איך את כעת? (לאחר שמעכלת את המפגש.. וצולחת לפרוק על דף.. ושולחת.. ומקבלת תגובה שעם הכל את צולחת ולא נתקעת....) שמחה שאודי סייע לך להגיע להחלטה. ופעלת. (אגב אתמול כתבתי שם בפורום. לא רואה שזה מופיע.. האם הכל מתגלה ביום רביעי וזה מה שנקרא הפסקת אמצע שבוע? או שזה נעלם?) גאה בך מיכלוש. מאוד. חייבת לציין.. שקוראת שוב ושוב את מה שרשמת... כל מילה מכילה כל כך הרבה.. כל משפט שם מכיל תמונה שלמה.. שרשמת רק בנגיעה. מאמינה שכל אחד יכול לקחת זאת למקומות שלו... וזה היופי באומנות. גם לי הגיעו ימים שרק כתבתי... זה כל כך משחרר... גם אם כל כך כואב. כל כך מבינה את המילים.. "שאת יוצרת אז את לא לגמרי תקועה"........... חיבוק אהובה 😘

וואו. איזו תגובה!! מקסימה שאת! אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. זה סוג של תרפיה. ותמיד החבאתי את המילים...סיפור ארוך. ראיתי בהם משהו ממש ממש נוראי. השמדתי כל פתק שנכתב...שנאתי אותם..עד ש..הכרתי בצורך. ובגיל 19 חברה טובה קלטה אותי ושאלה מה אני כותבת ורצתה לראות ולא נתנה לי להשליך לפח...מאז אני שומרת. מביאה לטיפול...וכו' בכל אופן לגבי הפורום, ביום שלישי הוא לא מעלה. ברביעי תראי ולאט תקבלי תגובות. את התשובה של אודי כנראה תראי בחמישי בלילה כשהוא סוגר את הפורום לסופ"ש עד ראשון שאז שוב מעלה. ימים א, ב ד ה הוא מעלה. מוסיף את מי שכותב בחזרה במשך היום. עונה בשני בערב ובחמישי בערב בדרך כלל. טוב שכתבת שם. יש שם בנות נפלאות.

18/08/2020 | 01:32 | מאת: מתמודדת

היי יקרות!! כן. הייתי בתוך בועה.. בועה שחלקה טובה וחלקה מבאסת עמומה מתסכלת... אבל בסך הכללי היא בועה מיטיבה מהכיוון שלא פוגעת בעצמי.... לא אלכוהול לא יציאות לא טובות לא חתכים.......... כן הכנסתי אוכל מעט לגוף הצנום שלי. כן הייתי רדומה ערה.. מצב שינוי.. לא ברור. שעם הילדים נהנית מבלה בפארקים ועבודות. עם בעלי יצאנו שנינו לחוף אבל הכל היה שם חוץ ממני... לא ממש הרגשתי את עצמי נוכחת.. ועם הבועה הזו... פתחתי בשיחה עם המטפלת.. שיתפתי. כאן שהיא הפניתה אותי לפסיכיאטרית שהתבטל התור כי היינו בבידוד. אחכ קבענו והיא ביטלה באותו יום כי עלה לההחום. ועכשיו קבענו בפעם השלישית וכשהגיע יום המפגש- לי עלה החום. כן, עשיתי בדיקה ואני עם קורונה.... 3 פעמים התבטל באותו היום שאני אמורה לפגוש אותה. זה סימן כלשהו???? מצד שני... המפגש איתה עושה לי לחץ מטורף ומוציא את השדים אצלי.. כל יום שעובר שורדת והרבה גם נופלת ומגיעה לרגע שאני מפנימה שאני חייבת להיפגש איתה. ופתאום מתבטל........ אתן קולטות.. כבר מעל חודש כך.. הנפש לא עומדת בזה.... חזרתי לפגיעה העצמית.... ליציאות.. לאלכוהול.. לחתכים.. לחוסר תאבון... הבעיה (מה שלדעתי הביא את הקורונה) שיצאתי חמישי ולא נזהרתי כלל... וגרמתי לעצמי שוב פגיעה..... נסחפתי לסמים. ולא ארחיב מה היה שם.... כבר בשישי כאב לי הגוף כל העצמות.. הגרון.. וגם דיממתי.. (זירז את המחזור) ייחסתי את זה למאורע כנל בשבת. בראשון עלה לי חום... נאלצתי לבדוק קורונה... וכמובן. חיובי.... עונש מבורך נכון........ :( אני מבודדת כעת בחדר לבד. שאר המשפחה נבדקו ויצאו שלילי. הם בשאר הבית. בבקשה אל תבקרו... אני אלופה בזה..... למה זה מגיע?? אני גם תוהה... מה מניע אותי לשם.. וכמה יש לי יכולת או לא לשלוט בזה.... איך להימנע מזה לפעם הבאה....?? אלוהים יודע. חסמתי כמה טלפונים ש"עוזרים" לי ליפול לשם אבל "זיכתי" את עצמי בכמה חכים במקומם...... הבועה הזו... טובה או לא... התנפצה... וכמו מד לחץ דם שמתנפח לאט לאט.. כך עלה והופעל במקומה מנגנון הרס עצמי.... מזל שהבידוד עצר משהו.. אם כי עדיין הפגיעה נעשית... על ידי. לילה טוב נאחזת (אולי אעביר את הפוסט הזה לפורום המקביל אם אצליח... אולי יעזרו לי אלו עם הdid לפענח אם זה מה שקורה איתי... ובכלל זה יש ניתוק ושוני כל כך עצום בין כל חלקיי.. מצד שני.. לא ברוח שיראו בפוסט הזה את חלקיי האחריםכי לא כתבתי עליהם.. לא יודעת) תודה לכן.. כתבתי משהו בסוף.. עם קטיעות..... וחלקים חסרים.. אבל משהו......

יקירתי, כמה כאב בכל מילה ומילה...קשה! הכל קשה ומבלבל וממש אבל ממש לא מגיע לך!!! שום עונש לא מגיע!!! את דשה עם עצמך מאוד, ולא אבקר אותך!!! למה שאבקר??? להפך רק חיבוק אלייך כזה שמלטף ומתאים. ובנוסף את כל כך יודעת לחזק אחרים. אותי ואת חטולית ואת כל כך חכמה אמליץ לך לקרוא כאילו מישהיא אחרת כתבה. איך תעני לה?? איתך. ❤ החלמה מהירה.

וואו מיכלוש יקרה... כל כך לא ציפיתי לכזו תגובה.. ואף חששתי מעט לפתוח את הפורום הייתי צריכה נשימה קודם... פתחתי ואני מרגישה מחובקת.. תודה לך.. לפני שהגבתי קראתי את עצמי שוב.. לעצתך.. בשניה זו איני פוגענית כך שאני יכולה להבין מה את אומרת.. מצב כל כך מוזר לפגוע בעצמך... בלי שום תועלת... להרוס את הגוף כי כואב לנפש.. לפגוע גם בנפש תוך כדי... מצב עצוב מאוד! אני לא יודעת עדיין למה זה קורה לי.. יודעת שלפעמים אני ממש צריכה את זה ולא ירגע הצורך בצורה אחרת.... לפעמים מצליחה לבלום. לפעמים לא. יודעת שזה לא טוב לי.. שקשה לי עם זה... ושזה חלק ממני שבא לצעוק משהו.. אולי להזכיר.. אולי לכעוס... לא מצליחה ממש לזכור ככה כי ההרס מסוכן אז יש לי בקרה כלשהי שחלילה לא יקרא אסון... לשחק בחיים מה שנקרא... אז השליטה והלא שליטה מתערבבים ולא מאפשרים לי להבין מה קורה כאן... כי מצד אחד אני בצרה וצריכה להחלים ממנה.. מנגד משהו כאילו מבפנים מנדנד לי שרק כך אדע... שרק כשאהיה בחוסר הכרה אבין.. אזכר.. אדע אם אני אשמה אם לא.. אם יכולתי להתנגד או לא.. אם היה משהו קודם למעט שאני זוכרת או לא... ...... עצוב. מבטיחה שאני עובדת על זה. קבעתי פעמיים בשבוע עם המטפלת.. לנסות להבין את גל ההרס הזה שנכנס בי לאחרונה יותר מתמיד........ תודה על החיבוק. מאמצת אותו. ועל המחמאות... הלוואי ואהיה חכמה באמת... מעריכה מאוד את תגובתך מתמודדת

מתוקה. טוב שתפגשו פעמיים...גם בטלפון איתה זה טוב! חבקי את עצמך. לעולם אינך אשמה!!! והפגיעה העצמית מובנת...היא לשכוח כאב פיזי. להקהות את הכאב..אולי רצון לא להרגיש כאב נפשי. טוב שאת מודעת זאת התחלה. את אהובה אל תשכחי זאת לעולם. וכן את ממש חכמה. העצות שלך תמיד מראות לי עוד זוויות להסתכל. נסי גם את לראות זוויות שונות ובמשקפיים אחרים על עצמך. עכשיו בבידוד יש לך זמן להתבוננות פנימית ואהבה עצמית. מאחלת לך עם כל הלב חיבוק עצמי ואהבה עצמית. את חשובה וראויה לכל סוג של אהבה. בהצלחה יקרה. שמחה שפתחת וקראת. איתך❤

היי למה זה כותב לי not found בשם? עכשיו מחקתי את זה מקווה שזה לא ישנה משהו... תודה לך מיכלוש. הרגשתי את החום הדאגה והרכות במילותייך.... מלאה בהערכה... ומחבקת אותך בחזרה... באהבה..

כשאת מתנתקת הוא לא מזהה עד שלא תכתבי לו....זה בסדר. ❤באהבה רבה.

איך כשאני בבית המון עכשיו??? ועליתי...הייתה הורדה ממש יפה שלי במשקל. ממש ממש יפה 24 קילו. שמרתי עליה במשך 6 שנים. זה המון זמן. ואז בשנה האחרונה העליתי...לאט אמנם אבל עליתי 10 קילו. בקורונה עליתי כמובן ....ועכשיו אין לי כח או כח רצון לרדת...לא מצליחה. אולי הצלחתי לעצור קצת את העלייה. אבל .....מבאס. האכילה הרגשית שלי לא מוסיפה....באסה

18/08/2020 | 00:59 | מאת: מתמודדת

וואי כמה לא פשוט!!! מיכלי.. כמה מצריך משמעת עצמית שקיימת אצלך אך הקורונה זה מבחן קשה מאוד..... שלו רק היה לך מועד היית ודאי צולחת זאת... מאמי שלי, חיבוק!! באלי לנסות לתת לך טיפים.. אבל אצלי המצב הפוך לגמרי. אז מי אני... ומה אני מבינה..... ושקודם אצליח בכלל לדבר לעצמי את שכבר אני יודעת... אח''כ לאחרים. בפרט שאת כבר צלחת איזון.. מה שאומר שיש לך גם כוח יותר חזק לשלוט על כך. רק הבילבול כעת משתלט עלייך כמו על כולם. ברגע שתיכנסי לזה את תצליחי. אני בטוחה בך. אוהבת מתמודדת

תודה יקרה על החיזוק. דיי דומה להפסיק לאכול ולאכול יותר מידיי...שניהם נובעים מאותו מקור. מאמינה שזה לא רק כח רצון זה בהחלט הזמן הזה שאין בו כוחות והכל מבלבל. נקווה לטוב. ❤

אכן.. החסר והעודף.. שניהם צריכים איזון. שניהם צריכים תחושת בטיחון. ורוגע. שניהם מתעצמים ברגעי קושי בלבול ומתח... מאחלת לנו שנמצא את הביטחון בעצמינו בתקופה לא בטוחה זו שנדע ונצליח לתחום את עצמינו במרחב הפרות ולא מגודר שמשתולל בחוץ... איתך בזה. יד ביד. מתמודדת

16/08/2020 | 18:14 | מאת: חטוליתוש

האם זה פשע שאני רוצה לישון????? עוד מוצש שלא ישינה ..הכל בוכה מכאב..לא ידעתי כבר מה חעשות עם עצמי..כדורים לא עזרו. .תוספות נגד כאבים לא עזרו!!! .חכחתי בדעתי אולי אקח שכתה ואלך לישון..אבל זה הדבר האסור חמרות שיש לי.. בשעה חמש וחצי כבר השארתי הודעה בפורום השני ..אחרי שכבר התייאשתי ולא מצאתי פתרון לבעית השינה שלי בסוף לקחתי 3 שוטים של משקה והלכתי למיטה..לא עזר גם..מאז מסתובבת כמו זומבי שלא מבינה מה קורה סביבי.. בעלי יצא עם הבן שלי לבדוק אם ימצא בשרים לחגים.. נשארתי בבית בקושי מקלידה ורק כדי לא להרדם עכשיו שלא ילך עלי גם הלילה הזה.. מתמודדת שלי האם כבר יצאת מהכוך שנכנסת לתוכו? בואנה בנות תכתבו שתפו את הכאב שלכן שהכל יצא החוצה ויכאב פחות אני ..עייפה..עיייפה.. רוצה שקט ולישון . אני אוהבת אותכן

16/08/2020 | 18:18 | מאת: חטוליתוש

התכוונתי לחמש וחצי בבוקר ובנתיים כבר מעשנת כמו כאלו אין מחגץר סליחה אני

17/08/2020 | 09:43 | מאת: מכל

יואו..מתוקה שלי, למה לעשן? לשתות?? אוי חבל. זה לא עוזר..זה רק עושה יותר עצבים ולא מרדים בכלל...ישנת צהרים בשבת? אולי לא טוב לנוח יותר מידיי בשבת? לא יודעת. בכל מקרה מישהו שאני מכירה היה עם כאבים מטורפים ובעיות ולא קם מהמיטה. בסוף בא אליו אדם שהוא כמו הילר כזה..לא יודעת עובד כנראה פסיכולוגית דיבר איתו, הקים אותו ממש על הרגליים. אולי זה קצת שרלטני אבל זה עבד!!! ממש נס. אולי תנסי רפואה אלטרנטיבית?? לא קונבנציונאלית? תחפשי מישהו טוב שעושה לחיצות או הילינג כזה..ריפוי אחר...שמרפה את השרירים ולוקח את הכאב ..יש כאלה. נסי לברר...בהצלחה.

17/08/2020 | 10:01 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי נכון שתית אלכוהול אינה בריאה כמו שעישון אינו בריא צודקת וכן בשבת צהרים זה היום היחיד שלי למנוחה מכל השבוע מהמטלות מהלחצים הנפשיים..מכל מה שאני אוגרת כל השבוע עושה הכל כדי לא להרדם אממה..לא עוזר בכלללל גם כשאיני נחה בשבת עדיין לא נרדמת במוצש...כמו קללה שלא יכולה להרדם.. והכאבים אינם הסיבה היחידה שבגללם אני לא נרדמת ..מחשבות שלא נותנות מנוחה גם לנשמה הכל כאלו בא נגדי ואומר אין.את לא תישני.. כבר לא יודעת מה לעשות מחכה כבר למרפאת כאב אולי שם תהיה התרופה שתעזור לי לישון.. עייפה כל הזמן גם נפשית אני

17/08/2020 | 10:11 | מאת: חטוליתוש

ודרך אגב האלכוהול אינו דבר שבשיגרה עבורי קרה רק הפעם

17/08/2020 | 12:05 | מאת: מכל

טוב שאינו בשגרה...בכל זאת הייתי מנסה כן ללכת למרפא כזה של הגוף והנפש. יש הרבה סוגים ברפואה אלטרנטיבית אפילו דרך קופ"ח. אולי בכל זאת תנסי? ובהצלחה במרפאת כאב. ואגב ככל שאת חושבת יותר על כך שאת לא נרדמת , לא תרדמי ...כי זה מזין את עצמו..מעגל כזה. בעייתי. מאחלת לך שתצליחי לנוחמפיזית ונפשית...מבינה כל כך כי גם לי אין מנוחה נפשית למרות ה"חופש" לא מרגישה השנה בחופש בכלל..

17/08/2020 | 18:46 | מאת: חטוליתוש

מבינה אותך לגמרי כי כולם בבית כל הזמן וצריך להאכיל ..לנקות..ולהיות..שם כל הזמן..אייך יהיה חופש?? אני

17/08/2020 | 20:36 | מאת: מכל

נכון....חיבוק ❤❤❤

18/08/2020 | 01:05 | מאת: מתמודדת

חטוליתי... שומעת ממך המון עלכך .. לא יכולה לדמיין מה זה לא לישון... וששום דבר לא עוזר לכך.... מתחברת מאוד להמלצות של מיכל.. לנסות מכיוון נוסף אולי יועיל? לגבי האלכוהול והעישון.. מזל שזה לא קבוע.. בפרט שאת אומרת שזה גם לא ממש עוזר..... לגביי... אנסה לכתוב.. פעם קודמת כתבתי אך לא יכולתי להמשיך אז מחקתי ולא שלחתי כלום... אנסה שוב.. וגם אם לא אצליח לסיים אשלח מעט.. מקווה.. אוהבת.

13/08/2020 | 00:16 | מאת: מתמודדת

שום הלקאה עצמית אני לא רוצה לשמוע!!! 😉 צר לי על אביך... יום כזה.. מלא מחשבות.. זכרונות... טובים יותר ופחות.. בליל אחד גדול. גאה בך שסלחת. שאת עבור אימך ולא התנתקת. זה כל כך לא מובן מאליו.. כל כך יפה וכואב כאחד. מחבקת מאוד. נ.ב. תודה לך עלהכתוב מטה. אכן אני בבועה.. גם היה קשה לי לכתוב עכשיו אך מכיוון שנכנסתי להציץ גם בפורום המקביל (מישום מה לאחרונה מסתכלת בשניהם.. אולי אקבל אומץ גם לכתוב) וקראתי אותך. לא מסכימה למשפט שאינך מעניינת וצריך טריגר... אם כי אני מבינה כוונתך. וחשה על בשרי לפעמים זאת. ובכל אופן, היי את. וזה המון. בימים קלים קשים שמתלוננים או שנעים יותר... אוהבת. סומכת עלייך שאת יודעת מתי להנות מהריבה כי זה המוצא האחרון ומתי להגביל... שנזכה לבריאות

13/08/2020 | 20:18 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי יש גב רחב למילים שאני כותבת.. כשאני כותבת כמו כל אחת אחרת על..לא חשוב מה..יש תמיד הענות כמו שאמרתי צצים כמו פיטריות אחרי הגשם...!! נורא מעליב שיש הודעות שאף אחת מהן לא נענות בכלל ונסגרות רק עם התגובה של מנהל הפורום ..אודי בונשטיין.. נכון שישנם גם כאלה שרק קוראים כי זה מה שמתאים להם וזה מכובד..גמני לא תמיד עונה לכל הודעה שעןלה.. אבל זה רק לאחרונה הרי כמו כולן גם לי יש המון על הראש ועדיין לא סיימתי את מסכת הבדיקות שלי!! ואת יודעת מה? הייתי אמורה לעשות 3 צילומים של mri ולא אישרו לי אותם בקופת חולים..וישבתי שלוש שבועות לחכות לרופא אורטופד שיאשר לי להמיר אותם לבדיקות סי.טי ..וכשאני כבר מגיעה עם מונית נאמר לי שהרופא נכנס לבידוד..למה לא הודעתם בזמן?? רק עכשיו נודע לו כך נאמר לי ..מה עכשיו?? שוב לחכות הגעתי לרופא משפחה על עינינים אחרים וסיפרתי לו כל מה שקורה כי כבר הייתי דומעת מכל הבלאגן שנוצר..ואז כמו מלאך טוב אמר שהוא כן יכול לעזור לבדיקות סי.טי. ...הדמעות כבר ממש בקצות העינים ..פתאום התחלתי לנשום... באותו היום היה גם יום הזכרון לאחותו של אבי..כלומר יום לפני אבי.. הכל כל כך כבד אין לי אוויר !!!!! וכן אבי היה אדם לא קל אך בשנים האחרונות שלו איתי הכל השתפר עד כדי שיכולתי להסיר את ההגנות שלי הנפשיות מפני הפחדים שהיו לי ממנו כל החיים אז כן עשינו תיקון נפשי והתחברנו מאז ועד שנפטר להמון אהבה!! אני זוכרת עכשיו רק את התקופה הזו ולכן היום הזה קשה לי נורא כי אני מתגעגעת אליו נורא😪😪😪😪😪 חטולית

חטולית יקרה, טוב שהיה סגירת מעגל...תזכרי את הימים הטובים בליבך. זה חשוב.

