פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8454 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
08/01/2021 | 12:34 | מאת: מתמודדת

היי כולן, מה שלומכן? מעניין למה נתקע לך כל הזמן חטולית. זה אכן מתיש ומעצבן. מיכלי איך את? בסגר יותר קל? עבודה מרחוק? אני עוברת כל כך הרבה ומתקשה לשתף בזה.. כבר תקופה... וגם אם מנסה זה רק בנגיעה.... אוף. בכל אופן, אומר שהגוף כואבבבבבב לי. זה משפיע עליו. נהפך לכאבים פיזיים.. גם זה לא חדש.. בדיקת דם הכל בסדר ב"ה. ראומטולוג גם אמר שאין דלקת פרקים. זה ברור שזה מהמצב הנפשי. ואולי גם תזונה. שני דברים לא פשוטים לי. והגוף כואבבבבבב איזה עינוי זה לפעמים. מגיע בגלים. מותשת!!!! מוצפת בשבוע האחרון משברי זכרונות כואבים. וגם התרחשויות שקורות כל הזמן... ממש לא פשוט! חיבוק אליכן... מתמודדת

09/01/2021 | 21:26 | מאת: מכל

שבוע טוב.. הגוף מדבר. אולי בכל זאת תנסי להסביר יותר בטיפול..עכשיו יש,סגר...אוףףףף ממש לא יותר קל. זה יותר קשה כי להכין מצגות ולצור קשר עם ילדים קטנים זה קשה ולהורים אין סבלנות לזום. בקיצור...מכה. לך אני דואגת..מקווה שתוכלי להסביר מה עובר עלייך..הזכרונות תמיד,קשים ולא מובנים. והכאבים... הכל מוכר. מקווה שתצליחי לדבר את הכאב...איתך. שבוע טוב

09/01/2021 | 21:42 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש, קחי את זה בקליל. בסגר הראשון היה לי קשה ומאוד. עכשיו כבר מנסה לקחת הכל בקליל. כי לכולם לא קל. אז קצר ומעניין זה מה שמשאיר אותם איתך. קחי נשימה. איתך. לגביי, מאוד משתפת את המטפלת. ובכל זאת התקופה קשה! וטעונה... שבוע טוב מתמודדת

09/01/2021 | 22:04 | מאת: מכל

טוב שאת משתפת. גאה בך!! וכן. נשתדל להקל. אני כבר מיומנת ..ולא צריך לראות יותר את הפרצוף של ההיא...חחח יהיה בסדר🤗😘 ואגב התחסנתי..מקווה שגם אתן מתחסנות. תחפשו איפה אפשר.. לנו פתחו לעובדי הוראה.

09/01/2021 | 22:52 | מאת: מתמודדת

כן בגלל זה חשבתי אולי יותר יהיה קל לך.. יפה שהתחסנת. אני לא. ועברתי קורונה אז... מה איתך חטולית, התחסנת? אימך? תודה..

10/01/2021 | 07:17 | מאת: חטוליתוש

כפי שאתן רואות אני עדיין ערה כמו בכל מוצש למרות שכן השתמשתי בטיפה אחת... וכן הסגר הזה ממש כבר גמר גם אותי כל התורים שהיו שוב נידחו וצריך להתחיל מחדש!!! מתמודדת שלי עד כמה שהבנתי מי שחלה בקורונה אינו צריך לעשות חיסון אבל שווה בדיקה ! וכשתוכלי שתפי כפי יכולתך מיכלי שוב ימים קשים עבורך למרות שאת כבר מיומנת בטוח תמצאי את הדרך הנכונה פשוט כי מאמינה בך !!! שיהיה שבוע טוב לכולנו.. ליל מנוחה או בוקר טוב חטולית

10/01/2021 | 07:40 | מאת: מתמודדת

היי חטולטול, כיף לראותך. מאחלת לך שתצליחי לנוח במהלך היום אפילו מעט... כך גם אני הבנתי. בכל אופן מפחדתקצת מהחיסון אז נחסך לי החלטה. כי עברתי את זה טבעי.. חח. ולגביי... מאוד רוצה לשתף.. מניחה שזה יבוא לאט לאט. עושה לי טוב שאתן כאן איתי. תודה

10/01/2021 | 14:12 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי סוף סוף הודעות התחילו לעלות ומקןןה מאוד שהבג כבר לא יחזור מבאס נורא אם הכל יסתדר כאן אכנס יותר גם עבורך וגם עבורי לא פשוט לי מרגישה כאלו מנותקת מהעולם מבינה... חיבוק מאמי חטלטול

10/01/2021 | 20:17 | מאת: מתמודדת

חיבוק

03/01/2021 | 07:50 | מאת: חטוליתוש

אך לצערי שוב הודעתי כאן נקטעה כי נטופאוד עלה וההודעה לא עברה הלוואי שכבר יסדרו את הבאג במערכת באסה

03/01/2021 | 15:23 | מאת: מכל

באמת מעצבן שהודעות לא עולות... יש לי התקפי אוכל מעין בולמוסים..וגם סתם לא שומרת...לא יודעת. בעבודה עושים מאמצים..מקווה שיפתר.

06/01/2021 | 07:16 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי כבר ממש מיואשת מלנסות להעלות הודעות כאן וגם שם נגמרה לי הסבלנות יפתי הבולמוסים האלה כפי שאנחנו מכירות באים מלחץ נפשי ויש לך מזה בשפע לצערי כך גם לגבי הסתם לא שומרת .. ושוב סגר וכל המדינה עומדת להיסגר למשך שבועיים אייך אפשר שלא יהיה מתחים כאלה ? איתך עם חיבוק משתף בלחצים האלה חטולית

31/12/2020 | 16:17 | מאת: חטוליתוש

תמיד יש משהו שמוריד מטה עכשיו כשבאמת נקבע התאריך לבר מיצוה של הנכד שלי מרגישה כאלו בעלי מחפש דרכים למנוע מאמא שלי להגיע... נכון המדרגות לכניסה בבית הכנסת גבוהות והן עדויות מתכת ..כבר אמרתי לה והיא הסכימה כי זה הנין הראשון שלה שמגיע הכי בכור לכולנו אז למה תמיד מחפש סיבות ותרוצים להעלות כדי שהיא לא תהיה מעצבן נורא !!!!! אפילו הצעתי שתגיע עם המטפלת שלה שתעזור לה אבל הוא בשלו..המדרגות.. אז תעלה ותנוח מה הבעיה ?? למה תמיד לחפש רעעע במקום להגיד..נעזור לה שתגיע והכל יהיה בסדר מה גם שלאחר הארוע נוסעים עם כולם לבית של הורי כלתי לעשות על האש...!! שונאת מצבים כאלה ממש שונאאאתתתת!!!! אווווףףף איתו.... גם אם יהיה לה קשה נעזור מה הבעיה ?? עצוב לי נורא.. חטולית

31/12/2020 | 18:17 | מאת: מכל

זאת אמא שלך!!! לכן כת תחליטי לדעתי. מזל טוב!! אצלי רעעעעעעעעעענעננ. תודה

01/01/2021 | 08:34 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי מה קורה ? למה רעעעע דברי איתי אכנס אחרי התפילה לקרא אותך בסדר ? חטולית

01/01/2021 | 15:18 | מאת: מתמודדת

היי חטולטול!! מה שלומך? האם התרצה בעלך? התרכך? תני לעצמך להחליט מה היא רוצה. ותעזרי אם תחליט שהיא מגיעה... נכון לא נעים שלא עובר משהו בצורה חלקה.. סומכת עלייך שתדעי לנווט. איתך. הכניסי אותי בבקשה גם בתפילותייך..... איזה כיף לך!!! מתמודדת

01/01/2021 | 15:20 | מאת: מתמודדת

מיכלי, וואו כמה זמן לא ראיתיך כאן.. מחבקת אותך במצב הקשה שמרגיש רע כרגע.. ואיתך כאן תמיד!! מתמודדת

01/01/2021 | 16:00 | מאת: מכל

היי ...כמעט שבת ועבדתי היום... בכל מקרה אני שמנתי הרבה ולא מצליחה להפסיק.... המחזור מאחר אולי גיל המעבר פתאום הגיע...... ובעבודה בקשו לרחם..להבין....לגשר על המתח...סתם כי היא גרושה עם מלא ילדים ובעיות. מה אני אשמה על הבעיות שלה???? מבאס היא זו שיצרה את המתח....ובכלל לא טוב לי מהרבה סיבות....כנראה שמצב הרוח שלי יורדדדד בזמן האחרון. שבת שלום.

02/01/2021 | 22:46 | מאת: מתמודדת

היי מותק, אולי תצליחי לחשוב על מה כן תוכלי לבוא לקראתה ומה שהיא לקראתך? ולגבי ההשמנה, זה בטוח לא עניין האוכל כמו נפשי רגשי, אל תכעסי על עצמך.. נסי יותר לחמול.. ולאט לאט זה יתאזן. אמן. מאמינה בך מאוד!! וגם,העניין שאת עסוקה זה אולי טוב? מפחית את השהות ליד האוכל? או שאלה יש בולמוס? אולי יהיה אפשר לאזן בפירות? סלט?.. שיהא שבוע טוב. מתמודדת

03/01/2021 | 15:55 | מאת: מכל

אנחנו מנסות כי אין לשתינו ברירה ;) מקווה ששנה הבאה לא נהיה יחד. .. בכל מקרה בינתיים מנסה לחמול,להבין... מקווה שיסתדר. מבחינת האוכל זה גם סתם זלילות ואי שמירה וגם בולמוסי אכילה כאילו ב"כוונה"...מקווה שאפסיק עם זה..

03/01/2021 | 18:32 | מאת: מתמודדת

מיכלי, כל כך מצליחה להבין... שאפילו שהזמן מוגדר ומוגבל. ואפילו שאת מבינה וחומלת.. בכל אופן יש צביטה ואי נעימות. מאחלת לך שיהא לך את השלווה לבחור להחליט באופן שזה יהיה מבוסס מוסכם אצלך בראש עם כל הויתורים והשינויים כדי שתוכלי להסתגל בלי להרגיש את הבלגן/הבלבול/הטרדה... שזה יצא לך לשנה זו לפחות. ולגבי האכילה, גם מצליחה להבין זה כל כך לא פשוט. זה מה שמרגיש שליטה ומה שכביכול מרגיע "רעב" נפשי רגשי שמשפיע בכאילו רעב אמיתי. אכילה בהחלט מנחמת עוזרת לחלוף רגעים קשים על אף שאת יודעת בשכל שזה מזיק לך... נסי לדבר על הנושא בכל האפשרויות כדי ליישב נפשך והאכילה תתאזן ממילא מן הסתם.. בגדול, את בטח יודעת את זה - איתך רק לתזכר זאת.... חיבוק חם אוהב וסומך עלייך. מתמודדת

28/12/2020 | 14:07 | מאת: בדיקה טסט בדיקה טסט

טסט

24/12/2020 | 21:22 | מאת: חטוליתוש

חכיתי המון למרפאת כאב ובסוף לא יצא מזה כלום נזכרו אחרי למעלה משנה להודיע לי שכבר משך שנתים אסור להם אפילו להמליץ על קנאביס רפואי..הרי הלכתי לשם עם הפניה מרופא נוירולוג ממוחה כדי שיבדקו ומליצו על הטיפול..אז למה חיכו כל כך הרבה זמן וריצות ובדיקות..כדי לומר לי שאינם יכולים בכלל ?? הבטיחו כבר לפני חודשים שיקבעו לי תור לטיפול אצל מטפלת מחליפה..ומה ? כלום !! בשבת הבאה היינו אמורים לחגוג בר מיצוה של הנכד הבכור שלי..ומה..? שוב סגר !!! כל הזמן מחכה וכלום לא יוצא מזה ...מדפרס ברמות קשות.. היום רופא משפחה החליף לי את כדורי השינה שלי לבקשתי...הלוואי שמעכשיו אוכל לישון כל לילה כל הלילה... במרפאת כאב כתבו שרק רופאה פסיכיאטרית יכולה להמליץ על ...ושוב לחכות..וגם רופא אורטופד..שוב לחכות... כמה כבר אפשר לחכות ???? מרגישה שהאוויר ניגמר לי.. חטולית דרך אגב לא כתבתי בגלל הבאג שלא העלה הודעות בתקווה שכעת ההודעה תעלה

25/12/2020 | 08:06 | מאת: מתמודדת

ההמתנה הורגת לפעמים. אבל נשמע שאת כבר בדרך זה משהו גם טוב... עוד קצת... עוד קצת יקרה! לגבי בר המצווה, הקדימו את הארוע אולי? ממש מהרגע להרגע.. לא פשוט כל הדבר הזה.. נקווה לטוב ולישועות. לא כתבתי גם אני אבל נכנסת לכאן כל הזמן.. מרגיש לי רחוק פתאום... אולי כי קורים מלא דברים ואני חוששת לשתף כאן... בהמשך... אבל אני איתכן.... אני מתקדמת בתהליכים. קשה אבל אם מזיז את הקושי ונסתכל על תכלס, אני במצב טוב של התקדמות מדהימה. אוהבת. שבת שלום

28/12/2020 | 16:48 | מאת: חטוליתוש

היי מקווה שכעת ההודעה כן תעלה הבר מיצוה של הנכד שלי תהיה רק בשבוע הבא ביום שני בבוקר רק גברים אין ברירות בבית הכנסת כמה חבל שאין אפשרות הייתי מאוד רוצה לצלם ולשלוח גם לאחי כל הבדיקות שכבר נקבעו תאריכים שוב בוטלו.. הלוואי שאצלך הכל יהיה רק לטובה נשמה וכשתוכלי ויתאים לך אשמח .. אני

28/12/2020 | 23:18 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! מבאס ממש לשמוע שבוטלו התאריכים שנקבעו... אוף! שמחה שלפחות הילד ישמח שיהיה לו ארוע גם אם זה רק גברים והבית כנסת... אולי תבקשי שיצלמו וישלחו לך כך תשלחי לאחיך? לגביי, אני יודעת שאת איתי. זה המון!! מאחלת לעצמי גם טוב. ולהמשיך להתקדם.. לא תמיד זה קל...... אבל ממשיכים. תמיד זה כך...... חיבוק, מתמודדת

29/12/2020 | 13:40 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי כמה קשה להכנס ולא להצליח לשלוח הודעות..היה באג במערכת ומקווה שכב הכל יסתדר מעכשיו אני אבקש מהבן שלי שיצלם מקווה שיתאפשר וכך יהיו תמונות לכולנו וגם אוכל לשלוח לאחי היה לנו יום נשואים ולא עשינו כלום..הרגיש ממש כמו סתם יום רגיל כמה חבל.. המילים שלך מחזקות אותי גם את יודעת נכון ?? רק בשורות טובותתלכולנו כי יום שלישי פעמים כי טוב נכון ? אוהבת אני

29/12/2020 | 23:17 | מאת: מתמודדת

מזל טוב יקרה ואהובה! שתדעו ימים מאושרים ובריאים.... כל יום אפשר לחגוג את זה. גם אם התאריך עבר.. נכון זה קצת מורכב. אבל אפשר בבית בקטנה.. לפעמים זה אפילו הכי מרגש בסוף... מקווה שישלחו לך תמונות. וכולם יהיו מרוצים. אני שמחה שאת מצליחה להרגיש אותי איתך גם. מקווה ליום טוב מחר. וללילה טוב עכשיו. מתמודדת

21/12/2020 | 16:56 | מאת: מישהי

מישהי מכירה אותן? נמצאת שם? https://www.facebook.com/groups/335246830242004/

24/12/2020 | 21:24 | מאת: חטוליתוש

מצטערת אבל אפילו לא ידעתי שקיים מקום כזה חטולית

24/12/2020 | 21:27 | מאת: מישהי

חשבתי שזה יכול לעזור פה לבנות הפורום, תהיתי אם מישהי כאן נמצאת בקבוצה הזאת, בכל זאת הן עובדות בשביל מטרה טובה ואני מאמינה שאני די צריכה אותן

30/12/2020 | 00:51 | מאת: חטוליתוש

היי מישהי אם את מרגישה שיכול לתרום לך לכי על זה בהצלחה חטולית

30/12/2020 | 00:54 | מאת: מישהי

זאת הבעיה, שהן לא רוצות לדבר איתי בכלל ואני לא יודעת איך להשיג אותן

01/01/2021 | 08:28 | מאת: חטוליתוש

תקשיבי נכנסתי לקישןר ששלכת את צריכה ללחוץ על הפס הכחןל כדי לענות על 3 שאלות ולחכות לתשובה לא יודעת איפה אץ מקבלת את התשןבה אבל אולי שווה לך לחכותמולראןת מה דעתך ? אם הצלחת ספרי לי חטולית

01/01/2021 | 10:18 | מאת: מישהי

זה מעבר לקבוצה. זה ארגון אמיתי שקיים במציאות, פשוט הקבוצה היא אחת מהדרכים לתקשר איתן. הן חסמו אותי בפייסבוק וגם בעוד ערוצים כמו ווטסאפ מיילים וכולי. אני לא יודעת מה לעשות ואני ממש ממש זקוקה להן

חתוליטוש את מתכוונת ששלחת בקשה להצטרף לשם? אישרו אותך?

17/12/2020 | 13:07 | מאת: חטוליתוש

בנות אני כותבת כאן לכן על נסיון אחד לפתוח את הנושא של לעמוד מול הפוגע ולהטיח בפניו... לא חשבתי שאכתוב אך בגלל מה שאני חוויתי..ואומרת אני חוויתי ולא מחייב שגם אחרות ירגישו כך אז כן..היתה לי הזדמנות אחת ויחידה להתאמת עם אחד הפוגעים...יש לי איזשהו זיכרון מלפני כמעט שנתים אחורה ..אחי וגיסתי ביקרו בארץ והיו פרק זמן קצר יחסית בעת ביקורם ההוא..ולקראת סיום הביקור אחי אמר שהוא מבקש מכל הבני דודים להגיע לפגישה.... אומנם לא כולם הגיעו ואנחנו בעלי ואני הגענו כבר באיחור של שעה..לא משנה שכולם הרימו גבה..כאלו..מה נזכרתם להגיע.?? היה מאוד לא נעים מה שמיד גרם לי לרצות ולחזור הביתה ושם הוא עמד..עם אשתו..כולו שופע חיוכים שמח וטוב לב.. ברגע שראיתי אותו בא לי לברוח..לא חשבתי שגם הוא יגיע כי בדרך כלל הוא נמנע מלהגיע למפגשים מהסוג הזה ..הבטתי בו במבט חודר שאילו המבט היה יכול ליקטול זה מה שהיה קורה באותו הרגע...והוא שאל מה את מסתכלת עלי ככה את כועסת עלי עשיתי לך משהו ?? וכולם יושבים בשולחן ומחכים לתשובה..באותו הרגע הגרון שלי התכווץ והתייבש לי הפה כאלו מישהו לא מרשה לי לדבר..ואז קמו הנשים ללכת לעשות את ההזמנות שלהן להגשה בשולחן..שלחתי את בעלי וביקשתי רק מים..כן מים כדי לנפיג את היובש... ונשארנו רק שנינו בשולחן..לא יכולתי להישיר אליו מבט. ..תקעו אותי המבטים שלו כאלו מסמרו אותי לכסא...ואייך שהו ..שאל מה שלומך אייך הילדים ואמא שלך..אמרתי לו אין לך מושג קלוש על אייך אני מרגישה ולא קשור למחלות שלי..אמרתי שהנשמה שלי פצועה ממנו.. הסתכל עלי במבט שלא מבין ואמר ממני ? כן..אמרתי לו ממך..למה ממני ? בגלל מה שעשית לי כשהייתי קטנה רק בת ארבע וחצי או חמש על המדרגות בבית שגרנו עם ההורים שלי.. אולי ניסה להיזכר או שאולי..לא יודעת מה אבל כנראה שלא זכר..קיבלתי כמעט התקף חרדה רק מלנסות להוציא את המילים מהפה..וישר זרקתי לו בפרצוף את מה שעשה לי אז..שמה..על המדרגות... נראה היה שבאמת לא זכר כי היה חייל לפני כל כך הרבה שנים....ואז התחיל לגמגם..אני עשיתי לך..אני ... ולא המשיך..נחנק...... אני.....לא זוכר.....אני לא מאמין.......את בטוחה שזה אני....???? כן עניתי והתחלתי לבכות זה אתה והיית הפוגע הראשון מינית שתקף אותי בצורה כזו קשה..אגרסיבית....!!! אני מצטער...באמת מצטער אבל לא זוכר..אמרתי גמני מאוד מצטערת אבל אני לא יכולה לשכוח...הכאב הנפשי נמצא שם ומעולם לא נמחק למרות שאני בטיפולים נפשיים מאז.. כבר לא יכולנו להמשיך כי כולם התחילו לחזור לשולחן עם מנות האוכל שלהם ואני שתיתי בצמאון את המים שלי ונדמתי..!!! מאותו הרגע הוא לא העז להסתכל עלי וגם לא נגע באוכל שלו..ומבחינתי הכל היה שקט..גמני לא יכולתי להיות שותפה לארוחה למרות ששאלו אותי למה את שותה רק מים אמרתי שבדיוק סיימנו סעודה שלישית ואני לא רעבה...!! אייך הרגשתי אחר כך ?? הכאב נשאר שם..עד היום..ואותו לא חזרתי לראות שוב מאז..כמה טוב מה קרה איתו מאז..? שמעתי שעבר ארוע מוחי אבל הוא בסדר..יש מי שיטפל בו אישתו היא מנהלת מחלקה בבית חולים ובטוח שמטפלת בו כהלכה רק בי אין עדיין מי שיטפל בי כהלכה... טיפול שלי עדיין תקוע חטולית

17/12/2020 | 23:34 | מאת: מכל

יש לך הרבה אומץ!!!! והוא כנראה לא החשיב כמשהו לזכור כל כך קשה!!!!!! שהוא אפילו לא זכר?? מוזר גם. כל מקרה לגופו! תלוי מי הפוגע. מאוד תלוי. אם הוא ממש קרוב אלייך או אדם רחוק שאת במילא לא תפגשי...ומה הקרבה בניכם. יש מלא גורמים. ומה ההשלכות. ומה יצא מזה??? כאב ושברון לב?? או הקלה?? לא יודעת....יש המון גורמים.

18/12/2020 | 10:35 | מאת: מתמודדת

וואו חטוליתוש, בהחלט אומץ.. את מרגישה שזה שחרר אצלך משהו? שמחה שאמרת. על אף החרדה שחווית... ושאת לא פוגשת בו. טוב שכך!!! חיבוק יקרה מתמודדת

הזכרון נשאר חרוט בתוך הנשמה בתוך הגוף במקום ששם פגע והכאיב לי ...שם למטה לא אכנס לפרטים כי כל כך רוצה להפסיק להרגיש את הכאב הזה אבל לא..זה נשאר שם וכמעט לא דובר בטיפול וכמה אני מייחל ליום שבו כשאתקלח גם שם לא אזכור את מה שעשה לי.. !! מה נשאר עוד לומר אין עוד מילים הכל רק רגשות כואבים שאינם מרפים מאז ועד היום !! הייתי אמיצה ? באמת לא חשבתי כך באותו הזמן זה פשוט התפרץ ונשאר בלא מענה.. תודה שהתיחסתן אולי היה קשה לקרא אז מתנצלת .... שבת מבורכת יפות שלי בלעדיכן המקום הזה לא כלום..תודה חטולית

שבוע טוב יקרה! אכן יש זכרונות שמוטבעים ממש עד כדי תחושה ריח וכו'... חבל שזה לא דובר בטיפול.. אולי עוד תעבדי זאת בהמשך שתוכלי להתקלח ושיהיה לך נעים ולא כואב בגוף של עצמך... אכן.. כל החרדה והשיתוק שמרגישים באותו רגע לא נחווה כאומץ אבל בטוחה עכשיו שאת אחרי זה ועם הזמן עוד יותר תצליחי לראות ולהבין שזה היה אמיץ. והעניין שאינך פוגשת בו מעולה כי רק הוצאת אליו את זה ושהוא יתבשל בתקווה לכך, ואת הוצאת מעט מברכת ומנסה להמשיך הלאה. הרי כל סבל שלו לא ישכיח לך.. אז רק להוציא לפעמים זה אולי טוב. ואם זה מה שהרגיש לך באותו רגע,ודאי שזה טוב. אוהבת. מתמודדת.

שבוע טוב, חבל שלא דובר בטיפול... מאוד מקווה שכן תוכלי לפתוח בטיפול החדש..מקווה שיהיה כבר חדש. חשוב מאוד מאוד לעבד הכל בטיפול על מנת לחיות טוב יותר עם עצמך ולא להיות כאובה כל כך.

15/12/2020 | 16:42 | מאת: מתמודדת

רציתן פעם לדבר עם מי שפגע בכן? לדבר איתו על זה? להוכיח.... לומר כמה זה פגע בכן..... ???

15/12/2020 | 17:02 | מאת: מכל

כן..... מכירה את זה. ניסיתי. הכחשה קבלתי....השאלה מה את רוצה להשיג בזה? האם מתאים לך? ועשיתי סימולציה עם המטפלת לפני..מעין משחק תפקידים.... אצלי זה היה משהו "נחמד מתוך משחק" קרבה.. רציתי קרבה...אז האשמה חגגה במיוחד גם מהצד שלהם....שהתייחסו לזה בזלזול ומטטאים מתחת לשטיח.. מורכב.

15/12/2020 | 23:04 | מאת: חטוליתוש

בטח שכן עם כל אחד ואחד מהפוגעים ... ואייך לא ? וגם להטיח בפיהם את מה שעשו לי.. רק שחלקם כבר בעולם האמת ועם רובם אין אפשרות בכלל אבל בהחלט כן למה? נשמע לך תמוה ? חיבוק אני

16/12/2020 | 00:47 | מאת: מתמודדת

אשמה.... תמוה.. אמרתן.. שאלתן.. תודה ששיתפתן והגבתן אני מנסה לברר עם עצמי ואדע בהמשך יותר... הדיבור עם הפוגע הרי לא מביא משהו טוב. האם זה לא געגוע? כי לא ירגיע גם לו יצוייר שהוא יבקש סליחה... וזה גם עלול להחזיר את הפגיעה.... :/

16/12/2020 | 05:43 | מאת: מכל

בוקר טוב, נכון. זה יוצר טריגר רציני וזה קשה. זה לא פשוט בכלל. לכן שאלתי מה את מקווה להשיג מזה? סליחה לא מקבלים...ותלוי בהמון גורמים. זה יוצר זעזוע... כשזה במשפחה זה ממש מערער את כולם...תחשבי אם מתאים לפתוח. איזה אומץ חטולית..וואו.

16/12/2020 | 07:13 | מאת: מתמודדת

מיכלוש, לא התכוונתי לפתוח עם כולם.. בכל אופן, רשמתי ומחקתי.. אני עוד לא מסוגלת לשתף בפורום כרגע... תודה!!!! תודה!

