פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8364 הודעות
3454 תשובות מומחה
צוות אתר דוקטורס מבקש להודות לאידה ואנונו, מנהלת הפורום, על 11 שנות השקעה במענה לגולשי הפורום. מעתה הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
18/07/2018 | מאת: סוריקטה

זה מייגע. אבל אחזיק. הכי אני מנסה לשמור על נושא השינה. מצאתי שילוב של תרופות שרוב הזמן עובד טוב. אפילו יש ניטור. סוריקטה 14:15

יקרה אני אחזיק לך אצבעות. זה ממש נשמע מייגע ופשוט לא נכון ......לא למטפלת לעבוד ככה וגם לא לקטנטנים......מרגיז בעיקר

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה.....שילוב של תרופות עלול גם לגרום לשינת יתר.....ולא להתעורר בזמן.....את בטוחה שזו הדרך הנכונה....??...את לא אומרת תמיד שזה רק בהשגחה של....מישהו...רופא....התייעצת לפני שאת בוחרת .....שבטעות לא יגרום ל...הפתעה לא נעימה.....איתך יפתי....בהצלחה...ובטוחה שתחזיקי מעמד...חטולית

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

הרופא יודע ואני מתעוררת בזמן. לגמרי. שום דבר לא על דעת עצמי. סוריקטה. 19:29

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

שמחה שזה בהיתעצות.... ו...טעית בשעה שרשמת....😂😂😂.....חטולית

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

לו ידעת באיזו תזזית הייתי שרויה. אבל מאחורינו. ואין דבר כזה שאני עושה משהו עם תרופות בלי התייעצות עם רופא. אף פעם לא. סוריקטה 18:56

אז בבקשה - ממש ממש גם בנושא תרופות. סוריקטה 18:59

אביב, דיברתי על הטיפול. לא על העבודה. אבל כיוון מחשבה יפה. ונכון. סוריקטה 19:23

לרגע לא היה לי ספק שאת דוברת אמת....רק מתוך דאגה לשמה.....סומכת עליך....חטולית....20.05

האמת סוריקטה חשדתי שכך ...אבל נראה היה לי שהחום והטירטור עכשיו קשים מאוד ....וזה מכניס לנקום שהטיפול ממש חסר .. כזה שיעשה סדר....אבל אהובה לא פשוט שנהם ...לא בטוחה שאם המטפלת שלי הייתה יוצאת לחופש של חודשיים היא הייתה זוכה לראות אותי אחרי זה....את בהחלט אמיצה .... חיבוק

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, סיפרתי כבר פעם שהחופש הראשון של הטיפול שלי די סמוך להתחלה שלו היה כזה ארוך. נפל בעיתוי ממש רע. וחודשיים. אז שוטטתי ברחבי הרשת וגיליתי את הפורומים. ומאז... סוריקטה 20:26

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

אנ'לא רוצה להכריח אפ'חד לכתוב כאן. מותר גם רק לקרוא או לא לבקר בכלל. דרישת שלום. סוריקטה. 06:14 🕕 .

18/07/2018 | מאת: אביב

בוקר טוב אהובה ...יום עמוס אתמול מאוד...מנסה עכשיו לקרוא את שעבר. ......מבינה שהיה קשה ,מקווה שהיום יהיה יום טוב יותר ... . אוהבת ומחבקת ...שימרי עלייך

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני בסדר ושומרת על עצמי. חיבוק. סוריקטה 06:48

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

... אבל רואים ברחוב שאני אבודה. לא מבינים, חושבים שאני מחפשת איזה רחוב או משהו ומנסים לכוון אותי. אבל ככה אני יודעת מה נקלט מבחוץ. גיאוגרפית וטכנית אני לגמרי יודעת איפה אני ואיפה הדרך האוטומטית. רק לא יודעת במה לבחור. סוריקטה 07:15

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

את נשמעת יותר מפוקסת.....משמח אותי שאת בסדר...ואני עייפה מאוד...היה לילה לבן ממש לא נעים....אילו ידעתי מה שעברת.....הייתי באה לעזור לך...גם ככה הייתי ערה....🤨😏....מקווה שיהיה יום קל ןנוח..רוצה לישון אבל יןדעת שזה יפגע בלילה הזה ....כבר אמצא מה לעשות...אוהבת...😍🤩🤗🤗..חיבוקים עדינים עד אלייך... חטולית

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי יפתי...כתבתי לך למטה יותר....בכותרת שלי...ביי בנתיים כי אני ממש נרדמת...חטולית

🌃

22.15 סוריקטה מאמי.....מה קרה...למה לא כתבת....אייך את הולכת לישון ככה...???...אני דואגת לך...חטולית

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, זה די ככה כל לילה. מה ספציפית הנחית אותי יותר אתמול? נראה לי שיחזור. הזקן שכל כך דאגתי לו לבית מסודר ונקי ושמיש וגם לו עצמו מבחינה חיצונית וכל השאר, נעל עליי את הדלת, ניתק קשר טלפוני וגם מחזיק אצלו חתולה שאני מטפלת בה. אין לי מושג אם יש לו קשר עם העולם והוא ו/או החתולה חיים. גורמים חיצונים עורבו ולא יכלו לתרום מנסים עוד אפשרויות, אבל לא בא לי, שמישהו אחר יתעסק בזה. ומעניין שבכל הקשרים האלה הצד השני בכלל לא שואל אותי אם אני צריכה משהו או מה שלומי. כמו אמא. מצטערת, אבל כרגע בא לי לומר שימות, וגם שאמא תמות. אבל בעיקר שהחבר שלה ימות קודם. סוריקטה. יום נעים. 06:09

18/07/2018 | מאת: אביב

טוב הגעתי לעבודה ויש לי כמה דקות ....מאוד עצוב יקרה מאוד עצוב ...וטוב שאת זוכרת שזה שיחזור וגם כל העלבון והכעס שעולה בעיקבותיו. ....ובקשר לשכן ,צניחה שיש לו נכות נפשית .אם יש לו 40אחוז נפשי הוא זכאי לסל שיקום .. היום זה מבוצע מול קופת חולים עובדת סוציאלית...ככזה הוא זכאי לסומכת ואז תוכלי לקבל שכר על שעות העבודה הבילתי פוסקות .....ולהרגע ,הבן אדם באמצע התקף פסיכוטי ,מן הסתם חושב שהוא הכי מכולם ושכולם רודפים אותו.. הוא לא באמת מזהה בך אותך כי עם את השדים שבראשו ...זה עצוב אבל למצב פסיכוטי לא עוזר כלום פרט לאישפוז או תרופות .....לפי החוק לא ניתן לאשפז בכפייה רק במקרה שמוכח שהוא מזיק לעצמו או סביבתו....עצוב לראות אדם יקר במצב פסיכוטי ....ממש לא קל ...וזה הרגע...עם את זוכרת את השיר ששמתי למימה ...על קו השבר הארור.. שכל מה שאפשר זה פשוט להיות שם ...והעצוב שהוא בכלל לא יודע שאת שם .. .חיבוק ענק ענק ענק שימרי עלייך יקרה כי גם את ייצור חי ואת הכי חשובה כלפי עצמך .....ומגיע לך להיות יותר מכל אחת אחרת ....אוהבת

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

הוא זכאי להרבה מאד. הוא יודע. הוא פחות משתף פעולה. היום ננסה (כי לא הצלחנו אתמול) לערב את הרווחה / פסיכיאטר מחוזי. משטרה ומד"א מאחורינו. לא יכלו לתרום. אבל יש עדות של פנייה לפחות. סוריקטה. אצל אמא שלי אפילו טת זה אי אפשר לעשות. סוריקטה 07:18. המון תודה.

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

וגם דאגתי להרבה עדים. כל השכנים יודעים. שלא כמו אצל אמא שלי שזה נשאר חסוי כל השנים. סוריקטה.

18/07/2018 | מאת: אביב

יקרה את היא זאת שמדאיגה אותי . קראתי אותך גם למעלה ....בבקשה תפחיתי את ההתערבות שלך שם , זה פחות בריא לך ....חיבוק

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

האמת שעכשיו אני לא רוצה להיות מעורבת בכלל. סוריקטה 09:21

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

בכל אופן, ד"ש. לך ולשאר הקוראות. סוריקטה. 09:22

18/07/2018 | מאת: אביב

האמת יקרה שאני לא יודעת ....קצת , הרבה ממני יחד , אני חושבת .....אבל בסדר .

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מצטערת נורא לשמוע מה שעבר עליך...מזעזע....מתוקה את חייבת לפני הכל ולפני כולם לשמור עלייך......קשה מאוד....באמת....קחי כמה צעדים אחורה....מקווה שמישהו מאותם גורמים כבר יטפלו בו....את כבר עשית כמיטב יכולתך....הגיע הזמן שמישהו אחר יקח אחריות.... איתך יפה שלי....אןהבת.. חטולית

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

יאשפזו אותו היום בכפייה. סוריקטה. 13:35

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

האמת שכבר נמאס לי מסחיטות רגשיות.....אבל לסובבים אותי....ממש לא.....אז מה אם לא הזמנתי את החברה לארוחת ערב שבת השבוע....????.....מה אני חייבת.....ולמי....??? רק בגלל שיש לי הקלה בכאבי הגב שלי אני צריכה מיד להכנס שוב ללחץ של בישולים והכנות לכולם....???? בעלי התחיל לנג'ס לי שכבר 3 ....שבועות הם לא היו....עכשיו זה כבר יהיה חודש.....אז מה קרה....??? וממשיך .....אחר כך יהיה חודש....ואחר כך יהיה רק בחגים.....נו...אז מה....??? עצבן אותי על הבוקר והתחיל להחמיץ פרצוף.....הוא סחטן רגשי בדיוק כמו אמא שלי....נמאססססס......אמרתי שאני לא מתכוונת להזמין אותם.....רק כשאוכל.....מהרגע הזה התחיל לחץ......וככה גם ימשיך היום הזה וגם שאר הימים.....אלה אם אני אשנה את דעתי......וככה גם תעבור השבת....אוףףףףף ...באמת שנמאס לי כבר....ומרגיש לי ממש רעעע....למה.....באמת למה....למה....למה....למה.............לא רוצה כבר כלום.....דיכאון......חטולית

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

הלוואי ויכולתי להכחיש כל קשר גנטי. מאידך, מישהי, פולניה אסלי, אמרה לי שדווקא היה בזה יתרון חברתי בזמנו. נו שוין. סוריקטה 17:10

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אז יקרה שלי...לא צריך להגיע עד פולניה כדי לחוות....הנה שזה קורה כאן ועכשין...ובנוסף משהו שלא ממש שמתי לב אליו...ויש לי גם דלקת בשתן.......חטולית

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

חטולית, אם תגידי שאת על אנטיביוטיקה כבדה, זה לא ישכנע? (בהנחה שתבדקי וירשמו לך ותקחי). סוריקטה 19:40

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אני באמת על אנטיביוטיקה....אוגמנטין ..875...לשבוע ימים....קיבלתי היום....תודה מתוקה חטולית

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מה שהכי יפה זו התגובה של החברה שלי....הם מבינים ותומכים....ודואגים.....יפה לי נכון...??? חטולית

18/07/2018 | מאת: סוריקטה

מאד מאד מאד שמחה לשמוע שמרגישים כלפייך חמלה. מרגש. סוריקטה 06:12

חטולית מקווה שכבר יותר טוב. לדלקת בשתן תוסיפי קפסולות של חמוציות מאוד עוזר.וחיבוק.......ולבעל והילדים סומכת עלייך ... זה בדיוק השיח של הלא עם סוריקטה .....תשמרי עלייך

18/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אכן שותה מיץ מרוכז של חמוציות.....חוץ מהאנטיביוטיקה שרשם לי הרופא.....ובעלי עדיין ממשיך עם החמוצים שלו...😖😤😬...הוא חשב לפני שיצאנו לקניות שאשנה את דעתי.....אבל לא......שימשיך מצידי כמה שבא לו....ותוך כדי שהוצאתי את הקניות מהעגלה...שוב נמתח לי הגב....אמרח עוד מעט משחה ששוב ירפה הכאב....ואמשיך את היום...הוא ואמא שלי הם אלופים במניפולציות....ואני החלטתי לעמוד על שלי.... .שיקפוץ....חטולית

18/07/2018 | מאת: אביב

שאת מגיעה למצב של קריסה כדי לשמור עלייך ......עצוב . וטוב שאת עומדת על שלך ,אם זה מה שנכון לך

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

שנצליח להתעורר, שהמוח ישתחרר מסיוטי הלילה, שיחלוף כאב הראש, שיהיה קצת תיאבון בריא, שיעבור היום בשלום. סוריקטה 06:45 🕖

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

החלטתי הבוקר לנסות להגיע באוטובוס במקום לסחוב ברגל. 30 דקות המתנה, 30 דקות נסיעה בסיבובים עם המון תחנות לכלום מרחק ולא ממש קרוב ליעד. לא הייתה התאמה בין האפליקציה למציאות. אוף. סוריקטה. אבל אולי אלמד לפעם הבאה. לא בא לי יותר ללכת ברגל כל כך. לא ביולי אוגוסט. כבר לא יודעת מה יותר סיוט. לפחות הקטע באוטובוס היום ממוזג.

בוקר אור סוריקיטה יקרה אמן לאיחולים וחוץ מזה .. התגעגעתי

17/07/2018 | מאת: אביב

וואוו זוכרת את הימים האלה שגרתי במקום נורמלי עם המון אוטובוסים צפופים ... הייתי מעדיפה ללכת ברגל ... מאשר לחכות לאוטובוס בטח עם עגלה וילד ....אז הייתי צועדת היום בקושי מצליחה לעלות לאוטובוס ועל ללכת אין בכלל מה לדבר. אבל הבטחתי לעצמי הבוקר לא לקטר ....אז תודה על מה שיש ......

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי ינשופים, גמני התגעגעתי. חיבוקים. סוריקטה 09:58

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, בשניות אלו אני לא בקטע של קיטורים. יהיה טוב. נקווה. סוריקטה.

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בוקר נפלא.....אומנם רמת הלחות היום 70%....היום...מה שבאמת מכביד על היציאה מהבית....ועוד ללכת ברגל....לא מקנאה באף אחת הליכה כזו.....ואייך את עכשיו?....הבית שבו את נמצאת לפחות ממוזג...,? מאחלת יום קל ונעים עד כמה שרק מתאפשר....חיבוקים עד אלייך יפתי.....חטולית...בהמון אהבה

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב גם לך...שמחה לראןת גם אותך כאן איתנו.....מה שלומך....מקווה שאת בסדר עד כמה שרק אפשר....שולחת לכם המון חיבוקים....יפה שלי....בהמון אהבה....חטולית

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

עכשיו. ממוזג. כן. בהנחה, חטולית, שאותי שאלת. ותיכף שוב יוצאת. הידד ללחות. סוריקטה 17:13

17/07/2018 | מאת: חטוליתוש

כן מותוקה אותך שאלתי...אז לפחות יש זמן מסוים שהוא פחות מסוייט....20.10

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

כדי להבין על מה אני מדברת....צריך להכנס לנעלים הגדולות שלי......לא כל אחד מסוגל לראות או להבין.....וזכותם של כולם להרגיש...מה שמרגיש להם הכי הכי....יכול להיות שבדור שאני גדלתי דברים קיבלו משמעות שונה מהדור החדש....של הילדים שלנו....אותנו חינכו ולימדו שבית זה המקום היחיד שבו אנחנו באות לידי ביטוי....המיוחד ביכולות שלנו....בהשקעה...שלנו....בנתינה שלנו....בהתחשבות שלנו....באהבה שאנחנו מרעיפים על הסביבה ..והמיוחד בילדים שלנו...על הבעל כבר בכלל לא מדברים כי זה מובן מאיליו.....גידלתי 3 בנים לתפארת....ואין מי שלא מתפעל מהם...לא בנתינה שלהם...לא באהבה שהם מקרינים ולא בעזרה שהם תמיד מושיטים.....למדו שהנתינה היא לא כדי לקבל בחזרה....אלה הכל רק מתון אהבה לזולת.....מעולם לא התערבתי להם בשום מערכות יחסים.....לא נכנסתי להם לחיים....לא הבעתי דעה כזו או אחרת בלי שנתבקשתי ......לא היה לי ואין לי עד היום שום צורך לשלוט עליהם ולא על החיים שלהם....כן יכול להפריע לי מה שקורה רק....אצלי.....בבית...!!!..וכן...מאוד גורם לי אכזבה גדולה אחרי שהבנים שלי הם רק הצד שנותן....ובקשי מקבל פרורים בחזרה...גם עצוב לי ונורא כואב לי שהצד השני רק מקבל....אבל אני שותקת ולא מדברת את כל מה שאני מרגישה....כי אחרי הכל אלה החיים שלהם....מי שכן נותן להם בראש זה בעלי.....אין שם לא התחשבות...ולא מילה טובה כאלו שחייבים להן הכל.....מי שמתנסה ברגשות הקשים כאלה כמוני יכולה להבין על מה אני מדברת.....עובדה...שתמיד הייתי שם רק כדי לתת ואף פעם לא כדי לקבל...זה לא אני.....מי שהכי נמצאת שם רק כדי להרגיע ורק כדי לתמוך ורק כדי לתת...זו אני.....!!! אני המפרגנת הכי הכי מכולם ובלי הגבלות...אולי זו טעות פטאלית מצידי...אבל זו אני....וזה בכלל לא משנה מה המחיר שאני משלמת....כי הפה שלי רכוס ותפור כך שחלילה לא תיפלט לי מילה מהפה ומישהו יפגע....תמיד מחייכת...תמיד עם מילה טובה מעודדת..מחבקת...מנשקת...ומפנקת...למרות שעברתי את הארוע המוחי שהסיט את החיים שלי 180 מעלות...והיכולות שלי כבר מזמן לא מה שהיו.....אבל.....!!! מכאן ועד לסיפורי מעשיות.....לא נולדתי אתמול.....ולא אוכלת לוקשים...( רק במרק עוף ) שאני מכינה....מי שתגיד לי...שאקונומיקה זורמת לה בוורידים ורק ככה היא יודעת לנקות......ולא רואים את זה בשום מקום....אז באמת סליחה.....אבל זה לאאא...פשוט לאאא...ואחרי לידה....מעובדת חרוצה שלא נחה עד שהבית מבריק...ו.." נהייתי עצלנית אחרי הלידה ", ....ומה קרה לאקונומיקה שזרמה בוורידים...??? חלססס.....לא קונה..ולא חשוב מה יגידו לי.....כי הבית לא צריך לשרוץ שרצים בכל פינה ......ויותר מזה...פתאום יש משום מקום מחלות....שהעתיקו ממני...פחחחח....לא קונה את זה...אז זהו....וכבר לא אכפת לי שיגידו מה שיגידו....אני עד היום עוזרת ותומכת בכולם בהכול למרות שמאוד קשה לי...אז מאיפה באה הקינאה..? או הרצון לשלוט...??? ל ה ד ם....זהו חפרתי מספיק להיום...את השאר יחכה לפעם אחרת....בהמון אהבה חטולית

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

נראה לי שהבנו, ואפילו מאד, אבל נראה שהרגשת אולי מותקפת מאד נוכח המילים. מילים כמראה. אני מציגה חלקים שיש בכל אחד. כל אדם. במינון זה או אחר. מופנם או מוחצן. גלוי או מוכחש. קנאה היא תכונה אנושית שיש בכולנו. כולנו כולנו. קטע של שליטה - כנ"ל. ועוד דבר - ואני אומרת בוודאי גם לעצמי - צריך לטפל במטפל. מי שתורם, חייב איכשהו גם להיטען בעצמו כדי שיוכל להמשיך לטפל הלאה. לטפל, ועם זאת, לא להקריב.לטפל, ועם זאת לא להיאכל מהאגרסיות של עצמו. וחטולית, אם כל זה גדול עליך ולהד"ם - איני מתווכחת. סוריקטה. 16:24

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם אותי 'לימדה' אמא שהכשרונות שלי יכולים לבוא לידי ביטוי רק מולה ואסור בחוץ. זאת, אגב, ה - (בה' הידיעה) קנאה של אמא. בי. אז אולי אני קצת מבינה?

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

קנאה envy לבין קנאה jealous אמרה אאל"ט מלאני קליין.

