פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8868 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
30/11/2019 | 17:38 | מאת: מתמודדת

ראשית nobody יקרה, קראתי ומצטרפת לתגובת חטולית.. מיכלי, שמחה שנכנסתי למרוץ החיים ומאחלת לך רק טוב. חטולית, איך ואיפה זה: כאן ואנחנו של זאפ דוקטורס? חיפשתי גם אני באיזה שהוא שלב על אפשרות מחיקה ולא מצאתי.... מתנצלת שקצת נעלמתי השבוע.. היה לא קל לי.. תודה על ההתעניינות למטה.... ותמיד.. מחזקת אותך להתמיד עם הטיפול שנתן הנוירולוג בתקווה שיעזור.. לפחות עד המפגש הבא איתו.. תצליחי עם השינוי .. ידוע ששינויים לא תמיד קלים ומשבשים את הסדר הקיים של השבוע.. זה בהתיחס לשינוי יום קניות לאימך וכן לשהות עם הנכדה... תתחדשי על מכונת הכביסה.. האם הסתדרת להפעילה? שמחה לשמוע שניתן לך עזרה מהבן... מתי החתונה? הם חזרו מהטיול? איך היה לכלה החדשה להיות בחו"ל לראשונה? מרפאת כאב זה רק תור אחד או סידרת טיפולים? אני עוד לא הלכתי לברר על הכאב שלי... אני נוראית... חזרו לי השבוע התקפי החרדה.. מעניין למה.. יומיים כאלה היו. לא ברצף.. שלישי ושישי.. היו בלבוש של סטרס וממש הרגשתי כאילו אני לא בגוף מנותקת.. אוף לא היה נעים. ועבר... מקווה שלא יחזור..... וכן.. יוצא לי להרגיש ולחוות ממש את העראיות של העולם... מסתכלת על הכל כדבר חולף.. לא ממקום הידיעה כפי שקיימת תמיד אלא ממקום החרדה והחוויה.. מפחדת להשאיר רישומים שאיני רוצה שישארו לאחר ה120 שלי.. ואפילו חושבת מה עובר עליי.. האם זה בבחינת 40 יום קודם הפטירה שאדם מרגיש משהו?? חלילה. לא יודעת... בכל מקרה.. צריך להודות על הקיים.. וגם זה התעורר בעוצמה רבתית אצלי במקביל לפחד מסוף החיים.. להודות שאני הולכת נושמת מגדלת ילדים אוכלת עובדת ומה לא??????? כמה אסונות בעולם.. וכמה תודה לאל בורכתי אני.. אנחנו תמיד בוכים על מה חסר ולא רואים כמה אנו מוקפים בחסד עליון...... שיהיה לנו שבוע מבורך... רק אושר בריאות וטוב מתמודדת

01/12/2019 | 04:14 | מאת: חטוליתוש

שבוע נפלא לראות אותך כאן קודם כל תסתכלי הכותרת למעלה מצד שמאל יש את הלוגו של זאפ דוקטורס להם יש גם פורום של אתם ואנחנו..שם כותבים את כל הטענות או התקלות למינהן בכל הפורומים.. בפורום הזה של נפגעות..אפשר לבקש גם למחוק הודעות שכתבנו בגלל כל מיני סיבות ... מבינה שהיה לך שבוע קשה ולכן לא הראית שום סימני חיים.. ןכן..בעזרת המטפלת שלי הגענו להחלטה שיש לעשות שינויים ביחס לימי הקניות של אמי בגלל השעות שהמטפלת נמצאת אצלה..ואם המשלוח של הקניות מתעכב כבר אין מי שיעזור לה לפרק את הקניות..והיא לא יכולה לבד מאוד קשה לה.. ונכדתי המיוחדת תבוא אלי אחרי הגן אם יסתדר עם ההסעה ..יש איתם בעיות.. מכונת הכביסה שלי כבר עשתה הרצה של 2 מכונות לשביעות רצוני..היה די בסדר ההפעלה..רק לקח מלא זמן..אבל הכל בשלבי לימוד..לא ממהרת לשום מקום.. הם חזרו מהטיול כעבור 4 ימים ונהנו מאוד..היא כבר טסה בעבר לחוך כמה פעמים..לבן שלי היה די חדש.. לגבי מרפאת כאב זה לא טיפול חד פעמי..זה טיפולים שחוזרים מידי..עדיין לא יודעת כמה זמן..אני מכוונת ללכת לאיכילוב..זה גם מה שהמליץ לי הנוירולוג...ואני כבר לא לוקחת את הכדורים שרשם לי אין בהם תועלת..לא עוזרים לי לישון..בשבוע שעבר הייתי ערה כמעט 4 ימים רצופים.. מתי באמת תעשי זמן לטפל בכאב שלך ? זוכרת מה באמת קרה בימים שהיית בסטרס והיו התקפי חרדה ? משהו בטוח העלה אותם...מחשבות ? משהו דומה למה שקרה בעבר ? שיחה ..? אנחנו בכל יום חווים את הארעיות שלנו ביקום הזה..אין חדש תחת השמש..אבל משהו יותר עמוק השאיר בך את ההתבוננות הזו...אולי בכלל כל המצב בו את שרויה לאחרונה.. ולגמרי מסכימה איתך על כל הקטע האחרון שרשמת.. בורכנו בחיים ..משפחה..ילדים..וכל שאר הדברים הטובים שלא תמיד יש אותם גם לאחרים.. ברור שיש חסד עליון שמשפיע עלינו טוב ונקווה שכך גם ימשיך שבוע נהדר ומבורך כפי שאת רןאה גם במוצש הזה עדיין לא נרדמתי... ליל מנוחה/בוקר אור למשכימים עד כאן ממני להיום חטולית

04/12/2019 | 22:09 | מאת: מתמודדת

חטוליתי לא מגיעה להגיב ... פותחת מרגישה אותך ועמוסה נפשית לכתוב........ אז רק שולחת חיבוק.. זה הרבה.. וכל מה שאני יכולה כעת....... מתמודדת

05/12/2019 | 11:56 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי מבינה אותך... כשתוכלי ..אני כאן.. החיבוק הוא עולם ומלואו 🤗🤗🤗❤ תודה אהובה חטולית

05/12/2019 | 17:21 | מאת: מתמודדת

כמה את צודקת.. חיבוק הוא צורך כל כך עבורי..... נאבקת על עצמי.... אכולה.... ימים קשים

05/12/2019 | 22:32 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי צר לי לשמוע שאת במצב .. הייתי עד עכשיו בהכנות לשבת לקח לי זמן כפול כל דבר שעשיתי כי הגב התחתון שלי תפוס כבר שבוע ימים אשמח באם תשתפי .. אייך שמרגיש לך עימך נשמה

06/12/2019 | 14:58 | מאת: מתמודדת

היי חטולית.. איך את משחררת את הגב? בקבוק מים חמים? עיסוי? כן.. אני לא ממש בטוב.. אך צריך להסתכל על הטוב ויש הרבה.. רק הנפש מרירה..... שבת שלום בינתיים יפה שהצלחת לתפקד עם גב תפוס

27/11/2019 | 23:14 | מאת: Nobody

מרגישה נורא לכתוב את הדברים האלה אבל לא מוצאת מנוחה ולא מסוגלת לדבר על זה בקול.. משהו שתמיד היה קבור באיזשהו מקום אבל לאחרונה צף ביתר שאת ואני לא מצליחה להשתיק את זה יותר. מאז שאני זוכרת את עצמי (גיל 10-11 בערך) תמיד היו לי סיוטים בתדירות בלתי נסבלת (במקרה הכי טוב פעמיים בשבוע סיוט). רובם זה פשוט כמה ספציפיים הזויים, כל אחד כאילו כמה קטעי וידאו קצרים לא קשורים, אין עלילה אבל תחושה של סרט אימה. כאילו בדיעבד אני מרגישה שבכל פעם שהתעוררתי היה שבריר שניה שלסיוט היה משמעות אבל לאחריה המשמעות הייתה נעלמת כאילו אין משמעות למה שרואים שם אין לזה מילים, לא הבנתי מה קורה שמבעית אותי כל כך. עם זאת זיהיתי את הסיוטים האלה ואני ידעתי שאותם סיוטים בלי משמעות חוזרים על עצמם בריפיט שוב ושוב כל השנים..מחרפן. בכל אופן, היו פעמים שהם גם פתאום היו בערות ואז באמת חוויה של סרט אימה.. כאילו אני לא מבינה מה קורה פשוט אימה ולא מצליחה לזוז משקולת ענקית עלי.. עד שזה נעלם. פעם אחת שזה קרה בזמן שעמדתי קיבלתי חבלה רצינית בראש כי איבדתי את ההכרה. הגיוס לצבא עשה לי טוב ברמות. ידעתי גם לפני הגיוס שקשה לי להיות בבית אך לא הבנתי עד כמה - בהדרגה הסיוטים פחתו ונדיר שהיו בלילות שאני לא בבית (חוזרת בסופ"שים). עד הצבא הייתי בטוחה שפשוט יש לי דפקה במוח וזה לעולם לא ישתפר. אבל אז הכל התערער, לפני חודש בערך היה לי את אחד הסיוטים שתארתי אבל הפעם הבנתי מה רואים, וזה מחריד אותי.. בהמשך זה קרה גם עם שני סיוטים אחרים.. לקח לי המון זמן ומאמץ להגיד לעצמי במחשבה מילים לגבי מה אני רואה וזה מאוד מציף.. בקיצור אני חושבת שאולי אבא שלי פגע בי פעם מינית, אבל מנגד מיד מתעורר בי חלק שמלקה אותי על עצם המחשבה. ילדה חולנית ודוחה חושבת על אבא שלה דבר כזה.. איך אני מסוגלת? גורר הרגשה שמגיע לי למות, שזו הוכחה לזוהמה ולרוע הפנימי שתמיד ידעתי באיזשהו מקום שיש בי. אני מרגישה בן אדם דוחה על היחס שלי לאבא שלי ועל איך שאני מרגישה שהוא בסביבה. אני לא מסוגלת להיות בסביבתו וזה גרר המון ריבים איתו ועם אמא שלי לאורך השנים. וזה לא קשור אפילו למה הוא אומר באותו רגע, או שאני "נעלמת" (גורר ריבים כי נגיד הוא מדבר אליי ואני לא שומעת כלום ואז הוא חושב שהתעלמתי ממנו וכועס) או שאני מתפרצת בזעם ובכי, לפעמים חייבת להקיא או סחרחורות.. אני מרגישה שפלה ובזויה. הוא לא בן אדם רע, לפעמים יש לו בעיות אבל הוא אוהב אותי מאד.. יותר מאת כולם, גם אמא שלי אמרה לי איך את יכולה להתייחס אליו ככה הוא אוהב אותך יותר ממני.. אבל אני לא רוצה את האהבה הזאת כל אינטרקציה איתו מכלה אותי מבפנים.. מצד שני איך אני חיה עם עצמי בשלום כשאני מרגישה רגשות ככ קשים כלפי מישהו שככ אוהב אותי ודאג לי? לצד הפריחה הנפשית שלי בצבא כל שהייה בבית מהווה קושי גדול יותר מרגע לרגע, במיוחד מאז שהבנתי מה רודף אותי כל הזמן. אני לא יודעת מה לעשות.. גם אם זה נגיד קרה עכשיו הכל טוב אז למה אני לא יכולה להתקדם ולשחרר כבר?? כך או כך הכל בגללי. כועסת על עצמי במחשבה למה לא יכולתי פשוט להיות ילדה בסדר. בכל מקרה חושבת אולי עדיף לדבוק באופציה שהזיתי את זה כי בשנים האחרונות הבנתי שעדיף לי להעמיד פנים שהכל בסדר כדי לא להרוס את הקשר שלי עם אמא שלי שאני אוהבת מאוד. אם אני אתחיל להתעסק בזה אני לא יודעת כמה אצליח לשמור על השקט החיצוני שאחרי מאמצים מרובים הצלחתי להשרות בהתנהגות שלי (יש פאשלות פה ושם..אבל בגדול) כשאחזור הביתה בסופ"שים. לצאת מהבית לחלוטין יהווה הכרזת מלחמה וכאמור חשוב לי הקשר עם אמא.. אני מקווה שהצלחתי להעביר בכלליות את הקרע הפנימי שאני מתקשה להתמודד עמו. כל התעסקות בנושא ובאבא שלי גוררת מלחמה פנימית בין חלקים בי מבלי למצוא פשרה והסטרס רק גובר.. אציין כי אני עוסקת בתפקיד שמצריך מושקעות רגשית רבה וראייה רפלקטיבית של עצמי והאחר ולכן בריאות נפשית היא גורם מכרע ואני חוששת שההצפה של הרקיבות הזו שעד כה הייתה קבורה תוביל להתדרדרות..

27/11/2019 | 23:40 | מאת: Nobody

אני מבקשת למחוק את השרשור (לא מצאתי אופציה באתר למחוקו בעצמי). מדובר בצעד נועז מדי. מתנצלת על הבלבול.

28/11/2019 | 01:54 | מאת: חטוליתוש

היי קראתי אותך .... לא מצב שיכולה לומר לך בוודאות אם הזיה או מציאות.. עצוב להרגיש כך אין ספק יכולה להציע לך 2 דרכים 1...ללכת לטיפול אצל מטפל/ת בנושא שיהיו אנשים מבינים מתוך התחום..מקצועיים.. 2..אם ממש קשה לך עם כל מה שכתבת ואת רוצה למחוק את הכתוב כתבי לצוות אתם ואנחנו כאן בזאפ דוקטורס שימחקו את ההודעות שלך.. ליל מנוחה חטולית

מצטערת. החיים, כלנו מתמודדים, שורדים. כל אחת בדרכה. לכלנו יש שק וחבילות שאנחנו סוחבים איתנו. החלטתי קצת להרפות מהתלונות שלי. ולחיות/להיות ולנסות לראות את הטוב ולהודות!!!! למרות הכל. אז פחות קוראת ופחות נכנסת..לא בגללכן חלילה פשוט אני צריכה להיות קצת בטוב ואם אני אבחוש ברע זה לא יגמר.. וזה די משפיע אחד על השני. נשתמע. החזיקו מעמד ובריאות! איתכן.

מיכלי מאמי בוקר נפלא ... שמחה שאת בטוב.. אמת שאין מה לבחוש ברע כי זה לא נגמר.. שמחה לשמוע ממך שאת בסדר... הלוואי ותמיד תהינה כאלו הודעות מרגיעות ממך את יודעת שהמקום שלך תמיד שמור לך כאן לא חשוב ל..מה.. העיקר מידי פעם לצייץ שהכל בסדר..מרגיע..!! שנשמע ממך תמיד בשורות טובות 😇😇🙏🙏👏👏👏 חטולית

תודה יקרה. מקווה שהכל יסתדר אצלך לטובה. וגם לך מתמודדת.

26/11/2019 | 21:32 | מאת: חטוליתוש

אני כבר מזמן סיימתי עם התופעות הקדם... שמחתי לשמוע שאת משתפרת בריאותית.. וגם עם היד על הדופק... עם הנוירולוג אין מה לעשות..אין אפשרות שוב לקבוע תור נוסף עם עזרה.. כבר נמאס לי....!!! ויש עוד בדיקות על הדרך שגם עבורם צריכה לפנות זמן... ומהשבוע הבא עוד דברים עומדים להשתנות ..כמו החלפת יום קניות עבור אימי ..לבד..לא כמו עד היום..כלומר מחר..משימה לא קלה עבורי... וגם הנכדה המיוחדת שלי שוב תתחיל להגיע אלי אחרי הגן.... אולי הפסק זמן הזה חשוב לא פחות חשוב מדברים אחרים..... ויש גם תור למרפאת כאב שעדיין מחכה לי... חופשה זה מה שאני זקוקה הכי הכי עכשיו !! ויש לי מכונת כביסה חדשה... מחר יגיע תכנאי להפעיל אותה.. הבן הבכור שלי עזר לי לקנות את המכונת כביסה עם הכרטיס אשראי שלו ואני משלמת לו במזומן... אז מה אומר לך אהובה..צריך כוח נפשי לעבור הכל...!! מאחלת לך רק ימים טובים עם בריאות ונחת... אוהבת אותך ילדתי האהובה חטולית

29/11/2019 | 08:46 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב יפתי מה קורה ? את בסדר ?? מקווה שתמצאי זמן להכנס חעדכן.. דואגת לך חטולית

22/11/2019 | 14:56 | מאת: חטוליתוש

מאחלת לכן שבת רגועה ושקטה אורך רוח מזג אוויר נוח ליציאה לטיולים בהמון אהבה חטולית

25/11/2019 | 10:28 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש מותק.. מה שלומך? אני חטפתי וירוס קשה בכל סופש.. סינוס אוזניים גרון צינון..ראש... גלי חום קור.. רק היום מתאוששת... . תודה לה'

25/11/2019 | 11:13 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי מצטערת לשמוע שחטפת וירוס כזה כולל של כל מערכות הנשימה מקווה שאת גם מטפלת בעצמך כי אולי זה עלול גם להדביק את הסובבים אותך ביום ראשון הייתי סוף סוף אצל הרופא הנוירולוג.. העלה לי את המינון של הכדורים..עכשיו מתחילה איתם מחדש ומקווה לישועה שאוכל לישון בלילות.. הוא הציע לי לחזור לכדורי השינה שלקחתי קודם..ואני ממש לא רוצה..!! רפואה שלמה והחלמה מהירה אהובה כהרף עין נדבר בהמשך..יוצאת עכשיו לאמי לסדר לה כמה ענינים ומשם הלאה לטיפול.. אוהבת אותך.. חטולית

25/11/2019 | 19:46 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה שלי.. אכן דואגת לעצמי את האמת כי ממש קרסתי.. ב"ה בעלי היה לצידי קשוב ונכון לצורכיי... (להאמין לזה?! אוףףףף בכל אופן זה בהחלטריגש אותי ושימח אותי ונתן מענה כשהייתי צריכה.. האם יש מצב שהפעם השינוי שלו אמיתי שאוכל לתת את כל כולי כי זה ישתלם האם זה רק הצגה לזמן הטיפול..?? אוי.. כמה שאיני יודעת.... כמה שהייתי רוצה לקוות שזה יכול לעבוד... ) רפואה שלמה גם לך אהובה. שמחתי לשמוע על הנוירולוג שעבר התור.. אין מה להפסיד מלנסות מה שאומר... איך היה בסידורים לאימך? ערב טוב בינתיים

25/11/2019 | 22:07 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהבה עם אמא שלי הכל הסתדר ב"ה.. עם הכדורים שהרופא רשם..לצערי לא רדם מינון נכון ונשארתי עם חוסר משווע.. אצטרך לקחת כדורים חלופיים ..ואולי בכלל לא לקחת עוד את אלה שרשם לי באסה..אבל אתגבר ..אולי ?? מאוד מבינה את הלבטים שלך לגבי בעלך.. גם יודעת שתחושות הבטן שלך נכונות תמיד !! נסי אולי לתת פרק זמן קצוב ולראות אם באמת הכל אמיתי או ש. .. מקווה שאת כבר מחלימה לגמרי מהכל..ושמחתי שיהיה שם מישו לטפל בך..לשם שינוי אוהבת אותך נשמה חטולית

26/11/2019 | 16:13 | מאת: מתמודדת

תודה אהובה שלי!! אוח.. מה יהיה עם הנוירולוג?!?! אי אפשר להעביר אליו שאלה או בקשה דרך המזכירות? הוא יודע על מה מדובר כבר.. שמחה לשמוע שעם אימך הכל הסתדר. והלוואי גם אצלך.... אני יותר טוב... מחלימה.. ולגבי בעלי.. נכנסנו למין שגרת חיים כזו.. מוכרת.. השאלה אם תישאר או תעלם.. אין מנוס מלבדוק את זה כשהפעם יותר מתמיד יש מודעות והשבוע התחלתי את התסמינים קדם ויסתי.. חח מתחילה לעקוב על עצמי בחצי שנה האחרונה.. שבוע קודם המחזור כל יום משהו שונה.. החל מיום של צימאון.. יום בכי.. יום עצבנות יום רעב...... מוכר לכן?

19/11/2019 | 11:53 | מאת: חטוליתוש

ביום חמישי היה לי תור לרופאת עיניים..חכיתי בקוצר רוח ..ובסוף במקום..הייתי עסוקה בהכנות לשבת ופיספסתי... שוב לקבוע תור מחדש..באסה.. אתמול נסעתי לפגישה עם הרופא הנוירולוג זה שהקדימו לי את הפגישה..נסעתי שעתיים באוטובוסים..למרות שהיה קשה.. הרופא סיים את קבלת החולים שלו לפני הזמן..חמש דקות לפני שהגעתי..וכבר הלך הביתה.. עוד באסה..דיברתי עם המזכירה האישית שלו והסברתי את המצב.. ענתה לי...את יודעת שמחכים 4 חודשים לתור אצל הרופא בטון ממש לא נעים..ביקשתי התחננתי שוב הסברתי..עשתה טובה ואמרת לי טוב רשמתי לפני..אם יהיה מקום אודיע לך... למה כל כך קשה להם להיות אדיבים ?? אולי ...כבר לא יודעת מה לחשוב..רק נשארתי מבואסת על איבוד שני תורים כאלה חשובים והלכתי חולה עם חום !! עכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה..ואין לי כוח לזוז..ומחכה גם לטלפון מהבנק.. ימים מוטרפים..... מעייפים ...

19/11/2019 | 17:53 | מאת: מתמודדת

קודם כל רפואה שלמה!! איזה מנחוס ממש... מקווה ותופתעי ויהיו תורים בהקדם.. תזכורות שאין בידינו כלום.. הכל מאת ה'.. מקווה שתרגישי טוב. תצליחי לישון והעניין עם העין יסתדר גם ללא הרפואה... אמן!!!!!

19/11/2019 | 17:53 | מאת: חטוליתוש

אני לכ מאמינה היא התקשרה אלי הפקידה ואמרה שקבעה לי תור ליום ראשון בצהרים יש...יש ..יש ..יש...יש.. ירד לי בלוק מהנשמה כי הכדורים האלה כל כך חשובים לי..שאין מילים לתאר אז עכשיו יכולה לנשום לרווחה...

19/11/2019 | 17:56 | מאת: חטוליתוש

עין ? לא הבנתי.... ונכון הכל רק מאיתו יתברך..

19/11/2019 | 23:05 | מאת: מתמודדת

שמחה לשמוע!! ה דואג לך... לא אמרת רופא עיניים?! לזה התכוונתי שכל הדברים שציינת יפתרו... אוהבת. לילה מבורך

20/11/2019 | 12:22 | מאת: חטוליתוש

לא מתוקה אמרתי שפיספסתי גם את התור שלה.. עכשיו צריכה לחכות לחודש ינואר .. בגלל צריבה בעינים וגם לא תמיד רואה ברור.. והסכרת מאוזנת יותר מתמיד אפילו בירידה מצוינת לכן דואגת לכן הבאסה.. תודה על הדאגה ❤😇 יום קל ונוח עד כמה שאפשר חטולית

20/11/2019 | 23:35 | מאת: מתמודדת

יודעת חיימוש הבנתי אותך.. בהודעתי הראשונה הבעתי הזדהות על התסכול ותקווה ששני העניינים יסתדרו.. (גם ללא רפואה) אגב לעיניים גם נקבע תור? חיבוק ללילה טוב!!

21/11/2019 | 20:29 | מאת: חטוליתוש

כן נשמה קבעתי תור ..לינואר.. רופאת עינים נהדרת ..מטפלת בי כבר המון שנים עוד מלפני שידעתי שיש לי בכלל סכרת אין אצלה תורים קרובים רק חן"ח אם קורה משו חרום אפשר להכנס אליה דרך חדר אחיות.. אוווףףףףף יכול להיות שהבן הצעיר שלי יקח אותי ביום ראשון לרופא הנוירולוג...אם יספיק בזמן ב.ה.ב.נ.. כולי תקווה שכן כמה קשה לישון בלי כדורים.. כל הזמן תלויה ברופאים..כדורים..ריצות שלא נגמרות.. לפחות אילו יכולתי לדלג בין האוטובוסים בקלות אבל לא..מקל ההליכה שלי מזכיר לי כל יציאה מהבית כמה אני מוגבלת ולמרות זאת..לא מוותרת ..ויוצאת ונוסעת .. לא פשוט לי בכלל.. תודה אהובה שאת כאן תומכת כל הזמן חטולית

22/11/2019 | 08:48 | מאת: מתמודדת

לאט לאט מגלה יותר את התמונה.. קשה נורא.. לא מחכה לימים האלו.. וכמה כוח יש לך... מקווה שהבן יעזור ושמחה לשמוע שגם אם מאוחר קבעת את התור... מחבקת בחום מתמודדת

מי אוהב אותי באמת?? האם אצליח לעבור את הגדה ולהגיע לאהבה עצמית בלי צורך באף אחד... או אולי לא נכון לומר כך אלא שיהיה לי כוח מספיק ומכובדות עצמית כדי לעמוד בפני עצמי וממילא לספח אנשים מיטיבים לחיי שאוהבים אותי ולא מקבלים כמובן מאליו...... אין לי כוח להמשיך.. רגע של משבר.. תהיה.. וסחרחורת....... לילה טוב בינתיים

מתמודדת יקרה, המקום הזה כל כך מוכר לי... כשתלמדי לקבל את עצמך ולאהוב ולחבק כל מה שבא, תרגישי את האהבה שאינה תלויה בדבר של האחרים...זה לוקח זמן אבל האמיני בכך. מניסיון..מרגישה כיום אהובה הרבה יותר גם אני את עצמי וגם מהסביבה. איתך, באהבה, את לא לבד!

מתוקה שלי מי אוהב אותך באמת ? בטוחה שבסביבה הקרובה אליך לא חסרים אנשים שאוהבים אותך באמת ..וזה כמובן כולל את 2 האוצרות שלך להצליח לעבור את הגדה למקום שבו תוכלי לאהוב את עצמך כמו שבאמת ראוי לך..ומאוד ראוי לך אהובה.. רק שהדרך לשם רצופה מהמורות... הכל תלוי רק בך..ובהתנהלות שלך להגיע לשם.. תוכלי לאהוב את עצמך ללא ספק בלי שתהי צריכה לאף אחד.. לדעתי את מצליחה לא רע בכלל בלהיות מכובדת בעני עצמך כל עוד את חזקה ועומדת מולו בלי לפחוד ואת בדרך החזקה שלך ... ישר כוח !! לא פשוט בכלל ולא מובן מאיליו !! את כבר בדרך לעמוד בפני עצמך...פשוט עדיין עסוקה גם בשאר החיים..שממש לא קל.. אלה הם המהמורות עליהם אני מדברת...תני לחוזק הנפשי שלך לעלות ולא ליפול..למרות הקושי...למרות הכל.. וכן להמשיך לספח אנשים אוהבים אותך בלי פשרות..כי הם..אלה שמייטיבים איתך וימשיכו לתת לך כוחות להמשך הדרך שלך..כולנו עושים זאת ..כל אחת בדרך שלה וביכולות שלה..עם הזמן המתאים לא לפני כן... הכל בסדר אהובה..גם התהיה גם..גם רגעי המשבר..הכל מובן ומקובל..הכל בסדר גמור..רק הסחרחורת ?? אכלת ? שתית ? מה שכחתי לשאול ? את מצליחה לישון בלי הטרדות בלילות ? אין דברים שמטרידים בדיוק ברגע שעומדת להרדם ?? אצלי תמיד מופיע ברגעים האלה וגם סיבה שבגלל זה השינה בורחת לי .. מקווה שאחרי שתקראי מה שכתבתי לך בהמון אהבה ותרגעי מתוקה שלי אוהבת אותך ילדתי האהובה ❤❤❤❤ חטולית

18/11/2019 | 20:59 | מאת: מתמודדת

כיף שיש אתכן... תודה על החיבוק חטולית ועל ההזדהות מיכלי.. אכן אני בדרך.. ויש מהמורות.. אני יודעת וחווה זאת. חטוליתי.. חמודה את.. סחרחורת כי שתיתי והייתי ברגע של שברון לא חשוב לא ככ יכולה לפרט כרגע.. דיברתי על כך בטיפול האישי היום.. עם כל הקושי נותנת לעצמי צלש כי עשיתי מה שצריך.. זוהי הגדילה שאני מדברת והמודעות.. אני אכן בדרך. מתמודדת ולא יודעת להעריך מספיק את מה שאני עושה ואת מי שאני מילים של המטפלת שרואה אותי חכמה מאוד וחזקה לדבריה.. על אף שאני מרגישה שבורה לפעמים.. אולי כי אני לא מוותרת לעצמי אף פעם.. ובוחנת דברים בפיקחות.. חדש לי הפירגון העצמי הזה.. חח לא מגיע ממני על עצמי הרבה.. לפעמים כמו עכשיו זה יצא.. אז אאבק לא למחוק את מה שרשמתי.. חח😁 ולך מיכלי יקרה, שמחה שלמדת למצא את החיבוק וההכלה מתוכך... אני אחרייך.. כיף לשמוע על אלו שכבר עברו את המסע (ברור שיש גם שם קשיים לפעמים.. כמו לכל אדם) לגבי השינה.. אממ.. לא ממש ישנה טוב.. הכאבים בימים האחרונים מעירים אותי כל רגע מסתובבת ומחפשת תנוחה.. עדיין לא הצלחתי להגיע לרופא.. היום הבן חזר עם עין אדומה לדברי הגננת ישב ליד ילד שובב קצת בזמן הארוחה והוא בטעות הכניס לבן שלי כפית לעין... הרופא הביא משחה לעין ואמר שנעבור את הלילה ואם יקום לא במצב טוב נלך לרופא עיניים.. (כבר היה מאוחר מידי ללכת היום..) מקווה לבשורות טובות.. ושארוץ לטפל בעצמי בלי אילוץ כזה או אחר.. שאדע למצא זמן כמו לפחות שלילדים מזיזים הכל למענם.. יה"ר רק בטוב..