בלי להתייאש. זו אכן תקופה אי ודאית ואנשים מחכים המון זמן למשהו שברגע מתבטל בלי מועד אחר ... הכל לא פשוט. קחי נשימה. לגבי שם.. מאמינה שזה לא אישי.. וזו תחושתך. וזה בסדר. אך נסי לדבר אלייך ולקבל מה שניתן. וזה המון. ויודעת שזה לא פשוט לפעמים. איתך. ולגבי אביך.. וואו. סגירת מעגל זה מעולה. שרק תזכרי את הטוב. כל חייך. מתמודדת

10/08/2020 | 20:39 | מאת: חטוליתוש

השבת עברת יופי כבר יום שני כבר עומד להסתיים יופי ומה איתכן יפות אהובות שאתן שותקות ..?? גם יופי? שוחחתי היום עם המטפלת בפלפון שיחה שנאלצתי מעט להרים אותה.. אבל גם זו נגמרה..פתאום שאלה יש לך עוד דברים שתרצי לדבר עליהם יש לנו עוד 20 דקות לשיחה .. היו לי כאן אורחים ולא הרגשתי נוח לדבר סיימתי את השיחה מוקדם יותר והרגשתי טוב כמו בכל מוצש גם הלילה של מוצש לא ישנתי בגלל מנוחה בחדר השינה לבדי ...ללא מזגן..כך בחום הזה סבלתי פחות כאבים.. רק בקראשון בלילה קרוב לחצות לאחר שאכלתי ריבה מתוקה..נרדמתי.. היום עשיתי לאמי קניות איזה כיייייף יצאתי נשמתי נסעתי וחזרתי..העייפות עלי איזה כייף מקווה שהלילה אוכל לישון..... דברו יקרות שלי דברו חטולית

12/08/2020 | 01:09 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש שתמיד יהיה לך מתוק חיבוק בתוך עצמי.. בועה כזו...

12/08/2020 | 08:33 | מאת: מכל

היי.... קראתי אותך. כרגע במצב שקט...גם אין טיפול כבר חודש וחצי...אני בד"כ פטפטנית. הפעם בלי מילים....

12/08/2020 | 20:41 | מאת: חטוליתוש

לא מתוקה שלי המתוק הזה לא טוב לי בכלללל מעלה את רמת הסכרת אממה..אם שום דבר אחר לא עוזר..וגם גורם לי לעלות במשקל מה שעוד יותר מבאס למה בתוך בועה יפה שלי ? מבינה שלא קל לך כמו לכולנו.. בואי החוצה מושיטה לך יד אוהבת ..צאי .דברי..לא חשוב מה רק אל תישארי בתוך הבועה חטולית

12/08/2020 | 20:44 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי קשה בלי הטיפול? בטח כסף לא צומח על העצים..גמני חיה על קיצבה של נכות..לא משו.. לא חייבת חהיות פטפטית..רק ספרי מעט אייך הימים עוברים אם לא קשה לך יותר מידי..מכבדת את רצונך חטולית

12/08/2020 | 20:47 | מאת: חטוליתוש

יודעות היום יום הזכרון לאבא שלי 11 שנים מאז שנפטר יום עצוב עם געגועים .. בערב אדליק נר לעילוי נשמתו . עצוב

חטולית יקרה, בהחלט עצוב..ספרי עליו אם תרצי. על הרגשות...נשמע כי היה משמעותי ביותר עבורך. לי קשה כרגע לספר הרבה..וכן, אין לי כבר כח או כסף לשפוך על טיפול...אז ויתרתי. לעת עתה...היא אפילו לא יודעת איך אני...מטפל לעולם יחכה שאנחנו ניצור את הקשר כשנצטרך או נרצה... מרגישה כל כך רחוקה ממנה או מטיפול בכלל.

13/08/2020 | 19:55 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי תראי הענין הכלכלי ממש קשה עכשיו אצל כולנו למרות שאני לא משלמת עבור הטיפול.. אממה..זוכרת שגם אני כתבתי לפני כמה ימים שגם אם אני לא מדברת איתה שבועיים הרגשתי ריחוק גדול ממנה ושלא אכפת לי גם לעשות הפסקה בטיפול?? האמת שבאמת כך הרגשתי..ריחוק..וחוסר רצון להמשיך.. מאוד מזדהה עם הרגשות שלך על מה שעובר עליך בתקופה האחרונה..באמת לא פשוט ..נסי לקחת את הדברים יותר בקלות..אולי עוד כמה זמן המצב יכול להשתפר ותוכלי לחזור אליה..תקווה כזו אולי הזויה . חיבוק ענק עד אליך מאמי חטולית

חטולית יקרה, תודה...ימים יגידו.

04/08/2020 | 17:48 | מאת: מתמודדת

שקט שכנראה זהה לכולם... מעיק.. לא שקט טוב. נכנסת כל יום ורואה שאין הודעה חדשה.. מניחה שגם אתן.. החלטתי לשבור את השקט הזה.. ולומר שלא פשוט.. ושאני איתכן. נ.ב. מיכלי הילדים הבריאו? חטולית הצלחת להיפגש עם המטפלת שוב? איך היה? ובכלל... ספרו מה קורה איתכן? אם תרצו..

04/08/2020 | 20:23 | מאת: מכל

היי יקרה! הכל בסדר ב"ה. שקט לא חייב להיות משהו רע ומקווה שגם חטולית בסדר. הילדים ב"ה בסדר. אחד הבריא עם האוזניים. השני קבל טיפול לדלקת בסימפונות יקח זמן. ב"ה יותר טוב..בינתיים לי יש בעיה עם השתלים בשיניים מקווה שיסתדר בע"ה... לגבי הנפשי, נו..זאת תקופה כזו שנאחס לכולם. ואני מתלבטת בחודש האחרון לגבי יצירת קשר עם המטפלת. כן או לא. ואם כן מה אומר לה?? איך זה יעבוד. אז בינתיים משאירה את המצב בהולד...מחכה. מה איתך יקרה? איך את?

04/08/2020 | 22:48 | מאת: חטוליתוש

טוב ... השבת עברה בטוב רגועה ונעימה כייף שקט ביום ראשון התבשרתי שליום שני אנחנו מוזמנים ליום ההולדת של הבן הצעיר שלנו ..ומאחר שלנו אין רכב וכל שאר הבאים כן עם רכבים אך מלאים בתפוסה מלאה...הבן שלי הגיע עם ארוסתו אלינו בשני רכבים כדי שנוכל לקחת גם את אמי עימנו ליום ההולדת אחרי הכל אין כמעט הזדמנויות להיפגש ועוד לראות את הנכדים שלנו והנינים של אמי לאחר תקופה מאוד ארוכה.. נודעו לי באיחור שקרו דברים לא נעימים מאחורי כל הנושא של ההגעה ליום ההולדת...בגלל שויתרו על אמי.. אתמול היינו חגגנו והיה ארוע נחמד מאוד ושקט מאוד..גם הפגישה עם הנכדים היתה בהתאם למה שהרגשתי..אך שמרתי על פסון רגוע ושקט..למה להרוס לבן של יום ההולדת ? היום ירדתי על הבן שהעז לומר למה סבתא חייבת להגיע ? בסוף הבין כמה נפגעתי ונעלבתי והתנצל שלא לכך התכוון מלכתחילה..רק יצא קצת הכל עקום.. עם המטפלת לא שוחחתי אתמול לא יכולתי ..לא בא ..לי.. דחיתי את השיחה לשבוע הבא..לא רציתי לשמוע אותה בכלל !! עדיין כולי ברגשות מעורבים עם מה שקרה בימים האחרונים .. ועייפה נורא כי גם עושה המון דברים בבית רוצה שקט ולישון לי'לט לכן אוהבת חטולית

04/08/2020 | 22:52 | מאת: חטוליתוש

שמחה שלפחות מצב הילדים משתפר בעיות עם שתלים בשיניים באמת סיפור מטריד מאוד לגבי המטפלת מבינה אותך לגמרי גמני לא.. ועד שתהי בטוחה מה כן ומה לא..תשתדלי לא להיות בלחץ גם מהסיבה הזו גם ככה המצב הנפשי של כולנו לא מרנין..קחי לך את הזמן להחליט ליל"ט חטולית

05/08/2020 | 12:52 | מאת: מכל

תודה חטולית...מקווה שיסתדר גם אצלך. עם הילדים והכל. ועם המטפלת תדברי ואל תוותרי!!! היו לי תקופות של כעסים על המטפלת והרגשת חוסר הבנה ורצון לברוח..תמיד חזרתי ודברנו על הכל. בסופו של דבר את מרגישה אם המטפלת טובה עבורך או לא. אני מאמינה שבסה"כ היא אדם טוב וכן רוצה לעזור לך. בהצלחה יקרה❤

05/08/2020 | 16:49 | מאת: חטוליתוש

האמת שאני לא רוצה כעת ממש כלום לגמרי כלום נכון שתמיד לפני הקורונה היתה ממש טובנ עבורי ..אולי זו התקופה הזו שגורמת לי להרגיש מתמרדת כמעט לכל דבר שעובר עלי כעת לא יודעת להסביר אבל בסדר יש עדין זמן עד השיחה הבאה.. ממש לא בא לי כלום רק שקט ולישון תודה מאמי חטולית

05/08/2020 | 19:52 | מאת: מתמודדת

היי.. אני? בדיוק כמוך.. מחכה... לא ברור למה.. עם המטפלת החלטתי להמשיך על אף שזה נורא קשה שהיא לא חזרה לקבל. רק בשיחת וידאו. וכן.. כרגע משהו נרגע אצלי. אבל זה משתנה כל הזמן... גלים גלים... אין יציבות גם גלל המצב. גם בגלל הטיפול והנפש..... כמו כולם מקווה לטוב. שמחה לשמוע שבנך החלים ושהשני מקבל טיפול מקווה שיש הקלה. לגבייך.. הלכת לטפל בשתלים? שיניים זה סיוט!!!! לילה טוב

05/08/2020 | 20:07 | מאת: מתמודדת

היי גאה בך על האיפוק ועל זה שלא שתקת אח''כ. ובנך שהבין והתנצל. אכן מבאס שזה כך, לא הכל בשליטתינו מצד אחד רוצה לומר תקשיבי לעצמך לגבי המטפלת ואם את צריכה זמן קחי אותו. מצד שני כל הסערה הזו... מוציאה כל כך הרבה וכיף שיש מקום לפרוק. עשי מה שטוב לך. בלי לחץ. כי גם לפרוק צריך מקום מכיל עבורך ולא שיוסיף לך קושי.... אוהבת

05/08/2020 | 23:01 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי שום דבר אינו בשליטטנו ובטח לא התגובות וההתנהגות של ילדינו הבוגרים לגבי המטפלת כבר אמרתי לה שאני רוצה פסק זמן ולא קיבלה את הבקשה שלי אמרה שאני לא במצב לעשות הפסקה האמת..שאני באמת ממש רוצה פסק זמן ממנה !! מרגישה שאינה מבינה אותי ..שלא תכיל אותי זה בסדר רק שתרפה ממני לזמן מסוים שיחה רגילה בווצאפ דרך הפלפון וגם צריכה לענות כאלו שזה בסדר וזה ממש לא !! אווףף שקט כבר דיייייייי אין לי כוח לשום דבר למרות שיום האהבה היום..עבר ממש מאפן חטולית

06/08/2020 | 23:02 | מאת: מתמודדת

היי מאמוש, נשמע שאת באמת צריכה להתנתק וזמן לעצמך לעכל את השינויים בתוך עצמך. המשפחה. הטיפול. הקורונה...... מאחלת סופש נעים ממלא בכוח הכנות נעימות לשבת. נסי להתפנק לקבל עזרה ולנוח...... מתמודדת

07/08/2020 | 13:09 | מאת: חטוליתוש

כעת סיימתי חלק נכבד מההכנות לשבת מפני שבעלי עדיין לא חזק מהעבודה וכשהוא מכין דברים אני חייבת להיות של לעזר... באמת חייבת ניתוק כולל..הנשמה שלי דורשת שקטטטט ושלווה..אין אפשרות בימי השבוע כי החיים אינטנסיבים ..ואין אפשרות לעצור את השעון ולנוח.. שהיה לכולנו שבת טובה ורגועה אוהבת חטולית

07/08/2020 | 16:22 | מאת: מתמודדת

ליבי איתך ואליך.... מקווה שתהיה שבת מנוחה וטובה כמה שניתן.. אפילו שזה מעט מן הים........

31/07/2020 | 18:01 | מאת: חטוליתוש

שתהיה שבת נהדרת שבת של שקט בלי שום דבר רע שיפר את השקט הנצרך כל כל שבת של כל הטוב שרק עולה על הדעת שנזכה לנחת רוח ושלווה וכל מה שתבקשו חטולית

31/07/2020 | 18:42 | מאת: מתמודדת

אמן!!!!

28/07/2020 | 17:29 | מאת: חטוליתוש

בחדשות דיבר אבא שהבן שלו בגן שבו הגננת והעוזרת התעללו בילדים הוא חשב שהרגיש שדברים קורים וגם ראה סימנים על הגוף של הילד אבל אמר לעצמו שכל הילדים נופלים ומקבלים מכה אז לא התיחס עד ש....הילד ממש בכה ותפס את האבא בציפורנים ואמר שלא רוצה ללכת לגן הסתבר כנראה שעוד הורים הגיעו לבית המשפט כולם בוכים.. כואב לראות מחזות כאלה אני בכיתי רק מלראות את האבא בוכה עים דמעות ומספר לכתב בבית המשפט בראשון על מה שקורה שם !!!! זה לא גורם לכן לבכות ?? אני כן בכיתי חטולית

28/07/2020 | 18:13 | מאת: מכל

היי חטולית, גם אני ראיתי...בוודאי שזה נורא!!!!!! והורים חייבים לשים לב כשמשהו משתנה אצל הילד!! אבל לא יכולים להאשים את עצמם...מאיפה להם?? יש סיבה שילד בוכה כל כך בבוקר. הבן שלי היה במעון שהיה תינוק, של אמונה, לא תגידי פרטי! הוא בכל בוקר בכה ואני גננת, מכירה שבוכים ילדים שמתקשים להפרד! ולא שמתי לב! אמרתי ירגע, יעבור לו. חצי שנה ככה..עד שחמותי לקחה אותו מהגן והתחילה לשים לב לדברים קטנים...לא החליפו חיתולים בזמן, טוסיק אדום, ילדים צורחים ולא נגשים אליהם. ריח של צואה...ועוד. התלוננו ולא עזר! הוצאתי אותו כששמנו לב שהיה לא טוב. מלא ייסורי מצפון ואשמה עברו עליי!! ועוד אני גננת!!! איזו טפשה הייתי. איך לא שמתי לב. . וזה עוד לא נקרא התעללות. פשוט לרוב התעלמו מהם ובחצר שמעתי שלא שמרו ופיצחו גרעינים!!! גיליתי בדיעבד המון דברים. יש לו תמונה משם שהוא נראה פשוט עצוב... קשה כל כך! פשוט נורא שכל אחד פותח משפחתון בלי כל פיקוח!!!! ואני עוד מספרת לך על מקום מפוקח!! שסמכתי עליו וזה לא נקרא התעללות...פשוט חוסר אכפתיות לילדים..וזה ממש לא פשוט!!! הילד גדול ועד היום יש לי ייסורי מצפון שחמותי ראתה יותר ממני...:(

28/07/2020 | 18:27 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי נכנסתי עכשיו לאפליקציה n12 שהורדתי מזמן ושם רשומות שמות הגננות או הסייעות שהתעללו בילדים בגן..נתנו להם לאכות אוכל מהרצפה כשהפנים שלהם למטה.. ושמו מצלמות בגן בגלל ששמעו המון פעמים בחדשות על התעללות בגני הילדים רק אמרו שזה מזעזע.. לא נכנסתי לראות תמונות לא יכולה לראות כאלה זוועות וכן מאמי שלי אנחנו אף פעם לא רוצים לחשוב שמשהו נורא קורה בגן לילדים שלנו אבל לצערנו יש מציאות אחרת עצובבב

29/07/2020 | 09:09 | מאת: מכל

במקרה הזה מי שביקש מצלמות הייתה הגננת שלטענתה לא ידעה( כנראה שלא ידעה אבל לא פיקחה עליהן!!!) היא ביקשה כיהייתה גנבה בגן....רק אחר כך אחד ההורים ראה סימנים וביקש לראות... פשוט נורא!!!! חייבים פיקוח! בעיקר כי זה קורה בגנים של פעוטות מלידה עד 3 !!!!! הילדים לא מדברים בגיל הזה!!! וכל אחת היום מטפלת בלי הסמכה בלי כלום..עצוב ונורא!!!!!

29/07/2020 | 11:55 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אכן כן כואב כל כך וזה לא ניגמר בכל פעם שומעים על עוד מקרה איום ונורא ועוד זוועות שקורות בגנים בלי פקוח השם יתברך שיגן על כל הפעוטים הקטנים האלה שעוברים כאלה מסכת ייסורים.. קוראת ובוכה אייך אפשר אייך ??? וזה לא נגמר !! חטולית

29/07/2020 | 18:50 | מאת: מתמודדת

לא יצא לי לשמוע את הכתבה הספציפית שאתן מדברות עליה (אין לי TV בבית.. זה רק הסמארטפון) אז אדבר בגדול... אכן המצב לא מזהיר ככל שיש קידמה גם אנשים חושפים יותר ולא שותקים. וכך מתגלים מקרים מזעזעים... כל העניין עם ילדים קטנים זה נורא!!! איך אפשר לעשות זאת לילד.. ואף להביא למוות ממשי.. החיים בעולם לא תמיד ברורים...... עצוב! כואב! ולך מיכלי, מבינה את אי הסליחה שלך לעצמך את ההלקאה העצמית איך לא ראיתי ובתוך עמי אני יושבת.. הייתי אמורה להרגיש.. לראות.. מתוקף היותך גננת רגישה ואוהבת.. ומתוקף היותך אמא... בבקשה די! לפעמים לא יכולים לראות באמת. ולכן יש לנו ערבות הדדית. חמותך ראתה וזה נס בפני עצמו. גם שראתה וגם ששיתפה אותך. גם שלא התנגדת לה ובדקת. הכל ב"ה הוביל להצלה של הילד ובזה תתמקדי! החוויה זכורה לך עד היום. הכאב. האשמה. מבינה. אך חבקי אותך. זה עבר ולמדת מזה. שאסור לבטוח. ותמיד צריך להיות ערניים. את יודעת, זו תפילתי גם. שעם כל הרגש שיש לי ושאני שמה לב לנפש... אני פוחדת שיקרו חלילה דברים שלא אשים לב. תפילתי שלא יקרו כאלה. ושיהיה לילדיי רק טוב. ושאצליח להיות עבורם בכל רגע. זה כאב של כל אם אמיתית. זה הפחד והחולשה. אוהבת !!