16/07/2018 | מאת: אביב

תרגיעי אף אחד לא נגדך הכל בסדר....וכמו שכתבה לך סוריקטה אנחנו מדברים על דברים טיבעיים שנימצאים בכל אחד.....וזה שחינכו אותנו להיות שפחות זה עדין לא אומר שזה החינוך הנכון .....אני מעדיפה את החינוך היום....שנשים שוות לגברים.....והבית , עושים יחד או מי שמתפנה .....והבית ממש אבל ממש לא חייב להבריק וגוקים ...יש בכל מקום . קראתי אותך שם ואני מאוד מזדהה עם הרגישות , אבל זה טבעי שהם ישנם ....אספר לך שהייתה תקופה שקירצפתי בלי סוף והבית שרץ נמלים .....ולא יכולתי עליהם ...עד שעברתי בית :)

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי...אמא שלי לא לימדה אותי דברים ...כאלו רק מולה...שם הייתי בכלל צריכה להיות מתנה על..." מגש כסף " ...למול בעלה כדי שיהיה שקט בבית...כדי שהוא לא יתרגז...כדי שהו....ותעלי בדימיונך ככל העולה על רוחך....הכל היה שם.....לעומתה שהיא כן תמיד קינאה בי...כי מצאתי חן בעיני בעלה.....ואם הייתי קונה לי סתם סמרטוט ללבוש...אז....מאיפה היה לך כסף לקנות...ולמה לא חשבת גם עלי...למה לא קנית גם לי.....לזה קוראים קינאה....גם כשהיו מוזמנים אלי לארוחות בחגים או בארועים....בעלה תמיד היה משבח אותי ואומר לה...למה את לא מבשלת כמו הבת שלך....כן...כאן היתה קנאה...אני אף פעם לא רוצה להיות במקום מישהו אחר ולא במצב של ...יש לו יותר ממני...אני אדם צנוע וכנוע לגורל....תמיד ולתמיד...אי אפשר לשנות מה שטבוע בוורידים....אוהבת המון....מיאווו

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

גם אני בעד שיוןין ..כיום המצב שונה..אבל כשמדברים על שיוןיןן זה באמת צריך להיות כך....ולא רק אחד נותן והשני רק מקבל...זה לא שןוויון.....ואצלי בבית אני מרשה לעצמי לעשות אייך שאני אוהבת...והאחרים בכל מקרה עןשים כרצונם....זו השריטה שלי...לא יכולה גם את הלכלוך של הכלבה וגם שהבית ישרוץ...אני פשןט אלך....ואוהבת אותך...מיאוו

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני מאמינה שאם יש/הייתה לך אמא קנאית ברמה שתיארת, אזי בהסתברות מ-א-ד גבוהה יש בך עצמך אמא פינימית כזאת. קול שמדבר אלייך באותו אופן ומקיים מערכת יחסים פנימית כזאת. מרגע שזה חלק בך, זו הופכת להיות קנאה שלך. ה-דבר שלומדים בטיפול הן ההפרדות האלה, ואלה החלקים שבעיקר נוצרת מולם התנגדות כהכחשה או תוקפנות. בחלקים שהם *שלך* יש לך שליטה. באלה שאצל אחרים - לאו דווקא. סוריקטה, ואני ממש אבל ממש בעדך. ואם ראית איך אביב נכנסה בי אתמול (וואלה זה היה קשה, אבל נכון) 17:25

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני עדיין לא רואה שאנחנו במצב שיוויון (גברים/ נשים), את יודעת... אני חושבת, אולי, ש - כשיהיה שיוויון - לא נדבר על שיוויון. סוריקטה 17:29

16/07/2018 | מאת: אביב

וואוו יקרה מצטערת שהיה קשה .....ניסיתי להיות עדינה .....את יודעת אני חושבת שזה משהו שאני צריכה ללמוד ...אני באמת לפעמים נכנסת חזק מידי גם בעבודה....אוהבת

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה....אמי עד היום קנאית....לא אוהבת את התכונה הזו בה....ובגילה המתקדם...אי אפשר כבר לצפות למשהו אחר ממנה....אני מתיחסת אליה בכל הסבלנות והסובלנות האפשריים....הרבה דברים מעצבנים יש בתנהגות שלה....אבל זה שלה...אני רק לימדתי את עצמי לא להידמות בתכונות המעצבנות שלה....ולא להיות כמוה....היא שטלתנית.....ומזדקנת. ...ועוד כמה זמן כבר יהיה לה....לאל הפתרונים....ויכול גם להיות שאצל כל אחד המושגים האלה מתפרשים אחרת......לא כולם מתנהגים כמו שטנץ....אבוי היה לנו אילו כך היו החיים....יש מי שמצליח לעקור נטע חולה מקירבו ויש מי שחי איתו כל החיים....אני יודעת שעבדתי על עצמי מאוד קשה עוד לפני שהלכתי לטיפולים....רק לא להיות כמוה....ומרגישה שהצלחתי.....תודה לך יפתי....אוהבת....חטולית

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני יודעת, כמה יודעת עד כמה אנחנו מנסות להיות שונות מהן. את בסדר ומאחלת לך בריאות ככל שניתן. שלך, סוריקטה 19:54

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה....הגב קצת משתחרר.....ועדיין מתנהלת בזהירות שלא יתפס יותר חזק בחזרה....ובימים אלה ממש לא עושה כמעט כלום ...בעלי עוזר לי בהכול....

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

את רואה, חטוליתוש, הנה, אני מקנאה, חלקית, שיש בעל שעוזר לך. למשל, אני אמרתי שהגב כואב, ואמרו לי - כאילו לא מאמינים לי בכלל - אבל רק שעה, ואת לא צריכה כך וכך והציגו את האפשרות כדבר קל, פעוט ופשוט. ואתן יודעות, גם אם הוא יחסית קל, יש קש ששובר גבות גמלים. ערב טוב, סוריקטה 17:51

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

השכן הזקן שוב בהלוצינציות. פניתי למשפחה שלו שיפנו אותו לפסיכיאטר המחוזי. מה כבר אפשר לעשות דחוף? הוא יכול להיות מסוכן לעצמו ולסביבה. פעם שעברה הוא יצא עם סכינים ומוטות ברזל. אני לא מתקרבת בינתיים. סוריקטה 12:34

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

כבר אי אפשר להיות בחוץ ביום עם הילדים אפילו חצי שעה במקום מוצל והכל... שוין. סוריקטה. 13:15.

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

ימים עמוסים עוברים עליך מתוקה...והחום ממש לא מקל....איתך .....😁😁....חטולית

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

ואגב שיחתנו, חטוליתוש, המטפל שלי גם היה מכניס את המילה מזוכיזם... שלך, סוריקטה 15:58 🕓

16/07/2018 | מאת: אביב

באמת תשמרי עלייך בבקשה ,......והילדים , כועסת יחד אתך ....זה פשוט נורא . ועוד קצת ....זה נגמר ,הקיץ . חיבוק .......................ולעניין שלמטה , אז מה עם רואים , מה זה עדים ...האם את חייבת לעבוד כל הזמן ......יש לך תוכניות אחרות לכתוב לי במחשב , לדבר בטלפון , לשיר באמבטיה .....ללכת לשתות קפה ....תמיד יכולה להיות איזה תוכנית , ואם אחר כך יאמרו אבל X ראה אותך .....כן הבריזו לי ברגע האחרון , כבר לא היה טעם להודיע לכם. או ללמוד להתמודד עם הלחץ והמיניפולציות....וכולם עושים את זה לכולם ...רק יש את מי שזה פשוט לא מפריע לו ולא מרגיש אשם ....כי זה בא לו טבעי . .....את חושבת שאודי מרגיש אשם ,שיצא לחופש ....או שטעה בשם .....לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אנחנו היינו מרגישות אשמות , פוחדות מהכעס ושלא ירצו אותנו יותר .....שימרי עלייך מליון ....

וזה אולי גם קטע קצת אוטיסטי שלי. מה לעשות. להגיד אמת ככה. - - - - - ומשאלה - שירגישו כלפיי חמלה. איך אני מצליחה לעבוד על כולם ולדבר אל הצדדים העיוורים של אנשים. יא אללה. אומרת אמת וזה מובן כשקר. אני לא משקרת משקרת. זה המופלא כאן. שוין. סוריקטה בהמון אהבה. 17:17 🕔

לא , את לא תמימה ...את אומרת אמת , ואני כמוך מאוד מבינה אותך....פעם הייתי במקום הזה ...עד שהבנתי שהאמת שלי תכלס לא מעניינת אף אחד...ב - אני לא ממש יודעת איך להגיד את האמת כי אני גם מנסה להסתיר אותה כי ככה למדתי וזה נשמע עקום ....אז למדתי לא לומר אמת גם לא לשקר ולצאת מהמקומות האלה עם אמירה כוללנית שאי אפשר להתווכח איתה ...אני עסוקה , אני לא פנויה ועוד כאלה ....למדתי את זה ממישהו שישב במרפאה ומישהו התקשר אליו ואז הוא לא אמר אני במרפאה הוא ענה- אני במקום שלא יכול לדבר שאסיים כאן אחזור אלייך. הייתי בשוק שאפשר ככה ....ומאז אני מתאמנת :)

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

שזורם לו בעורקים סם אמת. כל כך קשה לי גם לומר משפטים כלליים כאלה, אני כל כך מתייסרת אם אומר אותם. כשעבדתי כמזכירה והייתי צריכה לבלף שהבוס לא פנוי, אין לך מושג באיזה כאב מייסר זה היה כרוך עבורי. סוריקטה 19:56

16/07/2018 | מאת: חטוליתוש

20.10......להגיד תמיד את האמת...גמני למדתי על בשרי אייך להגיד ולמי....אני מצליחה להתחמק ממצבים שאני לא רוצה להיקלע אליהם......בלי "לשקר"....שזה לא באמת שקר..רק לעקוף בלי לפגוע....וכשלא רוצה ....אומרת לא מתאים לי....גם על זה עבדתי לא מעט בזכות בעלי....שלו...אין ממש בעיה להמציא....לא נעים אבל לפעמים אין ברירה....חטולית

.

יש קשר לרצון להגיד ,לספר ושיראו אותך בקושי -כי פעם לא ראו. אבל כשאת אומרת את הקושי גם הדפוס הפחות יעיל היום עובד-ההסתרה וככה יוצא שהאמת נשמעת הכי עקומה. תוסיפי לזה את הקושי להגיד -לא. את האשמה שמתלווה ללא הזה ותקבלי אמת מבולבלת ולא אמינה. כשהאמת נשמעת לא יציבה -אפשר לנסות לשכנע אותך. לרוב בודאי גם מצליחים -נו בבקשה,אנחנו חייבים אותך,קצת תפיחה על השכם שבלעדייך אי אפשר ואת שם .....לכמונו ,התשובה הכוללנית שהיא לא שקר .אני עסוקה זה לא שקר אני עסוקה במשחקי מחשב ....זה לא משנה במה עסוקה .פשוט פותר את הבעיה. תנסי לתת לזה לחלחל מבלי להתנגד ,מבלי לחשוב אני לא יכולה ,בהתחלה מאוד קשה ללמוד להגיד לא -כי לנו אסור אחר כך לומדים . 6:33

17/07/2018 | מאת: סוריקטה

יפה שקלטת שאני במשחקי מחשב :-) סוריקטה 10:02

כבר צהריים בא.....אצלי לפחות ערה מארבע בבוקר נגמר הלילה... באסה לי ...שיהיה לכן יום נפלא .......ובמבי וינשוף נו תצטרפו לחגיגה... .

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

התרופות אחרו להשפיע ולקחתי אותן מאוחר מידי, אז הלילה התקצר והיה קשה לי, מניחה שבעיקר לנפש, להזיז את עצמי בבוקר. אבל הנה קמתי ושמחה שאתן פה. בוקר אור, ושנשמור עלי עצמנו. סוריקטה 06:50.

16/07/2018 | מאת: אביב

תיראו בנות לא קנאה בזאת שיושבת פדלאה ולא עושה כלום. חושבת שעניין הקנאה הוא יותר ביכולת להרפות .....יש בזה משהו ,מאוד בסיסי. זאת לא קנאה רגילה כמו שלמדנו לחשוב עלייה..זה קנאה ביכולות של אנשים לעשות מה שבא להם להיות בטבעיות מה שהם רוצים מגעילים או לא ישרים או לא .....ואנחנו בבסיס פשוט לא מרשות לעצמיינו ,כל התנהלות שלנו קשורה לאחרים ....אולי כי אנחנו מחוברות לרגשי אשם ......ותחשבו על זה 😍

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

קנאה בזה שיש מי שלא מרגיש אשם. סוריקטה 08:58

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

קנאה במי שמתמסר. קנאה במי שמרשה לעצמו להשתמש בזולת. קנאה במי שמאפשר לעצמו להנות. סוריקטה 09:09.

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

קנאה במי שמרגיש ראוי

16/07/2018 | מאת: אביב

וזה כל כך עצוב.....תמיד אמרתי שאני לא מקנאה באחרים ...לא מעניין אותי רכוש או דברים....אבל קינאתי במי שלמד ,במי שהתפתח וצמח במי שעשה משהו עם החיים שלו. .את יותר מדייקת ופרטת לגורמים...אוהבת ואת ראוייה הכי ראוייה בעולם ....10:14

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בהמשך למה שכתבתי למטה....אם המטפל שלך קורא למצב כזה קינאה...אז הוא לא מבין שום דבר ולא חצי דבר במערכות יחסים.....כי לא כל רגש שנובע מכעס .../=קינאה.....יש גם רגשות אחרים שהם לא קינאה....חטולית

16/07/2018 | מאת: אביב

מרשה לעצמי להדחף לכן... ..את לא ממש הבנת את הכוונה של סוריקטה לדעתי ... קודם כל המטפל דיבר איתה על משהו שלה. היא הציעה לך לבדוק האם יש אצלך משהו מזה... וכן חייבת להגיד שרמות ההתנגדות שלך למה שהיא כתבה שווה בדיקה ....ולרעיון הקנאה ,לא יודעת אם קנאה אבל כן יש משהו בזה שהאחר מאפשר לעצמו מנוחה ובנו יש איזה קרבן פולני נצחי של לי לא מגיע לנוח ,אני לא יכול להרשות לעצמי כי אנחנו חושבות שהעולם יקרוס בלעדיינו....אישית מזמן למדתי לנוח וגםצלמדתי שהעולם לא קורס מקסימום הוא מתנהל אחרת ----לא בטוח שלא טוב רק שלא בדרך שלי. וכאן מגיע הבעייה שלנו יותר מקנאה שליטה !!!!!אל תעלבי יפתי ....אבל היחסים של בנך וכלתך זה שלהם ורק שלהם אין לך מה לכעוס כי זה לא שלך ....ואני יודעת שאת תיכעסי עלי ותעלבי אז שתדעי זה לא בא ממקום של להכעיס זה בא ממקום באמת טוב .....וזה לא אומר שהדרך שלי נכונה ,מה שנכון לך....אוהבת מליונים יום נפלא לך ...עם גב פחות תפוס ....

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

הסברת נהדר, אביב, וגם אני כתבתי למטה. המטפל שלי כוכב עולה.כבר לא, בעצם, הוא כבר נהיה מקצוען מעולה. וכן, מסכימה עם אביב, שאם אנחנו כל כך הודפים רעיון - זה שווה בדיקה. סוריקטה 06:48

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

'כעס' היא מעין מילה כללית כזאת. הבה נחשוב אלו עוד רגשות מובעים ב 'כעס'. יש לכן עוד מילים? חטולית, אני בעדך ואוהבת. מציעה לך מה שלמדתי, ייתכן שנכון עבורי ופחות עבורך כמו שאמרה אביב. סוריקטה 06:54

16/07/2018 | מאת: אביב

אצלי העיקר כעס יושב כשמוחקים אותי כשאני מרגישה לא נראית לא נספרת. כעס בה כשאני צריכה להיות אסרטיבית אז עולה בי תוקפנות.. ובעיקר כאב ועצב ,בעבר לפני שיכולתי לתרגם לעצב וכאב התבטאו ככעס ..

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

נראה שאנחנו והנרקיסים (שגם בנו אנו) לא ממש מיודדים. סוריקטה 09:41.

16/07/2018 | מאת: אביב

בעיקר אלה שלנו .......ותיראי הגבתי לך למטה באמרתי לאא

.

בשביל לא להגיד 'כן' כי לא נעים לי. ולא להיות 'רעה'. יש לכם מושג עם איזה כאב אני מתמודדת עכשיו? לא יכולה לשכוח את ההשוואה שהמטפל שלי נתן - הבחורות ששוכבות עם גבר על ההתחלה כי לא נעים להן ממנו. בוקס עצמי. סוריקטה 20:44 שכועסת שלא רואים אותה. לילה טוב.

וואוו אני גאה בך ...וכן המשוואה נכונה ...ואפילו יותר.. ואני יודעת עם איזה כאב ופחד שיכעסו שלא יאהבו ....אוף אבל אני שמחה ואני כאן רואה אותך מאוד ...מחבקת וגאה בך ויודעת שגם אודי והמטפל היו גאים בך...ואת בהחלט בדרך הנכונה....

כל מילה שלך אביב בסלע...וסוריקטה תקראי מה כתבתי לך יותר למטה...על כלתי....

ועצוב לי שהתווכחו איתי. אמרתי את האמת. שקשה לי בקיץ ושהגב דפוק, ואמרו לי - רק שעה. וזו רק שעה נטו. לא ישיר אחרי העבודה ולא קרוב. לפחות שלוש ארבע שעות בשבילי וזה הופך את הדבר הקטן להיות קטלני. :-( סוריקטה 06:41 היה קשה לזוז הבוקר.

ברור....כי אכפת להם מעצמם ...ככה זה בני אדם....ובשביל שעה לא שווה כלכלית 4 שעות להתרוצץ ....את פשוט .....בלי מילים ... אין סיכוי שלשעת עבודה יוציאו אותי 4 שעות ואני בטוחה שיש להם רכב אז פעם הבאה תגידי אין בעיה בתנאי שאתם לוקחים ומחזירים .....שלהם לא ישתלם ולא לך....

וכבר מזמן לא אומרת אמת . אומרת מצטערת יש לי עיסוקים אחרים לא פנוייה ...וזהו ...כשאומרים אמת יש מקום למיניפולציות זולות....ככה אין מקום לשיח ..

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

לא אמת מפורשת. כמו יש לי תוכניות אחרות. שזה נכון. אבל יש עדים מסביב שרואים מה התוכניות ובעצם לכאורה יש לי זמן פנוי. אני כועסת. מניפוציות זולות, את קוראת לזה. לכולם מותר עליי ולי'אסור'. עצוב. ואפרופו קנאה. סוריקטה 12:29.

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

למי שאיתי בסופי שבוע ובתקופה הזאת של החופש מהשיחות. בשנה הבאה אנחנו מתכננים לדלל פגישות (אפרופו חסכונות כלכליים). בשנה הבאה גם יש לי מקום עבודה חדש, ושם ההסכם נקבע לסכום הרבה יותר גבוה ומותאם כולל זכויות (שלוש שעות יותר כל שבוע, וגם טיפה רחוק גיאוגרפית), ומקווה שיהיו תנאים טובים יותר כי מדובר מראש בתאומים ואז הציוד עבור שניים מושקע, כי גם ההורים חווים טיפול בשניים יחד. סוריקטה 07:15 🕖

15/07/2018 | מאת: אביב

תודה על היותך ,❤💙💔💓💜💛💚וימים יגידו .....על צימצום וחסכון ....וצורך בטיפול....אולי הצימצום יבוא על חשבון דברים אחרים . חשובים פחות .....ואולי פשוט יהיה נכון לך פחות טיפול יותר חיים ....ועדין יהיה צימצום במקום אחר

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הבית קצת עבר לכאן. פחות מתסכל. בינתיים. שלך, סוריקטה 09:34 🕘

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה...קודם כל מאחלת לך הצלחה במקום החדש העתידי....והלוואי ותקבלי כל מה שמגיע לך גם מבחינת החוק....שלא תהיה הלנת שכר....יודעת שאת כבר הפכת אלופה בגידול תאומים....ולגבי כל שאר הפרטים....גם סומכת עלייך.....כי אין חכם כבעל נסיון...מה שלא חסר לך ....נסיון....וכן..אבי עליו השלום....תמיד נזכרת שזה בחודש אב.....כי בזמנו כשהיה לי מסנג,ר בכותרת כתבתי את התאריך.....אב..(אבא)....היה לי נורא עצוב כי לקח לי כמה שנים להשלים איתו...הוא בכלל גר אצל אחי בחול....וקשר שלנו לא היה......ככה לאט ..דרך שיחות בטלפון התרקם לו דו שיח מאפלטוני....לקשר רגשי....עצוב....אבל בסוף כמעט....השתפר והתחזק...סיפור מרגש.....ביום אחר.....ועדיין עם גב תפוס....מקווה שגם אצלך רק ילך וישתפר.....🤗🤗😍🤩 יום מוצלח מתוקה ויקרה שלי....חטןלית

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, סיפור מרגש ועצוב מאד :-(. כשתוכלי. 💗 סוריקטה

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

ואולי סתם, שאמא של אחד הילדים עלתה עליי בפורום, לפחות שם. אולי סתם חרדה או משאלה, מי יודע. סוריקטה 16:06

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

זו כנראה פנטזיה שמישהו יראה את העוול. לאו דווקא זה, אלא ההוא, הגדול מפעם. וחיפשתי שם, א. זה לא מעניין אפ'חד ו -ב. לא ממש אפשר להבין מבחוץ. נו שוין. סוריקטה 18:16 🕕

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

למה ...??? אייך היא בכלל יכולה לנחש שזו את....?? נראה לי שאת סתם דואגת....מישאלה....??? לא הבנתי....איתך...הכל יהיה בסדר 🤗😍🤩

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הסברתי מה המשאלה (תחת הכותרת 'מצד שני'). משאלה שנכונה לה אכזבה. כרגיל - שוין. איך הגב, חטולית? אצלי משתפר. ואמרתי לעצמי עכשיו - לא. לצאת. לקנות. חשבתי להביא כמה דברים לשכן וכמה דברים לתינוקות ועוגה (?!?!) בשבילי. אז לא (!) להתרחץ וללכת לנוח! סוריקטה 18:32

15/07/2018 | מאת: אביב

קוראת אותך לסדר .תפסיקי לקנות לכולם ......לא אמרנו שלתינוקות יש הורים שיקנו להם .....או לפחות ישלמו משכורת נורמלית.... והפנטזיה מאוד ברורה ... לי יש פנטזיה שתוציאי את הכאב האמיתי בצורה ברורה ולא תתחבאי תחת עוולות אחרות..ואז אחרי שתישתחררי ותיבכי ותיבכי ותיבכי ....תוכלי לכעוס על מי שבאמת צריך לכעוס ואז תרשי לעצמך לתפוס מקום שמגיע לך ...ומגיע לך המון מקום .. אוהבת

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

לא קניתי! ולא יצאתי! ועכשיו ביקשו ממני עוד בייביסיטר, במקום אחר, אנשים שאני אוהבת מאד בנוסף לעבודה הרגילה. וגם לזה אני רוצה להגיד לא. כי יולי ואני סוחבת יותר מידי...