17/11/2019 | 20:21 | מאת: חטוליתוש

באמת רק על ידי בדיקת דם קבעו שאין לך דלקת פרקים ?? לדעתי זה לא מספיק..גם רופא ראומטולוג צריך לבדוק ולתת חוות דעת מקצועית ורופא משפחה לא מספיק מבין לתת חוות דעת לגבי שאר הכאבים עליהם את מדברת .. כל כף קשה לך לקבוע תורים לרופאים מקצועיים וללכת להיבדק .. אני חושבת שאת טועה בגישה שלך לגבי חוסר בדיקה יותר מעמיקה של רופא מומחה אבל כמובן שזה נתון לשיקולך הפרטי... שבוע טוב חטולית

17/11/2019 | 23:23 | מאת: מתמודדת

תודה חטוליתי בהחלט אנסה לברר על כך.. בבדיקות הרופאה אמרה תקין אז הבנתי שאין מה לעשות והמשכתי לסבול.. ונכנסתי לבעיות בנישואין שלא היה לי פנאי למשהו אחר.... עכשיו אנסה להתחיל מחדש לראות את עצמי.. לנסות לבדוק ולראות דרכים לטפל בעצמי .. אם זה פיברו והדיאטנית... תודה אהובה.. לילה טוב

18/11/2019 | 09:47 | מאת: חטוליתוש

בוקר אור מתמודדת אהובה אל תדלגי גם על רופא אורטופד בבקשה וכן הגיע הזמן שתראי גם את עצמך... נכון שבתוך הסבך של הבעיות של הנשואין הולכים לאיבוד... בטוח מכירה.."אם אין אני לי.." אז בבקשה ממך..קחי עצמך בידים וטפלי בעצמך אוהבת אותך חטולית

18/11/2019 | 13:25 | מאת: מתמודדת

אין מילים...

18/11/2019 | 17:02 | מאת: חטוליתוש

אפשר גם בלי מילים רק חיבוק עוטף עולם איתך תמיד

אני בסדר. קראתי אתכן... פגשתי אמא של ילדה מהגן שהילדה בת 21 😁תמיד כייף לשמוע על ילדים שהיו בגן שלי. הימים יותר רגועים( למרות הלחץ בארץ שלא קשור..) מבחינת המטפלת התכוונתי...יותר קל לי. ברור שמתגעגעת אבל לא בקושי כל כך... בנוסף מתחילה להבין שאני לא לבד בעולם...יש אנשים שהאהבה שלהם אליי חודרת הפעם, כמו בעלי והילדים וכן גם לאט לאט חברות שמקבלות אותי (תמיד קבלו אני זו שתרחקתי)ושוחחתי אפילו על זה עם חברה על ריחוק וקרוב...מעניין נכון? מקווה חטולית שכל הבדיקות יעברו בשלום והחלמה מהירה, ומשפחה תמיד יש גם כאלה שפחות נחמדים ומתחברים,תהיי חכמה כמו שאת!!! מתמודדת יקרה מקווה שאת יודעת ובטוחה במה שאת עושה..מאמינה בך! עם אצבע על הדופק. להשתמע ויום שקט. מיכל

14/11/2019 | 11:42 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי בשורה טובה ...יותר קל מבחינת המטפלת.. ! ומתגעגעת ברור..צריך לתת לזמן את הזמן.. איזה כייף לתת לאהבה מקום להיות...להרגיש.. ולגבי..יהיה בסדר..מטפלת בעצמי..קצת זמן עד שהתרופות מתחילות להשפיע.. ולמתמודדת מגיעות מכיאות כפים על הדרך האמיצה שבה מתמודדת.. 👏👏👏👏👏👏👏 אוהבת אתכן יקרות שלי חטולית

14/11/2019 | 15:02 | מאת: מתמודדת

תודה חברות יקרות!!! מיכלי שמחה לשמוע שהתפנה אצלך משהו לקבל את האהבה שמגיעה אלייך ולתת חזרה עם אמון וחיבור אחר .. מדהים ששוחחת ככה בגלוי על מהו ריחוק וקירוב.. כן.. בטוחה שיבואו עוד רגעים של געגוע ככה זה.. אך כמו שעברת כעת את הקושי בפעם הבאה גם. ותראי איך לאט לאט תצליחי להאמין בעצמך ולקבל כלים מתוכך.... חטולית רק בריאות ובריאות!!!! איך עם אימך? הרבה זמן לא שיתפת זה טוב לא? כמובן גם הגבתי ב"ה למטה.. מעריכה אתכן... מתמודדת

14/11/2019 | 18:26 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי אמי עם לחץ דם גבוה כל הזמן...לא מצליחים לייצב לה וכמובן שזה גורם חה לה לכאבי ראש ...ממש מועקה.. וקראתי אותך למטה..ואענה לך כאן כי כבר ירד.. ברור שעכשיו לא הזמן להסיק מסקנות.. צריך עדין זמן כדי לוודא שהוא באמת בענין ולא עושה רק הצגות כדי לפייס אותך וכמו שמיכלי אמרה..עם היד על הדופק.. מרגישה שהפעם באמת את חזקה הרבה יותר מאשר בעבר..וזה יאמר לזכותך !! חזקי ואמצי אהובה את בדרך שלך..בדרך הנכונה !! עדכני כשתוכלי.. גאה בך 👍😀❤😇 בלי שום קשר לדרך שלי.. לכי בדרך שלך והצליחי.. אוהבת אתכן חטולית

15/11/2019 | 07:30 | מאת: מתמודדת

תודה חטוליתי ואאחל לאימך רק בריאות עד 120... כואב לי הגוף ממשששששששששש במיוחד בכל הקיפולים.. באצבעות..זרועות מרפק.. ברגליים.. ברך אצבעות הרגל עקב אגן.. שללתי דלקת פרקים אבל הכאב מגיע כל כמה זמן לתקופה פעם יותר פעם מעט פחות.. כאבים שמגיעים בעיקר במנוחה השכיבה או ישיבה. כשהכאב מתחזק אז מופיע קבוע מכירות את זה?? כיצד עליי לנסות לחפש עזרה לעניין זה? נראה לי שאחרי ששללתי דלקת למדתי לחיות עם התיסכול הזה אך האם ככ מהר עליי להרים ידיים ולקבל את זה? כשאני מתעמלת זה מכפיל את עוצמת הכאב לאחר הריקוד או ההתעמלות.. זה היה למעלה משנה חשבתי בהתחלה שזה אולי מהפעילות הגופנית אך לא. ממשיך כשאיני מתעמלת כבר המון המון זמן.. אני לפעמים מכניסה את כף הרגל או היד בין המיטות (מיטה יהודית) כדי שמשהו ילחץ עליהם.. ולפעמים אני ישנה על כלי עץ של המסאז (עם המוטות ועיגולים כדי שילחץ על נקודות בגב ניסיתי לתאר.. הלוואי ויהיה למי מיכן רעיון עבורי... יום טוב בינתיים.. ושבת שלום

מתוקה שלי אם היית מתארת כאבי שרירים שנמתחים בכוח בלי יכולת לסבול..הייתי ממליצה לך לבדוק פיברומיאלגיה אבל זה לא נשמע כך ..לפחות זה לא מה שאני מבינה ממה שאת מתארת כן..לצערנו כיום הפיברו מופיע גם בגילאים מאוד צעירים.. לאן כדאי לפנות ?? אם רופא פרקים כבר שלל .. אולי רופא אורטופד.. אין מה להפסיד ..יתכן וישלח לעשות צילומים.. קל יותר לגלות הצילומי רנטגן לדעתי מאחלת לך שתעבור השבת בנעימות בנחת והמון רגיעה נפשית...שחשובה לא פחות מכל השאר.. אוהבת אותך ילדתי המתוקנ שבת שלום חטולית

ודרך אגב... הפיברו מגיע על רקע נפשי לא על רקע בריאותי כלומר גופני..שמשו לא בריא בגוף עם כל מה שאת עוברת נפשית...לא לשלול.. ❤❤❤

אני לא מכירה..אבל הפיזי מושפע מהנפשי, כדאי לשלול פיברו..אבל בנוסף תבקשי אולי אורטופד. מקווה שתמצא תשובה. שתהיה לכן שבת נעימה והחלמה מהירה לכל התחלואים..איתכן 😍🤗

מיכלי מאמי גם לך שבת מבורכת ונעימה מקווה שהשבוע שיבוא על כולנו רק לטובה.. שבת שלום חטולית

תודה!! אקרא על זה! ואולי אלך לרופא משפחה.. לא הלכתי לרופא פרקים. אלא דרך בדיקת דם זה היה נראה תקין ב"ה.. רק טוב ובריאות תמיד. שבוע מבורך

12/11/2019 | 09:05 | מאת: חטוליתוש

האם אתן בסדר ?? גם אני מאזור המרכז תוכלו לעדכן מה קורה אצלכן ?? הלוואי שהכח בסדר אצלכן יום בטוח ובלי פגיעות לכולן חטולית

12/11/2019 | 19:56 | מאת: מתמודדת

היי חטולית.. באיזור שלי ב"ה לא נשמעו הזעקות ואני מהמרכז גם ⁦☺️⁩ שיהיו בשורות טובות

13/11/2019 | 15:08 | מאת: חטוליתוש

הייתי היום אצל רופא בקופת חולים בגלל הדלקת בשתן וגם בגלל שיעול טורדני מסתבר שהיה לי גם דם בשתן מה שמראה על דלקת חזקה..וגם יש לי ברונכית... קיבלתי תרופות אנטיביותיות וכדורים נוספים לברונכית.. אז מטופלת היטב.. וגם התקשרה אלי המוקדנית כדי לומר לי שהקדימו לי את התור לנוירולוג..במקום בינואר לאריך 18.11.19...כל כך שמחתי... אז ביום חמישי רופאת עינים לביקורת בגלח הפרעות בראיה ובשבוע אחריו לנוירולוג וכתבתי לך יותר למטה כשיהיה לך זמן המשך יום טוב חטולית

14/11/2019 | 06:44 | מאת: מתמודדת

חטולית נשמה יקרה!! כמה צריך להודות על הבריאות שקיימת ולהתפלל עליה... מאחלת לך שיהיו הרופאים והתרופות לעזר והחלנה מהירה!! שמחה שהוקדם התור לנוירולוג .. תודה על שיתוף ויום טוב

10/11/2019 | 12:08 | מאת: חטוליתוש

מסטולה מחוסר שינה והנה מתחיל כבר שבוע חדש עם כל מה שיביא איתו והיום אחה"צ הולכים לזוג המאורס להפגש כולם..האווירה קצת כבדה משהו...לא מבינה מה קורה..ולמה.. הזוג המאורס יטוס בסוף השבוע לחול..לכבוד יום ההולדת שלה.. והיא נרגשת כי זו הפעם הראשונה שלה שמישהו עושה דבר כזה למענה.. האקס שלה...לא אהב אותה .וכמובן שלא עשה עבורה כלום... חיוך גדול ושמייח מעטר את פניה השמחות..ואנחנו יחד איתה כדי לשמח אותה.. כולי תקווה שגם תהיה הערכה לכל המאמצים האלה שאנחנו עושים לשמח אותה שבוע טוב ושמח לכולן ביי בנתיים חטולית

10/11/2019 | 17:38 | מאת: מתמודדת

וואו.. מתי הפגישה עם הנוירולוג? ולמה המפגש מתוח? עוד מאז סעודת שבת? כיף שהיא חווה חוויה מתקנת.. הלוואי יהיה להם רק אושר ואהבה וחברות לעד... יום מוצלח וחיבוקים ממני באהבה

10/11/2019 | 23:38 | מאת: חטוליתוש

התור לנירולוג רק בינואר מתסכל ברמות והיום דיברתי עם נציגת שרות שהבטיחה לבדוק אם מכתב שלה לסניף יכול משהו לשנות ולהקדים את התור פשוט לא יכולה לחכות כך כך הרבה זמן ..בלי שינה וכן ..גם בפגישה הזו היתה כלתי המעצבנת..רק שבמקום אצל הזוג המאורס בפגישה נערכה אצל הבן הבכור.. ומכיוון שישנם אנשים אנטיפטים ..האויירה לא משו..אבל הבן שלי השתדל שהכל יעבור יותר בקלילות כדי לא להעכיר את האווירה כדי שיטוסו בכייף בכל מקרה התקפלתי מוקדם ממה שתיכננו להשאר..התחיל לי דלקת בשתן מה שמנע ממני להשאר.. רק רציתי כבר להגיע הביתה עכשיו דחוף לרופא לטפל בדלקת אווףףףףףףף כל רגע משהו אחר ליל מנוחה כואב

11/11/2019 | 11:45 | מאת: מתמודדת

תרגישי טוב יקרה!! אכן נשמע מסובך ולא פשוט.. לפעמים משפחה זה לא בדיוק עובד כמו שהיינו רוצים... אבל תודה לאל! על מה שיש!! יום טוב אהובה

11/11/2019 | 16:45 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי אייך אצלך ? משהו זז.. לטוב.. מה איתך בכלל ? אוכלת ..שותה..או מתייבשת..?? אכן משפחות מסובך הרבה מעבר למילים.. וכן תודה לאל בכל זאת על מה שיש.. אוווץ...

12/11/2019 | 07:04 | מאת: מתמודדת

חטוליתי יקרה שלי אני כן יותר אוכלת.. (עדיין צריך שיפור) אך משתדלת מאוד!! לשים לב שאני אוכלת.. לגבי קידום.. נותנת צ'אנס.. אך גם מאוד מפקחת על השינוי.. כרגע לא ככ מאמינה כי ודאי ירצה להוכיח כדי שנעבוד על הקשר אבל מעניין אותי תכלס בחיים האמיתיים אחרי הריגוש (שלו) שניתנה היזדמנות מחודשת... מקווה לטוב. אחרי הכל, זה גם עבורי.. אני גודלת.. אני לומדת להיות אסרטיבית. לא לטשטש רגשות, להאמין בעצמי. בכוחות שלי. ביכולות שלי. בטוב שלי שיש בהחלט להעריך וראוי! לומדת לומר גם מול המטפלת כשאיני מסכימה עם דבר או שניים (למשל שמכניסה לו מילים שהם יפות ומחשבה נכונה אך הוא לא אמר זאת. אז שלא תטשטש ותהיה חדורת מטרה בלי באמת לקרא את המפה.. כמובן בצורה מכבדת מראה את המציאות. והפעם לא מתביישת בשבילו אומרת עם המון כאב והמון רגישות כמה שניתן למרות שאני לא זכיתי לכל כך הרבה חמלה וכבוד אלא לזילזול והשפלה אך לא אנהג בהתאם כי אני לא כזו. אלא בוחנת האם יש מקום להביאו לשלום בית זוגיות ואבהות כפי שהייתי שואפת או שאאלץ להגיע למקום המבין אחרת.. בקיצור, לא הייתי במקום שמבין שמגיע לי. ולפני כולם. ושאם הערצתי אותו קודם למרות כל מה שעשה הוא צריך להעריץ אותי ולהתנצל ולהעכיך את זה שעדיין אני מאפשרת.. לתפוס את ההזדמנות האחרונה הזו ושנזכה כולנו..... אמן...... אז.. בינתיים.. דרך... כרגע עוד לא ידוע מה הכיוון.. אבל כן ניתן צ'אנס תודה על ההתעניינות.. שיהיה יומולדת שמח לכלה החדשה ובילוי נעים בחו"ל.. המשך שבוע טוב עם מנוחת הגוף והנפש מתמודדת

13/11/2019 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה כמה כוחות נפשיים את משקיעה במאמים שלך גם להביא לשלום בית וגם שהכל יצליח מעריצה את הדרך בה את הולכת למען האמת ....לא הייתי הולכת רחוק כל כך במיוחד אחרי שכבר הייתי סובלת ממנו מרורים כמו שאת עברת וסבלת ונכון שתמיד אפשר לבחור גם בדרך אחרת.. אממה...את אמיצה אהובה ונותנת עוד הזדמנות אחרונה הלוואי שהכל ילך בדרך שבחרת !! מחזיקה לך אצבעות גם שהתחלת לאכול..וגם לשתות..לא פשוט עבורך לקחת כל כך המון דברים משולבים ביחד... מקסימה שאת ונהדרת שאת ואוההת אותך ילדתי האהובה בהצלחה רק אל תשכחי גם לעדכן חטולית

14/11/2019 | 06:57 | מאת: מתמודדת

היי חטולית תודה על תגובתך!! ועל החיזוקים למרות שאת לא היית פועלת כך.. בהתחלה חשבתי שזה ממקום חלש.. (ואולי באמת) אבל בכל אופן הדבר נכון לעשות כעת כי בזו הפעם אני חזקה מתמיד .. ולא עוד מרצה ומעגלת פינות.. אז זו בהחלט הזדמנות אחרונה לבחון אם יש שינוי.. אכן יש לו מה להעריך את זה ולהודות בלי סוף למה שעשיתי ועושה לאורך הדרך.. ואם לא.. הפסיד והפסדנו כולנו.. אבל אדע שעשיתי הכל הכל בלי שארגיש נקיפות מצפון..... מקווה לטוב.. כרגע המצב לא ברור אז אין ככ מה לעדכן.. הוא מחזר אחריי ועדין איתי כך שזה עדיין טרי ואולי משחק.. כי זה עוד לא החיים האמיתיים בו הוא באמת ידרש להתמודד ולהוכיח עצמו לאורך ימים ושנים.. אז את החיזור פחות קונה.. מחכה לזמן אמת... מראה לו שאני איתו וכו'.. הוא לא חושב שאני ככה בוחנת.. אבל זה רק כדי לעבור את השלב הזה של ההצגה.. אך גם נתינת צ'אנס אמיתי כי אחרת זה לא יתקדם אז גם מתרצה לקבלת הצ'אנס אבל בהחלט בוחנת גם... ולא נמסה מהשינוי הזה ולא מהחיזורים... יום טוב ובשורות טובות בארץ

אז מה יצא מזה? לא יודעת. אבל מתחילה להפתח שוב לאנשים... מסתמן סוף שבוע עם בעלי ועוד זוג. גם פה זה חדש....רבעיה..בדרך כלל זה כזה משפחות. להפתח שוב לאנשים, לצור קשר...בדרך כלל גם כשמנסה להפתח לחברה לאט לאט הקשר מתמוסס כמו שהחל...אני פשוט מפסיקה להתקשר או להפגש ואז,זהו..כאילו באופן טבעי...נראה מה יהיה...

מיכלי אהובה כיף לשמוע. מחזיקה לך אצבעות בתהליך... לא פשוט בגיל כזה להתחיל חברות... כשהיו קודם לכן מכשולים ואיבוד אמון בעניין כזה.. אבל בכל גיל אפשר. וכשזה בא ממך זה כבר גדילה וריפוי... את יזמת ובלי עזרת המטפלת.. אכן היא תמכה ונטעה דרכך את הזרעים.. ניקשתן יחד את המכשולים את המטענים או חלקם... ועכשיו מתחילים לצעוד חיבוק גדול מתמודדת

מיכלי מאמי כל כך שמחה לשמוע שיצאת לפגוש חברה.. יותר שמחה שאת מתחילה להפתח לקשרים חדשים מבינה שיש גם ציפיות שיתפתח למשהו מעבר רק חושבת שצריך זמן..שום דבר לא נהיה מהרגע להרגע.. סבלנות יפתי..אם את רוצה שהקשר יתפתח תרמי גם את החלק שלך בפתיחות כמה זמן לדעתך לוקח לקשר להתמוסס ?? מה אפשר לעשות כדי שהפעם זה לא יקרה ?? נסי לחשוב עם הנסיון שיש לך מהעבר..האם מי שאת בקשר החדש עכשיו מראה סימנים דומים..?? לדעתי הצנועה וחוסר הידע שלי על נסיונך מהעבר.. אל תפחדי לצעוד קדימה כי את כיום מישהי אחרת לגמרי..עם הבנות מפוקחות הרבה יותר בעלת נסיון חיים עשיר בהרבה..חכמה יותר..וגם פתוחה יותר מאמינה בך וביכולות שלך להבין דברים בצורה שונה ולהוביל את הקשר למקום שיפתח מאחלת לך את כל הטוב שרק הכל יכול להביא אותך..עם הקשרים החדשים כולל עם בעלך..מי יודע לאיזה מקום טוב יכול לקחת אותך.. בהצלחה רבה... עם חיבוק ענק

יקרות, אכן לא פשוט בגילי לרכוש חברות...אבל זה כאלה שהן כבר פה אבל מנסה איתן אחרת...נראה.

03/11/2019 | 22:26 | מאת: מתמודדת

השירשורים כבר התרחקו.. תודה על המילים.. מקווה להגיע הטוב.. אדון עם המטפלת שלי מה כדאי לעשות. אחרי הכל.. אף פעם לא הייתי ככ נחושה גם במחיר של לעזוב.. ואולי בשל כך הפעם באמת יעשה שינוי?! נראה.. בינתיים חיה מיום ליום.. עבודה.. בית.. וחורף- מחשיך מהר.. אווירה לילית... מבחנים להכין ולבדוק.. מפקחות שמתחילות לבוא לביקורים אסיפת הורים בקרוב.. ולא חסר.. כמובן שבשילוב אי ידיעה מה קורה עדיין בזוגיות.. אחותי ילדה.. שזה מעורר רגשות מעורבים בעניין.. ועוד ועוד... מרגישה שכל רגע שרוצה להיות רגוע קופץ משהו שמזכיר שחיי עצובים ומלאי התמודדות.. מכל מיני כיוונים... מיכלי.. את אמרת מתמודדת... אני כרגע מרגישה שורדת... ואליכן יקרות, מיכלוש.. גאה בך שהצלחת לכתוב כשהיית במקום נסערת.. האם השבוע את יוצאת עם חברה? נראה שזה כל כך חסר לך יותר מאי פעם... איך אפשר לנסות להקל עלייך את המעבר? הסוד הזה של הטיפול גם שם אותך לבד כל השנים.. כאילו הסתדרת אבל בעצם לא היו איתך.. בעלך ולא חברות למסע של רגשות.. מה ניתן לעשות כעת? האם אפשר לצאת אפילו עם בעלך לדבר רגשות (גם אם לא על החסר ספציפי כי הוא לא יודע) חטוליתוש.. כל כך הרבה זמן והכדור לא עוזר?! האם קבעת שוב לרופא? האם צריך עוד זמן הסתגלות? איך עברה השבת? הטיפול היום? ערב ולילה טוב בינתיים אוהבת. מחבקת.

04/11/2019 | 15:21 | מאת: מכל

לשרוד...חיינו רצופי השרדות. אני מאמינה שיש לך כוחות להצליח! את נשמעת בטוחה בהחלטה הפעם! בהצלחה, בהחלט כדאי להתייעץ בטיפול שלך! ו אני...כן, אפגש עם החברה ואספר לכן...אולי התחלה של משהו. ההסתרה של הטיפול בהחלט הייתה בעייתית. אבל הכרחית ממש.

04/11/2019 | 18:15 | מאת: חטוליתוש

אכן את שורדת ..אבל..שורדת בהמון המון כבוד והערכה.!!!! בכלל לא פשוט לשרוד את כל מה שאת עוברת... לא הבנתי מה קשור מפקחות שמתחילות לבוא לביקורים..את מתכוונת בבית ?? מזל טוב לאחותך על הולדת ה..בן..בת..? גם אם מעלה רגשות מעורבים..כלומר עוד תינוק מהפוגע ? ועוד..ועוד..את פשוט עמוסה עד אפס מקום.... צודקת אהובה..כרגע..רק כרגע אכן חייך עצובים..ומלאים בהתמודדיות מכל הכיוונים מה שאומר..שזה רק כ.ר.ג.ע.. ובידך החזקה והאיתנה את רק את מסוגלת לשנות את המצב.. נכון שבכלל לא קל להתמודד עימו..וכבר כמו שחזרתי ואמרתי..אם קראת למטה..שאני לא מאמינה בגברים מתעללים...הם משחקים אותה..עד לרגע שאת נחלשת..ואת לא עומדת על המשמר ושוב חוזרים לעלילותם..אבל כמובן שזו רק החלטה שלך ! ומיכלי נהדרת כמו תמיד.. ואני עדיין לא ישינה בלילות עצוב לי כי הכדור לא עזר נורא תליתי בו תקוות.. וכן קבעתי כבר תור חדש לרופא.. באמת שכבר עייפתי..גם מחוסר שינה וגם מלחפש את ה..כדור..שיעשה לי נס וירדים אותי כל לילה לכמה שעות כדי שאוכל לקום בבוקר ולהתחיל את היום בצורה נורמלית.. חיה כמו זומבי רוב ימות השבוע וזה כל כך מעייף

04/11/2019 | 20:56 | מאת: מתמודדת

מיכלי נשמה... נשמעת בטוחה?! לא חושבת.. אך בהחלט היום אני יודעת איפה הבעיה.. מנגד אני כל כך מתקשה לקבל את זה.. ומנסה לראות לאן ההבנה תוביל אותי.. אולי "החוזק שלי" ישפר אותו או אראה שאין מנוס... כך או כך.. כמה שנראה לי שאני עומדת במקום המטפלת אמרה שאני בדרך ובכלל לא תקועה כי אני לומדת על עצמי המון.. כמו אסרטיביות וכו'.. לגבייך יקרה, מקווה שתשתחררי מהמחסום ומההסתרה של שנים ולאט לאט לאפשר למי שתבחרי ולהיפתח.. לבטוח מחדש.. וליצור חברות אמיתית שמורכבת מהכל. שמחה וכשתריך גם להניח ראש על כתף.. עם או בלי מילים שהשדר לגמרי עובר.. ומורגש בלב... חיבוק אהובה.

04/11/2019 | 21:08 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש יקרה נגעת בנקודות הנכונות.... לגבי פיקוח אני מתכוונת בעבודה.. פעם בכמה חודשים מגיעות מפקחות.. פעם לבדוק יומנים פעם רק לדיבור עם ההנהלה ופעם לעבור בכיתות .. זה בסדר גמור אבל סתם מתח.. ולרצות שהכל יהיה מושלם. לגבי המשפט.. על פוגעים שברגע של שבר שלי שארפה יחזור לסורו.. איני רואה את בעלי ממש במזיד מרע לי... הוא לדעתי לא מבין את ההשלכה של מעשיו ודיבוריו.. אולי זו בדיוק הבעיה.. אולי אני עדיין בתחילת הדרך ומאוד מאמינה בטוב.. לא יודעת... מה שכן.. אני בדרך.. מקווה לטוב!!!! לגבי אחותי... כן עוד ילד מהפוגע.......... תודה על ההקשבה לרגשות המעורבים.. הלכתי לבקר אותה בבית החולים היום.. ידעתי שהיא תהיה לבד אז הלכתי אחרי תקופה בה לא דיברתי איתה שוב.. מאז החתונה של אחי בעצם.. קניתי לה מתנות בגד לתינוק לעוגיות טעימות לה... בלון.. היה בסדר.. אבל כפי שאמרתי הלב לוקח למקומות כואבים....... ומה עם הברית.. אלך? או לא? זה יהיה מופרד אז אולי כן אלך.. אבל הנסיעה אליה.. הזכרונות... אוי.. לא רוצה להיות במקום שמעלה הכל.. מספיק שזה בראש מודחק ומתעורר מידי פעם.. זה יותר מידי גם ככה.... ואלייך אהובה.. כל הכבוד שלא ויתרת ולא השלמת עם המצב של חוסר השינה.. וקבעת תור.. ממשיכה לקוות שימצא עוד פיתרון..... אוהבת ומחבקת אנוכי השורדת- מתמודדת

04/11/2019 | 21:10 | מאת: מתמודדת

ודאי קראתי למטה!!! לא אפספס.. רק לא הגעתי להגיב לזה אחד על אחד לכן פתחתי שירשור.. תודה יקרות שלי!!! אני עם יד על הדופק. מתייעצת המון. ומתפללת...... לראות את הטוב והישועה בקרוב

04/11/2019 | 22:04 | מאת: חטוליתוש

😇👍🙏🌹🌹🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏 איתך בכל התפילות לישועות כהרף עין.. חיבוק עוטף עולם אוהבת אותך נשמה

פעם ראשונה מאז נפרדנו..עליתי במעלית לאותה קומה ראיתי את הדלת בסוף המסדרון...הוסיפו דלת מפרדת נוספת. חבל שזה לא היה אצלי. כי זה מעין חדר המתנה שלא היה לה .אוף הכל צף לעמוד פה. עד היום לא הייתי צריכה להגיע לכאן...זה מקום עם הרבה רופאים וכאלה. מרכז כזה. יצא בול אותה קומה די קרוב....מעורר מחשבות. אני יודעת שהיא לא כאן בשעות כאלה.. עדיף.

