פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8503 הודעות
3454 תשובות מומחה
צוות אתר דוקטורס מבקש להודות לאידה ואנונו, מנהלת הפורום, על 11 שנות השקעה במענה לגולשי הפורום. מעתה הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
19/10/2018 | 09:41 | מאת: חטוליתוש

בנות אהובות שיהיה לכולנו יום טוב יום קל ומוצלח .... שתהיה לכולן שבת מבורכת בטוב בהנאה בשמחה ובמנוחה אוהבת חטולית

19/10/2018 | 13:47 | מאת: אביב

צהריים טובים אישה יקרה עכשיו מתחילה משמר שנייה .....עייפה

19/10/2018 | 14:24 | מאת: חטוליתוש

אוף איתם כתבתי ונמחק מבינה אותך מאוד גמני עדיין בהכנות..ואני אצטרך להיות כאן לפחות עד לקראת סוף השבוע הבא... היא לא יכולה לשים טיפות בענים לבד..6 ..פעמים ביום אהובה שולחת לך כוחות הגוף וכוחות הנפש לעבור גם את המשוכה הזו... אוהבת 😍🤩♥️👄 חטולית

נשארת אצלה לסופש ???

18/10/2018 | 06:00 | מאת: חטוליתוש

יוצאת עוד מעט שוב לדרך לרופא שניתח אתמול את אמי..... לבדוק את תוצאות הניתוח..... מקווה מאוד לא לאחר בחזרה הביתה כי יום חמישי היום ויש הרבה הכנות לשבת לא ישינה מספיק ועייפות גוררת עייפות.... עכשיו התחיל לרדת גשם חזק מאוד ישטוף את האבק מהאוויר מאחלת יום קל יום טוב לכולן אוהבץ חטולית

18/10/2018 | 07:50 | מאת: חטוליתוש

זהו..היינו אצך הרוא וברוך השם הכל תקין... עכשיו בדרך הביתה פגישה הבאה בעוד חודש חטולית

18/10/2018 | 12:19 | מאת: אביב

עברת גם את זה בשלום תשמרי עלייך 💜 חיבוק ענק

18/10/2018 | 12:27 | מאת: חטוליתוש

כמה טוב שיש לי אותך בחיים אוהבת אותך יקרה שלי חטולית

17/10/2018 | 05:36 | מאת: אביב

לאן????? לגן .... שיהיה יום עם יכולות ❤💙

17/10/2018 | 11:25 | מאת: חטוליתוש

היי אהובה.... הניתוח עבר מהר... חזרנו כבר הביתה והספקתי גם כבר להיות בקופת חולים להביא לאמא שלי את התרופות שרשם לה הרופא אחה"צ הולכת לקניות.... בגלל מצבה של אימי...אני נאלצת לישון אצלה את הימים הקרובים.... אייך שאני נכנסת כבר כולי מכווצת.... הולכת לשים לה טיפות.... נשתמע בהמשך... אוהבת חטולית

17/10/2018 | 13:45 | מאת: אביב

לא פשוט אני בזמנו העדפתי שהיא תהייה אצלי .......😊

17/10/2018 | 18:38 | מאת: חטוליתוש

אני לא יכולה לקחת אותה אלי הביתה... מחליפים את חברת הכבלים וכל הבית שלי מלא בלאגן הורדנו המון דברים מהחדר שינה והכל מלא אבק מה שבשבילה אסור.... והכלבה שמהשיער שלה אפשר לעשות מעיל לחורף יותר מידי דברים שלא בשבילה עדיף באין ברירה... תודה מתוקה שלי אוהבת חטולית

16/10/2018 | 13:03 | מאת: חטוליתוש

מחר הניתוח של אמי בעיו הימנית בגלל חוסר הודאות..מכניס יותר למתח ואצלנו..בבית..נוספה לה גם ארנבת אפורה כהה יפיפיה...ארנבת חופש ...כך קוראים לה היא ארנבת אולימפית..... את ...מי ...זה...בכללל....מענין....???!!! היא אמורה להסתובב בבית חופשיה....ארנבת חופש.... אבל בגלל הכלבה שרוצה לנשוך אותה ולהציק/,לשחק איתה...הארנבת כבר לא ארנבת חופש אלה סגורה בכלוב לא מספיק שצריכה לנקות את כמויות הפרווה שנושרות מהכלבה...כמעט שהייתי צריכה לנקות גם את הגללים של הארנבת...אבל הכניסו אותה לכלוב .... מגעיל ברמות... כבר מזמן לא בשבילי.... וכבר אין לי כוח לעשות אווווףףףף למה תמיד הכל כל כך קשה... אוהבת חטולית

16/10/2018 | 14:33 | מאת: אביב

גם אמא גם בתי חולים גם ארנבת לא ,מתוקה לכי לרופא תגידי שאת אלרגית ... לאמא לבתי חולים ולארנבות וואוו תשמרי עלייך אוהבת חיבוק

16/10/2018 | 15:38 | מאת: חטוליתוש

הפכת אותי אתופה לכל מי ומה שנמצאים סביבי נשאר לי רק לארוז וללכת לכפר ח ח ח ח ואני אלופה...... מי מתקתקת את החיים בלי להרגיש ובלי חשבונות ..... את נהדרת שאת .... הלוואי שיכולתי... לפעמים אני לא מבינה בעצמי אייך דברים מתגלגלים בלי שום יכולת לעצור.... הראש שלי לא במקום.... לא מתפקד... אוהבת חטולית

16/10/2018 | 22:22 | מאת: חטוליתוש

הולכת למיטה בתקווה להרדם מהר..מחר בבוקר השקמה ב.5.00..... להתראות חטולית

16/10/2018 | 22:36 | מאת: אביב

לילה טוב אהובה ....

16/10/2018 | 06:03 | מאת: אביב

הי בנות שיהיה יום טוב והנה כבר מחר שם הפעם ממש מתגעגעת לאודי צריכה מקום מוגן ובטוח .... שיהיה יום נפלאאא

16/10/2018 | 06:27 | מאת: סוריקטה

הי, אנ'לא מרגישה טוב במיוחד, אבל נראה איך יעבור היום. כרגע לא בדיוק מרגישה בטוח בשום מקום ורוצה לברוח. וגם לא רוצה לדבר על זה. שיעבור היום, והשבוע וכו וכו. סתם כי אני מבואסת שאני מרגישה שצריכה יותר ויותר ומעצבן אותי החסר. סוריקטה

16/10/2018 | 08:27 | מאת: אביב

חושבת שזה טוב שיש את הרצון ואת הרעב ....זה מקדם שינוי אבל לפני הצמיחה והשינוי חייבים להתאבל על זה כואב קשה עצוב ....אבל כמו שאודי אומר חלק מהחיים חיבוק

16/10/2018 | 08:44 | מאת: סוריקטה

יש את האני שכבר נפרד והתאבל, ויש את האני שכועס ומתפרץ לפעמים. סוריקטה

16/10/2018 | 11:46 | מאת: אביב

כן , אבל הם חוזרים מידי פעם. בכל פעם ששוב אנחנו רואים את הבור והחסר. אין מילים אהובה הרסו לנו את החיים וזה לא מובן בכלל שאנחנו מי שאנחנו למרות הכל ....

16/10/2018 | 12:52 | מאת: חטוליתוש

הרסו את החיים לכולנו ואייך שהו שרדנו את החיים האלה הייתי מעצימה ואומרת שאתן גדולות מהחיים.... והכל בזכותכן .... לא מובן מאיליו אוהבת חטולית

14/10/2018 | 20:17 | מאת: סוריקטה

(קומודונים) זה כי כתבתי 'שחורים'. בפוסט קודם קיבלתי שלל שהשתנה ל'הנשמה מלאכותית'. מי יודע... לילה טוב סוריקטה

14/10/2018 | 21:45 | מאת: אביב

תנסי להתעלם .. יודעת שקשה ,אבל הם מנסים לטפל בזה ראי תגובתם לי ולחטולית. אין לנו הרבה מה לעשות . ..חיבוק ענק

15/10/2018 | 05:51 | מאת: סוריקטה

משעשע ומוזר, אבל. בוקר טוב, סוריקטה

15/10/2018 | 06:08 | מאת: אביב

שיהיה יום קל ונעים 😊

15/10/2018 | 08:45 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב יפה שלי אייך את מרגישה... בעיני זה מאוס בצורה לא רגילה גם אצלי היה כתוב ," הנשמה מלאכותית " וכתבתי להם.... מענין כמה זמן יקח להם עכשיו ",לטפל ".... מקווה שיהיה מהיר... ומקווה שאת כבר הרבה יותר בטוב מאז הפריצה.. אוהבת חטולית

16/10/2018 | 06:05 | מאת: סוריקטה

"חרדה, בדיקות, ביופסיה פתוחה, טרומבוזה, שיתוק, דפיברילטור" מן המצאי. נו... אני... עובדת כרגיל, רואים אותי חזקה, פעילה, כבר יוצאת לדרך, אני בודדה מאד, זה כבר יודעים, וחוצמזה, אין לי הרבה מילים, סוריקטה

14/10/2018 | 08:26 | מאת: סוריקטה

כאילו צריך להחליף mode. שבוע טוב, סוריקטה

14/10/2018 | 08:44 | מאת: אביב

בוקר טוב , שבוע הכי טוב שאפשר אוהבת .....

14/10/2018 | 10:04 | מאת: חטוליתוש

התחלת שבוע טוב לכולן שבוע עמוס בסידורים ובינהם ביום רביעי ניתוח של אמי קטראקט בעין ימין הית מתרגשת ובפחדים אייך ייהיה אז מיום שלישי אחה"צ היא צמודה אלי עד אחרי.. ועוד כמה ימים...אצלה מאמינה שאמצא זמן גם להכנס שבוע מקסים וקל עד כמה שרק ניתן אוהבת חטולית

14/10/2018 | 14:59 | מאת: חטוליתוש

צהרים טובים מקווה שאחרי המשמרות הארוכות שהיו לך כל הסופש עכשיו יהיו גם שעות למנוחה אוהבת חטולית

14/10/2018 | 15:28 | מאת: אביב

חמודה שאת ......מחכים לי התחלות ... ואחד השבועות היותר עמוסים .....אבל כבר שרדתי כאלה אשרוד גם את זה ...

14/10/2018 | 17:05 | מאת: חטוליתוש

אני בקושי נושמת עם הצרבות הקשות שיש לי בגלל האולקוס בתרסריון.... עד שבוע הבא ביום ראשון שיש לי את הבדיקה של האליקובקטר.... אסור לי לקחת כדורים לקיבה.. בקושי רב רק סותר חומצות מגעיל... מפחדת לאכול כי כואב בקיבה אוהבת חטולית

14/10/2018 | 19:08 | מאת: אביב

מה עם סודה לשתייה ...וכן זה מבאס ...

14/10/2018 | 20:25 | מאת: חטוליתוש

סודה לשתיה רק מגביר את פעילות החומציות נסיתי כבר ולא עזר... אייך את היום ??? אוהבת חטולית

13/10/2018 | 07:36 | מאת: אביב

מקווה שישנת הלילה שיהיה יום טוב ושקט ואולי תעשי לעצמך גם משהו נחמד היום ..... אני במשמרת ארוכה ,ארוכה מידי ......עייפתי

13/10/2018 | 08:35 | מאת: סוריקטה

ישנתי. איך שאנחנו לוקחים עלינו משימות יותר מידי. למה, הא? ... Take Care וגם, את, נסי לפנות זמן כדי לעשות דברים בשבילך. סוריקטה

13/10/2018 | 13:17 | מאת: אביב

זה חלק מהפרנסה שלי , חלק חשוב אפילו ומורכב מידי לשנות ...... מנסה להשאר מחוברת ויעילה ....

13/10/2018 | 14:35 | מאת: סוריקטה

לרגע אני שוכחת כמה אני מתנדבת... סוריקטה

13/10/2018 | 20:59 | מאת: אביב

מעבר לזה שאת מתנדבת ... אני רוצה שתיגמר המשמרת הזו אחת הארוכות שידעתי ................

14/10/2018 | 07:17 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני מקווה שהמשמרת נגמרה ואולי הצלחת לנוח? נשמע באמת ארוך ומתיש בטירוף. את מרגישה שהתמורה נאותה איכשהו? ששווה את זה? סיפוק, ייאוש, גם וגם? (במילים אחרות - מורכב...) שבוע טוב, סוריקטה

14/10/2018 | 08:25 | מאת: סוריקטה

אני פשוט מרגישה מרוקנת מנתינה (גם אם בתשלום גם אם בכיף שלי בהתנדבות) ואת החסר הענק. ואני רוצה עוד ועוד ועוד כפיצוי. כמו שאנחנו מכירות כאן - זה כאב שמרגיש שלא עומדים בו. ובמבי - את קוראת, אני מניחה. מקנאה שאת כותבת כלבבך, ומקווה שעם זאת מותר לומר שחסרה לי הנוכחות היותר קבועה שלך. שלכן, סוריקטה

14/10/2018 | 08:43 | מאת: אביב

משמרת אחת נגמרה והתחברה ישר לאחרת ארוךךךךךך...... תמורה בסדר , אבל היום אני רוצה משהו קבוע 8-4 כזה ולא להתרוצץ בן עבודות ...אבל מורכב לעזוב והתנדבות תורידי קצת צריך לדעת למנן את זה כמו שאודי עושה ....זה צריך למלא לא לרוקן אם זה מרוקן המקום כבר לא נכון לך .... שימרי עלייך

12/10/2018 | 14:38 | מאת: חטוליתוש

שתהיה שבת נעימה שבת רגועה שבת מוארת בטוב אוהבת המונים חטולית

12/10/2018 | 14:59 | מאת: סוריקטה

שתהיה שבת מנוחה גם לך חטולית. סוריקטה

12/10/2018 | 15:51 | מאת: חטוליתוש

מה איתך סוריקטה יםה שלי מרגישה קצת יותר טוב..?? הוקל לך.... פרצו לי לבית וגנבו כל מה שרק אפשר היה ..כולל קיסמי אוזניים..תרופות....ומה לא והייתי אצל אמי עם בעלי והבן הבכור שלי בגיל שנה ושמונה חודשים ...בהריון...צריכה כל רגע ללדת...היינו עושים כמעט כל יום ביקור כדי לוודא שהכל תקין.... וההפתעה המזעזעת שחיכתה לנו ....אין לי מילים.... גנבו לי גם את המצעים החדשים שקניתי לבן הגדול שלי ..כביכול..מתנה מהתינוק שצריך להיוולד.... השוק היה בלתי יתואר...השאירו לי רק את הסדין שהיה על המיטה שלי...כל השאר הלך.... ולרוע מזלי הבטוח על התכולה של הבית תם יומים לפני הפריצה חברת הביטוח...לא היתה מוכנה לעזור ונשארנו חברי כל כל כך מבינה אותך יקרה שלי אוהבת חטולית

וואוו חטולית היה להם זמן ממש הביאו חברת הובלות .... מכוון והבנתי שעברו מאז שנים אחדות:) זה רק מזכיר שדברים שנראים ממש קשים עוברים בסוף.... חיבוק

שבת נפלאה לכן ....אני תאמת מחכה שתיגמר .....

אכן עברו מאז שנים רבות הם היו קבוצה של ערבים שעבדו ועשו שיפוצים אצלנו בבנין באחת מדירות המגורים... שתי קומות מעלינו..כנראה שהם תיצפתו עלינו וראו שיצאנו מהבית.... לא זוכרת האמת כמה הם היו אבל כן... זוועות ... זכרונות כואבים לא שוכחים רק מאפסנים עד....ששומעים מעוד מישהו שנפל קורבן כמונו חטולית

12/10/2018 | 17:10 | מאת: חטוליתוש

מה קרה אהובה למה מחכה שהשבת כבר תיגמר?? עייפת מכל השבוע שעברנו ?? גמני... מחכה עכשיו רק למנוחה שבת מבורכת אהובה חטולית

כי זאת שבת ארוכה ...................