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

מה שהיום זה פחות משמעותית מפעם. עדיין מוגזם, אבל פחות. סוריקטה 19:02

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי שוב אביב, וכל מי שקוראת (מוזמנות). היית הורגת אותי, שני דברים - ללפחות אחת מהמשפחות של התינוקות יש גב כלכלי פגז סופר דופר. ושתיים - לזקן הזה יש בחודש יותר הכנסות ממני. הוא פנסיונר ונכה ויש ביטוח לאומי. אנושית, בפועל, משום מה נורא לא דואגים לו והוא חי בזבל והוא באמת מאד דל ומסכן ולא שקרן. הוא החזיר לי את החוב. בואי לא נלכלך עליו.אבל יש כאן גם עניין של זמן וכוחות. משאבים מסוג אחר. סוריקטה. 19:15

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

טוב מאוד שלא יצאת ולא קנית....למרות שאם העוגה בשבילך אז אולי כן.....אבל בתנאי שלא יגרום לך להוצאות נוספות מיותרות....😉😉...רק את יכולה לצמצם את הקניות שלך....עם ראש פתוח....ויד על הדופק....ואני חייבת מנוחה כי רק כך יש לי פחות לחץ על עמוד השידרה ופחות כאבים....מה שמענין...זה שכלתי הקטנה יותר הציעה לי לעשות זריקה של וולטרן.....כי לבן שלי זה עזר.....אבל כשהיא עם כאבי גב ...כי יש לה פריצה של כמה דיסקים בגב התחתון...חס וחלילה שהיא תעזר בזריקה שיכולה להקל....למה להקל אם אפשר ליפול נטל....??? וזה ככה תמיד...אז שלחתי אותה לקבל זריקה במקומי....😂🤣😂🤣....מי שיכול לתת עיצות צריך גם לעשות בעצמו לא ?? נאה דורש נאה מקיים... איתך יפה שלי...😍😅😀😀

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי חטולית. הצחקת אותי עם הזריקה. את מקנאה במי שנופל לנטל? (יכול להיות שיש חלק כזה). העוגה זה משהו לא כזה יקר. ומחנות זולה. אבל כנראה שכל היציאה הזאת יש בה משהו מיותר שנעשה מתוך דחף רגעי (?) ויש מצב שהייתי אוכלת עוגה שלמה... וזה סוכר בכל זאת... סוריקטה 19:27

15/07/2018 | מאת: אביב

גאה בך ,והבנתי לבד שיש להם אמצעים....ושוב ,את בדרך הנכונה.... תתרגלי לא,מול מראה..... לא רוצה ...לא בא לי....מצטערת אבל לא יכולה היום ....לא😈לא ולא😡 לא😥לא ולא 😍😘😙😚אההה והכי לא😎

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אני בחיים לא מקנאה באף אחד על שום דבר...ובשום כלום....בטח ובטח שלא אהיה נטל על אף אחד....זו שנאה גדולה שלי לאנשים נצלניים...וכלתי היא כזו....נצלנית ומניפולטיבית ממדרגה ראשונה....על מה כבר יש לי לקנה בה....??? הבן שלי עובד מעל 12 שעות ביום ובסופו של היום....הוא עדיין צריך להכין ארוחת ערב....אם הוא רוצה לאכול....ולטפל גם בבית...כי לה כןאב התחת....היא הכי רוצה בעולם רק בטן גב כל היום....ולא לעשות חוץ מזה שום דבר...וזה מכעיס אותי.....אייך הגעת למסקנה שאני מקנאה בה ??? אני על ארבע עובדת , מנקה...מבשלת....עורכת קניות..מכבסת ....תולה...ומה לא....עד שבעלי כבר כועס שאני לא נחה....הלוואי והיא היתה עושה משהו... מכל מה שציינתי....ואני נכה שמתהלכת עם מקל הליכה....ממש לא קל לי ובכל זאת לא מתפנקת....

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני שומעת קנאה בתוך הבוז והדחייה המופנים כלפיה. הייתי מרגישה כמוך. מזכיר לי את האמא של הקטנצ'יק הקודם לבעלה - אתה רוצה להכניס כלים למדיח? אתה רוצה להוריד את הזבל? אתה רוצה להביא לי כוס קפה למיטה? וכו וכו. כבר לא יכולתי לשמוע את ה'אתה רוצה' הזה. זה מגעיל בעיניי, הפינוק, ואני הכי לא כזאת, והמטפל שלי היה ישר אומר לי שזאת קנאה. והיינו גם מחפשים קטע של שליטה. סוריקטה 21:52 כדורי השינה לא עבדו.

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי...את טועה ובגדול....בכלל לא מקנאה....כועסת כן בגלל הניצול לרעה של הבן שלי וזה הכל....בחיים שלי לא הייתי ולא רוצה להיות המצב שלה....אני אנטי פרזיטים.....וזה מה שהיא...כל השאר....היא לא שואלת אותו...אתה רוצה לעשות.....מה פתאום....היא פשוט לא עושה רק מגרבצת כל היום....לא סובלת טיפוסים כאלה...הבן שלי פרייר....אם היה יודע שהוא מתגרש וננכדה המיוחדת שלי תשאר אצלו...כבר היה מתגרש....אבל היא מתחת לגיל 5 וזו הבעיה...

טוב, ירדתי מעניין הקנאה. גם אני לא רואה זאת כך אצלי, ועדיין היו אומרים לי שיש משהו בלקנא (וייתכן שהייתי הודפת לחלוטין את הרעיון, אבל היו אומרים לי). אז מבינה לגמרי את התגובה שלך. גם ההיא הייתה אומרת צריך וצריך ואני אעשה והזמן היה עובר וכלום וזה הוריד אותי מדעתי. חלק מהסיבות בגללן נפרדתי מהם. לא רק הכסף. היה עוד גודש וחרא (תסלחו לי על המילה, אבל היא פשוט מתאימה לענייננו) שהתלווה. סוריקטה. 06:45

עדיין לא נרדמתי...זה כבר הפך להיות כמן קללה שכל מוצש אני לא ישינה...אבל לפחות לאחל לכן שיתחיל שבוע חדש ברגל ימין....ושהכל ילך טוב....ירד גשם קל אצלנו....שבוע מבורך....🗣💥💥💥😍😘🤩🤗🤗😻😻🌻🌼💐🌸💮🏵🌹🥀🌺🌷⚘ בהמון אהבה...

בוקר טוב ושבוע טוב. חטולית ,זאת בעייה של הרבה דתיים בגלל שכל השבת נחים .....את בטח ישנה עכשיו ....😊💛💜💗💚💟

בוקר אור. השכמתי, לא עד כדי כך מוקדם כמוך היום, והגעתי עכשיו בקצרה לכאן. בוקר אור לך חטולית יקרה. סוריקטה 06:54 🕖

אני לא ישינה...ערה לגמרי ונורא רוצה לישון....רואה את חדשות הבוקר על מה שקורא בדרום החם...השם ירחם עליהם...

6.56 בוקר יעייףףףף

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם לי אין כוח לזוז והגב די הרוס. אבל יוצאים בעצב. שוין. סוריקטה 17:12 🕖

15/07/2018 | מאת: אביב

סוריקטה קצת כמו המטפל שלך עכשיו.... שבוע טוב יקרה מבט קדימה ואת האנרגיות להשקיע בחזק ולא במחליש.......את יודעת גם אני קמתי הבוקר כמו מי שדרס אותו צי משאיות .....אחרי מקלחת וקצת מתיחות ,אני מזכירה לעצמי שטוב שהצלחתי לקום ולגרור את עצמי כי יש כאלה שפיזית ונפשית פשוט לא מצליחים....אז יאללה חיוך ...ומחשבות טובות יותר . אוהבת ומחבקת ברכות ......

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, יצאתי עם חגורה יפנית. זה עוזר, אבל מזיעים. כשמתחילים לנוע, כמו בחוקי ניוטון, לפעמים כבר פחות קשה. סוריקטה 09:31 🕘

15/07/2018 | מאת: אביב

תקשיבו גב מדבר על יציבות ... גב מדבר על לעמוד על שלך ....על עמוד שדרה .....גב אומר המון מעבר לשינויים פיזים ,ובעיות שלד .....אומרת למודת הנסיון

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

ומתחברת לתפיסה הזאת. סוריקטה 13:43 🕐

15/07/2018 | מאת: אביב

חטולית כתבת דירד גשם ....אצלנו רק גשם של זיעה .....טיפטופים בלי סוף...😊😀😁😂😃🐥🐤🐣תקשיבו ברצינות רגע,אצלנו כאן קר בצורה שאתם לא מבינות 🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧🐧אמרו הפינגווינים ......זהו החום הרג לי את התאים במוח.....

15/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מענין שדווקא בחום הזה אצלכם קר...בכל הארץ חם למות.....וברור שלאנשים שעסוקים כל הזמן .....מזיעים...

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

חטולית, נראה לי שאביב צוחקת עלינו. אני הזעתי היום בגלל השילוב בין חגורת הגב הזאת ליולי בישראל.... סוריקטה 19:30

בטח צוחקת .....זה אחד האזורים היותר חמים במדינה

שבת מאוד יפה ביחד....קראתי אתכן ונהניתי.....השישי שלי עבר עלי בחוסר מעש....כמעט טוטאלי בגלל הגב התפוס שלי....לא נקיונות....לא בישולים.....ממש בקטנטנה....והשאר במנוחה .....גם זה כבר נגמר....ומתחיל שבוע חדש.....ראש חודש חדש...חודש אב.....בחודש הזה לפני 7 שנים נפטר אבי הביולוגי.....זה סיפור עצוב עם זכות לסגירת מעגל....בהזדמנות.... שיהיה שבוע טוב ומבורך לכולנו.....בהמון אהבה....חטולית

שכחתי לציין....21.50....אתן אולי כבר הלכתן לישון....אז נשתמע כבר....

יפה שלי איזה כיף שאת מזכירה שראש חודש...ושמחה שנחת ואני לישון ... לפחות עוד שעתיים ... 22:35 ככה לפחות ישנים כמה שעות רצוף ....חיבוק לשבוע חדש

שינה עריבה....אני לא רואה את עצמי הולכת לישון בקרוב....אחרי כל כך הרבה חוסר מעש....23.00.....ליל מנוחה מתוקה....😀😀חטולית

הי חטולית. אב באב. סיפור. שלך, סוריקטה 06:56 🕖

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

אנחנו מחכים כאן לאנטר הזה, ולשעון, ולכותרות, ולמייל. איך הזמן עובר כשנהנים. סוריקטה 18:11

אז בואי נברח מכאן ....אבל את פוחדת .......ואני מבינה ולא לוחצת 😊😀😁 תמיד אשמח ......וברצינות החלטתי להניח לזה ולקבל את ימי הביניים . זה לא עוזר ,ולא משתנה וצריך לחשוב על דרך שמקבלת את המצב ללא התקפלות ......

ושמתן לב - אין יותר הודעות אדומות. 🍎 🔴 🔻 סוריקטה 19:30

כן....וההודעות של אודי בלי כותרת ...נו שידרוג דפוק.....אבל ננסה לקבל את מה שיש וזהו...

ניסיון אנטר. סוריקטה 10:03

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

פעם הייתי יצירתית. ואנ'לא מסוגלת לחזור לזה וגם לא למוזיקה וגם לא לבישולים. פעם. סוריקטה 04/07/2018    16:12 🕓

לאט ....לאט...בהחלטה ....על דבר אחד ...אחר כך תיראי

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

* האם אתן מוצאות קשר בין תקופות של בזבוז כסף לבין קושי להקפיד על נושא האכילה?

שאלה מעניינת .....יש משהו בזה ...סוג של התרופפות ושתמות נפשי עם פלישתים....סוג של הרס ,אז עד הסוף ....

הי. אני איכשהו רואה את זה כסוג של התמכרות. כמו גנב שחוזר למקום הפשע; כמו אובססיביות לאותה טעות, כביכול כדי לתקן אותה; כמו מי שחוזר על ניתוחים פלסטיים עד שהוא מתפרק. החזרה, המונעת מחרדות, אני משערת, וגם מקושי לקבל חלקיות וגבול, בעצם מעצימה עוד ועוד. סוריקטה 10:22

איך שלא תסתכלי על זה ...תלוי ברמת הבזבוז ...זה סוג של לא לקחת אחריות ....כמו האוכל ... וזה מורכב ...אבל שוב תלוי כמה ואיך ...כי אולי את בדרך כלל בצימצום ונניח לקנות שמלה מידי פעם זה בעינייך בזבוז בעוד להוציא הון על הגינה או על החתולים זה בסדר ...הכוונה שלי שצריך לדעת מה גבולות היכולת שלך ולעמוד בהם ....11:23

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

הכל כלול, אביב. גם החתולים, גם, לפעמים, הגינה, גם הזקן ההוא זה הוצאות, ואני מוציאה גם על התינוקות בהם אני מטפלת, כן. וגם הטיפול, וגם חשמל וגם מים וגם שטויות קטנות שמצטברות ללא מעט. בלי רכב, ובלי נסיעות, ובלי בילויים. אני עוברת את הגבול. מנסה לעשות בזה סדר, כדי שיהיה לי אוויר ורווחה נפשית, קצת.

14/07/2018 | מאת: אביב

יקרה שלי קודם כל על התינוקות את ממש אבל ממש לא צריכה וזה לא נכון להוציא שקל .....אחר כך הצמחים בבניין וחתולי הרחוב ,הכל טוב אבל את לא אלוהים ....ואת חייבת לשים גבול ולהקציב לעצמך סכום קטן מהמשכורת שלך לנתינה וזה כולל את הזקן .... לבזבז יחשב כשאת תוציא עלייך ותבזבזי מליונים אבל עלייך את מצטמצמת ...וכאן נכנס האוכל ....בצימצום ....וכן הרבה הוצאות מעט מידי הכנסות עבודה קשה סביב השעון ....מה ההבדל מעבד . לי הולך המון על הרכב ,בצורה פסיכית בחור שאנחנו גרים ... לכן אני שמחה שיש אוטובוס ... הלוואי והייתה כאן תחבורה נורמלית ... .יותר מ4 אוטובוסים ביום 😢 המטרה צריכה להיות קדימה עבודה טובה יותר ורווחית יותר . זה יגיע מתעוזה מחוצפה מתפיסת מקום זה לא יגיע מקיטורים ....אוהבת ויודעת שלא פשוט ...

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

את אסרטיבית, אביב, וואלה. מה שאני לא (חוץ ממול התינוקות, שמה אני דווקא עושה את זה ברור, אני חושבת). - - - - - - - - - עדיין היחס בין הנתינה לסביבה ל - לעצמי הוא הרבה לטובת הסביבה ואף מוגזם פראית. מאמינה שכך יישאר, אבל צריך איכשהו טיפה לשנות את המאזן שם. אנחנו נוגעות בנקודה שאני מאד בורחת ממנה. - - - - - - - -- אוטובוסים יכולים להיות סיוט לא נורמלי (לאחד ממקומות העבודה הקודמים שלי סך זמן הנסיעות ביום הגיע לשלוש ארבע שעות, בעמידה ודחיסה של סרדינים). - - - - - - - - - בכל מקום חדש אני מנסה לתקן מתוך למידה קודמת, וכל פעם מגלה איך נדפקתי. שוין. אוכלים אותי בלי מלח. אני עדינה מידי. - - - - - - - - היום (כי סופ"ש) אכלתי די הרבה, אבל בריא. רק בשבתות אני מצליחה להגיע להרגיש רעב. אחרי שנחתי קצת. סוריקטה 17:30 🕔

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

אביב, את ממש זוכרת עליי דברים...

14/07/2018 | מאת: אביב

יקרה . ממש לא אסרטיבית .לקח לי שנים להבין . עכשיו את יודעת בהגיון שאת מתנהלת לא נכון ולא הוגן כלפייך זה השלב הראשון. כל הוצאה על אחרים שלא תעשה בספונטניות שתעשה מול הטיפול לפני שהכסף יוצא לנתח למה וכמה.. ואז אם זה לא עבורך אז לא !!!!!!!!!!!!!!! וכן גם אני לומדת על בשרי כמה אני פריירית ...לכן ניתקתי מגע מכל שואבי אנרגיה למיניה ,שלא תביני גם אני בנתינה אני מאמינה שלתת מכל הלב זה מאריך חיים . אבל לימד אותי נזיר בודיסטי פעם שגם אני ייצור חי . אז כן לתת אבל לא על חשבוני .למה חתול רחוב יותר חשוב משימלה לך ....איפה את בעולם ....אני חושבת שהיום את מרשה לעצמך יותר לתפוס מקום ועדין יש מקום להרחיב את הנפח ....וכן אוטובוסים לא פשוט ....אבל טוב שהם ישנם אצלי אין אותם . .....שנה הבאה אין לי מושג איך הגיע למקום הלימודים ....כנראה שמרחק של שעה וחצי עם הרכב הולכים לקחת לי 3 וחצי שעות לכל צד .....עם אוטובוסים . וסוריקטה את בסדר ....מה שחשוב זה הצעידה קדימה והלימוד כל הזמן ....

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

ואגב, אביב, המטפל שלי אומר שהעניין הזה של ההוצאות במקומות ספיציפיים זה דבר מחפיר. ככה. אני עדיין לא תופסת את זה, את מבינה? סוריקטה 17:39

14/07/2018 | מאת: אביב

את חשובה לי ....ואני זוכרת מה שחבריי עוברים ומספרים על עצמם ...אני יודעת שקשה לך להבין ולהפנים שאת חשובה ....אבל את באמת חשובה לי ....

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

ולא פשוט להצליח לחדור אליי ככה ללב... והצלחת.

אני ניסיתי להיות עדינה......גם אני חושבת שזה מחפיר ....את פשוט מנציחה שאין לך זכות קום שאת פחות מחתולי הרחוב ....זה עצוב יקרה שלי זה מאוד עצוב ....ואני הכי מבינה מאיפה ....והגיע הזמן לנתח את זה למה ..מה יקרה אם תגידי לא ...ואני יודעת כמה זה מפחיד . באו איי למדתי להגיד לא ...לא ...לא ....שמותר לי ....וזה קשה . במיוחד מול סוחטי רגשות מעמותות שונות וכאלה ....מאמינה שאת בדרך הנכונה כן ללמוד ולהבין ....את מתחילה לשאול לבדוק זה צעד קדימה ....אתך

14/07/2018 | מאת: אביב

ותודה 💟

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

שהמקום שלי אחרי הזבל... סוריקטה 18:00 🕕

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

המטפל שלי גם אמר (וזה לא משהו שאני לא מכירה, מכירה ועוד איך, רק לא מיישמת) להכין קובץ אקסל ואז רואים מייד מה שואב ת'כסף. ושעצם ההכנה שלו כבר מורידה בהוצאות... - - - - - - - - - - - קצת כמו לרשום מה אני אוכלת, וגם את זה אני לא עושה בדיוק. והיום, היום אפשר עם אפליקציות, נו. סוריקטה 18:08

אני יודעת אהובה...אבל היום זה לא חייב להיות שם ....את צריכה לשים בכל פינה בבית פתקים עם אמירות לטובתך ....ואת המנטרות האלה פשוט למחוק מהמוח שלך ....אלוהים יודע כמה את שווה ...כמה יכולות ואיזה תגונות ....חבל"ז יותר משווה ענקית....את יודעת כבר כמה ימים חושבת עלייך ...כמה הייתי רוצה לראות אותך לוקחת איזה קורס ...באוניברסיטה או במכללה שקרובות אלייך ...משהו שמעניין אותך. אחד יחיד להתנסות....שתהיי עסוקה במשהו אינטלקטואלי וץיראי כמה את שווה ....ואז פחות להיות עסוקה בלתת לאחרים ומהם לקבל זכות קיום כי אם קיום של עצמך לעצמך ....מגיע לך

אני בטוחה שאז תגלי כמה את עובדת כדי לקנות לאחרים ולא לך

יום נפלא שיהיה היום ....אוהבת

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

בוקר אור 💖 💗 💝 💞 ௵

השעה 08:05        🕗

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

אין קשר. פתחתי הודעה כדי לראות אם היא נספרת ונמנית.

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

היא כן. נספרים רק עצים חדשים שנטעו. למדתי.

13/07/2018 | מאת: אביב

בדיקה

מגניב......

וראיתי את השירשור למטה.....כמה צחקתי ....אבל אהובה סוריקטה החכמה תמיד כאן.....אוהבת שלא תעיזי לוותר...יחד נעבור את זה

היה חסר לי הכותרת להודעה של אודי ופתאום קלטתי . .....הכל נמחק .......זה שינה את כל ההודעות .....כמו מישהו גנב לי את הזהות.....לכולנו ... ואודי אין כותרת ...יוצאים למנוחת סוף השבוע ........אההההההההההההה

וזה עשה מההודעות של אידה גוש עיסה ..... אחת דביקה

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

אכן. כתבתי את ההערה הזאת בבקשות לתיקון באגים. אין כותרות להודעות מנהלים. וכל ה DATA BASE השתנה. הכל. כל ההיסטוריה. וגם רשמתי שאני מקווה שכל נתוני העבר לא הלכו פייפן. ואם תרצי גימטריה:       * הפורומים של דוקטורס שודרגו עם הרבה באגים, אהה* = 2018. ייאי!

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

ועדיין, אנחנו יכולים לנסות לשמור על מה שנמצא בזיכרון שלנו. ואני מכירה את הבעייה עם העניין של הדיסוציאטיביות. ואגב, יש לי כמה תמונות מסך מימים ימימה. זכרונות. סוריקטה

טעיתי בגימטריה ויצאתי סופר מפגרת, אבל נחליף את המילה האחרונה ב'בטח' או כל משהו ששווה 19. והיום מה זה עבדתי קשה, וגם טיפלתי בקשיש וגם בצמחים ועוד ועוד וגם מצאתי זמן לכתוב פה שטויות. סוריקטה

סוריקטה ממש לא שטויות ....אבל אין לי שעות שניכנסתי אין לי סדר....אין לי אותי אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר כמה זה אחורה מבחינתי .....תנוחי בסופ"ש .....

