פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8313 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
09/07/2020 | 14:38 | מאת: מתמודדת

היי נראה שעליתי על הגל ליום וחצי. כעת שוב עלה טריגר ומתקשה לנשום... רגילה למקום ההורס שבי.. מתקשה להשאר במקום. אתן פחות כאן.. או לא יצא לכן לקרא.. או לא חשוב הכל בסדר........ רק שמתקשה לנשום. התקף שיחלוף...

07/07/2020 | 09:26 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכל מי שנמצאת פה.. מאוד מאוד מאוד דואגת לאודי... קשה לי לכתוב... הקורונה חיסלה אצלי כל טיפת רצף שאולי התחילה להווצר אצלי אודי.... ??????

07/07/2020 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

לדעתי אין מה לדאוג אצל אודי יתכן ולא נכנסו הודעות ולכן לא כתב כלום למעשה גם לא סגר אך כבר קרו מקרים בעבר אם אני לא טועה ויש מצב שכבר מחר על הבוקר באם נכנסו הודעות שלא עלו נראה אותן מחר אולי באג כלשהו מנע מהמערכת להעלות הודעות אולי כדאי גם לבדוק אצל הצוות של דוקטורס באם היתה תקלה כלשהי כך אפשר יהיה לדעת בוודאות שהכל בסדר אצלו חיבוק מרגיע חטולית

07/07/2020 | 15:58 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית יקרה ! וואוו.. הקטע שאני דואגת זה במובן הבריאותי של אודי.. 'רואה סרטים 'בראש... קורונה... תאונה... לא יודעת... ממש ממש דואגת לאודי... אני כל יום בפורום.. כן..לא כותבת.. עייפה.. מבולבלת,, אני יודעת שקרה לי משהו עם כל הקורונה ואמא צביה... אבל אודי מחזיק אותי .. כל יום אני נכנסת לפורום ו'העולם כזה קיים'.. משהו מרגיע.. שלא הכל משובש.. ופתאום... בלי התרה, ללא שום הודעה מוקדמת ומכינה.. כך.. מיום חמישי בלילה... זהו... מצאתי את עצמי מחפשת דרך גוגל .. הקלדתי את השם שלו.. חיפשתי סימנים.. משהו... כל כך מקווה שהוא בסדר.. כל כך מקווה שאודי בקו הבראות .. מנסה לגרש את ה'סרטים ' הרעים מהראש.. תודה לך מתוקה !!! שלך, במבי

07/07/2020 | 21:06 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי כנסי לצוות דוקטורס השארתי שם הודעה שנענתה את מוזמנת לקרא בשמחה

היי במבי יקרה וחטולית... מבינה את הדאגה...חושבת שכנראה לא כתבו הודעות או שעסוק...כבר היו מקרים שכמוך דאגתי ואז הוא הופיע מרגיע. נחכה למחר. כתבי לו הודעה גם בפורום ונראה. והייתי שמחה לשמוע מה איתך..שתכנסי קצת ותכתבי. מתגעגעת

08/07/2020 | 06:40 | מאת: מתמודדת

היי במבי.. כיף לראות אותך. חיבוק יקירה שלי!!! ראיתי שאת מזוהה עם ה"רצף" יכולה להסביר לי קצת יותר על זה? מה הכוונה? אודי הגיב על כך גם לחטולית. לא ככ מבינה מה הכוונה במילה רצף... אגו??? אולי זה לא בדיוק את הכתובת לשאלות האלו.. ואולי מכביד?? אז דלגי. תודה וחיבוק

08/07/2020 | 12:35 | מאת: .במבי פצוע..

הי לכן יקרות !!! חתולית, מיכלי, מתמודדת ( את א.. מהפורום של אודי ?) תודה גדולה לך חתולית על ההפנייה לפורום של דוקטורס... נרגעתי הבוקר כשאודי היה בפורום .. ממש אנחת רווחה... מיכלי מתוקה.. כתבתי בפורום של אודי.. וקראתי את ההתרחשויות ששיתפת בכל התקופה המטורפת הזו... מתגעגעת ... ומתמודדת.. (את א' מהפורום של אודי, נכון ?) כשאני מדברת על רצף, הכוונה שלי ,פשוטו כמשמעו-רצף.. עד כמה שידוע לי, כשתינוק נולד, החוויה שהוא זקוק לה (בין חוויות נוספות) זו חוויית המשכיות..רצף.. כשלתינוק לא מתאפשרת החוויה הזו , כשהוא חווה קטיעות ברצף, קיימת איזו שבירות כזו גם בהמשך החיים (עד לתיקון שאולי מתאפשר באמצעות טיפול) אני מניחה שכתינוקת לא הופנמה אצלי חוויית הרצף היות וכל דבר קטן שקשור לקטיעת רצף, לשינוי גורם לי לטלטלה מטורפת.. אולי זה האישיו הגדול של חיי (שלזה נוספו אירועים שונים ומשונים כדוגמת הפגיעה מאחי הגדול..) הרצף של החוויה הכללית שלי לא מגובשת.. בכל אופן, הרצף של הפגישות עם אמא צביה גורם לאיזה משהו להווצר..איזו תחושת רצף.. כך גם הפורום של אודי עם הידיעה שבשלישי וחמישי אני קוראת את ההודעה ה'סוגרת' -העוטפת שלו.. הקורונה עם כל השינויים שהתחוללו במציאות החיצונית ,קטעו אצלי את הרצף והגבתי לזה לא קל... לאט לאט אני מתחילה לחזור לאיזו טיפונת חוויה של רצף (ריצפה)... המושג אגו , לפי פרויד זה חלק מהנפש שמתהווה מהסתמי (איד) סביב גיל שנתיים כשהמציאות החיצונית באמצעות ההורים מתחילים את העיסוק בניקיון (עשיית צרכים בסיר) האגו הוא שמתווך בין האיד -שפועל לפי עקרון העונג ( מה שבא לי לעשות) למציאות החיצונית (מה צריך לעשות) ובהמשך גם מתווך בין המציאות החיצונית לאני העליון (סופר אגו) שמתהווה סביב גיל חמש עם הפנטזיות האדיפליות.. הסופר אגו הוא ה'אני המופנם שלנו את דמויות הסמכות שלנו: הערכים ,האיסורים וכו'.. האגו פועל במס' דרכים בכדי להצליח במשימותיו.. בין השאר דרך מנגנוני ההגנה שלנו... ח'תכת נאום... מקווה שעניתי על משהו ממה ששאלת.. בכל אופן, המושגים של אגו ורצף מאוד שונים.. ושוב, תודה ענקית לכן יקרות, חתולית !!,מיכלי!ומתמודדת ! שלכן, במבי.

08/07/2020 | 14:13 | מאת: מתמודדת

היי במבי. בהחלט ענית!!!! וואו.. זה מתחבר למה שהמטפלת אמרה לי ואומרת כבר המון זמן שכנראה נפגעתי בגיל יותר צעיר. אני לא חושבת כך לא זוכרת את זה אבל התגובות שלי לפגיעה שאני כן זוכרת את חלקה. והשיכחה של העבר מקום הילדות שלי נראה מעוך ושכחתי מלא פרטים שאנשים זוכרים עליי ומספרים לי אך אני לא זוכרת כלום. וכן היום... מתמודדת מול חלקים שונים שכל אחד חושב מנוגד.. מצד אחד כך מצד שני בדיוק להיפך. הצרכים שלי כיום בחיבוק (ולא אמשיך להוסיף כי אני רק מעכלת מתחילה לפחות להבין מה קורה איתי.. ) מתעצמים ומשתוללים.... זה מתבטא חיצונית ונפשית. מצד אחד אני נראית מבינה ושולטת ומתפקדת מדהים אך מנגד הצרכים כפי שאמרתי.. משתוללים ומטביעים אותי.. אתמול הייתה קריסה. רציתי אותה כי לא הצלחתי להרגע מהמערבולת. אז הלכתי לאלכוהול עד האנגאוור... רק כשהקאתי את נשמתי. והרגשתי שהגעתי למטה.. הצלחתי מעט להתרומם. אז עוד לא יודעת כלום. רק שאני חייבת עזרה!! המטפלת הפנתה אותי גם לפסיכיאטרית. זה עוד שבוע וחצי. אמרתי לה איך אעבור את היומיום. הייתי נואשת עד שלא היה אכפת לי להתאשפז. מנגד הקולות האחרים אמרו שזה דרך אל חזור ואני אמא וכמו שאני התמודדתי עד עכשיו. אחזור לעצמי. והפיתרון להרגע היה לאפשר את הירידה מטה מטה.... לאלכוהול. לגבי שאלתך אם זו אני מהפורום של אודי.. לא. הציעו לי ללכת לשם כי עברתן לשם... אך היה קשה לי לנסות מחדש. העדפתי לחזור למוכר. הייתי פה בזמן שאידה הייתה. זוכרת? לפני כמה ימים נכנסתי לקרא מעט על did עניין אותי אם זה יכול להיות מה שגורם לי להשתולל ככה.. אם זה הגורם. עדיין לא יודעת. אחכה לפגישה עם המטפלת... מה הכוונה אמא צביה? ונורא לא פשוט לקרא את הרצף שלך.. את הפגיעה מאחיך וההתמודדות מול הקורונה שעשתה בלבול מחדש... תודה לך. אקרא את ההסבר שלך שוב.... מתמודדת

08/07/2020 | 16:55 | מאת: חטוליתוש

היי במבי שמחתי מאוד לראות אותך אצל אודי כבר על הבוקר :)) קראתי כאן ( גם שם) בשקיקה כמו תמיד רק שכאן למדתי דברים על מה ששאלתי שם את אודי כן אינו יכול לתת תשובה כזו לכל מי ששואל לגמרי ברור לי אשאל אותך כאן מפני שכבר סיפרת על אחיך האם זה חייב להיות רק בן משפחה כזה..אב..אח..אחות..כדי שתהינה תגובות הרצף עליהן דיברת או שיכול להיות גם גורם נוסף בן משפחה מדרגה שניה כמו בן דוד גם בגילאים הצעירים?? אשמח אם תוכלי לכתוב בכמה מילים בלי להכביד עליך ו..שמחתי לעזור באם באמת קראת ועזר לך חטולית

08/07/2020 | 21:23 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית מתוקה ! מה שידוע לי לגבי רצף ופגיעה פזית,מינית,נפשית. כשמתרחשת טראומה הרצף נקטע, ככל שמתרחשות טראומות רבות יותר כך הרצף קטוע יותר.. והחוויה היא של התערערות ועוד מיני 'מטעמים'... מקווה שאני מצליחה לכתוב באופן ברור ..איכשהו מרגיש לי שאני לא צלולה עכשיו.. חיבוק חתולית ושוב תודה על אתמול.. הרגשתי ממך תמיכה :) במבי

אני לא חושבת שזה כזה מבלבל... כולנו מתנהגים שונה בין אנשים שונים. וזה כ"כ אופייני לדיכאונות וחרדות..כלפי חוץ מתנהגים רגיל כי חייבים לשמור על הסביבה שלנו והכל צריך לתפקד בתור אמא...כלפי פנים אפשר להרגיש מאוד רעעעע וכאוס.. מוכר לי מאוד המקום הזה. הוא לא חריג. עצם זה שאת מודעת לכך זה הופך את זה להכי נורמאלי שיש!! הבעייתי יותר זה כשלא מודעים. או חלילה שיש מחלת נפש של " פיצול אשיות" שאישיות אחת לא מודעת לשנייה. אני חושבת שאת פשוט כואבת מאוד ומסתירה את הכאב הזה מהסביבה. הפתרון הוא למצוא מישהוא שאת כן סומכת עליו, כרגע הכי נכון לך זה בטיפול, ספרי על הפגיעה בעצמך! על החתכים....לפני שכבר לא תוכלי לסבול יותר חלילה. קחי אחריות ואומץ!!! אני עשיתי כך עכשיו על האכילה המופרעת שלי למרות הבושה. סיפרתי לה...בפגישה האחרונה בכיתי את נשמתי.. והיא ראתה והבינה ויזמה שנפגש שוב....זה חשוב ביותר יקירתי. לרווחה הנפשית שלך!!!!

אגב הפגיעה העצמית היא כדי לרכך את הכאב הנפשי..אולי לא להרגיש אותו אפילו.. אבל זה לא באמת!! זה לא יעיל יותר! אזרי אומץ ושתפי! את חשובה!

02/07/2020 | 09:53 | מאת: מתמודדת

מיכלוש.... מאמינה שאת צודקת.... ראיתי שלא הצלחתי לומר לה... אז רשמתי לה מיד בסיום השיחה כי היא עדיין לא חזרה למפגש כן... רשמתי לה.. היא טוענת שיתכן ומה שזה אומר שנפגעתי בגיל צעיר יותר ממה שאני כן זוכרת... היה עוד משהו שם... וזה בועט היום... צועק... לא יודעת.. לא נראה לי. אבל בכל אופן.. החוויות העכשוויות קשות. נורא. תודה לך על תגובתך המבינה ומכילה גאה בך ששיתפת והצלחת לפרוק גם בכי... גאה בך שאת מאפשרת מפגש נוסף. לומדת לחבק ולהקשיב לכאב שמבטאת האכילה כעת... מחבקת.

02/07/2020 | 21:35 | מאת: חטוליתוש

מצטערת אין לי מילים עייפתי מהכל ליל מנוחה לכן אני

אפשר רק לחבק אותך?? זה בסדר.. לא תמיד חייב למצוא מילים... .אני כאן איתך שותקת...

חיבוק תמיד מתקבל בברכה נשמה פשוט אחרי שחזרתי ממרפאת כאב באיכילוב אני גמורה ממש נשארתי בלי טיפת כוח..מוח.. מעכשיו שוב מרתון חדש של ריצות ובדיקות ממרפאת כאב הגעתי לתשישות כוללת ובכלל לא דובר על החומר המרגיע אלה רק על עוד ועוד עוד בדיקות זה לא ניגמר הייתי אמורה להגיע הבוקר לקופת חולים עם כל הטפסים כדי להוציא טופסי 17 מי בכלל יכל לקום מהמיטה אחרי שבקושי נרדמתי רק ב6 בבוקר אולי מחר אם ירצה השם ומיכלי מאמי את נהדרת וחזקה מקסימה כל הכבוד לך מתמודדת שלי לא יודעת מה לומר לך לאחר מילותיה האחרונות של המטפלת שלך ..הלוואי ורק תהי בסדר מכל בחינה אפשרית שהכל יעבור לך בקלות עם טיפול נאות ורק טוב בחיים האלה כי מגיע לך מהמטפלת שלי לא שמעתי כבר שבועיים ...מילא ..כנראה שכך צריך לא ממש אכפת לי מרגישה אפטיה כזו לכל מה שקורה סביבי אולי מעייפות איתכן בנות אוהבת מייאוו עייפית נורא

חטוליתוש ראשית.. אל תטרחי מידיי.. זה גם מעייף.. תודה שאת מנסה לחשוב איך לעזור.. מה לומר.. ולהבין יותר.. ואף לנסח את השאלה שנשמעת קשה ומגוחכת. לשם שינוי.. נכנסתי לאודי. אקרא על כך באינטרנט. אנסה לראות אם זה מתחבר אליי... איכשהו.. בכל אופן, מקווה לטוב. לא אוסיף לך בלבול של מילים.. מחשבות וכל מה שעובר עליי.. לא נורא. אהיה קצת לבד... לגבייך.. נורא זה להרגיש שהכאב קיים ואין לו עזרה תרופת פלא אחרי כל הנסיונות הבדיקות וכו' שאת רצה לעשות ולהביא ממצאים. מקווה שזה יחלוף. ועוד רגע יתנו לך לכאב הקלה. רפואה. לגבי המטפלת.. אם את מרגישה שזה טוב לך אז אולי היית צריכה זאת. עד עכשיו. כי אם ציינת זאת. גם אם את אפתית, נראה שהגיע הזמן ליזום שיחה אליה... מחבקת את החטולית מיאוו לילה טוב מתמודדת

07/07/2020 | 21:24 | מאת: חטוליתוש

סליחה ותודה על ההבנה..מצטערת שאני כבר לא אני מאז שהתחלתי את התהליך עם מרפאת הכאב.. רק לחץ נפשי שלא רואה ממנו אור בקצה של כלום וכן היום היא התקשרה אלי המטפלת ..למען האמת בעיתוי לא רגיל.. שאלה למה אני קרירה אליה.. התחלתי רק לומר שאני כבר תקופה לא קצרה כפי שגם היא יודעת בבדיקות..וכן שלחתי לה הודעה עוד בשבוע שעבר שאני בדרך למרפאת כאב שלחה לי משהו כזה לא ברור נכון שלפני 3 שבועות בקושי דיברנו בגלל שסבלה מכאבי גרון סגרנו את השיחה כעבור כרבע שעה וזהו נגמר..עלי לנחש שהיא עדיין חולה או כל דבר אחר?? והיא באה אלי בטענות למה אני לא התקשרתי ..!! היא נשארה עדישה להודעה שלי ולא הגיבה עד היום ואני אמורה לדעת שהיא חולה?? לא עזר כלום מתוך כל מה שאמרתי בסוף התעצבנה וזרקה מותר למטפלת לצאת גם לחופשה..!! מי מונע מימך לצאת או לטוס או מה שבא לך רק שלחי הודעה ותודיעי.. גם השיחה הזו נגמרה בטונים צורמים מפני שניסתה להיתנצל ולא שמעה בכלל מה שדיברתי ונמאס לי כבר שהיא לוקחת אותי כמובן מאיליו ותמיד מתחשבת באיחורים שלה ..למרות ששולחת הודעה בטווח קצר..וגם בנסיונות שלה לכפות את הדעות שלה ..!! טוב זהו פחות או יותר ומה שהכי מעצבן זה שהיא אף פעם לא שוכחת להזכיר לי לדאוג לט.17..כי גם בשיחות און ליין ..צריך.. יחכה כבר לשבוע הבא..אם יאפשרו יציאות מהבית חטולית

08/07/2020 | 06:36 | מאת: מתמודדת

ואי לא נעים שכך... אולי פשוט לא התחברת אליה והטיפול הולך בעצלתיים בשל כך? האם יש מצב לבקש מטפלת אחרת? בלי ללכלך אותה תאמרי פשוט שניסיתן וזה לא ממש הולך ביניכן... אכן זה מקומם. גם אם את רוצה להבין אותה.. היא אמורה להיות עבורך... לא הבנתי את 2 השורות האחרונות אם תוכלי אשמח להבין אותך יותר. יום טוב בהצלחה

08/07/2020 | 07:59 | מאת: חטוליתוש

הקופת חולים מספק ט.17 בעבור הטיפולים במרכז בו היא מטפלת היא עצמאית ולכן צריכה לוודא שתקבל ט.17 לכל טיפול נראה כפי שאני חושדת שעדיין יד בידיה עוד טפסים שלא ניצלה אותם לשיחת און ליין כמו בתקופה האחרונה למרות שעל 15-20 דקות לא יודעת אם מחייבת גם..ט.טיפול ולכן בשבועיים שלא שוחחנו נשארו לה עדיין טפסים היא מודיעה לי שאבדוק במשרד בקופת חולים כמה חיובים ..כמה שיחות נוצלו ושאדאג לעוד טפסים.. אם לא הסברתי מה שהתכוונת כתבי לי שוב במדויק ואסביר חטולית

08/07/2020 | 14:17 | מאת: מתמודדת

הבנתי כעת טופס 17... וואי לא קל כל הזמן להשיג זאת. וגם לשמוע ממנה על דאגתה לכך.... ...יותר מאלייך?! מה אומרת על אפשרות לשאול אם אפשר להחליף מטפלת? וכן, בשבילך האם קל יותר לבקש מהקופח שישלחו באופן קבוע ט. 17? איתך

28/06/2020 | 22:52 | מאת: מתמודדת

מרגישה שאני אולי מכורה לכאב... חיי סבל מתמשך.. אולי יש לי זהויות שונות? רוצה לצאת מזה.. הולכת לטיפול באופן קבוע. מצד שני מכאיבה לעצמי. הרב עצמי. עכשוווי ועתידי.. הרס גוף הרס נפש. מה יהיה איתי????? האם זה משהו ידועויש לזה שם? שניתן לטיפול? או האם משהו דפוק איתי???? :/

29/06/2020 | 15:57 | מאת: חטוליתוש

נשמה לא נראה לי שקשור לזהויות נוספות לגבי הכאבה עצמית כן ידוע מאוד ומוכר מאוד מנסיון אישי את יייבת לספר לטפלת שלך על הפגיעות שלך בבשרך הדווי בכדי שתוכל לעזור לך בנושא הזה..חשוב מאוד לא פחות מכל נושא אחר שאת מעלה בשיחות עימה אטהבת אותך ילדתי מייאוו ותמיד איתך

29/06/2020 | 21:12 | מאת: מתמודדת

יצא לי לספר לה... אבל ככל שזה ממשיך . היא אומרת לי "די עם זה. תתחילי לעשות שינוי אם לא טוב לך" אז התנתקתי ממנה כבר שבוע וחצי.. מרגישה שקשה לשאת אותי... שמצפים ממני להפסיק. רואים את הכוחות והיכולות שלי בשעה שרע לי בנשמה.... אז... בורחת לחתכים.. לשעות עם שירים ואלכוהול... בגינה נידחת לבד עם עצמי.. לים... ועוד... משהו עובר עליי.. זה קשה. ואני לבד. רשמתי למטפלת שנאטמתי קצת. היא ענתה שממתינה לי בסבלנות ... לא רוצה את הסבלנות שלה.. צריכה אנשים כאן. עכשיו. מיאו שלי... תודה שאת כאן

30/06/2020 | 18:49 | מאת: מכל

אוי...יקרה שלנו. אל תפגעי בעצמך! את חשובה וזקוקים לך. הילדים, המשפחה. את אהובה!! וחשובה! הקב"ה אוהב אותך.את בתו!!! היא רוצה לעזור, האמיני למטפלת. היא מקצועית ויודעת איך ונשמע שאת חשובה עבורה. בבקשה יקרה. מכירה היטב את המקומות האלה שלא אכפת לנו מעצמינו. ורוצים לפגוע. עצוב וחבל.....חיבוק מתאים. מיכל😍

30/06/2020 | 20:13 | מאת: חטוליתוש

אהובה שאת לדבר את הכאב ואת מה שאת פוגעת בעצמך דבר הכי נכון לעשות !! וכן היא מנסה להוציא אותך משם כדי שלא תפגעי בעצמך מבינה את ההתנתקות שלך ממנה קורה שגם את זקוקה לאוויר אחר לנשום שאינו הטיפול שכרגע אולי קצת חונק אותך כי לא מרשים לך לפגוע ברור שמשהו רעע עובר עליך ..משהו הצית אולי טריגר? מותר גם מידי פעם לברוח..אך לא לפגוע ..נשמה ..רק עבורך שלא תפגעי.. אהובה קטנה שלי אילו אנשים את רוצה כרגע לידך ? מה התפקיד שלהם כדי להקל עליך ? אוהבת אותך מייאוו שלי

30/06/2020 | 23:51 | מאת: מתמודדת

תודה מיכלי על תגובתך.. אני לא חושבת שאני רוצה לפגוע. זה כביכול מנחם איכשהו.. אבל.. לא באמת.. כי אז גם נשארת צלקת... זה נורא!!!! בעלי לא שם לב לזה.. מסתירה עם הבגדים.. וכשאנו יחד אני בשליטה על כל תנועה שלא ישים לב.. גם לא הבלניות.... כמה מאמץ צריך להסתיר.. וכמה כאב חבוי ..... לו רק היה מי שילטף את הכאב הזה.. שאין לו מילים.. כאב של שנים.. כאב של מצוקה... אם אני לא מצליחה לחבק את עצמי.. איך אפשר לצפות מאחרים?!?! מקווה לטוב. מאמינה שיחלוף. הלוואי ומהר ובלי הרבה צלקות. שלא חושבים עליהם מלכתחילה... אוף! כי זה עכשיו שם לי גבול כלשהו . הדיבור.. תראי כמה קשה לך עם הצלקות את רוצה עוד?! אבל בשעתקושי רק מחפשת מקום שהכי פחות אכפת לי אם ישאר מצולק... לצערי.. הכאב גובר..... שוב תודה

01/07/2020 | 00:09 | מאת: מתמודדת

היי אני לא זקוקה לאוויר. אני צריכה את השיחות יותר צפוף כנראה.... לברר מה קורה איתי. לא לתת מרחב כי אני כמה דמויות... אני הכי מתפקדת היומיום. עובדת מנקה אמא טרייה שלא שמים לב בכלל... נשבעת לך אנשים יהיו בהלם אם ידעו שאני מתמודדת... וכלואה בסבל בל יתואר. ומנגד.. יש בי מקום כל כך שחור שמגיע כשהכל מאחוריי.. הילדים במיטות. הבית נקי. האוכל מוכן. וגם מאפים. הבגדים.. רק אז יש מישהי שנמצאת כל הזמן רק אני מסכימה לה לצאת עם התסבוכת הזו של הכעס הכאב והעצב ... שאלת אם היה טריגר... יכול להיות. אבל מכל מיני כיוונים. ולאחרונה פחות שיתפתי.. זה מהזוגיות. מהחברה החרדית ששיפוטית ומקטלגת כל צורה חריגה כמו פאה באורך מסויים או צבע גרביים וכו'... אני בתוכם ומתנהלת לפי החוקים אבל לפעמים זה מקשה עליי.. לפעמים זה מגן עליי (למשל כך לא רואים את החתכים) (אגב.. כבר כמה חודשים חזרתי לשמור שבת.. צניעות ושאר דברים שהיה לי צורך לבעוט..) ועוד הרבה דברים שעלו שוב גרמו לכך כעת.. שארגיש שאין מוצא. אני כאילו "נרפית" ומתקדמת אך הקושי גדול והפגיעות שהיו כבר לא יכולות לשמש אותי כי אני במקום אחר היום. אז נשאר לי עצמי- גופי (אם אז זה היה להיפגע ע"י אחרים.. היום זה אני בעצמי😪) אז ככל שאני גדלה בטיפול. יוצאת שינוי בחיי. מרגישה את הקושי.. זה כמו להגיע קרוב לפסגת ההר.. הרגליים כואבות.. הזיעה גוברת... והלוואי זה יהיה הסוף.... נראה שאין לזה סוף....

01/07/2020 | 23:51 | מאת: חטוליתוש

מאמי שלי אני המומה מכל מה שכתבת הוצאת המון כאב החוצה יואווו למעשה על החברה החרדית אני לגמרי מסכימה איתך יש בזה המון הבל לדעתי ובמקום שיוציאו המון כסף על פאות ינטוו את הכסף לטיפולים נפשיים שהן זקוקות " ועוד הרבה דברים שעלו וגרמו שוב.." האם גיסך שוב מטריד אותך? האם זה מרגיש שאין לך מוצא? בטוח שישנם עוד דברים שאפילו לא כתבת עליהם " את מתארת מצבים שאני לא מבינה בהם כמו שאת מסכימה לה לצאת ....?! מי זו ? אני אפילו לא יודעת אייך לשאול..סורי.. האם יש אפשרות לבקש מהמטפלת יותר מפעם בשבוע להיפגש ? ואם כן..על מה תדברי איתה פעמים בשבוע שאינך מעיזה לדבר בפגישה אחת ? מרגישה שמאוד מורכב לך כל מה שקורה עימך ..ומי יודע כמה זמן שאת לגמרי לבדך מתמודדת לבד !! לא יודעת מה לומר אין לי מילים חכמות או עיצות טובות עבורך ... רק אומר שנורא עצוב וכואב שכך מצבך אוהבת אותך נשמה מייאווו

02/07/2020 | 06:46 | מאת: מתמודדת

היי מרגישה שאת מבולבלת.. ונסבה להבין.. תודה. מגיבה בכמה מילים. שתדעי שראיתי ואני מעריכה! כי לא קל לי להגיב כעת.. מנסה להבין מה קורה איתי..... אם זה באמת כל כך מסובך וקשה או רגשות שלי.. או הצפה.. או גילוי חדש.. או מציאות חדשה.. חלום?? דמיון?? מבולבלת. אוהבת את מיאו 😉

22/06/2020 | 12:50 | מאת: חטוליתוש

כבר אין לי אוויר מרוב ריצות אחרי מסמכים ומכתבים שיעזרו לי במרפאת כאב מה שכן הבן הבכור שלי לשם שינוי נרתם לעזור לי עם מה שאני צריכה לקבל מבית חולים אסף הרופא שפעם הייתי מטופלת שם גם בענין הפיברומיאלגיה.. ולא ידעתי שכעת בית החולים נקרא שמיר אסף הרופא אם הבן שלי לא היה אומר לי הייתי חושבת שמדובר במקום אחר לגמרי..ושוב המתנה מורטת עצבים ..עד שישלחו לו במייל את מה שצריך ורק אז יוכל להוריד אותם ולהביא לי התאריך מתקדם פתאום בצעדי ענק ואוטואוטו כבר יום חמישי היום הגורלי שלי מגיע ..מרפאת כאב באיכילוב האם אני כבר מוכנה עם כל המסמכים? האם לא חסר ..?.. ומה יגיד הרופא המומחה כאב על כל המכתבים? לאן זה מוביל כעת? מה ההמשך לתהליך? תמיד במצבי לחץ כאלה אני חרדתית ..שלא להבין בכלל!!! גם אין לי עם מי להתייעץ בענין ולשאול כי כל מקרה לגופו..!! תודה בנות חטולית

22/06/2020 | 23:03 | מאת: מתמודדת

אלופת העולם!!! גאה בך על הדרך הארוכה והלא קלה שעשית עבור עצמך. לא ויתרת. הצמדת למרות הכאב למרות התורים. למרות המזגנים והיום למרות מצב הקורונה...... שמחה שבנך ליווה אותך מקווה שלא חסר לך כלום. יש לך מספיק זמן לעבור על המסמכים שוב... איתך

26/06/2020 | 00:21 | מאת: חטוליתוש

הייתי במרפאת כאב היום ושום דבר ממה שחשבתי לא היה לא הרופא שטיפל בי אז בפעם הראשןנה מפני שטס לחול.. ולא הרופא ששוחחתי עימו היום..טוב שהבן שלי הצעיר שליווה אותי היום נכנס עימי לחדר לשיחה עם הרופא מפני שהרגשתי כאלו הדברים שאמר עברו לי מעל הראש ולא נכנסו לי גרך האוזנים..כמעט לא הבנתי כלום !! וכל הריצות אחר כל המסמכים שהבאתי כמעט ולא נועילו בקושי העיף מבט חטוף ולא התיחס...!! טוב בקיצור שלח אותי לעשות עוד בדיקות נוספות כמו שחשבתי שיהיה..ורק בסוף אוקטובר אחזור..כנראה אליו או למחליף אחר כבר לא בטוחה בכלום !! ומשם מנוחה קצת אצל הבן עד לבדיקה נוספת אחרי הצהרים... חזרתי הביתה רק בשעה 18.00 עייפה ורצוצה.. לא משנה כרגע מה האבחנות של הרופא המומחה כי גם.כך צריכה לעשות שוב בדיקות ליל מנוחה סחוטה שכמוני מיאווו

26/06/2020 | 14:28 | מאת: מתמודדת

התגעגעתי למיאווו... אוהבת אותה :) ואותך. צר לי שהתקווה והציפיה לא התממשו.. אני אמשיך לקוות איתך למפגש הבא ולתוצאות חיוביות שיובילו הקלה... איתך שבת שלום

26/06/2020 | 18:35 | מאת: חטוליתוש

תודה נשמה ושבת מבורכת בשלווה בריאות ונחת מיאווו

18/06/2020 | 07:49 | מאת: מכל

חטולית, רציתי לומר שתקחי איתך את הטוב ביום הזה. את הדברים הטובים , הילדים והנכדים זה האושר!!!!!! וגם אם יש כאבים וזה ממש קשה תחשבי על הדברים הטובים.... ומתמודדת, איך את? ואני?? עובדת על רגשות חיוביים כלפי עצמי....וכמה שמנתי😓ולמרות זאת קשה לי לשמור ממש...הערב הכי קשה!! אוכל זה דבר ממכר..ממש! מנסה לעבוד איתה על זה. דיאטניות מעצבנות אותי. לא מסוגלת לעבוד על פי תפריטים....והרוב באוכל זה נפשי בכללל.....באסה.