מיכלי מאמי בטח שיעלה ויציף כי זה באותה קומה.. אילו מחשבות מעורר בך ,? את בסדר ?? מקווה שלא תתעכבי מעבר למה שאת חייבת איתך עם חיבוק עדכני כשמתאים לך

לרגע עמדתי שם...הסתכלתי לכיוון.. אחר כך נכנסתי למרפאה שהייתי צריכה ובסוף פשוט המשכתי אל האוטו. לא ממש יודעת מה הרגשתי....רגש,של הצפה.. זיכרונות..הדמות שלה. געגוע. התחשק לי ללכת אל הדלת אבל הלכתי לכיוון השני ;) שרדתי. כתבתי לכן בזמן אמת כשהייתי שם. תודה יקירה, אני מבולבלת קצת..האם הייתי צריכה לעזוב? האם זה טבעי? או שאני מתחרפנת כבר...

מה פתאום מתחרפנת היית נהדרת... היית בדיוק מה שהיית באותם רגעים של אמת היית חזקה ונחושה התגברת בכוחות עצמך על משהו שהיה מציף אותך בדיוק לפני כניסה לרופא אחר.. צלחת יפה מאוד !! עכשיו כשאת אחרי יש לך כל הזמן שאת רוצה..צריכה אם תרגשי צורך לנתח את מה שעבר עלייך באותם רגעים קטנים של כמעט ו... נהדרת וחזקה מאוד 👍👍😇👏👏👏 גאה בך

תודה רבה חטולית יקרה!!! היה מאוד מוזר ולא פשוט. אבל כן, הייתי שם ו...עכשיו הרבה יותר טוב!!!

01/11/2019 | 13:52 | מאת: חטוליתוש

סוף סוף יושבת לנוח עדין לפני מקלחת וגיהוץ חולצות לבעלי אבל כבר מרגישה את אווירת השבת בדרך.. אחרי שגם הלילה לא ישנתי טוב מחכה כבר ממש לנוח כי הכל כואב ברמות קשות והערב באים להתארח הזוג החדש המאורס..ויהיה כייייף שבת מבורכת לכולן אוהבת אתכן יפות שלי 🙏🙏🙏🌹🤗💞🌺 חטולית

01/11/2019 | 15:51 | מאת: מכל

שיהיה כייף וטוב, שבת שקטה ונעימה לכלם. נתפס לי הגב הבוקר, הולכת עקום. רגילה לזה מידי פעם. נפשי ופיזי כבר אמרנו ;) מבאס..לקחתי כדור לגב מקווה שיעבור מהר. שבת שלום🤗🌷

03/11/2019 | 01:23 | מאת: חטוליתוש

היי מאמי הצטערתי לשמוע ששוב נתפס לך הגב ..כאבים איומים.. היה ערב שקט ומהנה רק שגם בערב הזה לא ממש ישנתי רק היום בשבת בצהרים ..מה שגורם לי עדיין בשעות האלה להיות בסלון במקום לישון מי ידע מתי אישן הלילה שיהיה שבוע טוב לכולן

03/11/2019 | 13:17 | מאת: מכל

באסה...מקווה שתצליחי לישון. אני תקועה וזה כואב וגם מעצבן.

03/11/2019 | 14:10 | מאת: חטוליתוש

המלטונין בכלל לא עוזר לי לשינה לפחות לא במינון הזה ולא נרדמתי ..רק ב.5.00 לפנות בוקר לקחתי כדור שינה אחר שיעזור..בסוף נרדמתי אבל מסתובבת כמו זומבי ויש לי המון עבודה לעשות לא מצליחה להרים את עצמי ..

31/10/2019 | 21:26 | מאת: חטוליתוש

ממשיכה כאן כי כבר ירד למטה נמוך וכמעט לא מזהה איפה החיבור אז אם הבנתי אותך נכון את פשוט מוציאה קיטור על זה שהמטפלת הזוגית לא רואה את כל מה שאת השקעת בזוגיות שלכם וכמה שאת רתומה למעשה רק לשיפור והיא רואה "" כמה קשה לו"" ווואווו..עם איזו מראה היא מסתכלת ובודקת אותך ??? אולי חוץ ממשקפים היא זקוקה גם למכשירי שמיעה חדשים כי היא לגמרי חירשת..חבל עליה..מסכנה.. אולי נעשה מגבית ונקנה לה מה שהיא צריכה וכך תוכל לפקוח אוזנים ותראה את האמת הכואבת שלך מול בעלך..?? שמעתי לא מזמן מבעלי..שהבן הדתי שלי לא רצה ללכת להמשיך טיפול אצל מטפלת זוגית כי היא התחילה איתו..ומאחר וזה לא מקצועי הפסיק ללכת לטיפול והיא קרובת משפחה של אשתו מה תגידי על זה..?? נשמה אני כאן בשבילך תמיד כתבי כל מה שעולה לך תפרקי כמן שאני עושה..מאוד עוזר האמיני לי חיבוק עוטף.עולם

31/10/2019 | 21:47 | מאת: מתמודדת

איזה מהירה הייתה התגובה. כיף. הייתי רוצה לכתוב עוד דבר אבל אין לי כוח לפרט ולכתוב... עייפה. נפשית. ועצובה. מן יום כזה כנראה...... והמטפלת..... לא עושה בשבילה. עושה בשבילי. לה יקח זמן לראות את המציאות זה לא אומר שאקריב את עצמי שוב... אז... אם הוא באמת טוב הוא יהיה טוב גם אם זה נקרא להמתין לי שהפגיעה (ממנו!!!!!) תתעדן ואצליח להיפתח שוב.... ואם זה הצגה היא לא תימשך הרבה זמן והפרצוף האמיתי יתגלה.. לא פשוט לי בכלל בכלל בכלל לא!!!!!!!

31/10/2019 | 22:34 | מאת: חטוליתוש

צודקת לגמרי אני איתך ואם מרגישה שאת נשברת כנסי ושפכי הכל את לא לבד אוהבת אותך ילדתי עכשיו הולכת למיטה לנוח היה יום ארוך מלא עשיה ובישולים.. וגם מחר יש יום אז למה להרוג את עצמי אם אפשר גם מחר ?? ליל מנוחה חטולית

31/10/2019 | 23:01 | מאת: מתמודדת

תודה מקסימה שאת.. ליל מנוחה

נראה לי שמטפלת זוגית יש לה פשוט אנטרס להיות "נטרלית" ולהיות לשניכם ומתוך כך זאת בעיה כי היא אמורה להכיל אותו ולהבין אותו וגם להכיל אותך ולהבין אותך...ולנסות שתהיו בזוגיות אבל נראה לי שזאת לא המטרה שלך וכבר נמאס!! .. אז טוב שהמטפלת האישית חוזרת!!! תבהירי לה הכל ותשאלי אותה איך לנהוג שתנחה אותך! כי היא רק שלך!!! שהיא תגיד לך גם מה לעשות בטיפול הזוגי תדברי איתה על הטיפול הזוגי זה נראה לי חשוב מאוד!!

01/11/2019 | 13:47 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי למען האמת לא מרגישה שהמטפלת הזוגית נמצאת שם כדי להכיל גם את מתמודדת כי היא בכלל לא מקשיבה לה ואילו בעיות כבר יש לבעלה המתעלל שהמטפלת הזוגית לא מצליחה להכיל ? שאלה באמת טובה ועליה הייתי מוכנה לקבל תשובה.. וכן ..בהחלט לדבר עם המטפלת האישית שלך ולספר לה הכל גם על ההתנשאות של המטפלת הזוגית כי זו התנשאות לשמה..ושהיא תיתן לך עיצה אייך להתגבר על המכשול הזה שרואים לו מטפלת בזוגיות כך מרגיש לי ומתמודדת שלי את לא חייבת לקבל את מה שאני כותבת..אלה רק רכשי לבי.. אוהבת אתכן שתיכן מקסימות שלי חטולית

01/11/2019 | 15:57 | מאת: מכל

אני רק אומרת שזאת ההגדרה של טיפול זוגי... במקרה הזה הייתי מבקשת מהמטפלת האישית לעזור ואולי אפילו להתערב ( ממש פיזית כלומר לדבר עם המטפלת הזוגית)בטיפול הזוגי הזה?? אין לי מושג אם מותר לה בכלל.... והבעל צריך טיפול אישי גם לא מבחינת הכלה אלא ללמוד איך לשנות את עצמו ולהבין מה הוא עושה בלי קשר...

03/11/2019 | 01:30 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי בהחלט הוא זקוק לטיפול אישי ודחוףףף אם בכלל יש עדין סיכוי שירצה ללמוד אייך לשנות את עצמו מה שאני מטילה ספק רב כי לצערי הנסיון חיים שלי ..לא עלי..אלה על אימי..לא הראה שגברים מתעללים רוצים בכלל לשנות טוב להם בחממה שלהם לא מאמינה במתעללים!!

המטפלת חסרה לי כל כך. אז מנסה למצוא גורם תמיכה בצורה קצת אחרת.. שוחחנו רבות על גורמי תמיכה מבחוץ...וכן גם פה זאת תמיכה חשובה! אבל לא יכולה לכתוב הכל... הצעד הראשון יהיה שבוע הבא קבעתי עם חברה..וננסה. וקבעתי עם חברות נוספות השתלמות שבדרך כלל מעדיפה ללכת להשתלמות לבד.. ובכל זאת היא חסרה. אבל יודעת שאקבל את ברכת הדרך. אולי עכשיו יתאפשר יותר??? נראה. בינתיים קשה לי ועצוב...לא יכולה לפרט. תודה יקרות שאתן כאן

מיכלי מאמי אין בכלל בעיה עם מה וכמה שאת בוחרת לשתף ברור לגמרי שהנוכחות של המטפלת חסרה..עדיין טרי מידי..ויש המון דברים וזכרונות אהובים שנשמרו בתוך המקום הזה שנקרא לב..וזכרון.... הזמן יעשה את שלו..וטןב מאוד שאת מחפשת מקורות נוספים לתעסוקה.. מה שהכי טוב לך ומרגיש הכי נכון לך זה מה שתעשי יודעת שאת בדרת הנכונה חטולית

תודה יקרה...בודקת...נראה.

ולקבל חיבוק.. תודה משתקמת...

מיכלי מאמי מתוקה שלי תבכי יפתי הכתף שלי כאן בשבילך.. בדידות ועצב כי....? רוצה לספר לי מה עובר עליך.... חיבוק ענק רק בשבילך יפתי אוהבת אותך חטולית

זו אני.. מתמודדת... אני מרגישה פלונטר, בעיה.. תקועה במקום מבחינת הזוגיות... גם כשהוא כרגע מנסה אני לא מצליחה לקנות את זה להאמין לו ולהיפתח אליו מחדש.. אז אני עומדת במקום.. מנהלת שגרה אך מרוחקת... וזה אמור להיות בעיה שלי?!?! כי אני חסומה רגשית כרגע?????? למה זה קרה? איך הגעתי למצב שרק איתו נחסמתי רגשית.. למה עם אף אחד אחר אינני חסומה ואני מדברת יפה ובחופשיות..? הוא אומר שרוצה חברות היא משבחת את זה... אני אמרתי חסר ביטחון ואמון איך תהיה חברות???? בטח חברות חשובה אבל האם הוא עושה משהו בשביל זה???? הכי נחמד להיות רק אדם שאומר דברים ולקבל פששש על ההבנה הזו. אבל אני כבר יודעת שאין כלום מאחורי המילים. או שהוא מצפה שאני יעשה ויזום... אני ככ פגועה שלא נמצאת בשלב זה.... אבל היא אמרה שנתחיל ליצור שעתיים זוגיות.... היא גם לא שומעת מה שאני אומרת........!!!! אני עוד לא שם.. קודם שאראה באמת שיש זוגיות ואחכ אני כבר מעצמי יצור את הבילויים... הרי לי זה חסר כל הזמן. לו זה חסר רק שהתפוצצתי ואני כר מרוחקת ממשששששששששש ואיך זה נשמע???? בעיה שלי נכון.?? כי הוא מוכן.. יודעת שאעשה כי אני עדיין מנסה ונותנת צ'אנס. אבל בבפנים שלי.. בלב.. אני פגועה. כואבת. מתוסכלת. מאולצת. כי הוא כעת מוכן אז אני צריכה לשים את כל הפגיעה ממנו בצד ולאפשר........... אני נקראת חסומה רגשית. עם הפרעת אכילה שצריך לדבר על זה ושזה יהיה נוכח בעניין הזוגי. ולו.. היא לא אומרת אלימות מילולית.. רגשי .. פיזית........ שחובה!! להפסיק. מה השלכותיה. וכו'.... עצוב. עצוב ממש!!!!!!!!! מה זה צריך להיות????????

מתמודדת יקרה!!! וואו...את כל מה שכתבת תגידי לה במפורש!!!!! ואני מבינה שיש לך גם מטפלת אישית נכון?? הייתי מעלה בפניה את הכללל וכנראה חטולית התבלבלה כי כתבתי בפורום השכן..והתחושות שלי גם עכשיו עצובות. איתך יקירתי! תבהירי הכל בטיפול!! באמת קשה כל כך.

ואגב. בטוחה שחטולית הייתה כותבת את אותו הדבר בשבילך🤗😍

31/10/2019 | 12:06 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה לגמרי מבינה אותך ואת הכי נכונה שאפשר אי אפשר לקחת מצב של פגיעה נפשית ..התעללות נפשית על טווח ארוך וליצור ממה שאין..פתאום יש..... תעבדי רק לפי מה שמרגיש לך הכי נכון....!!! אל תקשיבי לאחרים כי הם אינם מרגישים את מה שאת מרגישה נשמה.. הבנת.. ואייך לא תהי חסומה אם כל מה שעשה לך..הנפש הפגועה צריכה קודם להחלים כדי שיהיה מקום למשו חדש ואני לצערי בכלל לא מאמינה לו על שום דבר שיגיד..ברגע שתרפי מעט מהחבל ותהי נחמדה אליו הוא יחשוב ששוב מותר לו לחזור לסורו ואז מה ? ואם היא לא שומעת מה שאת מדברת..אולי תתחילי לצעוקקקקקקק 🙏🙏🙏🙏🙏 איתך אהובה חטולית

31/10/2019 | 12:12 | מאת: חטוליתוש

אכן התבלבלתי 😆😆😆😆 כנראה שהחוסר שינה משפיע בצורה לא נעימה כי לא שמתי לה.. מצטערת יפה שלי אבל תמיד איתך חיבוק ענק

31/10/2019 | 20:52 | מאת: מתמודדת

מיכלי מאמי.. אכן יש לי מטפלת אישית אך היא בחופשה בחול ואפגש איתה רק שבוע הבא. מאז החגים לא התראינו......... אין לי כוח ככ להרחיב... ראיתי את השירשור שלך למעלה.. מחזיקה לך אצבעות וממש ממש גאה בך!!! לא פשוט להמשיך לצעוד.. יום יום ולדעת שעם כל הקושי שרדת וצלחת עוד יום של געגוע.. ה"צבע" הטרי מעט התייבש יותר.. מתכוונת שבהתחלה קשה. וכל יום שעובר ורגע משפשף אותנו יותר.... שמחה לשמוע על התוכנית לצאת עם חברה.. מחזקת ומעודדת אותך. להמשיך לכתוב כשמתאים לך על הקושי בתהליך.. מאמינה שזה עוזר.. ואת בתוכך כוחות רק לפעמים צריך לשחרר ולהיטען... מחבקת

מאמי שלי את . אני מאוד אסרטיבית ולא ויתרתי ואמרתי הכל.. אבל היא לא שומעת אותי. ואני מתכוונת לכך!! דיברתי על זה עם המטפלת שלי והיא גם מכוונת אותי איך לומר אבל בסופו של יום המטפלת הזוגיות אומרת לך קשה וגם לו... ומנסה לעשות מאזניים בשעה שאין בכלל שניים.. זו רק אני שעבדתי כל הזמן.. היא לא מקשיבה לכל מה שעשיתי חושבת שתעשה נס... אבל אין ניסים... כל מטפל הגיע איתנו להבנה שמתגרשים.. שם עשיתי הכל גם כשהיה קשה. וכשהגיעו למסקנה בעלי טען שהם לא מקצועיים וכו'.. עכשיו מישהי חדשה ואני כבר איבדתי כוח וראיתי שכל הזמן רק אני עובדת אז דיייייי כבר לומר לי מה לעשות כי תמיד עשיתי וזה לא הועיל. אז תתיחסי קודם לעובדה: למה כל הזמן זה לא הועיל וכעת כן.. מה יעשה את השינוי?? בגלל שאני הגעתי לקצה והוא מחליט שמתאים לו לעבוד עכשיו?? שבעתי מרורים.... ועד שסוף סוף התעורר אולי מהתרדמת.... הניתוח אולי הצליח אבל אני מתתי.... זה לא פייר לומר לי מה לעשות... אני רוצה לראות איפה הוא!!?????? למה לעשות לי כאלה חיים??? אני משערת שאיני ברורה מספיק כי לא כותבת כל הזמן.. ואינכן חוות את הכל.. אבל עם כל התסכול אני עושה ועושה... לא יכולה ולא מצליחה פתאום להאמין לו. בכלום!!!!! כל דבר נראה לי הצגה שעוד רגע ירד המסך.. איך הגיוני אדם שכל כך התאכזר פתאום ברגע יכול להיות כל כך אוהב.... אני נגעלת ממש.... אינני גם כועסת על המטפלת כי היא אולי חדורת מטרה אבל אני כבר מכירה הכל ועשיתי את כל מה שאומרת לפני כן. זה לא שווה מספיק בדיקה???? אבל היא שוב.. אומרת אבל עכשיו הוא פה. וגם הוא פגוע. ולא קל לו. ולכן צריך לעבוד..... נ.ב יודעת שהתבלבלת.. הכל בסדר.. תיקנתי וזהו.... חיבוק אוהב....

29/10/2019 | 14:11 | מאת: חטוליתוש

התחלתי לקחת את הכדורים שאמורים לעזור לי לישון בלילה .. הכדורים לא רק שאינם משפיעים עלי לישון..הכדורים נרדמים לפני ביום שישי ערכתי שולחן לכל ילדי ונכדי..כולל החדשים..15 נפשות יקרות בשולחן עם תוספת.. הכל היה בשפע וזרם נהדר והבן המאורס שלי עם כלתי החדשה הכריזו על תאריך החתונה שלהם..בעוד שבועיים וחצי.. הייתי בשוק ..נאלמתי ולא קלטתי..קראתי לבן שלי שיבוא למטבח ואמרתי לו שהזמן מאוד קצר ואין אפשרות..זה חנק אותי כל כל ואמרתי שאני לא מסכימה.. ואז נוכחתי לדעת שיש אי סדרים בשולחן..כי הכלתי האמצעית עשתה לי בושות בגלל מקום ישיבהבשולחן.."אני לא יושבת עם ילדים " והנכדים החדשים כאלו נזרקו החוצה בגללה.. הבן שלי לקח אותם מהשולחן והלך איתם הביתה..לא הבנתי בתחילה שזה בגלל הנכדים החדשים..חשבתי שכעסו על שאמרתי שהתאריך לא מתאים לי..ונהרס לי הערב לחלטוין..כבר לא היה לי חשק אפילו לטעום כלום נסגרתי במטבח והתחלתי להדיח כלים כשכל הזמן הדמעות זולגות והלב שלי נשבר..כי חשבתי שאני אשמה..עד עכשיו כשאני כותבת הלב שלי שבור ובוכה.. אתמול דיברתי איתם הבן וכלתי על מה שקרה והם בכלל לא כעסו עלי...גם כלתי קיבלה תגובה כזו מהמשפחה שלה שהזמן לחתונה לא מתאים שידחו את התאריך אז עכשיו כשהכאב עדיין בתוך השבר כלי שנשאר ממני..רוצה להתרומם ולשמוח על דחיית התאריך שכרגע עדיין לא ידוע מתי יהיה..לא מפסיקה לחשוב על ההרס והטפשות שקרתה בזמן הסעודה בגלל כלתי . אייך קמים מהכאב וההשפלה הזו שעברתי בערב שבת..לא יכולה לכתוב לה כי זו תהיה הקפדה עליה ואסור לי להקפיד.. מה עושים?? אייך מוציאים את הכאב הזה החוצה ?? חטולית בשברון לב סליחה

29/10/2019 | 14:46 | מאת: מתמודדת

חטולית אהובה!! אתחיל מהסוף הכאוב ושבור... מבינה! בהחלט כל החגיגה מטלטלת.. עוד לא חגגתם את הבשורה כבר נחתה הודעה נוספת והיא עם כל השמחה.. לא מציאותית.... שבועיים וחצי.. איך?! שמחה לשמוע שהם התאפסו על עצמם והבינו שעם כל האהבה והשמחה והרצון להזדרז.. הם צריכים קצת יותר להכניס דברים באיזון כלשהו... היה סיבה מסויימת שרצו כל כך למהר? אינך חייבת לענות בכלל.. אבל כן כדאי להקשיב לסיבה כדי שלא ירגישו שדנו אותם. גם אם התרצו ודחו את המועד... לגבי הדבר השני.. כל כך מאכזב להתכונן למשהו חיובי משפחתי ובסוף לחוות עצב בכי שבר ופגיעה... מאוד הייתי ממליצה לנסות לדבר עם הבן, בעלה.. ולומר שנפגעת. כך גם הבן וכלתו. אולי יוכל לעזור כשאת עדיין בעצב ולא יכולה לפתוח בפני כלתך האמצעית.. ואם לא.. אולי כדאי לחכות מעט ואז כשהמצב רגוע יותר ללכת לשתות קפה איתה ולהעלות את הקשיים כולם בהם אתם נתקלים.. העצבים ששיתפת בהקשר עם בעלך ואת מנסה להשכין שלום. מה שקרה הפעם וכד.. נסו יחד למצא את הגבולות. בצורה של תכבדי אותי אני אותך... אלו הגבולות שמקשים עליי וכד.. נסי לדבר בצורה שהיא תבין אותך את הרגשתך לא ממקום שיפוטי... עם כל הקושי שזה מעלה.. מקווה שיועיל!! לגבי הדבר הראשון.. הצחקת אותי הכדור נרדם לפני.. תני לזה זמן מותק.. אל תשלחי מראש.. אל תשכחי שבדיוק שהתחלת לקחת נכנס העניין הזה שהסעיר אותך ואת שלוותך.. בהצלחה יקרה!!

29/10/2019 | 14:55 | מאת: מכל

באתי לכתוב וראיתי שמתמודדת כתבה לך. אני מסכימה איתה בקשר ללדבר. וחתונה מהירה?? הייתי מבררת את הסיבה. הכדור לוקח זמן...משהו שגם עוזר להרגעה? כי יש שילובים..סומכת עלייך שתמצאי מה יעזור עם כל המתח שום כדור לא מועיל כנראה כרגע. נשמע קשה ואת כל כך השתדלת וכלם יחד!!! את חייבת שיחה.בהצלחה מתוקה. ומקווה שהמטפלת גם תרגיע ותעזור.

29/10/2019 | 14:56 | מאת: מתמודדת

לא רציתי לפתוח שירשור חדש שידגיש את העניין.. מנקודה מאוד רגישה.. פותחת מחשבות בגלוי.. אנא הגיבו ברגישות אם תבחרו להגיב.. מעריכה שאתן ממשיכות כאן.. וזה מרגיש לי ונראה לי בצדק שזה עבורי.. כי אני לא שם.. מצד אחד נורא מעריכה!!! מצד שני.. מרגיש לי לא נוח. לא נעים. אולי הפוך.. אני צריכה לקבל מזה הרבה ושיחמיא לי.. שלא שוכחים אותי מאחור ומכבדים את רצוני להישאר במקום מצומצם ומוכר.. עד שארגיש יכולת להגיע לפורום המקביל כפי שדובר.. וכן לדעת שאתן כאן אחרי הכל מבחירה שלכן.. גם בלי קשר אליי.. כי הייתן גם קודם.. מעורבבת במחשבות. יודעת שזה לא עובר לכן בראש בכלל.. אבל בכל אופן.. רציתי להעריך. ומנגד גם לכבד מכל הלב בחירה שונה אם תחליטו לעבור לשם מטעמי נוחות. מאשר לזגזג- אם זה עבורי...!! אוהבת מלא..

29/10/2019 | 16:53 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה!!!! אדבר בשמי, אני נשארת בשני הפורמים וכך היה תמיד. רק שהפעם כותבת פה הרבה יותר באנטנסיביות לאו דוקא בגללך, זה כי פה ההודעה והתגובה מידית ואני מאוד נתרמת ממך ומחטולית לא רק תורמת ;) אז טוב לי איתך( אתכן) ולכן נשארת. ולפעמים התגובות שלכן יותר מהתגובות של מנהל הפורום טובות עבורי. הכל בסדר. אני פה מבחירה חופשית לגמריי 😍

29/10/2019 | 23:16 | מאת: מתמודדת

מיכלי יקרה שלי!! תודה. כנראה הייתי צריכה את המילים ... אולי גם כדי להדוף משהו שקצת השתלט עליי בימים האחרונים.. מן תחושה לא שייכת או עצבות.. לא יודעת.. אבל היום הגיע המחזור והסביר הכל..... אבל זה לא אומר שהתחושות היו סתם. אלא שכנראה זה העצים את הרגש שהיה.. מעריכה מאוד את הדיבור האישי והכן שבחרת להגיב... תודה וחיבוק ללילה טוב ממני

29/10/2019 | 23:20 | מאת: חטוליתוש

כבר דיברנו את כל מה שהיה צריך לדבר על כלתי המאכזבת..והבן שנשוי לה כואב איתי כי לצערנו אישתו כזו.. לא אדבר איתה על שום דבר כי אין עם מי לדבר..אין נפש חיה בכל המשפחה הזו שאוהבת אותה..כך היא גילגלה את החיים והביאה לכך שלאף אחד לא יהיה אכפת ממנה.. גם שאר בני משפחתה אינם סובלים אותה..ואני לא מחפשת עכשיי הקפדות במיוחד מאנשים כמוהההה והזוג הצעיר סתם החליט על התאריך בלי שום מחשבה ..שמעו שיר עם תאריך ונדלקו.. גם זה קורה.. ואתמול כבר דיברתי עם המטפלת על הכל..ועכשיו לאט לאט מתחילה להפנים שיש לי כלה חולה בראש שאינה רוצה לקבל שום טיפול כדי לא להבריא כדי שלא תידרש להיות אשה כמו כל אחת נורמלית.. היא לא מכירה גבולות ..כי הבן שלי שנשוי לה כמעט 7 שנים עשה הכל להציב לה גבולות.. ולא..פשוט לא..אם נכדתי המיוחדת יכלה לעבור לחזקתו..כבר מזמן הכל היה נראה אחרת ! וכן..לא הרדים אותי הכדור..שם הכדור מלטונין..ומקבלים אותו כי הוא עוזר להפריש במוח את המלטונין כדי שאוכל לישון אמשיך אולי עוד כמה ימים לראות אם יש השפעה כל שהיא..אם לא..אחזור שוב לרופא הנוירולוג תודה מתןקה שאת חטולית

29/10/2019 | 23:28 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אין שום קשר בין המקום הזה לבין המקום השני.. אני כאן מבחירה אישית מתוך כוונה ורצון אמיתי להיות כאן..כי כאן מאוד טוה ונוח לי... הבית הראשון שלי מאז ומתמיד..אפילו תצחקי אם אומר לך שלפעמים מרגישה כאילו אידה כאן קוראת אותנו.. אין בכלל שאלה של רצון לבחור היכן להיות..אני נמצאת בדיוק היכן שאני רוצה להיות... כשרוצה לכתוב גם שם .כותבת גם..שם.. או לפעמים רק עונה שם ! בבקשה אל תרגשי רעעע אוהבת אותך ילדתי המתוקה

29/10/2019 | 23:33 | מאת: חטוליתוש

מאמי מתוקה כן דיברתי כבר גם עם המטפלת ..שניסתה לעזור לי קודם כל להרגע... ואחר כך ניתחנו הכל לפרטי פרטים כמי שהיא מאוד אוהבת..והצליחה להוציא לי את הרוח מהמפרשים..כי הייתי כמו סופת טורנדו.. מתחילה קצת להרגע.. והכדור שינה הוא מלטונין שאמור לעזור לי לישון.. אולי הלילה יעזור.. תודה מתוקה שלי

30/10/2019 | 23:45 | מאת: מתמודדת

נשמע שהבן לא חי איתה טוב. כמה עצוב וחבל.. והבת שלהם.. מקווה שיקרה משהו שיעורר אותה ואתכם לדינאמיקה בונה ומקבלת.. מה עם הכדור? יפה שאת ממשיכה לנסות.. ממליצה לך לקבוע תור כבר עכשיו. מקסימום יעזור הכדור בסוף אז תבטלי את הטור כדי שבמידה והכדור לא יועיל שיהיה כבר טור ולא תחכי הרבה זמן... כל כך שמחה שיש לך מטפלת לפרוק מעלייך את כל המעמסה שעברת.. לקבל דברים שלא בשליטתך ולדעת איך להתמודד מולם.. לקבל כלים. בהצלחה יקרה שלי!!

