פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

משעמם לי נורא ולא נרדמת כמו בכל מוצש אין עם מי לדבר ומחר שוב קופת חולים אייך אקום אם לא נרדמת בכלל מצפה עוד יום עייף בלי שינה אוווווף ליל'ט לכל הישנים.. אני

היי חטוליתוש!! לילה בלי שינה.. לא קל...... איך היה בביקור במרפאה היום? מקווה שאת בטוב.. תשני מוקדם... חיבוק, מתמודדת..

מקווה שהלכת לקופ"ח. מה קורה? מרגיז לא לישון. הלילה מקווה שכבר נרדמת.

מקווה שמצבך משתפר ואת כבר מרגישה הרבה יותר טוב היום מעט טוב יותר עם העינים למרות שעדיין מציק שמחתי שהתעדכנת גם אצל אודי על הבן שלי.. למעשה הקטנה המיוחדת שלי נקבע לפי כולם שלא עברה שום התעללות גופנית ושום נגיעות מיניות !! הלוואי ואת כבר סיימת עם הנגיף הזה וגם תצאי כבר מהבידוד.. כפי שאת בטח מבינה אני לא מרוכזת קופצת מנושא לנושא.. מאחלת לך רק בריאות טובה והחלמה מהירה בהמון המון המון אהבה חטולית

היי חטוליתוש שמחה לשמוע שיש שיפור במצב העיניים שלך. אני מעט יותר טוב מבחינת הקורונה. ומבחינת מצבי הנפשי.. לא פשוט. ארחיב בהזדמנות כרגע מנסה למצוא את עצמי.. ולגבי הפורום המקביל, חזרתי שוב רק לקריאה כי השתבש משהו וזה לא שולח לי הודעות כנראה צריכה להתחבר שוב במייל אחר.. אז אין לי כוח לעשות זאת.. אם כי זה יכול להיות עניין של כמה דקות אבל עמוס לי מידי שזה מקשה כרגע לפחות זמין.... אז.. תדעי שכעת אני קוראת שם. ופה. שמחה ממש שהנכדה ללא פגיעה מינית. אך עברה מצב קשה כי גם לדבר על כך ולייחס לה ולהעביר אותה בגיל ככ צעיר שאלות וחקירות ודיבורים בעניין זה מאוד דומה לפגיעה.. לא קל לה אני בטוחה. גם לא לכולכם. קחו נשימה. לפחות עבר שלב הוכחות ובירורים. כעת לנשום ולשחרר את השרירים הנפשיים הטיפוליים..... חיבוק!!

היי מתוקה אלי אף פעם לא שולח הודעה כזו או אחרת ..למה בדיוק התכוונת שלא שולח לך הודעה ? וכן מעט רווחה נפשית עכשיו שהכל כבר ברור רק הקטנה שלי... ליל מנוחה אהובה עייפתי היום מאוד המון עבודה וגם חלק מהאוכל לשבת חטולית

התכוונתי שניסיתי להיכנס לפורום שם אבל זה מישום מה לא אישר לי להיכנס. כנראה הרישום לא היה טוב וממילא לא זוכרת מה רשמתי כסיסמא.. עניין טכני שאין לי כוח אליו כרגע. מסורבל לי. לא חשוב, כל הכבוד שהתחלת לשבת. שבת שלום

ויש מה לכתוב אך התחושה הקשה של הגרגרים בעינים לא מרפה.. גם הלילה לא נרדמתי עייפה מאוד הייתי בריצות הבוקר קופת חולים מסמכים ותרופות..חזרתי מותשת ועוד מעט יגיע הבן שלי לקחת אותי לקניות גם עבור אימי..לא מצליחה להחזיק עינים פקוחות... אוווווףףףףף אני

יואו....טיפות לא עוזרות?? מקווה שתוכלי לפקוח עיניים בלי הרגשת גרגירים.

מאמינה לך חטוליתוש כנראה הגוף דורש מנוחה. תקשיבי לו. חיבוק ורפואה שלמה

כל עוד הנר דולק... חזק. הנתינה מטעינה הצמיחה יכולה. מולידה אהבה. הטבה. שיפור הרגשה. תרגישי טוב יקרה, שלך, מתמודדת

❤🙏 שנתחזק אחת מהשנייה. ובריאות הכי חשוב!!!!

ילדה צמחה לאישה גדלה עומדת כאן ראויה במלא קומתה ותפארתה ולבנות ממשיכה. קומה ועוד קומה. אף פעם לא עצרה גם לא בחשיכה הכי גדולה טיפסה ולגדול תמיד ממשיכה. אז וגם היום גאה בך מיכלוש! מחבקת

מהממת❤ כתבת נפלא!!! אנחנו רק צומחות!!! מאמינה שאפשרי להבריא. להרגיש טוב! ולצמוח תמיד. "כל עוד הנר דולק' בריאות🙏😘

היי יקרות!! תודה על התגובות. הייתי באפיסת כוחות.. גם בשל חיי.. גם בתוספת הקורונה והחולשה המתישה לא הצלחתי להרים אצבע להקליד.. הכל היה מתיש. מעייף. מלא סחרחורות.. אז קראתי ב"ה לאט לאט. מנסה להחזיר כוחות. ולהגיב כאן מה שאזכור במרוכז כי ממש רק היום ככה אני מנסה לקום...... מיכלי, את אמנית ממש. מה שרשמת על הטבילה.. איזה עומק של יצירה ומחשבה.. נשמח שתשתפי יותר.. אם מתאים לך. בלי להחביא חזרה במגירה אלא לפרוק ולהיטען ולהטעין אחרים.... את מדהימה!! שמחתי לראות שחזרת לכתיבה. זה נראה שעושה לך טוב. וכן הפגישה עם המטפלת.. בפורום המקביל כאבת את הזוועות שנשמעות.. זה נשמע שטילטל אותך כמו את כולנו. .. והחלטת לקום ולעשות צעד.. של התנדבות של נתינה.. וואו . להיות במקום המשפיע זה דבר כל כך מבורך ומעצים. נתן זה אותיות שאפשר לקרא מהסוף להתחלה ומההתחלה לסוף. כי מי שנותן לאחר זה חוזר אליו.... שתזכי תמיד להיות מהנותנים ותבורכי.... תודה לך גם על ההסברים עבורי בהקשר של התפעול בפורום המקביל.. ועל החיבוק כלפיי ומה שקרה לי... וקורה איתי... חתוליטוש!!!! כמה טוב לראותך!!!! מקווה שהעניין עם העיניים במגמת שיפור. שמחתי לשמוע על מסיבת הקצפות. ועל חגיגת היומולדת. שמחתי לשמוע שהבדיקות תקינות! והן מאחורייך! שמחתי לשמוע (מהפורום המקביל) ששיתפת שכל התהליך המשפטי על בנך נסגר בחוסר ראיות. ונוקה מאשמה. מה איתך? הצליחו גם להתגרש? הנכדה ודאי משתקמת.. סומכת עלייך שתדעי איך להיות עבורה. ושהיא תעבור את כל התרחישים שקורים לה כמה שיותר בטוב ובביטחון. שתמצא מישהו להישען עליו ושלא יאבד לה האמון. שתמצא ביטחון בכל הקרקע שנפערה תחתיה ועירבה אותה בדברים שאנו לא מאחלים לאף אחד... כן שמת לב נכון. אני חולת קורונה.. ממש חלשה.. אתמול הרופא לא מצא לי לחץ דם. אמר שכנראה זה כל כך נמוך שהמכשיר לא מראה. המליץ לי לאכול הרבה מלח.... ואכן היום מעט יכולה להרים ראש.. אולי זה לא טוב כי אני ישר בפעולה ולא ממשיכה לנוח. לא יודעת מה יהיה איתי... הרוזי הכאבים והבריחות שלא עוזבות אותי. פגיעה עצמית שהיא חלק ממני... מבטיחה שאני על הדרך. גם אם לא נראה שיש לה סוף... תיכף אשוחח עם המטפלת בשיחת וידאו. אז אשמור את מעט הכוחות שנותרו.. רק רציתי שתראו שראיתי. מצטערת שלא יכולתי להגיב. מקווה להחלים מהר. בריאות לכולם מתמודדת

וואו מתמודדת יקרה. ממש השקעת בנו..מהממת.תודה❤ כמה קשה להיות באפיסת כוחות..יש לך סימפטומים של המחלה? נשמע קשה ככה. בבקשה שמרי על עצמך. תאכלי! את צריכה כוחות! כמה שיותר! ועוד מעט מתחילה שנת הלימודים...מקווה שתוכלי להתחיל שנה..ואם לא לפחות להתחזק עד אז ולחזור בכוחות מחודשים. רפואה שלימה יקרה. שמרי על עצמך. ושתפי בפורום השכן. אודי וכולן כל כך מקסימות❤😘

היי יקרה! היו לי כאבי גוף חזקים. כאבי שרירים. שחשבתי שהופיעו בשל מה שעברתי בחמישי... אז בראשון היה לי חום. ומעט שיעול. כעת הכל עבר פרט לחולשה סחרחורות ולפעמים כאבי גוף.. (שגם כאמור מוכרים לי שמופיעים בגלים... לצערי!) היום השיח עם המטפלת.. לא היה פשוט!!! וגם המקרה שהיה באילת... לא רציתי לגעת בו. לא לקרא לא לשמוע. אבל היא שאלה בכל זאת.. כדי לראות איך זה תפס אותי... והגוף דיבר.. בהתקף חרדה מטלטל. שנאלצנו לעצור ופשוט לנשום. לנשום. לנשום. לא. חלמתי שכך אביב.. אני עוד לא השתחררתי מזה לגמרי ולא מבינה מה גרם לי להגיב כך... נאלצתי להשאר במקום ולהלחם עם עצמי לעבור את הרגעים האלו בלי לפגוע בעצמי. בלי לממש את התחושות הקשות. היא אומרת תחשבי על ים.. אני רואה דם. היא אומרת תשמעי את הגלים.. אני שומעת צרחות אימים... לקח זמן עד שהצלחתי לנשום באופן סדיר.. אם לפני כן לא חשבתי לשאול.. דווקא בגלל מה שקרה לי, אפשר? איך אתן מרגישות? מול המקרה? מול עצמיכן? מהי ההבנה שלכן על מה שהיה שם או מה אתן בכלל שומעות שהיה? לי אין טלוויזיה אבל ההד העולמי של "ילדה בת 16 נאנסה על ידי 30 גברים" עשה את זה. בלי בכלל לקרא מה היה שם איך וכו' . ... כשסוף סוף כתבתי אצל אודי -קרסתי עם חולשה מטורפת וקורונה. אז אתחזק ושוב ולא שם שוב..... פשוט כל מילה נכתבת בהרבה מאוד מאמץ.....

מיכלי מאמי ניסיתי לכתוב לך גם כאן למרות שכתבתי גם אצל אודי אהבתי מה שכתבת הכותרת שלך כאן למעלה כנראה ארוכה מידי כי לא עוברת כותבת לי 70 תווים חחחחחחח אחר כך אענה גם למתמודדת ביי בנתים חטולית

הכותרות תמיד בעייתיות... תודה רבה. קראתי אותך❤❤❤❤

לא נכנסתי ..גם לא ראיתי טוב..לא ברור..העינים דמעו..כמו גרגרי חול בעינים לא יכולתי לפקוח עינים ובטח שלא לכתוב..איתן תמיד .. רק היום מצליחה לקרא ומקווה שגם אוכל לכתוב .. אייך מתרחקים מאוכל כשכל היום במטבח.?? וואי שאלת מיליון דולר..כווולללםםם שנמצאים היום בבית ואינם עובדים אוכלים כל היום כי יש לנו 3 ארוחות ביום..כך התרגלנו..וגם בין לבין מנשנשים..גם מהילדים שלי יודעת שזו בעיה בלתי פתירה גם הם כולם כולל אותי עלינו במשקל..טוב ..קוראים לזה תסמיני קורונה אל תקחי ללב..כשהדברים יתחילו להכנס לפרופורציה ותתחילי לעבוד כמו פעם..דברים יסתדר מעליהם.. מתמודדת ילדתי האהובה.. כן ..כואב לי כל מה שקרה לך .אודה על כך אפילו שהזלתי דמעות כי כן..כואב..אבל מכאן ועד לשפוט אותך על...חוסר האונים שלך..על הכאב הבלתי נסבל שלך..שגרם לך ..לפגוע בעצמך שוב בצורה כזו ?? מי אני.? ואיזו זכות בכלל יש לי לשפוט?? לא ילדתי האהובה ממש לא !!!! הלוואי ותעלה ההודעה שכתבת אצל אודי עדיין לא נכנסתי לראות מה כתבו..זה כבר לענין אחר לא חשוב ..אוהבת אותך בלי לשפוט..מבינה ?? מיכלי מאמי שלי כמה טוב שנפגשת עם המטפלת..כמה מילים נהדרות את שומרת לך עמוק בתוך המגירה..שמחה ששמעת לעצתו של אודי הכל השתלם כי יצרת מחדש וזה נפלא מאמי שלי.. ואני כנראה ברת מזל איכשהו 😃 כי...לפני שבוע חגגנו יום הולדת אצל הבן הצעיר אצלו כולנו ביחד אולי הזכרתי לא זוכרת..ואמש חגגנו 2 ימי הולדת אחד לבעלי ואחד לבן השני זה שנמצא בהליכים..כן גם היא היתה..עדיין חלק מהמשפחה..כולם היום וחגגנו ממש היה ערב נפלא אפילו הבן שלי חטף עוגת קצפת בפרצוף ומשם התחילה מסיבת קצפות.. גם עוד דבר משמח אומר..שקיבלתי תשובות מהרופא הגניקולוג היום שכל הבדיקות הפולשניות שעברתי הכל תקין !! טוב עד כאן כי הלחץ בעינים שוב מתחיל ..ומקווה שאוכל להכנס יותר ולהיות איתכן ..גם אם לא כותבת אוהבת אתכן יקרות שלי חטולית

חטולית יקרה!! תודה שכתבת לנו ויופי שהצלחת למרות העיניים. תודה יקירתי, האוכל זאת בעייה רצינית אצלי. שנים... וכן הקורונה העצימה. מבחינת המילים שאני כותבת..הן למגירה בעיקר. מפרסמת אצל אודי מידי פעם.. הן אצלי מרפאות. עוזרות להוציא הכלללללל. השמדתי, שנאתי כל מה שכתבתי פעם...היום כבר לא. היום הן יוצאות בפורום. ולפעמים בפורום אחר של כתיבה שנותן פידבק. דרך ארוכה עברתי עם כל מה שאני כותבת. למטפלת שלי יש תקייה שלימה כבר..חחח בהתחלה נתתי לה את הדפים. עכשיו כבר לא. רק מקריאה. תרגישי טוב יקרה..כייף ימי הולדת. ונשמע טוב עם כולם.

מתמודדת אהובה מצטערת פיספסתי..לא בכוונה שאת חלית בקורונה.. הלוואי שהכל יעבור מהר החלמה מהירה ורפואה שלימה שבת שלום אהובה חטולית

מיכלי מאמי מאוד שמחתי לקרא מה שכתבת.. את באמת מוכשרת יפתי שבת שלום אהובה חטולית

מבט השקיעה אדומה ושותקת. "הגיע העת" הטבילה לוחשת. המים רוחשים זיכרון רחוק. עוטה ערפילים. מתוך חלל אטום יצאה מקודשת.

מדהימה שאת אהבתי מאוד מאמי שלי כאן לא אכתוב רק בכותרת הבאה נחבאת אל הכלים ..את כישרונית ומבוזבזת ... חטולית

תודה חטולית❤ אכן לא ממש מפרסמת אותם. אבל בשנים האחרונות הראיתי למטפלת. שלחתי לפורום...אז קצת פחות נסתרת 😁

אז לא שהצלחתי במיוחד...אבל היה טוב לראותה. נתן קצת כח ואופטימיות. זה מה שכתבתי אחרי הפגישה: נשטפת בזרם העבר האמנם כלום לא נשאר? .. סבך הקשר לא הותר. מילים נזרקות, חלקי בעיות. לא משתפת, פנים לא חושפת. פגישה תכליתית ללא תכלית מנסה ועוצרת, רוצה לרדת. מנסה לתפוס פיסות מילים באוויר אך נותרתי בלעדיהן. מחנק בגרון ורצון לנשימה עמוק הכאב עמוקה השעה. מצטערת כי נרדמתי בשמירה על עצמי. שוב תקועה ללא תנועת חשיבה. שלחתי לה. היא ענתה אם את יוצרת סימן שאת לא תקועה.. אס היא צודקת. כי כשאני ממש תקועה כלום לא נכתב. נפגשתי איתה אגב כתוצאה מעזרה של אודי. אז ממליצה לכתוב שם בעת צרה. תעזרו.

מיכלוש את אמנית..... וואו... כמה עומק.. כל כך שמחה שהצלחת ללכת אליה. נשמע שזה עשה לך טוב עם כל הכרוך בקשיים סביב... המסיכה.. הריחוק.. חוסר המילים.. השיתוק.. חוסר האוויר והצורך בנשימה.. איך את כעת? (לאחר שמעכלת את המפגש.. וצולחת לפרוק על דף.. ושולחת.. ומקבלת תגובה שעם הכל את צולחת ולא נתקעת....) שמחה שאודי סייע לך להגיע להחלטה. ופעלת. (אגב אתמול כתבתי שם בפורום. לא רואה שזה מופיע.. האם הכל מתגלה ביום רביעי וזה מה שנקרא הפסקת אמצע שבוע? או שזה נעלם?) גאה בך מיכלוש. מאוד. חייבת לציין.. שקוראת שוב ושוב את מה שרשמת... כל מילה מכילה כל כך הרבה.. כל משפט שם מכיל תמונה שלמה.. שרשמת רק בנגיעה. מאמינה שכל אחד יכול לקחת זאת למקומות שלו... וזה היופי באומנות. גם לי הגיעו ימים שרק כתבתי... זה כל כך משחרר... גם אם כל כך כואב. כל כך מבינה את המילים.. "שאת יוצרת אז את לא לגמרי תקועה"........... חיבוק אהובה 😘

וואו. איזו תגובה!! מקסימה שאת! אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי. זה סוג של תרפיה. ותמיד החבאתי את המילים...סיפור ארוך. ראיתי בהם משהו ממש ממש נוראי. השמדתי כל פתק שנכתב...שנאתי אותם..עד ש..הכרתי בצורך. ובגיל 19 חברה טובה קלטה אותי ושאלה מה אני כותבת ורצתה לראות ולא נתנה לי להשליך לפח...מאז אני שומרת. מביאה לטיפול...וכו' בכל אופן לגבי הפורום, ביום שלישי הוא לא מעלה. ברביעי תראי ולאט תקבלי תגובות. את התשובה של אודי כנראה תראי בחמישי בלילה כשהוא סוגר את הפורום לסופ"ש עד ראשון שאז שוב מעלה. ימים א, ב ד ה הוא מעלה. מוסיף את מי שכותב בחזרה במשך היום. עונה בשני בערב ובחמישי בערב בדרך כלל. טוב שכתבת שם. יש שם בנות נפלאות.

היי יקרות!! כן. הייתי בתוך בועה.. בועה שחלקה טובה וחלקה מבאסת עמומה מתסכלת... אבל בסך הכללי היא בועה מיטיבה מהכיוון שלא פוגעת בעצמי.... לא אלכוהול לא יציאות לא טובות לא חתכים.......... כן הכנסתי אוכל מעט לגוף הצנום שלי. כן הייתי רדומה ערה.. מצב שינוי.. לא ברור. שעם הילדים נהנית מבלה בפארקים ועבודות. עם בעלי יצאנו שנינו לחוף אבל הכל היה שם חוץ ממני... לא ממש הרגשתי את עצמי נוכחת.. ועם הבועה הזו... פתחתי בשיחה עם המטפלת.. שיתפתי. כאן שהיא הפניתה אותי לפסיכיאטרית שהתבטל התור כי היינו בבידוד. אחכ קבענו והיא ביטלה באותו יום כי עלה לההחום. ועכשיו קבענו בפעם השלישית וכשהגיע יום המפגש- לי עלה החום. כן, עשיתי בדיקה ואני עם קורונה.... 3 פעמים התבטל באותו היום שאני אמורה לפגוש אותה. זה סימן כלשהו???? מצד שני... המפגש איתה עושה לי לחץ מטורף ומוציא את השדים אצלי.. כל יום שעובר שורדת והרבה גם נופלת ומגיעה לרגע שאני מפנימה שאני חייבת להיפגש איתה. ופתאום מתבטל........ אתן קולטות.. כבר מעל חודש כך.. הנפש לא עומדת בזה.... חזרתי לפגיעה העצמית.... ליציאות.. לאלכוהול.. לחתכים.. לחוסר תאבון... הבעיה (מה שלדעתי הביא את הקורונה) שיצאתי חמישי ולא נזהרתי כלל... וגרמתי לעצמי שוב פגיעה..... נסחפתי לסמים. ולא ארחיב מה היה שם.... כבר בשישי כאב לי הגוף כל העצמות.. הגרון.. וגם דיממתי.. (זירז את המחזור) ייחסתי את זה למאורע כנל בשבת. בראשון עלה לי חום... נאלצתי לבדוק קורונה... וכמובן. חיובי.... עונש מבורך נכון........ :( אני מבודדת כעת בחדר לבד. שאר המשפחה נבדקו ויצאו שלילי. הם בשאר הבית. בבקשה אל תבקרו... אני אלופה בזה..... למה זה מגיע?? אני גם תוהה... מה מניע אותי לשם.. וכמה יש לי יכולת או לא לשלוט בזה.... איך להימנע מזה לפעם הבאה....?? אלוהים יודע. חסמתי כמה טלפונים ש"עוזרים" לי ליפול לשם אבל "זיכתי" את עצמי בכמה חכים במקומם...... הבועה הזו... טובה או לא... התנפצה... וכמו מד לחץ דם שמתנפח לאט לאט.. כך עלה והופעל במקומה מנגנון הרס עצמי.... מזל שהבידוד עצר משהו.. אם כי עדיין הפגיעה נעשית... על ידי. לילה טוב נאחזת (אולי אעביר את הפוסט הזה לפורום המקביל אם אצליח... אולי יעזרו לי אלו עם הdid לפענח אם זה מה שקורה איתי... ובכלל זה יש ניתוק ושוני כל כך עצום בין כל חלקיי.. מצד שני.. לא ברוח שיראו בפוסט הזה את חלקיי האחריםכי לא כתבתי עליהם.. לא יודעת) תודה לכן.. כתבתי משהו בסוף.. עם קטיעות..... וחלקים חסרים.. אבל משהו......

יקירתי, כמה כאב בכל מילה ומילה...קשה! הכל קשה ומבלבל וממש אבל ממש לא מגיע לך!!! שום עונש לא מגיע!!! את דשה עם עצמך מאוד, ולא אבקר אותך!!! למה שאבקר??? להפך רק חיבוק אלייך כזה שמלטף ומתאים. ובנוסף את כל כך יודעת לחזק אחרים. אותי ואת חטולית ואת כל כך חכמה אמליץ לך לקרוא כאילו מישהיא אחרת כתבה. איך תעני לה?? איתך. ❤ החלמה מהירה.

וואו מיכלוש יקרה... כל כך לא ציפיתי לכזו תגובה.. ואף חששתי מעט לפתוח את הפורום הייתי צריכה נשימה קודם... פתחתי ואני מרגישה מחובקת.. תודה לך.. לפני שהגבתי קראתי את עצמי שוב.. לעצתך.. בשניה זו איני פוגענית כך שאני יכולה להבין מה את אומרת.. מצב כל כך מוזר לפגוע בעצמך... בלי שום תועלת... להרוס את הגוף כי כואב לנפש.. לפגוע גם בנפש תוך כדי... מצב עצוב מאוד! אני לא יודעת עדיין למה זה קורה לי.. יודעת שלפעמים אני ממש צריכה את זה ולא ירגע הצורך בצורה אחרת.... לפעמים מצליחה לבלום. לפעמים לא. יודעת שזה לא טוב לי.. שקשה לי עם זה... ושזה חלק ממני שבא לצעוק משהו.. אולי להזכיר.. אולי לכעוס... לא מצליחה ממש לזכור ככה כי ההרס מסוכן אז יש לי בקרה כלשהי שחלילה לא יקרא אסון... לשחק בחיים מה שנקרא... אז השליטה והלא שליטה מתערבבים ולא מאפשרים לי להבין מה קורה כאן... כי מצד אחד אני בצרה וצריכה להחלים ממנה.. מנגד משהו כאילו מבפנים מנדנד לי שרק כך אדע... שרק כשאהיה בחוסר הכרה אבין.. אזכר.. אדע אם אני אשמה אם לא.. אם יכולתי להתנגד או לא.. אם היה משהו קודם למעט שאני זוכרת או לא... ...... עצוב. מבטיחה שאני עובדת על זה. קבעתי פעמיים בשבוע עם המטפלת.. לנסות להבין את גל ההרס הזה שנכנס בי לאחרונה יותר מתמיד........ תודה על החיבוק. מאמצת אותו. ועל המחמאות... הלוואי ואהיה חכמה באמת... מעריכה מאוד את תגובתך מתמודדת

מתוקה. טוב שתפגשו פעמיים...גם בטלפון איתה זה טוב! חבקי את עצמך. לעולם אינך אשמה!!! והפגיעה העצמית מובנת...היא לשכוח כאב פיזי. להקהות את הכאב..אולי רצון לא להרגיש כאב נפשי. טוב שאת מודעת זאת התחלה. את אהובה אל תשכחי זאת לעולם. וכן את ממש חכמה. העצות שלך תמיד מראות לי עוד זוויות להסתכל. נסי גם את לראות זוויות שונות ובמשקפיים אחרים על עצמך. עכשיו בבידוד יש לך זמן להתבוננות פנימית ואהבה עצמית. מאחלת לך עם כל הלב חיבוק עצמי ואהבה עצמית. את חשובה וראויה לכל סוג של אהבה. בהצלחה יקרה. שמחה שפתחת וקראת. איתך❤

היי למה זה כותב לי not found בשם? עכשיו מחקתי את זה מקווה שזה לא ישנה משהו... תודה לך מיכלוש. הרגשתי את החום הדאגה והרכות במילותייך.... מלאה בהערכה... ומחבקת אותך בחזרה... באהבה..

כשאת מתנתקת הוא לא מזהה עד שלא תכתבי לו....זה בסדר. ❤באהבה רבה.

איך כשאני בבית המון עכשיו??? ועליתי...הייתה הורדה ממש יפה שלי במשקל. ממש ממש יפה 24 קילו. שמרתי עליה במשך 6 שנים. זה המון זמן. ואז בשנה האחרונה העליתי...לאט אמנם אבל עליתי 10 קילו. בקורונה עליתי כמובן ....ועכשיו אין לי כח או כח רצון לרדת...לא מצליחה. אולי הצלחתי לעצור קצת את העלייה. אבל .....מבאס. האכילה הרגשית שלי לא מוסיפה....באסה

וואי כמה לא פשוט!!! מיכלי.. כמה מצריך משמעת עצמית שקיימת אצלך אך הקורונה זה מבחן קשה מאוד..... שלו רק היה לך מועד היית ודאי צולחת זאת... מאמי שלי, חיבוק!! באלי לנסות לתת לך טיפים.. אבל אצלי המצב הפוך לגמרי. אז מי אני... ומה אני מבינה..... ושקודם אצליח בכלל לדבר לעצמי את שכבר אני יודעת... אח''כ לאחרים. בפרט שאת כבר צלחת איזון.. מה שאומר שיש לך גם כוח יותר חזק לשלוט על כך. רק הבילבול כעת משתלט עלייך כמו על כולם. ברגע שתיכנסי לזה את תצליחי. אני בטוחה בך. אוהבת מתמודדת

תודה יקרה על החיזוק. דיי דומה להפסיק לאכול ולאכול יותר מידיי...שניהם נובעים מאותו מקור. מאמינה שזה לא רק כח רצון זה בהחלט הזמן הזה שאין בו כוחות והכל מבלבל. נקווה לטוב. ❤

אכן.. החסר והעודף.. שניהם צריכים איזון. שניהם צריכים תחושת בטיחון. ורוגע. שניהם מתעצמים ברגעי קושי בלבול ומתח... מאחלת לנו שנמצא את הביטחון בעצמינו בתקופה לא בטוחה זו שנדע ונצליח לתחום את עצמינו במרחב הפרות ולא מגודר שמשתולל בחוץ... איתך בזה. יד ביד. מתמודדת

האם זה פשע שאני רוצה לישון????? עוד מוצש שלא ישינה ..הכל בוכה מכאב..לא ידעתי כבר מה חעשות עם עצמי..כדורים לא עזרו. .תוספות נגד כאבים לא עזרו!!! .חכחתי בדעתי אולי אקח שכתה ואלך לישון..אבל זה הדבר האסור חמרות שיש לי.. בשעה חמש וחצי כבר השארתי הודעה בפורום השני ..אחרי שכבר התייאשתי ולא מצאתי פתרון לבעית השינה שלי בסוף לקחתי 3 שוטים של משקה והלכתי למיטה..לא עזר גם..מאז מסתובבת כמו זומבי שלא מבינה מה קורה סביבי.. בעלי יצא עם הבן שלי לבדוק אם ימצא בשרים לחגים.. נשארתי בבית בקושי מקלידה ורק כדי לא להרדם עכשיו שלא ילך עלי גם הלילה הזה.. מתמודדת שלי האם כבר יצאת מהכוך שנכנסת לתוכו? בואנה בנות תכתבו שתפו את הכאב שלכן שהכל יצא החוצה ויכאב פחות אני ..עייפה..עיייפה.. רוצה שקט ולישון . אני אוהבת אותכן

התכוונתי לחמש וחצי בבוקר ובנתיים כבר מעשנת כמו כאלו אין מחגץר סליחה אני

יואו..מתוקה שלי, למה לעשן? לשתות?? אוי חבל. זה לא עוזר..זה רק עושה יותר עצבים ולא מרדים בכלל...ישנת צהרים בשבת? אולי לא טוב לנוח יותר מידיי בשבת? לא יודעת. בכל מקרה מישהו שאני מכירה היה עם כאבים מטורפים ובעיות ולא קם מהמיטה. בסוף בא אליו אדם שהוא כמו הילר כזה..לא יודעת עובד כנראה פסיכולוגית דיבר איתו, הקים אותו ממש על הרגליים. אולי זה קצת שרלטני אבל זה עבד!!! ממש נס. אולי תנסי רפואה אלטרנטיבית?? לא קונבנציונאלית? תחפשי מישהו טוב שעושה לחיצות או הילינג כזה..ריפוי אחר...שמרפה את השרירים ולוקח את הכאב ..יש כאלה. נסי לברר...בהצלחה.