18/06/2020 | 14:59 | מאת: מתמודדת

מאמי, את פועלת נכון.. ההשמנה היא נפשית.. ולכן גם חזרת לטיפול.. אני מאמינה שזה יתאזן עוד מעט.. עוד קצת.. לחשוב חיובי... זה התרופה הגדולה ביותר. כיף שיש אנשים שנולדו כך. וזה לא התפקשש להם בדרך... מאחלת לך המון הצלחה. ואני..... עוברת ימים לא קלים. יש בהם גם הרס עצמי.. וגם התמודדות בוגרת. וגם כמיהה לילדות.. וגם.. התמודדות בשגרה טובה כלפי כולם. לחנך לפרנס לנקות לבשל לאפות לצאת עם הילדים זוגיות.. טיפול זוגי וכו'........ הלוואי אתחיל לראות טוב. אני לא כזו. באוטומט.... :/

18/06/2020 | 16:13 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי איתך באותה הקלחת במצבי הנוכחי בכלל לא חושבת על המשקל שעלה להפך מדפרס אותי כיפליים ואגב דיאטניות..איתן כבר סגרתי את הבסטה מזמן ממש כבר לא שם ומה שיותר מעצבן זה שאני כן יודעת מה לאכול ומה לא רק שכעת לא מתאים לי עם כל הריצות שלי לבדיקות כבר לגמרי מותשת רק ביומים האחרונים שינו לי את זמן הפגישה שלי עם הפסיכיאטרית כבר 3 פעמים..וזה משגע כי הבן שלי אמור לקחת אותי אין תחבורה ציבורית לשם..ורק לפני שעה שוב שינו לי זמן הגעה אליה אם לא היה כל כך חשוב לי המכתב הזה למרפאת כאב הייתי מוותרת ברצון על... וכן חושבת כל הזמן על 4 היהלומים שלי כמה הם חסרים לי וכמה אני כמהה כבר להיות עם כולם ביחד..אבל כנראה שלא יקרה בקרוב.. מיכלי לעבוד על רגשות חיוביים כלפייך חשוב מאוד יפה שלי..זה בונה למעשה חלק גדול גם מהבטחון העצמי שיהיה יציב.. יודעת שלא קל עבודה די קשה אפילו אבל לא בשמים..תוכלי מםוקה שלי תתאמצי כי מגיע לך.. חטולית

18/06/2020 | 19:08 | מאת: מכל

מתמודדת. נשמע שאת מתמודדת כמו השם שנתת לעצמך כאן. עם כל הקושי ...ומליון העיסוקים. חיבוק כזה שמתאים... וחטולית, אכן גם אני יודעת מה ואיך...אבל לא מבצעת ממש..יום כן יום לא. יום למה לא ;) ממש קשה לי עם זה....אין לי כח להוריד במשקל אז לפחות שאפסיק את העלייה הזאת...

18/06/2020 | 22:50 | מאת: מתמודדת

תודה על המילים... כן... זהו שמי.. כנראה לעולם...... :(

19/06/2020 | 11:28 | מאת: חטוליתוש

יודעת כמה קשה המלחמה הזו כמה לא זמינה כעת מיכלוש מאמי..הכל בא מאותו מקום רגשי שכרגע כך נראה לפחות שלא הזמן לפתור אותו..גמני אוכלת ולפעמים גם בולסת ..כן עצוב לי שכך אך איני מסוגלת בזמנים כאלה להפסיק ולא בגלל הקורונה אלה בגלל כל מה שאני עוברת במיוחד החודש הזה עם כל הבדיקות שבחלקן פולשניות וכואבות. וביום ראשון בבוקר שוב בדיקות הפעם עיניים..מוקדם בבוקר בגלל הסכרת צריך מעכב שלא יהיה נזק וכבר לא אוסיף שיש עוד בדרך...מעייף מאוד מתיש..אבל מה לעשות ?? כשמתבגרים והגוף יש בו כל מיני תחלואים כמוני..חייבים לפחות מעכב כל המתוקין קוסמים לי פי כמה מהרגיל ושלא לדבר בכלל על פחמימות כאלה ואחרות שהן בזמן הזה טעימות ומנחמות.. חטולית

19/06/2020 | 11:35 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יפתי הקטנה נכון אף אחת מאיתנו אינה כזו באוטומט.. יש עליך נטל לא קטן אהובה ואת עומדת בו בכל המצבים שבהם את מתמודדת..מי אמר שהחיים הם גן של ורדים?? היהצריך לומר לו שיזהיר מכל על כל הקוצים שבו והריח אינו מחפה על העוקץ !! גמני מקווה לימים כבר יותר קלים שאוכל לנשום לרווחה השבת זו שבת מברכין כי יום ראשון ראש חודש תמוז שבו..בהמלכו גם אחגוג עוד יומולדת... לקרא תהילים בשבת הזו יכול להביא אולי להקלה..מאוד מקווה שאצליח חטולית

19/06/2020 | 15:48 | מאת: מכל

היי... חטולית יקרה, הבדיקות מתישות אבל הכרחיות וטוב שאת בודקת ועושה מה שצריך ולא מזניחה.. לגבי האכילה אין דבר קשה מזה כשמרגישים רע...המתוקים האלה , הפחמימות כל כך לא בריאים במיוחד בסכרת שצריך לאזן. מקווה שתצליח לאזן וכך גם אני. לא פשוט. זה די מייאש הקטע של ההשמנה... מקווה לרוגע וגם זה ירגע. שבת שלווה וטובה. אמן

19/06/2020 | 17:28 | מאת: מתמודדת

איזה יופי. יהי רצון שתזכי לעוד שנים מתוך בריאות איתנה. הרבה כוחות גוף ונפש ושמחה. הרבה נחת. מהממת שלי... שחייך יהיו מלאים בורדים.. ריחניים וצבעוניים. ושתכירי כל ורד ומיקומו כדי להלך בינם לבילתי היפגעי... מאחלת לך כוח לקרא תהילים. לבקש להתפלל. עלייך על בני ביתך אימך והמשפחה המורחבת.. וגם אם יהיה קושי בגלל העיניים.. (אגב בהצלחה בבדיקה) תתפללי מהלב.. תזכירי אותי, אם תוכלי, בתפילותייך..... באהבה גדולה מתמודדת

15/06/2020 | 10:31 | מאת: מתמודדת

כאן.........

16/06/2020 | 12:26 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה עדיין במרדף אחרי עוד בדיקות וגם אחרי תוצאות הבדיקות שמאחרות להגיע.. כל הזמן ריצות.. והרגלים שלי כואבות קשה לדרוך עליהן ואתמול אחר הצהרים הבן שלי הדתי לקח אותי לטיול..לקניות ח ח ח ח ח...חתיכת טיול של מעל שעה וחצי הליכה .בקניות ..הייתי באושר עד בראשון.. כדי ללכת למקטמות כאלה צריך להצטייד בהמון מזומנים..והצטיידתי..היה כייף לא רגיל להיות איתו ולשוחח עימו על המון דברים שיכולתי רק עימו..וקיבלתי ממנו גם עיצות נבונות.. הכייף הזה גמר לי את כפות הרגלים..אבל היה כיייייף .. ומשם נסענו גם להביא קניות מסוימות לאמי שרק שם מצאתי אותן ואז אמר לא חבל שתשבי בבית לבד את כל הזמן בבית.. שאלתי מה עולה בדעתך?? בואי ניסע לקחת את אבא מהעבודה..אמרתי יש עוד מלאן זמן כאילו.. החיוך הגדול שלו שיכנע אותי ונסענו לקחת את בעלי מהעבודה. .. בסופו של דבר נהניתי מאוד למרות כאבי הרגלים שלי .. סוף😅😅😅😇😇 חטולית

16/06/2020 | 12:29 | מאת: חטוליתוש

שכחתי לספר שהמטפלת שלי חולה השבוע כואב לה הגרון ויתכן שבשבוע נתראה כבר במקום הרגיל עדיין לא סופי נחכה ונשמע

כאן...גם. עכשיו. לא ממש במצב רוח מרומם. אוכלת יותר ועובדת על כך עם המטפלת.. שעדיין די פוחדת מקורונה בגללי. ואמרתי שאני לא אבוא אם מפריע לה. אמרה שלא מפריע לה כל עוד אין מקרי הדבקה באיזור שלנו...ובגני ילדים.... באסה. בכיתי לה והטישו היה רחוק. אמרתי שתזרוק לי אבל היא הביאה לי ליד בכל זאת....מעניין למה קמה מהספה וטרחה להביא את הטישו. אוףףףףףףףףנמאס הקורונה.

16/06/2020 | 20:26 | מאת: מתמודדת

היי מיכל את האמת אם לא היית אומרת שהמטפלת שלך חוששת מהקורונה בגלל שאת עובדת בחינוך לא הייתי חושבת שגם המטפלת שלי כנראה חושבת מזה וגם עדיין לא מוכנה לקבל אותי בעיה שהיא לא אומרת את זה פשוט זה בשיחות באופן קבוע מאז מה בקורונה.... זה לא קל. אבל אולי עדיף מאשר לחוש את הריחוק פנים מול פנים... מרגישה את הקושי שלך.. ומבינה... מבינה היטב את התחושה הנוראה...... איתך.

16/06/2020 | 20:28 | מאת: מתמודדת

מקווה שזה לטובה.. עם כל הבדיקות שאת עוברת מצב מתיש כשלעצמו.... אמשיך להגיב בעזה.. אני קצרה בזמן כרגע

היא אמרה שחוששת....אבל אני מרגישה את זה ממש. אני יושבת במרחק די גדול והעיקר שמרשה לי בלי מסכה..בהתחלה לא רצתה בלי.. אני לבד פותחת דלת שפעם היא פתחה לי.....וזה די מבאס המרחק הזה.. לא בטוחה שזום עדיףףףף. הכל קשה כל כך..

16/06/2020 | 21:41 | מאת: מתמודדת

היי מאמוש.. ממש מרגישה שהייתי שם איתך.. ורואה את החיוך שלך להיזכר ביום הזה... יום של סיפוק בילוי ונתינה... שלמרות שספגת בו הרבה כאב פיזי.. זכית להנות.... גאה בך!! בבן שלך על היוזמה.. ומאחלת עוד ימים כאלו רק נטולי הכאב... אוהבת, מתמודדת

אני מנסה להפחית זמן פורמים....לנסות לטפל קצת במסביב..... מקווה שההרגשה משתפרת. סליחה שלא הייתי. טוב שיש לכן אחת את השנייה.... אני מוצאת את עצמי עוזרת יותר ויותר לאחרים ושוב תוהה עד כמה ניתן לעזור וכמה זה מעין פריאריות שלי.... פאק שלי. מקווה שלטובה. שבת שלום💝

היי מיכל יקרה. התכוונת עוזרת לאחרים בעולם האמיתי? את מרגישה שזה על גבול הפרייריות? נסי לחשוב על כך.. כמה יש לך ממילא את הזמן אז למה לא גם אם זה לעשות הרבה טובות.. ומאידך לבחון למה זה מרגיש לך רע? האם כי את עושה בכוח? אולי לא מעריכים וצריך להסב את תשומת ליבם... כן. חשוב לקבל פידבק.. לא לזלזל!! איתך בכמויות שלך של כניסה ויציאה מהפורום... המקום שמור לך....

מתמודדת יקרה. לפעמים זה בא על חשבוני ואז זאת בעיה.... שתהיה שבת רגועה ושקטה. שבת שלום❤🌷

12/06/2020 | 16:00 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי תמיד היתה לך נתינה כי את כזו. אם מרגיש לך שאת פריירית אולי זה הזמן להתחיל להציב גבולות לכל מי שמנסה לנצל את טוב ליבך ואת מתוקה.. הכל בסדר מתי שרק מסתדר לך אנחנו כאן גם עד כמה שאפשר.. שתהיה שבת נפלאה לכולנו חטולית.

היי.. התחלת ההתמקדות וההתקוממות הוא פנימי. והוא יוצר את השינוי. את בדרך... אני מבטיחה לך. הדרך להמשיך לשפוך טוב. אך גם לבדוק מתי זה מתאים לך. בתחילה יהיו גם ייסורי מצפון שסרבת... אך אח''כ לאט לאט תחיי טוב עם עצמך. ולא יתהפך העולם. ידעו לכבד אותך!!!! זה תהליך. לא של יום. גם לא של שבוע.....חודש...... קחי נשימה. שבת שלום

09/06/2020 | 15:50 | מאת: מתמודדת

נכנסת כמה פעמים.. וגם פה לא נראה שיש מישהי... לבד לבד לבד

09/06/2020 | 16:57 | מאת: חטוליתוש

מצטערת יפתי לחץ אטומי של בדיקות לא נעימות.. חודש עמוס לעייפה מאחד יוצא 3 ומשם יוצא עוד 2 .. גמני חשבתי שמישהי תיכנס ורק אוכל לומר כמה מילות חמלה והבנה אז גמני כאן לבד.. וכל הזמן עייפה ומחזיקה עצמי בכוח לא להרדם כדי לישון בלילה גם אם בשעות של לאחר חצות הלילה. אז הנה אני כאן כעת בלי יותר מידי מה לומר כי המצב לא משו בכלל.. אוהבת חטולית

09/06/2020 | 17:23 | מאת: מתמודדת

תודה על המילים... ועל היותך גם כשאת לא במצב טוב.. כואב לי עלתהליך הבדיקות (רשמתי למטה גם) כל החוסר אונים והכאב הגדול בינתיים.. לא מחכה ליום הזה שאעבור אתהסבל הגופני.. הלוואי ולא.. אבל זה כנראה דיי צפוי.. לפעמים אני שונאת את העולם הזה.... יש בו המון המון קושי וכאב בל יתואר... (אולי צריך לבחור להסתכל אחרת.. כי יש גם טוב.. אבל אני עייפה.. וכשעוצמים עיניים הכל שחור) מתמודדת.. ושוב מעריכה מאוד כל מילה שרשמת

09/06/2020 | 18:10 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי מרגישה שכבר אוזל לך הכוח להיתמודד גם כשהייתי שם לא היה קל אז לגמרי מבינה אותך..וגם כשאני במצבי כיום הלא קל בכלל..אך איני מרימה ידים.. אסור לנו לתת לרגעי המשבר הבאים עלינו לקחת מאיתנו את הכוח להתמודד ..גם הגל הכבד הזה שמאוד מזדהה עם מסג האוויר כעת..יחלוף לו.. ספרי לי קצת יותר על הסבל הגופני שאת פוחדת לעבור.. וכן אהובה העולם הזה ניתן לנו כדי לתקן תיקונים..כל כאב..כל עקיצה..כל הפצ'י..כל עוגמת נפש בא לתקן..מה? איני יודעת רק חיה תמיד עם האמונה ועם הידיעה שכך צריך להיות ומקבלת הכל באהבה כי הכל בא ממנו יתברך !! וכן בהחלט שיש גם המון טוב..מבינה את העייפות הנפשית שלך .. כשעוצמת עינים משתדלת לראות דרך המוח תמונות יפות שמשמחות..אני תמיד חודבת ברגעים כאלה על הנכדים האהובים שלי מה ראיתי בפעם האחרונה שראיתי אותם עושים..וזה מעלה לי חיוך מתוק שאותו אני לוקחת בדמיון ונרדמת איתו.. אהובה שאת..גם הגל הזה יחלוף ..ואם תרצי לספר לי מה שנוח לך.. אני כאן איתך אהובה חטולית

09/06/2020 | 19:08 | מאת: מתמודדת

יקרה שלי אהבתי את השינוי בכותרת.. אין עליךך. מרגישה את ידך על כתפי... ועכשיו רק רוצה לבכות. היית שם.. בחושך .. ויצאת.. למדת כלים לפעמים הבאות.. גאה בך. הכל מתהפך עליי עכשיו. הטישטוש בעיניים ממלא הכל.. אין לי מילים לארגן ולכתוב. או אפשרות לבחור משהו אחד ולהתמקד בו.. המנוע צריך טיפול... אנא אלוהים שלי לי עזרה במקום החשוך הזה.. לא רוצה לקום בכאילו- אני אלופה בזה. רוצה לקום לתחייה! לחיים... אני במערבולת........ רגשות הומים... הגלים מאיימים..... קר. עצוב. והחיים האמיתיים- לבד

10/06/2020 | 07:50 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב בחיים האמיתיים..גם אם אינם מה שאנחנו היינו רוצים לקום בכאילו שהרי כולנו קמים.. והמציאות טופחת עלפנינו כולנו בלי יוצא מהכלל כי כך זה לקום בבוקר עדיין לפני שהעינים נפקחות..עדיין לפני שבכלל אמרנו בוקר...טוב? ..אמן? יש תקופות בהן ישנה אנרגיה טובה שמעירה אותנו עם חיוך ושמחה בלב..התקופה בה אנו חיים כעת מעט קשה יותר מגך..ובהכרח גם משפיעה על היקיצה שלנו מה גם באם לא ישנו היטב את שינת הלילה..כמוני למשל..ואולי גם אצלך..אז החיוך של הבוקר מתכעב לפחות עד שהקטנים מתעוררים והחיוך המרוח עבורם כבר מוכן כי מה אשמים הם ? אנחנו לא רובוטים שמתוכננים לחיוך מיד עם פקיחת העינים וטוב שכך מבינה את הרגשות העוברים עליך קשה אמת..אך נסי למצוא את מחצית הכוס המלאה שעדין מסוגלת לחולל את מה שאת זקוקה . פעם אמרו לי משפט שלקח לי המון שנים להבין אותו.. תעמיד פנים בכל יום שזה המצב שאתה רוצה שיהיה עד שזה באמת יהפוך למציאות..ואם ממאמינים בזה באמת בסוף זה קורה את חושבת שאת מסוגלת לנסות לתת לזה סיכוי כי אולי יצליח.. כעת מסיימת את תפילת הבוקר שלי כמעט ויוצאת לערוך קניות לאמא שלי אחרי תקופה ארוכה שלא יצאתי עבורה לקניות ועוד היום ארוך נשמה אז אכנס מאוחר יותר איתך תמיד נשמה גם אם מעט מאחרת 😇😇🥰🥰🥰🥰 נשתמע ויום ..תחליטי את אייך את רוצה שיהיה..ואם תאמיני חזק אולי גם יקרה..לאט לאט אוהבת חטולית

10/06/2020 | 20:11 | מאת: מתמודדת

תודה לך חטולית אהובה. מעריכה אותך וכל מילה... מתמודדת מקווה שהספקת לעשות קניות והיה לך יום מוצלח

11/06/2020 | 01:07 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי קשה להאמין איזה יום משוגע עברתי.. לאחר שסיימתי לכתוב לך הרגשתי לא טוב לא משו מדאיג אך בכל לא הייתי במיטבי.. מאמינה שזה בא בעיקבות כל הלחץ הנפשי והבדיקות הפולשניות שאני עןברת כבר כמה שבועות...המתח דווקא הטוב כלומר התרגשות שעברה עלי ליציאה מהבית..עיכבה אותי ויצאתי מהבית באיחור.. קו האוטובוס שלו חכיתי לא הגיע במשך שעה ארוכה ושום נהג שמגיע מאותה תחנה גם קווים אחרים לא ידעו לומר לי מדוע מתעכב.. לקחתי עמי גם את כל סלי הקניות חוץ גם מהתיק שלי והכביד עלי מאוד..כבר כאבו לי גם הרגלים עד שהחלטית לקחת מונית ולנסוע.. אממה.הנהג חשב שאני לפחות הדיוטית שאשלם לו את הסכום שביקש כך שכבר התיאשתי וחזרתי הביתה.. הייתי עייפה כאלו סחבתי משאות כבדים..אמנם הכל באמת הכביד עלי אך יותר מהכל הכביד עלי שנאלצתי לדחות שוב את הקניות של אמי... היא גם כל לא היתה במיטבה בימים האחרונים בגלל כאבי הראש שפקדו אותה בלי הפסק..לאחר ששוחחנו והבינה ששוב נדחה כאב לי כמו חץ שנתקע לי עמוק בתוכי אך לא יכולתי לעשות כלום בענין צלצלתי לבעלי והודעתי גם לו על הביטול מפני שכל סלי הקניות חזרו הביתה ואייך הוא יערוך קניות כעת..גם בעלי אינו במצב תקין לאחרונה.. כעבור כשעה בעלי מודיע לי שהבן הצעיר שלי יבוא לאסוף אותי ונצא ביחד לקניות.. הוא יגיע עם ארוסתי ויעשו את הרשימה שלנו ואני את הקניות של אמי ששמחה מאוד אינך יודעת ולעולם שלא תחווי כאלה כאבי רגלים כמוני..שהרי כפות הרגלים שלי אינן סובלות לחצים.. במשך למעלה משעתיים אני אוספת את רוב הקניות שלהם תוך כדי שאני מתרוצצת בין השורות והמדפיח של הסופר שכל שני וחמישי משנה את המיקום של הפריטים שרק אתמול שילשום היו שם.. ורק לאחר מכן התחלתי ..לאסוף עבור אמי.. עברו עלי 3 שעות קשות וכאבי רגלים שעד עכשיו לא עברו.. הודתי להם יפה על העזרה שלהם ושלחתי אותם הביתה כשהתחלתי לראות כמה דברים שהיו חסרים שוב נכנסתי לעצב מפני שבעלי כבר היה בדרכו חזרה הביתה מהעבודה אך נאלצתי לידע אותי מסכן שלי עם כל העייפות שלו עשה השלמות וחסר הביתה כל כך התאכזבתי ממסע הקניות היום שהיה כמו שהיה והבן שלי הפסיד בגללי משמרת עבודה כי איחרתי לצאת מהקניות.. היה יום מתיששש וטוב שנגמר.. בטוחה שגם את מותשת לאחר קריאת המגילה שכתבתי בכל זאת כעת חושבת מה היתה מחצית הכוס המלאה שלי היום ? שכן היו קניות כמו שהיו..ולאמי לא חסר כלום היא נורא שמחה על הכל..והשימחה שלה זו מחצית הכוס המלאה שלי..!! אולי גם קצת הגזמתי בתגובות שלי שנבעו מכאבי הרגלים שלי יתכן וכבר בשבוע הבא יהיה לי הליכון.. ליל מנוחה אהובה חטולית

11/06/2020 | 06:40 | מאת: מתמודדת

איזו מתוקה את.. מנסה לעזור לי לראות את הכיוון השני... של האור.. כל הכבוד שאת הצלחת לראותו עם כל הכאבים והבאסה של היום... זה חשוב ומצדיעה לך. בקלות אפשר ליפול לכאב ןלקושי ולהשתקע שם... יום מואר וטוב נטול כאבים. ומקווה שההליכון יקל בהחלט. מתמודדת

11/06/2020 | 10:25 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי האם יש שיפור כלשהו במצבך הנפשי ? מאחלת לך יום נהדר עם כמה שרק פחות משקעים.. אוהבת חטולית

11/06/2020 | 17:40 | מאת: מתמודדת

אפשר לומר שכן.. אך דברים לא פתורים ואין שום תוכנית.. רק עברתי מעט את גל היאוש.. ככה זה יש מרחב בין הגלים... מקווה לטוב . מ ק ו ו ה תודה אהובה.

04/06/2020 | 23:28 | מאת: חטוליתוש

הייתי השבוע אצל האורטופד כן זה שחכיתי לו המון זמן כדי לדבר איתו על כל המכאובים שלי.שאינם קשורים לפיברומיאלגיה הקשה שלי....אלה לשאר הכאבים שמונעים ממני תנועה ויציבות ברגלים בכפות הרגלים ...בבירכים..כן לאורך כל הכתפים...כל הצד הימני של הצלעות שלי בגב.. ועדין לא אמרתי שמאז הנפילה שלי ישנם המון כאבים בגוף גם במקומות שעליהם נפלתי ובאמת סליחה אולי לא מתאים לומר אבל ממש כואב לי התח.. לא יכולה לשבת כמעט בשום צורה.. הכל כואב.. אז ישבתי מולו והסברתי לו את כל הכאבים הישנים וגם החדשים ..וכמובן שלח אותי מידמלכשות צילומים למזלי הטוב לא נצרכתי לחכות המון.בתור..הרנטגנאי ממש כעס שיש לי המון צילומים אבל הבנתי את המסכן היה לו יום עמוס בגלל שהמון אנשים נשלחו לעשות צילומים והוא עבד שם לבד מהבוקר מוקדם...לא נורא קיטר מעט אבל עשה את העבודה שלו גם אם מעט בברוטליות..אך נגמר.. מגיעה סוף סוף לרופא ומצפא בקוצר רוח שיבדוק ויאמר לי ....??? האמת שלא ידעתי למה לצפות .. בסוף הוא שולף משפט..כן ..יש לך שחיקה רבה של שנים..וגם..שינויים ניוונים רבים..!!! טוב דבר ותפרט מי מה מו...?? כן ואת חייבת לעבור להליכון כי מקל ההליכה כבר לא מתאים הוא גורם לניוונים בכתף ..זו הכואבת.. ומה עם כל השאר?? בירכים נפוחות כמו אשכולית הייתי בטוחה שיש דלקת או שנקעו הגידים ולא מסוגלת לדרך בכלל על הרגלים..מה שם ??? טןב גם ככה יש לך כבר הפניה למרפאת כאב אז שהרופא שם יקרא מה כתבתי וימליץ לך על קנאביס רפואי כתב במכתב ולא הוסיף.. למה הם כותבים כל כך הרבה בשפה הרפואית ולא מספרים לחולה מה הבעיה ?? כך יצאתי משם המומה ומתוסכלת ולא מבינה חצאי דברים נשארתי גם בכעס שלא רצה להסביר ולא כלום ומרפאת הכאב ..היתה אמורה להיות רק בסוף יולי מה עושה עד אז עם כל הכאבים האלה?? אתמול התקשרו מכאיכילוב מרפאת כאב והקדימו לי את התור לעוד שבועיים..!!!! נשמתי לרווחה..עוד שבועים זה לא.חודש חודש וחצי.. כמה שמחתי..עדיין מרוח לי חיוך גדול על הטוב הזה שקרה לי... אם הייתי כותבת את הביקור שלי ביום שלישי כפי שהיה..לא הייתי שמחה כל כך כי אז עדיין לא ידעתי שיקדימו לי את התור.. ישתבח שמו בורא עולם שכל כך עוזר לי ולא מפסיקה להודות לו עד שאגיע למרפאת כאב 17.6.20... כעת לאחר שסיימתי לכתוב הכל ובנתיים נאפו גם הירקות בתנור..יכולה לקחת את הכדורים של הלילה וללכת למיטה..נראה לי.. 😊😊😊😇 ליל מנוחה בנות חטולית

05/06/2020 | 12:23 | מאת: מכל

יקירתי. נשמע שאת בכיוון הנכון. טוב שהתור למרפאת כאב לא רחוק. והאורתופד הסביר שזה שחיקה וניוון והציע קנאביס...כך שיש הסבר. נראה לי שלא ההסבר שלו זה מה שירפא...הטיפול אמור לעזור לא?? העיקר שהלכת והכל רשום וידעו איך לטפל. סמכי עליהם. ואם צריך הליכון עדיף מאשר ליפול שוב וחלילה לשבור עצמות. ...רפואה שלימה. שבת שלום...