30/10/2019 | 23:48 | מאת: מתמודדת

תודה אהובה על תגובתך. מעריכה מאוד!!!!! כיף לך שכל כך ברור לך שאת נמצאת איפה שאת רוצה...... חיבוק!

31/10/2019 | 18:05 | מאת: חטוליתוש

שום דבר לא קל יפה שלי אני נלחמת על כל פסיק הכי קטן שיש ממש מלחמת קיום כדי להגיע לאן שאני מגיעה לא בגלל הגיל שלי יותר קל ..בכלל לא כל החיים נלחמתי על מה שאני צריכה.. גם את תילחמי ותגיעי כי את מסוגלת..כמובן..מקווה שהתחלת כבר לאכול כדי שכוחות הגוף לא יעזבו..ואם לא רק למענך אז למען הקטנים שהחיים,שלהם תלויים בך !! המון עליות ומורדות חוויתי גם נפלתי לא אחת אבל גם קמתי גם אם לא מיד...רק לא הפסקתי להילחם.. כך גם הבנים שלי רואים אותי..וזה כל כך חשוב אהובה שאת ממי הם יקבלו דוגמה וכוח להילחם על עצמם אם לא ממך ? אוהבת אותך

31/10/2019 | 18:15 | מאת: חטוליתוש

להגיד שהבן לא חי טוב איתה..זה אפלו לא מתחיל לתאר את אורח החיים שלהם באמת חשבתי על לקבוע תור נוסף לרופא למרות ...למרות שבנתיים לוקחת אותו..כי הבנתי ממיכלי אם לא טעיתי שיתכן ולוקח לזה זמן לפעול..ובנתיים אין לי משו אחר אז כן..ואקבע תור נוסף כי לא מסוגלת בלי לישון..אם הצלחתי לישון לילה אחד טוב אחריו 2 לילות כבר לא יושנת ..והכאבים מהפיברו גם משגעים אותי עם הכאבים אז בכלל.. וכן בהחלט..המטפל. הזו עושה לי תיקון שלא עברתי עם 3 הקודמות היא רצינית והחלטית נהדרת..אוהבת את הגישה שלה ..ואיך שהיא מביאה את הדברים..הרבה יותר קל כי היא הכי ברורה !! ותמיד בסוף יש חיבוק גדול.. תודה לך מקסימה שלי חטולית

תמיד לפני פגישה הייתי חושבת מה לומר. חושבת איך ומה..למרות שלא תמיד יצא לדבר מה שתוכנן..והיה די ספונטני... פתאום הערב שזה כמו תמיד הזמן שהייתי מתחילה לחשוב על הפגישה אני מרגישה ריקנות.. שהנה מתחילים להרגיש את החיים ללא טיפול...כי בחגים במילא לא הייתה קביעות. בקיצור ערב, חושך ומחשבות... 9 וחצי שנים זה המון זמן..

חיבוק אהבה יקרה!!!! אכן לפרוס כנפיים לא תמיד קל.. 9 שנים של בניה והתפכחות תוך אמון. הכלה. ידידות כלשהי.. זו כברת דרך.. כעת עם כל מה שעולה מאמינה בך.. שתמצאי את האנשים הנכונים לפרוק להם את רגשותייך אלו. ולא ממקום נצרך את תגלי כמה כוח את מקבלת ותחושות החסר בעצם יתמלאו בנתינה מעשית וביישום.. ובעצם בצמיחה.. כי כעת את עומדת איתנה. מתמודדת. ויוצאת קשרי חברה...... חיבוק נוסף יקירה לילה טוב.

תודה יקרה על החיבוק והחיזוק. מחבקת חזרה. היום יום חדש... מנסה לצור קשרים ולקחת את הכלים שרכשתי. זה יום כזה של התחלת שגרה בלעדיה.... היא אמרה שכנראה כשתגיע השעה שלנו היא תחשוב עליי..אז נחמד לדעת שנחשוב יחד ;) יום מקסים.

מתוקה שלי.. מחשבה טובה שמכניסה כוח פנימה.. איתך... בדרך... בצורה שתבחרי... בינתיים.. מחזיקה לך א בנות.. יודעת שאת יכולה וגם זוכרת שלוקח זמן כל דבר.. במיוחד כאשר מדובר בהרגל למשל המטפלת וכעת איננה (באופן כלשהו) וכן בשבירת הרגל ונתינת אמון.. כמו הפגיעה מהחברות בגיל 12 ומאז ההתבדלות וכעת לבנות מחדש.. סומכת עלייך

חטולית יקרה. אני מרגישה שאני צריכה לתת זמן לפרידה ולא מיד לחזור כשקשה. אולי לשהות קצת בקושי ולבדוק. אם יהיה קשה מידיי אני יודעת שהיא תקבל אותי. ולכתוב לה אין טעם כרגע. תודה יקרה..להיות פה ולכתוב את התסכול עוזר לי.

בדיוק כמו שכתבת... תנסי לבדוק את הגבולות שלך.. געגוע ודאי יהיה איך לא?! זה טרי ו חגים עברו והיה עומס שכעת השתחרר ושגרה.. וחברה שהיא היוותה באיזה שהוא מקום לא רק מטפלת.. כלומר עם גבול אבל בכל אופן.. תמיד יש את האפשרות כאן.. וזה שאת מתכננת לצאת לשחרר קצת עם חברה זה יפה ומבורך... בהצלחה!

תודה מתמודדת! עכשיו מתאים השם הזה גם לי😁 את צודקת. באיזה שהוא מקום היא היוותה כחברה..אך גם בעוד תפקידים כמו אמא ואחות ועוד.. זה לא פשוט וכנראה לוקח זמן. אף פעם לא הייתי אצל מטפלת אחרת. והגבולות היו ברורים...הייתה גם גמישות של כתיבה בין הפגישות שהלכה ונעלמה עם הזמן..וקביעת פגישה ארוכה או נוספת כשהרגשתי צורך. היא מדהימה ממש!!!

מיכלי מתמודדת יקרה!!! לא מובן מאליו.. זה רגעים קשים בפרט שהיא הייתה במקום בו הצלחת לקבל ממנה תמיכה ברבדים כה רבים והיו לה את הכובעים הנכונים להיות פעם אמא פעם חברה או אחות . הכתיבה.. הגמישות החיבוק ההבנה.. החיבור כל כך יורגש בתקופה זו.. ורק הבנה שזכית לקבל את כל זה יאפשר שחרור כי כרגע זה מפחיד להישאר כביכול לבד.. הידיעה שאת תמיד יכולה לחזור יכולה לחזק.. גם אם בפועל לא תממשי זאת ותצליחי להתגבר על רגעי קושי בעצמך.... או עם חברה שתצרי וכד... חיבוק..

24/10/2019 | 12:24 | מאת: חטוליתוש

מיכלי המתמודדת !!! כל הכבוד לך יפתי גאה בך מאוד על כל החלטה שלך ואין בכלל מה להרגש ממה שאני כותבת לך מתאים..אחלה.. לא מתאים ..זרקי לפח.. ברוך השם את חזקה ויציבה ונהדרת.. כאן רק כדי להעלות מחשבות שאולי גם לפעמים אינן מתאימות.. אז מה..😆😆😆 גם מתמודדת עוזרת לא מעט ..מתוקה שכזו העיקר שאת יודעת מה הכי טוב לך יפתי חטולית

24/10/2019 | 16:05 | מאת: מכל

בנות יקרות!!! אין עליכן! שתיכן!!! כמה טוב שאתן פה! כל אחת תורמת משלה. וחטולית זה ממש בסדר לכתוב הכל. כמובן שכל רעיון מבורך😍תודה על ההבנה והחיזוקים. נהדרות.

24/10/2019 | 21:38 | מאת: מתמודדת

מקסימה שאת!! חטוליתוש אהבתי את הדיבור העצמי החומל בהודעה קודמת.. למדנו כבר נראה לי לקחת דברים בפרופורציה.. לא לחשוב שחייבים לקבל מה שאומרים לנו או לחשוב שאנו מכתיבות לשני, לא?? אנחנו גדלנו כולנו גם מי שכעת קוראת בשקט... רק מחבקת

מתגעגעת למטפלת פתאום. אוף חסרה לי. לא חשבתי שפתאום ככה ארגיש בבום.. אולי כי עוד לא יצא לי להפגש עם החברה שרציצי ולדבר קצת...ואולי כי בחגים במילא היו מתבטלות פגישות ועכשיו תהיה שגרה.... יש לי הוצאות רבות על דברים שצצו פתאום וזאת גם הייתה סיבה לפרידה אבל לא העיקרית! אוף...חבל לי שהגעגוע קשה פתאום...

מאמי מותר להתגעגע סך הכל היתה נהדרת איתך ואליך אז ברור שהיא חסרה וכן..אני מברכת על חזרה לשיגרה אם עד כדי כך קשה אולי אפשר להתכתב איתה ..כך פחות הוצאה כספית .. חטולית

22/10/2019 | 23:22 | מאת: חטוליתוש

עוד כשעה אחי וגיסתי עולים למטוס בדרכם הביתה.. ויכולה להתחיל לנשום לרווחה.. ביום שישי הקרוב הזמנתי את כל הילדים שלי כולל הנכדים החדשים שלי לסעודת ערב שבת . אומנם המון עבודה אבל ככה זה להיות סבתא.. כבר ישבנו לתכנן את הארוחה ..ויש כבר מי שמחכה לה בכליון עיניים.. כמו למשל הנכדים הגדולים שלי כיייי.... כשהיינו אצל אמי..הם לא קיבלו את מה שהם רגילים לקבל ממני..וגם לקחת הביתה.. עכשיו כשהם יודעים שיגיעו לארוח ה בשבת הזו..יש להם ציפיות.. ובעזרת השם יתברך מקווה לעמוד בצפיות של כולם.. וגם להשאיר להם לקחת הביתה אההה כן שכחתי להגיד שאני כבר בבית !!! קרו דברים לא נעימים בתקופה שאחי שהה כאן בביקור..אבל רק היום כששוחחתי עם גיסתי הבנתי למה אחי התנהג כפי שהתנהג.. אז...בלי מילים ובלי שידע שאני כבר יודעת..אני פשוט סולחת לו ומבינה .. חשבתי לספר ולפרט אבל זה כבר לגמרי מיותר..כי כבר סלחתי לו ...גם על דברים שרצה לעשות והשם יתברך ..דאג שלא יקרו דברים כפי שהוא חשב אז בסופו של דבר נשאר לי רק להודות לבורא עולם ובזה נסתם הגולל.. עייפה אך מאוד מאוד מרוצה !! מחר קניות וחזרה לשיגרה ..אךךך כמה טוב לומר ולהרגיש שיש שיגרה ..מבורכת.. אוהבת אותכן המון חטולית

22/10/2019 | 23:26 | מאת: מכל

העיקר שאת מרוצה. שתהיה שגרה טובה. אמן. 😍🤗

23/10/2019 | 18:56 | מאת: מתמודדת

שמחה יקירה לשמוע! כל הכבוד שהצלחת לסלוח.. ואף פעם אינך חייבת להסביר ולפרט... שגרה נעימה ובטוחה ושבת מבורכת... הרבה כוח בהכנות... תהנו

24/10/2019 | 12:32 | מאת: חטוליתוש

רצתי לכתוב ולפרט רק על מנת לפרוק מעלי את מה שהעיק אבל כמו שכבר כתבתי..שכבר לא נזקקתי.. הרי תמיד כותבת כאן ומספרת ..בעיקר דברים שאיני כותבת בפורום המקביל..זו היתה הכוונה שלי.. תודה לך מתוקה חטולית

24/10/2019 | 21:35 | מאת: מתמודדת

קבלי חיבוק ממני.. ברור שתפעלי לפי מה שנכון לך.. גם עם כן תצטרכי לפרוק מתישהו בזמן אחר או לא בכלל לעולם.. הכל בסדר.... מחבקת אותך באשר מה שמתאים לך..

20/10/2019 | 05:53 | מאת: חטוליתוש

כן.כן.כן... זמנים לששון... בשורה טובה הבן שלי שנסע לחול חזר מאורס.. בשורה בהחלט משמחת לכולנו עד שלא ראיתי את הטבעת על האצבע שלה לא האמנתי זו לו הפעם הראשונה שהוא מתארס השמים יעידו כמה תפילות נשאתי כדי לשמוע את הבשורה הנפלאה הזו עדיין לא מעכלת שזה אמיתי.. אבל כן סוף סוף עשה צעד רציני מחייב בלי לפחד שיש לה 2 ילדים מנשואין קודמים.. הלוואי והלוואי שהכל ילך רק על הצד הטוב .. קיבלנו אותם בשדה התעופה ..עם שיר שהבן הדתי שלי ניגן..אחי מתחתן..אף פעם לא שמעתי אותו לפני כן..ושם אותו בווליום שכל השדה ישמע..פתח שמפניה ומזג לכולנו ככה קיבלנו אותם כשחזרו.. מתרגשת המון..זה הבייבי שלי..בן הזקונים שלי.. וואוווו חטולית

20/10/2019 | 06:01 | מאת: מכל

🤗כייף לשמוע! מזל טוב!!!!!!! איזה יופי! ב"ה. שיהיה להם רק טוב, אושר ונחת 😍

20/10/2019 | 14:45 | מאת: מתמודדת

יואווווו מרגש מאודדדד לקרא זאת... ממש חייכתי.. כל כך שמחה עבורך.. עבורכם.. הוא שיתף אותך בתהליך? ידעתם שזה בכיוון? איזה כיףףף גם בעלך אוהב אותה זכור לי.. והילדים.. אחד מהם קורא לך סבתא כבר.. חח איזה יופי!! כמה אושר!! חתונה....... איך קיבלו כולם את הבשורה? איך עברה השבת? איזו משפחה חמודה שככה הפתעתם אותו ושימחתם אותו בשדה.... מזל טוב. רק בריאות ואושר!

20/10/2019 | 15:27 | מאת: חטוליתוש

ידענו על האהבה שלהם ..לא היה סוד..אבל לא צפיתי שכך כך מוקדם יציע לה נשואין כולם קיבלו את הבשורה בהמון שימחה גם בצד שלה חתונה עדיין מוקדם..לא ממהרת..יש דברים בגו..שלא מאפשרים לרוץ מיד לחתונה גם זו לטובה כל דבר בזמנו טוב..עכשיו יוצאת לכיוון אמא שלי..מתחתי את הזמן עד כמה שיכולתי.. אז שישו ושימחו בכל ליבכם ואני אוהבת אותכן מלאן תלאפין חטולית

תודה מתמודדת קראתי למטה. זה כל מיני דברים. גם הדת וגם שהיא חרדתית ופגועה...אבל לא אומרת יותר כלום. נפגש איתה, אז אדע יותר. אסור ללחוץ בסוף הם במילא יעשו מה שבא להם. חטולית, נשמע כל כך קשה, איתך ואצלי קצת מורכב..יעבור.חושבת אם הטילול היה כרגע עוזר או שאתגבר לבד...לנסות עם חברנ יצא רק אחרי החגים. כלם עסוקים כל כך.

התכוונתי הטיפול...

מיכלי מאמי שום דבר לא בוער ... קחי את הזמן שהכי מתאים לך כדי לבדוק כל מה שחשוב לך.. ואם מאוד קשה ..אולי כדאי עוד פגישה עם המטפלת כדי להרגיע את החרדות.. נסי לחשוב בקור רוח לאט לאט ...והמחשבות יתבהרו ויגידו לך מה הכי נכון לך לעשות זה לא סוף העולם יפתי..רק פחדים לא מוכרים.. איתך תמיד מאמי שלי חטולית

מיכלי מותק!! אהבתי את המשפט של חטולית.. "רק פחדים לא מוכרים".. אני יודעת ומרגישה שיש בך את ההבנה מה לעשות רק שהטיפול היווה עבורך עוגן.. ביטחון.. ואף מקום לומר בקול ובפני מישהו את פחדייך והכאב ולהתלבט יחד.. כעת המקום חסר ומבחירה.. ועומדים דברים שאת נאלצת לעמוד בחזית.. להחליט איך לפעול והכל בעצמך לבד.. לא שזה לא היה קודם.. רק היה ביטחון מהמטפלת.. ולפי איך שהבנתי.. היא מילאה מקום של חברה וכד.. אז גם העניין של חברות חסר ומורגש.. והעומס והחגים לא מאפשרים שיח על העניין עבורך.. אגב.. מה בעלך אומר? כיצד הוא מתנהל עם זה? איתך.. מחבקת.. פיתקא טבט.. מתמודדת

פיטא טבא לכולנו ולכל עם ישראל.. עוד מעע מגיע הזמן לקרא כל ספר דברים..מקצה לקצה ואחר כך תהילים כולו.. ואגב .הערב בערוץ הידברות רב הסגולות הרב אביטן יהיה בשידור על סגולות להמשך השנה .כדאי לקשיב..21.30... ערוץ 97..הידברות.. בנתיים להתראות ורק בשורות טובות שבוע טוב ומבורך חטולית

19/10/2019 | 21:01 | מאת: חטוליתוש

שכחתי להוסיף ... בסוף הקריאה... לבקש הכל..על כל אחד ואחד בנפרד.. בריאות פרנסה.. ילדים כל מה שעולה בליבכן..לבקש בלי להחסיר.. פיתקא טבט בהצלחה לכולנו בשורות טובות

אמן

פחדים לא מוכרים..וואו כן יש בזה משהו. לחג באים אורחים. יהיה שמח ורועש בבית ..יעזור קצת להשכיח ולשמוח בבית כנסת...שתפילותיכן תתקבלנה ברצון. אמן.

מאחלת לכולן שכל התפילות יתקבלו ויענו ונזכה כולנו באמת לראות ישועות גדולות שנשמח בהם עוד מעט יוצאים להביא את הילדים משדה התעופה וכן..עדיין יש את מחר בערב ..ערב שמחת תורה וסעודה אצל אימי עם אחי וגיסתי והבן הדתי שלי עם אשתו והבת המיוחדת.. עדיין יש ימים לחגוג.. אני סיימתי לקרא את ספר דברים נשאר לי עוד לקרא תהילים... הלוואי שאזכה גם לקרא ולסיים גם אותו.. ליל מנוחה 👍👍🙏🙏🙏 חטולית

17/10/2019 | 15:38 | מאת: חטוליתוש

כתבתי בפורום המקביל על פגישה מחודשת עם פוגע... לא יכולה לזכור הכל וגם לא הצלחתי לעשות העתק הדבק..לא מוכשרת .. במוצאי שבת הייתי במפגש בני דודים שארגנה בת דודה שלי לכבוד אחי וגיסתי..( את זה שכחתי לציין ) לא כולם הגיעו..אבל הוא..הפוגע המיני שלי הראשון כן היה שם עם אשתו..הוא ישב מולי ולא הרגשתי נוח בכלל.להיות שם.. כל הזמן המבטים שלו עלי... יצאתי כל פעם החוצה כדי לעשן..מי יכול לשבת כך מול הפרצוף שלו בלי לרצות לצעוק לו בפרצוף ליד כולם את הפגיעה שלו בי אם אבי היה יודע שהוא פגע בי .. באותה תקופה עדין הורי היו ביחד לא היה נשאר בחתיכה אחת !! אבל כמובן שאף אחד לא ידע כי לא סיפרתי לאף אחד.. בסוף שמו לב שאני כל פעם יוצאת החוצה ונעלמת..ושאלו מה קורה..אמרתי שהקור של המזגנים כואב לי..אישתו רופאה אז הבינה הם כבר כולם יצאו לפנסיה ..כן מבוגרים ממני.. וכן כבר דובר בטיפול..אז..אבל הזכרונות והכאב עדיין במקומם.. תמיד כשהיו מפגשים משפחתיים וידעתי שהוא יגיע..נמנעתי מללכת עד מתי הכאב והזכרונות ימשיכו להיות חלק מהחיים האלה.. מרגישה שגם לך יש הבנה בנושא הזה..של ההסתרה..של הבריחה..של לא לרצות לראות את הפוגע... אז סליחה מראש אם הכאבתי לך חטולית

17/10/2019 | 22:08 | מאת: מתמודדת

יקרה שלי........ לא הכאבת.. רק מחבקת!!! מה שמראה שלא חשוב כמה נטפל.. כשנפגשים מול.. זה עדיין כואב.. לא משנה באיזה גיל... לראות אותם מחייכים... מסתכלים עלינו.. מתמזגים עם כולם מסביב... אוי כמה כואב!! מאמי יקרה... הכאב ודאי גובר כאשר מתחילים טיפול מחדש (בכל אופן זה עדיין טרי) ועם כל המתחים שעברת ועדיין לאחרונה... את סוערת מידיי.. ולפגוש אותו.. עם אשתו.. עם כולם... בלי רגישות.... שקט מבחירה מאולצת.... לצאת לנשום.. לעשן ובעצם לחפש פינה של שקט... ללא הצלחה כי מניחה זה כבר הדליק את הכפתור שגורם למועקה......... מרגישה את הכאב.. חוויתי אותו ממש לא מזמן.. וכנראה זה לעולם ישאר..... מה זה מציף.. אילו זכרונות.. ואילו משברים זה יכול להעלות... פעם איכשהו חשבתי.... או חלמתי.. שאוקיי.. הוא לא יפגע בי יותר אז אתגבר על עצמי בשביל שלמות המשפחה ואנסה לחיות עם זה... אבל הנה.. כשזה קרה... בייחוד בזמן עם החתונה.. כל פעם גרם לי להשבר ממש.. לחזור לדפוס הילדה בגילאי העשרה... להיראות כך.. לחזור לאנורקסיה לעשות דווקא.. כי כואב.. והנה עד עכשיו לא מחלימה.... (כל מה שקרה איתי בחצי שנה האחרונה התחיל מהגיס שראיתי אותו בחתונה.. והמשיך בגלל בעלי.. הכל התערבב יחד..........) מבינה שאי אפשר להחלים לגמרי.. ואי אפשר לחיות עם לראות את הפוגע מנהל את חייו כרגיל... ולא חשוב כמה זמן יעבור....... זה כואב.. כואב מידיי!!!! שולחת לך חיבוק עוטף כל מקום כואב.. כל שריר שנתפס.. וכל מחנק שינסה לחמם ולשחרר..... אוהבת אותך!! תהיי חזקה. איתך.

18/10/2019 | 14:47 | מאת: חטוליתוש

השרשור הקודם ירד למטה וקשה לי לעקוב אחריו עוד אז אכתוב לך כאן מה שאני מרגישה... אבל לפני כן תודה מקסימה שלי על כל מה שכתבת כאן על התמיכה שלך.. כואב לי ממש בנשמה שאת עוברת את כל הייסורים האלה רק כדי שוב ושוב לחזור לנקודת ההתחלה איתו אבל זו הבחירה שלך ואני מכבדת אותה..ולמה צריך להגיע למצב שוב של חו"ו שהמצב יחזור על עצמו כדי שתיפקחי את העינים היפות שלך..שכבר מלאות בכאב ודמעות ...?? את לא חייבת להסביר לי שום דבר ..באמת שלא.. תני דין וחשבון נוקב רק לעצמך ..כי ..כן..לך מגיעות כל התשובות הכואבות !! אוהבת אותך עד השם יתברך ובחזרה.. חטולית

18/10/2019 | 17:26 | מאת: מתמודדת

תודה יקרה שלי!!! מבינה מה את אומרת.. הבעיה שאין לי כוח ואומץ לבצע.. לשינוי לרעה שלו כלפיי שוב אולי יעזור לי הפעם.. כי כעת יש לי הבנה שזה דפוס.. רק כנראה אני צריכה לאשר לי זאת... מה לעשות.... איך את כעת? לאחר המפגש הזה עם הפוגע? ואיך את לקראת השבת בה תהיי עם אחיך ואימך? מועדים לשמחה ופתקא טבא מתמודדת

20/10/2019 | 13:34 | מאת: חטוליתוש

אני ברגשות מעורבים ומקווה שלא לפגוש אותו שוב לפחות למשך המון זמן ועכשיי בהכנות לקחת בשרים וסלטים לעשות על האש..מקווה שהכל ילך למישרין כי אין לי יותר כוח לויכוחים נפשיים..וזו הפתעה עבורם.. בלילה של שלישי הם טסים עוד נדבר .. אוהבת המון חטולית

16/10/2019 | 10:31 | מאת: מכל

חטולית, נשמע ממש כייף הבנים והנכדות! תתרכזי מתוקה בטוב!!! זה מחזק! ואחיך יטוס ובמילא לא תתראו בקרוב. יהיה לך זמן לעכל הכל אחרי החגים וגם לנוח. את בסדר! את נשמעת ממש חזקה ויש דברים נפלאים כמו שקוראים לך "סבתא" איזה כייף. שלי עוד לא בגיל חתונה אבל מחכה לרגע המדהים הזה!!!! קשה לי עם העובדה שהבן יוצא עם הבחורה הזאת שהיא גם חילונית וגם עם בעיה נפשית שבשלה לא התגייסה לצבא. זה לא נשמע טוב זה בעייתי...כמה שלא מסכימים איתי על הקטע הנפשי תודו שזו בעיה בחברה שלנו ובכלל זה תיק.... ושוחחתי איתו על כך הוא לא רואה בזה בעיה בכלל. ..מסתדרים הוא אומר.

16/10/2019 | 15:33 | מאת: חטוליתוש

כן עוד מעט מסתיים והם טסים..אחרי החג.. מבינה אותך לגבי הבן..הוא עדיין צעיר מאוד..וקל מאוד להיות מושפע מדברים שבדרך כלל אינם שיגרת חיים עבורו.. הןא מנסה כנראה לתמוך בה כי היא פגועה ..יש לו לב גדול ורחמן..גם אם אנחנו לא אוהבות את התכונות האלה זוכרת מה סיפרתי על הבן שלי ?? צריך המון סבלנות איתם כי ללחוץ עליהם רק יביא לתוצאה הפוכה ממה שרוצים מחזיקה לך אצבעות שתוכלי לכוון אותו לדרך שאת רוצה חיבוק עד אליך

16/10/2019 | 17:26 | מאת: מכל

זוכרת בטח. תודה מקסימה. אכן צעיר מידיי לכל זה...הוא מאוד מאוד קשוב לאחר וזאת אכן תכונה יפה אבל לא פשוטה.

16/10/2019 | 19:20 | מאת: חטוליתוש

לגמרי לא פשוטה ולא מובנת מאליה..!! ובהתיחס לגילו הצעיר..ממש בוגר..גם לא דבר שנתקלים בו כיום ביום יום..כי הרוב..עסוקים עם כל האופנים החשמליים וכל שאר ירקות.. אז לפני הכל המון גאווה על בן כזה מהמם !! ועם השאר..יסתדר איכשהו.. לפחות כל מאמינה ומקווה

16/10/2019 | 22:49 | מאת: מכל

מדהימה שאת! נותנת לי לראות את הטוב. ב"ה אכן ילד מקסים.