ברור לגמרי, אביב. ברור לגמרי. אני פשוט בקטע של ויתור... סוריקטה 20:21

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

יש חשיבות מכרעת ל - Enter. מה אם לא זה מתבסס עם שורות. וגם טאבים. ועוד ועוד. הבה ניקח קובץ תמונה ונפתח ב notepad ונעתיק את התווים. שנרגיש בעיניינים. תראו גם איך הכל, בלי מרווחים יוצא מהמסגרת. לפחות ראיתי שזה מה שקורה אתמול - - - - - - - - - a#60梐6ݤn´‘w/6˜e„Hª1ŒÖc¨ÛxúU¶Õ-Ö,ã< Ë™—%·üþôæãöE/´Zš5[ÇçT—Nò˜Œ zI Óg#;Á­râP¬WÔòÜnèÆc† ¥jÛeâ*XqÓŠsÛyªÅWqq4MÐУ`n⥒¼›ˆ‡µ=íÒ0[hééV‘„xÉëëëK5»M eíME½‰r³ÔÅ3yXÚ€Žô»¢Aº%^z®*Ï‘òž2ESh†àGSéScEbÄ‘Á…(0Ç­1‘ @Ïn)ÒF#E;5bÞÐ<aÜcÓ4ZâºFzD]€ãrÞÝcl:Œœt5<°•@SŠ…$9ùN´ía^äËi3 €¡ö©m¢û_ÎUGáLº/<ØA‘Žô–S½¼…YN(C{§Ž//iP¦+.B°¹ ¿J±w;HǽC³í<=(jì#¢,éQ¥ÔØÈôíJ8A•ƒŒÓ`am‚¤*K‹ˆåL•ËSv²%_šådh•ãÙsßë„v“r($õ©l¦Em¬£qV–@’ïQÅ+ ½Lødk`Á­ð <FOÌsÓŠ¼ÄNKã¯jpxW‰ŒS°®U€ÚsÒ¬´Ë ´jÄt8§•Á³éª0IÃ)§aF<í GCY¯nÍpY‚°¢´&žAâNéAQ*oO¥+™E!BåÛ€c¥N,Ø”uEÁ¦ËÈiëL¶™ñ´gŠ½ rZ·]¼uàUcq‰>d{U´šMÊA<EI:G‚ÅzŠSÊËó. úU•!H j£ ‹„ çšÔŽeK8¤‡-/ YÝ=ê mŒ+«éW-Ä-!YdùjmíÄvéä¢äcƒM®¤§­ŒëBñ¸%G¦+BFG_º1Š©m`­Ô÷©ß2pÇh)­H²Ûƒè1Zv÷’Z@$@7úU ´›— ŽÕaab 'šº&I=ÉZKó¶h±×ŠBðÄ¥£ŒV{ÂÐK÷ç5dÈ©à©ëJìm.„3 ¯4 0jÍÒÆËÈÉnôÀê²pÀçµIpø_•sH:•°¬X=jD¶k‹,…â˜÷Éãš}¼­“ŽH9¡ ŒpmÔ(*qÇÒ›3ž™éM–!*~læŸmo")pÙÏj¤‰e©àw€P=1Uæ<¼m¾• Ë\¡IYä ¯qq$„dô™I Qð¨÷âŸmû¨zŒT–Œ$gŽµk%Â>Ò°2Œ21®#íÅYˆ«E’÷¥;ƒ˜¥`ÀôÅSš)ˆBDf€±k÷ c-è;T«4{‚†ç¥ñ¤‘îäg½l^À1`AWm.CzØú[v?:ÏSD6Vò ɵ€çŠ±rÂHY1‘ÅUÓÊ£² ó×5ô,É2 ¡£PµVûM¼OÌjèâ­Ý*´`¬Éb€ô¡î8¥a..£’O1Won•j Ë¿‘ØTKk¡ÜpqÒ¶ô·†vWûý©Æ7ÜS•–†L–èç•Äƒ¡©ˆ6ñ¦áÃw¡$pË:ŒÇž\ȨIÀ8¡« jXdVÚN õÅ>ÐÛ&UIíÅDß*fjm´Kjìç•nôÓ hA4Êà°Tð1O,«òˆÀ_¥LÀ3 ¤uFP„`ö4€cÜlEG¨$VйP.iÈŠÅw°Úµbr¸.Þ”ÚºÊwöÁWj€qÏJ†Ý!½éÒ­Oæe{Š`¹WR¹Ïû4¬Uô¬o* `R:¢J£ çÚ«ÜC9epÒŸ:ÈÊŽF1ÜP€»yäDåð;T1ˆ0HP}©³9Ao˜ Êià%3òž”˜’Ð$c,v‚jX¦‹…ñPa‚fËU›K(„AÜnr{P•ØÛЍ­ñ.26ö⤒3¸ }*Ü© ( ÃÖ©ùñ²—§cM« ;‘¡G¸ã#4±)^úb«¾"3¹js!ºˆS¸ ØÕHÈbp[·*´¡ cÇ5j1°q†=»ÐÐ,Œ¤ð:QÊ ‘ØZÆî„tcÍj_A • ŒTíBÀäº:U™—ÏäzSÚ6!ë+”ò;í z dk ͼ :úRù* †4mKx™Ho3±õ¥bdz)Œ¯@;b«˜<µ2¢îÅDÏçnCÖ¬¤»@äõ¬>)|àÌ¥6då€#Ô ± ¨>€úÓ]•Af"£Û LÇ·èi¾Sr¨È<Š%Ü€:t«V²*í, ×Ú„†öbª˜Æ1ÜSVÛ0@ :V”¶¿ äj/’HŠ'ðõ\ÕXÍ31-‘¥á SÜ•´tŒ;Ê¥­g,Í´m¢T3ÆÌ…·(éM4–Ãi·¹NâÒ8.Áaž §\[¬Œr9â›åËÃSe› J¦8úÔ\¢-7’1Ҭ× `T±£BÄç9ëNÀ± 4ì&ÃìÁ”Ǩ¨nlÌ ¯“†íéW¢ÄL¡³ÍMlïqøQbÔ©|¸ùH©Ur06ƒP€ É61HŠø8 m¢‰&“c(ªÒت;oƒéA—Ë—¯"–A4éŸá= !«¦V’±‘Zfœ@ Œ -ÅZ–ôPTùâ¢FXÇ]®:R+ “Á†Ú€w«¶rFñ:H£p•<üîp4í«÷Ôç4Ñ,s¹UÚT2ôÍO"*D‡ äzUu$ü¤~5<ƒ0Ù4ˆd„(gZá#`}Å^B`ç^âU vúÔؤ>&D*²(qP\Ü€ ˜ÃdÒÜË•ˆ6>n*5l°R‡ïUЛ+Ü•Dq`¨Àõª’}Ža$Q¬zSâVF%‘¶·é,å¶l¼lñ7#ÚŽ…$“.ƒˆ’l¸¨¬­…À=r*ªÈØòÉ8íOyLQ(UÉõ©°ìHcX§ûƒŽ¼u©\ÆX•^qMÎüI÷‡¥E,Î’å”=}©‰dÂîÚ1î*6¶Že…&…ºglù’?FÑÉ==iˆImÐí ­=2Ñ5&EVô#­Pºµ”Bf «•nÊMð ”|©hÉ–¨³zZÔaYqߊÉYDû²¡¿•¥¨„h=‰ô¬äUUÊ5D–¥AhJІŒ ©Ê[ÃM “ÐÕWsУ­Kmhn÷’vàšHl@¥r09è1RZ(…Ô66¹2.×XÍÏÞô©f·Ü½FEZ!¾…MBÖu’ {â³Þݝx ¾}+R=¬ëô>µ=Ä*ª˜ô¤ C!`xùe_–Ü—b°ç¯i¸`Œy<R¥¨„—\sBE\•§û#ùXÇ¥Qš9‹r‹±êÔã™$Nÿ -¼¾y^0­1- òÚ˜Q>`Q‡Lt¨a¶*åƒ~•vyQãÃE,9|À¨â¦ÃOB£Y)› ÙÏJ»Æ»WjœvÅE³ËBFH÷¦BÄžž) dÌ Ïòápzb‘¬ÊÊ &÷«rDkg¯éD²æ1n½*¬MÊWv¥6œ §¸¤µ†2rôïSO>ÂIÀ¤‰‚±!O©c[ <ÊÛP¨ t¦cXˆP#¦(¸”I'ÝåN*MéžÆ: ZÈ ðùL…S*Çž:T—P¡ É#<V”L€„dÎyÑ¢\ƒ†éO”9Œ ¨9+‚=ªÜŠ% »1ž2M5¸`sZtB<£à8Í ßb‰#ùŽ¼S®Li)Ü*`#TiO-'Â<Š,"¸a$`ºþ]©—hå6wŠ¹]ÎWT÷¨nn”‚»×Ì=Ü,Ýš4Y@,<SÚÏçåÒs‘IµãŽ9X ‘Ôw¥[² sÏJ,/A·ä²ˆãE%zdVgÙçy‹¼J}+RâC#ü¿.{â Mê§qËvш•e— ô¦ÜÉäÌ  G¥I8•‹ «R9tÃFV ™ÒJV1.Î^*Ì3%ÔA¶ Z±RžYO”ŽIªê‚0p8ÏåSa¦Gn‚áÜ2 +Eì¢UL`õ¯îïV¤Ô Ø ÀU!I6ôÆáH\ûп,Œ ŒöâŸM4e×.3Û­d›‡ŠîO3 /ÐÁj_>Z¾ €çÚ£û(ŸvҏjdŒw£ Ü}i] l“Sb‰¡Œ…*ø?…K}¡À#VÎ â THrr½ÍOu9»E Û@â‹+Ó¾†r´1퍕ä¼U\@튀GAÉ)‚W”lmçŠeè’&ь歁B(Á8æªKláÁþpE1dÛy¸;qÉ¥`±sìQƒ–ÀFöïDvñÅXô§Ï(eòÈ g úÔj‡Ìc»å…+l‘†À 2;â›å9+°(çšwœ¾h±Š™Ð« œT„G%¾Î$*Tú F49Qµ¹Ÿu ¼ClƒzXTK¡™{õvÄŽ\äÉã¦E=Â:• `Ž•;–‰Š =Íf]Á$DHŠXJM‚H•ŒoÊaSC;‹ÜÄ6/^9ªÖûf\¸d>¦µa’͘csô©JàÚ+<†xòÁp: U\o` çڝ½¡“8ëWáhØïEäô¥k•±L#Œp¡”ò1RLà…/,xâžèó³m`zU­Ñ˜6ºmqÁ4ì+™ìè„.ÁÈôªé;e¨Á>ªÃ«žW¦i.–8çV^C Eh8B½Ö¦b­ómØTH0 <dƒÀ§[È#—vܨíL–B‘îÉ({ “Ì—iPp;ŒUöJ dŸá +´y+†>ÕVÈäRñÏQP¤ch. ºš°_É•AÍ0Kæ–Tø41¤?œ uã ¦@<¹ ‡Óµ>à¼q…uç¶Il6ã#¨ïR>„qâYX*  qR$JQ±®*ä1¸°öªL`/BG\Ó±;‰n¡ÃÓŠmåš±ã ëSÃ(;˜g=€§ yY¸úÑkŽö ±‡b8Ãp8¢êе» Ny8«7aAÈ==jLJvœw\ªÄß[”­,rQ˜ÇSc±’,¹â´ ·’]HÈàÔ%Øîfܬ2KŠÙNâ)#lñ·Ó˜VL>2OË«©Ï ¹CëS²†µCƒæg íSb™„±Ãó)ïk„>^ÔDf•‹c p)bg•ÈvÀô4ì&28w¦Y@n•iHÁÂã¡Å6 3í53 ™R{õ¤ÀÍ™Žü 8ö¢8K°-øT— ɹOÊ;Ôèñ8¤oíÍ+r7LddcéRÀV2Ž*¸ çÚ‘C«ÇËT„2ö=Óo'ƒÎ)VÙ {›kÛ*ÕÅ¿š›ÕOJH-”xù½)5¨)hC§Á䣳Œ÷©R&2cPTût¤ŽC"íN"¬Û7–»}zÓHLlR‰s¿ïtéQ]ÀA ÄØTÞX Ò)Éè*•ÜÓ3Œ‘Å6Án,“Œ  6})²Û®àËŒŽNE1Ÿ¦y&§½…„¢lŽõ%l1îÊa5%\HLˆ¥bÖ¹Øä’3–É ÷­Ë]Tˆ€íÜÕ!5س$;c’8À”ñYj U@˜+Á$u©îfw‘Y€j2q’U˜õ M‚D¶ì’3*¨ÈÔm’ ¬C׊u¦¶Q²yÇzš$ ¤ãÐv¤…Ô±eûèÙ$M¡zñU¥…$›tj0½Zy™á=¸ä÷ª‰i&<Å“¯8¦ÁÊV§ œf¦µX'‰Þh‰èHªBÔîìEhÚ*¨GA´–ã’Ð…bdBýÞ)È3‘ à犻rɐGAéU£Ò3lÄxïNÄîTû4r°\cwJ’tM¢bóòŠðà‘€;S#€oÉ9ϥ̴‡ªªäg ÖÌPyq c¸¦ÇÄÄqíR‰ºzÕ!IÜl­ õQ¸pj”ñàä´úÕñ[Üî<“TRp×'\ÇÚ†(\#3G°‚¹éŠµö|Æ@Ón&(è"A³<ÕËfiCot©H¦%·’ÿ )Ç#šQIp6Ç•ÍVh–''?J±ipR'fÇN,Cwµ¤1äOLTª‘¥ºÆê3Ø⪅I&Ï%ÉÍZ†`Ё®ƒZÎ9A8ëM™–0Œ)ÃÌó•G$Û§|6w8éE„W¤-¼ `F8¨cq”+´ð§ÌÛX…=[…â%2™{ã­JE=ò© ̵U’(ı¶áÔc­YyPæ6S涍­U“³Š« bãÈRѼ˜p„}üt¬ø #$äñV-¯‚[5¬‡ w¨®QD<<0§"b­¡,ñE ;pjŠ]Â}*ƒ,\v5<‡l®*Kµ·9U$$ sÐâ§$¸ùð~¢¡f ÀmÀr¼ÈÆcÔЄô3üˆ¹@ÏZ» Ç ©Pª3Ðâ™åª¿9ãŠuÞ#h¢È¾i‰»‘|¡Ê~•^'ó‹P}±V¤Œ:ïÈëÀªò(†ãŠD% Ó&ÓŒyg´V\dzÕÆÚP´MžEìêOzv •¢ò¥F-Ù=MN0°ùn¡ƒqÀéSª~èyaNÞpiÖø—-*àŽ˜¦‘ µgmm «¹@û°4É!µ’Ø‘¡¦£<né@xV4Þ¬¥Q6Öå8“k.úUÉbEVŒ:b¤`7œ za‘døZO@Ü«vÇ`À /'Š¦¢9¶’&µ¥¶3FpA$qXÅ$Šc•ÁSÒ¡¦k­`½C. ÕeC,[¤PHè*-¦—<–Kv€‰ÉŒv4¬=6ba†û§µMmd³6ÆÁQÔT wFø#¨¦Åså«n?0¡n'ä[ž¶…TzzÕi ŒÚ ö©ÒåîH\õ¨¥ß…[ ¦Äˆà8Vl`·j’3æÄÛ¸úÓ-"•äf’6 ê9Gò”` A¡=µ¼o$+b¡»O)A 6ôÆ:SQŒLT·«L‹4mœéT…³3îcµhâ ~ö¬¥˜™RI1ǵ3ËXÜ*fvlØ¤Sq10àqšÏ°·-¹d8崋NSQC1ûH\29üh&ÅÈ ƒË''­Fâ8qŒmõÅ:F\lêëUîmWŒ‡ÀôªbK¸Û¤yåPqE»„+(;}ªëÈn3žqÚª¨ýñ’5,;ŠV¶¥^è™0%bb'9ÇQU%/,ì0 qÅi\ÊÅc‘H@85_k´ªc £u"†„™R…ÿ vàe¥ZXá·à¨#±ª“[,sœd'<v©6•s–ô©±E¹$UÛ¼nB8Û¥†U£T÷â©Jó „.Qx©UÉ@Jž{U_ ¬<. W#¸ÇF•Ô\çž*X:¶Þ´‰º)Êx ‘Þ\qÌb玞µ¨¤”P É©äó?P).T .Ù Ž)X¤Èî`F‰‰AŒqU ˆ"¢•úR´ï"ˆqœóW-•Ü†t!—Ôu¤=„HÖIAe©«73¬cËE‘ÅE)FR­òÓ% Ib =1T™-_rH .@u÷¦5­ò)ö©ãO'v®j4˜Åtw0!ª…èÚyiÈ}ªChZÜñê*iÂÛ‡\Qm€àûÑbng[ÚIÎÜûSc#O‘˜¨=ù«SktUˆRÜÔ —ocœ–¬ZwÜ’Öâ+©ÌŒ@éŠ[֏ÍP@㜁ڳVß$>Ð: ½¼nÂI‰cŒ/4ÚI–-Q<dŸJY4䔸l!†ÅB[f p;Sᥐ+6sØS&Ït6ÖÔ0(í‘»ó« g±ÜÊúI [߸ô5~ò1 J]ƒ})¥ ›Ô«n •‚„V9*[‹h,Ná†'¾*™ºTBãïS>ßö†10hº+¹¡ D±‘œb«ÇwlˆÀ¯N•+†Ø­òŽ XKvHá]{Žæ‹°qH'¹†K}±§>¸íMQŒ zU9]ca…dAÁÍ2Ð#Hÿ ¼ã¨57+—BÅí¼L"8Ž¸ª»Ð =ªÈPÙû›½-¸P_tgš7 Š|ðçË#g÷H«¶çÏŒH ¾Õ^KÍ!p qV˜# ·ZÊÓ¡˶ ±jŠãT㚆 …Û{‚OAÚœ¨>_ jY‘–ŽPdö¢,ä`/cRC¿ÌùSNª`.FyÍU‰׶˜Û…Vúbª&Såãvh–Ô\rz¯9‰1ѳ­HÒ%„KÀaŒ{T²¢V^7鎵§c=½Õ›$‹‰ûÕ™ªÚ4sÄ#%‡|U5er®ìÁåÏ ›cHÀ eºñQÉaNsV ƒ" üäpi¡ ò”íÚ7jˆÀ²Ì¬XsŒt5+Aµ ,;æ£Xaá¨ìQî‘\Œã¡¨nÑ’ÀJ–x”†è:zÔ4r8ÜÃ>”Ø–äÖï ð‹’’GSN…÷)R˜Á⦌GªI ‘šŠæà|ûHçÒŸBm©A' pûm©ÒàÍ8ŽqÒ¨D˺FÈÉ<ŠUŠ=ù!ÏÝ÷¬îkd_™-íÃm ¹ïŠŽ³ l j«4ß*÷ŸÖ®Û&À t4A·7QGýß :\Õ­Ä÷sL{£þñ«¬Â]9DQŠ¯:"f0¡¦@ÅU‰NÃívJ#Ì@(”KoŒƒ¿JžÆhãµ qŠ’÷ËŸ„qô§bo©YmÑ¢È#ÀâˆÑ7a‚îíW­ìñmŒò¿¥Rx0Ĩ$Sh¹m¬a–å†ìV\•Ú¬FÑÔâ™4ò¤‹î Säóvã¦)1¥b•ìFic À*õÀ­Á 8™[  `ù÷(ãš½e³)‚Ì#”$ ñBàãvGz¹qf‹j dêxªñ¸fe#ŸJž+¥¡u8"©[b—%¾J.ÕÁéÅZKn ` «éV¥T.O äUx.ròäT´=Ê3[ùÈzd2*¨"h±ƒSM!`X¿<Q´¡Ù@7SRhºzDÂ0Àa}«EÒ-ìWnO¥QTU ƒj”Ûù±+«Š²Zê$–ä<r2Þµ:B²¡GAÍ™ÒERù_zÒtŽ¿¨¥Ër[±›, ½ /ʼTSF‰*¶ÐcÕ$×$»SŒ÷¥Ê3"îëÚ¦Å!²˜”ü 0<ô¨‹FAù@ö©nÆÀ(Çk<nœô'šF󝣎õ§4 –û“úŠ§ª:~VV„3¢Fw úSHR¼R[.â ·\Š©s`6„ ô¢oÞãîó֝4‘H‡ËbÞÃ֐Òh϶" @ Í]]¡†à6žyªRH‰&Â?zJµ ¹;Lí‚ô’*Cgäð ±iåCíˆ6F)º¼ V")¶ŒÁqŽ❬ÉÝ㍠U,zJÍKoÞr¸É«Í[!—=i"— ¯& ö5[‰;à "m gÜRMùqS´É<™À Œ j·-ëNÄ™¬»e{ôÅ^ÊÆÈ û›;!• qÛÖ‹‰#iÔŽ?*V±[“„IÈPj„ì¡ž Ø=x8•òc~G8õª19yÝß‚1I!ì‚Q(+’õCË_—ŒIØc¥lÀ€°*H±¢KEnæ=)rÜjV&XìÔ9RãÚ Hí•\§/éPÎï ˆˆ9<ñRÛ(•‰UÁ4X:\ŽÖRò6P€?Z·;opd `PHI¼µ S™¼1ÉÇj }È(Ô#ä2·lTŸkɱ…EíDˆ 8$Õ7¬­È i"ñ¹I”¨ŒÐT°Ãn"bW‘Àö5EWÌ_1zÕfð§åÁÇ9¤¶À%eRdÃRY€ œõRâ7ž@Û¶ü5¥dÁ@F&š±Rt\á±´ t¦Z¢Gþ¥ç"®Í,*ì² ÓÞ©ïeæ>™Î1@–Ä·‘2… H^+lÇ ±ëŽ•a®ƒFÎJdÑ!Aå¨Ç­ kÌ€@Ÿhó#šÓ"À™QÏ·Z¢ƒtÈ¡8kFwÊ@~÷AŠ"(j0É0_-ÌuÅ2ÄhÀ"µ'ùlÈ^k6Ñ@lËÊç“Mî$ô.Mm•V*7cò¦n$Q˜ŒQæïß°œt¡mˆq!à‘@ hq(@ç¾*µÎ-²Œ ³*ÝË´xÇÞöª3Û»äóïIŽ>döö›†æáG"¬[A•˜¨>• c˳`}jô,©·hÈ„ ºwºác ´`SlÒq»kzŠ–V/÷AÜyâªÃlg½ŒtQɵ]I[¦ÈbmÀMK¦ùm9fEùºdTÿ y‘¼S7íËÑE-˜ít\ºhþÞK(*@5›wq{W©éŠd—k€Å²v⣖2zû–ÇØ°™ŒžO—%#P ÃÚ¦YŠFv¦«²‰f^GSŠ`V±°Üîåy'9#µ^†Ö6¸Ëޮݺ×cF8ªÑ¸ªgu'ï©r$D¶à*Ž2*®7± “éÖ¥%$¨æ“>WÌ£+A6,Û X$‘Àùx•4açÀLçÚ´¢É<w¨Ù–IVESZ hʘû"±A4È¡†Và}©÷„5ÉÇ#pˆ¤“ÔT2ÑlܪÄÐۯ݅CofB´“cv9§À›È¢†g*sÔó@˜Âv)U@})wÇ$EJ€øàO‹# ©Ï\ÑvÑ‚$G¨Clž Ä0{Sî0v¨Ú{b«ÙùhKœœõ¦³ù’¡Aã4!µ¨‹n%\wÏ@)÷6Ì @SÆqR£¬EOjžlܨ 4X(ÍÛ„ '¶*¼¼s•jýÓ$«å»céÞ©˜vÆZ&ÎÞԚذ ä\ãñYš¬,Ò(€ ¹gbFCcò«ЬjIÎhHMØ£gh|½ÒµKöa+‚q±9Æ*ꩉvžÅU‚Ø Œ÷ªq°'r¸·nƒ,sÒ®\Æ-Ðp 5,P¤j­œ¿ëQjl. c8=1Sm{± –(£€Æ}*ÅÄ{cd`öÅTks*òp£Ò½¢É,)¡1ü;(1í÷©';Â[‚u8¦Èò2¯ËžÔÖ_1—œ1@ˆ¥Èèˆ † ³]¬UÔÏLUø홁ìTgëNÈMŒé—õÅ*ámjªí! 6:K{8晝—q&›#9,ÝJ·§¿ïF?BÜOk…ÄqyÉ„Ú–î$fP€ zŒPŽÍ<Žý*9[,X8#§Ò›%"²¬cw úT–åmò+nìE4¯ÌÎ)Y¶° e½*QL[¸ÇÙË ‰éŠŒ!ò+ó¼TÆFr¡Ç~‚¦c `CE€«˜f/'UmË9òÔg8éÚ¶&•¾è ãŽ*Ô†Ó‘¸œNÀ˜±$I&ŽÔ‘Ç Ï½F{TQ¬²¶é9ÍIf"WûÇ­ ˲ÞLa@ô¢Ýƒæ<TW'z¢Àâ•­YN=Å6$‰.cŠÑvpIæŸmÍŒžõZólÊ«÷•µÁµä)"—P¶…{‹M·î­yqeU”dJ o|ÙO#s†´-­.^}ÒåÓhÄ-`“M·äš• ,Æ8ÇJ|›Œ˜/¥F‘æ\tÇ,h‰-¼™²6à{TˆDnC`æ¢óÒSóg½é‚Ñ·‰X£ ¤]»šij+£` ‘Ö«ÖÚUqŸJºƒ éŽ*œ®ë×&™šÜ±, Ä6¨Ëtâ™-¶ñæH `Wâ °åñÓ?JÏi àä❀§pVÜ  =±W£·U‰C\J‰Q¿y÷»T’³+ *GS@R0—¹Û¸2ŸASžúT‘ IIõ©e„Íœ¢Žô$2/>'‘ce½Å>ò J¹jŠN’†*¹mÝjõ¼ >rx56+`ÅÔF"GŠªË”¢“AVí×l¬Ã¿aRK BÌúÑbobš–ŽUaÐõrSÃr¨ÏÒ¢ki )=ê5‚hÔ`¾´Y†ƒÖ»wÅ>ˆF«ÜúÔ‰*å›ê*6xÉÊðE 6âÀ`:.võ¥¶xaŠÇŠqÙ .Nzš¬ S×½K¹y$F {Ó`H’èpj®-À“k7=væ xYv.Xþ”ÅbKñòÊ£Ú©‘áC ;Ô×1Mò©Q¹ºBÀ¹H¿½KÜkDE<k´$Cå#™ˆ­ÓnÑùVÕ«ZƇn vªEÝwŽh°'qR$Q¹Ïà5PÉ.Ý£g~*¶§#Á)KñRÙNåœ|ãµ½@uÔjŠFÍ ÷«´m ÁÅ,¤Ü¸%xô¨K“i_— §a„ ‚rÄÇLŠœÊŒá™UY¸ªª¯öƒ6(ëAˆÜe†FÞæ¦Ã±,±¨Ê(š¨¶-'ÔóS¢lN-ëDw†yV /V¦¶-,±lفòõ5U˜\…GlQ,_¼;:Í=q ¹ÛÂ›%!©ä> ž•–9@Ç|UÏ&ag-ÛÚ©H¡##õÍ&ŠZ“‹ c.©Ó’i¶Œ%-µ1·¾*᝾ÄàäsQéê°©g wÁ¢Á}È pò•\^)÷PF® ON”\ÜÅï j³ÜP[åôÅ-†•õ¥DÜõè*ÓÅåŽT×¥QIþ™ç5kí2¸`úÐ&Và–víÐS˜9* >Ô²ÚHNrIç$¬°( 9"šBÚƒ4&Þ4ÛêqOUðJŽ=©(Êï^Y¿J…ft”†\ =ª¬–ŒyŸ88ÅW³JÌ *žœUù×í*²:Q3,,)X"D*¥ÈêÄS,¶å=qTÄí,"#×­Mj†8È|SL+ÜDŒêT~°ÃæŠ0:w¨LÅî6 â´m$åø¤=ž…B*Ï<T 4É_¯væE+æžÔ4‘Kl0¼žsNÄ™¥¶œàsíS$[°U:÷¨¥½À­[Ú@« ›VB¡±&ÐzŠšo-#P ž¸¨ž(Ð|‘ŒçÞ ’çϹ8ûƒ ¥°Zä¨û™”¨ÀöëH%wp«SŸJQæF 2ÇÒ¦ØYُÞZ h¢GBäsÅGªmß´ŸJi #tȩħhE\ý)Ø–BÁY ÀDcmÀ“Óÿ -÷;°ééCv2sE†NQ¦… 3U.­ÄN¡Žqè9«ŠåGÉ“ŠÅÔõø4ÙÏ›4X"®ìH–?$¸f9éOòTò£å_j[)…úÇ*¨ÚË“ŽÕj0±ôì)¡KM ér$(6©ÏJŠâåLd`n5,÷.ÎW=*“ße—úPÁŽ`‘ùx\ñÈok8_×¥VŠÔ3HÀ ð*ÙÔ6Ĉ©“ê;P'äAx$H×÷c'Û¥V Yq€RqWn%i@À9ªÆTˆœò)Xh?*…ö³¿•€#÷ÅQ—Sóäòâ\ëZ>^è¢ßË·4¬SЙJŠª€±¨¯™måXÎ7}*Ô6ÏAãÖ³Ù'¹¸È¸ç‚i´BՐ2eÃ*M^[}±†p2GJlví 4ŽAÇAI+<¤ØÇZÙ7—*ù€`vZà<˜Øªˆ8PÁš>:Š™È Ã=…0H¡žg¼ÞØ)Þ®4hò¨ÀíVbãÉ^sÖ£¹FH¾U;›¿¥M‡{•Ãv }1Käˆþr€“íSCkäýù-Îi “Ïb TØb[Âzœ~"‘ãLã'Ò®E Æ»uè3U® òŒ«/– x 9mÄç ¼ö¡ƒp?(ä ’{ᜠwÅcwüŒ…’:âªìAÈGêië#Êÿ t†nçµG9h›ô¢Àõ‰Z1òŽ:ÔÉ0™¨«ñ²ˆ€ïüêÆÔŽÙ˜ãÌj݈m#ÁòSÑ}©÷mAl ½VµlÈç Õ‹Ý„gï0¢Â{™BA½Ê¨.;‘O²/"±““À©£Œg’}*Õµ~悝¬C/f }©T`³…=ñS˜äü¼ƒ95ÔÁŸbü¨´ ‘€#©ÇJžx‚íÀ\éLÆò€V¼’rs“üè28âX·>zš"Hyf¥V¸,H\ ?ˆëEÂÅÖ·‰Ð„äZsΐÓÆ ª%ˆªî,pœ°HÒ±gã’yéG0”Kl“.ÍôQY×w+ $vê¬Ç©ÇJ¶¨­‘»ŠF¶$Wj VD0Á¿,êºô©"V .uÈæ­Å2&@1Ͷ8Ý€äŠVÈà‰0Í€ ãÀ«4„`^¼TpÇ5Ä ªp3×½I!ŽqjhM]Bf—÷J¶?ÊHHY .{b¤¶a ÉàžÝé³#6XÓ!¤Æ PìgJSåÆIìGå`žMY…£ˆe†æÇ9©°ÈmãiJ@:ÔÒˆÄ÷ʪŒþ”¯q¾E ¿!ïéD…îžM!’É,kò*Œ3SAÉŸ—9N,K2&ε†È]U09H–QuKf ÉíQO2•Ü vÅKpâI[Œ/¨ª²çùPü«úÐÐâI& ²†ÇN*es» ƒòª°F gŠ» ª¥™»Tƒ •XI‚9ö陂 @UÔèåóȽ+/Ú$ËdûUX 'Ëv ÏsŠžsoUÆŽ[Ö–é˜vÜ‘òåE&20Û‰ÚÚ¦lcøw:TNûÿ v˜À늍c;ó¸šÌ-柘) Àâœ$\±^›0¡#$Ôq&Ù‰a’G4Ä!Q,¥Èã§J–;UtÜ@Àëš•Hç {SÝÔCÁàR°\r´Q©'ÒªBkŽJ•'=:RÞ„“ҝoÁi =)€ù|”—*P{ Y¤b aGû t¤ym¸  »g=iXÒo%‰ŒûŽ´õ-#î 犹䢦HËã©íT”°•‰û¿Î˜]1ë K!Ž ÅNû0ª7¼U¨ãÛ[€yª—•c^ç½6„µ<&ÕßôéSI WdqÎ1Pí=j°",¿6BŠ”61§$8¥E"¤jHU…Z1lPːP<Í…/­;Kl YÕ760=*f¶|– }ªktòWqŽƒÖ›wrb‹Ÿ¾Ý í@¥²¡Üà3}*fŒJ¸ê•WD’XwBËU»H‰Nõ LˆG G=qS²Ç„^ªU €–î*àdµŒœrJ•š=‹—P20½ D3´n<Óì\Mºa……2·žìäaAàP; ƒ’TN*'ƒ‚ÛA$ôô©‚8Ü@ÂõfÖ%hß–cÀ§a3:8ÙFÝ ç¹#ăh8éVÙQŸ’B/ëPOÊŽ=ûÐÐ ²$;Aj«ä«'Ž8«èŠvî¥6i#P.XœPAòŒçŠœDÁA*?ÅFèÊØQ¹oJ·4cçèåEH›Fc'Ú¢ŽÆ"ÁäLâ­Çt%û Ù4Jâ5FY½iì+Ü*„Ê ÛÚªnÄg œÖ„±Š¤üǨªÓFȁǵL¦§ç(Î:‘V¢˜sŒ¸qR4·Á ±ïP‰,FsÀZ,;‰ W96ŽäT² T&0 Ÿj ±A¿@ü©öó,JY†GaëJÂmh J€Ÿ¥V—™ö€ƒ «­zÓ · ýÑY׎Òd…¨`· Ý´z{U†cPp*•¾ö;W¿éW$bŠTr{šE²8ŠÌû —J’î4ˆYØzqKh‰¿ëÉ=êK˜o`8 ›êQ6qÅrcÚ–ÚUwòÀÀ©¾ÎÒ¯ :Ó¹ˆŒ1Ý ›vÞ”Ž7ÀúSŠ°Lã«1`sŒþt˜ 42:e@³.-¸Žx­C$®§<ÐÖUÒHò“Ï56)u§”-ötâ°¯b; ½3[PÚaPAÇ5™tŽ. yü+i"i½Â+†–$8ÇLU j¥¹ÏJÍxÚùFZ­ÛË,ˆÆp*,6H<Þݪ¹nœö«àãԍbŽr>¼SH\Ȩæ¿ ûÕ´Aܦ§a FOœu¨~i(8SëCBZ‘–ÚÇý¡RÚÀ$WÏZŽ(…›æ‚w›¥oÈ—Ë{f ¸+ÜSùéȧ ï=@Ç?JYw–]©œÓ'Ô«q1R1œ·zŠÀO Ábå—vMi\Z~aL·€© õ¦´ èX¼pãò·QUYV%nµqáß`r*“&åù”‘œ M^ƒ –ã5~ÚA[ Š¨m Šš(Ü‚ ôÒ¨—'Ì-éš«œ U»úUíƒ 7 ·½+ 2;&Ùò• ½²:SÛÍ}ì©”SÐT+>~SÞ­ÅvÖА¿1=E2ZÖ読¿9R WšÜ¼éS3=ÇÍ#ÔR8tUVÉÎ M‹½€96Y¡«JŠ :îµ çÉLg+éPÇrXà'ËíL›\¾f"B|¸æ˜.DOÇ*x Õ)Hw2±ê*ÄrE,`íÉÇ8¤; šÒ9ÝJ±ê…ý“ېŒ©ã5¥BË0ÅXáxÆã¸Ɲ†›G=l›&ó:ŠÙ‚lH'ÛP4Y&5Ç¥\µ”œšµÔyy"”챨ÚæUl<|ú“RÜN'T*0GSI&%EÞzzPJ 4è2£ƒjð¿‰`1¶r8â©Zá RÄŠ°é c9½òÜʬy¬g˜Íµ9Í6e`Ÿ0‡j”¯•8Û‚¦Ìå_aCµ»×=®n™U iö 3Á©Ry"_-Û;8«ÉŽ0¦r*´Ñ+ÈIàÐÕ„ÇEu槡êAåõlóéP 1‘€=jc8Ë’j@@å|ß݃ӽ*ú•ç֬РØÏz~Hø>´ì)ÝƤ«‚ÅE¬} ê;Ô²£Œõ¨b!Ëqšú©Šo½Å6QR‘ŠtÑ)‡÷c©´FO&†,ý”ÉItà⧆?,€[w±¦Z«¸p;Š{FîK/Z—Õ'`éYꥮL »H5z pX¸¦ÜØ$Ò¤áyšh“Ô¸X ee ;Ó#¸Æ_ÄS'ˆy%G5$Q›{mÄuÉèVR„Ù"¢)! áj+;…iœH¤ÕuÁ`GË@ގäèÔ1!ˆ’ŸJx 6 áêE)Š°æˆ™f!ÚOjšåØt4é.аأpíUníç¹r둏J¼ÊÈœäýEjÙÇQ3ÆA Øô¬“B oÆ®[3,$l<ô>Ô$9j6WFfõÏjŠ;¢øˆí*½2)^5‚Qà‘e$/¢•¥…·‡8ç—{pÀâ µ.H$‘ë@,[kŽsHe‹{¯2R½ýjþwW¡µQ¶µ_4ŒÕå@›ÈsÏQT‰e[¦]™{UarÑ Äe[ŽE~w‚#<ÔÖQy¶¬ŒÀ8äëS¸öýéôíš™e2Hw§Ú’ÙæäÔÆ ‹¸ “ÚšBl…áórŸ©«0BĐã¶E@dlå:U€’<aûw§`l®wZ»n”gø®x—Ë'®ô5û™H'ƒU¬ákRØåI¡ØÒTxn'rŸÊ©ê=xÁíZ©´Ä9#Ö³u4,U°9ì)H"G¸>ð©4’N›qЊ‚IUÀpjÃÄæ%q€H©(nÓ»q9#Šv<åã½@‹$Ÿ'Z±ƒœŒS@Ƥ¡^†µ"ƒu©pä°÷¬ý¢yJèjäSýž1¯ÝêÓ]Hk±JpÀîÉÚzŒÔvîˆìG/ØÕÉ„w9DàùV|{cbÎ*iݽÛJHÚ随ÊóX08æŸ#Dï¿=Å;͏Ìs’)¡Û·n£Ö¦·ÉS¹@ÇbЇp¤ñïO– Ó0Œ`fªÄó%†Ø´Ñå"•2)b{Š’òÇË!Z|”=7Á¥aßM 7§œ… Ç¥Xò˜ $ñŽ”*a÷J;Õ—%26äš, •íÕ[¾1M—Éã#ž)aXŽ´ªÐl}ãÜÐ ÎÒo l³m4*€°'Ó׳Ddlm=qQJ±Áô`Gzv°›R$…¥ ƒå÷¦Çň Ôb£‘ZEGRG4·AP!SŒã4ìL÷lØBWo°¨¦ùXåO €F˵˜åO¥ZýÂ09Ö“¬Q”6æp½…IøÐõ¡ç‰äÀ!O½I „nö¡*ËpVã§QÖ¯Ç1P€¡ÉïU"ُ»¯©«K'šWæQŠhRÒ0íº ÀI3BWÝëEÂÇ(%†H¨l„±\Ô0Z ¨‚1“¸§Äˆê)wíÆ:zTÂ8ßx-ÖšèàI×ÌnN;ÓbPÙ>™§$e%Øæ¤a±ˆ$-3žãËgPªØõ©’áŒ[ˆ ã¨nÈ\nþõC9;Tdã88¤‹²/(ó#¿:l«„›9îiÝ€PX‘ŒÒJæHöÈã42Q‘å]Iô§¦ÁòžqÜUhí¿yØÏ;.Õù'® "™cí 0¥G>¢«²yŽFN3œTQ¬ŽÄ0ïK'hÛÂïPy -m‰.‚}”íFSô§Y2y9s´Zµö•½„ T-£Bj‰èYkÆ_¯ÉëUí£2Í ò:Ô¢ò8ƒ&3ïE•ôb^ Ȩ݊ÖZ"–É–FÈéØŽ´¶Ìd~èÝÆjíÌØŸ-À=«#PœÛËæ®vã$ V-ji¼b*ݦj5%,€튩k}ö¸ÌŒ Šl“3¶å<Ô‚Ä“K³¦Æ«Û]Éæ27ó+–Ür;`çsÔS@ÍS—*¥r(&m3|½2i-¤häP8\S®%ÛœžsL„P•ælÆä®O_Z‘b»¨äš™Œs(Üß0íRˆDÃhQBfkD]É<Šž9üµŽª@iÚNGS•ÀÏ5% å„mŽséU2È8,M^½ l›¡o›¸5FÚðÈCíÁ¤÷Úä’ŒåAàŠCº*Ý=*ǘ²…,:œ Õ¹-Q£ÝÚ1Ž*¬Kv*Ef˳¹æ#f2¤äÞ• Â@€8´±ÂâçzÔ°BÇ ‰2ρîjÄM;§åô¥’Gq†ÅN¨I]£ ŽônVã†7·Räe}j#4nÄÊu¦ù'œ±Ç ¨ZÚHO˜œƒÔÐ \±<üíÈÀéD—ŽP!lŽ¼ÕxåYN üÔ¦ÀŽÔÔ,Œ1Ï¥Zû?œŠcÔfªé@¼ÒôÚ£ŒÕ‡˜· ŸïS%îY‚Écˆ®?Z®Ð…bF}*Õ 7ýf ìjibXò²uÇËïT£rncMi(`a\Ž†¬ùK‘JÜãïV’`r˜ç§NfmþQëFڏ} jæ+‹0°°ç¿¥gÛŶ%;·0¦9HEtàŠˆ&Ôß¾€Òr»»ÆÊȺêî€ç zŠ¨#X²Njx®K£¡;F*9†ò ”w¤Æ@üŒîÆ*ÌD¹;zzÓZÜœ2¾µrÑ1ëI rЈ˜ÆàÙäæ¥`¬I$÷©Ä‹ ƒ(jëX[]'ã’¦ªÄsWï"ȃå<žõ Ę9=j ´b̸'=¨´F†UŒt5+rÞÄrî%F{R´«+(üéóI#ÊÄ(Ú8éUgR¡ ñƒÔUE÷;¢ÃsÇJÏÚù!8ÛÜw© “yÉÉ©'ÄL6n¤!ŠTA'®E$Vñ1 ¡©B dÉ$qÖ¢'3÷Ð1%Ch6+Vèj‘K…•Y3€{VÌ‘ ‹aÆîÙ¨¡ ´Œ½©Ø.@/ºFù9ëÅ_ŠXÙpÉ—)‚Ù£œÉ´GJH.¡gekŽ Õ2wØGÜ~_—TV¡fb¬ß6x7å©Q†'ÔÓ"L?˜«Î9©h}]­\žôج »bë!G‡ƒL¼T»AÉÊõ¨bQª’ØÅ°t,Þ¡B…[æAŒý)w—h‘9‚*)Îò¢>UYvŸ\SL]¾pT pGz‰aŠ8—ÌÁ—®qO‘yÄc•Çj.£,#”ëŽô1"»ìFp§µLŠ a×õMؐZ6RÃøkR#æù.àg¡-JzWªñ¡‘ tÈ£Žç1ã µm烏—8ë KYÀîÊ÷ÈÅ ;£J9Ã<jÒŠqƒVg†`ñŸ­d]YmDѱÜ4jð£J Ÿj.Mº£Nh•cVÎàGJ¯×;Y~VéK¸ìÈlƒÚª2J® ééO`4Œ6ð«„?×­JþLð)U ôâª=± úÐÓGŠ §ž(lV>mÇÇåLB’Fr¿7cK)Ü=@¤’7tëPY (XÛ ÃzR[D²3Û «v±,ÐÊ,ÔUQµ\“•éNÁrÍ·›m»i#ڨ߅–9€ÝžM\ŽWrJœ¨ã