29/07/2020 | 20:11 | מאת: מכל

וואו...תודה יקרה על הרגישות וההבנה. למזלי זה לא היה מקרים כל כך קשים כמו ששומעים ובזמנו לא היו לנו מצלמות או הוכחות למשהו ספציפי ולכן הוצאתי אותו..בתור אמא תמיד תמיד נגן על ילדינו. וכשקורה משהו קשה לנו שלא להלכות את עצמנו. אבל ב"ה טיפלתי בזה וגם הצוות שם התחלף אחר כך כי עוד התלוננו והוציאו... ט' באב.. שנזכה לאהבת חינם ולאנשים טובים בינינו, לצערי יש המון בלאגן בעם שלנו. אמן שנזכה לבניית בית המקדש במהרה בימינו. צום מועיל לכולם❤

29/07/2020 | 20:30 | מאת: מתמודדת

ב"ה. להודות! ולמרות זאת לא הקלת בדבר ופעלת למען טובת הילד. אז.. קחי זאת כקרדיט. ט באב.. העולם עדיין מלא בשנאת חינם... בדיוק הסיבה שביהמק נחרב... איך אנו כעת מצפים לבניינו אם עדיין אינינו מפשפשים איפה אנחנו אוחזים בשנאה הזו.. איך הרבה אהבה וכו'.. מקווה שהיום הזה.. בשיא תקופתה של הקורונה יהיה עצירה טובה. חשבון נפש פנימי ואמיתי. ובעזה שניגאל!!!! כל כך עצוב שאיננו יודעים מזה בית מקדש ומה אנו מפסידים... רק מקווים... רואה סביבי אנשים שביומיום נראים "חיים את החיים.." ובט באב עוצרים... יש להם רגש ליום הזה.... תוהה איפה זה תופס אותי?? כמה אני בוכיה? כמה אני מבינה? כמה אני יכולה להפסיק לבכות על עצמי ולראות את הכאב הכי גדול של הבורא.. שממנו באים הכאבים והקשיים והצרות לכולנו....... רק תוהה... כמה בפנים אני יכולה להרגיש זאת.. או בכלל לא להבין מה המשמעות לכך.. ואיך זה שאני לא מקוננת בבכיות תמרורים.. איך אני ביחס לאחרים האם רק אני לא מרגישה זאת בעצמות והוורידים או שאני רחוקה... כמו כולם שלא הכרנו מעודינו את הימצאות הבורא בגילוי ולא בהסתר. וכו'........ שנדע ימים טובים מאלה. ונזכה!!!! מתמודדת

29/07/2020 | 23:39 | מאת: חטוליתוש

נשמה רוצה להגיב לדברים שכתבת אבל הראש שלי עכשיו כבר עייף מקריאה שמאמצת לי את העינים..לא רוצה לכתוב דברים מחוץ להקשר.. אייך אמרת ללא הלקא עצמית . המדינה מצד אחד בכאוס מטורף והפגנות בלי רסן ומצד שני גבול הצפון נמצא בקוננות שמא..הצורר ההוא יעשה דבר מה ויפגע בתושבים.. אייך אפשר בכלל במצבים כאלה כאלו לנסות לדמיין.. ושורה אחרונה..ואלו היה בית המקדש יורד כעת מה היינו עושות ?? חוץ מלפחד נורא מנורא מכל ולבכות את כל הבכיות שלא בכינו..ואנחנו עפר ואפר ..למול מי נעמוד? ליל מנוחה אהובה חטולית

30/07/2020 | 11:35 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי נראה לי שכן עשית כאן חשבון נפש נסי לראות באם את יכולה לנטב את הכוחות הנפשיים שלך למקומות רוחניים יותר לא יודעת עד כמה הבכיות שלנו על עצמנו ריקות מתוכן שכן הן עצמן חלק מתיקון לפי הבנתי אך יתכן ואת לא תראי זאת כך ולא גם בהרגשתך האישית אני לעולם לא עושה השוואה ביני לבין אחרים רק אפילו לא מצפה מעצמי בכל יום של התעלות להיות למחרת היום בדיוק באותה רוחניות כי זה לא קורה לי !! אז כל יום ביומו וכל מה שאפשר לעשות בלי צפיות עד ל....כי אינן קורות בורא עולם אינו נסתר למזלנו הטוב הוא תמיד נוכח ומחכה לנו בסבלנות אין קץ שנבוא שנתקרב כך לפחות הדברים מבחינתי חיבוק עוטף עולם עבורך יפתי חטולית

30/07/2020 | 12:31 | מאת: מתמודדת

אכן.. את כל אחדזה תופס... הרהורים.. יהי רצון שנזכה להיגאל. ולהיוושע. אמן צום מועיל

26/07/2020 | 22:39 | מאת: מתמודדת

מיכלי.. איך את? איך שורדת? חטולית היה לך מפגש עם המטפלת? הערב קשה לי... בדידות.... חסר לי החיבוק של המטפלת. המפגשים נראים רחוק מאוד... גם היא לא יודעת מתי.... כל כך הרבה זמן..... יעבור הערב.. מקווה לטוב ואנרגיה מחדש...

27/07/2020 | 01:21 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי כנראה שמחר תהיה שיחה און ליין עם המטפלת היום סוף סוף כתבה לי שקיבלה את הטפסים ויש מספיק כדי לקיים שיחות.דווקא כשהיום בקושי קמתי מהמיטה ובקושי רב התנהלתי כמו זומבי ..ממש יום קשה ..הייתי כבר ממש על הקצה..אמרתי שעדיף שיחה רק בשבוע הבא .. רגשות כואבים ולא ברורים ..ובעיקר חוסר הבנה שלה למצב שלי של ט.17.. העינים שלי כואבות כאלו יש לי גרגרים בעינים..למרות ששטפתי במים.. ירודה נפשית מאוד אפילו בכיתי היום כל היום ...ממש רוצה לומר לה שאני רוצה הפסקה ..אטימות ירדה עלי ולא בא לי עליה. לא אכפת לי מה יגידו אני רוצה רק שקט ולישון ... וזה בכלל לא קשור לקורונה. ..זו רק אני עם עצמי..לא יודעת ולא מבינה גם לא .. מקווה שלפחות אצלך מצבך ישתפר ותוכלי לדבר עם המטפלת .

27/07/2020 | 12:40 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! הכל קשור להכל.. את עברת תקופה קשה מתוחה ועמוסה. התרוצצת להשיג טפסים. הלכת לבדיקות. לא תמיד ישנת טוב. לעיתים התפספסו תורות. או שהיית צריכה לחזור. קורונה. כאבים. שינה. חוסר יציאה. ועוד... ודאי כל זה משפיע על הנפש. ו..אולי נתפס לטופס 17 שבו את משוועת להערכה.. הבנה.. מבינה אותך. ואת התשישות. וגאה בך שאת עושה על אף העייפות והקושי אינך מוותרת. מה איתך כעת? האם דחיתם את המפגש? האם דיברתן? איתך מתמודדת

היי יקרות, אני ככה ככה...הקורונה מחרפנת. וגם אני חושבת שהקורונה משפיעה על הכל. שני בנים שלי חולים( לא בקורונה ב"ה, אוזניים ואסטמה) וההורים נכנסו לבידוד...שזה מלחיץ אותם קצת. ובכלל אין לי חופש גדול ולא לילדים וזה מבאס. שסתם הזמן יעבור ושוב אחזור לעבודה... וכמובן שאת המטפלת ראיתי לפני 3 שבועות רק ומאז שקט ודממה כי זה תלוי בי. אז לא הולכת ולא שיחות.. מתמודדת למה לך אין שיחות? וחטולית כמה מעייף כל הבלאגן. תנסי לדבר איתה. מבינה אתכן כל כך. כולנו במצב ביש. איתכן.

27/07/2020 | 13:27 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש. ההורים שלך בבידוד? למה? אוי על הבנים.. מחליש.. איך מסתדרים עם הבחינות? בחירה שלך.. מבינה.. אך כמה זה לא באמת הרצון הפנימי.. כל כך מזדהה... כמה לא היית רוצה את הבחירה הזו.... המטפלת שלי גם מחכה לי כל שיחה מחדש שאקבע איתה. היא לא נפגשת לא יודעת לא יצא לנו להגיע לדבר על למה לא. רק "המצב הזה נראה שישאר זמן רב" אז אני מבינה שבגלל הקורונה.. אבל.. יש מטפלים שכן מקבלים אז.. מקווה שהיא בסדר. היא כן מציעה אפשרות של שיחה (ולפעמים שיחת וידאו) ואני מתפשרת לזה.. אך כל מפגש לא ברור.. תמיד צריך לקבוע שוב וזה לא קל לי.. אדבר איתה על זה. קבענו לרביעי בוקר. מקווה שיהיה טוב. כן.. מי מדבר על חופש.. בילוי.. מנוחת נפש.. המנהלת הודיעה שהתכנון זה לעבוד במרחב הקולי. והכתובת הנמוכות בקפסולות... כמה זה לא פשוט לפתוח כך שנה ... 😏🤔 איך זה יראה....?!🤨 וואי הכל לא ברור......... לפחות אנו יחד... מקווה שזה מקל משהו...

27/07/2020 | 15:19 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי היום שוחחנו היתה לשם שינוי יותר אמפטית ! די,רתי איתה על הפסקה לפרק זמן ולא הסכימה אמרה שבמצבי עדיף להמשיך..מי ישמע כאלו אנחנו מדברות כמה פעמים בשבוע בגלל האמפטיה שלה כבר לא יכולתי לדבר כבר גם על הט.17..כאלו איבד משהו מה. .. מצער לשמוע שהילדים חולים ממש קשה בימים אלו להתמודד גם עם,זה גם היום ישבתי ובכיתי אבל בתפילות על כולם הלוואי שהתפילות שלי כולן יענו לא מרוכזת בכלל חטולית

27/07/2020 | 20:14 | מאת: מכל

אמן שהתפילות יענו.... גם לי בא כבר לבכות...מקווה שאחרי תשעה באב יהיה יותר טוב. תמיד אלו ימי פורענות לכולנו. ריצות לקופ"ח ולבדיקות..מזדהה עכשיו איתך חטולית.ימים מטורפים..

27/07/2020 | 20:22 | מאת: מתמודדת

בשורות טובות וישועות מיכלוש. תשמרו שאתם נכנסים למרפאות... אוהבת. מחבקת.

27/07/2020 | 20:24 | מאת: מתמודדת

גם אני מקנאה דווקא בבכי הזה.. כמה שמבטא קושי ומועקה, הוא כל כך משחרר.... הלוואי אצליח לבכות.... אני מחכה לזה כל כך..... חטוליתוש. שמחה לשמוע שקיימת איתה מפגש ושהייתה יותר אמפטית.. כנראה דווקא לכן הקושי פחות עלה והרגשת יותר מתרפקת.. הלוואי וכן יועילו מפגשים כאלו דווקא בזמן זה. תעשי מה שהכי נכון לך. ויעשה טוב. אוהבת אותך. ומחבקת. מתמודדת

27/07/2020 | 20:33 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי ומתמודדת מסכימה עימך שאלה ימי פורענות לא לחינם הם נקראים ימי בין המיצרים.. כן ימים לא נעימים בכלל הלכתי להכין לבעלי מקרונים ברסק עדבניות טריות..לא יכולה רק עם יד אחת לפתוח את הקופסה ביד אחת כי היד השמאלית שלי עצלנית לא ממש עוזרת ..נחתכתי בקצה של האצבע מהמכסה כבר שעה וחצי שהאצבע שלי מדממת בגלל הסכרת..המכסה כל כך חד ולא הצלחתי.. גם קשה לי מאוד להניח סיר עם מים על הגז כדי לבשל..כבד מידי..ותמיד הפחד שהסיר יפול לי מהידים עם המים .. עצוב לי שכל פעם שאני רוצה לבשל תמיד קשיים מרובים כמה מובן מאליו לגשת למטבח לבשל להכין לעשות נכון ? אצלי שום דבר אינו מובן ..חשבת פעם על מצב שאת רוצה להכין שניצלים ואת לא יכולה להחזיק מחבט ביד?? כן אלה החיים שלי.. כל דבר הוא משימה קשה ואת זה אני כותבת לשתיכן.. תודה מאמי על הזדהות המצב קשה לכולנו שנזכה לעבור את הימים האלה יותר בקלות אוהבת חטולית

יואו.. איזה מבאס לתפקד ככה...מבינה. אמא שלי גם ככה. רק שבטוח היא מבוגרת ממך. ואולי את פשוט צריכה שבעלך יפתח קופסאות..מקווה שלא נחתכת רציני מידיי. בקשי עזרה כשאת מבשלת. ונקווה לטוב בע"ה. ומתמודדת את צודקת בעניין הבכי. זה לפעמים כל כך משחרר. מקווה שישתחרר

27/07/2020 | 23:11 | מאת: מתמודדת

אוי. נשמע בהחלט כואב ומאתגר... מלמד- ששום דבר לא מובן מאליו. גם לא הדבר שהיה קל בעבר... קבלי יותר עזרה.. בפתיחה ובהכנה.. או הורידי הילוך.. נסי לפחות. ומיכלוש.. מאחלת לכולנו יכולות לפרוק את המועקות חלשחרר בכל דרך שהיא. בכי זה כל כך דבר בסיסי.. כואב לתינוק הוא בוכה.. לנו כואב, זה נתקע בגרון. חבל. עצוב כל כך שלמדנו לשרוד לשלוט אך בהחלט להרגיש את הגוש. הלוואי היום נצליח ללמוד לרכך ולפרוק... להשתחרר....... איתכן. לילה טוב

מעצבן כתבתי ונמחק במחי כלום ,,,,, מתמודדת שלי לא תכננתי להכין אוכל פשוט בגלל שאנחנו לא אוכלים בימים של בין המיצרים בשר חשבתי להכין משהו לבעלי שחוזר מאוחר מהעבודה האמת שבעלי מאוד העריך ותמיד מעריך את כל מה שאני מתאמצת לעשות גם בבית וגם במטבח ובדרך כלל במטבח עוזר לי אך מה לעשות שהיה בעבודה...? באסה גדולה כשמרגישה שתמיד תלויה בעזרה מאחרים כבר נגמרו הזמנים שיכולתי לגמור את כל הבית כולל כביסות ובישול והכל לבד ועוד היה כאן הכלב של הבן שלי שהייתי מורידה אותו לפחות פעמים ביום . הכל לפני השבץ המוחי שעברתי..ומאז.. חבל כל כך ועצוב חטולית

23/07/2020 | 20:46 | מאת: מתמודדת

התקבלו תשובות הבדיקה היום וכולנו שלילי. וכן, לפי ההנחיות החדשות שהשתנו אתמול אין צורך בבדיקות נוספות לבן ואם אין תסמינים ועברו 13 ימים יכול לצאת. עברו יותר ימים! והרופא אמר שאפשר לצאת מבידוד!!!!!!!!! אמרנו מיד מזמור לתודה. ויצאנו לקנות ארטיקים לילדים. סתם בשביל לנשום ולהודות!! יהי רצון שרק נדע טוב ובריאות!! כמובן משאירה אותם בבית. ולא שולחת בינתיים. אבל לפחות העוצר עד לא ידע עבר מעלינו. איזו הקלה!!!! נשאר לחוות את המשך זמן קורונה כמו כל עם ישראל. אחרי הכל אנו יצאנו שלילי כך שחלילה אנו עלולים להידבק.. לא שעברנו את זה... בשורות טובות והכנות נעימות לשבת

ב"ה. איזו בשורה משמחת!!!! יופי שקניתם ארטיקים .כייף וקריר ;) שגרת קורונה נעימה עד כמה שניתן. שבת שלום ובריאות🙏

23/07/2020 | 23:34 | מאת: מתמודדת

תודה לך מיכלוש!!!!!! נשיקות

24/07/2020 | 18:24 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי אילו בשורות מעולות לכבוד שבת אני מאושרת עבוכם והלוואי ותמיד תהיו כאלה שליליים סופר דופר עשית לי את השבת !! אם אומר שעדיין עייפה מהקניות לא תבינו אפילו על מה אני מדברת.. הקור של המזגנים בכל סופר עבורי זו כמו מכת עונש כואבת במיוחד ועוד 5 שעות כאלה..רק מתחילה ל פשיר... אבל אמא שלי כבר אצלי לשבת וגם עם מזגן בחדר שלה והיום מצאתי עוד משהו שחסר לה דווקא כאן ליד הבית..אז דאגתי שגם זה כבר יגיע אליה בסך הכל..כל הסבל היה שווה רק לראות אותה שמחה נחה גם בחדר הממוזג בצהרים ועוד מעט על כוס קפה ועוגיות לפני קבלת השבת .. אז..שבת נהדרת ומבורכת לכולן וסליחה שלא נכנסתי לפני כן רק בגלל הכאבים אוהבת חטולית

25/07/2020 | 21:52 | מאת: מתמודדת

נהדרת. איזה זכויות. מאחלת לך שבוע מבורך ושהכאב יוקל עלייך כמה שניתן. שבוע טוב 😘

כמה טוב חטולית שיצאת והצלחת לעזור לאמא! אנרגיות חיוביות. ומתמודדת עוד קצת ואת יוצאת. איתכן. ❤

כמה טוב שניסית שוב ולא התיאשת.. כל הודעה נותנת כוח.. תודה. וגם לך יקרה, הרבה כוח!!!! יום טוב הכנות נעימות לשבת.

הבידודים קשים..אכן. אנחנו פשוט מבודדים מרצון..זה אומר שלא יוצאים לכלום חוץ מלקנות מזון ותרופות וקופ"ח כשחייבים. כי לילדים יש בחינות וקורסים והם לא רוצים להפסיד ולדחות. אז יוצאים רק לבחינה וחוזרים. או שיש בחינות בזום באוניברסיטה. המפסיד העיקרי זה הבן הצעיר שהאחרים לא נותניםמלו לצאת.. בעלי עובד מהבית. אני בחופש מחרפן ..כל שנה יוצאים לטייל או מלון, מפחדת ממלונות.אז השנה לא. אז כל היום במטבח, בכביסות, נקיונות וזהו. עד מתי נתחרפן? אין לדעת. אני ביטלתי גם את הטיפול...וזה גם קשה. בלי קשר איתה. בלי פגישה ..כלום. מחכה. היא אמרה שזה תלוי בי. אז אין מצב. היא נמצאת במקום סגור אם אתן זוכרות מקום מרכזי... אז סגורים מסוגרים ובסגר..סגר מרצון. אין ברירה...להורים קונים מידי פעם וכשבאים אליהם זה רק במרחק והדברים מובאים מרחוק. כנראה שהלחץ שלי הוא יותר מבידוד מאשר מהמחלה ומצד שני גם ככה אני כבר בבידוד...לפחות יכולה לצאת לקניות ולרופא...יש לי טיפולי שיניים אז חייבת גם לחכות שהטיפולי שיניים יהיו בזמן. אז שומרת על זה... קשה..תקופה קשה לכולנו. החזיקו מעמד! כולם במצב דומה. אולי זו חצי נחמה. כל עוד אין חולי עם תסמינים זה חשוב!! יש אנשים חולים קשה. נקווה שאצלכן לא יקרה! איתכן יקרות.

22/07/2020 | 10:52 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש! תודה לאל היום באו לבדוק את כולנו. נקווה לטוב. הבדיקה הבאה של הבן זה עוד שבוע. נקווה שתצא שלילית. אכן חשוב להודות. הקושי הוא הבידוד שמחרפן. בידוד מבחירה זה מעולה במצב הקיים. כי את ממשיכה לנהל חיים ויוצאת בזהירות כשצריך. וכך גם בני הבית. הקושי בבידוד שנחשפנו.. הוא שאיש אינו יודע מתי זה יגמר ואסור לצאת ולו לרגע. נכון המצב דומה לכולם. וכולם מבינים ומזדהים. שזה גם המון. מאחלת לנו רק בריאות. גאה בך על המסירות ושמירת הבריאות לטובתך. וטובת משפחתך. והבחינות של ילדייך שיתקיימו בעיתם, בהצלחה. אמן. לגבי הטיפול.. זה אכן נורא קשה. תראי, גם אם היא מטפלת במקום מרכזי.. אתן שומרות על ההנחיות של מרחק ומסיכה.. אז בסדר לקיים מפגש. אבל מבינה אותך שאת חוששת. וכן, לא יודעת מה קל יותר..להתראות ולהרגיש חסר או לא להתראות איתה בכלל.... מה עדיף על מה..?!. מורכב!! ובטח שיחות בזום או בוואטסאפ אין לך פרטיות בבית לזה... נעכס!! יהי רצון שנזכור להודות. לשמוח. להיות אופטימיים. ולא לאבד תקווה. שנהיה בריאים בגוף ונפש. ושנעבור את המגפה הזו בשלום. אני בכל יום מתלבשת מתאפרת מתבשמת ומלבישה את ילדיי.. אנחנו חייבים לא להיות במצב פיג'מה כי זה גם משפיע על מצב הרוח. (למרות שאני מאוד אוהבת פיג'מות 😉) מהרגע שעשו לנו בדיקות אני יודעת שעדיין יש בידוד ארוך.. אבל לפחות התחלנו את התהליך... זה מה ששיגע אותי עד כה שכל עוד לא מביאים לנו בדיקות ואנו חשופים לחולה אין לבידוד הזה סוף.......... אז תודה לה' על כך. ויהי רצון שהתשובות השליליות יגיעו מהר. והכי מהכל, מתפללת לשמחת חיים. לחיות. יש לי כוח להרים את כולם. אם חלילה אפול במורל... הכל קורס איתי.... זה הדיבור בעזרת השם שאקח על עצמי.. לדבר חיובי. זה באמת בגלים מצבי הרוח בזמן הזה. נקווה לטוב. ולראות את הטוב. אמן

המצב באמת מורכב ומעצבן. אני שונאת לשבת שם בריחוק עם המסכה שלה ושלי על הפנים. לא רואה אותה והיא לא אותי...החלטתי לוותר בינתיים כל עוד אין דחיפות ואני בסדר יחסי. ובאשר לאופטימיות אנחנו חייבות לשמור על אופטימיות כמו שאת אומרת בשביל כולם. ואמן בע"ה שהבידוד יגמר לכם מהר ותחזרו לשגרת קורונה רגילה.... אין לנו ברירה...ויתור על חופש התנועה הוא קשה ממש. גם אם מרצון וגם אם לאו. השאלה לאיזה כיוון נקח זאת. כל הכבוד שאת דואגת לכולם להתלבש ולא לשקוע...מקווה מאוד שכלם יצאו שליליים..וגם אם לא שלא יהיו סמפטומים של המחלה הארורה. לבריאות הנפש והגוף. אמן🙏❤

מבינה אותך ממש!! ומנסה להמשיך לחייך ליום הזה... לקבל אנרגיות ולשמוח... זה מילים יפות. שמאחוריו הרבה מסע וקושי. אבל זה מה שיש. ותודה על תגובתך בשעות קשות אלו. המשך יום מוצלח ומבורך. חודש טוב. בשורות טובות.