מיכלי מאמי נכון שתית אלכוהול אינה בריאה כמו שעישון אינו בריא צודקת וכן בשבת צהרים זה היום היחיד שלי למנוחה מכל השבוע מהמטלות מהלחצים הנפשיים..מכל מה שאני אוגרת כל השבוע עושה הכל כדי לא להרדם אממה..לא עוזר בכלללל גם כשאיני נחה בשבת עדיין לא נרדמת במוצש...כמו קללה שלא יכולה להרדם.. והכאבים אינם הסיבה היחידה שבגללם אני לא נרדמת ..מחשבות שלא נותנות מנוחה גם לנשמה הכל כאלו בא נגדי ואומר אין.את לא תישני.. כבר לא יודעת מה לעשות מחכה כבר למרפאת כאב אולי שם תהיה התרופה שתעזור לי לישון.. עייפה כל הזמן גם נפשית אני

ודרך אגב האלכוהול אינו דבר שבשיגרה עבורי קרה רק הפעם

טוב שאינו בשגרה...בכל זאת הייתי מנסה כן ללכת למרפא כזה של הגוף והנפש. יש הרבה סוגים ברפואה אלטרנטיבית אפילו דרך קופ"ח. אולי בכל זאת תנסי? ובהצלחה במרפאת כאב. ואגב ככל שאת חושבת יותר על כך שאת לא נרדמת , לא תרדמי ...כי זה מזין את עצמו..מעגל כזה. בעייתי. מאחלת לך שתצליחי לנוחמפיזית ונפשית...מבינה כל כך כי גם לי אין מנוחה נפשית למרות ה"חופש" לא מרגישה השנה בחופש בכלל..

מבינה אותך לגמרי כי כולם בבית כל הזמן וצריך להאכיל ..לנקות..ולהיות..שם כל הזמן..אייך יהיה חופש?? אני

נכון....חיבוק ❤❤❤

חטוליתי... שומעת ממך המון עלכך .. לא יכולה לדמיין מה זה לא לישון... וששום דבר לא עוזר לכך.... מתחברת מאוד להמלצות של מיכל.. לנסות מכיוון נוסף אולי יועיל? לגבי האלכוהול והעישון.. מזל שזה לא קבוע.. בפרט שאת אומרת שזה גם לא ממש עוזר..... לגביי... אנסה לכתוב.. פעם קודמת כתבתי אך לא יכולתי להמשיך אז מחקתי ולא שלחתי כלום... אנסה שוב.. וגם אם לא אצליח לסיים אשלח מעט.. מקווה.. אוהבת.

שום הלקאה עצמית אני לא רוצה לשמוע!!! 😉 צר לי על אביך... יום כזה.. מלא מחשבות.. זכרונות... טובים יותר ופחות.. בליל אחד גדול. גאה בך שסלחת. שאת עבור אימך ולא התנתקת. זה כל כך לא מובן מאליו.. כל כך יפה וכואב כאחד. מחבקת מאוד. נ.ב. תודה לך עלהכתוב מטה. אכן אני בבועה.. גם היה קשה לי לכתוב עכשיו אך מכיוון שנכנסתי להציץ גם בפורום המקביל (מישום מה לאחרונה מסתכלת בשניהם.. אולי אקבל אומץ גם לכתוב) וקראתי אותך. לא מסכימה למשפט שאינך מעניינת וצריך טריגר... אם כי אני מבינה כוונתך. וחשה על בשרי לפעמים זאת. ובכל אופן, היי את. וזה המון. בימים קלים קשים שמתלוננים או שנעים יותר... אוהבת. סומכת עלייך שאת יודעת מתי להנות מהריבה כי זה המוצא האחרון ומתי להגביל... שנזכה לבריאות

מתוקה שלי יש גב רחב למילים שאני כותבת.. כשאני כותבת כמו כל אחת אחרת על..לא חשוב מה..יש תמיד הענות כמו שאמרתי צצים כמו פיטריות אחרי הגשם...!! נורא מעליב שיש הודעות שאף אחת מהן לא נענות בכלל ונסגרות רק עם התגובה של מנהל הפורום ..אודי בונשטיין.. נכון שישנם גם כאלה שרק קוראים כי זה מה שמתאים להם וזה מכובד..גמני לא תמיד עונה לכל הודעה שעןלה.. אבל זה רק לאחרונה הרי כמו כולן גם לי יש המון על הראש ועדיין לא סיימתי את מסכת הבדיקות שלי!! ואת יודעת מה? הייתי אמורה לעשות 3 צילומים של mri ולא אישרו לי אותם בקופת חולים..וישבתי שלוש שבועות לחכות לרופא אורטופד שיאשר לי להמיר אותם לבדיקות סי.טי ..וכשאני כבר מגיעה עם מונית נאמר לי שהרופא נכנס לבידוד..למה לא הודעתם בזמן?? רק עכשיו נודע לו כך נאמר לי ..מה עכשיו?? שוב לחכות הגעתי לרופא משפחה על עינינים אחרים וסיפרתי לו כל מה שקורה כי כבר הייתי דומעת מכל הבלאגן שנוצר..ואז כמו מלאך טוב אמר שהוא כן יכול לעזור לבדיקות סי.טי. ...הדמעות כבר ממש בקצות העינים ..פתאום התחלתי לנשום... באותו היום היה גם יום הזכרון לאחותו של אבי..כלומר יום לפני אבי.. הכל כל כך כבד אין לי אוויר !!!!! וכן אבי היה אדם לא קל אך בשנים האחרונות שלו איתי הכל השתפר עד כדי שיכולתי להסיר את ההגנות שלי הנפשיות מפני הפחדים שהיו לי ממנו כל החיים אז כן עשינו תיקון נפשי והתחברנו מאז ועד שנפטר להמון אהבה!! אני זוכרת עכשיו רק את התקופה הזו ולכן היום הזה קשה לי נורא כי אני מתגעגעת אליו נורא😪😪😪😪😪 חטולית

חטולית יקרה, טוב שהיה סגירת מעגל...תזכרי את הימים הטובים בליבך. זה חשוב.

בלי להתייאש. זו אכן תקופה אי ודאית ואנשים מחכים המון זמן למשהו שברגע מתבטל בלי מועד אחר ... הכל לא פשוט. קחי נשימה. לגבי שם.. מאמינה שזה לא אישי.. וזו תחושתך. וזה בסדר. אך נסי לדבר אלייך ולקבל מה שניתן. וזה המון. ויודעת שזה לא פשוט לפעמים. איתך. ולגבי אביך.. וואו. סגירת מעגל זה מעולה. שרק תזכרי את הטוב. כל חייך. מתמודדת

השבת עברת יופי כבר יום שני כבר עומד להסתיים יופי ומה איתכן יפות אהובות שאתן שותקות ..?? גם יופי? שוחחתי היום עם המטפלת בפלפון שיחה שנאלצתי מעט להרים אותה.. אבל גם זו נגמרה..פתאום שאלה יש לך עוד דברים שתרצי לדבר עליהם יש לנו עוד 20 דקות לשיחה .. היו לי כאן אורחים ולא הרגשתי נוח לדבר סיימתי את השיחה מוקדם יותר והרגשתי טוב כמו בכל מוצש גם הלילה של מוצש לא ישנתי בגלל מנוחה בחדר השינה לבדי ...ללא מזגן..כך בחום הזה סבלתי פחות כאבים.. רק בקראשון בלילה קרוב לחצות לאחר שאכלתי ריבה מתוקה..נרדמתי.. היום עשיתי לאמי קניות איזה כיייייף יצאתי נשמתי נסעתי וחזרתי..העייפות עלי איזה כייף מקווה שהלילה אוכל לישון..... דברו יקרות שלי דברו חטולית

היי חטוליתוש שתמיד יהיה לך מתוק חיבוק בתוך עצמי.. בועה כזו...

היי.... קראתי אותך. כרגע במצב שקט...גם אין טיפול כבר חודש וחצי...אני בד"כ פטפטנית. הפעם בלי מילים....

לא מתוקה שלי המתוק הזה לא טוב לי בכלללל מעלה את רמת הסכרת אממה..אם שום דבר אחר לא עוזר..וגם גורם לי לעלות במשקל מה שעוד יותר מבאס למה בתוך בועה יפה שלי ? מבינה שלא קל לך כמו לכולנו.. בואי החוצה מושיטה לך יד אוהבת ..צאי .דברי..לא חשוב מה רק אל תישארי בתוך הבועה חטולית

מיכלי מאמי קשה בלי הטיפול? בטח כסף לא צומח על העצים..גמני חיה על קיצבה של נכות..לא משו.. לא חייבת חהיות פטפטית..רק ספרי מעט אייך הימים עוברים אם לא קשה לך יותר מידי..מכבדת את רצונך חטולית

יודעות היום יום הזכרון לאבא שלי 11 שנים מאז שנפטר יום עצוב עם געגועים .. בערב אדליק נר לעילוי נשמתו . עצוב

חטולית יקרה, בהחלט עצוב..ספרי עליו אם תרצי. על הרגשות...נשמע כי היה משמעותי ביותר עבורך. לי קשה כרגע לספר הרבה..וכן, אין לי כבר כח או כסף לשפוך על טיפול...אז ויתרתי. לעת עתה...היא אפילו לא יודעת איך אני...מטפל לעולם יחכה שאנחנו ניצור את הקשר כשנצטרך או נרצה... מרגישה כל כך רחוקה ממנה או מטיפול בכלל.

מיכלי מאמי שלי תראי הענין הכלכלי ממש קשה עכשיו אצל כולנו למרות שאני לא משלמת עבור הטיפול.. אממה..זוכרת שגם אני כתבתי לפני כמה ימים שגם אם אני לא מדברת איתה שבועיים הרגשתי ריחוק גדול ממנה ושלא אכפת לי גם לעשות הפסקה בטיפול?? האמת שבאמת כך הרגשתי..ריחוק..וחוסר רצון להמשיך.. מאוד מזדהה עם הרגשות שלך על מה שעובר עליך בתקופה האחרונה..באמת לא פשוט ..נסי לקחת את הדברים יותר בקלות..אולי עוד כמה זמן המצב יכול להשתפר ותוכלי לחזור אליה..תקווה כזו אולי הזויה . חיבוק ענק עד אליך מאמי חטולית

חטולית יקרה, תודה...ימים יגידו.

שקט שכנראה זהה לכולם... מעיק.. לא שקט טוב. נכנסת כל יום ורואה שאין הודעה חדשה.. מניחה שגם אתן.. החלטתי לשבור את השקט הזה.. ולומר שלא פשוט.. ושאני איתכן. נ.ב. מיכלי הילדים הבריאו? חטולית הצלחת להיפגש עם המטפלת שוב? איך היה? ובכלל... ספרו מה קורה איתכן? אם תרצו..

היי יקרה! הכל בסדר ב"ה. שקט לא חייב להיות משהו רע ומקווה שגם חטולית בסדר. הילדים ב"ה בסדר. אחד הבריא עם האוזניים. השני קבל טיפול לדלקת בסימפונות יקח זמן. ב"ה יותר טוב..בינתיים לי יש בעיה עם השתלים בשיניים מקווה שיסתדר בע"ה... לגבי הנפשי, נו..זאת תקופה כזו שנאחס לכולם. ואני מתלבטת בחודש האחרון לגבי יצירת קשר עם המטפלת. כן או לא. ואם כן מה אומר לה?? איך זה יעבוד. אז בינתיים משאירה את המצב בהולד...מחכה. מה איתך יקרה? איך את?

טוב ... השבת עברה בטוב רגועה ונעימה כייף שקט ביום ראשון התבשרתי שליום שני אנחנו מוזמנים ליום ההולדת של הבן הצעיר שלנו ..ומאחר שלנו אין רכב וכל שאר הבאים כן עם רכבים אך מלאים בתפוסה מלאה...הבן שלי הגיע עם ארוסתו אלינו בשני רכבים כדי שנוכל לקחת גם את אמי עימנו ליום ההולדת אחרי הכל אין כמעט הזדמנויות להיפגש ועוד לראות את הנכדים שלנו והנינים של אמי לאחר תקופה מאוד ארוכה.. נודעו לי באיחור שקרו דברים לא נעימים מאחורי כל הנושא של ההגעה ליום ההולדת...בגלל שויתרו על אמי.. אתמול היינו חגגנו והיה ארוע נחמד מאוד ושקט מאוד..גם הפגישה עם הנכדים היתה בהתאם למה שהרגשתי..אך שמרתי על פסון רגוע ושקט..למה להרוס לבן של יום ההולדת ? היום ירדתי על הבן שהעז לומר למה סבתא חייבת להגיע ? בסוף הבין כמה נפגעתי ונעלבתי והתנצל שלא לכך התכוון מלכתחילה..רק יצא קצת הכל עקום.. עם המטפלת לא שוחחתי אתמול לא יכולתי ..לא בא ..לי.. דחיתי את השיחה לשבוע הבא..לא רציתי לשמוע אותה בכלל !! עדיין כולי ברגשות מעורבים עם מה שקרה בימים האחרונים .. ועייפה נורא כי גם עושה המון דברים בבית רוצה שקט ולישון לי'לט לכן אוהבת חטולית

שמחה שלפחות מצב הילדים משתפר בעיות עם שתלים בשיניים באמת סיפור מטריד מאוד לגבי המטפלת מבינה אותך לגמרי גמני לא.. ועד שתהי בטוחה מה כן ומה לא..תשתדלי לא להיות בלחץ גם מהסיבה הזו גם ככה המצב הנפשי של כולנו לא מרנין..קחי לך את הזמן להחליט ליל"ט חטולית

תודה חטולית...מקווה שיסתדר גם אצלך. עם הילדים והכל. ועם המטפלת תדברי ואל תוותרי!!! היו לי תקופות של כעסים על המטפלת והרגשת חוסר הבנה ורצון לברוח..תמיד חזרתי ודברנו על הכל. בסופו של דבר את מרגישה אם המטפלת טובה עבורך או לא. אני מאמינה שבסה"כ היא אדם טוב וכן רוצה לעזור לך. בהצלחה יקרה❤

האמת שאני לא רוצה כעת ממש כלום לגמרי כלום נכון שתמיד לפני הקורונה היתה ממש טובנ עבורי ..אולי זו התקופה הזו שגורמת לי להרגיש מתמרדת כמעט לכל דבר שעובר עלי כעת לא יודעת להסביר אבל בסדר יש עדין זמן עד השיחה הבאה.. ממש לא בא לי כלום רק שקט ולישון תודה מאמי חטולית

היי.. אני? בדיוק כמוך.. מחכה... לא ברור למה.. עם המטפלת החלטתי להמשיך על אף שזה נורא קשה שהיא לא חזרה לקבל. רק בשיחת וידאו. וכן.. כרגע משהו נרגע אצלי. אבל זה משתנה כל הזמן... גלים גלים... אין יציבות גם גלל המצב. גם בגלל הטיפול והנפש..... כמו כולם מקווה לטוב. שמחה לשמוע שבנך החלים ושהשני מקבל טיפול מקווה שיש הקלה. לגבייך.. הלכת לטפל בשתלים? שיניים זה סיוט!!!! לילה טוב

היי גאה בך על האיפוק ועל זה שלא שתקת אח''כ. ובנך שהבין והתנצל. אכן מבאס שזה כך, לא הכל בשליטתינו מצד אחד רוצה לומר תקשיבי לעצמך לגבי המטפלת ואם את צריכה זמן קחי אותו. מצד שני כל הסערה הזו... מוציאה כל כך הרבה וכיף שיש מקום לפרוק. עשי מה שטוב לך. בלי לחץ. כי גם לפרוק צריך מקום מכיל עבורך ולא שיוסיף לך קושי.... אוהבת

מתוקה שלי שום דבר אינו בשליטטנו ובטח לא התגובות וההתנהגות של ילדינו הבוגרים לגבי המטפלת כבר אמרתי לה שאני רוצה פסק זמן ולא קיבלה את הבקשה שלי אמרה שאני לא במצב לעשות הפסקה האמת..שאני באמת ממש רוצה פסק זמן ממנה !! מרגישה שאינה מבינה אותי ..שלא תכיל אותי זה בסדר רק שתרפה ממני לזמן מסוים שיחה רגילה בווצאפ דרך הפלפון וגם צריכה לענות כאלו שזה בסדר וזה ממש לא !! אווףף שקט כבר דיייייייי אין לי כוח לשום דבר למרות שיום האהבה היום..עבר ממש מאפן חטולית

היי מאמוש, נשמע שאת באמת צריכה להתנתק וזמן לעצמך לעכל את השינויים בתוך עצמך. המשפחה. הטיפול. הקורונה...... מאחלת סופש נעים ממלא בכוח הכנות נעימות לשבת. נסי להתפנק לקבל עזרה ולנוח...... מתמודדת

כעת סיימתי חלק נכבד מההכנות לשבת מפני שבעלי עדיין לא חזק מהעבודה וכשהוא מכין דברים אני חייבת להיות של לעזר... באמת חייבת ניתוק כולל..הנשמה שלי דורשת שקטטטט ושלווה..אין אפשרות בימי השבוע כי החיים אינטנסיבים ..ואין אפשרות לעצור את השעון ולנוח.. שהיה לכולנו שבת טובה ורגועה אוהבת חטולית

ליבי איתך ואליך.... מקווה שתהיה שבת מנוחה וטובה כמה שניתן.. אפילו שזה מעט מן הים........

שתהיה שבת נהדרת שבת של שקט בלי שום דבר רע שיפר את השקט הנצרך כל כל שבת של כל הטוב שרק עולה על הדעת שנזכה לנחת רוח ושלווה וכל מה שתבקשו חטולית

אמן!!!!

בחדשות דיבר אבא שהבן שלו בגן שבו הגננת והעוזרת התעללו בילדים הוא חשב שהרגיש שדברים קורים וגם ראה סימנים על הגוף של הילד אבל אמר לעצמו שכל הילדים נופלים ומקבלים מכה אז לא התיחס עד ש....הילד ממש בכה ותפס את האבא בציפורנים ואמר שלא רוצה ללכת לגן הסתבר כנראה שעוד הורים הגיעו לבית המשפט כולם בוכים.. כואב לראות מחזות כאלה אני בכיתי רק מלראות את האבא בוכה עים דמעות ומספר לכתב בבית המשפט בראשון על מה שקורה שם !!!! זה לא גורם לכן לבכות ?? אני כן בכיתי חטולית

היי חטולית, גם אני ראיתי...בוודאי שזה נורא!!!!!! והורים חייבים לשים לב כשמשהו משתנה אצל הילד!! אבל לא יכולים להאשים את עצמם...מאיפה להם?? יש סיבה שילד בוכה כל כך בבוקר. הבן שלי היה במעון שהיה תינוק, של אמונה, לא תגידי פרטי! הוא בכל בוקר בכה ואני גננת, מכירה שבוכים ילדים שמתקשים להפרד! ולא שמתי לב! אמרתי ירגע, יעבור לו. חצי שנה ככה..עד שחמותי לקחה אותו מהגן והתחילה לשים לב לדברים קטנים...לא החליפו חיתולים בזמן, טוסיק אדום, ילדים צורחים ולא נגשים אליהם. ריח של צואה...ועוד. התלוננו ולא עזר! הוצאתי אותו כששמנו לב שהיה לא טוב. מלא ייסורי מצפון ואשמה עברו עליי!! ועוד אני גננת!!! איזו טפשה הייתי. איך לא שמתי לב. . וזה עוד לא נקרא התעללות. פשוט לרוב התעלמו מהם ובחצר שמעתי שלא שמרו ופיצחו גרעינים!!! גיליתי בדיעבד המון דברים. יש לו תמונה משם שהוא נראה פשוט עצוב... קשה כל כך! פשוט נורא שכל אחד פותח משפחתון בלי כל פיקוח!!!! ואני עוד מספרת לך על מקום מפוקח!! שסמכתי עליו וזה לא נקרא התעללות...פשוט חוסר אכפתיות לילדים..וזה ממש לא פשוט!!! הילד גדול ועד היום יש לי ייסורי מצפון שחמותי ראתה יותר ממני...:(

מיכלי מאמי נכנסתי עכשיו לאפליקציה n12 שהורדתי מזמן ושם רשומות שמות הגננות או הסייעות שהתעללו בילדים בגן..נתנו להם לאכות אוכל מהרצפה כשהפנים שלהם למטה.. ושמו מצלמות בגן בגלל ששמעו המון פעמים בחדשות על התעללות בגני הילדים רק אמרו שזה מזעזע.. לא נכנסתי לראות תמונות לא יכולה לראות כאלה זוועות וכן מאמי שלי אנחנו אף פעם לא רוצים לחשוב שמשהו נורא קורה בגן לילדים שלנו אבל לצערנו יש מציאות אחרת עצובבב

במקרה הזה מי שביקש מצלמות הייתה הגננת שלטענתה לא ידעה( כנראה שלא ידעה אבל לא פיקחה עליהן!!!) היא ביקשה כיהייתה גנבה בגן....רק אחר כך אחד ההורים ראה סימנים וביקש לראות... פשוט נורא!!!! חייבים פיקוח! בעיקר כי זה קורה בגנים של פעוטות מלידה עד 3 !!!!! הילדים לא מדברים בגיל הזה!!! וכל אחת היום מטפלת בלי הסמכה בלי כלום..עצוב ונורא!!!!!

מיכלי מאמי אכן כן כואב כל כך וזה לא ניגמר בכל פעם שומעים על עוד מקרה איום ונורא ועוד זוועות שקורות בגנים בלי פקוח השם יתברך שיגן על כל הפעוטים הקטנים האלה שעוברים כאלה מסכת ייסורים.. קוראת ובוכה אייך אפשר אייך ??? וזה לא נגמר !! חטולית

לא יצא לי לשמוע את הכתבה הספציפית שאתן מדברות עליה (אין לי TV בבית.. זה רק הסמארטפון) אז אדבר בגדול... אכן המצב לא מזהיר ככל שיש קידמה גם אנשים חושפים יותר ולא שותקים. וכך מתגלים מקרים מזעזעים... כל העניין עם ילדים קטנים זה נורא!!! איך אפשר לעשות זאת לילד.. ואף להביא למוות ממשי.. החיים בעולם לא תמיד ברורים...... עצוב! כואב! ולך מיכלי, מבינה את אי הסליחה שלך לעצמך את ההלקאה העצמית איך לא ראיתי ובתוך עמי אני יושבת.. הייתי אמורה להרגיש.. לראות.. מתוקף היותך גננת רגישה ואוהבת.. ומתוקף היותך אמא... בבקשה די! לפעמים לא יכולים לראות באמת. ולכן יש לנו ערבות הדדית. חמותך ראתה וזה נס בפני עצמו. גם שראתה וגם ששיתפה אותך. גם שלא התנגדת לה ובדקת. הכל ב"ה הוביל להצלה של הילד ובזה תתמקדי! החוויה זכורה לך עד היום. הכאב. האשמה. מבינה. אך חבקי אותך. זה עבר ולמדת מזה. שאסור לבטוח. ותמיד צריך להיות ערניים. את יודעת, זו תפילתי גם. שעם כל הרגש שיש לי ושאני שמה לב לנפש... אני פוחדת שיקרו חלילה דברים שלא אשים לב. תפילתי שלא יקרו כאלה. ושיהיה לילדיי רק טוב. ושאצליח להיות עבורם בכל רגע. זה כאב של כל אם אמיתית. זה הפחד והחולשה. אוהבת !!

וואו...תודה יקרה על הרגישות וההבנה. למזלי זה לא היה מקרים כל כך קשים כמו ששומעים ובזמנו לא היו לנו מצלמות או הוכחות למשהו ספציפי ולכן הוצאתי אותו..בתור אמא תמיד תמיד נגן על ילדינו. וכשקורה משהו קשה לנו שלא להלכות את עצמנו. אבל ב"ה טיפלתי בזה וגם הצוות שם התחלף אחר כך כי עוד התלוננו והוציאו... ט' באב.. שנזכה לאהבת חינם ולאנשים טובים בינינו, לצערי יש המון בלאגן בעם שלנו. אמן שנזכה לבניית בית המקדש במהרה בימינו. צום מועיל לכולם❤

ב"ה. להודות! ולמרות זאת לא הקלת בדבר ופעלת למען טובת הילד. אז.. קחי זאת כקרדיט. ט באב.. העולם עדיין מלא בשנאת חינם... בדיוק הסיבה שביהמק נחרב... איך אנו כעת מצפים לבניינו אם עדיין אינינו מפשפשים איפה אנחנו אוחזים בשנאה הזו.. איך הרבה אהבה וכו'.. מקווה שהיום הזה.. בשיא תקופתה של הקורונה יהיה עצירה טובה. חשבון נפש פנימי ואמיתי. ובעזה שניגאל!!!! כל כך עצוב שאיננו יודעים מזה בית מקדש ומה אנו מפסידים... רק מקווים... רואה סביבי אנשים שביומיום נראים "חיים את החיים.." ובט באב עוצרים... יש להם רגש ליום הזה.... תוהה איפה זה תופס אותי?? כמה אני בוכיה? כמה אני מבינה? כמה אני יכולה להפסיק לבכות על עצמי ולראות את הכאב הכי גדול של הבורא.. שממנו באים הכאבים והקשיים והצרות לכולנו....... רק תוהה... כמה בפנים אני יכולה להרגיש זאת.. או בכלל לא להבין מה המשמעות לכך.. ואיך זה שאני לא מקוננת בבכיות תמרורים.. איך אני ביחס לאחרים האם רק אני לא מרגישה זאת בעצמות והוורידים או שאני רחוקה... כמו כולם שלא הכרנו מעודינו את הימצאות הבורא בגילוי ולא בהסתר. וכו'........ שנדע ימים טובים מאלה. ונזכה!!!! מתמודדת

נשמה רוצה להגיב לדברים שכתבת אבל הראש שלי עכשיו כבר עייף מקריאה שמאמצת לי את העינים..לא רוצה לכתוב דברים מחוץ להקשר.. אייך אמרת ללא הלקא עצמית . המדינה מצד אחד בכאוס מטורף והפגנות בלי רסן ומצד שני גבול הצפון נמצא בקוננות שמא..הצורר ההוא יעשה דבר מה ויפגע בתושבים.. אייך אפשר בכלל במצבים כאלה כאלו לנסות לדמיין.. ושורה אחרונה..ואלו היה בית המקדש יורד כעת מה היינו עושות ?? חוץ מלפחד נורא מנורא מכל ולבכות את כל הבכיות שלא בכינו..ואנחנו עפר ואפר ..למול מי נעמוד? ליל מנוחה אהובה חטולית

מתמודדת מתוקה שלי נראה לי שכן עשית כאן חשבון נפש נסי לראות באם את יכולה לנטב את הכוחות הנפשיים שלך למקומות רוחניים יותר לא יודעת עד כמה הבכיות שלנו על עצמנו ריקות מתוכן שכן הן עצמן חלק מתיקון לפי הבנתי אך יתכן ואת לא תראי זאת כך ולא גם בהרגשתך האישית אני לעולם לא עושה השוואה ביני לבין אחרים רק אפילו לא מצפה מעצמי בכל יום של התעלות להיות למחרת היום בדיוק באותה רוחניות כי זה לא קורה לי !! אז כל יום ביומו וכל מה שאפשר לעשות בלי צפיות עד ל....כי אינן קורות בורא עולם אינו נסתר למזלנו הטוב הוא תמיד נוכח ומחכה לנו בסבלנות אין קץ שנבוא שנתקרב כך לפחות הדברים מבחינתי חיבוק עוטף עולם עבורך יפתי חטולית

אכן.. את כל אחדזה תופס... הרהורים.. יהי רצון שנזכה להיגאל. ולהיוושע. אמן צום מועיל

מיכלי.. איך את? איך שורדת? חטולית היה לך מפגש עם המטפלת? הערב קשה לי... בדידות.... חסר לי החיבוק של המטפלת. המפגשים נראים רחוק מאוד... גם היא לא יודעת מתי.... כל כך הרבה זמן..... יעבור הערב.. מקווה לטוב ואנרגיה מחדש...

מתמודדת שלי כנראה שמחר תהיה שיחה און ליין עם המטפלת היום סוף סוף כתבה לי שקיבלה את הטפסים ויש מספיק כדי לקיים שיחות.דווקא כשהיום בקושי קמתי מהמיטה ובקושי רב התנהלתי כמו זומבי ..ממש יום קשה ..הייתי כבר ממש על הקצה..אמרתי שעדיף שיחה רק בשבוע הבא .. רגשות כואבים ולא ברורים ..ובעיקר חוסר הבנה שלה למצב שלי של ט.17.. העינים שלי כואבות כאלו יש לי גרגרים בעינים..למרות ששטפתי במים.. ירודה נפשית מאוד אפילו בכיתי היום כל היום ...ממש רוצה לומר לה שאני רוצה הפסקה ..אטימות ירדה עלי ולא בא לי עליה. לא אכפת לי מה יגידו אני רוצה רק שקט ולישון ... וזה בכלל לא קשור לקורונה. ..זו רק אני עם עצמי..לא יודעת ולא מבינה גם לא .. מקווה שלפחות אצלך מצבך ישתפר ותוכלי לדבר עם המטפלת .