ראיתי את זה במשהו שכתבתי לך ....שחלק מהשורה נעלמה ... במבי הגדירה את זה מבחינתי הכי טוב ...אתה כותב וזה כאילו לא אתה כתבת ...והאמת ....שהבנתי הבוקר ,את כתבת שאודי שונה . כן הוא שונה בדבר אחד ....בשידרוג הקודם הוא החזיק תקווה לכולנו ....בשידרוג הזה הוא חסר אונים כמונו ,הולך לאיבוד בעצים הסבוכים,הרי הוא קורא הכל לפני שמגיב גם את מה שאנחנו כותבות....אני כאן עוד מעט 4 שנים .אף פעם אודי לא התבלבל בשמות ....זה כבר פעם שנייה שזה קורה לו .. לדעתי בגלל זה ,אין את התחושה לפחות אצלי ,שהוא מכיל את הקושי ....ומחזיק תקווה....להרגשתי אודי ,מתוסכל מהשידרוגים האלה ... את יודעת סוריקטה ,אולי זה שלי .....בתגובה של אודי אלייך לא היה שונה מכל פעם שמברכים אותו....אבל אני הרגשתי ושוב זה שלי שהפעם ,את היית כמו מים חיים עבורו ....ואני מודה לך שכתבת את מה שכתבת.

