פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

לכל אחת ואחת מכן שתומכת ומוסיפה מעצמה. אני בהתלבטות גדולה, היו הרבה פעמים במהלך השנים שחשבתי על פרידה וזה דובר המון.. היו רגעים של בריחה, של פחד מהתמודדות וכו' תמיד חזרתי אליה לדבר, לשוחח ולהבין עוד זוויות..דבר,שאינו קל כלל! וטוב לי איתה, בתקופה האחרונה מפסח בערך..הרבה פחות נפילות כואבות, המון תובנות ועבודה בעזרת המכשיר emdr שממליצה לכולכן לעבוד איתו בטיפול!!! בגדול, עברתי תקופה מאוד ארוכה שלא חשבתי שאמשוך בכלל..טוב, לא ידעתי מהו טיפול..ובכלל חשבתי שאולי אשאר לנצח..כי אמרה כמה שאצטרך..ומה שאחליט..וכן, יש כאלו שנשארים שנים. המון פעמים כתבתי על פרידה ונסיונות פרידה ממנה שלא צלחו( אולי לא התאימו) הפעם מרגישה ששונה..אבל בהחלט לא יודעת מה היא תגיד על הרצון שלי. לא קל...זה לא יהיה קל..הבנתי ממה שקראתי שיש נסיגות בפרידה, אני מעדיפה פגישה אחת של סיכום. יודעת שהיא תציעה הדרגה...ושגם שם תהיה עבודה. אולי הקשה ביותר אחרי שלמדתי איך להקשר.. ובכלל היו תקופות של תלות מאוד חזקה, של קנאה באחרים, של מחשבות אין סופיות על הקשר ומהותו...זה היה לב ליבו של הטיפול, הקשרות ותלות!!! אז תודה לכל מי שליוותה אותי מההתחלה ועד היום.לא נפרדת מהפורום שבוודאי אצטרך אותו במיוחד בתקופה הזו....שבת שלום ובריאות וחוזק לכולכן.

מיכלי מאמי שלי מתוקה תמיד כאן ותמיד אתמוך בך אם תרצי..אחרי השיחה איתה כנסי וספרי אייך הגיבה אייך היה לך כל מה שאמרה ו....המון תובנות חשובות הבאת כאן.. כשתחליטי שהזמן הנכון לך ... אנחנו כאן תמיד אוהבת אותך חטולית

חטולית יקרה, את כזו חמה ואוהבת. כייף לי תמיד לקבל חום ממך. אני לא עוזבת..העברתי גם לפורום של אודי את ההודעה. אעדכן בע"ה.. בנתיים עוזר לי לכתוב כדי לעכל שז. מה שאני מכוונת אליו. איך אמא? מקווה שידאגו לה יותר!! ושכן תמצאי עוד תמיכה. ז. ממש לא פשוט. בהצלחה יקירתי ושבת שלום❤

היי ,,,,,, תחשבי על בוגרי הגן , כמה זמן את מכינה אותם להמשך... בטח לא במסיבת הסיום נפרדת וזהו שתיכן צריכות את התהליך זה תהליך שדומה לתהליך האבל ....את בטח מכירה אם לא תפשי שלבי האבל של קובלר.. תהליך של פרידה מאוד חשוב , כמעט כמו הטיפול כולו ...שלא לדבר על תרפיית ידית הדלת (תכנים שעולים דקה לפני הפרידה ) .. אבל זה אפשרי וזה מצמיח ...בהצלה ושבת טובה

אוהבת

היי....בוחרת מובחרת😁 ממש הולם אתוך. את צודקת, בגן יש תהליך. כמה הכנות למסיבת סיום, הכנות לכיתה א', מה יעשו בחופש ועוד ועוד כן..טיפול זה דומה בכמה מובנים..אנחנו דברנו על זה פעם.. וטיפול זה גם שונה בהמון מובנים...ברור לי שצריך תהליך מסויים מצד שני אני פוחדת מתהליך שכזה שיעורר שוב דברים כשנסכם. והאם יתאפשר לי להפרד למרות החששות..תודה ושבת שלום.❤

כמו בכל יום הייתי שם..וישר ניגשתי לברר אם עשו הנהלציה...אמי אמרה שלא.. ניגשתי לשאול למה לא..?? אמר שכן עשו..את מאמינה לה ולא לי ?? אני חתמתי על הטופס שעשיתי לה הנהלציה... ממש אכפת לי על מה חתמת.. אם היא אמרה שלו..איזו סיבה יש לה לשקר לי ?? אחרי הכל היא אפילו שונאת את המסכה על הפנים מאז איכילוב שעשו לה חמצן ב..פוש... ישבה כבר בחדר האוכל והוא הלך להביא את מה שצריך ועשה לה מנה כפולה..כמו אתמול.. אז מי משקר עכשיו ?? גם כדורי ברזל לא נתנו לה...למה?? לא היה רשום במחשב..שוב פניתי לרופא..גם בקשר לבדיקות שעשו לה שם אתמול...שאלתי על הסכרת..178 ..זה גבוה.. הוא אומר..לא אצל מבוגרים זה בסדר.. ומה עם שאר הבדיקות...היא אנמית..אז למה הפסקתם לה את כדורי הברזל..? מה היא מקבלת כדורי ברזל..??? ברור...!! טוב אני רושם לה 6 ומהיום תקבל הם פשוט מנסים להתיש אותי כדי שאני אפסיק להציק להם כל הזמן..

באמת מרגיז!!!!! האם עוד מישהו חוץ ממך יכול לדאוג לאמך?? תמצאי אפילו שם מישהו שאת סומכת עליו..איזושהי אחות לא יודעת. פשוט שישימו עין. בהצלחה

היי חטוליתי שומעים את ההתשה... את המרוץ... את העומס הרב על כתפייך.. שלך, של בעלך, אמך, ילדייך... הטיפול, הפיזיאותרפיה, הסכרת..... לזכור הכל.. לתמרן... לפעמים לישון טוב.. אם בכלל.. לתפקד.. לנסוע.. לפקח... לארח... וואוו.... וכשדברים לא נעשים כמו מה שקורה בשיקום.. נשמע שזה סוחט את שארית כוחותייך.... מיכלוש העלתה רעיון ממש יפה.. מה את אומרת על כך? יש עוד כיוונים שיכולים להיעזר בהם? אולי להתקשר למקום בין לבין? לבקש דיווח.. למרות שזה מתיש כי זה כאילו להזכיר להם לעשות את עבודתם... אבל אולי בכל זאת? מאמינה שהאח מחזק מרחוק.. בטוחה שאם היה יכול היה נותן כתף.... אל תגמרי.. את צריכה את עצמך.. כך גם כל אלו שסביבך.... זכרי לנשום. לאכול. מאמוש... שואלת בזהירות... בעלה של אימך היה שם... האם גם לך זה מעלה רגשות קשים? כעסים? זיכרונות מרים? האם כל זה גם מקשה על התחושות מהמקום? מחבקת ברוך ובאהבה אם מתאים לך מקווה שלא בילבלתי.... שלך, אוהבת, מתמודדת

מיכלי שלי לצערי אין שם על מי לסמוך אם היה לי כסף אולי הייתי מנסה לשלם בשקט מהצד על שרות כזה אבל בכל מקרה אין עם מי לסמוך כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל.. ןאין לי עוד מישהו שיוכל לעזוד מתיש ברמות קשות אבל אני לא מוותרת

בעלה של אמי היה שם פחות משעה ולא היה בשיקום היכן שאמי נמצאת אלה במקום שם אנשים כבר מסיימים את חייהם וכעבור שעה או משהו כזה שעשו לו עוד הנשמה הוא נשלח דחוף לבית חולים וולפסון למחלקה מתאימה של גוססים... שם נםטר כעבור כמה ימים אז בהחלט ישנם זכרונות לא נעימים אפילו פחדים .... וכל דבר שגורע מהטיפול שאמי אמורה לקבל מפחיד אותי פחד אימים ... למרות שהיא בכלל לא במצב שהוא היה היום בעלי נכנס בגוגל לבית בלב אחד מהסניפים שלהם בעירנו וקרא שם כל מיני תלונות על המקום ואמר לי תראי זה בדיוק מה שאמרת מהיום הראשון !!! אין מה לעשות רק להמשיך לשמור עליה עד השחרור שלה הביתה וזה מה שאני אעשה... היום כבר הכניסו אותם למיטות בשעה 19.00 ..מה יעשו עד השינה ...לא יודעת ומחר עוד יום.. הולכת עכשיו לנסות לישון לאגור כוחות כי סיימתי לפחות לנקות את הבית כדי שאוכל להיות איתה מחר מהבוקר.... ליל מנוחה וחיבוקים לכולן מותשת

את הפרדה מהטיפול לדעתי צריך לעשות ביחד עם המטפלת .... לדבר ...ולבדוק אייך עושים את הפרידה בצורה שתהיה טובה לך וגם את התמיכה שלה בענין.. חזקי ואמצי מתוקה ...זה לא בשמים.. אוהבת

מיכלוש בדיוק נכנסתי לכתוב לך ... פרידה מתבצעת בשלבים ...וכמו שאמרה חטולית יחד עם המטפלת .. בעיקרון את יכולה להפחית פגישות לפעם בשבועיים ולהתחיל לדבר על פרידה אולי להחליט על פגישות החזקה אחת לחודש ואז גם עליהם לוותר איך שלא יהיה זה קשה . אבל מעניין אותי למה דווקא עכשיו ???, עד כמה שהבנתי עברת תקופה לא קלה עכשיו .. אז למה עכשיו ???? או שזה מהדהד כבר הרבה זמן ואז זה מסביר את כאבי הגב .... בכל מקרה עם המטפלת תמצאו את הדרך הנכונה בהצלחה חיבוק

בנות יקרות, תודה לכן. בהחלט לא פשוט... לא רציתי לשמוע שזה מוקדם לעזוב ותחשבי טוב וכו'. אני בהחלט חושבת שהיום מצבי אחר!! ממש! ולטובה. השאלה הגדולה כיצד? בהחלט חושבת למה העיתוי דווקא עכשיו..והאם זה ממקום טוב?הייתה לי תקופה ארוכה טובה. ובגלל שהיה קשה והצלחתי להתמודד אחרת מתמיד ותמיד יהיו נפילות. אז דווקט בגלל זה חושבת לעזוב. כי הוכחתי לעצמי שהנפילה זה לא סוף העולם. והצלחתי לראות אחרת!!• והגב- לא יודעת. בעיה ישנה שבאה והולכת לא יודעת אם קשור לנפשי. בודקת הכל. תודה לכן יקרות

מיכלי זה אף פעם לא מוקדם מידי או מאוחר מידי .. זה פשוט מרגיש מתי זה נכון ... והכי מבינה אותך ...ותדעי לך שהפעם זה נשמע לא בריחה זה נשמע נכון ושאת שלמה עם זה .. זה תהליך אבל זה אפשרי וכן אחרי כל כך הרבה זמן זה מפחיד .... את יודעת זה אפילו רצוי כדי לדעת שאפשר לבד .. ותמיד אפשר לחזור כשסוגרים טוב תמיד יש את הדרך חזרה סומכת עליכן שתדענה לעשות את זה טוב ונכון

ממש אהבתי אץ מה שכתבת...וכן היום אני יודעת שיהיה ניתן לחזור כשארצה, מאמינה בזה, פעם לא האמנתי... אני פוחדת מפרידה ועוד יותר חוששת מלהרחיק פגישות כל פעם..כי כל פגישה נראה לי תהיה קשה בידיעה שנפרדים..הרבה יותר קל לבוא לפגישה אחרונה וזהו, למרות שכל כך ברור לי שזאת טעות...מפחיד..אבל מאוד מקווה שאפשרי ושהיא תדע מה להגיד..מחכה לפגישה שבוע הבא שאוכל לדבר איתה על המחשבות שלי..מעניין מה תהיה דעתה,בוודאי שנבחן יחד את כל האפשרויות כמו שאני מכירה אותה🤣 ממש טוב לי לשמוע את מה שכתבת. זה מחזק. תודה❤

הכי חשוב שאת יודעת מה מרגיש לך ואם מרגיש לך שזה הזמן לחתוך את חבל הטבור.. ואומרת לך גם מנסיון אישי שנכון שיש נפילות..והן לצורך עליות ..כי יש לך את הכלים להתמודד וזה הכי חשוב אי אפשר להחזיק מטפלת שתהיה תמודה כל החיים אלינו שתפתור לנו את הבעיות... וכמובן אם אפשרי..להשאיר אופציה פתוחה לכל מקרה ש....

מיכלוש אהובה... מרגישים את התהליך.. זה קורה לפעמים גם בלי לתכנן... ואם הרגשת כך, את יודעת. סומכת עלייך שתדברי על זה עם המטפלת בפגישה הבאה כפי שכתבת ותראו יחד מה נכון לך. הכי חשוב, תמיד אפשר לחזור כשמרגישים שצריך חיזוק..... גם פה המקום פתוח... אוהבת. אינך חייבת לתת הסברים גם אם את נשארת או מסיימת.. גם אם רצית לעזוב ופתאום מרגיש צורך להישאר.. או כוח ההרגל.. או הפחד לשחרר.. ולא חסר.. מחבקת. מתמודדת

הכל כבר ירד כל כל למטה שלא הייתי בטוחה שתמצאי את מה שאני כותבת לך כאן וחשוב לי שתקראי נכון מאוד שהזכרון שלי נפגע מאז הארוע המוחי שעברתי לפני 4 שנים וקצת .. הזכרון שלי לטווח הקצר נפגע מאוד הזכרון לטווח הארוך עדיין מתפקד וזכורים לי עוד דברים מאז אבל הם כבר לא רלונטים להיום כי את נמצאת במקום אחר לגמרי וטוב שכך !! מצטערת שכתבתי כך את הדברים והיה לך קשה לקרא אותם ... את חייבת להבין שלא חשוב מה..תמיד המבוגר הוא האחראי לכל מה שקורא בין השניים ולא הילדה/ נערה...שלה הרבה יותר קל לשגות באשליות שהנה .." קיבלתי אהבה" מי שמאכיל אותה ברגשות האלה ..זה נעשה רק..כדי לנצל את.... היית כל כך תמימה וכל כך ילדה שרק רצית שיאהבו אותך .. מי לא רוצה?? מי לא יעשה כמעט הכל כדי להיות נאהב ובעלך הסכים...הלוואי שגם יגיע ולא תתאכזבי... ילדתי האהובה...רוצה בשבילך רקמאת הטוב ביותר שאפשר...ואפשר אל תוותרי עליך.. כבר עשו זאת אחרים במקומך..!! אוהבת אותך

מאוד מעריכה. וחשוב גם לי הודעתך... אני זוכרת היטב את כל ההשתלשלות שלי ההשלכות לפגיעה או איך שצריך לקרא לזה.... זוכרת גם את השנה האחרונה של הפגיעה. הזיכרון מזגזג לי בשנים הקודמות.... זכור לי המקרה הראשון של ההלם שבו הוא הופיע. זכורה לי עוד פעם בה פתאום שוב בא כשהייתי רדומה והעיר אותי..... זכור לי שיחות שביקשתי שיפסיק כי זה לא משהו טוב (ייחסתי את זה לשנינו ואף לחטא...) זכור לי שנתן לי לב קטן מעלה.. ולקח אותו חזרה.... זכור לי שיחות שהתחנן שאצא איתו ויפנק אותי אך סירבתי כל פעם.. ואמר לי שזה יהיה יותר בטוח... זכור לי שגמר והתפדחתי בשבילו.. חשבתי שהשתין.... (כמה תמימה הייתי, לא ידעתי כלום מחיי) בקיצור זה אולי נשמע הרבה אבל כל זה זה הרבה שנים... אין לי בבהירות את הרצף.... והאם היה קודם לכן גם? איך נמחקים לי מהזיכרון חוויות ילדות צעירות יותר....?!?! כמו שלמדתי ביסודי עם בת הדודה... משהו כאילו שולי לא זוכרת פתאום..... או איזה טיפוס הייתי.. בכיתות א.. ד.. זוכרת שלא אהבתי חשבון. זוכרת שתמיד הייתי חברה של מישהי דומיננטית כדי להיות בחברה... אף פעם לא הייתי עצמי. הייתי נגררת. לא זוכרת מתי האחיינית נולדה.. אם זה התחיל באותו זמן הפגיעה?! הרבה דברים גם נזכרתי תוך כדי טיפול... אבל עדיין.. יש הרבה ערפל....... זוכרת שרציתי להתעמת איתו לא בשביל תלונה אלא כדי להיזכר..... שיחזור לי זיכרון............ זוכרת הרבה דברים. כמו תחושות. רעד. (עד היום בסקס קר לי במקום להרגיש חום) זכור לי המראה שלו. (אבל מסתבר ששימרתי את מראהו והוא כל כך השתנה מאז כלומר יצא לי לראות אותו לפני כשנתיים... ) כמה שזוכרת. גם מגלה שחסר לי פרטים... אולי לכן קל להתערבב; נפגעתי? או אני אשמה??!! מאמוש... גם כשזה לא זיכרון נעים. עשה לי טוב שאת זוכרת. אותי. מקווה שיש שיפור עם הזיכרון לתווך הקצר.. ושזה לא מפריע לך כמו לפני 4 שנים.. אוהבת. מתמודדת

מתוקה, כל כך אופייני לנפגעות.. השכחה. בטיפול נזכרים. השכחה זאת ההגנה...הדרך להתמודד...וכמו פאזל מרכיבים את ההבזקים. הזיכרון זה חלק מתהליך...

😑😑😑 תהליך.... דבר כל כך קשה ארוך מייגע....... גלים... חלקי פאזל... לפעמים שמחים שיש חיבור לפעמים חברים עוד חלקים..... כן, כן....... ובכל זאת, תודה על התזכורת.... מקווה כבר להגיע לצערי לראות את התמונה במלואה. ולצאת סוף סוף לדרך חדשה.. בלי אשמה. עם סליחה וחמלה.. לעצמי כמובן.. ולדרך שבחרתי להתפרק... להתמודד.. לברוח.. להתנתק.. לבנות.. לכאוב... וכו'... חיבוק חם ואוהב... מתרפקת על התקווה שנסכת .. שיהיה לילה טוב מתמודדת

מתמודדת יקירתי, כמוך כמוני וכמו עוד רבות לצערי עוברים תהליך. אבל הי, יודעת מה?זה שווה!!!! אני ממש מרגישה שהשגתי המוןןןןןח בטיפול!!!! הרבה אשמה ירדה ממני,המון תובנות על עצמי, חמלה, הרבה פחות אשמה! כמעט אפס אשמה!! בהרגשה- זה לא מובן מאליו! ערך עצמי שעלה ועוד! מאוד מקווה כרגע לצאת לדרך חדשה של צמיחה וללא טיפול. בוחנת, בודקת..לא בורחת. נראה..אחכה לשבוע הבא לדבר איתה ואולי באמת הגעתי לסוף שהוא תמיד התחלה של משהו אחר... בהצלחה! ומניסיון יש תקווה!!! לעולם אל תאבדי אותה! חיזקי ואימצי. באהבה רבה. כי את ראויה ושווה את זה!!!!

מיכלי! מזכיר לי אותי לפני כשנתיים וחצי.... דיברנו על לסגור... הרגשתי בשלה. למדתי המון. תפקדתי נפלא. היה הרבה אור. מה קרה?! חזר הקשר עם האחות... אחרי שנים של נתק.. שלא ראיתי את בעלה.. פתאום הכל חזר....... ומה ששבר את גב הגמל זה דודה, נראה לי ששיתפתי על כך כשחזרתי לפורום.... וגם שהוא בעצמו כתב לטלפון האישי שלי... מתחזה לבת.. לחברה שלי... עד שהתקשרתי ושמעתי קול של גבר, שלו... הוא חשב שאם חזר הקשר אז כדאי לשמור איתי על קשר טוב......... וכל זה טרף את הקלפים מחדש........ והיי... הנה אני היום... מקווה שזה לא יהיה לך. לעולם. שיתפתי כי אני מכירה את המקום שמרגיש שקיבלת מספיק כלים. והחיים דינאמיים ויש בך כוח להתמודד... את זה שאינך מרגישה כבר אשמה.. (גם היו שלבים שידעתי.. פשוט הכלללל קרס כרגע.....) מכירה את תחושת הצמיחה את הכוחות........ מאחלת לך להישאר מחוזקת תמיד. וכשחס ושלום יתערער משהו מיד תצליחי לפתור..... אוהבת. מאוד. מאחלת רק טוב. מתמודדת

וואו..לעולם אין לדעת. אבל אם לא אנסה להתמודד איך אדע? אי אפשר לדעת כלום...נחכה ונראה. אעדכן כמובן. שבת שלום❤

אם לא הייתי מפגינה נוכחות אמי לא היתה מקבלת גם היום שום טיפול כמו שצריך היום פגשתי את הרופא האחראי על אימי ושוב שאלתי אותו האם רשמת לאימי 3 פעמים ביום הנהלציה? אמר שרשם כבר לפני 5 ימים אז למה עדיין היא מקבלת רק פעם אחת ביום וזה רק כשאני שם ומבררת ..,?? היתה שם גם האחראית..ואמרה..שהיא כבר הולכת להכין לה..אפילו מנה כפולה כדי שיעזור..שאלתי זה לא יכביד? אמרה שלא..ומה עם פיזיאותרפיה? מה עוד לא לקחו אותה היום?? אמרתי לה לאאא !! מאוד מצער שכל הדברים האלה נסגרים דווקא בחדר האוכל מול כל החולים שם.. אבל כשאין ברירה ..אני לא מוותרת להם על שום טיפול שהיא צריכה לקבל.. מה התירוץ שלא קיבלה 3 פעמים ביום ?? כי החירחורים לא באים מהראות... כל כך הזוי..!! אתם מחכים שזה יגיע לראות ושוב תאשפזו אותה באיכילוב?? מה זה אמור להביע ?? כאלו ..אני יצאתי מפגרת שאני לא אבין לאיזה סיבוך עלול להגיע?? אומנם לא צעקתי עליה אבל בהחחלט נתתי לה להבין שהתשובה שלה רק תסבך אותה אם לא תשתנה הגישה שלה... אני צריכה להגיע לכאן יום יום ולבדוק אותכם אם אמא שלי מקבלת טיפול הולם כל יום ?? נראה לי שכן...!!!! אין לי דרך אחרת להשגיח על אמי.. והיום אמרה לי מה הייתי עושה בלעדייך ..כמעט פרצתי בבכי ..כי נורא כאב לי לראות את החוסר אונים שלה..וכמה היא תלויה בי.. אל ...תשליכיני..לעת..זיקנה... אמא אהובה שלי..לא חשוב מה היה בעבר..חשוב מה קורה בהווה.. ואני איתה שם נלחמת עבורה שרק תחלים ותחזור הביתה... 🙏🙏🙏 חטולית

את אלופה!!! וזה כל כך קשה ולא פשוט. טוב שאת שם בשבילה!