05/06/2020 | 15:13 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אמת אמרת ..וכבר בשבוע הקרוב ב"ה אלך לדאוג להליכון.. מעציב אותי שכבר בגילי אצטרך להעזר שוב בהליכון... אז הייתי לאחר ניתוח וכיום...הגוף משופשף ועייף.. והערב אחרי תקופה ארוכה למעשה מאז חג פורים מתאספים כולם אצלנו לארוחת ערב..חוצמ..הבן הדתי שלי והמיוחדת שלי ששניהם מקוררים ומשתעלים.. אווווף..עד שכבר יש אפשרות.. מה אומר..זה לא יהיה אותו הדבר.. טוב בעצב ..זה מה יש..!! שבת מבורכת לכולן חטולית

טוב שמתחילים להפגש שוב...חבל שמצוננים והיום כל צינון מלחיץ. מקווה שזה סתם צינון...שבת שלום יקירתי. שמרי עלייך. 😍

05/06/2020 | 19:04 | מאת: מתמודדת

רק כעת ראיתי.. ושבת בפתח אז בעזרת השם אכנס במוצש שבת שלום והרבה בריאות

06/06/2020 | 22:50 | מאת: מתמודדת

היי שבוע טוב לא פשוט היה לי לקרא את מה שאת עוברת.. החיים ממש לא צפויים.. יום אחד כך וים אחד הדאגה היא לגמרי על משהו אחר.. ו'מקטין' לרגע את דאגת האתמול... מתמודדת יקרה, שולחת לך חיבוק והרבה כוח לקבל את המציאות כפי שהיא עם מה שניתן כדי להפחית את הכאב ולו במעט... זה נורא שרופא רואה דברים כמובן מאליו וברורים.. לכן הדיבור כנראה הוא כך... בלי לשים לב שיש אדם מולם שהכל לא ברור.. מפחיד וחדש לו... שמחה לשמוע שהתעקשת על תשובות. ולא רק לקבל את הדף... מאחלת שפע של בריאות מתמודדת

לא רוצה ללכת אחורה. לא למדתי כלום בטיפול??? כל הכעס הזה עליי. דיייייי!!!! כבר לא צריכה לתת לו מקום. וממש רע ככה. ויצאתי מפגישה בהרגשה יותר גרועה כי שוב קשה לי לשתףףףףףףףף. והיא אוהבת לסיים בהרגשה טובה. ושוב סימסתי לה. ושוב אני ככה. לא טוב! סורי

מיכלי מותק..!! זו רק דחיפה קלה אחורה כדי לרוץ מהר יותר קדימה!! כל הכלים נשארו.. זה לא באמת ללכת אחורה.. רק.. התקופה.. העוצר הסגר.. הריחוק.. כל אלו הגיעו בדיוק שאת מנסה לממש את הכלים. ליצור חיבור.. לצאת ל'חופש' אל תדברי, זה היה נצרך כדי לקבל כלים איך מתמודדים מול גלים הבאים שיבואו כדי שיהיו רכים ויחלפו בכוחותייך שלך. אני בטוחה בזה. רק אל תכעסי עלייך. זה השלב בו את צריכה את עצמך.. תנסי להאמין בך למצא את הכוחות שלך. את העצמאות הזו. וזה דווקא מעולה (עם כל הקושי) שאת מעלה את הדברים כי רק כך תוכלי באמת להתקדם הלאה.. מעט התנסית וראית את ההתמודדויות כעת חזרת לתת להן מענה. ואז יתווספו כלים המתאימים . את למדת המון. ועכשיו זה עוד אחד מהשלבים אולי האחרונים.... מאמינה בך. ושולחת הרבה כוח לעבור את הגל הכועס הזה.. מתמודדת

תודה יקרה.. תודה שנכנסת וראית אותי. מקווה להרגע....ולהאמין שאכן זו דחיפה קדימה. חזרתי אליה. לא יודעת כמה. אמרה כמה שאצטרך. כמובן במרחק בגלל הקורונה ושאני עובדת עם ילדים. מלחיץ אותה😓

אכן לא קל.. אוף זמן קשה שעין חיבוק מאדם שהורגלנו לקבל ממנו את הכוח.. גם בלי מילים.. הריחוק קשה מאוד מבינה לליבך... מרגישה כך בעצמי.. (הרי גם אני בחינוך..) התקררתי המנהלת פחדה ושלחה אותי הבית... המליצה שאעשה בדיקה אך בקופה שלי לא נותנים על התקררות כך אמרה הרופאה. אז לקחתי אישור מחלה ליומיים. נראה מה יתקדם...... אל תקשיב על עצמך ותגדירי זמן.. תקשיבי ללב.. מתי שירצה מרווח זמן תאריכי בין פגישה לפגישה. ומתי שצריך יותר סמוך אז זה גם בסדר.. ברגע שנקבל את עצמינו נראה שדברים מסתדרים... הרי יש לנו כוחות... מדברת גם לעצמי.... איתך, אני

תודה יקרה....מקווה שזה באמת רק התקררות. היום כל דבר מלחיץ. ובעייתי לעשות בדיקת קורונה על כל דבר. הם כנראה עושים רק לרציניים... תרגישי טוב😍🤗

מיכלי מאמי ראיתי את ההודעה שלך עוד קודם לכן רק היה לי קשה לתת מילים למה שחשבתי.. מה פרוש לא רוצה ללכת אחורה?? האם הרגשת כעסים והבעתם נקרא אצלך ללכת אחורה?? ממש לא!! כל החיים אנחנו חווים כעסים מכל מיני מקומות..כולל בזוגיות..במקומות עבודה .בתוך מסגרת הבית שלנו עם הילדים.. זה לא אומר שאם לא מצליחים ברגע הראשון להגיב כביכול כנצפה מאיתנו להגיב.... אין חיה כזו מתוקה שלי..החיים הם אינטנסיביים מעבר למה שאנחנו מצפים מהם להיות מה גם שבתקופה המטורפת הזו .מי יכול להגיב כאלו אני טכנאי ובאתי עם ארגז כלים לתקן לך תקלה במחשב ועכשיו זוזי ממני כי את מפריעה לי לתקן תקלה חמורה.!!! ממש לא!! אלה לא זמנים רגועים וכל הזמן שינויים בחיי היומיום משנים את הצורך ואת דרך החיים של כולנו נכון היית עם המטפלת ושוב לא יכולת לדבר מסכימה איתך שזה מבאס קורה לי גם עם המטפלת שלי בשיחות און ליין שלנו..אני תקועה והמילים לא יוצאות..וכאלו שדקווא ..רק אתמול היה לי המון דברים לומר ועד הפגישה..פתאום נעלמת ונאלמת...כן קורה בגלל שאתמול היה אתמול והיום כבר דברים חדשים או שונים תופסים מקום .ומבלבל והכל פתאום לחוץ.. אז מה קרה?? הדגים לא טיפסו על העצים והים לא התיבש וגם אם כך היה קורה עדיין לא היה אשמתך!! במקום ישר לפנות למקומות שיפילו אותך ..קחי אוויר תנשמי עמוק ונסי להגיד רק לעצמך בלבד בתוך הלב שאף אחד לא ישמע..מה באמת תקע אותך כי זה תמיד קורה במצבי לחץ נפשי..ורק אחרי שתגלי לעצמך מה קרה ..תוכלי לנתח את המצב ולחשוב מה עושים מעכשיו הלאה.. אני עד היום חווה נפילות אז מה?? לומדת אותן וממשיכה הלאה חיבוקי קטני למאמי שלי חטולית

תודה חטולית. החיים מורכבים ואנחנו גם.....מקווה שנמצא את השלווה. כולנו.

31/05/2020 | 18:51 | מאת: מתמודדת

היי למי שקוראת.. חטולית.. מיכל.. אולי אחרות?! אין לי מושג מה אשרבט כעת... מתחילה ונראה אם אצליח להוציא משהו... אתחיל בזה שממש עצוב לי. האם אני בוחרת להיות עצובה? האם אני צריכה לחייך והכל ישתנה? למה אני בוחרת בעצב? מה עצוב לי? לא יודעת אני לא מסוגלת לחשוב.. רק עצוב לי... בפנים.. איפה שהוא.. השפתיים העיניים.. הלב.. הכל אפור מבואס.. צמא לחיבוק.. חיבוק בלי מילים.... אני יכולה להביא אותו לעצמי?! לא יודעת הכל מתערבב זה בזה.. שאלה ותשובה כוח וחוסר כוח תפקוד מול עייפות גדולה.... האם אני זו שצריכה לבחור להשאב פנימה או לצאת? האם זו בחירה? לא יודעת גם כמה אני מחכה לתשובות... אני רק עייפה ואם רשמתי אולי אני גם זקוקה לנוכחות... לאהבה... הכלה?! לא רוצה ליפול. הייתי שם הרבה.... אבל מה יקרה כעת?! המשך יום טוב לכן.... חוזרת לילדיי.... :) מתמודדת

היי יקרה, קבלי חיבוק מהלב שעוטף. מותר להיות עצובה! זה בסדר...עוד גל. חיבוק שמתאים. יום מקסים😍🤗

איזה כיף מיכלי... תודה על חיבוק. מאמצת בחום... וחיזוק בגל העצב.... יום טוב גם לך מתמודדת

01/06/2020 | 16:05 | מאת: חטוליתוש

נשמה כרגע רק שולחת לך חיבוק עוטף עולם כולו מחויך רק אליך עם זר ענק של בלונים צבעוניים שרוצים לעןף... רוצה להפריח אותם ? יש ענינים על הפרק שצריכה לעכל ולא פשוט וגם כאן פתאום הכתב נהיה ממש קטן וקשה לקרא ולכתוב אין אפשרות לטפל בכתב כאן כי לא דרך מקלדת ודרך הפלפון לא מצליחה נגעו לי בפלפון במטרה לשנות ולא הסתדר.באסה לי אבל עוד אכתוב..רק לא כרגע תפריחי אותם ותעכבי אחריהם למעלה גבוה..עם העינים.. אוהבת חטולית

היי... תודה על זר בלונים הליום.. צבעוניים... מנסה לשוט איתם בעננים.. מנסה לחיות.. לרצות את החיים (זה לא מחשבה אובדנית) פשוט לרצות!! לא להגרר ולהסחף... אלא לבחור בהם.. לאהוב אותם... .... ובינתיים.. כנראה יקח זמן... .... ולך יקרה, מאחלת שמועות טובות. שלא יהא קשה לעכל.. ותצליחי להתמודד מול התשובות.. או כל מה שזה... איתך. מחבקת. ומייחלת טוב מתמודדת

24/05/2020 | 18:50 | מאת: חטוליתוש

נסעתי היום לרופא הנוירולוג כדי להתייעץ איתו בקשר לטיפול של התרופות שאני מקבלת שאינן עוזרות בכלל נגד כל הכאבים שיש לי..אמר שאין אפשרות להעלות עוד את המינון מפני שגם כך מקבלת מינון גבוה ושוב שולח אותי לעוד בדיקות בגלל כפות הרגלים שלי שמסרבות ללכת..וכאבים הלכתי כדי לקחת אוטובוס חזרה הביתה..והנה ..המרחק בין הכביש לדרגה שעליה אני עולה פנימה היתה גבוהה מידי בשבילי ולא הצלחתי להאחז כמו שצריך.. נפלתי חזרה על הכביש בחוסר אונים ויותר מזה הופתעתי שבכלל מצאתי עצמי שנפלתי.. אז..לא הרגשתי שום כאב..והמשכתי משם לעוד רופא ועוד סידורים.. רק כשחזרתי הביתה והתישבתי הרגשתי ועדין מרגישה המון כאבים בעצם הזנב.. אז חודש טוב לכולנו חודש סיון טוב חטולית

24/05/2020 | 23:58 | מאת: מתמודדת

אהוץ.. אוי כואבבב את חייבת לבדוק את זה שלא יהא אסון מאמוש... מקווה שנוכל לך מעט. תנוחי בבקשה. לא להמשיך להתאמץ עד להקלה. גם בשאר הכאבים ברגליים וכו'.. אולי תסעי לבדיקות.. את הפיזיותרפיה וההתעמלות בהליכה שזה טוב תעשי תשאירי למקום בטוח יותר... איתך... תרגישי טוב מתמודדת חודש מבורך

25/05/2020 | 09:24 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב נהדרת שלי כבר יש תור לרופא אורטופד רק ליום ראשון הבא ואם לא די במה שקרה לי אתמול הבוקר שוב מעדתי בחדר האמבטיה וכמעט נפלתי פנימה .. כל הגוף שלי ברעידות הגוף שלי בטראומה מהנפילה של אתמול.. זה מה יש כשסובלים מבעיות עם הרגלים שלא הולכות ... יום טוב חטולית

25/05/2020 | 11:05 | מאת: מתמודדת

מאמי יקרה !!! שמרי עלייך... אוי.. נורא עצוב לי לשמוע... מחבקת חוששת לשלומך... שתעברי את החג בטוב...

יואו...תשמרי על עצמך. הזהרי מנפילות. ממש לא נעים. תבדקי גם אצל האורתופד את הגב. מקווה שהכאבים ירגעו. ואל תתאמצי לשבועות יותר מידיי...שאחרים יבשלו גם.

25/05/2020 | 15:34 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת ומיכלי נזהרת מאוד כל הזמן אבל הבעיה שלי בכפות הרגלים מאוד רצינית למרות שהסכרת שלי יציבה וכל הרופאים מרוצים מרמת הסכרת...עדיין יש השפעה בגלל שהמחלה מקננת כבר שנים בגוף מעבר לזמן שבו גילו אצלי את הסכרת...אז כמובן שיש השפעה מחבלת במערכות בגוף עד שתהגלה ומאז אני מטפלת בסכרת בצורה אינטסיבית יומית ןאין בידי שום אפשרות לנהוג מעבר לזהירות שבה אני נוהגת כך שזה בכלל לא נתון בידי.. ולגבי חג שבועות ..לא הזמנתי אף אחד לבוא לחג רק אמי בעלי ואני נהיה בסוף השבוע הארוך הזה לבד מה שכן גם דיברתי עם בעלי שיצמצם את כמויות המאכלים שהם בעיקר סוגים של בורקסים..כן הוא חולה על בצקים.. אך צריך גם אוכל לשבת!! ובשבת צריך אוכל של שבת אוכל מבושר כדבעי ..בכל מקרה אני מצמצמם גם שם את הכמויות של האוכל למה שרק צריך....קציצות דגים ופלפלים ממולאים וקוקוס שכבר מחכה בהקפאה עד לסעןדת השבת לחג מכינה רק פשטידת איטריות עם גבינות של כל חג שבועות ודי...!! אפילו סלטים לא מכינים ... אני מאמינה שבאת זה המעט שבמעט שאני אכין השנה גם לחג וגם לשבת תודה בנות על היותכן מעריכה מאוד כל תמיכה וכל חיזק חטולית

25/05/2020 | 22:45 | מאת: מתמודדת

ואי גם זה המון מקווה שיהיו שם לפחות לעזור בבישול גם.. לא קל לעמוד על רגליים כואבות.... נסי לשבת כמה שיותר גם בבישול ליד הגז עם כיסא מוגבה.. לא ממש נוח אבל הבריאות חשובה יותר. וכן, אם אפשר לומר לילדים.. אולי יצליחו לעזור וישלחו מאכלים לחג/ שבת.. הרי ממילא מכינים לעצמם אם לא הוזמנו אלייך.. אז אם יוכלו להוסיף גם לכם מנות.. (בתקווה שלא הולכים לצד השני) כך או כך מה שתספיקי זה מעולה. תזכרי את זה ואל תתאמצי מידיי.. קחי הפסקות... שלך, מתמודדת

27/05/2020 | 10:26 | מאת: חטוליתוש

נשמה רק 3 נפשות מיום חמישי והחג אמי בעלי ואנוכי אין אורחים בחג הזה.. לא הזמנתי אף נפש חיה וכולם כבר סגרו לעצמם מקומות ללכת כדי לחגוג כך שאין המון עבודה במיוחד ולא בהשוואה לשאר השנים הקודמות זה במינימום שאני עושה..נכון יהיה קשה מפני שכל הגוף כואב עכשיו גם מהנפילה.. לאט לאט בצעדי צב .. יהיה בסדר תודה שאת דואגת לי חטולית

28/05/2020 | 00:26 | מאת: מתמודדת

אוהבת אותך חג שמח

יקירתי. המקום הזה מוכר לי...אני לא זוכרת המון דברים מהילדות שלי וזה מבאס!! כשהגעתי לטיפול לא זכרתי כמעט כלום...בגלל טריגר הגעתי. שהזכיר ועוד איך הזכיר...אבל חלקים אחרים אני מכירה רק מסיפורים. חבל.. בטיפול כן הצלחתי לאט לאט לחבר את חלקי הפאזל ולהרגיש יותר שלמה...הרגשתי חסרה בעיקר. אני מאמינה וכמו שכתבת שאלו חלקים קשים בעיקר שנשכחים...מנגנון הגנה. אך גם חלקים אחרים נשכחים גם אצלי...הרבה לא זוכרת גם מגיל יותר מבוגר אגב...נראה לי שלפחות חלק מהדברים יחזרו בטיפול. כך קרה אצלי....פתאום נזכרתי, לא הייתי בטוחה באמיתות הדברים חלק מהזמן אך גם זה חלף...בסוף הפאזל איכשהו התחבר..מרגישה יותר שלמה היים. עדיין יש חלקים שלמים שלא זוכרת.

וואו כמה זה כך.... תודה על השיתוף.. ההזדהות.. המטפלת הציעה שאביא אלבום כדי שקצת ננסה לגעת.. לנסות לראות.. (אגב היא מהתחלת הטיפול טענה שלדעתה יש משהו קודם.. לא זוכרת משהו.. לא יודעת :/ מקווה לטוב.. ולחבר חלקי תמונה.. לאהוב לחמול על הילדה ההיא.. אני.. הלוואי זה אפשרי..... תודה שבת שלום

לחמול על הילדה! בדיוק! כמה מוכר זה החיבור... גם אני הבאתי אלבומים. זה עזר לחמול. לראות את הילדה החמודה..לאהוב. ואת ראויה לאהבה! לחיבוק! ואת בכלל לא אשמה!!!! אפס אשמה. להעביר את האשמה לאשם האמיתי. מאמינה בך ובטיפול מאוד!!! סמכי עליה. אצלי זה עזר. בהצלחה. שבת שלום יקרה. ❤🤗😍

תודה יקרה על אמון ושיתוף... זה כל כך לא מובן... ולדעת שזה מוכר וידוע זה מקל איכשהו... :/ שמחה שזה עזר לך.. והלוואי ויועיל גם לי..... שבוע טוב אגב איך בעבודה כעת? הילדים שלי מתחילים מחר כי אני חוזרת מחר.. עד עכשיו גררתי והמשכתי לעבוד מהבית... שתהא המון הצלחה

כמה נכונים דבריה של מיכלי היא כבר כמוני עברה וסיימה..ואני עדיין גם שם..לפעמים תוהה האומנם..בשביל זה נמצאת המטפלת שאצלי היא טובה ואסרטיבית הלוואי שגם אצלך תהיה ותעזור לך להגיע להבנות נכונות ולפתור לך את התהיות של..באמת קרה? האם אני גם אשמה במה שקרה? לעולם אינך יכולה חהיות אשמה בדבר כי היית קטנה מידי וגם אם חשבת שעשית משו שגרם לו...!! הוא תמיד הבוגר שהיה צריך לקחת אחריות ולא כביכול להיסחף אחרי התנהגות של ילדה קטנה!! איתך תמיד ומיכלי כמה טוב לראותך כאן עברו יובלות ושמחה תמיד לקרא מה שאת כותבת חטולית

תודה חטולית... ליתר דיוק. לא סיימתי, לא מאמינה שזה אי פעם מסתיים... זה מתרכך. נהיה יותר מובן..אבל כמו בספר" לא הבטחתי לך גן של ורדים" אכן כך. העולם לא מושלם...החיפוש והתהיות זה ספיראלי. בא והולך. אך כן פרק אחד מסתיים ואז מתחיל פרק אחר וכו.... פחות אבל עוד כואב. יש תקווה! וכל כך מבינה. איתכן 😍❤ זאת דרך...והנה היום ביקשתי להגיע אליה..ובאתי...בלי חיבוק. במרחק. מבאס אבל התגברתי. ועדיין זקןקה לה מידיי פעם.

היי יקרות תודה לשתיכן כמה זה מחזק..... הלוואי ואזכה לפחות להניח לפרק האשמה ולהתקדם עוד קצת לשלב הבא..במסלול חיי... והלוואי ונחוש יותר הקלה כבר... אגב על מה מספר הספר גן של ורדים? שבוע וחודש טוב לכולנו גאה בך מיכל שהלכתגם ללא החיבוק. ולך חטולית שא ממשיכה להתמיד...

מיכלי מאמי אל תמנעי מעצמך טיפול שיכול לעזור להמשיך את החיים פחות או יותר במסלול רגוע עד כמה שרק אפשר אין בחיים האלה תאריך סיום כנראה..אבל אתצחזקה מאוד ומאמינה שתצלחי גם את זה איתך חטולית

21/05/2020 | 10:03 | מאת: מתמודדת

אני על עצמי הילדה/ נערה.... שמגלה שהרבה ששכחתי.. וכשיצא לי לעבור ברחוב בו גדלתי הוא נראה זהה אך כל כך מכובץ... אם זה היה שעברתי משם כשהייתי ילדה עוד ניחא.. כי אולי הסתכלתי לגובה... והכל היה גדול.. אבל לפי החישובים.. הייתי אמורה להיות מעל גיל 18.. אז איפה הילדות הזו??????? למה זוכרת רק חלקים???? לאחר שיחה עם בת דודה.. שמספקת לי על בת המצווה שלה.. שנוכחתי בה. והבאתי לה מתנה ואפילו זוכרת מה הבאתי- עמדתי דום. מה?? הייתי?!?! בת כמה הייתי?? מה הפרשי הגילאים בינינו?? (6 ענתה) מה את אומרת? היינו יחד בבית הספר?? שמחת שבחרו בי.. (בכתה ח) להכנס לכתה שלך לשמור עליהן, כשהמורה שלך דברה עם המנהלת..?? את שמחת?? איך הייתי???? ואז עוד ועוד מחשבות.. מה אני זוכרת? האם באמת שכחתי? אני לא יודעת מה היה.. לא זוכרת כמעט כלום. 😭 זה בערך הרקע לכתיבת הקטע הבא: אלייך.. כל כך נפגעת ממני שהתנתקת? השארת הבזקי חיים.. - והלכת?! ובמקום שתעצדי לצידי, נטשת..!! השארת אותי שבורה כאובה ובלי יכולת הבחנה.. מה היה.. מתי ואיך.. מערבולת דברים בלי יכולת לשייך.. מי את? מי היית?! האם הוודאות הזו שנמצאת לי בלב, בפנים, שהיית "תמימה עדינה ושקדנית" הוא האמיתי...?! או שמא היית מפלצת נועזת, גנבת וסוררת..?! או גם וגם... אני לא אוהבת אותך. עם כל מה שהיית. טובה תמימה או מניפולטיבית מסריחה. אם החלטת לעזוב לכי נא. אל תשאירי עקבות.... אל תקראי לי!!! ותאלצי אותי בקיומך לראות. אולי סבלת.? אבל גם אני!! ניתקת אותי מעצמי... מאיפה זה התחיל, איני יודעת... ממתי התחלתי לשכוח..?! ומתי לגעת?? ממתי הבניינים התכווצו?? והחיים בהם התנדפו?? זיכרון מהול בשיכחה. מערפל את הביטחון בתמונה שעדיין ברורה.. על סמך המעט שקיים, לנסות להרכיב את החיים שהיו, ואינם?!..... "איך את לא זוכרת??!" "זה היה כך וכך" רק הם מכירים אותך.... ואת?? אני כועסת עלייך ולא יודעת מה עוד לומר.. החיים לצידך זה דבר מר. ולא נראה שזה נגמר...... הקטיעות הזו.. מצדיקה את האשמה. שכן אם היית נקיה - במה בדיוק הבושה?? וההסתרה?? נטשת אותי. כשהנזקים בתוכי. תקעת אותי בגיל... עשית לי תרגיל. לזכור אותך ולהיות את באופן קבוע. עם זכרון עבר מתעתע... כאוב ופגוע....

21/05/2020 | 18:06 | מאת: חטוליתוש

נשמה אגיב יותר מאוחר הבן שלי בא לאסוף אותי אליו בביתה קצת לאוורר תראש

21/05/2020 | 18:20 | מאת: מתמודדת

תודה על השיתוף. והרגישות והאכפתיות להגיב מילים אלו. מעריכה

21/05/2020 | 20:55 | מאת: מכל

וואו.... חלקים חלקים. זה מה שעולה בי...חלק ועוד חלק מרכיבים את השלם. יש רגעים. מאמינה שיחזרו, הרבה עבודה וחיבור לעצמך❤ איתך.

21/05/2020 | 21:26 | מאת: מתמודדת

מיכלוש היי... :) מה איתך? מכירה את זה? או מה הכוונה זה מה שעולה בי? לאור דבריי? תודה על תגובתך לא פשוט.... מקווה לטוב מתמודדת

22/05/2020 | 01:30 | מאת: חטוליתוש

טוב נשמה אז ככה ..למה זוכרת רק חלקים? לדעתי מפני שאנחנו לא זוכרים תמיד את כל הדברים לפרטי פרטים כל החיים שלנו... ישנם גם דברים משתנים כמוצבעים..קולות..רעשים..גודלים של מבנים וכו' ועוד כהנה וכהנה... לדעתי רק מעט מאוד אנשים רגילים כמונו הם בעלי יכולת לזכור מעבר למה שהמוח מאפשר להם לזכור מהמון סיבות.. אם אינך זוכרת מה שקרה לפני שסיפרה לך בת דודתך כנראה שלא היו טראומות לפחות אלה רק דברים נוחים ורגילים של..בית נורמלי רגיל.. את כועסת על הילדות שלך כועסת עליך חיפשת ילדות טובה מזו שהיתה לך ... כן הכעס עדין שם ומבעבע ולמען האמת שכיום אין למי לפנות ויתן הסברים כפי שכבר נוכחת לדעת ועדין את מאשימה וזו זכותך !! גם אם לא הצלחתי להבין הכל או טעיתי בכיוון..עדין ותמיד תמיד איתך אהובה שאת וכעת ליל מנוחה חסרות לי שעות שינה חטולית

22/05/2020 | 10:21 | מאת: מתמודדת

חטוליתי המקסימה איך היה בבילוי? ואי כתבת נורא מאוחר.. איך ישנת? החלקים החסרים... הם חלקים דווקא כואבים באיזה שהוא אופן.. חלקים מהילדות היפה נמוגה.. אני תוהה אם בכלל הייתה.. אכן.. חלקים קשים של הפגיעה נמחקו.. אולי להגן עליי... אך זה גם קשה שכן אם אזכור הכל אדע שנפגעתי. ולא אחשוב אולי אני זו?! ואם יטען.. אולי הוא הצודק... נכון יש חלקים שאני זוכרת בבירור.. אבל אולי רק אותם אני "רוצה" לזכור?! ומיד עם שיכחת הפגיעה (תוך כדי זיכרון חלקי) נשכח חצי מהילדות שלי.... אולי בו נאלצתי להתמודד עם הבית לכן זה גם נמחק.. (תוך כדי דיבור עם בת הדוד היא ספרה על בת המצווה שאלתי שאלות ועם הדברים הבנתי שגם אחותי הייתה.. כך שאני מניחה שבגלל זה פחות אני זוכרת?? כי כשנמצא הבעל של אחותי במקום ומרגיש חופשי ואף אחד עדיין לא ידע דאז... אני הייתי מכונסת. בודדה. טבורית להעלם בחדר.. היא אמרה שלמדתי למבחן.... אז אולי... ואולי גם הבאתי על עצמי בכך את הפגיעה שכן אני מתבודדת מכולם כי איני מסוגלת.. אך המצב מכין לו קרקע להגיע אליי כשכולם לא ראו?? הרי כל משך השנים של הפגיעה זה היה בבית.....) אז..... כואב לי לחשוב. עצוב לי מאוד.

22/05/2020 | 12:49 | מאת: חטוליתוש

נשמה תפנימי אחת ולתמיד שאינך אשמה בכלל בכלממה שקרה ...את היית קטנה..קטינה..ולא חשוב מה את חושבת שעשיתצלא בסדר...הוא האדם הבוגר..עליו מוטלת האחריות להתנהג כמו אדם בוגר ונשוי..שהיה ועודנו בגלל הפגיעות ברחת לעולמות אחרים .. לא את פגעת !! פגעו בך !! האמת לומר לך שאני תמיד משתדלת גם בזמני הטיפול שלי בכלל לא לקחת אשמה על מה שפגעו בי כך גם המטפלת שלי חוזרת ואומרת... ברור שכואב נשמה אך זה חלק בלתי נפרד מהטיפול.. להסתכל לאמת בעינים לא פשוט..אבל הכרחי.. היה נחמד אצל הבן..רק ישבנו ביחד ודיברנו ..כך שהזמן עבר ברגוע.. המטרה היתה להוציא אותי מהבית בגלל שאני כל הזמן בבית חוץ מיום אחד בשבוע שאני יוצאת לקניות.. אם יהיה לי עוד זמן לפני כניסת השבת אכנס.. בנתיים שולחת חיבוקים ונשיקות לשבת שלום חטולית

22/05/2020 | 16:46 | מאת: מתמודדת

חטוליתי.... כמה לא נכון להאשים.. ועוד את עצמינו.. כמה לא תמיד זה פשוט... לא יודעת איפה עד מתי וכמה תגיע ההלקאה העצמית.. הכעס.. העלבון וכו'.. לרגעים נראה שאני מסכימה להבין שזה פגיעה ולפעמים זה רק תהיה.... אולי כי הכל פתוח? כי לא היה עימות? כי כולם נראים ממשיכים את חייהם בטוב ורק שלי הרוסים? אז אני מנסה לחיות את הכאילו..? אולי כי העבר מטושטש? ואולי אולי אולי...... אני יודעת אצטרך לשמוע זאת הרבה; את לא אשמה. אבל עד שיהיה החיבור בין שכל ישר לרגש מי יודע כמה זמן יעבור......... כל כך שמחה שיש מי שדואג לך ליציאה לבילוי להחלפת אוויר לנשימה...... שמחה שנהנית וזה עשה לך טוב. זה חשוב! שבת שלום. תודה רבה לך.. מתמודדת

13/05/2020 | 00:56 | מאת: חטוליתוש

היי מתמודדת שלי היום שוב שוחחתי עימה..עם המטפלת שלי ושוב הרגשתי את אותה תחושה.. לא רציתי ישר לגשת ולשאול אותה למה היא מתעלמת ממני ולא עונה כמו שאמרתי לי מתמודדת....שלא ישמע כאלו אני תוקפת אותה... וראיתי שגם כל רגע מסתירה עם היד שלה במסך.. ושאלתי אותה מה קורה למה היד שלה כל פעם מסתירה אותה..כי אולי נגמרה לה הסוללה והיא מחזיקה את הפלפון עם היד ולכן מסתירה או שישנה בעיה נוספת.. התנצלה ואמרה שזו לא בעיה של הסוללה אלה משהו שצריכה לחבר לפלפון..אמרה משהו מגומגם... ושאלתי למה מתעלמת מדברים שאני אומרת ולא מגיבה אליהם...אמרה שלא מבינה למה אני מתכוונת..? אז מי כן מבין? כי אני כבר לא מבינה את חוסר ההבנה שלה...כאלו משהו משתבש שם ..היא שומעת היטב אך לא מבינה מה אני אומרת....!!! טוב הנחתי לענין ועברתי לדבר על דברים אחרים כבר הרגשתי שאני טוחנת מים.. וגם הפעם זו היתה בשיחה שאני התקשרתי אליה לאחר שעשתה שוב נסיון לשוחח בווצאפ אך ללא פנים אל פנים רק שיחה כמו טלפון עלה בדעתי שמאחר ואמרה שעם שאר המטופלים נוח להם בדרך שלה..ולי לא נוח..כנראה שהיא מנסה לחסוך בשיחות שעולות יותר כסף... כבר נהייתי מטומטמת מרוב מחשבות שטותיות..יאלללה שיהיה ככה...ולא שכחה שוב להזכיר לי להביא ט.17 מהקופת חולים... מחר יום חדש ורוצה לקום בלי כל המחשבות הטורדניות האלה .. ליל מנוחה אני

14/05/2020 | 01:19 | מאת: מתמודדת

היי אהובה!! כל כך שמחה לשמוע שהצלחת לשאול אותה מה שמרגיש לך ולשתף... צר לי שלא ענתה והשאירה כל כך חוסר ודאות ואף נקיפות מצפון של מה את רוצה ממנה.. האם זה רק הדמיון שלי אבל לא נוח לי משהו ואני נותרת בלי תגובות והיא אומרת שזה לא כך.. בלבלה.... זה מאכזב נורא.. אבל אני גאה בך על הנסיון.. טוב את עושה שאת מניחה לכאב ראש הזה והולכת לישון... מחר תחשבי יותר מעשי מה את צריכה שיהיה ולבקש אותו לפעם הבאה... לא לנסות להבין אותה.. תפקידה להבין אותך! גם אם היא לא אוהבת לראות את עצמה בוידאו........ לא לחשוש מאמי לדבר על זה שוב... מכיוון נוסף.. סומכת עלייך. את חכמה ואל תוותרי לעצמך חתתייאשי. לא! שלך, מתמודדת

20/05/2020 | 21:08 | מאת: חטוליתוש

אני לא מאמינה עניתי לך כבר לפני כמה ימים לא מבינה איפה ההודעה שכתבתי לך אז... טוב..לא יצא לי שוב לדבר עם המטפלת על הנושא של שקופה לא זוכרת כבר מה כתבתי לך אז.. גם השבוע דחיתי איתה את השיחה אבל בגלל שלא יכולתי לדבר באמת .. אני בתקופה של המון בדיקות וחוזרת מהן עייפה ממש רצוצה כי הן ברובן בבית חולים..והקור שם עושה בי שמות של כאבים בלתי נסבלים.. כל הבדיקות הן עבור המומחה לכאבים בבית החולים איכילוב.. ולא יכולה לא לעשות אותן כי בהן תלוי יהיה כל ההמשך שלו בטיפול ובהבחנות שלו..לגבי מה כן יכול לעזור לי ומה לא השבוע שוב הייתי אצל הרופא בקופ"ח...כי לא עוזר לי שום דבר לא הכדורים ולא המדבקות שנתן לי..אז העלה לי את המינון של הכדורים ל..600 שזה המקסימלי ועם זה אשאר עד לרופא באיכילוב וגם החליף לי את המדבקות לכפול במינון וגם זה כבר עד הרופא.. וביום ראשון חייבת להגיע לנוירולוג שלי גם כדי לעדכן אותו במצב שלי בטיפול כעת וגם לבקש ממנו לחזור על הבדיקה שלי בוולפסון בגלל הנורופתיה שלי בכפות הרגלים ..ממש כאבי תופת..ועם מעט עמידה על הרגלים הן מתנפחות כמו רגלים של פיל...ממש כבר לא לענין..אז נראה מה יגיד ובגלל מצבי הכללי שהוא מלא בכאבים בכל הגוף 24/7 ניגשתי לביטוח לאומי לבדוק מה יוכלו להציע לי.. אמרו שיתכן ואקבל מטפלת.. אני כבר אזרחית ותיקה ולכן כנראה מגיעות לי אי אלו זכויות נוספות.. תהיה עזרה מאוד גדולה באם תהיה לי מטפלת בבית ואקבל עזרה ככל שתהיה כעת ספרי לי מה לא נוח לך וממה יצאת מבולבלת ממנה..? מה אומר לך הדימיון שלך? על מה היא לא עונה לך? יש חשיבות לכל דבר בזמן הטיפול נשמה..את רואה כמה אני נלחמת על כל דבר חשוב אל תרימי ידים !! אני איתך במחשבות שלי ובנשמה אהובה ...הייתי בטוחה שהעלתי הודעה כבר לני כמה ימים אך כנראה שלא.. ונכנסתי כעת לראות אם יצא לך לקרא אותי ולענות לי כי רק את כאן נותרת לי..אין עוד אף אחת שנכנסת וכותבת... איתך אהובה כתבי לי בבקשה ואכנס שוב לראות אותך חיבוק ענק עד אליך יםה שלי התגעגעתי.. חטולית

לא רציתי להציק כי אם לא הגבת כנראה סיבות משלך... אחרי ששלחתי את ההודעה למעלה אמרתי אשאל אותך אם הכל בסדר וראיתי שהגבת... ואי מבאס שרשמת וזה נמחק... מאמי שלי, שמחה לשמוע שאת דואגת לעצמך... הולכת ומבררת זכויות.. ולא מרפה גם כשזה מתיש וכואב לה הקור במקום של הבדיקות. אולי אפשר לבקש שיורידו במעלות? את לא צריכה לסבול.. או שתקחי איתך סוודר מחמם..?? מאחלת שהבדיקות יסתיימו ויגיעו תשובות ואיתם הקלה... מאמוש, לא הבנתי את 3 השורות.. "ספרי לי ממה יצאת מבולבלת.... יש חשיבות לכל דבר..." האם זה מופנה אליי? קראתי גם מה שעניתי לך קודם ולא ראיתי משהו שאולי התכוונת אליו.. במחשבה שניה אולי התכוונת למה ששיתפתי על המטפלת הזוגית? או אולי זה כלפי עצמך? תודה שאת נכנסת לכאן.. בשבילי.. למקום המוכר לי.... אולי זה עוד מקום שאני אוחזת בעבר ולא מסוגלת לשינויים?? נסמכת על זיכרון שלא נשכח.... עצוב. יום שכזה... מקווה להתנער... דיברתי על כך עם המטפלת בשיחת וידאו אתמול.. הציעה שכשניפגש (אולי עוד שבועיים) אביא אלבום ילדות... ונראה... כואב כואב. ועצוב לי... הלוואי יכולתי לבכות..... מתמודדת

21/05/2020 | 18:01 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אכן כן התיחסתי למילים שאת כתבת ..הנחתי שכתבת זאת לאחר שיחה עם המטפלת שלך ונשארת מבולבלת אולי לא הבנתי נכון... אני..