13/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אביבית מתוקה שאת.....אין כמוך כדי להמתיק......אני הרגשתי אותו שונה....אבל ....סבבה....ומה שראיתי .....מה שסוריקטה כתבה לפניך.....באמת נראה יותר גרוע מג',יבריש.....אז מאוד מקווה שכבר יסגרו את הרווחים.....ושהכל כבר יחזור להיות נורמלי.....בהמון אהבה...חטולית

הי חטולית ,לא יודעת מה את רואה...זה דווקא מעניין אותי ....והייתי שמחה עם גם האחרות היו כותבות....במבי ,סוריקטה ....ינשוף ....מה עם הגב שלך יקרה?------לעשות הרבה בישיבה ולשנות פוזיציות פעם ישיבה פעם שכיבה ....לי יש דיפלומה בכאבי גב . למדתי איך לתפקד איתם ובעזרת כל מיני אביזרים שמצילים את החיים. דבר ראשון ללא עקבים נעל ספורט טובה או נעל עבודה של אחיות כל הזמן על הרגלים . לא כפכף ולא סנדל ....לשים לב להליכה ולהישענות על המקל כדי לא ליצור לחץ על צד אחד ....ולהקשיב לגוף הכאב הכי קטן לעצור .. .לתת לו לנוח ואז להמשיך .......

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

ישיבה נחשבת, למיטב ידיעתי, מצב לא טוב לגב. אבל אולי הכוונה לתנוחה אחת, ולא לשינוי פוזיציות תדיר. ישנם גם אביזרי עזר מאד זולים שקונים בבתי מרקחת לתמיכה בגב בזמן ישיבה על כסא רגיל כשיש בעיות גב. למזלי, וגם לא למזלי, אני אדם תזזיתי עם קוצים בטוסיק, שכל הזמן זז. כשהייתי שמנה יותר, היו גם יותר בעיות גב, מניחה שיש קשר. בכל אופן, בגלל שאני מתרוצצת, בלילה, צריך פטיש בראש, כדי להצליח לישון. סוריקטה

סוריקטה ...הכוונה בישיבה זה לעבודות בית ..כלים חיתוך בישול ועוד...ביום שלמדתי להוריד עבודה בעמידה הגב הרבה יותר טוב . עמידה סטטית הורגת את הגב ....וגם אני נחשבת לתזזיתית הכל טוב .

.

סוריקטה שיעבור היום בקלות ובנעימות .... חטוליתוש מקווה שהגב ישתפר ינשוף ובמבי אוהבת מקווה שאתן שורדות . בואו ננסה לעשות לעצמינו נעים היום. 💜💛

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, נקווה שיעבור בקלות, לא הרבה זמן וקל"ב היום. אנשים אחרים. סוריקטה 08:18 🐤

13/07/2018 | מאת: חטוליתוש

10.08......עדיין עם הקפה של הבוקר...והגב עדיין תפוס.....תודה על ברכות הבוקר מתוקה שלי.....ובהצלחה גם לך סוריקטה...שיעבור מהיר וקליל...אוהבת אתכן....נדבר בהמשך....חטולית

הי חטולית, טיפלתי אתמול בגב שלי. סוג של עיסוי משולב מדיטציה כזה. אפילו בשביל לנוח שעה בשאון העולם סביב. שלכן, סוריקטה 12:44

כל הכבוד סוריקטה....הלוואי עלי.....מעריצה את הדרך שלך לטיפול בגוף שלך....😍🤩🤗...מקווה שעכשיו את מרגישה טוב יותר....אצלי אין שינוי...חטולית

12/07/2018 | מאת: אביב

שקט ים יבשה

12/07/2018 | מאת: אביב

דוקטורס מעצבנים ברמות אחרות

12/07/2018 | מאת: לא מוותרת ....אביב

נמאס-------------------------------לי--------------------------------ממש---------------------------------

12/07/2018 | מאת: אבב

ואולי , ככה,

12/07/2018 | מאת: חטוליתוש

ולאיזו מסקנה הגעת.....,????מה נסית לבדוק....כלום עדיין לא השתנה....

12/07/2018 | מאת: אביב

אני אסביר לך , ניסיתי רווח ....הנערה הזו כותבת בשורות קצרות ................כאלה של מילה אחת שתיים גג בשורה ..........אני זקוקה לפורום זקוקה לתת לה מקום וזקוקה לשילוב הזה של כולם יחד במקום אחד.......כשלא מתאפשר לה לבוא זה חלק ממני שנשאר בחוץ ......

12/07/2018 | מאת: חטוליתוש

הבנתי....ואיפה יש לך מקום כזה....אולי רק מחוץ לדוקטורס...ערוצי תקשורת אחרים....כמו.......תפוז.....נסית....או מקומות אחרים....מחוץ...

אני לא רוצה לעזוב את הפורום .....היו לי מקומות .......לקח לי המון זמן עד שהצלחתי לאפשר לה מקום אצל אודי ...והיום יש הרמונייה .....אני רוצה שהם יסדרו את זה ...עד אז אני אומללה ................

12/07/2018 | מאת: חטוליתוש

על זה כבר אין לי מה להגיד....חוץ מאשר....ס ב ל נ ו ת.....ליל מנוחה...חטולית

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

עוד ניסיונות:     שורה חדשה, הדבק:    אין סיכוי. קוד HTML אני עושה שטויות בלי להבין. ותיכף נריץ טבלת יוניקוד. &#10; עוד קשקוש

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

הנה צורה יפה: ∰           ועוד צורה יפה: ☔          ועוד אחת, בבקשה: ⨊          סידרתי כמה רווחים כפויים. והנה נבחר עוד צורה אחת: ⶼ        . יודעות איזה חלק שלי לא בא לידי ביטוי ככה? אין יותר סוריקטה ההחכמה. 䗙

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

רוסית: Кошка пьет воду

כמה טוב שיש סימנים רבים ביפנית: 鷙 גם אתם רואים את הצורות, או ,שמא, מלבנים ריקים?

ÔòÜnèÆc† ¥jÛeâ*XqÓŠsÛyªÅWqq4MÐУ`n⥒¼›ˆ‡µ=íÒ0[hééV‘„x

8346 הודעות. האם זאת מוסיפה מנייה?

או קיי, אז אולי מונים רק את ההודעות החדשות שנפתחות.

14/07/2018 | מאת: סוריקטה

שלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלוםשלום 09:45

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

היום יום ראשון. אולי מישהו כבר חולל שינוי פה? בספק. גם מוקדם מידי. אנטר. סוריקטה 09:38 🕘

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

עוד ניסיון. אולי עכשיו? אנטר. סוריקטה 12:59 🕐

15/07/2018 | מאת: סוריקטה

שלום לאנטר. אנטר? нет

16/07/2018 | מאת: סוריקטה

העץ האבוד בניסיונותיו. האם משהו השתנה? አይደለም

זה לא הוגן התשובות של אודי ............פשוט לא הוגן ....אני מבינה שגם הוא חסר אונים ....אבל פשוט לא הוגן .....כל כך הייתי צריכה שיבין ....אעלק תיכנון של 2018 .....אנטר ורווח היה במכונת הדפוס הראשונה של גוטנברג במאה ה15 ...

12/07/2018 | מאת: סוריקטה

יש. אישה. באופן חריג במיוחד. וגם אני כתבתי להם על האנטר, אם ראית. ליל מנוחה וחיבוק אוהב יקירתי. אני עובדת גם מחר... סוריקטה 22:50

12/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי אביב אני עדיין כאן.....ויש לי הרגשה מוזרה.....עכשיו הייתי שם...קראתי את כל מה שעלה ואת התגובות שלו....והרגיש לי כמו....ניפנוף....אולי רק נידמה לי.....אבל ככה הרגשתי.... חטולית

ניפנוף לא אבל , עצוב לו והוא חסר אונים כמונו, הפורום זה הבייבי שלו הוא שיקם אותו והצמיח אותו כל כך הרבה שנים ולפני פות משנה היה שדרוג שריסק אותנו ולקח המון זמן לשקם והשדרוג הזה פשוט רצח אותנו סופית .....וטוב שלפחות סוריקטה פתחה שירשור חופש נעים .......פשוט התשובה שלו איכזבה אותי ....................גם עם מאוד מבינה ויש משהו בדבריו .................לא מצליחה להסביר כמה זה נורא שחצי ממך אין לו מקום יותר ............. וכן זה שהעצב בא בדלת הראשית כמו שאודי כתב זה סוג של חיבור .....................ועדין מאוד הכאיב והכעיס המקום הזה שלו .......

בשעה כזו את כאן :) ..........חיבוק לבוקר של עבודה ....

טוב מתוקה תקבלי את הדברים כמו שמתאים לך.....הכל בבסדר...אני כבר הולכת לישון...עייפתי מכל הכאבים האלה ולא מןצאת מקום נוח לגוף.....ליל מנוחה יפה שלי...אוהבת....מלאן...חטולית

הראשון בכניסה לפורום....תודה לאידה ואנונו ...או שזה לא מופיע אצלך....ממש הופתעתי לטובה....והיא כבר מזמן לא מנהלת את הפורום....מה את אומרת....חטולית

זה היה מיום שאידה אמרה שהיא פורשת ושיכנעה אותם להשאיר לנו אפשרות לכתוב כאן כי הם רצו לסגור ...פשוט משום מה השדרוג הזה הבליט את זה כמו אצל אודי את כללי הפורום ... עוד טימטום מבית דוקטורס .....תאמת לי נמאס ואני קצת רוצה לנדוד מכאן ........

יופי.....כל הכבוד....תעשי רק מה שטוב לך.....שמחה בשבילך ...תעשי רק מה שעושה לך טוב...בייי

חטוליתוש מתוקית.....אמרתי שבא לי ...לא אמרתי שאני עוזבת 😊--------- ניראה לך שאני עוזבת אתכן ....מה שווה מקום אחר בלעדיכן ❤💙

האמת....אני כבר לא יודעת למה לצפות.....וגם אין לי כוח לפרידות נוספות....זה סוחט אותי עד סוף ואז בא גם לי כבר לעוף.....ולא להיות יותר בשום מקום.....21.49

הבנתי את זה מהכתוב אני לא סתומה .....אהובה אני כאן לא עוזבת ....סתם מוציאה קיטור ...סליחה יקרה ....

22.38.....לפחות היית אומרת שאת רק מוציאה קיטור.... את יודעת שאני תמיד איתך ולידך נכון.....אז .....תתריעי מראש....בבקשה...😅😅🤗😍🤩😘 אייך את עכשיו...??? מקווה שהלילה יעבור רגוע ושקט.. .הרופא שלי לא מוכן לתת לי לעשות זריקה לכאבי הגב... הפנה אותי לאורטופד....כי אולי זה משהו בחוליות תחתונות בעמוד השידרה.....אז רק בשבוע הבא...ועד אז עדיין כאבים איומים.... מורחת משחות כדי להרגיע... .....ולא עושה כלום לא בבית ולא במטבח...לא מסוגלת......כמו חלילה שיתוק....מעצבן.....אפילו לשרותים קשה מאוד.....אז בנתיים ליל מנוחה...חטולית

הגיוני , תשמרי עלייך , באמת חיבוק ענק

12/07/2018 | מאת: סוריקטה

הבה נראה. פיסקה. ניסיון. סוריקטה 12:26

12/07/2018 | מאת: אביב

מה את אומרת הלוואי .... בדיקה

12/07/2018 | מאת: אביב

😢😢😢😢

12/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי סוריקטה....מה גרם לך לחשוב שיש שינוי....אני לא ראיתי כלום....סתם נהיית עצובה.....חטולית

12/07/2018 | מאת: ס

הכותרת האדומה שחזרה להופיע. חשבתי שמשהו יותר משוכלל עבר תיקון. לא רציתי לקלל בקול. אז ניסיתי ושתקתי. בי.

12/07/2018 | מאת: אביב

הי סוריקטה ......תקווה ....ולא לכעוס.. .הכל טוב ...בסוף זה יסתדר ונישכח מזה כמו השידרוג הקודם הדפוק שהשאיר חצי מאיתנו בחוץ

12/07/2018 | מאת: אביב

ויש לי הרגשה של חוסר הבנה ...ואת כבר תיראי את זה מחר .....שאת הרגשת מותקפת ....אז זהו שלא גם לא מחטולית תיקראי שוב ....חיבוק ענק

12/07/2018 | מאת: ס

חזרתי להסתתר. ואני ערה אחרי יום מאד ארוך. אבל זהו. לא הרגשתי מותקפת פה בכלל. אולי נדבר קצת על ג'וקים. אני אמונה על הדברת המרעין בישין אצלנו. ריסוס עצמאי, בבריכות הביוב ובאזורים הפתוחים שאנשים לא מסתובבים בהם, בחומרים וטרינרים שמוכרים לקהל הרחב. זה עובד יפה מאד גם ככה. חופשי מקבלים פלטפוס מהקרוקס שלי, החברים האלה. ויש אצלנו גם הדברה ביולוגית - החתולים גם עושים עבודה יפה. בשמחות.

12/07/2018 | מאת: ס

בטיפול - אני לוכדת היתושים. ביד אחת. צ'אק. יש מלא. שוויצרית אני. לילה טוב.

13/07/2018 | מאת: אביב

יש כאן המוני מעופפים .........וגם במיליון ניסיונות הם ממשיכים לעופף ...

13/07/2018 | מאת: סוריקטה

והחמסין הקפיץ את הצפיפות שלהם. לא תמיד אפשר להילחם. בדצמבר זה שוכך, יחסית, עד כמה שיש כאן חורף. לפחות אני מצליחה להציל כאן צמחים ועצים, למרות שהחמסין ההוא של הארבעים ושלוש מעלות הרג שטחים נרחבים של צמחייה (במקביל הייתי חולה ופחות טיפלתי. שילוב). עד החורף הבא. סוריקטה 08:21

שלום רציתי להעלות עיניין שאני לא ממש יודעת כיצד להתמודד איתו. בשנים האחרונות אני חווה מאוד קשה את הבדידות. כל חברותי פרשו. הורי נפטרו. אחיותיי בנו את חייהן עם בעל וילדים ושתיים הן אמהות יחידניות. אני היחידה שנישאתי לא ממש מאהבה לא מתשוקה אני חייה עם בן זוג בבדידות. לפני שנתיים פגשה אותי מישהי והפכנו למעיין חברות טובות. הבעיה היא שאני לא מסוגלת להיות איתה. היא משוגעת מוזרה היפר אקטיבית. היא מצטערת לומר לא ברמה שלי לא האישית ולא מבחינה מקצועית ולא סוציו כלכלית ולא כלום. אנחנו נפגשות לקפה אבל זה לא מספיק לה. היא מתחילה לתכנן לי את כל השבוע ובונה לי מערך פגישות מראש ובצורה כזו שהיא כל הזמן מצליחה לשכנע אותי. זה עושה לי טוב שמח ושם אותי במסגרת שיש חברה יש עם מי ללכת ולצחוק. אבל.......... קנאה. אני במצב כלכלי יותר טוב ממנה כי אני נשואה אבל אני מאוד נדיבה איתה. מזמינה אותה לקפה נותנת לה דברים שאני לא משתמשת. דברים שווים בהחלט. (לאחרונה נהגתי למכור אותם)היא לוקחת ומעריכה ובאותה נשימה אומרת לי שבעלי רובוט ואני צריכה לעזוב אותו. והדבר הכי מלחיץ הוא שהיא מדברת אוטוסטראדה ולא מאפשרת לי לנשום. וכל פעם שאני איתה קורה לי. נופלת שוברת רגל שוברת יד שוברת אצבע מועדת משתפשפת על הכביש מאבדת ארנק מאבדת טלפון. ולעזאזל אני כבר לא רוצה איתה. אבל כשאני מחליטה להיות בלעדיה היא מתקשרת ללא הפסקה כמו מחזר ערבי ואני מצד אחד לא רוצה להיות איתה ומצד שני אני חיה כאן במעין וואקום. ואני לא יודעת מה לעשות. עם בעלי לבד עצוב משעמם בודד ולא נדבק. איתה אני מרגישה חיות אבל גם שיגעון מסויים. אני מעל גיל חמישים (בפנים אני בת 20) יש לי אנרגיה של ילדה לא מוצאת חברות אחרות. קורה לי דבר מוזר. החברות עוזבות אותי אחרי שמבינות שאני בקשר זוגי לא מתאים. היא היחידה שלא עזבה נשארה להקשיב ולייעץ. אני אובדת עצות. אתמול למשל לקחתי אותה באוטו פתחתי את הדלת כשהיא לא מפסיקה לדבר אוטוסטראדה ונפלתי על בור בכביש ואני לא יכולה ללכת. הצילו!!!

היי ובוקר טוב אודליה.....קודם כל טוב שנכנסת ופרקת את מה שישב עליך .....מוזר בעיני שיש לך משפחה ואת לא איתן.....כי לא ציינת שיש לך איזשהו קשר איתן.....כי מי יכולה להיות לך לעזר ומשענת יותר טובה מאחות.....חברות נטשו אותך בגלל שאת בזוגיות לא.....מה הקשר....וזו שכן חברה.....נשמע שהיא מאוד מסכנה.....את בהחלט יכולה להציב לה גבולות ולא להיסחף אחרי כל לוח זמנים כזה או אחר שלא מתאים.....נראה לי שאת קצת מבובלת ....ולא מצליחה לתת לעצמך מקום שאת כן רוצה להיות בו.....בלי שום קשר למצב סוציו....ואיך את אומרת שהיא נותנת לך עיצות....כשהיא ממליצה לך לעזוב את בעלך...???? עד כמה טוב היא מכירה אותו...?? או שהיא אומרת לך זואת בגלל מה שאת מספרת לה על הזוגיות שלך......ולמה את לא מחזקת את הקשר שלך עם המשפחה שלך...עם האחיות שלך...??? גם הן לא רוצות קשר איתך בכלל בעלך..??, יש הרבה מה לחשוב בכלל על כל הנושא שהעלת כאן...לא הכל ברור...ולא יודעת אם באמת ליחס לך את כל הנפילות שלך בגלל ה..חברה...הזו....הרי לא היא דחפה אותך כדי שתיפלי.....חסרים המון פרטים לתמונה שהבאת כאן....מקווה שתקראי ותכתבי....ואם אוכל לענות לך ולעזור לך....אשמח...הבדידות בנשואין שלך גם נובעת מחוסר קשר עם המשפחה שלך....חטולית....יום טוב

דבר נוסף...חוץ מהשיעמום בחיי הנשואים שלך....אייך הם נראים בכלל...הנשואים...את מרוצה מבעלך....הוא מתיחס אליך יפה....ובכלל את מרוצה מהנשואים האלה....חטולית...10.40

12/07/2018 | מאת: אביב

https://m.motke.co.il/index.php/?idr=402/&pid=129117 אוהבת אותכן .......תבדקו למה אתן קושרות את עצמכן היום ... .💟💜💛

12/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מזכיר לי את ההימור שבטיפול.... היום לבשתי צמוד צמוד. לא בטוח שזה מחמיא לי, אבל לצורך הרגשת ההחזקה. סוריקטה 07:26

12/07/2018 | מאת: אביב

לא הפריע לי הטעות זה היה חמוד בעיני ....פשוט החלקים שנשארו בחוץ צריכים את היחס אליהם ....להרגיש רצויים למרות השידרוג הזה. ......... וחשבתי עלייך רבות הבוקר ....ברדיו היא אמרה למי שקם ללא כוחות ...לזכור שיום חמישי היום .....וצמוד זה טוב להחזקה של הכל אסוף ולא מתפרק אתך בלב באמת ...

11/07/2018 | מאת: אביב

אני חושבת שאולי כדאי כן לכתוב למטפל ......להאחז ,לנשום לתת לעצמך כוחות להמשיך ......זה נראה לי הגיוני .....אין סיבה לשקוע ,לסבול .....מה את אומרת.....