תודה מיכלי באמת מאוד קשה ממש מלחמת קיום ומחר עוד יום גם אלך לבדוק חייבת

אל תשליכיני לעת זקנה.... אמיתי. איזו תפילה חשובה!!!! הלוואי ונזכה תמיד להשיב מעט גמול להורים. מתוך בריאות שלנו ושלהם עד 120. עוד מעט.. עוד קצת.. הם ימצאו בתהליך השיקום. תמשיכי לשים לב... לדרוש. אגב, גם אחיך מגיע כמוך? או בין לבין? האחות שלה, דודה שלך יכולה להגיע עוד כדי לשמח אותה? בשורות טובות מותק

אחי לא יכול להגיע הוא גר בחול אבל אני מעדכנת אותו יום יום ליל מנוחה מחר עוד יום לא קל אוהבת

אתן בסדר?

ים נכנסת לעיתים רחוקות שהיא תבוא תדעי .. ס -כתבה שם שכרגע מעדיפה לכתוב במקום מסודר ומוגן עם גבולות מבינה אותה ,אבל האמת שגם כאן וגם שם פרוץ לאחרונה ומאוד . טליה ??? נועה ???? שם צצו שמות אחרים כמו קפה ???טלאור .??? מנדי סנדי ??? גם ותיקה ???? וגם טליה כתבה שם .... לא בטוחה שכולן זה לא אותה אחת ....זה גם לא משנה .. בקיצור אהובה שלי ובנות יקרות ....זה מדייה שימרו עליכן בלי להבהל אבל חישבו טוב מה שאתן כותבות כאן אני כאן שנים מציצה עונה למי שפתאום נכנסת ....אף פעם לא ניכנסו כל כך הרבה חדשות בבת אחת ...נו אולי ירד גשם ויש יבול 😊 אוהבת ושיהיה יום קסום

שאלתי כדי להתעניין... תודה על הסדר בדברים.. (לגבי ים וס..) לגבי השאר.... בחירה שלה/ן.... בהצלחה

מעניין מה שכתבת, בוחרת. מעניין באמת מי הכותבות.אין לדעת, לי ממש חשוב להשאר באותו הכינוי...כי זה נורא מבלבל. חושבת עלייך ומקווה שיתאזן עם כל הבלאגן...ותרגישי בטוחה בעצמך ושיהיה לך רק טוב😍

האמת שכרגע נורא טוב לי החופשות של אודי זה מוציא גם אותי לחופשה .....פעם זה היה מרגיש כמו אין רצפה היום זה סוג של הקלה .... אבל מניחה שגם געגוע יגיע בסוף

אני בכלל לא מוטרדת ממי שכותבת כאן בלי שום קשר לשמות אין לי מה להסתיר ולא מרכלת על אף אחת אחרי... המבול...😆😆😆 חטולית

כן...אני התחלתי לחשוב על פרידה... מהטיפול וכנראה שבאיזה שהו שלב מהפורום. לא יודעת. כתבתי שם.

מיכלוש... סומכת עלייך שתעשי מה שהכי טוב ונכון לך. הרי זה מה שחשוב. גם אם תרצי להתנתק ולחזור.. תמיד תוכלי.. אני דוגמא לכך... חשבתי שהפורום נסגר.. התמעטו השיחות חיכיתי עוד קצת ואז פתאום לא נכנסתי תקופה וכשבאתי שוב נשארתם כאן.. מחבקות זוכרות אוהבות ונותנות מקום גם לאחרות..... בבקשה תעדכני גם כאן... כי איני רואה שם.... חיבוק אוהב מתמודדת

זה סימן טוב דווקא. וזה בסדר גם יהיה להתגעגע לבסוף..... מה שהכי חשוב זה המודעות. למה שנכון לך. למה שאת צריכה. גם אם ההרגל קיים.. כל עוד את שלמה עם זה שאת בכל זאת נכנסת.. לפעמים רק לקרא לפעמים כדי להגיב... הכל בסדר מותק... אוהבת. ומחבקת.. מתמודדת

רק לשלוח חיבוק...... לכשיתאים לך..

מה קרה לבוחרת מובחרת 😈 סתם צוחקת ..... תמיד אוהבת חיבוקים ממך 😍❤💙💜💛💚את יודעת את זה ...תשמרי עלייך וחיבוק חזרה וסתם ימים עמוסים והמדייה קצת פחות מתאימה לי עכשיו אבל לא יכולתי לוותר על החיבוק ....וגם על ההרגל הזה שמציץ כאן ושם אוףףף איתי ...

קטע. כנראה נכנסנו באותו רגע... ולמעלה כתבתי בוחרת מובחרת.... עוד לפני שראיתי בכלל הודעה זו.. חחחח 😊😘 הסיבה שכאן כתבתי כך זה כי באחת ההודעות כתבת שפה את בוחרת. רק בוחרת..... אבל בשבילי את תמיד מובחרת.... אוהבת אותך. שמחה שהחיבוק התקבל....

חחחחח אהובה שלי רק את קוראת לי ככה ...זה בסדר הכוונה שכאן אני לא אביב יותר ....האמת שגם שם אני לא אביב יותר איך שהוא החלק הזה מת נאלם נעלם כרגע ... אז בוחרת פשוט מתאים לי לנשמה

גמני תמיד מאז ומתמיד כתבתי לך בוחרת מובחרת.. את זו שביקשת ממני לפני כמה זמן לא לכתוב ..מהסיבות שלך..😢

מאמי שלי... הבנתי אותך.... ומאוד מכבדת את זה. (אם כי עצוב לשמוע על חלק שנאלם... ונעלם.. גם אם לא ניתן לו מקום של כינוי.. שימי לב אליו גם.. לכל מה שהוא מסמל... גם אם לא פה ולא שם.. רק בינך לבין עצמך..) חיבוק אוהב

די ברור שהוא הלך בלית ברירה אבל הלך!!!!!! רובם לא הולכים אלא אם כן מעורבת משטרה וכו' וממש לא הייתי רוצה שתגיעו לשם!!!! לכן הטיפול כל כך חשוב.. אל דאגה המטפלת מבינה טוב טוב כשהוא אומר שהבעיה אצלך. זה זועק לשמיים אשמה שלו!!!! כי אדם שלא מודה וחושב שהוא מושלם זה אומר דרשיני!! תמשיכי את ללכת גם אם הוא מתחמק...כי זה עוד יותר ברור כשהוא מתחמק!! המטפלת לא טפשה!!! אם תתמידי זה יעזור!! אני מאמינה בתקווה...וכן תמימות זה חלק מכלנו, מה נראה לך שאני לא תמימה??התמימות מובילה לפגיעה.. ..עצוב אבל אפשר לתקן!! יש תקווה!!! אל תאבדי אותה! איתך יקרה. מיכל

מיכלי יקרה מאוד. תודה על האמון. התקווה והביטחון...... על המפגש שבוע הבא שאלתי אותו מה הכי נוח לך.. איזה יום ושנה תעדיף... הוא בחר. המטפלת אישרה. מקווה/ מאמינה שיעמוד במילה של עצמו.. היום קצת יותר טוב מאתמול... מצער שאאלץ לחכות כעת שבועיים לפגישה האישית בטיפול.... הכל כל כך יקר!!! 😏😔⁦☹️⁩😟😞 ואני חייבת גם אישי גם זוגי כרגע....... שהיא תעזור לי לראות אם ניתן לעשות משהו בהקשר הזוגי כי לסבול ולטפל תוך כדי זה מעייף ולא יעיל כל עוד אני עדיין נפגעת....... תוהה מה יזמן העתיד.... מחכה יום נפלא מיכלי... אגב איך בגן? את עובדת במתכונת רגילה? לקחת קייטנות?

כן...יקר בטירוף!! אבל שווה! אני בחופש, עם הילדים, גם בבית יש מה לעשות😁 פעם עבדתי המון בקיטנות. הגיע הזמן לתת לצעירות הזדמנות🤣 וגם להנות מהרגע ולטפל בעצמי...

שווה ודאי.... עד כמה אצליח לעמוד בזה כלכלי... אלוהים יודע....... טוב שלקחת את הזמן לעצמך. גם אני כעת בחופשה ולא לקחתי כלום.. ולא חסר תעסוקה.. יום נעים🌹 מתמודדת

מסכימה עם כל מה שכתבת גמני כתבתי למתמודדת את אותם דברים .. לפחות מקווה שתבין שיש עוד אנשים שלא מרגישים שיש צורך באשמה על משהו שהיא לא אשמה !!!

אני כאן... (לא מקווה שתבין בגוף 3) 🤔😜 מבינה שהתכוונת בעצם לחזק את דברי מיכלי שהתכוונתן שלא צריכה להיות לי אשמה.... חשיש אנשים שלא מרגישים אשמה על מה שאני מרגישה אשמה (ואולי במקומם)?? הבנתי נכון??

כל כך עייפה שממש קשה לי לנשום הבוקר... אתמול היה יום מעייף נורא וגם הגיעו אורחים חדשים אתמול... עד שעה מאוחרת...בגלל זה גם אכלתי נורא מאוחר מה שממש לא מתאים לסכרת שלי..אבל זה לא קורה כל יום אז..גמני נסחפתי קצת איתם ובגלל שאכלתי נורא מאוחר...היה לי קשה להרדם בלילה..כל הזמן קמתי מהמיטה לשתות מים הייתי צמאה כמו גמל מיובש במדבר ועדיין כל הזמן שותה..שכחתי לבדוק את הסוכר הבוקר..נזכרתי רק אחרי הקפה... ועוד מעט יוצאת לבקר את אמי בשיקום... מקווה,שלא יהיו הפתעות נוספות היום... אתמול אמרה לי שהרופא אמר שישמלה כאן עוד שבועיים..לא הבנתי למה זה הפתיע אותה גם בפעם הקודמת היתה 3 שבועות בתוך חג הפסח ולקחנו אותה בחג אלינו הביתה שלפחות תעבור כמה ימים בחג איתנו ולא בשיקום.. אולי היא כבר לא זוכרת מה היה אז..במרץ 2018 ..בכל זאת עבר לא מעט זמן... אז.... נדבר כבר בהמשך יפות ואהובות שלי... ושיהיה יום נעים יום מקסים לכולן חטולית

שמרי על עצמך!! וכך תוכלי לעזור לאימך בצורה מיטבית...כמו בטיסה שאומרים קודם שים על עצמך מסכת חמצן אחר כך לאדם שלו אתה עוזר..יום טוב ובריאות!

מאמוש, תמצאי לך זמן לנוח צהריים או אולי תעדיפי לישון מוקדם...... שמרי עלייך. אלו ימים חמים נורא.. טוב שאת שותה.. תבשרי אותנו בבשורות טובות על אימך היום ובכל יום.. רק בריאות. יפה לשמוע שאת סלחנית לעצמך.. מבינה שלא כל יום זה קורה שאת אוכלת מאוחר, למרות שזה לא עושה לסוכרת טוב. רק נסי לזכור לקחת את הכדור.... שמחה שהזכרתי לבסוף..... שמרי עלייך אוהבת מתמודדת

את מוזמנת להכנס וגם לשתף במה שנכון לך כפי שאת רואה הפורום מתנהל כיום רק על ידי תמיכה הדדית... אשמח לשמוע ממך על הנסיון שלך מול... בוקר שמח חטולית

מצטרפת לחטולית, מה הביאך לפורום? האם תוכלי לשתף? זהו פורום פתוח ללא מנהל..אבל יש תמיכה הדדית שתוכלי לקבל כאן. מיכל

היי נועה....

אני תוהה....... נראה לי ש"קל" לי להיכנס תחת הכותרת של פגיעה מינית..... אני תוהה....... כמה הייתי מקולקלת מעצם עצמי..... כמה בלי קשר לפגיעה המינית..... הייתי בכלל מעוותת...... כמה חיפשתי אהבה... כמה לא הייתי עצמאית. ever. כמה בקלות הרגשתי מוחמאת שהסתכלו עליי.. או דיברו איתי..... כמה לא ראיתי שזה לא בסדר. כמה טפשה יכולתי להיות שהרגשתי שזה לא בסדר אבל לא עשיתי כלום עם ההבנה.. ואפילו הרגשתי מזה פלירטוט...... כמה מעוותת אני היום.. שאני מגלה שבעלי בדיוק כמוהו...... (בעניין המסויים נקרא לזה אלימות או הצקות) איך לא הבנתי שזה לא בסדר לחלוטין???? איך הסכמתי להבין שזה מצחוק או כהתגרות 'חביבה' (רק לו) איך הסכמתי לקבל את זה? איך עדיין קשה לי לקרא לזה אלימות..?? איך ולמה אני פוחדת ממנו? מהם? כל חיי...... מקבלת דברים ואפילו מתפאדחת לספר עליהם כדי להגן עליהם.. או לא להביך...... איך זה קורה????????????? איך לשניהם נראה שזה בסדר להציק לי.. וזה נחמד.. ונעים... אין לי כל כך הרבה מילים..... מבינה שאני כאן טעות מעצם קיומי האומלל..... העיוות שלי הביא את מה שנקרא אח''כ... הכי קל לומר שנפגעתי מינית ולא שאני פגעתי בעצמי בזה שהובלתי בלי מודע.. בלי רצון ובלה בלה בלה.........לפגוע בי כל חיי........ כי מה?? חיפשתי אהבה? חיבוק? כמה מטומטמת אפשר להיות??????

אוי מתמודדת..יקירתי, כמה אשמה! כשאת בכלל לא אשמה! בכלל לא קל להגיד "נפגעתי"....כמה היה לי קשה לומר זאת. מתוקה, את לא אשמה בכלל.. מי שפוגע בך הוא האשם!!! אף אחת לא רוצה לפגוע בעצמה!!!! ולא מזמינה את זה! יקרה...מה קורה עם בעלך? איך זה משפיע כיום זאת השאלה. ומה ניתן לשפר? עצוב לי שכך את מרגישה עם בעלך. אם הוא מתעלל זה נןרא!! שתפי אותנו. פה איתך, מיכל

מתמודדת מתוקה שלי אף פעם לא היית מטומטמת !! בסך הכל היית ילדה שחיפשה חום ואהבה וניצלו אותך.. זה קורה כל כך הרבה שאין אפילו אפשרות לנסות להבין וכן..ניצלו את התמימות שלך וניצלו את הקירבה המשפחתית ואת זה ש " הכל נשאר במשפחה " במיוחד אצל חרדים... עד היום שומעים מה קורה בחדרי חרדים בכל פינה ובכל מקום אוהבת אותך ילדתי המתוקה חיבוק ענק עד אליך

לא קל להגיד נפגעתי, נכון. אבל עם מה שאני מרגישה כעת... אני מקלה עליי אם אגיד שנפגעתי.. שמישהו אחר פגע בי..... מרגישה אשמה מטורפת... שהרגשתי ולא עשיתי עם זה משהו.. מרגישה שגם כשהרגשתי רע.. העדפתי להנות מהטוב (תשומת הלב: איך היה היום.. התגעגעתי אלייך.........) למרות שאני יודעת תוך כדי שהכל שטויות.. תוהה.. האם יש בי משהו מלכתחילה שמשדר לצחקק איתי על גבול הטירוף.. למשל לומר. בפירוש באתי להציק לך.. ועדיין לא לפחד מזה אלא לראות בזה משהו שנתקבל מצחיק מפלרטט........... העזתי היום לאחר 10 שנים לשמוע הקלטה שהקלטתי אותו אז.. חיפשתי משהו שהיה קשור למשהו אחר שקרה אולי בהזדמנות אספר.. (זה קשור ליום חמישי האחרון שאמרתי שקרה שם משהו מרסק) דיברתי עם המטפלת ואז היום.. החלטתי לחפש את המשפט שמהדהד לי בראש..... לא הגעתי למשפט הזה.. בקושי בתחילת ההקלטה.. שמעתי את הדיבור.. את הכאילו פלירטוט... כעסתי על עצמי... היה בא לי לצעוק.... עליי... איךךךךךךךךךך איך את לא צורחת?? איך הוא מרשה לעצמו לומר באתי להציק לך ואת מפגרתתתתתתתת לא מעמידה אותו במקום?;?! מה מעוות בך?!?!?!? לא יכולתי להמשיך לשמוע..... הוא. כמו בעלי. רואים בי משהו שניתן להציק לו וזה יהיה בסדר. גם אני כאילו מסכימה לזה. לא קוראת לזה אלימות. גם כשבעלי בועט ומטיח בי כרית... (רק עם הטיפול החדש שזה כמה חודשים העליתי את העניין שזה מפריע לי. מעצבן. היא קראה לזה אלימות. ואני מתנגדת כי הוא לא עושה את זה כשכועס וכו'......) משהו לא נורמלי אצלי. איך אני יכולה להאשים אחרים??????? ההקלטה הדהימה אותי א. כי לא זכרתי... ב. כי זה מה שקורה עם בעלי...... אז בעלי הוא גם פוגע?! נכון.. זה לא לגמרי כך.. כי הוא בעלי. אב ילדיי........ הצילו לא יודעת כבר כלום.

חטוליתוש... (בוכה) מבינה מה את אומרת... זה גם הרבה נכון.. מצליחה להתחבר... אבל עדיין...... 😒

מתוקה...טוב שאת בטיפול!!!! בבקשה תשתפי אותה בהכל...תראי לה מה כתבת פה! איני יודעת אם הוא מתעלל או בכלל יודע שזה להתעלל...לא מכירה אתכם...אבל מאוד מקווה שלא מרביץ לך או מקלל וכו' זה בכלל לא קשור לזה שהוא בעלך אין לו רשות להתעלל! ואת בכלל לא טפשה! רוב מי שנפגעה יכולה להגיד שבכלל לא זזה! זה בגלל המנגנון שלנו לברוח או לקפוא! תקראי על זה באינטרנט! זה אנושי!!!! ואופייני לגמריי!!! חבקי את הילדה הזו שרצתה חום ואהבה.כי מגיע לה טוב ואהבה!!! זה לגיטימי לרצות זאת! כלנו משוועים לאהבה!

כן מרביץ.. על הלחי.. על הישבן.... יותר מפליק... כאילו בצחוק... תופס את הידיים.. בלי יכולת להתנגד.... כנל לילדים... מדגדג.. עד בכי וצרחות שלהם... ולא מפסיק... תעוף מפה.. לא רוצה לראות אותך..אתה מוריד בגדים לבד או שאני יוריד לך בכוח (כדי להתקלח) ילדים בעייתיים... אלימות מילולית הייתה חמורה מאוד כעת התמתן... (לאחר שהיה פסק זמן בנישואין כי לא יכולתי יותר). הלך לטיפול וירד הרבה מהביקורתיות שהפגיעה לי.... אף אחד בעולם לא עושה/אומר ככה... אעזוב אותך כשתלדי שלא יגידו איך עזבתי אותה בהריון נעבור דירה בין אם תרצי או לא אני חותם חוזה (בלי שראיתי את הדירה) ועוד......... כשאני רושמת את זה בהחלט מתקבלת הצורה של בעל ואב מתעלל.... אבל הוא גם נהדר.. אבא אוהב.. משחק.. מחבק.... מאפשר לי חופש כלשהו.. לא חשוב.... זה כן בטיפול. הצלחתי להביא אותו הפעם כשנפתחו כל הקלפים אצל המטפלת שלי שהבינה שזה התעללות... היא גם מטפלת זוגית בהקשר של התעללות.. אז מקווה לטוב.