חחח. עכשיו קראתי הכל... תקשיבי.. את שיתפת על המטפלת שלך. הגבתי שזה קשה להרגיש תחושות כמו: "היא (המטפלת שלך) לא מבינה אותי" (אותך) וכו'.. הבנת?! הבילבול כנראה מהזמן הרב שעבר ושמת לב שלא נשלחה התגובה אז קראת רק אותי והגבת לי.... :-*)

צודקת נשמאכן עבר זמן רב והייתי בטוחה שכן.. יצאתי לגמרי מההקשר מאמי שלי יפתי חטולית

💞 זה בסדר.... יקרה שלי...

05/05/2020 | 17:21 | מאת: חטוליתוש

אתמול בחדשות וגם היום במלך הבוקר...שמעתי שוב ושוב כמה שיבחו את עבודת המורים והגננות.. הלב התרחב לי משמחה..עבורך מאמי שלי האם שמעת גם את? בערוץ 12 אמש וגם היום בבוקר דיברו על החזרה ללימודים ואייך שבגנים אינם ערוכים לקבל את הקטנים בגלל שהגנים אינם מחוטאים וכו' האם שמעת גם את??

07/05/2020 | 21:27 | מאת: מכל

היי....תודה יקרה. ראיתי רק עכשיו.. נכון. קצת יותר מפרגנים.. בזמן האחרון מרגישה שקצת מהערך העצמי שלי ירוד..שעצוב לי..אני אוכלת הרבה..יותר מידיי..ונפגשתי איתה אך לא נפתחתי בכלל בגלל המרחק של הכורסאות והמסך של המסכות...אוףףףףףף....מתחילה פיזית בגן. ולא יודעת איך יהיה. לא פוחדת להדבק רק מה יהיה בשיטה המוזרה הזאת....

08/05/2020 | 08:15 | מאת: מתמודדת

היי רשמתי לך הודעה. כנראה זה נמחק.. מה שרצית.י לומר זה שזה ברור שרגשות כאלו עולים.. בתקווה שהמצב הזה יעבור. לא מחכה לחזור לעבוד בצורה כזו... ולחזור לשגרה עבודה... אבל הרגש.. הרגש וכל התחושות צריכות את החיבוק.. הקירבה... מאנשים מאוד ספציפיים... מקווה שיהיה טוב. בהצלחה שבת שלום

04/05/2020 | 07:38 | מאת: אנונימית

לפני חודשיים עברתי אונס התעללן בי ראבע גברים קשה לי לפרט אבל גם דרך הישבן וגם דרך הפות אחרי האונס הגשתי תלןנה ורופאה בדקה אותי יסודי שבוע שעבר התחילו לגדול לי פצעים גדולים ליד פי הטבעת ובתוכו וגם בפות החיצוני ובין הרגליים זה מגרד לי אני הולכת לפסיכולוג כל שבועיים ואמרתי לו אתמול והוא אמר שזה הגיוני שדווקא באזורים האלה יהיה לי את זה כי זה פגיע משהו כזה חשבתי ללכת לרופאה שתבדוק ותעזור לי האם תוכלו לכתוב על רופאה עדינה אני מקרית ים אני בת 15 או שתכתבו לי תרופה לצעים האלה

04/05/2020 | 16:05 | מאת: חטוליתוש

מצטערת לשמוע על האונס הרב מקמות... לצערי איני ממקומך הייתי אולי עוזרת לו הייתי קרובה נסי לפנות למוקד של נפגעות תקיפה מינית שם נראה לי שכן יכולים לעזור 1222* נראה לי שזה המספר.. חטולית

05/05/2020 | 01:04 | מאת: מתמודדת

עצוב לי לשמוע ומצטרפת למילים של חטולית. נשמע שאת דווקא יודעת ופועלת עבורך.. שמיד הלכת לטיפול ולרופא.. ממליצה להמשיך. ולברר את עניין הפצעים... מתמודדת

05/05/2020 | 16:54 | מאת: חטוליתוש

המספר שכתבתי לך שגוי 1202* זה המספר הנכון לפנות למרכז נפגעות תקיפה מינית ... בהצלחה

29/04/2020 | 18:13 | מאת: חטוליתוש

אייך עובר..כמעט עבר עליכן היום? אצלי הכל בסדר..ולא להאמין שעוד מעט גם היום הזה עומד להסתיים.. שתפו אם בא לכן. חטולית

03/05/2020 | 00:46 | מאת: מתמודדת

היי יקירה נכנסת כל פעם רק לראות אם יש שינוי... מרגישה שקופה כרגע.. סתם תחושה עצמית. לא קשורה לכלום. לכן גם פחות משתפת... לא חשוב. שמחה שעבר לך בסדר. גם פה היה כך. הכנתי עוגיות קינמון פריכות. יצא טעים ממש.. והיה חופש מהעבודה מהבית... (למידה מרחוק) שבוע טוב בינתיים. איך הולך עם השיחות? עדיין בפון? האם עברתן לוידאו או נשאר כך?

04/05/2020 | 16:00 | מאת: חטוליתוש

אכן כן מה שכן הסכימה לשדרוג והיום שוחחנו בווצאפ פנים אל פנים זה כל כך שונה ממש מדהים כמה שזה נהדר עצוב נורא להרגיש שקופה ולא אכנס לענין שאינך מעונינת...עד שתחליטי אחרת ועוגיות קינמון יאמי😋😋😋 מתה עליהן... תבי אחד לטעום😃😃😃 חיבוק ענק עד אליך אהובה חטולית

05/05/2020 | 01:02 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש אהובה.. תודה שמחה לשמוע שהשיחות השתדרגו... בעז"ה תפגשו בבריאות. אכן.. לראשונה הבנתי לעומק את המשמעות של להיות שקוף.. את איך זה מרגיש.. וכו'.. :/ היום שוחחתי עם המטפלת.. הלוואי הייתי בוכה............. ומצליחה לשחרר...... עייפתי. עולה לישון. שלך מתמודדת

05/05/2020 | 17:12 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה להיות שקוף זה כאב עצום ביותר.. חווה אותו לפעמים במצבים בכלל בלתי ניצפים מאנשים בלתי נצפים... את יודעת מה הרגשתי בשיחה עם המטפלת השבוע מעבר לשימחה הגדולה שלי שראיתי אותה...אני הופכת והופכת במילה הזו מרגע שקראתי אותך כותבת מילים אלו...לא כשכתבתי לך קודם אלה תוך כדי כשאני קוראת את המילים הללו שוב ושוב.. ואומר לך זאת...מרגיש לי פתאום שכל האוויר אוזל מתוך הריאות שלי..כי ..אייך לומר זאת בלי להיות כפויית טובה.. הרגשתי כאלו שהיא המטפלת מתעלמת אולי לא במכוון מדברים שדיברתי עליהם...ולא הגיבה עליהם....לא התיחסה לדברים שהעלתי...כאלו..אני מבולבלת..לא בטוחה שאני חושבת נכון..אולי אני באמת טועה.. האם אפשר להיות שקופים גם בשיחה בווצאפ ?? לא ללא ללא יכול להיות.. זה בטח שהקו היה לרגעים לא רציף..למרות שכל הזמן חזרתי שוב ושוב על מה שדיברנו... לא !! לא !! אני בכלל לא אכנס לזה..!! ממש לא !! היא לא כזו כי אחרת למה עשתה מאמצים שכן נוכל לשוחח..למרות שהיו ניתוקים כשהיא התקשרה אז ..התקשרתי אני אליה חזרה....וכבר לא היו ניתוקים...עד שסיימנו את השיחה....לא..לא אני לא רוצה לחשוב על דברים כאלה....זה ממש כואב.. מההההה ישששש לייייי ??? למה אני מגיבה כך??? אני😪

06/05/2020 | 02:06 | מאת: מתמודדת

היי אהובה.. איי.. כואבת איתך.. מרגישה אותך ויכולה להזדהות ממש... את כואבת ומותר לך. שמחה שהעלית כאן את הרגשות .. הלוואי תמצאי כוח להעלותם גם אצלה/ מולה.. זה בסדר גם לכעוס. אינך כפוית טובה את כאובה. טעונה. ומבולבלת... נסי לרשום לעצמך את הדברים איך לומר לה אותם שהכאב יצא מהמילים ולא ביקורת כדי שהיא תוכל להקשיב וכדילייעל באמת את השיח במקום לשמור בלב.... מילים מילים..... ומה לעצמי אומר?! :/ מי ייתן ונצליח להיות מאושרות לעד מתמודדת

07/05/2020 | 20:38 | מאת: חטוליתוש

אהובה שאת לא רוצה לחשוב עכשיו על כלום ..כי..מאז שכתבתי את הדברים ..משו בתוכי מרגיש ...מין כזו תחושה שאני כאלו מחפה עליה ברגשות שלי... כן לצערי לא רציתי להיקשר אליה רגשית ..ממש נזהרתי בגלל שבעבר נפגעתי..אך לא הצלחתי לנתק את הרגש ממנה..האמת שבגדול היא באמת נהדרת ומצליחה כמעט תמיד להוציא אותי מתוך כל מצב רגשי קשה או כואב ככל שיהיה אז ..לא מגיע לה שאחשוב דברים שלילים עליה לא מבינה את מה שעובר עלי דווקא איתה .... אולי צריכה לנתק עצמי מכל המחשבות עליה בכללללל עד שנחזור לשיחה הבאה..בשבוע הבא.. ולהיות מאושרות מי לא רוצה להיות? שנחיה ונזכה.. אוהבת אותך נשמה תודה לך שאת כאן איתי נדבר 😘😘😘 חטולית

07/05/2020 | 23:15 | מאת: מתמודדת

מכבדת את רצונך. להפגע זה לא בהכרח לחשוב שלילי.. המצב מזמין קשיים.. וזה מובן היותך כאובה ממנה אולי כי דווקא לא מזמן הכרתן והצלחת להיפתח אליה ואז הגיע הריחוק.. וייתכן גם לה זה לא קל. זה לא סותר את זה שהיא מדהימה. ושקרה ונפגעת או הרגשת משהו לגבי היחס.. הכל בסדר.. ואם רגוע לך להניח למחשבות. תניחי להם... תמיד איתך מתמודדת

22/04/2020 | 10:09 | מאת: מכל

בנות יקרות, מה שלומכן? אני עובדת מהבית, זום, סרטונים ד"שים וכו..מעצבן שאומרים שאנימלא עובדת!!!! מעצבן שלא יודעים להציג אותנו בתקשורת וברור לי שנחזיר ימים בקיץ. אם לא את כולו... מבאס. אני דואגת לאודי שלא נכנס להעלות הודעות ומאוד מקווה שהוא בסדר....כתבתי שם היום....אבל נראה נטוש שם משבוע שעבר.. בכל אופן. להתאוורר צריך בזהירות..ההורים שלי לא יוצאים כלל ושל בעלי מעט מנסים...למרות שעדיף שלא יצאו אך מרגישים חנוקים...נקווה לטוב. שמרו על עצמכן. אוהבת. מיכל

23/04/2020 | 17:19 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי לא נראה לי שיש צורך לדאוג לאודי בגלל שהפורום פתוח זו לא הפעם הראשונה שהפורום פתוח כך...נראה לי שהשאיר פתוח כדי לאפשר לעוד הודעות להכנס...קרה בעבר... הורים מעל גיל 65 אמורים להשאר בבית כפי שאת יודעת גם בגלל גיל סיכון ..ואני גם לא יצאתי מהבית עד אתמול בגלל מחלות כרוניות שגם מגביל לא בגלל הגיל שלי..עדין לא בגיל הזה.. טוב מאוד שהם נשמעים להוראות ולו רק בכדי לשמור על בריאותם שלא ידבקו...ומי שנשאר בבית כמוני ....עד אתמול בערב שיצאתי לקניות לשבת במקום הבנים שלי...ההסגר הזה קשה מאוד מבינה מאוד מאד... ולגבי המורים..חשבתי שכן יתנו להם תנאים שיפצו על ההסגר בבית.. אולי עדין לא הכל סגור מאמי בימים כאלה עמוסים לא רק בחידק המזהם הזה אלא גם עסוקים גם במה שקורה בגבול הצפון וכעת משהוקמה ממשלה חדשה רוב הזמן מדברים על זה...נחכה ו ראה אייך דברים מתפתחים... איתך עם הבאסה חטולית

24/04/2020 | 09:48 | מאת: מכל

תודה מתוקה.... אני יוצאת לקניות והוצאת תרופות..למרות שאני עם לחץ דם גבוה לא נראה כל כך בקבוצת סיכון. לא יודעת. הבן שלי אסמטי אולי הוא כן. כלום לא ברור. באשר לתחושה שלא מעריכים או מזלזלים מגיע מהתקשורת...ההורים דווקא מרוצים מאוד. ומעריכים.. הלוואי שבאמת נוכל לחזור ללמד כמו שאומרים ..השאלה איך זה יתנהל..ומה ההשלכות..נקווה לטוב. שבת שלום יקרה❤

16/04/2020 | 17:12 | מאת: חטוליתוש

לא שומעת ממך כבר כמה ימים אתם בסדר? חטולית

17/04/2020 | 03:03 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש!! שולחת אלייך אהבה. אני איתך כאן תמיד... וכרגע בולעת את "הצפרדעים" מחבקת ואוהבת מתמודדת

17/04/2020 | 17:58 | מאת: חטוליתוש

אייי מתוקה שלי...לא פשוט בכלללל.. לפחות אילו יכולת לצאת לעבוד כמה שעות בכל יום היה מקל...כך חושבת לפחות מאחלת לך שבת טובה נעימה וכל שתרצי.. חיבוק עוטף עד אליך נשמה חטולית

19/04/2020 | 00:20 | מאת: מתמודדת

שבוע טוב יקירה מה איתך? איך עברה שבת? לגבי יציאה לעבודה.. לא יודעת.. טוב לי בבית והפסקת מרתון החיים.. יש לי גם אחלה סידור כי בעלי עובד חיוני. כך שאין לי אותו לידי כל הזמן.. נדבר על ה"צפרדעים" בזמן אחר.. יצאתי היום להליכה.. עשה לי ממש טוב. כמובן עם מסיכה.. איך את עוברת את הימים? מה שלום אימך? הילדים והנכדים? חיבוק מלב אל לב מתמודדת

19/04/2020 | 16:21 | מאת: חטוליתוש

השבת עברה בסדר גמור היתה תחושה של בעלי שהנה סוף סוף גם זה כבר מאחורינו וכל אחד חוזר למקומו הטבעי.. הוא חזר היום לעבודה אחרי שהיה כמה ימים בחופשה בבית כל החג ..היה ממש כבד עליו כל הימים בנוכחות אמי כאן... במוצש אמי חזרה לביתה והיום כבר המטפלת פקדה את ביתה כביכול " כרגיל " אני די תקועה בבית מפני שהכל סגור כאן סביבי..מבאס..כי אין סיבה מוצדקת לצאת .ואם יש..אז ..גם אז...הוא קופץ אני אלך לקנות לקניות.. וואתאבר ולי אין הזדמנות לצאת לנשום ..ורק עם אמי כל הזמן בבית..היא בכלל לא הפריעה ..להפך היתה מאוד גמישה חייכנית ומצב רוח טוב..ואני עיייייפה...טיכו.. נוצר מצב של לחץ נפשי שלא וואקום שאני סגורה כל הזמן . ..מתיש.. רוצה כבר לצאת להתאורר בלי שכל רגע יגידו לי את בקבוצת סיכון בגלל מחלות כרוניות ועליך להיות בכלוב.. ביום שישי היה לאמי יום הולדת 85 הנשמה שלי וכל הנכדים עשו שיחה משותפת עם הנינים לברך אותה בווצאפ..היה מרגש .. דיברתי גם עם המטפלת שלי השבוע בווצאפ בלי לראות אותה..שיחת טלפון..היה כזה משונה הרגיש לי כל כך מרוחקת למרות שניסתה ....לא יכולתי לדבר כששינהם שם על הראש שלי מקשיבים ולא נתנו לי לצאת... מתבשלת לי בבאסה שלי עד שאתפןצץ עליו...עוד קצת זה יקרה עצוב לי נורא ומחכה כבר לשיחה הבאה שלי עם המטפלת בתקווה שתהיה לבד הפעם . אני

20/04/2020 | 01:33 | מאת: מתמודדת

היי יקרה שומעת אותך את השמחה את המתח ואת הצורך באוויר שמחה לשמוע שדיברת עם המטפלת למרות הקושי שחסר חופשיות. אינך רוצה שיחת וואטסאפ וידאו? מזל טוב לאימך. שהמטפלת תשמר ותבדק.. בטוחה שאתם נזהרים נכון?! אהבתי את שיחת הוואטסאפ המשפחתית והאיחולים לבריאות איתנה... שבעלך גם יזהר ביציאה וב"חזרה לשגרה" תנסי לצאת לקניות בצורה שחלילה לא תדבקי עם מסיכה כפפות והגינה מרובה.. רק בשביל האיוורור. או תצאי כך לסיבוב סביב הבניין בשעה שאף אחד לא בחוץ.. תני מענה לנפש לפני הפיצוץ שאת חוזה אותו..... מחבקת אותך... ואיתך - אני נגיע לימים טובים יותר. אמן.

20/04/2020 | 01:35 | מאת: מתמודדת

נ. ב. כתבתי לך למטה... 3 שרשורים בערך.. למטה.. תודה

20/04/2020 | 12:36 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי ראיתי ןקראתי משום מה נראה לי שאת כועסת על מה שכותבת לך ברור שרק האמוציות שלך חשובות !!! מצטערת שמרגיש לך רע עם מה שכתבתי לך והרגיש לך רע או קשה !!!!!! ולגבי המטפלת..היא כנראה אינה מעוניינת בשיחת ווצאפ פתוחה שאראה אותה מהסיבות שלה.. בעלי נזהר מאוד ונזהר גם עלי עד חנק.. אולי היום ארשה לעצמי לצאת לבדי בלי שאף אחד ישב לי על הווריד..להתאוורר.. אם אצליח אכתוב לך.. תודה שאת כאן איתי מתוקה שאת ..אוהבת ולא משנה מה תמיד אוהבת אותך אני

21/04/2020 | 23:32 | מאת: מתמודדת

היי יקרה שלי!! אני לא כועסת. זה העלה אמוציות כי ברור לי שלא פשוט להבין את התמונה ונבכי הנפש בכתב.. מה שלא קל לפעמים להסביר במילים.. מה שנתפס אותי זה שכנראה לך ברור שאם אני לא אקח מניעה סימן שזה בסדר מבחינתי להכנס להריון ממנו. זה לא ככ פשוט כמו שזה נשמע ומובן.. הרצון שלי בעוד ילדים לא קשור לצורך עכשווי. אני מנותקת ממי האבא כי אין לי קשר לאבא.. זה כמו שאני חיה עם ילדיי כיום לבד אז אין כל כך שוני.. הוא לא הבעל והאבא לילדיי שהייתי רוצה. מצד שני כפי שאני חיה כיום במתכונת הנוכחית אני מגדלת ילדים מדהימים גם בלעדיו.. הוא רק מפריע... בחינוך.. לא יודעת להסביר ... הצורה הפשוטה והיבשה הציפה לי אמוציות. לא כעס כלפייך.. אלאהבנה שזה לא פשוט ותכני כמו שזה נשמע. ועדיין לקום להתגרש זה כנראה לא כרגע. לא כי הוא מקסים.. אלא כי לראשונה אני משקמת אותי בלי להיות תלויה מפתחת אסרטיביות וכו'.. ולהבין שאני חכמה ויש לי יכולות אמפתים וכו'.. עד שיהרוג את הנפש שלי וילדיי.. בזה אני רק מתחילה לעבוד.. איך ברגע אפשר להתגרש..?! מבינה אותך שזה לא ברור איך עם כל הכעס שלי עליו, עדיין אני ממשיכה.. כי את אדם מבחוץ שמבין אחרת.. ולא מעורב בנפש ובנתונים.. לכן איני כועסת.. מבינה מאוד. אך כן.. זה חלק מהדברים שאני מטפלת בהם.. ויהיה בסדר.. מקווה....... אני שמחה ששומרים עלייך. ומבינה את הצורך שלך להתאוורר.. בבקשה גם אם תצאי (בסתר או לא..) תעשי זאת בבטיחות רבה!!! איך מרגיש לך עם זה שהמטפלת לא פותחת וידאו? האם זה מקשה עלייך? מקשה על השיח? איתך מחבקת.. מתמודדת

07/04/2020 | 10:47 | מאת: חטוליתוש

מאחלת לכן באמת עם כל הסגר ..שהחג יעבור ממש בקלות ובשמחה רבה אני עדיין בהכנות של מרק כבש ..מנה גדולה כמו תמיד כדי שהבנים שלי יבואו מאוחר יותר לאסוף... עם כל ההנחיות שקיבלו להכנות האוכל לחג...את המרק הזה אינם יכולים להכין אז..לא אשאיר אותם ללא מרק החג.. את שאר הדברים כבר גמעט סיימתי להכין..והיה אחלה חגגגג הסגר לא יקלקל ..לא ניתן לו.. וכן בעלי יביא את אמי עוד היום אלינו..במצבה הבריאותי לא לוקחת סיכון שתשאר לבד וחלילה יקרה לה משהו רע ולא אדע ולא אוכל לעזור..אז יש אישור מפיקוד העורף.. בשעה 16.00 מתחיל העוצר כך שעוד לפני כן הכל צריך להיות מוכן לכולם וגם אמי כבר תהיה כאן !!!!. חג שמח בנות אהובות חטולית

07/04/2020 | 18:49 | מאת: מכל

חטולית יקרה וכולם! נעבור את החג באינטימיות ובנעימים. יש משהו טוב בשקט הזה בחג...גם אני הקדמתי ובישלתי היום הרוב..מחר עוד דברים קטנים.. ונחגוג אנחנו בבית מצומצם ובכייף. חג שמח וכשר! שיהיה שמח כמה שניתן.תהנו מהשקט. וכל הכבוד שאת נותנת להם מהמרק. בא לי גם לטעום...חחח חג שמח.

13/04/2020 | 21:40 | מאת: חטוליתוש

החג הראשון נגמר מזמן ומחר שוב הכנות לחג שני.... ועד שנספיק לנשום כבר ערב שבת ואז הכל כבר מאחורינו..מבחינת החגים אייך אתן מתארגנות ?? חטולית

שבת שלום, שמרו על עצמכן. אתן יקרות. וכן, הייתה לי יום הולדת...תודה. וזאת תקופה שלכלנו במשפחה יש...אז מוזר ככה..להגיד לכן משהו, כולם קשה להם הלבד ללא משפחה מורחבת..לי כייף ככה, רק אנחנו. בבית..בלי בלאגן. נעשה סדר קטן ואנטימי...אב לבן. והגדת לבנך...קצת שקט וסינון רעשים. שבת שלום וחג שמח וכשר.

מיכלי מאמי גם אני שמחה השנה לחג יותר אינטימי זו האמת ... אוהבת לארח את כולם רק תש כוחי..אז כן קצת מנוחה לא מזיק לאף אחד שמחה שראית שברכתי אותך למטה יותר ליום הולדתך שבת הגדול עברה בכייף המון שמחה וגם קראנו המון הלכות לחזור על מה צריך לחג שבא עלינו לטובה מי יתן ונזכה באמת לימים טובים יותר ונזכה כולנו לגאולה.. שבוע טוב ומבורך חטולית

מיכל מאמוש קולולולו מזל טוב עד 120 בריאות שמחה אושר וכל הטוב שיגיע אלייך... אני כמותכן.. עם כל הכאב שהקורונה ממש לוקחת חיי אדם... בהקשר האחר שלה- של עצירת הרכבת ושטף החיים זה כל כך בא לי בטוב המרוץ הקשה עליי.. הייתי חייבת שקט... להיות עם עצמי בלי לדעת שכל העולם מחכה לי.. ככה אין עבודה אין מרוץ יש ילדים בית והמון אהבה יצירה ושעות איכות אני מתמלאת בזה.. ומאחלת לנו לחזור לשגרה בריאה למציאות אחרת טובה יותר לכל אחד באשר הוא. שבוע מבורך מתמודדת

זקוקה לחיבוק....עצובה. זהו. זה כל מה שיכולה לכתוב כרגע....

31/03/2020 | 07:47 | מאת: אביב

ראיתי הבוקר שאודי בטעות דילג עלייך חשבתי עלייך כמה זה קשה ניכנסתי לכאן לראות עם כתבת משהו ...וטובהשכתבת וכן תנסי לתת מילים בימים האלה שכולם בבית ואין רגע של מילוט לקבל אויר חיצוני וכוחות וכן הגעגוע לילדים לחיבוק לנורמליות .. אתך יקרה יודעת שקשה ותזכרי שאודי כנראה לא שם לב הוא עובד קשה ואולי דעתו הוסחה והיה בטוח שהגיב לך אתך שולחת חיבוק אוסף מנחם ומכיל אביב

31/03/2020 | 09:19 | מאת: מכל

וואו....אביב, איך את כבר מכירה אותי....כל כך נהיה עצוב לי אתמול. והרגשתי מיד נטישה. למרות שיודעת שהוא עסוק, לא שם לב לפעמים..ובכל זאת זה אכזב... בדיוק כשהתחלתי לדבר איתה על חזרה אולי מתונה אבל חזרה לטיפול התחיל הבלאגן...ומצד אחד הדברים האלו נדחקו לפינה ומצד שני הם קיימים..הכאב שחזר כבר תקופה... את נותנת לי כח! ואמונה בעצמי. קוראת אותך ומרגישה את העצמה שבך עוברת גם אליי. .. השגרה חסרה לי. חיבוק מנחם חסר לי. הגן ושמחת הילדים...למרות ששומרת על קשר והם שומרים גם וכל פעם שאני רואה סרטון שלהם פעילים זה מרחיב את הלב ומעורר געגוע.. תודה יקרה שאת רואה אותי בימים טרופים אלו...חיבוק וכוחות.

מיכלי מאמי מצטערת על עוגמת הנפש שנגרמה לך.. לצערי חוויתי זאת פעמים ונפגעתי הכנסתי הודעה לאודי בפורום ושאלתי מדוע התעלם כתב לי שלא שם לב וזה קרה פעמים תוך 10 ימים רק בגלל שהכותרת היתה צבעונית.. התרעמתי על כך ואז התנצל אולי תשאלי..? חטולית

תודה..כתבתי לו עוד באותו ערב...