היי יקרה!! הכל קשור להכל.. את עברת תקופה קשה מתוחה ועמוסה. התרוצצת להשיג טפסים. הלכת לבדיקות. לא תמיד ישנת טוב. לעיתים התפספסו תורות. או שהיית צריכה לחזור. קורונה. כאבים. שינה. חוסר יציאה. ועוד... ודאי כל זה משפיע על הנפש. ו..אולי נתפס לטופס 17 שבו את משוועת להערכה.. הבנה.. מבינה אותך. ואת התשישות. וגאה בך שאת עושה על אף העייפות והקושי אינך מוותרת. מה איתך כעת? האם דחיתם את המפגש? האם דיברתן? איתך מתמודדת

היי יקרות, אני ככה ככה...הקורונה מחרפנת. וגם אני חושבת שהקורונה משפיעה על הכל. שני בנים שלי חולים( לא בקורונה ב"ה, אוזניים ואסטמה) וההורים נכנסו לבידוד...שזה מלחיץ אותם קצת. ובכלל אין לי חופש גדול ולא לילדים וזה מבאס. שסתם הזמן יעבור ושוב אחזור לעבודה... וכמובן שאת המטפלת ראיתי לפני 3 שבועות רק ומאז שקט ודממה כי זה תלוי בי. אז לא הולכת ולא שיחות.. מתמודדת למה לך אין שיחות? וחטולית כמה מעייף כל הבלאגן. תנסי לדבר איתה. מבינה אתכן כל כך. כולנו במצב ביש. איתכן.

היי מיכלוש. ההורים שלך בבידוד? למה? אוי על הבנים.. מחליש.. איך מסתדרים עם הבחינות? בחירה שלך.. מבינה.. אך כמה זה לא באמת הרצון הפנימי.. כל כך מזדהה... כמה לא היית רוצה את הבחירה הזו.... המטפלת שלי גם מחכה לי כל שיחה מחדש שאקבע איתה. היא לא נפגשת לא יודעת לא יצא לנו להגיע לדבר על למה לא. רק "המצב הזה נראה שישאר זמן רב" אז אני מבינה שבגלל הקורונה.. אבל.. יש מטפלים שכן מקבלים אז.. מקווה שהיא בסדר. היא כן מציעה אפשרות של שיחה (ולפעמים שיחת וידאו) ואני מתפשרת לזה.. אך כל מפגש לא ברור.. תמיד צריך לקבוע שוב וזה לא קל לי.. אדבר איתה על זה. קבענו לרביעי בוקר. מקווה שיהיה טוב. כן.. מי מדבר על חופש.. בילוי.. מנוחת נפש.. המנהלת הודיעה שהתכנון זה לעבוד במרחב הקולי. והכתובת הנמוכות בקפסולות... כמה זה לא פשוט לפתוח כך שנה ... 😏🤔 איך זה יראה....?!🤨 וואי הכל לא ברור......... לפחות אנו יחד... מקווה שזה מקל משהו...

מיכלי מאמי היום שוחחנו היתה לשם שינוי יותר אמפטית ! די,רתי איתה על הפסקה לפרק זמן ולא הסכימה אמרה שבמצבי עדיף להמשיך..מי ישמע כאלו אנחנו מדברות כמה פעמים בשבוע בגלל האמפטיה שלה כבר לא יכולתי לדבר כבר גם על הט.17..כאלו איבד משהו מה. .. מצער לשמוע שהילדים חולים ממש קשה בימים אלו להתמודד גם עם,זה גם היום ישבתי ובכיתי אבל בתפילות על כולם הלוואי שהתפילות שלי כולן יענו לא מרוכזת בכלל חטולית

אמן שהתפילות יענו.... גם לי בא כבר לבכות...מקווה שאחרי תשעה באב יהיה יותר טוב. תמיד אלו ימי פורענות לכולנו. ריצות לקופ"ח ולבדיקות..מזדהה עכשיו איתך חטולית.ימים מטורפים..

בשורות טובות וישועות מיכלוש. תשמרו שאתם נכנסים למרפאות... אוהבת. מחבקת.

גם אני מקנאה דווקא בבכי הזה.. כמה שמבטא קושי ומועקה, הוא כל כך משחרר.... הלוואי אצליח לבכות.... אני מחכה לזה כל כך..... חטוליתוש. שמחה לשמוע שקיימת איתה מפגש ושהייתה יותר אמפטית.. כנראה דווקא לכן הקושי פחות עלה והרגשת יותר מתרפקת.. הלוואי וכן יועילו מפגשים כאלו דווקא בזמן זה. תעשי מה שהכי נכון לך. ויעשה טוב. אוהבת אותך. ומחבקת. מתמודדת

מיכלי מאמי ומתמודדת מסכימה עימך שאלה ימי פורענות לא לחינם הם נקראים ימי בין המיצרים.. כן ימים לא נעימים בכלל הלכתי להכין לבעלי מקרונים ברסק עדבניות טריות..לא יכולה רק עם יד אחת לפתוח את הקופסה ביד אחת כי היד השמאלית שלי עצלנית לא ממש עוזרת ..נחתכתי בקצה של האצבע מהמכסה כבר שעה וחצי שהאצבע שלי מדממת בגלל הסכרת..המכסה כל כך חד ולא הצלחתי.. גם קשה לי מאוד להניח סיר עם מים על הגז כדי לבשל..כבד מידי..ותמיד הפחד שהסיר יפול לי מהידים עם המים .. עצוב לי שכל פעם שאני רוצה לבשל תמיד קשיים מרובים כמה מובן מאליו לגשת למטבח לבשל להכין לעשות נכון ? אצלי שום דבר אינו מובן ..חשבת פעם על מצב שאת רוצה להכין שניצלים ואת לא יכולה להחזיק מחבט ביד?? כן אלה החיים שלי.. כל דבר הוא משימה קשה ואת זה אני כותבת לשתיכן.. תודה מאמי על הזדהות המצב קשה לכולנו שנזכה לעבור את הימים האלה יותר בקלות אוהבת חטולית

יואו.. איזה מבאס לתפקד ככה...מבינה. אמא שלי גם ככה. רק שבטוח היא מבוגרת ממך. ואולי את פשוט צריכה שבעלך יפתח קופסאות..מקווה שלא נחתכת רציני מידיי. בקשי עזרה כשאת מבשלת. ונקווה לטוב בע"ה. ומתמודדת את צודקת בעניין הבכי. זה לפעמים כל כך משחרר. מקווה שישתחרר

אוי. נשמע בהחלט כואב ומאתגר... מלמד- ששום דבר לא מובן מאליו. גם לא הדבר שהיה קל בעבר... קבלי יותר עזרה.. בפתיחה ובהכנה.. או הורידי הילוך.. נסי לפחות. ומיכלוש.. מאחלת לכולנו יכולות לפרוק את המועקות חלשחרר בכל דרך שהיא. בכי זה כל כך דבר בסיסי.. כואב לתינוק הוא בוכה.. לנו כואב, זה נתקע בגרון. חבל. עצוב כל כך שלמדנו לשרוד לשלוט אך בהחלט להרגיש את הגוש. הלוואי היום נצליח ללמוד לרכך ולפרוק... להשתחרר....... איתכן. לילה טוב

מעצבן כתבתי ונמחק במחי כלום ,,,,, מתמודדת שלי לא תכננתי להכין אוכל פשוט בגלל שאנחנו לא אוכלים בימים של בין המיצרים בשר חשבתי להכין משהו לבעלי שחוזר מאוחר מהעבודה האמת שבעלי מאוד העריך ותמיד מעריך את כל מה שאני מתאמצת לעשות גם בבית וגם במטבח ובדרך כלל במטבח עוזר לי אך מה לעשות שהיה בעבודה...? באסה גדולה כשמרגישה שתמיד תלויה בעזרה מאחרים כבר נגמרו הזמנים שיכולתי לגמור את כל הבית כולל כביסות ובישול והכל לבד ועוד היה כאן הכלב של הבן שלי שהייתי מורידה אותו לפחות פעמים ביום . הכל לפני השבץ המוחי שעברתי..ומאז.. חבל כל כך ועצוב חטולית

התקבלו תשובות הבדיקה היום וכולנו שלילי. וכן, לפי ההנחיות החדשות שהשתנו אתמול אין צורך בבדיקות נוספות לבן ואם אין תסמינים ועברו 13 ימים יכול לצאת. עברו יותר ימים! והרופא אמר שאפשר לצאת מבידוד!!!!!!!!! אמרנו מיד מזמור לתודה. ויצאנו לקנות ארטיקים לילדים. סתם בשביל לנשום ולהודות!! יהי רצון שרק נדע טוב ובריאות!! כמובן משאירה אותם בבית. ולא שולחת בינתיים. אבל לפחות העוצר עד לא ידע עבר מעלינו. איזו הקלה!!!! נשאר לחוות את המשך זמן קורונה כמו כל עם ישראל. אחרי הכל אנו יצאנו שלילי כך שחלילה אנו עלולים להידבק.. לא שעברנו את זה... בשורות טובות והכנות נעימות לשבת

ב"ה. איזו בשורה משמחת!!!! יופי שקניתם ארטיקים .כייף וקריר ;) שגרת קורונה נעימה עד כמה שניתן. שבת שלום ובריאות🙏

תודה לך מיכלוש!!!!!! נשיקות

מתוקה שלי אילו בשורות מעולות לכבוד שבת אני מאושרת עבוכם והלוואי ותמיד תהיו כאלה שליליים סופר דופר עשית לי את השבת !! אם אומר שעדיין עייפה מהקניות לא תבינו אפילו על מה אני מדברת.. הקור של המזגנים בכל סופר עבורי זו כמו מכת עונש כואבת במיוחד ועוד 5 שעות כאלה..רק מתחילה ל פשיר... אבל אמא שלי כבר אצלי לשבת וגם עם מזגן בחדר שלה והיום מצאתי עוד משהו שחסר לה דווקא כאן ליד הבית..אז דאגתי שגם זה כבר יגיע אליה בסך הכל..כל הסבל היה שווה רק לראות אותה שמחה נחה גם בחדר הממוזג בצהרים ועוד מעט על כוס קפה ועוגיות לפני קבלת השבת .. אז..שבת נהדרת ומבורכת לכולן וסליחה שלא נכנסתי לפני כן רק בגלל הכאבים אוהבת חטולית

נהדרת. איזה זכויות. מאחלת לך שבוע מבורך ושהכאב יוקל עלייך כמה שניתן. שבוע טוב 😘

כמה טוב חטולית שיצאת והצלחת לעזור לאמא! אנרגיות חיוביות. ומתמודדת עוד קצת ואת יוצאת. איתכן. ❤

כמה טוב שניסית שוב ולא התיאשת.. כל הודעה נותנת כוח.. תודה. וגם לך יקרה, הרבה כוח!!!! יום טוב הכנות נעימות לשבת.

הבידודים קשים..אכן. אנחנו פשוט מבודדים מרצון..זה אומר שלא יוצאים לכלום חוץ מלקנות מזון ותרופות וקופ"ח כשחייבים. כי לילדים יש בחינות וקורסים והם לא רוצים להפסיד ולדחות. אז יוצאים רק לבחינה וחוזרים. או שיש בחינות בזום באוניברסיטה. המפסיד העיקרי זה הבן הצעיר שהאחרים לא נותניםמלו לצאת.. בעלי עובד מהבית. אני בחופש מחרפן ..כל שנה יוצאים לטייל או מלון, מפחדת ממלונות.אז השנה לא. אז כל היום במטבח, בכביסות, נקיונות וזהו. עד מתי נתחרפן? אין לדעת. אני ביטלתי גם את הטיפול...וזה גם קשה. בלי קשר איתה. בלי פגישה ..כלום. מחכה. היא אמרה שזה תלוי בי. אז אין מצב. היא נמצאת במקום סגור אם אתן זוכרות מקום מרכזי... אז סגורים מסוגרים ובסגר..סגר מרצון. אין ברירה...להורים קונים מידי פעם וכשבאים אליהם זה רק במרחק והדברים מובאים מרחוק. כנראה שהלחץ שלי הוא יותר מבידוד מאשר מהמחלה ומצד שני גם ככה אני כבר בבידוד...לפחות יכולה לצאת לקניות ולרופא...יש לי טיפולי שיניים אז חייבת גם לחכות שהטיפולי שיניים יהיו בזמן. אז שומרת על זה... קשה..תקופה קשה לכולנו. החזיקו מעמד! כולם במצב דומה. אולי זו חצי נחמה. כל עוד אין חולי עם תסמינים זה חשוב!! יש אנשים חולים קשה. נקווה שאצלכן לא יקרה! איתכן יקרות.

היי מיכלוש! תודה לאל היום באו לבדוק את כולנו. נקווה לטוב. הבדיקה הבאה של הבן זה עוד שבוע. נקווה שתצא שלילית. אכן חשוב להודות. הקושי הוא הבידוד שמחרפן. בידוד מבחירה זה מעולה במצב הקיים. כי את ממשיכה לנהל חיים ויוצאת בזהירות כשצריך. וכך גם בני הבית. הקושי בבידוד שנחשפנו.. הוא שאיש אינו יודע מתי זה יגמר ואסור לצאת ולו לרגע. נכון המצב דומה לכולם. וכולם מבינים ומזדהים. שזה גם המון. מאחלת לנו רק בריאות. גאה בך על המסירות ושמירת הבריאות לטובתך. וטובת משפחתך. והבחינות של ילדייך שיתקיימו בעיתם, בהצלחה. אמן. לגבי הטיפול.. זה אכן נורא קשה. תראי, גם אם היא מטפלת במקום מרכזי.. אתן שומרות על ההנחיות של מרחק ומסיכה.. אז בסדר לקיים מפגש. אבל מבינה אותך שאת חוששת. וכן, לא יודעת מה קל יותר..להתראות ולהרגיש חסר או לא להתראות איתה בכלל.... מה עדיף על מה..?!. מורכב!! ובטח שיחות בזום או בוואטסאפ אין לך פרטיות בבית לזה... נעכס!! יהי רצון שנזכור להודות. לשמוח. להיות אופטימיים. ולא לאבד תקווה. שנהיה בריאים בגוף ונפש. ושנעבור את המגפה הזו בשלום. אני בכל יום מתלבשת מתאפרת מתבשמת ומלבישה את ילדיי.. אנחנו חייבים לא להיות במצב פיג'מה כי זה גם משפיע על מצב הרוח. (למרות שאני מאוד אוהבת פיג'מות 😉) מהרגע שעשו לנו בדיקות אני יודעת שעדיין יש בידוד ארוך.. אבל לפחות התחלנו את התהליך... זה מה ששיגע אותי עד כה שכל עוד לא מביאים לנו בדיקות ואנו חשופים לחולה אין לבידוד הזה סוף.......... אז תודה לה' על כך. ויהי רצון שהתשובות השליליות יגיעו מהר. והכי מהכל, מתפללת לשמחת חיים. לחיות. יש לי כוח להרים את כולם. אם חלילה אפול במורל... הכל קורס איתי.... זה הדיבור בעזרת השם שאקח על עצמי.. לדבר חיובי. זה באמת בגלים מצבי הרוח בזמן הזה. נקווה לטוב. ולראות את הטוב. אמן

המצב באמת מורכב ומעצבן. אני שונאת לשבת שם בריחוק עם המסכה שלה ושלי על הפנים. לא רואה אותה והיא לא אותי...החלטתי לוותר בינתיים כל עוד אין דחיפות ואני בסדר יחסי. ובאשר לאופטימיות אנחנו חייבות לשמור על אופטימיות כמו שאת אומרת בשביל כולם. ואמן בע"ה שהבידוד יגמר לכם מהר ותחזרו לשגרת קורונה רגילה.... אין לנו ברירה...ויתור על חופש התנועה הוא קשה ממש. גם אם מרצון וגם אם לאו. השאלה לאיזה כיוון נקח זאת. כל הכבוד שאת דואגת לכולם להתלבש ולא לשקוע...מקווה מאוד שכלם יצאו שליליים..וגם אם לא שלא יהיו סמפטומים של המחלה הארורה. לבריאות הנפש והגוף. אמן🙏❤

מבינה אותך ממש!! ומנסה להמשיך לחייך ליום הזה... לקבל אנרגיות ולשמוח... זה מילים יפות. שמאחוריו הרבה מסע וקושי. אבל זה מה שיש. ותודה על תגובתך בשעות קשות אלו. המשך יום מוצלח ומבורך. חודש טוב. בשורות טובות.

אמרו בחדשות שאם אין תופעות לוואי לקורונה אז הסגר יתקצר רק ל..10 ימים אולי יקל על הסבל בסגר הבלתי נתפס.. ואני יצאתי אתמול לעשות קניות במיוחד לאמא שלי וקפצתי ממקום ל קום להשיג לה מה שצריכה כי נשארה גם בלי עופות יצאתי מהבית בשעה 15.30 לכיוון האוטובוס כי אין לנו רכב כעת נמצא אצל הבן הצעיר חייב אותו לעבודה..ובהמשך הצטרף אלינו הבן שלי הדתי שהיה עם רכב מהעבודה שלו ובזכות העזרה הזו יכולנו להתנייד ממקום למקום כולל תורים ארוכים בכל מקום אך שמחתי הכי מהכל שהצלחתי לקנות לאמי לא רק כל מה שביקשה בקניות אלה עוד המון דברים שאני יודעת שצריכה ואין לה כלום בבית כבר מעל 3 שבועות שלא יצאתי לקניות ומן ההכרח שלא קניתי גם עבורה . היא התרגשה כל כך שהתקשרה אלי גם היום להודות לנו על כל המאמצים.. פתאום מילא אותי באנרגיה חיובית עצם היציאה הקניות הבחירה של כל מוצר שקניתי..היה ממש סופר נהדר רק רציתי לשתף חטולית

היי אלופה!!! כמה כיף לשמוע זאת. התמלאת אוויר של נתינה וחיות. תודה ששיתפת. ושמחתי נורא לשמוע. שמרי עלייך. וצאי רק כשחייב.. גם בשביל להיטען..... לגבי ההנחיות החדשות, כן שמעתי. מה שאומר שכבר יכול לצאת מבידוד עברו 14 יום!!! אך חייב אישור רופא. והרופא אמר שהוא לא קיבל עדיין את ההנחיות שנתקשר מחר. הקטע שהיום באו לבדוק אותנו.. אם מישהו חלילה חיובי.. שוב נצטרך בידוד.... מקווה שלא. ושיהיו בשורות טובות!!! אמן. לילה טוב

מענין למה אינם באים למרות שהודעת שיש לך תסמינים כנראה הלחץ על הבדיקות זה מה שמעכב אותם אמרו גם בחדשות שיש לחץ כולי תקווה נשמה שלא תיצאי חיובית לכשיגיעו סוף סוף לבדיקה אבל...כמה זמן כבר הבן אובחן לחיובי? מאמינה שגם הזמן הזה ילקח בחשבון ולא יאריכו שוב את זמן הבדידוד האמת שזה ממש משגע !!!!! איתך נשמה בתקווה שלא תהי חיובית שאת כבר בסוף על כל מיקרה חטולית

היי חטוליתוש אכן עדיין בבידוד. אני כבר שבועיים וחצי בבידוד. אך מבחינתם, מהרגע שהבן קיבל תשובה חיובית (שזה רק שישי האחרון) מתחיל הבידוד. לא משנה מה היה קודם. מה שאומר שבקושי עברו 3 ימים.... והבדיקה הבאה של הבן ב28 לחודש.. בתקווה שתצא שלילית. מצב לא נעים בכלל!!!! וכן, עדיין לא נבדקנו.... (כתבתי למטה אם תרצי לקרא.. פירטתי ) מתוסכלת. ממש. ממש. ממש!!!!!! תודה על ההתעניינות מתמודדת

מנסה להניח כעת את כל החרדות שלי את כל האי וודאות שיש לי מכל מה שקורה.. יש לנו שבת גדולה לםני ראש חודש ביום שלישי בערב ראש חודש אב שיבוא עלינו רק לטובה מאחלת לכולנו שתהיה שבת נפלאה עם רגיעה ורק בשורות טובות חטולית

שבת שלום יקרה. התשובה של הבן שלי - חיובית . מה שאומר בידוד!!!!! 😭😭😭😭😭😭😭 לא פשוט. מקווה לעבור את התקופה הזו בטוב כמה שניתן. מקווה שיביאו מהר בדיקות לכולנו. ושנצא מזה מהר. משתפת אתכן במשהו שרשמתי: לגעת.. או לא.. לדעת.. או לא.. ברגע אחד נעצר הכל. דממה. הסתגלות מחודשת. ל- מה? עוד לא מתאוששת.. פתאום לא חושבת.. מהמאורעות האחרונים - מתנתקת.. זה קורה לבד. לא! בוחרת! למסע אחר מיד עוברת.. הכל בהמתנה... הייתה ציפיה.. למענה.. לתשובה.. וכעת, שהייה.. והקטע, המעבר הפעם לא מרגיש חד. זה כאילו העצב לא היה... דף אחר נפתח גם בתחושה... כך נראה ניתוק? האם זו המילה? ההגדרה? אפילו שבזיכרון זוכרת התקופה האחרונה.. את המפולת האיומה.. אבל כאילו פתאום אני במקום אחר לגמרי.. בלי מעבר הדרגתי.. כאילו חזרתי להיות 'אני..' (מה זה אומר?! הרי תמיד בתחושה זו אני... מבלבל!!!) עם מוטיבציה.. כוחות.. צחוק עליזות וקלילות. האם זה כדי לקרא את המצב החדש..? האם זו הסתגלות? הסתכלות..... משהו אחר בי... נקי כזה.. ריק.. נושם... כמה זה ישאר? כמה זמן זה יעלם? והאם.. לפיכך, אני תוהה- תחושת הבידוד.. והמתח להחלמה, - תהיה לי תקופה נעימה?? של הפוגה?? הקלה?? או שמא.. זה רק הרגע.. שיתהפך ברגע - שאחווה את משך "הנגע.."?? בליל רגשות... הייתה לי תפילה שזה יבוא אליי - יסיים את חיי ודיי....... בלי שאני אפגע בעצמי מידיי.... כך צעקתי לאלוקים את נשמתי במפולת של יום רביעי.. ועכשיו..?? האם מזה העליזות? והכוח? האם זה היפוך תגובה לפחד ומתח? הכל פוסק כעת. הכל דומם. אין הרבה מה לעשות. אין גם לתכנן. אז רק על עצמי - אתבונן.....

מתוקה שלנו. תקופה לא פשוטה עליכם לעבור. תעברו אותה ביחד!! בשמירה. אין ברירה. ואולי לפעמים בחיים צריך לעצור ולנשום..בעיקר לנשום. והואי נקווה שזה "רק" בידוד ולא מחלה עם סמפטומים. הכל לטובה...קשה אבל אולי בא לעצור וללמד אותנו משהו? בהצלחה. איתך..

תודה לך מיכלי. אמן

מתמודדת אמיצה שלי מצער שהבן שלך נדבק אוווף עדיין מצפה גם אצלי לבן והנכד הקטן שהלכו היום גם לעשות את הבדיקה שלהם מאז החזרה שלהם מאילת אם הבן שלך מרגיש טוב למרות שיצא חיובי לדעתי .יהיה בסדר.. וכן רשמת את כל ריחשי ליבך מה שלדעתי מרגישים המוני נדבקי החיידק המעצבן הזה.. הלוואי שכבר יעבור מהעולם.. איתך בחיבוק גדול יפתי גם אנחנו מחכים חטולית

מתמודדת שלי הבן שלי אמר לי היום שתוך יומים מקבלים את התשובות לקורונה אייך שהזמן לא זז

תודה חטולית. אכן מצב נעכס. מקווה מאוד שלא נדבקתי.... מחכה כעת לקבל בדיקה.... אוף אוף אוף!!! מאחלת לבן והנכד בשורות טובות ולכל עם ישראל

כן.. ההמתנה קשה!!! מורתת עצבים... זה אמור להשפיע עלייך? יש להם תסמין או משהו? למה נבדקו? בגלל שירדו לאילת? היית איתם? יש חשש? מצב נורא!!! מחזיק אצבעות.....

רק הם ירדו לאילת ומאחר והיו חשופים למומתת קורונה היו חיבים כולם לעבור את הבדיקה השבח לאל היום קיבלתי את הבשורה שכולם יצאו שליליים.. אליך עדין לא הגיעו? מבינה שזה בגלל הבן.? הצפיה מורטט עצבים אולי אפשר להתקשר אליהם לשאול מדוע הם מתעכבים..האם הבם מרגיש טוב? יש לו תסמינים כלשהם הלוואי שלא רק סבלנות ובשורות טובות מאמי שלי חטולית

וואו תודה לאל. הם עדיין צריכים בטח בידוד לסיים שבועיים כי נחשפו למאומת? הבן שלי חיובי. לנו עוד לא מביאים בדיקות. את קולטת?? ברור שאני מתקשרת. מבקשת. אומרת שיש לי תסמינים שלחולשה וכו'.. בגלל שאין חום וכו' לא באו עדיין!!! נראה לי הקופה הזו הכי גרועה בזמן הקורונה.... הותשתי. כבר לא בא לי לעבור בדיקה. נחכה לבן ונסיים בידוד... הקטע שבסוף יגידו עכשיו אנחנו באים.. ואם מישהו ימצא חיובי??? עוד בידוד... לא חבל על הימים שחולפים???? זה מאריך את השהות בבידוד.. כי הבידוד הוא לפי זמן הבדיקה... בקיצור עצוב וקשה ממש!!!! ממש!!! ה צ י ל ו

מתמודדת יפתי קראתי מה שכתבת כאן ומפני שכבר ירד נמוך כתבתי לך למעלה בכותרת החדשה אכן נורא מתסכל מבינה אותך וכן אצל הבן שלי ביום חמישי מחרתים הם יוצאים מהבידוד אוויר לנשימה מאחלת לכם שלא יהיו עוד נדבקים ובזה הכל יסתיים יודעת כמה קשה לחכות בסבלנות בימים שכאלה חטולית

הילדים שלי שהו בשבוע שעבר באילת חזרו ביום חמישי בלילה..היום סיפרו לנו שהיתה שם חולת קורונה מאמתת !! עכשיו כמובן בדיקות..ומי יודע מתי נדע תוצרות..והקטנים האהובים שלי התכוונו לראות אותם אצלינו במוצש כי לא יוצא להיפגש...גם זה נדחה כעת מי יודע עד מתי רק שהכל יהיה בסדר איתם מתי כבר תסתלק הקורונה הארורה הזו לתמיד?? והיה לי תור לרופא גניקולוג הבוקר סוף סוף אחרי כל הבדיקות המזויעות הפולשניות שעשיתי ובגלל שינויים בתחבורה הציבורית לא הגעתי בזמן עכשיו שוב לקבוע תור מחדש עד מתי???? עד מתי?? עייפתי בחיייייי

הלחץ מתהדק... הימים עוברים ואין הקלה. מצב ממש ממש לא פשוט!! גם אני מחכה עדיין לתשובה.. לבן. תוהה מתי כבר תגיע?!?! ושהלוואי תהא שלילית. בשורות טובות ושיבואו ישועות. נ. ב. תודה על ההסבר והמילה החדשה ללקסיקון... 😉

מצטרפת לנאחס..... אוףףףףףףףףף...די קורונה! די לבלאגן בארץ. והנה מגיע לו סגר נוסף. קשהההההה

מתמודדת מתוקה מחזיקה אצבעות שהתשובה תגיע מהר ותהיה שלילית חיבוק לחיזוק חטולית.

מיכלי מאמי נכון הסגר יהיה קשה אך רק בסופי שבוע ולא בכל המקומות מה שדי מקל בשלב זה כך מרגיש לי לפחות חטולית

מרגישה שבא לי להגיב. וקראתי אתכן. אבל אני קצת במועקה כעת. אכנס שוב להגיב בזמן אחר. אבל תודה לכן.. מיכלוש חטוליטוש ואביבוש..

בזמנך הנוח לך

רציתי להבהיר נקודה ... עד שלא היה לי את הפיצוץ עם המטפלת שלי השבוע היא לא ראתה לנכון למרות שבועיים שלא דיברנו ..צורך להתנצל ולבקש סליחה לא אני זו שצריכה לטפל בה אלה היא זו שצריכה . .ויש מצבים שהיא פשוט לא !! אני לא מחפשת לכלכך עליה ויש לי די מספיק..אבל...זו לא דרך וזו לא התנהגות !! ואםאת בתור מטפלת שלי יטדעת על המגבלות הקשות שיש לי עם תחבורה ציבורית ודיברנו גם על זה ...אייך את בכלל מעיזה להיות כזו חסרת רגישות אלי ?? הלכתי אתמול במיוחד עבורה לקופת חולים כי אין אפשרות לעשות דרך הטלפון ... התייבשתי בשמש והרגלים כאבו לי..יודעת שזה חשוב עבורה..אבל גלי מעט אכפתיות..מי אני בשבילך ? פקידה? למה את לא עוקבת בעצמך על ט.17 שאת מקבלת ישר למייל שלך ?? למה צריך להריץ אותי שוב דחוף?? העולם נחרב ?? תראו אני עושה המון בשבילה גם דואגת שאותם ט.17 שלה יהיו אצלי מודפסים ומחכים רק לה..חוץ מ..שפקידת הקבלה דואגת לשלוח אליה אל כל הפרטים למייל שלה או למקום אחר אז..אם לא היה פיצוץ לא היתה טורחת לבקש סליחה ולהתצל..כל חודש וחצי אני רצה עבורה מספיק !!

חטויליתוש יקרה! ברור שזה מכעיס. ואת מרגישה שהיא לא מבינה אותך. דברי איתה על זה! שוב ושוב כי זה מפריע לך! והטיפול הוא שלך!!!! בנוסף אני לא מבינה למה את צריכה להגיע פיסית לטופס 17. אני מתקשרת למרפאה ומשלמת באשראי מרחוק! וזהו. תבררי. אין צורך לבוא פיזית...לא מבינה למה. בכלל אצלינו לא רוצים שנגיע למרפאה בכלל הכל תורים טלפוניים לרופאים רק מה שדחוף לבדוק פיסית..מוזר.

מיכלי מאמי אצלנו בקופה כדי לקבל ט.17 חייבים להגיע לקופה לא משלמים בשום כרטיס.. וכן כל כמה שבועות אני נאלצת להגיע לקופה כדי להזמין ט.17 ורר לאחר 3 ימים מקבלים את הטפסים כלומר לנסוע פעמים עבור הטפסים בשבילה כבר שוחחנו על הכל המון פעמים כל מה שיש לה לומר זה..אין טיפול בלי הטפסים.. לפני הקורונה גם הייתי באותו מרוץ תמיד עבור הטפסים האלה ותמיד היוצלה בעיות ואני תמיר רצה עבור ככה כבר למעלה משנה חטולית

חטולית יקרה זה אכן נשמע ממש מבאס!! אולי.. במקום להתעצבן עליה תתעצבני על המרפאה..? תגידי להם שחברות שלך בכל מיני מרפאות מתקשרות שיכינו להם ט. 17 ואפילו שישלחו וכך זה מתבצע. למה אצלהם לא..?!?! תנסי.. מה כבר תפסידי?