17/10/2019 | 21:29 | מאת: מתמודדת

מתנצלת שלא הגבתי מוקדם יותר.. מאוד מאוד מבינה אותך.. אומנם אינני אמא לילדים גדולים שכבר "עוזבים את הקן" אבל רגישות לעניין כן יש לי.. דווקא בגלל העולם החרדי בו גדלתי.. והגבולות הדקים בו.... אצלך זה אומנם מקום דתי שכן עושים צבא /שירות לאומי וכד.. אבל מניחה שזה על אותו עיקרון.. אין לי כל כך דברים טכניים לומר.. אבל להרגיש.. לדעת על מה את מדברת אני לגמרי איתך שם...... חושבת שמה שחטולית אמרה שאם לוחצים אותם הם יעשו דווקא זה מאוד נשמע לי הגיוני.. כי 'ילדים גדולים' יש בהם דחף לנסות.. ולפעמים חלקם בסופו של דבר למדים מנסיון עצמם ופחות מנסיון אחרים... כל אחד ודרכו... תתפללי.. תמשיכי להיות קשובה לכל התהליך.. תהיי שם עבורו שידע זאת.. כפי שאת עושה!! אבל תשתדלי שלא ירגיש שאת רוצה להניא אותו מהקשר כי כשזה מגיע למקום כזה בדרכ הם רוצים להראות שהם יודעים מה הם עושים...... וכן... תתייעצי עם אנשים שאת בוטחת בהם שסביבך ומכירים את הסגנון של המשפחה ושלו כלומר את אופיו.... מאחלת לך הצלחה!!!! מכירה משפחה חרדית שהבן יצא עם חילונית.. כמה שניסו לדבר אליו.. בסוף הלך על זה עד הסוף.. הם התחתנו.. היא באה לקראתו בשמירת שבת. נידה ועוד כמה דברים. מהמקום הזה.. ממליצה לך לא ללחוץ אם כי מבינה את הלחץ..... והפחד..... מחבקת בהמון אהבה מתמודדת

17/10/2019 | 21:55 | מאת: מתמודדת

הבהרה קטנה.. התכוונתי לא להניא אותו אך כמובן גם לא להניע ולעודד את הקשר...

15/10/2019 | 02:27 | מאת: חטוליתוש

מה איתך..אייך הענינים עם בעלך ? שואלת ממש בזהירות..בתקווה שהטוב עדיין ממשיך אייך החג עובר אצלך ? הלוואי רק בשורות טובות 🤗🤗 חטולית

16/10/2019 | 08:15 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה!! ראשית, תודה על הסבלנות... המצב בבית כאילו בסדר... הוא רוצה שנעבוד על הקשר לאט לאט.. ואני (שוב.. בפעם המליון) מאפשרת זאת... אך בשונה לכל הפעמים הקודמות בהן הרגשתי הבעיה בתחילת הנישואין. או חלק משותף בבעיה בנישואין במהלך הדרך.. כעת אני מבינה שאני ממש עשיתי הכל!! הבעיה היא שלי מפריע דברים ומתחילת הנישואין ביקשתי שינוי בהם וללא הצלחה. הפעם פשוטנראיתי את כל התהליך .. קראת לזה אידיאליזציה?? אז כן.. הפיצוץ האחרון פתח לי את העיניים... לא ארחיב כעת.. אבל דברים התבהרו לי.. אבל עם כל זה מעולם לא חלמתי על גרושים.. ופתאום זה נראה כן אופציה.. אבל בביצוע עדיין קשה לעשות את המהפך.. לא חלמתי על זה...... אז אני מוצאת את עצמי שוב... מנסה.. בודקת... ובתוך הנישואין... מהפחד לפרק.. מהפחד.. לאבד משפחתיות שכל כך עבדתי להשיגה.. מהפחד על לחיות לבד... והילדים................ אז כרגע בסדר. הוא נזהר מאוד בכל הקשור אליי.. היה שבוע של חיזור מטורף כשהבין שאני לקראת גירושים. כי מאסתי בזה. אבל גם זה לא עבד לו כי אני רוצה שינוי. לא פעם נחמד ופעם שארגיש הכי רע בעולם... אז בפגישה בטיפול אמרתי זאת.. והוא הבין שכעת אי אפשר "לקנות" אותי כמו בעבר.. לא שינוי קוטבי (איך יכול להיות שהוא כזה מקסים?? למה הגענו לגישור אם כן?!) לא המתנות (קיבלתי ממנו כבר 2 באותו שבוע!!) אז כעת הוא רק משמר שגרה כי לא יודע איך לאכול את השינוי בי..... לא מחזר לא קונה.. אבל משווע שאתרצה.. אני מצידי נמצאת במקום של שגרה . אבל מרוחקת רגשית! אם כי לא אשקר.. אני ממש רוצה לפעמים לסיים עם זה.. אפילו צרכים מיניים פתאום מתעוררים ואני ממש רוצה... אבל כשאני חושבת על זה ממש.. השיניים כאילו נסגרות ולא נותנות למילים לצאת.. נראה שהגוף שומר עליי...... מלהפגע שוב.... לפעמים אני מנסה לאזור אומץ ומתרגלת לדבר איתו.. אבל אז משהו קורה כמו: הוא קנה פירכיות.. ב"ה התחלתי לאכול מהן.. (כזכור לא הייתי אוכלת תקופה.. וזה משך אותי לאכול) הוא שם לב שאני אוכלת מהן.. לקח את החבילה ליד המיטה שלו (בה שם שקית של כל מיני חטיפים ודברים שיהיו רק שלו) זה הגעיללללל אותי במקום שיגיד ואי היא שוקלת 38 סוף סוף יש משהו שמגרה אותה לאכול אקנה לה גם ממרחים וכד.. או אם רוצה לעצמו שיקנה לו עוד חבילה (ומיצידי שישים אותה ליד המיטה שלו)... וכל זה אחרי מפגש שאמר למטפלת שאני חסרה לו שאהיה לו 'חברה' (בטח רק אני צריכה להיות חברה שלו הוא מצידו רק מרחיק כל הזמן....) או שקורה דברים מול הילדים.. שמזכירים לי למה אני מרגישה רע איתו.. (בשעה שכביכול הכל בסדר מבחינתו בקשר איתי) בקיצור.. אני לא רעה.. וכל פעם רע לי להביא את הדוגמאות מולו בטיפול כי חוששת שזה יביש אותו וכד.. אבל המטפלת שלי מעודדת אותי.. ומקווה לטוב..... רק מתפללת!! מתמודדת

16/10/2019 | 09:10 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ואמיצה שאת כל כך גאה בך על השמירה שלך על עצמך ושאת לא נופלת למניפולציות זולות שלא כלפייך הוא בכלל לא משתנה..ואין לו כוונות להשתנות..נוח לו להיות בעמדה שלו וכך ממשיך נכון שהמילה גירושין מפחידה..והסיטואציה של להשאר לבד עם שני הקטנים מרתיעה...אין ספק וכמו שאמרת בעצמך שאת נותנת לו עוד סיכוי בפעם המיליון..תמשיכי כך לספור לצערי גם הלאה..עד שתחליטי שכאן זה נגמר סופית..סוף פסוק !!! לא יכולה לומר לך במפורש שוב מה עלייך לעשות כי את כבר נמצאת איתו בטיפול אצל המטפלת..ובטוח שהוא ימשוך את החבל עד שיקרע סופית..רק זכרי שלחבל 2 קצוות..ואחד מהם נמצא בידיך..לשחרר לו עוד חבל..או למשוך לו את החבל מתחת לרגלים שלו ולהמשיך לדרך חדשה ולחיים יותר טובים כי גם לקטנים מגיע טוב יותר.. הכל נתון לשיקולייך ולהחלטות שלך אוהבת אותך נהדרת שלי חטולית

מועדים לשמחה! מצטרפת לכל מילה של חטולית! מתמודדת יקרה, את חזקה ויש לך כח! ואל תתביישי לומר הכללללל בטיפול הזוגי הזה. לא רק מול המטפלת שלך. כדי שהדברים יהיו ברורים לו ולמטפלת הזוגית מה קורה!!!! תקני לעצמך פריכיות וממרחים! אל תחכי לו שיקנה כי זה לא יקרה. התחלתי להבין שאת חיה עם מישהו ממש מזיק לך. וזה פוגע בילדים בכל מקרה! גירושין או יחד בצורה הזו פוגעת בהם באותו האופן אם לא יותר כשאתם ככה יחד!!! חיבוק, איתך😘

17/10/2019 | 21:15 | מאת: מתמודדת

יקרות שלי אכן... אבל העניין הוא כזה שרק הפעם בפיצוץ האחרון הבנתי שזה דבר שחוזר על עצמו.. כל פעם בפעמים הקודמות לא שמתי לב לעניין רק חשבתי שזה משהו שצריך לעורר אותו למודעות ויהיה נפלא.. גם כל פעם כאילו זה ישב על דברים אחרים שלא נעימים.. לא שמתי לב שלכולם יש מכנה משותף...... רק הפעם שחפרתי בכל היסטורית הנישואין.. בכל המכתבים שלי אליו.. המציאות היכתה בי.. אמרתי יואו איך התבטאתי כך לפני כך וכך שנים.. איך הבהרתי את עצמי.. ויש דברים שכיום לא יכולתי לומר לו מצד אחד כי איבדתי יכולת לדבר איתו על מה שקשה לי.. אז הייתי אומרת כל כך בעדינות ובולעת המון מילים מזלזלות שלו כלפיי כלומר לא רק נזהרת לומר לו גם זה בסוף חוזר אליי; אם תטפלי בעצמך אז.. המשפחה שלך בעייתית מה שאת לא מבינה זה שכך וכך..... ואני מנסה להסביר שוב ולבסוף שותקת כליל.... מתוסכלת. אז, אולי כעת שנהיה לי תהליך שפתאום נגלה ועבר למודעות.. ויחד עם המטפלת שלי אצליח לזהות חלילה את הפעם הבאה.. או לבחון את התהליך אם הוא אכן לא משתנה או שהפעם שאני מודעת היטב (גם בלי לומר לו שאני בוחנת) כי אני מתנהלת רגיל איתו (חוץ מאהבה) אולי אולי זה ישתנה.... בכל אופן מה שקורה.. מניחה שעם כל הקושי זה לטובתי.. לבחון.. לעכל.. לכאן או לכאן.. מקווה שהפגיעה לא תהיה גדולה מידיי עד שאתפכח.. לי או לילדיי.. שאם יש בו משהו אמיתי שיתגלה ואם לא שיהיה לי כוח לעזוב....😥 תודה לכן

13/10/2019 | 07:35 | מאת: חטוליתוש

כן ..סתומה שכמוני.. חיים שלמים דואגת ...מחפה..ממציאה תרוצים על כמה למה ואייך .. והכל מסתיים במילה אחת אידיאליזציה !!??? כן עוד שבוע בערך וכבר גם הביקור הזה עומד להסתיים ויחזרו לחול.. ורק עכשיו בביקור הזה נפקחו העיניים לראות..לשמוע..ולהבין..ששום דבר מכל מה שחשבתי במשך השנים לא היה כמו שאני ראיתי או הבנתי.. וזה כואב כל כך ... אין מילים לתאר את הכאב הנורא הזה..את האכזבה הקשה הזו..לא יכולה להאמין שהייתי כך כך עיוורת המטפלת שלי צדקה ..רציתי כל כך להאמין שמה שאני רואה זה מה שנכון אבל לא !! שמה שאני מרגישה והרגשתי במשך שנים זו הדמות הנכונה הנערצת על ידי לגבי אחי ..אבל לא !! מתבוססת לי בכאב הנורא הזה ולא רוצה להשלים עם המציאות ..... איייייייייייייייייייייייי למה..????

13/10/2019 | 10:38 | מאת: מכל

יואו.... המציאות שטופחת על פנינו היא הכי קשה!!! אולי אפשר גם וגם. כלומר יש בו גם טוב באחיך וגם חלקים פחות טובים??? לא הכל שחור לבן. ככה זה נשמע כרגע. אני פה ומוכנה לשמוע מה קרה??? טוב שאת בטיפול. זה עוזר להבין הרבה דברים גם אם כואבים. בכל אופן הוא גר בחול אולי עדיף...שיהיה חג שמח כמה שניתן. איתך יקירתי❤

13/10/2019 | 11:12 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי 😢 מסתבר שלא רק שלא רציתי לראות ולהבין..כל האחרים חוץ ממני ראו..הבינו.. ריחמו עלי..כנראה כי הם ראו והבינו ואני חייתי בהכחשה טוטאלית.. נכון שלא הכל שחור ולבן..אבל..כשאני כך כך פגועה..לא רוצה.... נכנסת לנוירולוג עכשיו נדבר

14/10/2019 | 20:28 | מאת: מתמודדת

מאמי יקרה... מרגישה שכואב לך מאוד... במיוחד גם עניין ה"עיוורון" בו היית וכולם לא.. שבירת האושר / הטוב שהיה לך מולו.. מולם.. אולי זו התפכחות?! גדילה.. כפי שמיכלי כתבה.. אולי המרחק שלא גרים ליד יעשה את שלו... בינתיים מחבקת.. תנסי לבחור לקחת את הטוב שכן קיים!! כי ממילא לא ישארו כאן.. אז חבל להכניס ללב את האנרגיות השליליות.. אך מבינה את המקום שלך המאוכזב .. את הבועה שהתנפצה... ......... הגיע התור לנוירולוג?? איך עבר?? מה אמר?? מקווה שלא איכזב..... מועדים לשמחה

14/10/2019 | 22:28 | מאת: חטוליתוש

דברים לא פשוטים בכלל .. אכזבות קשות שמעולם לא פיללתי.. התפקחות אמרת...זו לא מילה..גדילה..?? צריכה לחשוב על המילה הזו..יכול באמת להיות.. כך כך עצוב וכואב..שאין לי כרגע מילים להגיד בגלל שלא רוצה להיות לא הוגנת כי בכעס הכל יוצא בצורה אולי לא הוגנת.. לגמרי נכון שהמרחק עושה את שלו..ו..4..שנים של המרחק..שלא התראנו....!! כרגע לא מוצאת דברים טובים לקחת ..מאז שבועיים שהם הגיעו..אולי הזמן יראה גם דברים אחרים אחרי חג שמחת תורה הם טסים חזרה ולצערי מרגישה כבר עכשיו ששמחה שהם כבר טסים חזרה !! וכן הייתי אצל הנוירולוג ..הכפיל לי את המינון של הכדורים נגד כאבים ורשם לי סוג חדש של כדורים שיעזרו לי לישון..באמת בתקווה שאוכל לישון..אבל צריכה לקבל אישור עבורם..ובטוח שיקח קצת זמן ..לקבל את האישור.. כשאספר מה שעובר עלי תבינו למה כתבתי מה שכתבתי..מחכה שיסעו.. מעולם לא הרגשתי שמחה כשהם טסו חזרה הביתה הפעם הכל שונה חטולית

14/10/2019 | 23:49 | מאת: מתמודדת

חיבוק גדול וחם עד אלייך ... זה בסדר להרגיש כך.. וזה בסדר לכאוב את זה... אינך חייבת לתת הסברים.. רק להניח את הראש.. שמחה שעבר הנוירולוג ונתן טיפול.. אל תתמהמהי לאישור. (ממי צריך?!) שיהיה המשך חג שמח כמה שניתן.. ולילות עם שינה טובה להחליף כוח.. באהבה מתמודדת

15/10/2019 | 02:21 | מאת: חטוליתוש

לקבל אישור מקופת החולים..מי שאחראי על תרופות כי זו פעם ראשונה שקיבלתי את הכדורים האלה לשינה.. תודה על החיבוק הגיע ממש בזמן.. מצפה לימים יותר טובים עם הילדים והנכדים שלי בחג למרות שחלק מהם נוסעים לטיול בצפון.. הציעו גם לנו להצטרף אבל מצבי הגופני לא מאפשר לישון באוהל על אבנים וקרקע.. שיהנו הם כולם צעירים ויתאים להם הבילוי.. תודה אהובה 💞💞🥰🥰 יום חדש בפתח..ועדיין לא בא לי לישון..

15/10/2019 | 11:49 | מאת: מתמודדת

כנראה אלו כדורים חזקים? ישנת משהו בסוף? שמחה שהחיבוק הגיע בזמן.. זה באמת משמח אותי.. לגבי הילדים.. הנכדים.. היו בחג? יהיו בחג שני? יש לך נכדה בת? או כולם סביבך בנים?? איך מתקדם הקשר החדש של הבן? מאחלת רק טוב וימים טובים... קראתי למעלה.. אגיב בהמשך. תודה אהובה יקרה!!!!!! מתמודדת לא שוכחת חיבוק!!!!!

15/10/2019 | 18:01 | מאת: חטוליתוש

עדיין לא יודעת לגבי חוזק הכדורים..מחכה שקודם יאשרו... בחג השני עדיין עם הבן הדתי וכן יש שתי נכדות.. בסוף החג בשמחת תורה נהיה אצל אמי ואחי הבנים הגדולים..האחד נוסע עם החברה שלו לחול לכמה ימים..ברוך השם הקשר מתקדם יפה..הבן הקטן קורה לי סבתא..אולי מיקרי.. השני והשלישי נוסעים גם לטיול בארץ גם ליומים... ועוד מעט הכל יסתיים ונחזור לשיגרה..כל כך חסרה שיגרה רצו שאצטרף אליהם לטיול בארץ אבל לא מתאים..כבר אמרתי נכון.. וחיבוק וואווו הכי כייף שבעולם.. עכשיו אצל הבן והחברה לפני שיסעו לחול.. עייפה כל הזמן..לארח אנשים קשים ..ממש לא נעים.. אבל גם זה יגמר אוטוטו... נפשית עייפה

15/10/2019 | 20:39 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי.. מעייף החגים גם בלי קשר לכל מה שעברת עם אימך עם אחיך בעלך וחוסר השינה.. קל וחומר.... מקווה שתהנו מכל מה שיש כי ברגע הכל נעלם.. שמחה שהבן מתחזק יפה את הקשר הולכים לטיול (גם אם אינך מצטרפת.) ואלו שטסים.. שיהנו לכמה זמן? 2 נכדות?? איזה כיףף קצת בנות בבית.. 'סבתא..' חח.. נשמע מבגר אבל רק שתזכי בבריאות וצעירות הנפש... מקווה שיאשרו לך מהר.. ושישפיע לטובה.. חיבוק נוסף.. לא הגעתי לתגובה למעלה עדיין.. עשינו בילוי בירושלים היום... (יש תמונות משפחתיות.. זה נראה משפחה מושלמת... רק נראה....😑😥) תיכף מגיעים הבית.. הילדים נרדמו ברכב... ביי בינתיים..

15/10/2019 | 23:31 | מאת: חטוליתוש

מצטערת לשמוע שזה רק למראית עין ..ה..משפחתיות.. בכל זאת יציאה מהבית לירושלים..שנים שלא ביקרתי שם.. חבל שאי אפשר לראות את התמונות.. הבן שמתחזק יפה את הקשר הוא הרווק שנמצא עם החברה שלו..והבן הקטן שלה קרא לי סבתא..נראה לי עד יום ראשון אבל אף פעם אני לא בטוחה עד הסוף שני הבנים הנוספים נשואים..האחד דתי והשני חילוני הם נוסעים מחר לטיול .. רוצה כבר ללכת למיטה אבל עדין מוקדם מידי מעבירה בנתיים את הזמן לעייפות טוטאלית.. חיבוק ענק עד אליך נשמה ליל מנוחה בנתיים מקווה לישון

16/10/2019 | 08:19 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, אה.. איזה חמוד.. שמחתי על ההסבר.. על 'הנכד' החדש 😉 שיהנו בטיול.. יפה שהולכים יחד ושומרים על קשר משפחתי למרות הבדלי הדת...... זה מדהים בעיני... תהני היום.. בשקט שלך.. ועם התמונות שבטח ישלחו מהטיול... יום נפלא יקרה!!

16/10/2019 | 09:21 | מאת: חטוליתוש

בסוף לא נרדמתי עדיין ערה והיום גם יום קניות.. הולכת להכניס כלים למדיח כי התאספו המון מאתמול והבנים שלי..האחד כבר בדרך לחול..רק מחכה שכבר ישלחו הודעה שהגיעו.. והאחרים גם כבר מתארגנים ליציאה לטיול שלהם.. חולה עליהם..!! והלילה אחי וגיסתי יחזרו מירושלים לבית אימי..מאחר והם חוצניקים בגלל שגרים בחול..כל חג אצלם נחגג יומיים...לכן נסעו לירושלים שיהיה להם מנין.. הכל טוב רק רוצה כבר להיות אחרי..

סוריקטה יקרה דורש 70 תווים. לא מצליחה אצל אודי להכנס...מתסכל נורא!!!!! אז כותבת לך פה והלוואי שתכנסי...ותקראי. כתבת קשה, נוקב! הבעת בצורה יוצאת דופן מעורר התפעלות כאילו אמרת " הנה אני! ואתם אחרים/ שונים כל כך והכל פשוט לכם ולי זה לא פשוט כלל" לא מבינים. כאילו כתבת לא תבינו לעולם כי לא חוויתם! אז נכון שאנחנו לא חווים אותו הדבראבל היי..איש לא חווה אותה חוויה כמו האחר. אין חיה כזו. אפילו שניים שעברו אותו הדבר לא שווים בחוויה הסובייקטיבית היחודית להם. אבל אנחנו כן יכולים לתמוך, לחבק להציע קרבה!(אהבתי את מה שאודי כתב שיש קשר במה שכתבת) זה הזכיר לי שפעם מזמן אמרתי למטפלת איך תעזרי לי שאת לא מבינה כלום???? אני שמנה ואוכלת באטרף במצבים מסויימים ואת רזה טבעי!!! היא הודתה שהיא רזה טבעי ומעולם לא נלחמה באוכל או עשתה דיאטה!!! ואני נלחמת כל יום כל היום במשקל/ באוכל בהתקפי אוכל וכו' יודעת מה אמרה שזה נכון שלא תוכל להבין אבל היא מוכנה לנסות וגם אם לא תבין עד הסוף היא כן יכולה לעזור לי ולתמוך...לא חייבים לחוות ולהבין עד הסוף כדי לעזור. אז כך אומר גם לך! וטוב שאת מנסה אותנו! טוב שאת פותחת תחושות. התקדמות אדירה לניסיון ליצירת קשר/ חברה ושנבין.

נקלט בסוף כהודעת המשך...אז אי אפשר פה למחוק. הבאג הזה מחרפן אותי לפעמים.

11/10/2019 | 00:09 | מאת: גברת

לפני זמן מה שמעתי שיש אורתופד שעובד בקרית חיים (אולי גם נצרת עילית אבל לא בטוחה), שמטריד מילולית מטופלות ודורש מהן להיחשף גם כשאין צורך. הוא אמור להיות בן 50 ומעלה כי שמעתי שמישהי נפגעה ממנו לפני יותר מ20 שנה. האם מישהו יודע מה השם הפרטי ושם המשפחה שלן, ובאיזו קופת חולים הוא עובד?

10/10/2019 | 07:52 | מאת: מכל

מקווה שאתגבר...זוכרים את בני? נהפך לחברות..כמו שחשבתי. ויותר מסובך. היא חילונית אנחנו דתיים...לא קל עם זה. בנוסף הורים נזקקים יותר.. נתמודד.....יום טוב לכן

10/10/2019 | 13:38 | מאת: מתמודדת

מאמוש.. השם מסדר הכל.. את תראי.. אם הוא יאפשר את זה מן הסתם גם הוא מתירני יותר אך אם לא הוא יראה לבד להפסיק עם זה.. מבינה אותך.. לא מזמן הכרתי סיפור כזה מקרוב... תני לזמן לעשות את שלו. ותתפללי להכי הכי הטוב עבורו..... ולהורייך.. רק בריאות!!! על מה שהגבת למטה: ברור שהכוונה היא בהרגשה, עליה התכוונתי. שבגלל שעכשיו לך בשקט יש מטרה אז ההסתכלות שונה על כל החברויות.. ועם הכלים שרכשת בעז"ה תמצאי.. נשמע פשוט.. אך אני יודעת שזה לא. במיוחד כי האמון פגוע. יש חשש. וההיעדרות של חברת אמת מחייך מאז גיל 12.... נ.ב. למה כתבת שאת לא מאמינה שאת מספרת? האם אף פעם לא שיתפת בפורום על הפגיעה? איך הרגשת עם השיתוף? עם להוציא את זה? אני דווקא מרגישה שזה נותן שיחרור.. זה מראה כמה עיבדת את העניין ואת מרגישה יכולת לדבר על זה ופחות להסתיר... כמה כואב לשמוע זאת... ילדה.. עוד לא 7 כל כך תמימה כל כך בטוחה שהכל כשורה בלי מושגים בלי הבנה נחשפת לתופת.. גם אם זה לא באיומים... מגמות כל כך קרובה שאמורה כל כך להגן ולעטוף........ איך נפסק בבת אחת? האם מחשש שלו שאת מבינה יותר? האם נתפס על ידי מישהו אחר גם אם לא המשיך הסיפור להתגלגל..? מדוע לא הלכת לטיפול אז? או בגיל גדול יותר כלומר סביב 20..? אלא רק ב40? זו לא ביקורת חלילה.. אלא שאלה האם זה ליווה אותך או שממש התנתקת עד כדי שיכחה וכך המשכת להקים את חייך? להינשא להביא ילדים.. לעמול כדי להשאיר בכוח את הפגיעה מאחור.....? אינך חייבת לענות.. ב"ה ניצלת שזה לא המשיך.. (עצוב שבכלל היה) חיבוק גדול מתמודדת

10/10/2019 | 14:56 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי כן בהחלט יש קושי כששני בני הזוג מגיעים מרקע אחד דתי והשני חילוני ..לגמרי מבינה אותך.. נראה לי שזו החברות הראשונה שלו..או שכבר התנסה בעבר.. יתכן והוא פשוט מתלהב מזה שיש לו חברה.. נראה לי שאם תעמדי נגדו ..הוא ירצה דווקא יותר כן להיות איתה..בגלל שזן הפעם הראשונה שלו.. נסי ככה קצת מרחוק לעכוב ולראות לאן זה הולך..ואם באמת היא גוררת אותו לאן שלא מתאים..לדבר איתו גם על הבדלי הדת..אולי יעזור.. הבן שלך גם דתי ? .. לי יש 3 בנים ורק אחד מהם דתי..השניים האחרים חילוניים..אז לא נמצאת באותה בעיה שאת מתמודדת איתה.. אבל בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה להעמיד דברים בעדינות למקום שאת רוצה.. ולגבי המצב הכלכלי של הוריה..לא רואה בזה כרגע שום בעיה הרי הם לא הולכים מחר להתחתן.. עייפה כל כך.. חטולית

10/10/2019 | 20:53 | מאת: מכל

יקרות. תודה על ההבנה.. לא יכולה לענות על הכל...גם אם זה אנונימי לא נראה לי מקום בטוח. חטולית. הורים התכוונתי שלי ושל בעלי מבוגרים וזקוקים לנו. איך זה ששניים חילונים ואחד דתי??? אז כן הייתה סיטואציה שהחליטו אחרת??? אנחנו בית דתי לאומי. לא חרדים. הבן דתי (עדיין) החליט בסוף לצאת עם זו שנפגעה וספר לי שהיא מבית חילוני, חילונית...ובכלל אני לא בעד הקשר הזה. אבל לא נלחמת..אומרת שיעשה מה שטוב לו. לא פשוט לי. לגבי הפגיעה שלי...היה טריגר שהזכיר הכל...שערער. בגן שלי מקרה דומה שנתקלתי והייתי אמורה לעזור בו לילדה. לא ראיתי עצמי נפגעת כלל....חשבתי שאני כזו..אשמה..בושה וכו. כל השנים..