אמרו בחדשות שאם אין תופעות לוואי לקורונה אז הסגר יתקצר רק ל..10 ימים אולי יקל על הסבל בסגר הבלתי נתפס.. ואני יצאתי אתמול לעשות קניות במיוחד לאמא שלי וקפצתי ממקום ל קום להשיג לה מה שצריכה כי נשארה גם בלי עופות יצאתי מהבית בשעה 15.30 לכיוון האוטובוס כי אין לנו רכב כעת נמצא אצל הבן הצעיר חייב אותו לעבודה..ובהמשך הצטרף אלינו הבן שלי הדתי שהיה עם רכב מהעבודה שלו ובזכות העזרה הזו יכולנו להתנייד ממקום למקום כולל תורים ארוכים בכל מקום אך שמחתי הכי מהכל שהצלחתי לקנות לאמי לא רק כל מה שביקשה בקניות אלה עוד המון דברים שאני יודעת שצריכה ואין לה כלום בבית כבר מעל 3 שבועות שלא יצאתי לקניות ומן ההכרח שלא קניתי גם עבורה . היא התרגשה כל כך שהתקשרה אלי גם היום להודות לנו על כל המאמצים.. פתאום מילא אותי באנרגיה חיובית עצם היציאה הקניות הבחירה של כל מוצר שקניתי..היה ממש סופר נהדר רק רציתי לשתף חטולית

היי אלופה!!! כמה כיף לשמוע זאת. התמלאת אוויר של נתינה וחיות. תודה ששיתפת. ושמחתי נורא לשמוע. שמרי עלייך. וצאי רק כשחייב.. גם בשביל להיטען..... לגבי ההנחיות החדשות, כן שמעתי. מה שאומר שכבר יכול לצאת מבידוד עברו 14 יום!!! אך חייב אישור רופא. והרופא אמר שהוא לא קיבל עדיין את ההנחיות שנתקשר מחר. הקטע שהיום באו לבדוק אותנו.. אם מישהו חלילה חיובי.. שוב נצטרך בידוד.... מקווה שלא. ושיהיו בשורות טובות!!! אמן. לילה טוב

21/07/2020 | 10:54 | מאת: חטוליתוש

מענין למה אינם באים למרות שהודעת שיש לך תסמינים כנראה הלחץ על הבדיקות זה מה שמעכב אותם אמרו גם בחדשות שיש לחץ כולי תקווה נשמה שלא תיצאי חיובית לכשיגיעו סוף סוף לבדיקה אבל...כמה זמן כבר הבן אובחן לחיובי? מאמינה שגם הזמן הזה ילקח בחשבון ולא יאריכו שוב את זמן הבדידוד האמת שזה ממש משגע !!!!! איתך נשמה בתקווה שלא תהי חיובית שאת כבר בסוף על כל מיקרה חטולית

21/07/2020 | 12:53 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש אכן עדיין בבידוד. אני כבר שבועיים וחצי בבידוד. אך מבחינתם, מהרגע שהבן קיבל תשובה חיובית (שזה רק שישי האחרון) מתחיל הבידוד. לא משנה מה היה קודם. מה שאומר שבקושי עברו 3 ימים.... והבדיקה הבאה של הבן ב28 לחודש.. בתקווה שתצא שלילית. מצב לא נעים בכלל!!!! וכן, עדיין לא נבדקנו.... (כתבתי למטה אם תרצי לקרא.. פירטתי ) מתוסכלת. ממש. ממש. ממש!!!!!! תודה על ההתעניינות מתמודדת

17/07/2020 | 15:05 | מאת: חטוליתוש

מנסה להניח כעת את כל החרדות שלי את כל האי וודאות שיש לי מכל מה שקורה.. יש לנו שבת גדולה לםני ראש חודש ביום שלישי בערב ראש חודש אב שיבוא עלינו רק לטובה מאחלת לכולנו שתהיה שבת נפלאה עם רגיעה ורק בשורות טובות חטולית

17/07/2020 | 17:34 | מאת: מתמודדת

שבת שלום יקרה. התשובה של הבן שלי - חיובית . מה שאומר בידוד!!!!! 😭😭😭😭😭😭😭 לא פשוט. מקווה לעבור את התקופה הזו בטוב כמה שניתן. מקווה שיביאו מהר בדיקות לכולנו. ושנצא מזה מהר. משתפת אתכן במשהו שרשמתי: לגעת.. או לא.. לדעת.. או לא.. ברגע אחד נעצר הכל. דממה. הסתגלות מחודשת. ל- מה? עוד לא מתאוששת.. פתאום לא חושבת.. מהמאורעות האחרונים - מתנתקת.. זה קורה לבד. לא! בוחרת! למסע אחר מיד עוברת.. הכל בהמתנה... הייתה ציפיה.. למענה.. לתשובה.. וכעת, שהייה.. והקטע, המעבר הפעם לא מרגיש חד. זה כאילו העצב לא היה... דף אחר נפתח גם בתחושה... כך נראה ניתוק? האם זו המילה? ההגדרה? אפילו שבזיכרון זוכרת התקופה האחרונה.. את המפולת האיומה.. אבל כאילו פתאום אני במקום אחר לגמרי.. בלי מעבר הדרגתי.. כאילו חזרתי להיות 'אני..' (מה זה אומר?! הרי תמיד בתחושה זו אני... מבלבל!!!) עם מוטיבציה.. כוחות.. צחוק עליזות וקלילות. האם זה כדי לקרא את המצב החדש..? האם זו הסתגלות? הסתכלות..... משהו אחר בי... נקי כזה.. ריק.. נושם... כמה זה ישאר? כמה זמן זה יעלם? והאם.. לפיכך, אני תוהה- תחושת הבידוד.. והמתח להחלמה, - תהיה לי תקופה נעימה?? של הפוגה?? הקלה?? או שמא.. זה רק הרגע.. שיתהפך ברגע - שאחווה את משך "הנגע.."?? בליל רגשות... הייתה לי תפילה שזה יבוא אליי - יסיים את חיי ודיי....... בלי שאני אפגע בעצמי מידיי.... כך צעקתי לאלוקים את נשמתי במפולת של יום רביעי.. ועכשיו..?? האם מזה העליזות? והכוח? האם זה היפוך תגובה לפחד ומתח? הכל פוסק כעת. הכל דומם. אין הרבה מה לעשות. אין גם לתכנן. אז רק על עצמי - אתבונן.....

19/07/2020 | 11:01 | מאת: מכל

מתוקה שלנו. תקופה לא פשוטה עליכם לעבור. תעברו אותה ביחד!! בשמירה. אין ברירה. ואולי לפעמים בחיים צריך לעצור ולנשום..בעיקר לנשום. והואי נקווה שזה "רק" בידוד ולא מחלה עם סמפטומים. הכל לטובה...קשה אבל אולי בא לעצור וללמד אותנו משהו? בהצלחה. איתך..

19/07/2020 | 11:32 | מאת: מתמודדת

תודה לך מיכלי. אמן

19/07/2020 | 16:09 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אמיצה שלי מצער שהבן שלך נדבק אוווף עדיין מצפה גם אצלי לבן והנכד הקטן שהלכו היום גם לעשות את הבדיקה שלהם מאז החזרה שלהם מאילת אם הבן שלך מרגיש טוב למרות שיצא חיובי לדעתי .יהיה בסדר.. וכן רשמת את כל ריחשי ליבך מה שלדעתי מרגישים המוני נדבקי החיידק המעצבן הזה.. הלוואי שכבר יעבור מהעולם.. איתך בחיבוק גדול יפתי גם אנחנו מחכים חטולית

19/07/2020 | 17:58 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי הבן שלי אמר לי היום שתוך יומים מקבלים את התשובות לקורונה אייך שהזמן לא זז

19/07/2020 | 18:46 | מאת: מתמודדת

תודה חטולית. אכן מצב נעכס. מקווה מאוד שלא נדבקתי.... מחכה כעת לקבל בדיקה.... אוף אוף אוף!!! מאחלת לבן והנכד בשורות טובות ולכל עם ישראל

19/07/2020 | 19:57 | מאת: מתמודדת

כן.. ההמתנה קשה!!! מורתת עצבים... זה אמור להשפיע עלייך? יש להם תסמין או משהו? למה נבדקו? בגלל שירדו לאילת? היית איתם? יש חשש? מצב נורא!!! מחזיק אצבעות.....

20/07/2020 | 15:23 | מאת: חטוליתוש

רק הם ירדו לאילת ומאחר והיו חשופים למומתת קורונה היו חיבים כולם לעבור את הבדיקה השבח לאל היום קיבלתי את הבשורה שכולם יצאו שליליים.. אליך עדין לא הגיעו? מבינה שזה בגלל הבן.? הצפיה מורטט עצבים אולי אפשר להתקשר אליהם לשאול מדוע הם מתעכבים..האם הבם מרגיש טוב? יש לו תסמינים כלשהם הלוואי שלא רק סבלנות ובשורות טובות מאמי שלי חטולית

20/07/2020 | 20:53 | מאת: מתמודדת

וואו תודה לאל. הם עדיין צריכים בטח בידוד לסיים שבועיים כי נחשפו למאומת? הבן שלי חיובי. לנו עוד לא מביאים בדיקות. את קולטת?? ברור שאני מתקשרת. מבקשת. אומרת שיש לי תסמינים שלחולשה וכו'.. בגלל שאין חום וכו' לא באו עדיין!!! נראה לי הקופה הזו הכי גרועה בזמן הקורונה.... הותשתי. כבר לא בא לי לעבור בדיקה. נחכה לבן ונסיים בידוד... הקטע שבסוף יגידו עכשיו אנחנו באים.. ואם מישהו ימצא חיובי??? עוד בידוד... לא חבל על הימים שחולפים???? זה מאריך את השהות בבידוד.. כי הבידוד הוא לפי זמן הבדיקה... בקיצור עצוב וקשה ממש!!!! ממש!!! ה צ י ל ו

22/07/2020 | 00:27 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יפתי קראתי מה שכתבת כאן ומפני שכבר ירד נמוך כתבתי לך למעלה בכותרת החדשה אכן נורא מתסכל מבינה אותך וכן אצל הבן שלי ביום חמישי מחרתים הם יוצאים מהבידוד אוויר לנשימה מאחלת לכם שלא יהיו עוד נדבקים ובזה הכל יסתיים יודעת כמה קשה לחכות בסבלנות בימים שכאלה חטולית

16/07/2020 | 13:20 | מאת: חטוליתוש

הילדים שלי שהו בשבוע שעבר באילת חזרו ביום חמישי בלילה..היום סיפרו לנו שהיתה שם חולת קורונה מאמתת !! עכשיו כמובן בדיקות..ומי יודע מתי נדע תוצרות..והקטנים האהובים שלי התכוונו לראות אותם אצלינו במוצש כי לא יוצא להיפגש...גם זה נדחה כעת מי יודע עד מתי רק שהכל יהיה בסדר איתם מתי כבר תסתלק הקורונה הארורה הזו לתמיד?? והיה לי תור לרופא גניקולוג הבוקר סוף סוף אחרי כל הבדיקות המזויעות הפולשניות שעשיתי ובגלל שינויים בתחבורה הציבורית לא הגעתי בזמן עכשיו שוב לקבוע תור מחדש עד מתי???? עד מתי?? עייפתי בחיייייי

16/07/2020 | 15:35 | מאת: מתמודדת

הלחץ מתהדק... הימים עוברים ואין הקלה. מצב ממש ממש לא פשוט!! גם אני מחכה עדיין לתשובה.. לבן. תוהה מתי כבר תגיע?!?! ושהלוואי תהא שלילית. בשורות טובות ושיבואו ישועות. נ. ב. תודה על ההסבר והמילה החדשה ללקסיקון... 😉

מצטרפת לנאחס..... אוףףףףףףףףף...די קורונה! די לבלאגן בארץ. והנה מגיע לו סגר נוסף. קשהההההה

17/07/2020 | 01:03 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה מחזיקה אצבעות שהתשובה תגיע מהר ותהיה שלילית חיבוק לחיזוק חטולית.

17/07/2020 | 01:05 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי נכון הסגר יהיה קשה אך רק בסופי שבוע ולא בכל המקומות מה שדי מקל בשלב זה כך מרגיש לי לפחות חטולית

14/07/2020 | 20:42 | מאת: מתמודדת

מרגישה שבא לי להגיב. וקראתי אתכן. אבל אני קצת במועקה כעת. אכנס שוב להגיב בזמן אחר. אבל תודה לכן.. מיכלוש חטוליטוש ואביבוש..

16/07/2020 | 13:09 | מאת: חטוליתוש

בזמנך הנוח לך

14/07/2020 | 15:36 | מאת: חטוליתוש

רציתי להבהיר נקודה ... עד שלא היה לי את הפיצוץ עם המטפלת שלי השבוע היא לא ראתה לנכון למרות שבועיים שלא דיברנו ..צורך להתנצל ולבקש סליחה לא אני זו שצריכה לטפל בה אלה היא זו שצריכה . .ויש מצבים שהיא פשוט לא !! אני לא מחפשת לכלכך עליה ויש לי די מספיק..אבל...זו לא דרך וזו לא התנהגות !! ואםאת בתור מטפלת שלי יטדעת על המגבלות הקשות שיש לי עם תחבורה ציבורית ודיברנו גם על זה ...אייך את בכלל מעיזה להיות כזו חסרת רגישות אלי ?? הלכתי אתמול במיוחד עבורה לקופת חולים כי אין אפשרות לעשות דרך הטלפון ... התייבשתי בשמש והרגלים כאבו לי..יודעת שזה חשוב עבורה..אבל גלי מעט אכפתיות..מי אני בשבילך ? פקידה? למה את לא עוקבת בעצמך על ט.17 שאת מקבלת ישר למייל שלך ?? למה צריך להריץ אותי שוב דחוף?? העולם נחרב ?? תראו אני עושה המון בשבילה גם דואגת שאותם ט.17 שלה יהיו אצלי מודפסים ומחכים רק לה..חוץ מ..שפקידת הקבלה דואגת לשלוח אליה אל כל הפרטים למייל שלה או למקום אחר אז..אם לא היה פיצוץ לא היתה טורחת לבקש סליחה ולהתצל..כל חודש וחצי אני רצה עבורה מספיק !!

14/07/2020 | 19:40 | מאת: מכל

חטויליתוש יקרה! ברור שזה מכעיס. ואת מרגישה שהיא לא מבינה אותך. דברי איתה על זה! שוב ושוב כי זה מפריע לך! והטיפול הוא שלך!!!! בנוסף אני לא מבינה למה את צריכה להגיע פיסית לטופס 17. אני מתקשרת למרפאה ומשלמת באשראי מרחוק! וזהו. תבררי. אין צורך לבוא פיזית...לא מבינה למה. בכלל אצלינו לא רוצים שנגיע למרפאה בכלל הכל תורים טלפוניים לרופאים רק מה שדחוף לבדוק פיסית..מוזר.

14/07/2020 | 23:55 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אצלנו בקופה כדי לקבל ט.17 חייבים להגיע לקופה לא משלמים בשום כרטיס.. וכן כל כמה שבועות אני נאלצת להגיע לקופה כדי להזמין ט.17 ורר לאחר 3 ימים מקבלים את הטפסים כלומר לנסוע פעמים עבור הטפסים בשבילה כבר שוחחנו על הכל המון פעמים כל מה שיש לה לומר זה..אין טיפול בלי הטפסים.. לפני הקורונה גם הייתי באותו מרוץ תמיד עבור הטפסים האלה ותמיד היוצלה בעיות ואני תמיר רצה עבור ככה כבר למעלה משנה חטולית

15/07/2020 | 19:43 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה זה אכן נשמע ממש מבאס!! אולי.. במקום להתעצבן עליה תתעצבני על המרפאה..? תגידי להם שחברות שלך בכל מיני מרפאות מתקשרות שיכינו להם ט. 17 ואפילו שישלחו וכך זה מתבצע. למה אצלהם לא..?!?! תנסי.. מה כבר תפסידי?

15/07/2020 | 23:52 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי בכל קופת חולים יש את החוקים שלהם אצלנו דברים מתנהלים לפי החוקים שכאן הם אינם שולחים שום דבר לאף אחד מי שצריך שיבוא לקחת ואני זו שצריכה את הטפסים כדי לבוא ולקחת אותם נימודו.. ליל מנוחה ותודה על תגובתך חטולית..

16/07/2020 | 00:52 | מאת: מתמודדת

נימודו? מה התכוונת?? באסה. רק חיבוק!!

16/07/2020 | 13:08 | מאת: חטוליתוש

נימודו פרושו בספרדית כבר לא חשוב .. תודה על החיבוק חטולית

16/07/2020 | 13:13 | מאת: חטוליתוש

אם לפחות היתה מעריכה ניחה אבל לא !! חייבת... לכי...תביאי.. נמאס לי כבר מהכל !!

מבינה אותך.....😏

14/07/2020 | 09:09 | מאת: מתמודדת

הפורום המקביל... ההודעות צריכות לעלות... זה לא כמו כאן זורם... יש חסימה על זמנים... ואודי.. כמה שזה נשמע שאתן מקבלות ממנו... הוא לא נוכח.. לוקח המון ימים עד שמגיב.. וגם בשתי מילים... מבינה כמה זה חשוב. ההחזקה של מישהו.. וגורם טיפולי.. ולפעמים "2 מילים" מספיקות.. ובכל אופן.. מהצד זה נראה קשה. חסר. (אפילו תגידו זה מה יש וזה המון... אתן נראות מעדיפות את זה ואוהבות את זה. אני.. לי זה מתסכל.... כשאני רושמת משהו הייתי שמחה לתגובה... לא רק אחרי כמה ימים.... לוקח הרבה זמן לראות שם תגובות....) וזה עוד לאחר שפעם דובר על "לתפוס מקום"ושלא מבינים אחת את השניה ויש עקיצות.... וזה גם גרם לי ריחוק כי פורום אמור להכיל.. לתת.. להרגיש שייכות ... מבינה שזה לפחות עבר מאז.. עוד מתבוננת ....... יודעת שתגידו שאיני חייבת. זה לא שאני מבקרת חלילה! ולא דורשת תשובות. מעלה את התלבטותי... היות ואתן שם וזה ודאי קשה לחלוש על 2 פורומים....... גם לא עושה את המחשבה שלכן.. כל אחת כאן בבחירתה. רק תוהה! זהו. ומברכת איתכן עלזה... מסכימות לי?