מתמודדת שלי בכל קופת חולים יש את החוקים שלהם אצלנו דברים מתנהלים לפי החוקים שכאן הם אינם שולחים שום דבר לאף אחד מי שצריך שיבוא לקחת ואני זו שצריכה את הטפסים כדי לבוא ולקחת אותם נימודו.. ליל מנוחה ותודה על תגובתך חטולית..

נימודו? מה התכוונת?? באסה. רק חיבוק!!

נימודו פרושו בספרדית כבר לא חשוב .. תודה על החיבוק חטולית

אם לפחות היתה מעריכה ניחה אבל לא !! חייבת... לכי...תביאי.. נמאס לי כבר מהכל !!

מבינה אותך.....😏

הפורום המקביל... ההודעות צריכות לעלות... זה לא כמו כאן זורם... יש חסימה על זמנים... ואודי.. כמה שזה נשמע שאתן מקבלות ממנו... הוא לא נוכח.. לוקח המון ימים עד שמגיב.. וגם בשתי מילים... מבינה כמה זה חשוב. ההחזקה של מישהו.. וגורם טיפולי.. ולפעמים "2 מילים" מספיקות.. ובכל אופן.. מהצד זה נראה קשה. חסר. (אפילו תגידו זה מה יש וזה המון... אתן נראות מעדיפות את זה ואוהבות את זה. אני.. לי זה מתסכל.... כשאני רושמת משהו הייתי שמחה לתגובה... לא רק אחרי כמה ימים.... לוקח הרבה זמן לראות שם תגובות....) וזה עוד לאחר שפעם דובר על "לתפוס מקום"ושלא מבינים אחת את השניה ויש עקיצות.... וזה גם גרם לי ריחוק כי פורום אמור להכיל.. לתת.. להרגיש שייכות ... מבינה שזה לפחות עבר מאז.. עוד מתבוננת ....... יודעת שתגידו שאיני חייבת. זה לא שאני מבקרת חלילה! ולא דורשת תשובות. מעלה את התלבטותי... היות ואתן שם וזה ודאי קשה לחלוש על 2 פורומים....... גם לא עושה את המחשבה שלכן.. כל אחת כאן בבחירתה. רק תוהה! זהו. ומברכת איתכן עלזה... מסכימות לי?

הפורום השכן, בזמן האחרון אודי נו טוב..פחות זמין. לא קל. ..אולי עסוק. אבל הוא שם המון שנים והוא מעלה הודעות אחרי שהוא קורא אותן. יש לו עקביות אם תשימי לב. הוא מעלה הודעות ראשון,שני עונה בשני בלילה. סוגר באותן מילים. ואז רביעי חמישי מעלה הודעות ומסכם חמישי בלילה באותן מילים לסופ"ש. הוא עקבי. הבעיה בזמן האחרון שלא העלה ולא סיכם ונלחצו קצת...והנה שוב אתמול לא סגר להפסקת שלישי. אבל בגדול הוא מאוד עקבי. ועונה במענה קצר כי זה לא טיפול. והוא הדגיש זאת תמיד. זה רק עוד מחשבה..ואנחנו נעזרות זו בזו..וכן יש גם השגות ויכוחים וכו..זאת קבוצה. כמו קצת טיפול קבוצתי ולא פרטני למרות שהוא עונה לפרט. ואז יש אינטרקציות חברתיות כולל הכלללללל. הכי חשוב שיש שיח. אני שם שנים- מהרגע שהחלטתי לפנות לטיפול. והוא תמך... פעם האופי של הפורום היה קצת שונה וזה אולי מה שאת מחפשת היה מענה גם ביום ראשון וגם בשני לרוב הוא ענה ולא חברות הפורום..והוא שינה את זה כי ראה שאחריו נסגר השיח..והוא רצה את השיח הזה בינינו...השאלה מה את צריכה ומחפשת ואם מתאים לך או לא ..זה הכל. לצערי זה הפך קצת לקבוצה סגורה ולכן ההרגשה שפחות מתאים אבל כולנו מחכות לעוד חדשים...ותמיד מקבלות בשמחה כל שואל.. מחשבות שלי😍

מיכלי מאמי מסכימה עם כל מה שכתבת גמני בהתחלה חכיתי כל הזמן לתגובות שיעלו ממי שמשתתפות בפורום למדתי לחכות כי המשוב מהבנות שם הוא משהו נהדר ולפעמים הן עונות אפילו את מה שאודי אומר .הוותיקות שכבר מכירות לי נתן המון ואני שם כבר מעל 3 שנים וחצי לפעמים דברים ממש בוערים ואני נכנסת וכותבת ולפעמים רק מגיבה למה שכתבו הבנות אני בכל מקרה תמיד כאן גם אם לפעמים נכנסת באיחור כמו שישנם ימים שאין הודעות ואין אל מי לכתוב.. יש ויש..הכל טוב רק שנהיה בריאים חטולית

בוחרת לענות לך כאן ....בכדי השקיפות צריך להיות שם כדי להבין צריך להכיר את אודי והאחריות שלו כדי להבין כן יש גבולות אבל הם מאוד ברורים כפי שכתבה לך מיכל על הימים כן יש סגירה ....אודי נמצא כמה שיכול וכן לעיתים זה פחות כי הוא עסוק אבל וזה מהשיפה כמה שהוא עסוק הוא לא מוותר עליינו או על המסגרת אז המסגרת הזו דל ימים שומרת על כולנו ... כשאנשחם לא כותבים אודי לא אשם בזה בחרתי להגיב לך כאן מסיבה פשוטה ...כן היו ויגוחים שם אבל הם היו בגלל הפיצול בן הפורומים והמורכבות של כולנו ...אז אישית בחרתי שם כי בחרתי בחברותיי כולם ולא לגרום לעוד מתחים כן ברגעים של הצפה רגע לפני פגיעה טוב שיש כאן אבל כשלו דים לא להשתמש בפורום לומדים להעזר יותר במציאות סמס לחברה לסהר לערן לנפגעות לכל מקום אפשרי לכתוב למטפלת ....בקיצור לומדים להעזר באמת ....בלי חשש להרוס מישהו כי נעזרנו ... ואני לא יודעת למה אודי לא סגר אתמול ...סיבותיו איתו ובכל זאת הוא העלה היום הודעות שהיו בערב כמו אומר הייתי ... יכולות להיות לי המון השערות למה בחר כך ....בכל מקרה לא ראיתי מעולם איש מקצוע בהתנדבות שפשוט נמצא שם עבורייינו אז מילה או שתיים או יותר ...העשייה שלו בלי מילים היא פשוט המון אישית אני חייבת לו חלק ענק בתהליך שלי מקווה שזה ענה לך חוץ מזה שכמעט ואין פעילות בפורומים היום הנה תפוז סגרו את הפורומים כולם היום במדיה פייסבוק וכאלה

מגיבה לכולכן יחד.. כיוון שזה אותו עניין.. ראשית, תודה על תגובות ושיתוף בעניין. שנית, לא הבנתי למה צריך לסגור את הפורום? הבנתי שבעבר חיכו רק לתגובות שלו וזה השתנה ונהיה יותר שיתוף בין המשתתפים.. שזה מעולה. לא הבנתי אבל את העניין בסגירה? אכן.. מעריכה אנשים שעושים למען הזולת. לזה לא הייתה כוונתי.. לא חשוב מצליחה להבין שאני לא שם כדי להבין מה שרציתי... תודה לכולכן. כיף שיש מקומות פתוחים ואנונימים למען הכלל. אשרי מי שיכול וזוכה לתת את ליבו וכל ישותו למען זה... הלוואי ונזכה גם אנו. ערב טוב

כותבת שוב. תסתכלי למטה. אולי כבר לא תראי... אז מזל טוב!!!!! הרבה אושר ובריאות!!!! את נפלאה וכייף שפגשתי בך כאן. זכיתי בנשמה טובה!!! באכפתיות והקשבה! תודה לך. תהני מכל רגע בחיים גם כשקשה! תסתכלי על הכוס המלאה! את יקרה!!! בריאות הכי חשוב! טוב שאת מטפלת בעצמך! אוהבת, מיכל

כותבת כאן.. השירשורים נורא ארוכים... חטוליתוש.. שנה שעברה התפנקת והתחדשת בתיק. השנה ב??? לא נראה שהמטפלות יכולות לזכור גם ימי הולדת... מבינה שזה היה חשוב לך שהיא תזכור זאת. וקצת איכזב משזה לא קרה... מחר המפגש. דברי על כך. על איך חלפה לה שנה. על קשייך. על הריצות. על הבריאות. וכל שבליבך.. הזמן יחלוף מהר.. אולי כתבי לעצמך נקודות... תודה גם התגובה יותר למטה - אכן, התקשרתי לבקש בדיקה.. מחכה שיאשרו.. מיאו שלי מיוחדת. חטוליתוש יקרה.. אמרתי כבר ואומר שוב. תפילתי שיאיר לך המזל ורק טוב. נחת בריאות אושר ואהבה. פרנסה טובה. ודרך צלחה בכל מעשייך. אוהבת אותך. ושמחתי להכירך כאן... מתמודדת

מיכלי מאמי תודה לך פעמים ראיתי גם למטה את הברכות החמות שלך את כבר הרבה יותר טובה מהמטפלת שלי חחח.. מחצית הכוס המלאה תמיד נמצאת רק אני לפעמים שוכחת שהיא גם חצי מלאה לפעמים מרגישה שהכל נשפך ממנה החוצה ונותרה ריקה ולא בגלללה... נראה היום לאחר השיחה עימה אייך ארגיש ושוב לא בגלל יומהולדת..אלה בגלל ענין של אכפתיות שאמורה להיות לה יוצאת לבדוק ט.17 תודה מתוקה ואהובה שאת חטולית

מתמודדת שלי השנה איני קונה לעצמי כלום לא ..מצב כלכלי עגום אין אפשרות.. אבל גם בלי לפנק את עצמי במתנות אחפש דרך כלשהי לנסות להקהות את רכשי לבי כדי שעד שהשיחה עימה תהיה אולי קלילה ולא כועסת איני כועסת ממש שהיא לא זוכרת זו לא הנקודה אלה שבכלל בתקופה האחרונה מלפני שהצטננה כבר התחילה להיות קרירה יותר וכמו חסרת אכפתיות..ואם כבר שוחחנו היה ממש קצר ..ולא מועיל.. כאלו שהיא עושה לי בכלל טובה שמדהרת איתי..זה מה שהכי הפריע לי והדליק לי נורה אדומה מהבהבת המון תודה על כל הברכות נשמה וכן יש לנו קצת ותק כאן בפורום שאני שמחה עליו נורא... טוב צריכה כבר להתארגן עבור ט.17 . עוד יציאה קשה עבורי בגלל נסיעה בתיבורה הציבורי כבר נדבר אחרי השיחה שלי עימה.. חטולית

יקרה שלי... אז תאפי לך משהו.. או תקני עוגיה או ארטיק או עיגול גלידה.... משהו........ או שבעלך יפנק בעיסוי או לא חשוב מה.. מגיע לך. איך הייתה הנסיעה בת. ציבורית? איך היה המפגש? זה היה מפגש פנים מול פנים סוף סוף? האם הצליח לקרב ולחמם את הקריאות שהייתה? מחבקת. לילה טוב

היתה שיחה בנתיים ציננתי את העוקץ שהיה לי .. התנצלה וביקשה סליחה זו רק אי הבנה כך אמרה חשבתי לעצמי צודקת או לא כבר לא יעזור שיחה שוב לא הכי ברורה אבל לא שכחה שוב להזכיר את ט 17 המהולל כי בלעדיו אין אפשרות לתת טיפול .. לא אלעה בפרטים שכב דשנו ודשנו..וכשאני עוד מדברת איתה על הקשיים שיש לי עם התיבורה הצעבורית ועל הנפילה שלי אז. כל מה שיש לה לומר זה ..טוב זה כבר מאחורייך..נמשיך הלאה.. ובסוף שוב ט.17. כאלו שאני יכולה לשכוח אלה ששוב אאלץ במיוחד עבורה לנסוע לא התיחסה הרבה למה שאני אומרת בקיצור אלה רק על התוצאה הסופית שהנה אני כן מתפקדת ושום דבר לא עם העזרה שלה לא קניתי לעצמי כלום התאכזבתי ונשארתי כך חטולית

אוי.. חבל שהוחמצה ההזדמנות ויצאת בהרגשה כזו. היא מזכירה ט. 17 כי בלי זה אסור לה לקבל אותך. לא בגללך..והיא בקשה סליחה והתנצלה. ההרגשה שאת חווה אותה ככה נשמעת קשה...חבל. אולי אפשר לפרש את דבריה גם אחרת? אולי....כמובן בלי לבטל את הרגשתך... בינתיים כתבתי למטפלת שלי היום..על האי וודאות ואמרה שזה תלוי בי אם להגיע. הבעיה שפוחדת מבידוד ולדפוק לילדים שלי להרוס להם. ...אז אמרתי שאחכה עוד... בינתיים מסתדרת בסדר גמור לבד. סתם סיר לחץ בבית עם כולם. אין פינה ורגע לחשוב לעצמי....רעש מידיי..נסתדר. באסה קורונה. לכי מכאן כבר!!!! אוףףףף

מחבקת אותך חטוליתוש!!!!! קבלי את החיבוק החם והאוהב ממני ליום הולדתך.... מתנה... ולאט לאט תוכלי להוסיף את המתנות.. לא נגמרו הימים... ולגבי המטפלת וטופס ה17... אני חושבת גם כמו מיכלוש.. זה מאתגר אותך. אני לגמרי מבינה את הרגישות שצריכה להיות. לה. כשאומרת לך זאת, בפרט כשדיברתן על כך... נסי באמת לאמץ גישה שהיא כנראה חייבת את זה כתשלום. זה מעצבן אותך ומובן שעל זה היא חושבת.. ולא קשובה לזה שזה מצריך אותך להתמודד מול קושי בנסיעה וכו'... אולי בכל זאת נסי למצוא איזו דרך להתקשר לקופח שישלחו בפקס? להקל עלייך... גאה בך שהלכת בכל זאת והוצאת את שבליבך... מקווה שכעת שהפגישות יחזרו לסדר לא יהיה מעמסה ותוכלי גם להתמלא לא רק להתרוקן... אוהבת אותך יקרה!!

כל כך מובן מה שאת חווה.. אי השקט. הצורך בה. השיגעון לחשוב על בידודים.. המצב הכלכלי. הכאוס בעולם. החוסר וודאות מהמחר.... זה כל כך טוב שאת יכולה גם לשלוח הודעה כזו אליה והיא מגיב .. זה מתחזק.. אפילו לבינתיים. עם הבחירה הנכפית איכשהו.. להמתין עם המפגשים שגם ככה לא קלים ומחייבים מרחק..... איתך. בהבנה רבה מתמודדת

תודה מתמןדדת יקרה, השינויים האלה הם אתגר עבור כולנו....כולם בבית. בחינות ופוחדים כשאני יוצאת כדי לא להכנס לבידוד ולדחות בחינות...מעצבן. ממש לא חופש גדול, סיר לחץ בתוך הבית. יהיה בסדר בע"ה. יש ב"ה משכורת שנכנסת זה חשוב בימים שלא לכולם זה כך... מודה לאל שבריאים ויש מה לאכול.

היי יקרה, מבינה בדיוק על מה את מדברת.. כל כך הייתי צריכה את החופש את המנוחה.. והכל כל כך מבולגן מתח ולחץ.. עד שיגיעו לבדיקה אנחנו בבידוד כבר כמה ימים.. זה מתסכל!!!! ומנגד אכן.. צריך לזכור שיש משכורת ב"ה זה לא מובן מאליו.... ואנחנו בריאים ונושמים... מאחלת רק טוב ובהצלחה לילדים בבחינות יום טוב

יואו....קשה ההמתנה. נקווה שכולכם בקו הבריאות❤

אמן. עשו ב"ה את הבדיקה. מחכים לתוצאות.... תודה

היום היה לי הכי פחות כוח לעשות. אז לא אפיתי (אולי אאפה לפחות עוגה בחושה) רק הכנתי דגים. סידרתי וניקיתי בית. והייתי עם הילדים. שאר הדברים בעלי עשה הפעם .... את הבשר.. הסלטים.. וקנית חלות.. כי ביקשתי ממנו והודעתי שאני בלי כוח. שבת שלום. מתמודדת

שבוע טוב, זה בסדר גמור לנוח ושהוא יכין... מקווה שנחת בשבת ואת מרגישה יותר טוב🤗😍

היי אכן נחתי המון. כל רגע אפשרי. אולי זה אפילו יותר מידיי... לא רגילה ככה לנוח.. אבל הגוף כנראה דרש את שלו. שבוע טוב גם לך אהובה. ראיתי לקחת קצת חופשה מהמטפלת.. איך את? הכאוס העולמי משקיט קצת את הכאב האישי? או מסעיר?

טוב שנחת...ואני בסדר, הקורונה שבשה ולא אפשרה לי ממש ללכת לטיפול אז החלטנו שנמתין. עד מתי. אין לי מושג וזה מבאס. אבל היא נתנה את האפשרות לשוחח אם אצטרך. בינתיים עצם הידיעה שאוכל לשוחח כשאצטרך מספיקה... כולם בבית..אז אני עסוקה בלהכין אוכל, לנקות וכו..הפנים יחכה כרגע...

טוב שיש את ההחזקה הזו ואת הידיעה שהיא כאן. לפעמים זה בהחלט לגמרי מספיק ונותן את הכוח. בהצלחה עם הבישולים ושכולם סביב.. מקווה שיש לך גם פינה שקטה לעצמך כשאת רוצה או צריכה.... שבוע טוב יקירה חיבוק

שבוע טוב בנות לא הספקתי להכנס לברך אתכן לומר שבת שלום הייתי עסוקה עד מעל הראש והבן הצעיר שלי הודיע לי ברגע האחרון שהוא וארוסתו מגיעים לארוחת ערב שבת אז שוב לארגן עוד תוספות ואת מה שכבר הספקתי לשים בצד ליום אחר גזל ממני את הכוחות .. אבל בסוף היה ערב נחמד מאוד..לא היה חסר כמובן כלום רק כוחות חחח.. מוצאת את עצמי יותר ויותר מתעייפת מהר מעשייה גם בגלל החום מצד אחד ומצד שני הלחות באזורינו ממש גבוהה כך שגם מציק מצד שני.. מתמודדת שלי שמחה שבעלך עזר לך ביום שישי.. .טוב שהוא גם יודע לבשל לא כולם אוהבים לעזור במטבח.. ומנוחה אף פעם לא מזיקה.. עדיין לא קראתי את מה שכתבת חמטה יותר אקרא ואגיב ומיכלי מאמי מבינה היטב כמה הפסקות מפריעות..ובואי נגיד שעכשיו המצב ממש לא מרנין..הנה דוגמה לא רעה למה שקרה לי בתקופה האחרונה עם המטפלת שלי..בטח כבר קראת נכון.. ימים לא קלים עוברים כעת במדינה בכלל ועל כולם מקווה שהמצב יתייצב אצל כולנו ונהיה יותר חכמים מחר מה שנקרא.. שבוע מבורך לכן חטולית קצת מבואסת

לחטוליתוש, מבינה את הביאוס.. ואי להודיע ברגע האחרון זה קשה.. שלא יתרגלו 😉 שמרי על כוחותייך. מקווה שנחת השבת. ולכן את כאן ב3:30.... ולא כי השינה ממך והלאה.... אמן לאיחולייך.. שיהיו בשורות טובות מתמודדת נ.ב. בעלי טוב מאוד במטבח... והביקורות שלו הרחיקו אותי משם.. שנים... הרגשתי לא יוצלחית. ושאין לזה תקנה. כיום אני יודעת שזה לא כך. ואני מאוד טובה במטבח. וחזרתי בכל הכוח. בעבר גם כנראה הייתי המון אופה ומבשלת.. כך טענה בת הדוד והדוד שהזכירו לי דברים שבין היתר הייתי עושה ושכחתי.... אמרו שאפיתי חלות כל שבת.. שהכנתי עוגות ועוגיות.. אפילו איתם. וידאו לזכור פרטים איזה עוגיות ואיפה הכנו אותם. אני לא זוכרת כלום מזה!!! 😣

אז כן עדיין לא נרדמתי בגלל מנוחה בשבת אך הייתי עייפה ברמות.. נהדרת שלי אין לי ספק שאת מסוגלת להמון גם מתוך דברים שכתבת וסיפרת בעצמך חבל שגרמו לך להרגיש שאינך טובה גם במה שאת מצויינית..אך את מספיק חכמה כבר לדעת שאת כן ויותר מכך אולי כדאי כן לדבר עם הבני דודים שלהם יש זכרונות ואולי גם תמונות מהתקופות ההן יכול בהחלט להקל משתדלת לשמור על הכוחןת וכן הבן שלי גם במצב כלכלי שעוד ארוחת ערב אצלנו עוזרת לחסוך בהוצאות אז אין לי בעיה שמגיעים 2 אנשים ומתחלקים במה שיש אוכלים מעט יותר מהחלה של שבת וכולם שבעים ומרוצים.. העיקר תמיד לתת גב למי שניזקק גם חשבון הבנק שלי צועק הצילו ונחשי מה..? היא שוב התקשרה אלי המטפחת..לא כדי לשאול לשלומי..וגם להזכיר לי שוב על ט.17 שלא אשכח..מבינה! נשבעת לך שממש בא לי להגיד לה שנעשה הפסקה.. אז מה אם כבר עברנו את השנה שאנחנו ביחד..היא אפילו לא זכרה שהיה לי יום הולדת כדי לברך אותי..אבל מה הפלא אם בכלל לא שואלת אותי על מה שקורה איתי?? מחר כבר נדבר ואראה אייך מתפתחים העינייים ואז אחליט תודה מתוקה שלי חטולית

היי חטוליתוש איזה מתוקה את שככה את מקבלת את הדברים... מקווה שתלכי לישון היום מוקדם ולגבי הבן כדי שלא תטרחי פעמיים תנסו לסכם מראש? לגבי המטפלת.. לא נעים.. מקווה שיהיה מפגש טוב בכל אופן. שנה עברה???? איך??????

עם הבן אין אף פעם בעיה תמיד מוכנה לקבל גם במפתיע כי אחרי הכל ילד שלי וכולנו כעת באותה קלחת של חוסר..לא נורא..רק להיות בביחד כבר עושה את שלו וכן..זוכרת שלפני למעלה משנה כשהייתי אצלה במקום של המפגש ושאלה אותי אייך עבר השבוע הראתי לה את התיק החדש שקניתי לעצמי ןאמרתי שזה לכבוד יום ההולדת שלי גם אז אפילו לא בירכה אותי.. נראה מחר מה יהיה תודה נשמה חטולית

חטוליתוש יקרה! המטפלת שלי מכירה ויודעת היטב מתי יום ההולדת שלי. ורק אם אני מזכירה אותו היא מדברת עליו..אבל לא אומרת מזל טוב כמעט. אולי פעם אחת אמרה.....מנניין. אה??? ובכל זאת אולי שכחה? לזכור מלפני שנה זה קשה... בכל אופן טוב שאמרת פה כי אני לא זוכרת ימי הולדת של כולם. סורי. אז מזל טוב!!!!!! הרבה אושר ובריאות איתנה!!! ושיתגשמו משאלותייך לטובה! אני שמחה שיצא לי לפגוש אותך בפורום. כייף שאת פה!!!!! רק טוב ובריאות בריאות בריאות. תעשי משהו נחמד למען עצמך טוב? תחגגי את החיים כמה שניתן!!!! אוהבת, מיכל❤❤❤❤❤❤

מיכלי מאמי אני לא מחפשת שתקנה לי מתנה או משהו כזה אבל מילה טובה לעולם אינה מיותרת תודה על הברכות יפתי וגמני שמחה להיות כאן כפי יכולתי..המוגבלת לאור כל הריצות שלי שעדיין לא נגמרו.. תודה לך יפתי חטולית

היי נראה שעליתי על הגל ליום וחצי. כעת שוב עלה טריגר ומתקשה לנשום... רגילה למקום ההורס שבי.. מתקשה להשאר במקום. אתן פחות כאן.. או לא יצא לכן לקרא.. או לא חשוב הכל בסדר........ רק שמתקשה לנשום. התקף שיחלוף...

היי יקרה.. מאוד מקווה שלא פגעת בעצמך. אנחנו כאן.נכנסות מדי פעם אך תמיד איתך בלב גם כשלא כותבות. בבקשה שתפי כמה שיותר את המטפלת. אולי עכשיו יותר מתמיד..חיבוק כזה שיאחז ויורגש עד כמה שתאפשרי.🤗

היי מיכלי תודה על החיבוק החם.. המורגש. אכן אני כותבת למטפלת דיי הרבה .. קושי בנשימה הפעם לא בא מפגיעה. אלא מהתקף חרדה כנראה. יודעת שכל אחת בסיבתה וחייה.. לא שופטת. רק לפעמים הבדידות הורגתת כל כך זקוקה כעת "לקביים" אנושיים שיהיו לצידי... תודה על תגובתך מתמודדת

מתמודדת אהובה כל כך מצטערת שנמצאת כאן פחות גם מכפי שהייתי רוצה בכל הכנות.. האם היית משתמשת בי בקביים אם הייתי נכנסת יותר? אעשה כל מאמץ באמת כי גם לי קשה כשאני נכנסת והמקום ריק.. ויותר קשה לי כל הזמן רק להתלונן על כל הקשיים שאני עוברת.. נשמה נהדר שאת כותבת למטפלת שלך כל הזמן..האם היא חוזרת אליך או בכלל האם יש מענה כלשהו לטובה ממנה? יכולה/מסוגלת/רוצה לשתף מה גרם להתקף החרדה שתקף אותך...? האם יכול להיות שגם דברים שנאמרו כאן בשירשור הקודם העלה טריגר? פעם גמני הייתי כותבת אליה ..למטפלת על דברים קשים שעברתי..ימי הקורונה משנים בי דברים שאני מרגישה יותר הענות טובה כאן מאשר בכל מקום אחר..!! אז הנה עוד עידכון שאולי גם לא מענין..רק לפני דקות ספורות היא התקשרה אלי לקבוע שיחה לשבוע הבא אחרי הפיצוץ שלנו השבוע .. ימים שכאלה.. אוהבת אותך נשמה מייאו איתך

היי יקרה טוב לשמוע שהיא מנסה לשים בצד ולהתקדם. האם הצלחת לשתף פעולה ולקבוע מפגש? האם קשה לך המעבר בלי לדבר על "הפיצוץ" שהיה?? הכאב שלך הוא לא התלוננות... זה חוויה קשה כואבת ומטלטלת... ופיזית קשה מאוד.. אז תרפי!! אני זקוקה לכל קביים אפשריים.... אבל לא על חשבון אף אחד....!!!!!!! תמשיכי להכנס רק כשמתאים לך. ויש לך יכולת או כוח.!!!!! המטפלת שלי מקסימה. מנסה כמה שיכולה להיות עבורי. אני יודעת שכעת אני זקוקה ליותר... ומבינה שלא תמיד זה יתאפשר. היא גם יודעת ותעשה את הבחירות שלה כמה להיות איתי. לא כופה על אף אחד את הכאב התהומי שלי... מנסה לקבל מה שנותנים... וזה המון. לצערי אני זקוקה ליותר 😭......... אכן.. גם מה שנכתב כאן הוא טריגר עבורי.. אך לא הוא הגורם. כי חיי הובילו אותי לחפש תשובות. זה לא שלא תהיתי קודם על זה.. מנסה לברר יותר.. ושמישהו כבר יענה לי אם יש לי את ההפרעה הזו או אחרת?! ומה ניתן לעשות....... בכל אופן קבעתי לפסיכיאטרית ... רק בראשון הבא.... מנסה להאחז כמה שיכולה עד אז....... וכנראה כשאגיע אליה.. אהיה החייכנית והמתפקדת כמו שכולם רואים... ויטמינים בי ובכוחותי.. ולא במילים שלהכאב העצום שאני חווה..... המטפלת שלי כעת יותר מבינה את התהום.. כי שיתפתי אותה בזמן אמת בהתכתבויות. ומפחדת מהגל הבא.. זה לא רצפה שניתן לעמוד... אני בתחתית התהום.. ובכל גל נופלת חזק יותר פנימה וקמה... מה מביא את הגלים?? אני חושבת שאת אלו הקשים מביא החוסר אונים. התיסכול. הבת שלי ציירה אותי היום.. חבלשאין לי דרך להראות לכן... עם לחיים וידיים פתוחות וחיוך ונמצאת בחוץ יש שמש ושמיים נראה ממש ורוד............. הלוואי.

איזו מתוקה הבת שלך!!!! זה סימן שיש בך גם את זה!!! זה גם וגם. אופטימיות וחיבוק מכיל תני לו להכנס ללבך! חבקי את עצמך! כי את ראויה לכל האהבה הזו! את אהובה ואת טובה בדיוק כפי שאת! טוב שהמטפלת עדה להכל. זה עוזר לה להבין אותך. בשביל זה היא שם בשבילך!!!! לכולנו יש תקופות שצריך החזקה יותר גדולה וזה בסדר!! הקשיבי לקול הפנימי שלך..ודעי לך שהגדרה כזו או אחרת אינה משנה כל כך את הרגשתך הפנימית....ההגדרה היא לא מי שאת ולא מגדירה אותך..רק נותנת לך סימנים...לכולנו יש אותם בעוצמה כזו או אחרת...