וואו...נשמע קשה. וטוב שהגיע לטיפול זה לא מובן מאליו כי בדרך כלל הגברים מכחישים! ומבטיחים שלא יתעללו ושוב מתעללים...טוב שאתם מטופלים! שמרי על עצמך ועל הילדים! נשמע שיש שיפור. מקווה שימשיך להשתפר..תעמדי על כך שימשיך לטפל בעצמו וגם את המשיכי בטיפול. נשמע חשוב ביותר!!!

הבאתי אותו בשבילי. הוא לא הסכים. אמרתי בשבילי אתה מוכן? אמר שיבוא לומר עליי.. (כי אני צריכה טיפול לא הוא) בא למפגש אחד וכבר הודיע לי שלא ימשיך יותר. בנס הסכים לבוא למפגש נוסף בו המטפלת אכן השתמשה בטקטיקה שגרמה לו לחשוב לבוא שוב.. לפחות לעוד פעם אחת. המפגש שהיה אמור להיות בראשון בו סוף סוף היינו מעלים את עניין "האלימות" ההצקות או איך שלא נקרא לזה...... הוא לא ידע שעל זה נדבר אבל ניסיתי להכין את עצמי כי בפעמיים הקודמות פשוט השתתקתי. הוא אמר כמה טוב לו בנישואין ורק לי יש בעיות אז שאטפל בהם. זה לא קשור אליו... הוא מושלם.. הוא הסביר למטפלת על מה צריך לעבוד איתי.. איזה אופי אני.. מה בתת מודע שלי חושב גם אם אני לא מבינה את זה וכו'........ הפגישה הוא ביטל.. שניה לפני שיצאנו אמר שכואב לו הראש ושאלך לבד........ מחכה לשבוע הבא......... תודה מיכלי. מעריכה מאוד.

יפה ומתוקה שלי לא יכולתי לכתוב כלום עד עכשיו כי היו לי אורחים התפנתי וקראתי את כל מה שאת ומיכלי כתבתן ואחזור פעם נוספת על מה שכבר אמרתי לך בעבר... הגיס שלך התעלל בך וניצל את התמימות הילדותית שלך כי הוה לו נוח..בלי לחשוב שאת ילדה צעירה שעלולה להתרשם מכל מילת חיבה שזורקים לה כי היא תמימה כך כולן נופלות בפח... ובעלך בהחלט מתעלל בך גם נפשית וגם גופנית ושאף אחד לא יספר לך סיפור אחר !!! את טובה מאוד ואוהבת מאוד!! ומרגישים בך..את התמימות הטהורה שבך שאפשר בזכותה להוליך אותך שולל מבינה ילדתי האהובה ?? אין אפשרות להאשים ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים שלה בנפילות שהפילו אותך על מנת לנצל אותך גם גיסך וגם בעלך לא מוזר שאף אחד מהם לא רואה שום פסול בהתנהגות שלו אלה רק שלך ?? כי יותר נוח להפיל עליך הכל ולא לקחת שום אחריות אישית חמעשים שלהם !! אוהבת אותך ילדתי

מילים קשות.... מציאות קשה.. רוצה לומר לך שריגשת אותי בזה שאת ממש זוכרת פרטים.... (ואני זוכרת שאמרת שנפגע קצת הזיכרון מהארוע במוחי שעברת...) לא שכחת אותי בכלל.......... מתרפקת על המילה ילדתי... גם כשאני כבר מספיק גדולה........ ואמא בעצמי... לוקחת אוויר... נשימה כבדה.. עוצמת עיניים... ומחכה... מדהים כמה שעובר הזמן.. ונראה שטיפלתי.. ולא עצרתי.. אבל כל פעם מחדש נפתח פתח בחומות סביב הנפש.. והוא מצריך טיפול.... במיוחד כשיש לי בלאקים מעברי... וכל כמה זמן אני מגלה עוד חלק מעצמי.... מצד אחד כבר רוצה להכיר אותי... מי הייתי.. מצד שני... לגלות אותי.. בעצם זה לגלות את כל חיי.. של הילדה.. של הנפגעת.. של המתבגר.. של המתפרקת....... שהנפש כנראה מחקה את הרצף.. וחלק מהמאורעות... אולי הם באמת הכי כואבים אבל גם הכי נחוצים לי כדי להבין מה קרה....... ולא לזכור רק חלק... מאורעות.. ימים.. לילות.. בלי רצף..... כואבת. אוהבת. ומחבקת. שמחה שאירחת איך היה? איך את? בעלך? אימך היום? שלך, מתמודדת

מתמודדת, אחלה שם בחרת! מתאים לך כי את בהחלט מתמודדת. אני מאמינה שילדים נותנים המון ולא רק מקבלים! הם יודעים להעריך, לומר מילה טובה לראות את אמא! אני מאמינה שהם מעריכים ועוד יעריכו יותר ככל שיגדלו. מניסיון של ילדיי. בנוסף אני גננת ( בגן עירוני) אז מנסיון של שנים הילדים תרמו לי המון!!!! אהבהבעיקר וזה הכי חשוב! להרגיש אהובה. חטולית, מקווה שיטפלו כמו שצריך באמך יד על הדופק הכי חשוב. ותשמרי גם על עצמך!! איך בטיפול? לא ספרת מה קורה שם? אם מתאים לך לשתף כמובן. יום טוב לכולכן.

היי מיכלי בדיוק התכוונתי להכנס ולכתוב... היום רבתי עם הצוות הרפואי על שלא עשו לאמא שלי הנהלציה 3 פעמים ביום... לא היתה שום הוראה מרופא להוריד מינון ..דיברתי ושאלתי ...למה..ענה לי שמי שאחראי על זה הוא מישהו המצוות הרפואי..אז נכנסתי בו קצת שהוא לא בודק אם היא מקבלת מה שצריך... וגם השאירו אותה על מזון רך..עעעליק..קציצות הן מזון רך?? היא לא צריכה ללעוס?? דרשתי שיעבירו אותה למזון רגיל..תפני לאחראית... הוויכוח נעשה בקול בחדר האוכל עד שהאחראית על חדר האוכל אמרה...בסדר נעביר אותה למזון מוצק.. פתאום לא צריך אישור מאף אחד... אני חייבת להיות כאן כל יום כדי לוודא שהיא מטופלת כמו שצריך המחשבות שלי בלילה שלא נתנו לי לישון התגלו כאמיתיים עכשיו יעשו לה הנהלציה ...

יקירתי, לצערנו כלום לא זז במדינה שלנו בלי צעקות!! אז אין ברירה, וכן נוכחות במקום, אם לא תהיי נוכחת יזלזלו. שוב, לצערי מניסיון עם אמי. בנצלחה

תודה מיכלי... מעריכה את המילים... 😘 חטוליתוש, אימך זכתה בך.. את נלחמת למענה... תבורכי... כפי שמיעתי כתבה.. רק נוכחות ודיבור תמידי יראה להם שאיתכם אי אפשר לפספס.... צר לי על כאלה שנמצאים במקומות מסוג זה ולא מקבלים את התמיכה והמעקב מהמשפחה אז מרשים לעצמם להקל בטיפול בהם.... עצוב!

היי מיכל, רק לומר שצרמה לי ההערה- "כלום לא זז בלי צעקות". מבלי לגרוע או לזלזל בחומרת המצב של אימה של חטולית- לא מתייחסת למקרה באופן ספציפי, אך באופן כללי צריך לזכור שצעקות הן אלימות לכל דבר. האם את, כגננת, היית מקבלת בהבנה צעקות של הורה שלדעתו לא היית טובה דייך מול בנו? לא חושבת. אפשר לפנות בנועם ולהיענות- גם כן מניסיון. בריאות לכולם.

נועה יקרה, ברוכה הבאה, את צודקת וכל מקרה לגופו. כשאמרתי צעקות לא התכוונתי במובן המילולי אלא "צעקות"= קול שנשמע!!! להשמיע אותו., להיות נוכחת במקום. ואם צריך לעמוד מול אדם שלא נהג כשורה יש להוכיחו על כך!! לצערי אם את לא נוכחת בצורה אסרטיבית עלולים לקרות מקרים... חוזרת בי מהמילה צעקות, לצורה אסרטיבית ורצינית!!! חלילה אלימה! וקורים מקרים אז כן. תהיי שם!!! עירנית,!! אותו הדבר לגבי "גננות"/ "מטפלת" שקוראות לעצמן כך אך הן אלימות כלפי פעוטות תהיו נוכחים, תבדקו ותוכיחו אותן !! אני לא מכלילה!!!!! זאת עבודת קודש!! ואני מצפה שינהגו בכבוד בהורינו כפי שאני נוהגת בכבוד בעבודתי כלפי הילדים!!!

שאתן מוכנות לבדוק היכן המקום בו נפגעתן לשתף.. ולהמשיך הלאה.. לא מובן מאליו.. גאה בכן. ואוהבת כל כך!!!!!

מתוקה ואהובה שאת... כמה כייף לקרא אותך פשוט רק לרצות לתת לך חיבוק ענק ...🤗🤗 עם כל ההבנה והעדינות שאת מתנסחת... אלופה נהדרת ... וכן מיקלדות לפעמים מזייפות.. כמו שאמרתי בבוקר..היה יום עמוס לעייפה.. יצאתי בבוקר לפיזיאותרפיה והיה די בסדר.. חזרתי משם הביתה עשיתי כביסה ..נחתי מעט ויצאתי לטיפול השבועי שלי משתדלת לא לפספס יום טיפול כי חשוב לי מאוד משם נסעתי לאימי כי היא מחכה לי... בין לבין כשדיברנו אמרה לי שלא עשו לה הנהלציה 3 פעמים כמו שאמורים לעשות לה כי עדיין עם שיעול מטריד וגדוש.. משום מה יש לי הרגשה שלא מקבלת את כל הטיפול שאמרו לתת לה באיכילוב וזה מתחיל להטריד אותי.. כל כך שמחה שבאתי שכבר לא היה לי אכפת כמה עייפה הייתי רק,שמחתי שהצלחתי לשמח אותה..למרות שלא ישבתי איתה המון זמן גם בעלי חיכה לי חולה בבית..עם וירוס שלשולים וכאבי ראש מפוצצים כך אמר אז חזרתי הביתה כדי לטפל גם בו.... הכנתי לנו ארוחת ערב ורק אז ישבתי לנוח... ראינו מסטר שף...והלכתי למיטה... לא הצלחתי להרדם כי כל הזמן מחשבות מטרידות אותי בקשר לטיפול באמי... אז יושבת כאן ועכשיו וכותבת כי השינה ממני והלאה למרות העייפות הגדולה שלי וכן... לגמרי מבינה את הלחץ עם הילדים במיוחד עכשיו בחופש הגדול..ואת הצורך הנפשי המשווע של..תנו לי קצת שקט למען השם !! צודקת לגמרי..כל האנרגיות עפות מאיתנו והלאה ...ולא נשכח גם את החום הגדול והלחות המתישה.... ולנו יש רק אותנו עצמנו ...ולא עוד... אוהבת אותך נהדרת שלי וגאה בך ..כמה גדלת וכמה התבגרת במשך הזמן... ונכון שילדים זן שמחה..רק שלפעמים שמחה מעיפת .. חטולית

הייתי רווקה.... ילדה.... גם היום.... אבל נשואה... עם ילדים..... וגם היום, ילדה... שגודלת.. מתבגרת.. לומדת את עצמה... לפעמים זה טוב, כמו בגרות טבעית.. לפעמים הרסני מחמת הנתונים השונים שלא מאפשרים בגרות של גיל נערות... התפקיד האמהי אמור לתת כל הזמן... ואני בעצמי נזקקת וכמהה לקבל.. לקבל את החיבוק.. אהבה.. אמון.. ביטחון.. נכון, הילדים משמחים ובכל שאני נותנת להם אני נותנת בעצם לעצמי... לפעמים.. רוצה כל כך להיות ילדה.. שנשענת.. שבוכה.. שמנגבים לה את הדמעות... שמחבקים.... שאוהבים... ומקבלים.. שסולחים.. שמכוונים............... משאלה שלא תתממש... מאמי שלי, כל כך שמחה שאת זוכרת את עצמך בכל מה שקורה סביב.. אימך. הבעל. והבן שבבית.. הכתף וכל המסביב.. את מקפידה על הטיפול שרק החל.. ודאי הוא חשוב לך. זה רגע רק שלך. למענך. גם הפיזיאותרפיה... כל הכבוד שאת מטפלת ולא מזניחה ומזלזלת.... זה כל כך חשוב!!! מקווה שבעלך קם הבוקר ומרגישה יותר טוב. שמחה שהצלחת לשמח את אימך אפילו שזה היה ביקור קצר. הדאגה שלך לטיפול שלה מוצדקת. נסי לדבר איתם. שיראו שאסור להם לחפף אותכם. שאתם לא תשתקו. שיראו שיש מאחורי אימך גב. ולא יכולים לזלזל בה..... סומכת עלייך. אלו ימים קשים.. אבל זה עדיין התחלה. וכל ההתחלות קשות. מקווה שתעברו ימים אלו ותתרווחו מתוך בריאות ורוגע... אוהבת אותך מתמודדת

מתוקה שאת!!!!! רואה את הטוב0😍

תודה על הדאגה...יש כנראה משהו שגורם לבוחרת ולי להגיב ככה...לא יודעת. בכל אופן מצטערת על החלק שלי ותודה לכן שאתן מזכירות שאנחנו פה אחת בשביל השנייה...עוברת כל מיני כמו כולכן..כרגע זה בהשגחה ובעזרה מתאימה וגם לא אוהבת לחשוף פרטים אישיים יותר מידיי בפורום שכל אחד יכול לקרוא....אז יודעת שאתן כאן וזה מספיק לבינתיים. שלכן, מיכל. והכאבים..נו, מתרגלים. מקווה חטולית שכדורים ופזיותרפיה יעזרו. יש כדורים לדלקת.. וגם שאמך תתאושש...ואתן צודקות. אמרתי שאכנס כשארצה אז סתם אולי משאלה כזו לא ראלית שיבינו כשנעדרים מפה...תודה

מיכלי.. האם ההתמודדות בכלל תיגמר מתישהו??... כל כך מתיש לפעמים... שמחה לשמוע שיש סבבך אנשים בעולם האמיתי.. (כך כתבת באחת ההודעות האחרונות אם אני זוכרת נכון..) זה כל כך חשוב. מעבר לעולם הפורום, הויראלי.. שמחה גם לשמוע שרשמת שאת בהשגחה המתאימה לך. את כל כך צודקת.. מרגישה זאת על עצמי.. לפעמים כל כך מרגיש עמוס שאין כוח לכתוב או לומר.. אבל כל כך רוצים שעשינו לב... שחסרנו.. שחושבים עלינו.... וגם אם אנו הודפים אחרים.. עדיין בתוך תוכנו אנו רוצים שיבואו.. אפילו לאחר זמן.. הכאב בא והולך?? לפחות מידי פעם יש הפוגה?? מקווה שהכאב לא עוצמתי כל הזמן... אחרת איך אפשר להתרגל??? חיבוק אם מתאים אוהבת ומקווה לטוב.... אולי הוא יגיע.. מה שבטוח שאנו בדרך הנכונה.. לא נופלות.. עושות מה שניתן כדי להתקדם ולצלוח את הקשיים.... שלך, מתמודדת

מתמודדת יקרה! כמה כח יש למילים...את מקסימה!!! ממש עודדת אותי עכשיו.ב"ה נשואה ויד ילדים זה מה שבעיקר מחזיק ועוזר...הטיפול כמובן. וכאבים..בא והולך..כרגע בסדר. לא ברמה נוראית..תודה יקרה.

מיכלי מתוקה! כל כך שמחה שזה נגע בך... שמחה שהרגשת שהמילים יצאו מהלב.. וכשהרגשתי אותך.. גם אני חווה זאת ממש... נישואים וילדים.. זה מדהים. מדהים שהצלחנו בכלל, נכון?! אבל לפעמים זה כל כך קשה.... כשאצליח אשתף קצת.... כל כך מקווה להגיע לזה... להוציא את ההתמודדות הקשה הזו על דף או משהו.. כלשהו..... מקווה שהזוגיות בנישואין טובה לך. קשובה. מכילה. מסייעת ומעודדת. הילדים נותנים המון כוח. גם מצריכים הרבה כוח ותיפקוד גבוהה..... לא תמיד זה קל. וההתמודדות ממש רגע רגע.. למשל, יצא שבשישי האחרון קבעו מסיבות סיום לשני ילדיי.. באותו יום. המזל שזה יצא בשעות אחד אחרי השניה.. זה לא באותו מקום אז הייתי צריכה לרוץ מאחד לשני... בחמישי שקדם, קרה הקש ששבר אותי לחלוטין.. אם לפני כן היה דיכאון אז בחמישי הגעתי לבכי והייתי מיואשת לחלוטין. בלי אופק..... בקרשים ממש. כמובן רק אני יודעת מה עובר עליי בלי יכולת שיתוף (כן.. בלי יכולת..) לבד. בתהום. הייתי חייבת לאפות עוגה למסיבה ולתפקד כמו אמא מדהימה...... ללכת עם חיוך למסיבות להספיק ולהיות במיטבי למענם..... וכמובן כשחזרנו הבית.... הגיעה הנפילה הגדולה.... כיוון שהדיכאון רק צבר שיא.. הפסקת הביניים. הניתוק. לשירה. תודה לאל בכלל שצלח. אבל קראתי כל סופשבוע ממש. מה שאני באה לשתף בזה... ילדים זה אכן שמחה. התקדמות. אהבה. הכל..... !! ולפעמים כל כך קשה....... כל כך רציתי שמישהו ישמור עליהם.... כדי למצוא את עצמי.. גם אם הכוונה בזה לחזור למי שאני.. התמודדת... אבל רק לא במפולת הקשה שעברתי החל מחמישי... כל כך איבדתי שפיות... כל כך הייתי נזקקת לידיים עבורי.. אבל מעבר לכך.. שיתנו לי להיות לבד והעזרה עבורי זה להמשיך להם שגרה... כל כך היה קשה לי לעשות זאת.. ועשיתי. אינני שמחה שהצלחתי את זה אפילו... כי זה היה קשה. וכמובן שלא היה שם אף אחד...... בסוף יצא ששיתפתי מעט על עצמי... אולי המשפט שלך עזר לי להוציא.. מקווה שלא לקחתי לך את המקום.. שלך... מקווה שגם אם זה לא דומה אלייך. בכלום. תצליחי למצא חיבור...... מעריכה שרשמת... תודה.... לי זה נתן המון. נ.ב. שמחה לשמוע שהכאבים נותנים הפוגות... ואינך נוראיים תמיד. שלך, מתמודדת

מקווה שאפשר להסתדר כל פעם עם הקריאה ושיבושי המקלדת שמשנים את המילה שרשמתי. כמו... הניתוק. לשירה..= הניתוק. השיגרה.* אבל קראתי= אבל קרסתי** וכדומה.......

מאוד מאוד מוכר לי. בולללל!!! יש בעל שמבין גם אם לא יודע הכל.. יש ילדים שמשאירים אותי ערנית ומוכרחה לפעול. אני אוהבת לבשל ולאפות אז זאת משימה טובה עבורי בכל אופן טוב ששתפת זה כל כך מובן הריצות וההרגשה שלרצות רק להתנתק ושמישהו אחר ידאג לילדים..אבל היי..ילדים זה שמחה...וכן עם כל זה יכולים גם להרגיש מאוד מאוד בודדים..תלוי מתי..