12/10/2018 | 06:09 | מאת: סוריקטה

פתאום אני רואה שבווינדוס 10 רואים רגשונים צבעוניים. עכשיו אני כותבת במחשב/טאבלט שכזה. במערכת ההפעלה הישנה לא ראו רגשונים, אלא חלקית, ולא בצבעים בכלל. וגם אפשר להגדיל מאד את התצוגה ולראות האותיות ממש גדולות. אז באיזה מקום כשנהרסות/ נגנבות / אובדות לך מערכות, או סתם שדרוג, יש ערך מוסף להתחדשות המוזרה. 🎶🔆👁‍🗨🏩🌥🌑🌛🌠😵 סוריקטה

12/10/2018 | 09:08 | מאת: אביב 22

שמחה כל כך שהתחדשת , גם אם בלית ברירה ...זה טוב שאת מוצאת בהתחדשות הכפוייה הזו גם דברים טובים .... וגם הגעת לכאן אוהבת בוקר טוב

12/10/2018 | 09:43 | מאת: חטוליתוש

שמחה מאוד לראות אותך כאן איתנו תתחדשי על.. אייך את מרגישה ?? מקווה מאוד שכבר הרבה יותר טוב חיבוק לבוקר טוב אוהבת חטולית

12/10/2018 | 14:58 | מאת: סוריקטה

הי אביב, זה מוזר. תהיה תעודת זהות חדשה עם תמונה חדשה (וזה מבלבל, זהות, את יודעת). וכל המספרים החדשים של הכרטיסים, פתאום לזהות גם את זה. ומנעולים חדשים עם מפתחות חדשים, צריך לזהות גם את זה. וסיסמאות כניסה חדשות. סמארטפון לא נראה לי יהיה חדש בזמן הקרוב. מינוס של חמש ספרות בבנק גם זה סמטוכה. והלך צינור מים ובעיות בגז וכל מיני חשמל. וקרוב בבית חולים, והקשיש ההוא, שוב משחררים אותו מבית חולים ומחזירים הביתה, שזה לא יאומן. הצטברויות. זה הסתיו עם הענן, סוריקטה

12/10/2018 | 14:58 | מאת: סוריקטה

אני מקווה להצליח לנוח... שלך, סוריקטה

12/10/2018 | 15:51 | מאת: אביב

הראש שלי מלא בצמר גפן מתוק קראתי אותך כמה פעמים וכמו שבאתי ככה הלכתי ושוב ושוב מה שצלחתי זה הרבה לא מוכר וחוסר אונים .... וכן , המצבים ההאלה מכניסים לכאוס כלכלי ונפשי אתך

12/10/2018 | 16:31 | מאת: סוריקטה

כל הסמטוכה, ותראו, עדיין אני / אנחנו חיים. סיפורים איומים ואנשים אין לי מילים. היה לי שלב בחיים הבוגרים שכמעט כל מה שהיה לי זה שישיית מים וכלב. היום אנחנו במקום אחר. קצת. שתהיה שבת מנוחה, מכל הלב, סוריקטה

12/10/2018 | 18:40 | מאת: אביב

את יודעת אהובה , אחרי המקרה ההוא שהיה לי בחודש שעבר זה גם מה שאני אמרתי אמנם הכניס אותי לבלאגן כלכלי לשנים הקרובות אבל לפחות יכולתי להרשות לעצמי ...ופעם לא היה סיכוי .... אז כן חיים ואולי אפילו טוב יותר מאחרים ... מבינה שגם ה"צעצוע" החדש הלך ... אוף בא לי למעוך אותם ולקמט להם את הלב מהמקום ...חלארות ובקשר לקשיש ....את ממש לא חייבת לסעוד אותו את חייבת לדאוג לעצמך מה וכמה שנכון לך ורק לך מחבקת אותך , סופ"ש ארוך מחכה לי כזה שמועך לי את הלב עוד קצת .....אבל לפעמים אני חייבת ....

13/10/2018 | 07:30 | מאת: סוריקטה

היום אני קולטת שאני מחזיקה אצלי כל כך הרבה דברים בשביל אחרים, שהמקום שלי מצטמצם עד כלום. וזה מכעיס. ואז אני אומרת עד כאן. אין, אנ'לא כל יכולה. ואפילו המיכלים הנדיבים שלי אינם אינסופיים, וגם שידעו שיש לי מיכלים בכלל. ויש לי צרכים בכלל. והיום שבת. שבת מנוחה. אני רוצה אותה בשבילי. סוריקטה

13/10/2018 | 13:22 | מאת: אביב

תהליך אמנם ארוך אבל תהליך לקיחת מקום .... חושבת שבמרחב הוירטואלי את כבר עושה את פותחת שירשורים לעצמך ולא מתחבאת בעצים של אחרים . אומרת מה וכמה את צריכה ...ואפילו ממננת את התגובות שלך לכמה שאת יכולה .... (לא בטוחה שכמה שאת רוצה אבל יכולה כן ) ולאט לאט את צוברת כוח לקת מקום בעולמך שלך ... מאמינה שיבוא היום ואת תכילי רק כמה ואיך שאת יכולה ורוצה .....

11/10/2018 | 18:55 | מאת: חטוליתוש

היי יפות ומתוקות... כולן עסוקות..... גמני עסוקה אבל התגעגעתי.... לוקחת כמה דקות למנוחה .... אתן בסדר ?? .... אוהבת חטולית

11/10/2018 | 19:30 | מאת: ינשוף

חטולית קשה לי לא מפסיקה לאכול כי לא רוצה להרגיש מוצפת ברמות לא יודעת איך להרגע

11/10/2018 | 19:56 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה שלי אני חושבת שאביב כתבה לך שתשימי מוזיקה חזקה כדי להרחיק את הרגשות הקשים שאת מרגישה עכשיו.... זה עזר לך פעם ?? גמני אוכלת המון כשאני מוצפת ואחר כך מרגישה ממש רע בגלל שאכלתי יותר מידי יכולה לחבק אותך יפתי עד שתרגעי ?? אוהבת אותך ינשופית מתוקה חטולית

12/10/2018 | 09:12 | מאת: אביב

הכי מוכר וידוע יש תקופות שבמודע ידעתי שזקוקה לקביים של האוכל הבעייה שהנזק עצום ואז צריכים לטפל בנזק עוד היבט למחשבה מעבר לזה שלא תרגישי , עד כמה החלקים הקשים משתמשים באכילה כדי לעצור אותך מלטפל בעצמך ... האם האכילה אי לא בעקבות זה שהחלטת לטפל בעצמך יותר.....

12/10/2018 | 14:36 | מאת: סוריקטה

הי ינשוף, מצטרפת לאביב - לעתים האכילה נועדה למלא עד כדי כך שלא נוכל לקלוט מבחוץ. למשל, מילים וחוויות בטיפול. או בכלל להימנע מלקבל דבר מה ממישהו אחר. כי מה שנקבל לא מגיע בכלל לבור הענק ולחסר. סוריקטה

10/10/2018 | 12:29 | מאת: חטוליתוש

יום עמוס בריצות וקניות בשני מקומות... חזרתי עייפה הרגלים לא רוצות לזוז כאלו אומרות לי די....שבי כבר לנוח... והפיברו בכל הדרו חוגג עלי בלי רחמים וחוצמזה ....יהיה טוב... אוהבת חטולית

10/10/2018 | 13:06 | מאת: חטוליתוש

כתבתי היום הודעה ארוכה אצל שם. ... לא יודעת מתי תעלה... חטולית

כבר ערב מתקשה לכתוב אבל שתדעי שגאה בך אוהבת ואתך תמיד

09/10/2018 | 15:41 | מאת: אביב

נשבעת לכם שכתבתי לכן ארוכות לך חטולית ולסוריקטה חטולית אני לא מתכוונת שאת קרבנית ברור שמותר להיות מאוכזב לכאוב להיות מתוסכל התכוונתי שהדברים צריכים להיות יחד גם לראות את הטוב וגם להתאכזב ....תמיד יש טוב ותמיד יש כאב יחד סוריקטה אהובה כואב שאין מילים פשוט נבלות ושאר מילים לוקח זמן כמו שאני עברתי לא מזמן אמנם לא אותו הדבר אבל דומה במהות של הפחד והניכנסות למקום המוגן שלך ועושים בו כרצונך ... .ועוד חתולה ...באמת שניגמרו לי המילים ....אוהבת אותך מאוד שימרי עלייך את חשובה ויקרה מאוד מאוד מאוד

09/10/2018 | 18:49 | מאת: חטוליתוש

לפעמים קורה שהודעות מתעכבות..עשית רענון ? ואני באמת משתדלת לשמור על עצמי בכל תחום.... צריכה עכשיו לעשות סי.טי לראות וגם בדיקת משטח להליקובקטר...בגלל השיעול וכל השאר.... היום הנכדה המיוחדת שלי אצלי מאחרי הגן.... מענין..הכנתי לה מלווח עם מלא גבינה צהובה כמו שהיא אוהבת... ומה... היא סיימה כמעט הכללל.... עכשיו גם קיבלה הפתעה וגם יכולה לראות את התוכניות שהיא אוהבת בטלויזיה.... ניסתה לעשות לי הצגות אבל לא ויתרתי לה והנה שסיימה ממש מרגישה שהרוחתי בגדול אוהבת כל כך את המיוחדת שלי אוהבת גם אותך אביבוש הכל בסדר מאמי שלי חטולית

09/10/2018 | 18:59 | מאת: אביב

גם אני אותך שימרי עלייך גם אני בסדרת בדיקות .. הגיע הזמן חעשות אוברול .....

09/10/2018 | 21:19 | מאת: חטוליתוש

גמני בתחילת סידרת בדיקות אוברול אומנם לא עולה עלי ח ח ח אבל בדיקות מקיפות כן כבר התחלתי השבוע בדיקות דם כולל תפקודי כליות בגלל הסכרת ועכשיו אצל הרופא ראות בדרך מחכה לי גם רופא ראומטולוג בגלל הפיברו ואחר כך שוב ביופסיה לבלוטות ואת השאר אני לא זוכרת.... אוהבת חטולית

09/10/2018 | 07:12 | מאת: אביב

הי שמחה שאתן כאן אוהבת אותכן חטוליתוש יש המון טוב ואת יודעת את זה ...לא צריך לחפש צריך רק להסכים לראות אותו מעבר למקום הכואב הקשה -הקרבני .. סוריקטה תודה שניכנסת וכתבת ממש דאגתי וטוב שאת שומרת עלייך את לא צריכה לדבר את צריכה רק לעבור את תקופת הכעס והאבל כמה שיותר אסופה ואז להמשיך . אבל חייב להיות שם כעס ורצון של נקם ואבל על מה שאבד .. תהליך ינשופי כייף שאת כאן ולא בורחת .. חיבוק לכולכן

09/10/2018 | 08:50 | מאת: ינשוף

בוקר טוב אביב יקרה לא בורחת... רק בניתוק😊 מאחלת לנו יעבור היום בשקט ורוגע אני הרבה עייפה ובטוחה שאת מבינה את זה... אוהבת ינשופים

09/10/2018 | 09:22 | מאת: סוריקטה

אנ'לא כל כך מצליחה לעקוב בינתיים. האבל הזה הוא הרבה יותר מ - על האובדן של חפצים וגם של חתולה. זיפת. בוקר טוב סוריקטה

09/10/2018 | 11:01 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה יודעת כמה מאמץ צריך עכשיו לכתוב- תודה שכתבת-הייתי מודאגת מאוד.. מבינה שממש קשה אבל הוא ..ללא מילים איתך ינשופים

09/10/2018 | 12:41 | מאת: חטוליתוש

לא הבנתי על איזה מקום קורבני את מדברת.... לא כתבתי ולא התנהגתי כמו קורבן לשום דבר רק קצת אכזבה וטו לא ומותר להתאכזב מאמי... חוצמזה ....לא חשוב הולכת לבדיקת תפקודי ראות כי עדיין מלאה בליחה צמיגית ורופא הראות שעכשיו באתי ממנו קרא לי לבוא דחוף.... אז נשתמע בהמשך... חטולית

09/10/2018 | 12:43 | מאת: חטוליתוש

שמחה מאוד שאת גם כאן נראה שדברים יסתדרו לך בהמשך .... כלומר.. שתזהי את.... איתך יפתי חטולית

08/10/2018 | 09:15 | מאת: חטוליתוש

כבר חזרתי מבדיקות..... עדיין יש לי סידורים.... נרדמתי ב..10 בלילה....וישנתי עד ...7.15 כשצלצל השעון המעורר כמה טוב לקום מוקדם ולהרגיש את היום עוד לפני, במיוחד כשיש עוד מה לעשות וסוריקטה היפה שלי עדיין לא חזרה מאוד מקווה שלא קרה משהו רע במשפחה שלה... מחכה לה בסבלנות כי אין בכל מקרה מה לעשות.... אוהבת המון חטולית

חטולית יקרה טוב לי שאת כאן בהחלט טוב לקום מוקדם.. גם דואגת מאוד לסוריקיטה שיהיה יום רגוע אוהבת ינשופים

לפחות אתן כאן השארתן אותי שם לבדדדדדדד וסוריקטה .....אני מאוד דואגת אבל מחכה ...

אווי אביב יקרה כן כתבתי שם אבל הוא לא העלה את ההודעה שלי את יודעת שאפילו שאני לא כותבת את יקרה לי מאווווווד!

08/10/2018 | 14:31 | מאת: חטוליתוש

אביבוש מאמי אני כתבתי לך אבל עדיין לא עלה.... ולא הבנתי מיזו גולם שענית לה... אבל תמיד משתדלת לעמות לך בכל מקום אהובה לא משאירה אותך לבד חטולית

08/10/2018 | 14:46 | מאת: אביב

לא שתענו לי שתיכתבו שם שלכם זה מבאס שהכל שלי ...... וגולם זאת בחורה שבאה והולכת יותר הולכת ואני ממש אוהבת אותה מזהה אצלה את המלחמות הפנימיות ... חיבוק לכן ליום קסום

08/10/2018 | 17:16 | מאת: חטוליתוש

אין לי כרגע משהו מיוחד לכתוב וגם כך קשה לי הכתיבה אז משתדלת לפחות לענות למי שכן כותבת ונהיה שם קצת מוזר שמעטות באמת כותבות כנראה בגלל הלחץ של החגים והחופשות.... אני לא יכולה לכתוב של על כלתי ועל מעלליה כאן בנינו זה אחרת ...שם זה.. יתקבל ממש רע מאוד.... ואם גם ככה בקושי את סוריקטה וינשופית מתיחסות להודעות שלי.... צריכה להזהר ..... לשמור על עצמי.... כמו שאת תמיד מזכירה לי נכון? אוהבת חטולית

08/10/2018 | 18:11 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה אני מבינה את הצורך לתגובות מאווווווווווווווווווד! לפעמים לא נעים לי שאנחנו כותבים ואני לא מגיבה או מעט מגיבה לך או לאחרות מבינה שאת שומרת על עצמך לא יכולה להבטיח אבל אשתדע להגיב כמה שאני יכולה את יקרה לי חטולית ינשופים

08/10/2018 | 18:21 | מאת: סוריקטה

אבל ממש קשה לי ואני בוחרת שלא להתפרש על כמה פורומים או עוד אתרים במחשב (או במציאות) עכשיו. אז רק שם, וגם זה בקושי. לא קראתי מה הלך פה, אבל ראיתי שהזכרתן אותי. אני כאן, אבל קצת הרבה בבלבלה. גם אני, אולי, מחכה לי, זה בסדר. סוריקטה

08/10/2018 | 19:51 | מאת: חטוליתוש

טוב שנכנסת וטוב שהשמעת קול.... מבינה שעובר עליך משהו לא טוב לפחות עכשיו אני רגועה יותר... באמת שהדאגת את כולנו כשמתאים לך.... אוהבת חטולית

08/10/2018 | 19:54 | מאת: חטוליתוש

אני יודעת שקשה לך לא באה בטענות.... להפך.... ציינית שרק אתן שם וכולן שם רוצות תגובות.... מרגיש לא נעים... כמו כמעט להיות לבד אוהבת אותך חטולית

08/10/2018 | 20:14 | מאת: חטוליתוש

עכשיו קראתי אותך כי רק לפני כמה דקות ההודעה שלך עלתה וכתבתי לך גם שם..גם בהודעה הקודמת שלך אוהבת חטולית

08/10/2018 | 21:14 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה 💗 את יקרה לי מאוד

08/10/2018 | 21:16 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה ליבי איתך את לא לבד תודה שכתבת💗

07/10/2018 | 09:11 | מאת: אביב 22

מה שלומכן ?

07/10/2018 | 09:37 | מאת: אביב 22

מעשה באיש ובמרכבה (על האופטימיות) מעשה באיש שנפל לבור עמוק באמצע יער עבות והיה מיואש כי חשב שהגיע קיצו באין נפש חיה ברדיוס של עשרות קילומטרים שתשמע את זעקותיו. במצב ביש שכזה היה צפוי שהאיש יתייאש עד לעומק ליבו ויפסיק לזעוק לחלל העולם אלא במקום זאת יתעטף בשתיקה דיכאונית. שהרי מה הטעם בזעקות כאשר אין סיכוי שמישהו ישמע ויושיע? אבל כנגד כל הסיכויים האיש בחר לא הפסיק לזעוק עוד ועוד במשך שעות ארוכות... בינתיים.. במרחק של כמה מאות קילומטרים כבר יצאה מרכבה הרתומה לארבעה סוסים חסונים ורעננים שהייתה אמורה לעבור ליד פתח הבור ולהציל את האומלל. כמובן, רק במצב שהוא ימשיך לצעוק ונוסעיה ישמעו את זעקותיו. לעתים מזומנות, אנו לא יודעים שכאשר אנו בצרה כבר קיימים בעולמו של הקב"ה תרופות ופתרונות המוכנים עבורנו (וזה לא אומר שבורא העולם הוא זה שירד בכבודו ובעצמו ממרומיו להצילנו.. שכן אם יתמזל מזלנו וישועה תפקוד אותנו מן הסתם היא תגיע מידי בני אדם כמונו. ואל תטעו, כלל לא נפקא מינה אם תבחרו לכנותם "שליחים" או אם לאו). אבל בדיוק בגלל שאנו לא מסוגלים לראות כהוא זה מה מסתתר מאחורי פינות הרחובות, למשל, אנו כה מיואשים ומדוכאים. אלא שכבר אמרו חז"ל שאסור לו לאדם להתייאש מהרחמים אפילו חרב חדה מונחת על צווארו. אז האמינו לי - כדאי להאמין!