מיכלוש אהובה, אין לי מילים... תודה!!! ריגשת... 😥

איתך❤😘🤗

אהובה נהדרת שאת בתוך כל הכאוס הפרטי שלך את מוצאת גם מילים טובות ולא משנה מה.. כן דיברנו היה בסדר הופתעתי ממנה וכן שמתי בצד גם את זה החיים ממשיכים ולא נעצרים רק בגלל פיצוץ כזה שיכול שוב לחזור על עצמו רק בגלל התקופה שאני עוברת ולא מדברת על הקורונה ...הכל מסביבי כזה קצת מאוס.. לא למדתי להרפות תמיד בלחץ ובריחות..אולי יגיע גם יום כזה בעתיד נשמה כאן קביים לעולם לא על חשבון אף אחד..כמו שאת נכנסת כשאת יכולה כך גם אני..אולי מעט מידי.. יפה שלי למה את מחפשת כל הזמן לתייג יש לי הפרעה..? למי מאיתנו הנפגעות בכל שלב כזה או אחר בחיים אין פגיעות קטנות כגדולות..?? אחרת לא היינו כאן..זה ברור...אני לא מחפשת שמות למה שקרה לי בחיים...ואם תדעי שגם בעברך הרחוק קרו דברים..האם תוכלי לתקן? יש לך זכרונות לא ברורים ..אם יש או היה שם עוד פגיעה..את כבר תיזכרי בה כמו כולן... הלוואי שהפסיכיאטרית תוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר..שמחה שקבעת תור חשוב..! מבינה אותך לגמרי כשאת מדברת על חוסר ריצפה..נכון..לא קל בכלל.. אצלי הגלים שמפילים הם חוסר וודאות.. לא עומדת בזה עוד שאני חרדתית..כן מבינה לגמרי והבת המקסימה שלך מציירת את מה שאת משדרת לה מידי יום מהרגע שהיא מתעוררת ועד שהולכת לישון תזקפי זאת לזכותך את השמש והשמים הבהירים עבורה...זכית נשמה ..! מקווה שאת רואה בברור כמה את האור והחיים עבורה.. אוהבת אותך מייאוו

כמה שאני מעריכה.... 🙏🙏🙏

מיאוו שלי... חח כל כך שמחה לשמוע שדיברתן על כך והצלחתן להמשיך הלאה. התקופה כנראה לא קלה לכולם. ובעזרת ה'שבוע הבא תדברו על הכל.. למה חשוב לי להגדיר? להיזכר? אני חושבת כי זה יעשה סדר.. אם אזכור את התחלת הפגיעה.. אולי אפסיק לייסר עצמי שמא זו לא פגיעה אלא אני הדפוקה שפעלתי לא נכון והוא היה כדי לנצל את זה אבל לא כפה עליי אלא אני הסכמתי.. גם אם אמרתי לא והייתי מאובנת ומשותקת. אולי.. אם יהיה "שם" למה שאני עוברת.. כנראה העולם מכיר זאת ואולי יש לזה תרופה?? משהו שיקל עליי??? בהקשר של הזוגיות... לא ידעתי מה קורה עד שגיליתי את ה"שם" של ההפרעה שכנראה הוא סובל ממנה בלי שידע על כך.. פשוט ככל שקראתי על זה ראיתי איך הכל מסתדר. גם המטפלת מדברת על כך.. השאלה איך אני חיה עם זה.... מה שזה עשה טוב זה שכעת אני קוראת את המפה של הזוגיות טוב יותר...... לא מסכימה לקבל דברים ובספק אם ישתנו... הבעיה שנפלתי כרגע. אז איך אקום ואתגרש???? לא מוצאת את הבאלנס האיזון.. בחיי מכל הכיוונים. עד שמצאתי משהו. קשה לי להתמודד מולו ואני קורסת. אולי הגוף זקוק לעיכול הזה.... וככה מגיב. זה בדיוק היה ככה כשגיליתי שמה שעבר עליי זה פגיעה מינית... הגוף השתולל.. אם את זוכרת את הזמנים האלו...... כעת זה חוזר על עצמו.. מנגנון הרס עצמי. שמתקשה לקבל את הפגיעה. מופעל. בטוח אקום מזה.. כמו שקמתי אז... וככל שהמשבר גדול... התובנות גם. והפעם- אני לא תמימה.. אלא קוראת את המפה. היטב. גם אם איני אומרת.. ונראה שאני חלשה. ופגיעה.... אני אקום. אני רואה הכל. בזה לו ולשקרים מבפנים... אני רק גודלת. אבל כאבי הגדילה שלי קשים מנשוא. ומסוכנים ...... ומפחידים... תודה על היותך כאן. תודה שאתן כולכן עוטפות. ברגעיי הקשים. לילה טוב

מתמודדת אהובה אתחיל בדבר שכבר אמרתי לך בעבר ..בכלל לא משנה אם הסכמת זיכרי שאת היית הקטינה והוא המבוגר !!! ואולי..כן..רק אולי..חושבת שיתכן וניצל אותך עוד מגיל צעיר יותר משאת בכלל זוכרת ? גילך הצעיר מאוד שיווע לחום ואהבה..וממנו קיבלת . ..עדיין הוא תמיד יהיה האשם.. וכן זוכרת היטב את הימים הקשים ביותר שעברת "ימים פרועים" כביכול...שכולם באו כתוצאה מהניצול שלו אותך..! לענין הזוגיות את עושה עבודה נהדרת אל תמהרי לעשות דבר שאינך בטוחה בו רק כך תוכלי למצוא את הבלאנס..זה שאני אמרתי לך בעבר דברים..פשוט נורא כעסתי על יחסו אליך כאב לי נורא ורק רציתי להרחיק מעליך את מה שהעיק נורא.. נשמה כואב מאוד לקבל דברים כואבים כי הם כואבים.. הגוף מגיב כמו המוח וכל איברי הגוף..את מכלול אחד שלם לא מפוצל וכך גם מגיבה. .. מאמינה שתוכלי לצאת מכאן גם בעזרת המטפלת שלך יותר חדה ויותר מחוזקת ..ויודעת לאיזה כיוון את מטפלת בעצמך כדי להיות מה שאת רוצה להיות..! אמת שכאבי גדילה כואבים..בכל מקום אך גדלים מהם.. אוהבת אותך המון המון מלא מלא נשמה וזכרי שלעולם אינך נטל רק עוד מקום מלא אהבה שרק מבקש אישור שאהבה אכן מגיעה לו. ובהחלט מגיע מייאווו

איזו חמודה את.... גם כעת ההתפרעות הגיעה.. אולי קצת עם גבולות... אך הפגיעה היא זהה.. אם לא יותר קשה... לא יודעת. כרגע אני ברגיעה. הגוף עייף ממשש ודורש מנוחה. הבעיה.. הילדים בבית... ......הקורונה.... אולי גם אני נדבקתי?? אולי זה החולשה?? כבר לא יודעת מה גורר את מה... הכל בלגן

לא נורא קבלי את המצב בסבלנותצכי אין דרך נוספת ואת חסקה עם כל מה שאת עוברת מאמינה בך וביכולות שלך שתצאי גם מהנפילות האלה חזקה יותר ואם יש ספק לקורונה בדקי חשוב מאוד עבור כולם אוהבת אותך מייאוו ועדיין לא נרדמתי מקווה לישון הלילה ומחר בבוקר ט.17

הי לכל מי שנמצאת פה.. מאוד מאוד מאוד דואגת לאודי... קשה לי לכתוב... הקורונה חיסלה אצלי כל טיפת רצף שאולי התחילה להווצר אצלי אודי.... ??????

לדעתי אין מה לדאוג אצל אודי יתכן ולא נכנסו הודעות ולכן לא כתב כלום למעשה גם לא סגר אך כבר קרו מקרים בעבר אם אני לא טועה ויש מצב שכבר מחר על הבוקר באם נכנסו הודעות שלא עלו נראה אותן מחר אולי באג כלשהו מנע מהמערכת להעלות הודעות אולי כדאי גם לבדוק אצל הצוות של דוקטורס באם היתה תקלה כלשהי כך אפשר יהיה לדעת בוודאות שהכל בסדר אצלו חיבוק מרגיע חטולית

חתולית יקרה ! וואוו.. הקטע שאני דואגת זה במובן הבריאותי של אודי.. 'רואה סרטים 'בראש... קורונה... תאונה... לא יודעת... ממש ממש דואגת לאודי... אני כל יום בפורום.. כן..לא כותבת.. עייפה.. מבולבלת,, אני יודעת שקרה לי משהו עם כל הקורונה ואמא צביה... אבל אודי מחזיק אותי .. כל יום אני נכנסת לפורום ו'העולם כזה קיים'.. משהו מרגיע.. שלא הכל משובש.. ופתאום... בלי התרה, ללא שום הודעה מוקדמת ומכינה.. כך.. מיום חמישי בלילה... זהו... מצאתי את עצמי מחפשת דרך גוגל .. הקלדתי את השם שלו.. חיפשתי סימנים.. משהו... כל כך מקווה שהוא בסדר.. כל כך מקווה שאודי בקו הבראות .. מנסה לגרש את ה'סרטים ' הרעים מהראש.. תודה לך מתוקה !!! שלך, במבי

יפה שלי כנסי לצוות דוקטורס השארתי שם הודעה שנענתה את מוזמנת לקרא בשמחה

היי במבי יקרה וחטולית... מבינה את הדאגה...חושבת שכנראה לא כתבו הודעות או שעסוק...כבר היו מקרים שכמוך דאגתי ואז הוא הופיע מרגיע. נחכה למחר. כתבי לו הודעה גם בפורום ונראה. והייתי שמחה לשמוע מה איתך..שתכנסי קצת ותכתבי. מתגעגעת

היי במבי.. כיף לראות אותך. חיבוק יקירה שלי!!! ראיתי שאת מזוהה עם ה"רצף" יכולה להסביר לי קצת יותר על זה? מה הכוונה? אודי הגיב על כך גם לחטולית. לא ככ מבינה מה הכוונה במילה רצף... אגו??? אולי זה לא בדיוק את הכתובת לשאלות האלו.. ואולי מכביד?? אז דלגי. תודה וחיבוק

הי לכן יקרות !!! חתולית, מיכלי, מתמודדת ( את א.. מהפורום של אודי ?) תודה גדולה לך חתולית על ההפנייה לפורום של דוקטורס... נרגעתי הבוקר כשאודי היה בפורום .. ממש אנחת רווחה... מיכלי מתוקה.. כתבתי בפורום של אודי.. וקראתי את ההתרחשויות ששיתפת בכל התקופה המטורפת הזו... מתגעגעת ... ומתמודדת.. (את א' מהפורום של אודי, נכון ?) כשאני מדברת על רצף, הכוונה שלי ,פשוטו כמשמעו-רצף.. עד כמה שידוע לי, כשתינוק נולד, החוויה שהוא זקוק לה (בין חוויות נוספות) זו חוויית המשכיות..רצף.. כשלתינוק לא מתאפשרת החוויה הזו , כשהוא חווה קטיעות ברצף, קיימת איזו שבירות כזו גם בהמשך החיים (עד לתיקון שאולי מתאפשר באמצעות טיפול) אני מניחה שכתינוקת לא הופנמה אצלי חוויית הרצף היות וכל דבר קטן שקשור לקטיעת רצף, לשינוי גורם לי לטלטלה מטורפת.. אולי זה האישיו הגדול של חיי (שלזה נוספו אירועים שונים ומשונים כדוגמת הפגיעה מאחי הגדול..) הרצף של החוויה הכללית שלי לא מגובשת.. בכל אופן, הרצף של הפגישות עם אמא צביה גורם לאיזה משהו להווצר..איזו תחושת רצף.. כך גם הפורום של אודי עם הידיעה שבשלישי וחמישי אני קוראת את ההודעה ה'סוגרת' -העוטפת שלו.. הקורונה עם כל השינויים שהתחוללו במציאות החיצונית ,קטעו אצלי את הרצף והגבתי לזה לא קל... לאט לאט אני מתחילה לחזור לאיזו טיפונת חוויה של רצף (ריצפה)... המושג אגו , לפי פרויד זה חלק מהנפש שמתהווה מהסתמי (איד) סביב גיל שנתיים כשהמציאות החיצונית באמצעות ההורים מתחילים את העיסוק בניקיון (עשיית צרכים בסיר) האגו הוא שמתווך בין האיד -שפועל לפי עקרון העונג ( מה שבא לי לעשות) למציאות החיצונית (מה צריך לעשות) ובהמשך גם מתווך בין המציאות החיצונית לאני העליון (סופר אגו) שמתהווה סביב גיל חמש עם הפנטזיות האדיפליות.. הסופר אגו הוא ה'אני המופנם שלנו את דמויות הסמכות שלנו: הערכים ,האיסורים וכו'.. האגו פועל במס' דרכים בכדי להצליח במשימותיו.. בין השאר דרך מנגנוני ההגנה שלנו... ח'תכת נאום... מקווה שעניתי על משהו ממה ששאלת.. בכל אופן, המושגים של אגו ורצף מאוד שונים.. ושוב, תודה ענקית לכן יקרות, חתולית !!,מיכלי!ומתמודדת ! שלכן, במבי.

היי במבי. בהחלט ענית!!!! וואו.. זה מתחבר למה שהמטפלת אמרה לי ואומרת כבר המון זמן שכנראה נפגעתי בגיל יותר צעיר. אני לא חושבת כך לא זוכרת את זה אבל התגובות שלי לפגיעה שאני כן זוכרת את חלקה. והשיכחה של העבר מקום הילדות שלי נראה מעוך ושכחתי מלא פרטים שאנשים זוכרים עליי ומספרים לי אך אני לא זוכרת כלום. וכן היום... מתמודדת מול חלקים שונים שכל אחד חושב מנוגד.. מצד אחד כך מצד שני בדיוק להיפך. הצרכים שלי כיום בחיבוק (ולא אמשיך להוסיף כי אני רק מעכלת מתחילה לפחות להבין מה קורה איתי.. ) מתעצמים ומשתוללים.... זה מתבטא חיצונית ונפשית. מצד אחד אני נראית מבינה ושולטת ומתפקדת מדהים אך מנגד הצרכים כפי שאמרתי.. משתוללים ומטביעים אותי.. אתמול הייתה קריסה. רציתי אותה כי לא הצלחתי להרגע מהמערבולת. אז הלכתי לאלכוהול עד האנגאוור... רק כשהקאתי את נשמתי. והרגשתי שהגעתי למטה.. הצלחתי מעט להתרומם. אז עוד לא יודעת כלום. רק שאני חייבת עזרה!! המטפלת הפנתה אותי גם לפסיכיאטרית. זה עוד שבוע וחצי. אמרתי לה איך אעבור את היומיום. הייתי נואשת עד שלא היה אכפת לי להתאשפז. מנגד הקולות האחרים אמרו שזה דרך אל חזור ואני אמא וכמו שאני התמודדתי עד עכשיו. אחזור לעצמי. והפיתרון להרגע היה לאפשר את הירידה מטה מטה.... לאלכוהול. לגבי שאלתך אם זו אני מהפורום של אודי.. לא. הציעו לי ללכת לשם כי עברתן לשם... אך היה קשה לי לנסות מחדש. העדפתי לחזור למוכר. הייתי פה בזמן שאידה הייתה. זוכרת? לפני כמה ימים נכנסתי לקרא מעט על did עניין אותי אם זה יכול להיות מה שגורם לי להשתולל ככה.. אם זה הגורם. עדיין לא יודעת. אחכה לפגישה עם המטפלת... מה הכוונה אמא צביה? ונורא לא פשוט לקרא את הרצף שלך.. את הפגיעה מאחיך וההתמודדות מול הקורונה שעשתה בלבול מחדש... תודה לך. אקרא את ההסבר שלך שוב.... מתמודדת

היי במבי שמחתי מאוד לראות אותך אצל אודי כבר על הבוקר :)) קראתי כאן ( גם שם) בשקיקה כמו תמיד רק שכאן למדתי דברים על מה ששאלתי שם את אודי כן אינו יכול לתת תשובה כזו לכל מי ששואל לגמרי ברור לי אשאל אותך כאן מפני שכבר סיפרת על אחיך האם זה חייב להיות רק בן משפחה כזה..אב..אח..אחות..כדי שתהינה תגובות הרצף עליהן דיברת או שיכול להיות גם גורם נוסף בן משפחה מדרגה שניה כמו בן דוד גם בגילאים הצעירים?? אשמח אם תוכלי לכתוב בכמה מילים בלי להכביד עליך ו..שמחתי לעזור באם באמת קראת ועזר לך חטולית

חתולית מתוקה ! מה שידוע לי לגבי רצף ופגיעה פזית,מינית,נפשית. כשמתרחשת טראומה הרצף נקטע, ככל שמתרחשות טראומות רבות יותר כך הרצף קטוע יותר.. והחוויה היא של התערערות ועוד מיני 'מטעמים'... מקווה שאני מצליחה לכתוב באופן ברור ..איכשהו מרגיש לי שאני לא צלולה עכשיו.. חיבוק חתולית ושוב תודה על אתמול.. הרגשתי ממך תמיכה :) במבי

במבי יפה שלי תמיד תומכת בך ולא משנה היכן כי את יקרה לי.. תודה על מה שכתבת לי כאן..אם נכון כמו שאמרת..אז חיי רצופים בהמוני קטיעות..שחרוטות על נשמתי.. הן אינן מתרפאות למרות טיפולים כבר שנים..לסרוגין..עם שינוי של מטפלות כל השנים..ואיפה זה משאיר אותי? תודה לך חטולית

חיבוק כנראה שלא הכל מתחבר... רק מעט מתאחה הכאב.. הקטיעות מקבלת הבנה וחמלה וקבלה... אני רק מקווה. אוהבת.

אני לא חושבת שזה כזה מבלבל... כולנו מתנהגים שונה בין אנשים שונים. וזה כ"כ אופייני לדיכאונות וחרדות..כלפי חוץ מתנהגים רגיל כי חייבים לשמור על הסביבה שלנו והכל צריך לתפקד בתור אמא...כלפי פנים אפשר להרגיש מאוד רעעעע וכאוס.. מוכר לי מאוד המקום הזה. הוא לא חריג. עצם זה שאת מודעת לכך זה הופך את זה להכי נורמאלי שיש!! הבעייתי יותר זה כשלא מודעים. או חלילה שיש מחלת נפש של " פיצול אשיות" שאישיות אחת לא מודעת לשנייה. אני חושבת שאת פשוט כואבת מאוד ומסתירה את הכאב הזה מהסביבה. הפתרון הוא למצוא מישהוא שאת כן סומכת עליו, כרגע הכי נכון לך זה בטיפול, ספרי על הפגיעה בעצמך! על החתכים....לפני שכבר לא תוכלי לסבול יותר חלילה. קחי אחריות ואומץ!!! אני עשיתי כך עכשיו על האכילה המופרעת שלי למרות הבושה. סיפרתי לה...בפגישה האחרונה בכיתי את נשמתי.. והיא ראתה והבינה ויזמה שנפגש שוב....זה חשוב ביותר יקירתי. לרווחה הנפשית שלך!!!!

אגב הפגיעה העצמית היא כדי לרכך את הכאב הנפשי..אולי לא להרגיש אותו אפילו.. אבל זה לא באמת!! זה לא יעיל יותר! אזרי אומץ ושתפי! את חשובה!

מיכלוש.... מאמינה שאת צודקת.... ראיתי שלא הצלחתי לומר לה... אז רשמתי לה מיד בסיום השיחה כי היא עדיין לא חזרה למפגש כן... רשמתי לה.. היא טוענת שיתכן ומה שזה אומר שנפגעתי בגיל צעיר יותר ממה שאני כן זוכרת... היה עוד משהו שם... וזה בועט היום... צועק... לא יודעת.. לא נראה לי. אבל בכל אופן.. החוויות העכשוויות קשות. נורא. תודה לך על תגובתך המבינה ומכילה גאה בך ששיתפת והצלחת לפרוק גם בכי... גאה בך שאת מאפשרת מפגש נוסף. לומדת לחבק ולהקשיב לכאב שמבטאת האכילה כעת... מחבקת.

מצטערת אין לי מילים עייפתי מהכל ליל מנוחה לכן אני

אפשר רק לחבק אותך?? זה בסדר.. לא תמיד חייב למצוא מילים... .אני כאן איתך שותקת...

חיבוק תמיד מתקבל בברכה נשמה פשוט אחרי שחזרתי ממרפאת כאב באיכילוב אני גמורה ממש נשארתי בלי טיפת כוח..מוח.. מעכשיו שוב מרתון חדש של ריצות ובדיקות ממרפאת כאב הגעתי לתשישות כוללת ובכלל לא דובר על החומר המרגיע אלה רק על עוד ועוד עוד בדיקות זה לא ניגמר הייתי אמורה להגיע הבוקר לקופת חולים עם כל הטפסים כדי להוציא טופסי 17 מי בכלל יכל לקום מהמיטה אחרי שבקושי נרדמתי רק ב6 בבוקר אולי מחר אם ירצה השם ומיכלי מאמי את נהדרת וחזקה מקסימה כל הכבוד לך מתמודדת שלי לא יודעת מה לומר לך לאחר מילותיה האחרונות של המטפלת שלך ..הלוואי ורק תהי בסדר מכל בחינה אפשרית שהכל יעבור לך בקלות עם טיפול נאות ורק טוב בחיים האלה כי מגיע לך מהמטפלת שלי לא שמעתי כבר שבועיים ...מילא ..כנראה שכך צריך לא ממש אכפת לי מרגישה אפטיה כזו לכל מה שקורה סביבי אולי מעייפות איתכן בנות אוהבת מייאוו עייפית נורא

חטוליתוש ראשית.. אל תטרחי מידיי.. זה גם מעייף.. תודה שאת מנסה לחשוב איך לעזור.. מה לומר.. ולהבין יותר.. ואף לנסח את השאלה שנשמעת קשה ומגוחכת. לשם שינוי.. נכנסתי לאודי. אקרא על כך באינטרנט. אנסה לראות אם זה מתחבר אליי... איכשהו.. בכל אופן, מקווה לטוב. לא אוסיף לך בלבול של מילים.. מחשבות וכל מה שעובר עליי.. לא נורא. אהיה קצת לבד... לגבייך.. נורא זה להרגיש שהכאב קיים ואין לו עזרה תרופת פלא אחרי כל הנסיונות הבדיקות וכו' שאת רצה לעשות ולהביא ממצאים. מקווה שזה יחלוף. ועוד רגע יתנו לך לכאב הקלה. רפואה. לגבי המטפלת.. אם את מרגישה שזה טוב לך אז אולי היית צריכה זאת. עד עכשיו. כי אם ציינת זאת. גם אם את אפתית, נראה שהגיע הזמן ליזום שיחה אליה... מחבקת את החטולית מיאוו לילה טוב מתמודדת

סליחה ותודה על ההבנה..מצטערת שאני כבר לא אני מאז שהתחלתי את התהליך עם מרפאת הכאב.. רק לחץ נפשי שלא רואה ממנו אור בקצה של כלום וכן היום היא התקשרה אלי המטפלת ..למען האמת בעיתוי לא רגיל.. שאלה למה אני קרירה אליה.. התחלתי רק לומר שאני כבר תקופה לא קצרה כפי שגם היא יודעת בבדיקות..וכן שלחתי לה הודעה עוד בשבוע שעבר שאני בדרך למרפאת כאב שלחה לי משהו כזה לא ברור נכון שלפני 3 שבועות בקושי דיברנו בגלל שסבלה מכאבי גרון סגרנו את השיחה כעבור כרבע שעה וזהו נגמר..עלי לנחש שהיא עדיין חולה או כל דבר אחר?? והיא באה אלי בטענות למה אני לא התקשרתי ..!! היא נשארה עדישה להודעה שלי ולא הגיבה עד היום ואני אמורה לדעת שהיא חולה?? לא עזר כלום מתוך כל מה שאמרתי בסוף התעצבנה וזרקה מותר למטפלת לצאת גם לחופשה..!! מי מונע מימך לצאת או לטוס או מה שבא לך רק שלחי הודעה ותודיעי.. גם השיחה הזו נגמרה בטונים צורמים מפני שניסתה להיתנצל ולא שמעה בכלל מה שדיברתי ונמאס לי כבר שהיא לוקחת אותי כמובן מאיליו ותמיד מתחשבת באיחורים שלה ..למרות ששולחת הודעה בטווח קצר..וגם בנסיונות שלה לכפות את הדעות שלה ..!! טוב זהו פחות או יותר ומה שהכי מעצבן זה שהיא אף פעם לא שוכחת להזכיר לי לדאוג לט.17..כי גם בשיחות און ליין ..צריך.. יחכה כבר לשבוע הבא..אם יאפשרו יציאות מהבית חטולית

ואי לא נעים שכך... אולי פשוט לא התחברת אליה והטיפול הולך בעצלתיים בשל כך? האם יש מצב לבקש מטפלת אחרת? בלי ללכלך אותה תאמרי פשוט שניסיתן וזה לא ממש הולך ביניכן... אכן זה מקומם. גם אם את רוצה להבין אותה.. היא אמורה להיות עבורך... לא הבנתי את 2 השורות האחרונות אם תוכלי אשמח להבין אותך יותר. יום טוב בהצלחה

הקופת חולים מספק ט.17 בעבור הטיפולים במרכז בו היא מטפלת היא עצמאית ולכן צריכה לוודא שתקבל ט.17 לכל טיפול נראה כפי שאני חושדת שעדיין יד בידיה עוד טפסים שלא ניצלה אותם לשיחת און ליין כמו בתקופה האחרונה למרות שעל 15-20 דקות לא יודעת אם מחייבת גם..ט.טיפול ולכן בשבועיים שלא שוחחנו נשארו לה עדיין טפסים היא מודיעה לי שאבדוק במשרד בקופת חולים כמה חיובים ..כמה שיחות נוצלו ושאדאג לעוד טפסים.. אם לא הסברתי מה שהתכוונת כתבי לי שוב במדויק ואסביר חטולית

הבנתי כעת טופס 17... וואי לא קל כל הזמן להשיג זאת. וגם לשמוע ממנה על דאגתה לכך.... ...יותר מאלייך?! מה אומרת על אפשרות לשאול אם אפשר להחליף מטפלת? וכן, בשבילך האם קל יותר לבקש מהקופח שישלחו באופן קבוע ט. 17? איתך

האמת שזו קצת טירחה עבורי לנסוע בתחבורה הציבורית כל פעם עבור אותם ט.17 אם אני נוסעת רק עבורם..גם במשרד בקופת חולים במצב העכשוי מעדיפים שיגיעו כמה שפחות חולים והנציגת שרות צריכה לבדוק כל טופס ואת המספקים העוקבים..ממש מעצבן..מקווה שלא תהיה בעיה...מרגישה שם כמו נטל !! ולצערי אין כעת אפשרות להחליף מטפלת תהליך שכעת גם בלי מפגשים פנים אל פנים..צריך לחכות עד שהתקופה תעבור.. תודה על שכתבת לי גם כאן.. נשמה טובה שאת אני😘😘

מצב באמת לא נוח. ולא נעים. מבינה את הבעייתיות בלהחליף מטפלת. האם יהיה אפשר לפחות לדבר איתה על כל הדברים? והתיסכולים? לגבי קופח.. אפשר להתקשר ולבקש שישלחו בפקס.. תנסי במקום לסוע עד לשם.. אני ניסיתי כמה פעמים וזה התאפשר. תנסי אולי גם אצלך.. זה יקל עלייך וימנע הליכה ואי נעימות. וישלח ישר אליה... מה את אומרת?