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם לכתוב כאן שאני סובלת תופת זה לא נכון בעיניו, והבטחתי שגם את זה לא אעשה. אז 3, 2, 1 GO - - - - - - סוריקטה 20:30

11/07/2018 | מאת: חטוליתוש

היי ..בנות.....גם ההודעות שלי לא עלו....ולא מבינה סוריקטה למה אסור לך לכתוב כאן לפחות מה עובר עלייך...??? אייך זה קשור למטפל.....אייך אפשר להשאר מנותקת מכל העולם בגלל שהוא אמר...ועוד חופשה כזו ארוכה לפניך ללא טיפול....סליחה...אבל נשמע לי קצת הזוי.....איתך יפה שלי....אנחנו כאן איתך...מתי שתרגישי שנוח לך 😍🤩🤗.חטולית

12/07/2018 | מאת: אביב

ברור לי שאתם יודעים מה נכון לך......יחד עם זה מצטרפת לתמיה של חטולית........לא רואה סיבה למה לא להעזר שקשה.... .כן רואה יסיבה למה לא לטחון קושי ......כי זה רק מוציא אגרסיות.........כמו לפמפם את עצמיינו .......ויש הבדל משמעותי בן להגיד קשה לי תעזרו לי .......לבין להגיד קשה לי ,ולא להפסיק לכעוס על זה.......בכל מקרה אנחנו כאן ,מותר להוציא קיטור ולזכור שהחיים מורכבים מהמון דברים טובים ורעים .....ממליצה בתקופות כאלה כן לגרד תודות ....והרבה הכי שטותיות אפילו . ..כמו תודה על בגד שעל הגוף .ותודה על מים בברז .....זה להזכיר לנו צה חשוב באמת ומה טפל ....יותר מזה למצוא את הדברים הטובים איפה שהכי קשה....כמו מה טוב בעבודה שלך .בכלל תודה שיש לך עבודה ויש לך פרנסה לשלם על מה שאת צריכה.. ותודה שעם הקודי יש לך את הכוחות והיכולות לעבור יום קשה כזה.....ותודה שאת נהנית ואוהבת את הקטנטנים כי הם יכלו להיות צמד מעצבנים ....וככה לפרוט קטן קטן ....להתמלא מחדש ......ליום נפלאאא

12/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב. המון תודה על מילים טובות 💖. אנסה בינתיים רק להקשיב לך ולא להתמרמר עוד (כי יש מלאן וזה רק ירגיש מתקיף את הנכונות של מי שמנסה לעזור). - - - - - - - - להיעזר זה נכון מאד, אבל כנראה שמיילים ואינטרנט אולי משמשים - כמו שאמרת כאן יפה - לטחון קושי ולבעוט בעזרה. כשאני רואה שאני כזאת, אני אפילו לא מרימה טלפונים לאנשים, כי הם הופכים לשקי אגרוף. - - - - - - - על מה תודה? בואי נמצא... המממ.. תודה שאתמול פגשתי שתי מטפלות חמודות והיינו ביחד עם כל הילדים. - - - - - - - תודה שיש רגשונים. 🐤 סוריקטה 06:43

אני יודעת שאני דוחפת חזק .אבל כן יש על מה להודות כל הזמן וגם להגיד קשה זה לא סותר ....יש לנו נטייה להאחז במה שאין ולא במה שיש. אפילו תודה שיש את החתולים החמודים ואת לא לבד ..... תודה שיש לך לב מלא לנתינה .... .תודה שאת חמודה כל כך .... ..תודה שיש מיזוג בקניון .....תודה שיש חברה ואנשים ואת לא יכולה להשאב למחשבות רעות.......תודה שיש כן מי שמוכן לעזור אם תבקשי . ....תודה שיש פרנסה גם אם קשה .....תודה שיש לך בגד ללבוש ומים בברז ...תודה שאת גרה בבית משלך ולא בהוסטל או ברחוב... תודה שאת לא נזקקת ....תודה על הבריאות....תודה על שמלה מדהימה שקנית...תודה על משקפיים......תודה שלא נפגעת בדריסה ....ותודה שאת לא נזקקת שיטפלו בך פיזית.....תודה שאת בן אדם עם שכל ....תודה שיש לך כסף לקנות אוכל ומה שאת זקוקה.....תודה שהמטפל בחופש ומלמד אותך לדאוג לעצמך......תודה שהמטפל דואג לעצמו ויש לו כוחות לטפל בך מה שלא היה לאחרים.. .ועוד ועוד.....כן תעסקי בחיובי דווקא שקשה .. ..למדתי באו איי להפוך את השלילי לחיובי ....זה משנה חיים ....תנסי היום בעבודה להתמקד בטוב ....זה לא יקח את החום והרעש והבלאגן והחזרה כל הדרך בחום עם שתי תינוקות .... זה רק יעשה איזון 😍😘 אתך באמת ❤💙💛💜💚💗💟💜💛💚

הי אביב. ראיתי שהודעות עלו שם. רק לומר שגם אני הבחנתי בטעות בפנייה אליי במקום אלייך וכתבתי שם על זה. בינתיים, סוריקטה 07:33

בוקר טוב סוריקטה ......אביב כתבה המון דברים נכונים מתוקה שלי....גם אם כרגע את לא מתחברת לכל מה שכתבה...זה לגמרי בסדר....אולי עוד ירד במשך הזמן.....אולי אנחנו לא רגילות להודות כל הזמן עד דברים אפילו קטנים שיש לנו...שקורים לנו....כי זה כאלו מובן מאיליו....אבל האמת .....ששום דבר בחיינו אינו מובן מאיליו.....והלבד.....כמה הוא קשה....כמו להיות בגינום בלי חבל הצלה.....אז לפחות תהי כאן....ואנחנו כאן איתך....או שם....איפה שתחליטי.....וזה רק בגלל שאוהבות אותך ואכפת לנו ממך.....הלוואי שיהיה יום טוב וקל לכולנו.....בהמון אהבה...חטולית

11/07/2018 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה מתוקה.... את זוכרת את תגובת הסובבים אותך כשראו/שמעו את/על התאונה שעברת בגיל 5 על ידי רוכב האופניים ? אני שואלת אותך בגלל שיש לנו נטייה לשחזר דפוס חשיבה/רגש/התנהגות למשהו טראומטי שחווינו ותגובת הסובבים לאירוע שחווינו... .......כשהייתי בכיתה א' ירדתי מהאוטובוס עם אמא שלי..כנראה שהיא התעכבה מעט ואני התחלתי לחצות את הכביש (כביש מרכזי וסואן) התחלתי לחצות כשהאוטובוס עומד ומעלה אנשים ולכן התחלתי לחצות לפניו ..מאחורי האוטובוס נסע רכב שבגלל שהאוטובוס עמד עקף את האוטובוס ופגע בי.. הרכב העיף אותי למרחק.. לא כל כך זוכרת... מה שכן אני זוכרת שפתאום עמדתי ליד חנות ושמעתי את אמא שלי צורחת בהיסטריה ופתאום היא נתנה לי סטירה מצלצלת בפנים,בלחי.... אחרי זה איש מחנות מסויימת נתן לי לשתות כוס מים... שאלתי את אמא שלי המון פעמים למה היא נתנה לי סטירה והיא ענתה שבכלל שצרחתי בהיסטריה והיא יודעת שבכדי להפסיק צרחות של היסטריה נותנים סטירה חזקה בפנים/בלחי...ואז ההיסטריה נפסקת... במלחמת יום הכיפורים הייתי קטנה ,נשמעה אזעקה וכנראה שנבהלתי ואולי צרחתי ..אמא שלי נתנה לי סטירה מצלצלת בפנים... אני חושבת שמאז... כשקורה משהו טראומטי פתאומי שאין לי יכולת להתכונן קורה אצלי איזה סוג של קיפאון ...לא משמיעה צליל..הגה לא.. כפי שקרה עם המוות של אבא שלי שהיה בפתאומיות..דום לב... וזהו לבינתיים... אגב, אני לא מאשימה את אמא שלי בכלום.. היא עברה את השואה בתור ילדה קטנה... במבי.

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי במבי, סטירה זה נורא. איזה הסבר הזוי. אם כי מאד שואתי. ייתכן שזה מפסיק את הצעקה החיצונית, אבל החומרים במוח שקשורים לחרדה ממשיכים לעבוד ועוד איך. ----------- לשאלתך - אחרי התאונה -------- מנסה לחשוב ----------- הממממ.... נראה שנתתי לאמא את מה שרצתה. ילדה פצועה. אני לא זוכרת שהיה עד לזה. כנראה פשוט שוטטתי לבד בחוץ. -------- סוריקטה 10:01

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם סביבם של אותם ימי מלחמה זכרונות קשים. של התקופה האיומה ביותר. אז, לו היו עדים, או אותה 'מצלמה' עליה אני מדברת, היו מפרידים אותי מיידית מהבית. סוריקטה 10:10.

..איזה קטע.. כתבתי בכותרת את מה שאני רוצה לכתוב בגוף ההודעה בכדי שלא אתבקש לכתוב 70 תווים.. אגב,ניסיתי את ההמלצה שלך וזה לא עובד אצלי.. עושה לפי הסדר שהמלצת ,רוצה לשלוח ו..פוףףףף מופיעה השורה האדומה ובה אני מתבקשת לשלוח בכותרת 70 תוים...מעניין הבאג הזה מאוד שורדני..למרות השינויים הנוראיים שזאפ ערך בפורמט,דווקא הטירלול האדום עם ה70 תוים נשאר.... כנראה לבאגים מתקופה מוקדמת יש נטייה לשרוד ומצריכים מאמצים מיוחדים בכדי לעקור אותם....... :)) .......בכל אופן מה שאני רוצה לומר זה ,שלפעמים אני אולי אפילו שמחה מעט על הילדות האופן שבה גדלתי... נכון, אמא צביה אומרת שיש האבה שיכולתי לממש ,שקיים בפוטנציאל.... מצד שני, לפעמים אני חושבת.. ולו גדלתי באופן האופטימלי.. אולי לא הייתה בי הרגישות הגבוהה לפגיעות הזולת ... החמלה וכל מה שאולי הפך אותי למה שאני היום.....???? אין לי תשובה חד משמעית.... וזהו לעכשיו.... במבי.

אמא צביה אומרת שיש הרבה..

11/07/2018 | מאת: אביב

אין ספק שהילדות שלנו עיצבה את מי שאנחנו היום לטוב ולרע .. . וזה יפה לראות גם את הטוב ..........😊

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

כרגע אני רואה רק את הרע, לצערי. וגנבו לי צמחים יפים בגינה. בואו נוסיף עוד עוולות. סוריקטה 17:38

דוקטורס כמו משתתף איתך ברע ועץ התודות נעלם ולא עלה .........וגם עוד כמה תגובות שכתבתי .....ואת אמרת שכ בת שם ביום שני .....ולא עלה ......אני לא מבינה כלום .....דוקטורס תפסיקו להעלים הודעות 😊🐦🐥🐤🌻🌼🌹🌸🍀🌲🌱🌸🌹מי גונב צמחים .......אנשים הזויים .....

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

כמה וכמה הודעות שלי לא עלו. למה? אולי סתם נתקע. אחת מהן הייתה שנמאס לי להסתגל. זה די מה שאת, אביב, כתבת גם. סוריקטה 20:21 הבטחתי ואשתדל לשתוק. יאללה לילה.

אותנו עם הבלאגן הזה של דוקטורס ......ממש , לא בזמן המתאים , לא שאי פעם זה מתאים

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

הבלגן באתר רק מצטרף לאחרים. מישהו אמר להפריד ולא לקשור. סוריקטה 18:47

גם במופרד זה באסה ....וזה עדין להשאר לבד עם הבלאגן .....איך שלא נהפוך את זה .

נכון...אודי יוצא לחופשה לשבוע או משהו כזה.....ונכון גם שמי שאמר לעשות הפרדה...זה גם אודי.....ונכון גם.....שהבלגן חוגג.....אבל....זה לא תלוי בו מה שקורה .....אז מה עושים...??? מה שכל הזמן את אומרת אביב.....לא משאירים את המקום לבד......ובימים ששם אין מה לעשות.....יש תמיד כאן.....לא שיש באמת אפשרות אחרת.....נכון או לא.....אפשר להגיד לבנדם לא לצאת לחופשה......לא רואה אייך אפשר משהו לשנות.....אוהבת....מיאווו

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

להיכנס למנהרת הזמן ולחולל שינויים בעבר. שטויות, זה לא נכון. סוריקטה 19:13

10/07/2018 | מאת: אביב

הייתי פוגשת אותכם ........אוהבת מליונים ....20:00

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

גמני אוהבת ....מלאן תלפים...ליל מנוחה יפתי....בלי חלומות....וגם אני מקווה לישון היטב הלילה....מחר יום של קניות....😍🤩🤗😜🤪😺😺....בהמון אהבה....מיאוווו

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

אין מצלמות שמתעדות כמה קשה אני עובדת. סוריקטה

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

האמת שנכון.....והם ....היו יודעים להעריך.....אין ערבות לכך נכון.....??? הרי זה אמור להיות מעקב אחרי.......לא כזה מחניף.....אז....לא נורא.....

10/07/2018 | מאת: אביב

לפי מה שהבנתי כאן בזמן האחרון ......את אכן עובדת מאוד קשה ..... חיבוק ענק

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

מכונית עצרה לי במעבר חצייה, גם זו שאחריה, לא מהצד, ממש מאחור. השלישית גם היא מאחור המשיכה בלי לעצור. התיק התפרק לי על הכביש ואני הספקתי לברוח.

10/07/2018 | מאת: .במבי פצוע..

וואוו סוריקטה.... קראתי את ההודעה ועברה בי צמרמורת בגוף.. העור שלי נעשה עור ברווז...... המון זעם על הנהג של הרכב השלישי..זה המטורף... מזכיר לי אירוע שחוויתי כשהייתי בכתה א' מטורףףףף במבי.

10/07/2018 | מאת: אביב

9:12 וואוו יפה שלי .....איך את עכשיו .......זה בדיוק מה שהיה חסר לך .....להוציא את כל האגרסיות שבך ....שימרי עלייך אהובה

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

סוריקטה יפתי....מזעזע...!!....יש משהו שם למעלה ששמר עליך .....מפחיד.....לצערי זה קורה המון בכל מקום שתפני.....שמחה שלא נגרם לך שום נזק גופני....גם אצלנו קורה..ולפעמים נגמר בצורה הרבה יותר קשה.....אווווף .....הנהגים כיום מאוד לא זהירים....🤔🤨🤗🤗🤗...חיבוקים עד אליך מאמי....בהמון אהבה...חטולית

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני בסדר. אבל הטעות שלי הייתה שלא רשמתי את המספר של הרכב הזדוני. ככה הולכת מחשבה של מי שמרגישה אשמה בין כה וכה. והכי המתנתי בסבלנות. 09:36.

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אבל למה את אשמה...????את בכלל לא.....באמת חבל שלא לקחת מספר רכב.....העיקר שאת בסדר....כשקראתי אותך קודם....הרגשתי שהחסרתי פעימה.....עדיין חושבת שמשהו למעלה שומר עלייך....

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

אני בכלל לא אשמה. אבל התפיסה הקדמונית הזאת, את יודעת, שאמא חולה כי אני תינוקפלצת. אשמה קיומית. סוריקטה 10:18

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

די מאמי...את אף פעם לא היית תינוקפלצת.....זו היא חולת הנפש שלא ידעה אייך ....לא היתה מסוגלת להיות אמא....!!!!....זו אף פעם לא היית את.....!!!! יפה שלי....אולי אפשר לנסות לעשות סוויץ.....בהבנה....את כיום במקום הרבה יןתר הגיוני ממה שהיא היתה או תהיה אי פעם.....ולא מגיע לך להרגיש אשמה על לא עוול בכפייך....😍🤩😫💖💕💓❤💗💞💟❣💌 .......מקווה שיומך ישתפר המון.....אוהבת....מיאוווו

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

שאלתי וביררתי. אמרו שהייתי שקטה וחברותית. אני יודעת. אבל זאת תפיסה של ילד שאמא שלו חולה. סוריקטה 13:26.

10/07/2018 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי....כואב נורא לראות ולדעת שעד עכשיו לא השתנו דברים......מאז.....הילדות שם....במרחק אלפי שנות אור....והכאב עדיין כאן כאלו....רק אתמול.....ואין מחר....??? .......חיבוק עוטף יפתי.....חטולית....

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

בגיל חמש בערך נדרסתי, אבל על ידי אופניים שהתנגשו בי תוך כדי ירידה. זה פשוט נצמד לתקופה הכי איומה שהייתה. סוריקטה 17:53

מציאה בתור התחלה לכתוב שאמא אמרה או אמא חשבה שאת תינוק.... כשאת כותבת שאת תינוק ....את מחזקת את המקום הזה בתוכך ....תתחילי משינוי במילים ....אוהבת

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

איך אני מצליחה לעזור לעצמי להרגיש פחות משובשת. סוריקטה 19:15

10/07/2018 | מאת: אביב

את יודעת .....לא יודעת אם מתי שהוא בכלל ...התאבלת על עברך ועל האבדנים ....וזה שלב כזה שהוא מאוד קשה ....אבל חייבים לעבור אותו כדי לאפשר לעצמך להיות באמת ....ואת לא משובשת , את קצת לא באיזון

11/07/2018 | מאת: סוריקטה

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, - . - . - . - . - .כתבתי שם על מצוקה. אני כמעט בטוחה שיש לתחושת היעדר המקום קשר לאגרסיה פנימית שהיא כל כך גדולה עד כדי בלתי מזוהה. בלתי מזוהה גם ביטוי מתאים לימים אלה. כמעט בטוחה שיש קשר לציפיה ומולה אכזבה (בלשון המעטה). - . - . - . - . - . - . ומה עשיתי בבוקר אחרי שמרגישה שהלילה לא הלך לי - קירצפתי את השיש במטבח. צריך להוציא עצבים על משהו. - . - . - . - . - . - . - המוני אנשים בחופש, ואי שם יש כמה כאלה שממשיכים לקרוע לעצמם ת'צורה ומקנאים. - - - - - - - - עוד מילים? נמאס לי. לא מתאים לי להילחם כדי להשיג תוצאה כל כך חלקית. לא בא לי להסתגל שוב. שלומית בונה פצצה וגו'. - - - - - - - יאללה, בנות, שיעבור היום. שלכן, סוריקטה 07:07

10/07/2018 | מאת: אביב

הכי בעולם מבינה.בעיקר העדר המקום,גם כאן גם שם ....גם בטיפול... ואודי שוב יוצא לחופש 10 ימים.... ובא לי להעלם מהעולם ....תודה שכתבת הבוקר 😊

10/07/2018 | מאת: אביב

ואת יודעת גם חופשה לא פותרת בעיות......והלוואי ותימצאי כבר עבודה שלא מצפים ממך 8 שעות להסתובב בחוץ .....קשה ,לא פשוט. את יודעת ,חלק מהעבודה שלי היא מאוד פיזית וגם קשה נפשית ....אבל היא רק חלק ..... חיבוק ליום קל 07:57 שהיא כבר באמצע יום העבודה.

08/07/2018 | מאת: אביב

איך הגב... ....... 💜💛💚💗מקווה שהלילה תישני ....שימי כרית מתחת לבירכיים זה יקל על הגב.

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

נסיתי...לא עזר...העברתי את הלילה אייכשהו.....נסעתי עם אמי לבדיקות עיניים..יש לה קטרקט...צריכה ניתוחים בשתי העיניים....עכשיו חזרתי....עוד מעט כנראה אסע הביתה...הראיה שלה עכשיו מטושטשת...אז אחרי שתאכל צהריים....תןדה מתוקה....בהמון אהבה

09/07/2018 | מאת: אביב

העיקר שתישמרי גם עלייך ... .

09/07/2018 | מאת: סוריקטה

חטולית, היות שגם הגב שלי דיבר לאחרונה - הלכתי עם חגורה יפנית וישנתי בלילה עם חימום לאזור הגב. גם ראיתי ביו טיוב תרגילי שחרור. שלך, סוריקטה 16:36

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה....אני אציץ ואראה.....דווקא שמתי כרית מים חמים.....אבל לא יכולה להסחב איתה כל היום....אנסה את התרגילים....😿😿 אוהבת....

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

ראיתי שם את התרגילים.....הזכיר לי את הזמנים שהייתי מטופלת ב....חשד לתרשת נפוצה....בדיוק אותו הדבר.... תודה יפה שלי...😀😀

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

לחפש תרגילי יוגה. צחקתי כמה שהגוף חלוד. אבל ניסיתי. סוריקטה 07:08

08/07/2018 | מאת: אביב

אבל ממש -----------------לא מוצאת-----------------מקום---------------------השדרוג הזה----------------החום---------------------הנשימה-------------------יש עצב בלב----------------אז ממלא אותו באוכל---------אין ----------------------הלוואי והייתי מבינה.......

08/07/2018 | מאת: אביב

דוקטורס ....תסדרו כבר את הבאג הזה... לא יכולה לכתוב ככה יותר.😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢😢

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

מעצבן ביותר הבאג (פה, ואצלנו במוח) שנמשך הרבה יותר מידי זמן. ברמה של מחשבת מעט מידי מאוחר מידי. סוריקטה

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

והקשיש התקשר אליי 'הצילו אין לי אוכל ושתייה'. אז אני רצה אליו. זה לא באמת השתייה - הוא מבקש שאבוא, כי הוא מרגיש מצוקה. סוריקטה

08/07/2018 | מאת: אביב

גם אני רוצה שתבואי אלי .......חיבוק

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

חח. קל להזניק אותי:-) אממה. בית חולים לא כיף... בעעע.. טרום לילה טוב, סוריקטה 20:00

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

את תתרגלי אביבי...כמו כולנו...כי אין ברירה אחרת.....

אני אולי כן אבל יש לי חלקים שצורת הכתיבה חשובה ביותר .....

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מבינה אותך יפה שלי......אם אין ברירה....יקח קצת זמן....אבל בסופו של.....גם הם יתרגלו גם אם יתמהמה......

09/07/2018 | מאת: סוריקטה

חשובה לי בגלל כל כולי. זו אני. סוריקטה 16:37

09/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מתוקה.....אני בהחלט מבינה אותך....את אביב...ואת כל מי שנמצא באותו מצב....אבל המערכת היא זו שמתמהמהת....כמה חבל....איתך מתוקה....

10/07/2018 | מאת: סוריקטה

סוריקטה

08/07/2018 | מאת: אביב

הי בנות לא לעבוד קשה מידי היום-----------------------------❤💙💜💛💚💟 ושימרו על עצמכן -------05:59

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הצחקת את יולי-אוגוסט לא לעבוד קשה מידי... יוצאת בחוסר חשק ושברון לב ענק, סוריקטה סיזיפוס 07:04

08/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בוקר .....כואב.....סליחה.....הגב...התחתון ..שלי תפוס מיום שישי בבוקר...לא יכולה לעמוד.....בקושי רב לשבת....אפילו לשכב ....כואב ברמות .....ולקחתי כבר את כל סוגי הכדורים החזקים שיש לי בבית...ויש לי מספיק סוגים...ומרחתי כבר גם מישחות משכחות.....ונראה שרק הזמן יעשה את שלו.....בוקר טוב ומוצלח יותר משלי.... אוהבת.... חטולית

08/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בקושי הצלחתח לישון שעתיים...והודעתי כבר לכלתי שלא אוכל לאסוף היום את נכדתי המיוחדת היום....אאוצ'....