07/10/2018 | 13:21 | מאת: חטוליתוש

הסיפור מקסים.... הפתעת אותי מאוד לטובה כי לא ידעתי שגם הדברים האלה מתחברים אליך בצורה כזו נפלאה.... ונכון כמו בכל מוצש אני לא ישינה ועכשיו חזרתי מסידורים עם בעלי החולה אהבתי את הספור ואוהבת אותך על כל מה שאת חטולית

07/10/2018 | 14:04 | מאת: ינשוף

אביב יקרה שבוע טוב ומבורך אנחנו מתמודדים סליחה לא מספיק מפוקסת כדי לקרוא אותו אבל תודה בכל אופן את יקרה לי מאוד

07/10/2018 | 15:10 | מאת: חטוליתוש

כדאי לך לנסות לקרא לאט לאט ממש סיפור מהממם אוהבת חטולית

את רואה יש עוד דברים שאת לא יודעת אני הבן אדם הכי חילוני והכי מאמין שיש

07/10/2018 | 21:09 | מאת: חטוליתוש

צודקת מאמי.... השנים הטובות עדיין לפנינו... זה בכלל לא אומר כלום על אדם שמגדיר עצמו חילוני חשוב מה יש בבפנוכו שלו ולך יש אוצר גלום הולכת למיטה במטרה לישון מחר בבוקר בדיקות דם אז ליל מנוחה אהובה ונשתמע מחר בעזרת השם בלי נדר.. חטולית

וואלה מוקדם כל הכבוד לך .......

06/10/2018 | 20:44 | מאת: אביב

אוהבת אותכן מאוד

06/10/2018 | 23:22 | מאת: ינשוף

שבוע טוב אביב יקרה אנחנו הכי אוהבים אותך בעוחם מה שלומך??

07/10/2018 | 00:04 | מאת: אביב

משתדלת לאחוז בטוב חיבוק אוהב

07/10/2018 | 00:30 | מאת: חטוליתוש

שבוע טוב אייך עברה לכן השבת שיתחיל שבוע קל לכולן אוהבת חטולית

07/10/2018 | 00:35 | מאת: ינשוף

גם אני משתדלת לאחז בטוב יש הרבה טוב ויש הרבה גם פחות אין ברירות הרבה.. ממשיכים שולחת לך כוחות שיהיה קל יותר לאחז.. אוהבת

07/10/2018 | 00:38 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה שיהיה שבוע קל גם לך שבת עברה ימים עוברים החיים עוברים ומנסים ומשתדלים לא להתייאש אוהבת, ינשופים

07/10/2018 | 02:35 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה איזה כייף לקבל ממך אנרגיות טובות להתחלת שבוע חדש כל הכבוד לך מץוקה שלי אוהבת... חטולית

הי חטולית שוב לא ישנת חיבוק ליום חדש שבוע טוסט

05/10/2018 | 13:28 | מאת: ינשוף

קשה היום חרדות אומרת לעצמי שתכף יעבור רק זה כמה שעות כבר ולא נהיה רגיעה מנסה לאחז לחכות לעזר בסבלנות אבל קשה

05/10/2018 | 13:53 | מאת: אביב

להכניס מחשבה אחרת חיובית יותר ולנשום אתך מחבקת

05/10/2018 | 14:02 | מאת: ינשוף

אביב יקרה נושמת מחשבה אחרת-?- יהיה בסדר.

05/10/2018 | 14:04 | מאת: חטוליתוש

קרה משהו שבגללו יש חרדות ? רוצה אולי לשתף ? בנתיים..... תנשמי עמוק .... ןתחשבי על משהו שאת אוהבת איתך מתוקה חטולית

05/10/2018 | 14:28 | מאת: אביב

מגרשי חרדות ידועים מוזיקה חיצונית גוברת על הקולות בראש חרדה =פחד ממשהו שעבר או לא קיים כלומר נניח שלקטנים יש פחד שאבא יבוא להרביץ להם מבחינתם זה פחד אמיתי אני מבינה שזו חרדה להסביר להם שזה לא יקרה לא יעזור אז להסית את המחשבה למשהו אחר נניח .....לשחק עם הבובה או לצייר או לשיר קרח בידיים ועל הרכות עושה גם עבודה נהדרת ......כמה שפחות לתת לחרדה לתפוש מקום ....לכתוב אותה ולהבטיח וכמובן לקיים שתשתפו בזה את המטפלת ...... מקווה שיעזור... חיבוק לכולך

05/10/2018 | 14:41 | מאת: ינשוף

אביב וחטולית יקרות תודה שאתן כאן אביב- את כל כך מבינה! עכשיו הבנתי..לא הייתי מחוברת מספיק להבין כן- זה הפחד אימה של הקטנים-מביאה להם דובי להרגיע. מנסה להקשיב להם ומבטיחה לכם שיכל לספר בטיפול.. חטולית יקרה- החיבוקים והאכפתיות שלך מקלות..תודה

04/10/2018 | 23:48 | מאת: אביב

מזל שאודי חזר והעלה את ההודעה שלך תודה שחשבת עליינו אוהבת אתך בלב באמת תשמרי עלייך עלייך עלייך יותר מכולם

05/10/2018 | 01:45 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה דואגת לך תשמרי עלייך אוהבת ינשופים

05/10/2018 | 08:22 | מאת: חטוליתוש

מחכה לך שתחזרי את חסרה יקרה אוהבת חטולית

03/10/2018 | 09:16 | מאת: אביב

שיהיה יום קל ותנסו לעשות עבורכן משהו נעים היום

03/10/2018 | 13:01 | מאת: חטוליתוש

אביבוש מה שלומך היום ? אחרי חצי לילה ללא שינה הייתי היום אצל רופא המשפחה כי השיעול המתמשך שלי מסרב להעלם לא לקחתי במשך החגים כלום חזרתי להינהלציות ותרופות לא יוצאת מזה כי גם בעלי נדבק ממני וגם הבן שלי שגר אצלי והחברה שלו והבית פתוח מאוורר כל הזמן גם הבן שלי עם המיוחדת שלי משתעלים ....חוץ מכלתי כולם משתעלים..... כנראה שהשהיה עם כל המשתעלים במשך כל החגים רק גרמה להידבקות מחודשת כל הזמן אחד מהשני מקווה שעכשיו המצב ישתפר וכבר יצאתי מהבית אז יצאתי להסתובב בשמש.... נחנקתי.... נשארתי בלי אוויר בלי נשימה אז הנה שעשיתי גם משהו טוב לעצמי גם סידורים יצאתי בתשע בבוקר מהבית וואי כמה חשוב לנשום אוויר להתאוורר לחיות.... אוהבת חטולית

03/10/2018 | 16:13 | מאת: אביב

שמחה שיצאת קצת יודעת כמה זה לא פשוט אוהבת

02/10/2018 | 12:22 | מאת: חטוליתוש

סיפרתי לכן שבערב החג השני יגיעו אחרוני המוזמנים לארוחת החג..... הקטנה שלי לא רצתה לאכול עוף עם תפוחי אדמה בתנור מה שכולם אוכלים....כלתי לקחה לה צלחת והכינה לה אוכל שלא רצתה לאכול היה לי גם שניצל מתוגן וצי'פס שמהם כן רצתה ..הבן שלי חימם לה.... בנתים עד שזה מתחמם כלתי אכלה לה את כל מה שהכינה לה בצלחת כשהגיע האוכל המחומם נתנה לקטנה שלי רק ..3.. ביסים מהשניצל ואת השאר אכלה בעצמה תוך כדי שהיא אומרת לה....את לא חייבת לאכול אם את לא רוצה..... שתקתי כי הבן שלי בעצמו התחיל לתת לה אוכל מהצלחת שלו כולם ראו ואחרי שהבן שלי עם כלתי הלכו התחילו להבין למה הקטנה שלי לא עולה במשקל.... ילדנ בת ..5..שוקלת 20 קילו בלבד.. כולה רזה מקלונית שבקושי מחזיקה את עצמה על הרגלים....היא ויתרה לאמא שלה על האוכל.... נשבעת לכן שאני משתגעת ממנה מרוב רזון כבר הפנים שלה קטנו... שלא נדבר על הגוף הקטן שלה רע לי בנשמה פשוט רעעעע לייי כואבת לי ואני לא מפסיקה לבכות בתוכי על מר גורלה של המיוחדת שלי חטולית

02/10/2018 | 12:53 | מאת: אביב

תקשיבי אני אחדד את מה שסוריקטה אמרה לך .... באמת זה מוגזם או שאתם כמשפחה מנסים לנטרל כמה שיותר את האמא מהילדה או שאתם מנסים להכריח את האמא לקבל טיפול . עו"ס של קופת חולים ומסבירים שאתם רואים שמשהו לא כשורה עם האמא ושהבן שלך יתחיל לתעד הכל מכל ....שלא יהיה מצב שאחר כך עוד זו תאמר שהוא פוגע בילדה וכאלה ....תשמעי לי ותעבדו בחכמה באמת באמת כואב הלב ......עצוב ביותר

02/10/2018 | 13:07 | מאת: סוריקטה

חטולית, לפי איך שאני קולטת מהסיפורים שלך, ייתכן שלאמא יש משאלה מודעת או לא ועוצמתית ותוקפנית למדי, שהילדה תמות. נשמע כמו מצב מחויב דיווח למקור במציאות... סוריקטה

סוריקטה אהובה זה בדיוק מה שהרגשתי ובעוצמות חזקות יותר מזה לא בטוחה שבגלל האמא הילדה לא מיוחדת כל כך ... לאורך כל הזמן חשבתי בחמלה על האמא שקשה לה ויש לה רגשי אשם שהביאה לעולם תינוקת "מיוחדת"ולא מושלמת .....והיום פשוט חשבתי שאולי היא עושה הכל כדי שתמות וככה היא תיפטר מה"בעיה "שלה ... מצטערת חטולית אהובה זה דורש טיפול ......

אתן צודקות כבר דיברנו עם הבן שלי על כל המצב העגום שלה הוא חושב עכשיו מה לעשות בענין...יכולים גם לקחת להם את הקטנה וזה לא משהו שניתן לזה לקרות..... צריך להתייעץ גם עם עורך דין על החוק... מה זה אומר מבחינתם לא פשוט כל כך..... אוהבת אתכן חטולית

02/10/2018 | 14:32 | מאת: אביב

לכן צריך בשקט לתעד דברים שהיא עושה גם תתחילי לצלם כשהיא אצלך בוידאו כמה הילדה קשורה אלייך ...כי לא כל כך מהר מרחיקים ילד מהמשפחה המורחבת חיבוק ענק לא פשוט אהובה לא פשוט

ואוטיזם ....כן זה משגע אותה לפחות כלפי חוץ היא מראה כמה היא אוהבת את המיוחדת שלי אני בחיים לא אוותר עליה רק בגלל האוטיזם אולי יש משהו במה שסוריקטה אומרת לגבי משאלת הלב של כלתי או שאת אמרת אביבוש אני כבר לגמרי מבולבלת ..שהקטנה חלילה וחס תמות בגלל שלא נולדה מושלמת אבל היא יודעת שגם ככה הבן שלי רוצה להגרש ממנה אם זה יקרה..בטוח שהוא גם יטבע אותה לדין חוץ מגרושין צריכה עכשיו כל כך הרבה כוחות כדי להמשיך..... לא יודעת מאיפה לקחת כוח ... עצוב ורע לי בנשמה ....................... חטולית

אוהבת אותך יקרה שלי יש לך כוח מלא כוח להלחם על הילדה על הבטחון שלה .. אתך

02/10/2018 | 17:28 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, איני יודעת מה באמת קורה שם, אוכל לספר את סיפורי במילותיי - שם הייתה ילדה, גם שנולדה פג, אבל לא פג זעיר, וגם הייתה על הספקטרום (אני). הפגיעה הכי קשה הייתה סביב הגירושין, שם האמא תקפה הכי מסוכן. רגשית, היא כנראה לא הפרידה ביני ובין האבא ונקמה בי (וכאילו בו). אז אחת כמוני מעלה מחשבות... מסכנה שלי, ממש קשה... סוריקטה

02/10/2018 | 19:52 | מאת: חטוליתוש

בהחלט מבינה על מה את מדברת ויכול להיות שגם היא נוקמת....אבל למה בילדה, מה את עשית לה מה עשתה לה המיוחדת שלי נכון שלא ישנה הרבה לילות בגללה אבל גמני בזמן שגידלתי את הילדים שלי היו לי המון לילות ללא שינה.... וואווו כמה הגדילה שלך היתה כואבת והזויה....כואב ברמות קשות יפתי אני רוצה למנוע ממנה לעבור ילדות כזו.... רוצה בשבילה רק את הטוב ביותר.... חטולית

03/10/2018 | 05:52 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, הילדה לא אשמה, אם כי בתפיסה ילדית, היא עשויה להרגיש אשמה מאד. הן שעשתה משהו רע, וגם שגרמה למחלה של אמא וגם, ייתכן שתנסה לעשות הכל כדי לרפא את אמא. מעלה השערות - וייתכן שהן כלל לא בכיוון. הם מעולמי, וכאן מדובר בסיפור אחר: ייתכן שהלידה וההריון היו קשים או פחות רצויים. משהו מערכתי לא היה טוב עבור התינוקת בתוך הבטן, ולכן, כנראה הלידה הייתה מוקדמת (כך אני יכולה לשער לפי המשקל שציינת), או שמא הייתה פגיעה התפתחותית בתינוקת (?), וכל אלו, בשל היותם רחוק ממושלם (וזה בסדר בעקרון) מעלים זעם רב, תסכול, אכזבה. זה הופך להיות פחות בסדר, כאשר הזעם מושלך על הילד בהתנהגות או בקשר מילולי או גם לא (למשל, אדישות - זה מההורגים). ייתכן גם שהתינוקת (ובמיוחד בשל היותה בת יחידה) מסמלת את המשותף בין אמא לאבא, ואת זה האמא לא סובלת ומנסה להתקיף. מדוע אין אחים נוספים? בפועל המותקפת היא הילדה וזה עצוב. כל כך הרבה אפשר לעזור לילדים מיוחדים ולשלב אותם. הוי כמה עצוב. סוריקטה

03/10/2018 | 06:02 | מאת: סוריקטה

וגם, אני מעלה השערה, וסורי אם היא רחוקה מהמציאות, אבל אמא כל כך זועמת יכולה להגיע למצב של טלטול התינוקת שלא ישנה. המצב של צרחות ואי יכולת להירדם מעלה המון כעס אצל אנשים, וזה טבעי. אבל, כשהם מרגישים שהם ממש לא יכולים עם זה - ההמלצה היא לצאת מהחדר, או לתת למישהו אחר שכן מסוגל לווסת רגשות/התנהגות לטפל בתינוק ועוד. הייתי מעמתת את האמא עם השאלה אם היא לא סובלת את הבת שלה, כי היא לא מושלמת, או כי לתינוקת, בהיותה ייצור נפרד, יש רצונות משלה, שלא בהכרח שווים לרצונות של האמא. סוריקטה

03/10/2018 | 06:51 | מאת: סוריקטה

חטולית, תוכלי לרשום אצל אודי? גם כי המחשבות כאן יכולות להרחיק לכת בגלל ההיסטוריה שלנו, וגם אולי הוא יעזור לתת דחיפה להגיע עם זה למציאות. לצאת מבועת האינטרנט והמחשבות. בבקשה (?) סוריקטה

02/10/2018 | 07:39 | מאת: אביב

בוקר טוב נגמרו החגים נגמרו השיגויים הבישוליים ועכשיו ....... ת'אמת בא לי עוד קצת בבועה ... אבל שגרה שיהיה יום טוב ונפלא

02/10/2018 | 09:31 | מאת: סוריקטה

עוד קצת בדיקות אצלי וסביבה שחטפה נזלות וקרוב בבית חולים. מניחה שיהיה יותר שגרה אצלי עוד 10 ימים ואילך. סוריקטה

02/10/2018 | 10:41 | מאת: סוריקטה

היום יום שלישי בכלל.... הייתי שלשום בבית חולים אצל השכן הקשיש ויש שם לוח התמצאןת עם תאריכים. וחשבתי לי שבתקופה הזאת לא צריך להיות מבולבל ברמה הדמנטית כדי להתבלבל בימים... סוריקטה

02/10/2018 | 11:10 | מאת: אביב

את יודעת בדיקות ושאר דברים זה חלק משגרה בנורמלי אצלנו זה מוציא מאיזון שיגרה זה לקום לעבודה ולשאר סידורים בחיים 😍😍😍 והכי חשוב שימרי עלייך ....