יפה מאוד כעת נשאר לך רק לחכות שיענה לך בערב חיבוק ענק עד אליך ו...הבנתי גם שהיה /יש לך יום הולדת ? אז יום הולדת שמייייח מתוקה שאת... 🥂..🍾🍷🥮🍡🪐🎉🎉🎊🎊🎆♥️🎈🎈🎈🇮🇱 חטולית

26/03/2020 | 15:51 | מאת: חטוליתוש

אני בבבית בהסגר כבר לא יכולה לצאת לשום מקום.. עוד שילשום יצאתי והסתובבתי בקניות ..ומאמש כבר הכל נעול על מנעול ובריח.. אז בית...בסדר.. נקיון....בסדר... חדשות....בסדר.. ואז מה ?... עדין לא נגעתי בנקיונות של הפסח אין כוח לי או לבעלי.. אז מה ?? המטבח הכי חשוב , ..!! כל השאר רק אבק ואבק אינו חמץ... נשתמע

27/03/2020 | 01:48 | מאת: מתמודדת

בבית גם. מפעילה את הילדים באופן יצירתי במיוחד. משתפת ברעיונות את אחותי ושכנותיי ואפילו המטפלת התלהבה אז משתפת אותה רעיונות לנכדים.. :) הנקיונות לפסח גם לי מחכים.. ממש מעט עשיתי.. אני מישום מה לא מחכה לשגרה.. טוב לי השקט הזה.. עוד לא מיציתי.. כי עוד לא התפניתי לעצמי.. רוצה זמן למחשבות להתחבר לעצמי לחשב מסלול... היום הייתה לי שיחת וידאו עם המטפלת.. לא ויתרתי לה והבעתי כל שבליבי.. גם הדמעות בצבצו כמה פעמים... הבעתי את הכעס את התיסכול את אי הזוגיות בשעה שאנחנו אמורים לעבוד על זוגיות. הבעתי תסכול משיטת הטיפול. מהצורך להרגיש את הבנתו בפגיעתו בי.. בילדים.. את הקושי לסלוח באמת.. את הפגיעה הקיימת כעת.. את השוני בחינוך את בהחלטיות שאין עוד ילדים.. את המילים הבוטות. הזכרתי את הבעיטות וכו' וכעסתי שהיא לא אומרת נחרצות זה לא יקרה!! אמרתי שאני לא מתגעגעת אליו ולא אכפת לי לעשות פסק זמן בלי ריב.. רק כדי באמת לעבוד על זוגיות לרצות אותה. כרגע אנחנו רק שותפים.... וכו וכו' וכו' וכו'.. היא בעדי.. מבינה לדעתה יותר כעת ואמרה שתדבר איתו לבד. זה ממש בעייתי.. סוף סוף נפל לה האסימון... מקווה... מעל הכל זה קרה בגלל שהוא לא רוצה ילדים יותר. כאן היא החליטה שזה בעייתי... תגידו.. אותכם אני שואלת.. המילים שביטא כלפיי הביקורות החינוך הלקוי המכות הזריקת חפצים ההפחדות האיומים על גירושים הכלכלה השינויים בבית על דעת עצמו המעבר דירה- על פיו ישק דבר הבעיטות המשמעות וכו'... זה לא חמור????? אני באמת רוצה עוד ילדים. במצב הזה באמת לא אבל כן מאחלת לי שיהיו... רק זה מה שעשה את זה בעייתי בעיניה???? נניח שנעבור את הגל.. אני פוחדת שישנא את הילד מרוב שכל כך לא רוצה וזרק דברים ששמרנו וכו'.. לא יודעת... תכלס.. זה המצב.. החיים טובים. ויפים. רק כלפיו אני עמוסה בכעס ופגיעה.. ולמרות זאת, אני מתנהלת בצורה מופתית.. הנה יצא שיתוף בסוף.. לא היה לי כוח אבל כנראה הייתי חייבת לפרוק.......... לילה טוב וחודש טוב בשורות טובות מתמודדת

27/03/2020 | 12:22 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת נשמה מתוקה שלי מהממת שאת כל כך יצירתית ופעילה עם הילדים באמץ מריעה לך לא מובן מאילו.. לגבי הנכדים שלי..לא רואה אותם כולם ספונים בביתם עם ההורים שלהם ועם העיסוקים שלהם.. כלתי הגדולה עובדת מהבית..עמוסה בעבודה ובני מטפל בשלושת הילדים .אייך הם מבלים את זמן האיכות שלהם ביחד ? איני יודעת למען האמת... אכן השקט הזה נותן מין שלווה כזו כאלו..אל תזיזו אותי כעת..רק רוצה שהשקט הזה ימשך לנצח..אך אינו נמתשך.. טוב מאוד שפרקת את ליבך וחשפת לפניה את כל מה שמעיק הכל הכל... ברור שהיא מבינה אותך אך אינה יכולה באמת לומר לך בוודאות. ונחרצות " זה לא יקרה " מפני שאינה יכולה להבטיח דבר שאינו תלוי בה...!! הטיפול בו..יכול לקחת לכל מיני כיוונים..ואיך תתחיב בפניך על....?? שהרי הוא אינו צפוי...!! את תמשיכי בכל מה שאתמעודה עבודת קודש עם הילדים והכלל..ואולי גם זו לטובה שאינו רוצה עוד ילדים...מי יודע מה חופן העתיד בחובו ?? זה לא בהכרח רעעעע... ב"ה באם יצטרכו להיות לך עוד ילדים..השם יתברך יברך אותך בעוד פרי בטן..אולי לא ממנו.. עוד חזון למועד..ואם אתם ממשיכים ביחד..בהתנהלות הזו שלו כלפיכם..מי אמר שבכלל מגיע לו עוד ילד ?? זה מלמעלה אהובה ואת יודעת נכון ?? כל מה שציינת לגהי ההתנהגות שלו האלימה כלפיך..ברור שאינו קשורה אהובה..וכבר דיברנו את הנושא שתמיד יש דרך אחרת....ואת עדיין עם הטיפוס המתעלל הזה רוצה עוד ילד ?? כאלו . מה ?? וכיצד לא תהי עמוסה וכועסת ופגועה ?? את ממשיכה ותמישיכי להתנהג במופת מפני שישנם שני יהלומים יקרים מפז שגרים ביחד עם שניכם והם סופגים הכלללל !! מבינה אותך אהובה ... חזקי ואמצי..ואני כאן עימך בכל רגע שאוכל .. לעת עתה שבת שלום חטולית

28/03/2020 | 20:24 | מאת: מתמודדת

שבוע מבורך יקרה!! תודה.. יש דברים שאולי לא הבהרתי מספיק אולי לא הצלחת להבינם כפי שהתכוונתי.. לא חשוב.. אך בגדול אכן אני יודעת.. לקרא את תגובתך גרם לי להצדיע לעצמי ולו לרגע.. על הראיה הנרחבת של התמונה. על ההובלה גם אם נורא קשה יכול להיות שעוד אציל הכל ויכול להיות שלא אך אני גודלת כי אני לומדת להחזיר לעצמי את החבל השליטה הביטחון האמון העצמאות באסרטיביות וכו'.. אם בדרך הזו שאני גדלה וצועדת הוא יכנס ויתמזג.. מעולה.. אם לא הרי יקח לו זמן להשתנות והוא צריך להבין ולרצות להשתנות.. יכול להיות שארצה להעיפו.. וכשזה יקרה זה יהיה מתוך בטחון וחוזק לא מתוך אומללות ונפש שבורה.... על זה אני עובדת.. ולגבי ילדים אני כן רוצה.. בלי קשר למי הבעל.. כמובן אני כן הייתי רוצה שיהיו כולם אחים ושהמילה אח חורג לא תכנס.. אבל אני לא יודעת מה העתיד יזמן. גם לא אמרתי שאני רוצה כעת כי ממש זה לא מתאים כשהכל עוד לא יציב.... מתפללת. מתחזקת. מתייצבת וכן.. לפעמים גם חלשה ונשברת.. אבל כמו תמידי מתמודדת! אוהבת אתכן בשורות טובות ולגביי חטולית.. שהשקט הזה יניב פירות טובים רוגע ושלווה. מעניין איך אב מעסיק יומיום את זמן האיכות עם הילדים.. בשעה שהאם עובדת קשה.. :) כל הכבוד!! אצלינו אני בוחרת שאיני רוצה מסכים לילדים ולא חושפת אותם למחשב וסרטים וכד.. אז אני ממש יצירתית איתם. בכל מיני משחקים של חשיבה ולמידה כתיבה אותיות חשבון צבעים (שילובי צבעים) ניסויים ויצירות בחומרים.. כל רגע למידה. ממש נהנית.. והם מרוצים מאוד :) מחזירים המון אהבה ונותנים כוח.....

30/03/2020 | 16:47 | מאת: חטוליתוש

אני הבנתי כן הבנתי שתעשי כל שלאל ידך להשאיר את המסגרת שלמה כמות שהיא רק..ש..לבי לבי עימך ..אולי כמו שאני מרגישה אותך ולא כמו שהייתי אמורה לומר את שבאמת על ליבי בעבורך מצטערת באם אמרתי דברים שאינם ראויים... כך הימים האלה והתחושות שאני איתם ..ומבינה גם למרות הכל שאת ..כן..מעוניינת להמשיך עימו... ולגבי בני לא שאלתי אותו מה עושה כדי להעסיק את הילדים בזמנם הפנוי רק הבנתי שירדו לרחבת הכניסה בבנין שהיא די גדולה לשחק עימם כדי לשחרר מעט לחצים..ומה עוד בבית למשל..לדעתי המסכים שלהם בכל החדרים פועלים נון סטופ.. נשמה הלוואי ויכולתי לומר זאת גם על הבן שלי המתגרש..שלמעשה עדיין עובד והקטנה הציוחדת שלי..כן צמודה למסכים.. והבן המאורס שלי..אצלם על בטוח כולם על המסכים כל היום למעט אתמול שהגיע אלי לסדר לי מעין כיסוי ליקרה לספות בסלון והיום שוב יצאו הבנים שלי הגדולים לקניות הפעם עבור "שבועיים " (כך בעלי עבד עליהם ) על מנת שתנוח דעתם בענין הקניות... אממה..הוא לא לוקח בחשבון שבשבוע הבא לקראת החג..פירות..ירקות..ועוד פריטים אחרונים שוב יצא מהבית לקניות...וליד ביתו של הבן המתגרש... ממש משחק בנדמה לי אוהבת אותך נשמה חטולית

19/04/2020 | 00:29 | מאת: מתמודדת

רק כעת מרגישה מתפנה נפשית להגיב על זה.. ולו רק לכמה מילים.. ראשית זה לא קשור אלייך!!!!!!!! רק אליי ולאמוציות שלי המצב מסובך מורכב כפי שאת יודעת.. הביטחון שלי רק נרקם.. לא קל לעזוב ברגע. הרצון שלי לילדים גדול. אני לא חושבת על "מי יהא האבא" וכד.. זה דיבור רגשי ספציפי בלי להסתכל על המסביב... כמובן שעדיין בוחנת.. ועוברת תהליכים מורכבים גם מול המטפלת שאני מציבה את הדברים ולא מוותרת. פורקת כעסים ודורשת הסברים... אני מאוד כועסת עליו. על בעלי. (אפילו יותר מגיסי /אם בכלל אני כועסת על הגיס..../:) הכל יותר בלבול ומי כמוך יודע.. שהחיים לא שחור לבן....... ברור לי שלא כל תגובתי מובנת.. אין לי כוח להרחיב כרגע. רק שאני מחבקת אותך על שאת סבלנית ואיתי בכל שלב ולגבי הילדים.. היום אנו בדור כזה... לא פשוט. מקווה שגם ימצאו זמן איכות... זה חשוב גם לצאת לקניות או סתם סיבוב.. לנפש.. חיבוק. לילה טוב

22/03/2020 | 23:33 | מאת: חטוליתוש

כן יש אומרים שעד אז הכל יגמר לא מבינה את החשבונות האלה לא הבנתי מאין המסקנות האלה יושבים ומחברים מספרים מ....לא הבנתי... בסופו של דבר הרבה דברים לא מבינה שלחתי לפורום המשפחתי עם הילדים כל מיני חידות ששלחו לי שיעסיק אותם במקום הקורונה הם עסוקים בזה וצוחקים ואני הייתי היום אצל רופאה אידוקרינולוגית להמשך מעכב על הבלוטות ומסתבר שיש שינוי ולא לטובה..ואצטרך שוב לעבור ביופסיה.. לא מפסיקה להתפלל כל הזמן על כל מה ומי ששולחים לי רק להיות עסוקה ולא לחשוב על כלום... באמת שקשה לי כבר להיות כל הזמן במתח כזה או אחר..רק יודעת שהשם יתברך ישים סוף טוב לכולנו אז למה להילחץ כל הזמן ומחר אולי תהיה לי שיחה עם המטפלת שלי בטלפון . אחרי שבועיים בלי טיפול. .. ליל מנוחה נשמות טובות ונחשוב רק חיובי ליום המחר חטולית

23/03/2020 | 00:34 | מאת: מתמודדת

כל יום שצלחנו - הוא טוב! מבינה את הקושי שלך.. את בתקופה בה הרבה דברים באו לך במקביל ואת חווה סוג של קריסה במחשבה ובלחץ ומתח מכל כיוון בעלך והיד (התרפא?) הבן מתארס מועד קצר ואז נשמע לכם ומיתן את הבהלה לחתונה הבן השני הגיע מים עד נפש הנכדה אימך והאישפוזים שהיו הקונה הבדיקות שעלייך לעשות חוסר השינה וההליכה החוזרת לנוירולוגיה פיספוס התורים קביעת תורים לאחוז ראש לצאת לסיורים שלך.. של אימך.. בידוד כאב גב.. התחלת טיפול.. מפגש עם אחד מהפוגעים.. מציף ומכאיב.. האח והגיסה והביקורות שלא נתן לך נחת כפי שציינת אלא ההיפך. וזה בערך מה שאני יודעת אז אומרים אחרי פסח..... מי יודע.. נתפלל רק להיגאל! כי אחרי כאוס כזה לחזור למציאות הקודמת.. לא יכולה לדמיין את זה קורה. יהי רצון שנזכה... שלך באהבה. ובתקווה שגם שיחת הפון מחר תחזק ותמלא אותך בכוחות... מתמודדת

23/03/2020 | 19:50 | מאת: חטוליתוש

השיחה לא התקיימה בגלל אילוצים שלה הבטיחה שיהיה ביום אחר אז שוב מחכה.. ואין אפשרות לצאת לקניות בגלל גיל בסיכון...כן.. אז הבנים עורכים קניות ועל כך אני מברכת... וכל השאר ..כבר אין לי מילים.. תודה אהובה שכתבת לי חטולית

24/03/2020 | 09:04 | מאת: מתמודדת

מבאס על הפגישה שנדחתה.. מקווה שתצליחי למצא השבוע יום נוסף מתאים לשתיכן.. לגבי הקניות שמחה איתך.. הכי חשוב שתשמרי עלייך. וגם בעלך להשמע להוראות.. לזמנים.. איתך מ.

18/03/2020 | 12:10 | מאת: מכל

אז תודה לכן. נפגשנו. היה מוזר. הזיזה את הספות ישיבה באלכסון( הכי רחוק בחדר שמתאפשר) וקבענו כבר מזמן שאם נפגש בעיר נתעלם. בגלל שילדיי ובעלי לא יודעים או מכירים. ..בכל מקרה שוחחנו על הכל. נתתי לה כסף במרחק. הכל במרחק נאחס...גם היא עובדת פרטי אז ממשיכה בצורה מוזרה. אין ברירה!!! מבאסססססססססס!!!! אבל נעבור הכל..יהיה בסדר. הלחץ של כלם גובר בבית! שמרו על עצמכם. ואגב עם ההורים הבעייה ענקית!!! לקנות להם הכל, ותרופות וכו..רק שישארו בבית. והכל חייבים במרחק. ליד הדלת וכו. בהצלחה לכלנו

18/03/2020 | 17:56 | מאת: חטוליתוש

מאמי למה ביש מזל למה ?? ידעת מראש שאסורה קירבה פיזית בימים האלה וכתבתי גם אצל אודי היום רק מחכה שיעלה יודעת מאמי שלי..יש יתרון גדול כשזה מדובר בשני הורים..ובין שיש רק הורה אחד כמו אצלי רק אמי.. הם יכולים לטפל אחד בשני לסעוד לכל ענין.. לאמי יש רק מטפלת לכמה שעות והשאר?? אז כן..קניות..תרופות.. ושלא יחסר להם כלום..!! איפה נמצאים כיום כל אותם כעסים שהיו עד לא מזמן ?? כשאז כן יכולת לחבק..להיות קרובה..לכל מה שהיה צורך... וכעת...אותו חיבוק..אותה נשיקה..אין מצב כי המרחק מחייב..ודווקא כעת מתעורר כן הצורך לחבק אותם כי הם פתאום בקבוצת סיכון..וח"ח שלא יקרה להם משהו רע.... כן..הכל התהפך על פניו בזכות אותו חידק כל כך קטן עם שם גדול קורונה... מה את אומרת ?? עברנו את המבול נעבור גם את זה.. ♧◇♡♤■□●○☆☆ חטולית

18/03/2020 | 23:39 | מאת: מתמודדת

מבינה אותך מאוד... ובעצם מתחילה לחשוש. מחר יש לי פגישה עם המטפלת בערב.. אם לא אקבל את החיבוק אני עלולה להתבאס..... כרגע כנראה אני עדיין הניתוק בסטנד ביי אך לראות זאת במציאות זה לא קל.. אוי. האם כדאי לדחות?! מבינה גם שקבעתן לא לומר שלום כדי לא לעורר שאלות... אתן גרות בקירבה? נורא קשה.. אכן צריך לשמור על הורינו!! גן מרחוק.. לדבר איתם להתעניין בשלומם... בטוחה שהם יעריכו מאוד לילה טוב מתמודדת

18/03/2020 | 23:42 | מאת: מתמודדת

תמיד זה כך... שמשהו נמנע ממנו אנו זוכרים את הטוב... והכעסים על ההורים הם בעייתיים כי הם אלו שאנו אוהבים או אמורים לאהוב ולהחזיר להם טובה אך גם לעיתים הם אלו שפגעו בנו מאוד........ אהבה מתערבבת בכעס... ולפעמים בעיקר על ההורה שיכל להגן או שציפינו שיגן ולא ידע או לא יכל וכד.. הכעס מתערבב היטב באהבה ויותר תמליל...........

קודם כל. וואו...מתמודדת תארת את המצב שלי עם ההורים מצויין!!! כעסים יש חטולית הם לא נעלמו אולי התרככו...ודואגת פתאום להם...נכון מוזר?? ועם הגן ברור שבקשר!!! יש סרטונים ומשימות לילדים....איך אפשר שלא??? מתגעגעת לעבודה... תודה לאל שהגיעו לאיזשהו הסדר. העיקר שישלמו לנו. כי עובדים. כל הזמן. חושבת לחזור לטיפול...אבל עכשיו בלתי אפשרי...נאחס. וספרי מתמודדת איך היה בטיפול?? וחטולית הורה אחד או שניים..לא יודעת מה עדיףףףף. עדיף בריאים ומתפקדים בכל מקרה. שמרו על עצמכם. ❤

היי מתוקה!! אכן מאוד התלבטתי היום שוב ושוב פעם כך פעם אמרתי אחרת היה שלב שאמרתי אולי אכתוב לה ואתייעץ איתה אך לא הגעתי לזה הייתי עסוקה עם הילדים בהפעלות יצירתיות ומלא זמן איכות כמו: צבענו בגירים מלח והכנסנו לבקבוק שהם עיטרו גם וזה נראה מושלם. כמו חול צבעוני... יצרנו בצק משחק.. הכנו עוגיות ועוד ועוד.... הלכתי בסוף עם המון פחד שאתבאס וזה יעשה לי רע. הפגישה מהממת היה כיף לראות אותה אחרי הרבה זמן שלא התראנו.. וכמובן בסוף בלי חיבוק.. עצם ההיערכות שלי לזה הקל משהו.. אך התחושה בכל זאת נסתה לעלות אז החלטתי להתנתק ולהכנס לאיזה שהוא נושא אחר מבלי כרגע לעבד את הנושאים במפגש.. אז התקשרתי לחברה ופטפטנו.. אח''כ ראיתי סירטונים וניסיתי.. ועדיין לא לחשוב ולהעיף את המחשבות ממנה ומהצורך להיות עטופה בחיבוק...... אני שמחה לשמוע שהתיכנון הוא לפי הרגשת ליבך וכרגע אולי מתאים לך לחזור לכמה שיחות.. אפשר אם תרגישי יכולת להאריך את מועדי המפגשים כלומר אחת לשבועיים וכך בהדרגה תרגישי יכולת להשתחרר מהטיפול.. כמובן זה לא יהיה על ההתחלה כי כרגע זה טרי... וגם עבורך לא כל כך אפשרי כעת... :/ נתפלל שנזכה להיגאל. גאולה פרטית וכללית איתך, מתמודדת

טוב שהלכת. ואיזו מדהימה שאת עם כל הפעילויות לילדים. ואמן! מכינה חלות והפרשת חלה. חייבים. בריאות ושבת שלום

20/03/2020 | 16:32 | מאת: חטוליתוש

אכן ימים לא קלים עבור אף אחת מאיתנו מחכה לשבוע הבא לשיחה טלפונית עם המטפלת כל שבוע שנחסך קשה.. שנזכה כולנו רק לטוב הכי טוב שרק אפשר ונמשיך כאן לעדכן ולהתעדכן כל הזמן ולחזק אחת את השניה בימים הטרופים האלה שיבואו על כולנו רק לטובה שבת מברכין נהדרת לכולנו חטולית

15/03/2020 | 08:18 | מאת: חטוליתוש

בלאגן שלם לא מוצאת את עצמי בשום מקום הבנקים ...אין אפשרות להגיע אוטובוסים...לא ידוע מתי מגיעים הילדים בבית הנכדים בבית.. לחץ ומתח בכל פינה.. לא מתאים לי כל המתח הנפשי הזה לא יודעת אייך אגיע אל המטפלת.. ואם בכלל אוכל להגיע אליה אייך אערוך קניות לאמי כמו בכל שבוע.. יותר מידי דברים לא ידועים מכניס אותי לחרדות..

15/03/2020 | 11:12 | מאת: מתמודדת

ואי לא שמעתי אותך כך הרבה זמן... האם הצלחת להגיע למטפלת? הנכדים והילדים הגיעו אליך? או בבתיהם? איך אימך בזמן לא ברור זה? בעלך הולך לעבוד רגיל? הכי מהכל.. תשמרי עלייך תשנני שאת עושה מה שביכולתו בתנאי המצב הקיים... איתך מתמודדת

15/03/2020 | 14:10 | מאת: חטוליתוש

הנכדים בבית עם ההורים הם עושים סבב מי שעובד מהבוקר עד הצהרים ומתחלפים יש הוראה מפורשת לא לערב סבים וסבתות בגלל גילם המתקדם.. אמי עם המטפלת..חשבתי שלא תגיע אליה ודאגתי שתשאר לבדה.. לגבי המטפלת עדין לא קבלתי שום תשובה.. ובעלי הלך לעבודה בלי לדעת מתי יסיים את יום העבודה שלו.. ואני..גם הלילה לא ישנתי בכלל..המון דאגות שקשורות לאמי ולא מהפן הרפואי. ניסיתי ב9.00 בבוקר להכנס למיטה לנסות להרדם אך לא הצליח לי התהפכתי במיטה עד שבעלי יצא לעבודה כעת שוכבת לי בסלון עם טלויזה דולקת להתעכן בחדשות .וזו רק ההתחלה קשה לי נורא אך אין בידי לשנות כלום.. !!! מה איתכם ? אייך התארגנתם עם הילדים בלי גנים ,,, ועבודה ??

15/03/2020 | 23:14 | מאת: מתמודדת

מעולה שכך כי דואגים לכם במקום שתמיד תדאגו לנו למרות שזה לא חוסך בדאגה... דואגת לאימך?? בשל גילה? זה הזמן של כל החרדות שוב לתקוף ולהטריד מנוחה שלווה רוגע ושינה.. לא פשוט. מה כן ניתן לעשות? ומה לגבי המטפלת שלך? לא החזירה לך תשובה אם היא עובדת? בעלך יכול לעבוד גם מהבית? איך עבר לו היום? אני אכן בבית עם הילדים.. עבר להם יום נחמד. אני התקררתי.. מצאתי לי זמן "מתאים" לזה.... בעז"ה גם מחר נתפקד בבית... ועם הילדים. ושהצינון יהיה מאחוריי.. מלחיץ לעשות אפצי בימים אלו... עם כל זה שהייתי חלשה. שיחקתי איתם. שמענו שירים ציירנו הכנתי ארוחת ערב (צהריים בעלי הכין) קילחתי כיבסתי וקיפלתי.. שטפתי רצפה בסוף יום והייתי סמרטוט. אבל ב"ה עבר היום מלא בסיפוק ושמחה. וכעת אני במיטה. לקחתי כדור אקמול שאצליח לישון וגם מנסה להזהר שהילדים לא ידבקו.. מחר אם יהיה לי כוח אתחיל פסח מה שאצליח עם הילדים... לוקחת הכל באיזי בינתיים.. מאוד הייתי רוצה לנצל את הזמן הזה גם לעצמי.. לנפש.. להתכונן לגאולה..... ככה מרגישים באוויר...... הלוואי נזכה אוהבת אותך... מקווה שהלילה כן תצליחי לישון טוב ולהניח לדאגות לבוא בבוקר אם הם חייבות... ;) אבל מוטב לא יבואו כלל אה.. ואל תסתכלי כל הזמן בחדשות זה עושה רע ופחד.. רק מידי פעם.. לפחות תנסי.. לילה טוב בינתיים

היי בנות, חטולית אכן ימים לא פשוטים לכלם.. אצלי עובדים מהבית..הבעל עובד מהבית, הילדים לומדים מהבית עם המוןןןן מטלות. המורים מתלהבים😂ואני הייתי אמורה להפגש עם המטפלת...כי היה לי קשה אז קבעתי איתה... ביטלתי כי הישיבה מרוחקת ואין חיבוק בסוף פגישה...ובכלל זה נראה לי קשה ככה.... עכשיו פגשתי פתאום אותה ברחוב עם הבן שלי. אז לא אמרנו שלום..ו...הבנתי שאני פוחדת להרגיש דחויה בגלל מרחק פיזי...לא הגיוני אבל ככה ההרגשה שלי..הבנתי את זה רק עכשיו. אז כתבתי לה את זה..ואולי בסוף כן נפגש כדי שאתמודד עם תחושת הדחויה הזו...מוזר.

16/03/2020 | 16:53 | מאת: חטוליתוש

אכן כן דואגים לנו הדור של הסבים והסבתות אך לא מתוך רצון שלהם אלה מכורח הנסיבות .... הדאגה לאמי אינה כרוכה רק במצבה הבריאותי אני גם מנהלת לה את ענין הבנק שאליו אינה יכולה להגיע לעיתים קרובות כנדרש...ועם ההגבלות הקיימות כעת להגעה לבנק רק קשה יותר צריך להזמין תור מראש להגיע ואינם עונים שם.. המטפלת שלי חזרה אלי אמש להודיע לי שהשבוע לא ניפגש אינם יכולים לאפשר פגישות בחדרים הקטנים שלהם ורק בשבוע הבא אוכל לשוחח עימה טלפונית ..בלי חיבוק ומילים מחזקות בסוף הפגישה ..אין ברירה ...!! בעלי אינו יכול לעבוד מהבית הוא איש ביטחון שחייב להיות נוכח פיזית .. בנתיים עובד יום מלא וטוב שכך מתאפשר בגלל המשכורת ..שגם כך אינה מספיקה ... גמני מעין מקוררת עם נזלת מעצבנת וטישו צמוד לאף.. ואלקו ג'ל צמוד .. ואת מקסימה שלי ממשיכה עם הכל לתפקד ..נקיונות כביסות...טיפול בילדים ...שטיפה של הבית ומה לא.. חוץ משטיפת הבית עושה כמוך..משגע אותי לא לעשות כלום למרות שמרגישה חולה.. הייתי היום אצל רופא משפחה שגם בדק אותי ונתן טיפול הולם להתקררות המעצבנת שלי..והגדיל לי את המינון לכדורים שרשם לי הרופא במרפאת כאב..למרות שלא ממש עוזר והוסיף לי מדבקות שנקראות פנטה ממשפחת המורפיום...להחלפה מידי 3 ימים..הלוואי שיעזור נגד הכאבים..הם כה עזים שאיני מצליחה לזוז כאלו שיתוק משתלט.עלי בהדרגה הלילה ישנתי למרות שהכאבים העירו אותי בכוח מתוך שינה תודה לך נהדרת שלי על הכל אוהבת אותך חטולית

16/03/2020 | 17:04 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי כמה טוב לראותך כאן נהדר התגעגעתי... מבינה אותך מאוד מאוד לגבי סוף הפגישה עם המטפלת..קשה לי גם בלי מילות החיזוק שלה ובלי החיבוק בסוף...מרגיש כאלו אין שם ..משו חסר.. מאמינה שאם יהיה קשה מידי אולי תתפשרי.... מתוקה שאת מדוע להרגיש דחויה ,?? זו לצערנו מציאות זמנית..כך לפחות מנסה לומר לעצמי ללא לאוט.. נתאזר בסבלנות כי אין דרך אחרת ..זה לא כאלו שהיא אינה רוצה אותך..אלה רק נסיבות זמניות..!! חטולית

16/03/2020 | 20:55 | מאת: מתמודדת

וואי עם כל חוסר השינה הממושך והכאבים את ממשיכה לתפקד ככ נפלא.. מגיע לך צלש! או כמה....!!! לאנשי ביטחון יש בטח עבודה קשה בזמן זה.. לאכוף את החוק 10 נפשות.. טוב שהלכת לרופא. אני עדיין לא. מקווה שזה יחלוף.. לוקחת אקמול צינון יום ולילה... היה עוד יום נחמד עם הילדים.. הבן קצת נהיה חצוף.. זה דבר של גיל?? לא יודעת איך לקבל את זה.. הוא סהכ בן 5 ועונה לי לא יעשה. לא אכפת לי וכד... בטון שצורם לי.. מרגיש לי שזה נהיה מהכוחניות של בעלי המרדנות שלו.. אז במה אני נלחמת?? לראות את ילדיי כך זה ישבור אותי.... למרות זאת הגבתי כל כך באיפוק ושוחחתי איתו. עמדתי על קווים שלא עוברים. מנסה לזכור גם את הגיל שלו שלא באמת מבין ולשים גבול.. אבל בתוך הלב.. כשאף אחד לא שומע.. אני רועדתתת שזה ימשיך..... מכירות את זה? מה נראה לכן? (אני לא מדברת על סתם 'לא' של ילד שמפתח עצמאות אלא על גברתניות עם ההבעה בפנים התעוזה הזילזול.. כל זה התבטא וזה מה שמלחיץ אותי..) כמובן הוא הבין והתנצל אך בכל זאת.. כואב לי שם בפנים וחושש..... עייפתי.. לילה טוב בינתיים. אה.. שמחה שהצלחתי לישון הלילה. מקווה שגם הלילה הזה. ושהמדבקה תקל על כאבייך.... אמן

16/03/2020 | 21:04 | מאת: מתמודדת

היי מיכלי וואו לעבור ובלי לומר שלום.. האם זה מהחשש שיוודע לבנך? שישאל מיהי וכד? איך היא הגיבה על כך? מבינה את השוק שזה גם היכה בך... ההבנה של הדחויה שחשת או עדיין בהעדר מגע פיזי.. מעניין.. מניחה שתדברו על כך.. לי גם הולכת להיות פגישה וגם אני חוששת בדיוק כמו שחטולית ואת כתבתן.. שמשהו חסר.. ומפחיד אותי ללכת בלי להתמלא מחיבוק חם ואוהב.. אך מנסה.. היא מקבלת פרטי לכן כן עובדת. מובן מה שרשמת.. ותראי גם כל אחת מכיוונה חווה דבר זהה.. טוב שהעלית זאת כאן. שמחה שבעלך יכול לעבוד מהבית. ואת יכולה להתפנות לילדים או שכולם גדולים? סומכת עלייך שתרגישי מה שנכון לך אם להיפגש עכשיו על מתכונת חסר ולדבר גם על כך.. אולי זה סימן לך משהו שלא שמת לב? יחדש לך? אולי תעדיפי לדחות לזמן שיתבאר יותר...? לילה טוב מתוקה חטולית כעת נזכרתי שלא כתבתי לך גם על כך... מבאס ממש שזה חייב להידחות בשבוע ושוב רק דרך מסך... לא נעים בכלל!!! אבל ננסה לקבל גם את זה ולשאוב מהמעט הזמני כוחות.. כמה שניתן.....