14/12/2020 | 20:53 | מאת: חטוליתוש

באמת שאני סבלנית וסובלנית אך לפעמים זה עובד לרעתי ..למה ? כנראה שחדר האמבטיה שלי יהיה מוכן רק בסופש.. שוב נסיעות לאמי להתקלח..אוווףףףף אני שונאת להגיע לבית הזה אין מה לעשות פשוט שונאת !! ומצד שני לפני שאני מתחילה להתיאש על שהבית ממשיך על גלגלים....חושבת על בעל הדירה שכבר עבר את גיל 70 שלו ולא עלינו יש לו את המחלה ההיא שלא נזכיר את שמה ועושה רושם שהוא לא אדיש למצבנו..למרות שהוא מקמץ בהוצאות שלו כעת וגם תמיד..משהו באופי שלו...וכבר חשבתי שהכל הולך להראות טוב יותר אז מסתבר שלא ממש לא..וכעת הוא דווקא במצב מאוד טוב מבחינת ההוצאה הכספית לתיקון ... כל כך שונאת את הבלאגן בבית מרגיש לי ממש חוסר אונים להתמודד עם כל זה וגם... הייתי היום במרפאת כאב..ולא יצא מזה כלום..האמת שאני חושבת לא לחזור לשם כי הרופאה אמרה לי ולבעלי היום שמזה כבר שנתיים שאסור להם להמליץ על קנאביס רפואי..אז אכלתי אותה !!! כמה זמן יקר ביזבזתי על המקום הזה אילו ידעתי שכך יגמר.. מה יהיה איתי..הכל מייאש אותי ..מעצבן אותי..מביא אותי כמעט ליאוש...!! חג שמח ממה שעוד נותר מהחג הזה אולי ביום רביעי המצב ישתפר כי הולכים להדליק נר כולנו אצל הבן הבכור שלי עם הנכדים האהובים שלי ממתקים אהובים של סבתא..כן ממתקים כי אין עוד משהו מתוק מהם חטולית

15/12/2020 | 13:19 | מאת: מכל

חטולית יקרה, טוב שחדר האמבטיה מטופל. מקווה כמה שיותר מהר. ומוזר שלא מאשרים לך במרפאת כאב...לא פייר!! נקווה לימים פחות מייאשים ויותר טובים❤חנוכה שמח.

15/12/2020 | 15:51 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, נשמע שאת חווה קושי גם טכני. זה ודאי מערער..... צר לי גם על מרפאת הכאב שהבהירו עמדתם. אבל מאחלת שמכאןיפתחו דלתות בלי ציפיות מכיוונים שלא יאפשרו. איתך מתמודדת

12/12/2020 | 20:33 | מאת: מתמודדת

חטולית, הרבה זמן לא ראיתיך... מיכלי, איך את עם כל יום שחולף? לקחת על עצמך קיטנה? איך שבת? איך החל חנוכה? יש לי שאלה, אתן מקבלות מביטוח לאומי משהו על הפגיעה? כלומר ptsd? אני לא. ואת האמת לא דיווחתי בשום מקום על זה. וזה בכלל לא נפתח אי פעם... מתמודדת

13/12/2020 | 04:34 | מאת: חטולתוש

היי כבר כמעט בוקר יום ראשון כן לא נכנסתי כבר כמה ימים כי הבית שלי בבלאגן איום ומגעיל כבר מתחילת השבוע שצמידו לדלת הבית שלנו מכתב המודיע שבדירה מתחתינו התיקרה דולפת מים ושנטפל מיד בעיה... טוב זו למעשה לא בעיה חדשה בדירה שבה אנחנו גרים..כבר סבלנו עובש ורטיבות בקירות גם לפני כשנה וחצי ועד שבעל הדירה הסכים להגיע ולהפעיל את הביטוח שלו..עבר לא מעט זמן..האינסטלטור שהגיע עשה עוד כמה תיקונים לא מוצלחים והכי גרוע בינהם תיקון של יציאת המים מתוך האמבטיה ..הטבעת ..היתה חלודה ומנוקבת והוא הניח שם חומר שהיה אמור לאטום טוב כמו את החור השהיה בתחתית וכך זה בדיוק החזיק.. כבר שלחתי לו פעמים הודעות בחודשים האחרונים על מצב גרוע של האיטום שעשה אך לא התיחס וכעת כל המקלחות שלנו בתוך האמבטיה נזלו והגיעו לתיקרת השכנים מתחתינו...אז כמובן שהבן שלי שלח מיד תמונות מזויעות חבל שלא הצליח להעביר איתן גם את הריח של הצחנת העובש כדי שיבין במה מדובר הוא שלח את הבת שלו פעמים אלינו ובכל פעם שוב עם בעלי מקצוע נוספים כי אחרי הכל הנזק גדול מאוד והבית כבר לא נראה כמו בית אלה כמו מחסן נייח כי צרכים כל הזמן להזיז רהיטים מחדר השינה לחדר אחר שוב ושוב כי כל אחד מעונין לראות עד כמה הנזק חמור אפילו דובר על 25.000 שקלים..אבל ממש שיפוץ רציני..בנין מעל 50 שנה שמעולם לא טיפל ולא טיפח אף.פעם ביום שישי אחרון דוב היו כאן בעלי מקצוע ועדיין לא ידוע מה יקרה ואנחנו נסענו לאמי להתקלח כי אי אפשר בבית... שבוע קשה ומתיששש וחנוכה ..עד כמה שאפשר ..משתדלים שיהיה בסדר רק שהכל בלחץ מטורף ומחכים !! מקווה כבר לבשורות טובות חטולית

13/12/2020 | 13:48 | מאת: מכל

היי מתמודדת. חנוכה שמח. איש אינו יודע על מה שהיה. ולכן אין לי מה לדרוש.... זה ישאר כך לעד. כך החלטתי. ולא לקחתי קיטנה. מספיק הצרות שיש לי בעבודה...עדיף להתרחק. חטולית, נשמע ממש מתיש ונורא לגור כך. מקווה שבעל הדירה יתקן הכל. ואולי לחשוב על מעבר לדירה אחרת? אם יתאפשר? חנוכה שמח עד כמה שניתן.

13/12/2020 | 14:05 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, אכן נשמע מתיש ולא פשוט לחיות כך. מקווה שהפעם יסודר ותהיה רווחה.. אמן. איחוליי.. חיבוק!!!

13/12/2020 | 14:07 | מאת: מתמודדת

מיכלי, איש אנו יודע .. נשמע לא קל. אבל את מעבדת את זה אני בטוחה כדי שתוכלי להמשיך ללכת יותר בקלות בלי מסע מחליש.... חיבוק חנוכה שמח

13/12/2020 | 14:20 | מאת: חטוליתוש

מצטערת כנראה לא עקבתי אחרי כל מה שקרה לך אבל כתבתי לך גם בשירשור הקודם איתך

חטולית עכשיו ראיתי מה שכתבת לי למטה... אני כבר לא יודעת. המצב בעבודה מוזר...באים המון לבדוק ולייעץ..איכס. נקווה לטוב.

07/12/2020 | 07:47 | מאת: מכל

אני עוברת תהפוכות....שמנתי ממש . לא מצליחה לשמור על עצמי. חבל :( תקופה נוראית...אין לי כח להסבר. רק לשהות פה קצת...

07/12/2020 | 15:07 | מאת: מתמודדת

מיכלוש יקרה!!! מחבקת את שהותך... מרגישה את התיסכול.. את הסערה.. את התקופה המתוחה... ורוצה רק ללחוש לך שגם זה יעבור. "לכל תכלה ראיתי קץ".. ורק תנשמי.. כמה שתוכלי איתך מתמודדת

07/12/2020 | 15:51 | מאת: מכל

תודה יקרה. אני רגישה מדיי. לוקחת הכל קשה מידיי...נסחפת ולא מבינה למה האופי שלי כזה קשה...

07/12/2020 | 22:31 | מאת: מתמודדת

היי מאמוש, להיות רגיש גם אם מידיי זה לא אופי רע. אולי יצטרך איזון אבל אין טביעה על כך כלפייך או תיסכול. התיסכול הוא מהמציאות או משתלשלות העניינים ואולי אם היה לסבתא... אז היית מתנהלת אחרת... אבל זו לא המציאות ואף אחד לא הבטיח לנו שאם היה השינוי הזה היינו באמת מרוצים... כל אלו סתם מילים לשכל שאת ודאי יודעת בעצמך..... רק מזכירה אותם כדי להניח אותם גם על השולחן. אפילו אם זה לא באמת עוזר לך כרגע ואת תהדפי את המילים לקצה השולחן כי כל מה שלנגדך זה האופי הרגשני שלוקח ללב "כל דבר" הביקורת העצמית. הכעס וכו'... יודעת שזה שלב קשה שאין מנוס מלתת לרגשות הכואבים לומר את שלהן.. למשל כועס לי על.... ש.... גומר אותי שקורה... זה תופס לי את כל הראש המחשבות והעיסוק... זה פוגע בי אפילו בבריאות בעניין ההשמנה למשל אין מנוס מזה. אבל אל תתבלבלי ותגידי זה רק לי קורה כי אני דפוקה מידיי. רגישה מידיי. ... אל תתני לרגשות הללו לבלבל אותך. תני להם מקום במה שהם באות לומר. תקשיבי להן. ממילא תצליחי יותר למצא שלווה לאט לאט ואולי פתרונות אם את צריכה.. יודעת שזה מילים גבוהות.. אבל דווקא כי אני מבחוץ.. וכן, זה לא אומר שאיני מרגישה אתכאבך ואת כל מה שזה יוצר....... רוצה לשתף במשהו ששמעתי ממש עכשיו. נהניתי מאוד ואני מאמצת לעצמי זאת. יש לנו להבין מהי מציאות הכרחית ומה לא הכרח. אסביר בדוגמא: היה יום נעים הפעלתי כביסה לאחר שעתיים אני רוצה לתלות ורואה שהשניים התכסו עננים. ההכרח הוא שהמציאות מחייבת שינוי. הולך לרדת גשם. הדברים הלא הכרחיים: להתעצבן לכעוס וכו'.. זה לא ישנה את המציאות... זה כמו לעשות פו פו פו פו בכל הכוח לעננים שיעופו ושיחזירו את השמש..... ואז מתחילים הפתרונות.. להכניס למייבש לתלות בבית וכו'.. כך לא נכניס לעצמינו מרירות כשיכולנו לעשות דברים גם אחרת. כלומר בשליטה שלנו איך להתמודד מול המציאות.... שוב, קל לדבר קשה לעשות. אבל תזכורות תמיד טוב. ואני לעצמי אימצתי את "פו פו לעננים..." מקווה לשנן זאת זמן רב ולהיות ממוקדת במה שביכולתי לעשות ולא להתבלבל עם השינוי המציאותי שנוצר. אמן לכולנו. בינתיים אני כאן איתך. במה שתרצי. מאוד שמחה לראותך. ומחבקת. מאחלת שתמצאי את הרוגע.. ושהסערה תחלוף מתמודדת

תודה...בהחלט צריך לקבל את מה שקורה, את המציאות. ויש דברים שבכוחנו ויש שאינם תלויים בנו...לפחות ננסה את מה שכן תלוי בנו. הלוואי

09/12/2020 | 06:35 | מאת: מתמודדת

חיבוק והרבה כוח.

13/12/2020 | 04:43 | מאת: חטוליתוש

היי מיעברת תקופה לא נעימה לאחרונה בעבודה ויש לי הרגשה שלקחת ללב יותר מידי את הענין עם החדשה שהגיעה אולי חשבת או הרגשת שהיא זוחלת למקום שלך ? שאולי מנסה לקחת לך את המקום שלך ?? זה נורא מלחיץ..כבר לא אומרת שגם נורא פוגע.... במצבים כאלה מנסיוני הייתי בטוח בולסת בפה וחצי כי הבטחון שלי היה יורד פלאים ומה גם שאם היו מבקשים ממני לשתף אותה יותר..כאילו דוחקים אותי הצידה .אז בכלל אבל לא יודעת בטוח מה את מרגישה והאוכל..ירד לדעתי כשאת תרגעי קצת.. חנוכה שמח חטולית

06/12/2020 | 00:11 | מאת: דינה

פוסט טראומה מורכבת ptsd מילדות מאבא. כרגע בזוגיות. עם תינוק. עולה תחושה של חוסר משיכה מינית וויזואלית בקשר מהבחורה. שני אנשים טובים ודואגים זה לזו. דעות- למה להישאר ולמה לעזוב? האם משיכה מינית או /ו ויזואלית יכולה להתחיל בנקודה כזו בקשר ואיך לייצר אותה?

07/12/2020 | 07:45 | מאת: מכל

היי. ברוכה הבאה. האם אי פעם הייתה משיכה? וכשיש תינוק זה כל כך טבעי שפחות נמשכים...אם הייתה משיכה היא תחזור.

07/12/2020 | 15:11 | מאת: מתמודדת

היי יקרה, צר לי לשמוע. חושבת שלא ככ קל ופשוט לפסוק להשאר או לעזוב. זה כל כך מורכב בגלל מה שעברת ובגלל הלידה וכו'.. שווה בהחלט לנסות. וכן, להסתכל על התמונה מכל ההיבטים לא רק על משיכה.... להבין את ההשלכות שיהיו לכאן או לכאן מה יעשה טוב יותר ואז להחליט. הייתי ממליצה לך על טיפול זוגי. או סקסולוגי וכד... אולי גם פרטני.. לבדוק אם זה יושב על זמן של אחרי לידה או טראומת העבר או תקשורת וכו'... מאחלת הצלחה. ובחירות טובות ונכונות לך לכם ולילד מתמודדת

01/12/2020 | 20:26 | מאת: חטוליתוש

לא יאומן אבל בדיוק כרגע קיבלתי מחברה נהדרת את המילים האלו... " התמקדי במי שרואה אותך צומחת פרא שופעת פירות עסיסיים ...ולא במי שמביט בך ומפחד מעוצמותייך וחושש מכוחותיה של אשה חזקה " עד כאן הציתות מילה במילה שכתבה לי.. לא יודעת לומר אבל יש המון כוח ואולי גם אמת ?? לא יודעת אם לקחה את המילים האלה מאיזה מקור שהו..אך אין ספק שהמילים האלה ....וואוווו חטולית

01/12/2020 | 22:59 | מאת: מתמודדת

שמחה שזה נגע בך לעורר הרבה כוח ועוצמה. בהחלט חזק וממקד.

02/12/2020 | 17:51 | מאת: חטוליתוש

היום כל המילים האלה כבו בי כבר לא מרגישה את העוצמה שלהם כמו בזמן שהעתקתי אותם לכאן נהייתי מוזרה ..לא ברורה..!! שיעבור לי כבר.. גיסתי שלחה לי טיפות קנאביס והם כבר כאן אצלי מונחים במגירה עד ש...אגיע למרפאת כאב ונראה מה תגיד הרופאה החדשה כי אני מקבלת כדורים..גם לשינה וגם נגד כאבים ולא יודעת מה לקחת עם מה ואולי אני צריכה להפסיק מהם נגד הטיפות..מפחיד אותי לקחת הכל ביחד כעת נחה מעט ..ולא נכנסתי בכלל לפורום המקביל ...לא כתבתי שם על מה שכתבתי ושיתפתי כאן..לא יכולתי...למה ? לא יודעת.. תודה אהובה מקווה שמיכל תיכנס לכמה דקות ותעדכן מה קורה איתה ועם מה שעובר עליה בעבודה ביי בנתיים

03/12/2020 | 00:50 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! אכן מתח. ורצון לבדוק כבר את השפעת הטיפות...... מתי התור? מקווה לישועות. ולגבי הפורום, זה היופי בעניין.. שאת יכולה לשים לב מה מתרחש אצלך מה נוח לך לשתף מתי כמה ועם מי... אז יש זמנים קצת יותר דחוסים.. אולי שרוצים לפרוק ולקבל מענה מיידי יחסית ולא לפי הגבולות של המקום... (שם זה מבטיחות ויציבות ובכל זאת לפעמים זה קשה לחכות.....) ולפעמים זה המקום שקשה לשמוע עוד דברים בתוך הקושי שלך יש עוד הרבה סיבות... אבל למה לך להתעסק בכך?! רק מברכת אותך על כך שאת מקשיבה למה שמרגיש לך. ואם הרגיש לך כבד לפתוח שם ולא פתחת מכל סיבה שהיא - צלש ענק. ותמיד תוכלי לשתף אם תרצי שם... שמחה ששיתפת לפחות כאן. שהוצאת את הכאב הזה מתוכך ולו במה שיכולת. מקווה שהציבור על העניין סידר לך דברים. ומקווה שעם הימים, התהליך יתבהר יותר ויהיה קל יותר. לגבי מיכלי, מאמינה שגם אצלה כמו כולן זה כך... כשהיא תצליח תכנית או נפשית .. להכנס היא תשתף... ומאחלת רק הצלחה לך מיכלוש בעבודה עם העובדת.. מקווה שהסתדר על הצד הטוב ביותר. לילה טוב מתמודדת

29/11/2020 | 21:14 | מאת: מכל

שמחה שעבר בטוב... ויכול להיות שהם לא מבינים שזה לא מה שהיה פעם. תסבירי לבעלך. או למי שצריך שזו את עכשיו. אולי יבין? בכל מקרה מה שחשוב כמו שכתבתי לך כבר זו ההרגשה שלך! והידיעה שלך שהיא הקובעת. עכשיו תנוחי קצת אחרי הבלאגן. :) טוב שקבלת עזרה ובזה יש הבנה.

01/12/2020 | 12:42 | מאת: חטוליתוש

בעלי הוא הראשון שקשה לו לקבל את המצב שלי למרות שכבר עברו חמש וחצי שנים הוא מנסה בדרכו להתמודד אך מודה שקשה לו לקבל את המצב שלי לכן גם כשכלתי אמרה שאני לא מחוברת הוא.ישר הזדהה איתה ובא להגיד לי שאני לא מחוברת.... מבינה..אם הוא זה שחי איתי כל השנים ומנסה ולא ממש מצליח להבין ועדיין מתחבר למה שאחרים אומרים ובא אלי לומר לי.... מה כבר משתמע מכך ?? הם ""כאלו"" רק מדברים על הבנה אך אין שם באמת הבנה ואני לטומטומי חשבתי שאחרי התקופה הארוכה בה אני נלחמת יומיום על ..עלי..על השפיות שלי..על הנסיונות שלי לתפקד הכי טוב שרק יכולה.. מקבלת מהם כזו ביקורת ... זה מוריד אותי למטה בבום כואב כי אין מי שבאמת באמת מבין מה עובר עלי ומה ומי אני בסופו של דבר מקווה שהצלחתי להבהיר למה נפגעתי כמו שאמרנו..לפעמים מילה אחת יכולה.... תודה מיכל על הנסיון לומר לי דברים חשובים וכעת מה בדיוק הידיעה שלי ???? שלא מקבלים אותי כמו שאני כולם רוצים אותי חמש וחצי שנים לאחור לפני השבץ המוחי.. עצוב לי נורא קשה שכלא מקבלים אותי אלה רוצים רק את הזכרונות של מי ומה שהייתי חטולית

01/12/2020 | 15:23 | מאת: מתמודדת

חטולטול.. שומעת את הכאב הזה נשפך ממך. גם כאן בתגובה למיכל. גם למטה שרשמת למיכל ולי. קראתי ואני מרגישה אותך.... ב"ה היה ארוע. מוצלח. שמח. נעים. עם עזרה ב"ה מכל אחד בחלק שלו. רוצה לומר לך שוב "אז היא אמרה" אבל לפי כל מה שאני קוראת אותך כאן, אני רואה שזה פחות המילה "מנותקת" שתפסה אותך חזק אלא הפרשנות והמקום שזה לוקח אותך. הכאב של עצמך בשינוי שנכתב לך במהלך החיים.. עם השנים.. והכאב שאת נושאת במבטיהם של סובבייך שמתחבר לקושי עם "שאין השלמה עם המציאות"... כלומר ההשלמה כלפי חוץ מחייבת. אבל כואב לך ואולי גם לכולם. או במיוחד בעלך לראות את השוני. תחשבי על זה.. זה לא נגדך מותק. זה להבדיל משהו כמו הכאב שאת יכולה להרגיש כשאת מסתכלת על אימך.. נכון את בטח משלימה פועלת לפי המציאות עם הקניות עבורה והטיפול המסור.. ובמקביל יש איזה כמיהה לימים בהם הייתה יותר פעילה שקולה וכו'... נכון זה לא לגמרי דומה.. אבל בערך העניין. תני לעצמך גם לכאוב על זה. רק לא לשקוע. לחבק את עצמך על מי שאת היום. ותראי המילים לא יעשו לך רע. וגם אחרים כבר לא ירגישו כך... הרבה פעמים אנחנו יכולים ליצור את השינוי מתוכינו. גם אם זה לא קל. (הדברים ה"חכמים" הללו הם גם דיבור לעצמי בהקשרים שלי.....) אוהבת אותך. חיבוק גדול. מתמודדת איתך.

01/12/2020 | 19:58 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מאמי אכן אמרת דברי חוכמה הכל נכון אך...לא יודעת אייך ליצור את השינוי הזה מה גם שכבר תקופה די ארוכה ללא מטפלת.. וכל התקופה הארוכה הזו מנסה להתמודד לבד עם הכל גם עם המצב של הקורונה וממש כלום לא פשוט ואמא שלי כן שתבורך..כבר כמעט 86 בפסח הקרוב..אז מצבה שונה גם בהתאם לגילה המתקדם..נכון..יש דברים שהייתי רוצה שיהיו אחרת .. אך תמיד בסופו של דבר תמיד מלאת חמלה ואהבה אליה עוטפת אותה בכל רגע אפשרי והמון המון סבלנות כלפיה כי אלה החיים..אין לה עוד מישהו להישען עליו רק אני... ולי ..על מי יש לי להשען ?? על מי שלא מסוגל להתמודד עם.. טוב לא חשוב כבר..נהייתי מאוד רגישה מאז....וזה המצב תודה נהדרת שלי על הרצון לעזור לי להבין חטלטול

היי מותק!! זה הרי ברור שזה שאת כרגע חשופה ועברתם ארוע והגוף והנפש עייפים.... קורונה חתונה מרפאת כאב לילות בלי שינה וכו'.... כל זה משפיע. שמחה שאת רושמת. מבררת עם עצמך. מגיעה לתשובות מוצאת כוח במילים שהחברה כתבה.. בדיוק היום. מאמינה בך. ואני מאמינה שזו הדרך לאט לאט תמצאי בתוכך את התשובות והכח. לפעמים הוא אכן מבולבל או נסתר ממנו אבל לבסוף אם רק נמשיך נמצא כוח. נמצא את הדרך לשינוי . איתך יקרה!!! מתמודדת

לא.יודעת מה לומר אכן נכון כל מה שכתבת לא יודעת .. בנתיים מעסיקה עצמי בבית כביסות ענינים..כל מה שרק אפשר.. הראש לא הכי הכי למרות הכל יודעת... נכון כותבת ומשתפת אבל ...לא ממוקדת רק דברים שככה עפים לי בראש באותו הרגע מענין מה עם מיכלי .. תודה אהובה חטלטול

טוב את עושה. העיסוק מעביר את הזמן שממילא עובר ומטריד אותנו. כתבי מה שעושה לך טוב. אין לך חיוב לכתוב הכל. זה תהליך כנראה שהמוח צריך לעכל.. נכון הכי מרגיש שעם טיפול הדברים היו מעובדים כרגע. אבל לפעמים יש מקום ל"בישול" כלומר שהדברים מתבשלים במחשבות שלנו.. עד שיתישבו... נכון, זה זמן לא קל. גלים.. אבל את עושה נכון. להתעסק. להמשיך שגרה כמה שניתן. ולהניח למחשבות להיות נוכחות ברקע. בעזרת השם הכל יסתדר. טוב שאפשר לחשוב יחד.. ולחבק!!!! מתמודדת. מיכלוש, חיבוק גם לך אהובה!!