02/10/2018 | 12:09 | מאת: חטוליתוש

באמת כבר יום שלישי היום וחזרתי לשיגרה מהר מאוד כביסות כבר על החבלים ולמען האמת גם החברה של הבן שלי עוזרת עם זנ אז ממשיכה..היא עשתה של שנינו מעורב כמו שאני הייתי עושה כדי לעזור כשעבדה עד מאוחר.. יד רוחצת יד...לפעמים ושתי הידים רוחצות את הפנים לפעמים.... וצודקת מאוד לגבי הבדיקות חיוניות לשיגרה שלנו גמני חוזרת משבוע הבא לסידרת בדיקות ...עד אחרי מרץ....בדילוגים ומחר שוב קניות לשבת..... רק שתהוה לנו בריאות בשפע ונוכל לעשות כל מה שנדרש אוהבת אתכן חטולית

02/10/2018 | 12:10 | מאת: סוריקטה

בעיקר בקטע של תזונה, שתייה, שינה ועוד. סוריקטה

30/09/2018 | 14:50 | מאת: חטוליתוש

אני מאמצת את כל מה שכתבתן מבינה שיש שם המון מתחת לפני השטח ...דברים שאני לא יודעת אבל גם מאמצת את זה שבכל מקרה כמו שכתבתן אין לה זכות גם בתור נפגעת...וואט אבר...לפגוע בילדה היא רק בת 5 שנים....עכשיו בראש השנה עשינו לה יומהולדת הפתענו אותה עם כל המשפחה..והבן שלי גם דאג לה לעוגה מהממת כדי לשמח אותה כי לא היה לי זמן גם לזה וכשאמרנו לה שזה לכבוד היום הולדת שלה היא היתה המומה....אפילו לא האמינה שזה עבורה התרגשתי ובכיתי לראות אותה כך כך מאושרת....כולה עוגת יומהולדת שעבורה היה עולם ומלואו היא רק התקרבה לראות מקרוב את העוגה ואמא שלה פתחה עליה פה עופי מפה את לא רואה שיש פה נרות....למרות שהנרות לא דלקו עדיין כואב לי בנשמה כל כך ....כשהיא אצלי היא מלכה קטנה ושמחה כל כך תמיד רצה אלי סבתא סבתא...ואני נמסה ממנה ודומעת בלי שהיא תראה הרגישה הקטנה שלי אחת ומיוחדת שלי בכל העולם 😪😪😪 כל כך אוהבת אותה ..כל כך.... חטולית

נפלא שאצלך יש לה משענת וחוסן נפשי זה ייתן את היתדות לבריאות נפשית בעתיד והאמא אין לי מילים באמת

30/09/2018 | 17:39 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, היא רק בת חמש... תוכלי לספר במה מתבטאת היותה מיוחדת? שואלת כמי שבגיל חמש בטוח הייתה ילדה 'אחרת' מאד. יום ההולדת הראשון (שאני זוכרת) שחגגתי בחיים - היה בשנה שעברה. אם כי היו עוד פעמים ספורות בבגרות המאוחרת מאד, שהיה ליום ציון כלשהו בפגישה קטנה בבית קפה. סוריקטה

01/10/2018 | 19:50 | מאת: חטוליתוש

במנ הנכדנ שלי מיוחדת.... עבורי כל דבר שהיא מסוגלת לעשות הופך אותה למיוחדת עצם זה שהיא נולדה במשקל 620 גרם....ונשארה בחיים עצם זה שהיא עושה מאמצים לבלוע מזון מוצק עצם זה שהיא למדה את כל אותיות האלף בית וגם יודעת לסדר אותם לפי הסדר הנכון למדה בעלפה את האותיות באנגלים למדה לשיר ..אומנם לא תמיד הטונים הנכונים נלחמת על כל מילה חדשה שהיא לומדת להכיר להגיד בצורה הכי טובה שיכולה כי הדיבור שלה אינו רצוף ואינו ברור היא מחזירה אהבה כמו שמקבלת ממני עם המון חיבוקים ונשיקות רק בלחי לא כמו שהיתה מקבלת מאמא שלה נשיקות על הפה היא תוססת ושמחה ומאירה לי את הנשמה למרות שאצלי יש לה גבולות אני עכשיו עובדת איתה על...לענות תשובה ל..למה..היא עדיין לא קלטה את המשמעות של ..למה... למשל..למה זרקת ....לא משנה מה ופתאום משום מקום יש את הקטע שהיא מתחילה לצרוח אז להרגיע אותה גם לא פשוט רק עם המון סבלנות היא פשוט מדהימה אותי מחדש כל פעם...היא מתחילה לשאול שאלות ..משהו שלא היתה עושה...רק בוכה...ואז מקיאה עכשיו היא נרגעת לא בוכה ולא מקיאה בטוח שיש עוד דברים שכרגע אני לא זוכרת לכתוב אותם אבל מעצם היותה ..... היא הכי מיוחדת שלי אחת ויחידה חטולית

01/10/2018 | 21:46 | מאת: אביב 22

כל כך צריך לשמור להגן לסוכך עלייה כמו גוזל קטן ויחד עם זאת ללמד לעוף הכי בטוח שאפשר מחבקת באהבה גם את מיוחדת

02/10/2018 | 01:06 | מאת: חטוליתוש

תודה אבל את יודעת מה אומרים על ילדים מיוחדים שהם רק הופכים אותנו ליותר טובים כי על כל נתינה או אהבה , חיבוק וכל סימן אהבה שלנו אליהם כמובן בצורה הבריאה... הם מחזירים לנו כפליים לא שאני חלילה מתלוננת על שאר הנכדים הגדולים ממנה גם מהם מקבלת המון אהבה מה שנותנים מקבלים חזרה ליל מנוחה בתקווה שאוכל לישון הלילה חטולית

02/10/2018 | 09:33 | מאת: סוריקטה

ילדים מיוחדים מוציאים חמלה מיוחדת מאנשים מיוחדים כמוך, חטוליתוש. יש בך קסם מיוחד. שלך, סוריקטה

30/09/2018 | 13:03 | מאת: אביב

כבר תקופה ארוכה אולי ארוכה מידי שאין לי חשק להגיע לטיפול בחודש האחרון זה אפילו התגבר לא ממש מצליחות להבין מה גרם למשבר עכשיו היא נסעה בשבילנו נסיעה לחו"ל זה טריגר לא ממש יודעים למה .....והראש שלי מלאאאאא בבכיות שלהם .... בפגישה הם ממש בכו שתגיד שהיא בארץ ולא נוסעת והם מבטיחים לא להפריע אבל זה לא ממש עובד כי יש יותר אינטגרציה והם יודעים דרכי שהיא בחו"ל ..... עכשיו גם אודי כתב שהוא נוסע הם לא רוצים להוא לאודי וגם לא למטפלת ..... זה ברור שאני יבוא לאודי וגם ברור שאמשיך בטיפול אבל המצוקה הזאת משגעת אותי כל היום הולכת שבראש מץכננים תוכניות ...ויש לי ככה שבועיים לשרוד ....אוף בעיקר וזה

30/09/2018 | 14:07 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מעניין מה יש בחוצלארץ דווקא שהוא כל כל מאיים ומפרק את המשענת שגם ככה מרגישה לעתים כקנה רצוץ. כאילו משאיר אותך לבד עם ה'רעים' ללא הגנה. ללא חיבור לארץ. ארץ, אמרתי... סוריקטה

30/09/2018 | 14:25 | מאת: ינשוף

חו"ל=רחוק אולי לא תחזור נטישה לבד פחד כעס שולחת חיבוקים לכולכם

30/09/2018 | 14:30 | מאת: חטוליתוש

מרגישה שמאוד קשה לך/כם ותקופת החגים גם עומדת להסתיים גם הנסיעה לחול...תיגמר... נכון ששבועים זה פרק זמן ארוך אבל מרגיש לי שאת דווקא כן צריכה עכשיו את ה"חופשה " המאולצת הזו כדי לשים אולי דברים מול העינים ולהגיד עכשיו אני זקוקה ל... והפרק זמן הזה יכול אולי לתת פוש להחלטות שנדחו... או להבין יותר טוב מה... אוהבת חטולית

30/09/2018 | 14:52 | מאת: אביב

תודה לכן אין קשר לנטישה ולא לזה שהיא בחופש אנחנו לא יודעות מה הטריגר אבל זה מוכר פשוט הרעש עצום כל כך ....רוצה שקטטטטטט....... וסוריקטה אין לנו מושג מה הקשר דווקא. מי שפגע נסע הרבה לחו"ל יש השערות כל מיני .......

30/09/2018 | 17:55 | מאת: סוריקטה

שמתאימות לעולם שלי. אני חייתי עם אמא ואת אבא ראיתי שעתיים בשבוע. הוא היה זה שנוסע לחו"ל ואז כל ההפרעות תפסו תאוצה מטורפת. סוריקטה

בגלל זה אנחנו ממש לא מבינות כי זה לא הגיוני אבל היו פעמים שגם היא נסעה ובלי הכנה או הודעה פשוט היו שמים בייבי סיטר ונוסעים אז אולי זה .... ויש עוד כמה כיווני חשיבה כרגע אולי כי כתבתי שקט קצת יותר תודה לך .....

01/10/2018 | 12:36 | מאת: סוריקטה

חח מזכיר לי ימים בהם האמא הייתה מתחמקת מהבית בחשאי הלילה וחוזרת לפנות בוקר. משאירה אותנו הילדים לבד, ומן הסתם מסתירה. יצאה לפגוש את המטורף שנגע בי וכילה בי את זעמו. הייתה גם העלמה של חפצים או בעלי חיים. הם היו מדברים בשפה, שמעולם לא לימדה אותנו. בכוונה שלא נבין. ולפעמים היא סתם הייתה מתחבאת בבית שלא אמצא אותה. הייתי מתפרקת והיא המשיכה להתחבא עד שהתפוצצה מצחוק. הייתי בת שבע אז. מי אמר שצריך חו"ל. כיף.

01/10/2018 | 17:34 | מאת: אביב

לרוע לרשעות לטמטום לראיה רק של עצמם אין מילים יש לי כמה סיפורים דומים חיבוק עוטף שירכך את הכאב

30/09/2018 | 06:23 | מאת: חטוליתוש

עד עכשיו אתן ישנתן אני שמרתי על שנתכן יעשיו תורי ללכת לישון בתקווה שהנס הזה יקרה ויש ריח מהמם של ג'חנון באוויר ולא ממאפיה אז לוקחת את הריח איתי למיטה אולי.... אצליח לישון בוקר טוב לכן וליל מנוחה לי ןחייבת לישון כי גם הערב מארחת חטוליתוש 😇😂✈🤩😍🐱🐹

כפי שכבר כתבתי בעבר, מצאתי את השילוב התרופתי, שרוב הפעמים מצליח לסייע לי לישון. אז אכן נחתי בלילה. חלומות מוזרים לאחרונה. אודי היה צוחק (חלומות מוזרים בלי לפרט?) חח סוריקטה

דווקא לא ממש ישנתי ניקיתי כיבסתי כמעט סיימתי לבשל ועכשיו באיחור קל לעבודה יום נפלא ושינה מתוקה לך חתוליטוש

בדיקות גוף הנאה אי נוחות ברור חלומות מוזרים מאוד מוזרים חיבוק ליום קל

30/09/2018 | 09:31 | מאת: ינשוף

בוקר טוב לילה טוב העיקר שיהיה טוב אוהבת אתכן מאוד ינשופים

30/09/2018 | 09:50 | מאת: אביב

איך היד ....תשמרי עלייך 💟💜💛 על כולך .... .

30/09/2018 | 10:12 | מאת: ינשוף

תודה אביב יקרה היד ..בסדר אני פחות בסדר. הלבד קשה. יהיה טוב אוהבת

30/09/2018 | 14:24 | מאת: חטוליתוש

ליד שלך יקח קצת זמן להחלים הלבד הרבה יותר קשה מסכימה איתך מתוקה לצערי אין לי פתרונות להציע לך מה לעשות עם הלבד הזה רק יכולה לשלוח לך כוחות להתמודד עם כל מה שבא איתך בליבי מתוקה אוהבת חטולית

חטולית יקרה לא מחפשת פתרונות מספיק שאתן כאן מקשיבות ומחבקות עם המילים שלכן תודה שאת כאן

29/09/2018 | 22:27 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה זו המילה שהיא כתבה לי.... אסטניסטית.... הולכת לחפש בגוגל.... חטוליתוש

29/09/2018 | 22:59 | מאת: חטוליתוש

אדם שמאוד חשוב לו סדר ונקיון זו התשובה הכי מוגדרת מבחינת איסטניסט זו לא הפרעה נפשית ולא פגם "אתר באקו" רק שם מצאתי תשובה אם היא אמורה להיות..... אז למה הכל בדיוק הפוךךךךך אנטי איסטניסטית....???? משפחה שלמה חולים ורק היא יצאה בלי המחלה.... אבל היתה עד לפני הלידה של הציוחדת שלי.... הלידה "ריפאה אותה " בחיי שמנסה להבין ....אבל לא מצליחה.... תעזו לי להבין..... חטולית

חטולית מה זה חשוב עם היא אסטניסטית מה זה חשוב מה יש לה מה שחשוב בעיני זה שהבחורה מקרינה מצוקה . עם בגלל הלידה עם בגלל עבר כזה או אחר להיות עם שליטה זה אומר שאתה חסר בטחון וחסר שליטה על החיים שלך אין ספק שכלתך זקוקה לטיפול כזה או אחר מבינה את הקושי שלך מחבקת אותך ואיתך ....

30/09/2018 | 01:46 | מאת: חטוליתוש

אבל היא מסרבת ללכת לטיפול מסרבת לקבל כל סוג של עזרה ובסופו של דבר הקטנה שלי נפגעת כי היא צורחת עליה כמו מטורפת ואין לה טיפת סבלנות אליה ורק מכניסה לקטנה לראש ש...לאמא יש מגרנה...אמא חולה רק בגלל שהיא לא שומעת בקולה. לא מוכנה לקבל גישה כזו במיוחד אם ילדה כזו חטולית

30/09/2018 | 05:15 | מאת: חטוליתוש

היא גם כל הזמן מאיימת על הקטנה שאם לא תעשה כך וכך היא תראה לה מה זה את משגעת אותי היא צורחת עליה...אני כבר משוגעת רק בגללך לימדה אותה להגיד שאבא משחק לה בפוט.... ושאם היא הולכת עם אבא היא צריכה להגיד לה לבקש רשות כי אבא הוא גבר....וזה לא צנוע... אני מתה ממנה.... היא חולת נפש חותמת על זה על עיוור וזה רק קצה המזלג חטולית

30/09/2018 | 07:01 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אסטניסטית היא מילה שהבחורה הדביקה לעצמה (היא, הרי, לא הלכה לאיש מקצוע), אפילו נשמע בעיניי שהאמירה בשימוש בה היא הן סוג של התרברבות, והן אני-כזאת-ואף-אחד-לא-ישנה-אותי-ואתם-תתאימו-את-עצמכם-אליי. מאד ייתכן שהיא מתאימה להגדרה. אז מה? גם ההגדרה שרשמתי אני, כן, זו הגדרה מהספר של האבחנות הפסכיאטריות. וגם היא יכולה להתאים. עם זאת, בכלל, אני נוטה להאמין שניתן למצוא אצל כל אחד משהו שמתאים להגדרות האלה. זה הופך להיות הפרעה או מחלה, כאשר הנפח שלהם הרבה יותר גדול ביחס לאוכלוסייה והחברה בה האדם מתנהל. יש אנשים שנותנים להם הגדרות, וכל האנשים האלה, אפילו בעלי אותן הגדרות מהספר, לכל אחד מהם יש סיפור מאד שונה משלו, וזו רק כותרת מאד מאד כוללנית. גרוע גם שאנחנו משתמשים בכותרות הללו כדי ללעוג. חטולית, גם אני אדם ששם מאד לב לדקויות ושינויים ונקי ומסודר (אגב, זה אגב מיוחס אצלי לתפיסתי גם לחלקים האוטסיטים שלי, וזה לגמרי בסדר). עם זאת - להיות עם תכונות כאלה, ולתקוף את הסביבה בשל היותה שונה - כאן יש כבר בעייה. וזה יותר אי סבילות לזולת, לסביבה, ואולי גם לחברה. רמת התוקפנות, כי שאני שומעת ממך, לדעתי, מחייבת דיווח. לשם עדות חיצונית. כי, לדעתי, זה מסכן את הילדה. במקרה שהיה פה בשכונה - אכן כמה שכנים דיווחו. זה אולי אפילו לא חוקי לא לדווח. אני זוכרת שהיה לי דיון עם שכנה חביבה אחרת לידי. נקרא לה (ד). ד טענה שהצרחות מהבית נסלחות, כי לגדל ילדים אוטיסטים בבית זה כל כך קשה, שמביא אותך לזה. אני מכיווני טענתי שהילדים הגיעו לרמה כזאת של פגיעה, בגלל שהאמא הייתה מאד חולה, וגם חשדתי בזוגיות, כנראה גם האבא לא חף, למרות שהוא כביכול המתקשר עם העולם. בקיצור - לא הסכמנו. קשה לעזור לאדם שלא מוכן לקבל עזרה. קשה לעזור גם למי שכן (כמונו) שמגיע לטיפול, אבל יש בו חלקים פנימיים שמאד מתנגדים. מוכר. מילותיי להבוקר. ארוך מאד. ויודעת שקשה בעיניים. אבל את או אחרים יקראו. בוקר אור, עוד מעט חזל"ש, לטוב ולרע. סוריקטה