לצערי אין שום כדורים שמיועדים לדלקת שרירים שיש לי ...שקיבלתי מהרופא... כי הוא עזב את הקופת חולים אחרי שרשם לי פיזיאותרפיה...ונאלצתי לחכות רבעון שלם כדי ללכת לרופא אחר..שבכלל לא ענין אותי מה רשמו לפניו..וישר שלח אותי למרפאת כאב... ולא קיבלתי שום כדורים נגד כאבים.... אני לוקחת על דעת עצמי כדורים חזקים כדי שאוכל לעמוד על הרגלים להמשיך לתפקד ..וצריך לעבור עוד..חודש ימים כדי שוב לעבור לרופא אחר שכן ירשום לי כדורים.. למי יש כוח לחכות כל כך הרבה זמן..,?? מקווה שהטיפולים כן יעזרו בתוספת למה שאני לוקחת .. ויהיה טוב... כבר יום שלישי בפתח..שיהיה פעמים טוב לכולנו... אוהבת אותך חטולית

זה בהחלט המתנה ארוכה מידיי... בפרט כעת שיש גם עומס רגשי הכאב הגופני ודאי מתעצם... מבקש מרפא.. סומכת עלייך לגמרי שאת יודעת מה את עושה עם הכדורים שמקלים על אף שאת לוקחת אותם על דעת עצמך.. וכן, תחושת הבטן שלך להמשיך ולבדוק ולא להישען רק על מי שלא מכיר את ההיסטוריה וישר שולח למרפאת כאב כאופציה יחידה. כלומר, צריך לחשוב על הכל.. במידה וממש לא צלח כלום שווה לחשוב על אפשרות זו.. מקווה איתך שהפיזיאותרפיה תועיל ותהיה הקלה.. חיבוק. יש בך הרבה כוח.... מתמודדת

כמה כיף לשמוע שהבית מבין ותומך.. גם אם לא יודע. זה הכי חשוב שאת יכולה להישען ולקבל את מה שאת זקוקה לו גם בלי מילים והסברים....... גם אני אוהבת לאפות אבל הביטחון שלי נפגע... אני ספגתי הרבה ביקורות מבעלי שבאמת מבין בבישול אז משהו בי לקח מליון צעדים אחורה וכל פעם שאני מנסה לחזור למטבח זה מלווה במתח.. יצליח לי?! יהיה בסדר?! זה השפיע גם על האפייה שאני כל כך אוהבת.. הייתי עושה הרבה.... שמחה שלך זה מקום אהוב.. אולי אפילו תראפיה..... לגבי הילדים... כן, נראה לי כולם יכולים להתחבר לשמחה שהם מביאים וגם לתשישות לפעמים. החלק הקשה זה כשאני קורסת ואין אחר מלבדו להמשיך לתחזק את המערכת.. הבית.. כמה שזה אולי אמור לשמח שזה כביכול מגן עליי.. מליפול... אבל יש פעמים שאני חייבת שיהיה שם מישהו... ולו אחד........ זה בכלל לא קורה הרבה הפעמים האלו שבהם קשה לי לתחזק שגרה על אף שבפנים בלב יש סערה.. אבל כשזה קורה אני גם צריכה בכוחות על לתפקד.... ואז קשה שבעתיים.... מתמודדת

אם את לא רוצה אז למה את כותבת לי שם?? לא הבנתי?? למה את מערבת את כאן בשם. יכולת לענות לי כאן. אני לא כתבתי שם את שמך!!! לא כתבתי מי לא מעבירה.. ושם לא כתבתי שאת מרוכזת בעצמך ועוד והכנסת הכל לשם. במקום לפה!!! כתבתי הרגשת מנודה זה שלי!! לא מאשימה שאת מנדה אותי. מנודה מהפורום!!! שדוחה אותי שוב ושוב במשך יום ושעות. מבאס ומיאש. את לא רוצה לכתוב שם וכן נכנסת וכותבת??? מה עובר עלייך אני לא יודעת. מצטערת שהכאבתי לך שאת כועסת למרות שאומרת שלא כי גם אני נפגעתי ממך. את כל הזמן אומרת שאני יורה עלייך...אז מפסיקה לירות מהבטן כלשונך. היי בטוב. תכתבי איפה שנח לך וזהו. תכתבי כשמתאים וכו'היי בטוב. ההודעה הראשונה שלך עם ה חחח וכו' פגעה בי. לא הבנתי מה הציניות וכו. כי לא קראתי את כל הזמן שלא הייתי. לא הבנתי אותך. מצטערת שוב. חוסר הבנה זה הכל. זה לא אומר שצריך להעלם. ומאמינה שאת לא אובדנית..רק עצובה.

"לגבי ההודעה מצטערת שלא מעבירה בטח לא מכאן לשם ....חחחח הרי מכאן התחיל העלהום עלי ...סליחה אבל לא תודה " העתקתי את מה שהוביל אותי לכעוס ולכדור שלג מטורף ביני לבינך. סליחה של הייתה הבנה. המילים האלו נשמעו לי ציניות ומאשימות שעשיתי עלייך עלהום? וכו' וצחוק שנשמע ציני ומרושע. מצטערת שכך פירשתי אותך. חשבתי שהכי טוב זה להסביר. מצטערת

ניגררתי לענות לבמבי אבל ידעתי שאם חא אגיב לך את תגידי לי הנה כשנוח לך את נכנסת בקיצור יצא עקום ...גם התנצלתי שם ...במקרה הזה את בהחלט צודקת ...סליחה ...

אבל באמת זהו .. אני לא עומדת בזה יותר בכאן ושם ..ושם וכאן הכי בא לי להעלם מהעולם הזה מהמציאות והוירטואל .. ושנהם מתערבבים האחד בשני ... עייפתי ולא אני לא אבדנית

אין צורך לדלג בין לבין.. מספיק שתהי כאן ככל יכולתך כי כאן לא לחוץ.. ו...תמיד יש לך מקום לעץ פרטי משלך..אמרת...נכון ?? אוהבת אותך

יקרות ואהובות!! קצת הייתי בצד לאחרונה.. מכאב וקושי אישי.. לרגעים כתבתי או שיתפתי מלמעלה... לא קשה להבין שכולנו מורכבות. לכולנו ציפיות אחת מהשנים או מעצם המקום.. תך לכולנו ימים רגועים או סוערים.. ימי מתח וימים מפלצתיים... אנו כל בני אנוש לפעמים קשובים. לפעמים לא מסוגלים. לפעמים מתפרצים. לפעמים כועסים. לפעמים אוהבים וכו'... הכל מובן.. לפעמים גם מרגיש מאכזב.. כואב.. אולי אפילו דווקא שהתנהגו לנו או אנחנו לאחרים.. גם אני מבקרת את עצמי לפעמים שאין בי כוח להיכנס להיות יחד.. להתעניין יותר ועוד... לא שיתפתי בזה.. אבל זה כן עולה בי.. לקרא ובלי כוח או מילים להגיב... או לראות שהרבה זמן לא נכנסה מישהי ולהתעניין.... אני חושבת שהביקורת לא תועיל.. רק ללמוד להבא.. לנסות למצוא כוח.. ולשאול מידי פעם..... להסתכל מחוץ לעצמי.. סליחה אם מישהי נפגעה ממני.... בואו נקבל הכל.... נשאר יחד. נבין שהלב שלנו מאוד עמוס וכואב.. ננסה מאוד לכבד כל אחת באשר היא אבל כן לשתף בכאב שזה אולי גרם לנו או הכאב האישי שלנו... אוהבת אתכן. אתן חשובות. מאוד. מכירה את התחושה שאולי לא רואים אותי..... של בדידות. של להדוף גם כשכבר מגיעים... חיבוקים לכל אחת אין לי מושג מי רק קוראת ולא פעילה כאן.. מתכוונת לכל אחת ממש.. המעט שאני יכולה לזכור מאז שחזרתי... ים.. ענן.. טליה.. חטולית.. מיכל.. בוחרת.. ס.. אוהבת מאוד.. בבקשה תמצאו מקום להניח למה שהיה. ולהיות עם הפנים קדימה.... שלכם בהרבה אהבה מתמודדת

וענן וס זאת אותה אחת טליה זה חידה וסימן שאלה . וים ....ים באה והולכת

מיכלי ובוחרת מובחרת פתאום אין בינכן הבנה?? ממתי אתן מתנגחות אחת בשניה?? תמיד הייתן תומכות ומבינות נכון בוחרת החליטה לא להכנס לפורום המקביל מהסיבות הברורות שלה....ואין סיבה לא להבין אותה.. ומיכלי מאמי...מה קורה יפה שלי?? על מה עלה קיצפך יפתי ?? אחרי שכבר דיברתן בעבר והבהרתן את כל הדברים שהיו אמורים להבהיר...מה ...?? נראה לי שיש משהו אחר שלוחץ לך על נקודה רגישה וכעת אפילו כואבת ... אנחנו אוהבות אחת את השניה ותמיד נמצאות שם ...כדי לתמוך... מה השתנה??? בואו ונמשיך מאותו מקום של תמיכה ונתינה כאן בבית של כולנו.. ונשאיר את הבית הזה לפחות נקי ממלחמות שלא מתאימות לאף אחת מאיתנו.... אוהבת אתכן בנות יקרות 👉 ✍ תמשיכו לכתוב ולתמוך חטולית

צודקת...מצטערת. אולי היה טוב לבוחרת כשלא נכנסתי לכאן. צריך לתפוס מרחק לפעמים מהפורם. מצטערת שלא הבנתי עד כמה רע לה להכנס לשם. לא קראתי את כל ההודעות לא הייתי בפורמים אז לא הבנתי...קשה לקרוא את כל ההודעות הקודמות..

בואו לא נבקר אלא נשאל.. אם נפגענו זו מזו.. נאמר.. ניתן אפשרות להסביר. נקשיב. ונכבד..... לא להתבלבל... כולנו פה אותו דבר.... לכולנו אותו שק... מי יותר מי פחות..... יחד. בבקשה....... כואב לקרא את השירשורים.. זה מראה גם על כאב עמוק לכל אחת.. כולנו... פה.... יחד... בואו ננסה לעבור את הגל.. אם אפשר ונכון לכן לכתוב את הכאב להסביר.. להקשיב.. לכבד.. ,💚💛🧡💜⁦❤️⁩

אין שום סיבה שלא תיכנסי לכאן אף פעם לא הפרעת לאף אחת ..לא כאן ולא שם !!! אין צורך להרגיש שאת תופסת מקום !! ממתי זה כך ??? אז קודם לא הבנת ...אז..ועכשיו שאת יודעת מה ,??? אל תמנעי עצמך מאיתנו... נכון שלא חיפשתי אותך אבל היו לי סיבות...גם כתבת לא פעם שתיכסי כשמתאים לך נכון?? וגם כל הלחץ עם אמי..ואת כן חסרה כאן למרות הכל !! נתתי לך לקחת את המרחב שלו את זקוקה בלי ללחוץ עליך להכנס ולהגיב כי אני מכבדת את המרחב שלך ואת היכולת שלך להכנס רק מתי שנוח ומתאים לך .... אבל...מכאן ועד להגיד שלא דאגתי לך ...לא יפה.. אבל בואי נמשיך מכאן והלאה... דרך אגב ההודעה שלך עלתה אצל אודי.. הצלחת יפה מאוד.. אני אף פעם לא מצליחה מהפלפון .. מיכלי מאמי...חיבוק גדול אלייך מתוקה שלי אוהבת אותך מאוד חטולית

ילדתי המתוקה כמה זמן לא כתבתי את המילים האלה..התגעגעתי .. צודקת מאוד גמני מסכימה שנכתוב ונתמוך ונהיה כאן עבורנו ... וניתן לעצמנו את הזמן לעבור את הגל הלא נעים הזה לעבורנו ללכת מכאן.. הייתי בפיזיאותרפיה הבוקר אמרה לי שיש לי דלקת בכתף והצוואר לכן הכאבים מתמשכים הרבה זמן..גם חא הגיעתי לטיפולים בזמן.. הכל נדחה גם בגלל החגים שהיו וגם המצב עם אימי.. מיכלי שכחתי..אבל רציתי לשאול אייך את עכשיו עם הכאב שהיה לך?? צריכה עוד מעט לצאת לדרך ..יש עדיין טיפול היום וגם אחר כך להגיע לאימי..עוד היום ארוך לפני... אוהבת אתכן חטןלית

רק זה מה שמאחד אותנו..... כתף.. הבנה.. יכולת לחזור.. להתנתק.. לכעוס.. על הכל.... לברור שגם כאן נרגיש תחושות בן אישיות.. אבל בואו נדבר עליהם.... אוהבת את כולכם..... צר לי שעדיין חנוקה ולא מדברת..... אנסה למצוא את הכוח... בינתיים.. תודה ששיתפת על הכתף.. שמחה שיש הבחנה כלשהי. האם ניתן מענה חוץ מפיזיאותרפיה? האם הוקל מעט? איך מתקדם הטיפול? ובינתיים עם אימך? משתפר? מתאקלמת? שמרי עלייך...

כן הכתף אובחנה ולא כרגע אין עוד מה לעשות בענין.. ואמי..קשה לומר שהיא מתאקלמת כי מלאה טענות כרימון.. מקווה שתבין שזה עבורה השיקום ותרגיע ... תודה מתוקה שלי

עכשיו נראה שהצלחתי. מקווה שנקלט. פשוט עצוב לי עלייך...שאת לא רואה אף אחת יותר חוץ מאת עצמך. עצוב. טוב שאת עוד בוחרת במשהו.. בוחרת, שיהיה...תרגישי טוב.

בכל מקרה תודה כשתירגעי ותיקראי טוב מה כתבתי לך ותירצי תסבירי . ומיכל לכבד את עצמי לא אומר שאני לא רואה את האחר זה אומר לכבד אותי לבקש ממני לעשות משהו שלא מכבד אותי זה לא לראות אותי ... אני לא מתכוונת להתנצל על זה שאני שומרת עלי .. זה לא אומר שאני לא רואה את האחר . ושוב מיכל ....את יורה צהבטן משמע שמשהו כואב לך מאוד ..אני כאן לשמוע בכל מקרה יקרה שמחה שהסתדרת ..

אני לא חושבת שזה לא מכבד אותך אם היית עושה העתק הדבק. בכלל לא התכוונתי לפגוע בך שאת מרוכזת כרגע בגיעה ובעצמך...את רואה זאת כשמירהעל עצמך. אז תשמרי על עצמך ותעשי מה שאת חושבת. מותר גם לראות זווית אחרת. תזכרי שיש עוד זוויות ראיה...כמו שאת גם אומרת שאפשר לקרוא אחרת. אז תקראי את עצמך גם..אולי אחרת ואולי לא תצליחי אחרת כרגע וזה בסדר. לא כועסת. פשוט כנראה הנחתי לא נכון שאת מוכנה לעזור. כנראה שכבר לא. אז לא.רק זכרי שזה לא שחור לבן. לא לעזור בכלל לאף אחד או לענות כל הזמן ולעזור כל הזמן לכולן...יש גם אמצע ושמירה על עצמך כמובן.

כשאדם אומר לך שהוא לא רוצה להכנס לאיזה מקום זה לא כי הוא רוצה לא לעזור לך .כי זה עושה לו מאוד לא טוב לנפש .. זה לשמור עלי ... ותיקראי מה שכתבתי לך למטה שאם עדין לא תמליחי היום אני אנסה לעזור לך מיכל כשמבקשים ממך עזרה זה לא אומר שאת חייבת לעזור .ואם את לא עוזרת במידי זה לא אומר שאת לא חושבת על השני זה אומר שאת שומרת עלייך .. את יודעת אני ממש חושבת שזה משהו שתיקחי לטיפול זה לא שחור או לבן וזה לא עניין של כמות מבחינתי להכנס עכשיו לשם זה כמו לקחת אדם עיוור ולהכניס אותו לכביש ... סליחה אני לא צריכה לקחת כדור הרגעה אחרי שעזרתי למישהו כי לי לא טוב להכנס לשם . אז תחשבי כרצונך ואם לשמור על עצמי זה להיות מרוכזת בעצמי מה רע . זה אפילו מרגיז שאת עוד מאשימה אותי כשאני אומרת לך שאני לא מוכנה להכנס לשם ,מעניין מי ראה רק את עצמו !!!!!!! ואת יודעת משהו התרגלתי שאתן (כל פעם מישהי אחרת) מאשימות אותי כל הזמן.... תחשבי כרצונך סבבה ....באמת כבר לא אכפת לי ... באמת מיכל הייתי שמחה אם הייתה הפרדה בן הפורומים כאן זה כאן שם זה שם . את מוזמנת לקטר עלי שם שאני רעה שרואה רק את עצמה מרוכזת בעצמה שלא מוכנה להעביר לך הודעות ...כאן די !!!!!!

הבנתי. קשה לך להכנס לשם. לא מאשימה אותך. לא הבנתי שזה כזה רציני...מצטערת זה לא היה ברור לי. ..בהודעה שכתבת שם לא הבנתי שהחלטת לעזוב שם. גם לי יש רגשות ואת כועסת ומוציאה שוב עליי. רבת עם ס. ואת אומרת שכל הזמן מאשימים אותך..לא מאשימים, זה מה שקורה שאדם לוקח על עצמו תפקידים שאולי לא היה צריך להכביד על עצמו ואז מצפים ממנו.....וכן מסכימה שהגיע זמן לשמור על עצמך ולא לדאוג לכל העולם ואישתו!!!!! אז תדאגי לעצמך כי את יותר חשובה מכל אחד אחר!!!! ואני מתכוונת לכך במלוא הרצינות.מצטערת טעות שלי הייתה לבקש ממך . .חבל באמת חבל...ואגב אל תגידי לי מה לשתף ומה לא בטיפול! הטיפול הוא שלי..זה כמו להגיד לאדם " אתה יודע מה הבעיה שלך..."

לא בשביל להגיד שאת רעה או מרוכזת בעצמה. וזכותך לעשות מה שטוב לך. פשוט כשאי אפשר להכנס ההרגשה נוראית ושל מנודה מהמקום .....זה הכל. לא התכוונתימלפגוע בך בכלל...בהצלחה ותעשי מה שטוב לך.

לצערי קודם קראתי שם והתפוצצתי אז סליחה ורק אחר כך קראתי אותכן כאן 😢😢😢עכשיו אני מתביישת במה שעניתי לך שם .. סליחה

מיכלי מאמי שלי כואב לקרא שבגלל שלא הצלחת להכנס את מרגישה מנודה... כאלו שמישהו לא רוצה לתת לך להכנס לאן שאת רוצה... המערכת הזו ..כשלא נכנסים כמה ימים מתיחסת אליך כמו אל פולש לא רצוי... זה לא קשור לא לכאן ולא לשם..כל הזמן גם תמיד מבקש מליון תווים מאותה סיבה .... וגם את יפתי בלי כעס בכלל.. כי אנחנו אוהבות אותך !!!

שוב ....את מגיבה מהבטן .. אני לא נגדך ולא כועסת /מתקיפה אותך אני גם לא כועסת על סוריקטה אני פגועה ממנה אני עצובה כי הקשר איתה היה חשוב לי מאוד .. . וסליחה שהצעתי לך לשתף ....זאת רק הצעה לא חייבת לקבל

נשמע קשה...חטולית, אולי תנסי להקל בלהביא לאמא דברים שהיא אוהבת או רגילה מהבית עד כמה שניתן? גם אוכל טעים שמותר לה יהיה נחמד. אביב וס. נשמע שקשה לשתיכן...רק רציתי לומר שאתן בליבי. לא הצלחתי לשלוח לאודי וממש מעצבן. אז אשמח אם תשלחו ותכתבו שלא הצלחתי וביקשתי, זה חשוב לי. בסדר?? תודה יקרות. ותודיעו פה שהצלחתן לשלוח וכך אדע ששלחתן. . אוהבת וחושבת עליכן. 😍

היי מיכלי שמחה שמצאת כמה דקות להכנס טוב לראות אותך גמני לא נכנסתי אצל אודי כבר 3 שבועות ... ולאמא שלי באמת דואגת להביא חה כל מה שנחוץ לה הדרך איתה עוד ארוכה.. רק התחילה שיקום... זמנים לא קלים בכלל לא הצלחתי להעביר את ההודעה שלך ....סורי.. מקווה שאת בטוב וכנסי מתי שמתאים לך... חטולית

חטולית, זה בסדר..מקווה שמישהי אחרת תסכים ותצליח. כי נראה לי שנשבר להן מתפקידים. אבל ממש ממש לא מצליחה וזה קצת מבאס ובאשר לשיקום זה באמת דרך ארוכה...עברתי עם אמא שלי משו דומה ( שבירת אגן פלוס בעיות בלב ובריאות) לפני מספר שנים... ועדיין היא די חולנית. מאמינה שיש לה את הכוחות ברגע שיש לה תמיכה ואנשים סביבה. את אלופה בכיבוד הורים😍🤗

היית חסרה כאן מאוד זה שלא מחפשים אבודים כי ביקשת שלא כבר בעבר ...אז נותנים לך ללכת ולחזור בלי להפריע לגבי ההודעה מצטערת שלא מעבירה בטח לא מכאן לשם ....חחחח הרי מכאן התחיל העלהום עלי ...סליחה אבל לא תודה וחוץ מזה שאני לא רוצה להכנס לשם בכלל חזרתי להיות בוחרת ורק בוחרת ...סליחה

יקירה...חבל לי ועצוב לי נורא שכך את מרגישה!!! אני מרגישה שאת מאשימה אותי וזה פשוט עצוב!!! כי אנחנו השלמנו והבהרנו ממזמן. ואת משליכה עליי, מעולם לא ביקשתי לא לערבב בפורמים זה היה מישהי אחרת שפחדה מפיצול!!! אני תמיד אמרתי שאני אותה אחת באותו שם!!!! וכן כותבת בשני הפורמים באותו כינוי!! אתן אלה שמשנות שמות. מצטערת אבל גם לי יש רגשות בבקשה אל תשליכי עליי....ניסיתי שוב ושוב להעביר ואני לא מומחית בהעתק הדבק זה לא עובד דורש 70 תווים כל הזמן....חבל. חבל שאת מכניסה אותי לאלו שמאשימות אותך...עצוב כי אני לא נגדך.

ואגב. ממש קשה לי להאמין שהייתי חסרה למישהו. אל תגידי שהייתי חסרה לך כי אני לא מאמינה שחסרתי לך....את עסוקה במשו אחר עכשיו..בפגיעות ובכונכיה של עצמך. מצטערת.

היית חסרה רוצה תאמיני לא רוצה לא שמתי לב שנעלמת חשבתי שזה סוף שנה וחופש ואולי נסעת לחופשה אני לא מאשימה אותך בכלום אני פשוט לא רוצה להעביר כלום ...וזה לא קשור אלייך זה קשור אלי הכנסתי לשם את ההודעה אתמול על סליחה במטרה לא להכנס לשם בתקופה הקרובה האמת מיכלי גם ההודעה שלך שאת רוצה שהעביר יש בה כעס על מה את כועסת או יותר נכון מה קורה ?,מה מפחיד או כןאב ברמות הכעס האלה אני אתך ובעדך ולא נגדך .. אם לא תצליחי להעביר עד מחר בצהריים ועדין תירצי את ההודעה הזו אני יעשה את זה בשבילך אבל לדעתי זה לא סתם שזה לא עולה לך ...יש בזה ריח של חיסול חשבונות עם כולם מה קורה יקרה רוצה להסביר לי ....ותאמיני לי מיכל גם שאני בכונכיה שלי אני רואה את האחרים ...