26/11/2020 | 18:23 | מאת: חטוליתוש

בעיר חתונה.... החתונה נערכה באיחור כמו כל חתונה..בשעה 12.00 בקרוב.. היתה חתונה מאוד צנועה 20 איש בלי ילדים לפי הקפסולות המותרות בחוק.. החתן והכלה היו יפיפיים ואני לא משוחדת .הבן שלי בחליפה שחורה רק עניבה בצבע בורדו והכלה כמובן בלבן כולה..מחצית מהשמלה שלה עד הבירכיים מכוסים וכל השימלה כולה תחרה נהדרת מעט צמודה ..אך די צנועה .. כמובן שהיו דמעות של שמחה והתרגשות...על שסוף סוף הם נישאו..לאחר החתונה הם יצאו לצילומי סטודיו ואנחנו חזרנו הביתה חכינו שגם האוכל הטרי יגיע וגם הנכדים האהובים שלי עדיין שמרנו על כמות שאפילו לא הגיעה ל..20 איש הפחדים והחרדות שלי מיום הנשואין החלו להתפוגג והתחלתי אפילו להנות מהיום היפה והנהדר הזה ו..הפתעה. כלתי המתגרשת נכנסה למיטבח לתגן שניצלים עבור הילדים..כולם ניגמרו כמעט מיד מה שעזר להרגיע את הילדים לא להיות רעבים עד שכל האוכל יוגש עשינו 2 שולחנות אחד לילדים והשני למבוגרים.. האוכל היה טרי ונהדר בטעמים שלו קייטרינג ממש נהדר האוכל כמעט נגמר משו שבדרך כלל לא קורה והאוירה היתה שמחה ונהדרת ועם עוד כל ההפתעות שהכנו להם הרים להם את היום הזה ממש עד לשמים מאושר הם לא ציפו וזה הכייף הבית היה מקושט כל כף יפה שעד לפני כשעתים נפטרתי מאחרוני הבלונים הנהדרים..שאר הקישוטים נשארו עדיין כי יש שישי שבת עדיין לפנינו.. כמה טוב שהזמנו קייטרינג כך אנחנו כמעט פטורים מהכנות של סלטים בבית חוץ מ.. החומוס והטחינה שבעלי הכין וגם היום הכין לשבת...בלעו את הטעים טעים הזה ממש ברגע אחד .לקראת השעה 17.30 התחילו האורחים להתפזר והבנים שלי הם אלה שעזרו לאסוף את כל בבלגאן שהיה מה אומר ..רק כלתי הגדולה העירה לבעלי שראתה אותי מנותקת ...לא הבנתי אז וגם לא מבינה היום .. שמחה שהחלק הזה מאחורי כדי שאוכל לנוח בשקט שלי בפינה שלי..כן זקוקה מה לעשות.. רציתי לכתוב עוד אבל כבר לא זוכרת מה היה שם... רק עיצבן אותי שאמרה שאני מנותקת כאלו שהיא בכלל מבינה מה זה אומר להיות מנותקת... אז כן היה יום נהדר יום יפה בהיר והבן הבכור שלי הביא את הרחפת שלו ועשה להם צילומים מהאויר משו משו מצטערת לא זוכרת מה רציתי לכתוב האם גם זה אומר שאני מנותקת ?? באמת תגידו לי בכל הכנות חטולית

26/11/2020 | 18:40 | מאת: חטוליתוש

נזכרתי הבן שלי חתם על הכתובה בסכום אגדי של 555.000 שקלים ובשישי ושבת בגלל הגשם כנראה שהילדים שלי ישנו כאן לא יוגעת אייך יסדרו עם הכמות הזו של אנשים וגם לא שואלת כי הם כבר ידאגו להכל אני רק צריכה את הפינה השקטה שלי ולא מתערבת ..האם גם זה נקרא ניתוק?? ואם באמת אני מתנתקת או אולי בורחת למה ?? למה אף אחד לא מבין שאין לי שום שליטה על מה שקורה לי ?? למה תמיד תלונות ...הם מושלמים ?? .וכן מכינה עוד הפתעות למחר כשיגיעו שלעולם לא ישכחו את היום היום המאושר הזה חטולית

26/11/2020 | 18:42 | מאת: מכל

היי חטולית יקרה, מזל טוב!!!! נשמע שהיה שמח והצלחת להנות. איזה יופי. והכלה שאמרה אז אמרה.. עזבי, העיקר ההרגשה שלך!!!! כמה כייף לחתן בן....יכולה לדמיין... בע"ה שאגיע לרגע הזה גם ;)

26/11/2020 | 23:38 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתוש!!!!!! מזל טוב בשעה טובה הזוג נשוי. איזה יופי הרבה נחת ואושר אמיתי. לפי מה שרשמת הכל היה מאורגן לפרטים. לפי החוק ועדיין מהנה ומשמח ממש. עם הרבה עזרה הדדית. נשמע חזק שההערה של כלתך שהיית נראית מנותקת תפסה אותך חזק בשאלות ותהיות... מהו ניתוק.. איך הוא מתבטא.. האם ניראה כלפי חוץ.. האם הוא יכול להימנע?! מתי מופיע.. מי מבחין בו.. מה זה אומר עליו.. עליך.. האם בוחנים אותך.. האם זו ביקורת.. אולי סתם חוסר הבנה ? אולי פירוש לא נכון? אולי שימוש סתמי במילה ואת מבינה אוהו את המשמעות העמוקה ומתקשה לתהות איך היא בכלל מזהה זאת אצלך ומה היא יודעת וכו' וכו'. מבינה שזה הקפיץ אותך. במיוחד אחרי הארוע שיש איזה "יצר הרע" לדכא את האווירה. רוצה לנסות לבקש ממך לתת לזה לחלוף.. ייתכן וזה סתם אמירה.. וייתכן באמת והיית טרודה בכל מהלך הארוע וכו' וכך היא פירשה אותך וכו'.... אז תני לזה לחלוף. ופחות להטריד מנוחתך... כמה שתוכלי. שבת שלום והרבה כוח לשבת חתן..... עוד ארוע נחמד. אולי יעייף אותך ובמוצש תצליחי לישון...... לגבי מה שרשמת אליי למטה.. לא הצלחתי ממש לעמוד על הבנתך בגורם. כי את בטח מתייחסת ל2 הדברים שהייתי כאן. גם הם אכן פגיעה עצמית. אך זה כדור שלג שהתגלגל למקום שאסור לפתוח כנראה. אני ממשיכה בטיפול. ומנסה ליצור לי לתקופה זו לפחות מעטפת חזקה יותר של עזרה אם אצליח. בינתיים השבוע כמעט כולו היה בסדר גמור ועליתי על דרך. בכל אופן יש את הרגעים הקשים אך בלי פגיעות עצמיות. . וכֵן עם סיפוק. תודה לך. הרבה הצלחות מתמודדת

29/11/2020 | 18:24 | מאת: חטוליתוש

מיכל כן מאוד מרגש לחתן בן ועוד את האחרון הכי קטן שלי.. בעלי הוא זה שבא ואמר לי ש..היא אמרה שראתה אותי מנותקת וגם הוא חושב כך אמרתי שלא נכון כי הייתי כל הזמן עם האורחים תראי ..לפני שעברתי את השבץ המוחי הייתי אש..לא היה מצב שאני לא מורגשת בכל רגע ורגע..אך אנשים שוכחים שעברתי את השבץ ורוצים ולראות אותי כאלו כלום לא קרה..!! הם מחפשים את..אותי כמו שהייתי מלפני וזה כבר לא יכול בחיים לחזור להיות מה שהייתי למרות כל המלחמות על הקיום שלי ועל השפיות שלי..הם רק רוצים את מה שהייתי...ואני לא שם! כואב לי שהם לא משלימים עם מה שיש כיום..רק מחפשים מה שכבר איננו..! לכן זה כואב לי . ...לא שיניתי את ההתנהלות שלי לאחר ההערה הזו של כלתי כי אחרי הכל עדיין היינו אמורים לעבור שישי ושבת יחד כל הזמן..הם רק נסעו הביתה לישון וחזרו מיד בשבת בבוקר עד הערב עד מאוחר..ומי שעזר לאסוף ולנקות זה הם לא אני..פשוט לא הרשו לי שישי שבת עבר נהדר בלי תקלות הכל היה נהדר גם הורי כלתי באו בשבת בבוקר עד הערב והיה נהדר איתם אווירה קלילה וזורמת...והחלטתי שלמרות ההערה הלא במקומה שספגתי לזרום עם כולם..כולם שתו..גמני שתיתי..כשאכלו גמני. כששרו גמני הצטרפתי..מבחינתי הייתי שם 100% רק כדי להוכיח שזה לא היה נכון .. וכשהזוג הטרי הלכו נהיה לי פתאום ריק... אתמול והיום עשינו נקיונות שלא ישאר הבית כמו אחרי מלחמה הנכדים שלי שיחקו אפילו על המיטה אצלי בחדר השינה כדי שיהיה להם מרחב לשחק.. היה טוב ממש...מגיע לי הטוב הזה אחרי כל ההשקעה שלי..ועדיין.... הם מחפשים את..אותי..מה שהייתי פעם..וזה כואב . זהו חטולית

29/11/2020 | 18:40 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מאמי תקראי מה כתבתי למיכל פשוט אין כוח נפשי לחזור על אותם מילים ואז תביני יותר טוב אכן התעייפתי מאוד וגם כבר חכיתי לרגע שאלך לישן ..אז כן הלכתי לישון ונרדמתי באמת לשעה וכצת אך בעלי לא הרגיש טוב מיד התעוררתי משהרגשתי שהוא ישב על המיטה והשתעל..אמר שאין לי מה לעשות שאחזור לישון אך לא נרדמתי חסרה ונשארתי ערה עד 06.05...בבוקר ..נחתי או שנרדמתיאך בשמונה וחצי כבר קמתי כי היה עןד המון לסדר ולנקות אחרי כולם וגם תפילת שחרית לוקחת ממני כשעתיים כל בוקר ...הענים שלי עדיין רוצות לישון.. ולגביך נשמה היתה לי המחשבה שאם את צריכה להפגש שוב עם ההוא ולאחר מכן את פוגעת בעצמך...לא חשבתי על משו אחר ואם טעיתי..מצטערת וכעת כשאני קורטת אותך כאן חושבת שבכלל לא הייתי צריכה לכתוב כלום כי אולי נפגעת ממני.. מצטערת הלוואי שרק יהיה לך טוב אוהבת אותכן המון ויתכן שהראש שלי שוב לא בסדר...ואולי כותבת דברים לא טובים מתנצלת עייפה

01/12/2020 | 15:38 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, הגבתי למעלה על הדברים. ולגבי מה שרשמת אליי, חלילה מאיפה הבאת את זה?? למה שאפגע ממך?! לא קרה. אכן, כנראה לא טוב לי לפגוש בו. ממש ממש לא טוב. אבל גם אם לא אפגוש עצם הידיעה של קיומו במקום של משפחתי וכד גם תערער אותי גם אם לא אלך... ולא רק הוא אלא כל מה שקרה בעקבות... לא חשוב סיבות. כן חשוב שאתאזן. וחזרתי לאיזון ב"ה כבר מעל שבוע...!!!! כל הכבוד לי 😆😉 מתפללת שרק ימשיך..... מרגיש ממש גמילה... אבל לא מחכה לגל הבא. אלא שארכוש מיומנויות כעת איך להתמודד טוב יותר בגל הבא שחלילה לא יגיע.... זה היה ממש קשוח הפעם........ יותר מאי פעם. עד כדי שאיני מפרטת.... תודה על הבנה. מתמודדת

24/11/2020 | 01:58 | מאת: מתמודדת

וואי כמה זה קשה להתמודד באמת ולא רק לשרוד ולעבור רגעים קשים... כמה קשה להחזיק כמה קשה לפרוק החוצה את הכאב ששנים למדתי לאגור ואם צף אז להלקות את עצמי בכל ההרס הזה. הרב לנפש. הרס לגוף. השחתה..... ולמה?!?!?! למה?!?!?!? כל כך עצוב. מגיעים ימים שאין לי מושג כבר מה נמוך מזה... בפרט כשיש שפיות... שיש חיים אחרים.... ופתאום למצא את הפינה שלי האישית מאבדת שפיות.... מה קורה איתי?! מה קורה לי?! היכן נאבדתי לעצמי??? בכל אופן, קמתי לדרך חדשה. לנסות להוציא את הכעס והכאב בדרכי יצירה וספורט. אני מאוד מקווה להצליח. מאחלת לכל מתמודדים הנפש באשר הם. לאלו שמרגישים שפויים ונסיבות חייהם מקשה להם את הדרך והם טובעים בין הגלים.. להגיע לתובנות שהגעתי אליהם. ולהצליח ללכת איתם. אני רק בהתחלה. אבל בואו איתי כולכם.. אין חיים אחרים. ואם אתם רוצים לקוות. או להתמודד - נעשה זאת בצורה יעילה. ולא לשרוד את הקושי. אלא ללמוד לחיות. קשה להעביר בכתב את כוונתי. ואני יודעת שאני פחות ספציפית ומדברת בגדול בשל הרגישות בעניין אצלי כעת. מאחלת לכן ולי המון בהצלחה במסע!! מתמודדת

נשמע קשה..יצירה וספורט זה נהדר! מאמינה שתתגברי על כל מכשול. את חזקה. ושתפי, שתפי והוציאי הכל בטיפול. זה חשוב!!!!!

היי מוציאה. אך זה לא קל בכלל. השיח מלא הטריגרים שאני כבר שואלת כמה זה נכון?! כמה זה בריא לדעת לגעת בכאב?! אם זה מוציא ממני מקום כזה נוראי. עכשיו זה שלא נוגעים גם לא מקום טוב. כי זה לא אומר שזה לא קיים ..... בקיצור. מצב לא קל. כמו שאמרתי חוט דק... לא קל גם למטפלים בשלבים כלשהם.. לנו הכי מספיק וצריך להיות אכפת לנו מעצמינו. ולזוז כי אף אחד לא יוכל במקומינו להניע אותנו.. אני ממש נרדמת.... תודה שרשמת. ב"ה היה יום טוב... מלא בעשיה.... טובה ובריאה... אוהבת אותך מתמודדת ומה איתך, חטולית?

זה קשה מאוד!!!!! לגלות תוך כדי...וטריגרים. ברור!!! אך זה עדיף מלחיות עם כאב פנימי שמכרסם.. וזה כדי שאחר כך יהיה יותר קל. בעתיד. וגם יותר קל שמישהו שותף לדרך ואפילו מחזיק לפעמים את התקווה בשבילך. אני מאוד מאמינה בשיתוף הזה בטיפול, במקום בטוח. והלבטים של היה לא היה. קרה לא קרה...מה שחשוב זו ההרגשה שלך!! והגוף זוכר הכל...

מתמודדת אהובה נכון מאוד קו דק מאוד מפריד בין שפיות לשגעון.. כמה נכון וכמה בריא להוציא את הטריגרים שאלה מאוד רגישה לדעתי כי כל אחת יש לה או אין לה את הכוחות לתת להם לצאת החוצה ולהתמודד מולם בכל הכוח כי זה מה שנדרש לעשות או..לוותר.. מהוא בדיוק המקום הנוראי שזה מוציא מימך ? צודקת כשלא נוגעים אומר התעלמות כי שם לתמיד כי זה משאיר צלקות עמוקות בנשמה !! לגבי המטפלים אני לא נכנסת לתוך הנושא הזה כי תפקידם הוא להיות ...ולטפל במטופלים הכי טוב שהם מסוגלים....וזה כבר נתון לכל אחד מהם... וכן בהחלט צריך להיות אכפת לנו מעצמנו ולהזכיר לנו כל הזמן שאם אין אני לי מי לי ? והיום קיבלתי שיחת טלפון מאיכילוב מרפאת כאב שקיבלו את הרצון שלי להחליף רופא וכבר קבעו לי תוד לרופאה אחרת בחודש הבא הופתעתי כי חשבתי שכבר לא יחזרו אלי בגלל המצב וכל פעם יש סגר אין סגר..כלום לא יציב אז הנה שאני כן עושה מהו למעני וגם..כל הזדמנות לצאת מהבית גם ללכת ולהוציא את עצמי מה.4 קירות של הבית ! שמחה שכתבת ועייפות נשמה זו המטרה שלי כדי לישון בלילות.. לגבי יום שלישי כבר אכתוב בנפרד תודה נשמה אהובה. חטלטול חיבוק

זהו, שהגוף אולי זוכר. ודרכי התגובה או ההשלכות שלי. אך לא זוכרת באמת מה היה. ואני נשארת עם כאב מכרסם יותר מעיק וגדול וקשה. כלומר זוכרת חלקי פגיעה מגיל בערך 15. אבל להבנתה של המטפלת יש עוד פגיעה/ואת קדומות יותר מגיל צעיר יותר. אבל אינני זוכרת. לא רק אותם. גם לא את עצמי בכלל בגיל צעיר וקטן ולא נערי וכו'.. מלא חורים. מלא תסכולים. רק להשלים עם זה איכשהו ולהמשיך לחיות.

תודה טולטול על ההתייחסות לכל עניין ממה שרשמתי. המטפלת. העייפות. הכאב וכו'... מאוד הייתי רוצה לדעת כדי לסגור את הנושא. או כדי לעשות בסיס כלשהו אבל רואה שעבורי זה מוציא את כל מלאכי החבלה של הגיהנום.... לא אוכל לפרט. ניסיתי כל פעם. לא הולך לי. אולי זה מנגנון הגנה כלשהו שאם רק אגיע למקום שמכיר את עצמי אני פועלת באוטומט של הרס עצמי.. לא ברור. כואב בעיקר. מפחיד מאוד! זה לא כאב רגיל זה איבוד שפיות. אולי צריך להניח לזה... לנוח. לדעת שיש שם משהו נורא ואני רק אנסה בכל מאודי לטפל בהשלכות על בסיס מעורפל שהיה פגיעה וזהו. בין אם אאמין לזה או לא. בין אם אתן לזה שם כזה או אחר וכו'.... היומיים האחרונים ב"ה היו טובים לי יותר. ומאוד רגועים. ומלאי עשיה וסיפוק. מתפללת שרק אמשיך לעלות על הגלים הטובים. וללמוד איפה קיימים טריגרים שאסור להכנס לשם. זה פתחי גהינום עבורי ממש. ואיפה טריגר קשה אך אפשרי לשרוד אותו. שמחה שפנו אלייך וכבר קבעו לך תור לרופא אחר. ולגבי שלישי, שתפי כשיתאים לך. ליל מנוחה. מתמודדת.

שורדת מתוקה מנסה להזכר מה אותו טריגר שמעלה את כל מלאכי החבלה ואת פתחי הגהינום ונראה לי שאני זוכרת אך מאחר ואת לא מדברת אותו גם אני לא רק מתוך הזדהות עם הכאב שלך תראי ..לא תמיד אפשרי להזכר בהכללל כל מה שקרה ועברת וכן מנגנון ההגנה נמצא שם תמיד להגן עד...שאת תתני לו אישור לצאת לעולם ! כן כמו תינוק שנולד רק בזמנו ולא לפני כן בדרך רגילה.. מתפללת עבורך שתמשיכי בעשיה טובה שעושה לך רק טוב ... הדרך שלך עדין ארוכה אך לא בלתי אפשרית תראי את שאר המתמודדות שכל אחת בדרכה מתמודדת עם השדים שלה ועם כל הקשיים לא מרימות ידיים ואם צריך גם בשלבים אחרים חוזרים להמשך טיפול איתך בלב נשמה חטלטול

22/11/2020 | 17:37 | מאת: מכל

יש דברים שנשארים. יש דברים מעוררים או מזכירים. ויש משפטים סתמיים שהופכים משמעותיים כמו שכתבת מתמודדת. אז זה נשאר איתנו. אבל לפעמים פחות כואב או טריגר פחות קשה ... אבל מרגישה שלמרות שהטיפול איפשהו נגמר.. הוא לא באמת נגמג.

23/11/2020 | 00:45 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש, אכן כך. גם מה שרשמת לי למטה. חשוב להתקדם. וכשמרגישים קשה לפחות שנתאמץ להשאר במקום. אני הפעם הלכתי לאחור. אבל אני רוצה להאמין. שעל אף שזה נראה כך זה יהיה במטרה לטוס קדימה. הלוואי. אם כי נאלצתי להגיע למקומות קשים מאוד. ועדיין. אז כן.. כל אמירה "סתמית או רגילה" פתאום מקבלות משמעות חיה בועטת. ויש דברים שישארו איתנו לחיוב ולשלילה. ויש דברים שנסחב איתנו גם אחרי טיפול. טיפול זה תהליך.. כולנו כאן בעולם בתהליך.. לכן זה יגמר רק אחרי ה120 שלנו... וזה לא רק לגבי פגיעה מינית... אלא לגבי כל עניין נפשי בחיים כנראה.... לכן זה לא עניין ה"כותרת" הוא זה שאמור להפריע לך.. כי לכל אחד יש את ה"כותרת"שלו..... איתך יקרה. תודה ממש על תגובתך.

25/11/2020 | 17:34 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם כל מה שאמרת עוד מהנסיון האישי שלי.. אך יכולה גם לומר שוב שאצלי שום טיפול מעולם לא ממש נגמר עד הסוף..ותמיד טריגרים מלווים אותי עד היום.. תודה שכתבת חטולית

25/11/2020 | 17:48 | מאת: חטוליתוש

נכון מאוד כתבת דברים שיוצאים ממש מתוך כאב גדול ורצון לשנות גם אם קשה מאוד ונכון מאוד הכל רק תהליך מוחי כי ברגש האמיתי אף אחת מהמטפלות שלי לא הצליחה לגעת ברגש ..בכאב הנפשי האמיתי שמחייה אותנו או מפיל אותנו לתהומות לצערי ולכן הכאב הנפשי נשאר בתוכי מאז....ואולי כמו שאמרת עד 120 ..לתמיד!! עצוב אבל כך זה באמת מרגיש חטלטול

28/11/2020 | 17:55 | מאת: מתמודדת

מעניין מה שרשמת!!! ועמוק.... אולי באמת צריך להבין זאת?.. אולי רק כך ישתחרר משהו? - אפילו אם במשהו הזה, זה רק הציפיה לשחרר כאב בטיפול... אם רק מבין שהטיפול משתחרר כאב חלקי מתוך תפיסות ותובנות שמקבלים בטיפול התרמה בו ולא נאפשר לכאב הנפשי כפי שאמרת לנהל אותנו... להופיע מכל דבר ולאבד עשתונות....... תודה לך.. שבוע טוב מתמודדת

22/11/2020 | 14:21 | מאת: מתמודדת

זה כל כך ברור מה הכוח של דוגמא אישית.. מצליחה להבין ולחיות את זה ולהרגיש את זה בעצמות על כל דבר!!!! ברבדים הכי עמוקים ופנימיים... לקחתי את הילד לביהס היום, המשכתי ללכת כשבני כל פעם נעצר להתבונן בדברים. קראתי לו והוא אמר, אמא את הולכת מהר וכבר חשבתי מה לענות: אני לא הולכת מהר אתה עוצר ואני פשוט ממשיכה ללכת לאט... פשוט. ממשיכה. ללכת. לאט. פשוט! ממשיכה! ללכת! לאט!! מהדהד לי חזק... כמה לעומק אני מבינה את המשפט הזה... לא לעצור.. להמשיך ללכת. אפילו לאט. מתקדמים ככה בסוף... ולפעמים לאחרים המעט הזה גם נראה מהר......... לא אוכל לפרט כאן כמה אני שקועה בבור של עצמי. כמה יש לי קושי אישי פנימי. כמה עייפתי מהמסע. כמה אני רק רוצה מנוחה. ועם כל זה - אני מחוייבת להמשיך ללכת!!! לאט. אבל להמשיך..... לי זה נגע עמוק. אולי בשל המצב.. האם זה דיבר גם אליכן?.. מתמודדת. כואבת. בלי אלפית כוח. אך מתקדמת....

להתקדם זה טוב. גם אם לאט לאט..בקצב שלך. וזכרי שאפילו לפעמים נעצרים במקום או הולכים אחורה בסוף ממשיכים להתקדם. מוכרחים....אז להתקדם לאט זה מצויין. הכל יחסי בחיים. 😘

22/11/2020 | 17:01 | מאת: חטוליתוש

מתוקה שלי לפעמים משפט אחד פתאום תופס אותנו חזק מאוד ומתחיל להיות מאוד משמעותי עבורנו גם כאלו משום מקום... ענית לבן שלך נכון גם אם לא התכוונת שזו תהיה המשמעות אך ברגע אחד הכל כן קיבל משמעות למה? כי את מאוד עייפה כי אין לך כוחות להילחם כי...יש המון סיבות שכולן רק מבטאות אני חייבת מנוחה !!! זוכרת כמה פעמים כתבתי אני רוצה רק שקט...רק לנוח .... המנוחה נותנת שלווה ורגיעה וכן בהחלט נגע מאוד מאוד עמוק לגמרי מבינה אותך תמשיכי לאט לאט בלי לחץ כך גם תצאי מהבור העמוק שבתוכו כעת את נמצאת...לאט אבל בטוח ידי כאן מושטת לך לעזרה רק תבקשי אוהבת אותך חטולית

כתבת מדויק וכל מילה מיותרת. תודה לך. לגמרי הבנת מה שביטאתי אני בבור ואין לי איך להתחיל לומר ולספר עליו.. כי תהיו המומות איך דברים ככה התגלגלו...... גם אני לעצמי לא אצליח לומר את תהליך ההתדרדרות הנפשית.. זה הרבה גורמים יחד. ומעלה הכל - התשה יודעת שאת עם ידיים מושטות.. וזה חשוב לי. מתעטפת בהן. תודה.

20/11/2020 | 12:28 | מאת: מכל

מתמודדת, קראתי אותך. מקווה שהמצב פחות מתדרדר?? האם את שומרת על עצמך? למרות המגבלות תעזרי במטפלת. חטולית יקרה, איך הכאבים? יש התקדמות עם מרפאת כאב? רופא אחר שיתן קאנביס? משהו? מקווה שירגע...... אצלי תקופה משוגעת.. ומשגעת... אולי קראתן אצל אודי...בכל אופ ןלפורום הזה יש כותרת. ואני תוהה אם הפגיעה והפגיעות בנו ינהלו אותנו כל חיינו? האם יש השלכות לכל דבר שאנחנו עושות בחיים???? רוצה להשכיח...אבל יודעת היום שזה חלק מחיי...מבאס. כאילו ההתנהלות שלי קשורה בהכל... קשה. שבת שלום, תנוחו. תצברו כוחות כמו שואודי כותב לנו..זה חשוב! אוהבת.

20/11/2020 | 13:21 | מאת: מתמודדת

מתוקה שלי.. תהיָה יפה. אך לא.. לא זה ינהל אותנו אבל זה חלק מהחיים שלנו. משפיע בכל מיני מקומות.. עצם היותנו כאן תחת כותרת כזו. זה ע"מ לקבל כוח. מהקבוצה.. מהשייכות.. לא שזה נחמד. אבל לפעמים זה מלווה אותנו יותר, לפעמים יש יותר מרווח וזה פחות תופס אותנו... לא ראיתי מה כתבת אצל אודי. מצטערת.. קשה לי מידיי להכנס לעוד מקום. גם ככה אני עדיין לא ממש בטוב.. מקווה שאת מבינה.. ולא מאוכזבת או משהו.. חיבוק יקרה!! שבת שלום

20/11/2020 | 13:59 | מאת: מכל

הכל בסדר..ממש לא מאוכזבת. פשוט שם כתבתי על גננת שמתחרה בי ללא רצוני....שבקשה שאפחית עבודה שלא אבלוט לעומתה..בקיצור בלאגן בעבודה. פשוט לפעמים מרגישה שזה מנהל אותי....לא הרגשתי שייכות לנפגעות. לא חשבתי ש"נפגעתי" שזה היה בחיבה וסתם כזה... עד שהתפרץ והגעתי לטיפול. והבנתי. אבל עדיין הכותרת כאילו רחוקה ממני ומצד,שני קשורה אליי....וכן. משהו בבסיס מנהל אותי....והשאריות שם.

21/11/2020 | 19:48 | מאת: חטוליתוש

שבוע טוב מיכלי כרגע אין שינוי עדיין מחכה לתשובה ממרפאת כאב... לגבי זמן הטיפול שלנו כמו הכותרת ... אז ככה ..מעולם עד היום לא סיימתי שום טיפול סופי על כל מה שעברתי כך שלא יכטלה לומר לך כן יש סיום..בעבר חשבתי שכן אך לא פעם טריגר אחר העיר משו אחר ששוב לקח אותי ל. ... כנראה שהפגיעות החרוטות עמוק בנפשנו נשארות שם לתמיד לצערי כך לפחות מרגיש לי עד היום ועד שגם זה לא יתבהר עד תומו שאוכל לומר כן היה ועבר ..נגמר ולעולם לא יעלה שוב לעולם לא יודעת מה לענות שבוע טוב ומבורך חטולית

22/11/2020 | 00:30 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! קראתי את חטולית ואני מאוד מתחברת למה שרשמה.. כנראה זה אכן כך.. כשנפגעים זה יוצר שינויים. ולא לכולם אנו חשופים באותו רגע של טיפול. ולפעמים אכן מטפלים בזה אך כשקורה טריגר כלשהו זה לפעמים מציף משהו אחר או אותו דבר מכיוון שונה... בקיצור.. לכל אחד יש את הפגיעות שלו. צריך אכן לדעת מה המקור כדי לדעת איך לעבוד עם זה..... וזה כנראה תמיד יהיה חלק מחיינו.. במידה כזו או אחרת.. ולגבי המתחרה, כל כך קשה ומתיש מכעיס ותופס זה דבר כזה.. לא יודעת ככ מה לומר כי פתרון רק לך ולמכירים את הסיטואציה יכול לעלות רעיון או דרכי פעולה. אני כאן לחבק ולומר שגם הקושי הזה יעבור עם תובנות והתחזקות.... איתך בדרך... שבוע טוב

18/11/2020 | 15:50 | מאת: מסובכת

נקלעתי לבעיה משפטית, ולא היה לי כסף לעורך דין אפילו לפני הקורונה. מסיבות ונסיבות אישיות שיהיה ארוך מדי לפרט ולא יהיה אנונימי יותר, אני לא יכולה להכניס כסף לחשבון שלי. למשפחה שלי, גם למורחבת וגם למצומצמת אין כסף למרות שהם עובדים קשה ולא ביזבזו על מותרות ובילויים אף פעם. אין לי ממי לבקש ואני לא יכולה להשיג הכנסה. מה לעשות? כי חיפשתי כל מיני עמותות שלא רצו לענות לי והתעצבנו או אמרו שהן לא יכולות לעזור (גם עורכי דין במשפחה או משהו אחר אני לא מכירה). במצב בבית אני לא זכאית לסיוע כספי בהליך משפטי (שכר מצווה, פרו בונו ודברים כאלה, אפילו לא יכולה לשלם אגרה). אני פוחדת שזה יגיע להתיישנות ואז אני אפסיד במשפט וזה יעלה יותר אפילו.