08/07/2018 | מאת: אביב

חם זה ברור אבל יקרה גם לילדים לא טוב להיות הרבה בחוץ .......אני לא הייתי נותנת מעבר לתשע וחצי להיות איתם בחוץ בכנות .. כשהם היו קטנים זה השעות והערב .... יש הרבה אפשרויות בתוך הבית .....וכן לא פשוט ....ליבי איתך .....חיבוק לתיקון הלב ❤💙💜💛💚

תוליטוש אוואץ כן גב זה ממש לא כייף.........חיבוק עוטף ברכות .....אם ימשיך תעשי זריקה .....ובנתיים תנוחי

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

אנחנו בקניון ממוזג. לא בחוץ חוץ. ובכל זאת התרחק יעד הבסיס. הלוך וחזור ברגל (עצמי לבד) עם הפקלאות. סוריקטה 09:45.

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

ואין אפשרות בבית. שני בתים שונים. אין סידורי שינה לשניים. עגלה לא נכנסת במעלית. הורים עובדים מהבית. סוריקטה. 09:48.

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

ואגב, דיברתי עם הסבתא על הבעייה. דרך הסבתא זה עבר יפה מאד ונקווה שמה שמטריד אותי מאד יסודר. סוריקטה 09:55. וסליחה שיום ראשון בבוקר עצבני. זה יעבור.

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

סליחה, אביב ממי, באת בטוב ומה עשינו... סוריקטה 10:27

08/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב...באסה שההורים עובדים מהבית....כאלו להיות תחת זכוכית מגדלת כל הזמן...טוב שיש לאן "לברוח" עם הקטנים...מקום ממוזג יכול להרגיע גם אותם וגם אותך....הצטיידת במזון ושתיה ??, שלא תתיבשי חלילה....מעמין שם ? יש מה לראות ולהנות ? מתוקה שלי מקווה שהיום יעבור לך בקלות...😥😥למרות שתאומים אף פעם לא קל...❤ ...חטולית

08/07/2018 | מאת: אביב

סוריקטה אהובה אני בעבודה ולא יכולה לכתוב ------- אבל הכל בטוב ובאת הכי נכון שאפשר .....אוהבת נדבר

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם אני בעבודה. התאוששתי קצת מהמרמור של תחילת שבוע. סוריקטה 13:14. וחטוליתוש - זו לא הזכוכית מגדלת, באמת יותר נוח לכל הצדדים שנפנה מקום. גם מבחינתי זה בסדר (לפחות עד יולי אוגוסט).

סויריקטה ממי אין לי. מילים---☆קניון זה ממש לא מקום לילדים קטנים-----ושתי משפחות ----מורכב משהו ----אבל מחזיקה לך תקווה ----שאולי משהו ישתנה ----ובנתיים הרבה קרח ... 😊☺

08/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי. מאד מאד מקובל ספיציפית לפחות במקום הזה אנשים עם תינוקות ואפילו ממש ממש קטנים. סוריקטה.

09/07/2018 | מאת: אביב

אני חיה בתוך העם והקידמה 😢😢😢ועדין ......דעתי שונה 💜💛

09/07/2018 | מאת: סוריקטה

זה המרחב הממוזג האפשרי היחיד בנסיבות הקיימות. אנחנו יוצאים לפרקי זמן קצרים להשתולל בחוץ (המוצל, עם תנועת אוויר והקרוב) וחוזרים. עד לא מזמן היינו מטיילים במרחבים. אבל עכשיו עיצומו של קיץ... סוריקטה

19:25 זה פשוט, הורים לוקחים מטפלת -----ופשוט לא נתפש ----שהכי מדוייק בגלאים כאלה זה המרחב הביתי ---והם מונעים אותו מהילדים ומצפים שהמטפלת תסתובב איתם שעות בחוץ .....לא נתפש .....ועכשיו מבינה אותך יותר .חיבוק ענק

הי במבי יקרה, - - - - - - - - - כתבתי הודעה אצל אודי שהזכירה גם אותך, אבל התפספסה וכנראה תעלה רק בשבוע הבא. - - - - - - - - - אני חושבת על פרידות ועל פתאומיות. אז חשבתי לי על המילה באנגלית leave שדומה בצליל ל - עלה. ונזכרת בעלים ששמת בתיבת הדואר. דווקא המחשבה שלי הייתה פחות בכיוון ה'אלים', אלא בכיוון שמע מילת הפרידה באנגלית. - - - - - - - - - שלך, סוריקטה

ואני קצת כותבת לעצמי, אבל שוב נזכרתי במילותייך במבי, על הגעגוע ל - - לא נודע. גם אני מרגישה כך עכשיו, ולא יודעת על מה מדובר. לא רואה שזו אמא, לא רואה שזה המטפל, לא רואה שזה המטפל כאמא. לא ברור. סוריקטה

06/07/2018 | מאת: אביב

לא לעצמך אני קוראת ולא התערבתי כי זה לבמבי .------- והכי ברור הגעגוע ....... זה לא פשוט חופש כזה ארוך -----גם אם יש הרבה שנים יחד

06/07/2018 | מאת: .במבי פצוע..

מתוקה....... כשאני נזכרת עכשיו בתיבת המכתבים של אמא צביה שמילאתי בעלים ..אני מחייכת.. כן..יש בזה משהו ממה שאת מציינת.... יש בזה גם סוג של אלימות ילדית ..חוסר אונים של ילד קטן שעושה משהו שבאיזשהו אופן הוא גם מצחיק... את זה אני יכולה לומר היום,לא אז בחוויית האין ומתארת לעצמי שאם /כש אמא צביה תיסע שוב, הקטע הזה בכלל לא יגרום לי לחיוך אלא לכאב מאוד גדול על ההיעדר..החסר..האין.. ...ייתכן שנזכרת דווקא עכשיו בעלים בתיבה וברגש הגעגוע הזה ל.... ??????? בגלל שרופא הנפש שלך בחופשה ארוכה ואת עכשיו בחסר הענקי הזה ... ???? ייתכן ואני טועה... אגב, הגעגועים הללו שאני מדברת עליהם ,למעשה זה יותר כמיהה...כמיהה כזו..כמיהה כזו שאין לה שם,אין לה צורה, אין לה דמות....כן יש כזו צביטה בבטן..צביטה עמוקה של כאב כזה של... ????? אתה מרגיש את זה חזק כשאתה עומד על חוף הים ,לבד, בזמן השקיעה,מביט בגלים,בשקיעה,מריח את הריח המלוח החריף של המים...עומד.....ומרגיש פתאום את הצביטה הזו בבטן...מרגיש את הכמיהה הזו ל....???????? למשהו.....משהו.....משהו... מתוקה, אני מחבקת אותך... אוהבת אותך ומאחלת לך ולכולן שבת טובה,נעימה ומלטפת

16.20.....לפעמים לא צריך להסביר...לפעמים סתם געגוע יכול להיות ל....הרגשה טובה ....למחשבה שמעלה רגש נעים...ולפעמים סתם תחושה לא מוסברת....שמסתירה משהו לא ברור....הכל טוב...מותר...את הכי שפויה שבעולם....😁😁😝🤪🤯😻😻....הכל טוב והכל בהמון אהבה...חטולית

06/07/2018 | מאת: אביב

למי שכאן ... ............ מקווה שישנתם קצת .......שולחת חיבוק לסופ"ש רגוע שקט ונעים .

06/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, כדורי השינה עובדים פחות טוב ביומיים האחרונים, להרגשתי, ובכל זאת, איכשהו השתדלתי לנוח. - - - - - - - אני הולכת לבית חולים לטפל קצת בקשיש המוזנח ההוא, שכנראה כבר לא יחזור להיות שכן, אבל אמשיך לקרוא לו כך. לבי נכמר. - - - - - - - - שיהיה רגוע ככל הניתן. - - - - - סוריקטה

כבוד לך סוריקטה , וכן זקנה דבר לא פשוט ועצוב והוא עדין שכן גם אם לא גר בשכונה יותר.

06/07/2018 | מאת: סוריקטה

וטיפלתי באיש מוזנח. הוא הלך לישון בחיוך. הרגיש ראוי ושאוהבים אותו ומכבדים. - - - - - - סוריקטה

06/07/2018 | מאת: אביב

שתיזכי להרבה טוב כי מגיע לך

06/07/2018 | מאת: חטוליתוש

עשית מעשה של אצילות יקרתי..מה שבהחלט מאפיין אותך....את אדם נפלא סוריקטה...ויש אנשים נבזיים בחיים שלא מכירים אותך...והם מפסידים.....ולמרות שהקשר שלנו רק ויטואלי...אני מרגישה שזכיתי להכיר אותך...פשןט אוהבת וזהו....😘 בהמון אהבה...חטולית

06/07/2018 | מאת: אביב

בהמשך לאתמול-----הצבת גבולות לאנשי כוח-----כלומר מעביד ,או כל בר סמכות---זה אחד הדברים הקשים ביותר.----השבוע בדיוק קראתי משהו----שמסביר איך אנחנו אומרות דברים-----מצד אחד מציבות גבול ומצד שני שומרות על הסוד (דפוסי הסתרה )-----וכך זה נשמע כאילו ,אנחנו מסכימות . ----------שנים אחת הבעיות שלי להיות אסרטיבית. ----כשאני אסרטיבית זה נשמע תקיף ולא נעים. ----אבל אפשר להתאמן על הדברים. -----עצוב לשמוע שגם בעבודה הזו יש הרעת תנאים -----מה יש לך להפסיד ----תתאמני על הצבת הגבול----גם ככה אני מבינה שזאת עבודה שעומדת להסתיים. ואולי עכשיו הכל נחווה לך גדול מידי ,את לא מאוזנת תקופה ,והמטפל איננו לזמן ארוך ....אולי עדיף לספוג את הקושי .....אני לא יודעת אהובה כי לא יודעת את הפרטים . לעיתים אנחנו עושות פיל מעכבר . ---------את זוכרת את העלבון שלי מהרופא,היה מוצדק הכעס והכל -----אבל שנכחתי שם שוב ------ראיתי דברים אחרת -----התגמדו קצת -----אז תבדקי עם עצמך האם התחושה הזו לא באה ממקומות של חוסר איזון ...חיבוק אוהב לבוקר חדש.

06/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב - - - - - -- ראשית הסבר - המשפחות מקסימות ואנשים נהדרים. חשוב לזכור. והם גם באים ממקצועות שבדרך זו או אחרת קשורים לנפש (אם כי לא בטוח שזה אומר הרבה). - - - - - - לא, הם לא התכוונו לעשות רע. הם גם לא יהירים. והם כן מעריכים ומתוקים. באמת. - - - - - - - - - - הרעת התנאים קשורה לשינויים גיאוגרפיים ולשינויים בכלי העבודה שלי, למשל. וגם לכך שעונת השנה השתנתה ובאותו סידור זה פחות נוח ויש ליצור התאמות לא הכי כיפיות עבורי. הרוב בראש שלי. - - - - - - - - - - דפוסי הסתרה זה נכון. אני יודעת להיות אסרטיבית בקשור לגידול תינוקות. זה עובד מצוין והם גם מאד מעריכים ואולי לכן גם אוהבים. - - - - - - - - יש מצב שזה פיל מעכבר. - - - - - - - - - וכן, אני מתכוונת לספוג את הקושי. חבל לי לקלקל. מערכת היחסים מאד מאד טובה בינננו. - - - - - - - - - חוסר איזון - ביטוי שמתאים לרוח התקופה. - - - - - - - - - כנראה יש קטע עם כל מיני פרידות. רשמתי בפורום של אודי, אבל התפספסתי בזמנים וההודעה כנראה תופיע רק בשבוע הבא. - - - - - - - סוריקטה

06/07/2018 | מאת: אביב

השעון הזה ....... והפסקאות האלה מטריפות את דעתי...... אבל לומדת להסתדר איתם ..... אני שמחה שבגדול כן טוב לך איתם ..... וכמו בכל מקום עבודה , יש לפעמים שצריך לספוג ....ובכל זאת ן אפשר גם לדבר , רק שאני למדתי שכדאי קודם להרגע , ואז לבחון טוב טוב ומעניים בריאות .....ורק אחר כך לדבר :)................ וכן אודי נכנס מוקדם אתמול .....ודווקא אהבתי את זה בשבילו ...

06/07/2018 | מאת: סוריקטה

גם אני אהבתי את הכניסה המוקדמת. יצא לי לראות את פרידת סופשבוע לפני שכיביתי את המכונה. - - - - - - - סוריקטה

06/07/2018 | מאת: אביב

מעניים בריאות - הכוונה הייתה למאיפה באות ......וואוו הטכנולוגיה שמחליטה עבורי מה לכתוב

05/07/2018 | מאת: חטוליתוש

כבר כמעט חודש שאני מקוררת...משתעלת...מכייחת.....חום עולה ויורד.....יצאו לי פצעונים על השפתיים....היום שוב הייתי אצל הרופא...שלח אותי לצילום ראות....אין דלקת ראות....אבל יש ברוכיט ספסטית.....שוב שני סוגי אנטיביוטיקה.....ועוד תרופות.....וזה לא נגמר...גם השיעול....מרגישה רעעע...הכל כואב כאלו חבטו בי עם מחבט שטיחים ( של פעם ).....אין כוח לסבל הזה...ושוב שבת בדלת....ושוב צריך לבשל...אני מכינה דברים יותר קלים הפעם...ועדיין צריך לעמוד ולבשל.....גם כשחולה.....

05/07/2018 | מאת: סוריקטה

חטולית, אומר לך משהו שהייתי צריכה לומר גם לעצמי. מנוחה עד הסוף, לא חלקית, ולא כל שכן חלקית מידי. להגיד זה קל...           § הצחקת אותי עם החובט שטיחים. חושבת שמוכרים כאלה גם היום, עשוי קש כזה. בואי נהפוך אותו לגיטרה 🎸 שלך, סוריקטה 20:35

05/07/2018 | מאת: אביב

החובט הזה.....😈😈😈😈😈מזכיר לי את האיש הזה שהיה אבי 😢😢😢----------''---------ולשתיכן אכן כן חופש מנוחה מוחלט ------וזה אפשרי זה תלוי בכן ואיך תעמידו את זה . תאמינו לי מניסיון.

06/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שאת אהבתי..🧚‍♂️👍👍👍😀😀😀 אהבתי את הגיטרה....וכן השבת אצלי תמיד זה רק מנוחה...תןדה לך יפה שלי.,...בהמון אהבה...😀😀😻😻ושבת שלום

05/07/2018 | מאת: אביב 22

בוקר ...הגבתי לך אצל אודי למטה שם בהנאה ...... @@@@@@@ אני משתגעת מהשירשורים @@@@@ומהאין רווח 😘😙

05/07/2018 | מאת: סוריקטה

היה מאמי שלי,          § כמה טוב לשמוע ממך בבוקר. 06:23 אצלי.         § אחפש את התגובה. שוב לא הצלחתי לישון הלילה. הנה עוד דבר שמקלקל. שלך,       § סוריקטה

05/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי שוב אביב, 06:32. זוכרת שראיתי אתמול את מה שכתבת לי בעץ ההנאה. יכול להיות שכבר הגבתי. שלך, סוריקטה

05/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, גמני סובלת מהרעת התנאים כאן. כן, זה באמת. ועצוב. :-( 07:30

05/07/2018 | מאת: חטוליתוש

בלילות...אוףףף...לא יודעת מה עוד לעשות....כבר הגדלתי את המינון של כדור השינה....וכן הרופא מודי לענין...ועדיין.....כל כך עייפה שאין לי חשק אפילו לקום ולעבוד.....לא יודעת למה לא נרדמת....מצטערת לשמוע שאת סובלת מהרעת תנאים.......בנות הגבתי שם לכל ההודעות שלכן.....עם כל אהבתי לכן....15.15.....אולי אשכב לנוח.....בהמון אהבה...חטולית....😴😴😻😻

יום עמוס ומטורף וסוריקטה קראתי אותך גם שם @@@@יש לי הרבה מה חכתוב לך ,אבל מחכה לאורחים ....אז אחר כך וכנראה כאן ותיראי את זה אולי מחר .@@@@@רק שתדעי שאוהבת אותך וחושבת עלייך המון

03/07/2018 | מאת: אביב

עוד ארוכה הדרך הבייתה אבל אדמה עשיתי את זה גאה בעצמי ממש

03/07/2018 | מאת: סוריקטה

וואו! אביב! כמה כוח. תבורכי על התעוזה. אני עוד לא שם. מה זה מפחיד. את מרגשת. שלך, סוריקטה 13:53

03/07/2018 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי....לרגע לא חשבתי שלא תוכלי.....נהדרת שאת....כל הכבוד !!!.....תהי גאה בעצמך כי יש על מה....אוהבה...15.30....במקום למעלה....ח ח ח ח 😂🤣😂🤣 בהמןן אהבה.....מיאווווו

03/07/2018 | מאת: אביב

תודה המון אומץ והצלחתי בלי שהגוף התפרק .....

04/07/2018 | מאת: סוריקטה

07:00        04/07/02018       וואו, אביב. איזו פסגה! 💖 שלך, סוריקטה

04/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מהממת....שיהיה אחלה יום טןב לכולנו....יום קל ושמח....בהמון אהבה....חטולית

04/07/2018 | מאת: אביב 22

וכתבתי על זה שם ...................עניין הגוף הוא באמת הישג , וגם הפיצול מתחילה להבין על מה את מדברת כל הזמן שהגלים קצרים ומרגיש יותר שלם עכשיו הפרוייקט זה הגוף .......אבל ממש כי אני חייבת את זה לעצמי אחרת אהייה זקנה ממש תלוייה באחרים . ותדעי לך שאת המודל שלי לעניין הגוף אוהבת חיבוק 10:55

חטוליתוש , אוהבת המון יום נפלא באמת , חיבוק 11:00

04/07/2018 | מאת: חטוליתוש

אביבית מתוקה שלי.....את 10... עם כל המאמצים שאת עושה... ואני הכי גאה בך בעולם...בהמון אהבה ....חטולית😊🤩😍😻😻

04/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב, התכוונת אליי בעניין הגוף? מנסה איכשהו לשמור עליו בחמש השנים האחרונות. סוג של אנטי אייג'ינג. ויש הרס שחל, ויש גם שנים שמראות את אותותיהן. בתכל'ס יש מצב שהתחזקתי בגוף באופן מסוים עם הגיל. אולי. שלך, סוריקטה 17:59

04/07/2018 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי....ברור שהגוף לא נשאר כמו בגיל 18...לצורך ההשוואה.....גם לאנשים שעןסקים בספורט....יש קימוטי עור... ועוד בכל מיני מקומות בגוף מטבע הדברים.....הגוף חייב להזדקן....הוא לא אלמותי....וזה שאת מחזקת אותו...רק גורם לתחזוקה יותר מעולה....מה שיחזיק אותך עוד המון שנים טובות על הרגליים.....שזה בכלל לא דבר ברור או מובן מאיליו....כל הכבוד לך יפה שלי....מעריצה את מה שאת מצליחה לעשות...בהמון אהבה...🤠😻😻חטולית

04/07/2018 | מאת: אביב

מטורף השירשור הזה○○○○○○○○○ והרווחים□□□□□□ אני מתחרפנת ♡♡♡♡♡♡♡אז כן את דוגמא עבורי שזה אפשרי □□□□חייבת בתור התחלה לרדת 30 קילו ○○○○○ואחר כך נראה אלהה........

05/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב חמודה. שלושים קילו זה אפשרי. אפילו בגילנו. אני חושבת שצריך להיות מאד הדרגתי, גם כדי שהגוף, ובעיקר הנפש יקבלו את זה. ומן הסתם השימור הוא המסובך. וגם הקבלה של מה שניזוק כבר. ולכן, גם חשובה הירידה המדודה והמוקפדת. זה משהו שרצוי, לדעתי, לזרום עם איך שאת בכל רגע נתון. בכלל בכלל בכלל לא פשוט. להיפרד ממשקלם של אירועי עבר נוראיים. שלך, סוריקטה

02/07/2018 | מאת: אביב

אודי , השאיר סימנים אז מנסה כי משתגעת מהגוש הדביק הזה. 😊

02/07/2018 | מאת: אביב

וזה לא עבד מקש הרווח .....חשבתי איך אודי מצליח לעשות פסקאות

03/07/2018 | מאת: סוריקטה

03/07/2018  05:57         כנראה שרק אנחנו, המשתתפים, זכינו לביטול ההתייחסות לפסקאות. מקווה שלא הלך כל הDATA BASE ובוטלו כל המרווחים בין פסקאות שלנו בכל הודעות העבר. אותי זה הכי מטריד.           § חשבתי איך לקפוץ פסקה, וניסיתי למצוא מספר Ascii לתו, שזהה מבחינה חזותית ל CR, אבל שונה בזיהוי. לא מצאתי. ולא משנה אם לא הבנתם. לרווח כן מכירה ובזה אני משתמשת.          בוקר אור.       סוריקטה

03/07/2018 | מאת: אביב

ושיהיה יום טוב ...... מחכה לי יום בעננים .. מרגישה את הלחץ מגיע שונאת מקומות הומי אדם.......ובלילה חלמתי על הילדה שאני ......מוזר ושגרה....

03/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי אביב        06:30      רק חיבוק לבוקר. שמרי על עצמך. ואנחנו כאן. סוריקטה

03/07/2018 | מאת: אביב

זה רעיון עניין השעה 09:28 כמעט כמו אצלך ...... וחיבוק חזרה ❤💙💜💛💚

03/07/2018 | מאת: סוריקטה

המוני חיבוקים גם לך אביב יקרה. ברוכה תהיי. 09:57 💙💚💛🧡💜

03/07/2018 | מאת: חטוליתוש

מה שלומכן בנות.......מקווה שאתן מרגישות בטוב.....ואם כבר חזרת אביב.....אז ברוכה השבה ..השווה.....וסוריקטה...מקווה ...שגם את בקו הבריאות.....ואם יש עוד מי.....כאן.....אז אחלה בוקר ....עייפה טיכו אחרי שני לילות כמעט ללא שינה......בהמון אהבה...חטולית

03/07/2018 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, 10:56 הורדתי הילוך ואני בסדר. ואנחנו ננצח! סוריקטה