30/09/2018 | 07:31 | מאת: סוריקטה

ורוצה להוסיף, שגם אם יש שיתוף פעולה בלהיות מטופל, ולהתמיד בעקשות, ומתחולל שינוי שהוא - כאשר מדובר במצבים נפשיים נוקשיים, מושרשים וקיצוניים - התהליך הוא איטי מאד (שנים רבות) והאחריות היא לא רק של המטפל. גם של המטופל (בעיקר) ולעתים גם מעגלי הקירבה. זה יכול להרגיש אולי כמו נס, רק אחרי שנים של עבודה קשה, אבל זה לא באמת. סוריקטה

30/09/2018 | 08:47 | מאת: אביב

מאוד מאוד מבינה אותך מרגיש לי שכלתך נפגעה בעברה בצורה זו או אחרת אבל אין ספק כמו שאודי כתב פעם היותך קרבן לא מצדיק פגיעה באחר וגם לא היותך חולה ... ובטח ובטח לא בילדה עצוב בעיקר 💜💛💚

30/09/2018 | 09:18 | מאת: סוריקטה

כשאומרים לי שאמא ניצולת שואה וכד' (והיא מהניצולים שלא עברו מחנות השמדה, אבל כן חייתה בבריחה במלחמה) - אני אומרת קודם כל - היא סידרה לי חווייה שואתית חזקה, אולי מורכבת יותר מכפי שהיא עברה - גם יותר שנים ואינטנסיבי, וגם זו אמא הפוגעת. שנית זה לא נתן לה לגיטימציה להרוס אותי. סוריקטה

30/09/2018 | 09:48 | מאת: אביב

את יודעת המון פעמים בטיפול אמרתי למטפלת מעניין מה היה קורה עם אבא היה מגיע לטיפול בטוחה שהיית עם אמפטיה וחמלה כלפיו .. עצוב לא פשוט ולא מובן

30/09/2018 | 10:02 | מאת: סוריקטה

הי אביב, כבכל אחד, גם בו, אני מניחה, יש חלקים שמדברים עם חמלה איכשהו. מבחינתי מה שעשה, ומה שעושים אנסים וכד' הוא בלתי נסלח. גם בכלא, הדמויות האלה, כפי שהבנתי, מוקצות על ידי האסירים האחרים (הרוצחים והגנבים וכאלה). בשלם ובכללי - בעיניי, בלתי נסלח. סוריקטה

30/09/2018 | 12:25 | מאת: אביב

סוריקטה יקרה שלי מאוד מבינה אותך ועדין לכל פוגע יש את הפגיעה שהוא עבר בחיוו שמבחינת טיפול באם הוא ילך לטיפול יהיה אליו אמפטיה .. את יודעת פעם הייתי באיזה פורום היה שם בחור שכמה שרציתי לכעוס עליו לא יכולתי ...ריחמתי עליו הוא נפגע מאבא שלו לאורך הילדות וכשהיה נער פגע באחותו ...אחותו לא רוצה קשר איתו והןא מבין אבל כואב כי הוא ממש היה קשור אלייה כשהיה כותב מדם ליבו יכולתי לחוש חמלה אליו .... עצוב בעיקר

29/09/2018 | 07:40 | מאת: אביב

מקווה שתהייה שבת טובה

29/09/2018 | 17:13 | מאת: סוריקטה

הי אביב, עשיתי לי יום כיף במציאות. מהבוקר עד עכשיו. סוריקטה (פתאום אנ'לא זוכרת מי זו סוריקטה בכלל)

29/09/2018 | 19:12 | מאת: אביב

שמחה שכך . . שבת של כייף במציאות זה הכי מימשת את המתנה ????

29/09/2018 | 19:56 | מאת: סוריקטה

כן... מימשתי... הגוף שלי (אני, כן) לבש בגד ים ונכנס לבריכה. moi?!?! |סמיילי הפוך| סוריקטה

29/09/2018 | 20:17 | מאת: חטוליתוש

אם כזה כייף למה פרצוף הפוך ? תודה סוריקטה על התמיכה שלך אתמול שלחתי לכלתי אתמול הודעה ושאלתי אותה אייך היא אמרה שקוראים ל...תסמונת הזו הכפייתית של הנקיון שבו לקו כל בני המשפחה שלה ושל כל...לדורותיהם ועדיין מחכה לתשובה.... אם אקבל ..אעלה אותה כאן זה פשוט מסכרן אותי..... בנתיים ..... אוהבת חטולית ואביבוש......לא שכחתי אותך יפתי מקווה שעברתן שבת רגועה כמוני לשם שינוי

29/09/2018 | 20:39 | מאת: סוריקטה

סמיילי הפוך - עומד על הראש. כמוני. ומחר עוד בדיקות. ימים של 'אירועים'. סוריקטה

29/09/2018 | 22:16 | מאת: חטוליתוש

בדיקות..... מאוד חשוב את יודעת לא רק הגיל.. הבריאות לפני הכל... קחי את הכל בסבבה הכל יהיה בסדר.... אוהבת. חטולית

30/09/2018 | 00:32 | מאת: אביב

כל כך גאה בך עכשיו את צריכה לפנק את עצמך במתנה כזאת תירגול תירגול תירגול ואני שותלת כאן מליוני סמייילים ובדיקות לא כייף אבל צריך

30/09/2018 | 06:43 | מאת: סוריקטה

הי מתוקה, מסכימה שהיה צריך המון אומץ. המון המון. ובעיקר כוחות עם מה שקורה אחרי. ערבוב הרגשות. בדיקות - ספציפית היום - עניין יותר של זמן, שזה תופס באמצע היום ומשבש תוכניות אחרות, והאווירה הקרה של המקומות האלה סביב זה. הפעם לא חודרני או פולשני, אבל חשוב לדעת, כדי להתקדם הלאה. בוקר אור, סוריקטה

30/09/2018 | 09:52 | מאת: אביב

.💜💛💚

30/09/2018 | 11:22 | מאת: סוריקטה

יש ממצאים שמצריכים המשך מעקב. אז נעקוב. נקווה (ואני מאמינה) שמדובר במשהו שפיר ולא סרטני. סוריקטה

30/09/2018 | 12:20 | מאת: אביב

זה השלב הכי מתיש איתך אני במעקב לכל החיים כי הם לא רוצים לקחת סיכון ... מעצבן בעיקר אבל הדיסוציאציה עובדת כאן יופי לטובתי מקווה שגם את מצליחה להשאר שלווה . מחבקת לאחרי.....

30/09/2018 | 14:13 | מאת: סוריקטה

הי אביב, יש מצב שהדיסוציאציה או ווטאבר עוזרות. תחי הביופסיה בצוואר. לא פיתחתי חרדות בנושא. סוריקטה

30/09/2018 | 15:11 | מאת: אביב

אני באמת צריכה להגיע גם לאינדוקרינולוג לא הייתי שנים נחכה אתך בשקט ........מאמינה בבשורות טובות ....

28/09/2018 | 08:15 | מאת: אביב

מה שלומכן היום ......תשמרו עליכן חיבוק

28/09/2018 | 09:52 | מאת: סוריקטה

הי אביב, בסדר ועסוקה (לטובה). ונחתי קצת גם. סוריקטה

28/09/2018 | 12:42 | מאת: חטוליתוש

צהרי היום עסוקה במטבח בהכנות לשבת האורחים שלי נוסעים היום אחרי הצהרים....לירושלים יחזרו במוצש או בערב החג השני..... אז לפחות השבת שקטה ואטוטוטוטו.....גם זה יגמר רק בטוב אתמול הם רבו בינהן כמו שני תגרנים בשוק עמדתי מהצד והתחלתי להבין המון דברים שלא ראיתי עד עכשיו.... כאב לי מאוד אבל זו הזוגיות שלהם ואני לא מתערבת... שמעתי ושתקתי..... לפחות השבת יהיה שקט האמת שהשפיע עלי ממש לא טוב כבר שוקלת לשנה הבאה לא " להזמין " אותה להישאר כאן לישון גם אם הבן שלי י היה באומן..... חטולית

28/09/2018 | 13:05 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אודי בדיוק דיבר על תהליכי למידה. חלקם מניסיונות ומטעויות. אז הייתי אומרת שיש השפעה שמרגישה לא טוב, אבל גם משהו בכיוון של כן טוב, אולי. מעניין שהחבר'ה אצלכם התכסחו בינהם ועשו את כל ההצגה גם מולך. המתחים שהחגים האלה יוצרים, החיכוכים, ואיך שהם מביאים אותנו להרגשה של צמצום מרחב פנימי. ואני, דווקא מתכוונת לעשות לי יום מרחיב נפשות. ואני בשולם ולא בריב (עם הדמויות החדשות שהכנסתי לחיי, וגם עם חלק מהעבר, אלו שגדלו משם). סוריקטה

28/09/2018 | 14:18 | מאת: חטוליתוש

הבן שלי וכלתי..... זו לא הפעם הראשונה שלהם שהם רבים אצלי בבית בין אם זה בשבת או בחגים פשוט המריבות שלהם עלו לטונים שהנכדה המיוחדת שלי נבהלה ורצה אלי... צודקת שזה מצמצם את המרחב האישי ואני לא חייבת להיות שם אבל כשקורים דברים ממש מתחת לאף אי אפשר ..... להשאר אדישים מילא....מה שהיה ומה שנגמר שיהיה לך בכייף עם ההרחבה...שתהני מכל רגע ורגע אהבת חטולית

28/09/2018 | 15:17 | מאת: סוריקטה

אולי הייתי מנסחת אחרת - לא שאת לא חייבת להיות שם, אלא שהם לא חייבים להיות שם (אולי?). הנכדה המיוחדת היא בתם? היו לנו שכנים כאלה, עם ילדים על הספקטרום ומריבות מטורפות. הרווחה הייתה מעורבת. על הנייר. אני לא נשארתי אדישה לזה. התגובות הרגשיות שלי היו מטלטלות. אמנם לא התערבתי בעצמי עצמי, אבל כן העברתי את המסר לגורמים שאמורים לטפל בזה. אצלכם מורכב הרבה יותר, כי זו ממש משפחה. וממש בתוך הבית. בכל מקרה, נראה לי שתרומתך בלבך הרחב בקשר עם הנכדה מצילה אותה באיזה אופן. טוב שיש לה אותך. סוריקטה

28/09/2018 | 15:30 | מאת: חטוליתוש

כן היא הבת היחידה שלהם וכלתי היא טיפוס היסטרי ברמות שלא יתארו...חולת שליטה... אם הבן שלי הגדול רוצה למשל לקחת את הקטנה לשבת אליהם כדי להיות עם הילדים שלו וואייי וואי. ....אין מצב שהיא תאפשר..כי לא תהיה לה שליטה על הקטנה היא במצב נפשי קשה מאוד ולא מ6כנה ללכת לטיפול הבן שלי כבר דיבר עם המשפחה שלה כמה פעמים.. ואם זה לא ישתנה.... הוא הולך להתגרש ממנה.... אני רק פוחדת על המיוחדת שלי שממש בא לי לבכות.... מקווה לימים יותר טובים.... אוהבת חטולית....

28/09/2018 | 17:25 | מאת: סוריקטה

עצוב לשמוע. נשמע, באוזניי, שהאמא מקנאה. קנאה הרסנית. והילדה המיוחדת משלמת מחיר כבד. ממש עצוב, ממש עצוב שהסביבה רק מחמירה עם מצבה :-( איתך, סוריקטה

28/09/2018 | 02:24 | מאת: ינשוף

שהבעיה היא לא ששברתי את היד אלא הסיוטים שמלווים אותו. אתן מבינות??

28/09/2018 | 08:13 | מאת: אביב

רק בכוונה החזיר אותך לכאן ועכשיו הסיוטים מקומם לחדר הטיפול שם ניתן לעזור אודי קרקע אותך לכאן ועכשיו לכאב עכשיו לקושי עכשיו . את יכולה להיות בו יקרה ....ולספר לנו איך שברת את היד .....וכן זה כואב השבר ....אל תישאבי לעבר לבדידות תנסי להיות בכאן ועכשיו זה יעזור לך לגרש את הסיוטים . עיבוד תעשי בטיפול חיבוקים לכאב

28/09/2018 | 09:08 | מאת: ינשוף

אביב יקרה אולי הוא רצה לכוון אותי לכאן ועכשיו נפלתי ולא שמתי לב כל כך לכאבים- כאשר הלכתי להבדק אחרי יום שלם כי היד היתה נפוחה ולא הייתי מחוברת לכאב כל כך התפלאו למה לא נגשתי קודם.. אז היד גבוס ועכשיו עם חופש מחלה לחודש לפחות ..

28/09/2018 | 09:18 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה שלי מצער אותי מאוד לשמוע ששברת את מפרק כף היד כאבים נוראייים אין ספק ונראה לי שמרוב שאת לא מתייחסת לכאב הגופני התעלמת ממנו טוב שהלכת לטפל ביד חשוב מאוד יפתי והסיוטים...... בהם צריך באמת לטפל ביחד עם המטפלת וגם לדבר איתה על הנפילה והשבר מאחלת לך החלמה מהירה ורפואה שלמה ועכשיו חודש חופש. . .. תנצלי את הזמן הזה לטפל בעצמך בכל מה שרק אפשר אוהבת חטולית

28/09/2018 | 09:23 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה תודה יקרה תודה שאת מחבקת עם המילים שלך

28/09/2018 | 09:51 | מאת: סוריקטה

הי ינשופית, אודי מבין, הוא, בהיותו זולת ולא את, לא תמיד ייפול במשבצת של מה שאת מצפה לשמוע (בין אן מודע או לא). ובין אם בכוונה או לא. את כועסת, אני מניחה, ואני מכירה את המקום הזה. אפשר לחשוב מה מעצבן אותך (להערכתי שלא קיימת אצלך תחושת התמזגות בינכם). ואודי חכם. והוא גם בעדנו. שווה להקשיב לו. אחרי שמתעצבנים בהתחלה. אפשר לחזור ולקרוא שוב. אפשר להקשיב למחשבות החדשות שבנו שעולות למקרא תגובות. סוריקטה

28/09/2018 | 10:07 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה ממש לא כועסת עליו כואבת בפנים הלקים ורק הייתי זקוקה להכרה בכאב הזה יותר מהכל אבל גם חשוב גם הקרקוע כנראה שאני זאת שצריכה להבין להכיל ולהרגיע... אבל נורא עצוב

28/09/2018 | 11:26 | מאת: סוריקטה

נכיר את הכאב שלנו. זה לא הוא, או אני, למשל, שאכזבתי בתגובה. וגם זה בסדר שאכזבתי, איך אפשר שלא לאכזב כשהכי כואב, כשכל כך היית רוצה שיהיו איתך בתוך הסיוט. מקום, לצערי, של בדידות נוראית. הכי מכירים בכאב, יקירתי, וגם מכירים את היותנו לכאורה בלתי נראים, בלתי מובנים. שלך, סוריקטה

28/09/2018 | 11:31 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה תודה שאת נותנת תוקף לסיוטים והכאב.. זה מרגיע תודה ..מאוד תודה

27/09/2018 | 23:16 | מאת: אביב

אוהבת אתכן ומזל שיש את הפינה הזאת כאן

28/09/2018 | 02:20 | מאת: ינשוף

אנחנו גם אוהבים אותך תשמרי עלייך

27/09/2018 | 07:16 | מאת: סוריקטה

מבינה שאת מרגישה שחשפת יותר מידי אבל לא חשפת כלום ...... ומרגיש לי לא יודעת מה מרגיש לי ש.....חיבוק לא יזיק לך הבוקר אוהבת לא יודעת מה מר

27/09/2018 | 12:03 | מאת: אביב

לי הסוריקטה בהתחלה אז כתבתי שוב ... סליחה יקרה רק עכשיו שמתי לב שלא כתבתי את שמי

27/09/2018 | 13:50 | מאת: סוריקטה

עובדת קשה ועייפה, אבל בסדר. התעוררתי היום בשעה שתיים בלילה רעבה. תסמיני הגיל, התרופות ווטאבר. אני בסדר. הולך לי טוב בעבודה. סוריקטה

27/09/2018 | 14:09 | מאת: אביב

ולא לעבוד קשה מידי גם לנוח .....😊 ואוף עם תסמיני הגיל

27/09/2018 | 19:34 | מאת: חטוליתוש

יכול גם להיות שאת לא אוכלת מספיק ולכן הרעב שמחה לשמוע שבסדר בעבודה החדשה אבל באמת.... אם יש הזדמנות למנוחה בין לבין חשוב מאוד לנוח קבלי חיבוק גדול מתוקה מאחלת לך רק טוב ובאמת שמרי עלייך אוהבת חטולית

27/09/2018 | 19:51 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אני אוכלת למעלה מ 2,500 קלוריות ביום. כל יום. ולא מעכשיו. עליתי כבר שני קילו. ורעב באמצע הלילה זה נדיר ביותר. ולאחרונה בגלל הכדור שינה. ואני בריאה סך הכל. עוד שלוש בדיקות בתכנון. סוריקטה

26/09/2018 | 18:53 | מאת: אביב

מליון הודעות .. .... מרגישה קצת לא נעים אבל . .. .זה מה יש עכשיו

26/09/2018 | 21:19 | מאת: חטוליתוש

ממתי את צריכה להתנצל על כמה הודעות שאת כותבת.... עייפתי היום מעל ומעבר עכשיו יכולה לנוח עד מחר בבוקר אוהבת חטולית

27/09/2018 | 05:40 | מאת: אביב

תשמרי עלייך יקרה רק על תישכחי שגם את יצור חי אורח בעולם הזמ

27/09/2018 | 10:12 | מאת: חטוליתוש

לא שוכחת ..... אבל אין מנוס עד שהכל יגמר יהיה טוב...עוד קצת אוהבת חטולית

27/09/2018 | 10:15 | מאת: חטוליתוש

אין לך שם המון הודעות ואולי עדיין לא כולן עלו בכל מקרה הכל בסדר מתוקה שלי נשתמע במהלך היום אוהבת אותך חטולית

26/09/2018 | 06:54 | מאת: אביב

קשה לי להסביר מבלי לחשוף את עצמי ותודה שאתן איתי ..