היי...לא יודעת אם נוכל לעזור לך כאן, המקום ללא מנחה או מישהו שיתן עצה טובה. רק אנשים שמשתפים...מקווה שיוקל לך ותוכלי למצוא עבודה או עמותה שתעזור

18/11/2020 | 19:46 | מאת: אנונימית

אבל עמותה או עבודה זה סיפור ארוך (עם תזרים מזומנים וכל זה), ויש גם התיישנות.

לא מבינה בזה..סורי. תנסי לכתוב בפורום פסיכולוגיה קלינית בדוקטורס,שם יענה לך הפסיכולוג אם לכך התכוונת

תודה על העצה. זה ברור שאני מתוסכלת אבל אני חושבת שאם אני אפתור את הבעיה טכנית זה יהיה יותר יעיל מלדחוק אותה על ידי טיפול. הבעיה שלי היא זה לתבוע ארגון שאני מאוד צריכה אותו/ להמנע מזה שיתבעו אותי שם, אז אני לא יודעת מה תהיה התשובה מפסיכולוג אבל אפשר רק לקוות.

מצטרפת.. אין לי הבנה בדברים הטכנים הללו.. מאחלת הצלחה. וישועה

תודה לכן

19/11/2020 | 17:38 | מאת: חטוליתוש

היי מסובכת ביקשתי עזרה ויעוץ אייך ניתן לעזור לך אם בכלל מחכה לתשובה ... חטולית

תודה חטולית. אין לי רעיון איך לגרום למשפחה או מישהו שמכיר אותי לעזור לי. הסברתי כמה זה חשוב אבל לא אכפת לאף אחד (בעיקר כשיש לי בזה רכיב של אשמה). אני לא יודעת מה לעשות....

מבינה אותך אך עדיין מחכה לתשובה

בסופו של דבר אני אצטרך עורך דין לבעיה שלי ולשלם לו, אבל (זה סיפור ארוך וממש אישי) אני לא יכולה שכסף יכנס דווקא לחשבון שלי. אני לא יודעת ממי לבקש לשלם, נכון שאני צריכה עזרה אבל זה אף פעם לא מרגיש נעים כשזה קורה

מצטערת למקום שאליו פניתי לשאול עצה כדי לעזור אינו יכול לעזור מצטערת ומקווה שתמצאי פתרון טוב בקרוב חטולית

אני מצטערת אבל לא הבנתי למה התכוונת כשאת אומרת " פניתי לשאול עצה כדי לעזור אינו יכול לעזור". לא הבנתי למה התכוונת או מי צריך לשאול את מי?

לא חשוב פניתי לגורם מסוים שינסה לייעץ אייך לעזור אייך אותו גורם אמר שהדבר אינו בתחומו לעזור מצטערת שבוע טוב חטולית

תודה רבה חטולית! איך קראו לארגון הזה שפנית אליו? (אם זה בסדר כמובן)

זה לא ארגון פניתי לכאן לצוות של דוקטורס שינסו לכוון אותי אם יכולים למקום שכן יכולים לעזור מי כן..לכן אמרו שזה לא התחום שלהם אין לי קשרים בשום מקום שלשם כן אפשר לפנות צר לי מתוקה חטולית

המון תודה לך! אם זה לא מטריח אותך את יכולה בבקשה לשאול בעוד מקומות מחוץ לזאפ דוקטורס?

היי בוקר טוב יש כאן באתרי דוקטורס גם למי שנמצאת בדכאון אולי כנסי לשם ותארי את מצבך ואולי אם לא יתאים יפנו אותך למקום אחר כל שיתוף שנסיתי להעביר את ההודעה שלך מגיע ישר לפייסבוק אבל תחת השם שלי לא שלך וזה כמןבן לא מתאים בכל זאת נסי להכנס לפורום של דיכאון..כבר יפתח לך חלון להכנס אין לך מה להפסיד לדעתי יום מוצלח חטולית

תודה חטולית. אגב (שואלת מסקרנות), מה זאת אומרת שההודעה בפייסבוק לא תחת השם שלי? אולי פיספסתי משהו, כי כאן רואים רק כינויים בפורום ולא בהכרח שמות

22/11/2020 | 13:26 | מאת: חטוליתוש

ברגע שאני מעתיקה את מה שכתבת כאן ושולחת בפייסבוק זה נכנס עם השם שלי שם לא קשור מה הכינוי שלי כאן מבינה וזה לא מתאים חטולית

אה עכשיו הבנתי למה התכוונת

22/11/2020 | 13:30 | מאת: חטוליתוש

בכל מקרה הייתי חושבת גם על מה שמיכל המליצה לך להעביר את כל מה שכתבת כאן לפורום פסיכולוגיה קלינית של אודי בונשטיין אין לך מה להפסיד רק קחי בחשבון שההודעה עולה ולא כמו כאן מיד אלה לוקח זמן וגם עד שעונים לך לוקח זמן.. מה שתחליטי בהצלחה חטולית

תודה על העצה. אבל השורה התחתונה שלי זה הסכסוך עם הארגון. אני לא מזלזלת בטיפול פסיכולוגי פשוט הבעיה היא ההתנהלות של הארגון ולא רק שלי, מה שאני צריכה זה לתקשר איתם. אני לא יכולה לעזוב את הנושא הזה עד שהבעיה תיפטר מהשורש כי אני לא בטוחה עד כמה טיפול ישכיח אתזה ממני וזה לא משהו שאני מתכוונת לשכוח ממנו

17/11/2020 | 16:20 | מאת: מתמודדת

כמה זמן זה ימשך???? כמה זמן אפשר זאת? את הדהירה? את הלחיצה על הגז להתרסקות? אני לא במצב טוב. ולא מרגישה שאני יכולה לעזור כעת לעצמי. לבד בעולם מוגבל. עם שליטה חזקה של מינימום גבולות. של קו אדום... ויודעת שכדי לצאת מזה... אני צריכה רק אותי. ואני אינני. עצוב!!! לבכות.......

17/11/2020 | 17:45 | מאת: חטוליתוש

מאמי שלי באמת עצוב אייך אפשר לעזור לך ??😢😢😢 ... חטולית

17/11/2020 | 18:07 | מאת: מתמודדת

שאלה טובה. תודה

17/11/2020 | 20:28 | מאת: חטוליתוש

לא לפני הרבה זמן אמרת שהכל בסדר ועולה על מסלול טוב... מה קרה מאז ?? רוצה לשתף? חטלטול

17/11/2020 | 20:31 | מאת: מתמודדת

כלפי חוץ.. התאמצתי. באמת. אך בפנים סערה שקטה.. אולי המפגשים עשו את שלהם או שלא.. רק "העירו" את השדים......

18/11/2020 | 12:55 | מאת: חטוליתוש

נשמה אם התעוררו השדים זה לא בכדי..הטיפול בהחלט גורם להם לצאת החוצה לשם כך הטיפול.. ומה כעת ? תתני להם מקום ותטפלי בהם או .. חטלטול

18/11/2020 | 19:05 | מאת: מתמודדת

או??? התכוונתי למפגשים המשפחתיים... אני בטיפול עדיין כמובן. אבל אם אהיה כנה עם עצמי אני מאפשרת התדרדרות כי אין לי כוח להחזיק. אבל יעבור הגל. זה לא ימשיך לנצח... תודה

טוב זאת בטיפול וטוב שאת מודעת לזה שזה גל ויעבור. שמרי על עצמך! את חשובה ויקרה.

18/11/2020 | 23:42 | מאת: מתמודדת

תודה לך מיכלוש..

19/11/2020 | 20:19 | מאת: חטוליתוש

מאמי שלי מקווה שהגל הזה יעבור לא חשבתי שלשם את מכוונת ..לא ציינת כלום ולו ברמז חיבוק גדול חטלטול

19/11/2020 | 23:24 | מאת: מתמודדת

לא כ"כ הבנתי. לא חשוב.. אמן שהכל יעבור... תודה לך.

16/11/2020 | 20:40 | מאת: חטוליתוש

הבן שלי מתחתן בעוד שבוע וחצי ברבנות קפסולות 20 איש לא יותר ומיכלי כתבתי לך אצל אודי... גם אתמול בלילה לא ישנתי הייתי ערהנעד אחרי 4 לפנות בוקר..המון מחשבות על מרפאת כאב ועוד.. היום שוב התקשרתי אך נודע לי שמי שמטפל בי שם אינו מנהל מחלקת כאב אלה רופא מנהל מחלקת כאב אינו מקבל מטופלים חדשים...כך מסרה לי המזכירה שלו שלחתי מכתב לעצתה ובו פרטתי כל הסיבות שאיני מעוניינת להמשיך עם אותו רופא וביקשתי מישהו אחר נראה מתי יחזרו אלי ומה תהיה התשובה כן כותבת מפוזר כל פיסקה שונה כי יש לי מערבולת בראש והכל בלאגן... טוב שהבן הדתי שלי עוזר בכל מה שאני לא מסוגלת אחרת.....!!! אולי יהיה לי מזל ואוכל לישון הלילה.. חטלטול מבולבל

16/11/2020 | 22:04 | מאת: מכל

בשעה טובה!!! מזל טוב!!! מקווה שיסתדר גם במרפאת כאב❤

17/11/2020 | 16:17 | מאת: מתמודדת

מזל טוב בשעה טובה. הרבה בריאות שמחה ואושר. כל החיים... כיף לשמוע שיאירו להם החיים המשותפים.... לגבייך.. מתפללת שיהיה טוב בהקדם. ויצרו איתך קשר. אוהבת..

14/11/2020 | 21:36 | מאת: מתמודדת

במילה אחת אפילו? חיבוק אוהב!!

15/11/2020 | 01:18 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי שבוע מבורך פחות או יותר בסדר ימים של מתח נפשי מחר שוב מתחילה לקבוע תורים לבדיקות כולל תור חדש למרפאת כאב לרופא אחר ומקווה שהפעם יסתיים ב..קנאביס רפואי... מעבר לזאת הערב בחדשות הראו אייך צוות רופאים ואחיות שמתמודדים כל יום בנגיף הזה שאינו רוצה ללכת כבר השיחה עם פסיכולוג מומחה ... לדקה וחצי בלבד ראינו שם לא פחות ולא יותר את אודי בונשטיין כן מהפורום המקביל ... היה נחמד לראות אותו מדבר ומסביר על ... וחוצמזה ..שהיום היו אצלי בביקור הזוג שאמור להינשא וגם הבן עם המיוחדת שלי וגם ביום רביעי בא הבן הבכור עם הנכד הגדול שלומד כעת לפני שיגיע בינואר הבר מצווה שלו.. אז אין לי באמת על מה להתלונן ראיתי חלק מהנכדים שלי ואת הבנים שלי וכלה אחת שזה כמעט חצי משפחה מה שכמובן שימח אותי מאוד מאוד ומקווה שבקרוב יהיו עוד בשורות טובות .. שבוע טוב ומבורך 《 ❤ 》 אני

15/11/2020 | 18:45 | מאת: מכל

תודה. במירוץ החיים...בבעיות שך מישהי בעבודה ש..מרגישה שמתחרה בי. וזה קשה.... סליחה שלא קשובה לכן

15/11/2020 | 19:58 | מאת: מתמודדת

הכל בסדר מותק.. אני סומכת עלייך מאוד מיכלי, את תדעי לנווט!! בחוכמתך.. על אף שזה גאווה מחיר נפשי וסבלנות.... אוהבת אותך. מתמודדת

15/11/2020 | 20:01 | מאת: מתמודדת

חטולטול מה איתך? איך עבר היום עם כל התורים שקבעת? הסתדרת? הצלחת? איזה קטעים שראית את אודי. נהנית? היה לטעמך? איך הרגשת? חיבור כלשהו? שמחה שאת נפגשת עם הנכדים בהדרגה נשמע שאכן בשורות טובות בדרך(?) אני מריחה את זה... מאחלת הרבה בריאות וחיבוק. מתמודדת.

15/11/2020 | 20:29 | מאת: חטוליתוש

לא עשיתי כלום תמיד לאחר לילה ללא שינה לא מתפקדת ...רק שיחה אחת וזהו.. וכן בקרוב תגיע ההודעה עדיין משהה.. ןאודי כן היה מוזר לראות אותו ככה פתאום בטלויזיה היה בסדר ..קצר מידי ..מצחיק .. תודה מתוקה שאת חטלטול עייפה

15/11/2020 | 20:33 | מאת: מתמודדת

מובן לגמרי. מקווה שמחר יהיה לך יותר כוח. ואפילו רק לעוד שיחה אחת... נחמד לראות ולדעת שמישהו יכול להיות גם מצחיק ונחמד מאחורי התדמית של "מנהל פורום" כלומר לראותו בעוד פן כמו זה ששר ומנגן ומתראיין ומדבר... זה נותן עוד חיבור... מעניין.... אני אישית לא הכרתי את אידה הכל אנונימי. ולא מוכר.. מכירה אתכן רק מהמילים... אבל מחבקת המון. זה לא מובן. ליל מנוחה מתמודדת

כתבתי אצל אודי לבמבי שזו ספירלה...לא עיגול לא חוזרים לאותו המקום...שני צעדים קדימה אחד אחורה תהליךךךךךך ארוך...אני כמעט 11 שנה בתוך זה....אולי בעצם כל החיים. איתך❤ וחטולית. מקווה שיהיה לך תור חדש לטיפול עם מטפלת טובה . בהצלחה

08/11/2020 | 17:24 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל כן מחכה כבר המון זמן ובנתיים אין אישורים כי צרכים להחתים את כל האחראים במקום על אישור ורק אז ישלחו לקופת חולים.. אמרו שיודיעו לי כשישלחו כדי שאבדוק מתי מאשרים בקופת חולים המשך טיפול.. באסה אבל חייבת ליכות בסבלנות וכן קראתי על הספירלה מצא חן בעיני הדימוי..ממש נהדר שיהיה לנו שבוע טוב מגיע לנו חטולית

מיכלי מותק, מה איתך יקרה? אהבתי. תהליך שכולם עוברים... אין מנוס. זה הדרך... מנסה להחזיק חזק תודה לך, מתמודדת

08/11/2020 | 13:14 | מאת: חטוליתוש

הייתי בקופת חולים לברר בקשר לרופא כאב פרטי מהקופה מגיע לי 3 פעמים בשנה... התקשרתי רק לשאול כמה עולה חוות דעת של הרופאה קיבלתי שוק..היא מבקשת 1,200 שקלים... אני צריכה קודם לשלם לקחת קבלה ורק אחרי כן הקופה תחזיר לי את רוב הכסף כך מסתבר !! זה שוד לאור יום !! ואם אין לי את הסכום הזה להוציא...?? אז אין בכלל מה לגשת לרופאה הזו.. ודרך אגב היא גם עובדת בבית בחולים באותה מרפאת כאב...שבו אני מטופלת.. אומרים שהיא כן עוזרת לקבל קנאביס...אבל באופן פרטי באסה של הבאסה.. ושלא נדבר כבר על מחירי הקנאביס שצריך לשלם..אחרת עבור מה עושים את כל התהליך הזה ?? זה לחטוף זאפטה בראש ולראות אם ואייך מתאוששים ממנה .. היום עדיין עירה משבת בצהרים לא נרדמתי שוב כי נחתי ..אבל גם בשבתות שאיני נחה המצב אותו הדבר אולי מחר אהיה יותר מאוששת ואוכל שוב לעשות סקר רופאים כדי לעבור לרופא אחר... ביי בנתיים חטולית

08/11/2020 | 16:53 | מאת: מכל

וואו... בהחלט יקר. קופת חולים אמורה להחזיר את רוב הכסף אם אני לא טועה...תבררי. באסה ממש ושמעתי שהקאנביס יקר גם.. מקווה שתוכלי לשלם על הכל. ממש חבל לא ללכת עכשיו...בהצלחה🤗

08/11/2020 | 17:32 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל כן העל יקר ועל היקר הזה אני נילחמת כדי לחיות טוב יותר .הכל עולה לנו בחיים חוץ מ אוויר שאנחנו נושמים.. גיסתי בחול קנתה לי שמן קנאביס ורוצה לדלוח אלי רק צריך לראות עם מי תישלח לא פשוט.. גם החבר המשפחתי שלנו שיש לו רישיון כבר כמה שנים הביא לי שמן קנאביס רק א י מחכה לקבל אישור לשימוש...מישהו צריך לקחת אחריות על זה וזו לא אני.. יהיה טוב מתישהו אני מתחילה מסלול חדש לאכילה בריאה יותר ממחר..ו.. מקווה שיעזור לי גם בהורדה במישקל העודף קשה מאוד להוריד במשקל בגילי כבר עברתי מזמן את גיל 55 וכבד לי ומפריע לי מאוג בהתנהלות היומית שלי מה גם שאני נכה פיסית חטולית

08/11/2020 | 23:07 | מאת: מכל

בהצלחה יקרה. גם עם הקאנביס וגם עם דיאטה...אני אפילו לא בכיוון כרגע.... נלחמתי עבור ילדי הגן..מקווה שאצליח. בינתיים קשה הלחימה.. להעז. כתבתי אצל אודי. עוד לא עלה...

09/11/2020 | 10:59 | מאת: מתמודדת

היי יקרה, לא יודעת איך התפספס לי השירשור.... מה איתך?? וואי.. כל כך יקר כל הרפואה והאילחוש אוף. סומכת עלייך שתמשיכי לחפש ולדרוש את שמגיע לך. ומאחלת שתגיעי לאנשים טובים ונכונים. ובהצלחה בדיאטה. מקווה זה יעשה לך טוב גם בלי קשר להורדה במשקל מיידית. אלא לתהליך של אכילה בריאה. ומזינה. איתך. מתמודדת

09/11/2020 | 16:23 | מאת: חטוליתוש

מיכל תראי שבסוף הכל יהיה בסדר כתבתי לך גם שם נחכה שיעלה לא מעלה בדעתי שמישהו יכול להתלונן על זה שלגננת אכפת מילדי הגן שהם כמו האפרוחים הקטנים שלה עליהם היא מגינה ממש כך תאזרי כוחות מאמי הכל יעבור מאמינה בך ומאמינה בטוב חטולית

05/11/2020 | 16:45 | מאת: מתמודדת

לא בדיוק מפרטת... אין לי כוח.. אבל האם אתן מכירות- שכל.. הבנה רגש... תחושה.... --חיות את ההבדלים בו זמנית? מבט אחד מושך לכאן.. ואחר מושך לכאן.. תובנות שהתפקחו עם השנים... מול הרגלים ודפוסים מוכרים... וישנים... יש שם... יש כאן... יש עבר שעבר... ועבר שמתמשך ולא נגמר... יש רצון.. יש תקווה.. יש מאמץ... ומשאלה.. ימים של כוח ופסיעות נכונות.. וימים שנוברים בהריסות . . לקום.. ליפול.. ללכת סחור סחור... להגיע לאנשים טובים.. לראות אור.. ולאבד כוח. לחזור לאחור.... גלים..... כמה באמת הם בשליטה?! כמה בי אולי האשמה... המאבק כעת הוא לא של חוסר ידע.. אלא להחזיק בידע. בהבנה. ולא לשחרר אותה לדרכה.... לא להרפות (לשון רפיון) אלא להרפאות (לשון ריפוי) פיקחות.. בגרות.... מול חוסר בשלות... אפשר להמשיך הרבה עם דוגמאות.. הצלחתן אותי להבין ובדמיון לראות? לשמוע את הצעקה מכל המחשבות?? תוהה בגדול כבר כמה אני באמת רוצה...????? ומה זה בכלל לרצות..?? יודעת שיש בי כוחות. שלפעמים מוותרת לעצמי מידי ונכנעת לא לנווט נכון. ושוקעת במקום לפרוח. כמה זה נקרא לרצות לצאת לאור?? יש בכלל אור?? כמה זה נקרא לרצות להשאר שם?? ולמה עצוב לי כל כך שם להיות?? מצב ביניים.. כל יד אוחזת בחבל שמושך לכיוון נגדי... אני באמצע.... נקרעת... מחוסר ידע מה באמת רוצה?! במה תלויה בחירה?? וכמה כוח צריך כדי לאוֹכְפה?? ומתי כל זה נגמר??????? מתמודדת

05/11/2020 | 20:15 | מאת: חטוליתוש

לא יכולה כרגע להאריך במילים אך אומר לך כך בכל הדברים שכתבת בלי יוצא מהכלללל הכל זה חלק מהתהליך שאת עוברת בתוך הטיפול כן כן בדיוק כך זה מרגיש והאמת..עדיין לא יודעת בוודאות אם יש לזה סוף כי הפסקת הטיפול שלי השאירה אותי כמו שאומרים..נשאר עם תאוותו בידו למרות כל השנים בהפסקות בטיפולים..לסרוגין טיפול..הפסקה טיפול..הפסקה טיפול..הפסקה. כלומר כלום עדיין לא נסגר סופית מבחינתי מה גם שעדיין ישנם פוגעים חיים שאיתם לא סגרתי טיפול הכל נשאר עומד ותלוי באוויר.. כמו שאמרה לי המטפלת הנוספת האחרונה שנתשה אותי לטובת...לא חשוב..ואמרה לי עם המטפלת הבאה אולי תמשיכי לדבר על מה שאנחנו לא דיברנו.. שוב מקום רייק שעדיין מחכה ל....המשך טיפול אוהבת אותך נשמה מייאוו

06/11/2020 | 01:24 | מאת: מתמודדת

מצאי את הכח , כשיתאים לנסות להמשיך לסגור מעגלים....... סומכת עלייך. תודה על תגובתך. תהליך.... אין מנוס ממנו. ואין קיצורי דרך בו. מתמודדת

06/11/2020 | 14:04 | מאת: חטוליתוש

מחכה שיתקשרו אלי מהמקום שבו טופלתי אך עדיין אין מענה יקח זמן אמרו... ולחכות ..זה גם סוג של כוח ..נראה לי..לא ? וכן אהובה תהליך... סבלנות.. לנכדים שלי אני אומרת סבלנות לא קונים בחנות.. שבת שלום מבורכת עם הרבה מנוחה לגוף ולנפש עד כמה שרק ניתן אוהבת אותך מיאוו

06/11/2020 | 14:09 | מאת: מתמודדת

מיאווו נמצאת איתי הרבה זמן אני רואה. אוהבת אותה. היא משמחת אותי. לחכות זה סוג של כח... וואו חזק!!!! ל ג מ ר י כן.. זה לוקח זמן. אבל גם תתקשרי את כדי שיבינו שאת מחכה. ושתהיי במודעות שלהם. ס ב ל נ ו ת מצרך תמידי. שלך, מתמודדת.

08/11/2020 | 00:40 | מאת: חטוליתוש

כן מאמי מתקשרת אבל אין שינוי בנתים אמרו שאחכה שיצרו קשר.. מחכה.. בטוח שגם בגלל שאין אפשרות להפגש פנים אל פנים... שיהיה לנו שבוע טוב אני בנתיים כאן בסלון צופה בטלויזיה סתם תוגנית שהזמן יעבור נחתי בצהרים אך בכל זאת מקווה להתעייף שאוכל להתחיל את השבוע עם שינה טובה נשתמע בנתיים מייאווו

08/11/2020 | 05:45 | מאת: מתמודדת

אם אמרו, מצויין. מקווה שלא יהיה הרבה מאוד זמן. מקווה גם שהצלחתי לישון משהו... שבוע מבורך מתמודדת

03/11/2020 | 02:31 | מאת: חטוליתוש

ואני כבר לא 😀😀😀😀 ומאחר ואמש ישנתי והלילה עדיין לא... לפחות אנסה לנעלות על הכתב את המחשבות שאינן נותנות לי מנוח וכך אוכל להרגע ... זה כבר באמת לא קשור רק אלי באופן ישיר כלומר לא אני זו שחושבת על... הייתי היום אצל הרופא משפחה שלי עם המכתב מרופא מרפאת כאב והוא כמי שנשך אותו הכלב 😱 מה ? קרא וכתב ושוב ושוב ומסתכל כלי במבט לא מאמין ושואל אותי ..מה זה באמת מה שהוא חושב ? עדיין לא הבנתי על מה הוא מדבר ואז פלט את חייבת עוד חוות דעת של עוד רופא מומחה כאב ..זה לא הגיוני .... שאלתי מה קרה ? משהו בבדיקות שלי לא בסדר ? פלט משהו לא ברור ואז אמר כן בטח שיש כאן משהו מאוד לא בסדר הרופא ההוא לא בסדר אייך הוא לא מאשר לך קנאביס ????? מיד לקבןע תור לרופא אחר !! חזרתי הביתה אחרי ריצות וסידורים נוספים מותשת עם רגלים כואבות ודיברתי עם בעלי..מאותו הרגע תוך כמה דקות כבר כל העולם ידע שלא אישרו לי קנאביס !! העבירו לי מספרי טלפונים של כל מיני רופאים גם מאיכילוב שהם מומחים לכאב לפנות אליהם ולבדוק ..אך כמובן שצריך קודם לקבוע תור חדש ומי מבטיח לי שהרופא ההוא כן יאשר..?? הרופא שאני מטופלת אצלו כעת הוא מנהל המחלקה !!! ואם הרופא השני יחליט שכן מאשר והמנהל מחלקה לא יסכים מה אז ? פלונטר לא קטן יכול גם לומר שלא מטפלים בי יותר או משהו אחר ואז מתחילים הכל מחדש שוב עם ??? אצלי במשפחה כבר מזמן כולם כולל גיסתי בחול מה עדיין לא קיבלת קנאביס ?? את רוצה אשלח לך..ככה פתוח וחופשי... ואז החרדות שלי מתחילות לבצבץ מתחת לפני השטח... ואם הוא הרופא ממרפאת כאב צודק ? למרות שיש מליון מאמרים שהקנאביס רק יכול להועיל ולשפר לא רק את איכות החיים גם משפר במוח..וגם זיכרון..וגם..וגם..וגם... מה ראה שם הרופא שלא הסכים ? לא רצה לומר וזה מקנן בי עד עכשיו...והכניס אותי לפחדים איומים שלא מרפים..והלא אני חרדתית מימים ימימה...עוד מילדותי הנהדרת והזוהרת !!! וכבג קפאו לי כפות הרגלים מהקור שעולה מהמרצפות אז אולי כדאי שאלך לעשות מקלחת חמה שתוריד ממני את הקיפאון הזה לא רק בגוף אלה גם בכלללללל.... ואולי יתמזל מזלי ואחרי הכל כן אוכל לישון גם הלילה כי מחר יום חדש עמוס שוב לנסוע לבנק לסידורים לקבוע שוב תורים לעוד רופאים כן לעוד בדיקות... ואולי גם לקניות עבור אמי ועבורי..אולי.. ואולי אדחה את הקניות ליום רביעי ששוב תהיה לי עוד סיבה לצאת מהבית ולא להיות סגורה אווווווףףףףף איתי .. מקווה שלא נמאס לקרא אותי ואת הבלבלות שלי כל הזמן... ליל'ט אני המבולבלת ומיכל כתבתי לך אצל אודי על הנושא האחרון שכתבת אך יעלה רק ביום רביעי אוהבת אתכן כמו החברות הכי טובות שלי חטולית

03/11/2020 | 02:56 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! נשמע מתח גדול... ההוא כך וההוא אומר כך... אכן מבלבל.. מי אומר הכי לטובתך. ומה יהיה הלאה... מאחלת לך רק טוב. ואם לא יעזור לפחות תדעי שניסית. בהמלצת מומחא לא על דעת עצמך. לגבי הקניות, תניחי למחשבות להגיע בבוקר אם נכון למחר או לדחות... נסי לנשום. להרפות. ולנוח..... שמחה שהצלחתי לשמוע את השיר. להתחבר. להרגיש. תודה ששיתפת. את לעולם לא מעמסה. אוהבת אותך. ואיתך.באיחולים לימים רגועים יותר. אוהבת.מתמודדת. ואלייך מיכלוש, לפי דברי חטולית שיתפת שם גם. אצל אודי. ואני כרגע לא מסוגלת לפתוח עוד פורום כאמור. אז מחבקת חזק. והאהבה. שלכן......