הפורום השכן, בזמן האחרון אודי נו טוב..פחות זמין. לא קל. ..אולי עסוק. אבל הוא שם המון שנים והוא מעלה הודעות אחרי שהוא קורא אותן. יש לו עקביות אם תשימי לב. הוא מעלה הודעות ראשון,שני עונה בשני בלילה. סוגר באותן מילים. ואז רביעי חמישי מעלה הודעות ומסכם חמישי בלילה באותן מילים לסופ"ש. הוא עקבי. הבעיה בזמן האחרון שלא העלה ולא סיכם ונלחצו קצת...והנה שוב אתמול לא סגר להפסקת שלישי. אבל בגדול הוא מאוד עקבי. ועונה במענה קצר כי זה לא טיפול. והוא הדגיש זאת תמיד. זה רק עוד מחשבה..ואנחנו נעזרות זו בזו..וכן יש גם השגות ויכוחים וכו..זאת קבוצה. כמו קצת טיפול קבוצתי ולא פרטני למרות שהוא עונה לפרט. ואז יש אינטרקציות חברתיות כולל הכלללללל. הכי חשוב שיש שיח. אני שם שנים- מהרגע שהחלטתי לפנות לטיפול. והוא תמך... פעם האופי של הפורום היה קצת שונה וזה אולי מה שאת מחפשת היה מענה גם ביום ראשון וגם בשני לרוב הוא ענה ולא חברות הפורום..והוא שינה את זה כי ראה שאחריו נסגר השיח..והוא רצה את השיח הזה בינינו...השאלה מה את צריכה ומחפשת ואם מתאים לך או לא ..זה הכל. לצערי זה הפך קצת לקבוצה סגורה ולכן ההרגשה שפחות מתאים אבל כולנו מחכות לעוד חדשים...ותמיד מקבלות בשמחה כל שואל.. מחשבות שלי😍

מיכלי מאמי מסכימה עם כל מה שכתבת גמני בהתחלה חכיתי כל הזמן לתגובות שיעלו ממי שמשתתפות בפורום למדתי לחכות כי המשוב מהבנות שם הוא משהו נהדר ולפעמים הן עונות אפילו את מה שאודי אומר .הוותיקות שכבר מכירות לי נתן המון ואני שם כבר מעל 3 שנים וחצי לפעמים דברים ממש בוערים ואני נכנסת וכותבת ולפעמים רק מגיבה למה שכתבו הבנות אני בכל מקרה תמיד כאן גם אם לפעמים נכנסת באיחור כמו שישנם ימים שאין הודעות ואין אל מי לכתוב.. יש ויש..הכל טוב רק שנהיה בריאים חטולית

14/07/2020 | 15:07 | מאת: אביב 22

בוחרת לענות לך כאן ....בכדי השקיפות צריך להיות שם כדי להבין צריך להכיר את אודי והאחריות שלו כדי להבין כן יש גבולות אבל הם מאוד ברורים כפי שכתבה לך מיכל על הימים כן יש סגירה ....אודי נמצא כמה שיכול וכן לעיתים זה פחות כי הוא עסוק אבל וזה מהשיפה כמה שהוא עסוק הוא לא מוותר עליינו או על המסגרת אז המסגרת הזו דל ימים שומרת על כולנו ... כשאנשחם לא כותבים אודי לא אשם בזה בחרתי להגיב לך כאן מסיבה פשוטה ...כן היו ויגוחים שם אבל הם היו בגלל הפיצול בן הפורומים והמורכבות של כולנו ...אז אישית בחרתי שם כי בחרתי בחברותיי כולם ולא לגרום לעוד מתחים כן ברגעים של הצפה רגע לפני פגיעה טוב שיש כאן אבל כשלו דים לא להשתמש בפורום לומדים להעזר יותר במציאות סמס לחברה לסהר לערן לנפגעות לכל מקום אפשרי לכתוב למטפלת ....בקיצור לומדים להעזר באמת ....בלי חשש להרוס מישהו כי נעזרנו ... ואני לא יודעת למה אודי לא סגר אתמול ...סיבותיו איתו ובכל זאת הוא העלה היום הודעות שהיו בערב כמו אומר הייתי ... יכולות להיות לי המון השערות למה בחר כך ....בכל מקרה לא ראיתי מעולם איש מקצוע בהתנדבות שפשוט נמצא שם עבורייינו אז מילה או שתיים או יותר ...העשייה שלו בלי מילים היא פשוט המון אישית אני חייבת לו חלק ענק בתהליך שלי מקווה שזה ענה לך חוץ מזה שכמעט ואין פעילות בפורומים היום הנה תפוז סגרו את הפורומים כולם היום במדיה פייסבוק וכאלה

מגיבה לכולכן יחד.. כיוון שזה אותו עניין.. ראשית, תודה על תגובות ושיתוף בעניין. שנית, לא הבנתי למה צריך לסגור את הפורום? הבנתי שבעבר חיכו רק לתגובות שלו וזה השתנה ונהיה יותר שיתוף בין המשתתפים.. שזה מעולה. לא הבנתי אבל את העניין בסגירה? אכן.. מעריכה אנשים שעושים למען הזולת. לזה לא הייתה כוונתי.. לא חשוב מצליחה להבין שאני לא שם כדי להבין מה שרציתי... תודה לכולכן. כיף שיש מקומות פתוחים ואנונימים למען הכלל. אשרי מי שיכול וזוכה לתת את ליבו וכל ישותו למען זה... הלוואי ונזכה גם אנו. ערב טוב

כותבת שוב. תסתכלי למטה. אולי כבר לא תראי... אז מזל טוב!!!!! הרבה אושר ובריאות!!!! את נפלאה וכייף שפגשתי בך כאן. זכיתי בנשמה טובה!!! באכפתיות והקשבה! תודה לך. תהני מכל רגע בחיים גם כשקשה! תסתכלי על הכוס המלאה! את יקרה!!! בריאות הכי חשוב! טוב שאת מטפלת בעצמך! אוהבת, מיכל

12/07/2020 | 22:49 | מאת: מתמודדת

כותבת כאן.. השירשורים נורא ארוכים... חטוליתוש.. שנה שעברה התפנקת והתחדשת בתיק. השנה ב??? לא נראה שהמטפלות יכולות לזכור גם ימי הולדת... מבינה שזה היה חשוב לך שהיא תזכור זאת. וקצת איכזב משזה לא קרה... מחר המפגש. דברי על כך. על איך חלפה לה שנה. על קשייך. על הריצות. על הבריאות. וכל שבליבך.. הזמן יחלוף מהר.. אולי כתבי לעצמך נקודות... תודה גם התגובה יותר למטה - אכן, התקשרתי לבקש בדיקה.. מחכה שיאשרו.. מיאו שלי מיוחדת. חטוליתוש יקרה.. אמרתי כבר ואומר שוב. תפילתי שיאיר לך המזל ורק טוב. נחת בריאות אושר ואהבה. פרנסה טובה. ודרך צלחה בכל מעשייך. אוהבת אותך. ושמחתי להכירך כאן... מתמודדת

13/07/2020 | 10:01 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי תודה לך פעמים ראיתי גם למטה את הברכות החמות שלך את כבר הרבה יותר טובה מהמטפלת שלי חחח.. מחצית הכוס המלאה תמיד נמצאת רק אני לפעמים שוכחת שהיא גם חצי מלאה לפעמים מרגישה שהכל נשפך ממנה החוצה ונותרה ריקה ולא בגלללה... נראה היום לאחר השיחה עימה אייך ארגיש ושוב לא בגלל יומהולדת..אלה בגלל ענין של אכפתיות שאמורה להיות לה יוצאת לבדוק ט.17 תודה מתוקה ואהובה שאת חטולית

13/07/2020 | 10:10 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי השנה איני קונה לעצמי כלום לא ..מצב כלכלי עגום אין אפשרות.. אבל גם בלי לפנק את עצמי במתנות אחפש דרך כלשהי לנסות להקהות את רכשי לבי כדי שעד שהשיחה עימה תהיה אולי קלילה ולא כועסת איני כועסת ממש שהיא לא זוכרת זו לא הנקודה אלה שבכלל בתקופה האחרונה מלפני שהצטננה כבר התחילה להיות קרירה יותר וכמו חסרת אכפתיות..ואם כבר שוחחנו היה ממש קצר ..ולא מועיל.. כאלו שהיא עושה לי בכלל טובה שמדהרת איתי..זה מה שהכי הפריע לי והדליק לי נורה אדומה מהבהבת המון תודה על כל הברכות נשמה וכן יש לנו קצת ותק כאן בפורום שאני שמחה עליו נורא... טוב צריכה כבר להתארגן עבור ט.17 . עוד יציאה קשה עבורי בגלל נסיעה בתיבורה הציבורי כבר נדבר אחרי השיחה שלי עימה.. חטולית

יקרה שלי... אז תאפי לך משהו.. או תקני עוגיה או ארטיק או עיגול גלידה.... משהו........ או שבעלך יפנק בעיסוי או לא חשוב מה.. מגיע לך. איך הייתה הנסיעה בת. ציבורית? איך היה המפגש? זה היה מפגש פנים מול פנים סוף סוף? האם הצליח לקרב ולחמם את הקריאות שהייתה? מחבקת. לילה טוב

13/07/2020 | 21:23 | מאת: חטוליתוש

היתה שיחה בנתיים ציננתי את העוקץ שהיה לי .. התנצלה וביקשה סליחה זו רק אי הבנה כך אמרה חשבתי לעצמי צודקת או לא כבר לא יעזור שיחה שוב לא הכי ברורה אבל לא שכחה שוב להזכיר את ט 17 המהולל כי בלעדיו אין אפשרות לתת טיפול .. לא אלעה בפרטים שכב דשנו ודשנו..וכשאני עוד מדברת איתה על הקשיים שיש לי עם התיבורה הצעבורית ועל הנפילה שלי אז. כל מה שיש לה לומר זה ..טוב זה כבר מאחורייך..נמשיך הלאה.. ובסוף שוב ט.17. כאלו שאני יכולה לשכוח אלה ששוב אאלץ במיוחד עבורה לנסוע לא התיחסה הרבה למה שאני אומרת בקיצור אלה רק על התוצאה הסופית שהנה אני כן מתפקדת ושום דבר לא עם העזרה שלה לא קניתי לעצמי כלום התאכזבתי ונשארתי כך חטולית

אוי.. חבל שהוחמצה ההזדמנות ויצאת בהרגשה כזו. היא מזכירה ט. 17 כי בלי זה אסור לה לקבל אותך. לא בגללך..והיא בקשה סליחה והתנצלה. ההרגשה שאת חווה אותה ככה נשמעת קשה...חבל. אולי אפשר לפרש את דבריה גם אחרת? אולי....כמובן בלי לבטל את הרגשתך... בינתיים כתבתי למטפלת שלי היום..על האי וודאות ואמרה שזה תלוי בי אם להגיע. הבעיה שפוחדת מבידוד ולדפוק לילדים שלי להרוס להם. ...אז אמרתי שאחכה עוד... בינתיים מסתדרת בסדר גמור לבד. סתם סיר לחץ בבית עם כולם. אין פינה ורגע לחשוב לעצמי....רעש מידיי..נסתדר. באסה קורונה. לכי מכאן כבר!!!! אוףףףף

מחבקת אותך חטוליתוש!!!!! קבלי את החיבוק החם והאוהב ממני ליום הולדתך.... מתנה... ולאט לאט תוכלי להוסיף את המתנות.. לא נגמרו הימים... ולגבי המטפלת וטופס ה17... אני חושבת גם כמו מיכלוש.. זה מאתגר אותך. אני לגמרי מבינה את הרגישות שצריכה להיות. לה. כשאומרת לך זאת, בפרט כשדיברתן על כך... נסי באמת לאמץ גישה שהיא כנראה חייבת את זה כתשלום. זה מעצבן אותך ומובן שעל זה היא חושבת.. ולא קשובה לזה שזה מצריך אותך להתמודד מול קושי בנסיעה וכו'... אולי בכל זאת נסי למצוא איזו דרך להתקשר לקופח שישלחו בפקס? להקל עלייך... גאה בך שהלכת בכל זאת והוצאת את שבליבך... מקווה שכעת שהפגישות יחזרו לסדר לא יהיה מעמסה ותוכלי גם להתמלא לא רק להתרוקן... אוהבת אותך יקרה!!

13/07/2020 | 23:37 | מאת: מתמודדת

כל כך מובן מה שאת חווה.. אי השקט. הצורך בה. השיגעון לחשוב על בידודים.. המצב הכלכלי. הכאוס בעולם. החוסר וודאות מהמחר.... זה כל כך טוב שאת יכולה גם לשלוח הודעה כזו אליה והיא מגיב .. זה מתחזק.. אפילו לבינתיים. עם הבחירה הנכפית איכשהו.. להמתין עם המפגשים שגם ככה לא קלים ומחייבים מרחק..... איתך. בהבנה רבה מתמודדת

תודה מתמןדדת יקרה, השינויים האלה הם אתגר עבור כולנו....כולם בבית. בחינות ופוחדים כשאני יוצאת כדי לא להכנס לבידוד ולדחות בחינות...מעצבן. ממש לא חופש גדול, סיר לחץ בתוך הבית. יהיה בסדר בע"ה. יש ב"ה משכורת שנכנסת זה חשוב בימים שלא לכולם זה כך... מודה לאל שבריאים ויש מה לאכול.

14/07/2020 | 08:59 | מאת: מתמודדת

היי יקרה, מבינה בדיוק על מה את מדברת.. כל כך הייתי צריכה את החופש את המנוחה.. והכל כל כך מבולגן מתח ולחץ.. עד שיגיעו לבדיקה אנחנו בבידוד כבר כמה ימים.. זה מתסכל!!!! ומנגד אכן.. צריך לזכור שיש משכורת ב"ה זה לא מובן מאליו.... ואנחנו בריאים ונושמים... מאחלת רק טוב ובהצלחה לילדים בבחינות יום טוב

יואו....קשה ההמתנה. נקווה שכולכם בקו הבריאות❤

אמן. עשו ב"ה את הבדיקה. מחכים לתוצאות.... תודה

10/07/2020 | 17:23 | מאת: מתמודדת

היום היה לי הכי פחות כוח לעשות. אז לא אפיתי (אולי אאפה לפחות עוגה בחושה) רק הכנתי דגים. סידרתי וניקיתי בית. והייתי עם הילדים. שאר הדברים בעלי עשה הפעם .... את הבשר.. הסלטים.. וקנית חלות.. כי ביקשתי ממנו והודעתי שאני בלי כוח. שבת שלום. מתמודדת

11/07/2020 | 22:41 | מאת: מיכל

שבוע טוב, זה בסדר גמור לנוח ושהוא יכין... מקווה שנחת בשבת ואת מרגישה יותר טוב🤗😍

11/07/2020 | 23:33 | מאת: מתמודדת

היי אכן נחתי המון. כל רגע אפשרי. אולי זה אפילו יותר מידיי... לא רגילה ככה לנוח.. אבל הגוף כנראה דרש את שלו. שבוע טוב גם לך אהובה. ראיתי לקחת קצת חופשה מהמטפלת.. איך את? הכאוס העולמי משקיט קצת את הכאב האישי? או מסעיר?

11/07/2020 | 23:59 | מאת: מיכל

טוב שנחת...ואני בסדר, הקורונה שבשה ולא אפשרה לי ממש ללכת לטיפול אז החלטנו שנמתין. עד מתי. אין לי מושג וזה מבאס. אבל היא נתנה את האפשרות לשוחח אם אצטרך. בינתיים עצם הידיעה שאוכל לשוחח כשאצטרך מספיקה... כולם בבית..אז אני עסוקה בלהכין אוכל, לנקות וכו..הפנים יחכה כרגע...

12/07/2020 | 01:01 | מאת: מתמודדת

טוב שיש את ההחזקה הזו ואת הידיעה שהיא כאן. לפעמים זה בהחלט לגמרי מספיק ונותן את הכוח. בהצלחה עם הבישולים ושכולם סביב.. מקווה שיש לך גם פינה שקטה לעצמך כשאת רוצה או צריכה.... שבוע טוב יקירה חיבוק

12/07/2020 | 03:30 | מאת: חטוליתוש

שבוע טוב בנות לא הספקתי להכנס לברך אתכן לומר שבת שלום הייתי עסוקה עד מעל הראש והבן הצעיר שלי הודיע לי ברגע האחרון שהוא וארוסתו מגיעים לארוחת ערב שבת אז שוב לארגן עוד תוספות ואת מה שכבר הספקתי לשים בצד ליום אחר גזל ממני את הכוחות .. אבל בסוף היה ערב נחמד מאוד..לא היה חסר כמובן כלום רק כוחות חחח.. מוצאת את עצמי יותר ויותר מתעייפת מהר מעשייה גם בגלל החום מצד אחד ומצד שני הלחות באזורינו ממש גבוהה כך שגם מציק מצד שני.. מתמודדת שלי שמחה שבעלך עזר לך ביום שישי.. .טוב שהוא גם יודע לבשל לא כולם אוהבים לעזור במטבח.. ומנוחה אף פעם לא מזיקה.. עדיין לא קראתי את מה שכתבת חמטה יותר אקרא ואגיב ומיכלי מאמי מבינה היטב כמה הפסקות מפריעות..ובואי נגיד שעכשיו המצב ממש לא מרנין..הנה דוגמה לא רעה למה שקרה לי בתקופה האחרונה עם המטפלת שלי..בטח כבר קראת נכון.. ימים לא קלים עוברים כעת במדינה בכלל ועל כולם מקווה שהמצב יתייצב אצל כולנו ונהיה יותר חכמים מחר מה שנקרא.. שבוע מבורך לכן חטולית קצת מבואסת

12/07/2020 | 08:17 | מאת: מתמודדת

לחטוליתוש, מבינה את הביאוס.. ואי להודיע ברגע האחרון זה קשה.. שלא יתרגלו 😉 שמרי על כוחותייך. מקווה שנחת השבת. ולכן את כאן ב3:30.... ולא כי השינה ממך והלאה.... אמן לאיחולייך.. שיהיו בשורות טובות מתמודדת נ.ב. בעלי טוב מאוד במטבח... והביקורות שלו הרחיקו אותי משם.. שנים... הרגשתי לא יוצלחית. ושאין לזה תקנה. כיום אני יודעת שזה לא כך. ואני מאוד טובה במטבח. וחזרתי בכל הכוח. בעבר גם כנראה הייתי המון אופה ומבשלת.. כך טענה בת הדוד והדוד שהזכירו לי דברים שבין היתר הייתי עושה ושכחתי.... אמרו שאפיתי חלות כל שבת.. שהכנתי עוגות ועוגיות.. אפילו איתם. וידאו לזכור פרטים איזה עוגיות ואיפה הכנו אותם. אני לא זוכרת כלום מזה!!! 😣

12/07/2020 | 15:10 | מאת: חטוליתוש

אז כן עדיין לא נרדמתי בגלל מנוחה בשבת אך הייתי עייפה ברמות.. נהדרת שלי אין לי ספק שאת מסוגלת להמון גם מתוך דברים שכתבת וסיפרת בעצמך חבל שגרמו לך להרגיש שאינך טובה גם במה שאת מצויינית..אך את מספיק חכמה כבר לדעת שאת כן ויותר מכך אולי כדאי כן לדבר עם הבני דודים שלהם יש זכרונות ואולי גם תמונות מהתקופות ההן יכול בהחלט להקל משתדלת לשמור על הכוחןת וכן הבן שלי גם במצב כלכלי שעוד ארוחת ערב אצלנו עוזרת לחסוך בהוצאות אז אין לי בעיה שמגיעים 2 אנשים ומתחלקים במה שיש אוכלים מעט יותר מהחלה של שבת וכולם שבעים ומרוצים.. העיקר תמיד לתת גב למי שניזקק גם חשבון הבנק שלי צועק הצילו ונחשי מה..? היא שוב התקשרה אלי המטפחת..לא כדי לשאול לשלומי..וגם להזכיר לי שוב על ט.17 שלא אשכח..מבינה! נשבעת לך שממש בא לי להגיד לה שנעשה הפסקה.. אז מה אם כבר עברנו את השנה שאנחנו ביחד..היא אפילו לא זכרה שהיה לי יום הולדת כדי לברך אותי..אבל מה הפלא אם בכלל לא שואלת אותי על מה שקורה איתי?? מחר כבר נדבר ואראה אייך מתפתחים העינייים ואז אחליט תודה מתוקה שלי חטולית

12/07/2020 | 17:00 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש איזה מתוקה את שככה את מקבלת את הדברים... מקווה שתלכי לישון היום מוקדם ולגבי הבן כדי שלא תטרחי פעמיים תנסו לסכם מראש? לגבי המטפלת.. לא נעים.. מקווה שיהיה מפגש טוב בכל אופן. שנה עברה???? איך??????

12/07/2020 | 20:14 | מאת: חטוליתוש

עם הבן אין אף פעם בעיה תמיד מוכנה לקבל גם במפתיע כי אחרי הכל ילד שלי וכולנו כעת באותה קלחת של חוסר..לא נורא..רק להיות בביחד כבר עושה את שלו וכן..זוכרת שלפני למעלה משנה כשהייתי אצלה במקום של המפגש ושאלה אותי אייך עבר השבוע הראתי לה את התיק החדש שקניתי לעצמי ןאמרתי שזה לכבוד יום ההולדת שלי גם אז אפילו לא בירכה אותי.. נראה מחר מה יהיה תודה נשמה חטולית

12/07/2020 | 21:54 | מאת: מכל

חטוליתוש יקרה! המטפלת שלי מכירה ויודעת היטב מתי יום ההולדת שלי. ורק אם אני מזכירה אותו היא מדברת עליו..אבל לא אומרת מזל טוב כמעט. אולי פעם אחת אמרה.....מנניין. אה??? ובכל זאת אולי שכחה? לזכור מלפני שנה זה קשה... בכל אופן טוב שאמרת פה כי אני לא זוכרת ימי הולדת של כולם. סורי. אז מזל טוב!!!!!! הרבה אושר ובריאות איתנה!!! ושיתגשמו משאלותייך לטובה! אני שמחה שיצא לי לפגוש אותך בפורום. כייף שאת פה!!!!! רק טוב ובריאות בריאות בריאות. תעשי משהו נחמד למען עצמך טוב? תחגגי את החיים כמה שניתן!!!! אוהבת, מיכל❤❤❤❤❤❤

13/07/2020 | 09:56 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אני לא מחפשת שתקנה לי מתנה או משהו כזה אבל מילה טובה לעולם אינה מיותרת תודה על הברכות יפתי וגמני שמחה להיות כאן כפי יכולתי..המוגבלת לאור כל הריצות שלי שעדיין לא נגמרו.. תודה לך יפתי חטולית

09/07/2020 | 14:38 | מאת: מתמודדת

היי נראה שעליתי על הגל ליום וחצי. כעת שוב עלה טריגר ומתקשה לנשום... רגילה למקום ההורס שבי.. מתקשה להשאר במקום. אתן פחות כאן.. או לא יצא לכן לקרא.. או לא חשוב הכל בסדר........ רק שמתקשה לנשום. התקף שיחלוף...