26/09/2018 | 06:56 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, מבינה לגמרי. גם אני משתדלת לחשוף פחות. שלך, סוריקטה

26/09/2018 | 10:19 | מאת: חטוליתוש

יקרה שלי מבינה אותך הכל בסדר רק כמה שמתאים לך העיקר שאת כאן שיעבור יום נהדר אני כבר התחלתי את היום שלי ולא חסר מה חעשות כשאוכל אכנס שוב אוהבת המון חטולית

25/09/2018 | 18:41 | מאת: אביב

חלק מהנזקים כשקולות מהעבר מאיימים לצאת במקומות שהם ממש לא צריכים לצאת אבל היקום שומר עלי אסופה וסוריקטה וינשופי תודה .......

25/09/2018 | 19:19 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הקולות מהעבר יוצאים, כנראה, כאשר את מרגישה שהמרחב הפנימי שלך מצטמצם והולך ומצטמצם... הרשי לי להאמין ש'היקום' אלה גם חלקים בך. סוריקטה

25/09/2018 | 19:30 | מאת: ינשוף

יודעת כמה שקשה להיות אסופה כמה מאמץ זה דורש זה מתיש.. איתך בלב

25/09/2018 | 21:35 | מאת: אביב

שלוש פעמים כתבתי ונאלצתי לסגור לפני ששלחתי ...... ואולי ככה צריך בכל מקרה לא מדובר בקולות פנימיים או פלאשבקים .....

25/09/2018 | 22:16 | מאת: חטוליתוש

מה אוכל לומר לך על הקולות מהעבר נהייתי כבר סתומה מרוב בלגן ורעש שאנח כבר לא שומעת את עצמי חושבת אהובה טוב שהיקום שןמר עליך טוב שאת מצליחה להיות אסופה בטוח שזו משימה לא פשוטה מניחה שלוקח ממך לא מעט מצטערת שלא נכנסת יותר.... ומחר אמור להיות יום השיא של האירוח..... לא שזה נגמר.... הולכת לישון מוקדם היום מקווה להרדם אוהבת חטולית

26/09/2018 | 05:42 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מבינה שזה מציאותי, אך, כנראה אולי דומה בחווייה (?). תראי, גם אצלי יש קולות מאיימים מוחשיים מהעבר. מאיימים על שארית חיי. אנ'לא יודעת מה מפחיד יותר. כשהם באמת שם (ואולי אז יש לך כוחות להתעמת מולם, אולי בשותפות עם מישהו, ויודעת יודעת מה קורה) או כשהם בחלום. אני לא חושבת שאפשר לדעת, אלא בדיעבד. לא יכולה להיות חכמה כאן. כנראה שבאמת לא יודעים ויכול להיות בלבול. ניפגש שם? סוריקטה

25/09/2018 | 16:34 | מאת: ינשוף

אתן יודעות מה......אמרתי למטפלת היום שאני לא יודעת איך אנשים "רגילים/ נורמטיביים" חיים ביום יום. כמו למשל איך מכינים אוכל, מה עושים בשעות הפנאי,ואין סוף של דברים אחרים. רוב הילדות ,חוץ מבית ספר, הייתי לבד בחדר.. שעות על גבי שעות עם מעט מגע עם עולם החיצוני.. עכשיו אני כמעט שכפלתי את המציאות הזה... אני גרה בחדר שכמעט אין מקום לזוז בו- אין לי כמעט מגע עם אחרים חוץ מאנשים בעבודה. אני מרגישה שאני לא יודעת איך לחיות. הייתי רוצה ללכת לראות אצל מישהו איך חיים ביום יום. יש כל כך הרבה לשנות והכל מרגיש כמו הר געש..אתן בעצם כמעט היחידות שאני בקשר..מזל שיש לי אתכן

25/09/2018 | 16:58 | מאת: אביב

נכון הכי כואב זה ההבנה של מה שאיבדנו והלימוד מחדש מצטערת שקשה היום וסליחה שאני ככה... אסופה לפני פרוק ולא יכולה להרשות לעצמי .. אתך

25/09/2018 | 17:17 | מאת: ינשוף

אביב יקרה תודה על תגובתך ועל זה שאת מבינה את יודעת שאני אוהבת אותך איך שאת מבינה שלא קל לך

25/09/2018 | 17:31 | מאת: סוריקטה

ינשופית, כתבת כל כך מדהים ומדוייק, שאיני רוצה לקלקל במילים שלי. אביב, את צופה אצלך משהו, שגם אני איכשהו מאזינה לו בין השורות. מחר פתוח בפורום המקביל. הזרועות פתוחות אלייך. סוריקטה

25/09/2018 | 22:07 | מאת: חטוליתוש

אין לי הרבה מילים רק רוצה להגיד שמאוד מבינה אותך ואנשים חיים .... אפילו לא חושבים על ...אייך ....למה... הם פשוט חיים..עובדים...או לא עובדים...זורמים עם החיים אין דוגמה ספציפית לאייך לחיות אבל חשוב מאוד שאת רוצה לצאת מחוץ למקום הסגור הזה שאת חיה בתוכו....שסוגר אותך כמו כלא מצויינת..... נהדרת..... זו דרך נפלאה להתחיל לנשום ולהמשיך לחיות..... חיבוק גדול לכולך מתוקה ליל מנוחה חטולית

25/09/2018 | 15:15 | מאת: אביב

הולך ומשתבח חושבת חיובי ולפי זה הכל לטובה 😊

25/09/2018 | 15:29 | מאת: סוריקטה

אני היום (אולי) לא חושבת יותר מידי. ברמה שטחית וזהו. לפחות מה שאני יודעת. וגם זה, אולי, לטובה, לא? סוריקטה

25/09/2018 | 15:34 | מאת: אביב

לא יודעת סוריקטה היום אני בעיקר לא יודעת

25/09/2018 | 06:14 | מאת: אביב

שיהיה יום נעים במיוחד ..... אוהבת חיבוק

25/09/2018 | 06:19 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, בדרך לעבודה, נראה איך יהיה. בריאות ונחת לכולם, סוריקטה

25/09/2018 | 07:15 | מאת: ינשוף

בוקר אור לכן יום שלישי- פעמיים " כי טוב" סוכות- "זמן שמחתינו" מנסה להתמקד בטוב ויש הרבה- באו נתחיל בזה שאתן כאן💗

25/09/2018 | 09:45 | מאת: חטוליתוש

בוקר נפלא לכולן בוקר טוב לך ינשופית ספרי על דברים משמחים שיש לך בהם המון טוב..... אני עייפה נרדמתי רק בארבע לפנות בוקר כשהיתה קצת בריזה נעימה וקמתי כבר בשבע וחצי עכשיו בדרך לקניות לעשות השלמות של קניות כי חסרים דברים ויש עוד אורחים ביום רביעי .. לצהרים ואחר כך שבת.... ויש עדיין אורחים גם בבית וצריך להכין אוכל גם הבן שלי עכשיו בבית איתנו וואווווו תנו לי קצת אוויר לנשום שיכבור יום קל ונעים לכולנו חטולית

25/09/2018 | 02:38 | מאת: חטוליתוש

המזגן שלי בסלון הפסיק לעבוד שם ישינות כלתי והנכדה המיוחדת שלי..... משם מגחי גם הקור של המזגן לחדר שינה שלי כשהכל סגור אז מי רוצה לבוא לסאונה שלי ? ליל מנוחה חטולית

זה כבר יותר מידי מקווה שבכל זאת ישנת

25/09/2018 | 06:27 | מאת: סוריקטה

יו, חטולית, איזה מעצבן. לאיזה מצב מעצבן נקלעת. לו היו פחות רגשות אשם בלומר - עד כאן... ולהרגיש פחות מאוימת... זה לא מספיק בשביל לגרום להן לבחור מקום אחר? ו'העתקת' התסמינים שלה - אלליי... שלך, סוריקטה

25/09/2018 | 08:13 | מאת: חטוליתוש

כן סוריקטה יפה שלי שום דבר לא ימנע ממנה להישאר כאן... והקטנה שלי שאתי מתה עליה שווה את כל מה שאני עוברת כלתי ניסתה לאיים עליה שאם לא תאכל ולא תישן בזמן היא תיקח אותה הביתה אז היא התחילה לבכות עד שהקיאה.... וכן...היא כל הזמן היתה שואלת אותי על הכאבים של הפיברו חשבתי שזה מתוך דאגה אמיתית והסתבר שלא.. עוד סיפרה לי במילים מדויקות מה אמרה לרופא וחזרה בדיוק רב על התסמינים שאני סיפרתי לה אז יש לה עוד מחלה לאמץ.... לא מבינה את המוח המעוות של בנאדם שרוצה להיות חולה רק בגלל שאני מקבלת עזרה בגלל המחלה..... יש לה הפרעות קשב וריכוז ....משהו משפחתי..... ויש עוד משהו שהיא אמרה לי ואני לא זוכרת את המילה.. משהו שקשור בלהיות חולת נקיון....שזה משפחתי אצלה ולא רואה איפה זה מתבטא אצלה זה כביכול היה גם לה ו....פתאום זה נעלם אחרי הלידה אמרה לי במילים שלה....שהפכה לעצלנית מוכרחה למצוא את המילה ולקבל הסבר הגיוני. ......

25/09/2018 | 15:18 | מאת: סוריקטה

OCD או OCPD ותסמונת מינכהואזן (?) אני קצת צוחקת עכשיו בשימוש במונחים, אני, כמובן, לא רופאה ולא מכירה ולא מאבחנת. בכל מקרה, הפרעות מוכרות מהסביבה שלי וזה לא נחמד. מתאים למי שמפיל את כובד משקלו על העולם. ואיזה שילוב הוא זה בין מי שמפיל את עצמו למי שלוקח על גבו את כל העולם... אני רעבה, מאד רעבה. ומקווה שאוכל עוד מעט. סוריקטה

25/09/2018 | 16:19 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי לא מבינה מה אומרות האותיות האלה היא פלטה מהפה שלך מילה ארוכה כמו הגלות שאומרת שהיא מכורה לנקיון...אובססיבי ברמות מטורפות..... מכירה מילה כזו שמתארת...... חטולית

25/09/2018 | 17:34 | מאת: סוריקטה

הי חטולית - הפרעה אובססיבית קומפולסיבית או הפרעה טורדנית כפייתית (ועם ה P זו הפרעת אישיות) כל הערכים של המילים שרשמתי אפשר למצוא בויקיפדיה. סוריקטה

24/09/2018 | 15:13 | מאת: אביב

קשה להחזיק אסופה כל כך הרבה שעות הגרון כואב לי ואני חייבת מיטה רוצה שקטטטט..... אוף אני כזאת גרועה מה איתך היום ......

24/09/2018 | 15:37 | מאת: סוריקטה

הי אביב, את לא גרועה, זה באמת נשמע קשה. וחוצמזה, אם את אומרת שקשה זו חווייתך ואף אחד לא יכול להתווכח עם זה. שתייה ומנוחה - כך אומרים... בשבילך - תה עם ג'ינג'ר ולימון, אולי? סוריקטה

24/09/2018 | 19:41 | מאת: אביב

האחרונים יצאו עכשיו היה לי נחמד ונעים אבל בהחלט קשה כחלק מהפיברו לפעמים כל כך כואב לי הגרון שאני פשוט משתגעת ... ותודה לאל שאני עוד עצמאית נשאר עוד חג אחד .....יחסית קליל .... נראה לי שאם תיכנסי זה כבר לילה טוב אז נדבר מחר וחטולית מקווה שעבר לך בקלות יחסית.....

24/09/2018 | 20:46 | מאת: חטוליתוש

שום דבר....... כלתי ונכדתי המיוחדת נשארות אצלי עד סוף החג........ אני ממש בלי אוויר גם בעלי חולה ןהבית בלגן עד..... והיא רק עם ספר כל הזמן ביד במיוחד כשבן שלי לא כאן דיייייייייייי רוצה לצרוח אבל...... בגלל הקטנה שלי חייבת להבליג עוד נדבר וואי... אביב.... היא העתיקה ממי את כל הסימפטומים של הפיברו והלכה עם זה לרופא " אמר לה עלק שיש לה פיברו " והבן שלי אכל גם את השקר הזה טוב נדבר יותר מאוחר סוף סוף מישהו אחר מכין ארוחת ערב כשאחזור מהסוכה.... התגעגעתי אליכן אוהבת חטולית

חטוליתוש שבוע ימים !!!!!!!!!!! עד מתי הם אצלך ???? אוהבת מליון כוחות ....

25/09/2018 | 02:29 | מאת: חטוליתוש

כן אהובה הם אצלי עד גמר החג ורק עכשעיו הלכו שאר האורחים את בטח מתארת לעצמך אייך אני מרגישה לפחות הצלחתי עוד לעמוד בכוחות אחרונים למקלחת זריזה עכשיו רק מקווה שאוכל להרדם מהר כי זה עוד לא נגמר ליל מנוחה אהובה חטולית

23/09/2018 | 19:28 | מאת: אביב

לשום שרשור . ... . החלקים הקטנים מגיעים בבית כשאין אף אחד ובלילה בלילה בשקט .... בן הזוג כאילו לא יודע .....הדחקה /הכחשה וכל השאר . . גם לא ממש מבליטה ....אבל אין סיכוי שארדם אם לא אאפשר להם .... זה גם כנראה התשובה לשאלה של הכפיות וכאלה ......אולי בגלל זה צריכה מרחב שלי .... והגלי חום אוף לא יודעת ....פשוט חם לי והמזגנים .... לא בא לי לראות את חשבון החשמל.....חם כאן מאוד ...זה אחד האזורים החמים .

23/09/2018 | 20:07 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אנחנו מהאנשים המוזרים מיוחדים האלה, כנראה... המון קווי דימיון. איזה כואב להיות 'אנחנו'. ליל מנוחה יפה שלי. סוריקטה

23/09/2018 | 23:20 | מאת: אביב

ציפור משונה עם חלומות באויר הראש באדמה .....

24/09/2018 | 06:29 | מאת: סוריקטה

כדי למצוא את זו שלי ומילותיי שלי: https://tinyurl.com/ybpwtktp מנסה לקרוא עכשיו את הספר 'היה הייתה'. יש ואין קווי דימיון לעולם שאני מכירה. סוריקטה

24/09/2018 | 07:06 | מאת: אביב

נו .....אז מה דעתך על הפרשנות לשיר ... מה לא מתאים לנו ???

24/09/2018 | 07:36 | מאת: סוריקטה

23/09/2018 | 17:53 | מאת: אביב

סוריקטה תגידי הגלי חום באים זה מרגיש כאילו מישהו מדליק תנור בפנים מזיעים איתם אני מתחרפנת מחום כבר כמה ימים לא יודעת אם זה הקיץ או הפנים בכל מקרה כשאני מזיעה אני ממש אבל ממש בילתי נסבלת הצילו ....אפשר 😇😇😇😇

23/09/2018 | 18:16 | מאת: סוריקטה

אני על מיזוג קפוא וחשבון חשמל בשמים. כל אחת מתארת את הגלים האלה אחרת. זה בא עם הזעות נוטפות בדרך כלל, כן. ואצלי מצאתי קשר בין מצב החרדות לגלי החום. וגם מצב התיאבון. כבר שלוש שנים שאני עם הזיפת הזה. סוריקטה

23/09/2018 | 10:22 | מאת: חטוליתוש

כמו כל מוצש מקולל שבו אני מתענה וכבר עוד מעט מתחילים להגיע אלי ראשוני האורחים נכדתי המיוחדת....וכלתי הכאוס עומד להתחיל עוד מעט כי הן ישינות אצלי בבית בסלון ומהרגע הזה הלך לי השקט והשלווה שעליהן עבדתי כל השבת אין טלויזיה..... אין סלון אין פינה לנוח ולשבת חוץ מהמטבח הקטן שלי והפיברו כבר נותן את האותות שלו מרגישה שכבר מעכשיו מתחילה להכווץ...להצ'טקמק..... וזה בגלל שכלתי פוחדש לישון בלילה לבד.....עוד אחד מהסרטים שהיא מאכילה את הבן המסכן שלי כבר חשבתי שהיא התחילה להשתנות אבל לא....!! מקווה שהאכזבה והכאב שלי לא יחרבשו לי את החג טוב...נקווה לשמוע בשורות טובות ממך סוריקטה יפה שלי גם מאביבי שיש לה גם אורחים החג וגם ממשך ינשופית מתוקה וכואבת שלי אוהבת אתכן ואת כל מי שתצטרף בהמשך היום.... חטולית

23/09/2018 | 11:13 | מאת: סוריקטה

את יודעת, חטולית, תחושת האין-מקום הזאת, שלוקחים לך את המקום שלך, ואת צריכה להצטמצם בלהקריב את עצמך, ואם לא אז לכאורה את אשמה, היא עצובה מאד. אני כועסת עליהם שהם לוקחים לך את המקום. למה החרדות שלהם חשובות יותר? אוף, באמת איתך, סוריקטה

חלק מהנורמליות המשפחתית זה לשחק אותה נורמלית לנו אין חרדות למרות שילדי מכירים את השגעונות שלי .... וזה עכשיו התיישבתי קצת ....הרבה אורחים מחר והיום בית הארחה ..... אנשים שומרי מסורת ודת ..... אבל זה טוב והוציא אותי ממשבצת הנוחות שלא לעשות כלום אוהבת אתכן מאוד יקרות שלי ......