03/11/2020 | 06:17 | מאת: מכל

אתן ממש לא ישנות..מה יהיה איתכן? אני ישנתי הלילה. קמתי מוקדם אבל ישנתי. חטולית יקרה, הכל יסתדר בע"ה. בהחלט כדאי לנסות עוד חוות דעת במיוחד שאת אומרת שמטפל בך מנהל מחלקה!!! והוא עצמו חושב שכדאי...מבינה את החרדה והבלבול. מקווה שתקבלי משהו שיעזור כבר!!! ושהלילות יהיו קלים יותר. ומתמודדת אני כותבת שם תמיד...אודי הוא מהווה עוגן של עוד איש מקצוע.

03/11/2020 | 10:31 | מאת: מתמודדת

אני יודעת אהובה. שמחה שיש לך גם אותו. ואותנו... לגבי הלילה שלי אכן לא היה הפעם.... סערה שתחלוף עם הרוח שבאה........ יום נפלא מתמודדת (או שלא)

03/11/2020 | 19:12 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מאמי שלי כשכתבת לי תגובה הייתי בסלון כתבתי בפלפון ולו ידעתי שגם אינך ישינה הייתי נכנסת שוב רק קיוויתי שאתן לפחות כן ישינות חזרתי למיטה לקראת 4 לפנות בוקר קפואה ולא נרדמתי בגלל הקור לא יצאתי מהבית בכלל היום בגלל העייפות.. קניות מחכות כבר למחר גם לבית וגם לאמא שלי שתחיה עדיין לא החלטתי מה לעשות לגבי רופא נוסף.. מצטערת שלא כתבתי כאן על מה כתבתי למיכלי אם היא תרצה לשתף זו זכותה אייך שמרגיש לה..מכבדת ולא מערבת את שני המקומות ! מצטערת שגם היית ערה הלילה ועוד יש לטפל באוצרות הקטנים בבוקר לא קשה לך ככה ? נדבר חטולית

03/11/2020 | 19:17 | מאת: חטוליתוש

מיכלי כל כך קשה להחליט מה נכון במצב הזה לעשות.. יש לי לחץ אטומי בראש שלא נותן לי מנוחה וכן אודי בהחלט תומך מאוד גם אם לפעמים לא מבינה מה רוצה להגיד כי לפעמים אפשר להבין בשתי דרכים וכבר לא נעים לי כל פעם מחדש לשאול שוב למה התכוון... מילא..שלא יהיו צרות גדולות יותר הלוואי שכולנו נישן טוב הלילה.. נדבר חטולית

03/11/2020 | 21:44 | מאת: מתמודדת

ברור לי לגמרי!!!! מובן שכך. לא הייתה כוונתי לשאול אלא לחבק. וזה כרגע הבחירה שלי לא להיות ב2 מקומות. לא מחליטה עליכן... בחירה על מה וכמה לשתף היא לגמרי אישית. בלי שום דרישה. כן. דווקא תפקדתי היום ב"ה. יוצא שיהיה לנו מפגשים משפחתיים השבוע ושבוע הבא. קשה לי לא להיות בהם. וקשה כן להיות ולראות אותו חי בועט. וכולם סביב מתנהלים רגיל. כן רוצה ללכת כי זה הקשר המינימלי שיש לי עם אחייניי..... רוצה להיות דודה. לפחות קצת. זה עלול לשבור אותי... מבאס. אבל נקווה לטוב. מתמודדת

אוי...לא פשוט המפגשים האלה! שמרי על עצמך. הקורונה דווקא סבבה. פחות מפגשים קרובים🤣חיבוק מתאים.

03/11/2020 | 22:46 | מאת: מתמודדת

אני כל הזמן מצאתי תירוצים למה לא. אבל אני מתגעגעת. ונמאס לי תמיד להיות זו שמדירה עצמה מכל קשר משפחתי מורחב.. :/ לא פשוט. מתי ישתחרר המקום הזה?!

04/11/2020 | 15:00 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה מפגשים כמו במשפחה שלך באמת קשים מבינה למה את מדירה עצמך משם אך על הגעגועים האלה כך אני מתגעגעת לנכדים שלי במוצש האחרון הבן שלי הפתיע הביא רק לכמה דקות את אשתו ואת המיוחדת שלי ..מרגישה אותה כבר די מרוחקת..אולי גם בגלל שלא מתראים כמעט תמיד חייבים להמשיך לקוות רק לטוב אחרת אבדנו אני..עייפה

04/11/2020 | 17:35 | מאת: מתמודדת

היי יקרה, לאאא.. הקורונה לא אמורה לתת תחושת (!!) בדידות וריחוק אמיתית. אם מרגיש לך כך, תנסו לדבר בטלפון. או ליצור מפגשים קצרים.... חבל לא?! אוהבת אותך. מתמודדת

לא חשבתי על זה ככה...אכן להעתיק ולשמור ;) כן, היום הרבה יותר בטוחה בעצמי אז גם מרשה אולי לעצמי להביע דעות גם אם הן פחות מקובלות על אחרים .. ופחות מרצה אחרים. הייתה ישיבת צוות והיה בהחלט טוב שדברנו. הבהרנו דברים ..מקווה שיסתדר. בינתיים נרגע. ומתמודדת על הגלשן נשמע אחלה!!! החזיקי מעמד וגם אם נופלים חוזרים לעלות שוב ולגלוש. אל תשכחי. חטולית, איך את? ישנת אחרי הביקור של הקטנה? מקווה שנחת. וכן אפשר גם להציב גבול עד כמה מתאים...

02/11/2020 | 19:50 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל אכן כן ישנתי הלילה אך לא מספיק... ורוצה לומר כמו שכתבתי לך למטה שאני שמחה שהכל הסתדר לך בעבודה.. ולומר גם למתמודדת שלי שאת המשפטים שכתבה לך ...גם אני חושבת שאני ארשום אותם לעצמי... בעלי קנה לי לוח מחיק עם טושים צבעוניים כדי לרשום עליו כל מה שאני צריכה לזכור דברים חשובים....שוקלת לרשום אותם גם בלוח שלי..😀😀😀😀❤❤ תודה יקרות חטולית

02/11/2020 | 20:30 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, את משמחת אותי... כן תרשמי בהחלט. מרגשת אחת!!! מיכלוש, אני גאה בך גם על המילים כאן.... אין עליכן. אוהבת ומתחזקת מכן מאודדדדדד חיבוק לכל אחת... מתמודדת

02/11/2020 | 21:04 | מאת: מכל

קוראת אתכן וחושבת כמה טוב שיש לנו אחת את השנייה!!!! לחזק ולהזכיר שאנחנו יכולות!!! שזה בסדר גם לכעוס ולהשלים. שאנחנו היום הרבה יותר חזקות מפעם!!! הכח הנשי שלנו 😘 חיבוק

02/11/2020 | 22:33 | מאת: מתמודדת

אז יקרות... בזמן שאני בסערה קשה.. מין יום כזה לא פשוט. לקרא אתכן זה באמת מרגש. רוצה להקדיש לכן שיר שתשמעו בלופ. שיר ישן. אבל זה לא משנה. חזק לכל פעם... https://youtu.be/3IILk2QjBBU באהבה ממני...

03/11/2020 | 01:59 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי אהובה כן לא ישינה עדיין הרי אמש כן ישנתי אז..מה החיפזון?? לא תאמיני אבל הצלחתי להכנס לקישור ולשמוע את השיר של הראל סקעת... אני בדרך כלל לא שומעת שירים בכלל של הרדיו רק דיסקים ישנים שלי וא..ה..ב..ת..י ..את השיר הנהדר הזה ששלחת אייך אומרים היום : זה מתכתב עם המשפטים שכתבת.. כלומר ממש מתחבר אלי כאלו שהמשפטים שכתבת הפכו לשיר מקסים פשוט מקסים אוהבת אותך נשמה תודה על השיר מייאווו

תודה על השיר הנפלא!!!

01/11/2020 | 17:54 | מאת: חטוליתוש

כמובן שגם הלילה לא ישנתי לצערי...עייפה הבן שלי שאמור להתחתן הלך עם כלתי לעתיד לקחת את הבן הצעיר שלה לטיפולי שיניים גם טיפולי שורש וגם עקירה..והוא רק בן 3.6 שנים כל הפה שלו הרוס רקוב...כמה חבל שלא יודעים לשים גבולות בזמן ומונעין כאבים כאלה ... אז..אחותו בת ה..6 נמצאת אצלי ..שום דבר לא טעים לה לא בא לה לא מתחשק לה וגם אם כבר כן...אז גם בקושי אוכלת !! לא יכולה להכריח אותה לאכול ולא שום דבר אחר אבל מכינה לה מיגוון של כל מה שמבקשת למרום שבסוף כמעט ולא נוגעת באןכל. מה לעשות יש ילדות שלא אוכלות..לא לוקחת ללב משאירה שם ל קרה שתתחרט או שפתאום תחליט כן לאכול...ועדיין לא באו לקחת אותה..היא אצלי מ..10.00 בבוקר אייך אפשר להיות כל כך הרבה שעות ככה הגוף לא גודל!! שיחקת בפלפון שלי בכל המשחקים שלי שהם לא קלים במיוחד הורדתי לה משחקים שהיא אוהבת ובכל זאת כל הזמן משעמעם לה גם הטלויזיה לא מפספיקה לה הפרעות קשב ורוכוז ..קצת קשה לי היום להתמודד.. ומה אעשה כשתגיע אלי המיוחדת שלי ?? רוצה כל כך לישון ולקום עם כוחות מחודשים לעשות....משו... מה עוד יכולתי לעשות כדי לשעשע אותה ?? לא נעים לי להגיד אבל הלוואי שכבר יבואו לאסוף אותה כבר לא יודעת מה עוד לעשות באמת קשה לי בייי אני

01/11/2020 | 21:21 | מאת: מכל

בסופו של דבר מקווה שנהנת איתה למרות שנשמע קשה. אז כן. הייתה ישיבת צוות ודנו בהכל...לא פשוט אבל בסוף הסתדר. מקווה שיהיה טוב. היום אני בהחלט שונה!! לא מוותרת על עצמי בשביל שיהיה נח לאחר!! בטוחה בעצמי הרבה יותר!!! פחות מרצה!. אז כן זה לטובה..לפעמים יש לזה מחיר...תודה יקרות. ומתמודדת אני בטוחה שגם את הרבה יותר חזקה היום ומבינה!!! כי את ממש מבינה אותי ואת התהליך!!! 😍

02/11/2020 | 00:42 | מאת: מתמודדת

היי אהובה, הגיל עושה את שלו.. אין הרבה מה להצטער.. נשמע שאת סבתא מהממת. אבל כן, צריך גם גבולות אי אפשר ליום שלם. או אם כן לפחות להיות מתואמים ואז בראש לא תצפי כל רגע לשובם.. ותמשיכי להסתדר. ככה זה עובד שכלית. כל הכבוד שניסית כל כך. שאיפשרת. שבישלת וטרחת. וכו.. מקווה שנהנית בסוף והיא עייפה אותך מספיק כדי שכן תשני הלילה 😉🥴🤭😬💗 אוהבת אותך. נקבע מועד לחתונה?? לילה טוב

02/11/2020 | 00:50 | מאת: מתמודדת

מיכלצוק, אני מקווה שאת מסתדרת עם המקלדת שמשנה לי מילים ולא תמיד אני שמה לב... אני כל כך גאה בך על המילים שאמרת כעת. בא לי שתקראי אותם בקול לפחות 5 פעמים מוכנה? בשבילי? "היום אני בהחלט שונה!! לא מוותרת על עצמי בשביל שיהיה נח לאחר!! בטוחה בעצמי הרבה יותר!!! פחות מרצה!. אז כן זה לטובה..לפעמים יש לזה מחיר.." ואם לגמרי אגזים... (בצדק) אבקש גם שתכתבי זאת על דף ותניחי במקום שתוכלי לקרא כשתצטרכי.. למשל בתיק איפור או במגירת הלבשה תחתונה וכו'.. - מקום שאין גישה אליו.. רק לך. עבורך. לתזכר. שיש בך כוח. שאת צומחת. ואם יש מחיר.. הוא בשלבי הגדילה.. אני שמחה שאני מצליחה לגעת בך... את יודעת לעצמינו תמיד יותר קשה... כן מבינה יותר. ועדיין קיימים גלים.. שאני מקווה שלא יטביעו. בינתיים - אני על הגלשן... 😆 אוהבת אותך יקרה, מתמודדת

02/11/2020 | 19:26 | מאת: חטוליתוש

אני מאוד שמחה שהכל הסתדר לך בעבודה זה כל כך חשוב !! באו לאסוף את הקטנה קרוב לשבע בערב היא קצת היפרית ולא נתנה מנוחה אפילו הייתי מוכנה שהיא תהיה ספרית שלי ....😀 ושיחקתי איתה בכל מה שרצתה בסוף בכתה שהיא רוצה את אמא שלה..ברור לא ? האמת שאני לא רגילה כבר להיות המון שעות עם הקטנה הזו והמיוחדת שלי מתנהגת הרבה יותר בוגרת ממנה.. טוב ..עוד משהו לנסיון האישי שלי כנראה תודה מיכל

02/11/2020 | 19:33 | מאת: חטוליתוש

😀😀😀😀😀😀 כל הפרצופים ששמת ממש.. אבל הייתי עסוקה רק בריצוי הגחמות שלה.. וכן הייתי עייפה בערב ולאחר חוסר שינה משוועה ..כן נרדמתי .. ולא אהובה אין עדיין תאריך חדש לחתונה.. כשיגיע יגיע אין לי כוח עכשיו גם להתמודד עם זה.. האמת שדי נשברתי מאז שחזרתי ממרפאת כאב כך שהראש שלי לא נמצא בשום מקום !! כאלו יש לי חושך בראש וחושך במחשבות.. לא עובד לי ממש הכוח לחשוב ..לענות.... העיקר שבסוף הם יצאו מרוצים .. תודה מתמודדת שלי חטולית

02/11/2020 | 20:25 | מאת: מתמודדת

היי מאמי, שמחה שהבנת כוונת כל אימוגי חח אהובה אין מה להשוות הנכדה מכירה אותך כבר והחדשה,בכל אופן, חדשה... לא חשוב העיקר שעבר, ונרדמת. לגבי החתונה.. כנראה באמת צריך להניח לזה.. זה יבוא. אני בטוחה בזמן הנכון. אוהבת אותך מאוד מתמודדת

03/11/2020 | 02:35 | מאת: חטוליתוש

צודקת קוראים להם אימוג'ים אפילו סאת לא זכרתי קראתי להם פרצופים אבל הם תיארו במדויק את כל מה שהרגשתי 🤣🤣🤣🤣🥰🥰🥰 זה עבורך נשמה ליל'ט מייאוו

מחייכת את יכולה לקרא להם איך שתרצי. הבנתי אותך. זה מה שחשוב. יקרה שלי, מיאו

30/10/2020 | 11:21 | מאת: מכל

...לא יודעת. באתי. לומר שבאתי. קראתי אתכן ומקווה חטולית שהכאבים ירפו ממך כבר. ושתוכלי להרגע קצת ולישון. אולי לא טוב כל כך הרבה קאנביס?? הרופא רוצה לשמור עלייך. מתמודדת..את פחות מספרת מה עובר..אם מתאים שתפי.. אצלי לא טוב. נפשית.הייתה פגישה עם המטפלת. קבעתי פגישה נוספת... רבתי עם אנשים. בדרך כלל כועסת על עצמי פחות על אחרים...מנסה להשכין שלום. הפעם לא... ורע לי עם זה. קבענו לדבר אבל קשה....נקווה לטוב. שבת שלום

31/10/2020 | 18:59 | מאת: מתמודדת

מיכלי אהובה ויקרה, מאמינה לך שזה קשה.. ומכרסם אותך בפנים.. במיוחד מי שלא רגיל לשלח כעסו כלפי חוץ אלא רק להפנים ולכעוס פנימה... מאמינה לך שהתחושות כעת קשות כי בנוסף לכעס שהיה לך מהם, כעת את גם בהאשמה ובכעס על עצמך על כך שכעסת ואיך שזה התבטא... יקרה, אני דווקא רואה בכך עוד שלב של החלמה... הגוף פולט רעלים... נכון אולי עכשיו זה הקצנה.. ואולי עוד יהיו פעמים כאלה.. אך זה טוב שאת ממשיכה עם הטיפול. זה יעזור לאזן לאט לאט.. אך זה כנראה שלב שחייב לקראת. לגביי, אכן.. הסתדרתי קצת.. לאט לאט מנסה לעבור את הגלים... ולהרגיש מעט את השיחרור והנשימה. אוהבת אותך. תהיי חזקה איתך- מתמודדת. ואלייך חטולית, חיבוק!!! שבוע טוב

31/10/2020 | 20:51 | מאת: חטוליתוש

מיכל שבוע טוב אני לא משתמשת בקנאביס למרות שיש לי מחבר משפחה הביא לי ורק דווקא מהסיבה שזה לא דרך הרופא ממרפאת כאב בהחלט מבינה את השיקולים שלו כפי שאמר לי שעברתי כמה ארועים ולא דיבר על מה שכבר מראש ידענו..לא יודעת מה ראה בדיסקים שהבאתי לו גם מתל השומר..שהם הישנים ומה ראה באלה החדשים שעשו לי לא מזמן..יוצאת מתוך הנחה שיש שם דברים שאני לא יודעת ולכן קבע מה שקבע... אך יש אצלנו במשפחה לא אני רצון לגשת לעוד רופא ממוחה כאב ולקבל עוד חוות דעת נוספת רק בגלל חוסר הלילות שלי ללא שינה ובגלל הכאבים ... האמת שכבר לא סגורה על שום דבר יצאתי מבולבלת.. אני מאמינה לך ומבינה את התפרצות הכעסים מה גם שאינך מורגלת בהם ..אך אלה ממש זמנים מטורפים וכולנו נמצאים במצב של ספוג כל הזמן סופגים כל מה שקורה גם בחיי היומיום וגם בחדשות וברור שזה משפיע על מערכת העצבים של כולנו שמגיעה לרמות שמעולם לא נאלצנו להתמודד איתם שמחה שאת ממשיכה עם המטפלת ומה עוד אגיד כרגע חסרת מילים שיהיה שבוע מבורך חטולית תודה מתמודדת

01/11/2020 | 06:27 | מאת: מכל

היי בנות, תודה לכן....בעיות בעבודה. מקווה שנפתור הכל בישיבת צוות. וחטולית דעה נוספת תמיד טוב לשמוע. אולי יעזור. נשמע קשה לחיות בכאב מתמיד וחוסר שינה...חייב פתרון להפחית מהכאב. ומתמודדת את נשמעת חזקה ומחזיקה מעמד. .או שיש מתחת לפני השטח?? אני מבולבלת מהלחץ הזה וריבים מיותרים. ממש מיותרים. אני אדם שאוהב שלום ומנסה לשמור על אחווה בין כולם בכל מקום. מסתבר שיש לי גם סף...וזה קשה ובא לי לרצות. אך כנראה שלא עוד לרצות אחרים...חייבים לדבר ולפתור בעיות כי הכל תקוע בגרון כרגע ...

01/11/2020 | 09:01 | מאת: חטוליתוש

מיכל בוקר טוב מאמינה שהכל יפתר בישיבת הצוות היום והרגיעה תחזור לסדר היום הרגיל שלך אם וכשתוכלי עדכני אכתוב מאוחר יותר כי יש לי אורחת מהבוקר יום נפלא חטולית

01/11/2020 | 12:42 | מאת: מתמודדת

מיכלוש!!! מאחלת שנסגר יביא במהירות . אנחנו מכירות את המקום המרצה ואת המוותר הבולע וכו'.. זה שמחפש שיהיה רק שלווה גם במחיר שנשלם בגופנו ונפשנו... היום את מרגישה מלאות. מגלה סף. בוחנת גבולות וקווים אדומים... זה מעולה. קשה כן. אך שלב שאנו נאלצים לעבור... סומכת עלייך מאוד. ומאחלת שנכנס והתובנות לאט לאט יתאזנו וידוברו כפי שאת אוהבת ומשיגה את המטרה הטובה שאת רוצה בלי לבלוע כעס כלפי פנים. אני בגלים.. לא קלים.. פחות כותבת כי מרגישה מוצפת וזה מעייף... כן ממשיכה עם המטפלת.. יום יבוא עוד אוציא ספר חחח 😉😂 מכל התהליך המיידי הזה.... ממש להפוך מת לחי... לעבור משבי לגאולה... זה נשמע מהמם.. וכביכול רק צריך לנשום ולשמוח... אבל זה לא כך... הפגיעות.. ההרגלים.. התפיסות.. הכל כל כך עמוק.. שזה מקשה על המעבר בפתח הדלת אל האור... ההבנה השכלית שהדלת פתוחה - רק רוצי.. תחייכי.. תפרחי..... לא משפיעה בשניה... תהליך קשה.. שעליו עוד אספר מה עברתי בחודשיים האלה... ועדיין... רק הלוואי ואצליח לראות את האור... שכל המאמץ הזה ישתלם. אמן. תודה. חיבוק עד אלייך.. מתמודדת. חטוליתוש, איך היה עם האורחת? מוצאי שבת הצלחת לישון משהו? או כמו כל מוצ"ש?

26/10/2020 | 12:36 | מאת: מתמודדת

הכל הולך למסלול טוב ונכון..... אבל עייפתי... רוצה לישון!!!

26/10/2020 | 15:27 | מאת: חטוליתוש

מנוחה הכרחית לגוף גם לעזור לאגור כוחות משמח אותי שהכל הולך למסלול וטוב עשית המון כדי שיגיע למקום הזה הוצאת המון כוחות נפשיים ןכעת עייפה מותר לך לנוח גם לי אחרי יומים ללא שינה כמעט ..למעט שעתיים הלילה... והמון לחץ נפשי עלי בגלל ריצות לרופאים ומחרתים מרפאת כאב הכל סוגר עלי גם חולה מקוררת מאוד.. חיבוק אהובה מייאווו

26/10/2020 | 20:16 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש שמרי עלייך.. עוד החורף לא נכנס והתקררת... בטח מהמזגנים והחום זה זמן כזה של שינויים... בהצלחה בכל הטיפולים.. הלוואי יעשו לך טוב וזה יהיה שווה כל המאמצים... עם בעיית השינה אין לי מה לומר.. מבינה אותך כל-כך.. מתסכל ממש!! הלוואי יקרה נס ושתצליחי לישון שינה טובה ונעימה... אוהבת.

26/10/2020 | 22:27 | מאת: חטוליתוש

נשמה אבל מה איתך ? לא אמרת אף מילה מה איתך...? מייאווו

26/10/2020 | 22:52 | מאת: מתמודדת

כרגע, בסדר.. אבל את יודעת.. גלים גלים..... מתחזקת.. משתדלת!! תודה. מתמודדת

27/10/2020 | 17:48 | מאת: חטוליתוש

היום היה יום עמוס נסעתי הבוקר לערוך קניות עבור אמי כבר מזמן לא קניתי לה קניה גדולה מרוכזת..... עשיתי לה משלוח הביתה הספיק להגיע עוד בטרם המטפלת הלכה ..כלומר עדיין היתה אצלה ..שמחתי כי יש מי שחעזור לה אחרי הכל היא נורא סובלת מכאבי הגב ורגלים ..לצערי המטפלת שלה עוזבת בסוף החודש כבר החליטה על פרישה מעבודה אחרח הכל כבר כמעט בת 78 .. משם נסעתי לקופת חולים להחליף לבעלי סוג אחד של כדורים שאתמול נתנו לו במינון שונה מהרגיל ..וגם לקחת ט.17 עבורי מחר יום ממש לחוץ מרפאת כאב באיכילוב.. עוד בדרכי חזרה ניגשתי להזמין עבורי כדורים להינהלציה שחסרים בקופה ..מחר יגיעו.. חזרתי הביתה רצוצה עייפה בלי כוח אפילו לשתות כוס מים.. כבר כמעט 3 לילות שהשינה שלי ממש לאאאאא וגם זה מתיש אותי נראה מה יגיד הרופא מחר אתמול גם הייתי אצל רופא נוירולוג שחכיתי כבר מספיק זמן להגיע אליו עם כל הבדיקות שעשיתי ...זה שאז נפלתי מהאוטובוס בזמנו...לא הבנתי מה רצה ממני אבל שוב העמיס אותי בבדיקות .. הבנתי ממנו שאין צורך לחזור אליו שוב..טוב..הכל לטובה מקווה שאצלך המצב פחות לחוץ ואת בסדר כמו שאת אומרת מאוד הייתי רוצה שכך יהיה... אז..נשתמע.. חטולית ומיכל כבר לא נכנסה כמה ימים והיא חסרה !!

27/10/2020 | 17:54 | מאת: מתמודדת

היי.. וואו אכן עמוס לך... האם יש מטפלת מחליפה לאימך? בעז"ה מחר תרגישי שחרור מהכאב אולי ישפיע על השינה. . אמן לגבי מיכל, אני מאמינה שהיא חזרה לעבודה וכמובן לה.. נחכה בסבלנות. מתגעגעת גם. לגבי, אני במסע.. מתפללת לטוב. שיהיה עקבי. לילה טוב

28/10/2020 | 16:20 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אכן כן כבר ישנה מטפלת מחליפה לשבוע הבא השבח לאל מאחלת לך בכל ליבי שהמסע באמת יהיה עיקבי רק לטוב הייתי במרפאת כאב היום והרופא המטפל לא מסכים בשום אופן לקנאביס רפואי טוען שעלול לגרום לי לעוד ארועים מוחיים או שטף דם וכאלה ורק נתן עוד כדורים נגד כאבים על מה,שאני כבר מקבלת כולל אופטלגין... לא יודעת אם להתייאש או לנשום לרווחה... אבל שוב מרגישה תקועה לעוד 3 חודשים לתור הבא.. וכן המליץ לעשות את כל הבדיקות שנתן הרופא הנוירולוג... נמאס לי כבר מכל הריצות האלה לרופאים זה לא ניגמר !!! היום בעלי יצא לקניות עם הבן הדתי שלי כי אני מותשת נפשית מנטלית וכוחנית.. תמיד מחכה שרק יגיע כבר הלילה כדי ללכת לישון..רק שלא תמיד מצליח לי לישון... תודה אהובה חטולית

29/10/2020 | 01:47 | מאת: מתמודדת

א. שמחה לשמוע על המטפלת. ב. על בעלך שבילים ויצא.. ג. על שעברת את הטיפול וקיבלת המלצה.. נכון לא נעים ולא נעים כזו בשורה.. אך זה עדיין בשורה טובה... יהי רצון שתזכי לבריאות איתנה. לגבי היציאות המתישות אולי אפשר לקרא להם בילויים.. סתם בשביל המנגינה של המילה.. הרי אם לא להם, את לא יוצאת... אז נקרא להם יציאות.... והלוואי תזכי שבאמת יציאותייך יהיו טובות. ותמיד משמחות ומעודדות. ושתשבעי שינה בלילות אמן.