09/07/2020 | 15:40 | מאת: מכל

היי יקרה.. מאוד מקווה שלא פגעת בעצמך. אנחנו כאן.נכנסות מדי פעם אך תמיד איתך בלב גם כשלא כותבות. בבקשה שתפי כמה שיותר את המטפלת. אולי עכשיו יותר מתמיד..חיבוק כזה שיאחז ויורגש עד כמה שתאפשרי.🤗

09/07/2020 | 15:50 | מאת: מתמודדת

היי מיכלי תודה על החיבוק החם.. המורגש. אכן אני כותבת למטפלת דיי הרבה .. קושי בנשימה הפעם לא בא מפגיעה. אלא מהתקף חרדה כנראה. יודעת שכל אחת בסיבתה וחייה.. לא שופטת. רק לפעמים הבדידות הורגתת כל כך זקוקה כעת "לקביים" אנושיים שיהיו לצידי... תודה על תגובתך מתמודדת

09/07/2020 | 16:30 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה כל כך מצטערת שנמצאת כאן פחות גם מכפי שהייתי רוצה בכל הכנות.. האם היית משתמשת בי בקביים אם הייתי נכנסת יותר? אעשה כל מאמץ באמת כי גם לי קשה כשאני נכנסת והמקום ריק.. ויותר קשה לי כל הזמן רק להתלונן על כל הקשיים שאני עוברת.. נשמה נהדר שאת כותבת למטפלת שלך כל הזמן..האם היא חוזרת אליך או בכלל האם יש מענה כלשהו לטובה ממנה? יכולה/מסוגלת/רוצה לשתף מה גרם להתקף החרדה שתקף אותך...? האם יכול להיות שגם דברים שנאמרו כאן בשירשור הקודם העלה טריגר? פעם גמני הייתי כותבת אליה ..למטפלת על דברים קשים שעברתי..ימי הקורונה משנים בי דברים שאני מרגישה יותר הענות טובה כאן מאשר בכל מקום אחר..!! אז הנה עוד עידכון שאולי גם לא מענין..רק לפני דקות ספורות היא התקשרה אלי לקבוע שיחה לשבוע הבא אחרי הפיצוץ שלנו השבוע .. ימים שכאלה.. אוהבת אותך נשמה מייאו איתך

09/07/2020 | 17:02 | מאת: מתמודדת

היי יקרה טוב לשמוע שהיא מנסה לשים בצד ולהתקדם. האם הצלחת לשתף פעולה ולקבוע מפגש? האם קשה לך המעבר בלי לדבר על "הפיצוץ" שהיה?? הכאב שלך הוא לא התלוננות... זה חוויה קשה כואבת ומטלטלת... ופיזית קשה מאוד.. אז תרפי!! אני זקוקה לכל קביים אפשריים.... אבל לא על חשבון אף אחד....!!!!!!! תמשיכי להכנס רק כשמתאים לך. ויש לך יכולת או כוח.!!!!! המטפלת שלי מקסימה. מנסה כמה שיכולה להיות עבורי. אני יודעת שכעת אני זקוקה ליותר... ומבינה שלא תמיד זה יתאפשר. היא גם יודעת ותעשה את הבחירות שלה כמה להיות איתי. לא כופה על אף אחד את הכאב התהומי שלי... מנסה לקבל מה שנותנים... וזה המון. לצערי אני זקוקה ליותר 😭......... אכן.. גם מה שנכתב כאן הוא טריגר עבורי.. אך לא הוא הגורם. כי חיי הובילו אותי לחפש תשובות. זה לא שלא תהיתי קודם על זה.. מנסה לברר יותר.. ושמישהו כבר יענה לי אם יש לי את ההפרעה הזו או אחרת?! ומה ניתן לעשות....... בכל אופן קבעתי לפסיכיאטרית ... רק בראשון הבא.... מנסה להאחז כמה שיכולה עד אז....... וכנראה כשאגיע אליה.. אהיה החייכנית והמתפקדת כמו שכולם רואים... ויטמינים בי ובכוחותי.. ולא במילים שלהכאב העצום שאני חווה..... המטפלת שלי כעת יותר מבינה את התהום.. כי שיתפתי אותה בזמן אמת בהתכתבויות. ומפחדת מהגל הבא.. זה לא רצפה שניתן לעמוד... אני בתחתית התהום.. ובכל גל נופלת חזק יותר פנימה וקמה... מה מביא את הגלים?? אני חושבת שאת אלו הקשים מביא החוסר אונים. התיסכול. הבת שלי ציירה אותי היום.. חבלשאין לי דרך להראות לכן... עם לחיים וידיים פתוחות וחיוך ונמצאת בחוץ יש שמש ושמיים נראה ממש ורוד............. הלוואי.

09/07/2020 | 19:44 | מאת: מכל

איזו מתוקה הבת שלך!!!! זה סימן שיש בך גם את זה!!! זה גם וגם. אופטימיות וחיבוק מכיל תני לו להכנס ללבך! חבקי את עצמך! כי את ראויה לכל האהבה הזו! את אהובה ואת טובה בדיוק כפי שאת! טוב שהמטפלת עדה להכל. זה עוזר לה להבין אותך. בשביל זה היא שם בשבילך!!!! לכולנו יש תקופות שצריך החזקה יותר גדולה וזה בסדר!! הקשיבי לקול הפנימי שלך..ודעי לך שהגדרה כזו או אחרת אינה משנה כל כך את הרגשתך הפנימית....ההגדרה היא לא מי שאת ולא מגדירה אותך..רק נותנת לך סימנים...לכולנו יש אותם בעוצמה כזו או אחרת...

09/07/2020 | 20:58 | מאת: מתמודדת

מיכלוש אהובה, אין לי מילים... תודה!!! ריגשת... 😥

איתך❤😘🤗

09/07/2020 | 22:52 | מאת: חטוליתוש

אהובה נהדרת שאת בתוך כל הכאוס הפרטי שלך את מוצאת גם מילים טובות ולא משנה מה.. כן דיברנו היה בסדר הופתעתי ממנה וכן שמתי בצד גם את זה החיים ממשיכים ולא נעצרים רק בגלל פיצוץ כזה שיכול שוב לחזור על עצמו רק בגלל התקופה שאני עוברת ולא מדברת על הקורונה ...הכל מסביבי כזה קצת מאוס.. לא למדתי להרפות תמיד בלחץ ובריחות..אולי יגיע גם יום כזה בעתיד נשמה כאן קביים לעולם לא על חשבון אף אחד..כמו שאת נכנסת כשאת יכולה כך גם אני..אולי מעט מידי.. יפה שלי למה את מחפשת כל הזמן לתייג יש לי הפרעה..? למי מאיתנו הנפגעות בכל שלב כזה או אחר בחיים אין פגיעות קטנות כגדולות..?? אחרת לא היינו כאן..זה ברור...אני לא מחפשת שמות למה שקרה לי בחיים...ואם תדעי שגם בעברך הרחוק קרו דברים..האם תוכלי לתקן? יש לך זכרונות לא ברורים ..אם יש או היה שם עוד פגיעה..את כבר תיזכרי בה כמו כולן... הלוואי שהפסיכיאטרית תוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר..שמחה שקבעת תור חשוב..! מבינה אותך לגמרי כשאת מדברת על חוסר ריצפה..נכון..לא קל בכלל.. אצלי הגלים שמפילים הם חוסר וודאות.. לא עומדת בזה עוד שאני חרדתית..כן מבינה לגמרי והבת המקסימה שלך מציירת את מה שאת משדרת לה מידי יום מהרגע שהיא מתעוררת ועד שהולכת לישון תזקפי זאת לזכותך את השמש והשמים הבהירים עבורה...זכית נשמה ..! מקווה שאת רואה בברור כמה את האור והחיים עבורה.. אוהבת אותך מייאוו

10/07/2020 | 00:46 | מאת: מתמודדת

כמה שאני מעריכה.... 🙏🙏🙏

10/07/2020 | 00:59 | מאת: מתמודדת

מיאוו שלי... חח כל כך שמחה לשמוע שדיברתן על כך והצלחתן להמשיך הלאה. התקופה כנראה לא קלה לכולם. ובעזרת ה'שבוע הבא תדברו על הכל.. למה חשוב לי להגדיר? להיזכר? אני חושבת כי זה יעשה סדר.. אם אזכור את התחלת הפגיעה.. אולי אפסיק לייסר עצמי שמא זו לא פגיעה אלא אני הדפוקה שפעלתי לא נכון והוא היה כדי לנצל את זה אבל לא כפה עליי אלא אני הסכמתי.. גם אם אמרתי לא והייתי מאובנת ומשותקת. אולי.. אם יהיה "שם" למה שאני עוברת.. כנראה העולם מכיר זאת ואולי יש לזה תרופה?? משהו שיקל עליי??? בהקשר של הזוגיות... לא ידעתי מה קורה עד שגיליתי את ה"שם" של ההפרעה שכנראה הוא סובל ממנה בלי שידע על כך.. פשוט ככל שקראתי על זה ראיתי איך הכל מסתדר. גם המטפלת מדברת על כך.. השאלה איך אני חיה עם זה.... מה שזה עשה טוב זה שכעת אני קוראת את המפה של הזוגיות טוב יותר...... לא מסכימה לקבל דברים ובספק אם ישתנו... הבעיה שנפלתי כרגע. אז איך אקום ואתגרש???? לא מוצאת את הבאלנס האיזון.. בחיי מכל הכיוונים. עד שמצאתי משהו. קשה לי להתמודד מולו ואני קורסת. אולי הגוף זקוק לעיכול הזה.... וככה מגיב. זה בדיוק היה ככה כשגיליתי שמה שעבר עליי זה פגיעה מינית... הגוף השתולל.. אם את זוכרת את הזמנים האלו...... כעת זה חוזר על עצמו.. מנגנון הרס עצמי. שמתקשה לקבל את הפגיעה. מופעל. בטוח אקום מזה.. כמו שקמתי אז... וככל שהמשבר גדול... התובנות גם. והפעם- אני לא תמימה.. אלא קוראת את המפה. היטב. גם אם איני אומרת.. ונראה שאני חלשה. ופגיעה.... אני אקום. אני רואה הכל. בזה לו ולשקרים מבפנים... אני רק גודלת. אבל כאבי הגדילה שלי קשים מנשוא. ומסוכנים ...... ומפחידים... תודה על היותך כאן. תודה שאתן כולכן עוטפות. ברגעיי הקשים. לילה טוב

12/07/2020 | 15:31 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אתחיל בדבר שכבר אמרתי לך בעבר ..בכלל לא משנה אם הסכמת זיכרי שאת היית הקטינה והוא המבוגר !!! ואולי..כן..רק אולי..חושבת שיתכן וניצל אותך עוד מגיל צעיר יותר משאת בכלל זוכרת ? גילך הצעיר מאוד שיווע לחום ואהבה..וממנו קיבלת . ..עדיין הוא תמיד יהיה האשם.. וכן זוכרת היטב את הימים הקשים ביותר שעברת "ימים פרועים" כביכול...שכולם באו כתוצאה מהניצול שלו אותך..! לענין הזוגיות את עושה עבודה נהדרת אל תמהרי לעשות דבר שאינך בטוחה בו רק כך תוכלי למצוא את הבלאנס..זה שאני אמרתי לך בעבר דברים..פשוט נורא כעסתי על יחסו אליך כאב לי נורא ורק רציתי להרחיק מעליך את מה שהעיק נורא.. נשמה כואב מאוד לקבל דברים כואבים כי הם כואבים.. הגוף מגיב כמו המוח וכל איברי הגוף..את מכלול אחד שלם לא מפוצל וכך גם מגיבה. .. מאמינה שתוכלי לצאת מכאן גם בעזרת המטפלת שלך יותר חדה ויותר מחוזקת ..ויודעת לאיזה כיוון את מטפלת בעצמך כדי להיות מה שאת רוצה להיות..! אמת שכאבי גדילה כואבים..בכל מקום אך גדלים מהם.. אוהבת אותך המון המון מלא מלא נשמה וזכרי שלעולם אינך נטל רק עוד מקום מלא אהבה שרק מבקש אישור שאהבה אכן מגיעה לו. ובהחלט מגיע מייאווו

12/07/2020 | 17:09 | מאת: מתמודדת

איזו חמודה את.... גם כעת ההתפרעות הגיעה.. אולי קצת עם גבולות... אך הפגיעה היא זהה.. אם לא יותר קשה... לא יודעת. כרגע אני ברגיעה. הגוף עייף ממשש ודורש מנוחה. הבעיה.. הילדים בבית... ......הקורונה.... אולי גם אני נדבקתי?? אולי זה החולשה?? כבר לא יודעת מה גורר את מה... הכל בלגן

12/07/2020 | 20:37 | מאת: חטוליתוש

לא נורא קבלי את המצב בסבלנותצכי אין דרך נוספת ואת חסקה עם כל מה שאת עוברת מאמינה בך וביכולות שלך שתצאי גם מהנפילות האלה חזקה יותר ואם יש ספק לקורונה בדקי חשוב מאוד עבור כולם אוהבת אותך מייאוו ועדיין לא נרדמתי מקווה לישון הלילה ומחר בבוקר ט.17

07/07/2020 | 09:26 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכל מי שנמצאת פה.. מאוד מאוד מאוד דואגת לאודי... קשה לי לכתוב... הקורונה חיסלה אצלי כל טיפת רצף שאולי התחילה להווצר אצלי אודי.... ??????

07/07/2020 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

לדעתי אין מה לדאוג אצל אודי יתכן ולא נכנסו הודעות ולכן לא כתב כלום למעשה גם לא סגר אך כבר קרו מקרים בעבר אם אני לא טועה ויש מצב שכבר מחר על הבוקר באם נכנסו הודעות שלא עלו נראה אותן מחר אולי באג כלשהו מנע מהמערכת להעלות הודעות אולי כדאי גם לבדוק אצל הצוות של דוקטורס באם היתה תקלה כלשהי כך אפשר יהיה לדעת בוודאות שהכל בסדר אצלו חיבוק מרגיע חטולית

07/07/2020 | 15:58 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית יקרה ! וואוו.. הקטע שאני דואגת זה במובן הבריאותי של אודי.. 'רואה סרטים 'בראש... קורונה... תאונה... לא יודעת... ממש ממש דואגת לאודי... אני כל יום בפורום.. כן..לא כותבת.. עייפה.. מבולבלת,, אני יודעת שקרה לי משהו עם כל הקורונה ואמא צביה... אבל אודי מחזיק אותי .. כל יום אני נכנסת לפורום ו'העולם כזה קיים'.. משהו מרגיע.. שלא הכל משובש.. ופתאום... בלי התרה, ללא שום הודעה מוקדמת ומכינה.. כך.. מיום חמישי בלילה... זהו... מצאתי את עצמי מחפשת דרך גוגל .. הקלדתי את השם שלו.. חיפשתי סימנים.. משהו... כל כך מקווה שהוא בסדר.. כל כך מקווה שאודי בקו הבראות .. מנסה לגרש את ה'סרטים ' הרעים מהראש.. תודה לך מתוקה !!! שלך, במבי

07/07/2020 | 21:06 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי כנסי לצוות דוקטורס השארתי שם הודעה שנענתה את מוזמנת לקרא בשמחה

היי במבי יקרה וחטולית... מבינה את הדאגה...חושבת שכנראה לא כתבו הודעות או שעסוק...כבר היו מקרים שכמוך דאגתי ואז הוא הופיע מרגיע. נחכה למחר. כתבי לו הודעה גם בפורום ונראה. והייתי שמחה לשמוע מה איתך..שתכנסי קצת ותכתבי. מתגעגעת

08/07/2020 | 06:40 | מאת: מתמודדת

היי במבי.. כיף לראות אותך. חיבוק יקירה שלי!!! ראיתי שאת מזוהה עם ה"רצף" יכולה להסביר לי קצת יותר על זה? מה הכוונה? אודי הגיב על כך גם לחטולית. לא ככ מבינה מה הכוונה במילה רצף... אגו??? אולי זה לא בדיוק את הכתובת לשאלות האלו.. ואולי מכביד?? אז דלגי. תודה וחיבוק

08/07/2020 | 12:35 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכן יקרות !!! חתולית, מיכלי, מתמודדת ( את א.. מהפורום של אודי ?) תודה גדולה לך חתולית על ההפנייה לפורום של דוקטורס... נרגעתי הבוקר כשאודי היה בפורום .. ממש אנחת רווחה... מיכלי מתוקה.. כתבתי בפורום של אודי.. וקראתי את ההתרחשויות ששיתפת בכל התקופה המטורפת הזו... מתגעגעת ... ומתמודדת.. (את א' מהפורום של אודי, נכון ?) כשאני מדברת על רצף, הכוונה שלי ,פשוטו כמשמעו-רצף.. עד כמה שידוע לי, כשתינוק נולד, החוויה שהוא זקוק לה (בין חוויות נוספות) זו חוויית המשכיות..רצף.. כשלתינוק לא מתאפשרת החוויה הזו , כשהוא חווה קטיעות ברצף, קיימת איזו שבירות כזו גם בהמשך החיים (עד לתיקון שאולי מתאפשר באמצעות טיפול) אני מניחה שכתינוקת לא הופנמה אצלי חוויית הרצף היות וכל דבר קטן שקשור לקטיעת רצף, לשינוי גורם לי לטלטלה מטורפת.. אולי זה האישיו הגדול של חיי (שלזה נוספו אירועים שונים ומשונים כדוגמת הפגיעה מאחי הגדול..) הרצף של החוויה הכללית שלי לא מגובשת.. בכל אופן, הרצף של הפגישות עם אמא צביה גורם לאיזה משהו להווצר..איזו תחושת רצף.. כך גם הפורום של אודי עם הידיעה שבשלישי וחמישי אני קוראת את ההודעה ה'סוגרת' -העוטפת שלו.. הקורונה עם כל השינויים שהתחוללו במציאות החיצונית ,קטעו אצלי את הרצף והגבתי לזה לא קל... לאט לאט אני מתחילה לחזור לאיזו טיפונת חוויה של רצף (ריצפה)... המושג אגו , לפי פרויד זה חלק מהנפש שמתהווה מהסתמי (איד) סביב גיל שנתיים כשהמציאות החיצונית באמצעות ההורים מתחילים את העיסוק בניקיון (עשיית צרכים בסיר) האגו הוא שמתווך בין האיד -שפועל לפי עקרון העונג ( מה שבא לי לעשות) למציאות החיצונית (מה צריך לעשות) ובהמשך גם מתווך בין המציאות החיצונית לאני העליון (סופר אגו) שמתהווה סביב גיל חמש עם הפנטזיות האדיפליות.. הסופר אגו הוא ה'אני המופנם שלנו את דמויות הסמכות שלנו: הערכים ,האיסורים וכו'.. האגו פועל במס' דרכים בכדי להצליח במשימותיו.. בין השאר דרך מנגנוני ההגנה שלנו... ח'תכת נאום... מקווה שעניתי על משהו ממה ששאלת.. בכל אופן, המושגים של אגו ורצף מאוד שונים.. ושוב, תודה ענקית לכן יקרות, חתולית !!,מיכלי!ומתמודדת ! שלכן, במבי.