23/09/2018 | 14:19 | מאת: סוריקטה

ואביב, בהזדמנות תוכלי לספר מה הילדים מכירים אצלך? למה את מתכוונת? אם תרצי לשתף. בעצם חג היום, וואי פתאום נזכרתי... סוריקטה

23/09/2018 | 15:40 | מאת: אביב

הגוף כואב לי בטרוף הילדים שלי חדים וקולטחם סיטואציות ככה שברור הרבה התנהגויות כדי לא לפתח את זה אמרתי שאני פוסט טראומה מהחיים .....אני לא יכולה להרחיב כאן ... הם לאמכירים את הסיפור לא יודעים על הפיצול אבל קולטים שלא הכל מוברג....הם היועדים להרבה סיטואציות לא פשוטות כאן .... עשיתי הכל שיגדלו נורמלי ודי הצלחתי אבל אין ספק שזה לא פשוט וכן זה חג היום לרגע חשבתי ששישי.... עבדתי קשה מידי ומראו את זה בערב ניראה לי....באסה לי

23/09/2018 | 16:55 | מאת: סוריקטה

הי אביב, קשה מידי, נשמע פחות טוב, אני יכולה להניח שמאד מאד השתדלת ורצית שיראו את יכולותיך. ובכל אופן, אני מקווה שהחווייה של היום תמלא אותך ואת הבית באנרגיות ותטען אותך בטוב. גם זה. לא חושבת שהייתי מצליחה לשלב כמוך כמה דברים ביחד. ואני זוכרת שאת מדברת על המחיר. חג, סוריקטה

23/09/2018 | 17:46 | מאת: אביב

אכן לא פשוט ואת האמת לא יודעת מה יותר קשה מחיר הבדידות או המחיר הזה ועכשיו רגע כזה .... של מתח באויר וכל מילה שאני מוציאה מהפה ניתקלת בתגובה שבעיני תוקפנית וגם בעיני הצד השני אני זאת שבאה בטענות .....מן הסתם שנינו ...יציאה משגרה לחץ חרדה ובור שלא מתמלא ....אז פעם זה היה נגמר בריב והתקף זעם של שנינו או לפחות אחד מאיתנו ....היום אני פשוט לוקחת הצידה לוקחת משהו להרגעה ומתפללת שהחג יעבור ... ואת הכאוס שבפנים לא יצא החוצה ....עבודה תהליך של טיפול ... ובלילה בלילה בשקט אני מרשה לחלקים הקטנים להיות ...😊 וכמובן שיש לזה גם צדדים טובים תיראי זוגיות ומשפחה זה הרבה עבודה לכולם לנו קצת יותר .. .

23/09/2018 | 18:09 | מאת: סוריקטה

בלילה בלילה זה הזמן של החלקים הכי קטנים. הם לא נכחו בפורומים. 'נשבעתי' שגם לא יגיעו לטיפול, אבל לשם הם כן הגיעו. אז כרגע אני אומרת שאין סיכוי שמישהו בחוץ יראה אותי בלילה. אבל כמו שאמרתי שלעולם לא כך וכך בטיפול, והכך וכך כן קרה, אז לא אומר. אני בודדה מאד המון המון שנים סוריקטה

חתיכת לילה .. עוד לילה שהכדור לא עוזר נמאס לי מהלילות האלה

24/09/2018 | 05:12 | מאת: סוריקטה

הי אביב, גם לי התרופות פחות עוזרות לאחרונה. לא הגדלתיי מינונים, שגורמים לי להיות אפופה ורעבה. איך היה סך הכל אתמול? אולי כשנחזור לשגרה תהיה קצת התייצבות במובנים מסויימים. אני בלי משקפיים. כותבת על עיוור. בוקר עוד אין אור, סוריקטה

24/09/2018 | 07:12 | מאת: אביב

לא ישנתי בכללהאולי בן שלוש לשש החרדות מהשכנים הורגות אותי והכי זה האין שינוי תנוחה בגלל היד לא יכולה להפעיל לחץ על הכתף כי אז ההולכה העיצבית מתחרפנת .... תאמת נמאס לי אבל חג אז אני יחשוב חיובי יכין קפה יעשה מקלחת וקצת התעמלות ויתחיל לארגן ....יש לי מלא אורחים היום ....ומי שכאן כבר ישן אז הכל טוב שיעברו כבר החגים שגרה ..... יאללה חייבים לעשות שיהיה נעים היום זה עניין של בחירה

24/09/2018 | 07:45 | מאת: סוריקטה

הכנתי עכשיו 'עוגות' קטנות מיוחדות לתינוקות. בתיאום עם ההורים, כמובן. ואני עובדת בחול המועד. ממש בקטנה. נכון, לא הכנתי רק בשבילי, אבל פתאום נזכרתי שלבשל היה מרים אותי קצת למעלה. אז אורחים וההכנות, יש בזה משהו לפעמים. השכנים שלך ***** לא כותבים מילים כאלה פה, אבל תביני את כוונתי. השכנים שלנו, משהו אחר לגמרי, אבל השמידו צמחייה שלמה בשביל הסוכות. והעוד גורה שהצלתי מרגליהם הרומסות, מוגנת ומתחברת לדחף החיים שלה. מטריף ת'דעת שאי אפשר לשנות תנוחה. שיהיה נעים ככל שאפשר, סוריקטה

24/09/2018 | 08:03 | מאת: אביב

עוגיות לקטנטנים וכן בישול זה דבר שמרים בכלל עשייה שיהיה יום נפלא היום קצת הברזתי מהעבודה אבל בחול המועד ברור .....

23/09/2018 | 06:35 | מאת: אביב

סוריקטה בדיקה נעימה מקווה שהכל יעבור בקלות וברכות אנחנו כאן מחכות לך

23/09/2018 | 07:53 | מאת: סוריקטה

הי אביב, לפעמים יש גם דברים לא נעימים כמו הבדיקה הזאת, אבל שיעבור. בוקר אור, סוריקטה

23/09/2018 | 09:50 | מאת: אביב

אחד הדברים שלמדתי בטיפול זה להיות בבדיקות למשל וכשלא נעים לנתק את המחשבה מהלא נעים ולהיות במקום אחר דיסוציאציה אבל במודע ולמטרה טובה וככה כל הבדיקות עוברות סביר וכן יש דברים לא נעימים בחיים השאלה איך מביטים עליהם .... מקווה שזה כבר מאחורייך

23/09/2018 | 09:54 | מאת: סוריקטה

ואלה בדיקות מתחום הנשים. אני? אישה? לא מרגישה שהתבגרתי בכלל והגיל כבר עבר. ומניחה שגם את יודעת - מה זה בכלל שיגעו בי. דיברנו על תלות במה שקשור לגוף. זה כאן נראה לי. :-( מרגישה שכתבתי יותר מידי. סוריקטה

23/09/2018 | 10:09 | מאת: חטוליתוש

מחזיקה לך אצבעות שהבדיקה תעבור כהרף עין ולא תצטרכי לסבול..... בדיקות נשים...מגעיל אבל כשמגיעים לגיל אין מנוס...אחרי זה לטובת בריאותך יפה שלי וכמו שאת דואגת לתזונה בריאה ולהיות בריאותית פיזית במצב הכי טוב שאת יכולה אז לא רק הבחוץ חשוב גם הבפנים חשוב לא פחות ואני מאמינה שהכל יסתיים מהר וטוב שזה כבר יהיה מאחורייך אוהבת חטולית

23/09/2018 | 10:52 | מאת: סוריקטה

מוזר לי כל העניין הזה סוריקטה

23/09/2018 | 13:36 | מאת: אביב

העיקר שמאחורייך אני אמורה להיות במעקב של כל חודשיים שנה שעברה עקבתי בטרוף השנה נשברתי מספיק כל רבעון או חציון 😀😁😂 ובעיקרון גם אני צריכה וכן זה חלק מהתלות

23/09/2018 | 13:59 | מאת: סוריקטה

החודש 'עמוס' לי (בעולם שלי) באירועים פחות סטנדרטיים. בדיקות הן חלק מהעניין. טכנאים שבאים לתקן - עוד אחד (זה משבש אותי לאללה, כל יציאה מהבועה). גרוע מזה (מבחינת החרדות שלי) הוא מימוש המתנה שקיבלתי. יום במכון כושר + בריכה. מה אני עושה עם זה?!?!?!? הצילו (?) סוריקטה

23/09/2018 | 15:46 | מאת: אביב

והולכת לבריכה עם ספר ונושמת לאט לאט..... תרגיל טיפוליממש לוקחת את זה כמשוכה שצריך לעבור את זוכרת את הנסיעה ההיא לחול שחנה דיברה עליה כמה בכתה מסכנה והנה נסעה ונהנתה ..... אז הפעם זה אולי לא יהיה כייף זה יהיה תרגול יציאה ואולי גם תהני .... חיבוק יקרה כמה כל תנועה מהבועה או לידה קשים לנו ..... כל כך מבינה אותך חיבוק

23/09/2018 | 17:37 | מאת: סוריקטה

השורה התחתונה היא שאני לבד לבד עם זה, גם בפעם הראשונה. מפנטזת חונך שייקח אותי לכל מיני מקומות כהנחייה ראשונית, היכן שלא היה מבוגר שהראה. אני ממש נכה פה. אנ'לא בדיוק אדם שיודע להתנהל בעולם. ומסיטה את הנושא - בישלתי (גם לזה צריך ימבה כוחות) סלק עם שום ועכשיו מופץ ריח בבית. סוריקטה

23/09/2018 | 17:49 | מאת: אביב

יקרה שאת .....כבר שאלתי אותך על להוציא נכות אולי זה כדאי ..... 40 אחוז נפשי ויש גם חונכת ...ואל תעלבי ממני כולנו זקוקות לזה ,הרבה דברים אני נמנעת בגלל שקשה לי ... אני רוצה לקצבה שיותר גדולה ולהנחות כמו חברת חשמל ..

23/09/2018 | 17:58 | מאת: סוריקטה

לו הייתי מוציאה נכות עד גיל 20 נגיד, היה סיכוי יפה מאד שהייתי מקבלת 100 לצמיתות. אבל באתי בגיל חמישים כמעט. שלחו אותי הביתה. סוריקטה

23/09/2018 | 22:57 | מאת: אביב

כן ממש לא פשוט אני חושבת איך .... ככל שעולה הגיל הם עושים יותר בעיה

22/09/2018 | 20:43 | מאת: ינשוף

מחר בלילה שוב חג ולמרות שיש ילדים נשואים אני לבד כל כך עצוב לי אתם לא מבינים

22/09/2018 | 21:34 | מאת: אביב

ינשופי אהובה זה ממש קשה ליבי איתך עם כולך שולחת חיבוקים לכולם

22/09/2018 | 21:43 | מאת: ינשוף

אביב יקרה המילים שלך, הנוכחות שלך-מחבקות אותנו.. תודה 💗

22/09/2018 | 22:17 | מאת: אביב

חיבוקים לכל הינשופים

23/09/2018 | 02:31 | מאת: חטוליתוש

מצטערת מאוד לשמוע שגם בחגים את לבד את צודקת מתוקה מחר שוב ערב חג והכי עצוב זה ל יות לבד...... שולחת חיבוקים חמים עד אלייך כדי שלא תרגישי לבד.... אוהבת חטולית

23/09/2018 | 06:05 | מאת: סוריקטה

ינשופי, את יכולה לדמיין איך היית רוצה שיהיה? אם, נניח, נקים כאן סוכה וירטואלית, מה תשימו בה, מי יוזמן אליה? סוריקטה

תודה חטולית אתן כמו משפחה💗

23/09/2018 | 11:07 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה אהבתי- סוכה ורטואלית סוכה שכולנו ביחד - מחוברות אנרגטית לפחות וכאשר מרגישים הכי לבד נזכרים בכן ושאתן כל הזמן איתנו

22/09/2018 | 06:19 | מאת: אביב

מקווה שישנת טוב שתהייה שבת נעימה

22/09/2018 | 07:26 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, אביב. מניחה שאליי כתבת. מי פה עוד יכתוב היום. מנסה להשלים שעות. ואז אני מתעצבנת שלא כך כל יום. ואז אני עצובה, כי לו היה לי חופש ככה, הייתי מתה מבדידות. בסוכות אני ממש בתפקיד שומר היערות. החבר'ה פה הורסים חלקות צמחיה ופוגעים בבעלי חיים. מצפה לי שבוע של מנגלים ושירה בקולי קולות כל היום וכל הלילה. סוריקטה

22/09/2018 | 08:21 | מאת: אביב

חטוליתוש דתייה וככה גם אחרות ואנחנו .....זן נדיר. 😊 איזה באסה זה .....מנגלים ומוזיקה אויי ואבויי ........מוכר ביותר חלארות ... והבדידות אולי בכל זאת להתחיל לפעול לכיוון של יחד .....מכירה הרבה זוגות שיחד אבל כל אחד בבית שלו ככה שזה פחות מאיים .. ... חיבוק

22/09/2018 | 09:09 | מאת: סוריקטה

בעניין זוגיות. כל אחד בבית שלו ונפגשים באמצע. סוריקטה

22/09/2018 | 10:32 | מאת: אביב

יש לי כמה חברות שזה עובד להן נהדר אחת מעל 10 שנים ככה ......נחזיק לך אצבעות ❤

22/09/2018 | 11:36 | מאת: סוריקטה

באים אליי אורחים! עכשיו! התלוננתי שאני בודדה... סוריקטה

22/09/2018 | 14:11 | מאת: אביב

כל כך שומע לך היקום יאללה לבקש דברים טובים עבורך מאוד מאמינה בלקבל ולתת לא רק לתת לדעת לקבל לא פחות חשוב מלתת חיבוק ענק

22/09/2018 | 14:33 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הייתי צריכה המון כוחות כדי לאפשר את זה ולא לרוץ על ההרגשה של מעט-מידי-מאוחר-מידי. המון המון כוחות. וגם לשתף בדיבור על הבדידות שלי. הראיתי לכולם שיש לי. ושמסודר ולא מוזנח. ועזר לי שראיתי שהמטפל לצדי וממש השתדל. הצלתי עכשיו עוד גורת חתולים שצצה בסביבה וראיתי את הילדים שכבר מתכוננים בסוכות בועטים בה ומכים במקלות. סוריקטה

22/09/2018 | 16:03 | מאת: אביב

שנדשים מאיתנו להיות כמו כולם לארח להתנהג כמצופה ומצד שני בלי זה מרגיש בודד ולבד כל הכבוד לך גאה בך על הצעדים אולי עכשיו שראו שראוי ואפשר יבואו יותר 😊 והחתולה ילדים רעים לא מבינה למה ???איפה החמלה שיש בילד מאיפה הרוע ......אוףףףף

22/09/2018 | 18:02 | מאת: סוריקטה

תודה למי שהיה איתי. אודי באמת מקסים 'באש ובמים'. :-) תודה, לך, אביב. מסתמנת התאוששות יחסית. ומחר בדיקות כואבות פיכס. וחוצמזה יש לי עוד שלוש לפחות, ונקווה שנאמר עליהן, כמו על החגים - מאחורינו. ואיך את, יקירתי? סוריקטה

22/09/2018 | 21:31 | מאת: אביב

כן אודי מדהים כשצריך לאחוז ואני שורדת .... הרבה דברים אבל בגדול החיים יפים

23/09/2018 | 06:34 | מאת: סוריקטה

ואנחנו צריכים לאפשר, ולהיאחז. וגם להיעזר בגורמים נוספים במציאות. כשמישהו יודע בחוץ שיש מעגלי תמיכה, קל יותר להצטרף. אולי כך לא מרגיש שהכל נופל על אובייקט אחד. סוריקטה

23/09/2018 | 07:05 | מאת: אביב

אין ספק שזה תהליך ואנחנו חייבות לדעת לסמוך ולהתלות בשני וכן חייבים להיות כמה מקורות תמיכה אחרת זה כבד מידי ... והכי חשוב לבנות לאט לאט את הפנים שלך כמקור תמיכה ....יש בנו המון המון כוחות

21/09/2018 | 17:04 | מאת: סוריקטה

קיבלתי מתנה. מהחבריה פה בשכונה לאות תודה על הטיפוח הסביבתי וההשקעה. מצד מסוים, אני מרגישה שלא מגיע לי. אשמה וכאלה. ראיתם פדיחות? פדיחות... סוריקטה

21/09/2018 | 17:34 | מאת: חטוליתוש

על מה ולמה בדיוק לא מגיע לך לא הבנתי.... על מה אשמה וכאלה.... למה פדיחות מתוקה ויקרה... אם לא היה מגיע..... לא היית מקבלת מתנה.... אף אחד לא מנדב מתנות...... את בהחלט ראויה ועוד אייך את צנועה לכן מרגישה פדיחות תהני לך ..... עמל כפייך תרתי משמע.... בא לך לדבר בווצאפ....?? אם תסכימי נחליף מספרים..... שתהיה אחלה שבת בכל המובנים אוהבת חטולית

21/09/2018 | 17:48 | מאת: אביב

נפלא אהובה העזת וביקשת מהיקום שאת רוצה מתנה אז נשלחה אלייך מתנה לאות תודה מה רע ..... לא רע בלקבל ....נפלא אחרת מה שווה לבקש שפע עם סוגרים לו את הדלת . נו .... המטפל מאפשר כתיבה -מבין אותך את הקושי אחיך מוכן לעזור נפלא את לא לבד בעולם אודי מוכן להיות אתך באש ובמים אנחנו לא עוזבות ועכשיו מתנה .. תאפשרי אז גם תישלח אלייך עבודה טובה עם תנאים טובים ולא קשה וקבועההה לא כזאת שאת דואגת כל שנה .... לקבל לקבל לקבל למה מגיע לי כל הטוב הזה 😀😁😂😃😄😊 כי אני נהדרת 💜💛💚💙❤💟💗💞💕💜💛💚💙❤ ואני אוהבת אותך את יודעת ........