עכשיו שמתי לב לתשובה הזו...אז לא סגירת חשבונות..אולי גם בי יש כעס מסויים על כל מה שקורה בפורום..לא יודעת. פתאום מרגישות תלויות באודי...כשלי היה קשה שאודי הפסיק לענות וחיכה לסגירה ונתן מקום לשיח הרגשתי שלא מבינים אותי.כולן תמכו באודי שזה טוב... דווקא לי כבר לא מפריע עוברת דברים נכון.. כמו כולן. אבל כרגע כולן כל כך עסוקות בכאב שלהן שמרגישה שאין לי מקום לעסוק בי בפורמים. החלטתי להפסיק לשתף בפורמים..לפחות כרגע זה ישאר אצלי ובטיפול שלי. ויודעת מה אולי לא רצית להעביר בגלל שהרגשת כעס ממני?? לא יודעת.. נקווה לטוב

קודם כל שמי הוא בוחרת השם אביב מת ונמחק מהעולם לפחות כאן .. לזמן הקרוב לא רציתי להעביר כי לא טוב לי להכנס לשם !!!!!!!! לא רציתי להעביר כי אני שומרת עלי !!!!!!! ואת יכולה לשתך כן כל אחת כותבת על מה שקשה לה . אז את יכולה לשתף במה שקשה לך או לבחור שלא אבל זאת בחירה שלך לא של אחרות ....את מאוד מאשימה ולכן אמרתי לך כועסת ומותר לך לכעוס .. גם אותי שיעשע השיח שנים שאני מדברת על אחריות הקבוצה ....קיבלתי בערך כמו כאן עכשיו שאני דומיננאית שמרוכזת בעצמה .... כמו שכתבתי לך למעלה מבקשת לא לערבב בן הקבוצות כאן זה כאן שם זה שם . בבקשה אם אפשר אם לא אז לא אני מנסה ..

איך עברה שבת? איך את? אימך? המקום? חיבוק. הרבה כוח לעבור את התקופה הזו... בבריאות איתנה.

השבת עברה נהדר כמעט... כי היא היתה חסרה בשולחן השבת היינו אצלה במוצש ...והיא היתה די כבויה .. מחר חייבת להגיע לדבר שם עם הצוות הרפואי מחכה לי שבוע לא קל כי עצם זה שהיא כאן בעיר היא תצפה שאגיע אליה לפחות יום יום... נראה אייך יתפחו העיניים שבוע טוב לכולן

מאחלת שבוע קל ופורה

הייתי אצלה ואיתה ומרגיש לי בערך לא רע.... מגעיל לגעת במלחיה שהיתה מלוכלכת מידיים לא נקיות ... השולחן מלא משאריות של הארוחה הקודמת... מבינה שאין מספיק ידים עובדות כמו בכל מוסד מהסוג הזה אבל צריך גם שיהיה גם מענה חלקי לצרכים של החולים... האוכל נראה חסר טעם..לא טעמתי... אחותה של אמי הגיעה לביקור ושמחתי מאוד גם אמי שמחה לראות אותה... היה להם היום מופע של זקנים ששרו ועשו שמח... נראה לכן שהיא שמחה?? רק התלוננה... ה'יהיה בעזרי ויתן לי כל הסבלנות שבעולם לכבור ר את התקופה הזו... 😰😱🤪👉✍ חטולית

חטוליתוש... זה אכן נשמע חוויות לא קלות... נותן פרספקטיבה לחיים.. למעגל החיים.. לחשיבות בהם.. לטיבם.. עצוב לדעת שהם אלו שהעניקו לנו.. בזכותם קם דור.. וכשהם צריכים כל אחד טרוד.. במקרה הטוב יש את הילדים שמחזיקים טובה.. אבל גם לכל המערכת לא תמיד יש את הכלים לתת..... שמחה שאחותה באה לביקור ושזה שימח אתכן.. צריך למצוא הרבה חוויות משמחות כדי להחלים מהר ולצאת בבריאות..... לגבי כלים.. אולי אפשר להביא חד פעמי!? ולנסות למצא דברים שיעשו לה טוב. ייתכן והיא תרצה שתבואי המון.. דברי איתה כל הזמן.. שתפי אותה האילוצים שיהיו, מראש.. סומכת עלייך.......... קחי כוח. והמון הערכה ואהבה ממני..... מתמודדת

חושבת שמצאתי דרך לתת לנשמה שלי את מה שהיא צריכה .... מידי פעם לא תמיד אפתח לי עץ ואכתוב שלא תגיבו -תודה שלא הגבתן בכלל וככה זה יהיה העץ שלי .. עץ הכאב הפרטי שלי ...לא יפריע לאיש במרחב ...לא יגרור שיח ...בקיצור יהיה בו מה שאני צריכה ולא יפריע למי שכאן בן אם פעיל ובן אם לא .....בסדר אפשר כאן ???

בוחרת יקרה מאוד!! אכן.. התחבטתי עם עצמי אם לומר שם למרות או לכבד. כפי שראית לא רשמתי בסוף.. את האמת גם איני בפורום המקביל כך שחברים לי מהלכים.. בכל אופן שמעתי את הכאב. אני תוהה כמה זה באמת נכון לך סוף סוף להעיז ולכתוב (שזה מאתגר מאוד) ולא לקבל שום תגובה.... מאמינה לך שכשתרגישי שאינך מסוגלת לקבל מילים רק רצון להוציא מהלב תוסיפי את המילים בלי תגובה בכותרת.. אך כשתרגישי יותר משוחרר כמו כעת נוכל בעצם לדבר... שמחה שהכל אפשרי. וכל אחד מוצא מה שהכי נכון לו. והכל בהבנה. אוהבת אותך מאוד!!! ושמחה שמצאת דרך..... חיבוק אוהב אם אפשר.. חיבוק מהלב.. מתמודדת

רק מה שטוב לך מכבדת את רצונך כי רק ככה אדע שאת כאן חיבוק גדול עד אלייך אהובה בהמון אהבה חטולית

שחסרים**

באמת .. מכל הלב 💜💛💚

מאמינה לך אהובה כמו שגם אנחנו אוהבות אותך ורוצות רק מה שיכול לעשות לך הכי קל וטוב שאפשר איתך תמיד 🤗👍🌹💞 חטולית

💓💓💓

תודה חיים שלי פשוט תודה

המקום שאמי התקבלה אליו ממש גועל נפש כולם שם גיאטרים המקום מסריח בצורה מחרידה אין לה מה לאכול הכל טפל ומגעיל אין רופא/רופאה במקום כדי לדבר עם... עוד לא נתקלתי במקום דוחה כזה יותר מאוחר אני הולכת לקחת לה אוכל של בית ואין שם גם בגדים . לא מספיק שלא הוציאו לה את הקטטר ..היא לבושה רק עם חולצה של גברים וכל השאר..עירומה חייבת להביא לה גם בגדים מהבית איזה מקום מאפן כל כל מאוכזבת שבא לי לבכות 😭 אייך נפלנו למקום הזה איייייך

בוכה איתך.... מקווה שזה רק היום הראשון.. שיחלוף עם כל התחושות והקושי הגדול.....

לצערי אהובה זה הייחס לקשישים בישראל שולחת כוחות ובוכה אתך הלב נחמץ כל כך ....אוהבת המון המון

תודה בנות יוצאת עכשיו ולא יודעת עדיין מה אמצא היום. 😢

צריכה לפרוק להוציא את טונה הכאב הזה את בתחושה הזו ששוב ושוב מאפשרת לפגוע בי להכאיב לי כאילו אין לי נשמה בכלל.. אני מאפשרת שימשיכו להתעלל בי ..!!!!!!!!! אני כזאת סתומה .... לא לומדת לא מקשיבה לעצמי דיייייי אני צריכה מנוחה רק להניח את הראש ושקט יש מקום אין מקום אשמה לא אשמה דייייייי פשוט דיייי סתומה שאכפת לה ונפגעת מזה הרגע פשוט נגמר לי מהכל .... איזה דיכוטומיה .... בואי אחרי רגע תניחי את לא מפלצת את מפלצת את ואת ואת ואת ...... באמת והכל לא באופן ישיר הכל עקיף כמו גנב בלילה בדקירות קטנות קטנות שחותכות כמו סכין דייייייי

יושבת אני כבר לא נאחזת בקרנות המזבח גם לא חושבת שאני שה תמים שהולך לשחיטה אלוהים רק יודע מה עובר לי בלב או בראש לא קרבנית ....יצאתי משם ישר לכאב האין סופי של אין שייכות במרחב האין סופי של היקום .....שנות עבודה ולתוך המקום המת הזה שם שהייתי לבד . אין מרפא .... כמה נזק זה שהסביבה לא רואה לא חשוב כמה תהייה הפגיעה . ..אין לה משמעות לאין שייכות לאין עד ועדות יש הרבה משמעות וכאב .... תחת ים התיכון ,מצאתי את האיזון המבוקש ...תודה עולם

שבא לי למות פשוט כמה אשמה כמה כעס ולמה הכל חודר כמו אין שיריון כמו בעור כל כך דק חורים חורים בלב חמש בבוקר ואני בוכה ולמה ועל מה נמאס כבר להרגיש אשמה ורעה מפלצת אני לא !!!!!!!!!!! אני נפלאה ונהדרת

אוףףףףףףף זה כל כך מכוער ומגעיל לא חוזרת לכאן או לשם דייי מבחינתי נגמרה הדרך ....מעדיפה להסגר בעולמי

https://www.youtube.com/watch?v=yjJcnqZqciU בלי להביט שוב לאחור ...ללכת ולא לחזור

ועוד קו ועוד קו ......ישר אהההה צועקת הנשמה לא יכולה לכתוב בגלוי שום מילה אף אות כמו היד מתאבנת כל כך עצוב חזרתי להתחלה אסור אסור אסור הכל בסדר בסדר סדר סד דר רררררר אסור .

רוצה שקט רוצב נחמה רוצה פינה לבניח ראשה רוצה ולא מוצאת והדמעות חונקות את הלב וממענות לצאת והנשמה בוחרת להעלם באפלה ולא כאן ולא שם ואין פינה לנשמה אין מקום לזעקה של ילדה נערה אישה שלא גדלה איש לא שומע בכייה איש לא מבין כאבה איש לא יכול לעזור למצוקה של ילדה נערה אישה זונה אבא לקח לה את הנשמה לקח ולא החזיר חזרה איש לא יחזיר את מהשנגנב איש לא יחזיר את הלב שנשדד איש לא יכול לחדור את חומות שתיקתה איש לא יכול לתקן אותה חוץ מעצמה ..

את הענף הזה את המקום המוסתר המוגן המכיל הזה הפינה שלי לעצמי את כועסת עת לא כועסת כמה באגים במערכת של כולם לא חוזרת יותר די עייפתי זה לא המקום שהיה .... משהו אבד לי בו ולא יחזור ... טוב שיש כאן עם עצמי לבד .. אם מישהו בטעות קורא בבקשה זה שלי חבד ....העץ הזה רק שלי תודה

סוף סוף אמי משתחררת מאיכילוב לשיקום אבל לא איפה שאמי רצתה ..באיכילוב... היא תשוקם כאן ..בעיר..במקום שיש שיקום זה נשמע נהדר.... אבל צל מחניק עומד מעל המקום הזה שאליו היא עומדת להגיע.... למקום הזה בעלה ז'ל נשלח לשיקום ולא יצא מזה...רחמנה ליצן....ועכשיו זה חלילה וחס היא פוחדת לבוא שלא יקרה גם לה ... הוא בכלל גסס מסרטן..לא על אף אחד מאיתנו ועבר פעמים החייה תוך כדי אישפוז ואחר כך נשלח למות בבית חולים וולפסון... הצל הזה מרחף לה בפחדים שלה מהמקום הזה אחה'צ...היא אמורה להגיע עם אמבולנס .....ואני הולכת לפגוש אותה שם ..הלוואי רק שכל הפחדים יעלמו והיא תשוקם במהרה ותחזור אליה הביתה במהרה בריאה וחזקה מתמיד !!!! חרדות קטנות עולות לי מהמקום ..אבל...אני בוטחת בשם יתברך שתצא משם מחוזקת מתמיד חטולית

חטולית אהובה ....אני ממש מקווה שהדברים יסתדרו לכן ...אתך מתפללת לטוב

עכשיו מכינים אותה בחדר שלה 2 חולים בחדר אחד הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי שמורידים אותה מהאמבולנס ... 🥺🥺😕 חטולית

חטוליתי.. מתפללת שתחוו חוויה מתקנת ושתצא משם בריאה וחזקה מתמיד. שתשמח ותתחזק.. זה בהחלט לא קל... מאמוש.. תהיי חזקה.. שמחה שהמקום קרוב אלייך יחסית.. יהא יותר קל ללכת ולחזור... חיבוק אוהב ממני אגיב למטה בהמשך....

התחלתי לכתוב לך שם ומחקתי לא יודעת אם גם כאן זה נכון לך וכאן דווקא בגלל שאודי איננו כאן נראה לי שזה ירגיש לך יותר אמיתי ממני בכל מקרה אני רוצה שתדעי שאת בת אדם מדהימה שיש לך זכות קיום וכן יש לנו בעיה .. כפי שאני חווה אותה את בתקופה של לקרב ואז להרחיק . כשאת מקרבת אני מתקרבת אלייך עונה לך כי את חשובה לי ואז בפתאומיות את מרחיקה אותי כמו המשפט הזה "תניחו לי שם וכאן " ... זה קצת מתיש ואני מאוד מבינה את החשש אחרי תקופה ארוכה של הרגשת פגיעות ... אני לא יודעת באמת הרבה דברים אני לא יודעת ומאוד מעורבבת עם כאן ועכשיו ושם בעבר ...אז מצטערת שזה ככה אבל את אל תבטלי את עצמך ... לא מגיע לך ההשמדה הזו שאת עושה לעצמך את ראוייה להרבה יותר . את באמת ....ומקווה שהבלטה לא עשתה גם נזק גופני .מעבר לנשמה..

לא הייתי כותבת לך כאן מילה חבל שאני לא יכולה לשלוח את השרשור מכאן לשם ההוא ....זה שכתבת לי בוא תניחי לי כאן ושם על זה ששאלתי אותך כדי להבין למה התכוונת ... ואני אלרגית אלייך תבחני את עצמך ....ולא עם אחרים את לבד מול המראה ...מה באמת מפריע לך בי

וכל יום שעובר.. נעשה קשה יותר.... מה יהיה?!

מה קרה יפה שלי למה ככה ?? רוצה לפרט?? חטולית

דועכת.... אין לי כוח אפילו לפתור את זה...... לפתוח.. לדבר... נחנקת.... לא חושבת.. מתעלמת.. נאבדת!! עצם שאני רושמת את זה כאילו אני מבקשת עזרה... אבל אין לי מילים בשביל לקבל את העזרה..... לא יודעת.. בא לי לברוח.. להתנתק... לא יכולה עם כל כך הרבה מחויבויות .. אנשים סביב.. בעל.. ילדים.. ואני בעצם הכי לבד.. הכי לא נראית מה שאני מרגישה.. אם אייס לבטא משהו... מאמינה שכולם יהיו בהלם... מאיפה זה בא... הכל מתפקד... אין לי כוח יותר

אז אולי את כן צריכה לפתוח את הפה ולדבר כן להגיד אייך את מגישה זוכרת מה השתיקה שלך הביאה אז..?? להוריד את המסכות ולדבר !! מקווה שיהיה לך האומץ לפתוח ולדבר כבר היית בסרט הזה של השתיקה המון זמן בעבר ומה יצא מזה ?? חיבוק עוטף ורך עד אלייך יפה ומתוקה שלי

זה טוב שאת כותבת כאן זה טוב שאת מוציאה לאיוורור ....אבל בבקשה אהובה תבקשי עזרה גם במציאות תישמרי עלייך ....זה כל כך חשוב אל תישארי עם זה לבד

בין יומים לשבוע ימים יקח לקבל אישור לשיקום פה בבית חולים איכילוב גם בפעם הקודמת היה כך עכשיו מחכים בסבלנות לאישור שמחתי מאוד שהרופאים הסכימו לשלוח אותה לשיקום עכשיו יש לה רק משקפיים של חמצן מחובר לה לאף ברוך השם שגם את זה עברנו ... לפחות אוכל לחזור כל יום הביתה לישון בבית ולא כאן בחדר האוכל חטולית

חיבוק. זה בשורה טובה.. יהי'ר שתחלים ותתחזק... תשני טוב... נצלי את הלילה בבית... אוהבת

שום דבר לא זז ... ואמי כבר מטפסת על קירות משיעמום ומשגעת גם אותי על הדרך

כל הדברים האלו עד שזזים דברים.. הבירוקרטיה.. ההמתנה.. מורת עצבים... מקווה שבקרוב תשמעו בשורות טובות.. והכי חשוב, שאימך בריאה.. רק בבריאות. שמחה. והרבה כוח. חיבוק

תודה על החיבוק מאוד עוזר עכשיו אוהבת

יצאנו עכשיו מטיפול נימרץ איזה יופי טופי .... שבוע ימים שבוע קשה מאוד וגם זה כבר מאחורינו לפחות השבת אוכל לישון בלי דאגות... וכמובן שכבר לר אצטרך לישון כאן בלילות הלילה הזה עדיין אישן בחדר האוכל עם התיק שלי והשמיכה לילה טוב הולכת לחדר האוכל9👣👣👣👣👣👣👣👣👣👣 חטולית

שיהיה סופ"ש עם מנוחה וכוחות ..מגיעה לך .... והרבה בריאות לאמא

שימשיך להתקדם לכיוון חיובי. אמן. רק בריאות.. שבת שלום

ברוך השם אמי מתחילה להראות סימנים טובים של התחלת התאוששות אני אחרי עוד לילה מעייף וללא שינה נוסעת עכשיו הביתה לנוח וקצת לישון כח אחרי הצהריםשוב חוזרת עד מחר בצהרים כך שתהיה פחות בודדה..גם כך שישי שבת לא איתה יכולה אפילו מעט לנשום לרווחה להתראות בנתיים

מגיע לך לנשום קצת ...

חטולית היקרה, מה מצבה של אימך? האם יש שיפור? איך עבר הלילה?

הלילה עבר בסדר כשהמטפלת החליפה אותי בבוקר חזרתי הביתה לנוח והצלחתי לישון קצת עוד מעט נוסעת שוב רק כדי להיות לצידה כי מזה היא נרגעת... בדיקות של הלב שנעשו הבוקר הראו שאס...במרץ היה לה אוטם ..ולא עדכנו אותי רק הלכה לשיקום וגם הפעם נוצר אוטם חדש.. כלומר שוב משהו כמו התקף לב למה הם מסתירים פרטים כאלה חשובים מהמשפחה?? למה אמרו שכן היה...ולא היה התקף לב או ארוע לבבי בצורה ברורה... למה כל הגימגומים האלה ?? ושוב...רק מחר יהיו חלק מהתשובות ומה עושים הלאה... המוח שלי טוחן כבר מים נראה שתמיד יהיו תשובות מבולבלות עד הרגע האחרון!!! יותר ויותר מפחדת להשאיר אותה שם לבד וללכת ממנה אפילו לכמה שעות מאחר ואתמול ביטלתי טיפול היום המטפלת התקשרה לשאול מה המצב ואם אני מתכוונת להמשיך או... מצתמקת לי באין אפשרות לחשוב על.. הנשמה והרדמה

ליבי איתך... צר לי כל מה שאתן עוברות... קשה ודאי לכולם.. פחד לא מדובר.. מבינה.. כאובה.. מקווה לישועה!!! מתפללת להחלמה.. להקלה.. אוהבת. קחי כוח. וחיבוק חם ממני

תודה מתמודדת נהדרת שלי גם כעת בשעות האלה כשכל המחלקה כבוית אורות והקור של המזגנים ... הלחץ לא מאפשר לי לנשום כמו שצריך והלילה עוד לפני .....עד מחר כשתגיע הרופאה בשעות אחר הצהרים...כדי לקבל עוד מידע מה עוד יטופל .. לפחות כרגע היא מיוצבת עם חמצן צמוד..ניסו היום לבדוק לכמה דקות בלי..ולא היה טוב ..... ......

כתבתי לך בחלון מעלי הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח לשנות את הכותרת ואמי בנתיים אין שינוי שזה כבר שינוי לטובה היום עוד שיחה עם הרופאה היום רק שלא תברח לי כל אחד מהרופאים כאן במחלקה אומר משהו לגמרי אחד האחד מלחיץ פחד השני בא ואומר לא ידוע הרופאה אומרת שעדיין אין כל התוצאות ועדיין כלום לא סופי מחכה שוב לרופאה... מתיש...מתיש....מתיש מותשת אבל גם נשמרת ............... .............

