פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8453 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
02/05/2019 | 23:34 | מאת: חלום

אני נכנסת ויוצאת מפה. קוראת לרוב. כותבת פחות. בזמנים של אידה הייתי "ים". אצל אודי "ים", "חלום","dream". מערכת של דוקטורס עושה בעיות. כשאת זמן מה לא נכנסת היא כבר לא נותנת לך להיכנס וצריך להירשם מחדש... איך אני? אני לומדת, עובדת, אמא לילדים שלי.... עמוסה ומתמודדת כמו כולנו עם ההשלכות של הילדות שלי על החיים שלי היום....

03/05/2019 | 00:51 | מאת: מתמודדת

הייי ים!!!! עכשיו מוכר לי הכינוי... ^_^ שמחה שאת פה.. קוראת.. איתנו.. כותבת כשאת יכולה.. לימודים.. עבודה.. אמהות...התמודדות עם ילדות כואבת .. דברים לא קלים כל אחד לחות.. במיוחד כשכולם יחד.. חיבוק חם ואוהב.. מתמודדת

תודה❤❤❤ תמיד כיף לחזור למקום שמבינים אותך

03/05/2019 | 13:13 | מאת: חטוליתוש

מוזמנת להשאר כמה שנוח לך... כולנו עסוקים ...חלק בלתי נפרד מהחיים..

02/05/2019 | 18:12 | מאת: מתמודדת

אביב.. תמיד כיף לראות אותך. מחזקת אותך במה שנוח לך לעשות.. יודעת שתמיד את איתנו גם אם אינך עונה כי לך זה נכון כרגע לתהליך הפרטי והמאוד מכובד!! מיכלוש מקווה שמיום ליום זה נעשה קל יותר ולא קשה יותר.. חיבוק יפה שלי!! חטולית.. כתגובה לשירשור למטה.. תמיד אני בתחושת הילדה... גם כשהתחתנתי וילדתי ילדים.. איני מבינה איך זה קורה.. אולי כי החיים אינטנסיביים.. אולי כי אני באה מרקע חרדי שזה המסלול... בכל אופן איני מצרה על זה כי זכיתי בילדים והלוואי ואוכל להעניק להם רק אושר שמחה וטוב כל החיים. אך תמיד מרגישה ילדה ותוהה איך הגעתי לגיל הזה בכלל.... וחוץ מזה.. ההתמוטטות שלי האחרונה וגם כעת.. אני כמו ילדה בגילאי ההתבגרות שמנסה למצוא עצמה.. מעזה לפעמים יותר.. מותחת גבולות מרדנית וכו'.. חתול כדי אני מורה ואמא ורעייה... קשה נורא!! והתפקידים החדשים לא מאפשרים לגיטימציה לגיל ההתבגרות.. ובית ההתבגרות נלחם להיות נוכח.. בלבול!!!!! בלגן... בתוך גוף כל כך קטן... כאב בלתי נסבל... פעם נעה לפה פעם מתפקדת כך ופעם כך... ובלי קשר.. מה שלומך? איך היד? והאם נהנית הלילה משינה יותר רצופה? חלום.. את כאן? אוהבת אתכן מתמודדת

02/05/2019 | 19:55 | מאת: חטוליתוש

את פשוט מתבגרת לאיטך בקצב שלך ואין בזה שום פסול אפילו הייתי אומרת טבעי..