21/09/2018 | 17:52 | מאת: סוריקטה

:-) סוריקטה

21/09/2018 | 19:06 | מאת: אביב

תחכי בתור אני מחכה שנים שהיא תסכים להתחיל עם מייל .....אבל אני מאמינה שבסוף היא תסכים 😊😀 אוהבת אותכן

21/09/2018 | 19:29 | מאת: סוריקטה

אתן יודעות, בחלק מהמקרים אני מרגישה פספוס מאד גדול שלא הראיתי את פניי ולא ראיתי פנים אחרות. ניסיתי לפני שנים רבות, עוד בתחילת הדרך הטיפולית. הייתי נחמדה ועדינה, ועדיין זה הסתיים לא טוב. היום זמנים אחרים, אני יודעת. מותר לכעוס עליי. סוריקטה

21/09/2018 | 20:30 | מאת: אביב

יש לי סבלנות

22/09/2018 | 20:09 | מאת: חטוליתוש

אין סיבה לכעוס להפך.... אוהבות אותך יפה שלי תזכרי זאת תמיד.... אוהבת חטולית

23/09/2018 | 06:08 | מאת: סוריקטה

💗 סוריקטה

21/09/2018 | 08:06 | מאת: סוריקטה

תגידו, בנושא האוכל, המממ אצלי (ולהבנתי אצל רובנו/ כולנו פה) תמיד היה ועדיין בלגן. אני לא אוכלת ליד שולחן עם שצלחת וסכו"ם; לא אוכלת ארוחות מסודרות; לא מגבילה בכמויות (אני צורכת כמויות גדולות מאד ושל אוכל מרוכז, צריך להאמין לי); לא יודעת מה אני רוצה לאכול ולא מתכננת מראש; מה כן - בחמש שנים האחרונות מנסה פחות מטוגנים, סוכרים ושומן רווי. וגם האכילה שלי היא בדרך כלל בחלונות של שעות אור. אולי הגבולות היחידים שהצלחתי איתם איכשהו. לא מקיאה יזום ולא חותכת, אבל במצב קיצוני קיצוני, אני יכולה למשל לספר לעצמי קצוות שיער (ואח"כ להבין שזה לא לעניין וללכת באמת למספרה). בימים האחרונים, תפסתי רגע לפני והלכתי לחפוף את הראש ושמתי המון מסיכת שיער במקום ההרס. סוריקטה

21/09/2018 | 08:58 | מאת: אביב

בתקופות טובות מסודר ליד שולחן עם סכום וכמו שצריך .. בתקופות גרועות בלאגן הבעיה שהבלוטה שלי על הפנים שנים ויש עוד כמה בעיות שקשורות לקיבה ומעי ..... וכל מה שאני אוכלת נשאר נוסיף לזה בעיות שלד וחוסר תזוזה מכאן שגם בתקופות טובות זה לא עוזר אני צריכה לרדת 70 קילו .. בן אדם שלם שאני סוחבת עלי .....ואני פשוט לא מצליחה ....מה שיורדת ישר עולה ....כואב ומבאס כמו שכתבתי שם קברתי את עצמי בתוך הגוף שלי שלא יראו אותי ....הגנה ההרס הזה בא להגן לשמור ....😢😢😢😢😢 פשוט נורא .....

21/09/2018 | 10:03 | מאת: סוריקטה

אוי מתוקה שלי. בעבר שקלתי 25 קילו יותר וזה נראה לי המון, את מדברת על משהו חמור בהרבה מחוויותיי שלי בעניין עודף המשקל. למרות שבהרגשה אני שמנה קיצונית (היבט של החמדנות שלי). וכן, עניין הבלוטה הלא פעילה (מן הסתם שונה) אצלי גם מטריד ובמעקב. ארבעים שנה פלוס הייתי עם בעיות קיצוניות במערכת העיכול. ואולי, אולי זה הטיפול (כך אנחנו חושבים) שחרר אותי מהן, כלא היו. שלא יראו ושכן יראו. שניהם, אני אומרת. כמשאלות. מה שאת מתארת מבאס ברמות על. מאד מאד. קטע עיקש במיוחד. אוף איתו. מרגיש תוקף מכל כיוון אפשרי וגם זה שלא... :-( איתך, סוריקטה

21/09/2018 | 12:29 | מאת: אביב

וזה הרבה יותר מורכב וכן מצב מבאס אבל לא מתייאשת ובכל פעם מחדש אוחזת תקווה ...... ולבעיות מעי אין מרפא לפחות לא אצלי ...... איך את היום ...

21/09/2018 | 12:42 | מאת: חטוליתוש

גבולות מילת מפתח אהבתי בענין עודפי משקל רוצה לומר לך שגם אני בעבר התמודדתי עם עודפים כמוך !!!! באיזשהו שלב...נפשי.....קצתי בעודפים האלה מכל הסיבות הידועות לשימצה גמני כמוכן אוכלת בלי גבולות כשהעטרף תופס.....לא רואה אף אחד מעשרים סנטימטרים ובולסת.....אבל לא מקיאה הצלחתי להוריד 30 קילו..... ומאז עליתי שוב בערך 8 קילו חזרה.......רק בגלל שקניתי בגדים במידות יותר קטנות אני עושה כמעט הכל לרדת שוב מלחמת חורמה נגד השומנים שיושבים לי בכל מקום .....שכולם רואים כל כך מבינה את התסכול הזה אילו בעיות מורכבות יש לך במעי שאי אפשר לרפא אני סובלת עם אולקוס בתרסריון כבר המון שנים ואין לזה פתרון....רק לקחת כדורים כדי להרגיע את החומצות...... גם לאליקובטקר אין פתרון..... לא אגיד לך מה לעשות ואייך להרגיש רק אומר לך שאת לא לבד ושכמוך יש עוד מלאן תלפים גם אם זה לא מנחם לפחות זה לא לבד אוהבת חטולית

21/09/2018 | 12:52 | מאת: חטוליתוש

אני תמיד אוכלת ליד שולחן עם סכו"ם מלא כולל כל מה שצריך ...על השולחן להמשך הארוחה אוכלת בשולחן הסלון מול הטלויזיה... גמני הורדתי מתוגנים ושומן רווי ואין לי אף פעם שעות מסודרות לאוכל.....אוכלת מה שבא....כמעט....משתדלת לאכול יותר ירקות בעיקרון ורק בשבתות אוכלת לחם בגלל הקידוש.... העבר הרחוק לפני תחילת הטיפול הראשון שלי כן פגעתי בעצמי אכילת יתר כדי שלא יראו אותי שלא יסתכלו עלי.. פיסית...חלילה לא להראות טוב ולא להיות יפה ומושכת והכי קל היה תמיד מסכות.. אף אחד לא יודע אף פעם מה עובר עלי מה שמראה לדעתי שלשלושתנו יש את כל ה..פוסט טראומה .. כל אחד במינון שלה ויחד שהכל אותו הדבר....פגיעה עצמית.... התעייפתי מתוקה אולי עוד אספיק לפני כניסת שבת אוהבת חטולית

21/09/2018 | 13:10 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני בעודפי אנרגיות קשורי חרדות שלא ידעתי מה לעשות איתן בדיוק, אז קפצתי בחבל בינתיים. האם יש איזה שינוי תזונתי תיאורטי שיכול להקל על מצב המערכת? ניתוחים שקשורים למערכת העיכול והרזייה רלוונטיים עבורך? סוריקטה

21/09/2018 | 13:23 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, כן, יש קווי דימיון. תודה :-) ושמרי על עצמך, סוריקטה

21/09/2018 | 14:10 | מאת: אביב

ניתוחים לא באים בחשבון בעברי ירדתי המון 50 ו30 ועוד פעם 25 ועוד פעם 30 ובפעם האחרונה ירדתי 25 קילו שמתוכם עליתי 20 .... עצוב ... כלום לא עוזר כי ההרס הוא עצום וברגע שאני יורדת .....המערכת מזהה ואני עולה חזרה .... אבל כמו שאמרתי מאמינה שעוד אפשר לשפר.....

21/09/2018 | 15:41 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מכירה את מצב היויו על בשרי. בערך בין שנות העשרה וכמה שנים טובות (הרבה) קדימה. הייתי רוצה להאמין שהמצב הפחות או יותר יציב שאני נמצאת בו (יש תנודות, אבל במנעד נמוך יותר, נראה לי) הוא הישג פנימי עמוק של הטיפול. הרבה שנים, אינטנסיבי, וגם, כנראה, מזל. נראה לי שהריונות ולידות הם לפעמים a big game changer יש מקומות מאד עקשים בנפש. שאנחנו לא יודעים אם נוכל להם. אולי יהיה לנו נס סוכות? סתם המצאתי :-) סוריקטה

21/09/2018 | 15:44 | מאת: חטוליתוש

אביבוש אני כבר מזמן הפסקתי לספור את כל הפעמים שירדתי במשקל וכמה ק",ג ירדתי בכל פעם זה ממש לא נתן לי כלום אני מנסה להתמקד בכאן ועכשיו מה אני מסוגלת ומתבאסת לגלות שאני ממש לא מסוגלת...... אוהבת חטולית

21/09/2018 | 16:06 | מאת: חטוליתוש

שמביא לכל כך הרבה צרות בחיים שלנו כך גם גדלתי עם אב חורג לימים....גיליתי שגם בעלי... עצוב מאוד וכואב חטולית

21/09/2018 | 17:51 | מאת: אביב

יקרה זה מאוד מורכב לא הלידות כי אם המסכות של ה ורמליות זוגיות משפחה ועוד .......יש לכל מחיר .....זה מה שאמרתי לך מזמן גם מי שיש לה משפחה יש לזה מחיר .... חיבוק ענק.... ותהני מהמתנה .....

21/09/2018 | 05:09 | מאת: אביב 22

אני כאן עבורך עבורי יחד אהובה נעבור את הימים האלה ואיזה חמוד אודי באש ובמים .......אתך מרגש באמת

21/09/2018 | 07:09 | מאת: סוריקטה

הי אביב יקרה, זה מקסים, בעיניי, שאנחנו רואים את מצבנו המעורבב והכואב באופן עוצמתי מהרגיל, אולי, כתקופה שחולפת, ותעבור. איתך, סוריקטה

21/09/2018 | 07:22 | מאת: אביב 22

זה חגים וזה גל עכור במיוחד וארוך כבר למדנו שזה עובר ובא חזרה ....הפעם אולי המשך זמן שאת מתרוממת ארוך יותר .. קורה ובכל זאת אני רואה לצד הקושי המון כוח שלא היה בך קודם ... אתך יום נפלא

18/09/2018 | 15:57 | מאת: סוריקטה

בניחוח סליחות: https://www.youtube.com/watch?v=kJAKueKKW3E גמר חתימה טובה

19/09/2018 | 20:15 | מאת: אביב

מקווה שעבר ובקלות וזהו עד שנה הבאה ...... חיבוק ע ק

19/09/2018 | 21:55 | מאת: חטוליתוש

הצום עבר בקלות טוב שכבר אחרי שתהיה שנה מבורכת בכל מה שכולם זקןקים הכי הרבה חתימה טובה חטולית

20/09/2018 | 06:26 | מאת: סוריקטה

מרגיע לשמוע שהיה צום קל. ניסיתי פעם, וירדתי ארבעה קילו ביום אחד והתייבשתי ולא הצלחתי להתאזן חודשים אחר כך. (ומניחה, מן הסתם, שעשיתי טעויות), בכל אופן, לנפש הסופר רעבתנית ואכלנית שלי, שלי רק המילה צום מאיימת. כל הכבוד לך! זקוקים הכי הרבה לא יהיה לי - זה הכי מבאס. השאלה איך אוכל להתפשר. שאלה יפה. שלך, שלכן, סוריקטה

20/09/2018 | 10:28 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה מתוקה שלי הלוואי שהייתי מצליחה לרדת 4 קילו ביום אחד אפילו אם זה ביום כיפור מן הסתם שהייתי חוזרת על זה לפחות פעם אחת כל שבוע ח ח ח ח ח אני במקומך לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות..... שאולי לא תוכלי להשיג כל מה שתרצי..... את עדין צעירה וכבר ראינו גדולות ונצורות בעולם הזה ועוד בימי התנך שרה אימנו ילדה את יצחק בגיל 90 ואז נשים היו עקרות חוצמזה...... מה איכפת לי לברך....לא עולה לי גרוש....ח ח ח ובמיוחד לברך אנשים יקרים בחיים.....כמוך כמו אביבי.... קחי את זה בקלות..... החיים מלאים הפתעות אוהבת חטולית

20/09/2018 | 14:12 | מאת: סוריקטה

אני מדברת על אהבת אם את עוללה. אמא שלי אותי. אז. לפני יותר מחמישים שנה. זה לא יקרה. אף פעם. אין ריסטרט. אבל המשאלה כנראה כבשה מקום בימים האחרונים. ומשהו חלופי או חלקי - זה אולי. סוריקטה

18/09/2018 | 11:30 | מאת: סוריקטה

התפרק לי חיבור של ברז והציף את ארון המטבח. עכשיו. מזל שהצלחתי לסדר לבד. מתלכד עם הצפות. שאולי קורות בגלל שאנ'לא בוכה. ואני רעבה בטירוף. נהדרי. מקווה לשרוד את הימים הבאים. שונאת את יום כיפור. סלחו לי. סוריקטה

18/09/2018 | 12:57 | מאת: אביב

זה חג חשוב מאוד מעבר לדת מעבר לאיסורים יש משהו בשקט הזה שכל כך מטרגר אותנו שמפחיד ....ברגע שמצליחים להנות מהשקט הכל נפלא ..... אוהבת אותך שימרי עלייך ..... ובנתיים אני עאן נותנת יד ועודאחת ואולי באמת ננגן משהו יחד ....אני לא מוזיקלית אבל יכולה לנסות ......לצלצל במצילתיים

18/09/2018 | 13:15 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני חושבת שזה הגבול וההפרדה וההגדרה המאד ברורים. זה מה שמפחיד. אולי. אנחנו עם הפרעות הזהות והאינסופים. מצילתיים אחלה כלי. ואני ממש מזדרזת ביום כזה לנקות ולסדר בחוץ עד להתכנסות. יאללה, אמרתי גם פנים וחוץ. סוריקטה

18/09/2018 | 14:45 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי אם את רעבה למה את לא אוכלת ? בלי שום קשר לצום...... לא בריא לקיבה לעבוד רק על מיצי הקיבה אני בטוחה שאת יודעת זאת בלי שאגיד לך לא חבל שתסבלי לחינם וקראתי אתכן יותר למטה טוב שנתת הסבר לאביבי שלי כי בלעדיו לא הייתי מבינה כלום כמה טוב שיש אותך עוד מעט סעודה מפסקת והאמת שלא הכנתי דברים מיוחדים כדי שלא להכביד על העיכול רק מרק עם ירקות ועוף עם תפןחי אדמה בתנור בנתיים להתראות אהובות שלי חטולית

18/09/2018 | 14:58 | מאת: חטוליתוש

צודקת בהחלט יש משהו כמעט מיסטי ביום כיפור לא רק השקט האווירה לגמרי שונה אפילו אם נשווה לשבת יש כאלו משהו גדול וחזק באויר ואן אם לא צמה.... אין בעיה רק תרגישי טוב ורק לידיעתך אנשים חולים יכולים לא לצום אוהבת חטולית

18/09/2018 | 15:27 | מאת: סוריקטה

הי מתוקה, שמחה שכתבת. אני ועוד איך אוכלת. והרבה. ועדיין אני רעבה. ויותר ויותר רעבה. אחרי חודשים של היעדר תיאבון זה אולי לא מפתיע. ונראה לי שזה יותר רעב רגשי, ובתחושה ממש רעב ולא סתם התבייתות על אוכל. שיהיה צום קל ובעיקר הרבה מנוחה. מחבקת, סוריקטה