חטוליתוש.. כתבת את האמת.. אכן.. הרופאים כך אחד מציג את עצמו אם זה בלהלחיץ או לא לנדב מידע או לא להיות מאוד מעורב וכו'.. לא חושבים הרבה על המשפחה שצריכה לדעת מה קורה.. איך.. וכל שלב.. מעטים הרופאים שכן חושבים על הכל. מתפללת עבורכם לישועה מאדון כל הרפואות.. שמחה לשמוע בשרשור למעלה שהיום היה יותר טוב. שמחה לשמוע כעת שאת מודעת לעצמך ומנסה להישמר כמה שניתן.... אוהבת מחבקת מתמודדת

פשוט בוקר טוב מבקשת סליחה שאני כותבת. זה מכאיב לאחרים וגם לי. כתבתי הודעה בפורום המקביל. סתם שמבקשת לומר בוקר טוב בלי תוספות ובלי דיונים. ס

בוקר טוב גם לך ס היקרה. אני לא בדיוק מבינה למה את חשה צורך לבקש סליחה על זה שאת כותבת כאן. (כנראה שאני לא מעודכנת, מתנצלת). מקווה שיהיה לך ולכולנו המשך יום מוצלח. 🤗

בוקר טוב גם לך

וואו. בוחרת ו..ס... יש לי הרבה מה לכתוב על זה. עכשיו אין לי הרבה זמן. אחזור מאוחר יותר.

אולי הכוונה ממצב חמלה שבהתחלה היה יותר צמוד..ההשגחה. ועכשיו יותר סומכים עלינו. כך אני מרגישה אצלה. כל דבר היא אומרת שהיום זה אחרת...לפעמים יש בזה משהו מחזק לפעמים געגוע להחזקה והחמלה בתחילת הטיפול. נעים בין לבין...בכל מקרה יש הרבה חמלה שאולי מתבטאת שונה?? וגם עדיין לצערי הרבה כאב...אשמח שתפרשי ס. למה התכוונת.

טעות בהבחנה אין צורך בהרדמה ולא שום דבר אחר היום דיברתי עם הרופאה דמטפלת בה אישית ואמר שזה סיבוך של זיהום בראות שנותן סימנים כמו התקף לב נגולו סלעים מעלי אבל עדיין מטופלת בתרופות בצורה אגרסיבית כדי לקדם את ההחלמה שלה הרגשתי שאני מזדקנת בלי יכולת לעצור אץ התחושה הקשה הזו ברוך השם מרגישה יותר טוב ועדיין עד שתשתחרר אני לידה כי היא בחרדה מכל הטיפולים שעוברת תודה לכולכן על התמיכה הנהדרת שלכן חטולית

וואו חסדי שמיים.. מאוד נלחצתי לשמוע... לא מדמיינת מה עובר עלייך... עליכם... מקווה שהכל יהיה טעות.. ושתשוב לבריאות איתנה מהרה. בשורות טובות! תודה מיכלי על האיחול תרגישי טוב עם הגב... ס. בוחרת.. קראתי הכל.. אין בי כוח להגיב.. הכי חשוב זה שאנו כאן.. כל חלק בנו.. בכל זמן..

חטולית, מקווה שאמא תתאושש. ממש לא פשוט.. בוחרת, לא ידעתי על מפגשים אבל כן הייתי כשאידה הייתה. יותר השתתפתי בפורום של אודי ופחות כאן, כי הייתי בסוג של קושי להשתייך לקבוצה כזו. אולי הכחשה.. וס. מקווה שתתאוששי מכל הבלאגן. הכינוי הוא רק כינוי ואת זו את יחידה אחת! אותה אחת. ואם נח בכינוי אחר שיהיה...כנ"ל לבוחרת... מתמודדת מקווה שאת בסדר. שיהיה יום טוב. אני עם גב תפוס. יעבור...ולחץ אטומי של סוף שנה...

היא עברנ עוד ארוע לבבי הבוקר במחלקה הולכת להיות מורדמת ומונשמת... 🥺🥺😥😢

חטולית, 😥

חטולית היקרה, צר לי מאוד לשמוע זאת. איתך יקירה.

אוי חטולית....😓

חטולית מה איתך? איך עברה שבת? מה עם אימך? האם מצליחה לנשום בכוחות עצמה? מתפללת שתחזיק מעמד ולבריאות איתנה. איך היה בטיפול? הספקת להגיע מבית החולים? או שזה מחר? לא שמתי לב לתאריך... בוחרת מובחרת.. קראתי את סיכום הנוסטלגיה... גם לי חלק דברים היו חדשים כמו המפגשים שאישה עשתה.. כנראה לא הייתי אז.. או שלא הייתי בשלה להם לכן איני זוכרת?! לא יודעת בכל אופן זוכרת את אידה. מקווה שהיא בטוב. אכן בזכותכן יש מקום לשוב אליו... והנה ההוכחה.. טליה.. ס.. מיכל.. ענן.. ים... מה איתכן?

מתמודדת אהובה כייף שהצלחת להכנס השבת עברה נהדר שירים לשבת , לימוד של פרשת השבוע, קריאת תהילים והכל לבריאותה של אמא שלי גם ביקשתי מכל מי שתמיד שולחים לי לקרא תהילים עבור...כל מען דהו..שיקראו גם למענה .. היום לא,שמו לה את החמצן ב..פוש.. כדי לראות אם תוכל לנשום לבד ..עדיין יש לה מסכה כזו שנראית כמו בקבוק בקצה.. ב"ה היה בסדר ומקווה שגם הלילה יעבור בטוב ומי יודע מה יהיה מחר והטיפול מחר ..הלילה לא יודעת אם אישן כי לקחו לי את הקורסה ונשארתי עם כיסה לא נוח הלוואי שהלילה יעבור בטוב ליל מנוחה לכולן חטולית

מתמודדת וחטולית אהובות שמחה שאמא חשה יותר בטוב זה נפלא ומתמודדת ההיסטוריה רשומה כאן לא כתבתי כלום חדש.... אידה עדתה הרבה דברים לנפגעות כולל מפגשים של בית חם ...אחת לחודש לא הייתי בהם כי זה רחוק . אבל מאוד נעזרתי בה גם אחרי שהיא עזבה .. היא כתבה שהמייל שלה פתוח לכולן ...אתך

היה ושוב חזר לקדמותו שוב יש שיבושים ושוב היא לא בסדר התמימות כואבת ... חשבתי שעכשיו הכל יתחיל להשתפר ...אבל לא!! כמו עליה שוב ירידה ... באסה

נשמע מיוחד העובדה שאידה גם הייתה איתכן גם בקשר במייל וגם מפגשים וגם הייתה המשכיות אחרי הפסקת הניהול. ושאפשרתן לעצמכן את זה. חיבור מיוחד יש לכן. לי היה בעבר ניסיון מפגש במקום אחר שהסתיים רע מאד. ס וענן וכינויים שפופים למינהם פה זו אותה אחת.

אידה בתחילת דרכה ערכה פעם בחודש בית חם לנפגעות....לא כולן היו בהם כולם הוזמנו על גבי הפורום ....אני למשל לא הייתי אחר כך זה הופסק לדעתי ... יש שמכירות משם ...רובן כבר לא כאן . לגבי אידה והעזרה שלה כן היא באמת הייתה זמינה ועזרה ...אם אני משווה לאודי אז היא הייתה חמה מאוד וכתבה לכולן מילים רכות ואוהבות יש לה ייתרון היא אישה כך לא הייתה קנאה . אבל זה כן גרם להשוואות למטפלת ואידה תמיד יצאה טובה יותר רכה יותר ...ברור כי זה היה תמיכה נטו .. מצד שני וזה אולי ההבדל בן הפורומים עד עכשיו. ואהבתי את הקיבוץ גלויות ומהגרים ....לא היו כאן תהליכים ואצל אודי הכל מכוון לתהליכי צמיחה וגדילה .. ושמירה על גבולות ....שבעיני הרבה יותר חשוב ... יש משהו בזה שסגור שם להבדיל מהפתוח כאן 24/7.....אולי איזון קצת משם וקצת מכאן היה מושלם ...אבל אין מושלם

הי אביב הבוחרת, יופי של ניסוח. רציתי להוסיף שהרגשתי מאד חזק שכאילו מנסים להפוך את המקום המקביל למה שהיה כאן ואיפשהו זה מאד בלבל אותי בדיוק בגלל הקטע של הצמיחה והגבולות. כי לפחות כפי שאני מכירה אצלי עוברים משלב החמלה קדימה. בכאב. נוראי. אולי אני פשוט עדיין מבולבלת בקטע הזה. ס עם גלי חום מטורפים כבר שלוש שנים

כאן זה כאן ושם זה שם והבנות זה אותן בנות אז מביאות מהכל .... סה"כ כל אחד מאיתנו מביא את עצמו על כל המכלול שהוא

לא הבנתי מה זה ממצב החמלה דרך כאב ...את מדברת על התהליך הטיפולי ....נאאה לי שזה לא לניארי זה יותר מעגלי ....תמיד יהיו מרכיבים של כאב וחמלה.....

כנראה שאני רואה את הדברים באופן אחר. אולי. כנראה (או, מן הסתם) יש שוני בגישות של מטפלים. בשורה התחתונה - יותר מידי בשבילי פה כרגע. אפרופו חמלה - שיניחו לי בשקט. פה ושם. ס

ישנתי על זה בלילה רציתי להוריד כאב ורגשות אשם שישר לוקחת לשם.לא שזה ממש עזר . פשוט לא מבינה מה כתבתי לך עכשיו שקיבלתי כזאת תגובה שכאילו שוב פגעתי בך אני לפחות לא מתכוונת להגיב להודעות שלך יותר לא מתוך כעס או שאת לא חשובה . מהמקום שלא עומד יותר ברגשות אשם ותחושת מפלצת על כל מילה שאני כותבת.... ביקשת שאני אניח לך כאן ושם מניחה לך .. אל תעלבי שכך ....פשוט נראה לי הכי נכון . שם אני גם ככה לא מתכוונת להכנס ועכשיו זה רגע כזה שמדייק את זה יותר .... וכאן אני בוחרת ...ורק בוחרת ...

אביב, אוף, לא חשבתי לרגע עכשיו שאת מפלצת. בחיי. לפחות אני לא יודעת על דבר כזה. מיכל פתחה עץ חדש וכבר לא היה לי כוח לחפור. זה הכל. אוי אוי אוי נאנחת ס

תודה על ההסבר ....

ברוך השם יש שיפור קל במצב גם הטיפול חמצן ב..פוש... בנתים בצד בודקים לראות אם יכולה להתחיל לנשום לבד.. ביי בנתיים

מתפללת שהיא תוכל לנשום בכוחות עצמה... תחזיקי מעמד... ותנסי לשמור על עצמך.

זה מה שאני עושה ולקחו לי את : " קורסת השינה " עכשיו אשב כל הלילה על כיסא בגלל שהיו צרכים להכניס חולה חדש לחדר וכאלו ...לא היה מקום זה בכלל היה בתא אחר אוףףף איתם אי אפשר לישון על כיסא לא נוח כל הלילה ומחר יש טיפול באסה

אבל מה שהכי מפחיד אותי עכשיו הרופא אמר לאמי היום שאם הטיפול כרגע לא יעזור הם שוב ירדימו וינשימו אותה כי עוד משהו אחר לעשות כדי לעזור לה......... עכשיו מחכה לבוקר שהרופא יגיע כמובן שאני נשארת איתה

הי חטולית, איזה לחץ. לפעמים אין הרבה מה לומר במצבים כאלה, אלא בעיקר לתת יד או להקשיב. איתך, ס

תודה יפה שלי בנתיים מחכה לביקור הרופאים בבוקר אנשים מסכנים מאושפזים כאן בטיפול נימרץ וכווולם מונשמים ומורדמים והקור כאן מקפיא כולם מסתובבים לבושים כאלו חורף עם סוודרים וג'קטים צמרמורת

שימרי עלייך ,מתפללת לשלומה של אמא לא פשוט המצב חיבוק ענק

לדעתי זה (גם) כדי שפחות ירגישו את הריח, ועוד סיבות היגייניות תקניות. נו, בית חולים. בעעע. גמני הולכת עם קרוב לניתוח (שלו) ואשפוז. בהצלחה לכולנו. צמרמורת, אכן. ס

גם לך שימרי עלייך לא פשוט להיות בבית חולים ....

אויי חטולית היקרה, כל כך מצער לשמוע... מקווה שהמצב ישתפר ושלא יצטרכו להנשים ולהרדים אותה שוב. תשמרי על עצמך...

בהחלט בהצלחה כי לאף אחד לא קל כשיש משהו באישפוז ולא רק הריח .. גם כל החדר המצמרר הזה תעדכני שנוכל לתמוך יפה שלי יחד כמו... אז.. חיבוק חטולית

המצב ממש לא פשוט נכון הלכתי הביתה לנוח ועדיין בבית הבן שלי הדתתי יאסוף אותי יותר מאוחר לבית החולים ויאסוף את בעלי הביתה ומחר יום טיפול צריכה לברר איךך מגיעה משם ..

טליה מתוקנ גמני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע חמצב הזה הלוואי שכל התפילות וכל שיעורי הלימוד וכל התהילים שהקדשנו לבריאותה ולהחלמתה יעשו את שלהם והכל יעבור מהר בלי צורך בהרדמה ובהנשמה ע"י מכונו ת תודה חטולית

ההודעה שבשנייה זאת שאני רואה יש לה כותרת באנגלית ושיימינג, וסביר שתוסר - הלכתי לחפש בגוגל. וראיתי שמישהו מציף כל מיני פורומים בהודעות דומות בשנה האחרונה. כולל הפורום הזה מספר פעמים. עורכי דין במקומות אחרים שלחו אותו לדווח במשטרה. לא ברור מה הקטע. מקווה שלא תבינו על מה אני מדברת וכבר לא תראו את ההודעה ההיא.

מניחה שיוסר מחר בכל הפורומים של נפגעות יש טרולים זה אחד מהם ....

טוב, נו. לא מכירה ת'פורומים האחרים של נפגעות. X ו ס זה אותו מקום במקלדת

האמת לגבי הסוx תיארתי לעצמי . סתם אני לא ממש אני ... ולגבי הפורומים האחרים ...לא לכאן ...בכלל כל המדייה הזאת מרגישה חשופה עם עור דק מידי

אני גם לא רוצה להכיר עוד. כבר הרבה יותר מידי בשבילי. וזה בסדר. רק דעו שקורה שאני מדלגת על הודעות ולא עוקבת רצוף. וזה בסדר - גם אני מאלה שלפעמים לא מבינים מה קורה ולא מרגישים שייכים ובתחושה שאין להם מילים וחשופה ולעתים מכורה ועוד כהנה וכהנה. אנחנו גם באות עם זה מהבית. שבוע טוב ואור, ס

התכוונתי שבגלל שהיצור הזה מסתובב כאן לא בא לי לתת רשימה של מקומות שהוא כבר היה בהם . בעיקרון כמעט כולם כבר לא פעילים או פעילים בצורה מאוד מעוותת לכן ניסיתי לשמור על המקום הזה ....מצטערת אם שוב נפגעת ...

גם קודם הבנתי. זה בסדר. ס

ובעיניי - לא אנחנו שומרים על הפורום. הוא שם כי מתקיים האינטרנט ומערכת הניהול של דוקטורס; אין בעייה להגיע אליו בחיפוש פשוט בגוגל וכד'. כשיודעים מה רוצים לחפש. וזה בלי שנאמר מילה בשום מקום. הפורום, כנראה, סך הכל מעניין קבוצה קטנה מאד של אנשים; גם פה אין הרבה תנועה. כתיבה מאולצת כדי להחזיק אותו כביכול - זה קצת כמו לדאוג שאמא תמשיך לחיות, כי אנחנו אשמים בסבלה ומחלתה (זו הפרשנות שלי ונראית לי כרגע, אולי אני טועה וגם זה בסדר). עובדה היא שאנשים לא העתיקו את הקישור (כי אין היפרלינקים) ואחר כך נכנסו לכתוב כאן. אם כבר אינטרנט ואנחנו משתמשים בו - אנחנו כבר בעידן הפייס והווצאפ ששם יש הרבה יותר שליטה. אפשר הרי ליצור קבוצת פייס עם משתמשים בשמות קיקיוניים והיא תהיה סגורה. אפשר יהיה בקלות לחסום וכדומה. הסיכוי למעבר קטן, לדעתי, וזאת עכבה גדולה. ברור. אבל לא רק טכנית. מדוע אנחנו נצמדים דווקא לכתובות המסוימות בדוקטורס שיש לנו קשר עבר אליהן (כמו לבית של אמא, שוב פרשנות שלי שניתן לחלוק עליה) ופחות מוכנים לשינוי ומעבר לבית חדש עם אותם משתתפים - זו שאלה. ימי עבודה לפנינו ס

לא יודעת איך להסביר אותי .... ברור שבלי דוקטורס לא יהיה כאן פורום אנחנו לא האל וכלום ביקום הזה לא תלוי בנו מעבר לפעולות שלנו. בקשר לפורומים ,דווקא אין כאן שמירה נוסח שמירה על הבית שגם זה בדינמיקה המשפחתית משתנה .. היו עוד פורומים לנפגעות שהתנהלו עי מנהלים אבל כמו שאודי יש לו את הייחוד שלו לאידה היה את שלה . היא הייתה זמינה לכולן כאן ובמייל ומתי שצריך היה ...גם לא ההיתה לה בעיה להעביר מייל בתנאי ששני הצדדים הסכימו על כך ... ומכוון והיא גם עשתה בית חם ומפגשים אז חלקיינו מכירות זו את זו....זה היה מעבר לפורום אינטרנטי זה היה בית ... אידה ניהלה את המקום 11 שנים ביציבות גם שגרה בחו"ל בשלב מסויים חטולית נעלמה לא ידענו מה קרה לה ....גם אחרות עזבו כל אחת וסיבתה אידה פחות ופחות נכנסה ואנחנו שמרנו על המקום ועל עצמיינו ובכל בעיה הייתה אידה שנפנה אלייה ...אבל אז אידה קיבלה ארוע מוחי ..ואחרי תקופה של שנה או שנתיים החליטה שהיא עוזבת הפורום נשאר תמיכה .. היה לי חשוב שהפורום ישאר פעיל למקרה שחטולית(שכבר ידענו על האירוע ) או מתמודדת יחזרו ויש עוד בנות שאולי יום אחד ישובו .... הפורומים האחרים לנפגעות נוהלו עי מטפלות התחלופה הייתה נוראית לרוב מי שהחליפה הייתה אחת הבנות זה יצר בעיות של גבולות מטורפים .. כאן ,גם שאנו כותבות את הקושי הוא לא צהובון ואין תיאורים ובהם כן היה .. לכן יש לפורום הזה ולפורמט הזה של דוקטורס חשיבות בעיני . וכן בתקופה שהיה לי פייס הייתי בקבוצה כזו ...שמקטנה הפכה להמונית ויותר גרוע נוספו בנות צעירות שאיימו בהתאבדות ומצאתי את עצמי בלילות מנסה לעזור להן וחצאי לילות מתכתבת איתן עד שהתייצבו ....זה לא מה שאני צריכה מפורום אז פרשתי .... וכך הגעתי לאודי ....אבל גם שם נגמרה דרכי ואני לא מוצאת שם את הפינה שמתאימה לי ...וכאן בנעליי בית הישנות והעטיפה אני מרגישה עוד מחוברת ....ואולי גם זה ישתנה הדברים הם דינמיים ... שבוע טוב ויום נעים מעבר של אותם משתתפים למקום אחר מציאותי יותר אם שמות בדויים זה בדיוק כמו כאן ....אז אולי הקושי והפחד משינויים די מקבע .... בכל מקרה כרגע זה מה יש לפחות מבחינתי והפסקתי להלחם בעצמי למה ואיך .....

על ההיסטוריה. חלק מהדברים שסיפרת חדשים לי לגמרי. וברור שמשנה המקום והבסיס. ואם אפשר לשאול - מה משמעות הכינוי הראשון שבחרת 'בוחרת בשינוי ' שאבין יותר טוב גם את זה? אם זה בסדר... עבורי, שוב, הוא חדש. לא ידעתי מזה עד לפני זמן קצר. ס

יש עוד משהו שחשבתי עכשיו שמייחד את המקום הזה מאחרים ... זה שאין כאן מנהל וכולנו שווים ולכולנו האחריות לשמור או להרוס את המקום ....זה באמת קבוצת תמיכה אמיתית ...כמובן גם זה שכן נכנסו בנות משם לכאן עושה את זה פחות פיצולי ומופרד בעיני ... ומביא איתו את המורכבות שלו ... לגבי השם שלי .....נכנסתי לכאן כשהייתי חצי שנה בטיפול , השמות כאן היו כאלה ....ומכוון שבאותה תקופה עוד לא הבנתי את הניתוק ועומק הפגיעה , אז הכוחות היו הקו המוביל אז בוחרת בשינוי ...משהו שיש בו תקווה רוחות חדשים שינוי .... כשנכנסתי לאודי בחרתי בשם כמו שם כמו הילה או שירה או כזה ....כי זה נראה היה לי הולם את הפורום מה להביא פתאום בוחרת בשינוי ... וכדי שכאן תדעו שזאת אני המשכתי עם האביב לא לייצור פיצול ....אבל הפיצוץ ההוא שם , גרם לי לרצות למחוק את אביב ואת כל מה שהיא מביאה איתה ולהישאר במקום החזק שבוחר בשינוי ....ונוח לי בו כמו בזוג נעליים ישנות ... כרגע החזרה לשם הזה יש בו מהפיצול , קצת כמו הס ....ואת האמת אני לא מצליחה להבין למה אני נכנסת שוב ושוב ושוב .....בלי יכולת להתנתק מהמדייה הזאת ...וכאן אני מתחברת למה שכתבת אולי לא לשמור על הבית יותר פשוט מפחד לנתק את הישן ולהתקדם עם שינוי עם אחר ...