10/10/2019 | 21:07 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי לא הבנתי נכון לגבי ההורים..חשבתי שהם..ההורים שלה..וכן..כשהורים מזדקנים הם זקוקים לכל עזרה אפשרית גם כלכלית..הבנתי אותך נכון ,? באמת לא פשוט בכלל.. הבן הדתי שלי היה היחיד מבין השלושה שחזר איתי בתשובה..ורק אחר כך בעלי הצטרף..שני הבנים האחרים שלי היו חילונים ונשארו כאלה..וזה לא מפריע בכלל.. בעבר היו קטעים לא נעימים אפילו ויכוחים ומריבות עד שבעלי אמר..אני לא מוותר על אף אחד מכם !! לתמדו לכבד את הבית הזה ואותי..!! כשאתם באים אלי תכבדו כמו שאני מכבד אותכם בבית שלכם !! עם הזמן דברים הסתדרו . ..לקח זמן..לא יכולה להגיד שהסתדר מהר..ממש לא..אבל האהבה שהקנתי להם במשך החיים הביאו אותם לוותר אחד לשני ולרצות להיות ביחד יותר ויותר.. בכלל לא מובן מאיליו..!! גם אנחנו בית דתי..אחי חרדי..אנחנו לא !! הבן הדתי שלי התחתן עם מישהי מבית דתי כי אחרת לא היתה מתאימה.. טריגר שמערער..קשה מאוד מאוד..מבינה אותך.. הסבלנות תעזור לך לדעתי מחזיקה לך אצבעות שה..דבר הזה יעבור לו מהר וימצא משהו יותר מתאים חטולית

עכשיו הבנתי את הרקע הדתי שלך ;) זה בא מחזרה בתשובה. מדהים!!! אצלנו אנחנו מההתחלה דתיים....זה שונה. וטוב שיש קבלה של כלם!ב"ה. אי אפשר להאשים אותם כחילונים כך חונכו מההתחלה...ובשבילם זה שינוי של הבית שקשה לשנות. לא כל אחד יכול לחזור בתשובה. "במקום שבעלי תשובה עומדים..." ועזרה להורים זה בלהסיע, תרופות, לבשל לדאוג בקיצור.

10/10/2019 | 23:12 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק.. מכובד לגמרי החשש.. גם מאנונימיות... היום מבינה זאת יותר מתמיד.. לא ארחיב.. אני מבית חרדי כיום גם כזו.. (לאחרונה ממש התחזקתי עם כל הריחוק הפנימי שהייתי בו..) לכן מאוד מבינה על מה את מדברת.. יפה מצידך שאת מצליחה לא להתערב ולבחון מהצד לאן זה מתפתח.. לא כל אחד יכול.. לגבי מה שקרה בגן.. עצוב שקרה משהו שערער והציף אותך.. אולי גם הזכיר.. והמצב כל כך עדין כך שזה ממש נגע בבטן רכה.. אבל היי... זה היה צפוי.. ויש בך המון כלים.. גם לחבק את הכאב שצף כרגע.. כי מגיע לך רגעים של חמלה.... מול אותה ילד/ה בגן ומולך הילדה הקטנה.. הפגועה.. המאוד!!!!!! לא!!!!!! אשמה.... שבמקום להבין זאת.. לא היה לך כלים להבין כך אלא פיתחת אשמה.. ועוד סחבת אותה איתך לאורך שנים... אז מגיע לך חיבוק חומל ואוהב.. וטפיחה על כתף על הדרך שעשית...... חטוליתי... מהממת.. אשרייך שזכית לחזור בתשובה... עם עוד בן.. והבעל... איך זה קרה? מה הביא לזה? כמה שנים כבר? כל הכבוד שיש הערכה גם לאלו שלא הצטרפו והם אתכם עם כל השינוי שגרמתם בכך לבית כי הם גדלו בדרך אחת ופתאום הכל השתנה להם..... אתן מדהימות.... מקום אחד.. תחת כותרת אחת.. וכל אחת ממקום שונה אך דומה במידה.. אוהבת מאוד מחבקת מתמודדת

11/10/2019 | 01:31 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אכן כן מגיע למיכלי אפילו יותר מתפיחה על השכם..ויותר מחיבוק ענקקק כי היא גדולה מהחיים !! ואצלי זה ענין של כמה שנים טובות ..הייתה לי תאונה עצמית..שברתי רגל בצורה מאוד קשה ונשארתי מאוזפזת בבית על המיטה מעל חודשיים עד שבכלל התחלתי טיפול..גם אז גילו לי את הסכרת..בדיוק באותו שבוע..והחלמה של סכרתיים עם שברים מאוד ארוכה.. אם היה תלוי בי כבר הייתי מתחילה את התהליך מיד כשנישאתי אבל בעלי התנגד..אז..כששכבתי על המיטה עם רגל שבורה הבן שלי בא וישב לידי על המיטה ודיברנו..אז..גליתי שגם בו יש את הנסתר הזה..של כוח הקדושה..ומשם התחיל הכל כעבור כמה חודשים שבעלי נשאר לבד בחדר השינה עם הטלויזיה ואוזניות ..שלא נשמע בחוץ..החליט לבדוק מה בדיוק אנחנו עושים בשעות הארוחות..ולאט לאט הצטרף גם אלינו.. דבר אחד אני יודעת בוודאות שאני מעולם לא ויתרתי לאף בן חילוני לא להגיע בחגים ושבתות אלינו..חיבקתי ונישקתי בהמון אהבה ותמיד חזרתי ואמרתי..שלי יש 4 אוצרות עולם..בעלי ועוד 3 בנים..הם יודעים כמה אוהבים אותם..גם בעלי הצטרף אלי לאט לאט והתחזק לידי..וביחד עם הזמן כולם הפכו לאגודה אחת הבן האחד החילוני..לא עושה על האש כשאנחנו באים בלי לקבל אישור מהבן הדתי שהכל כשר בד'צ.. הבן השני שגר עם החברה שלו..וזה די חדש..קנו כלים חדשים למטבח כדי שיוכלו לארח גם אותנו..עשו טבילה לכלים ואני הוספתי להם מכל הבא ליד מה שהם צרכים גם אם לא הכל חדש..קנינו להם גם סידור תפילה חדש..כוס לקידוש..והשם יתברך עוזר כשהם לא איתנו בערב שבת הבן שלי עושה קידוש ערב שבת !! ימות המשיח הגיעו...ואני מאושרת עד הגג.. כן..על קצה המזלג כי יש עוד ביום אחר עייפתי מאוד לא ישינה כבר כמעט יומים.. בנתיים ביי חטולית

11/10/2019 | 07:31 | מאת: מתמודדת

ראוי להערצה!!!!! איך דבר אחד מגלגל לשני... אווץ' על התאונה העצמית.. אבל בזכותה הוצאת משהו חבוי בך.. זכית להכיר זאת בבנך ובעלך הצטרף.. אושר! נשמע שהשניים האחרים מאמינים בדרכם.. גם אם רחוקים מהמצוות מכבדים מתעניינים כדי לארח אתכם וכדי להתארח אצלכם.. אשריכם.. אהבתי לשמוע את '4 האוצרות'.... מחבקת מתמודדת

11/10/2019 | 08:41 | מאת: מכל

תודה...דרך ארוכה. וכן היום הרבה יותר חזקה ופחות אשמה/ בושה. לאחר עימות מולו, מולם....הכחשה מצדם אך לא אכפת לי. אני יודעת. וחטולית מדהים!!! בדרך כלל שינוי בא ממקום כואב לצערי...כמו בטיפול.מדהים איך לאט מקרבים את כולם. אלופה! אכן אוצרות! וגם לי שלושה בנים😁 ואני אומרת" אם הבנים שמחה" שבת שלום

14/10/2019 | 21:52 | מאת: מתמודדת

מדהימה!.. כמה יש במילים; אני יודעת... מועדים לשמחה

08/10/2019 | 13:19 | מאת: חטוליתוש

צום קל ומועיל לכל צי שתצום לכן ולכל בני ביתיכן.. נשתמע אחרי יום כיפור אוהבת אותכן חטולית

09/10/2019 | 23:08 | מאת: מתמודדת

חתימה טובה ובשורות טובות לכולנו בריאות בריאות ואושר!!!!! אוהבת

10/10/2019 | 07:50 | מאת: מכל

גם לכן יקרות.

07/10/2019 | 11:40 | מאת: חטוליתוש

אייך עברה הבדיקה ?? את בסדר ?? רוצה לשתף ? חטולית

08/10/2019 | 13:17 | מאת: חטוליתוש

מבינה שלא מענין אותך לעדכן.. היי ברוכה וגמר חתימה טובב צום קל ומועיל חטולית

10/10/2019 | 23:47 | מאת: בת 19

היי, ניסיתי להגיב קודם אבל כנראה שהתגובה לא עלתה. הייתי צריכה להוריד רק חולצה אבל הבדיקה הייתה בסדר. כרגע יש לי התלבטות אם לקבוע תור לרנטגן עמוד השדרה, ואם כן, כנראה שאותה דאגה כמו קודם תחזור על עצמה. סליחה שלא עניתי קודם ותודה על הדאגה

06/10/2019 | 15:27 | מאת: מכל

היי.. האם יש לכן חברות שאתן משתפות מחוץ לטיפול? לי אין וזה מקשה עליי. ניסינו בטיפול זה לא הלך.. אני יכולה לבד יש לי אותי. מאמינה שיכולה. אבל זה משאיר אותי בודדה. חבל. לא מסוגלת להפתח לחברות. מצחיק כי אני אדם סופר חברותי. מתחברת בקלות. מקשקשת על כל נושא שבעולם אך לא מסוגלת להתחבר ממש. לא מסוגלת לחברה אחת קרובה אלא להרבה רחוקות...באסה. זה לא הושג בטיפול. חשבתי שאולי עכשיו זה יתאפשר כי אולי היא שהייתה אשת הסוד כבר לא תהיה...אך לא מסוגלת. לא יודעת.. חשוב שתמצאו גורמי תמיכה קרובים...עצוב כשאין.

06/10/2019 | 17:59 | מאת: מתמודדת

מיכלי אהובה יקרה!!! זה כל כך נצרך.. מבינה את המקום הסודי הזה שהסתיר מכולם.. רק נפתח בטיפול.. אך כעת כאשר שקיבלת חוזקות מעצמך אולי תצליחי לשתף כי אינך במקום המסכן ולא תתני לזה להיות שם אם כי בצורה אחרת- אולי זה מה שחסם אותך? אולי לא? אני גם טיפוס כזה שמסובב עם המון רחוקים.. אך גם הצלחתי לבחור לי קומץ של חברות אמת.. תודה לאל.. זה לא קרה מהר כל כך לאט לאט האמון נפתח והביטחון בהן התבסס עד כדי שיתוף כל כך אינטימי פנימי אמיתי..... בטוחה שאת חושבת על מישהי ופחות יודעת איך לפתוח את זה? שתפי אותי איפה זה נחסם המקום הזה אצלך ואיך ניסיתם לגעת באפשרויות ליזום קשרים כאלו? כמובן במידה ותרצי!!!!! מתמודדת

06/10/2019 | 20:32 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה, אני לא מדברת רק על דברים אינטימיים ...בכלל...אין לי מישהיא קרובה שאצא לבלות,/ לשבת על קפה אחר צהרים... אני לא מאפשרת כנראה..שוחחנו על זה בטיפול, החסימות בעיקר חוסר אמון באנשים, פחד מקרבה שילעגו לי / ירכלו/ יפגעו בי. כן, זה נובע מפגעה בעבר כמובן...באג שכזה. יש לי שתיים שחשבתי עליהן אבל אחת מאוד עסוקה ויש לה בעיות משלה...ואני מרגישה מעיקה..השנייה לא יודעת פחות מתאימה להתקרב..היא נחמדה אבל כזה כבדהו וחשדהו. ככה אני ,;( , לא מצליחה לשנות. ולאו דווקא שיתוף של סוד או הפגיעה. קודם בכלל שיהיו לי חברות לסתם כייף...גם זה אין. אני לא סומכת. רק על עצמי..מרגישה שכלם ביקורתיים/ רכלנים/ פוגעים או יפגעו וינטשו בפגיעה...זאת שריטה ישנה בגלל שזה קרה לי..הבנתי בטיפול אבל לא להתגבר על התחושה...המטפלת נתנה לי תחושה שהיא לא מבקרת/ תפגע וכו'...וגם אחרי המון המון נסיונות ועניינים בקשר שלנו....באסה.

07/10/2019 | 00:15 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק! אני מבינה.. אכן וודאי חשוב קודם כאלו שתוכלי להרגיש איתן כיף ובטוח ולאט לאט אם תרגישי חיבור שמתאים פתיחות זה ממילא יקרה... כואב לשמוע שנפגעת וזה יצר אצלך את המחסום הזה שממש קשה לעוקרו... אני יודעת שזה לא המקום להקביל אבל אולי תשאבי כוח?! הכרתי חברה בתיכון.. ממש התחברנו והיה לנו מקסים יחד.. הרגשתי שהיא אמפתית וכמה והקשר גבר.. פעם שיתפתי אותה בפגיעה שלי.. (היא הראשונה!!!!) ואיכשהו הקשר הזה לאט לאט התפוגג... זה פגע בי קשות... היא לא הגיע לחתונה שלי.. אמרה לי שזה לא קשור אליי אלא משהו אצלה שלא יכול לאפשר את הקשר וכמה שכואב לה זה מה שנאלצת.. כאב לי כי גם לא יכולתי להחזיר את המצב לקדמותו אם השיתוף קשה לה אז לא אשתף אבל היא בחרה להתנתק ועם כל הכאב לא הייתה לי ברירה אלא לשחרר.. תביני זה היה שלב ההתחלתי ששיתפתי והוצאתי מפי על הפגיעה.. נפגעתי קשות ונותרתי לבד ופגועה כפול........ לא רק מהפגיעה המינית אלא גם מאיבוד חברה וגם מאכזבה ששיתפתי וקיבלתי חוסר אמפתיה וריחוק.... היא לא האדם היחיד ממנו חוויתי משבר אמון לאחר שנתתי.. היו עוד כמה בהם נתתי את עצמי והתרסקתי אח''כ... לא ארחיב בדוגמאות כי אחת מספיק . לזכות אותה אחת אומר שהקושי לעכל את כל זה גרם לי לפנות לטיפול.. סיפרתי לחברה ההיא ואז הלכתי מכספי למטפלת ורק אחר כך שיתפתי את אימי................ וכל זה לקח תוך שנה.. בערך סביב גיל19 כדי למנוע המשך פגיעה... כי הוא המשיך לנסות ולבוא אליי....... גם היום שאני נזכרת בזה זה צובט לי בלב... למה שיתפתי.. כדי לומר אני מבינה את הפחד. ומרגישה ומזדהה עם הבגידה באמון... אך עם זאת.... החיים מלמדים שאפשר לקום..ויש חברי אמת... לפעמים אלו שלא חשבנו מתבגרים ככאלה שילכו איתנו את המסע (עם או בלי לדבר על קשיים) כבר עלו לך לראות 2 חברות פוטנציאליות . אל תעשי את החישובים שלהן.. תנסי לראות אם לך זורם!! וממילא אם נעים לכן יחד.. נסי לא לחשוב לה יש את הבעיות שלה והשניה עמוסה.. החיים לימדו אותי ואני קטנה ממך.. שלא תמיד מחשבות אלו נכונות... לכן, תנסי ליזום ותראי בשטח איך המרגש שלך ומה היא טוענת ומשם להתקדם.... איתך יקרה. אולי קל לי להגיד דווקא כי אני צעירה יותר.. ואת מלומדת יותר.. בכל אופן אם ניתן ללמוד מזה.. כדאי לא?! מה את חושבת? מתמודדת

07/10/2019 | 07:19 | מאת: מכל

וואו..תודה על השיתוף. את אמיצה ממש!!!! היו לי 2 חברות קרובות רק עד גיל 12, שם חל מפנה של התרחקות כל אחת למקום אחר ואני הסתגרתי עד גיל 18.5 לבד בעצב. פגשתי חברה שלימים היא חברה עד היום מרחוק כלומר היא גרה רחוק בקושי נפגשות והמטפלת אמרה שלכן קל לי יותר לדבר איתה ולשתף כי זה פעם בשנה בערך...כמו "הזר ברכבת" מכירה? שקל לדבר עם זר על דברים אינטימים. בכל מקרה היא היחידה שיודעת שהייתי בטיפול כשהתחלתי, אבל היא לא יודעת פרטים וכמה זמן הייתי בטיפול.. נפגעתי מחברות בגיל 12 מאז לא היו לי קרובות. הרחקתי מעליי..... והלכתי לטיפול רק בגיל קרוב ל40 כך שכנראה יש לזה משמעות חבל שלא כמוך בגיל צעיר....זה היה עוזר יותר.מתנחמת בבעלי ובילדים. טוב שאת זה הצלחתי. ב"ה...ומנסה כל הזמן. היא קראה לי אמיצה כי התעמתתי ובאתי אליה בהרבה אומץ...אז נראה מה יהיה. תודה

07/10/2019 | 07:51 | מאת: מכל

דבר נוסף..הפגיעה בגיל מוקדם מתמשך ואז נפסק בבת אחת בגיל 7. שזה ממש מוקדם...וזה היה יותר "משחק" ולא באלימות...ו...ממישהוא הכי קרוב שאפשר. ...לא מאמינה שמשתפת.תודה

07/10/2019 | 09:02 | מאת: חטוליתוש

היתה לי חברות אמת ..על באמת..כל זמן שגרה קרוב אלי.. אחרי שעברו לגור רחוק..בגלל העצלות של בעלי..הקשר התקרר.. מאוד מבינה את הקושי ליצור עוד קשר אמיתי עם עוד חברה לנפש.. היתה לי עוד אחת ..והיא לא מצאה חן בעיני בעלי..שהכיר אותה כבר שנים..אבל היתה אצלי בבית..כמו בת בית עד שלבעלי נמאס ואמר שלא תבוא יותר..כמעט גירש אותה.. מאז כבר לא יצרתי קשר נוסף.. הוא רוצה אותי רק לעצמו... נכון שזה אנוכי..אבל שלום בית מגיע לפני הכל.. מזדהה לגמרי עם הצורך שתהיה לי חברה כמו םעם ויחד עם זאת..לא רוצה לעבור שוב שיברון לב.. אוהבת אתכן חטולית

07/10/2019 | 15:48 | מאת: מכל

חטולית יקרה חבל שבעלך לא אפשר...לפעמים הבעלים לא מתחברים..אצלי הבעיה לא אצלו שלכאורה היה יכול להיות פשוט יותר אבל לא.

בהחלט דבר שמטפלים בו מוקדם יותר השריר פחות תפוס- כמובן מטאפורה... אבל אף פעם לא מאוחר... לפי מה שרשמת את אדם שמוקף אנשים רק עבורך לא מצאת את האחת... החברה בנפש.. הגיע הזמן כנראה פחות היית מסוגלת לתת לזה מקום בטיפול ולכן זה לא צלח.. יש ואנחנו נמצאים בתהליכים שלא מגיע הזמן לדברים אחרים שגם היינו רוצים.. אז הנה את כאן. אחרי טיפול. נגעת בנקודות. הם דוברו. את זוכרת את הפגיעה מהחברות ההם אך גם את מלומדת מנסיון החיים ונהיה לך שריון שלא היה קודם בשל הגיל והנסיון.. אז כעת שהוקל מעט.. ויש את הצורך אצלך וכן את הפנאי צאי לך.. אולי תתחילי הבילויים קצרים... תשאלי את עצמך מה את אוהבת לעשות כמו כוס קפה גלידה חדר בריחה וכד... תקבעי עם החברה שסביבך שנראה לך ותראי עם מי הכי התחברת והעברצ את הזמן בכיף.. לומדים המון במפגש כזה.. על הדיבור על תחומי העניין על הזרימה וכו'.. בטוחה שתופתעי. גם אם יצא לך לעשות דברים ויציאות מעין אלו בעבר.. הפעם יש להן מטרה כלשהי שחבויה וגלויה רק לך.... בהצלחה יקרה!!! אשמח לשיתוף אם תסכימי... ולך חטוליתוש... צר לי שהחברויות שלך הסתימו... ולא בגללך אלא בעלך.. לא ארחיב כי מה שנשמע זה שאת בסדר עם זה.. נכון עושים הרבה למען שלום בית.. גם אני עשיתי מעל ומעבר למען זה.. אך למדתי שיש דבר שנקרא בריאות נפשית.. ולצאת לפעמים עם חברות ושיהיה לך מקום אישי שלך בתוך כל המערכת הזוגיות והבית זה חשוב לא פחות. כמובן שזה לא בצורה שמערערת הכל.. הבית הוא מעל הכל והחברות זה תוספת... לי מה שקרה, שהזוגיות רק כיבתה אותי.. ואני במקום לצאת ולהשתחרר - רק הסתגרתי עבודה בית ואחר כך היו הילדים ובכלל לא היה לי שניה לנשימה.. כי כשישנו רציתי לישון.. וכשהיו ערים הוא לא עזר בשנתיים הראשונות שלהם כמעט בכלל.. והנה הגעתי לימים של מחנק... בימים האחרונים עם כל הקושי, רק יצאתי להליכה עם אימי וחברות לגלידה לים וכד.. כל רגע שיכולתי.. עם כל העייפות ידעתי שאני זקוקה לנשום אוויר אז ברגע שנרדמו והיה לי יכולת יצאתי...... איני יודעת אם באמת אין לך צורך או שממש ביטלת את הצורך הזה.. אולי חברות אמת לא מאסיבית תיתכן? כלומר לא כל הזמן להביא הבית ולא משהו ברמה שהוא יוכל להתעצבן על כך? מה את אומרת??

גמר חתימה טובה, מתמודדת זה נשמע פשוט אבל זה לא בעיקרון יש לי אנשים סביב אך אני לא מרגישה...הבעיה שלי זה הרגש כלפי החברות..אני לא קרובה עם אף אחת. ניסיתי לצאת איתן ההרגשה היא שקובעת...אנסה שוב בגלל החוסן והכלים שנתנו עבורי. נראה. ימים יגידו

04/10/2019 | 09:06 | מאת: מתמודדת

וחיבוק אוהב...... מיכלי בהצלחה בעיכול של הפרידה... ועם הרגשות שזה מעלה או מחייה... חטוליתי מה איתך? איך עם האח? אימך? בעלך? הילדים? שבת בפתח.. קשה כל הימים האלו..... מקווה לטוב... בת 19 ולאולי ואיך.. מאחלת בריאות והצלחה... מתמודדת

04/10/2019 | 14:58 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי שבת מבורכת יפה שלי עם אחי וגיסתי רק אומר ש..שום דבר לא כמו שצפיתי שיהיה.. לא נורא..הכל בסדר עוד יגיע הזמן לספר אייך ומה היה כרגע ..זה יהיה לדבר לשון הרעעעע אז נמנעת חיבוקי מאמי מתוקה ואהובה .. מקווה תמיד רק לטוב ..עבור כולם חטולית

05/10/2019 | 23:49 | מאת: מתמודדת

מאכזב במידה..... ציפית כל כך.. התגעגעת כל כך.. מקווה שתצליחי לקבל את מה שכן אפשר גם אם זה רק את החיבוק ... שיהיה שבוע טוב ממני..

06/10/2019 | 15:45 | מאת: מכל

תודה מתמודדת..מקווה שמצליחה עם הטיפול הזוגי ולהתמודד עם הבעל..לא קל. ומקווה שאת שומרת על עצמך. חטולית, לפעמים מרוב שמצפים כך מתאכזבים לצערינו. כגודל הצפיות כך גודל האכזבות... מקווה שתצליחי למצוא את ה"יש" כשהם כאן.

עברתי אונס בגיל צעיר ועשיתי טעות שסיפרתי לגרושי על כך הבן שלי עבר התעללות מינית בגלל זה אני מרגישה אחראית איך לעזור לבן שלי

את מתכוונת אייך את יכולה לעזור לבן שלך ..זו השאלה שלך..?? מצער מאוד לשמוע קודם כל שגם את היית קורבן לאונס אם הבן שלך תלמיד בבית הספר אפשר קודם כל לפנות ליועצת בבית הספר כדי שהבן שלך יקבל תמיכה ראשונית.. משם יש עוד אפשרויות לקבל סיוע ..כך נראה לי. אין מספיק פרטים כדי להבין כל מה שקרה שם..ולנסות לחשוב אייך עוד אפשר לעזור חטולית

בוקר טוב לך, תודה שאת מנסה לעזור אילו פרטים חסרים לך ? אשמח להסביר לך את בטח שואלת היכן קרה ? מרכז קשר המקום שייך לרווחה יש פיקוח אבל במקרה שלנו לא היה . כן הלכתי למשטרה סגרו את התיק הילד לא קיבל טיפול מה שכן הוא קיבל אמא שלך לא בסדר אמא דלך חולת נפש ועוד . הבן שלי נלרח ממני בלי רצוני מה עוד את צריכה לדעת ? תודה לך על העזרה

ואווו כמה מילים קשות הבן שלך קיבל .אני מניחה מהגרוש שלך ..עכשיו הבנתי למה אמרת שלא היית צריכה לספר לו שעברת אונס הוא באמת לא בסדר ..הגרוש במקום לנסות לעזור לבן הוא יוצא עליו.. למה סגרו את התיק במשטרה? פנית אולי גם למשרד הרווחה ?? לא אלה שנמצאים בבית הספר שבו בנך לומד..אלה בביטוח לאומי כי יש שם אנשים שכן עוזרים..ואולי גם הפניה לטיפול נפשי לבן שלך.. כיצד הוא עבר התעללות מינית..מי התעלל בו..?? זה קרה במסגרת הלימודים?? חטולית

רק אומר שכתבתי אצל אודי על הרגשות שלי....ולכן יקרות שיהיה רק טוב. אני חושבת שאצטרך אולי קצת לצאת מפה. אולי אשתמש יותר אצל אודי.. לא יודעת כרגע. אז לא לדאוג. אתכן. חתימה טובה. מיכל.

מיכלי מאמי תחליטי מה שטוב עבורך חתימה טובה יפתי חטולית

מאחלת רק רוגע ושלווה.. מלא טוב ואושר.. בהצלחה יקירה.. שם אצל אודי, ובשקט הפרטי והלגמרי מכובד שלך... מתמודדת

תודה לשתיכן. בינתיים לילה טוב. 🤗😍 קשה לי מכלול הרגשות....אז כן זקוקה לשקט נפשי קצת.להיות עם מכלול הרגשות ולנסות להכיל את הפרידה.

בנות יקרות, מקווה שהחג עבר בנעימים. עבדתי קשה, בוודאי גם אתן. עייפה...ומחשבות על איך יהיה אחרי שהכל ירגע. גם כך בחגים לא היה יוצא הרבה פגישות...נראה. מחשבות...

מיכלי מאמי לא הספקתי להכנס ולברך לחג היה כמובן לחץ עצום עוד מלפני החג...והערב חזרנו הביתה כי בעלי עובד מחר בבוקר..וגם צום גדליהו..במילים אחרות....חזרנו הביתה כדי לנוח....תרתי משמע..כדי לנוח.... עוד אספר בהמשך..אבל לא היה רגע דל..ובעלי ..עזר ותמך לאורך כל הדרך...כי האורחים עייפים.. טוב זה גם קצת מורכב ...אבל בהמשך אספר וכן ..החלק הראשון של האירוח ..לא אצלי..הם אצל אמי..הסתיים.. השבת אנחנו לבד ..צרכים גם לנוח...אמי כבר נפלה מהרגלים...מעייפות ניפגש שוב לפני ערב יום כיפור לסעודה מפסקת... צרכים להטעין אנרגיות..וכוחות ליל מנוחה בנתיים מקווה שמתמודדת מרגישה טוב ותוכל להכנס לעדכן בכמה מילים .. אוהבת אותך יפתי חטולית

02/10/2019 | 00:14 | מאת: מתמודדת

גמר חתימה טובה!! החג היה ב"ה טוב. היינו בבית.. הוא כרגע עושה הכלללל שיהיה לי טוב.. קשה לי עם זה כי כל כך רוצה להתמזג עם ההרגשה.. אבל זה קרה אינספור פעמים בהם נהניתי מהרוגע ואז שוב מפץ גדול.. איך אפשר כך?!?! לא יודעת. אין לי תשובות. אבל נהניתי מהשלווה והחיזורים אך אמרתי לעצמי לא ליפול שוב.. לא ככ מהר.. אבל כן קיבלתי את הדברים שלא ירגיש קרירות.. החזרתי גם.. מעט.. הילדים היו נהדרים. איפשרו לי להתפלל ואף לנוח!! שמרתי שבת וחג במלואם!!!!!!! הלוואי שאזכה למצא את עצמי ופחות להישען על צרכים.... שמחה לשמוע שהיה אצלכן טוב. עמוס וטוב.. חטולית התכוונת כביטוי: נפלה מהרגליים או באמת חלילה? אני פה אתכן.. תודה על ההתעניינות יקרה!! מיכלי מה עם חמותך? הכאב עבר קצת? החגים אכן עמוסים וישכיחו את המפגשים שממילא היה נוצר הפסקה בהם... נקווה ונאמין שתמצאי בךכוחות לנוח ולאפשר לעצמך את הכוחות מבפנים שלך גם אחרי "שעות העומס".. אוהבת ומאחלת רק טוב מתמודדת

02/10/2019 | 00:21 | מאת: מתמודדת

שמחתי לשמוע שבעלך היה לצידך ועזר.. קראתי את זה איפשהו בשירשורים האחרונים שרשמת .. תנוחו.. מחר את צמה? אני עוד לא החלטתי.. בעיקרון אין לי בעיה עם צום.. אבל כיוון שאני שוקלת מעט ככ והתחלתי מעט לאכול אולי לא כדאי שאחזור לצום..אלא לשמר עליה במשקל.. (מה יהיה בכיפור?! :| ) בשורות טובות ושיהיה צום מועיל וגאולה במהרה...