11/03/2020 | 23:15 | מאת: מתמודדת

לא קראתי בכלל.. אין לי כוח לקרא כעת. אבל הכותרת הזכירה לי אותך.. אקרא בעצמי בהמשך ומקווה שזה יעניין וידבר אלייך. https://m.ynet.co.il/Articles/5691401 לילה טוב

13/03/2020 | 09:09 | מאת: מכל

תודה יקירתי. קראתי. אכן מרתק!

16/03/2020 | 16:56 | מאת: חטוליתוש

הצלחתי להכנס לקישור ולקרא מאוד מענין..כמה טוב שעדיין רחוק ממני 🤣🤣🤣🤣.... אווווףףףףףף חטולית

18/03/2020 | 01:00 | מאת: מתמודדת

היי חטולית רק כעת רואה שהגבת לזה.. לי עוד לא יצא לקרא😕😬 מה הכוונה כמה טוב שעדיין רחוק ממך? סיום הטיפול? ועל מה אווףףףף כל כך מתוסכל ועצוב ששמעתי אותו עד לכאן????? האם בשל דחית הטיפול השבוע?לאילוץ לא להתקרב ושלא יהא מגע או חיבוק? קחי נשימה. ואשמח להיות איתך.. אוהבת אותך מתמודדת

18/03/2020 | 11:17 | מאת: חטוליתוש

אכן כן שעדיין הפרידה מהמטפלת רחוקה ממני כל כך רציתי לשמור על עצמי לה להקשר אליה רגשית ..ממש נשמרתי. כמובן בגלל נסיונות העבר אך לא הצלחתי וכן אני נקשרת אליה גם רגשית ועל זה אוףףף גדול בגלל הפחד היא הכי שונה משאר המטפלות שטיפלו בי בעבר היא דינמיט ומאתגרת אותי בכל פגישה מחדש. פוחדת להקשר רגשית ...הפרידה קשה מאוד ...אין לי כוח לעבור את זה שוב ואין גם אפשרות שהטיפול ימשך כל החיים... אז כן אוווווף גם על חוסר פגישה השבוע ..וחוסר חיבוק של סוף פגישה..מבינה ?? הרגש הזה מטריד אותי מפחיד אותי.. מבלבל אותי ואנחנו בגלל המצב כעת גם מתכתבות אחת ל...ושולחת לי חיבוק וירטואלי..שולחת חזרה ..ושוב ..הרגש הזה..פוחדת ממנו... חטולית

18/03/2020 | 23:34 | מאת: מתמודדת

תודה על התגובה! אכן ההיקשרות כמעט בלתי נמנעת כיוון שאנו פותחות את הפסעים הכי שמורים ורגישים ושם מישהו קשוב מחבק לא מבקר רק תומך.. דבר שלא הורגלנו לכך כנראה. גם אני מרגישה עם המטפלת שלי שהיא שונה מהקודמות לטובה. וגם אלו שהייתי אצלו קידמו אותי ואת הקודמת גם אהבתי במיוחד ועשיתי איתה תהליך ענק!!!! אבל עם העכשווית משהו אחר קורה. וכיוון שגם את אומרת זאת... ואת גם מלומדת... אני תוהה אולי זה לא בהכרח משהו של המטפלת אלא אנו עוברות חוויות ומעבדות דברים ועולות שלבים ומתפנות לשלבים אחרים חדשים או עדכניים.. וממילא לא בהכרח שמה שהיה נכון לאז יהא נכון לעכשיו. ואם זכינו גם כעת במטפלת טובה אז היא זו שמתאימה עצמה לשלב בו אנו נמצאות.. כך או כך סתם בילבלתי לך את השכל.. חח העיקר הוא שהמטפלת טובה והתחברת אליה וזה מעולה! מבינה את העוף הזה אך מאמינה שכשיגיע הרגע תוכלי גם להניח לזה רק אז תרגישי משוחררת ממטפלים.. כרגע אנו זקוקות לזה עדיין לכן מרגיש היקשרות מאוד חזקה. וזו גם סוג של הכרת הטוב אומרים נתינה מולידה אהבה.. אז נכון אנו משלמות אך הנתינה לנפש שלנו כל כך עוצמתית שמזיזה משהו בלב.. מאחלת לך את הכי הטוב אנו נכנסות לחמישי אוטוטו השבוע עבר ושרדת!! ;) עוד רגע ראשון ואתם מדברות.. מקווה שיעבור בטוב ועדיין היא תצליח להזרים לך כוח שלך באהבה.. מתמודדת

09/03/2020 | 12:07 | מאת: חטוליתוש

עדיין בריצות אחרי בדיקות אחר תורים לרופאים ואם חשבתי שאני כבר יודעת הנה כעת זה בסדר והרשימה המונחת לפני היא זו.. אז ממש לא.... נוספו עוד בדיקות ..!! והיום תענית אסתר וצריך להתפלל המון המון המון.... ובלילה..לקרא המון תהילים... רק שעיני יעמדו בלחץ... חג פורים שמח לכולן אוהבת אתכן חטולית

10/03/2020 | 19:27 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! מקנאה בך.. על הצום התפילות התהילים.. לא הגעתי לזה ממש.. מה שיכולתי ניסיתי.. אוי לא נעים לשמוע על סדרת הבדיקות שמונחת לפנייך.... מקווה שלא יהיה טרטור רב לארגן תורים וללכת אליכם. אך הכי מכל.. מאחלת בריאות בריאות ובריאות!!!!!! ב"ה היה פורים מהנה. שמח. יהי רצון שנזכה לשמוח תמיד ולהגאל... (אגב כתבתי לך למטה..) לילה טוב

10/03/2020 | 23:28 | מאת: חטוליתוש

קראתי אותך גם למטה ולא אינך אנוכית כשאין כוחות נפשיים הכי גרוע רק לשקוע מבינה מהיכן נובע ..אחרי הכל במישור הגשמי הכל תקין כביכול רק במישור הרגשי לא...ואייך אוכל לבוא ולומר לך..או חלילה להתלונן ?? ולא ממש לא צמתי בתענית אסתר אין לך במה לקנא איני מסוגלת לצום מעבר רק ליום כיפורמואיני יודעת מדוע.. אולי נעוץ בעובדה שבשאר הצומות אני פעילה כל היום והעייפות מתישה וביחד עם הסכרת גורם לי לרעב שלא כיום כיפור שעסוקה אך ורק בתפילות בבית הכנסת אין ממה להתעייף.. והיום היינו כולנו בבית אמי חג פורים נחגג בשמחה עם כולם כולל הנכדים החדשים הופתעתי לטובה כשקבלתי מתנה מהנכדה החדשה בת קרוב לגיל 6 חמודה הגישה לי מין משהו כמו מוט שאמור להשמיע צליל פעמון על חוט שזור שהכינה במו ידיה וזו הפעם הראשונה שאמרה שמקדישה אותי לי ל..סבתא...עד היום נמנעה..מבינה אותה.. כמה כואב לדעת שמצד אביה הביולוגי אין יחס חם ולא מצד הוריו... ריגשה אותי ..שאלתי אם אפשר לתת לה חיבוק ונשיקה על המתנה ..ובמבט צנוע מעט מושפל הגיעה אלי לקבל חיבוק ונשיקה המאמצים שלנו כסבא וסבתא כנראה מתחילים להניב פרי של חיוך קטן וחיבוק ושמחה גדולה על הפנים.. כל הנכדים 6 במספר כיום קיבלו חבילות של מתנות משלוח מנות..הקטן בינהם החדש רק בן 3 ובכל פעם שמקבל מאיתנו מתנות פוצח ב..ווואווו וחיוך ענק על הפנים ..ישר רץ לבעלי וקורא לו סבא רגעים קטנים עם הרבה שמחה והמון אהבה ונחת יש עוד..לפעם הבאה.. ליל מנוחה מתוקה ונהדרת שלי אוהבת אותך חטולית

11/03/2020 | 23:27 | מאת: מתמודדת

יקרה מפז את!!! אכן גרוע לשקוע. ורק כאן מצליחה לבטא את הצורך להרפות ולהרגיש חולשה איומה ואובדן כוחות להמשיך.... שגרת חיי והאנשים שסביבי לא מרגישים זאת. זה טוב ומעיד על כוח. אך מנגד זה נורא קשה לשאת..... תודה על הבנה לא קינאתי בזה שחשבתי שצמת.. אני אלופה כנראה ב"צומות" ובכל זאת הפעם לא צמתי נהניתי מהרצון ומקריאת התהילים והתפילות.. זה ככ חשוב וממלא את הלב.. איך עבר פורים עם הנכדים.. איזו מתוקה ה"חדשה" שמתחילה להיפתח... ההבנה שלך למצב היא זו שתורמת.. ילדים נולדים למציאות חיים.... לא קל גרושים. גם לא הורות לא בריאה. מה עדיף על מה אלוהים יודע. מה שכן, לפחות לא הכל רע. והיא זכתה באמא טובה. אב חורג שאוהב וסבתא כמוך... 😀 איך זה מחבר מתנות פורים וחגיגת החג במשפחה.. החיבוקים והכל.. אשריכם.. שתמשיכו להתרחב ולאהוב ולשמוח תמיד. אוהבת לילה טוב

28/02/2020 | 12:39 | מאת: חטוליתוש

חודש אדר חודש מבורך כל החודש מתמודדת שלי עסוקה מעל הראש ואני כולי תקווה שרק בדברים נעימים...למרות שאני מטילה ספק רב בכך אך מקווה שתמצא כמה דקות להכנס ולהשמיע את קולה מאחלת לכולן שהחודש הזה והשבת הזו יהיו הכי נפלאים ומלאים רק בבשורות טובות שבת נפלאה ומתוקה מנופת צופים שלווה ורגיעה שקט נפשי ושלום בית שבת שלום חטולית

29/02/2020 | 22:05 | מאת: מתמודדת

היי יקרה שלי!!!! היי גם לך מיכלוש.. קראתי אתכן.. ואכן אני נעה בגלים ולא מוצאת כוחות כשאני לבד אני רק רוצה לנשום כי בכל רגע שאיני לבד התיפקוד ברמה גבוהה אין לי באמת מושג איך הגוף הצנום הזה לא נופל כבר?????? ואיך הנפש שמותשת כבר ממשיכה לשרוד ובעוצמות כאלו.... אני כבר רק משתוקקת ליפול!!!! כדי להצליח לתת לעצמי כוח לחיות..... כרגע נותנת מעצמי את כל מה שאין לי רק כדי שיהיה לכולם... אמא שפויה. עובדת. מפרנסת. מבשלת. מנקה. אופה. עוזרת לאחרים. רוקדת עם הילדים מחבקת מנשקת משחקת מקלחת ומה לא............... טוב נו.. לא אתבכיין עכשיו... הכל בסדר.. מנסה לנשום... אני פה חטולית.. אני פה.. כל הזמן.... מתחזקת מההתעניינות שלך.. תודה!! ואת מיכלי, כל כך שמחה לראותך.. ולשמוע שאת יודעת מה את עושה. גאה בך. על התמודדות בדרכך.. על יכולת לאפשר לעצמך להתחזק במפגש לאחר תקופה.. ככה זה.. לאט לאט.. יש בך המון כוח.. מה שלומך? איך עם הבן? עם הבעל? האם התקדם משהו כלשהו בחברה? וחטוליתוש.. שמחתי לשמוע שאינך צריכה לעבור עוד ניתוח!! הכדורים כבר עוזרים לשתן? ולגבי אחיך.. אכן לא לגמרי חוויה מתקנת.. והכל היה עבור האחיינית שתהנה וכולכם איתה.. אבל זה צלח!! וכן, את היית מחוברת לאחיך ובמקום לקבל את חיבוק הדוב שכה ייחלת.. קיבלת שוק וההיפך משציפית... אולי הפעם קצת משהו הופשר?? מה שלום בנך? (איך הולך בגישור?) ועם הבן המאורס? בעלך והיד? אוהבת אתכן... מתמודדת כמותכן..

מתמודדת... כרגע מנסה. לא קל לי. מקווה שהפגישה תועיל.נראה שהיא מבינה אותי ומקבלת שאני זקוקה לה שוב...נראה. מקווה שאצלך ישתפר...חייבים לפעול למען הילדים_ הבית...אבל קווה שתפעלי גם עבורך.

02/03/2020 | 13:35 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי אהובה 🤩 "כרגע נותנת מעצמי כל מה שאין לי רק כדי שיהיה לכולם......." ומתי אינך נוהגת כך ? הרי באם היית נוהגת בשונה ובאמת דואגת אפילו רק במידה מועטה בדאגה בעבורך שהרי מצבך היה משתפר ולו במקצת ממה שאת זקוקה !! אמא שפויה וכל השאר..אייך לא ? אין מי שיעשה זאת במקומך !! ולא נשמה בכלל אינך מתבכיינת ..נהפוכו..הלוואי והיית פותחת סוגר כאבך ומתבכיינת על מנת שאוכל לפחות לומר לך כמה מילים טובות ..אולי מוציאות מתוך מצוקתך הנפשית התמידית.. ואייך הולך עם הטיפול ?? אני כאן תמיד עבורך חושבת ומתעניית בך ובכאבך המתמשך עד אין קץ.. וכן מיכלי נהדרת וחזקה ומתמודדת בכל צורה שרק אפשר ואני גאה בה כל כך.. לגבי הכדורים ..עדיין כמו שנאמר חצי קלאצ' לא ממש עד הסוף..צריכה לדבר עם הפרופסור לוודא שבאמת רק זו האפשרות שזה נותן.. קיוותי ליותר אך יתכן וצריך לתת יותר זמן לכדור לפעול את פעולתו.. בביקורו הזה של אחי עם האחיינית שלי אכן אחי היה לבבי יותר ..רק חושבת שזה היה בהשפעת האחיינית שלי שזרתה אור ושמחה בכל רגע ורגע..המהממת שלי..חולה עליה.. למען האמת איני כועסת על אחי כלל וכלל גם אם היה מתנהג אחרת רק בגלל שמבינה את העומס הכלכלי והרגשי שמוטל עליו להתמודד עמו הוא וגיסתי יחד..ממש לא פשוט..אבל זה כבר ליום אחר כשאוכל לפרט יותר יום אחר יהיה מתאים יותר ובני..הגישור לא צלח..הופסק..והוגש כבר כתב התביעה לגט ... הליך קשה ודי מלוכלך מצד גרושתי לעתיד..האמת..שגם מצבה הכלכלי אינו בטוב ומכאן שלא ידוע לאן דברים אמורים להגיע. המאורס ב"ה בטוב..יתכן ויעברו לגור קרוב יותר לאזורנו ... וידו של בעלי מחלימה. עדיין חסר עד להשלמה מלאה אך גם זה יגיע.. יום בחירות ארוך היום ואני כבר החלטתי למי אתן את קולי..מחכה רק שבעלי יסיים את משמרתו בערב ונלך עם בני ביחד להצביע.. יום טוב וממוצא לטוב לכולנו.. חטולית

02/03/2020 | 23:50 | מאת: מתמודדת

מיכלוש ברור שתקבל אותך בחום ואני גאה בך שאת לא נכנעת לחדשות ללכת שוב.. גם אם זה למפגש פעם ב.. רק כדי ליישב את העומס והמטען שאת נדרשת לשחרר..... בהצלחה יקירה

03/03/2020 | 00:04 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי!! אתחיל מהסוף להתחלה.. לגבי אחיך.. אני גאה בך שאת מצליחה למצוא חמלה והבנה למצב. בפעם הקודמת היית נסערת בשל התגלית שנאלצת להבין מה שכנראה לדברייך אולי לא רצית לראות או להאמין לכך.. ובכל זאת, צלחת את הביקור הקודם. את מחליקה ומבינה גם הפעם. ולא נכנסת לשאלה מדוע היה נחמד יותר הפעם אם זה בשל האחיינית או משהו אחר. בכל אופן זה שהיה נחמד והצלחתם יחד להעביר זמן כיף לכם ולה זה מבורך!!! לגבי המאורס בהצלחה בחיפוש הדירה.. לגבי הבן השני.. כנראה היה צפוי עניין הגט מקווה עבור כולם שילך מהר ולטוב. אגב מה עם הבת שלהם? מתקדם משהו? מגיעה אלייך עדיין בימי ראשון? משתפת יותר? שמחה לשמוע שבעלך מחלים. רק בריאות. ואת.. לא יזיק לברר על הכדור.. גם אם יחזקו את דברייך שצריך זמן להסתגל לכדור.. ולגביי.... כמה אני צריכה כוח לכתוב זאת.. לא פשוט לי אחרי יום עמוס בעבודה ועשיה לכתוב את הקושי איתו אני מתמודדת. אני רק מחכה לשבת במים.. אמבט חם.. או נרדמת.. או שוקעת בסירטון שישיח דעתי.. או נשאבת לבוא שחור.. תלוי בסיטואציה. אנסה באמת לכתוב.. ולו גם ברמזים את שעובר עליי בהמשך. היום ממש קירצפתי את הבית עם הילדים יצאתי איתם לבחירות לגינה והמשכתי להאכיל מקלחות נקיונות ונקיונות. כל הארונות למעלה נקיים לפסח. עשיתי שינוי בבית והעברתי מלא משחקים ודברים. כביסות. אני ב ל י טיפת כוח ועם כל התיפקוד המדהים הזה. שרתי רקדתי עם הילדים. כל הזמן. וכשאספר על המקומות החשוכים זה כאילו שני אנשים כל כך שונים.... אני לא מבינה זאת לפעמים את הקוטביות...... אך תודה לאל לא מובן מאליו שמקיים אותי ונותן לי כוחות בלי סוף לילה טוב בינתיים

מתמודדת אמיצה שלי אכן כן עם אחי דברים התיישרו..בנתיים עד לביקור הבא.. עם הקטנה המיוחדת שלי עדין אין כלום ..אין גם שיפור במצבה ..בעצם..נאמר לי אמש ..שהיא כבר אוכלת מזון מוצק בכמות יותר טובה..משמע אוכל כמה ביסים יותר..👏👏👏 אתמול לאחר הבחירות היו אצלי החברה חוץ מהבן הבכור..ומשפחתו..כלתי המתגרשת מצאה לה מקום לשבת לידי שאפנק גם אותה כמו את המיוחדת שלי..הופתעתי כמעה.. למרות שדי מבינה את הרצון שלה להתקרב אחרי הכל אני היחידה שמראה לה פנים מבין כל שאר המשפחה..כולל הצד,שלה.. ולא הקטנה שלי כבר אינה מגחעה אלי לאחר הגן בגלל שהנהג אינו מסכים להוריד אותה פעם אצלי ובשאר הימים בביתה..לא יכולים להכריח .זכותו !! לגבי הכדור כרגע איני יכולה לעשות כלום מזכירתו אמרה שהוא בחופשה ותעדכן אותי לכשיחזור.. אז ממתינה.. עצוב עצוב לדעת שכך את מרגישה..אשמח לכל דבר שתוכלי לכשתוכלי אפילו ברמיזות..רק שאוכל להיות שם עבורך גם בכמה מילים.. ונקיונות...לא רוצה בכלל לחשוב ..למעשה ארונות המטבח שלי כבר כמעט מוכנים על ידי בעלי כשהיה בחופשה .. כל השאר..לפי היכולת..לא אמות כדי לנקות תריסים וחלונות..רק אבק..ואינו חמץ...!!! שמחתי לקרא על ההשקעה שלך עם כל החום והאהבה שלך כלפי הילדים..מרגישה כאלו הייתי נוכחת במקום יחד איתך והילדים חוויות כאלה ילדים אינם שוכחים מנסיון אישי !! הקוטביות שלך לגמרי מובנת ..חייך אינם נעים במסלול רך ונעים ...ואת בהחלט מגיבה למצב הקיים בכלל לא פשוט אהובה !!! גמני מושפעת כך ביומיום ולבסוף תמיד מודים לאל עליון על כל יום שעובר אוהבת אותך מקסימה שלי ושולחת לך מלא חיבוקים חמים ועוטפים.. חטולית

קראתי כששלחת.. לא מצאתי כוח . רק התחזקתי ממך.... ואפילו לא אמרתי לך זאת... כמה אנוכית??!! 😣 מה יהיה?? נראה שאין לי כוח לדבר... יותר רוצה להיות מחוברת.. לשתוק.. לקבל............ אני ככ מתפקדת טוב שבזמן השקט רוצה רק להתעטף....... אוהבת. מצטערת............

הביטי אמרה פיורי "מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים. מעולם לא הבטחתי לך צדק מוחלט... ומעולם לא הבטחתי לך שלווה או אושר. עזרתי ניתנת לך בכדי שתוכלי להיות חופשייה ללחום למען הדברים האלה. המציאות היחידה שאני מציעה היא אתגר, ולהיות בריאה פירושו להיות חופשייה לקבלו או לא, בכל דרגה שאת מסוגלת. אף פעם איני מבטיחה שקרים, ועולם גן הורדים של השלמות הינו שקר... וגם שעמום". ציטוט הולם מהספר.....היו לי אשליות לגבי שינויים שלא צלחו...ברור שיש גם הצלחות..טוב ורע. מרגישה שהיא חסרה לי ורוצה שהיא תעזור לי ללחום על הדברים ששווה להלחם עבורם...

26/02/2020 | 23:31 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי צר לי לומר אך ..ברוכה השבה.. !! האמת שאת חסרה כאן המון !! התגעגעתי נורא.. הביטי מתוקה שלי ..גם לאחר שטיפול מסתיים..יש תמיד ירידות..באופן טבעי לעולם איננו יכולות להשאר תחת ההגנה שלה..המטפלת אלה אם יש לך ממון להשקיע.. היא תשמח לראותך וכמובן לקבל תשלום עבור.. לוקח די ..זמן..לצאת לעולם הגדול ולהתמודד לבד באמת לא פשוט מתוך נסיון התאזרי בסבלנות..וגם מידי פעם..כשמתאפשר לך קבעי פגישה..... יתכן ויצאת לפני הזמן... פגישה אחת ל ...לא מזיקה. שמחה לראותך..ואת תמיד מוזמנת להכנס ולכתוב אנחנו כאן חטולית

חטולית יקרה, כל כך נכון. אי אפשר להשאר לנצח תחת מעטפת של טיפול...לפעמים חושבת שחבל והיה טוב לכל החיים..אבל צריכים להיות ראלים... קבעתי פגישה. למרות שהייתי אצלה לפני חודש בערך...אז קובעת כשצריך.הפעם היא הייתה המוצא האחרון ובסוף קבעתי לשבוע הבא... טוב לשמוע מכן...נקווה בשיתופים טובים. 😍🤗🤗

27/02/2020 | 15:26 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שמחה שקבעת עוד פגישה רק יחזק אותך ואת יודעת..אנחנו תמיד כאן..גם אם לא תמיד המענה לפי הצרכים..לפחות את כאן לא לבד ועוד מילה טובה מאיתנו לעולם אינה מזיקה 😍😍🥳🥳🤩🤔♥️ חטולית

תודה רבה יקירתי.. טוב שאפשר למצוא מקום לפרוק... ואין כמוך😍🤗

20/02/2020 | 19:18 | מאת: חטוליתוש

עדיין בהכנות לקראת הסעודה הגדולה שתערך בשבת שבה יגיעו כולם....ומתפללת שהכל יעבור רק בטוב אחי והאחיינית שלי גם היום בירושלים..בביקור במערת המכפלה..בקיברות צדיקים..וגם לכותל ..המון נסיעות והמון חוויות חדשות לאחיינית האהובה שלי למעשה היא זו שהפכה את אמי לסבתא... ואותי לדודה מפני שנולדה 3 חודשים לפני הבן הבכור שלי.. היא נולדה בתחילת החודש השביעי והבן שלי בסוף התשיעי.. היא פגה במשקל 1.260...והבן שלי 3.600 .. היה לה דחוף לצאת ראשונה ..תחרותית גם עד היום 😃😃😃😃😃 היא מקסימה ומאוד מוכשרת ...את הכשרונות שלה ירשו גם הבנות שלה..תענוג צרוף.. וכפי שמתברר ..היא ירשה את הכשרונות שלה מאחי.. איזה כייף לרשת דברים טובים וואווו.. אני זוכרת אייך הייתי מאכילה אותה ושמה אותה לעשות גראפס על הבן הגדולה שלי...היא בועטת מעל הבטן ..והוא בועט מתוך הבטן.. כמו שפת מורס.. עד היום מעלה לי זכרונות נעימים ומצחיק אותי.. אז..נשארו לנו לעבור את היום ואת שישי שבת ביחד עד שיחזרו הביתה ביום ראשון מוקדם בבוקר.. לצערי הרב לא עשינו מספיק תמונות שנכונות להיום ביחד.. אבל..מסתפקת במה שכן קיבלתי ושמחה גם על המעט הזה בחיוך גדול...כל כך אוהבת אותה ורק רוצה לראות אותה מאושרת כי מגיע לה מאוד.. אז מה אומר..נמשיך להיות בקשר בווצאפ כמו שהיינו עד כה..ונמשיך לשלוח הודעות וכל השאר בהמשך זהו הולכת להמשיך לעבוד למרות שהכל כואב והרגלים צועקות הצילו.. ועדיין יותר מאוחר לכשיחזרו יעברו דרכי לקחת חלק נכבד מהדברים שאמורים להגיע לאמי הביתה עבור שבת... זהו בנתים גם כך היה מאמץ לכתוב את כל זה חטולית

21/02/2020 | 14:46 | מאת: מתמודדת

חטולית מתוקה שלי מעריכה את המאמץ לכתוב.. חח הצחקת אותי בשפה הומוריסטית שלך.. וזה היה מאוד מעניין ומשמח לשמוע את החוויות הללו... כל כך יפה!! מאחלת שתהנו עד הרגע האחרון ושיהיו עוד הרבה מפגשים כאלו.. תרגישי טוב אהובה נסי לנוח כשאפשר... שבת שלום מתמודדת איתך

23/02/2020 | 19:20 | מאת: חטוליתוש

תודה מתמודדת אהובה הבוקר האורחים שלי עזבו הבוקר חזרה הביתה.. ככת נותר לחזור לשיגרת החיים הרגילה שיהיה שבוע טוב ומבורך בערב יום שני ראש חודש אדר.. משנכנס אדר שנרבה בשמחה אוהבת אותך מתוקה שאת חטולית

23/02/2020 | 22:40 | מאת: מתמודדת

ברוך הבא לשגרה... איחוליי שתהא בריאה ומבורכת... מתגעגעת אלייך חטוליתוש.. עם כל מה שעובר.. יודעת שאת מרגישה אותי בלב.......

24/02/2020 | 11:52 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה ברור שמרגישה אותך בליבי ויודעת עד כמה המצב קשה לך אהובה אשמח באם תחפצי לשתף אותי במה שעובר עליך כך אולי המשא יוקל עליך השבת שהיינו עם כולם היתה שבת מהממת כולם נהנו היתה אווירה של כייף ולאחר הבדלה גם צילמנו עוד המון תמונות למזכרת מהשבת הזו האחיינית שלי ציינה מכל ליבה שהשבת הזו היתה מעל ומעבר לכל הציפיות שלה כל כך נהנתה גם אחי ציין זאת במילים שלו.. שמחנו שכך נחתמה הפגישה הזו.. חטולית

24/02/2020 | 18:23 | מאת: מתמודדת

כמה אושר חוויה מתקנת לביקור הקודם אכן יקל עליי.. אך כרגע לא מצליחה להעלות דברים על הכתב... חיבוק להמשך ערב טוב מתמודדת

25/02/2020 | 00:04 | מאת: חטוליתוש

לא הייתי מגדירה זאת כחוויה מתקנת משום שלא היו שם אותם אורחים ורק למען האחיינית שלי עשו הכל להנעים לה את השבת .. אך טוב שכך והסתיים רק בטוב.. ו..הייתי אצל הרופא האורולוג ואמר שאיני זקוקה לניתוח רק החליף לי כדורים למשהו יותר חזק למנוע את הדליפות בשתן שנעשו בלתי נסבלות בעליל כמה שמחתי שאיני זקוקה שוב לניתוח..כמעט קפצתי מעורי משמחה... ליל מנוחה אהובה חטולית

26/02/2020 | 19:24 | מאת: מכל

נשמע חיובי חטולית...מקווה שאתן בטוב גם את מתמודדת. ...באתי להיות פחות לבד.