הי אביב + בוחרת בשינוי נראה לי שה - ס' ובמקביל השם הישן שלך הם שמות רגרסיביים. חוזרים למקום המכווץ. ואני חושבת שיש גם המון חרדה. שיראו. או שלא יראו. אבל צריך להבין (כתבתי את זה שם המון), לפחות ככה למדתי - כשמשהו מתכווץ, מת, נעלם, מתאדה - משהו אחר תופס את הנפח. המשהו האחר הזה הוא חלק אגרסיבי בנו בעצמנו. ובדרך כלל חלק שמזדהה עם המקום היהיר. כתבתן על פיג'מה ישנה - ונזכרתי שכמעט יש אצלי חוק כזה - או להעיף מהבית בגדים של פעם, כי יש איתם זכרונות של לפני השינוי, או לא ללבוש אותם, או לפחות לשים לב מתי אני כן נמשכת ללבוש אותם. כלומר, זה לא בהכרח חיובי לחזור אליהם. רק בכאילו. זה במקרה שלי. הייתי רוצה לשאול גם לגבי החשש מלהביא חלקים אגרסיביים לטיפול. האם יש חשש שהטיפול יתמוטט בגללם, ולכן מביאים אותם, בדרך כלל באופן סמוי למקומות אחרים, נגיד כמו הפורום, שהוא לא טיפול ומקבלים בדיוק את התגובות שמשחזרות ופחות מתקנות. כלומר, ייתכן פיצול מהטיפול. אלה רק רעיונות למחשבה. אני לא יודעת מה נכון, ולכל זמן. להגיד עליך שאת דמות מושלמת או כל מיני מחמאות ורק מחמאות - בעיניי - יש בזה משהו שלא רואה אותך / אותי. לספור רק את הפגמים ולהפוך את זה לכולך - נו, זה מה שמצמצם. אז איכשהו איזון. זהו בינתיים. ס

דווקא לא הגיעו דווקא חלקים אגרסיבים ...למרות שהשארתי שם בחמישי הודעה די כואבת משהו קרבני 😊 החלקים האגרסיבים מגיעים לטיפול כבר המון זמן שיש להם מקום ... ומעולם לא חשבתי שאני מושלמת או שאני דפוקה ....וכן בשם הזה יש משהו לא נראה .... תיראי בלי להעליב או לריב ....המילים שהשארת לי שם על כמה השם שלי בכל מקום וחנק אותך ...השאיר אותי מכווצת וברצון למחוק את השם ההוא לגמרי ....זה יקח זמן להרגיש אחרת תהליך ....😊

מורכב מפחד מלכעוס ופחד שיכעסו עלי ופחד מהחלקים האלה בכלל ...ברמת השיתוק בקיצור בטיפול לאט לאט מפרקים ומחברים ופורמים קשרים וקצוות לא ברורים ... הקושי הכי גדול שלי זה לקבל את החלק הדיכאוני ... להביא את החלק הזה לטיפול קשה אבל מגיע לחבר אותו אלי נורא ואיום ... אבל זה אצלי לא יודעת ....אולי כי גדלתי בבית של כוח

ראי, גם המילים 'עצוב פתאום מתאים לך (לכן) לכתוב כאן' איחולי ההלוואי ההם שלקח לי חודשים לאתר אותם וחשבתי שרק נדמה לי ומילים שנראו בעיניי כהשלכות כך שאפילו לא קראתי והניסוי הוירטואלי שהוא העיף אותי טוטאלית לכל הרוחות. שנחווה כפצצת אטום ואז קיבלתי את המלצת המטפל לחתוך. עשו אצלי לא פחות לכן פה 'אני' ס כי מה פתאום מתאים לי לכתוב כאן כי כשזה נכתב - המילים 'יש לך מקום 'נמחקות ומתבטלות. בעיניי - בכל אחד יש חלק במידה זו או אחרת של מושלם או דפוק. הבטחתי להפסיק לכתוב ואני לא מקיימת. זה כנראה מאד לא תקין. אני רואה מה שאני רואה, שילמתי הרבה מאד מאד כסף כדי להשיג את הראייה הזו, לא בטוח שמדובר בהשלכות גמורות תמיד, ועל אף שאני עדינה מאד בדרך כלל, כנראה שאיני ממש הדמות הנכונה לומר לאחרים. וגם למה שאחלק את זה בחינם. יש טיפולים וקשרים שנבנים וכנראה שהמתאים יותר זה שם. וגם בגלל שהטיפול מאד יקר יש לזה משמעות משלו. אני לא כועסת עכשיו. אין לי כוח לכעוס. X

אבל את יודעת זה לא פייר .. אני לא תקפתי אותך ... והציטוטים שאת מביאה את מוציאה אותם מההקשר.. תקפתן אותי שם שהפורום כאן מפצל ושזה בגידה ועוד ועוד ...זה היה בחמישי ואז בשישי בבוקר ניעלתן כאן שיח אז כן כתבתי לכן שפתאום מתאים לכן ....כן זה כאב לי בטרוף .. כולכן הייתן נגדי כאילו הייתי אוייב העם ועל מה על זה שאודי כתב לי שאני בסדר או שאני נהדרת כי כתבתי שאמא שלי רצתה ילדה אחרת .. .שאלוהים יעזור לכן זה היה לעודד את הקטנה ואל האיחול ההוא כבר הסברתי לך מליון פעם מה גם שכתבתי לך ברגע שהבנתי שבעצם כל פעם שכתבת בעץ שלי זה לא היה מכוון אלי כי אם הצטמצמת על העץ שלי כדי לא לתפוש מקום ...ובעצם אני חשבתי שזה מיועד אלי ומכאן ההתנגדות. אחת הסיבות שאני לא כותבת שם זה כדי לתת לך את המקום . גם הבנתי שמה שאני כותבת מכאיב /מפריע לך אמרתי לעצמי לא נכתוב לך ...עניתי לך כי שאלת אותי ...מצטערת ששוב את מרגישה ככה... ואת יודעת לא רק מילים שלי פירשת אחרת ממה שהם ...ובאמת כואב שאת חושבת שאני נגדך ההבדל בן המילים שאת שלי את הבנת ככה ובעין צדק לא הייתה בהם כוונת פגיעה ואני מצירה שנפגעת... אבל את ואחרות פשוט גרשתן אותי משם ... ועזבי השיח הזה לא יוביל לשום מקום רק לעוד פגיעה ועוד פגיעה....אני לא יודעת מה הדמות שלי מסמלת בעייניך אבל וזה מה שכתבתי שמשהו בי מת .. כדי שאת תרגישי שם או כאן טוב אני צריכה למות /להעלם ..... אז משם נעלמתי כמעט ועוד שנייה לגמרי ....וכאן קצת יותר קשה לי ללכת למרות שאם לא הייתי כותבת לך כנראה שלא הייתי כותבת ....לכן כתבתי בבוחרת שלא תיראי את השם השני .. והצימצום שלך כרגע למה הוא ?? כי הזכרתי אגרסיבים .. זה בסדר בכולנו יש ...זה לא נעים לראות שהשני נפגע ממני אבל תזכרי בכולנו יש ..אני באמת לא כעסתי אני נפגעתי ....ולא יודעת אם זה משנה לך בכלל ...את עדין חשובה לי מאוד .אני עדין רואה בך את הטוב ומכירה גם את הרע ....❤💙 בעיני את שלם יפיפה ....אל תלכי לא מכאן ולא משם ...יש לך בהחלט מקום ...ושאלתי אותך כמה פעמים בכמה מקומות מה את צריכה ממני כדי לא להרגיש ככה.... תנסי פעם אחת להרגיש קטנה מצומצמת אבל לא בורחת זה אפשרי 💟💜 אני לא אגיב לך יותר.

הי אביב יקרה, זה לא צריך להיות אפקט נדנדה של או את או אני משהו פה לא נכון ומשחזר. זה אמור להיות גם וגם ולכל אחת הגבולות וההגדרה הברורה שלה (זה מה שאני מנסה לומר הרבה פעמים). צריך להיות ברור מה זאת אביב ומה זאת סוריקטה ופחות ערבוב בהרגשות של שתינו. נפרדות. אנחנו לא חייבות לכתוב אחת לשנייה, אם זה נחווה כחיטוט בפצעים. אני בדרך לעבודה, סוריקטה

ואת יודעת אני יכולה להראות לך מליוני מקומות שנפגעתי ונשמתי ולא הגבתי ....בדיוק כמוך ואני יכולה להראות לך מילים כאלה שאודי כתב לך במליוני פעמים בסופו של יום ....את מאוד מאוד חשובה לכולם .... וחבל שאת זה את לא רואה וזה תהליך שקורה אבל לאט ...אבל תני לו צאנס .. תני צאנס לעצמך לראות את הטוב שבך לצד הרע ...תני צאנס לעצמך לראות שאנשים אוהבים אותך גם אם הם כועסים או נפגעים ...ממשהו שאמרת (ואני כותבת את זה גם לעצמי ...כמה שאנחנו דומות ) אל תלכי ....זה מלמד בדרך הקשה והאמיתית הרבה יותר מהטיפול וזה בחינם 😊אבל בלי הטיפול כנראה לא היינו יכולות לראות את זה שיהיה יום נפלא

שניתן למצוא הרבה מאד קווי דימיון בינינו. יכולה להבין איפה נפגעת גם בלי שתביאי ציטוטים. יכולה להבין איפה הקנאה מכל צד לכל צד, ולא רק אנחנו, כאשר הדמות המנחה נחווית כמשמשת, אף אם לרגע, כאמא שמכסה בשמיכה ללילה טוב, נגיד. בשורה התחתונה - אם יש הרס - זה בעיקר אנחנו במו ידינו. לפחות בעיניי. ס

ההרס מכוון כלפי עצמיינו ולדעתי החלקים הפגועים שלנו חווים את ההרס שמופנה כלפי עצמיינו כמופנה כלפייהם...כלומר כשאני מפנה אגרסיות פנימה אלי חלקים בך חווים את זה מולם וההפך ...אולי מתוך הפחד מהאגרסיות והבריחה מהם שמה יש הזדהות וחיבור .

ברוכה הבאה .... מצטערת שעברת מה שעברת כדי להכנס לכאן ...ושמחה שמצאת את הבית הזה...הבית הכי חם במדייה 😊

היי בוחרת בשינוי היקרה, תודה על קבלת הפנים החמה.. 🤗 זה בהחלט נראה בית חם ונעים... אתם כולכן מקסימות כאן...

אתמול אחרי שהחזרתי את אמי אלי הביתה ואחרי הכל...היא ממש הרגישה רעעעע !! בחצות הלילה לקחתי אותה לאיכילוב שם אושפזה שוב.... בגלל שבאותו היום יום חמישי רק בבוקר שחררתי אותה ...קיבלו אותה כמעט מיד בלי תור.. היה כזה לחץ במיון כאלו שמחלקים כרטיסים חינם לקרנבל...אי אפשר למצוא מרצפת כדי לעמוד... בעלי הכניס אותה על כסא גלגלים כי לא יכלה לעמוד על הרגלים... עשו לה ים של בדיקות ורק אחרי 10 בבוקר אמרו לבעלי ולבן שלי שליווה אותנו .. ששוב יש לה דלקת ראות כמו במרץ שעבר..וכנראה שגם עברה ארוע לבבי.. אני הוסעתי על ידי הבן שלי הביתה בשמונה בבוקר אחרי שכבר הייתי ערה ועל הרגלים 50 שעות רצופות ..מאז שנסענו להשתלה של הקוצב וכבר הייתי מותשת ... ובעלי והבן שלי נשארו שם איתה עד שהוכנסה למחלקת טיפול נימרץ ... טוב שהצלחתי לישון 4 שעות כדי לקום ולהמשיך את ההכנות לשבת ולא יודעת מה הייתי עושה בלי העזרה שלהם כי נניח שבעלי תמיד עוזר וגם הבן תורם כיכולתו את החלק שלו שזה בכלל לא מובן מאליו בימינו לקבל עזרה מהילדים אני רואה מה שקורה סביבי... הבן שלי עם כל העייפות שלו שתף את הבית ורק אחר כך הלך לישון גמני כבר הספקתי ב"ה לסיים את ההכנות רק נשארה לי מקלחת רוצה לברך את כולן לשבת שלום עם ברכה ... תנוחו ותהנו מהמנוחה כי רק זה מה שנותן כוח לעבור !! חטולית

חטולית היקרה, מצטערת לשמוע על אמא שלך. עברת חוויה לא פשוטה, מקווה שהיא תרגיש טוב במהרה ותחלים בעז"ה מדלקת הריאות ומהאירוע הלבבי. ותנסי גם את לנוח ולצבור כוחות.

שימרי עלייך והמון כוחות אתך תמיד בלב

ממש קשה...נקווה שההשגחה בבית חולים תועיל. שבת בריאה ומנוחה

הי חטולית, איזה סיפור זה נהיה. כאילו דבר שאמור להיות 'פשוט' קיבל מימדים כאלה. חטולית,מקווה שתזכרי גם את עצמך שם. בבקשה. ס

תודה רבה לכולן כאן שאכפת לכן ואתן מוצאות גם כמה דקות יקרות לתת תמיכה זמן מנוחה חשוב כל כך שאין לזה תחליף נשיקות ןחיבוקין לכולן חטולית

מנסה, כשכתבת את הכאב...כל כך עצוב אבל השם בוחרת בשינוי ולטובה..יש בך תקווה ויש בך עוד כוח! להחזיק את התקווה זה לפעמים זה כל מה שאנו זקוקות....חיבוק מחזק כזה שמתאים.

השם הזה יש בו כל כך הרבה....כשיצאתי מכאן ואחרי הרבה זמן הגעתי לאודי נראה לי מוזר להשתמש בשם הזה ...זה לא התאים למקום שם כולכן השתמשתן כאילו בשמות אמיתיים וויתרתי עליו....אביב היה סוג של ברירת מחדל ....עכשיו זה תקופה כזו שאני רוצה את הפיגמה הישנה נעלי הבית והשוקו של אידה ....ולנסות לאחוז בטוב ובתקווה לכן חזרתי לשם הזה לפחות כאן ....הלוואי והייתי יכולה לשנות גם שם ...אבל ,זה אולי הכי מי שאני ....גם אביב וגם בוחרת ...שתהייה שבת מנוחה

מבחינתי הכל בתוקף והכל טוב רק שיעשה לך טוב בחיים חיבוקים מכאן עד אליך אהובה ושבת שלום

הי, פשוט אספר משהו שאולי ידבר - כשהייתי ילדה/נערה בראתי את השם השני שלי. לא פורומים ואינטרנט שלא היה. בחיים. אני עם שני שמות כאילו. שם אחד שהחל את דרכו כילדה החולה המוזרה המטורפת (בפנים, בחוץ ראו רק ילדה שקטה או כזאת שלא הגיעה לבצפר). והיה השם השני. הילדה המוזרה המטורפת חייתה בחור חשוך ותלתה המון כרזות מסביבה. כרזות איומות שמשפילות אותה ומדברות על היעדר המשמעות של החיים ועוד וכהנה וכהנה. היא חיפשה מפלט והצלה. אך בה בעת, הרגישה שהיא פיתתה, ובאמת מי שנכנס לחור ההוא היו כמעט רק אנשים סוטים. כדרכם של קורבנות. תחושה של כלום לא מוגן והכל חשוף. נו, אתם מכירים את האין עור ודרגת הכוויות הגבוהה והפגיעות. ואז מגיע המקום הזה בדמיון של הריחוף. כי מרגיש מסוכן לנחות על הקרקע. אבל היה ילד אחד, ילד אומלל אחד, שהיה מותר לו להיכנס ל'אין-מקום' הזה ובעדינות הוא ניסה להסיר את הכרזות האומללות האלה. הוא עזר לנערה להחזיק את התקווה. הוא מעולם לא חיבק את הנערה או נגע סקין טו סקין. לא יודעת למה אני מספרת את זה. אבל אולי זה יעזור. ס

סיבה מיוחדת לספר דברים אלה סתם אפילו להניח אותם בשקט חטולית

ס. ובוחרת בשינוי...הכל מתקבל ואיך שנח לכן. רק שנדע למי לפנות😍אני עונה לשם שנכתב אפילו שמזהה מי הכותב כי כך הוא קורא לעצמו. בכל מקרה אפרופו מה שספרת ס. לי הייתה ילדה דמיונית אחרת ממני שהייתה הפוכה..שמחה ומכילה ומקשיבה עליה השלכתי דברים...מעניין מה אנחנו עושות בתור ילדות...שבת שלום

ושבת שלום, מרגיש לי לא לעניין שאני פה. היו שלום, והיו בטוב, חברות. בי. 70 מיליון תווים, שגם זה לא זה, עושים את העבודה שלהם. 🐭 🐤 🐞

אבל מבינה את התחושה תעשי מה שנכון לך . ששומר עלייך ותודה על השיתוף מאוד מובן ומוכר .. נשבעת שהגבתי קודם אין לי מושג ....

הספקתי קצת לנוח וקמתי להתחיל לארגן את הבית ... לא עברה שעה קלה ואמי מסכנה התקשרה אלי בקושי מדברת תבואי אני לא יכולה לנשום ויש לי,זעה קרה לא מרגישה טוב הנחתי אותה לקחת כדורים לקיבה כי היו לה כאבים ויש לה בקע בקיבה אחרי רבע שעה התקשרתי אליה שוב כדי לראות אם יש שיפור ואמרה שלא כמובן שלקחתי מיד מונית והגעתי אליה באמת היתה חיוורת כמו סיד יש לה שרותי נטלי הזעקתי אותם מיד תוך ויכוח מיותר שהם רוצים לשלוח לי מיד אמבולנס , הסברתי את המצב שלה ודרשתי שקודם יבוא רופא או פרמדיק לבדוק אותה ממש צעקתי כמו מטורפת ... יקח עוד שעה..נראה לכם צעקתי שאני מחכה שעה . אחרי שהיא משלמת כל כך המון כסף כל חודש ? עברו 10 דקות והגיעו גם מגן נתן וגם נטלי..היו המון אנשים בבית והיה נורא לחוץ.. אחרי שכולם עשו בדיקות החליט הרופא מנטלי לעשות לה הנהלציה. היא כל הזמן היתה רטובה מזיעה קרה ..הם הלכו ואחרי כמה דקות היא הקיאה ולאט לאט מאז אני משגיחה עליה ..החרדה שהיתה לה בגלל שלא הרגישה טוב עשתה את שלה.. עדיין לא מרגישה הכי טוב אבל נראה לי שהתה ג'ינג'ר כורכום קצת מיטיב איתה.. עכשיו מחכה לראות שתתאושש קצת ואם לא..אצטרך להשאר כאן .. ומחר כבר ערב שבת ועדין לא הספקתי להכין כלום..!! הלוואי שכבר תרגיש טוב !!

המצב של אמי ממש לא טוב אקח אותה כבר הערב אלי הביתה להתראות בנתיים

תשמרי עלייך יקרה חיבוק

חטולית נשמע ממש מלחיץ המאורע; עומס.. צפיפות.. דיבורים לא ברורים.. זמן המתנה.. אמא חיוורת.. מזיעה.. מזעיקה אותך..... כל הכבוד שלא איבדת אשתונות.. ופעלת בחוכמה.. בתחילה הבנתי שהיא אצלך.. כעת מבינה שלא ושתקחי אותה לאור מצבה.. נראה ש כדאי השגחה עדיין.. תהיי חזקה.. בטוחה שתסתדרו שבת.. מאחלת בריאות וכוח

וואו...ממש מחסירים פעימה לקרוא אותך. הכי טוב שתהיה אצלך. רפואה שלימה. ושבת עוף בתנור הכי פשוט.

כן היא כבר אצלי ומסכנה שלי שוב הקיאה . יש לי הרגשה שזה משהו וירלי או קלקול קיבה מעקב צמוד עד מחר בבוקר יבהיר את המצב תודה בנות אהובות חטולית

מצטערת לשמוע חטולית היקרה, מקווה שהיא תרגיש טוב במהרה. תשמרי על עצמך...