02/10/2019 | 10:59 | מאת: חטוליתוש

כן כתבתי שאמי נפלה מהרגלים מרוב עייפות לא נפילה פיזית ..למרות שזה היה די קרוב למציאות כי האורחים הלכו לישון ..עייפות.. ג'טלג..פער שעות של עירות ושינה משם לכאן.. אז הם ישנו ואמי שסובלת מכאבי גב איומים גם בגלל העקמת שיש לה בעמוד השידרה וגם בכלל..אשה בגילה כבר לא חייבת להיות כל כך הרבה שעות על הרגלים.. למעשה אף אחד מאיתנו לא מרגיש טוב גם אחי סכרתי..אם הם צמו היום..לא יודעת.. אני לא צמה בגלל הסכרת..ובעלי אכל בבוקר לפני שיצא לעבודה כדי שיוכל גם לצום למרות שגם הוא סכרתי.. ואת ילדתי האהובה ..לא צמה מספיק במשך כל השנה כדי שתצומי גם בכיפור ?? זה ממש סכנת נפשות... מאמינה שאעשה ככל יכולתי לצום בכיפור..מקסימום מותר מעט מים ומעט מזון שלא יעבור את כמות הברכה נראה..עדיין לא סגורה על כלום..בנתיים יש שבס ..מנוחה ..ו..אחרי ..המבול..חחחחח אוהבת אותך חטולית

02/10/2019 | 11:04 | מאת: חטוליתוש

וכן..שכחתי... ישר כוח על שעמדת ולא נפלת בפיתוי שלו ... והצלחת לשמור שבת וחג וואווו גדול ..נהדר הלוואי שזה יהיה התחלה של משהו טוב לפחות נפשית עבורך ..כי זה גם עבור הקטנים.. נהדרת שלי אוהבת אותך חטולית

02/10/2019 | 13:22 | מאת: מתמודדת

אכן לא פשוט. מקווה ממש שתעשו עצירה כעת ותתאזנו גופנית ונפשית... שמחה לשמוע שאת שומרת על עצמך היטב מבחינת הסוכר.. מקווה שגם כולם אצלכם.. שמרי עלייך ומקווה שתמשיכו להנות יחד בביקור הקצר ארוך שלהם בארץ... אגב, אני ממתי עד הרגע. עכשיו פתחתי את הצום.. יהי רצון שנגאל!!! והצומות יהפכו לימי חג ולתחית המיתים

02/10/2019 | 13:28 | מאת: מתמודדת

לא יודעת מה יהיה.... מבולבלת בעיקר!!!! כל כך רוצה לשכוח הכל... ולהכנס לשגרה... הרי אחרי כל מה שהיה הוא (אני מקווה) יפסיק לבעוט ולהשות דברים לא נעימים .. אבל יש פה בעיתיות.. שהיא חוזרת כל הזמן.. ואני כל הזמן מבליגה..השאלה מה נכון.. בקיצור מבולבלת מלאה במחשבות.. לפחות כרגע לא חנוק כי הוא זה שמסתובב סביבי ודואג ואכפתי ומפרגן ואוהב וכד.... מצד שני זה בדיוק הקושי פעם כך פעם אחרת.. וכן, להמשיך לומר כמה קשה מתי שהוא פתאום מלאך זה נוראי עבורי.. לא קל לי לומר מילה אחת מולו.. איך הטיפול ימשיך ?! אני בולעת את המילים ש'טוב' ........... מקווה שאתחזק ולא אפול הפעם (בכמה מקסים שהוא) להשתכנע שטוב כל עוד לא ניגע בכל הקשיים.... יום טוב מתמודדת

האם בבדיקה גופנית של עקמת אצל אורתופד (מהסוג שצריך להתכופף בה ולבדוק סימטריה) יש צורך להוריד חזיה בשביל לבדוק את סימטריות החזה? השדיים שלי פוזלים החוצה אבל החזיות שלי תמיד מסתירות את זה. יש צורך להוריד מכנסיים? בגלל הסימטריות של האגן והרגליים. גילו אצלי בעבר שיש הבדל קטן באורך של הרגליים שלי. אמא שלי תלווה אותי, אבל היא אמרה שאם הרופא ידרוש להוריד חזיה ולא יאפשר לכסות את החזה מקדימה עם בד רפוי כלשהו, היא תהיה בצד של הרופא ולא בצד שלי. הבדיקה ממש נחוצה לי מצד אחד, מצד שני שמעתי על רופאים אסרטיביים שאמרו שאם המטופלת לא מוכנה להתפשט, הם לא מוכנים לערוך את הבדיקה. מה מותר ללבוש? גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון. אין לי בעיה לקנות מכנסונים או תחתונים בגזרה אחרת או מדבקות לפטמות או מה שדרוש. זאת לא בעיה של כסף. בבקשה תעזרו לי כי התור הולך ומתקרב.

היי, אם אמא שלך איתך ואת מרגישה איתה בנוח אז בסדר..הבדיקה אינה אמורה להיות פולשנית, אני מבינה שאת מתביישת, אך הוא רופא שראה כבר הרבה וצריך לבדוק..אין ברירה וטוב שאמא שלך לצידך. בהצלחה.

אני חושבת שלא הבנת אותי. מה שרשמתי היה "אמא שלי תלווה אותי...אם הרופא ידרוש להוריד חזיה ולא יאפשר לכסות...היא תהיה בצד של הרופא". לא הבנתי גם את הדברים שלך. אילו בגדים צריך להןריד לפני הבדיקה אם בכלל?

לא יודעת מה צריך להוריד לבדיקה...את כותבת בפורום של נפגעי תקיפה מינית...אז חשבתי על בושה. למה שאמא שלך תהיה בצד שלו ולא בצד שלך?

כי אמא שלי חושבת שלרופאים מותר הכל ושהם יכולים לומר לי להתפשט גם אם זאת הטרדה מינית ואני צריכה להסכים לזה

היי בת 19.. הייתי אין ספור בבדיקות של עמוד השידרה אצל רופאים בכל מיני זמנים ..וחוץ מאשר להוריד חולצה לא נדרשתי להםשיט שום פריט לבוש אחר גם לא חזיה... נכון שזה מביך..אבל אם תידשי להוריד גם חזיה מה שלא מחייב...את בהחלט יכולה לדרוש לשים סדין שיכסה את מערומיך..או לשים בחזית הגוף את החולצה שהורדת ולכסות עצמך כדי להיות לא מובכת ..ואם אימך תגיד משהו שלא נראה לך...תעמידי אותה במקום !!!! אין שום סיבה שבעולם שתהי עירומה מעבר לפלג גוף עליון עד כמה שניתן..גם פחות !!!! חטולית שנה טובה ובהצלחה

אמא שלי אמרה שאם אנסה להתווכח איתה, היא תלך. ואם אני אשתמש בחולצה, זה לא ישנה את צורת היציבה שלי? גם מבעד לחזיה קשה לראות, אבל אני חושבת שהחזה שלי פוזל החוצה כפי שאני רואה במראה במקלחת

תקשיבי חמודה עקמת בעמוד שידרה נראית בעין רגילה גם בלי להוריד חזיה... והיה ו..הרופא ידרוש להוריד גם חזיה שמכסה את פלג הגוף הקידמי..ובכלל לא מפריע לראות את הגב..פשוט דברי עם הרופא..תסבירי לו שזה מביך אותך להיות עירומה ואת מבקשת רק לכסות עצמך מקדימה..אין שום סיבה שבעולם שהרופא יתנגד..ואם אימך תתנגד..שוב .דברי עם הרופא..אין סיבה שתהיה שום בעיה.. ובכלל לא מבינה מדוע היא מתעקשת על דבר כזה.... אל תתני לה לעשות לך מניפולציה מיותרת... בהצלחה חטולית

אמא שלי מאוד עקשנית. וגם יש פה מלכוד 22 פעמיים. בפעם אחת, אם הרופא מתעקש שאני אוריד חולצה, איך אני אדע אם זה חלק מהבדיקה או ניסיון להטרדה, ובפעם השניה, אם אני אסכים להוריד חולצה זה נחשב להטרדה אולי, ואם אני אסרב, הוא יפסיק את הבדיקה ויכריח אותי ללכת

אין שום בעיה להוריד את החולצה כי הגב מאחור ומכוסה בחולצה...אפילו חובה להוריד את החולצה.. תגידי לרופא שאת מכסה עצמך מלפנים אין לו סיבה למנוע ממך יתכן ונעקמת יורדת עד עצם הזנב..ואז אולי יוריד מעט עד לתוסיק את הביגוד התחתון מקובל ואפילו גםהכרחי אין בזה שום הטרדה מינית זה רק לצורך בדיקה יותר ויזואלית כדי לראות עד איפה העקמת יורדת מבינה את ההסתגיות שלך אבל קחי בחשבון שבלי בדיקה יסודית לא תוכלי לקבל טיפול יסודי שיעזור לך בהמשך ובכלל נראה לי שמי שבעייתית זו אמא שלך ..שלא מבינה אותך..למה היא ככה ?? חטולית

כי היא חושבת שלרופא מותר הכל ואם הוא אומר להתפשט אסור להפעיל שיקול דעת ולהסכים לכל מה שהוא אומר

ואת אומרת שחייבים להוריד חולצה ומכנסיים?

חולצה חייבים כדי שיוכל לראות את כל הגב מלמעלה עד למטה לפחות עד עצם הזנב וכן..תבקשי לכסות עצמך עם החולצה שלך ..עדיף שתהיה די גדולה לכסות מה שאת רוצה לכסות שתרגישי הכי נוח שרק אפשר חטולית

אז גם חזיה צריך להוריד?

לא התבקשתי להוריד חזיה אבל אם העקמת יושבת בצורה שהחלק האחורי מסתיר אז יתכן שכן תצטרכי להוריד בכל מקרה תהי מכוסה מלפנים כולך חטולית

אבל אם אני מכסה את החזה זה לא משנה לי את היציבה לאותו רגע?

את יכולה לעמוד ישר גם כשאת מכסה את עצמך הרופא צריך לראות את הגב ואם הכיסוי יפריע לרופא אז תגידי לו שאת מתביישת להיות ערומה לא נראה לי שיהווה בעיה בדרך כלל זה לא בעייתי הרופאים מתחשבים בנבדקות מה גם שהם עצמם פוחדים מתביעות על ... מתי הבדיקה שלך ? חטולית

ב6.10. אבל אני אצטרך להרים ידיים בשביל לכסות. חוץ מזה מה אני אעשה אם הרופא לא ישתף איתי פעולה ויגיד לי ללכת אם אני לא מסכימה לתנאים שלו?

הרופאים בדרך כלל משתפים פעולה עם הנבדקות נסי להרגע זה לא יכול להיות כל כך גרוע לדעתי.. מספיק שאימך לא תתערב חטולית

מה זה אומר? שהוא יסכים לבדוק אותי בתנאים שלי או שהוא בכל זאת יפסיק את הבדיקה אם לא אסכים ?

03/10/2019 | 09:10 | מאת: חטוליתוש

מאוד מקווה שלא יפסיק את הבדיקה ושהכל יעבור בקלות אם תרצי ..תעדכני.. אשמח לשמוע ממך אייך עברה הבדיקה חטולית

תודה על התמיכה. הבדיקה היא מחר

29/09/2019 | 17:04 | מאת: מכל

יקרות! שתהיה שנה טובה ובריאות איתנה. בריאות הנפש ובריאות הגוף. שנדע להשתמש בכלים שרכשנו לטובתינו ולטובת הסובבים אותנו. אוהבת, מיכל

02/10/2019 | 00:03 | מאת: מתמודדת

מתוקה את שנה מבורכת אמן

27/09/2019 | 16:14 | מאת: חטוליתוש

למעשה הם הפתיעו את כולנו בגדול היו אמורים לנחות רק בשעות אחר הצהרים אחרי 18.30..אבל אמי התקשרה אלי בשעה 14.30 בשמחה גדולה ובישרה לי שהם כבר כאן ואפילו כבר אכלו צהרים ביחד בעוד אני ובת דודתי המקסימה שאותה אני הכי אוהבת בעולם ומעריכה אותה מדברות בווצאפ ושואלות ומבררות זמני נחיתה והגעה..בלי לקבל שום איפורמציה ..הם כבר אכלו צהרים..וגיסתי כבר הלכה לישון.. מרוב הפתעה לא ידעתי אייך להגיב כי אני כולי עדיין בתוך כל הבלאגן של הכביסה שצצה לי ..ששכחתי ממנה..והנקיונות...מה עושים עכשיו.?? בת דודתי ישר קפצה..תסםרי עד 10 קחי אוויר ותנשמי עמוקקק הם לא בורחים לשום מקום ..תסיימי את מה שרצית לעשות ..לכי לנוח שעה ואחר כך תלכי.. אז חוץ מלנוח..עשיתי כעצתה..וטסתי אליהם..והתברר שלא היה להם קו לשיחות חוץ מהפלפון..גם לא ווצאפ ..כי שכחו להודיע שם..שהם צרכים קו לחול.. כל המתח ירד כמו גשם קר..אבל מרגיע משהו..העיקר שהם בסדר ואז התחלנו לברר אייך עוזרים להם..משהו שאני אף פעם לא מתמצאת..פלפונים..רק הבן הצעיר שלי שמתעסק הכנתי קפה לכולם..וישבנו לדבר..אחי בנדם חם ואוהב חייכני כמו תמיד..הערתי את גיסתי עם חיבוק ונשיקות שתבוא לשתות קפה הזמן טס כמו טיל ותוך כדי גיסתי התחילה להוציא את המתנות שהביאה לנו. ..הרגשתי מאוד לא נעים כי ידעתי שמצבו הכלכלי של אחי לא משו.. ואז סיפרה על הירושה שקיבלה..שמחתי כל כך בשבילה.. וגם הבנתי מאיפה הנדיבות הרבה על כל המתנות..טוב..מה אכפת.. הנושא של הפלפונים עדיין לא סודר אבל לפחות הצלחתי דרך הפלפון שלי להביא את הבנות של אחי לדבר עם אמא שלי ששמחה נורא והתרגשה נורא.. כך נשארתי עד 21.00 בלילה איתם שיאכלו גם ארוחת ערב וחזרתי הביתה עייםה מותשת גם מהעבודות שלא סיימתי..וגם ריגשית מהפגישה איתם.. משהו בתוכי לא רגוע..לא טוב..לא יודעת לתת לזה שם.. בעלי דווקא כן דיבר איתם בטלפון בשמחה רבה והיום כשהגענו לבית אימי ..אחי וגיסתי מתארחים אצלה..שוב הוא התחיל עם פרצופים אייך אפשר להנות כשכל הזמן משהו מעיב על המצברוח ? מרגיש לי שהאורחים די מרוחקים ממני..אולי בגלל שלגיסתי יש עכשיו כסף..והיא ..קצת לא מה שאני הרגשתי..לא יודעת..כסף משנה בני אדם !! ימים יגידו.. זהו להיום.. בברכת שבת מבורכת לכולנו אסיים אוהבת המון חטולית

29/09/2019 | 17:05 | מאת: מכל

מרגשששששש, תהני מכל רגע!!!! שנה טובה.

01/10/2019 | 23:59 | מאת: מתמודדת

כל כך טבעי להרגיש בליל של רגשות לאחר פרק זמן כה רב בו לא התראיתם הציפיה להיפגש מול זה שהבנתם שהם כבר אחרי ארוחת צהריים אצל אימך וודאי צובטים בלב.. ומעלים תהיות... אך מבינים את המצב.. כדי לא להעלות חיכוכים.. שמחה שאחיך נשאר חם (ודובוני?!) שמחבק חיבוק חם ועוטף... וגיסתך.. כל הכבוד לה/ם שהביאו מתנות לביקור להעריך ולשנה החדשה... נהניתם מהם? קלעו? היה מוצלח? אני בטוחה שהמפגש קצת טילטל בעניין הירושה... שמחה בשבילם שזה סידר להם את המצב הכלכלי שהיו בו קודם.... מה עם בעלך? נשמע שהוא חמוץ קצת... עם המשפחה שלו הוא פחות קוטר? כי מול שלך; אחיך והכלה של הבן שלכם הוא נשמע מצוברח....?! בכל אופן, איך עבר החג?? גמר חתימה טובה ו

25/09/2019 | 14:10 | מאת: חטוליתוש

היום הבן שלי הצעיר עשה לי הפתעה מאד נעימה בא לביקור עם החברה שלו.. היא מאוד עדינה ..ורגישה..אמא ל..2 קטנים..( כן גרושה ) אבל לא אכפת לנו כי היא עושה אותו שמח ומאושר..אז למה לא..!! דיברנו ..צחקנו..היא מבררת לבעלי על כל דבר שהוא צריך..מבחינה זו מאוד עוזרת..על הדרך ..כבר לקחו אותי לאמא שלי עם על הסלים של ההכנות שכבר עשיתי והקפאתי לחג..וישנם גם כאלה שמוקפאים ועדין צרכים בישול..הסימנים של ערבי החג.. אצל אמי לא הייתי צריכה לעשות כלום משום בחינה כי היא והמטפלת שלה כבר יומיים מבשלות..איזה כייף!! לשם שינוי לא עשיתי היום כלום חוץ מאשר לאכול איתן צהרים ...וחזרתי הביתה..לא שאין לי מה לעשות בבית..ח.ח.ח. לא חסר.. אתמול התקינו אצלנו תריסים חדשים במרפסת הגדולה..בעל הדירה שילם לא אני..אחרי כל כך הרבה שנים שאני גרה כאן בשכירות ..מגיע לי..וכל האבק שניקיתי אתמול..לא מספיק..שלא לדבר על הליכלוך שטיאטאתי.. היום אחרי שאנוח קצת אמשיך את מלאכת הנקיון..ויש גם המון חולצות לגהץ ..כן..של בעלי..גם של עבודה..וגם לחגים.. טוב שכבר סיימתי לשבוע הזה עם הכביסות.. ואחי וגיסתי..כן..מחר.. ב.ה.ב.נ . נוחתים לקראת אחר הצהרים.. מחר יהיה יום יותר עמוס..גם ריגשית..וגם בכלל..כבר מתה לחבק את אחי..יש לו חיבוק דובי..הוא גם נראה כצת כזה....וגיסתי..המקסימה..שאותה אוהבת כמו אחות אמיתית..וואוווו ואתמול בלילה ישנתי. כן..רושמת לפני ..כי עד הפעם הבאה.. ילדתי האהובה..ג'ינג'ר..נהדר להצתננות שלך..גם בלי רופאה..בתוך כוס התה שלך..גם מחזק חיסונית..אני קונה אותו מסוכר ואוכלת אותו במשך כל יום כמה חתיכות וזה עזר לי להפסיק את הטיפטוף מהאף..אולי תנסי גם את.. אוהבת אותך עד סוף העולם ובחזרה ומאחלת לך רק את הכי הכי טוב שקיים.. חטולית

25/09/2019 | 14:25 | מאת: מכל

ב"ה כייף לקרוא אותך!!!! ממש! את נשמעת הרבה יותר רגועה למרות הלחץ של החגים. יש דברים טובים ואת רואה אותם!!! אלופה! וואו..מטפלת של אמא כמה כייף שיש כזו! בוודאי מוריד ממך הרבה. מחר בעלי יסע להביא אוכל לשבת לחמותי. וקצת לחג בהקפאה. קשה להכין הכל טרי...נצטרך להסחב עם הכלללל. נקווה שיעבור בקלות. אני בעד להיות אחריי כיפור לפחות...הולך להיות לא פשוט. בהצלחה לכלנו עם החגים.

25/09/2019 | 15:21 | מאת: מתמודדת

איזה כיף ממש לקרא אותך.. זו הודעה שניה.. שרק ישתפר ותמיד יהיה טוב!! מאמוש.. ראשית שמחה שיש מטפלת שדואגת כך לאימך ומפחיתה ממך עול.. שנית, שמחה לשמוע שהבן הצעיר מצא בת זוג שמתחבר אליה.. ולילדיה.. ושהיא טובה לו. ומסיבה לו אושר. ולבעלך דואגת כך שאני מניחה שבעלך התחבר אליה.. ואף את אוהבת את העדינות.... שמחה שנחת. ושישנת!!!!! סוף סוף ... הלוואי תצליחי למצא עוד לילות טובים.... מחר עוד שמחה... אחיך והגיסה מגיעים.. כמה כיףףף תהנו תבכו תבלו ותשלימו פערים.. תהני מחיבוק הדוב... תה עכשיו.. קצת סיוט בחום... אבל נראה מה אעשה בינתיים חיה על אדוויל ונרוסין חייבת לדאוג לעצמי... לא עושה זאת...... גם לא ככ אוכלת שוב.... תודה על הדאגה.. אוהבת אותך

25/09/2019 | 15:53 | מאת: חטוליתוש

אכן כן רואה הכל ומברכת על.. כן..מטפלת נהדרת אין ספק..וכן..הפעם החלטתי שאם הן רוצות לעשות את הבישולים בלעדי..אין בעיה בכלל..!! ועדיין לא סימתי כי יש דברים שעושה אותם רק ביום ראשון..כמו מרק כבש עם כדורי בשר כבש..ואת כל הסימנים של החג.. ועוד תוספות ..קציצות דגים..ועוד אבל הכל בסדר..וכן..הם כבר על המטוס מניו יורק לארץ.אז מתרגשת.. ומיכלי מאמי מתוקה שאת.. את עובדת קשה השנה בגלל מה שקרה לחמותיך..מסכנה..אייך היא עם הכאבים ? יש משהו שעוזר להקל ?? כל הכבוד לך על כל מה שאת עושה !! אשת חיל מי ימצא....!! את !! לא מובן מאיליו.. נכון ?? גאה בך כל כך ..!! חטולית

25/09/2019 | 16:05 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה כן..ברגע שקצת מהלחץ יורד ועדיין אין איזון של רגיעה אבל כן יש שמחה גדולה שמתפרצת בכל הכוח כי הם כבר על המטוס לניו יורק.. נשמה ..לא חייבת לשתות את התה חם..שיתקרר אפילו במקרר..העיקר הג'ינג'ר..חתיכות או מרוסק על פומפיה...בתוך התה.. ואייך תעמדי על הרגלים בלי כוחות ?? אכלי מעט כל םעם אבל אכלי כדי שלפחות הקטנים יראו שאמא מתאמצת עבורם..את הרי יודעת שהם מרגישים הכל גם בלי לדבר..ועם מי יהיה להם לדבר אם תיפלי מהרגלים ???? פליז מאמי..קחי את עצמך בידים למענם חטולית

26/09/2019 | 06:41 | מאת: מתמודדת

בוקר טוב איזה כיף אורחים מחו"ל במיוחד שזה משפחה... איך עבר הלילה? יפה שאת לוקחת את הדברים בקלות.. בטוחה שיצא טעים ומוצלח.. לגבי... ה יעזור לי........ שאגיע לתובנות מהר.. ממילא דברים יתקדמו... שיהיה יום טוב. אמן.

26/09/2019 | 08:36 | מאת: חטוליתוש

בוקר אור נשמה הלילה עבר בסדר..שמתי לב שאני צריכה להיות עירה יותר שעות מהרגיל..כדי לצבור עוד עייפות ..ושתיתי משקה אלפרו אורגני שזה פרווה ..עם כמה חתיכות של ג'ינג'ר ביחד ..עשה לי כנראה מספיק טוב כדי לישון ...וואוווו לילה שני ברצף ..ישנתי ...לא מאמינה... חייבת לעצמי לפחות להשתדל לקחת הכל בקלות עד כמה שרק ניתן כי הלחץ מוציא אותי מהאיזון...וגורם לי לרגשות קשים ..ולא יכולה בגללם לתפקד ועד הלילה כשיבואו האורחים בנתיים..אני אצלי בבית ..מכינה את הבית גם לשבת וגם לחג כי לא אהיה כאן כמה ימים ..למעט..הכנת חלות ... יפה שלי ..השם יתברך עוזר גם עוזר..אבל גם את צריכה לעשות את החלק שלך בענין.. ללכת לטיפול נגד כל מה שאת מרגישה לא טוב..!! כן..אם צריך גם בימי שישי..או אולי במיוחד בימי שישי ..אל תוותרי עליך יפה שלי..כשאת לא מטפלת בעצמך ..את גם פוגעת בעצמך..מאוד קשה !!! ולתובנות..כך או כך..כבר תגיעי כי אי אפשר לדחות את הבלתי ניתן יותר לדחיה...ואי אפשר לא לקחת החלטות .. יודעת שזה קשה ..אבל גם זנ מחכה רק לך שיהיה יום טוב יום של החלטות נכונות ..💞💞💞💞... אוהבת אותך חטולית

שמחה ממש!!! תודה להשם... שתמיד תצליחי לישון ולהתמלא בכוחות מחודשים.. גוף ונפש.. אם המשקה עוזר אולי באמת כדאי מידי פעם.. אחרי הכל זה גם בריא.. ברוכים הבאים לאח.. אירוח נעים.. בהצלחה באפיה ומאחלת שתצליחי למצא את האיזון והשלווה לגביי, אמן לברכות.. אך מרגישה שאני בתהליך הרס עצמי... נכנסתי לזה חזק... לא מצליחה להתנער....... מקווה שאצליח.. ושלא יקרה משהו מסעיר שיתן לי התנערות.. אל תפחדו.. אני מוקפת באנשים.. אימי המטפלת הילדים חברות.. אבל הגוף איבד את הנפש.. מרגישה את זה מוחש...... מקווה שלא יטלטל אתכן מה שרשמתי.. גל שכנראה אצטרך לעבור..... בהצלחה בהכנות מתמודדת

מתמודדת אהובה זה לא ענין שאת מטלטלת אותנו במה שאת כותבת אפילו אם אגיד שזה מאוד מדאיג עדיין המילים לא מספיקות .... חייבת להתעשת נשמה כי את במסלול רעעעע מאוד ואפילו שנמצאים לידך ..הם אינם רואים אותך..ולא את הדרך ההרסנית שבה את מדרדרת..מפחיד !!! לא כותבת היום על הפגישה עם אחי וגיסתי כי עייפה מאוד ואין כוח..מרוב רגשות לא מסוגלת להביע את עצמי בצורה נכונה כי הכל כזה ביחד ...אחד בתוך השני... צריכה קודם להרגיע..אולי יותר מאוחר.. בנתיים ביי חטולית

אין לי כל כך איך להגיב לדברים... 😣 נשמע משהו קצת עצוב? מופנם? ציפית והתאכזבת? איתך בבליל הרגשות המעורבים.. מחכה לשמוע כשיתאפשר.. ימים עמוסים לפנינו...... בהצלחה יקרה! וחיבוקים...

היי... אכתוב בפרטים אולי כשממש אתפנה..כרגע אשתף שזה היה היום. וממש מצחיק שהיא קנתה לי בדיוק את אותה המתנה. חחחח היא קנתה לי מחברת מהודרת ואמרה שחשבה עליי כשהייתה בחופשה. אני בשוק!! הייתה בחופשה מצאה מחברת מיוחדת שהזכירה לה אותי עם כיתוב מבחוץ שהתאים...יש על הכריכה משפט( לא משנה מה אבל מדהים!) והרי אני נתתי לה מחברת עם כיתוב שמה ועט כזה...בנוסף נתתי לה מילים שנכתבו בחודש האחרון. כמה דברים מרגשים נאמרו...בכינו ביחד!!!! ממש בדמעות היא בכתה...מעולם לא ראיתי אותה כך!!! זהו בנתיים. נשתמע

25/09/2019 | 09:02 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי נשמע מרגש כל כך סגירת מעגל מושלמת ו..מילים..תמיד עושות את זה יש לך המון זמן לעכל ..ובטוב חיבוק מאמי חטולית

תודה חטולית...היו הרבה מילים. גם בע"פ גם בכתב. ואשמור אותן לעד. וגם קבלתי חיבוק מכל הלב 🤗😍 היא מופלאה! והחמאתי לה המון!!!! ואני באתי אליה וקבלתי הנחה..הייתה מחווה מאוד יפה מצידה בעניין הכספי. ..כי מי יכול להרשות לעצמו פרטי???? בקיצור היא מדהימה!!!!