02/05/2019 | 06:24 | מאת: אביב

יהיו מי שיגידו שאני משתלטת 😊 דומיננטית או וואט איבר ... אבל באמת כואב הלב לקרוא אותך ... תקשיבי !!!!!!! קרבן זה מי שלוקח אשמה שלא שלו עליו .... כולנו מעולות בזה .... בבקשה ממך תתעלמי ממנדי ומההערות שלה ...תכתבי כמה ומה ואיך שאת רוצה ועוזר לך ... תיראי היו מי שטענו שהכתיבה שלי פגעה בהן ...זה לא מה שבאמת פגע בהן מה שפגע בהן ,זה דברים שלהן שלא טופלו .. .גם כאן מנדיי לא מפריעה לך מה שמפריעה לך אצלה (כמו שאצלי) זה הפחד המשתק מההחלטתיות שלה שלנו מרגישה אלימה ומכווצת ... אני מציעה לך שבתור התחלה עד שתרגישי שוב בטוח שם ...לכתוב הכל על מה שאת רוצה ,ואת יודעת כולנו כותבות עוד ועוד מאותו דבר גם מי שהאשים אותי בזה עשתה את אותו הדבר....ופשוט -לא לקרוא את ההודעות שלה ...לא להגיב לה ולא לקרוא ....עד שתצליחי להתגבר על הפחד ממנה ...כי כשאת פוחדת את נופלת ישר למקום של הקרבן האשם .... אולי אחרי זמן שתצליחי להתגבר על הסקרנות והרצון לדעת הכל (כדי להגן עלייך כי ידע זה כוח) ותיראי שהיא סתם עוד קרבן כמו כולנו כפי שאז אודי אמר לה ...תביני שאין מה לפחד ממנה ..... ואני הכי מבינה אותך קוראת אותה ומרגישה משותקת ...אבל זה התקפן שבה ...שמעניין שהגיע בדיוק שאני הלכתי ...כי הרי חוץ ממני מי שהלך לא היה בפורום חצי שנה ....אז חומר למחשבה !!!!! אודי תמיד תמיד כתב לי כיתבי כמה ואיך שאת צריכה ..ואני אומרת לך את אותם מילים .... אוהבת. אביב שקפצה לביקור עידוד ...כי אתם מאוד חשובים לי וכי קשה לשחרר .. אבל זה בתהליך

02/05/2019 | 12:31 | מאת: חטוליתוש

נכון שקשה לשחרר אני לא מנסה בכלל כי אני חייבת את המקומות שבהם אני נמצאת ומשתדלת מאוד לא להכניס את עצמי למקומות שמרגישים לי לא נוח..אז מקסימום לא עונה.. אבל כאן..הלב שלי נמצא .. ולא מצליחה לדמיין שלא אהיה כאן.. מבינה שאלך זה לצורך טיפול..ויחד עם זה קשה לי נורא בלעדייך.. אוהבת חטולית

01/05/2019 | 15:04 | מאת: מכל

לא יודעת. לפחות הערב. פעם ראשונה שאשתתף בטכס יום השואה. לא בא לי.....שמעתי...הפנמתי סיפורי משפחה. הפעם הזמינו. אוףףףף...אבל אין לי ברירה.. באסה. חטולית....צריכה אולי לחשוב קצת על כל מה שהמנדיי הזו כתבה. מעניין אם אודי יתייחס לזה כי זה למטה בשרשור.. אז בדרך כלל הוא לא ממשיך מלמטה.

01/05/2019 | 17:15 | מאת: חטוליתוש

מצטערת בשבילך על יום עצוב כזה... גם לאמי יש אח ואחיות ניצולי שואה אבל מעולם לא הוזמנה לטקס.. אז נמנע גם ממני.. ולגביי מנדיי.. חכי שאודי קודם יענה לא לקחת ללב יםה שלי הכל טוב.. אוהבת אותך חטןלית

01/05/2019 | 17:27 | מאת: מכל

תודה מקסימה...נראה מה יהיה. ולגבי מה שכתבת שם. את אמיצה❤

01/05/2019 | 18:11 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה למה את לא נכנסת ?? אפילו תכתבי על היום הכואב הזה זה חלק בלתי נפרד מהחיים.. אוהבת חטולית

01/05/2019 | 20:20 | מאת: מכל

כתבתי שם.. הייתי רוצה שהוא יתייחס למנדיי הזו...תודה מתוקה. שלחתי את כלם לטקס ונשארתי בבית....יאללה..בורחת. נמאס לי

01/05/2019 | 21:47 | מאת: חטוליתוש

אז מה אם את בורחת הכל בסדר רק אל תכעסי על עצמך יפתי אוהבת חטולית

01/05/2019 | 23:20 | מאת: מתמודדת

הגבתי אך זה לא נשלח.. מנסה שוב... רשמתי שאפשר לכבד עד גבול היכולת ושתרגישי נוח גם לקום מתי שתרצי.. ראיתי כעת שרשמת שלא הלכת.. שמחה שעשית מה שנכון לך. ומקווה שהזמן הזה.. של השקט.. הבריחה.. יעשה לך טוב. זה ודאי לא יום קל לאף אחד... במיוחד בטקסים ובמקומות שבקושי מדובר ומתערבב עם הקושי הקיים ממילא... חיבוק יקרה מתמודדת