08/07/2020 | 14:13 | מאת: מתמודדת

היי במבי. בהחלט ענית!!!! וואו.. זה מתחבר למה שהמטפלת אמרה לי ואומרת כבר המון זמן שכנראה נפגעתי בגיל יותר צעיר. אני לא חושבת כך לא זוכרת את זה אבל התגובות שלי לפגיעה שאני כן זוכרת את חלקה. והשיכחה של העבר מקום הילדות שלי נראה מעוך ושכחתי מלא פרטים שאנשים זוכרים עליי ומספרים לי אך אני לא זוכרת כלום. וכן היום... מתמודדת מול חלקים שונים שכל אחד חושב מנוגד.. מצד אחד כך מצד שני בדיוק להיפך. הצרכים שלי כיום בחיבוק (ולא אמשיך להוסיף כי אני רק מעכלת מתחילה לפחות להבין מה קורה איתי.. ) מתעצמים ומשתוללים.... זה מתבטא חיצונית ונפשית. מצד אחד אני נראית מבינה ושולטת ומתפקדת מדהים אך מנגד הצרכים כפי שאמרתי.. משתוללים ומטביעים אותי.. אתמול הייתה קריסה. רציתי אותה כי לא הצלחתי להרגע מהמערבולת. אז הלכתי לאלכוהול עד האנגאוור... רק כשהקאתי את נשמתי. והרגשתי שהגעתי למטה.. הצלחתי מעט להתרומם. אז עוד לא יודעת כלום. רק שאני חייבת עזרה!! המטפלת הפנתה אותי גם לפסיכיאטרית. זה עוד שבוע וחצי. אמרתי לה איך אעבור את היומיום. הייתי נואשת עד שלא היה אכפת לי להתאשפז. מנגד הקולות האחרים אמרו שזה דרך אל חזור ואני אמא וכמו שאני התמודדתי עד עכשיו. אחזור לעצמי. והפיתרון להרגע היה לאפשר את הירידה מטה מטה.... לאלכוהול. לגבי שאלתך אם זו אני מהפורום של אודי.. לא. הציעו לי ללכת לשם כי עברתן לשם... אך היה קשה לי לנסות מחדש. העדפתי לחזור למוכר. הייתי פה בזמן שאידה הייתה. זוכרת? לפני כמה ימים נכנסתי לקרא מעט על did עניין אותי אם זה יכול להיות מה שגורם לי להשתולל ככה.. אם זה הגורם. עדיין לא יודעת. אחכה לפגישה עם המטפלת... מה הכוונה אמא צביה? ונורא לא פשוט לקרא את הרצף שלך.. את הפגיעה מאחיך וההתמודדות מול הקורונה שעשתה בלבול מחדש... תודה לך. אקרא את ההסבר שלך שוב.... מתמודדת

08/07/2020 | 16:55 | מאת: חטוליתוש

היי במבי שמחתי מאוד לראות אותך אצל אודי כבר על הבוקר :)) קראתי כאן ( גם שם) בשקיקה כמו תמיד רק שכאן למדתי דברים על מה ששאלתי שם את אודי כן אינו יכול לתת תשובה כזו לכל מי ששואל לגמרי ברור לי אשאל אותך כאן מפני שכבר סיפרת על אחיך האם זה חייב להיות רק בן משפחה כזה..אב..אח..אחות..כדי שתהינה תגובות הרצף עליהן דיברת או שיכול להיות גם גורם נוסף בן משפחה מדרגה שניה כמו בן דוד גם בגילאים הצעירים?? אשמח אם תוכלי לכתוב בכמה מילים בלי להכביד עליך ו..שמחתי לעזור באם באמת קראת ועזר לך חטולית

08/07/2020 | 21:23 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית מתוקה ! מה שידוע לי לגבי רצף ופגיעה פזית,מינית,נפשית. כשמתרחשת טראומה הרצף נקטע, ככל שמתרחשות טראומות רבות יותר כך הרצף קטוע יותר.. והחוויה היא של התערערות ועוד מיני 'מטעמים'... מקווה שאני מצליחה לכתוב באופן ברור ..איכשהו מרגיש לי שאני לא צלולה עכשיו.. חיבוק חתולית ושוב תודה על אתמול.. הרגשתי ממך תמיכה :) במבי

09/07/2020 | 16:37 | מאת: חטוליתוש

במבי יפה שלי תמיד תומכת בך ולא משנה היכן כי את יקרה לי.. תודה על מה שכתבת לי כאן..אם נכון כמו שאמרת..אז חיי רצופים בהמוני קטיעות..שחרוטות על נשמתי.. הן אינן מתרפאות למרות טיפולים כבר שנים..לסרוגין..עם שינוי של מטפלות כל השנים..ואיפה זה משאיר אותי? תודה לך חטולית

10/07/2020 | 17:20 | מאת: מתמודדת

חיבוק כנראה שלא הכל מתחבר... רק מעט מתאחה הכאב.. הקטיעות מקבלת הבנה וחמלה וקבלה... אני רק מקווה. אוהבת.

אני לא חושבת שזה כזה מבלבל... כולנו מתנהגים שונה בין אנשים שונים. וזה כ"כ אופייני לדיכאונות וחרדות..כלפי חוץ מתנהגים רגיל כי חייבים לשמור על הסביבה שלנו והכל צריך לתפקד בתור אמא...כלפי פנים אפשר להרגיש מאוד רעעעע וכאוס.. מוכר לי מאוד המקום הזה. הוא לא חריג. עצם זה שאת מודעת לכך זה הופך את זה להכי נורמאלי שיש!! הבעייתי יותר זה כשלא מודעים. או חלילה שיש מחלת נפש של " פיצול אשיות" שאישיות אחת לא מודעת לשנייה. אני חושבת שאת פשוט כואבת מאוד ומסתירה את הכאב הזה מהסביבה. הפתרון הוא למצוא מישהוא שאת כן סומכת עליו, כרגע הכי נכון לך זה בטיפול, ספרי על הפגיעה בעצמך! על החתכים....לפני שכבר לא תוכלי לסבול יותר חלילה. קחי אחריות ואומץ!!! אני עשיתי כך עכשיו על האכילה המופרעת שלי למרות הבושה. סיפרתי לה...בפגישה האחרונה בכיתי את נשמתי.. והיא ראתה והבינה ויזמה שנפגש שוב....זה חשוב ביותר יקירתי. לרווחה הנפשית שלך!!!!

אגב הפגיעה העצמית היא כדי לרכך את הכאב הנפשי..אולי לא להרגיש אותו אפילו.. אבל זה לא באמת!! זה לא יעיל יותר! אזרי אומץ ושתפי! את חשובה!

02/07/2020 | 09:53 | מאת: מתמודדת

מיכלוש.... מאמינה שאת צודקת.... ראיתי שלא הצלחתי לומר לה... אז רשמתי לה מיד בסיום השיחה כי היא עדיין לא חזרה למפגש כן... רשמתי לה.. היא טוענת שיתכן ומה שזה אומר שנפגעתי בגיל צעיר יותר ממה שאני כן זוכרת... היה עוד משהו שם... וזה בועט היום... צועק... לא יודעת.. לא נראה לי. אבל בכל אופן.. החוויות העכשוויות קשות. נורא. תודה לך על תגובתך המבינה ומכילה גאה בך ששיתפת והצלחת לפרוק גם בכי... גאה בך שאת מאפשרת מפגש נוסף. לומדת לחבק ולהקשיב לכאב שמבטאת האכילה כעת... מחבקת.

02/07/2020 | 21:35 | מאת: חטוליתוש

מצטערת אין לי מילים עייפתי מהכל ליל מנוחה לכן אני

אפשר רק לחבק אותך?? זה בסדר.. לא תמיד חייב למצוא מילים... .אני כאן איתך שותקת...

חיבוק תמיד מתקבל בברכה נשמה פשוט אחרי שחזרתי ממרפאת כאב באיכילוב אני גמורה ממש נשארתי בלי טיפת כוח..מוח.. מעכשיו שוב מרתון חדש של ריצות ובדיקות ממרפאת כאב הגעתי לתשישות כוללת ובכלל לא דובר על החומר המרגיע אלה רק על עוד ועוד עוד בדיקות זה לא ניגמר הייתי אמורה להגיע הבוקר לקופת חולים עם כל הטפסים כדי להוציא טופסי 17 מי בכלל יכל לקום מהמיטה אחרי שבקושי נרדמתי רק ב6 בבוקר אולי מחר אם ירצה השם ומיכלי מאמי את נהדרת וחזקה מקסימה כל הכבוד לך מתמודדת שלי לא יודעת מה לומר לך לאחר מילותיה האחרונות של המטפלת שלך ..הלוואי ורק תהי בסדר מכל בחינה אפשרית שהכל יעבור לך בקלות עם טיפול נאות ורק טוב בחיים האלה כי מגיע לך מהמטפלת שלי לא שמעתי כבר שבועיים ...מילא ..כנראה שכך צריך לא ממש אכפת לי מרגישה אפטיה כזו לכל מה שקורה סביבי אולי מעייפות איתכן בנות אוהבת מייאוו עייפית נורא

חטוליתוש ראשית.. אל תטרחי מידיי.. זה גם מעייף.. תודה שאת מנסה לחשוב איך לעזור.. מה לומר.. ולהבין יותר.. ואף לנסח את השאלה שנשמעת קשה ומגוחכת. לשם שינוי.. נכנסתי לאודי. אקרא על כך באינטרנט. אנסה לראות אם זה מתחבר אליי... איכשהו.. בכל אופן, מקווה לטוב. לא אוסיף לך בלבול של מילים.. מחשבות וכל מה שעובר עליי.. לא נורא. אהיה קצת לבד... לגבייך.. נורא זה להרגיש שהכאב קיים ואין לו עזרה תרופת פלא אחרי כל הנסיונות הבדיקות וכו' שאת רצה לעשות ולהביא ממצאים. מקווה שזה יחלוף. ועוד רגע יתנו לך לכאב הקלה. רפואה. לגבי המטפלת.. אם את מרגישה שזה טוב לך אז אולי היית צריכה זאת. עד עכשיו. כי אם ציינת זאת. גם אם את אפתית, נראה שהגיע הזמן ליזום שיחה אליה... מחבקת את החטולית מיאוו לילה טוב מתמודדת

07/07/2020 | 21:24 | מאת: חטוליתוש

סליחה ותודה על ההבנה..מצטערת שאני כבר לא אני מאז שהתחלתי את התהליך עם מרפאת הכאב.. רק לחץ נפשי שלא רואה ממנו אור בקצה של כלום וכן היום היא התקשרה אלי המטפלת ..למען האמת בעיתוי לא רגיל.. שאלה למה אני קרירה אליה.. התחלתי רק לומר שאני כבר תקופה לא קצרה כפי שגם היא יודעת בבדיקות..וכן שלחתי לה הודעה עוד בשבוע שעבר שאני בדרך למרפאת כאב שלחה לי משהו כזה לא ברור נכון שלפני 3 שבועות בקושי דיברנו בגלל שסבלה מכאבי גרון סגרנו את השיחה כעבור כרבע שעה וזהו נגמר..עלי לנחש שהיא עדיין חולה או כל דבר אחר?? והיא באה אלי בטענות למה אני לא התקשרתי ..!! היא נשארה עדישה להודעה שלי ולא הגיבה עד היום ואני אמורה לדעת שהיא חולה?? לא עזר כלום מתוך כל מה שאמרתי בסוף התעצבנה וזרקה מותר למטפלת לצאת גם לחופשה..!! מי מונע מימך לצאת או לטוס או מה שבא לך רק שלחי הודעה ותודיעי.. גם השיחה הזו נגמרה בטונים צורמים מפני שניסתה להיתנצל ולא שמעה בכלל מה שדיברתי ונמאס לי כבר שהיא לוקחת אותי כמובן מאיליו ותמיד מתחשבת באיחורים שלה ..למרות ששולחת הודעה בטווח קצר..וגם בנסיונות שלה לכפות את הדעות שלה ..!! טוב זהו פחות או יותר ומה שהכי מעצבן זה שהיא אף פעם לא שוכחת להזכיר לי לדאוג לט.17..כי גם בשיחות און ליין ..צריך.. יחכה כבר לשבוע הבא..אם יאפשרו יציאות מהבית חטולית

08/07/2020 | 06:36 | מאת: מתמודדת

ואי לא נעים שכך... אולי פשוט לא התחברת אליה והטיפול הולך בעצלתיים בשל כך? האם יש מצב לבקש מטפלת אחרת? בלי ללכלך אותה תאמרי פשוט שניסיתן וזה לא ממש הולך ביניכן... אכן זה מקומם. גם אם את רוצה להבין אותה.. היא אמורה להיות עבורך... לא הבנתי את 2 השורות האחרונות אם תוכלי אשמח להבין אותך יותר. יום טוב בהצלחה

08/07/2020 | 07:59 | מאת: חטוליתוש

הקופת חולים מספק ט.17 בעבור הטיפולים במרכז בו היא מטפלת היא עצמאית ולכן צריכה לוודא שתקבל ט.17 לכל טיפול נראה כפי שאני חושדת שעדיין יד בידיה עוד טפסים שלא ניצלה אותם לשיחת און ליין כמו בתקופה האחרונה למרות שעל 15-20 דקות לא יודעת אם מחייבת גם..ט.טיפול ולכן בשבועיים שלא שוחחנו נשארו לה עדיין טפסים היא מודיעה לי שאבדוק במשרד בקופת חולים כמה חיובים ..כמה שיחות נוצלו ושאדאג לעוד טפסים.. אם לא הסברתי מה שהתכוונת כתבי לי שוב במדויק ואסביר חטולית

08/07/2020 | 14:17 | מאת: מתמודדת

הבנתי כעת טופס 17... וואי לא קל כל הזמן להשיג זאת. וגם לשמוע ממנה על דאגתה לכך.... ...יותר מאלייך?! מה אומרת על אפשרות לשאול אם אפשר להחליף מטפלת? וכן, בשבילך האם קל יותר לבקש מהקופח שישלחו באופן קבוע ט. 17? איתך

09/07/2020 | 23:02 | מאת: חטוליתוש

האמת שזו קצת טירחה עבורי לנסוע בתחבורה הציבורית כל פעם עבור אותם ט.17 אם אני נוסעת רק עבורם..גם במשרד בקופת חולים במצב העכשוי מעדיפים שיגיעו כמה שפחות חולים והנציגת שרות צריכה לבדוק כל טופס ואת המספקים העוקבים..ממש מעצבן..מקווה שלא תהיה בעיה...מרגישה שם כמו נטל !! ולצערי אין כעת אפשרות להחליף מטפלת תהליך שכעת גם בלי מפגשים פנים אל פנים..צריך לחכות עד שהתקופה תעבור.. תודה על שכתבת לי גם כאן.. נשמה טובה שאת אני😘😘

12/07/2020 | 17:05 | מאת: מתמודדת

מצב באמת לא נוח. ולא נעים. מבינה את הבעייתיות בלהחליף מטפלת. האם יהיה אפשר לפחות לדבר איתה על כל הדברים? והתיסכולים? לגבי קופח.. אפשר להתקשר ולבקש שישלחו בפקס.. תנסי במקום לסוע עד לשם.. אני ניסיתי כמה פעמים וזה התאפשר. תנסי אולי גם אצלך.. זה יקל עלייך וימנע הליכה ואי נעימות. וישלח ישר אליה... מה את אומרת?

28/06/2020 | 22:52 | מאת: מתמודדת

מרגישה שאני אולי מכורה לכאב... חיי סבל מתמשך.. אולי יש לי זהויות שונות? רוצה לצאת מזה.. הולכת לטיפול באופן קבוע. מצד שני מכאיבה לעצמי. הרב עצמי. עכשוווי ועתידי.. הרס גוף הרס נפש. מה יהיה איתי????? האם זה משהו ידועויש לזה שם? שניתן לטיפול? או האם משהו דפוק איתי???? :/

29/06/2020 | 15:57 | מאת: חטוליתוש

נשמה לא נראה לי שקשור לזהויות נוספות לגבי הכאבה עצמית כן ידוע מאוד ומוכר מאוד מנסיון אישי את יייבת לספר לטפלת שלך על הפגיעות שלך בבשרך הדווי בכדי שתוכל לעזור לך בנושא הזה..חשוב מאוד לא פחות מכל נושא אחר שאת מעלה בשיחות עימה אטהבת אותך ילדתי מייאוו ותמיד איתך

29/06/2020 | 21:12 | מאת: מתמודדת

יצא לי לספר לה... אבל ככל שזה ממשיך . היא אומרת לי "די עם זה. תתחילי לעשות שינוי אם לא טוב לך" אז התנתקתי ממנה כבר שבוע וחצי.. מרגישה שקשה לשאת אותי... שמצפים ממני להפסיק. רואים את הכוחות והיכולות שלי בשעה שרע לי בנשמה.... אז... בורחת לחתכים.. לשעות עם שירים ואלכוהול... בגינה נידחת לבד עם עצמי.. לים... ועוד... משהו עובר עליי.. זה קשה. ואני לבד. רשמתי למטפלת שנאטמתי קצת. היא ענתה שממתינה לי בסבלנות ... לא רוצה את הסבלנות שלה.. צריכה אנשים כאן. עכשיו. מיאו שלי... תודה שאת כאן

30/06/2020 | 18:49 | מאת: מכל

אוי...יקרה שלנו. אל תפגעי בעצמך! את חשובה וזקוקים לך. הילדים, המשפחה. את אהובה!! וחשובה! הקב"ה אוהב אותך.את בתו!!! היא רוצה לעזור, האמיני למטפלת. היא מקצועית ויודעת איך ונשמע שאת חשובה עבורה. בבקשה יקרה. מכירה היטב את המקומות האלה שלא אכפת לנו מעצמינו. ורוצים לפגוע. עצוב וחבל.....חיבוק מתאים. מיכל😍

30/06/2020 | 20:13 | מאת: חטוליתוש

אהובה שאת לדבר את הכאב ואת מה שאת פוגעת בעצמך דבר הכי נכון לעשות !! וכן היא מנסה להוציא אותך משם כדי שלא תפגעי בעצמך מבינה את ההתנתקות שלך ממנה קורה שגם את זקוקה לאוויר אחר לנשום שאינו הטיפול שכרגע אולי קצת חונק אותך כי לא מרשים לך לפגוע ברור שמשהו רעע עובר עליך ..משהו הצית אולי טריגר? מותר גם מידי פעם לברוח..אך לא לפגוע ..נשמה ..רק עבורך שלא תפגעי.. אהובה קטנה שלי אילו אנשים את רוצה כרגע לידך ? מה התפקיד שלהם כדי להקל עליך ? אוהבת אותך מייאוו שלי

30/06/2020 | 23:51 | מאת: מתמודדת

תודה מיכלי על תגובתך.. אני לא חושבת שאני רוצה לפגוע. זה כביכול מנחם איכשהו.. אבל.. לא באמת.. כי אז גם נשארת צלקת... זה נורא!!!! בעלי לא שם לב לזה.. מסתירה עם הבגדים.. וכשאנו יחד אני בשליטה על כל תנועה שלא ישים לב.. גם לא הבלניות.... כמה מאמץ צריך להסתיר.. וכמה כאב חבוי ..... לו רק היה מי שילטף את הכאב הזה.. שאין לו מילים.. כאב של שנים.. כאב של מצוקה... אם אני לא מצליחה לחבק את עצמי.. איך אפשר לצפות מאחרים?!?! מקווה לטוב. מאמינה שיחלוף. הלוואי ומהר ובלי הרבה צלקות. שלא חושבים עליהם מלכתחילה... אוף! כי זה עכשיו שם לי גבול כלשהו . הדיבור.. תראי כמה קשה לך עם הצלקות את רוצה עוד?! אבל בשעתקושי רק מחפשת מקום שהכי פחות אכפת לי אם ישאר מצולק... לצערי.. הכאב גובר..... שוב תודה

01/07/2020 | 00:09 | מאת: מתמודדת

היי אני לא זקוקה לאוויר. אני צריכה את השיחות יותר צפוף כנראה.... לברר מה קורה איתי. לא לתת מרחב כי אני כמה דמויות... אני הכי מתפקדת היומיום. עובדת מנקה אמא טרייה שלא שמים לב בכלל... נשבעת לך אנשים יהיו בהלם אם ידעו שאני מתמודדת... וכלואה בסבל בל יתואר. ומנגד.. יש בי מקום כל כך שחור שמגיע כשהכל מאחוריי.. הילדים במיטות. הבית נקי. האוכל מוכן. וגם מאפים. הבגדים.. רק אז יש מישהי שנמצאת כל הזמן רק אני מסכימה לה לצאת עם התסבוכת הזו של הכעס הכאב והעצב ... שאלת אם היה טריגר... יכול להיות. אבל מכל מיני כיוונים. ולאחרונה פחות שיתפתי.. זה מהזוגיות. מהחברה החרדית ששיפוטית ומקטלגת כל צורה חריגה כמו פאה באורך מסויים או צבע גרביים וכו'... אני בתוכם ומתנהלת לפי החוקים אבל לפעמים זה מקשה עליי.. לפעמים זה מגן עליי (למשל כך לא רואים את החתכים) (אגב.. כבר כמה חודשים חזרתי לשמור שבת.. צניעות ושאר דברים שהיה לי צורך לבעוט..) ועוד הרבה דברים שעלו שוב גרמו לכך כעת.. שארגיש שאין מוצא. אני כאילו "נרפית" ומתקדמת אך הקושי גדול והפגיעות שהיו כבר לא יכולות לשמש אותי כי אני במקום אחר היום. אז נשאר לי עצמי- גופי (אם אז זה היה להיפגע ע"י אחרים.. היום זה אני בעצמי😪) אז ככל שאני גדלה בטיפול. יוצאת שינוי בחיי. מרגישה את הקושי.. זה כמו להגיע קרוב לפסגת ההר.. הרגליים כואבות.. הזיעה גוברת... והלוואי זה יהיה הסוף.... נראה שאין לזה סוף....