25/09/2019 | 15:11 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק!!! איזו התרגשות נשמעת מדברייך... היא אכן נשמעת מטפלת מוצלחת במיוחד שהצליחה להוביל אותך במסע החיים לתת המון כלים ואף לשחרר עם המון אמון. התרגשתי איתך שזה גם בא מצידה כלומר, מתנה (כשהייתי בחופשה..) וכיתוב ואף דמעות... קטע שחשבתן על אותו דבר.. ודאי הגעגוע יהיה.. בטוחה שתדעי להסתדר איתו .. אוהבת אותך. מאחלת המון הצלחה בדרך העצמאית 😉 בהצלחה בארגונים לחגים.. בריאות. וזהירות עם הגב... לחמותך עם השבר... ורק רק טוב!!! באהבה..

מתמודדת יקרה! תודה..בהחלט היה מרגש... הרגשה מוזרה קצת..ימים יגידו. תשמרי על עצמך! את זקוקה לכוחות האלה! ואוכל זה גם כח...מקווה שתמצאי את הכח. איתך. תרגישי טוב.

תודה מיכלוש.... הלוואי ואמן.. מתמודדת

24/09/2019 | 14:57 | מאת: בחורה

חברה שלי התמוטטה בקניון הומה אדם ורק אחרי שוק מדיפברילטור חזרה לעצמה. היא סיפרה לי שאילו שטיפלו בה לא היו פרמדיקים או רופאים, וכשהיא חזרה לעצמה היא ראתה מעגל של אנשים מקיפים אותה, גברים ברובם. כשכולם התפזרו מי שהציל אותה סיפר לה מה קרה. חברה שלי אסירת תודה שהיא חיה ולא לוקחת את זה כמובן מאליו. פיזית היא כבר בסדר אבל רודף אותה המעגל של האנשים שצפו בה. אמרו לה שהפשילו את החולצה והחזיה שלה. הטראומה הזאת, חוסר האונים במצב כזה רגיש, הפחד שאולי הפיצו והכעס שאנשים בהו בה כאילו זה בידור או הצגה, רודפים אותה. זה קרה לא ממזמן. היא הייתה לא רוצה שחבורה של גברים יסתכלו עליה במצב כזה ויבהו בה או יצלמו. גם אם אין מה לתבוע את הפרמדיק עצמו, עדיין יש חשבון לא סגור עם מי שצופה בזה בתור הצגה או חושב להפיץ. היא מרגישה שזאת הייתה מציצנות. איך לעזור לה- גם בהתמודדות האישית, וגם מול גופים ציבוריים ומבחינה משפטית? אולי לפנות לח''כ בבקשה לניסוח חוק?

24/09/2019 | 20:54 | מאת: מכל

היי...באמת מצב לא נעים. אבל אני חושבת שבתור חברה את יכולה רק להקשיב ולהיות שם בשבילה. אפשרי להציע לה ללכת לטיפול פסיכולוגי לעבד את הדברים. יש היום טיפולים קצרים וממוקדים שיכולים לעזור. בכל מקרה פה כותבות רק בנות שנפגעו....אין מענה מקצועי. למענה מקצועי את יכולה לפנות פה בדוקטורס לפורום פסיכותרפיה או פסיכולוגיה קלינית ששם המענה יהיה רק לאחר החג.

24/09/2019 | 21:00 | מאת: מתמודדת

לא יודעת קצת התבלבלתי או היה עמוס לי מה שרשמת... מקווה שתמצאי דרך.. הגבתי רק כי אם אני הייתי כותבת הייתי מחכה לתגובה כלשהי.. צר לי שאיני ממוקדת בעיצה.... מאחלת רק טוב ובריאות.. זה מה שאני יכולה לתת מעצמי במצבי כעת.. היום.. הרגע.. ; התייחסות.. בהצלחה!

25/09/2019 | 13:03 | מאת: חטוליתוש

האמת שזו סיטואציה מאוד מביכה..מאוד קשה..כלומר ..המחשבות על שראו בעירום... הייתי מנסה לעזור לה להתמקד בהצלת החיים שלה כי זה מה שהכי חשוב !! מאין לדעת שצילמו ? נשמע לי קצת תמוההה וכן..אנשים תמיד מתגודדים לראות כשמשהו רע קורה.. סקרנות טבעית לדעתי....כי זה קורה תמיד..ולא חייב להיות על רקע מציצני.... ולא פעם..קורה שדווקה אלה שמתגודדים ..גם עוזרים בשטח.. אז נסי אולי להראות לה שיש שני צדדים למטבע..והחשוב בינהם זה הצלת החיים שלה מקווה שיעזור.. חטולית

25/09/2019 | 17:02 | מאת: בחורה

תודה רבה לכן, אבל האם יש משהו מבחינה משפטית שניתן לעשות?

26/09/2019 | 00:16 | מאת: חטוליתוש

לדעתי אין מה לעשות כי לא היתה שם שום כוונה לפגוע מראש אלה רק להציל חיים ועל זה אי אפשר לתבוע כלום מאף אחד... חטולית

26/09/2019 | 20:47 | מאת: בחורה

כמובן שהיא לא תתבע את מי שהגיש לה עזרה ראשונה. אבל מה עם מי שהסתכל שם בצורה לא הולמת?

20/09/2019 | 16:24 | מאת: חטוליתוש

מאחלת לכולן שבת נעימה שבת מנוחה..הרבה מנוחה שבת רגועה..לגמרי רגועה שבת עם אנרגיה שעולה ומחזקת את הגוף וגם את הנשמה שבת עונג כמו שרק שבת יכולה להיות בהמון המון אהבה חטולית

22/09/2019 | 02:15 | מאת: חטוליתוש

וכאיה למוצש עדיין עירה למרות שהסתובבתי כמו עוף בגריל כבר למעלה משעה המוח טוחן מחשבות בלי סוף מלאה בדאגות.. למרות שבעלי מאוד מנסה להקל עלי ... וכן השבוע כבר הם מגיעים ב"ה בלי נדר ...התרגשות לא קטנה ..וגם המון דאגות.. כאלו ..שלאן שאני מסתובבת כל הזמן רק חושבת על אייך יהיה ..ומה נגיש..וכמה צריך להכין מכל דבר..לא פשוט בכלל וכננסתי למייל שלי כדי לראות אם ישנן הודעות חדשות ..כבר המון זמן לא נכנסתי וגליתי שהמייל שלי כבר לא קיים..נמחק !!! גם ביאס אותי כי רציתי לכתוב שם לחברות ותיקות שלי ברכות מקדימות לראש השנה ..לברך אותן...ובלי הכתובות שלהן..למי אכתוב עכשיו..?? אאוווף ..

היי..ממש מבאס. אין לך מספרי טלפון? בכל מקרה מוזר,שמייל נמחק? ותחזיקי מעמד! תהני מהפגישה עם אחיך. תהנו מהביחד! גם אני כל הזמן חושבת איך אבשל לשבת פלוס חג לכלם ..המון עבודה. ולהזהר על הגב!!!! בהצלחה.

22/09/2019 | 15:23 | מאת: חטוליתוש

המייל כנראה נמחק בגלל שלא נכנסתי לשם אולי שנה ויתכן שגם לא זכרתי את הסיסמה שלי אז כל הזמן כתב שכבר אי אפשר גם לשחזר את הכתובת שלו וזהו עכשיו אעלץ לפתוח מייל חדש ולהתחיל הכל מחדש הזכרון שלי הוא לא הצד החזק שלי באסה לי תודה על החיזוק שלך יום טוב חטולית

22/09/2019 | 21:58 | מאת: מתמודדת

איתך..

23/09/2019 | 20:32 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי מה שלומך אייך את מרגישה ?? מה קורה ..בכללי..ובכלל את חסרה לי מתוקה תודה חטולית

23/09/2019 | 20:41 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי משאירה כאן את פרטי המייל שלי למקרה שתחליטי שאת רוצה להיות בקשר במייל Dorit.israel64@gmail.com חטולית

24/09/2019 | 14:45 | מאת: מתמודדת

מצב ביש.. היום נטולת כוחות... ועם כל זה כעת חזרתי מהעבודה ב"ה היה מוצלח... מה יהיה כבר .... בנוסף, הצטננתי.. או שמטפטף בלי שליטה או לא יוצא.. נראה לי סינוס... כי כבר זה מגיע לעיניים.. כלומר הכאב מתפשט בראש.. בחצי ראש..😣 מתגעגעת גם. מחכה להגיע למועדים טובים יותר... תודה על המייל.. שמרתי לי.. בעז'ה כשיתרווח יותר... מעריכה מאוד מאוד מתמודדת

24/09/2019 | 18:06 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי מצטערת לשמוע על הסינוסים גמני כבר כמה ימים אף מטפטף..התעתושיות בלי סוף וגם נזלת מעצבנת יש לך טיפול לסינוסים? אני כבר לא שואלת אם תבקרי רופאה לטיפול... שמחה ששמרת לעצמך את המייל.. כשיתאים.. הלוואי ויכולתי להכין לך כוס תה קמומיל שעוזר גם בהצתננות.. ממחר כבר הולכת לאימי להתחיל בהכנות ..כי שבת כבר כמעט כאן.. משתדלת גם לנוח כמה שרק אפשר..וגם זה...כבר מפריע לי לישון בלילה.. אתמול אכלתי קרמבו...שנים שלא נגעתי בגלל הסכרת..אבל לא התאפקתי צחקתי מעצמי שהרשתי לעצמי לאכול קרמבו.. היה יאמי.. כדאי לך גם לנסות אחד ביום לא יזיק לך בנתיים ביי

24/09/2019 | 20:53 | מאת: מתמודדת

היה כיף לקרא אותך.. קצת הביא אופטימיות כלשהי.. אם תשמרי את המנוחות הקטנות לאורך היום, ללילה? האם זה יאפשר שינה לילית טובה? איפה.. מתי אראה רופא?? אין לי משהו בבית לסינוס.. אבל לוקחת אדוויל כל כמה זמן להרגיע את הכאבים.. לפחות עד שישי.... אולי יהיה זמן ללכת לרופא.... המצב ביש.. אבל לפחות זו הזדמנות אחרונה לחיי הזוגיות הנוראים האלו... הפעם עם מודעות... מקווה שאיני עושה טעות!! מה יהיה חטוליתי מה יהיה????? קשה לי כל כך....... החגים תקועים.. איך עוברים את זה?!?! בהצלחה בבישולים לשבת וחג אצל אימך... איך את מתרגשת לקראת בואם של אחיך וגיסתך? לילה טוב יקרה ואהובה!!

20/09/2019 | 09:45 | מאת: מכל

אם אתן במקרה באות לכאן אז יודעת שאתן בוודאי דואגות לאודי שלא סגר שבוע. ובכלל דיברתן על קושי של חופשות שלו.. רוצה לומר שאני מאמינה בו מאוד! ועל כן מאמינה שיעדכן אותנו ויענה אם יוכל. ואם לא יתאפשר לו היום יעדכן כשיוכל. הדאגה מובנת. מאוד מקווה שיעדכן בקרוב. אתכן. מיכל

20/09/2019 | 18:02 | מאת: חטוליתוש

נראה לי שאודי ישאיר פתוח עד שבוע הבא ..עד לפני הנסיעה שלו.. מוזר מאוד..

19/09/2019 | 16:04 | מאת: מתמודדת

מיכלי, כואב לשמוע על חמותך.. יש לה משהו לקחת להקלה על הכאב לפחות?? מתנה מהממת חשבת להביא למטפלת.. שבוע הבא המפגש נכון? כתבת גם את המכתב? וואו מרגש.. לסגור ככה שנה ומעגלים.. ולבקש על שנה מבורכת מלאה בכוח פנימי וחוסן והרבה בריאות... חטוליתי איזה מותק את שאת שואלת ככה.. אין לי מושג מה קורה כל רגע וכל יום.. אוי כמה המצב קשהההה אני ב'ה כן ישנה אך קמה עייפה כאילו לא ישנתי שנים.. הנפש ללא חיות.. וכמובן.. מתפקדת.. מנהלת חיי עבודה בית והורות.... החגים מתקרבים... כמה לא פשוט!!!!!! נראה אולי שאהיה בבית.. מניחה שאם אצטרך עזרה או אפילו מלכאתחילה אבקש מאימי להוסיף לנו מנות ואקח ממנה.. לא אעמוד בזה אם אקח על עצמי גם את זה......... אכן הוצאה כבדה.. איך את מסתדרת? מתי אחיך בא? יהיה עד אחרי החגים? מה עם השינה.. את מנסה לנוח בצהריים לפחות? ואימך..? המטפלת טובה? מה יהיה??? כבר.... בא לי להיות אחרי הכלללל חיבוק אליכן, מתמודדת

19/09/2019 | 18:22 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת היי איזה יופי לראות אותך כאן מוקדם .. הלוואי ואמך באמת תעזור לך בכל מה שרק יכולה..זה גם יהיה המון..במיוחד כשאת בקושי עומדת על הרגלים אני לא ממש מתפקדת..היום עשיתי בדיקות דם למעקב אחרי הסכרת.. לקחתי תרופות לכל החודש עבורי ועבור בעלי..ומשם לסידורים בבנק עבורנו..ומשם גם סידורים בבנק גם לאמי... כל הנסיעות האלה מתישים נורא והחום מתיש ברמות קשות. היו לי עוד כמה סידורים בדרך הביתה ונהיי לי כבד יותר מי.. בבית גם עובדת מאוד קשה רוצה ללהיות כבר אחרי הנקיונות וכל הבישולים וכל השאר..רק שאני נחלשת כי לא מצליחה לישון כמו שצריך העינים כמעט נעצמות לי בזמן שאני מקלידה ..אבל לא מוותרת עליך נשמה יפה שאת כל הריצות והסידורים גם עבור אימי..מתישים ומחר בעלי עובד אז.. לא מצליחה להתרכז כרגע יותר ..סורי מאמי. אולי יותר מאוחר אוהבת אותך נשמה חטולית

19/09/2019 | 19:25 | מאת: מתמודדת

מעריכה מאוד את תגובתך... מובנת העייפות.. מכירה את התחושה.. מקווה שתוצאות הבדיקה יהיו טובות. ומייחלת כבר לנוירולוג.. ושיועיל.. כן.. החום בחוץ מתיש.. במיוחד התיזוז ממקום למקום... כל הכבוד שעשית את הדברים ולא דחית אותם... אוהבת אותך. מתמודדת

בוקר טוב בנות יקרות, חטולית מקווה שכבר תוכלי להרגיש הקלה ולנוח..החגים ממש קשים לכלנו. אני עוזרת כמה שאפשר לחמותי. (שם יותר קל לי לעזור מאשר להוריי, נפשית הכוונה😓) ומקווה שאצלך מתמודדת יסתדר עם בעלך והאוכל.. חשוב שתלכי לדיאטנית אפילו שלכאורה אין זמן זה סדר עדיפויות. אני חשבתי בזמנו שאין לי זמן לטיפול אבל הכרחתי את עצמי כי לא הייתה ברירה. והפגישה נכון. תהיה רק בשבוע הבא. אעדכן. אני מחכה כבר ממש...לסיים. סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר כמובן. סמלי לפני ראש השנה...שבת שלום בינתיים. אגב בפורום השכן אודי לא ענה. מקווה שהבנות שם לא דואגות יותר מידיי או מרגישות נטושות..הוא כתב שיעדר באמצע שבוע הבא. אז חטולית ואם עוד מישהי קוראת. א אני מאמינה שיעדכן בקרוב

20/09/2019 | 13:21 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי לגמרי מבינה את השיקולים שלך להיות אצל חמותך.. לגבי הפורום המקביל באמת דואגת מקווה שהוא מרגיש טוב כי לא אופייני לו להשאיר כך את המקום פתוח בלי לפחות להוסיף את התגובות מאתמול.. הלוואי ולא קרה לו שום דבר רע ב"ה שנקבל רק בשורות טובות מיכלי מאמי כל הכבוד לך ..למרות הכל ..זה לא כמו לבשל בבית שלך עם הכלים שלך במטבח שלך..כך לפחות אני מרגישה כשאני אצל אמי..לא מתאים אצלה אבל כן..כשאחי וגיסתי יגיעו..כבר מהשבוע הבא אני הולכת אליה להתחיל בהכנות ובישולים כי הם נוחתים ביום חמישי בערב..וצריך שיהיו כבר מאכלים לשבת הראשונה מוכנים וחלק עיקרי של ערב חג ראשון.. נחכה ונראה אייך יתפתחו העינים.. בעלי כבר התחיל...אני לא מסכים..ואני לא מסכים.... אז הסטרס כבר מתחיל עוד לפני שהתחלתי לעשות משו.. ביי בנתיים חטולית

20/09/2019 | 13:52 | מאת: מכל

כלנו בלחץ מהחג. מקווה שיהיה כייף עם אחיך וגיסתך. יש לנו גם שבת וגם חג ....חודש של חגים. אז ננסה להפיק את המירב. ומאוד מקווה שאודי יענה לכלנו ושהוא רק עמוס. לא אופייני לו אבל קרה כבר פעם. מקווה שיעלה עוד הודעות שלא העלה..כי אני כתבתי עוד הודעה ולא עלה. שבת שלום יקרות.

20/09/2019 | 14:42 | מאת: חטוליתוש

צודקת גם אני ניזכרתי שזה כבר קרה פעם מזמן כן כן יש לנו המון עבודה החודש הזה עם החגים ובינהם גם עוד שבתות.. שרק יהיו כוחות הגוף והנפש לעמוד בכל הלחצים האלו

17/09/2019 | 02:34 | מאת: חטוליתוש

שוב לא ישינה לא חשוב מה עושה למעשה עושה הכל כדי לישון אבל השינה ממני והלאה כמו שלא מגיע לי לישון מבאס אותי ... ליל מנוחה חטולית

17/09/2019 | 11:20 | מאת: מכל

אולי פשוט להרפות ולא להתאמץ כל כך..רק המחשבה שאת "חייבת" לישון גורמת לך לעירנות....באסה

17/09/2019 | 11:30 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מתוקה אתמול עשיתי טעות..בזמן הקניות שתיתי 3 לגימות של קולה זירו ..ויש בזה קופאין הייתי כל כך צמאה שלא חשבתי פעמים.. ועל זה שילמתי מחיר.. עד 4.30 בבוקר לא נרדמתי עייפה כל כך ..אבל עוד מעט אתלבש ואצא להצביע😴 תודנ שאת כאן איתי אוהבת אותך יקרה שלי🥰🥰 מיאווו ביי בנתיים ✍

מבינה אותך עם קפאין. מרשה לעצמי רק כוס אחת של קפה בבוקר. אחר כך הורס את הלילה... אני כבר בחרתי. נקווה לטוב. איתך. מקווה שתוכלי לנוח ולישון טוב. אני מתכוננת כבר לחג..להקפיא בשרים אחר כך לא יהיה. חמותי נפלה ולא מתפקדת כרגע אז מכינה גם להם שבת ומנסה לעזור. הורים מבוגרים זה לא קל. מקווה שאמך יותר טוב.

17/09/2019 | 16:12 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אני כרגע לא מבשלת כלום כי את השבת הראשונה ואת החג נעשה אצל אמי בבית אז אלך אליה הביתה לבשל .. מצטערת לשמוע על חמותיך מסכנה..בגילאים המבוגרים נפילות הן ממש קשות מקווה שתחלים מהר בלי שום קשר לחג כמה טוב שאת כבר מתחילה עם הבישולים.. ואמי ..בערך בסדר כי סובלת נורא מכאבי גב ..יש לה עקמת בעמוד השידרה.. לפחות אתמול והיום יצאה מהבית לראשונה מאז שחזרה מהשיקום..מזל משמים.. אני מתלבשת עכשיו לצאת להצביע..לא הרגשתי טוב במשך היום..הרי לא ישנתי.. והעייפות מפילה אותי אז די הרבה נחתי ... נקווה רק לבשורות טובות חטולית

17/09/2019 | 18:20 | מאת: מכל

אה...לא התכוונתי שמתחילה לבשל. עשיתי קניות של בשרים והקפאתי. הבישולים יהיו לפני השבת והחג הסמוך. ולשבת הקרובה יהיו בסופ"ש. וכן. נפילות זה שברים בעייתיים. מקווה שאחרי מנוחה ושיקום תעשה פיזיותרפיה ויעזור..בינתיים יקח הרבה זמן...

18/09/2019 | 09:24 | מאת: חטוליתוש

אז ברוך השם אין שברים כמה טוב..כי זה מצריך אישפוז ארוך בגלל הגיל.. ופיזיאותרפיה..טובה וגם עוזרת.. עוד מעט אלך גם לקבוע תור לאימי לפיזיאותרפיה כי מאז שחזרה מהשיקום..מלאה בכאבים ..ישנים..אבל עדיין הלוואי שיעזור לה ותרגיש טוב יותר כך משתפר גם מצב הרוח הכללי נדבר בהמשך היום יפתי חטולית

חחח שוב אני לא מובנת..יש שבר בכתף ביד הדומיננטית!! אז אי אפשר גבס ולצערנו גם לא לנתח. קיבוע ומנוחה ואז פיזיותרפיה וכו' זמן ארוך....

ונכון שמזל שאין אשפוז ....בזמנו לאמי היה שבר גם באגן וגם בכתף וזה לקח כמעט שנה וגם היום התפקוד לא משו..

18/09/2019 | 21:24 | מאת: חטוליתוש

אוי מיכלי מסכנה החמות שלך שבר במקום שאי אפשר לגבס לפחות שמו לה כזה מיתלה ליד? ואולי גם זה קשה וכואב.. לא מקנאה במי שנשבר לו איזשהו עצם בגוף.. מסכנה אמיתית..וגם לוקח זמן החלמה כי אנשים מבוגרים מחלימים ממש לאט מאחלת לה באמת החלמה קלה וכמה שיותר מהירה חטולית

17/09/2019 | 02:31 | מאת: חטוליתוש

שוב עברו הימים ולא שמענו ממך מה קורה איתך עם הגישור.. עם הבריאות.. ובכלל.. כבר מודאגת מאוד אהובה תני סימן חיים בבקשה.. מבינה שהמצב לא קל אבל בכל זאת אם תוכלי לעשות מאמץ כמה מילים נשמח ונירגע חטולית

17/09/2019 | 13:44 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש... אני איתכן....... עייפה כדי להעלות על הכתב את התהליכים... מותשת מכך!!! לגבי הבריאות הלכתי לרופא ונתנה לי הפניה לדיאטנית.. ואמרה שתוצאות ב. הדם תקינות ב"ה כל כך הזוי!!!! אבל ברכה!!!! ואף קיבלתי מחזור במשקל ככ נמוך... התחלתי מעט לאכול.. גם אם זה לא במודעות.. לנסות.. לגבי הזוגיות אנחנו בתהליכים... לברר עדיין לאן זה הולך.. יכולה לומר רק שהפסקת להיות זו שרק עושה.. התחלתי לדרוש גם מול המטפלת שהיא אדם חדש בסיפור.. היא מיד ראתה שעם כל מה שקורה אני אכן העושה ובקשה שאתן לו זמן כי יש לו אגו חזק.. איני חושבת שזה אגו.. אבל ייקח לה עוד זמן להתקדם ולהבין זאת בעצמה.. מה שכן סוף סוף העמידה לו את הדברים וגם אם מעט.. שהאחריות ממש עליו. ורק עליו. אמרה לי להפסיק לנסות!! זה בגדול.. חטוליתי.. לא ישנתי כל הלילה. ולו לדקה.. אך הייתי עסוקה בלכתוב לו חזרה מכתב המשקף את המצב.. וזה תפס את כולי... רציתי להיות מאוד עדינה אך להצמד לעקרונותיי לכן לא פתחתי את הפורום הייתי שקועה במכתב כל הלילה.. מבינה ומרגישה את עייפותך ולו לאלפית... מאחלת לך לילות טובים יותר... אני פה! גם אם לוקח לי זמן להגיב... תודה על ההתעניינות כאובה בעיקר את המציאות אך מתמודדת כשמי... 😊

17/09/2019 | 18:11 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה ימים לא קלים עוברים עליך..מבינה שקשה להעלות על הכתב את כל ההליכים ובצדק.. שמחתי שהבדיקות דם שעשית ויצא תקין ב"ה .. והטיפול מול בעלך ..הלוואי שישתף פעולה לטובת כל הצדדים שזה אומר כולל את הילדים שמושפעים ישירות מכל המצב.. העייפות שלי הופכת להיות כרונית..לפחות עד שאגיע לרופא הנוירולוג ..בתקווה שיעזור .. ישר כוח אהובנ על התמודדות מתישה שכזו.. מאחלת לך שכוחות הגוף והנפש לא יעזבו.. מתי את הולכת לדיאטנית ? כשתוכלי תעדכני..אפילו רק בכמה מילים כי אנחנו דואגות לך מאוד חטולית

17/09/2019 | 20:07 | מאת: מתמודדת

מחמם את הלב... לא קבעתי לדיאטנית.. אין לי פניות לזה.. אבל כן מנסה להכניס אוכל עד שהמצב יתרווח יותר ואצליח להכניס דיאטנית לתמונה.. כי זה גם תהליך בפני עצמו.. תפריטים וכו'.. צר לי לשמוע על התחושות של העייפות.. מבינה אותך.. איך גוף ישרוד ללא מנוחה?? מקווה מאוד שהנוירולוג יצליח לעזור ולהמשיך לא לאכזב.. ההתמודדות אכן לא קלה.. וגם כעת כשכולם מרימים ידיים ואף אני.. לרגעים אני עוד מצפה לשינוי.. אומרת רגע אולי עכשיו.. אולי.. אבל מתאכזבת עוד ועוד.. חוששת שזו הפרעה אישיותית ובמקול לצפות להוביל לשינוי להתאכזב.. לכאוב אני אצטרך להמיר הכל לרחמיים אך לא לסלחנות כי לא יהיה שייך לחיות כך!!!! השם תושיע!!!!!! איתך פה.. כמה שאוכל.. תודה על ההבנה..

17/09/2019 | 22:26 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה שלי כמה קשה להיות אדם שכל הזמן רק עסוק בריצוי של... ואייך בכלל ממירים רגשות כאלה קשים ברחמים ומשם ממשיכים הלאה ..? לא מבינה ...אייך אפשר כך לחיות ?? רחמים באים מתוך סלחנות כמו שאני מבינה.. אחרת אייך ?? וזה גורר לא רק אותך למצבים הקשים האלה..ומה על הקטנים ..?? את מתמודדת עם כל העולם ואמא שלו גם ...לבד..איזה מקום יש למטפלת בתוך כל המצב הקשה והעדין מידי ?? עצוב מאוד לראות את הכאב המתמשך הזה ..עם ..תקווה שמשהו עוד יכול להשתנות...לצערי ..לראיתי..הוא לא הולך להשתנות..כי לא מענין אותו רק לך כואב ושורף בנשמה רק את מתמודדת לבד עם הכל !!! ילדתי האהובה..שולחת לך המוני חבוקים..רכים ונעימים שינעימו לך את המאבק הקשה שהשם יתברך יפקח את עיניך היפות ויעזור לך להחליט החלטות טובות ונכונות שיעזרו לך כבר להיות במקום הרבה יותר חטולית

17/09/2019 | 23:38 | מאת: מתמודדת

תודה על מילים.. על תגובה.. על הבנה גם כשאני קצרה.. הכיתוב הארוך והמכיל שלך מאוד מחזק.. וכמובן החיבוקים לאורך הדרך.. קשה!!! מקווה לימים טובים יותר.. נכנסים לחגים.. מה יהיה?!?!

19/09/2019 | 10:26 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה התחלתי לכתוב ..נכנסה לי שיחה והכל אבד...אז אכתוב שוב.. האם את מתארחת אצל מישהו בחג ? האם כל ההכנות נופלות רק עליך ? המון הכנות..בישולים..והסימנים של הארוחה בערב חג וגם ליום המוחורת.. אייך את מתכוונת להערך לכל הדברים האלה ? כבר לא שואלת על ההוצאות של כל החגים והשבת שמגיעה עוד לפני.. מרגישה אייך כל זה הופך לעוד נטל על כתפייך העייפות..ואין מי שיעזור או יתמוך.. האם יש אפשרות להיות אצל אמא או גם אצל החמות שלך לפחות בחלק מכל ה .. הלוואי שכן..פוחדת שאת עומדת להתמוטט מהרגלים.. אילו יכולתי לעשות משהו בענין..ברצון הייתי עוזרת לך גם לי מחכים ימים לא קלים כי אימי שתחיה..זקוקה בעצמה לכל עזרה אפשרית וגם לי אין עודף כוחות אחרי הלילות הקשים שלי מה אומרך לך ילדתי..חייבית להתעשת כמה שיותר מהר כי אם אין אני לי...מי לי ?? עוד נדבר יוצאת לסידורים.. אוהבת אותך חטולית