מרגישה שאני אולי מכורה לכאב... חיי סבל מתמשך.. אולי יש לי זהויות שונות? רוצה לצאת מזה.. הולכת לטיפול באופן קבוע. מצד שני מכאיבה לעצמי. הרב עצמי. עכשוווי ועתידי.. הרס גוף הרס נפש. מה יהיה איתי????? האם זה משהו ידועויש לזה שם? שניתן לטיפול? או האם משהו דפוק איתי???? :/

נשמה לא נראה לי שקשור לזהויות נוספות לגבי הכאבה עצמית כן ידוע מאוד ומוכר מאוד מנסיון אישי את יייבת לספר לטפלת שלך על הפגיעות שלך בבשרך הדווי בכדי שתוכל לעזור לך בנושא הזה..חשוב מאוד לא פחות מכל נושא אחר שאת מעלה בשיחות עימה אטהבת אותך ילדתי מייאוו ותמיד איתך

יצא לי לספר לה... אבל ככל שזה ממשיך . היא אומרת לי "די עם זה. תתחילי לעשות שינוי אם לא טוב לך" אז התנתקתי ממנה כבר שבוע וחצי.. מרגישה שקשה לשאת אותי... שמצפים ממני להפסיק. רואים את הכוחות והיכולות שלי בשעה שרע לי בנשמה.... אז... בורחת לחתכים.. לשעות עם שירים ואלכוהול... בגינה נידחת לבד עם עצמי.. לים... ועוד... משהו עובר עליי.. זה קשה. ואני לבד. רשמתי למטפלת שנאטמתי קצת. היא ענתה שממתינה לי בסבלנות ... לא רוצה את הסבלנות שלה.. צריכה אנשים כאן. עכשיו. מיאו שלי... תודה שאת כאן

אוי...יקרה שלנו. אל תפגעי בעצמך! את חשובה וזקוקים לך. הילדים, המשפחה. את אהובה!! וחשובה! הקב"ה אוהב אותך.את בתו!!! היא רוצה לעזור, האמיני למטפלת. היא מקצועית ויודעת איך ונשמע שאת חשובה עבורה. בבקשה יקרה. מכירה היטב את המקומות האלה שלא אכפת לנו מעצמינו. ורוצים לפגוע. עצוב וחבל.....חיבוק מתאים. מיכל😍

אהובה שאת לדבר את הכאב ואת מה שאת פוגעת בעצמך דבר הכי נכון לעשות !! וכן היא מנסה להוציא אותך משם כדי שלא תפגעי בעצמך מבינה את ההתנתקות שלך ממנה קורה שגם את זקוקה לאוויר אחר לנשום שאינו הטיפול שכרגע אולי קצת חונק אותך כי לא מרשים לך לפגוע ברור שמשהו רעע עובר עליך ..משהו הצית אולי טריגר? מותר גם מידי פעם לברוח..אך לא לפגוע ..נשמה ..רק עבורך שלא תפגעי.. אהובה קטנה שלי אילו אנשים את רוצה כרגע לידך ? מה התפקיד שלהם כדי להקל עליך ? אוהבת אותך מייאוו שלי

תודה מיכלי על תגובתך.. אני לא חושבת שאני רוצה לפגוע. זה כביכול מנחם איכשהו.. אבל.. לא באמת.. כי אז גם נשארת צלקת... זה נורא!!!! בעלי לא שם לב לזה.. מסתירה עם הבגדים.. וכשאנו יחד אני בשליטה על כל תנועה שלא ישים לב.. גם לא הבלניות.... כמה מאמץ צריך להסתיר.. וכמה כאב חבוי ..... לו רק היה מי שילטף את הכאב הזה.. שאין לו מילים.. כאב של שנים.. כאב של מצוקה... אם אני לא מצליחה לחבק את עצמי.. איך אפשר לצפות מאחרים?!?! מקווה לטוב. מאמינה שיחלוף. הלוואי ומהר ובלי הרבה צלקות. שלא חושבים עליהם מלכתחילה... אוף! כי זה עכשיו שם לי גבול כלשהו . הדיבור.. תראי כמה קשה לך עם הצלקות את רוצה עוד?! אבל בשעתקושי רק מחפשת מקום שהכי פחות אכפת לי אם ישאר מצולק... לצערי.. הכאב גובר..... שוב תודה

היי אני לא זקוקה לאוויר. אני צריכה את השיחות יותר צפוף כנראה.... לברר מה קורה איתי. לא לתת מרחב כי אני כמה דמויות... אני הכי מתפקדת היומיום. עובדת מנקה אמא טרייה שלא שמים לב בכלל... נשבעת לך אנשים יהיו בהלם אם ידעו שאני מתמודדת... וכלואה בסבל בל יתואר. ומנגד.. יש בי מקום כל כך שחור שמגיע כשהכל מאחוריי.. הילדים במיטות. הבית נקי. האוכל מוכן. וגם מאפים. הבגדים.. רק אז יש מישהי שנמצאת כל הזמן רק אני מסכימה לה לצאת עם התסבוכת הזו של הכעס הכאב והעצב ... שאלת אם היה טריגר... יכול להיות. אבל מכל מיני כיוונים. ולאחרונה פחות שיתפתי.. זה מהזוגיות. מהחברה החרדית ששיפוטית ומקטלגת כל צורה חריגה כמו פאה באורך מסויים או צבע גרביים וכו'... אני בתוכם ומתנהלת לפי החוקים אבל לפעמים זה מקשה עליי.. לפעמים זה מגן עליי (למשל כך לא רואים את החתכים) (אגב.. כבר כמה חודשים חזרתי לשמור שבת.. צניעות ושאר דברים שהיה לי צורך לבעוט..) ועוד הרבה דברים שעלו שוב גרמו לכך כעת.. שארגיש שאין מוצא. אני כאילו "נרפית" ומתקדמת אך הקושי גדול והפגיעות שהיו כבר לא יכולות לשמש אותי כי אני במקום אחר היום. אז נשאר לי עצמי- גופי (אם אז זה היה להיפגע ע"י אחרים.. היום זה אני בעצמי😪) אז ככל שאני גדלה בטיפול. יוצאת שינוי בחיי. מרגישה את הקושי.. זה כמו להגיע קרוב לפסגת ההר.. הרגליים כואבות.. הזיעה גוברת... והלוואי זה יהיה הסוף.... נראה שאין לזה סוף....

מאמי שלי אני המומה מכל מה שכתבת הוצאת המון כאב החוצה יואווו למעשה על החברה החרדית אני לגמרי מסכימה איתך יש בזה המון הבל לדעתי ובמקום שיוציאו המון כסף על פאות ינטוו את הכסף לטיפולים נפשיים שהן זקוקות " ועוד הרבה דברים שעלו וגרמו שוב.." האם גיסך שוב מטריד אותך? האם זה מרגיש שאין לך מוצא? בטוח שישנם עוד דברים שאפילו לא כתבת עליהם " את מתארת מצבים שאני לא מבינה בהם כמו שאת מסכימה לה לצאת ....?! מי זו ? אני אפילו לא יודעת אייך לשאול..סורי.. האם יש אפשרות לבקש מהמטפלת יותר מפעם בשבוע להיפגש ? ואם כן..על מה תדברי איתה פעמים בשבוע שאינך מעיזה לדבר בפגישה אחת ? מרגישה שמאוד מורכב לך כל מה שקורה עימך ..ומי יודע כמה זמן שאת לגמרי לבדך מתמודדת לבד !! לא יודעת מה לומר אין לי מילים חכמות או עיצות טובות עבורך ... רק אומר שנורא עצוב וכואב שכך מצבך אוהבת אותך נשמה מייאווו

היי מרגישה שאת מבולבלת.. ונסבה להבין.. תודה. מגיבה בכמה מילים. שתדעי שראיתי ואני מעריכה! כי לא קל לי להגיב כעת.. מנסה להבין מה קורה איתי..... אם זה באמת כל כך מסובך וקשה או רגשות שלי.. או הצפה.. או גילוי חדש.. או מציאות חדשה.. חלום?? דמיון?? מבולבלת. אוהבת את מיאו 😉

היי מתוקה שלי האם משהו השתנה בהבנה? האם יש משו שאני יכולה לעשות למענך? אוהבת מייאו

כבר אין לי אוויר מרוב ריצות אחרי מסמכים ומכתבים שיעזרו לי במרפאת כאב מה שכן הבן הבכור שלי לשם שינוי נרתם לעזור לי עם מה שאני צריכה לקבל מבית חולים אסף הרופא שפעם הייתי מטופלת שם גם בענין הפיברומיאלגיה.. ולא ידעתי שכעת בית החולים נקרא שמיר אסף הרופא אם הבן שלי לא היה אומר לי הייתי חושבת שמדובר במקום אחר לגמרי..ושוב המתנה מורטת עצבים ..עד שישלחו לו במייל את מה שצריך ורק אז יוכל להוריד אותם ולהביא לי התאריך מתקדם פתאום בצעדי ענק ואוטואוטו כבר יום חמישי היום הגורלי שלי מגיע ..מרפאת כאב באיכילוב האם אני כבר מוכנה עם כל המסמכים? האם לא חסר ..?.. ומה יגיד הרופא המומחה כאב על כל המכתבים? לאן זה מוביל כעת? מה ההמשך לתהליך? תמיד במצבי לחץ כאלה אני חרדתית ..שלא להבין בכלל!!! גם אין לי עם מי להתייעץ בענין ולשאול כי כל מקרה לגופו..!! תודה בנות חטולית

אלופת העולם!!! גאה בך על הדרך הארוכה והלא קלה שעשית עבור עצמך. לא ויתרת. הצמדת למרות הכאב למרות התורים. למרות המזגנים והיום למרות מצב הקורונה...... שמחה שבנך ליווה אותך מקווה שלא חסר לך כלום. יש לך מספיק זמן לעבור על המסמכים שוב... איתך

הייתי במרפאת כאב היום ושום דבר ממה שחשבתי לא היה לא הרופא שטיפל בי אז בפעם הראשןנה מפני שטס לחול.. ולא הרופא ששוחחתי עימו היום..טוב שהבן שלי הצעיר שליווה אותי היום נכנס עימי לחדר לשיחה עם הרופא מפני שהרגשתי כאלו הדברים שאמר עברו לי מעל הראש ולא נכנסו לי גרך האוזנים..כמעט לא הבנתי כלום !! וכל הריצות אחר כל המסמכים שהבאתי כמעט ולא נועילו בקושי העיף מבט חטוף ולא התיחס...!! טוב בקיצור שלח אותי לעשות עוד בדיקות נוספות כמו שחשבתי שיהיה..ורק בסוף אוקטובר אחזור..כנראה אליו או למחליף אחר כבר לא בטוחה בכלום !! ומשם מנוחה קצת אצל הבן עד לבדיקה נוספת אחרי הצהרים... חזרתי הביתה רק בשעה 18.00 עייפה ורצוצה.. לא משנה כרגע מה האבחנות של הרופא המומחה כי גם.כך צריכה לעשות שוב בדיקות ליל מנוחה סחוטה שכמוני מיאווו

התגעגעתי למיאווו... אוהבת אותה :) ואותך. צר לי שהתקווה והציפיה לא התממשו.. אני אמשיך לקוות איתך למפגש הבא ולתוצאות חיוביות שיובילו הקלה... איתך שבת שלום

תודה נשמה ושבת מבורכת בשלווה בריאות ונחת מיאווו

חטולית, רציתי לומר שתקחי איתך את הטוב ביום הזה. את הדברים הטובים , הילדים והנכדים זה האושר!!!!!! וגם אם יש כאבים וזה ממש קשה תחשבי על הדברים הטובים.... ומתמודדת, איך את? ואני?? עובדת על רגשות חיוביים כלפי עצמי....וכמה שמנתי😓ולמרות זאת קשה לי לשמור ממש...הערב הכי קשה!! אוכל זה דבר ממכר..ממש! מנסה לעבוד איתה על זה. דיאטניות מעצבנות אותי. לא מסוגלת לעבוד על פי תפריטים....והרוב באוכל זה נפשי בכללל.....באסה.

מאמי, את פועלת נכון.. ההשמנה היא נפשית.. ולכן גם חזרת לטיפול.. אני מאמינה שזה יתאזן עוד מעט.. עוד קצת.. לחשוב חיובי... זה התרופה הגדולה ביותר. כיף שיש אנשים שנולדו כך. וזה לא התפקשש להם בדרך... מאחלת לך המון הצלחה. ואני..... עוברת ימים לא קלים. יש בהם גם הרס עצמי.. וגם התמודדות בוגרת. וגם כמיהה לילדות.. וגם.. התמודדות בשגרה טובה כלפי כולם. לחנך לפרנס לנקות לבשל לאפות לצאת עם הילדים זוגיות.. טיפול זוגי וכו'........ הלוואי אתחיל לראות טוב. אני לא כזו. באוטומט.... :/

מיכלי מאמי שלי איתך באותה הקלחת במצבי הנוכחי בכלל לא חושבת על המשקל שעלה להפך מדפרס אותי כיפליים ואגב דיאטניות..איתן כבר סגרתי את הבסטה מזמן ממש כבר לא שם ומה שיותר מעצבן זה שאני כן יודעת מה לאכול ומה לא רק שכעת לא מתאים לי עם כל הריצות שלי לבדיקות כבר לגמרי מותשת רק ביומים האחרונים שינו לי את זמן הפגישה שלי עם הפסיכיאטרית כבר 3 פעמים..וזה משגע כי הבן שלי אמור לקחת אותי אין תחבורה ציבורית לשם..ורק לפני שעה שוב שינו לי זמן הגעה אליה אם לא היה כל כך חשוב לי המכתב הזה למרפאת כאב הייתי מוותרת ברצון על... וכן חושבת כל הזמן על 4 היהלומים שלי כמה הם חסרים לי וכמה אני כמהה כבר להיות עם כולם ביחד..אבל כנראה שלא יקרה בקרוב.. מיכלי לעבוד על רגשות חיוביים כלפייך חשוב מאוד יפה שלי..זה בונה למעשה חלק גדול גם מהבטחון העצמי שיהיה יציב.. יודעת שלא קל עבודה די קשה אפילו אבל לא בשמים..תוכלי מםוקה שלי תתאמצי כי מגיע לך.. חטולית

מתמודדת. נשמע שאת מתמודדת כמו השם שנתת לעצמך כאן. עם כל הקושי ...ומליון העיסוקים. חיבוק כזה שמתאים... וחטולית, אכן גם אני יודעת מה ואיך...אבל לא מבצעת ממש..יום כן יום לא. יום למה לא ;) ממש קשה לי עם זה....אין לי כח להוריד במשקל אז לפחות שאפסיק את העלייה הזאת...

תודה על המילים... כן... זהו שמי.. כנראה לעולם...... :(

יודעת כמה קשה המלחמה הזו כמה לא זמינה כעת מיכלוש מאמי..הכל בא מאותו מקום רגשי שכרגע כך נראה לפחות שלא הזמן לפתור אותו..גמני אוכלת ולפעמים גם בולסת ..כן עצוב לי שכך אך איני מסוגלת בזמנים כאלה להפסיק ולא בגלל הקורונה אלה בגלל כל מה שאני עוברת במיוחד החודש הזה עם כל הבדיקות שבחלקן פולשניות וכואבות. וביום ראשון בבוקר שוב בדיקות הפעם עיניים..מוקדם בבוקר בגלל הסכרת צריך מעכב שלא יהיה נזק וכבר לא אוסיף שיש עוד בדרך...מעייף מאוד מתיש..אבל מה לעשות ?? כשמתבגרים והגוף יש בו כל מיני תחלואים כמוני..חייבים לפחות מעכב כל המתוקין קוסמים לי פי כמה מהרגיל ושלא לדבר בכלל על פחמימות כאלה ואחרות שהן בזמן הזה טעימות ומנחמות.. חטולית

מתמודדת יפתי הקטנה נכון אף אחת מאיתנו אינה כזו באוטומט.. יש עליך נטל לא קטן אהובה ואת עומדת בו בכל המצבים שבהם את מתמודדת..מי אמר שהחיים הם גן של ורדים?? היהצריך לומר לו שיזהיר מכל על כל הקוצים שבו והריח אינו מחפה על העוקץ !! גמני מקווה לימים כבר יותר קלים שאוכל לנשום לרווחה השבת זו שבת מברכין כי יום ראשון ראש חודש תמוז שבו..בהמלכו גם אחגוג עוד יומולדת... לקרא תהילים בשבת הזו יכול להביא אולי להקלה..מאוד מקווה שאצליח חטולית

היי... חטולית יקרה, הבדיקות מתישות אבל הכרחיות וטוב שאת בודקת ועושה מה שצריך ולא מזניחה.. לגבי האכילה אין דבר קשה מזה כשמרגישים רע...המתוקים האלה , הפחמימות כל כך לא בריאים במיוחד בסכרת שצריך לאזן. מקווה שתצליח לאזן וכך גם אני. לא פשוט. זה די מייאש הקטע של ההשמנה... מקווה לרוגע וגם זה ירגע. שבת שלווה וטובה. אמן

איזה יופי. יהי רצון שתזכי לעוד שנים מתוך בריאות איתנה. הרבה כוחות גוף ונפש ושמחה. הרבה נחת. מהממת שלי... שחייך יהיו מלאים בורדים.. ריחניים וצבעוניים. ושתכירי כל ורד ומיקומו כדי להלך בינם לבילתי היפגעי... מאחלת לך כוח לקרא תהילים. לבקש להתפלל. עלייך על בני ביתך אימך והמשפחה המורחבת.. וגם אם יהיה קושי בגלל העיניים.. (אגב בהצלחה בבדיקה) תתפללי מהלב.. תזכירי אותי, אם תוכלי, בתפילותייך..... באהבה גדולה מתמודדת

כאן.........

היי מתוקה עדיין במרדף אחרי עוד בדיקות וגם אחרי תוצאות הבדיקות שמאחרות להגיע.. כל הזמן ריצות.. והרגלים שלי כואבות קשה לדרוך עליהן ואתמול אחר הצהרים הבן שלי הדתי לקח אותי לטיול..לקניות ח ח ח ח ח...חתיכת טיול של מעל שעה וחצי הליכה .בקניות ..הייתי באושר עד בראשון.. כדי ללכת למקטמות כאלה צריך להצטייד בהמון מזומנים..והצטיידתי..היה כייף לא רגיל להיות איתו ולשוחח עימו על המון דברים שיכולתי רק עימו..וקיבלתי ממנו גם עיצות נבונות.. הכייף הזה גמר לי את כפות הרגלים..אבל היה כיייייף .. ומשם נסענו גם להביא קניות מסוימות לאמי שרק שם מצאתי אותן ואז אמר לא חבל שתשבי בבית לבד את כל הזמן בבית.. שאלתי מה עולה בדעתך?? בואי ניסע לקחת את אבא מהעבודה..אמרתי יש עוד מלאן זמן כאילו.. החיוך הגדול שלו שיכנע אותי ונסענו לקחת את בעלי מהעבודה. .. בסופו של דבר נהניתי מאוד למרות כאבי הרגלים שלי .. סוף😅😅😅😇😇 חטולית

שכחתי לספר שהמטפלת שלי חולה השבוע כואב לה הגרון ויתכן שבשבוע נתראה כבר במקום הרגיל עדיין לא סופי נחכה ונשמע

כאן...גם. עכשיו. לא ממש במצב רוח מרומם. אוכלת יותר ועובדת על כך עם המטפלת.. שעדיין די פוחדת מקורונה בגללי. ואמרתי שאני לא אבוא אם מפריע לה. אמרה שלא מפריע לה כל עוד אין מקרי הדבקה באיזור שלנו...ובגני ילדים.... באסה. בכיתי לה והטישו היה רחוק. אמרתי שתזרוק לי אבל היא הביאה לי ליד בכל זאת....מעניין למה קמה מהספה וטרחה להביא את הטישו. אוףףףףףףףףנמאס הקורונה.

היי מיכל את האמת אם לא היית אומרת שהמטפלת שלך חוששת מהקורונה בגלל שאת עובדת בחינוך לא הייתי חושבת שגם המטפלת שלי כנראה חושבת מזה וגם עדיין לא מוכנה לקבל אותי בעיה שהיא לא אומרת את זה פשוט זה בשיחות באופן קבוע מאז מה בקורונה.... זה לא קל. אבל אולי עדיף מאשר לחוש את הריחוק פנים מול פנים... מרגישה את הקושי שלך.. ומבינה... מבינה היטב את התחושה הנוראה...... איתך.

מקווה שזה לטובה.. עם כל הבדיקות שאת עוברת מצב מתיש כשלעצמו.... אמשיך להגיב בעזה.. אני קצרה בזמן כרגע

היא אמרה שחוששת....אבל אני מרגישה את זה ממש. אני יושבת במרחק די גדול והעיקר שמרשה לי בלי מסכה..בהתחלה לא רצתה בלי.. אני לבד פותחת דלת שפעם היא פתחה לי.....וזה די מבאס המרחק הזה.. לא בטוחה שזום עדיףףףף. הכל קשה כל כך..

היי מאמוש.. ממש מרגישה שהייתי שם איתך.. ורואה את החיוך שלך להיזכר ביום הזה... יום של סיפוק בילוי ונתינה... שלמרות שספגת בו הרבה כאב פיזי.. זכית להנות.... גאה בך!! בבן שלך על היוזמה.. ומאחלת עוד ימים כאלו רק נטולי הכאב... אוהבת, מתמודדת

אני מנסה להפחית זמן פורמים....לנסות לטפל קצת במסביב..... מקווה שההרגשה משתפרת. סליחה שלא הייתי. טוב שיש לכן אחת את השנייה.... אני מוצאת את עצמי עוזרת יותר ויותר לאחרים ושוב תוהה עד כמה ניתן לעזור וכמה זה מעין פריאריות שלי.... פאק שלי. מקווה שלטובה. שבת שלום💝

היי מיכל יקרה. התכוונת עוזרת לאחרים בעולם האמיתי? את מרגישה שזה על גבול הפרייריות? נסי לחשוב על כך.. כמה יש לך ממילא את הזמן אז למה לא גם אם זה לעשות הרבה טובות.. ומאידך לבחון למה זה מרגיש לך רע? האם כי את עושה בכוח? אולי לא מעריכים וצריך להסב את תשומת ליבם... כן. חשוב לקבל פידבק.. לא לזלזל!! איתך בכמויות שלך של כניסה ויציאה מהפורום... המקום שמור לך....

מתמודדת יקרה. לפעמים זה בא על חשבוני ואז זאת בעיה.... שתהיה שבת רגועה ושקטה. שבת שלום❤🌷

מיכלי מאמי תמיד היתה לך נתינה כי את כזו. אם מרגיש לך שאת פריירית אולי זה הזמן להתחיל להציב גבולות לכל מי שמנסה לנצל את טוב ליבך ואת מתוקה.. הכל בסדר מתי שרק מסתדר לך אנחנו כאן גם עד כמה שאפשר.. שתהיה שבת נפלאה לכולנו חטולית.

היי.. התחלת ההתמקדות וההתקוממות הוא פנימי. והוא יוצר את השינוי. את בדרך... אני מבטיחה לך. הדרך להמשיך לשפוך טוב. אך גם לבדוק מתי זה מתאים לך. בתחילה יהיו גם ייסורי מצפון שסרבת... אך אח''כ לאט לאט תחיי טוב עם עצמך. ולא יתהפך העולם. ידעו לכבד אותך!!!! זה תהליך. לא של יום. גם לא של שבוע.....חודש...... קחי נשימה. שבת שלום

נכנסת כמה פעמים.. וגם פה לא נראה שיש מישהי... לבד לבד לבד

מצטערת יפתי לחץ אטומי של בדיקות לא נעימות.. חודש עמוס לעייפה מאחד יוצא 3 ומשם יוצא עוד 2 .. גמני חשבתי שמישהי תיכנס ורק אוכל לומר כמה מילות חמלה והבנה אז גמני כאן לבד.. וכל הזמן עייפה ומחזיקה עצמי בכוח לא להרדם כדי לישון בלילה גם אם בשעות של לאחר חצות הלילה. אז הנה אני כאן כעת בלי יותר מידי מה לומר כי המצב לא משו בכלל.. אוהבת חטולית

תודה על המילים... ועל היותך גם כשאת לא במצב טוב.. כואב לי עלתהליך הבדיקות (רשמתי למטה גם) כל החוסר אונים והכאב הגדול בינתיים.. לא מחכה ליום הזה שאעבור אתהסבל הגופני.. הלוואי ולא.. אבל זה כנראה דיי צפוי.. לפעמים אני שונאת את העולם הזה.... יש בו המון המון קושי וכאב בל יתואר... (אולי צריך לבחור להסתכל אחרת.. כי יש גם טוב.. אבל אני עייפה.. וכשעוצמים עיניים הכל שחור) מתמודדת.. ושוב מעריכה מאוד כל מילה שרשמת

מתוקה שלי מרגישה שכבר אוזל לך הכוח להיתמודד גם כשהייתי שם לא היה קל אז לגמרי מבינה אותך..וגם כשאני במצבי כיום הלא קל בכלל..אך איני מרימה ידים.. אסור לנו לתת לרגעי המשבר הבאים עלינו לקחת מאיתנו את הכוח להתמודד ..גם הגל הכבד הזה שמאוד מזדהה עם מסג האוויר כעת..יחלוף לו.. ספרי לי קצת יותר על הסבל הגופני שאת פוחדת לעבור.. וכן אהובה העולם הזה ניתן לנו כדי לתקן תיקונים..כל כאב..כל עקיצה..כל הפצ'י..כל עוגמת נפש בא לתקן..מה? איני יודעת רק חיה תמיד עם האמונה ועם הידיעה שכך צריך להיות ומקבלת הכל באהבה כי הכל בא ממנו יתברך !! וכן בהחלט שיש גם המון טוב..מבינה את העייפות הנפשית שלך .. כשעוצמת עינים משתדלת לראות דרך המוח תמונות יפות שמשמחות..אני תמיד חודבת ברגעים כאלה על הנכדים האהובים שלי מה ראיתי בפעם האחרונה שראיתי אותם עושים..וזה מעלה לי חיוך מתוק שאותו אני לוקחת בדמיון ונרדמת איתו.. אהובה שאת..גם הגל הזה יחלוף ..ואם תרצי לספר לי מה שנוח לך.. אני כאן איתך אהובה חטולית

יקרה שלי אהבתי את השינוי בכותרת.. אין עליךך. מרגישה את ידך על כתפי... ועכשיו רק רוצה לבכות. היית שם.. בחושך .. ויצאת.. למדת כלים לפעמים הבאות.. גאה בך. הכל מתהפך עליי עכשיו. הטישטוש בעיניים ממלא הכל.. אין לי מילים לארגן ולכתוב. או אפשרות לבחור משהו אחד ולהתמקד בו.. המנוע צריך טיפול... אנא אלוהים שלי לי עזרה במקום החשוך הזה.. לא רוצה לקום בכאילו- אני אלופה בזה. רוצה לקום לתחייה! לחיים... אני במערבולת........ רגשות הומים... הגלים מאיימים..... קר. עצוב. והחיים האמיתיים- לבד

בוקר טוב בחיים האמיתיים..גם אם אינם מה שאנחנו היינו רוצים לקום בכאילו שהרי כולנו קמים.. והמציאות טופחת עלפנינו כולנו בלי יוצא מהכלל כי כך זה לקום בבוקר עדיין לפני שהעינים נפקחות..עדיין לפני שבכלל אמרנו בוקר...טוב? ..אמן? יש תקופות בהן ישנה אנרגיה טובה שמעירה אותנו עם חיוך ושמחה בלב..התקופה בה אנו חיים כעת מעט קשה יותר מגך..ובהכרח גם משפיעה על היקיצה שלנו מה גם באם לא ישנו היטב את שינת הלילה..כמוני למשל..ואולי גם אצלך..אז החיוך של הבוקר מתכעב לפחות עד שהקטנים מתעוררים והחיוך המרוח עבורם כבר מוכן כי מה אשמים הם ? אנחנו לא רובוטים שמתוכננים לחיוך מיד עם פקיחת העינים וטוב שכך מבינה את הרגשות העוברים עליך קשה אמת..אך נסי למצוא את מחצית הכוס המלאה שעדין מסוגלת לחולל את מה שאת זקוקה . פעם אמרו לי משפט שלקח לי המון שנים להבין אותו.. תעמיד פנים בכל יום שזה המצב שאתה רוצה שיהיה עד שזה באמת יהפוך למציאות..ואם ממאמינים בזה באמת בסוף זה קורה את חושבת שאת מסוגלת לנסות לתת לזה סיכוי כי אולי יצליח.. כעת מסיימת את תפילת הבוקר שלי כמעט ויוצאת לערוך קניות לאמא שלי אחרי תקופה ארוכה שלא יצאתי עבורה לקניות ועוד היום ארוך נשמה אז אכנס מאוחר יותר איתך תמיד נשמה גם אם מעט מאחרת 😇😇🥰🥰🥰🥰 נשתמע ויום ..תחליטי את אייך את רוצה שיהיה..ואם תאמיני חזק אולי גם יקרה..לאט לאט אוהבת חטולית

תודה לך חטולית אהובה. מעריכה אותך וכל מילה... מתמודדת מקווה שהספקת לעשות קניות והיה לך יום מוצלח

היי מתוקה שלי קשה להאמין איזה יום משוגע עברתי.. לאחר שסיימתי לכתוב לך הרגשתי לא טוב לא משו מדאיג אך בכל לא הייתי במיטבי.. מאמינה שזה בא בעיקבות כל הלחץ הנפשי והבדיקות הפולשניות שאני עןברת כבר כמה שבועות...המתח דווקא הטוב כלומר התרגשות שעברה עלי ליציאה מהבית..עיכבה אותי ויצאתי מהבית באיחור.. קו האוטובוס שלו חכיתי לא הגיע במשך שעה ארוכה ושום נהג שמגיע מאותה תחנה גם קווים אחרים לא ידעו לומר לי מדוע מתעכב.. לקחתי עמי גם את כל סלי הקניות חוץ גם מהתיק שלי והכביד עלי מאוד..כבר כאבו לי גם הרגלים עד שהחלטית לקחת מונית ולנסוע.. אממה.הנהג חשב שאני לפחות הדיוטית שאשלם לו את הסכום שביקש כך שכבר התיאשתי וחזרתי הביתה.. הייתי עייפה כאלו סחבתי משאות כבדים..אמנם הכל באמת הכביד עלי אך יותר מהכל הכביד עלי שנאלצתי לדחות שוב את הקניות של אמי... היא גם כל לא היתה במיטבה בימים האחרונים בגלל כאבי הראש שפקדו אותה בלי הפסק..לאחר ששוחחנו והבינה ששוב נדחה כאב לי כמו חץ שנתקע לי עמוק בתוכי אך לא יכולתי לעשות כלום בענין צלצלתי לבעלי והודעתי גם לו על הביטול מפני שכל סלי הקניות חזרו הביתה ואייך הוא יערוך קניות כעת..גם בעלי אינו במצב תקין לאחרונה.. כעבור כשעה בעלי מודיע לי שהבן הצעיר שלי יבוא לאסוף אותי ונצא ביחד לקניות.. הוא יגיע עם ארוסתי ויעשו את הרשימה שלנו ואני את הקניות של אמי ששמחה מאוד אינך יודעת ולעולם שלא תחווי כאלה כאבי רגלים כמוני..שהרי כפות הרגלים שלי אינן סובלות לחצים.. במשך למעלה משעתיים אני אוספת את רוב הקניות שלהם תוך כדי שאני מתרוצצת בין השורות והמדפיח של הסופר שכל שני וחמישי משנה את המיקום של הפריטים שרק אתמול שילשום היו שם.. ורק לאחר מכן התחלתי ..לאסוף עבור אמי.. עברו עלי 3 שעות קשות וכאבי רגלים שעד עכשיו לא עברו.. הודתי להם יפה על העזרה שלהם ושלחתי אותם הביתה כשהתחלתי לראות כמה דברים שהיו חסרים שוב נכנסתי לעצב מפני שבעלי כבר היה בדרכו חזרה הביתה מהעבודה אך נאלצתי לידע אותי מסכן שלי עם כל העייפות שלו עשה השלמות וחסר הביתה כל כך התאכזבתי ממסע הקניות היום שהיה כמו שהיה והבן שלי הפסיד בגללי משמרת עבודה כי איחרתי לצאת מהקניות.. היה יום מתיששש וטוב שנגמר.. בטוחה שגם את מותשת לאחר קריאת המגילה שכתבתי בכל זאת כעת חושבת מה היתה מחצית הכוס המלאה שלי היום ? שכן היו קניות כמו שהיו..ולאמי לא חסר כלום היא נורא שמחה על הכל..והשימחה שלה זו מחצית הכוס המלאה שלי..!! אולי גם קצת הגזמתי בתגובות שלי שנבעו מכאבי הרגלים שלי יתכן וכבר בשבוע הבא יהיה לי הליכון.. ליל מנוחה אהובה חטולית

איזו מתוקה את.. מנסה לעזור לי לראות את הכיוון השני... של האור.. כל הכבוד שאת הצלחת לראותו עם כל הכאבים והבאסה של היום... זה חשוב ומצדיעה לך. בקלות אפשר ליפול לכאב ןלקושי ולהשתקע שם... יום מואר וטוב נטול כאבים. ומקווה שההליכון יקל בהחלט. מתמודדת

מתוקה שלי האם יש שיפור כלשהו במצבך הנפשי ? מאחלת לך יום נהדר עם כמה שרק פחות משקעים.. אוהבת חטולית

אפשר לומר שכן.. אך דברים לא פתורים ואין שום תוכנית.. רק עברתי מעט את גל היאוש.. ככה זה יש מרחב בין הגלים... מקווה לטוב . מ ק ו ו ה תודה אהובה.