20/10/2020 | 11:54 | מאת: מתמודדת

מכירות משפט כזה..?? הוא לא נאמר בדיוק כך... זה מילים שלי..... אבל כואב!!!! איך נגמלים?????? איך עוצרים????? איך משחררים להיפגע??????

20/10/2020 | 13:21 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה לא מכירה משפט כזה או משהו דומה מי אמר לך את המשפט הזה? אייך ניגמלים ממה ? אייך עוצרים מה ? אייך משחררים להיפגע ???? מתוקה שלי סליחה ומחילה אבל אני קצת סתומה את יודעת נכון ? ולא הבנתי למה את מכוונת ! את רוצה להיגמל מפגיעות עצמיות ? אייך לעצור אותן ?? מה פרוש אייך משחררים להיפגע ? דברי מה קורה למה את סובלת בשקט ? מה את עוברת ? פגעו בך שוב ? מקווה שתעני כי דואגת לך מאוד אהובה מייאווו

20/10/2020 | 13:38 | מאת: מתמודדת

היי מאמי.. היי!!!! למה את מדברת ככה לחטולטול???!! 😡 אינך סטומה!! אני לא יודעת דבר כזה!!! הבנת נכון בגדול.. ולצערי אין לי כוח להרחיב..... לא נאמר לי בדיוק כך המשפט (המטפלת) אלא זהה... כלומר, תחליטי איך אני יכולה לעזור לך בסערה כזו??!! אין לי מה לומר, היא צודקת. יודעת ומרגישה שזה אמיתי ומהלב... ובכל זאת.. אני אצלה כי קשה לי לא?? אחרת למה הייתי נזקקת אליה כל כך... אולי זה אסטרטגיה.. דווקא כי היא יודעת שהיא כל-כך חשובה לי.. אז בזמן מסוכן היא נותנת לקשר שלנו להיות זה שאבוא בו.. זה שיכריע.... מבינה אותה. אבל כל כך כואבת!!!!!!!!!

21/10/2020 | 10:40 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה נראה לי שהיא מרגישה אולי שאת לא מוציאה החוצה כל מה שכואב מאוד על הפגיעות שעברת ואולי גם על מערכת היחסים שלך עם בעלך ...היתכן ?? ואז היא אומרת לך כאלו או שתדברי את הכאב החוצה שאוכל לעזור לך באמת או שאת ממשיכה לשמור הכל בבטן..לפחות כך אני מפרשת את זה ואם לא מתאים זרקי לפח ! חטולית שאוהבת אותך המונים וכשתוכלי אם תרצי כתבי ואני כאן אני אומרת שאני סתומה מהסיבות הברורות כי לא תמיד אני מבינה את מה שכותבים ולפעמים זה נשמע אחרת לגמרי מהכוונה שאני רוצה באמת לומר..כלומר הפגיעה שלי המוח לא תמיד מאפשרת הבנה ראויה זו הסיבה מייאווו

21/10/2020 | 11:21 | מאת: מתמודדת

היי אהובה את לא סטומה. כל אחד לא תמיד מבין אחרי הכל זה רק כתוב ולא שומעים את המילים הדבורות או את הכוונות.. בקיצור, הכי חשוב זה לשאול כפי שעשית. אבל אין שום מקום לומר עלייך אם לא הבנת... אוהבת אותך. וכן, לא זו הכוונה.. אני הכי פתוחה ומשתפת את המטפלת בהכל. היא מונחת בכל דבר הקשור אליי.. זה לא הנקודה.. אלא משהו אחר.. שהיא מתחננת שיש בי כוח להפסיק את ההרס עד כדי שהיא מעמידה את זה (כלומר אותה) בהתניה... שאם לא אבטיח לה, היא לא תוכל להמשיך... מבינה?! בואי לא נכנס לזה עוד ונעצור את השירשור.. אין לי כוח להגיב ולהסביר על העניין.. כי כרגע קשה וכואב... היא נשארת.. זה רק כנראה אמור לטלטל אותי שאבחר לחיות. שאבחר לאהוב מספיק את גופי. וכד... מעריכה אותך. בבקשה אל תגיבי לדברים עצמם.. אני מבינה לגמרי את התמונה כולה.. ויש עוד פרטים שלא העליתי כך שאין לי כוח להסביר כוונות ולהכנס להכל... לכן... אולי רק חיבוק?! תודה

21/10/2020 | 14:56 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת נשמה תראי אספר לך משהו שלא כתבתי נראה לי באף מקום אולי תוכלי להעזר לפני כמה חודשים כשעדיין הייתי מטופלת אצל המטפלת ..עברתי תקופה מאוד קשה ולא קשורה לקורונה הגעתי למצב לא רק של חוסר שינה משווע אלה נפשית ממש הכי נמוכה שבה הייתי במשך שנים והגעתי למצב שבו חשבתי לקפוץ מהמרפסת של הבית למטה אומנם זה רק 3 קומות אבל כבר לא יכולתי לסבול את המצב ..שהיה גם בעלי קשור אליו.. עדיין נסעתי אליה לטיפול במרכז ושם סיפרתי לה על הכל היא אמרה שאם אני מאיימת בהתאבדות היא חייבת לדווח לגורמים... השיחה לא ארכה מעבר לזמן הרגיל רק התמקדה במה שאמרתי ואמרה " את חייבת להבטיח לי שאת לא עושה כזה דבר " כן ..נזכרתי כתבתי בזמנו אצל אודי לא אבקש ממך לכתוב מה שאת לא יכולה/רוצה/ קשה לך הכל בסדר ואת הכי בסדר מה שהכי טוב לך מייאווו

21/10/2020 | 16:27 | מאת: מתמודדת

אוי מאמי שלי, עצוב!! פיספסתי כנראה את ההודעה ההיא בשעתו.. ואני לא מסוגלת להכנס לפורום של אודי.. אין לי כוחות... שמחה שעברת את הגל... ואת בטוב יותר, היום. ושמחה שישנת טוב בלילה האחרון.. כשכתבתי לרצות לחיות התכוונתי לחיוּת לשמחה.. ל ח י ו ת כפשוטו. לא התכוונתי חלילה על הצד הנגדי (-לרצות למות) יודעת שאיני מפרטת כי שוב, איני מסוגלת כעת.. וכדי שלא תביני אותי לא נכון - תיקנתי תודה על שניסית.. יודעת שאת כאן - זה המון בשבילי עכשיו... מתמודדת

22/10/2020 | 08:56 | מאת: חטוליתוש

עשיתי בדיקה חוזרת אתמול ויצא שלילי כך שיכולה לצאת מהבידוד רק מחכה כעת גם לאישןר שגם בעלי יכול כבר לצאת מהסגר כואב לי הגרון הבן שלי יבוא לקחת אותי עוד מעט לרופא שיהיה יום טוב ורק בשורות טובות חטולית

22/10/2020 | 09:01 | מאת: מתמודדת

עוד עושים 2 בדיקות ליציאה מבידוד?! שמחה שיצא שלילי . ואני מקווה שתרגיש טוב יותר וגם בעלך בשורות טובות. טוב שתלכי לבדוק. תשמרי בקופה.. היטב. בהצלחה

22/10/2020 | 14:32 | מאת: חטוליתוש

הכל בסדר עשיתי בדיקה נוספת רק בגלל שבעלי היה בסגר בבית לא משום סיבה אחרת וכן ב"ה גם בעלי קיבל אישור לצאת מהסגר עכשיו הכל כבר יותר טוב מייאוו

תודה שאת מעדכנת. שמחה איתכם שמרו עליכם.... שבת שלום, מתמודדת.

17/10/2020 | 21:13 | מאת: חטוליתוש

מה שלומכן אייך עברה השבת השבת היתה מוזרה משהו...כי לדבר עם בעלי מעבר לדלת של החדר בו הוא שוהה ...לאכול כל אחד בנפרד ..זה משהו שעדיין לא חוויתי.. ויוש שידי בהחלט היה מוטרף כי הייתי צריכה להכין הכל לבד והיד השמאלית שלי בקושי תיפקדה ולא אחת דברים לא הסתדרו כי תיגנתי ועד שסיימתי הכל וישבתי לנוח כבר היתה השעה 16.00 ועוד רגע כבר צריכה להתקלח כדי שגם בעלי יכנס אחרי כי צריך כל הזמן לחטא אחריו.. לא פשוט בכלל .. גם קידוש והבדלה עשיתי לבד לא היה כייף בכלל עד שיצאה השבת ויכולתי שוב לשוחח איתו ולראות אותו בוידאו של הווצאפ עכשיו שוב לבד שבוע טוב וחודש טוב לכולן חטולית

18/10/2020 | 02:25 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש חוויה ממש לא קלה!!!! גאה בך שתפקדת באומץ רב.. כשאתם מדברים ומתראים בוידאו... מקווה שלומך טוב עדיין ושלום אימך. ושהוא משתפר... שבוע וחודש טוב מתמודדת

18/10/2020 | 05:53 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת נשמה בכלל לא היה קל בכל דבר שהיייתי צריכה להעביר לו כמו אוכל ושתיה...טוב שיש לי הליכון עם כסא לישיבה עליו הייתי מניחה מגש ועליו את הדברים קוראת לו מעבר לדלת שהדברים מוכנים ליד הדלת יוצאת משם לטווח יותר רחוק בכדי שהוא יוכל לפתוח את הדלת שלו בצורה בטוחה שאני לא שם ורק אז לפתוח את הדלת שלו לקחת מה שיש על המגש כי שבת ואין אפשרות לראות בווצאפ ולדבר..כך כל השבת ..לא היה קשה לי לעשות עבורו מפני שהוא תמיד תמיד נמצא שם עבורי לעזור בכל דבר שרק ארצה אממה..הקניות שכביכול עשו עבורי היוו פחות ממחצית הדברים שהייתי זקוקה להם והיו חסרים לי לעבור את השבת כי לא היו בכשרות הבד'צ ... הסתפקתי במעט שהביאו לי כי כולם בבידוד והבן שכן הביא גם הוא נכנס לבידוד כי כשפירק את הסוכה בעלי עזר לו לקחת את הדברים אלינו הביתה ולכן גם הוא נחשף לחולה קורונה...אווווף כולם סגורים בגלל המצב הבלתי נסבל הזה כולל אותי... כעת יש מצב שמחר אשבור את הבידוד כי שוב יש לי דלקת בשתן ולא מבינה אייך וחייבת להגיע לקופת חולים למסור בדיקת שתן ..בדרך כבר אראה אייך להשלים את מה שחסר לי הכי דחוף כי בכל מקאה זה ממד ליד הבית מקווה שאצליח והכל יסתדר קשה נורא כשחסרים דברים בבית אולי אבקש שחעשו לי משלוח הביתה עם התקווה הזו כשעדיין לא נרדמתי רוצה לקוות שאצליח כי אני הרי יצאתי שלילית אז יהיה בסדר חטולית

18/10/2020 | 22:52 | מאת: מתמודדת

היי מותק בטוחה שלא היה לך קל הביאו לך משהו לדלקת? רעיון טוב להזמין... תסתכלי על כך כפינוק עד הבית.. שמצדיק בזמן כזה.... איך עוברים הלילות?

19/10/2020 | 12:09 | מאת: חטוליתוש

בסוף לא יצאתי לשום מקום קיבלתי עזרה מעט ממשהי שעזרה לי ועשתה מעט השלמות ליד הבית הרופא מקופת חולים היה אמור להתקשר אלי לתת לי הוראות בטלפון אך מניחה שהיה לחץ עצום ולכן לא יצר עמי קשר יש לי בבית כדורים לקחת גם בכל מקרה אז הסתדרתי כבר והלילה הצלחתי לישון ב"ה... רוצה לנצל את הכוחות שיש לי המעטים כדי לעשות משו .. יש לי צרה נוספת..סתימות בוורידים ברגלים.. צריכה להגיע לרופא חירורג כלי דם בסוף החודש .זה פשוט לא נגמר.. תודה נשמה חטולית

19/10/2020 | 15:48 | מאת: מתמודדת

וואי חטולטול..... איך הגוף נרקב לנו לאט לאט... מאחלת רפואה שלמה!!! בריאות!!!!!!!!!! כואב לי לשמוע זאת... ממש. ומתי נגמר הבידוד? שמחה שעזרו לכם ושהצלחת להעזר

13/10/2020 | 18:45 | מאת: מכל

מלא מתים. .מה זה??????? ולאו דווקא מקורונה. נראה לי מבדידות. דודה ניצולת שואה. הייתה יחידה ממשפחתה שנצלה מהשואה.

13/10/2020 | 20:00 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מצטערת לשמוע לא יודעת לומר אם זה מבדידות או מסיבה אחרת יתכן ואת צודקת ואל תחשבי רעעע המון אנשים מתים ולא דווקא מהקורונה הגיל עושה את שלו גם אם היתה ניצולת השואה מי יודע מה היה על ליבה ? ברוך דיין האמת שלא תדעו עוד צער חיבוק עד אליך חטולית

13/10/2020 | 20:03 | מאת: מכל

תודה יקרה. תקופה מטורפת...לא אוכל להיות בהלוויה כי זה בעיר אחרת וגם אולי לא לנחם וזה ממש ממש קשה ככה. ונסתרות דרכי האל.

13/10/2020 | 21:42 | מאת: מתמודדת

מיכלוש אהובה.. ברוך דיין האמת.. עצוב. כל מוות בדידות ... אכן לדעתי קיימת בכל מיני שלבים בחיים... והקורונה מוסיפה גם.. הקושי איתה זה במצבים האלו של נפטרים... שאי אפשר לנחם.. להיות על יד.. לחבק.. לעשות הלוויה רגיל... להבדיל גם בשמחות בחתונות .. שם הביטוי לקורונה קשה מנשא.... שלא תדעו צער יקירה. חיבוק מלב אל לב.. ממני

14/10/2020 | 11:00 | מאת: חטוליתוש

מיכלי אכן צודקת במה שאמרת נסתרות הן דרכי האל ואין לנו על מי לסמוך אלה על השם יתברך שרק הוא יודע אייך ומה ולמה נכון פטירה כואבת יותר כשאי אפשר ללות את הנפטר בדרכו האחרונה אך זה רצון שמים ואפשר אולי להתפלל עליה בספר תהילים אם את מעוניית פרק קיט מחולק לאותיות באות א יש כמה שורות וכך עד האות ת.. אם נניח קוראים חה רבקה בת נחמה אז צריך לקרא את פרקי התהילים כך ר. ב. ק. ה. ב. ת. נ. ח. מ. נ ה. כך קואים את כל הפרקים ואומרים שזה לעילוי נשמתה כך נוהגים אצלנו אך אולי אצלכם יש מנהגים אחרים נסי לשאול..אם כמובן מענין אותך וחיבוק גדול עוטף בחום חטולית

תודה חטולית...כן מכירה. רעיון טוב❤

12/10/2020 | 19:25 | מאת: חטוליתוש

מיכלי שמחתי מאוד על המצוות שנפלו בחלקך מיום שישי ערב חג סוכות הייתי עסוקה באירוח של הבן שלי הנכדה המיוחדת שלי ואמה... עייפתי באמת לא קל לארח אותה ועדיין לא הספקתי להתחיל להתאושש הם חזרו במוצש האחרון הביתה בזמן ההבדלה המיוחדת שלי אמרה שלא הרגישה את הריח של הנענע ...מיד למחרת בבוקר הריצה את הקטנה לרופאת קופת חולים שהקטנה אין חוש ריח ולא חוש טעם..!! על מה הסתמכה רק היא יודעת ולכן מיהרו שלושתם מיד לבדיקות הקורונה... הסתבר שרק כלתי המהוללת יצאה חיובית...היינו בחד ביחד כי הסוכה מתחת לבית שלנו הגברים יושנים בסוכה!! הזעיקו אותנו אתמול דחוף לעשות את הבדיקה בעלי אמי ואני..עשינו היום..גם כלתי החדשה נמצאה חיובית תוצאות מחר ב.ה.ב.נ. שנהיה שלושתנו שלילייים בנתיים התאסף כביסה של כל הימים אז גם מכבסת עייפות בלתי נמנעת ממשיכה ממוצש שכרגיל לא יושנת הייתי ערה עד 6.00 לפנות בוקר כהרגלי בקודש עדיין מכבסת ומאוד עייפה חטלתול

12/10/2020 | 22:56 | מאת: מכל

יואו.. כמה מתיש. ועכשיו שוב בידוד. בדיקות קורונה..מקווה שתצאו שליליים! בריאות לכולכם.. מצב ביש בהחלט.

13/10/2020 | 01:11 | מאת: מתמודדת

היי חטלתול אהובה מה שלומך? וואו.. אוף!! אתם בטח במתחחחח תכנסי לעדכן בבקשה גם כאן.. מתפללת שתצאו שליליים לקורונה... מחכה לשמוע בשורות טובות ושתצאו מהבידוד מהררררררררר

13/10/2020 | 09:47 | מאת: חטוליתוש

אני יצאתי שלילית אמי יצאה שלילית בעלי יצא חיובי וכעת יחזור מהעבודה ונכנס ביחד לבידוד שבועיים רק חושבת כמה קשה יהיה לאמי לעבור 2 שבתות בבית לבד אוווף טוב שלפחות במשך השבוע יש לה מטפלת ביי בנתיים

13/10/2020 | 11:33 | מאת: מכל

טוב שאת ואמך יצאתן שלילי... את חייבת להכנס איתו לבידוד???? לא כדאי להפריד? שתוכלי לצאת...אצלי הפרדנו כשהייתי בבידוד. נקווה שירגיש טוב. בריאות.

13/10/2020 | 14:59 | מאת: חטוליתוש

בעלי התעקש להיות בבית בחדר הסגור אז נכון שאין מגע אך מאחר ונחשפתי לחולה קורונה אני גם מחויבת בידוד הרופא אמר 10 ימים... לא נעים לא נורא שהרי גם ככה איני יוצאת מהבית לשום מקום רק עד שקיבלתי מהרופא את ההוראה להכנס לבידוד הייתי מוכרחה לקנות חומרים לחיטוי של הבית ...מה עושים? התארגנתי כהלכה עם מסכה וכפפות ויצאתי לקנות חזרתי תוך 5 דקות כי זה מול הבית וזהו.. עכשיו הוא בחדר מחכה לערכה של משרד הבריאות ואני בסלון לפעמים השקט הזה והלבד הזה קצת נעים תודה בנות נדבר

13/10/2020 | 17:24 | מאת: חטוליתוש

סיימתי להיום את מסכת הכביסות שחיכו לי בנאנמנות כל ימי החג 6 מכונות כביסה מיום ראשון.. ואמי נשמעת לא משו כי נשארה בלי מטפלת ממחר ..למשך 10 ימים כמוני כי הרי נחשפה גם והשבוע מתישהו הבן הצעיר שלי כנראה יקפוץ לערוך לי מעט קניות נראה רק כעת מתחילה לחשוב כמה דברים יכולתי לצאת מהבית לעשות לבד בלי להטריח אף אחד ותקועה בבית תלויה באחרים מחשבות מבאסות

13/10/2020 | 21:38 | מאת: מתמודדת

שמחההההה לשמוע!! מכיוון ששתיכן שלילי למחויבות בידוד תהיו יחד את ואמך שהיא לא תהיה לבד...מה אומרת? שבעלך גם ככה בחדר וזה מעולה שלא איתך שחלילא לא תדבקי. איך הוא מרגיש? אכן תלויים באחרים... אך קחי את החלק החיובי שאמרת.. לפעמים השקט טוב. תתמקדי אליו.. עם הכביסות לקפל בנחת וכו'.. קניותושאר דברים יחכו.. 10 ימים יעברו מהר בס"ד איתך

14/10/2020 | 18:57 | מאת: חטוליתוש

אמי נמצאת בבידוד אצלה בבית ואני כאן אצלי בבית כי מישהו חייב לטפל בו הוא לא יכול לצאת מהחדר כי אז כל הבית יהיה צריך חיטוי ככה הוא בחדר עם טלויזיה פלפון מיטה אם רוצה מזגן ושרות חדרים עד לפתח הדלת הסגורה שלו כך ראוי ואמי עד היום היתה עם מטפלת וממחר ועד גמר ה10 ימים תהיה לבד נכון שקשה אבל אין ברירה זהו הולכת להכין ארוחת ערב וכבר חושבת מה להכין לערב שבת אצלנו נהוג שבראש חודש צרכים 2 תבשילים ובמוצש ערב ראש חודש מר חשוון אז צריך להתארגן גם על זה.. חטולית

16/10/2020 | 10:09 | מאת: מתמודדת

מדהים שבזמן כזה את חושבת על סעודות ראש חודש... מה שלומך? בעלך? אימך? איך אתן מתמודדות ומסתדרות? חיבוק גדול. שבת שלום

מקווה שאתן בטוב. תקווה לעתיד טוב יותר. ואיזושהי שפיות וחזרה לשגרה. אמן!!!! הקב"ה זימן לי מצוות בזמן האחרון, בישול לנזקקים, עזרה לאבלים שישבו רק שבוע הבא ..... ועכשיו דודה שלי במצב גרוע...מקווה שתתאושש. רפואה שלימה והחלמה לחולים.

היי ב"ה אני בסדר מקווה שגם חטולית.. וואי בשורות טובות עם הדודה... ושתעשי ותתני רק לשמחות.. אחרי הלילה ההוא הצלחת לישון טוב? ואיך את חטולטול? מה אמר הנוירולוג? איך החג עבר?

היי..ב"ה הלילה ישנתי בסדר. זה תלוי לפעמים במחשבות/ מצב רוח. או סתם בלי סיבה לפעמים. אך פעם אני לא מאלו שישנים הרבה..והשינה קלה יחסית. מקווה שנחזור לאיזו שהיא שגרה כי זה כבר מחרפן.... אני בכלל לא רואה אופק לילדים האישיים שלי שיחזרו ללימודים....ממש קשה. מקווה שאיתכן בסדר עד כמה שניתן. שבוע טוב ומבורך..

מבינה אותך חטולית. לא לישון זה נורא.... לא לישון פלוס מחשבות מטרידות זה עוד יותר... ובדרך כלל משתדלת לא לכתוב בלילות שכאלה. פשוט פתאום רציתי לשתף. להזדהות...מקווה שהלילות שלך כבר יותר טובים.

07/10/2020 | 13:28 | מאת: חטוליתוש

אכן כן מתוקה לילות ללא שינה מכל סיבה שתהיה זה רעעעעעע עלי משפיע לכמה ימים ובנוסף אם לא ישנתי כמה לילות ברצף כמו שקורה לי..אז בכלללל טוב גם רציתי לכתוב על השבוע הזה עם האורחים שלי אך אכתוב כבר בנפרד חיבוק עד אליך מתוקה חטולית

תודה יקרה..על מה שכתבת לי למטה. והלילות זה מחרפן...לא מרגישה עייפה רק מותשת כזה..נראה.

05/10/2020 | 08:34 | מאת: מכל

חשבתי מה הייתי מציעה לך..... בסוף החלטתי שלא משנה איזה סוג של פגישה ואיך זה ילך...אנסה. צילמתי לה את המסך של הדברים שכתבתי אצל אודי. שתבין...ואז ביקשתי פגישת התכתבות. זה שקט! אף אחד לא קורא... היא אמרה שמעולם לא שמעה על זה🤣או עשתה סוג כזה וזה נשמע בעייתי פגישה כזו אבל הסכימה...אמרה שזה גם ככה הכל חריג..אמרתי שאנסה חלק מהזמן זום וחלק בכתיבה אם לא יתאפשר. לפחות שאדע שהיא מקדישה לי זמן..ואולי יקל עליי מעט. נראה איך ילך...אכתוב לכן.

05/10/2020 | 13:29 | מאת: חטוליתוש

מיכל עניתי לך גם אצל אודי לזה..רעיון גאוני הצחקת אותי באופן חיובי מבינה. עניתי לך שם גם עוד כשיעלה תקראי חיבוק ענק חטולית..

05/10/2020 | 17:03 | מאת: מכל

כן...כבר התחלתי גם לצחוק מהמצב....עדיף שנצחק ...מצב ממש מעצבן. תודה יקרה. קראתי ואקרא הכל.

06/10/2020 | 00:17 | מאת: מתמודדת

מיכלוש מותק!! נראה שלא ממש הבנתי.. אנסה להבין.. (אולי כי גם לא נכנסתי לאודי) פגישת התכתבות.. מגניב!!!! חח.. אם אני מבינה נכון התכוונת, שנורא קשה לך זום. וכן שאינך רואה ונפגשת איתה אז עלה הרעיון שלא תדברו תשמרו מרחק ותתכתבו פנים מול פנים? אהבתי שהיא זורמת. וקיבלה זאת כמו שאר הדברים החריגים שקורים לאחרונה.. וכן כי היא גמישה עבורך וקשובה לטובתך.. שמחה שיש לך אותה בחיים. שמחה שאת לא קוברת את המשאלות מוצאת פתרונות. ושמחה שאת מבקשת אותם. ויש מי שיוכל להעניק לך זאת... מרגש!! חיבוק גדול, מתמודדת

06/10/2020 | 11:48 | מאת: מכל

היי...הבנת נכון. קשה זום, קשה התכתבות...התכתבות בזום יותר שקט. ומידי פעם אפשר גם לדבר. אז זה נעשה הבוקר. וגם הייתה גמישה על שעה מוקדמת בבוקר. הייתה שיחה מועילה מאוד. ראיתי אותה ללא מסכה( יש יתרון 🤣) ודי מפתיע שלא הרגשתי ריחוק..אולי כי קצת התרגלתי לשיחות זום. ;) המון הכלה להורים בגן בזום. אז...הפז"ם בזום עזר לשיחה איתה. והוצאתי הכלללללללללל והיא עודדה אותי שמצאתי משמעות ויש המון עשייה שפחות ופחות פוגעת בי...ואיך למצוא איזון...הקל עליי מאוד! תודה לכן מקסימות שאתן פה.

07/10/2020 | 13:23 | מאת: חטוליתוש

וואווו מיכלי אני פשוט מאושרת עבורך מתוקה זה נשמע כמו מה שהיית הכי זקוקה לו ביותר 👏👏👏👏👏👏👏 שיהיה לך תמיד כך ובקלות חטולית

04/10/2020 | 18:28 | מאת: מכל

זה בהחלט קשה....תקופה של כן. לא. כן. לא...אי וודאות...אוףףףף מזדהה איתך.

