טריגר!!!!!!!!

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

30/08/2020 | 22:10 | מאת: מתמודדת

חתך חדש על הצוואר.... לא בניתוח ולא בטעות גם לא עם כוונה למות חתך שעבר את מסלול ההסתרה חתך שאין לו בושה זה עניין של התחלה חדשה.. מרידה בלי הסתרה.. מלחמת חורמה.. על נפשי וגופי להשמדה.. הסבל אותי פנימה שואב, ואוטומטית פוצעת איפה שכואב.. בתחילה עוד יש מחשבה, שאצטרך לעמוד מול השאלה; "מה כאן קרה?!" אז מסתירה.. מחביאה.. רק עם עצמי יודעת מרה.. והיום היא יותר "גיבורה" נועזת... כועסת.. זעופה.. אולי מאבדת תקווה..?! אולי גם אין לה כל כך ברירה?! המחנק.. המאבק.. מאיימים בקבוּרה של נפשי האומללה.. שנוגעת ומנסה.. ובורחת במנוּסה.. צעד קדימה.. וכמה אחורה.. מבררת.. מפוחדת.. מחכה.. ומקשיבה-- מה ההשלכה של הצעד הבא??

30/08/2020 | 23:12 | מאת: מכל

יואו. אני כאן! מה קורה???? אם את מרגישה מצוקה בבקשה תתקשרי לער"ן. או למטפלת שלך!!!! מתוקה...בבקשה תתקשרי למטפלת שלך. נשמע שאת זקוקה לחיבוק. ספרי מה קרה??? מה גרם לזה?

30/08/2020 | 23:44 | מאת: מכל

דואגת. ספרי איך את? ותכתבי לאודי! נסי שוב בשם אחר.

31/08/2020 | 00:11 | מאת: מתמודדת.

מצטערת שככה הדאגתי אותך.. זה לא קרה היום אלא אתמול.. היום הצלחתי לכתוב.. לנסות להבין...... זה עדיין ביני לעצמי. מישום מה רק אבי שם לב לכך.. ושאל.. אמרתי שזה מאיזה ענף (מהמלונית)... זה איכשהו עבר. עדיין לא התחלתי את העבודה.. מקווה שעד אז האודם של זה יגמר ויראה רק שריטה.. ושכל מי שגם ככה לא ראה שלא יראה... מנסה להיבלע ולא למשוך תשומת לב עד שיחלים... עם בעלי אנחנו טרום טבילה.. עם הילדים בינתיים לא שאלו.. מסתירה עם המטפחת או הפאה כמה שיכולה... כל זה רשמתי כדי להגיע את השאלות.. (אם זה בכלל מרגיע משהו) ולגבי מה הביא את זה.. יש לי כל מיני השערות... אבל אין לי כוח לכתוב ובפרט שאני עדיין בחיפוש של תשובות... תודה לך מיכלי!! ניסיתי לכתוב אצל אודי שוב, לא יודעת למה זה לא שולח או שלוקח לזה זמן.. בכל אופן לא שיתפתי את זה כי זה ממש מורכב ומצריך שיחה או הבנה איך ומה.... לגבי המטפלת, כבר שבוע אני בחוסר איזון.. היא יודעת ובכל זאת כנראה עסוקה. שלחתי לה היום שוב איתות.. אמרה שלא שכחה אותי ושנקבע למחר .. אולי זה ישמח אותך לשמוע. אבל- מאבדת אמון. אך נזקקת כל כך. ודייקת לחיבוק!! כתבתי גם על זה משהו.. זה טרי בלי שיכתוב.. עד שארגיש שזה אכן מביע את מה שאני רוצה.. מרגישה כל כך נטושה :/ אבל יקרה, אכן זה קשה לקרא. אבל אני כאן. וממשיכה להתמודד. תודה!!!!