הייתי השבוע אצל האורטופד כן זה שחכיתי לו המון זמן כדי לדבר איתו על כל המכאובים שלי.שאינם קשורים לפיברומיאלגיה הקשה שלי....אלה לשאר הכאבים שמונעים ממני תנועה ויציבות ברגלים בכפות הרגלים ...בבירכים..כן לאורך כל הכתפים...כל הצד הימני של הצלעות שלי בגב.. ועדין לא אמרתי שמאז הנפילה שלי ישנם המון כאבים בגוף גם במקומות שעליהם נפלתי ובאמת סליחה אולי לא מתאים לומר אבל ממש כואב לי התח.. לא יכולה לשבת כמעט בשום צורה.. הכל כואב.. אז ישבתי מולו והסברתי לו את כל הכאבים הישנים וגם החדשים ..וכמובן שלח אותי מידמלכשות צילומים למזלי הטוב לא נצרכתי לחכות המון.בתור..הרנטגנאי ממש כעס שיש לי המון צילומים אבל הבנתי את המסכן היה לו יום עמוס בגלל שהמון אנשים נשלחו לעשות צילומים והוא עבד שם לבד מהבוקר מוקדם...לא נורא קיטר מעט אבל עשה את העבודה שלו גם אם מעט בברוטליות..אך נגמר.. מגיעה סוף סוף לרופא ומצפא בקוצר רוח שיבדוק ויאמר לי ....??? האמת שלא ידעתי למה לצפות .. בסוף הוא שולף משפט..כן ..יש לך שחיקה רבה של שנים..וגם..שינויים ניוונים רבים..!!! טוב דבר ותפרט מי מה מו...?? כן ואת חייבת לעבור להליכון כי מקל ההליכה כבר לא מתאים הוא גורם לניוונים בכתף ..זו הכואבת.. ומה עם כל השאר?? בירכים נפוחות כמו אשכולית הייתי בטוחה שיש דלקת או שנקעו הגידים ולא מסוגלת לדרך בכלל על הרגלים..מה שם ??? טןב גם ככה יש לך כבר הפניה למרפאת כאב אז שהרופא שם יקרא מה כתבתי וימליץ לך על קנאביס רפואי כתב במכתב ולא הוסיף.. למה הם כותבים כל כך הרבה בשפה הרפואית ולא מספרים לחולה מה הבעיה ?? כך יצאתי משם המומה ומתוסכלת ולא מבינה חצאי דברים נשארתי גם בכעס שלא רצה להסביר ולא כלום ומרפאת הכאב ..היתה אמורה להיות רק בסוף יולי מה עושה עד אז עם כל הכאבים האלה?? אתמול התקשרו מכאיכילוב מרפאת כאב והקדימו לי את התור לעוד שבועיים..!!!! נשמתי לרווחה..עוד שבועים זה לא.חודש חודש וחצי.. כמה שמחתי..עדיין מרוח לי חיוך גדול על הטוב הזה שקרה לי... אם הייתי כותבת את הביקור שלי ביום שלישי כפי שהיה..לא הייתי שמחה כל כך כי אז עדיין לא ידעתי שיקדימו לי את התור.. ישתבח שמו בורא עולם שכל כך עוזר לי ולא מפסיקה להודות לו עד שאגיע למרפאת כאב 17.6.20... כעת לאחר שסיימתי לכתוב הכל ובנתיים נאפו גם הירקות בתנור..יכולה לקחת את הכדורים של הלילה וללכת למיטה..נראה לי.. 😊😊😊😇 ליל מנוחה בנות חטולית

יקירתי. נשמע שאת בכיוון הנכון. טוב שהתור למרפאת כאב לא רחוק. והאורתופד הסביר שזה שחיקה וניוון והציע קנאביס...כך שיש הסבר. נראה לי שלא ההסבר שלו זה מה שירפא...הטיפול אמור לעזור לא?? העיקר שהלכת והכל רשום וידעו איך לטפל. סמכי עליהם. ואם צריך הליכון עדיף מאשר ליפול שוב וחלילה לשבור עצמות. ...רפואה שלימה. שבת שלום...

מיכלי מאמי אמת אמרת ..וכבר בשבוע הקרוב ב"ה אלך לדאוג להליכון.. מעציב אותי שכבר בגילי אצטרך להעזר שוב בהליכון... אז הייתי לאחר ניתוח וכיום...הגוף משופשף ועייף.. והערב אחרי תקופה ארוכה למעשה מאז חג פורים מתאספים כולם אצלנו לארוחת ערב..חוצמ..הבן הדתי שלי והמיוחדת שלי ששניהם מקוררים ומשתעלים.. אווווף..עד שכבר יש אפשרות.. מה אומר..זה לא יהיה אותו הדבר.. טוב בעצב ..זה מה יש..!! שבת מבורכת לכולן חטולית

טוב שמתחילים להפגש שוב...חבל שמצוננים והיום כל צינון מלחיץ. מקווה שזה סתם צינון...שבת שלום יקירתי. שמרי עלייך. 😍

רק כעת ראיתי.. ושבת בפתח אז בעזרת השם אכנס במוצש שבת שלום והרבה בריאות

היי שבוע טוב לא פשוט היה לי לקרא את מה שאת עוברת.. החיים ממש לא צפויים.. יום אחד כך וים אחד הדאגה היא לגמרי על משהו אחר.. ו'מקטין' לרגע את דאגת האתמול... מתמודדת יקרה, שולחת לך חיבוק והרבה כוח לקבל את המציאות כפי שהיא עם מה שניתן כדי להפחית את הכאב ולו במעט... זה נורא שרופא רואה דברים כמובן מאליו וברורים.. לכן הדיבור כנראה הוא כך... בלי לשים לב שיש אדם מולם שהכל לא ברור.. מפחיד וחדש לו... שמחה לשמוע שהתעקשת על תשובות. ולא רק לקבל את הדף... מאחלת שפע של בריאות מתמודדת

לא רוצה ללכת אחורה. לא למדתי כלום בטיפול??? כל הכעס הזה עליי. דיייייי!!!! כבר לא צריכה לתת לו מקום. וממש רע ככה. ויצאתי מפגישה בהרגשה יותר גרועה כי שוב קשה לי לשתףףףףףףףף. והיא אוהבת לסיים בהרגשה טובה. ושוב סימסתי לה. ושוב אני ככה. לא טוב! סורי

מיכלי מותק..!! זו רק דחיפה קלה אחורה כדי לרוץ מהר יותר קדימה!! כל הכלים נשארו.. זה לא באמת ללכת אחורה.. רק.. התקופה.. העוצר הסגר.. הריחוק.. כל אלו הגיעו בדיוק שאת מנסה לממש את הכלים. ליצור חיבור.. לצאת ל'חופש' אל תדברי, זה היה נצרך כדי לקבל כלים איך מתמודדים מול גלים הבאים שיבואו כדי שיהיו רכים ויחלפו בכוחותייך שלך. אני בטוחה בזה. רק אל תכעסי עלייך. זה השלב בו את צריכה את עצמך.. תנסי להאמין בך למצא את הכוחות שלך. את העצמאות הזו. וזה דווקא מעולה (עם כל הקושי) שאת מעלה את הדברים כי רק כך תוכלי באמת להתקדם הלאה.. מעט התנסית וראית את ההתמודדויות כעת חזרת לתת להן מענה. ואז יתווספו כלים המתאימים . את למדת המון. ועכשיו זה עוד אחד מהשלבים אולי האחרונים.... מאמינה בך. ושולחת הרבה כוח לעבור את הגל הכועס הזה.. מתמודדת

תודה יקרה.. תודה שנכנסת וראית אותי. מקווה להרגע....ולהאמין שאכן זו דחיפה קדימה. חזרתי אליה. לא יודעת כמה. אמרה כמה שאצטרך. כמובן במרחק בגלל הקורונה ושאני עובדת עם ילדים. מלחיץ אותה😓

אכן לא קל.. אוף זמן קשה שעין חיבוק מאדם שהורגלנו לקבל ממנו את הכוח.. גם בלי מילים.. הריחוק קשה מאוד מבינה לליבך... מרגישה כך בעצמי.. (הרי גם אני בחינוך..) התקררתי המנהלת פחדה ושלחה אותי הבית... המליצה שאעשה בדיקה אך בקופה שלי לא נותנים על התקררות כך אמרה הרופאה. אז לקחתי אישור מחלה ליומיים. נראה מה יתקדם...... אל תקשיב על עצמך ותגדירי זמן.. תקשיבי ללב.. מתי שירצה מרווח זמן תאריכי בין פגישה לפגישה. ומתי שצריך יותר סמוך אז זה גם בסדר.. ברגע שנקבל את עצמינו נראה שדברים מסתדרים... הרי יש לנו כוחות... מדברת גם לעצמי.... איתך, אני

תודה יקרה....מקווה שזה באמת רק התקררות. היום כל דבר מלחיץ. ובעייתי לעשות בדיקת קורונה על כל דבר. הם כנראה עושים רק לרציניים... תרגישי טוב😍🤗

מיכלי מאמי ראיתי את ההודעה שלך עוד קודם לכן רק היה לי קשה לתת מילים למה שחשבתי.. מה פרוש לא רוצה ללכת אחורה?? האם הרגשת כעסים והבעתם נקרא אצלך ללכת אחורה?? ממש לא!! כל החיים אנחנו חווים כעסים מכל מיני מקומות..כולל בזוגיות..במקומות עבודה .בתוך מסגרת הבית שלנו עם הילדים.. זה לא אומר שאם לא מצליחים ברגע הראשון להגיב כביכול כנצפה מאיתנו להגיב.... אין חיה כזו מתוקה שלי..החיים הם אינטנסיביים מעבר למה שאנחנו מצפים מהם להיות מה גם שבתקופה המטורפת הזו .מי יכול להגיב כאלו אני טכנאי ובאתי עם ארגז כלים לתקן לך תקלה במחשב ועכשיו זוזי ממני כי את מפריעה לי לתקן תקלה חמורה.!!! ממש לא!! אלה לא זמנים רגועים וכל הזמן שינויים בחיי היומיום משנים את הצורך ואת דרך החיים של כולנו נכון היית עם המטפלת ושוב לא יכולת לדבר מסכימה איתך שזה מבאס קורה לי גם עם המטפלת שלי בשיחות און ליין שלנו..אני תקועה והמילים לא יוצאות..וכאלו שדקווא ..רק אתמול היה לי המון דברים לומר ועד הפגישה..פתאום נעלמת ונאלמת...כן קורה בגלל שאתמול היה אתמול והיום כבר דברים חדשים או שונים תופסים מקום .ומבלבל והכל פתאום לחוץ.. אז מה קרה?? הדגים לא טיפסו על העצים והים לא התיבש וגם אם כך היה קורה עדיין לא היה אשמתך!! במקום ישר לפנות למקומות שיפילו אותך ..קחי אוויר תנשמי עמוק ונסי להגיד רק לעצמך בלבד בתוך הלב שאף אחד לא ישמע..מה באמת תקע אותך כי זה תמיד קורה במצבי לחץ נפשי..ורק אחרי שתגלי לעצמך מה קרה ..תוכלי לנתח את המצב ולחשוב מה עושים מעכשיו הלאה.. אני עד היום חווה נפילות אז מה?? לומדת אותן וממשיכה הלאה חיבוקי קטני למאמי שלי חטולית

תודה חטולית. החיים מורכבים ואנחנו גם.....מקווה שנמצא את השלווה. כולנו.

היי למי שקוראת.. חטולית.. מיכל.. אולי אחרות?! אין לי מושג מה אשרבט כעת... מתחילה ונראה אם אצליח להוציא משהו... אתחיל בזה שממש עצוב לי. האם אני בוחרת להיות עצובה? האם אני צריכה לחייך והכל ישתנה? למה אני בוחרת בעצב? מה עצוב לי? לא יודעת אני לא מסוגלת לחשוב.. רק עצוב לי... בפנים.. איפה שהוא.. השפתיים העיניים.. הלב.. הכל אפור מבואס.. צמא לחיבוק.. חיבוק בלי מילים.... אני יכולה להביא אותו לעצמי?! לא יודעת הכל מתערבב זה בזה.. שאלה ותשובה כוח וחוסר כוח תפקוד מול עייפות גדולה.... האם אני זו שצריכה לבחור להשאב פנימה או לצאת? האם זו בחירה? לא יודעת גם כמה אני מחכה לתשובות... אני רק עייפה ואם רשמתי אולי אני גם זקוקה לנוכחות... לאהבה... הכלה?! לא רוצה ליפול. הייתי שם הרבה.... אבל מה יקרה כעת?! המשך יום טוב לכן.... חוזרת לילדיי.... :) מתמודדת

היי יקרה, קבלי חיבוק מהלב שעוטף. מותר להיות עצובה! זה בסדר...עוד גל. חיבוק שמתאים. יום מקסים😍🤗

איזה כיף מיכלי... תודה על חיבוק. מאמצת בחום... וחיזוק בגל העצב.... יום טוב גם לך מתמודדת

נשמה כרגע רק שולחת לך חיבוק עוטף עולם כולו מחויך רק אליך עם זר ענק של בלונים צבעוניים שרוצים לעןף... רוצה להפריח אותם ? יש ענינים על הפרק שצריכה לעכל ולא פשוט וגם כאן פתאום הכתב נהיה ממש קטן וקשה לקרא ולכתוב אין אפשרות לטפל בכתב כאן כי לא דרך מקלדת ודרך הפלפון לא מצליחה נגעו לי בפלפון במטרה לשנות ולא הסתדר.באסה לי אבל עוד אכתוב..רק לא כרגע תפריחי אותם ותעכבי אחריהם למעלה גבוה..עם העינים.. אוהבת חטולית

היי... תודה על זר בלונים הליום.. צבעוניים... מנסה לשוט איתם בעננים.. מנסה לחיות.. לרצות את החיים (זה לא מחשבה אובדנית) פשוט לרצות!! לא להגרר ולהסחף... אלא לבחור בהם.. לאהוב אותם... .... ובינתיים.. כנראה יקח זמן... .... ולך יקרה, מאחלת שמועות טובות. שלא יהא קשה לעכל.. ותצליחי להתמודד מול התשובות.. או כל מה שזה... איתך. מחבקת. ומייחלת טוב מתמודדת

נסעתי היום לרופא הנוירולוג כדי להתייעץ איתו בקשר לטיפול של התרופות שאני מקבלת שאינן עוזרות בכלל נגד כל הכאבים שיש לי..אמר שאין אפשרות להעלות עוד את המינון מפני שגם כך מקבלת מינון גבוה ושוב שולח אותי לעוד בדיקות בגלל כפות הרגלים שלי שמסרבות ללכת..וכאבים הלכתי כדי לקחת אוטובוס חזרה הביתה..והנה ..המרחק בין הכביש לדרגה שעליה אני עולה פנימה היתה גבוהה מידי בשבילי ולא הצלחתי להאחז כמו שצריך.. נפלתי חזרה על הכביש בחוסר אונים ויותר מזה הופתעתי שבכלל מצאתי עצמי שנפלתי.. אז..לא הרגשתי שום כאב..והמשכתי משם לעוד רופא ועוד סידורים.. רק כשחזרתי הביתה והתישבתי הרגשתי ועדין מרגישה המון כאבים בעצם הזנב.. אז חודש טוב לכולנו חודש סיון טוב חטולית

אהוץ.. אוי כואבבב את חייבת לבדוק את זה שלא יהא אסון מאמוש... מקווה שנוכל לך מעט. תנוחי בבקשה. לא להמשיך להתאמץ עד להקלה. גם בשאר הכאבים ברגליים וכו'.. אולי תסעי לבדיקות.. את הפיזיותרפיה וההתעמלות בהליכה שזה טוב תעשי תשאירי למקום בטוח יותר... איתך... תרגישי טוב מתמודדת חודש מבורך

בוקר טוב נהדרת שלי כבר יש תור לרופא אורטופד רק ליום ראשון הבא ואם לא די במה שקרה לי אתמול הבוקר שוב מעדתי בחדר האמבטיה וכמעט נפלתי פנימה .. כל הגוף שלי ברעידות הגוף שלי בטראומה מהנפילה של אתמול.. זה מה יש כשסובלים מבעיות עם הרגלים שלא הולכות ... יום טוב חטולית

מאמי יקרה !!! שמרי עלייך... אוי.. נורא עצוב לי לשמוע... מחבקת חוששת לשלומך... שתעברי את החג בטוב...

יואו...תשמרי על עצמך. הזהרי מנפילות. ממש לא נעים. תבדקי גם אצל האורתופד את הגב. מקווה שהכאבים ירגעו. ואל תתאמצי לשבועות יותר מידיי...שאחרים יבשלו גם.

מתמודדת ומיכלי נזהרת מאוד כל הזמן אבל הבעיה שלי בכפות הרגלים מאוד רצינית למרות שהסכרת שלי יציבה וכל הרופאים מרוצים מרמת הסכרת...עדיין יש השפעה בגלל שהמחלה מקננת כבר שנים בגוף מעבר לזמן שבו גילו אצלי את הסכרת...אז כמובן שיש השפעה מחבלת במערכות בגוף עד שתהגלה ומאז אני מטפלת בסכרת בצורה אינטסיבית יומית ןאין בידי שום אפשרות לנהוג מעבר לזהירות שבה אני נוהגת כך שזה בכלל לא נתון בידי.. ולגבי חג שבועות ..לא הזמנתי אף אחד לבוא לחג רק אמי בעלי ואני נהיה בסוף השבוע הארוך הזה לבד מה שכן גם דיברתי עם בעלי שיצמצם את כמויות המאכלים שהם בעיקר סוגים של בורקסים..כן הוא חולה על בצקים.. אך צריך גם אוכל לשבת!! ובשבת צריך אוכל של שבת אוכל מבושר כדבעי ..בכל מקרה אני מצמצמם גם שם את הכמויות של האוכל למה שרק צריך....קציצות דגים ופלפלים ממולאים וקוקוס שכבר מחכה בהקפאה עד לסעןדת השבת לחג מכינה רק פשטידת איטריות עם גבינות של כל חג שבועות ודי...!! אפילו סלטים לא מכינים ... אני מאמינה שבאת זה המעט שבמעט שאני אכין השנה גם לחג וגם לשבת תודה בנות על היותכן מעריכה מאוד כל תמיכה וכל חיזק חטולית

ואי גם זה המון מקווה שיהיו שם לפחות לעזור בבישול גם.. לא קל לעמוד על רגליים כואבות.... נסי לשבת כמה שיותר גם בבישול ליד הגז עם כיסא מוגבה.. לא ממש נוח אבל הבריאות חשובה יותר. וכן, אם אפשר לומר לילדים.. אולי יצליחו לעזור וישלחו מאכלים לחג/ שבת.. הרי ממילא מכינים לעצמם אם לא הוזמנו אלייך.. אז אם יוכלו להוסיף גם לכם מנות.. (בתקווה שלא הולכים לצד השני) כך או כך מה שתספיקי זה מעולה. תזכרי את זה ואל תתאמצי מידיי.. קחי הפסקות... שלך, מתמודדת

נשמה רק 3 נפשות מיום חמישי והחג אמי בעלי ואנוכי אין אורחים בחג הזה.. לא הזמנתי אף נפש חיה וכולם כבר סגרו לעצמם מקומות ללכת כדי לחגוג כך שאין המון עבודה במיוחד ולא בהשוואה לשאר השנים הקודמות זה במינימום שאני עושה..נכון יהיה קשה מפני שכל הגוף כואב עכשיו גם מהנפילה.. לאט לאט בצעדי צב .. יהיה בסדר תודה שאת דואגת לי חטולית

אוהבת אותך חג שמח

יקירתי. המקום הזה מוכר לי...אני לא זוכרת המון דברים מהילדות שלי וזה מבאס!! כשהגעתי לטיפול לא זכרתי כמעט כלום...בגלל טריגר הגעתי. שהזכיר ועוד איך הזכיר...אבל חלקים אחרים אני מכירה רק מסיפורים. חבל.. בטיפול כן הצלחתי לאט לאט לחבר את חלקי הפאזל ולהרגיש יותר שלמה...הרגשתי חסרה בעיקר. אני מאמינה וכמו שכתבת שאלו חלקים קשים בעיקר שנשכחים...מנגנון הגנה. אך גם חלקים אחרים נשכחים גם אצלי...הרבה לא זוכרת גם מגיל יותר מבוגר אגב...נראה לי שלפחות חלק מהדברים יחזרו בטיפול. כך קרה אצלי....פתאום נזכרתי, לא הייתי בטוחה באמיתות הדברים חלק מהזמן אך גם זה חלף...בסוף הפאזל איכשהו התחבר..מרגישה יותר שלמה היים. עדיין יש חלקים שלמים שלא זוכרת.

וואו כמה זה כך.... תודה על השיתוף.. ההזדהות.. המטפלת הציעה שאביא אלבום כדי שקצת ננסה לגעת.. לנסות לראות.. (אגב היא מהתחלת הטיפול טענה שלדעתה יש משהו קודם.. לא זוכרת משהו.. לא יודעת :/ מקווה לטוב.. ולחבר חלקי תמונה.. לאהוב לחמול על הילדה ההיא.. אני.. הלוואי זה אפשרי..... תודה שבת שלום

לחמול על הילדה! בדיוק! כמה מוכר זה החיבור... גם אני הבאתי אלבומים. זה עזר לחמול. לראות את הילדה החמודה..לאהוב. ואת ראויה לאהבה! לחיבוק! ואת בכלל לא אשמה!!!! אפס אשמה. להעביר את האשמה לאשם האמיתי. מאמינה בך ובטיפול מאוד!!! סמכי עליה. אצלי זה עזר. בהצלחה. שבת שלום יקרה. ❤🤗😍

תודה יקרה על אמון ושיתוף... זה כל כך לא מובן... ולדעת שזה מוכר וידוע זה מקל איכשהו... :/ שמחה שזה עזר לך.. והלוואי ויועיל גם לי..... שבוע טוב אגב איך בעבודה כעת? הילדים שלי מתחילים מחר כי אני חוזרת מחר.. עד עכשיו גררתי והמשכתי לעבוד מהבית... שתהא המון הצלחה

כמה נכונים דבריה של מיכלי היא כבר כמוני עברה וסיימה..ואני עדיין גם שם..לפעמים תוהה האומנם..בשביל זה נמצאת המטפלת שאצלי היא טובה ואסרטיבית הלוואי שגם אצלך תהיה ותעזור לך להגיע להבנות נכונות ולפתור לך את התהיות של..באמת קרה? האם אני גם אשמה במה שקרה? לעולם אינך יכולה חהיות אשמה בדבר כי היית קטנה מידי וגם אם חשבת שעשית משו שגרם לו...!! הוא תמיד הבוגר שהיה צריך לקחת אחריות ולא כביכול להיסחף אחרי התנהגות של ילדה קטנה!! איתך תמיד ומיכלי כמה טוב לראותך כאן עברו יובלות ושמחה תמיד לקרא מה שאת כותבת חטולית

תודה חטולית... ליתר דיוק. לא סיימתי, לא מאמינה שזה אי פעם מסתיים... זה מתרכך. נהיה יותר מובן..אבל כמו בספר" לא הבטחתי לך גן של ורדים" אכן כך. העולם לא מושלם...החיפוש והתהיות זה ספיראלי. בא והולך. אך כן פרק אחד מסתיים ואז מתחיל פרק אחר וכו.... פחות אבל עוד כואב. יש תקווה! וכל כך מבינה. איתכן 😍❤ זאת דרך...והנה היום ביקשתי להגיע אליה..ובאתי...בלי חיבוק. במרחק. מבאס אבל התגברתי. ועדיין זקןקה לה מידיי פעם.

היי יקרות תודה לשתיכן כמה זה מחזק..... הלוואי ואזכה לפחות להניח לפרק האשמה ולהתקדם עוד קצת לשלב הבא..במסלול חיי... והלוואי ונחוש יותר הקלה כבר... אגב על מה מספר הספר גן של ורדים? שבוע וחודש טוב לכולנו גאה בך מיכל שהלכתגם ללא החיבוק. ולך חטולית שא ממשיכה להתמיד...

מיכלי מאמי אל תמנעי מעצמך טיפול שיכול לעזור להמשיך את החיים פחות או יותר במסלול רגוע עד כמה שרק אפשר אין בחיים האלה תאריך סיום כנראה..אבל אתצחזקה מאוד ומאמינה שתצלחי גם את זה איתך חטולית

אני על עצמי הילדה/ נערה.... שמגלה שהרבה ששכחתי.. וכשיצא לי לעבור ברחוב בו גדלתי הוא נראה זהה אך כל כך מכובץ... אם זה היה שעברתי משם כשהייתי ילדה עוד ניחא.. כי אולי הסתכלתי לגובה... והכל היה גדול.. אבל לפי החישובים.. הייתי אמורה להיות מעל גיל 18.. אז איפה הילדות הזו??????? למה זוכרת רק חלקים???? לאחר שיחה עם בת דודה.. שמספקת לי על בת המצווה שלה.. שנוכחתי בה. והבאתי לה מתנה ואפילו זוכרת מה הבאתי- עמדתי דום. מה?? הייתי?!?! בת כמה הייתי?? מה הפרשי הגילאים בינינו?? (6 ענתה) מה את אומרת? היינו יחד בבית הספר?? שמחת שבחרו בי.. (בכתה ח) להכנס לכתה שלך לשמור עליהן, כשהמורה שלך דברה עם המנהלת..?? את שמחת?? איך הייתי???? ואז עוד ועוד מחשבות.. מה אני זוכרת? האם באמת שכחתי? אני לא יודעת מה היה.. לא זוכרת כמעט כלום. 😭 זה בערך הרקע לכתיבת הקטע הבא: אלייך.. כל כך נפגעת ממני שהתנתקת? השארת הבזקי חיים.. - והלכת?! ובמקום שתעצדי לצידי, נטשת..!! השארת אותי שבורה כאובה ובלי יכולת הבחנה.. מה היה.. מתי ואיך.. מערבולת דברים בלי יכולת לשייך.. מי את? מי היית?! האם הוודאות הזו שנמצאת לי בלב, בפנים, שהיית "תמימה עדינה ושקדנית" הוא האמיתי...?! או שמא היית מפלצת נועזת, גנבת וסוררת..?! או גם וגם... אני לא אוהבת אותך. עם כל מה שהיית. טובה תמימה או מניפולטיבית מסריחה. אם החלטת לעזוב לכי נא. אל תשאירי עקבות.... אל תקראי לי!!! ותאלצי אותי בקיומך לראות. אולי סבלת.? אבל גם אני!! ניתקת אותי מעצמי... מאיפה זה התחיל, איני יודעת... ממתי התחלתי לשכוח..?! ומתי לגעת?? ממתי הבניינים התכווצו?? והחיים בהם התנדפו?? זיכרון מהול בשיכחה. מערפל את הביטחון בתמונה שעדיין ברורה.. על סמך המעט שקיים, לנסות להרכיב את החיים שהיו, ואינם?!..... "איך את לא זוכרת??!" "זה היה כך וכך" רק הם מכירים אותך.... ואת?? אני כועסת עלייך ולא יודעת מה עוד לומר.. החיים לצידך זה דבר מר. ולא נראה שזה נגמר...... הקטיעות הזו.. מצדיקה את האשמה. שכן אם היית נקיה - במה בדיוק הבושה?? וההסתרה?? נטשת אותי. כשהנזקים בתוכי. תקעת אותי בגיל... עשית לי תרגיל. לזכור אותך ולהיות את באופן קבוע. עם זכרון עבר מתעתע... כאוב ופגוע....

נשמה אגיב יותר מאוחר הבן שלי בא לאסוף אותי אליו בביתה קצת לאוורר תראש

תודה על השיתוף. והרגישות והאכפתיות להגיב מילים אלו. מעריכה

וואו.... חלקים חלקים. זה מה שעולה בי...חלק ועוד חלק מרכיבים את השלם. יש רגעים. מאמינה שיחזרו, הרבה עבודה וחיבור לעצמך❤ איתך.

מיכלוש היי... :) מה איתך? מכירה את זה? או מה הכוונה זה מה שעולה בי? לאור דבריי? תודה על תגובתך לא פשוט.... מקווה לטוב מתמודדת

טוב נשמה אז ככה ..למה זוכרת רק חלקים? לדעתי מפני שאנחנו לא זוכרים תמיד את כל הדברים לפרטי פרטים כל החיים שלנו... ישנם גם דברים משתנים כמוצבעים..קולות..רעשים..גודלים של מבנים וכו' ועוד כהנה וכהנה... לדעתי רק מעט מאוד אנשים רגילים כמונו הם בעלי יכולת לזכור מעבר למה שהמוח מאפשר להם לזכור מהמון סיבות.. אם אינך זוכרת מה שקרה לפני שסיפרה לך בת דודתך כנראה שלא היו טראומות לפחות אלה רק דברים נוחים ורגילים של..בית נורמלי רגיל.. את כועסת על הילדות שלך כועסת עליך חיפשת ילדות טובה מזו שהיתה לך ... כן הכעס עדין שם ומבעבע ולמען האמת שכיום אין למי לפנות ויתן הסברים כפי שכבר נוכחת לדעת ועדין את מאשימה וזו זכותך !! גם אם לא הצלחתי להבין הכל או טעיתי בכיוון..עדין ותמיד תמיד איתך אהובה שאת וכעת ליל מנוחה חסרות לי שעות שינה חטולית

חטוליתי המקסימה איך היה בבילוי? ואי כתבת נורא מאוחר.. איך ישנת? החלקים החסרים... הם חלקים דווקא כואבים באיזה שהוא אופן.. חלקים מהילדות היפה נמוגה.. אני תוהה אם בכלל הייתה.. אכן.. חלקים קשים של הפגיעה נמחקו.. אולי להגן עליי... אך זה גם קשה שכן אם אזכור הכל אדע שנפגעתי. ולא אחשוב אולי אני זו?! ואם יטען.. אולי הוא הצודק... נכון יש חלקים שאני זוכרת בבירור.. אבל אולי רק אותם אני "רוצה" לזכור?! ומיד עם שיכחת הפגיעה (תוך כדי זיכרון חלקי) נשכח חצי מהילדות שלי.... אולי בו נאלצתי להתמודד עם הבית לכן זה גם נמחק.. (תוך כדי דיבור עם בת הדוד היא ספרה על בת המצווה שאלתי שאלות ועם הדברים הבנתי שגם אחותי הייתה.. כך שאני מניחה שבגלל זה פחות אני זוכרת?? כי כשנמצא הבעל של אחותי במקום ומרגיש חופשי ואף אחד עדיין לא ידע דאז... אני הייתי מכונסת. בודדה. טבורית להעלם בחדר.. היא אמרה שלמדתי למבחן.... אז אולי... ואולי גם הבאתי על עצמי בכך את הפגיעה שכן אני מתבודדת מכולם כי איני מסוגלת.. אך המצב מכין לו קרקע להגיע אליי כשכולם לא ראו?? הרי כל משך השנים של הפגיעה זה היה בבית.....) אז..... כואב לי לחשוב. עצוב לי מאוד.