26/02/2020 | 23:37 | מאת: חטוליתוש

נשמע חיובי אכן כן.. חכיתי המון זמן להגיע אל הרופא הזה..לא בגלל שחכיתי לקבל תור אצלו אלה בגלל שהרופא שמטפל בי כבר שנים האורולוג..אמר שאצרך ניתוח חוזר וזה כמובן הרתיע אותי.. הזכרון מהניתוח הראשון חרוט לי היטב עם הסבל שעברתי .. מניחה שגם קראת עוד..על הפגישה המחודשת לאחר 14 שנים עם האחיינית שלי..עם המשפחה שהתרחבה בדרך.. אז הנה ..כך החיים מתגלגלים.. חטולית

16/02/2020 | 13:39 | מאת: חטוליתוש

האורחים שלי נהנים מאוד לפחות כך התרשמתי ואני תורמת את חלקי הצנוע באירוח שלהם בכל גיחה שלהם אלי. ממשיכה עם הבדיקות שלי ומשתלדת לא לפספס כי חשוב מאוד השבת הזו היתה שונה מכל שבת שהיתה בתקופה המאוד ארוכה שעברנו..היינו לבד בעלי ואני סוליקו כל השבת...היה פשוט נפלא.. והאורחים אינם מעיקים ב"ה..נפלא לשם שינוי.. מקווה שגם כל השבוע הקרוב ימשיך כך..בשבת הבאה עושים לאחיינית שלי הפתעה ..כולם יבואו לארוחת שבת צהרים כולל הנכדים ומקווה שיהיה כייף הם לא התראו כבר 14 שנים ומאוד רוצים להיפגש ביחד רק שהכל יזרום לטוב יהיה בסדר מתמודדת שלי מתוקה שלי בכלל איני כועסת שאת מגיבה רק כשאת יכולה הכל בסדר אהובה.. מאחלת לך שתמצאי את הדרך הכי הכי טובה שמתאימה לך על מנת להמשיך את חייך רק בטוב חיבוק עוטף עולם נשמה חטולית

16/02/2020 | 20:55 | מאת: מתמודדת

תודה יקרה שלי!!! איזה כיף לשמוע שאת מתמידה בבדיקות בטיפול ונהנית משבת זוגית נינוחה. וכן שהביקור מבורך מאחלת שאכן השבוע ימשיך להיות טוב עבורך מלא בהספקים. שההפתעה תהיה נעימה לכולם ומשמחת. תעדכני.. תודה על הבנה... מחבקת אותך בחזרה מתמודדת

18/02/2020 | 02:13 | מאת: חטוליתוש

מאחר ואיני נרדמת החלטתי לפחות להכנס ולכתוב... אחי ואחייניתי בילו את ראשון ושני בירושלים..היו מוזמנים לחתונה של בן או בת של אחד מהחברים בעבר של אחי..אך מאחר וההוא נפטר לא עלינו הוא ביקש מאחי לפני פטירתו שידאג שילדיו ונשאו ויהיה נוכח ביום נשואיהם כאלו שהוא היה שם..זו ממש צוואה..!! לנשואין האלה הם הלכו ועשו לחתן ולכלה הפתעה מעצם הגעתם ..משערת שההתרגשות היתה גדולה חזרו רק לאחר 12.20 הלילה..מקווה שמחר יספרו חוויות נעימות מהארוע.. ומחר יום קניות עמוס לעייפה מפני שקניות לשני בתים בנפרד..חלק יגיע לבית אמי..והחלק השני אלי ההיתה..זה החלק הארי שבקניות..מפני שאלי מגיעים כל המצרכים...שמיועדים לבישול ואפיה ויש המון מפני שויתרו על שרותי הקיטרינג שתוכננו מלכתחילה.. ואיני יכולה לאחר חזרה הביתה מפני שבעלי חייב לחזור בזמן לצאת לעבודה.. כבר לא אכפת לי לארגן את כל הקניות לבד לאחר מכן רק שאהיה בראש שקט עם עצמי ואוכל לתפקד הכל יושב לי על הראש בצורה לחוצה מאוד..ולמרות ששוחחתי עם המטפלת שלי על הלחץ שזה גורם לי..לא מוצאת את עצמי ... יהיו בערך 25 נפשות כך ספרתי את המנות ..לא פשוט עבורי כלל וכלל.. וצריכה גם לארגן את הבית מפני שבני המאורס יבוא לישון כאן בערב שבת עם ארוסתו..אז לארגן להם את חדר השינה..הם ישנו כאן וגם בעלי..יחזרו מארוחת ערב שבת אלי הביתה ואני אשאר בבית אמי לישון..אין מקום לכולם.. יתכן וארוסתו של בני תעזור לבעלי בענין האפיה של חלות וחליות לסעודת ערב שבת ושבת לסעודה שבה ישתתפו כל הילדים והנכדים...מתגעגעת אליהם.. עבודה רבה לפני ולא מצליחה למקד עצמי למקום שארגיש הנה הכל בסדר המון מחשבות מטרידות אותי רק עם כל ההכנות.. הלוואי שאצליח לישון הלילה וכך דברים ירגעו ליל מנוחה גם למחשבות חטולית

18/02/2020 | 13:33 | מאת: חטוליתוש

לא ממש הצלחתי להרדם אולי רק אחרי 2.30 לפנות בוקר וגם לא ישנתי מספיק עייפה כל הזמן העיניים נעצמות גם בזמן הקניות והלחץ למהר ולסיים גרם לי לבלק אוווט שלא ראיתי ..הכל מתושתש..לא הצלחתי לתפקד כמו שצריך טוב שכבר הכל הסתיים וכעת אוכל לנוח כמעה.. לפחות בשורה אחת טובה שהבדיקת קוצב של אמי יצאה תקינה וזה מרגיע אותי מאוד בגלל הלחץ דם הגבוה שלה במיוחד בימים האלה עם האורחים לאחר מנוחה עדיין יש לי המון מה לעשות גם הכנות לבישול לשבת..גיהוץ חולצות לבעלי ועוד כהנה וכהנה.. מקווה שהכוחות יעמדו לי ואצליח לסיים כמה משימות עוד היום עד כאן כעת..לנוח..לנוח.. עייפה כל כך חטולית

18/02/2020 | 15:17 | מאת: מתמודדת

תנוכי כל רגע שתוכלי.. את צריכה את הכוחות האלו שימחת אותי בתוצאות הבדיקות של אימך... שתמיד יהיה רק בשורות טובות ובריאות איתנה

09/02/2020 | 03:12 | מאת: חטוליתוש

כבר נמאס כל מוצש לא לישון ומחר שוב רופא ופוחדת לא להתעורר שוב בזמן ושוב לפספס עוד בדיקה לא עוזר כלום כדי להרדם בעסההה שבוע טוב חטולית

11/02/2020 | 00:36 | מאת: מתמודדת

היי מאמי מבאס העניין עם השינה שמחה שהלכת לרופא והוא העלה את המינון.. מקווה שיועיל מה עם בעלך? אולי העבודה משכיחה לו את הכאבים.. אם הוא רוצה.. כנראה יודע מה עושה .. או בשבט היה מקסים עם חלק מהמשפחה .. בעזרת השם עוד תחגגו הרבה ובהרכב מלא מתוך שמחה ולגבי האח.. איחוליי שהפעם הביקור יהיה כמו שציפית בפעם הקודמת. רק בלי האכזבה.... אוהבת אותך אני

12/02/2020 | 23:09 | מאת: חטוליתוש

היי אני מקסימה שלי אחי ואחייניתי כבר נחתו והם אצל אמי כבר שוחחתי עימם..לא ישנו כל הטיסה אז ילכו מיד לישון כדי ששעות הבוקר יהיו בוקר ולא יתערבבו להם עם שעות הלילה בעלי עובד כאילו כלום לא קרה ..וגם ערך קניות היום לבד.. כולי תקווה שאכן אוכל לישון מעתה בכל לילה במנוחה אוהבת אותך אני מתוקה שאת ליל מנוחה

14/02/2020 | 16:51 | מאת: מתמודדת

שלוקח לי זמן להגיב.. מצב לא קל אני חווה... כתבתי על זה אך לחשוף בפורום כרגע זה דבר שמלחיץ אותי.. מה יהיה אני תוהה.. ומניחה שרק אצלי התשובה.. זה לא משהו שקרה.. או שבעלי שוב מכה חלילה.. לא. אבל הנפש שבורה.. ואני חווה גלים בשלבי ההחלמה.... יהיה בסדר אני מקווה מאמינה שאת מבינה... תודה רבה ושבת נעימה וטובה

05/02/2020 | 11:33 | מאת: חטוליתוש

אין ספור נסיונות ובכולם עלינו להתעלות על עצמינו בכדי לעמוד בהם שוב פיספסתי תור לרופא אורטופד מפני שלא ישנתי כל הלילה וכשכבר נרדמתי..לשעה קלה..עבר הזמן שלי לרופא בעלי בבית חולה כבר מיום ראשון לאחר שממש נלחמתי בו שיגיע לרופא בקופת חולים... היה אמור להגיע יחד עימי לרופא האורטופד אך התפסםס לנו כמעט רבתי עימו שילך לרופא דלקות בשתי האוזנים דלקת חריפה בגרון...אין חום אך משתעל נורא קשה.. קיבל תרופות ואני עליו שיקח תרופות בזמן..שונא תרופות.. אתמול יצא מהבית לערוך קניות לשבת ..כשירד מהאוטובוס מעד ונפל..נחבל אומנם קלות אך על הצד החלש שלו.. הפשרנו דגים כדי להכין עם ירקות בתנור ועד שיפשירו החלטנו לנסוע למקום נוסף שנקרא אושר עד שאמור להיות זול יותר בקניות.. לאחר שסיימנו וחזרנו הביתה שמחים ומרוצים בעלי ניגש לנקות את הדגים להכינם לתנור...מה שקרה ..לא היה צפוי בכלל..הסכין החדה החליקה מידו הימנית בכל הכוח לצד שמאל לחיתוך ..אך לא הדג נתחתך אלה אצבעו של בעלי דם ירד בכמות גדולה ושמנו המון פדים לספוג את הדם ..אמרתי לו אתה חייב להגיע לרופא מיד אבל העקשן לא רצה לזוז... באמת שנורא פחדתי מכמות הדם כי החתך היה נורא עמוק ..התקשרתי לבן הדתי שלי והזעקתי אותו שיגיע במהירות האפשרית.. אכו הגיע ולקח את בעלי לרופא ששלח אותו מיד לחדר מיון בבית חולים וולפסון.. למזלנו הטוב מיד הוא טופל כך שלא נגרם נזק של המתנה ארוכה במיון ותוך שעה הם שוחררו... ואני כל הזמן רק מטדה לבורא עולם שלא נגרם נזק גדול יותר .. כמה דברים קורים..בכמה נסיונות אנחנו עומדים רק לראות האם אנחנו עדיין שם ..להודות לבורא עולם על כל מה שעושה..וכמובן שצריך לומר שעושה רק טוב כדי לעורר את כולנו לתשובה ..!! כעת מחכה לבדיקת אולטראסאונד.. בטן ..והתור ארוך ארוך..ארוך..ארוך.. שרק נהיה בריאים...וכל השאר הבל הבלים.. 🙏🙏🙏🙏🙏🙏🙏 חטולית

06/02/2020 | 22:47 | מאת: מתמודדת

אני כמעט בטוחה שהגבתי על זה... ומישום מה לא נשלח??!! :( היום נכנסת שוב ורואה שהודעתך נשארה יתומה :/ מאמי שלי מה שלומך? מה שלומו? איך עבר השבוע עליכם?? עליי עבר גם שבוע עמוס ממשש והנה שוב סופשבוע... וואו..... לילה טוב בינתיים.. מקווה שתשני טוב

07/02/2020 | 16:08 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי בעלי מרגיש מעט יותר טוב גם עם ההתקררות שלו למרות שעדיין מרגיש חולה והיד הפצועה שלו בהדרגה תחלים..עשו לו תפקים כאלה גסים ומכוערים.. ביום ראשון כבר חוזר לעבודה שלו למורת רוחי חשבתי שעוד יום יומים בבית לנוח להחלים כולל היד אבל מסרב... שתהיה לכולנו שבת שירה טובה ומבורכת שנזכה רק לשיר בשמחה.. שבת שלום חטולית

29/01/2020 | 23:48 | מאת: חטוליתוש

עם כל הבלאגן שלי שכחתי לשאול אותך מה שלומך האם הדלקת עברה או שעדיין בטיפול מה קורה עימך יקרה שלי חטולית

30/01/2020 | 22:41 | מאת: מתמודדת

חטולית אהובה איך עבר היום העמוס? הצלחת לישון הלילה? אני בהתמודדות מתמדת.... לא יודעת איך את חיי מסדרת.. יודעת שאני בדרך הולכת.. וגם אם מועדת.. מתפקדת!! ובשקט כשאפשר מתפרקת.. מתמידה בטיפול היועצת הזוגית הבינה שעליה להיפגש עם בעלי לבד.. אז מעולה. קצת שקט.. והיא גם מבינה מעט נראה לי את העניין.... תודה לך על ההתעניינות.. מקווה שיהיה הכי טוב.. בכל רגע שעובר מתמודדת

31/01/2020 | 14:12 | מאת: חטוליתוש

הלילה ישנתי מפני שלא לקחתי את כדור הסכרת שמחה שיהיה לך מעט שקט וכהרגלנו בקודש ממשיכים את החיים..סוחבים בריצות בין לבין בדיקות ..רופאים..ומה לא שלב תהליכים.. העלעת מינון כדורים נגד כאבים שעדיין אינם נותנים מענה אך חייבת להמשיך ובת דודתי הגדולה שהיא כמו אחותי הגדולה אינה מבינה הכיצד אינם מוצאים כבר פתרון לכאבים המתמשכים היא רוצה פיתרון כאן ועכשיו ומיד רק שדברים אינם כך.. סבלנות סבלנות סבלנות וסובלנות.. ב"ה יהיה טוב שבת שלום רגיעה ומנוחה אוהבת חטולית

02/02/2020 | 22:51 | מאת: מתמודדת

לפעמים ככ מיחלת לזה בעצמי... אבל הכל עניין של תהליך.. יש בזה משהו יפה אך כאשר הגוף או הנפש מיוסרים לא קל להנות בדרך..... אוהבת אותך. תחזיקי מעמד. איתך

26/01/2020 | 18:13 | מאת: חטוליתוש

אייך אתן מרגישות השבת עברה כל כך בכייף עד ש.. התחלנו בעלי ואני עם שלשולים הבטן מתהפכת כל הזמן וריצות.. ובעלי מסכן בעבודה.. אמרו שיש כעת וירוס כזה אז כן טוב שאמי לא נדבקה והיא בסדר חודש טוב ושבוע טוב אוהבת חטולית

26/01/2020 | 21:59 | מאת: מתמודדת

היייי כיף לשמוע שהייתה שבת טובה.. אוי.. שילשולים יכול להחליששששש ולשרוף.. וזה נורא מדבק!! איך עבר עליו היום בעבודה ככה? אתם לוקחים משהו קל בטן למשל? זוכרים לשתות? וחסד השם שאימך לא נדבקה בזה.. שבוע מבורך ממני :) 💟

27/01/2020 | 00:14 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שאת אוכלים אורז ושותים הרבה מים וגם התקררנו שנינו נדבקנו מאמי שמקוררת כבר זמן.. היה לו קשה אבל הסתדר לא היתה ברירה מקווה שמחר כבר יהיה יותר קל אמש לא עצמתי עין מקווה שהלילה יהיה שונה אמש היה מוצש וכמו כל מוצש יש בעיות שינה הלוואי ... ליל מנוחה חטולית

28/01/2020 | 00:30 | מאת: מתמודדת

רפואה שלמה יקירה לך ולסובבים.. מקווה שהצלחתי לצבור שינה טובה ושהטיפול אתמול התקיים ונתן כוח להמשך המסע של ימים עמוסים כאלו... לילה טוב בינתיים

28/01/2020 | 01:36 | מאת: חטוליתוש

היי מתמודדת תודה רבה על הברכות לא הצלחתי להרדם גם הלילה לא מצליחה לישון.. לא הלכתי לטיפול לא יכולתי.. ימים טרופי כוח נפשי ומחשבות טורדניות בלי סוף וחוסר שינה ומחר גם יום עמוס בריצות סידורים קניות לאמי ואחר הצהרים ארוע .. יום רודף יום רודףף יוםם ושוב סופש בלי שינוי של מתחים ולחצים בלי סוף תודה מתוקה שאת כאן ליל מנוחה .אוהבת חטולית

28/01/2020 | 22:33 | מאת: מתמודדת

אהובה שלי.. לא נעים לשמוע! תני לעצמך לפחות את השעה הזו.. אני יודעת שלפעמים קשה להניע את עצמינו בתוך מבול הדברים שעלינו לעשות ובתשישות ובחוסר מנוחת הנפש והגוף.. אבל בדיוק בשביל זה היא שם... ואני כאן.... תמיד. איתך

28/01/2020 | 22:45 | מאת: חטוליתוש

אכן כן כמה טוב שאת כאן היום העמוס הסתיים ומחר שוב ריצות ... הלוואי שאישן הלילה כל כך עייפה ליל מנוחה אהובה 💖💜♥️💗💗💝🌥🌦🌧🌬 חטולית

22/01/2020 | 12:55 | מאת: מתמודדת

צרכים, דבר כה בסיסי- לכל אדם אנושי. אך לפעמים, שנוצרים חסכים.. הם אותנו מנווטים! ובאופן מסויים- קוטעים את החיים! ואני- שקיבלתי ובורכתי כל כך הרבה פעמים....... שהתמדתי וצלחתי אינספור מכשולים....... - תקועה ב'צרכים' שלא מתאחים. גם כשנוספת בינה ותובנה.. גם כשמתחזקת באמונה.. ומתחזקת הורות באהבה, הקשבה ונתינה.. - הצורך לא התמלא..😔 נדמה, שהעונג הכי גדול עבורי, שיהיה מישהו שמטפח אותי... את הילדה שבי... ולא!! לא! איני רוצה להיות ההורה של עצמי... עוצמת עיניים ומתענגת.. על מחשבה שכה אותי מייסרת.. לכן אותה אני כל פעם הודפת.. אך אליה תמיד חוזרת....... חולמת על 'דמות' וברקע רק צלילים נעימים.. היא מחבקת ומלטפת.. וזה עושה לי טוב מבפנים... ממלא את כל חדרי הלב.. שיש מישהו שאותי כה אוהב.. ואז פוקחת עיניים.. ומבינה דבר או שניים.. להמשיך חייבים... כי לא יהיה מי שאותי ירים.. וסוף טוב הוא רק בסיפורים.. וכך את עצמי אני קורעת.. לאינספור חלקים.. חלקם מתקדמים.. ונאחזים.. חלקם לאחור שואבים.. וחלקם רק למרוד רוצים.. בעצמם הם נלחמים.. כי לאף אחד מהם אין את היכולת.. לרפא משקעים.. יש בי את הקול שיודע שאין לו סיכוי.. שהשלים עם המצוי, אך לא עם הרצוי.. וכך כשהעולם ממשיך להתקדם.. והחיים ממשיכים.. מתקשה אני לעזוב את החסכים, שגורמים לי לאבד את החיים הנותרים....

22/01/2020 | 16:29 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה את רואה הכל ומבינה הכל.. ובכל זאת נאחזת ב..כלום .. כואב מאוד ילדתי האהובה כואב מאוד מאוד ויחד עם זאת אין לי שום זכות לומר לך עשי כך וכך ולא...זאת וזאת..!! כואבת עימך את כאבך הבלתי מתפשר שאינו מניח לך לחיות את כל שתרצי לחוות ולהרגיש.. כתבת כל כך יפה ממש מקסים כמו שיר ..שמספר את סיפורך שגורם לך לאבד את החיים הנותרים .. האם כך את באמת רוצה את החיים הנותרים שלך ושל ילדייך ?? אוהבת אותך ושולחת חיבוק עוטף עולם שלא יאפשר לך לוותר עלייך חטולית

22/01/2020 | 20:56 | מאת: מכל

מתוקה... אל תאבדי תקווה!! את מתמודדת- לעצמך הענקת את השם הזה שלא מוותר! אנחנו בטוח לא מוותרים עלייך! אל תוותרי גם את! מגיע לך להיות אהובה ואני בטוחה שיש מי שאותך אוהב וזקוק לך במיוחד הילדים! איתך בכאב. חיבוק

22/01/2020 | 23:21 | מאת: מתמודדת

לא התייאשתי.. זה לא נכתב בזמן הקושי אלא היום, במבט לאחור בעיבוד... זה מה שיצא ממני.. להבין את הכל לקרא את עצמי.. לדעת מה אני כמהה וממה מונעת.. אכן זה לא קל.. אבל אם הייתי שבורה הייתי רושמת טריגר.. אך שוב, כרגע זה לא נכתב בשעה שהייתי כאובה.. יש כאב על המצב.. יש כמיהה.. ומה שרשמתי אמת. אך זה מהסתכלות חיצונית על עצמי.. לא נתתי לי לכאוב באותם רגעים של כתיבה.. זה דווקא שימח אותי ושיחרר ובכל אופן, תודה לשתיכן מהממות שלי.. שהגבתן.. שהכלתן.. מקווה שזה לא הכביד או הדאיג.. מאמצת לי את מילות העידוד והכוח. את החיבוקים והאיחולים.. ובינתיים, לילה טוב ונעים

22/01/2020 | 07:52 | מאת: מכל

חטולית, מקווה שלא יהיה קשה מידיי ויגמר על הצד הטוב ביותר שאפשר בנסיבות. ומתמודדת קצת הפסקת לשתף, כשיתאים... ובאשר אליי, מרגישה שזה קצת לא נוח להמשיך להשתמש בפורום שם ופה כשאני בסדר ולספר כמה טוב...ואחרות מתקשות...מה דעתכן? אולי צריכה קצת לפנות את השטח. זה לא מעצבן אחרים כשלך טוב ולהם לא???? ואגב התחלתי פיזיותרפיה לגב, עדיין כואב אבל ישתפר בע"ה...נשיקות ויום מקסים לכן.וחמים כמה שאפשר ;)

22/01/2020 | 12:52 | מאת: מתמודדת

מיכל מותק!! ממש לא מעצבן.. זה דווקא מאוד משמח.. ובאשר אם לקחת זמן לעצמך ולא להיכנס לפורום.. זו בחירה שלך! ותלכי עם מה שעושה לך טוב בלב!! לא חייב הגדרות אני עוזבת.. לוקחת הפסקה וכו'... פה תמיד איתך... כשתרצי להיות לבקר או לשתף..... בהצלחה יקרה. אה . יופי שאת מטפלת בגב.. מקווה שיעזרו התרגילים

22/01/2020 | 16:11 | מאת: חטוליתוש

מאמי אין קשר בין שני המקומות בכלל לדעתי את יכולה לכתוב מה שאת רוצה והיכן שאת רוצה כמה שבא לך שם ישנן אחרות שמגיבות לך וכאן רק שתינו נמצאות אני מרבה להיות כאן עדיף לי מכל הבחינות כאן מקבלת תגובות אמת והתיחסות °••• שם ..ממש לא ומעציב אותי שרק אודי מגיב לכאב שלי כבר הבנתי שאין שם שום קשר אלי אישית..אבל זה מה יש.. גם אם אינן מוצאות המון מילים ..לפחות מילה אחת קטנה תמיד אפשר למצוא ולו רק להראות אכפתיות אם אין טריגר..הכל נבלע ונעלם..כואב לי מאוד אז מעדיפה כאן ואת מתוקה עשי כפי שהכי נוח לך בלי רגשות אשמה כל כך הרבה דברים כואבים מתפתחים תוך כדי שלא אעלה אותם שם בגלל חוסר התיחסות לכן נעלמת שם בכל פעם..ללקק את הפצעים שלי לבד שם..!! חטולית

22/01/2020 | 22:58 | מאת: מתמודדת

אומנם זו תגובה למיכלי אך לא יכולתי שלא להתייחס... צר לי לשמוע שכך.. לפעמים לראות את ההבדל מכאיב יותר.. עד שמעזים.. עד שמוצאים את המילים.. ומשתפים.. מחבקת אותך יקרה.. גאה בך שאינך לוקחת את זה אישית. שמחה לשמוע שאודי כן מגיב לך... האם שיתפת אותן בזה? מעניין אותך לשתף אותן? מזדהה מאוד שאפילו מילה אחת קטנה.. חיבוק.. התייחסות כלשהי.. ניראות.. יכולות לתת מענה!!!! לא יודעת.. אולי אנשים חושבים שהמילה שלהם לא תעשה משהו?!.. חבל כי זה כל כך הפוך..... חיבוק יקרה שלי ועוד אחד

23/01/2020 | 08:00 | מאת: מכל

חטולית...וואט עצוב לי לשמוע שכך את מרגישה, חשבתי דווקא אחרת לגבי הפורום ההוא..לא מתווכחת עם רגשות, פשוט חבל, אני חושבת שהן מכילות וכותבות כשמרגישות שיש מה לכתוב.. אבל זאת הרגשה סובייקטיבית שלך, אז מקווה שלפחות כאן טוב לך לכתוב 🌷😍

23/01/2020 | 14:23 | מאת: חטוליתוש

כן לצערי כך מרגיש לי וכואב שכך מפני שכאשר אני נכנסת גם אם קשה ולא מעט פעמים קשה גם הטכנים וגם מה שאני עוברת בחיי האישיים תמיד מוצאת כמה מילים טובות לכתוב לעודד אך לא כך הם פני הדברים כשזה אמור לגבי אז מעדיפה בהחלט כאן ימים קשים מלהכיל חטולית

21/01/2020 | 15:34 | מאת: חטוליתוש

כל הפרטים אבל..כבר הבנתי שבקרוב הבן שלי יחזור לגור אצלי אעדכן בהמשך אני

21/01/2020 | 22:59 | מאת: מתמודדת

מה שצריך לקרה שיהיה על הצד הטוב ביותר איתי אני

22/01/2020 | 00:26 | מאת: חטוליתוש

זה רק הולך ומסתבך ויהיו עוד כמה מפגשי גישור זה רק מתחיל ...תהיה מלחמה קשה על המיוחדת שלי עדיין ... אוווווףףף למה הכל כל כך קשה למה ? אני

22/01/2020 | 00:29 | מאת: חטוליתוש

עונה לך כאן בהמשך לענין החמוציות זה אולי יכול לתת אתנחתה קלה ורגעית לצערי מתוך נסיון מר של שנים לא ממש מרפא.. עצתי לך מתוקה שלי בקשי אנטיביוטיקה גם ייותר יעיל ומחטא הכל אך כמובן שאת מחליטה אהובה.. חטולית

22/01/2020 | 12:45 | מאת: מתמודדת

אכן מאמי שלי.. יש לי כאב בבטן התחתונה שמקרין לגב.. כל צד שמאל..וכאבים במקומות האינטימיים.. כאילו לחץ של כל האיברים הפנימיים רוצים לצאת.. הלכתי שוב לרופאה. עשיתי בדיקת שתן ותרבית. והתחלתי לקחת אנטיביוטיקה.. תודה על תגובתך... אלמד להבא.. שלא אזדקק Xoxo

22/01/2020 | 12:48 | מאת: מתמודדת

חטוליתי שלי!! כל כך הייתי רוצה לקוות איתך שלפחות בגירושים או בגישור יהיה קל עם כלתך.. כנראה שלא. אבל לפחות זה לזמן מוגבל.. אני מקווה שהתהליך לא יסחב.. ויגיעו לתובנות מהר.. לטובת כולם. מחבקת אותך בתקופה לא קלה זו.. ואיתך 'אני'.. זוכרת?

22/01/2020 | 16:16 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה לצערי שום דבר טוב אינו אפילו בגדר סיכוי שיתפתח לדבר טוב כלתי רק הולכת וממציאה עוד ועוד דברים שאינם לטובת הבן שלי כבר הגיעה למצב שהוציאה צו מניעת יציאה לבן שלי מהארץ כי פוחדת שהבן שלי יברח עם המיוחדת שלי לחול... הזוי בכל רמה אפשרית !!! וזה לא הכללל אבל עמוסה כל כך ריגשית שלא מסוגלת כעת להוציא הכל החוצה ..רק מתכרבלת לי בתוך עצמי עם הכאב .. אולי עם הזמן יצאו הדברים ..כשאוכל לעכל את הזוועות שמוציאה מפיה.. חטולית

22/01/2020 | 23:08 | מאת: מתמודדת

גירושין זה לא דבר קל... תכלס, זה לא שהיא כל כך אהבה אותו ונלחמת על הזוגיות.. או אולי כן?! כל כך כואב לי לראות ולשמוע שאנשים מלאי זעם ומתיכים אותו בשני.. עד שירגעו.. זה כל כך מרסק.. לא רק את אותו אחד שמופנה אליו הכל אלא גם את הסובבים.... ואולי מתישהו הם עצמם מתפקחים ומבינים בטעותם ובהשלכות של הטעות.... עצוב! אל תעברי תקופה זו לבד.. תמצאי מקור כוח וחיזוק.. גם לבן.. כמה בעלך מעורב? כי זה בעצם מלחמת התשה... אגו כסף ומישמורת... אל תזניחי את עצמך בתוך סדרת הבדיקות שעלייך לעשות... וגם לא את הטיפול.. אחיך הגיע כבר? מה שלום אימך? האם היא איתך? מה עם השינה שלך? ושאר דברים.. מאמי לא ליפול.. תמשיכי שגרה ואת החיים. נכון נוסף משהו והוא מאתגר אך יעבור. גם אם לא נראה שטוב יקרה... נאמין שיגיע לילה טוב בינתיים..

23/01/2020 | 14:28 | מאת: חטוליתוש

בעלי מעורב בדיוק כמוני בכל מה שקורה ונותן את החלק שלו בתוך.. ואחי יגיע רק בחודש הבא אמי בערך בסדר..נראה לי שהיא מעט בלחץ נפשי לקראת בואו של אחי.. כמו תמיד ..אז הלחץ דם שלה שוב עולה.. ואני ממשיכה בבדיקות שלי ובכל השאר. למרות הקשיים שלי עם כל מה שקורה ועצוב לי כל כך שאין בידי לעזור לבן שלי בתהליך שעובר אך...אין מה לעשות חטולית

23/01/2020 | 19:04 | מאת: מתמודדת

היי מאמי.. עצם נוכחותך איתו נותנת המון ולא מובנת מאליה..!! לגבי אימך, מדוע היא כה בלחץ מבואו? מקווה שיתאזן לה לחץ הדם.. ולגבייך אני ככ שמחה לשמוע שאת מטפלת ועושה מה שצריך..אם לא לדאוג לבריאות לא נוכל לדאוג לשאר דברים... הכנות קלות לשבת.. וףשתהיה שבת מנוחה. לנפש ולגוף. מעט להרפות מהשגרה הטעונה... אוהבת

24/01/2020 | 14:22 | מאת: חטוליתוש

תודה מתמודדת שלי אמי בלחץ תמידי כשמגיעים אורחים מה גם כשהם אורחים מלחיצים וכאלה הם כלומר רק אחי.. שתהיה שהת שקטה ומהנה עד כמה שרק אפשר חטולית

25/01/2020 | 22:38 | מאת: מתמודדת

תודה אהובה. איך עברה לך השבת?

20/01/2020 | 12:57 | מאת: רועי288

חוסר רחמים... והרסנות יצירתית של העבר וההווה כדי לחפש תנאים נחוצים לעתיד החרדה הקיומית שכרוכה בהחלטות... שינוי הוא רגע של קטסטרופה. כל החלטה לפנות אל עבר העתיד תורמת לתחושה של למידה מהניסיון. בין אם הדרך שניבחרה הייתה מוצלחת או לא! יום הורס לכולכן.

20/01/2020 | 15:38 | מאת: מכל

היי רועי, ברוך הבא. נשמע ממש קשה לחיות ככה.. אתה יכול לפרט? אתה נמצא בטיפול?