31/08/2020 | 06:40 | מאת: מכל

מתוקה שלי. טוב שכתבת... תלכי למטפלת. בבקשה תראי לה. דברי איתה שתבין. היא יכולה לעזור. בבקשה תטפלי בעצמך. את חשובה!!! יש בך כאב עצום שמסתתר והפגיעה העצמית כנראה כדי להפיג ..אך זו לא הדרך. טיפול ודיבור על כך יכול לעזור!!! בהצלחה. וחיבוק אוהב.❤🤗

31/08/2020 | 07:41 | מאת: מתמודדת.

היי בוקר טוב יקרה!! המפגשים עם המטפלת לא נראים באופק.. (כך אומרת בצער) זה רק עדיין שיחות טלפון... ולפעמים וידאו.. תודה לך.. שוב. מקווה ליום טוב ובריא. תודה על חיבוק.. וחיבוק חוזר אלייך, בהצלחה בתחילת השגרה.. ימים עמוסים שיגרה חדשה... הרגלים שונים.. ילדים חדשים... שלך, מתמודדת

31/08/2020 | 08:12 | מאת: מכל

באמת קשה להתמודד ככה...בכל זאת כדאי לשתף. אולי אפילו בטלפון יותר קל מאשר פנים מול פנים? לא יודעת...אבל חשוב שתדע. כן. התחלות חדשות. בהצלחה גם לך יקרה. העיקר שנכנס לשגרה ברוכה.

31/08/2020 | 08:17 | מאת: מתמודדת.

מעניין אם תראה בעצמה.. (בשיחת וידאו היום אם תהיה בכלל בוידאו) מעניין אם אצליח לשתף.. אפילו רק במה שרשמתי כי זה יפתח את הנושא... מניחה שהשיתוף כאן פתח אצלי דיבור ואולי כן אצליח לשתף גם אותה... תודה

31/08/2020 | 09:28 | מאת: מכל

הלוואי...לשם כך היא פה. בשבילך ולמענך! היא לא יכולה לראות כל כך דרך וידאו...בעייתי. אני מציעה שתנסי. בהצלחה

31/08/2020 | 14:34 | מאת: מתמודדת.

ניסיתי...... לא הצלחתי. היא הייתה עניינית על מה שדובר קודם.. על הבריחה ומה שהיה בחמישי קודם הבידוד... ממש ניסתה לבקש ממני הבטחה.. שקודם לא אעשה אח''כ ננסה יחד להבין. שקודם לא אפגע ואפקיר את הגוף והנפש.. דיברה מילים קשות שלא יכולתי לשמוע... סרסור.. על אותה "חברה" שידעה שזה מה שיקרה ואני רציתי רק להנות בלי להבין מה יכול לקראת... לא הרחבתי כאן מה בדיוק היה.. היא ביקשה שאכתוב אפילו סתם הכי טכני שאפשר.. כתבתי והפסקתי באמצע.. זה היה קשה ולא נגמר... שלחתי לך את המעט הזה והיא רק הצטמררה... עוד פגיעה... אני לא רואה את זה כמו שהיא.. המילה סרסור.. פגיעה.. לאפשר להם למזמז.. ועוד מילים כאלו.... הם רק עשו לי עכשיו שוב רע! וגועל... אני בכלל לא חוויתי את זה כך... כן היה לי רע. רע ממש. רע עד כדי שהחתכים חזרו... היא מנסה לנער אותי במילים אלו. כדי שאברח משם.. הכי מהר שאפשר.. גם אם אבטיח לה עכשיו.. בלי להבין מה גורם לי להימשך לשם.. עם להבין שזה חייב לקרא. ורע לי. בלי להקשיב לצורך והדחק לא להרגיש וכן ללכת למקום שמאפשר לא להרגיש...... ההבטחה הזו.. לא בטוחה כמה זמן תארך.... החבל בצוואר קשור.... וברגע שמתהדק.. אין לי רצון להקשיב לשכל......... בקיצור לא יודעת מה קישקשתי כאן.... בלי לקרא שוב שולחת. שיחה קשה קשה. ועכשיו אצטרך להמתין שוב עד השיחה הבאה.. פצועה ומדממת...... שבורה