נשמה תפנימי אחת ולתמיד שאינך אשמה בכלל בכלממה שקרה ...את היית קטנה..קטינה..ולא חשוב מה את חושבת שעשיתצלא בסדר...הוא האדם הבוגר..עליו מוטלת האחריות להתנהג כמו אדם בוגר ונשוי..שהיה ועודנו בגלל הפגיעות ברחת לעולמות אחרים .. לא את פגעת !! פגעו בך !! האמת לומר לך שאני תמיד משתדלת גם בזמני הטיפול שלי בכלל לא לקחת אשמה על מה שפגעו בי כך גם המטפלת שלי חוזרת ואומרת... ברור שכואב נשמה אך זה חלק בלתי נפרד מהטיפול.. להסתכל לאמת בעינים לא פשוט..אבל הכרחי.. היה נחמד אצל הבן..רק ישבנו ביחד ודיברנו ..כך שהזמן עבר ברגוע.. המטרה היתה להוציא אותי מהבית בגלל שאני כל הזמן בבית חוץ מיום אחד בשבוע שאני יוצאת לקניות.. אם יהיה לי עוד זמן לפני כניסת השבת אכנס.. בנתיים שולחת חיבוקים ונשיקות לשבת שלום חטולית

חטוליתי.... כמה לא נכון להאשים.. ועוד את עצמינו.. כמה לא תמיד זה פשוט... לא יודעת איפה עד מתי וכמה תגיע ההלקאה העצמית.. הכעס.. העלבון וכו'.. לרגעים נראה שאני מסכימה להבין שזה פגיעה ולפעמים זה רק תהיה.... אולי כי הכל פתוח? כי לא היה עימות? כי כולם נראים ממשיכים את חייהם בטוב ורק שלי הרוסים? אז אני מנסה לחיות את הכאילו..? אולי כי העבר מטושטש? ואולי אולי אולי...... אני יודעת אצטרך לשמוע זאת הרבה; את לא אשמה. אבל עד שיהיה החיבור בין שכל ישר לרגש מי יודע כמה זמן יעבור......... כל כך שמחה שיש מי שדואג לך ליציאה לבילוי להחלפת אוויר לנשימה...... שמחה שנהנית וזה עשה לך טוב. זה חשוב! שבת שלום. תודה רבה לך.. מתמודדת

היי מתמודדת שלי היום שוב שוחחתי עימה..עם המטפלת שלי ושוב הרגשתי את אותה תחושה.. לא רציתי ישר לגשת ולשאול אותה למה היא מתעלמת ממני ולא עונה כמו שאמרתי לי מתמודדת....שלא ישמע כאלו אני תוקפת אותה... וראיתי שגם כל רגע מסתירה עם היד שלה במסך.. ושאלתי אותה מה קורה למה היד שלה כל פעם מסתירה אותה..כי אולי נגמרה לה הסוללה והיא מחזיקה את הפלפון עם היד ולכן מסתירה או שישנה בעיה נוספת.. התנצלה ואמרה שזו לא בעיה של הסוללה אלה משהו שצריכה לחבר לפלפון..אמרה משהו מגומגם... ושאלתי למה מתעלמת מדברים שאני אומרת ולא מגיבה אליהם...אמרה שלא מבינה למה אני מתכוונת..? אז מי כן מבין? כי אני כבר לא מבינה את חוסר ההבנה שלה...כאלו משהו משתבש שם ..היא שומעת היטב אך לא מבינה מה אני אומרת....!!! טוב הנחתי לענין ועברתי לדבר על דברים אחרים כבר הרגשתי שאני טוחנת מים.. וגם הפעם זו היתה בשיחה שאני התקשרתי אליה לאחר שעשתה שוב נסיון לשוחח בווצאפ אך ללא פנים אל פנים רק שיחה כמו טלפון עלה בדעתי שמאחר ואמרה שעם שאר המטופלים נוח להם בדרך שלה..ולי לא נוח..כנראה שהיא מנסה לחסוך בשיחות שעולות יותר כסף... כבר נהייתי מטומטמת מרוב מחשבות שטותיות..יאלללה שיהיה ככה...ולא שכחה שוב להזכיר לי להביא ט.17 מהקופת חולים... מחר יום חדש ורוצה לקום בלי כל המחשבות הטורדניות האלה .. ליל מנוחה אני

היי אהובה!! כל כך שמחה לשמוע שהצלחת לשאול אותה מה שמרגיש לך ולשתף... צר לי שלא ענתה והשאירה כל כך חוסר ודאות ואף נקיפות מצפון של מה את רוצה ממנה.. האם זה רק הדמיון שלי אבל לא נוח לי משהו ואני נותרת בלי תגובות והיא אומרת שזה לא כך.. בלבלה.... זה מאכזב נורא.. אבל אני גאה בך על הנסיון.. טוב את עושה שאת מניחה לכאב ראש הזה והולכת לישון... מחר תחשבי יותר מעשי מה את צריכה שיהיה ולבקש אותו לפעם הבאה... לא לנסות להבין אותה.. תפקידה להבין אותך! גם אם היא לא אוהבת לראות את עצמה בוידאו........ לא לחשוש מאמי לדבר על זה שוב... מכיוון נוסף.. סומכת עלייך. את חכמה ואל תוותרי לעצמך חתתייאשי. לא! שלך, מתמודדת

אני לא מאמינה עניתי לך כבר לפני כמה ימים לא מבינה איפה ההודעה שכתבתי לך אז... טוב..לא יצא לי שוב לדבר עם המטפלת על הנושא של שקופה לא זוכרת כבר מה כתבתי לך אז.. גם השבוע דחיתי איתה את השיחה אבל בגלל שלא יכולתי לדבר באמת .. אני בתקופה של המון בדיקות וחוזרת מהן עייפה ממש רצוצה כי הן ברובן בבית חולים..והקור שם עושה בי שמות של כאבים בלתי נסבלים.. כל הבדיקות הן עבור המומחה לכאבים בבית החולים איכילוב.. ולא יכולה לא לעשות אותן כי בהן תלוי יהיה כל ההמשך שלו בטיפול ובהבחנות שלו..לגבי מה כן יכול לעזור לי ומה לא השבוע שוב הייתי אצל הרופא בקופ"ח...כי לא עוזר לי שום דבר לא הכדורים ולא המדבקות שנתן לי..אז העלה לי את המינון של הכדורים ל..600 שזה המקסימלי ועם זה אשאר עד לרופא באיכילוב וגם החליף לי את המדבקות לכפול במינון וגם זה כבר עד הרופא.. וביום ראשון חייבת להגיע לנוירולוג שלי גם כדי לעדכן אותו במצב שלי בטיפול כעת וגם לבקש ממנו לחזור על הבדיקה שלי בוולפסון בגלל הנורופתיה שלי בכפות הרגלים ..ממש כאבי תופת..ועם מעט עמידה על הרגלים הן מתנפחות כמו רגלים של פיל...ממש כבר לא לענין..אז נראה מה יגיד ובגלל מצבי הכללי שהוא מלא בכאבים בכל הגוף 24/7 ניגשתי לביטוח לאומי לבדוק מה יוכלו להציע לי.. אמרו שיתכן ואקבל מטפלת.. אני כבר אזרחית ותיקה ולכן כנראה מגיעות לי אי אלו זכויות נוספות.. תהיה עזרה מאוד גדולה באם תהיה לי מטפלת בבית ואקבל עזרה ככל שתהיה כעת ספרי לי מה לא נוח לך וממה יצאת מבולבלת ממנה..? מה אומר לך הדימיון שלך? על מה היא לא עונה לך? יש חשיבות לכל דבר בזמן הטיפול נשמה..את רואה כמה אני נלחמת על כל דבר חשוב אל תרימי ידים !! אני איתך במחשבות שלי ובנשמה אהובה ...הייתי בטוחה שהעלתי הודעה כבר לני כמה ימים אך כנראה שלא.. ונכנסתי כעת לראות אם יצא לך לקרא אותי ולענות לי כי רק את כאן נותרת לי..אין עוד אף אחת שנכנסת וכותבת... איתך אהובה כתבי לי בבקשה ואכנס שוב לראות אותך חיבוק ענק עד אליך יםה שלי התגעגעתי.. חטולית

לא רציתי להציק כי אם לא הגבת כנראה סיבות משלך... אחרי ששלחתי את ההודעה למעלה אמרתי אשאל אותך אם הכל בסדר וראיתי שהגבת... ואי מבאס שרשמת וזה נמחק... מאמי שלי, שמחה לשמוע שאת דואגת לעצמך... הולכת ומבררת זכויות.. ולא מרפה גם כשזה מתיש וכואב לה הקור במקום של הבדיקות. אולי אפשר לבקש שיורידו במעלות? את לא צריכה לסבול.. או שתקחי איתך סוודר מחמם..?? מאחלת שהבדיקות יסתיימו ויגיעו תשובות ואיתם הקלה... מאמוש, לא הבנתי את 3 השורות.. "ספרי לי ממה יצאת מבולבלת.... יש חשיבות לכל דבר..." האם זה מופנה אליי? קראתי גם מה שעניתי לך קודם ולא ראיתי משהו שאולי התכוונת אליו.. במחשבה שניה אולי התכוונת למה ששיתפתי על המטפלת הזוגית? או אולי זה כלפי עצמך? תודה שאת נכנסת לכאן.. בשבילי.. למקום המוכר לי.... אולי זה עוד מקום שאני אוחזת בעבר ולא מסוגלת לשינויים?? נסמכת על זיכרון שלא נשכח.... עצוב. יום שכזה... מקווה להתנער... דיברתי על כך עם המטפלת בשיחת וידאו אתמול.. הציעה שכשניפגש (אולי עוד שבועיים) אביא אלבום ילדות... ונראה... כואב כואב. ועצוב לי... הלוואי יכולתי לבכות..... מתמודדת

מתמודדת אהובה אכן כן התיחסתי למילים שאת כתבת ..הנחתי שכתבת זאת לאחר שיחה עם המטפלת שלך ונשארת מבולבלת אולי לא הבנתי נכון... אני..

חחח. עכשיו קראתי הכל... תקשיבי.. את שיתפת על המטפלת שלך. הגבתי שזה קשה להרגיש תחושות כמו: "היא (המטפלת שלך) לא מבינה אותי" (אותך) וכו'.. הבנת?! הבילבול כנראה מהזמן הרב שעבר ושמת לב שלא נשלחה התגובה אז קראת רק אותי והגבת לי.... :-*)

צודקת נשמאכן עבר זמן רב והייתי בטוחה שכן.. יצאתי לגמרי מההקשר מאמי שלי יפתי חטולית

💞 זה בסדר.... יקרה שלי...

אתמול בחדשות וגם היום במלך הבוקר...שמעתי שוב ושוב כמה שיבחו את עבודת המורים והגננות.. הלב התרחב לי משמחה..עבורך מאמי שלי האם שמעת גם את? בערוץ 12 אמש וגם היום בבוקר דיברו על החזרה ללימודים ואייך שבגנים אינם ערוכים לקבל את הקטנים בגלל שהגנים אינם מחוטאים וכו' האם שמעת גם את??

היי....תודה יקרה. ראיתי רק עכשיו.. נכון. קצת יותר מפרגנים.. בזמן האחרון מרגישה שקצת מהערך העצמי שלי ירוד..שעצוב לי..אני אוכלת הרבה..יותר מידיי..ונפגשתי איתה אך לא נפתחתי בכלל בגלל המרחק של הכורסאות והמסך של המסכות...אוףףףףףף....מתחילה פיזית בגן. ולא יודעת איך יהיה. לא פוחדת להדבק רק מה יהיה בשיטה המוזרה הזאת....

היי רשמתי לך הודעה. כנראה זה נמחק.. מה שרצית.י לומר זה שזה ברור שרגשות כאלו עולים.. בתקווה שהמצב הזה יעבור. לא מחכה לחזור לעבוד בצורה כזו... ולחזור לשגרה עבודה... אבל הרגש.. הרגש וכל התחושות צריכות את החיבוק.. הקירבה... מאנשים מאוד ספציפיים... מקווה שיהיה טוב. בהצלחה שבת שלום

לפני חודשיים עברתי אונס התעללן בי ראבע גברים קשה לי לפרט אבל גם דרך הישבן וגם דרך הפות אחרי האונס הגשתי תלןנה ורופאה בדקה אותי יסודי שבוע שעבר התחילו לגדול לי פצעים גדולים ליד פי הטבעת ובתוכו וגם בפות החיצוני ובין הרגליים זה מגרד לי אני הולכת לפסיכולוג כל שבועיים ואמרתי לו אתמול והוא אמר שזה הגיוני שדווקא באזורים האלה יהיה לי את זה כי זה פגיע משהו כזה חשבתי ללכת לרופאה שתבדוק ותעזור לי האם תוכלו לכתוב על רופאה עדינה אני מקרית ים אני בת 15 או שתכתבו לי תרופה לצעים האלה

מצטערת לשמוע על האונס הרב מקמות... לצערי איני ממקומך הייתי אולי עוזרת לו הייתי קרובה נסי לפנות למוקד של נפגעות תקיפה מינית שם נראה לי שכן יכולים לעזור 1222* נראה לי שזה המספר.. חטולית

עצוב לי לשמוע ומצטרפת למילים של חטולית. נשמע שאת דווקא יודעת ופועלת עבורך.. שמיד הלכת לטיפול ולרופא.. ממליצה להמשיך. ולברר את עניין הפצעים... מתמודדת

המספר שכתבתי לך שגוי 1202* זה המספר הנכון לפנות למרכז נפגעות תקיפה מינית ... בהצלחה

אייך עובר..כמעט עבר עליכן היום? אצלי הכל בסדר..ולא להאמין שעוד מעט גם היום הזה עומד להסתיים.. שתפו אם בא לכן. חטולית

היי יקירה נכנסת כל פעם רק לראות אם יש שינוי... מרגישה שקופה כרגע.. סתם תחושה עצמית. לא קשורה לכלום. לכן גם פחות משתפת... לא חשוב. שמחה שעבר לך בסדר. גם פה היה כך. הכנתי עוגיות קינמון פריכות. יצא טעים ממש.. והיה חופש מהעבודה מהבית... (למידה מרחוק) שבוע טוב בינתיים. איך הולך עם השיחות? עדיין בפון? האם עברתן לוידאו או נשאר כך?

אכן כן מה שכן הסכימה לשדרוג והיום שוחחנו בווצאפ פנים אל פנים זה כל כך שונה ממש מדהים כמה שזה נהדר עצוב נורא להרגיש שקופה ולא אכנס לענין שאינך מעונינת...עד שתחליטי אחרת ועוגיות קינמון יאמי😋😋😋 מתה עליהן... תבי אחד לטעום😃😃😃 חיבוק ענק עד אליך אהובה חטולית

חטוליתוש אהובה.. תודה שמחה לשמוע שהשיחות השתדרגו... בעז"ה תפגשו בבריאות. אכן.. לראשונה הבנתי לעומק את המשמעות של להיות שקוף.. את איך זה מרגיש.. וכו'.. :/ היום שוחחתי עם המטפלת.. הלוואי הייתי בוכה............. ומצליחה לשחרר...... עייפתי. עולה לישון. שלך מתמודדת

מתמודדת אהובה להיות שקוף זה כאב עצום ביותר.. חווה אותו לפעמים במצבים בכלל בלתי ניצפים מאנשים בלתי נצפים... את יודעת מה הרגשתי בשיחה עם המטפלת השבוע מעבר לשימחה הגדולה שלי שראיתי אותה...אני הופכת והופכת במילה הזו מרגע שקראתי אותך כותבת מילים אלו...לא כשכתבתי לך קודם אלה תוך כדי כשאני קוראת את המילים הללו שוב ושוב.. ואומר לך זאת...מרגיש לי פתאום שכל האוויר אוזל מתוך הריאות שלי..כי ..אייך לומר זאת בלי להיות כפויית טובה.. הרגשתי כאלו שהיא המטפלת מתעלמת אולי לא במכוון מדברים שדיברתי עליהם...ולא הגיבה עליהם....לא התיחסה לדברים שהעלתי...כאלו..אני מבולבלת..לא בטוחה שאני חושבת נכון..אולי אני באמת טועה.. האם אפשר להיות שקופים גם בשיחה בווצאפ ?? לא ללא ללא יכול להיות.. זה בטח שהקו היה לרגעים לא רציף..למרות שכל הזמן חזרתי שוב ושוב על מה שדיברנו... לא !! לא !! אני בכלל לא אכנס לזה..!! ממש לא !! היא לא כזו כי אחרת למה עשתה מאמצים שכן נוכל לשוחח..למרות שהיו ניתוקים כשהיא התקשרה אז ..התקשרתי אני אליה חזרה....וכבר לא היו ניתוקים...עד שסיימנו את השיחה....לא..לא אני לא רוצה לחשוב על דברים כאלה....זה ממש כואב.. מההההה ישששש לייייי ??? למה אני מגיבה כך??? אני😪

היי אהובה.. איי.. כואבת איתך.. מרגישה אותך ויכולה להזדהות ממש... את כואבת ומותר לך. שמחה שהעלית כאן את הרגשות .. הלוואי תמצאי כוח להעלותם גם אצלה/ מולה.. זה בסדר גם לכעוס. אינך כפוית טובה את כאובה. טעונה. ומבולבלת... נסי לרשום לעצמך את הדברים איך לומר לה אותם שהכאב יצא מהמילים ולא ביקורת כדי שהיא תוכל להקשיב וכדילייעל באמת את השיח במקום לשמור בלב.... מילים מילים..... ומה לעצמי אומר?! :/ מי ייתן ונצליח להיות מאושרות לעד מתמודדת

אהובה שאת לא רוצה לחשוב עכשיו על כלום ..כי..מאז שכתבתי את הדברים ..משו בתוכי מרגיש ...מין כזו תחושה שאני כאלו מחפה עליה ברגשות שלי... כן לצערי לא רציתי להיקשר אליה רגשית ..ממש נזהרתי בגלל שבעבר נפגעתי..אך לא הצלחתי לנתק את הרגש ממנה..האמת שבגדול היא באמת נהדרת ומצליחה כמעט תמיד להוציא אותי מתוך כל מצב רגשי קשה או כואב ככל שיהיה אז ..לא מגיע לה שאחשוב דברים שלילים עליה לא מבינה את מה שעובר עלי דווקא איתה .... אולי צריכה לנתק עצמי מכל המחשבות עליה בכללללל עד שנחזור לשיחה הבאה..בשבוע הבא.. ולהיות מאושרות מי לא רוצה להיות? שנחיה ונזכה.. אוהבת אותך נשמה תודה לך שאת כאן איתי נדבר 😘😘😘 חטולית

מכבדת את רצונך. להפגע זה לא בהכרח לחשוב שלילי.. המצב מזמין קשיים.. וזה מובן היותך כאובה ממנה אולי כי דווקא לא מזמן הכרתן והצלחת להיפתח אליה ואז הגיע הריחוק.. וייתכן גם לה זה לא קל. זה לא סותר את זה שהיא מדהימה. ושקרה ונפגעת או הרגשת משהו לגבי היחס.. הכל בסדר.. ואם רגוע לך להניח למחשבות. תניחי להם... תמיד איתך מתמודדת

בנות יקרות, מה שלומכן? אני עובדת מהבית, זום, סרטונים ד"שים וכו..מעצבן שאומרים שאנימלא עובדת!!!! מעצבן שלא יודעים להציג אותנו בתקשורת וברור לי שנחזיר ימים בקיץ. אם לא את כולו... מבאס. אני דואגת לאודי שלא נכנס להעלות הודעות ומאוד מקווה שהוא בסדר....כתבתי שם היום....אבל נראה נטוש שם משבוע שעבר.. בכל אופן. להתאוורר צריך בזהירות..ההורים שלי לא יוצאים כלל ושל בעלי מעט מנסים...למרות שעדיף שלא יצאו אך מרגישים חנוקים...נקווה לטוב. שמרו על עצמכן. אוהבת. מיכל

מיכלי מאמי לא נראה לי שיש צורך לדאוג לאודי בגלל שהפורום פתוח זו לא הפעם הראשונה שהפורום פתוח כך...נראה לי שהשאיר פתוח כדי לאפשר לעוד הודעות להכנס...קרה בעבר... הורים מעל גיל 65 אמורים להשאר בבית כפי שאת יודעת גם בגלל גיל סיכון ..ואני גם לא יצאתי מהבית עד אתמול בגלל מחלות כרוניות שגם מגביל לא בגלל הגיל שלי..עדין לא בגיל הזה.. טוב מאוד שהם נשמעים להוראות ולו רק בכדי לשמור על בריאותם שלא ידבקו...ומי שנשאר בבית כמוני ....עד אתמול בערב שיצאתי לקניות לשבת במקום הבנים שלי...ההסגר הזה קשה מאוד מבינה מאוד מאד... ולגבי המורים..חשבתי שכן יתנו להם תנאים שיפצו על ההסגר בבית.. אולי עדין לא הכל סגור מאמי בימים כאלה עמוסים לא רק בחידק המזהם הזה אלא גם עסוקים גם במה שקורה בגבול הצפון וכעת משהוקמה ממשלה חדשה רוב הזמן מדברים על זה...נחכה ו ראה אייך דברים מתפתחים... איתך עם הבאסה חטולית

תודה מתוקה.... אני יוצאת לקניות והוצאת תרופות..למרות שאני עם לחץ דם גבוה לא נראה כל כך בקבוצת סיכון. לא יודעת. הבן שלי אסמטי אולי הוא כן. כלום לא ברור. באשר לתחושה שלא מעריכים או מזלזלים מגיע מהתקשורת...ההורים דווקא מרוצים מאוד. ומעריכים.. הלוואי שבאמת נוכל לחזור ללמד כמו שאומרים ..השאלה איך זה יתנהל..ומה ההשלכות..נקווה לטוב. שבת שלום יקרה❤

לא שומעת ממך כבר כמה ימים אתם בסדר? חטולית

היי חטוליתוש!! שולחת אלייך אהבה. אני איתך כאן תמיד... וכרגע בולעת את "הצפרדעים" מחבקת ואוהבת מתמודדת

אייי מתוקה שלי...לא פשוט בכלללל.. לפחות אילו יכולת לצאת לעבוד כמה שעות בכל יום היה מקל...כך חושבת לפחות מאחלת לך שבת טובה נעימה וכל שתרצי.. חיבוק עוטף עד אליך נשמה חטולית

שבוע טוב יקירה מה איתך? איך עברה שבת? לגבי יציאה לעבודה.. לא יודעת.. טוב לי בבית והפסקת מרתון החיים.. יש לי גם אחלה סידור כי בעלי עובד חיוני. כך שאין לי אותו לידי כל הזמן.. נדבר על ה"צפרדעים" בזמן אחר.. יצאתי היום להליכה.. עשה לי ממש טוב. כמובן עם מסיכה.. איך את עוברת את הימים? מה שלום אימך? הילדים והנכדים? חיבוק מלב אל לב מתמודדת

השבת עברה בסדר גמור היתה תחושה של בעלי שהנה סוף סוף גם זה כבר מאחורינו וכל אחד חוזר למקומו הטבעי.. הוא חזר היום לעבודה אחרי שהיה כמה ימים בחופשה בבית כל החג ..היה ממש כבד עליו כל הימים בנוכחות אמי כאן... במוצש אמי חזרה לביתה והיום כבר המטפלת פקדה את ביתה כביכול " כרגיל " אני די תקועה בבית מפני שהכל סגור כאן סביבי..מבאס..כי אין סיבה מוצדקת לצאת .ואם יש..אז ..גם אז...הוא קופץ אני אלך לקנות לקניות.. וואתאבר ולי אין הזדמנות לצאת לנשום ..ורק עם אמי כל הזמן בבית..היא בכלל לא הפריעה ..להפך היתה מאוד גמישה חייכנית ומצב רוח טוב..ואני עיייייפה...טיכו.. נוצר מצב של לחץ נפשי שלא וואקום שאני סגורה כל הזמן . ..מתיש.. רוצה כבר לצאת להתאורר בלי שכל רגע יגידו לי את בקבוצת סיכון בגלל מחלות כרוניות ועליך להיות בכלוב.. ביום שישי היה לאמי יום הולדת 85 הנשמה שלי וכל הנכדים עשו שיחה משותפת עם הנינים לברך אותה בווצאפ..היה מרגש .. דיברתי גם עם המטפלת שלי השבוע בווצאפ בלי לראות אותה..שיחת טלפון..היה כזה משונה הרגיש לי כל כך מרוחקת למרות שניסתה ....לא יכולתי לדבר כששינהם שם על הראש שלי מקשיבים ולא נתנו לי לצאת... מתבשלת לי בבאסה שלי עד שאתפןצץ עליו...עוד קצת זה יקרה עצוב לי נורא ומחכה כבר לשיחה הבאה שלי עם המטפלת בתקווה שתהיה לבד הפעם . אני

היי יקרה שומעת אותך את השמחה את המתח ואת הצורך באוויר שמחה לשמוע שדיברת עם המטפלת למרות הקושי שחסר חופשיות. אינך רוצה שיחת וואטסאפ וידאו? מזל טוב לאימך. שהמטפלת תשמר ותבדק.. בטוחה שאתם נזהרים נכון?! אהבתי את שיחת הוואטסאפ המשפחתית והאיחולים לבריאות איתנה... שבעלך גם יזהר ביציאה וב"חזרה לשגרה" תנסי לצאת לקניות בצורה שחלילה לא תדבקי עם מסיכה כפפות והגינה מרובה.. רק בשביל האיוורור. או תצאי כך לסיבוב סביב הבניין בשעה שאף אחד לא בחוץ.. תני מענה לנפש לפני הפיצוץ שאת חוזה אותו..... מחבקת אותך... ואיתך - אני נגיע לימים טובים יותר. אמן.

נ. ב. כתבתי לך למטה... 3 שרשורים בערך.. למטה.. תודה

יפה שלי ראיתי ןקראתי משום מה נראה לי שאת כועסת על מה שכותבת לך ברור שרק האמוציות שלך חשובות !!! מצטערת שמרגיש לך רע עם מה שכתבתי לך והרגיש לך רע או קשה !!!!!! ולגבי המטפלת..היא כנראה אינה מעוניינת בשיחת ווצאפ פתוחה שאראה אותה מהסיבות שלה.. בעלי נזהר מאוד ונזהר גם עלי עד חנק.. אולי היום ארשה לעצמי לצאת לבדי בלי שאף אחד ישב לי על הווריד..להתאוורר.. אם אצליח אכתוב לך.. תודה שאת כאן איתי מתוקה שאת ..אוהבת ולא משנה מה תמיד אוהבת אותך אני

היי יקרה שלי!! אני לא כועסת. זה העלה אמוציות כי ברור לי שלא פשוט להבין את התמונה ונבכי הנפש בכתב.. מה שלא קל לפעמים להסביר במילים.. מה שנתפס אותי זה שכנראה לך ברור שאם אני לא אקח מניעה סימן שזה בסדר מבחינתי להכנס להריון ממנו. זה לא ככ פשוט כמו שזה נשמע ומובן.. הרצון שלי בעוד ילדים לא קשור לצורך עכשווי. אני מנותקת ממי האבא כי אין לי קשר לאבא.. זה כמו שאני חיה עם ילדיי כיום לבד אז אין כל כך שוני.. הוא לא הבעל והאבא לילדיי שהייתי רוצה. מצד שני כפי שאני חיה כיום במתכונת הנוכחית אני מגדלת ילדים מדהימים גם בלעדיו.. הוא רק מפריע... בחינוך.. לא יודעת להסביר ... הצורה הפשוטה והיבשה הציפה לי אמוציות. לא כעס כלפייך.. אלאהבנה שזה לא פשוט ותכני כמו שזה נשמע. ועדיין לקום להתגרש זה כנראה לא כרגע. לא כי הוא מקסים.. אלא כי לראשונה אני משקמת אותי בלי להיות תלויה מפתחת אסרטיביות וכו'.. ולהבין שאני חכמה ויש לי יכולות אמפתים וכו'.. עד שיהרוג את הנפש שלי וילדיי.. בזה אני רק מתחילה לעבוד.. איך ברגע אפשר להתגרש..?! מבינה אותך שזה לא ברור איך עם כל הכעס שלי עליו, עדיין אני ממשיכה.. כי את אדם מבחוץ שמבין אחרת.. ולא מעורב בנפש ובנתונים.. לכן איני כועסת.. מבינה מאוד. אך כן.. זה חלק מהדברים שאני מטפלת בהם.. ויהיה בסדר.. מקווה....... אני שמחה ששומרים עלייך. ומבינה את הצורך שלך להתאוורר.. בבקשה גם אם תצאי (בסתר או לא..) תעשי זאת בבטיחות רבה!!! איך מרגיש לך עם זה שהמטפלת לא פותחת וידאו? האם זה מקשה עלייך? מקשה על השיח? איתך מחבקת.. מתמודדת