צר לי באמת שלא הצלחתי להכנס בימים האחרונים.. השלמתי פערים כעת.. ולמרות שעיניו נעצמות... כותבת.. כמה שאוכל.. חטולית, שמחה שאימך עברה בשלום את הניתוח. כמה אני גאה בך על כיבוד ההורים שלך.... שתזכי לישועות בזכות זה... התחלת טיפול חדש? נוסף? מה הכוונה מרכז? עד שמתקשרים זה מהרגע להרגע שכן אמרת שהיית בפגישה כבר? שמחה שהיא מטפלת פתוחה וששיחת ההיכרות הייתה נעימה למרות הריחות שלא הרשמתך.. כמה שזה מבאס... מיכלי.. מה עם הכאבים? שמחתי לקרא שאת ממשיכה בטיפול.. שתדעי רק טוב. טליה.. כמה קשה להשתחרר מאשמה.... וכשרוצים לשחרר זה כאילו דווקא לא משתחרר... שמחה לשמוע שבחרת מטפל.. ככ מעניין ואולי גם תורם לתהליך?! האם הכעס הגיע כי הוא מכריח את הצד הפגוע להפסיק להאמין במה שהאמין כל משך הפגיעה?! האם הרגשת שהמטפל לוחץ על עניין השיחרור מהאדמה כפיתרון הכרחי להמשך טיפול? האם הצלחת כעת, לאחר כמה ימים להבין את עצמך יותר? חוץ מזה ששיחררת כבר את הכעס..?? ס... את מובנת לגמרי. ואנו כמוך... כיף לשמוע ממך.. גם אם כעת מרגיש לך שאינך מוסיפה או לא יובנו דברייך... את חשובה. כך גםמילותייך...... בוחרת... מובחרת... רשמת בצורה ככ תמציתית... רשמת מילים.. אך הם בעצם.. חיים.. כמה כואב לקרא.. להרגיש.. כמה בדידות.. עייפות.. קבלה בלית ברירה.. טישטוש... רצון להמשיך אך תקועה... מחנק ואף כמיהה.... כל זההרגשתיבין מילה למילה.. אות לאות... שורה שורה..מילים כבדות.. עמוסות.. כואבות. רוצה לשתף יותר? מתאים לך לפרוק? שמחה שההודעה לחטולית הוספת.. בוחרת *בטוב* אמן. לא קל לבחור בטוב.. גם לא לראות אותו ולפעמים להתמיד בו גם קשה..... אבל את תצליחי... שלכם עם חיבוק אישי לכל אחת... מתמודדת

הי שכחת שאני בוחרת תמיד בטוב ובשינוי גם שכואב ..... ואולי הכי כשכואב חיבוק ענק

אכן אמי עברה ניתוח החלפת קוצב לב וב"ה ישנה היטב כל הלילה והבוקר משתחררת הביתה לגבי הטיפול זה חדש כי רק עכשיו מצאו לי מטפלת עם ידע וניסיון בתחום שלנו ..אז כן ..יצא בצורה כזו שהיה מהיום למחר ..מעכשיו יש לנו כבר יום קבוע להגיע לטיפול.. וכמו שכתבתי..היא מקסימה ומאמינה שתהיה כך גם בהמשך מצער אותי שאין לך רגע דל לנשום ואת צריכה להגיע למצב כזה כמו עכשיו בכל אופן מאוד מעריכה את המאמצים שלך לא להתנתק אלה להישאר חלק ולהכנס כשאת יכולה אוהבת אותך יפה שלי חטולית

זהו אמי כבר בבית וגמני כבר בבית עם כל מה שמחכה לי בבית... חמודים שלי דאגו לעשות חלק מהכביסות שלא יפול עלי הכל עייפה מאוד העיניים נעצמות ולא רוצה להרדם עכשיו ובלילה שוב לא לישון כמו אתמול... מהקור של המזגנים העינים קפאו לי לא יכולתי למצמץ במחלקה הקרדיולוגית חייבים מזגנים בגלל הקרישה של הדם אחרי הניתוחים לא חשוב הכל רק לטובה והכל כבר מאחורי ומכאן ממשיכה הלאה כי העבודה קוראת לי ...ק.ו.מ.י.. טוב לפחות שלשבת לא תכננתי הרבה בישולים... הבן שלי אוהב עוף במלח.. אז יקבל וירקות בתנור ודגים ביי בנתיים

גאה בך מותק!!!! לא קל להתעמת כשקשה ועדיין לבחור בטוב.... שולחת חיבוק עד אלייך...

חטוליתוש שמחה לשמוע שאימך חזרה לביתך... והניתוח עבר בשלום.. צריך להזכיר למלווים להביא סוודרים... שמרי עלייך שלא תתקררי... יפה שלקחו חלק ועזרו במה שיכלו.. מקווה שהצלחת להכין מה שרצית לשבת. הצלחת גם לנוח?? לגביי.. אכן זה זמן לא משהו.. מבחינה נפשית אבל העומס הטכני כרגע של סוף שנה.. מבחנים.. ציונים.. סגירת מערכת.. הכל בנוסף לעבודה בית זוגיות וילדים... מתיש.. לא נשאר הרבה לעומס... רק לנפש אני דואגת.. כרגע מתנתקת לפעמים יכולה ולפעמים נופלת.. אבל המרירות גדולה...... קשה.. כואבת... אתמול הייתי בטיפול.. ניסיתי לקבל כוח.. חזרתי יותר שבורה כי זה זמן שהרפיתי ואז הרגשתי את הכאב שאני דוחסת פנימה ולא מאפשרת לו כרגע להתבטא כי אחרת לא אספיק את כל המטלות...... תודה על ההבנה.. אני פה. כמה שיכולה.. גם אם רק לקרא מקווה רק לעוד חצי שבוע של עומס כך... נשיקות. שבת שלום

את כל כך מקסימה... מקווה שהתקופה העמוסה אצלך תחלוף במהרה. אני כבר לא כועסת יותר . מניחה שלא פשוט לי לוותר על תחושת האשמה. חודשים ארוכים הוא מנסה להילחם באשמה שלי ללא הצלחה, וזעמתי עליו, דווקא כשהוא הצליח לערער את תחושת האשמה שלי. מניחה שקשה לי עם זה שדמות חיצונית , שאיננה חלק מחיי ,מעורבת בחוויות הכי אישיות ואינטימיות שלי. באיזשהו מקום תהיתי, מיהו בכלל שיערער על תחושת האשמה שלי??? , אני מבינה שזה חלק מההתנגדות שלי לתכנים ולקושי שעולים בטיפול. והוא באמת שמשתדל והוא מאוד אמפתי, אבל זה עדיין מאוד קשה.

ולא יחזור לעולם היום אני פשוט מבינה את זה לא נלחמת בזה יותר לא מנסה לא כאן לא שם משהו בי מת ונעלם כמה אנרגיה מתבזבזת לחינם כמה כאב כמה עצב משהו מת בי ונעלם וכמו השם שבתחרתי לי אז אני שוב בוחרת ...

מה בדיוק את בוחרת ?? לא הבנתי להפסיק להילחם על..מה?? מה קרה ?? למה משהו מת ?? דברי איתי חטולית

הכל בסדר ואני בוחרת בטוב מצטערת שזה ככה רק בכמה מילים .... בוחנת את השם הישן והטוב .. אם הוא עוד נכון לי .... זה כמו להתעטף בפיגמה ישנה .....

אני מתה על פיג'מות ישנות הן הכי נוחות שבעולם לא מוותרת עליהן 😃😃😃😆😆😆 אני פה אם תרצי ביי בנתיים

כמה משמעות יש בשם הזה ....נאחזים לא לטבוע לצוף לחיות הכי בה להעלם ולא להיות

כבר עברה שעה מאז שאמי נלקחה לניתוח הייתי איתה ועזרתי לה להתלבש ולהתכונן .... לחכות על מושב לא נוח...ממש קשה לי כי גם ככה חסרת סבלנות ןפוחדת ללכת לאיבוד בתוך המסדרונות הארוכים והמבלבלים לי....נמתח כמו גומי... בכל זאת אצה לסיגריה כי לא מסוגלת לשבת ככה שעות בחסר נוחות חטולית

איזה יופי כבר שוחררה למחלקה ועוד חצי שעה אוכל להיות איתה הלילה אנחנו כאן ..היא חרדתית ..ועדיף לילה ראשון תחת מעכב רופאים ביי

חתולית היקרה, שמחה לשמוע שאימך כבר אחרי הניתוח, מקווה שהיא תחלים במהרה ותחזור לעצמה. תנסי גם את לנוח קצת ותשמרי על עצמך.

מצטרפת. רפואה שלימה והרבה מנוחה יקירתי

תודה יקרות השכבתי אותה לנוח וגם אני יוצאת קצת להפשיר מהקור של המזגנים והפסקת סיגריה.. אתן מקסימות מיכלי וטליה עזרתן לי מאוד ביי

כי אני נשארת ליד מיטת אימי הלילה.. היא חרדתית, ולא רוצה להשאיר אותה לבד, כמו בכל האישפוזים שלה אני תמיד איתה..

את בת מדהימה!!!! מקווה שהיא יודעת את זה ומעריכה! ושגם את יודעת שאת מדהימה!!!! לילה שקט❤

תודה מאמי יצאתי רק לכמה דקות החוצה להפשיר מהקור של המזגנים.. ומחר בבוקר ב"ה 9 בבוקר בעחי יבוא לאסוף אותנו הביתה יששש ביי בנתים

פתאום היא אמרה "פוסט טראומה"...מעולם לא חשבתי או הסכמתי עם אבחנה כזו. לא היו טריגרים שהציפו ממש לא פלאשבקים. ידעתי שאני מדוכאת..אבל....ופתאום תובנה למה אני מרחיקה אנשים. ורגשות קשים כלפי עצמי שלא הבנתי. רק רציתי לשתף.

מיכלי מאמי מתפלאת עליך שלא חשבת על פוסט טראומה.... למה....? זה נשמע לך לא קשור אלייך ?? לא בכל פוסט טראומה ישנם כל הסימנים המובהקים מה שנקרה.... אולי עכשיו יהיה יותר קל להבין ?? אחרי הכל מה שקרה שם השאיר עליך את החותם שלו..ומתישו..זה יוצא.. איתך מאמי

בכל אופן, הי מיכל, עדיין כותבת כלא קיימת, סורי, אבל את יודעת מי מקלידה. קרוב לתחילת הטיפול הנוכחי שלי, מזמן, ולא שהיה משהו רשמי או נאמר לי, חפרתי ברשת. בקיצור, הגעתי לתמונה של הספקטרום כפי שתראי בקישור. ו PTSD הוא שם, אבל תוכלי, אם מעניין אותך, לראות את המורכבויות של האחרות ברשימה. http://www.macom.org.il/aftermath/topic_did/dissociation/ ס

תודה יקרות... גם אני לא בעד הגדרות.גם היא מעולם לא הגדירה... העניין הוא ש..כן היה דכאון. כן היה רע הרבה זמן והרגשתי שמשהו לא בסדר. היום עלתה תובנה שאני לא סתם מרחיקה, מפחדת מקרבה וכו' פתאום עלתה מחשבה אחרת שאני פשוט דוחה, ו...עוד. לא משנה. מה שמשנה שאמרה שהריח שלא עוזב וכו. קשור לפוסט טראומה..ותמיד הכחשתי.. דיכאון זה בעצם שנאה עצמית ועכשיו שפחות שונאת את עצמי ופחות מאשימה אז היא אומרת שלטובה...מבינות? עוד לא עכלתי. המון המון שנים איתה. אוףףףףף

מיכל היקרה, האבחנה או השימוש במונח פוסט טראומה יכול אולי לאיים או להפחיד, אבל חשוב לזכור שזו רק הגדרה. מעניין מדוע היא בחרה להשתמש דווקא עכשיו במונח הזה? לפעמים דווקא השימוש באבחנה או בהגדרה מקילה, כי אז בעצם ניתן להבין יותר טוב דברים. כשאני חושבת על זה, אין לי מושג כיצד הפסיכולוג שלי מגדיר אותי. הוא מעולם לא השתמש במונחים מקצועיים. איתך, טליה...

מיכלי מאמי תני לזמן את הזמן אין לאן למהר כנראה שעכשיו את יותר מסוגלת להבין את מה שקודם היה אולי בלתי נתפס מסוגלת לקבל דברים כשאת פחות שונאת את עצמך כי רק במצב כזה את תהי מסוגלת להכיל ולהבין סבלנות מילת המפתח ואני עכשיו הולכת לישון כי בבוקר קמה מוקדם מאוד להגיע לבית החולים... אז קבלי חיבוק מתוקה ותישני על זה... ליל מנוחה

מיכל, אני חושבת ש'שנאה עצמית' (מושג מאד כללי) יכולה להגיע עד קטע משוגע/ פסיכוטי, הרס עצמי ברמות הגבוהות ביותר. שזה, לפעמים, יותר גרוע ביג טיים מדיכאון (שגם הוא מושג מאד כללי), ואז דיכאון הוא מה זה מצב הרבה יותר טוב. אז הכל יחסי. מניחה שיש סיכוי שלא יבינו אותי. ס

ס. מבינה היטב למה התכוונת. נכון שנאה עצמית יכולה להוביל למצב נוראי. ..חטולית מקווה שתעברו בשלום את היום וכן זמן ארוך כל הסיפור הזה....וטליה, זה היה תמיד..היא מעולם לא נותנת הגדרות או ממה סובלים היא פשוט אמרה שזה קשור לזה...ואני תמיד הכחשתי שזה נורא או ווט אבר..אני תמיד אמרתי שהכל בסדר. זה לא נראה לי כל כך רציני או גרוע.. חשבתי שאני הלא בסדר וכו'..

חכינו כל כך הרבה זמן הגענו מוכנות נפשית והכל היה לחינם!! רק בגלל שנכתב בטופס בדיקת רופא במקום ניתוח החלפת קוצב הזמן התבזבז לחינם ... אותי הריצו בין בקומות הלוך וחזור כדי לשנות את הטפסים לניתוח שיהיה רק מחר... ואחר הצהרים שוב יוצאת לט.17 ומכתבים מהרופא משפחה.. כל מה שיכולנו לעשות ברגיעה ושלווה עכשיו נעשה בלחץ אטומי מאוד מקווה שמחר לא יהיו עוד תקלות אבל על זה נאמר כל עכבה רק לטובה.. עייפתי חטולית

עדיין בריצות ועדיין מחכה לאישור המיוחל... לא יודעת עד מתי אצטרך לחכות אבל מחכה הכל רק לטובה חטולית

אוייי, איזו חוויה לא נעימה, מצטערת לשמוע על הטרטור ועל עוגמת הנפש. מבינה את הדאגה, לצערי גם אמא שלי עוברת הרבה מאוד בדיקות בתקופה זו. מקווה שהניתוח יעבור בשלום ושאימך תרגיש בטוב בהקדם.

מבאס אבל מקווה שמחר כבר יהיה בסדר ויעבור בשלום.

תודה מתוקה מה קרה לאימך שצריכה לעבור גם בדיקות לאחרונה היא חולה ?? מקווה שתרגיש טוב בהקדם האפשרי . תעדכני אם מתאים לך חטולית

גמני מקווה מאוד בנוסף לחום האבד והלחות גם כל הריצות האלה לא קל ומה איתך ?? חטולית

מקווה שאוכל לנוח פה מעט... מותשת ונפשי חפצה במעט שקט. מדובר אצלי על משהו שקרה לפני שנים רבות. על ידי קרוב משפחה. והאשמה לא מרפה. חשה אשמה כל כך, כאילו הכל קרה באשמתי, למרות שהייתי ילדה ואני מבינה שהוא היה המבוגר. אני בטיפול אצל מטפל שמאוד משתדל ומנסה להגיע אליי, למרות שזה לא פשוט. הוא אדם מאוד חביב ונעים ואמפתי ולעיתים אני אפילו מחבבת אותו. הוא מנסה לעבוד איתי על עניין האשמה ואני מאוד מתקשה להרפות ממנה. ובפגישה האחרונה חלה התקדמות ולראשונה הבנתי שאולי אני באמת לא אשמה. אבל מיד לאחר ההבנה הזו, כל כך כעסתי על המטפל ורק רציתי לברוח משם. לא שמעתי מילה ממה שהוא אמר ובקושי רב נותרתי עד סוף הפגישה. ביטלתי את הפגישה בשבוע הבא. אני אפילו לא יודעת מדוע אני כל כך זועמת עליו. המצאתי איזה תירוץ ופשוט ביטלתי. רציתי בכלל לבטל את כל המפגשים ובדקה האחרונה החלטתי לבטל רק פגישה אחת. מקווה שזה בסדר מבחינתכן שאני כותבת פה...

יקרה, אני לא יודעת כמה זמן את בטיפול אבל זה לוקח המון זמן להבין.....וגם אחרי שנים נושאים אשמה לצערי. אבל הבריחה זה גם מאוד טבעי. עדיף לחזור לטיפול ולדבר על התחושות. אל תשארי עם הכעס..חבל. וגם אני ברחתי כמה פעמים וחזרתי לדבר. במיוחד אחרי שעולים דברים שקשה לנו להבין ולשמוע מהמטפלים...

היי טליה שמחה מאוד שעזרת אומץ להכנס ולכתוב מה שעל ליבך.. מנסה להבין למה את כועסת על המטפל... הוא אולי הוציא אותך מהמקום הנוח שהיה לך.... כלומר..יותר נוח לך להשאר עם הרגשות הקשים והכואבים האלה ?? ממה את באמת פוחדת ? הרי הלכת לטיפול כדי לצאת מתוך הרגשות של האשמה אז מה בדיוק הפריע לך..למה ההתקדמות גורמת לך לברוח ?? אני חלילה וחס לא באה ממקום לא טוב..רק לטובתך אם לא תתני מקום להוציא ...תישארי עם הכל בתוכך מי יודע לעוד כמה... ממש חבל... אולי תחשבי שוב ותחזרי לטיפול בלי לבטל כי את זקוקה באמת ותדברי איתו על הכעס שעלה אולי יתברר שהשד לא כזה נורא חיבוק מרחוק חטולית

מיכל היקרה, אתן כל כך מקסימות פה. תודה על התשובה. אני באמת שמתקשה להבין את עצמי ואת הכעס האדיר שצף בפגישה. אני בטיפול שנה בסך הכל וככל הנראה יש לי עוד דרך ארוכה. אני מתפדחת לבקש בכל זאת לקיים את הפגישה. אדבר איתו כבר בפגישה שתהייה עוד שבועיים. אני כבר לא כועסת עליו... מבינה שהוא בסך הכל מנסה לעזור.

חתולית היקרה, מניחה שאני רגילה לשאת את תחושות האשמה כבר כל כך הרבה שנים, ובאיזה שהוא מקום מאוד קשה לי להיפרד מהאשמה הזו. הכעס התפוגג וכעת אני רק מקווה שביטול הפגישה עימו לא יחבל בקשר שלנו, כי בסך הכל אני די מחבבת אותו ואני יודעת שהוא מאוד משתדל.

הפסיכולוגי מחר פגישה ראשונה בצהרים לא מאמינה כבר הייתי בטוחה ששכחו ממני חטולית

וואו...בהצלחה יקירתי. מקווה שיהיה מועיל❤שתפי אותנו. איתך

סבבה מוזר שהפעם לא כמו קודם אין לי פרפרים בבטן אין התרגשות כאלו כלום ...

אולי לא ציפית ופתאום...אולי זה לטובה...מעניין באמת.

אולי באמת בגלל שכבר לא צפיתי.. שחשבתי ששכחו אותי כבר לא היו צפיות ועדיין הכל לגמרי רגוע בעוד שעה וחצי הפגישה ביי בנתיים תודה מיכלי

אם תגידו שאין בחיים צרופי מיקרים אומר שיש גם יש יצאתי מהבית שעה לפני הזמן של הפגישה כי בוויז הראב שתוך 25 דקות מגיעה למקום עליתי לאוטובוס ויצאנו לדרך ...הנהג לא הכיר את הכתובת והוריד אותי במקום כל כך רחוק שנאלצתי משם לקחת מונית....וגם הגעתי באיחור עשיתי איתה שיחת הכרות היום שהיתה ממש בסדר ...מקווה שגם בהמשך תהיה. והסתבר...שגם היא עבדה במרכז לנפגעות שהייתי מטופלת בו לפני שנים והכירה את המטפלת האחרונה שטיפלה בי... שאלתי למה עזבה ואמרה שהתקדמה משם הלאה...נחמד שהיא מוכנה לדבר גם על זה... שמחתי שיש לה גם נסיון של כמה שנים עם נפגעות כמונו נתנה לי באמת הרגשה טובה וזה מה שחשוב עכשיו מחכה לבן שלי שיבוא לאסוף אותי הביתה היה טוב חטולית

נשמע ממש מבטיח!! אני ממש שמחה בשבילך ומקווה שיהיה מועיל. היא נשמעת פתוחה. די נדיר במחוזותינו🤣😘

שיהיה בהצלחה חתולית היקרה. אני מקווה ומאמינה שהטיפול יהיה מוצלח.

תודה מתוקה גמני מקווה ומאמינה שיהיה בסדר חטולית

בוקר טוב. ס. אין על מה להתנצל הכל בסדר... חטולית, מקווה שכבר תוכלי לישון כמו שצריך ואמא תעבור הכל בשלום....ומתמודדת אני כל הזמן בטיפול..לא עזבתי. יש לפעמים נסיעות שלה ואילוצים....לגבי בריאות זה לא קשור לנפשיאו שכן??? לא יודעת. מחכה שגם הכאבים שלי יעברו. שבוע טוב

ס באמת לא הבנתי על מה יש להתנצל.. כנראה אני מפספסת דברים מהפורום המקביל.. אני פה הכי נטרלית חח ;-) מיכלוש.. אמן שיעברו כלא היו. גוף נפש זה אחד.. כך למדתי.. אחד משליך על השני.. זה לא אומר שזה מתחיל בגלל הנפשי. או שלא ניתן לטיפול גופני... בטוחה שאת מנסה את כל האפשרויות.. ומאחלת שתמצאי נחת ובריאות איתנה.