04/10/2020 | 18:59 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל תודה על ההזדהות האמת שהבילבול חוגג ואי ודאות עוד יותר כי בגלל המצב גם אי אפשר כעת לקבוע מחדש בשום מקום מבאס מצד אחד ולמען האמת ומצד שני מאוד מפחיד שאחד האורחים המצומצמים כן יגיע שלא כראוי ...הלך על כולנו כבר מפחיד ממש לחשוב מה נכון ומה כדאי לעשות תודה מיכל חטולית

04/10/2020 | 19:06 | מאת: מכל

כן. ממש...חברה שלי גם מתמודדת עם זה עכשיו. אז חושבת גם עלייך במקביל אליה😘

04/10/2020 | 19:08 | מאת: מתמודדת

היי.. מיכל פיספסתי משהו? בנך מתחתן? או שהתכוונתי לזה של החברה..?? חטולית, מצב לא פשוט בכלל!!! רגשות מעורבים.. פחד מה נכון ומה לא.. ושיעבור בשלום.. איך הבן בינתיים? יצא שלילי? איך הם מתמודדים בבידוד?

הבת של חברה שלי🤣😘

04/10/2020 | 23:40 | מאת: חטוליתוש

כן יצא שלילי אין בידוד זה אחד שעובד עם הבן שלי לא לקחו סיכון היום הכל מטורף חטולית

04/10/2020 | 23:58 | מאת: מתמודדת

בשורות טובות

04/10/2020 | 18:27 | מאת: מכל

לי אין מקום בבית לזה.. מרוב יאוש קבעתי.... ואחר כך מרוב יאוש ביטלתי...אמרה אוקיי, תחזיקי מעמד חג,שמח...זה הכל. אני במצב מאוד לחיץ. נפיץ..אין לי איך לסבר איתה...אפילו לרדת לאוטו אי אפשר בלי שישאלו לאן... אוףףף

04/10/2020 | 19:05 | מאת: חטוליתוש

מיכל מתארת לעצמי שמצבך בכלל לא פשוט אבל מה באמת אפשר לעשות ? אצלי אין אפילו מחשב כדי להתחבר לזום אולי רק בפלפון ..היה לי ומחקתי אותו כי לא הצלחתי להשתמש בצורה נכונה את יודעת שאצלי לוקח המון זמן לכל דבר לא לחינם אומרת שאני סתומה מה כבר אוכל להציע לך ? אולי זום בפלפון ותיכנסי לחדר לדבר לבד ? אפשרי דבר כזה? המתח והלחץ עושים ממש שמות בראש ובנשמה להבדיל אלפי הבדלות שמהבחינה הזו אמי כבר באמת נושמת לרווחה...אין מטפלת אין לחץ אין כאב ראש אולי יחזור אחרי שאחזור למרכז בו טופלתי מי יודע..וצי יודע עכשיו מתי זה בכלל יקרה בגלל הסגר הזה חטולית

יואו. ממש קשה ככה. בלי זום אפילו. ושיחת וידאו בווטסאפ? גם אפשרי. תראי ז. ממש מעצבן אצלנו. שומעים הכל. דירה של 4 חדרים אמנם אבל 5 אנשים גדולים. הכל שומעים....בכל חדר יש מישהו. בעלי עובד בחדר שינה עד כדי כך שכשעשיתי זום עם ילדי הגן הוא שמע ואמר שהתפללתי בקול עם הילדים למרות שהיה ממש שקט... שומעים כל שיחה. כל דבר...כולם בבית. נמאס לי. וכל היום רעבים, היום לא יום והלילה לא לילה.

הבעיה הכי גדולה. שלא יכולה לקבוע מראש שעה. כי פתאום הם מופיעים. פתאום יוצאים מהחדר ...לשאלה, לעזרה במשהו. לאוכל אוףףףף לא צפויים.

04/10/2020 | 23:44 | מאת: חטוליתוש

צודקת הכל עכשיו ממש כמו על חוט השערה מתח לחץ מבית ומבחוץ מה לדעתך היית מציעה לי לעשות לו הייתי במקומך? ליל'ט חטולית

היי....באטרףףףףףף של עבודה והכלת האחר.....בעיקר הורים ולא ילדים. ונמאס לי מהכלללללל.. ואי אפשר פגישות עם הפסיכו' רק זום..ואני שונאת את זה!! אני ממש באטרף של עשייה....אבל בלחץ פנימי ונמאס לי!!!!!! מכירה כבר חולים ואפילו נפטרה אמא של מישהיא ....נמאס לי. את שאלת..עניתי. לא רוצה להתלונן על עצמי שלכולם קשה אז מכילה את כולם ואני נעלמת בתוך כל זה......אוףףף הוצאתי קיטור....סורי. שאלת עניתי....

מעולה שהוצאת קיטור.. חבל שלא שאלתי קודם.. ;) וואי כל כך כואב להרגיש את זה מקרוב.. פטירה של מישהי וחולים.,.. זה עולה שלב מאשר לשמוע על זה בחדשות וכד שגם זה לא פשוט. יקירה, שיעורים בזום כל כך מאתגרים!!! לקח לי הרבה זמן להתרגל ללחץ.. שכולם יכולים לשמוע.. כולל פיקוח ואנשים שאיני מכירה.. והורים... כל אחד יוכל לטעון מה שירצה... והלחץ... וואו... יקירתי, זה מלחיץ מאוד אבל עם הזמן לצערי מתרגלים... לא יודעת איזה טיפים לתת.. אבל דיברתי לעצמי המון.. כותבת את השיעור קודם וכך זה ממקד אותי. למרות שאני כבר יודעת את החומר.. כתבתי בכל זאת. החלטתי שאני לא מאזינה לעצמי.. רק מוסרת שיעור וזהו. וכן, התאמצתי לא ללבֵן את הלחץ.. כלומר לא להכנס למחשבות שמבעירות אותו כלומר שיהיה מה לאחרים לומר או לתקן או לתאר או ........ על השיעור על הקול שלי על מה שלא יהיה... פשוט לעשות סטופ כל רגע שזה מציף.. וכן, לאחר השיעורים להתעסק במשהו אחר.. מובן לי שאצלך זה עוד יותר מורכב אולי בשל הגיל המאוד צעיר.. זה נורא קשה לעניין אותם כך.. ולגבי המטפלת, מוסיף על קושי הריחוק..... עכשיו נכנס לחגים. תעסוקה שתכריח אותנו לא ליפול.. מקווה שאחרי החגים המצב יתאזן.. אולי דיברתי קשקושים עבורך.. אולי זה לא ממש ענה על התיסכול והקושי.. אבל מה שחשוב, אל תבלעי בכאוס שקורה.. דברי גם את הכאב והקושי הפרטי שלך.. בלי קשר להשוואה של מה שקורה בעולם... אוהבת. חיבוק גדול. מתמודדת

תודה יקרה...כתבת ממש לעיניין! כל כך מעצבן הנסיון ליצור קשר עם קטנטנים. ובעיקר בקשר עם ההורים..וכן הם איתם, רואים , שומעים הכל..וכן אנחנו בזכוכית מגדלת עכשיו. מתרגלים גם לרעעעעע. שיהיה בכל זאת חג שמח. חטולית מה קורה???, כולנו באטרףףףףף

אמת שאת עוברת תקופה מתישה מבינה אותך באמת צריכה כל הזמן להיות זמינה עבור כולם ולא פשוט בכלל גם בבית עם כולם ממש לא קל מכירה גמני כמוך עם כולם אצלי בבית ומי שרק רוצה/צריך המטבח תמיד זמין עבור כולם כבר הפסקתי לגשת ולהגיש ממוטטטת ... תאמיני שגם אם לא כותבת הכל זה כבר מעייפות אבל לגמרי מבינה אותך וישר כוח לך על כל המאמצים שאת עושה כדי לתת מענה לכולם... חטולית

תודה יקרה...כן מתיש ממש. אנחנו לא נחות! מקווה שרוב החג מוכן ותוכלי להרים רגליים קצת. ולישון...חשוב שתצליחי לישון...בתקווה שהשתפר מעט. חג שמח❤

לצערי עדיין בהכנות והבן שהיה צריך להגיע עם ארוסתו בסוף לא מגיע יתכן ונחשף בעבודה לחולה קורונה ויצטרך להכנס לבידוד מבאס כל המצב כי היו אמורים גם בעוד חודשים להתחתן וגם זה נדחה בגלל המצב הגרוע כעת אז....מה אומר הכל קשה מנשוא ואני עם מצב השינה שלי אין שינוי מתהלכת כמו זומבי ומתפקדת על כפתור קונטרול .. חטולית

טעות בעוד כשבועיים

יואו. הבידודים האלה... והכל עמוס ודחוס. מבינה. וחתונה אפשר לעשות ולצמצם לא? חברה שלי מחתנת בת אחרי סוכות והם החליטו לא לדחות..לעשות מצומצם וזהו. מה שיהיה יהיה. תלוי בזוג..בשורות טובות וחג שמח!! לנסות להנות מהיש! אוהבת.

המחשבה על הזכוכית המגדל מאיימת מלחיצה ומשתקת.... נסי פחות להתמקד בה.. ולעשות מה שאת יכולה הכי טוב שלך. ולדמן אחרי כל שיעור, זה הכי הטוב. גם אם עולות מחשבות אחרות... אם המחשבות יבואו על מנת לתת טיפים לעצמך לשיעור הבא, תקשיבי.. אם להמשיך לדכדך אל תתני להם מקום כשאת יכולה .... שמרי עלייך. הרבה כוח. מתמודדת

היי יקרה איך הבן מרגיש?בידוד והוא בריא או חלילה...? הוא מבודד גם מכלתך? כמה זמן נשאר לבידוד? וואי נורא קשה!!! החתונה הייתה אמורה להיות עוד כשבועיים, זה אמור להדחה? הם מוכנים לחתונה? עם קניות ודברים?..שכשיצאו מבידוד ימשיכו כרגיל או הכל השתבש בגלל הבידוד כעת? יואו הכל כל כך מתוח. כל כך לא ברור. אין ודאות בכלום..... ואיך את עם העניין? מאחלת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר עבור כולכם... מתמודדת

מיכל גם הבן שלי היה אמור להתחתן שלושה ימים אחרי שמחת תורה עכשיו הכל בוטל וצריך להתחיל הכל מהתחלה בסוף יצא שהעובד המאומת יצא שלילי אך מאחר וכבר ביטלו צריך מהתחלה ולשאר העינינים...כנראה אעדכן כבר מחר מקווה הלילה לישון העייפות כואבת ליל מנוחה חטולית

30/09/2020 | 21:11 | מאת: מתמודדת

מה איתכן אהובות??

01/10/2020 | 18:33 | מאת: חטוליתוש

עייפה מאוד עסוקה כל הזמן חייבת להיות בפעילות כי הגוף לא מתפקד היטב.... הפעילות מבורכת אך גוררת אחריה כאבים עברנו את ראש השנה כמו שכבר בטח סיפרתי ותמיד אחרי אירוח נשארת מסמורטטת למשך כמה ימים...ואז יום כיפור שעבר נהדר בלי קשיים בצום מלא..אך הבית היה מטונף 5 ימים בלי נקיון ואני לצערי רואה כל פרור שנמצא על הרצפה..אז כמובן חייבת להעמיד שוב את הבית על הרגלים כי לא מסוגלת לראות ליכלוכים בכל פינה כי זה מה שקורה... ומאז מנקה ומסדרת כי מחר ערב חג סוכות וכמובן לכל ארוע צריך להכין אוכל....עדיין לא סיימתי והיום הנכדה המיוחדת שלי הגיעה עם אמה שנכין ביחד שרשראות קישוטים לסוכה שהבן שלי בנה מתחת לבית גם אני עזרתי רוחנית בהקמת הסוכה לא ממש נשאר לי זמן למנוחה רק כעת שירדו לסוכה אני נחה מעט עד שאקום שוב להמשיך בהכנות... וכן נהיה המשפחה הגרעינית חוץ מהבן הבכור שגר בעיר אחרת כל השאר כולנו כאן אצלי בבית וכן המיוחדת שלי ואמה יתארחו כאן אצלי משך כל החג בחדר הרגיל הממוזג עם טלויזיה בחדר ולא רוצה כבר מעכשיו לחשוב מה הולך להיות בשבוע הקרוב אצלי בבית.....!!!!!!!!! חג סוכות שמייייח לכן בנות... חטולית

01/10/2020 | 18:47 | מאת: חטוליתוש

ותחשבו על זה שבחול המועד אין אפשרות לכבס כבר לא רוצה לחשוב כמה כביסה תיכה לי אחרי החג עוד משהו שכרגע עלה לי במחשבה כן..מחשבות.. חטולית

02/10/2020 | 17:18 | מאת: מתמודדת

כמה שאני שומעת את העומס את הכאבים שזה משפיע אחכ על הגוף ולפעמים תוך כדי.. את הלחץ לארגן בזמן הכל לפני ואחרי עדיין כל זה עשיה טובה ובריאה. הלוואי יהיה לך עוד ועוד כוח כדי לא להתעייף או לכאוב מהמאמץ... והעומס.. חג.. שבת.. חג.. שבת.. ביקור ארוחות נקיונות סדר.. .. ו.. גם לערמות הכביסות.. אוהבת ומחבקת מתמודדת

03/10/2020 | 23:06 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אכן עייפה מאוד ימים בכלל לא פשוטים במיוחד כשצריך לארח שבוע ימים אורחים לא קלים.... חבל שלא יכולה לשלוח לכן תמונות מהסוכה השנה כי הסוכה משודרגת נהדרת מכל שנה שהיתה לנו עד היום... כייף בסוכה עד..שמתחילים ויכוחים ועד שהקטנה המיוחדת שלי שרה אופרה ששומעים אותה עוד שני רחובות מהבית שלנו...כבר לא בנויה לכל כך הרבה רעשים קשה לי במיוחד שאני מחפשת את השקט שלי מחר שוב אורטופד בתקווה שהפעם יוכל לעזור יותר מבעבר ליל מנוחה חטולית

03/10/2020 | 23:11 | מאת: מתמודדת

איזה יופי, זה שאת רוצה להראות תמונות כבר נותן את התחושה הנעימה והשמחה שבליבך... תמיד כנראה יהיו ויכוחים ושירים.. וזה גם עושה טוב בלב אני בטוחה.. אבל מכיוון שאת כבר לא יכולה לשמוע רעש כל כך הרבה זמן אולי כדאי לבקש שיהיה קצת יותר שקט בשעות מסויימות או להיכנס לחדר/ לבית אם הסוכה בחוץ...?? מאחלת ומייחלת שהאורטופד יתן בשורות טובות. ושתצליחי לישון טוב בלילה מועדים לשמחה איתך, מתמודדת

25/09/2020 | 00:31 | מאת: מכל

הכל בסדר. יצאתי היום מבידוד...עובדת מאוד קשה על מצגות ודברים לעבודה... בנוסף מחשבות...המון מחשבות. ... אבל לפחות עסוקה בעשיית הטוב ועוזרת המון לחברותיי הגננות בטכנולוגיה הסו שקפצה עלינו..פתאום מבקשים להכין דברים שלא עסקנו בהם מעולם... וקשה מבפנים. אז לא נכנסתי. אשתף כשאוכל לשתף....כגגע חסומה רגשית. נשתמע. גמר חתימה טובה. ❤

25/09/2020 | 13:47 | מאת: חטוליתוש

אוי מיכל באמת שדאגתי לך אבל הרגעת אותי בכמה מילים כעת שנכנסת גמר חתימה טובה ושמחתי לשמוע שהסגר נגמר שבת מבורכת מיכל חטולית

27/09/2020 | 04:16 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש שמחה לשמוע שהסתיים הבידוד ושאת בריאה ועוסקת בטוב. מאחלת שהמחשבות מנתבות אותך לכיוונים טובים לך גמר חתימה טובה שבוע טוב גם לך חתולתול אהובה

23/09/2020 | 18:30 | מאת: מתמודדת.

מה איתך?

24/09/2020 | 00:01 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל נעלמת ונאלמת את בסדר בסגר? יכולה להשמיע קול אפילו צרוד כמוני ? ליל'ט חטולית

24/09/2020 | 19:13 | מאת: חטוליתוש

אולי מיכל חלתה חס וחלילה ולכן לא מגיבה ?

21/09/2020 | 08:47 | מאת: מתמודדת.

מיכלי, איך עבר החג בבידוד? היה ריחוק? או שרק שמרת עם מסיכה וכפפות? הצלחת לקבל את האוכל או שעמלת בעצמך? והאם את בסדר? לא התפתחו תסמינים? חטולית, כן.. מצריך התאוששות.. איך התעוררת הבוקר? "חדשים לבקרים.."? מה שלום אימך? הילדים? את!!?? מאחלת שיתקבלו התפילות לטובה..!! נ.ב. מתחברת לדברים של סוריקטה.. מאוד קשה עליי התמציתיות של אודי.. וכן שלא מתייחס לכל העץ אלא רק לפתיחת הודעה וגם, רק למילים בודדות.. יש פעמים שזה בול וקולע ואפילו נותן שאלה למחשבה ולעיבוד עצמי... ויש שזה כל כך לא עונה ולא מספיק... נכון, הוא לא חייב לענות בכלל! ולא אמרתי זאת בהקשר של מה שהיא אמרה אלא על הרעיון... יש איזו ציפיה ממנהל פורום (אולי רק לי) ואני אישית מרגישה מישום מה מקום- וזה המון! אבל חסר לצערי... חסר... 😣 אולי זה תקופתי אולי לא... בכל אופן, אני כאן כרגע... לשלב הזה... תודה

21/09/2020 | 12:48 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה כבר יומים שהשינה פבחה עלי כמעט לגמרי כי מה הטעם בשעה או שעתים והגוף זועק למנוחה ושינה וחייבת לקום כדי להתפלל בכל בוקר שחרית.. אז מוצש כהרגלי לא ישנתי..והעייפות עד אמש כבר הכריעה אותי וגם לאאאא..רק לפנות בוקר עצמתי עיניים לפרק זמן ממש קצר והעיינים כמו שוב גרגרים נעצמות רוצות ללישון אך לאאא החג עבר בטוב כולם מרגישים טוב..אמי עם הבעיות הבריאותיות שלה עדיין למרות שבטיפולים.. יודעת כבר חשבתי שטיפולים בכוסות רוח פגו מהעולם אך מסתבר שלא היא מקבלת טיפולים כאלה רק הלוואי שיעזרו לה הילדים בסדר הבן הגדול עם הפמיליה כמובן שלא הגיעו בגלל שהם בעיר אחרת אומנם סמוכה אבל בגלל המחסומים לא היו אהל הגיעו אלי בשעות הבוקר טרם והיינו כשעה וחצי של נחת ביחד..ומה אומר..הנכד הבכור שלי שאל סבתא יש מרק? רציתי לנשק אותו המון אבל המסכות....ואמרתי כן נשמה מוכן גם מוכן וכולם כמובן שמחו אבל לא רק על המרק אלה גם על שאר המאכלים של החג שהכינותי להם מראש שיקחו עימם..כך..טעימות לחג שירגישו שסבתא לא מזניחה אותם וחושבת עליהם בכל חג כמו שהכנתי עבורם גם בפסח נהנתי מאוד לראות את השמחה שלם ונסעו הם עשו חג עם הורי כלתי ואודי..כן אודי..לפעמים מתמצאת ולפעמים מרחיב תלוי בנושא המון פעמים הרגשתי כמוך שלא נעניתי מספיק ולא הבנתי מספיק אז החלטתי לפתוח כותרת חדשה ושוב לשאול מה שלא ברור ולא מובן לי וזה עובד לי עכשיו יותר טוב וקל אז אולי תנסי גם את שוב לשאול ושיסביר יותר בהרחבה את מה שאת זקוקה.. נכון שהוא עושה הכל בהתנדבות מאוד מעריכה !! אל תתבישי לומר שהתימצות שכתב אינה מספיק ברורה שווה לפחות פעם אחת לנסות וגמני תמיד כאן איתך.. וגם מיכל עדיין כאן.. חיבוק גדול עד אליך נשמה ומה שתחליטי..רק אל תמהרי להחליט לפני שמיצית את כל האפשרויות... מיייאוווו איתך

21/09/2020 | 12:59 | מאת: חטוליתוש

היי מיכל את בסדר בסגר? מקווה שלא מבאס לך יותר מידי...מקווה שאת מצליחה לגשר בתוך המצב הלא נוח הזה.. מיכל את אשה חסקה מאוד ומאמינה בך וביכולות שלך להסתגל לפרק זמן קצר ..למרות שנראה ארוך מידי..כי את חכמה ויש לך כלים להתמודד..גם לכתוב ולשתף כאן ואצל אודי כך שאולי קצת פחות בודדה ? נכון שלהיות סגורה בחדר ואין יוצא ואין נכנס קשה מנשוא אך אני מוצאת נחמה בכך שאת לא חלית שזה הרבה יותר קשה כי אולי היית צריכה גם להתאשפז ושם..בטוח הרבה יותר גרוע כמה טוב שיש מחצית הכוס המלאה שאת יכולה לעבור את המצב בין בני הבית ולא שם !! למרות שדלת מפרידה סליחה עד כאן לא יכולה יןתר העיניים שלי בפלבלות וקשה כבר לכתוב איתך חטולית

21/09/2020 | 21:16 | מאת: מתמודדת.

חטולית מותק!! מאחלת לכם רק בריאות. עצוב לי קצת לשמוע זאת.. וכואב בבטן.. התהליך שהגוף גודל וחווה עם הגדילה....... שמחתי לשמוע שהיה חג שמח. ווהצטמררתי כשאני חושבת שאת כמהה לשינה והיא אינה באה... שעות.. ימים... הלוואי הלילה תזכי להנות משינה מועילה ונעימה... אמן. לגבי אודי, לא היה לי גם משהו אישי.. את יודעת אני לא ממש כתבתי שם הרבה.. לא חשוב.. דיברתי בגדול.. מעריכה אותו כמובן. ולא סוגרת דלת.. פשוט גם ככה אני בבועה שלי.. אז.. תדעו שאני כאן.. ואם אצטרך אכתוב גם שם.. תודה. אוהבת אותך מיאווו לילה טוב

22/09/2020 | 19:30 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת נשמה לא הבנתי על מה עצוב לך לשמוע.... ומה לגבי כאבי הבטן ... התהתליך שהגוף גודל וחווה תהליך גדילה סליחה לא הבנתי למה את מתכוונת אם לא קשה לך מידי אשמח שתסבירי יותר ברור... לגבי השינה שלי הבעייתית כן גם אתמול לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך אבל זה המצב הרגיל אצלי לצערי... ולגבי אודי מה שמתאים רק לך.. מה את שוב עושה בבועה שלך נשמה ?? בואי החוצה אלי מושיטה לך 2 ידים חזקות ..בואי דברי..ספרי... חיבוק עד אליך מייאוו

22/09/2020 | 22:18 | מאת: מתמודדת.

חמודה, כואב בבטן זה ביטוי לכאב עמוק ולפחד שקיים אצלי ואני מניחה שאצל כולם במידה כזו או אחרת על תהליך ההזדקנות.. על תהליך הבגרות שהגוף עובר.. שלא נשאר גמיש ומתפקד באותו אופן.. אלא "מחליד" לזה התכוונתי.... צר לי לשמוע על השינה שלך..אוף. זה יכול להאריך את הדעת!!!! ולגבי, הבועה כעת אולי טובה לי... מקווה!! מייחלת... תודה על ידיים מושטות.... מיאוו עושה לי תמיד טוב על הלב.. ומעלה חיוך נעים... חח כל פעם מחדש.. מדהים. לילה מבורך. מקווה!!

23/09/2020 | 15:04 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי אצל כולנו הגוף משתנה עם הזמח ועם ההתבגרות אנחנו לא נשארות בנות אלמוות! אז מה אם הגוף משתנה? קבלי זאת כחלק בלתי נפרד מהחיים כמו כולנו גם הלילה לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך גם בעלי כבר מתלונן ולא הבנתי על מה הוא מתלונן אחרי הכל הוא ישן שבת ישרים כל לילה. ספרי לי אהובהעל מה ולמה הבועה כעת טובה לך ? מה היא מספקת לך נותנת לך שכך טוב להיות בתוכה? היא נעימה? מחבקת ? נותנת לך מעט שקט ושלווה שאת זקוקה לה כעת ? האם היא גם מעין מגן מפני התחלואים המדבקים שם בחוץ ומפחידים אותך כך שאת זקוקה להגנה מהלחץ הזה ? מושיטה לך שוב שתי ידים אוהבות וחזרות בואי אלי ילדתי האהובה בואי שימי את ראשך על כתפי והרשי לעצמך להאנח בכל הכוח ולהוציא את הכאב הזה שאינו מרפה ממך.. בואי נשמה דברי איתי כדי שאוכל במילים להקל או ללטף את שערך היפה ואת רק תנוחי ותדברי אוהבת אותך מייאווו..

24/09/2020 | 09:28 | מאת: מתמודדת.

היי מאמוש כיף לשמוע את הקבלה שלך לתהליך הבגרות... באמת זה נשמע טוב. אני מנסה לא לחשוב על כך דווקא מכיוון שלי זה מעלה הרבה מתחים ופחדים. במיוחד לאור זה ששנים "התאכזרתי" לגוף בחוסר אכילה נורמלי ובריא וכו'... פוחדת מאוד כי גם כעת איני אוכלת מספיק טוב ברציפות... קשה לי כל העניין... אך בטוחה שזה יתפוס אותי מתישהו הלוואי ולא.. ולא יהיה לי הרבה מה לעשות... אז תגידי, תאכלי ותדאגי לעצמך היום.. נכון.. לפעמים מצליחה.. משתדלת.. ולפעמים גם לא. אבל לא משנה מה אעשה התהליך קורה. וזה מאיים עליי. לדבר על הבועה שלי?! כבר התעייפתי... בינתיים אנוח..... יש לי כעת הזדמנות... ואלייך יקרה.. את אלופה שאת מצליחה לתפקד ולהשאר שפויה בלי שעות וימים ללא שינה... מאחלת שהיא אכן תגיע. ותהיה טובה. ממלאה. יום טוב מתמודדת

18/09/2020 | 08:24 | מאת: מכל

שנה טובה, שנת בריאות והצלחה. שיתגשמו משאלות ליבכן לטובה. שנדע ימים יפים וטובים. ושנחזור לשגרת חיינו. חג שמח

20/09/2020 | 23:27 | מאת: חטוליתוש

שנה טובה ומבורכת שנה שנוכל כבר לחזור לשיגרה טובה ורגועה החג עבר העייפות נשארה ועדיין יקחו כמה ימים להתאוששות מאחלת לכן את המיטב חטולית

21/09/2020 | 00:15 | מאת: מתמודדת.

מועדים לשמחה יהי רצון שנזכה לבריאות אושר ורק טוב שנה מוצלחת ומבורכת

16/09/2020 | 19:08 | מאת: מתמודדת.