21/01/2020 | 12:02 | מאת: חטוליתוש

שלום רועי אתה נשמע גדוש ברגשות מאוד קשים אייך אפשר לעזור לך ?? אולי תספר מעט יותר על מה שקשה לך כך כך יהיה יותר קל להבין על מה אתה מדבר.. מתאים לך לשתף אולי ?? חטולית יום קל יותר

21/01/2020 | 23:01 | מאת: מתמודדת

מצטרפת לדברים.. ברוך הבא ומקווה שיוקל לך באשר תבחר לשתף או לא

16/01/2020 | 15:28 | מאת: חטוליתוש

אייך נסתדר לאחר הגרושין של הבן שלי מפני שהוא יצטרך לעבור לגור אצלנו..כי אחרת בימים שהמיוחדת שלי תהיה אצלו גם היא תגור עימנו וצריך להפוך את כל הבית .. מקום שינה עבורו ומקום שינה עבורה.. המון דברים עדיין על הראש לה',הפתרונים נחכה ונראה מה ילד יום אני

17/01/2020 | 10:13 | מאת: מתמודדת

אני שומעת את העומס.. המחשבתי.. האירגוני.. הדאגות.. התהיות.. הבילבול...... הרצון להיות... ולחבק בלי סוף.. האוהב.. הדואג.. הנוכח... הכל נראה כעת מבול... בפרט שגם יש את המרתון שלך בריתות אחר בדיקות.. הטיפול.. ולא חסר... הכל מתערבב יחד.. שמחת החתונה של הבן הקטן מול עצב לשמוע את הנכדה מדברת על טראומה שנבחנת.. והגרושים .. האח שיגיע מחול עם האחיינית.. .... מחכה לרוגע ושחלקי הפאזל יונחו לפנייך ותתבהר התמונה ותביא רוגע לחייך.. מחבקת אני ;)

17/01/2020 | 11:09 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה שלי על מילותיך הנהדרות אכן בילבול רק ומלאת תהיות.. בלתי נמנע לצערי...תודה על חיבוק ומה איתך נשמה אייך את..אתם..בכללי ובכלל ?? אני

17/01/2020 | 15:20 | מאת: מתמודדת

היי אהובה התהיות יבואו לסופם.. הסבלנות קשה נתפלל שתשתלם.... איתך ולגביי...... כרגע מכונסת.. לא מוצאת מילים.. תודה

18/01/2020 | 20:02 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה מרגישה אותך חנוקה לגמרי כשתוכלי אשמח לשמוע ממך כפי יכולתך.. שבוע טוב אני

19/01/2020 | 20:19 | מאת: מתמודדת

תודה יקרה שלי... זה המון!!! ולא מובן לי... שירווח אנסה להעלות על הכתב.. בינתיים משתדלת לחיות.. אגב, מרגיש לי התחלה של דלקת בשתן.. אוי לא בא לי!!!!! מה שממש לא חסר לי כעת... חטוליתי חיבוק להמשך ערב טוב אוהבת

19/01/2020 | 22:27 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת נשמה רק כשתוכלי מאמי שלי ודלקת בשתן ..אוווף מציק ברמות קשות לכי מיד לטיפול שלא יחמיר כי אז..שריפה קשה למשך כמה ימים עד שזה עובר מאמי אל תזניחי בבקשה אוהבת אני

21/01/2020 | 22:56 | מאת: מתמודדת

נראה שזה אחד הדברים שאי אפשר להזניח.. זה צורב ברמות קשותתתת מטפלת בחמוציות. הלכתי לרופא אמרה שתיתן אנטיביוטיקה אבל אם טענתי שיש הקלה מהחמוציות אז שלא אקנה.. אממ.. יש הקלה.. אך עדיין לפי מחר אדע מה לעשות אם ימשיך אלך לקנות.. תודה יקרה שלי

22/01/2020 | 00:31 | מאת: חטוליתוש

אהובה כתבתי לך למעלה בהמשך להודעה שלי אני איתך

13/01/2020 | 13:55 | מאת: חטוליתוש

לא יכולה לאכול או לשתות שום דבר קר... כנראה בגלל השיניים שלי ..גם בחלל הפה מצמרר הקור הזה אבל לא רק זאת רציתי לומר.. חדשות לא הכי טובות בקשר לקטנה שלי לפני כמה ימים ישבו הצוות שבו מטופלת הקטנה שלי עם הרווחה לבדוק מה עוד...וזה לא נגמר..פשוט לא נגמר ..הקטנה אמרה שקושרים אותה !! היא סרבה לשתף פעולה ואמרה שכבר נמאס לה לחסור כל הזמן על המילים שכל הזמן אומרת ...כמו מנטרה... לא רצתה להיות כמו תוכי לחזור על הדברים ... במוצאי שבת נפגשנו הלכנו לבן שלי חגגנו 2 ימי הולדת ואז גם ראיתי את הקטנה שלי..היא רצה אלי ושאלה אותי סבתא גם את תשאלי אותי ? שאלתי אותה מה אשאל אותך ? אמרה את השאלות האלה שוב..?? היתה כל כך עצובה.. אמרתי לה לא לא אשאל אותך רק אם תרצי לספר לי ..היא פרסה את הידים הקטנות שלה ורצה אלי..סבתא את מהממת ..כל כך התגעגעתי אליך ואמא לא לוקחת אותי אליך...הדמעות שזלגו כבר אמרו בלי מילים... חיבקתי אותה ונישקתי אותה עד שנרגעה..מחיתי לנו את הדמעות ואמרתי לה עכשיו עולים ליום ההולדת בואי נראה כמה את שמחה לראות את כולם... העצב עזב את הפנים האהובות שלה והתחילה לחיייך..... הדברים שסיפרה שם..בפגישה היו מזעזעים...לא יכלה לכתוב אותם כי גם עבורי הם טריגר...רק ארמוז שדיברה על אצבעות...כמו כל פגיעה מינית !! הזכיר לי את הפגיעה המינית הראשונה שחוויתי...כן בדיוק כך.. בשיחה הבן שלי נלקח הצידה בזמן שהקטנה נשארה עם אימה ונאמר לו ..שמישהו מלמד את הקטנה לומר את כל מה שהיא מוציאה מפיה מפני שכאשר נשאלה שוב ושוב שתצביע על המקומות שנגעו בה..לא הבינה מה עליה לעשות רק פרצה בבכי ולא רצתה לומר כלום... נאמר גם לבן שלי שאמא של הקטנה ממש אובססבית עליה..וזה לא טוב..כי הקטנה לא משתפת פעולה כשהיא אינה בסביבה.. הם עדיין לא רוצים להפנות אצבע כלפיה...ועדיין ממשיכים לבדוק את כל מה שקורה.. אני פשוט מרוסקת מכאב על כל מה שהקטנה שלי עוברת ולא מבינה למה ילדה בגילה 6 פלוס צריכה לעבור גהינום כזה..

13/01/2020 | 23:24 | מאת: מתמודדת

מצמרר!! בהחלט צריך בדיקה אם מדברת מה שנאמר לה או שמדברת מתוך חוויה. לפעמים "משתלם" לומר שזה מוכתב לנפגע כי זה מוריד ממנו משהו.. ולפעמים יש הקלה רק לספר וקשה יותר להצביע ולחשוף.. כל אחד חווה אחרת... שמחה עבורה שזה בבדיקה.. מצער לשמוע שזה מפגיש אותך עם הפגיעה שלך... לא נשמע קל בכלל... ממש כואב לי ועצוב!! שמחה עבורה שהצליחה לחייך והיה לה אותך לאהוב ולחבק... שתדעו רק שמחות. וחגיגות. והקור הזה.... בררר אין הרבה מה לעשות עם זה... לילה טוב יקרה שלי. וחיבוקים חמים ונעימים לעת הצורך...

עצוב וקשה, טוב שיש לה אותך!!!! סבתא מהממת🤩 מקווה שיגלו מה באמת קורה...וכן דברין כאלה מזכירים נשכחות שלנו... לגבי הקור. אולי לבדוק שיניים? אני סבלתי מדלקות ובלאגן. עקרתי שיניים ועכשיו השתלה. אבל זה משתלם. לצערי נתפס לי הגב בנוסף לכל..סובלת מהגב במיוחד שקר אז מחממת אותו. אבל לא מספיק וככה הולכת עקום לעבודה....ופתאום ממש מרחמת על עצמי ואכפת לי.. פעם ממש לא שינה לי כאבים...היום אחרת. בא לי לבכות למישהו שכואב לי הגב והשיניים וזה לא נגמררר אוףףףףףף טוב שאפשר פה להתלונן 😁😘

14/01/2020 | 20:16 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי לצערי כן מעורר נשכחות כואבות וסביר מאוד להניח שיש גם דלקת ..אבל בנוסף יש גם חור בשן שמישם עובר לי כל הכאב ... כרגע לא יכולה לטפל מחוסר מזומנים..אז ממשיכה לעשות הכל שהקור לא יצמרר אותי.. טיפולי שיניים זה כמו לקחת משכנתא .. ורוצה לומר לך שאני גאה בך שאת מבחינה שגם לך מגיע תמיד אמרתי שמגיע הכל מכל כל..לכולנו..ולא חוזרת בי אף פעם.. את נהדרת מיכלי מאמי שלי והכאבים שם..חלק מהחיים שלנו..לפעמים אפשר עליהםמולפעמים רק נשאר לסבול אותם שולחת לך חיבוק ענק ועוטף יפה שלי חטולית

14/01/2020 | 20:26 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יפתי הענין ממשיך להיות בבדיקה וחקירה..עד מתי ,!?? מומחים נמצאים שם חוקרים ומסיקים מסקנות.. הלוואי ולא היה קורה בכלל ואין אפשרות לחשוב שאילו ... כן הקטנה שלי אוהבת אותי לשמחתי הרבה..רק ..שלא יפרידו אותה מאמא שלה .. לצערי הקרבה בינהן לא בריאה לקטנה שלי כך אומרים המבינים..וראינו לאורך כל הדרך ..רק שבמצבה להפריד אותה מאימה עלול להיות גרוע..עלולה להיות רגרסיה קשה מאוד..ומיזה אני פוחדת לכן יושבת בצד ומחכה לראות אייך יתפחו העינניים תודה יקרה שלימעל החיבוק יושבת עם מזגן דולק כל רגע אפשרי..לפחות זה מקל מעט על הכאבים שסופגת ממזג האוויר חטולית

14/01/2020 | 23:36 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק!! אכן כיף שיש את המקום הזה.. המקום שמחובר לעצמך ומרגיש. זה לטעמי מראה התקדמות ועבודה עצמית שהושלמה בתהליך הארוך והמייגע שעשית. ועדיין.. ומגיע לך שתתני לך מענה.. שתניחי ראש על בעל או כל אדם אחר ותקבלי תשומת לב שמגיעה לך... מחבקת. שמרי עלייך.. מתמודדת

14/01/2020 | 23:41 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי חטוליתוש נראה שאת מקשיבה לעצמך. זה נהדר. אכן שיניים זה מכה... מקווה שתצליחי להשיג את הטיפול הראוי.. אחרת זה רק גודל כפי שאת יודעת...... ולגבי הילדה.. רק מתפללת שתתבשרו הבשורות טובות רווח והקלה.. מחבקת המון מתמודדת

תודה לשתיכן, אכן הטיפול עזר להבין שמגיע לי לכאוב ולהתפנק כשכואב... שיניים זה ממש יקר. לי יש ביטוח שמכסה ממש הרבה מהמחיר....ובכל זאת יקר. מבינה. חייבים לטפל שלא יחמיר. לי לקח זמן עד שטפלתי אבל חייבת. ולגבי הקטנה מסובך..מזל שאת שם!

15/01/2020 | 15:14 | מאת: חטוליתוש

אכן כן המצב שם מאוד מסובך אבל...ויש כאן המון אבל ..מפני שאסור להתנהל במהירות ובחוסר מחשבה כי עלול רק לקלקל..להרוס.. אני מתנהלת מול כלתי ממש בזהירות מירבית ..ועם יד על הדופק למען לא תתחיל להשתגע ולעשות דברים שלאחר מכן נבכה כולנו . ים של סבלנות ומאיפה הכוחות ?? רק מהמחשבות על הקטנה המיוחדת שלי תודה בנות על התמיכה החשובה מאוד מאוד שלכן.. אתן פשוט נותנות לי כוח להמשיך עם התמיכה החשובה שלכן חטולית שקשה לה מאוד על סף ...

15/01/2020 | 19:21 | מאת: מתמודדת

לחטולית שעל הסף... אני איתך!!!!!

15/01/2020 | 20:58 | מאת: חטוליתוש

תודה אהובה כל כך קשה התקופה הזו שלפעמים לא יודעת אייך להתנהל ואם נכון מה שאני עושה רק יודעת שחייבת כל הזמן להיות מאוד זהירה וקשה להיות כל הזמן בכוננות !! היום שוחחתי עם הקטנה שלי דרך הודעות קוליות בפלפון של אמא שלה .שלחתי לה סרטון על בעלי חיים שעשויים רק כמו עצים..דוב ..ועוד כאלה ממש מקסים..אז הודתה לי בהודעות ואני כמובן נמסה רק מלשמוע את הקול שלה ומסיימת כל הודעה סבתא אני אוהבת אותך..מתגעגעת אליך .. אייך אפשר לעמוד בזה ?? אני מאושרת לשמוע אותה מצד אחד ומצד שני..גורם לי רק לרצות לחבק אותה כל הזמן..ואייך אפשר שלא ??

08/01/2020 | 16:14 | מאת: חטוליתוש

הקור הזה משבית אותי לא מסוגלת לקום מהמיטה המזגנים דולקים סביב השעון בסלון ובחדר השינה ... קררררר לייייי תה לא עוזר ...ולא גי'נג'ר ו..לא כלום נסיתי בקבוק מים חמים אך בקור הזה גם אינו מועיל מעבר למחצית השעה בין הריצות לפיזיאותרפיה ולרופאים הצטננתי.. אומנם לא רציני אך בכל זאת ..צננת מעצבנת טוב שהתחסנתי בזמן ולא ??? הקטנה המיוחדת שלי היתה אמורה לבלות עמי היום משעות אחה"צ ..בעת שהוריה יסעו למרכז החדש בו היא מטופלת מאז מה שקרה..אך בגלל חוסר תקשורת נאותה עם בני ששכח ..כבר תישאר עם סבתא שבאה כבר מאמש להיות עימה..פיספסתי..אממה..בקור הזה ..אולי עדיף כך..פחות טלטלות במזג האוויר הקשה הזה.. הטיפול שלי עם המטפלת בנתים בסדר..לאחר השיחה עימה בשבוע שחלף...מקווה שכך ימשיך בנות מה איתכן ?? אייך עוברים עליכן הימים הגשומים והקרים האלה ?? מקווה שאתן בקו הבריאות !! התחסנתן ?? מקווה שאתן בטוב חוזרת להתכסות ולשתות תה חמים..ח ח ח חטולית

10/01/2020 | 11:30 | מאת: מתמודדת

ממש ככה! קרררררר....... אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתכרבל. כמה שזה מעצבן להיסחב ככה.. תרגישי טוב עם הצינון. אני לא התחסנתי. אך כן חיסנתי את הילדים.. מקווה שיעבור עלינו חורף בריא.. לא יודעת למה זה מרגיש לי שכאילו עברנו חצי חורף.. אבל רק התחלנו.. כנראה היה לי קר מהסתיו... שמחה שהולך לך טוב עם המטפלת. כולי תקווה שהקטנה בסדר. זה הגיע הכל בחבילות.. גם הגילוי וגם הבעיות בזוגיות של הוריה.. השאלות על העתיד... ודאי עוברת הרבה.. אז בהחלט פיספוס שלא הייתי יחד אך היה לה את הסבתא השניה אם הבנתי נכון.. בטוחה שתמצאו עוד ימים לבלות יחד.. ו.... תמשיכי להתכרבל ולהנות מהפוך ומהתה... לבריאות נשמה יקרה מתמודדת

היי.. אני אחרי השתלת שיניים..כואב ממש ומעצבן. אולי הדבר הטוב מזה שרזיתי כי אי אפשר לאכול כמו שצריך...וקרררררר. יוצאת, לעבודה ומסיעה את הילדים בגשם...נרטבים...העיקר שהבית לא מוצף ולא הרחוב. .הלוואי ויכולתי להתכרבל במיטה😁 עובדת עם הכאב בשיניים. .על אופטלגינים. מקווה שיעבור כבר!!! טוב שהקטנה מטופלת וגם ההורים.שמרו על עצמכן ותהיו בריאות. שתהיה שבת נעימה וחמימה לכן. שבת שלום😘🤗😍

11/01/2020 | 18:39 | מאת: חטוליתוש

לא בדיוק הפתעה השבוע היו עם הקטנה בטיפול..וכנראה ... שיש מי שמכניס לה את המילים לפה כדי שתאמר אותן.. מאחר ועדיין לא בטוח ועל מנת לשלול אפשרות זו עדיין הענין בבירור..כי חלילה אם באמת נגעו.. כן..ממחר אני מתחילה סבב ארוך של ריצות לרופאים וגם כדורים במינון יותר גבוה לבדוק אם ניתן למזער כאבים.. הערב 2 ימי הולדת של הנכד בבכור שלי ושל הקטן שבינהם... נדבר שבוע מבורך וטוב לכולנו חטולית

12/01/2020 | 00:55 | מאת: מתמודדת

שמרי עלייך מיכלי שבוע מבורך והחלמה מהירה. שונאת טיפול שיניים ולא מחכה לרגע הזה.... חורף בריא השבוע אם הבנתי נכון לא יהיה סוער כמו השבוע שעבר...

12/01/2020 | 00:58 | מאת: מתמודדת

בריאות!!! בריאות!!!!! ורק טוב. מזל טוב לנכדים.. ולנכדה המתוקה שתדע רק אושר ונחת.. לא פשוט המצב גם אם אומרים לה מה לומר וגם אם חלילה עברה משהו.. נורא!!! אוי מתי ניוושע?! מאחלת לך ישועות ונחת שבוע טוב

12/01/2020 | 09:42 | מאת: חטוליתוש

מצטערת לשמוע שאת סובלת כאלה כאבים קשים בגלל השתלת השיניים מקווה ומאחלת לך שגם התקופה הזו תהיה קצרה ומהירה ..כאבי שיניים עסק ממש כואב והקור לא ממש עוזר ..ובהחלט אינו מוסיף.. החלמה מהירה מאמי שבוע טוב ובשורות טובות חטולית

תודה יקרות.. .משהו לא הגיוני לכן קבעתי שוב תור לרופא שיבדוק.

12/01/2020 | 16:19 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מתי הולכת שוב לרופא שיניים ?? תעדכני בבקשה את חשובה חיבוק חטולית

הייתי הערב...יש לי דלקת קבלתי אנטיביוטיקה. תודה.

רפואה שלמה.. טוב שהלכת לבדוק ולא השלמת שאלו כאבים מהשתלה.. תרגישי טוב

13/01/2020 | 13:29 | מאת: חטוליתוש

נהדר מיכלי מאמי שמחה שהלכת והאנטיביוטיקה תעזור מהר הכאבים יסתלקו להם לתמיד החלמה מהירה ורפואה שלמה.. אוהבת

05/01/2020 | 23:22 | מאת: מתמודדת

שיתחיל טוב ויסתיים טוב אמן. הרבה הצלחה לכל אחת באשר היא מתמודדת.. וחיבוקים מלאי אהבה בדרך אליכן ממני...

06/01/2020 | 11:08 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה כמה טוב לראותך כאן ועוד כל כך מוקדם בבוקר תודה על שפע ברכות חיבןקים בדרך אליך חזרה שבוע טוב ויום טוב חטולית

06/01/2020 | 11:52 | מאת: מתמודדת

אוהבת..

מתוקה שאת אוהבת אותך👍♥️♥️💜💖💗💝💞

31/12/2019 | 21:55 | מאת: מתמודדת

אגב, איך השינה שלך? מחבקת בחום מתמודדת

01/01/2020 | 11:46 | מאת: חטוליתוש

היום אני במרפאת כאב באיכילוב הסתובבתי המון זמן עם הנטב שלהם עד שמצאתי את המקום מתעייפת נורא מהר וקשה לי ללכת הרבה בגלל הנוירופטיה בכפות הרגלים בכלל התחלתי סבב של בדיקות רגילות וגם פולשניות משהו..והן ימשכו עד סוף מרץ תקופה קצת מלחיצה ... אפילו לא יכולה להכנס לפורום המקביל כדי לכתוב או לתמוך תקופה קשה עבורי... ומזג האוויר היום בסדר ובשאר הימים..לא מסוגלת בלי מזגן דולק כל היום וגם בלילה בגלל הכאבים שלא מרפים עכשיו מחכה בתור ולא יודעת כמה זמן אמתין.. כואבת וממתינה יום מוצלח לכן יותר ממני וכמעט שכחתי מיכלי מאמי שמחתי נורא לקרא על הפגישה הנהדרת שלך עם המטפלת ..מרגיש כזה חיבוק מהממם שהיה שם.. נפלא פשוט נפלא חטולית

02/01/2020 | 00:05 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי!!! שומעת את הכבדות והסירבול בהליכה. ובתיזמון של החורף. תקופה לא פשוטה לפנייך גם פיזית גם נפשית. מול עצמך והילדים ואימך... רוצה לחבק. אותך. את הכאב. איתך כאן. באהבה גדולה.. לפעמים אני חושבת.. אנחנו מהמרכז.. אולי אנחנו קרובות יותר ממה שאנחנו חושבות..?! איך היה המפגש במרפאה היום? אני מקווה שאולי מרפא לכאב יועיל גם לשינה טובה. האם תצליחי לארגן שבת מחר? לילה טוב בינתיים מתמודדת

02/01/2020 | 15:10 | מאת: חטוליתוש

חכיתי אמש די הרבה עד שנכנסתע לרופא אולי נראה לי כך מפני שכולי עייפתי מכל הסיבובים בתוך בית החולים עד שהגעתי לרופא השיחה ארכה למעלה משעה ...תוך כדי שהרופא בודק את כל ההיסטוריה הרפואית שלי בכל הבתי חולים שבהם ביקרתי.... ולבסוף אומר..הביטי יש לך הרבה מחלות קשות !! אייך את עומדת על הרגלים ? שאלה באמת טובה חחח הכין מכתב ארוך מאוד ומפורט מאוד להגיש לכל רופא/ה שבהם..טופלתי..כדי לקבל חוות דעת מקצועיות עלי.. הולך להיות ממש מלא ריצות ובדיקות נוספות שרוצא שאבצע.. ותור לעוד 6 חודשים על מנת שאספיק להביא את כל המכתבים בזמן.. לא הולך להיות קל ממש לא אבל..מאמינה שזה רק לטובתי..אז ..לדרך... ובתוך כל הלחץ הצפוי בריצות נחשי מי עומד שוב להגיע ?? כן כן..אחי ..רק שהפעם עם ביתו הבכורה רק שניהם.. למשך 10 ימים..לא פשוט בכללללל.. שוב מתח ..לחץ ועצבים כבר בדרך..עוד כחודש וחצי הם כאן..!! לגבי השינה..אמר שרק לאחר כל הבדיקות שאביא לו..יבדוק וישקול מה הכי מתאים לתת לי ..כולל..נגד כאבים שמהם סובלת.. אם כך לפני תקופה מעייפת של מחצית השנה של ריצות בלי כדורים או משכחים נגד כאבים..ועדיין חוסר שינה.. ועד אז...אין מאיפה לקחת אוויר ..וקשה ... לכבוד שבס..האוכל ..ברובו כבר מתבשל.. דגים מתוגנים.. מרק כתומים.. מהמם גלילות שניצלים ... וניוקי.. בלי העזרה של בעלי לא הייתי יכולה לעשות כלום היום התחלתי גם פיזיאותרפיה...וחזרתי הביתה במבול הגדול רטובה עד ....שם..חחחח בעלי היה בחופשה לכן יכול היה להיות לי לעזר .. עייפתי באמת ..מאוד . חטולית

02/01/2020 | 15:17 | מאת: חטוליתוש

שכחתי .הכין גם חליות לשבס.. נשאר לתגן חציל עבור אמי ואת החמין שעדיין לא הכינותי

נשמע בלאגן ושאין מנוחה. מקווה שתנוחי בשבת. העיקר שאת מטפלת בעצמך! חשוב!

02/01/2020 | 16:57 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה שלי! וואוו וואוו וואוו מאחלת לך בריאות בריאות ובריאות!!!!! והמון המון כוחות לעבור תקופה זו עם כל מה שמביאה איתה. מאחלת שיהיה לך כח לשאת את התקופה הזו. וכוח להתמודד עם האח והאחיינית.. מקווה שהפעם יהיה קל וכיף יותר פיצוי על האכזבה הקודמת.. שהפעם באמת תרגישי את חיבוק הדוב עוטף אותך כמו בעבר... ושהשם יושיע ותצליחי לישון ולהיות בלי כאב. גם בלי כדורים וטיפול... בבעיות אלו. שמחה שהתחלת פיזיותרפיה:) ושבעלך היה בעזרך!! לא פשוט ואני שמחה לשמוע שהיה לצידך. הלוואי ויהיה תמיד. חיבוק עוטף מתמודדת

שוחחתי המון על התחושות שלי....על הערך העצמי שהוא התחזק.על תחושת מסוגלות! וואו...מרגישה שזה נתן לי חיזוק להמשך.... זה מה שרציתי, לקבל את החיבוק שלה ולספר לה מה עבר עליי. כנראה רציתי גם לדעת שהדלת תמיד פתוחה. והיא קבלה אותי בזרועות פתוחות...כייף😍 וכן, סוג של געגוע טוב!!! התגעגעתי לטוב הזה... ועברה מהר הפגישה. ואני יודעת שתמיד אוכל לקבוע כשארצה. כמה טוב!

כמה כיף לשמוע אותך מיכלי!!! מאחלת שתמיד תוכלי לשאוב כוח. במיוחד מעצמך.. להקשיב למה שאת זקוקה וצריכה ולתת לך את האפשרות הזו למען עצמך!!! מחבקת. תודה על שיתוף מתמודדת

תודה מתוקה. איך את? מקווה שמשתפר והמטפלת ממשיכה לעזור.

היי מותק!! איך היה יומך? תודה על ההתעניינות!! :-) מטפלת האישית מהממת... הזוגית קצת מטייחת.. אבל היום העליתי נושא של חינוך ילדים ובזה נראה שיודעת לומר מה אסור שיהיה. היה מפגש טוב היום. מקווה שבעלי יפנים.. מצבי מבחינת המשקל משתפר. עליתי למשקל 44!!! הזוי. ומבחינה נפשית עליות ומורדות.. כנראה הנפש גם צריכה להחלים ממה שקורה סביבי... תודה יקרה!! העיניים נעצמות לי.. לא מחזיקה מעמד.. לילה טוב בינתיים מתמודדת

נשמע מגמה חיובית סך הכל ;) טוב שעלית מעט. עדיין נשמע נמוך מאוד המשקל...וטוב שהמטפלת מהממת.

29/12/2019 | 18:55 | מאת: מכל

לומר שקוראת אתכן גם אם לא מגיבה...נצלתי את החופש להשתלת שיניים..כאבים אבל שווה. יקר אבל שוב שווה את זה.. הגב נרגע גם הצינון אז יכולתי לעשות את ההשתלה ב"ה. עם המטפלת קבעתי להשבוע לקבל קצת חום ;)

29/12/2019 | 21:54 | מאת: מתמודדת

וואו כאביםםם שמחה שאת אחריי תרגישי טוב ותהני מהתוצאות... מתרגשת בשבילך לפגישה נעימה ומחממת עם המטפלת. מאחלת שתקבלי הרבה כוח להמשך הדרך לילה טוב

30/12/2019 | 10:34 | מאת: מכל

תודה יקירתי, מקווה שאילת היטיבה עמך. ובכלל שדברים יתחילו להסתדר על הצד הטוב ביותר.. ומחכה לחיבוק ועידוד מהמטפלת. קצת כוחות להמשך.. 😁❤

30/12/2019 | 19:37 | מאת: חטוליתוש

כן התמהמתי להגיע ולשמוח עימכן בחג החנוכה..שכבר נגמר..אך שמחתי מאוד עבורך מיכלי שניצלת את הזמן לטיפולים אישיים עבורך..👏👏👏👏👏 גם שמחתי מאוד שאת מתמודדת עברתם חופשה נהדרת באילת.. הייתי אצל המטפלת היום וכן..ליבננו את במצב ..ואמרה שיתכן והיתה גם עמוסה עם העינים שלה ולא היתה מספיק קשובה לצרכים שלי ושוב התנצלה..ואמרה שגם היא עשוייה לטעות !! אז הכל כבר מאחורינו..ושמחה מאוד שהעלתי הכל בטיפול והיא מעריכה את הכנות שלי ואת הפתיחות שבה שוחחנו.. ממשיכים הלאה מכאן.. ומה שעוד יעלה..יעלה..הכל בסדר. תודה שאתן כאן עימי לא מובן מאיליו בכלל .. חטולית

30/12/2019 | 20:42 | מאת: מכל

איזה יופי ששוחחתן בטיפול. חשוב ביותר לשוחח על הכלללל. היא גם אדם שיכול לטעות ;) וכן בשיניים חשוב לטפל! מחר חוזרים לשגרה. עבר לי מהר מידיי....גם הייתי מצוננת והגב כך שלא בילינו.. אבל הכל בסדר ;)

31/12/2019 | 00:11 | מאת: מתמודדת

שמחה לשמוע חטוליתי.. איזה כיף לדבר על דברים בפנים גלויות ובהבנה הדדית... שמחה שהמבט קדימה .. אתן עוד בשלב ההיכרות טיפול כידוע לך הוא תהליך.. בהמשך את תדעי כוונותיה והיא תדע איך ההתנהלות איתך... העיקר זה שזורם לכן ויש קבלה והבנה... איתך מחבקת. מתמודדת ולך מיכלי מתוקה. כן.. עבר מהר כל כך.. מחר חזרה לשגרה.. שיהיה לנו בהצלחה. תרגישי טוב עם הגב ותשמרי על עצמך.. עם הצינון וזה.. כשעובדים עם ילדים במיוחד.. לילה טוב מתמודדת

26/12/2019 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

איפה את לא רואה אותך.. את בסדר?? הקטנים בסדר ?? השמיעי קול פליז חטולית

28/12/2019 | 20:59 | מאת: מתמודדת

חטולית שלי!! אכן נעלמתי שבוע.. ירדנו לאילת.. עם הילדים. היה עמוס ודווקא מאוד כיף! קצת לנסות לשכוח. לטייל. וחופש..... חופש!!!! החופש הבא שאני מחכה לו זה חופשה לבד.. פינוק לעצמי... נראה רחוק.. אבל מנסה להנות ממה שיש.. לגבי הזוגיות... כאילו חזרנו לשגרה כלשהי.. יש פעמים שאני ממש כועסת עליו במיוחד בהקשר של הילדים כי כלפיי משתדל להיות בסדר.. (יש מעידות כמו שנשך פעם אחת או שהגיב בהתפרצויות כמה פעמים וכו' אבל מבקש סליחה מיד אחכ ומנסה לרצות שוב) אבל בגדול ממש כלפיי, בלי להכנס לבעיות הוא בסדר.. אך אם מנסים לדבר רואים כמה זה רק טיוח בינתיים.... אז...מי יודע מה יהיה ........ מה איתך נשמה יקרה שלי? איך את? איך הגב? איך עובר חנוכה? איך עם הילדים? הבן עשה צעד לגירושין? הבן הקטן קבע תאריך לחתונה? איך עם הנכדה? איך עם המטפלת? דיברתן וליבנתן את העניין שלחצה עלייך דעתה? ניתוקים.. ניתוקים... מה יהיה איתם!?!? תודה על הבנה. על היותך איתי. ועל ההתעניינות. מחר תהיה מסיבת חנוכה אצל הוריי. המשפחה.. כולם הוזמנו... מאוד הייתי רוצה ללכת.. אבל יודעת שגם הוא יהיה.. וזה עלול לעשות לי רע... מה את מייעצת?!?!

29/12/2019 | 11:25 | מאת: חטוליתוש

בוקר אור וחודש טוב יפתי כייף נסעתם לאילת ביליתם.. העיקר הבריאות והנחת האפשרי אפילו לזמן קצר.. הלוואי ותתאפשר לך גם חופשה פרטית 🙏🙏 עם המטפלת אשוחח כנראה מחר.. חנוכה עובר די בסדר הלכנו להתחסן הוירוס הזה מפחיד תאריך נשואין עדיין לא ידוע.. לגבי בעלך ..את יודעת הכי נכון אייך ומתי לפעול..סומכת עליך אהובה לא יכולה לומר לך לכי..מראש כשאת כבר מתגוננת ..ובצדק.. אולי למען הקטנים ..חג שמח עבורם.. חודש טוב ובשורות טובות לא כל כל יכולה לפרט עכשיו...אבל ..יהיה טוב שבוע טוב ונשתמע

29/12/2019 | 20:31 | מאת: מתמודדת

תודה על תגובתך. מאחלת לך שיחה מבורכת מחר. והצלחה לבנים בכל אשר יבחרו שיהא רק לטובה. אמן. גם אני חיסנתי את הילדים היום.. מהלחץ.. שיהא חורף בריא ובשורות טובות לא הלכתי להוריי.. אימי שלחה לי הודעה שאני חסרה.. איך אלך?! מצפים ממני שאתעלה על עצמי ואסתכל עליו כאילו הוא אוויר...... זה אפשרי?! כשהוא נכנס לבית מדבר צוחק ושר וכולם לא מבזים אותו בכלל אפילו לא אמרו לו מילה על מה שהיה.. ... :(