01/07/2020 | 23:51 | מאת: חטוליתוש

מאמי שלי אני המומה מכל מה שכתבת הוצאת המון כאב החוצה יואווו למעשה על החברה החרדית אני לגמרי מסכימה איתך יש בזה המון הבל לדעתי ובמקום שיוציאו המון כסף על פאות ינטוו את הכסף לטיפולים נפשיים שהן זקוקות " ועוד הרבה דברים שעלו וגרמו שוב.." האם גיסך שוב מטריד אותך? האם זה מרגיש שאין לך מוצא? בטוח שישנם עוד דברים שאפילו לא כתבת עליהם " את מתארת מצבים שאני לא מבינה בהם כמו שאת מסכימה לה לצאת ....?! מי זו ? אני אפילו לא יודעת אייך לשאול..סורי.. האם יש אפשרות לבקש מהמטפלת יותר מפעם בשבוע להיפגש ? ואם כן..על מה תדברי איתה פעמים בשבוע שאינך מעיזה לדבר בפגישה אחת ? מרגישה שמאוד מורכב לך כל מה שקורה עימך ..ומי יודע כמה זמן שאת לגמרי לבדך מתמודדת לבד !! לא יודעת מה לומר אין לי מילים חכמות או עיצות טובות עבורך ... רק אומר שנורא עצוב וכואב שכך מצבך אוהבת אותך נשמה מייאווו

02/07/2020 | 06:46 | מאת: מתמודדת

היי מרגישה שאת מבולבלת.. ונסבה להבין.. תודה. מגיבה בכמה מילים. שתדעי שראיתי ואני מעריכה! כי לא קל לי להגיב כעת.. מנסה להבין מה קורה איתי..... אם זה באמת כל כך מסובך וקשה או רגשות שלי.. או הצפה.. או גילוי חדש.. או מציאות חדשה.. חלום?? דמיון?? מבולבלת. אוהבת את מיאו 😉

09/07/2020 | 16:40 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי האם משהו השתנה בהבנה? האם יש משו שאני יכולה לעשות למענך? אוהבת מייאו

22/06/2020 | 12:50 | מאת: חטוליתוש

כבר אין לי אוויר מרוב ריצות אחרי מסמכים ומכתבים שיעזרו לי במרפאת כאב מה שכן הבן הבכור שלי לשם שינוי נרתם לעזור לי עם מה שאני צריכה לקבל מבית חולים אסף הרופא שפעם הייתי מטופלת שם גם בענין הפיברומיאלגיה.. ולא ידעתי שכעת בית החולים נקרא שמיר אסף הרופא אם הבן שלי לא היה אומר לי הייתי חושבת שמדובר במקום אחר לגמרי..ושוב המתנה מורטת עצבים ..עד שישלחו לו במייל את מה שצריך ורק אז יוכל להוריד אותם ולהביא לי התאריך מתקדם פתאום בצעדי ענק ואוטואוטו כבר יום חמישי היום הגורלי שלי מגיע ..מרפאת כאב באיכילוב האם אני כבר מוכנה עם כל המסמכים? האם לא חסר ..?.. ומה יגיד הרופא המומחה כאב על כל המכתבים? לאן זה מוביל כעת? מה ההמשך לתהליך? תמיד במצבי לחץ כאלה אני חרדתית ..שלא להבין בכלל!!! גם אין לי עם מי להתייעץ בענין ולשאול כי כל מקרה לגופו..!! תודה בנות חטולית

22/06/2020 | 23:03 | מאת: מתמודדת

אלופת העולם!!! גאה בך על הדרך הארוכה והלא קלה שעשית עבור עצמך. לא ויתרת. הצמדת למרות הכאב למרות התורים. למרות המזגנים והיום למרות מצב הקורונה...... שמחה שבנך ליווה אותך מקווה שלא חסר לך כלום. יש לך מספיק זמן לעבור על המסמכים שוב... איתך

26/06/2020 | 00:21 | מאת: חטוליתוש

הייתי במרפאת כאב היום ושום דבר ממה שחשבתי לא היה לא הרופא שטיפל בי אז בפעם הראשןנה מפני שטס לחול.. ולא הרופא ששוחחתי עימו היום..טוב שהבן שלי הצעיר שליווה אותי היום נכנס עימי לחדר לשיחה עם הרופא מפני שהרגשתי כאלו הדברים שאמר עברו לי מעל הראש ולא נכנסו לי גרך האוזנים..כמעט לא הבנתי כלום !! וכל הריצות אחר כל המסמכים שהבאתי כמעט ולא נועילו בקושי העיף מבט חטוף ולא התיחס...!! טוב בקיצור שלח אותי לעשות עוד בדיקות נוספות כמו שחשבתי שיהיה..ורק בסוף אוקטובר אחזור..כנראה אליו או למחליף אחר כבר לא בטוחה בכלום !! ומשם מנוחה קצת אצל הבן עד לבדיקה נוספת אחרי הצהרים... חזרתי הביתה רק בשעה 18.00 עייפה ורצוצה.. לא משנה כרגע מה האבחנות של הרופא המומחה כי גם.כך צריכה לעשות שוב בדיקות ליל מנוחה סחוטה שכמוני מיאווו

26/06/2020 | 14:28 | מאת: מתמודדת

התגעגעתי למיאווו... אוהבת אותה :) ואותך. צר לי שהתקווה והציפיה לא התממשו.. אני אמשיך לקוות איתך למפגש הבא ולתוצאות חיוביות שיובילו הקלה... איתך שבת שלום

26/06/2020 | 18:35 | מאת: חטוליתוש

תודה נשמה ושבת מבורכת בשלווה בריאות ונחת מיאווו

18/06/2020 | 07:49 | מאת: מכל

חטולית, רציתי לומר שתקחי איתך את הטוב ביום הזה. את הדברים הטובים , הילדים והנכדים זה האושר!!!!!! וגם אם יש כאבים וזה ממש קשה תחשבי על הדברים הטובים.... ומתמודדת, איך את? ואני?? עובדת על רגשות חיוביים כלפי עצמי....וכמה שמנתי😓ולמרות זאת קשה לי לשמור ממש...הערב הכי קשה!! אוכל זה דבר ממכר..ממש! מנסה לעבוד איתה על זה. דיאטניות מעצבנות אותי. לא מסוגלת לעבוד על פי תפריטים....והרוב באוכל זה נפשי בכללל.....באסה.

18/06/2020 | 14:59 | מאת: מתמודדת

מאמי, את פועלת נכון.. ההשמנה היא נפשית.. ולכן גם חזרת לטיפול.. אני מאמינה שזה יתאזן עוד מעט.. עוד קצת.. לחשוב חיובי... זה התרופה הגדולה ביותר. כיף שיש אנשים שנולדו כך. וזה לא התפקשש להם בדרך... מאחלת לך המון הצלחה. ואני..... עוברת ימים לא קלים. יש בהם גם הרס עצמי.. וגם התמודדות בוגרת. וגם כמיהה לילדות.. וגם.. התמודדות בשגרה טובה כלפי כולם. לחנך לפרנס לנקות לבשל לאפות לצאת עם הילדים זוגיות.. טיפול זוגי וכו'........ הלוואי אתחיל לראות טוב. אני לא כזו. באוטומט.... :/

18/06/2020 | 16:13 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי איתך באותה הקלחת במצבי הנוכחי בכלל לא חושבת על המשקל שעלה להפך מדפרס אותי כיפליים ואגב דיאטניות..איתן כבר סגרתי את הבסטה מזמן ממש כבר לא שם ומה שיותר מעצבן זה שאני כן יודעת מה לאכול ומה לא רק שכעת לא מתאים לי עם כל הריצות שלי לבדיקות כבר לגמרי מותשת רק ביומים האחרונים שינו לי את זמן הפגישה שלי עם הפסיכיאטרית כבר 3 פעמים..וזה משגע כי הבן שלי אמור לקחת אותי אין תחבורה ציבורית לשם..ורק לפני שעה שוב שינו לי זמן הגעה אליה אם לא היה כל כך חשוב לי המכתב הזה למרפאת כאב הייתי מוותרת ברצון על... וכן חושבת כל הזמן על 4 היהלומים שלי כמה הם חסרים לי וכמה אני כמהה כבר להיות עם כולם ביחד..אבל כנראה שלא יקרה בקרוב.. מיכלי לעבוד על רגשות חיוביים כלפייך חשוב מאוד יפה שלי..זה בונה למעשה חלק גדול גם מהבטחון העצמי שיהיה יציב.. יודעת שלא קל עבודה די קשה אפילו אבל לא בשמים..תוכלי מםוקה שלי תתאמצי כי מגיע לך.. חטולית

18/06/2020 | 19:08 | מאת: מכל

מתמודדת. נשמע שאת מתמודדת כמו השם שנתת לעצמך כאן. עם כל הקושי ...ומליון העיסוקים. חיבוק כזה שמתאים... וחטולית, אכן גם אני יודעת מה ואיך...אבל לא מבצעת ממש..יום כן יום לא. יום למה לא ;) ממש קשה לי עם זה....אין לי כח להוריד במשקל אז לפחות שאפסיק את העלייה הזאת...

18/06/2020 | 22:50 | מאת: מתמודדת

תודה על המילים... כן... זהו שמי.. כנראה לעולם...... :(

19/06/2020 | 11:28 | מאת: חטוליתוש

יודעת כמה קשה המלחמה הזו כמה לא זמינה כעת מיכלוש מאמי..הכל בא מאותו מקום רגשי שכרגע כך נראה לפחות שלא הזמן לפתור אותו..גמני אוכלת ולפעמים גם בולסת ..כן עצוב לי שכך אך איני מסוגלת בזמנים כאלה להפסיק ולא בגלל הקורונה אלה בגלל כל מה שאני עוברת במיוחד החודש הזה עם כל הבדיקות שבחלקן פולשניות וכואבות. וביום ראשון בבוקר שוב בדיקות הפעם עיניים..מוקדם בבוקר בגלל הסכרת צריך מעכב שלא יהיה נזק וכבר לא אוסיף שיש עוד בדרך...מעייף מאוד מתיש..אבל מה לעשות ?? כשמתבגרים והגוף יש בו כל מיני תחלואים כמוני..חייבים לפחות מעכב כל המתוקין קוסמים לי פי כמה מהרגיל ושלא לדבר בכלל על פחמימות כאלה ואחרות שהן בזמן הזה טעימות ומנחמות.. חטולית

19/06/2020 | 11:35 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יפתי הקטנה נכון אף אחת מאיתנו אינה כזו באוטומט.. יש עליך נטל לא קטן אהובה ואת עומדת בו בכל המצבים שבהם את מתמודדת..מי אמר שהחיים הם גן של ורדים?? היהצריך לומר לו שיזהיר מכל על כל הקוצים שבו והריח אינו מחפה על העוקץ !! גמני מקווה לימים כבר יותר קלים שאוכל לנשום לרווחה השבת זו שבת מברכין כי יום ראשון ראש חודש תמוז שבו..בהמלכו גם אחגוג עוד יומולדת... לקרא תהילים בשבת הזו יכול להביא אולי להקלה..מאוד מקווה שאצליח חטולית

19/06/2020 | 15:48 | מאת: מכל

היי... חטולית יקרה, הבדיקות מתישות אבל הכרחיות וטוב שאת בודקת ועושה מה שצריך ולא מזניחה.. לגבי האכילה אין דבר קשה מזה כשמרגישים רע...המתוקים האלה , הפחמימות כל כך לא בריאים במיוחד בסכרת שצריך לאזן. מקווה שתצליח לאזן וכך גם אני. לא פשוט. זה די מייאש הקטע של ההשמנה... מקווה לרוגע וגם זה ירגע. שבת שלווה וטובה. אמן

19/06/2020 | 17:28 | מאת: מתמודדת

איזה יופי. יהי רצון שתזכי לעוד שנים מתוך בריאות איתנה. הרבה כוחות גוף ונפש ושמחה. הרבה נחת. מהממת שלי... שחייך יהיו מלאים בורדים.. ריחניים וצבעוניים. ושתכירי כל ורד ומיקומו כדי להלך בינם לבילתי היפגעי... מאחלת לך כוח לקרא תהילים. לבקש להתפלל. עלייך על בני ביתך אימך והמשפחה המורחבת.. וגם אם יהיה קושי בגלל העיניים.. (אגב בהצלחה בבדיקה) תתפללי מהלב.. תזכירי אותי, אם תוכלי, בתפילותייך..... באהבה גדולה מתמודדת

15/06/2020 | 10:31 | מאת: מתמודדת

כאן.........

16/06/2020 | 12:26 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה עדיין במרדף אחרי עוד בדיקות וגם אחרי תוצאות הבדיקות שמאחרות להגיע.. כל הזמן ריצות.. והרגלים שלי כואבות קשה לדרוך עליהן ואתמול אחר הצהרים הבן שלי הדתי לקח אותי לטיול..לקניות ח ח ח ח ח...חתיכת טיול של מעל שעה וחצי הליכה .בקניות ..הייתי באושר עד בראשון.. כדי ללכת למקטמות כאלה צריך להצטייד בהמון מזומנים..והצטיידתי..היה כייף לא רגיל להיות איתו ולשוחח עימו על המון דברים שיכולתי רק עימו..וקיבלתי ממנו גם עיצות נבונות.. הכייף הזה גמר לי את כפות הרגלים..אבל היה כיייייף .. ומשם נסענו גם להביא קניות מסוימות לאמי שרק שם מצאתי אותן ואז אמר לא חבל שתשבי בבית לבד את כל הזמן בבית.. שאלתי מה עולה בדעתך?? בואי ניסע לקחת את אבא מהעבודה..אמרתי יש עוד מלאן זמן כאילו.. החיוך הגדול שלו שיכנע אותי ונסענו לקחת את בעלי מהעבודה. .. בסופו של דבר נהניתי מאוד למרות כאבי הרגלים שלי .. סוף😅😅😅😇😇 חטולית

16/06/2020 | 12:29 | מאת: חטוליתוש

שכחתי לספר שהמטפלת שלי חולה השבוע כואב לה הגרון ויתכן שבשבוע נתראה כבר במקום הרגיל עדיין לא סופי נחכה ונשמע

כאן...גם. עכשיו. לא ממש במצב רוח מרומם. אוכלת יותר ועובדת על כך עם המטפלת.. שעדיין די פוחדת מקורונה בגללי. ואמרתי שאני לא אבוא אם מפריע לה. אמרה שלא מפריע לה כל עוד אין מקרי הדבקה באיזור שלנו...ובגני ילדים.... באסה. בכיתי לה והטישו היה רחוק. אמרתי שתזרוק לי אבל היא הביאה לי ליד בכל זאת....מעניין למה קמה מהספה וטרחה להביא את הטישו. אוףףףףףףףףנמאס הקורונה.

16/06/2020 | 20:26 | מאת: מתמודדת

היי מיכל את האמת אם לא היית אומרת שהמטפלת שלך חוששת מהקורונה בגלל שאת עובדת בחינוך לא הייתי חושבת שגם המטפלת שלי כנראה חושבת מזה וגם עדיין לא מוכנה לקבל אותי בעיה שהיא לא אומרת את זה פשוט זה בשיחות באופן קבוע מאז מה בקורונה.... זה לא קל. אבל אולי עדיף מאשר לחוש את הריחוק פנים מול פנים... מרגישה את הקושי שלך.. ומבינה... מבינה היטב את התחושה הנוראה...... איתך.

16/06/2020 | 20:28 | מאת: מתמודדת

מקווה שזה לטובה.. עם כל הבדיקות שאת עוברת מצב מתיש כשלעצמו.... אמשיך להגיב בעזה.. אני קצרה בזמן כרגע

היא אמרה שחוששת....אבל אני מרגישה את זה ממש. אני יושבת במרחק די גדול והעיקר שמרשה לי בלי מסכה..בהתחלה לא רצתה בלי.. אני לבד פותחת דלת שפעם היא פתחה לי.....וזה די מבאס המרחק הזה.. לא בטוחה שזום עדיףףףף. הכל קשה כל כך..

16/06/2020 | 21:41 | מאת: מתמודדת

היי מאמוש.. ממש מרגישה שהייתי שם איתך.. ורואה את החיוך שלך להיזכר ביום הזה... יום של סיפוק בילוי ונתינה... שלמרות שספגת בו הרבה כאב פיזי.. זכית להנות.... גאה בך!! בבן שלך על היוזמה.. ומאחלת עוד ימים כאלו רק נטולי הכאב... אוהבת, מתמודדת

אני מנסה להפחית זמן פורמים....לנסות לטפל קצת במסביב..... מקווה שההרגשה משתפרת. סליחה שלא הייתי. טוב שיש לכן אחת את השנייה.... אני מוצאת את עצמי עוזרת יותר ויותר לאחרים ושוב תוהה עד כמה ניתן לעזור וכמה זה מעין פריאריות שלי.... פאק שלי. מקווה שלטובה. שבת שלום💝

היי מיכל יקרה. התכוונת עוזרת לאחרים בעולם האמיתי? את מרגישה שזה על גבול הפרייריות? נסי לחשוב על כך.. כמה יש לך ממילא את הזמן אז למה לא גם אם זה לעשות הרבה טובות.. ומאידך לבחון למה זה מרגיש לך רע? האם כי את עושה בכוח? אולי לא מעריכים וצריך להסב את תשומת ליבם... כן. חשוב לקבל פידבק.. לא לזלזל!! איתך בכמויות שלך של כניסה ויציאה מהפורום... המקום שמור לך....

מתמודדת יקרה. לפעמים זה בא על חשבוני ואז זאת בעיה.... שתהיה שבת רגועה ושקטה. שבת שלום❤🌷

12/06/2020 | 16:00 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי תמיד היתה לך נתינה כי את כזו. אם מרגיש לך שאת פריירית אולי זה הזמן להתחיל להציב גבולות לכל מי שמנסה לנצל את טוב ליבך ואת מתוקה.. הכל בסדר מתי שרק מסתדר לך אנחנו כאן גם עד כמה שאפשר.. שתהיה שבת נפלאה לכולנו חטולית.

היי.. התחלת ההתמקדות וההתקוממות הוא פנימי. והוא יוצר את השינוי. את בדרך... אני מבטיחה לך. הדרך להמשיך לשפוך טוב. אך גם לבדוק מתי זה מתאים לך. בתחילה יהיו גם ייסורי מצפון שסרבת... אך אח''כ לאט לאט תחיי טוב עם עצמך. ולא יתהפך העולם. ידעו לכבד אותך!!!! זה תהליך. לא של יום. גם לא של שבוע.....חודש...... קחי נשימה. שבת שלום

09/06/2020 | 15:50 | מאת: מתמודדת

נכנסת כמה פעמים.. וגם פה לא נראה שיש מישהי... לבד לבד לבד

09/06/2020 | 16:57 | מאת: חטוליתוש

מצטערת יפתי לחץ אטומי של בדיקות לא נעימות.. חודש עמוס לעייפה מאחד יוצא 3 ומשם יוצא עוד 2 .. גמני חשבתי שמישהי תיכנס ורק אוכל לומר כמה מילות חמלה והבנה אז גמני כאן לבד.. וכל הזמן עייפה ומחזיקה עצמי בכוח לא להרדם כדי לישון בלילה גם אם בשעות של לאחר חצות הלילה. אז הנה אני כאן כעת בלי יותר מידי מה לומר כי המצב לא משו בכלל.. אוהבת חטולית

09/06/2020 | 17:23 | מאת: מתמודדת

תודה על המילים... ועל היותך גם כשאת לא במצב טוב.. כואב לי עלתהליך הבדיקות (רשמתי למטה גם) כל החוסר אונים והכאב הגדול בינתיים.. לא מחכה ליום הזה שאעבור אתהסבל הגופני.. הלוואי ולא.. אבל זה כנראה דיי צפוי.. לפעמים אני שונאת את העולם הזה.... יש בו המון המון קושי וכאב בל יתואר... (אולי צריך לבחור להסתכל אחרת.. כי יש גם טוב.. אבל אני עייפה.. וכשעוצמים עיניים הכל שחור) מתמודדת.. ושוב מעריכה מאוד כל מילה שרשמת

09/06/2020 | 18:10 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי מרגישה שכבר אוזל לך הכוח להיתמודד גם כשהייתי שם לא היה קל אז לגמרי מבינה אותך..וגם כשאני במצבי כיום הלא קל בכלל..אך איני מרימה ידים.. אסור לנו לתת לרגעי המשבר הבאים עלינו לקחת מאיתנו את הכוח להתמודד ..גם הגל הכבד הזה שמאוד מזדהה עם מסג האוויר כעת..יחלוף לו.. ספרי לי קצת יותר על הסבל הגופני שאת פוחדת לעבור.. וכן אהובה העולם הזה ניתן לנו כדי לתקן תיקונים..כל כאב..כל עקיצה..כל הפצ'י..כל עוגמת נפש בא לתקן..מה? איני יודעת רק חיה תמיד עם האמונה ועם הידיעה שכך צריך להיות ומקבלת הכל באהבה כי הכל בא ממנו יתברך !! וכן בהחלט שיש גם המון טוב..מבינה את העייפות הנפשית שלך .. כשעוצמת עינים משתדלת לראות דרך המוח תמונות יפות שמשמחות..אני תמיד חודבת ברגעים כאלה על הנכדים האהובים שלי מה ראיתי בפעם האחרונה שראיתי אותם עושים..וזה מעלה לי חיוך מתוק שאותו אני לוקחת בדמיון ונרדמת איתו.. אהובה שאת..גם הגל הזה יחלוף ..ואם תרצי לספר לי מה שנוח לך.. אני כאן איתך אהובה חטולית

09/06/2020 | 19:08 | מאת: מתמודדת

יקרה שלי אהבתי את השינוי בכותרת.. אין עליךך. מרגישה את ידך על כתפי... ועכשיו רק