כמה חיממתן את ליבי.. אני כאן.. אני אתכן.. כל כך רוצה לכתוב ומתקשה.. זה כל כך מוזר להסביר את זה.. כנראה הנפש כל כך עמוסה..... אבל ריגשתן אותי.. מאוד. אין לי מילים.. כמה עטופה הרגשתי בקריאת המילים... תודה. מיכלוש, באסה להיות בבידוד כשהחג קרב ובא וכל ההכנות והבישולים עלייך.. ב"ה את מרגישה טוב והכנת לך סדר יום. מדהימה. לבשל עם מסיכה וכפפות לא קל.. את תרצי את עזרתם או שזה מרגיש לך לא נח ומתיש להסביר את מעדיפה כבר לעשות בעצמך? רשמת שהילדה דומה באופן מדהים לאחותה.. כמה היא נכנסה לך לזיכרון.. וואו.. אבל זה גם נשמע משהו קל שהשתחרר לך מעט לא? האם זה הפגישה בשישי עם המטפלת? האם בגלל הזמן והתובנות? האם השיתוף עם חברה? או הבידוד? אני כותבת וחושבת תוך כדי.. כמה עברת בימים האחרונים.. רכבת הרים ממש... הבידוד בחגים נשמע הקלה כלשהי לכולנו.. לא? כל אחד בלי מאמץ רב מידיי או המשפחה שהנושא הזה לפעמים טריגר.... לא נעים אבל זה עושה עצירה כלשהי ואנו זקוקות לה כל אחת וסיבתה עם המפגשים שלנו בשבועות האחרונים... מיכלוש- מול ההצפה של הילדה ולאן שזה לקח אותך. בלי מי שיכוון כי בדיוק המטפלת הייתה עסוקה בשלה.... דבר שגם כנראה הציף מהכיוון שהיית רוצה כל כך להיות איתה שם.. לשמוח ושהיא לפחות תשתף.. ציפיה שמראש לא נכנסת למקום הזה.. רק במשפט אחד ואני הרגשתי זאת.. את הכמיהה לאם.. לחיבוק.... ולשותפות, חברות... חטוליתוש- הפרידה המפתיעה עם המטפלת.. נכון היה לך קשה איתה אבל עוד לא תיכננתי להפרד, גם אם ביטאת שבא לך לא לדבר איתה ופסק זמן וכו'.. זה תגוב. לכאב וכעס שלא הצלחתן לתקשר ולהגיע למסקנה והעדפת להרגע.. והיא הטילה פצצה... וכן, הגירושין של הבן.. עם כל המתח סביב זה.. הנכדה שזקוקה להכלה.. עברה בעצמה תקופה לא קלה.. הזיכרונות.. האצבעות....... חוסר שינה.... טיפולים ובדיקות.. וקניות.... ולי.. אתן כבר יודעות כמה השקט והסגר מעלה מחשבות.. מונע פגיעות מכריח אותי להשאר יציבה ובינתיים מתאמצת בטיפול לבקש את העזרה... עשיתי גם שינוי שהיה קשה לי נורא לעשותו.. זה לקח לי הרבה כוחות נפש.. אבל עשיתי זאת. אשתף על עצמי בזמן אחר.. עייפתי והילדים צריכים מקלחות וכו'.... אוהבת. ומעריכה אתכן.. מיכלוש, שמחתי לשמוע שאת חושבת על שיחת זום.. נכון זה מרגיש מצד אחד מרוחק.. אבל אם צריך אל תהססי, את דווקא תרגישי קרוב.... כי זה הדבר שאפשר לעשות כשיש סגר.. ואם היא שם ואת צריכה אז זה ימלא במשהו. כמו באותו שישי.. (גם אם בצורה קצת שונה) ולגבי האוכל, הבידוד עזר להיכנס להסדר. האם זה נשמר? או שזה רק הימים הראשונים? חטוליתוש, מאכזב עניין הכלות. גאה בך שאת יודעת למצא פתרונות איך להערך בהתאם לנתונים.. של יד כואבת של זמן.. של כלות שלא עוזרות.. את מנתבת את הדרך מה כן! לעשות ואיך. ולא על כעס תסכול ומרמור... מבאס גם שהמפגש עם הנוירולוג נדחה ולא הודיעו לך. מעצבנים. מקווה שלפחות קבעו לך מועד אחר.. נ.ב. קראתי שם, שנפגשת עם המטפלת... איך את מסכמת את זה כעת? תלכי אליה שוב? הרי יש עוד זמן.. וזה דורש ט.17.. מבאס אבל האם שווה? יש לה מישהי להציע לך להמשיך איתה? שיהיה לילה טוב ונעים. אני נכנסת לקרא ואם לא רשמתי זה כי עמוס לי... וכן, אולי מהקורונה אולי לא, אני סובלת כאבי פרקים נוראיים.. מה שמקשה עליי להקליד אפילו ללכת או לשכב בנחת.. וכד.. הכל כואב. אני עדיין מתפקדת רגיל ובכלל לא נחה במיטה. לכן כשאני סוף סוף מתיישבת וקוראת מרגישה את הכאב וזה מיאש אותי לא מצליחה להגיב.. הנה עכשיו הצלחתי. רק כי אתן חשובות לי. ורוצה שתדעו שאני כאן. מחבקת. גאה בתהליכים.. ואוהבת. מתמודדת

תודה שנכנסת וכתבת.. חיכיתי לך ;) הקורונה בהחלט לא צפויה ואי אפשר לדעת על התופעות שאת מרגישה...זה משתנה מאחד לשני. אני ב"ה מרגישה טוב..וכן עברתי רכבת הרים בזמן האחרון. אבל הייתי בקשר בווטסאפ עם המטפלת על הבידוד והיא מקסימה כהרגלה מחבקת מרחוק. אולי אעשה זום. אחרי החג לפחות. עוד לא החלטתי. והבידוד עזר לאכול פחות..וכן גם לך הסגר יכול להועיל..קצת שלווה. ללמד מרחוק בגן זה כל כך מסובך. אבל נעשה וזה ממש מחמם את הלב. שמרו על עצמכן.

16/09/2020 | 21:39 | מאת: מתמודדת.

איזה כיף עם המטפלת.. כמה היא מקסימה. שמחה שיש לך אותה.... מגיע לך!!! שמחה לשמוע שעדיין את באיזון בעניין האוכל.. כל הכבוד!!! אני מחר אעשה ב. דם לראות מה קורה.. (הלחץ דם שלי נמוך מאוד..) חלשה ומתפקדת ב"ה נמנעת מ 3/4 סוגי פגיעות.. 1/4 החזרתי.. 😑.. מצליחה להתקדם.. אך מתקשה לעכל "פגיעה מהי" מצרפת משהו שרשמתי.. זה היה תגובה לחברה שיודעת ומלווה.. אינני פוחדת שלא קורה כלום. אני נלחמת על כך - לשם כך. מלחמת התשה.. ואין בי את התושיה.. ללמוד מהנפילה... שכן היא רק קידמה למקום פתוח.. הצמא לתשובה.. לחוויה. את בטח תוהה.. כן.. הפוך על הפוך, אני כמהה להבנה, להפנמה.. מהי פגיעה.. הרי לא מצליחה לעכל, שבשקט ולאורך זמן-- הכל נחשב פגיעה??? הוא אכזר... מתעלל... איך כל זה קרה?????? פגיעה היא יותר אלימה... חניקה ... וניסיון פעיל לבריחה.. פגיעה היא כשהדמעות זולגות... והשוט מכה והידיים קשורות.... פגיעה היא ברורה. היא הבנה. היא בריחה... כשניתנת ההזדמנות, כשמותרת הרצועה.. פגיעה היא צעקה לעזרה.. צעקה שנשמעת.. והעוולה מתוודעת... איפה הפגיעה שלי????? איך מרגישה פגועה?? איך ברור לכם שזה מה שהיה?? איך רוצה לחזור למקום המדמם?? איך מוצאת משהו של שמחה, במקום כל כך כואב?? משחזרת... לא ברור את מה.. צריכה לאחוז אולי בידיעה, זו לא הייתה פגיעה.. זו אני הפגומה... ואם אכן אתם מתעקשים.. רוצה לחוות פגיעה בכל החושים.. שחזור המתאים למה שמרגיש בפנים.... וכעת קוראת שוב, (בפעם המי יודע) את מדגישה: בלי להתחייב..... זה מחייב!! את מחייבת בעצם היותך לצידי. גם המטפלת עם ההקרבה עבורי... מציאות הדת מחייבת. הנישואין מחייבים. ילדיי מחייבים..... התחייבתי עוד לפני שהתוודעתי לשלב הזה... בו אאלץ לבחור... להבין קצת יותר ולוותר.. בלי לנסות יותר. נקרעת... גודלת ומתקדמת.. צולחת וגוברת... פוסעת אל האור.. מצליחה יותר לבחור.. ויש עוד חבל/ים.. שואבים.. כואבים.. חונקים.. לא מוותרים.. מסקרנים.. מאיימים.. מבקשים.. דורשים.. מנדנדים.. מהדהדים.. והמחויבות.......(?) מבדילה ביניהם.. יוצרת הקולות.. מביאה שאלות.. בלי תשובות.. התקוממויות.. התנגחויות.. לפעמים הכי רוצה להיות קטנה.. לסגור אוזניים ולומר "לא רוצה.." לא רוצה לשמוע.. לכי מחויבות.. לצעוק.. לברוח.. להכות דווקא בה כגורם המעיק שבא להציק.. היא שמערערת השלווה במבט של ילדה.... ונערה... מרדנית וכעוסה.. לחקור ולהתנסות - רק רוצה.. לשחרר-- לוותר-- עוד לא מצליחה לא רוצה!! עוד צריכה את הבריחה... קשה עליי הבחירה.. ההבטחה להתנתק מהחבורה הלא טובה.. וקשה עליי הציפיה........

וואו....כמה רגש הוצאת. אני מאוד מאוד מאמינה בך. ביכולות שלך!!! המטפלת שלי תמיד אומרת כל עוד את יוצרת זה סימן טוב...היא בעד לשחרר וטוב שיש לך חברה תומכת זה חשוב. מחוייבות..ספרי לי על זה. סיפור חיינו. פעם עשיתי הכל בשביל אחרים ושמרתי על עצמי בשבילם...היום זה בשביל עצמי!!! אני ראויה לחיית בטוב וגם את! כת לא פגומה ולא אשמה בכלום!!! שחזור הפגיעה מוכר לצערי...לא מגיע לך פגיעה! שמרי על עצמך. איתך בעוצמת הכתיבה. חיזקי ואימצי כך אומרת לי המטפלת וכך אומר גם לך.

16/09/2020 | 22:35 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי ילדתי האהובה אז רק תיקון אחד גדול גדול ..לא נפגשתי עם המטפלת שוחחנו בפלפון כהרגלה כפי שנוח לה עם שאר המטופלים וכשהעלתי זאת בפניה בשיחה האחרונה למעשה זרקתי לה זאת בפרצוף היא הכחישה שלא היתה מוכנה לשיחות וידיאו..ואז פתאום ניתקה את השיחה ועשתה שיחת וידיאו להוכיח לי ...שהיא כן מוכנה רק שכבר היה מאוחר מידי מצידי לשתף פעולה כאלו שאני שמחה על....ולמה זאקתי לה את זה בפרצוף ? כי דיברה שוב ושוב על היותי כביכול נגדה ונגד הכל ושהיא מרגישה שאני כועסת מאז שהייתי במרפאת כאב והיא לא הגיבה אפילו בשאלה אחת אייך עברה הפגישה ח רות שידעה כמה הייתי בחרדות לפניכן . ..והתלוננתי על הטפסים ט.17..ושוב אמרתי הטפסים האלה לא נועדו רק עבורי אלה גם עבורך כי בלעדיהן את לא מקבלת כסף...למרות שזה לא מספיק עבורך ולכן החלטת לעזוב ..כך השיחה נימשכה לשם שינוי כמעט שעה שלמה מה שלא קרה בשאר הפעמים אבל בסוף ניסת לימשוך אותי במילים על אייך עברה עלי התקופה שהיינו ביחד בטיפול..ברור שלא יכןלתי לשקר כי היו זמנים מאוד טובים רוב הזמן ....עד התקופה האחרונה וכל התקלים ....ובירכתי אותה לשנה טובה וגם היא בירכה ושלום שלום רק אחרי שברכתי אותה שאלה אם אני מתכוונת בכלל להמשיך בטיפול ואייך אני מעדיפה את הטיפול ואז אמרה בסדר כעת אוכל לשלוח מכתב לקופת חולים להמשך טיפול !!! תם ונישלם גם הפרק הזה שיתחדש כנראה כבר אחרי החגים...!! אצל אודי לא כתבתי הכל...לא יכולתי הייתי בדיוק לאחר השיחה איתה ולא זכרתי הכל גם מהלץ הטוב והמשחרר שהרגשתי ... וכעת אלייך נשמה יפה שלי כמה התגעגעתי אליך למילותיך החמות החכמות והמחבקות כמה המון כאב יש במילים שכתבת בהתכתבות שלך אני לא יכולה לומר שאני מופתעת מהיכולת שלך לביטוי אבל כן הפעם פשוט הימממממת אותי אין לי מילים חוץ מאשר לומר כמה את מדהימה ויכולת שלך להביא על הכתב .. כשתוכלי ויתאים לך את מוזמנת לשתף כפי יכולתך.. ולמרות שלפעמים אני קנה קצוץ ושבור משתדלת להיות ולתמוך והעינים שלי כבר לא רואות אז נדבר אוהבת אותך וכמה טוב שאת כאן .חטולית

אהבתי מאוד! כותבת המון לאחרונה.. חזרתי לזה.. כן, זה אכן סימן טוב.. הלוואי. כמה שמחתי לקרא את ההבנה שהיום את עבורך!!! שגם לך מגיע ומעל הכל... אני גאה בך מיכלוש... איזה דרך עשית... בעזה יגיע גם היום שאעשה כי לי מגיע טוב. כי אני מחויבת לעצמי.. זה עוד נראה רחוק... אבל בהחלט רואים אור כלומר התקדמות כלשהי בעניין... תודה לך יקרה! רציתי לשאול, מה עם אותה חברה? ואיך היום בבידוד? כמה זמן נשאר? חג שמח יקרה. בריאות נחת אושר ורק טוב. מתמודדת

17/09/2020 | 12:11 | מאת: מתמודדת.

ראשית תודה לך על תגובתך, על המאמץ לכתוב גם כשעינייך כואבות ולא רואות ככ טוב.. האם קיבלת טיפות? האם זה תקופה ויחלים או שזה התדרדר? לגבי המטפלת.. שומעים כמה קשה לך כל העניין עם המפגשים שהתבטלו.. כמו לכולנו.. אצלי גם המטפלת לא חזרה למפגשים. רק לשיחות רגילות או וידאו. וזה בהחלט לא קל. כמובן שלכל אחד יש גם את קשייו שאלו מוסיפים לענייני הקורונה והריחוק... כפי שאמרת, בהתחלה היה טוב.. הקושי הגיע בסוף.. כשאת הוצפת גם בגרושי בנך.. והעלילה עליו ועל הנכדה.. וכן כל הבדיקות שטיזזו אותך ממקום למקום. הטופס שהיא כל פעם הזכירה לך היה לך כמו זימזום מעצבן באוזן.. ועוד... הכל יחד יצר הר מעיק. הר קשה והיית צריכה אותה כדי להיות שם עבורך בכל זה.... לא הצלחתי להבין אם תחזרו לשיחות אחרי החגים? או שזה נגמר- תם ונשלם? הסתבך לי בקריאה... בהבנה... כך או כך, את עושה טוב שאת מתארגנת עם הבישולים... ומשיחה דעתך מהטיפולים.. את צריכה את השקט קצת... וגם ככה נכנסים החגים... קחי כוח. מגיע לך. תודה על המילים אליי.. משמח לשמוע. הלוואי ואמן שיתגשם. חג שמח. ורק בריאות לך לאימך ולכולם.. מתמודדת

20/09/2020 | 23:24 | מאת: חטוליתוש

שבוע טוב מתמודדת עם המטפלת תם ונשלם כעת מחכה לתקופה של אחרי החגים לראות אייך יתנהלו הדברים הכל לוט בלי דעת והעיניים זה ענין של מאמצים לקרא לכתוב להתאמץ להבין מה קוראת ובכלל כן גם החג הזה נגמר ואנחנו עייפים מאוד למרות שהבן שלי הדתי עזר כל הזמן נדבר אוהבת חטולית

מעריכה מאוד שאת מתאמצת לקרא וכותבת!!! קראתי אצל אודי.. בחרת לעשות סוף טוב כמה שניתן.. להסתכל על התהליך.. ולא על סופו... גאה בך!!!! מחכה איתך לאחר החגים... ושיהיו בשורות טובות!!!

15/09/2020 | 15:36 | מאת: מכל

חטולית, למה לחץ אם את מתחילה חג כל כך מוקדם? נשמע שאת יודעת לעשות לך סדר ולאט לאט להכין.. אני אתחיל רק בחמישי..אולי מחר מה שיכול להשמר...את מקפיאה? ובהצלחה אצל הרופא. לשרוד סגר כזה בידוד..אוףףףף איך הצלחתן? למרות שמעסיקה את עצמי.. מתמודדת, איך את?? מה קורה עם האוכל? אצלי נפסק בגלל הבידוד..חח בכל רע יש טוב. פחות נגיש פחות אוכלים...אולי תנגישי לך אוכל? שימי פירות על השולחן. תכיני יותר. לא יודעת. תתכנני סדר יום. ספרי מה עובר??

15/09/2020 | 17:35 | מאת: חטוליתוש

מיכל דווקא בגלל שאני איטית מאוד בהכנות ויד שמאל שלי מקרטעת לא הכי משתפת פעולה..אז חייבת שדברים שבישלתי יכנסו להקפאה ... נסעתי לרופא 2 אוטובוסים ולא היה התור נדחה לאוקטובר ואני בגלל מצב בריאותי חייבת להיות בבית כל הזמן אלה אם צריכה לצאת לבדיקות או קופת חולים והערב עוד בדיקות עכשיו התקשרו להזכיר לי חשוב מאוד אז... מה לעשות אין ברירות הכל חשוב אני מאוד משתדלת לאכול יותר ירוקים במשך היום ולוותר על מה שלא חשוב..מאוד קשה במיוחד כשלא ישינה בלילות תודה מיכל הנכדים שלי אמורים להגיע לביקור עוד מעט כי לא ניפגש בחג אז בייי בנתיים חטולית

חטולית..לא מבינה למה לא יכולים לעזור לך בבישולים? שיהיו בריאים. לבוא לבקר הם יכולים אז למה לא לבשל חלק מהחג? חבל... נשמע מתיש לבשל ככה עם היד. ובדיקות ונסיעות באוטובוס.. וואו. אני בבידוד שיגעון...בחדר. שמרי על עצמך. עשי רק מה שאת יכולה, אל תגזימי ושאף אחד לא יבוא! יש סגר. בשביל מה את צריכה לעבוד כל כך קשה??? לא מובן לי. שמרי על עצמך. לא חייבים להכין מליון סוגים....תרגישי טוב❤

15/09/2020 | 23:04 | מאת: חטוליתוש

מיכל מאכלים של חגים בשלב הזה רק אני מכינה חוץ מהבן הדתי שלי אף אחד לא מוכן ללמוד אייך מכינים זה הכל בשלבים ולטבל בצורה נכונה וכו' כלתי הגדולה ממש לא בקטע של ללמוד משהו לבשל..לא רק ממני גם מאמא שלה...אוהבת רק לקחת הכל מהמוכן כי כך לימדו אותה.. השניה יודעת משו פחות או יותר להכין אבל לא בישולים...ועכשיו בכלל לקראת הגירושין..אין מה לבקש מאדם שאין לו ידע וכן..התחלתי כבר בשבוע שעבר בישולים של הבשרים כי לא חשבתי שיהיה מצב כזה..אז נמצא בהקפאה והיד זה גם כל הצד השמאלי שלי מאז השבץ המוחי..נכון .יש המון דברים קשים שמכבידים אבל ישנם גם הנכדים שלי שמגיל אפס כבר רגילים לאוכל אצלי בכל החגים כל השנה וכבר מחכים להגיע ולאכול אז.....עם כל הקשיים שלי עושה כל יום עוד משו ולאט אספיק כי אני לא מוותרת לעצמי שלא אעשה כלום ובעלי עוזר המון בהכל וגם עובד וגם הוא נכה מה כבר אפשר לדרוש אמי תעשה קציצות דגים שלה ונראה כבר מה יהיה כי יומיים שלמים של חגים ואוכל כי ככה זה בחגים אצלנו בשלב הזה הבן הדתי שלי עם אשתו והנכדה המיוחדת שלי באים אמא שלי כמובן ואולי הבן הצעיר שלי יתגנב לאיזו סעודה אז חייבת להיות מוכנה תודה מיכל ליל מנוחה

חבל שהן לא בקטע של לבשל. קצת התחשבות. בכל מקרה החלטה שלך. לא כולם חייבים לבוא לחג יש סגר ואסור ללכת יותר מ500 מטר במילא. ושגם לא יסכנו אותך.את אולי לא מסתובבת אבל הם כן. בריאות

16/09/2020 | 14:07 | מאת: חטוליתוש

מיכל החלטה לא רק שלי אלה גם של בעלי הוא רוצה שהכל יהיה לפי המסורת המשפחתית שהקמנו ולכן הוא גם נרתם לעזור בהכל אף פעם לא בניתי עליהן שיעזרו עם אוכל בחגים או בכלל...אין על מי לבנות...זה מה יש . ונכון הבן שגר קרוב לא יוכל להגיע כי זו עיר אחרת וגם הבן הצעיר. אתמול היו אמורים לבוא לביקור רק שברגע האחרון צלצלו אלי להזכיר לי שיש לי בערב עוד בדיקה אז הפגישה אתמול נדחתה להיום אחרי הצהרים ונכון שצריך לשמור על הבריאות לכן נשמרת ולא יוצאת ללא סיבה דחופה עם מסכה וכפפות על הידים תודה מיכל חבל שמתמודדת לא נכנסת היא חסרה לי מאוד חטולית

16/09/2020 | 15:43 | מאת: מכל

אני גם מתגעגעת וחושבת על מתמודדת. איפה את????? גם אצלי רק אני מבשלת. בעלי לא יודע לבשל בכלל. עכשיו הם עוזרים בסלט וחביתה. בישול הם לא יודעים אז אוכלים דברים פשוטים. לחג אבשל..רק אני מבשלת ואין עזרה..יש לי 3 בנים. אולי הכלות?? בכל מקרה אני לא אוכל לקבל עסרה במטבח בכלל השנה. עם מסכה וכפפות וריחוק.. מכה. לא התכוונתי להעליב נכים...כתבתי שאני לא נכה התכוונתי שלא יעשו לי מה שאני יכולה לעשות בעצמי.!!! זאת הרגשה נוראית....

16/09/2020 | 22:01 | מאת: חטוליתוש

מיכל המצב שלנו די דומה גמני מבדלת בבית ובעלי עושה סלטים בורקסים או מאפים אחרים שכל כך אוהב להכין ולאכול אולי לך יהיה יותר מזל עם הכלות שלך בנתיים אני לא זכיתי אולי השלישית..עדיין לא יודעת וכן מסכה וכפפות וריחוק הם הדרך הנכונה דבה תוכלי להכין כל מה שאת רוצה וכך גם תצאי מעט מהסגר כשאת שם לבד... מבינה את הכוונה שלך על הנכים..רק חשבי שבאמת את חייבת לשחרר מעט לפחות בתקופה הזו למענך אם לא למענם!! חיבוק חטולית

14/09/2020 | 23:00 | מאת: חטוליתוש

כן כבר הכנתי את המנות העיקריות לפחות את רובן וממחר מתחיל הלחץ היותר גדול ..תוספות..סלטים..להכין את כל הברכות ל2 ימי החג ועדיין לא יודעת לבטח מי בסוף כן מגיע ..... וכן עוד ביקור רופא נוירולוג ליל מנוחה חטולית

14/09/2020 | 23:32 | מאת: מכל

בהצלחה.. אני בבידוד...אז באי וודאות לגבי בישול לחג והכל נופל פה על אחרים. וזה כל כך קשה.. הקדמת להכין..יפה.

15/09/2020 | 01:47 | מאת: מתמודדת.

מה קרה מיכל? ליד מאומת או חלילה...? את בבידוד משאר הבית? קוראת אתכן ומרגישה שיש לי ככ הרבה מה לומר... רוצה לחבק ולהתגאות בך מיכל על השיתוף עם החברה ולאחל שההתחלה הזו תניב פירות טובים... הנה עבר השבוע של השמחה של המטפלת.. את מאמינה? ולך חטולית, החלומות.. האצבעות.. לא באו סתם כך. ודווקא עכשיו.. חשבת באמת על היפנוזה? אולי.. אולי רק תעברי את החג.. תסיימי את המפגש האחרון, נשמע שהסערה קצת נרגעה.. ותנסי כן לחשוב על תחליף.. אולי תעלי את זה בפגישה איתה? אולי אודי? אולי במרכז? כל הכבוד שהתחלת להכין. ובהצלחה עם הרופא, בשורות טובות. אני הלכתי רחוק רחוק.. אבל איתכן הכי קרוב בלב. סליחה יקרות. מין תקופה כזו שאני מקווה שתעבור בטוב. מתאמצת בשביל זה. מאוד. אוהבת ומאחלת רק טוב. שנה מבורכת בריאות איתנה ושמחה!!!! מתמודדת

15/09/2020 | 06:15 | מאת: מכל

ליד חולה מאומת כן.. אז לבד. אבל הבנתי שאלמד מרחוק. אז מעולה...אודי כתב למצוא משמעות. וסדר יום. אז מצאתי ויהיה סדר יום למזלי.....די מעצבן ערב חג אבל נסתדר.. ועם המטפלת נו...לט נפגד כבר עד אחרי סוכות. אבל הסתמסנו. ואפשרי שיחת זום. לא יודעת אם אעדה זאת..נראה..נשמע כל כך מרוחק...ולמה הכוונה שהלכת רחוק רחוק..מתמודדת. אם תרצי ספרי.

11/09/2020 | 16:51 | מאת: חטוליתוש

מנוחה לגוף ולנפש עד כמה שמתאפשר טוב לקרא המון פרקי תהילים ואם אפשר אז כל אחת יכולה לפתוח בפרק קיט בתהילים ולקרא את הפסוקים לפי השם שלה..נניח דורית בת..ואת שם האם אם זה ספרדי ואם לפי האשכנזים אז דורית בת ואת שם האב ואחר כל את המילים שנה טובה ומתוקה גם לפי האותיות טוב גם לומר התיקון הכללי ולומר לםני כן שזה תיקון של כל חילולי השבת שהיו וגם בספר דברים לקרא פרקים כט..ל..לא.. במשך השבת ברור שאף אחת לא חייבת את זה אמר לי רב הסגולות רפאל אביטן לא לריב ומי שיכולה או מתאים לה להיות עם עצמה לבד לדבר עם ה' ולבקש כל מה שחסר לה ברוחניות ..בגשמיות..ולהתפלל על כל עם ישראל ועל כל אחת בנפרד לא פתחתי סדנה לחזרה בתשובה רק סתם שיתפתי את כל מי שנכנסת במה שהרב אמר לי שבת ברוכה והמון מנוחה חטולית

11/09/2020 | 16:59 | מאת: מכל

תודה על המחשבה עלינו לקריאת תהילים. שבת שלום, מנוחה וחיבוק.