30/04/2019 | 20:32 | מאת: חלום/ים

למה אתן רבות אצל אודי בפורום? נפגעות? מחריזות על עזיבה? אני קוראת אתכן קבוע... את מה שקורה עכשיו אני לא מבינה... מה איכפת לכן שבא מישהו מבחוץ ומרוב קנאתו מנסה לזרוע הרס וחורבן?!!!!! יש אנשים עם הפרעה כזו- לזרוע הרס וחורבן. רק ככה הם מרגישים בשליטה... אתן מוותרות בכזו קלות על הקבוצה שבניתן ועל האהבה שהצמחתן וטיפחתן כל כך הרבה שנים?! אם הייתי יכולה הייתי מרימה חומת מגן!!!!!!! אוהבת אתכן, חלום😢😢😢

30/04/2019 | 20:53 | מאת: מכל

היי חלום יקרה. וואו הרבה זמן...איך את? עזבי שם. זה מסובך...

30/04/2019 | 21:34 | מאת: מתמודדת

חלום אני מכירה אותך מכאן? בית בשם אחר מתישהו? או שאנו חדשות זו לזו? בכל אופן.. אני מתמודדת (או לפחות מנסה..) ושמחה לראות אותך. מיכלי.. נכנסתי לשם אך כיוון שלא הייתי מעורבת גם לא היה לי מושג מה הולך שם.. מבינה שמשהו קרה.. אולי חדשה שנכנסה.. וזה היה עבורך טריגר.. העמיד אותך ועוד אחרות במקום לא נוח.. חלק עזבו חלק נשארו וזה עירער ופירק משהו (קבוצה) שנבנתה לאורך שנים ויצרה סוג של חומה ומגן שכעת איבד איזון... אולי אני טועה.. אבל מנסה להיות איתך.. עוטפת. מאחלת שזה יחלוף. ויהיה הכי טוב.. כי כפי שרשמו שם לפעמים בזמני הסתגלות קורים דברים.. וצריך לראות איך הם משפיעים עלינו.. מה מתאים לנו ואיך. מעודדת אותך כן לכתוב מה שמרגיש לך.. שם.. או כאן.. לתמלל את התחושות למילים. גם אם הם לא מובנות לאחרים למה אותך זה תופס ככה... כל אחד הוא עולם.. וזה מה שלך מרגיש עם השינוי.. מאחלת לך לקבל מענה טוב. וחיובי. ובינתיים איתך... אוהבת

30/04/2019 | 23:03 | מאת: חטוליתוש

היי חלום לא זוכרת שפגשתי אותך כאן או שם.. מצדיקה כל מילה שלך בסלע כל הכבוד לך מקווה לראות אותך גם כותבת בהזדמנות הזו.. חטולית

01/05/2019 | 07:07 | מאת: מכל

מתמודדת. זה לא זאת שהופיעה...היא פשוט נהנת מהמהלך. זה הבנות שהחליטו ללכת..לא חשוב. אני פה. בינתיים.מאמינה שיתיצב..תודה. וחלום זאת dream ממזמן. אני פה הרבה זמן.....

01/05/2019 | 14:10 | מאת: חטוליתוש

לא ידעתי שבעבר היית חלק מהפורום ההוא. . כך לפחות הבנתי ממה שכתבת כאן... מתוקה ויקרה שלי אין שום קשר למה שהתרחש שם עכשיו לבין שתיכנסי עכשיו עם הודעה חדשה שלך ...להפך ...יכול רק לעזור ולעודד את מי שכן מתחבטת לכתוב אני הכנסתי 3 הודעות . .רק כדי לעודד את הבנות לענות או לא..להכנס ולא לברוח גם חלום/ים יכולה לעשות זאת ודברים יכולים להסתדר יותר מהר ככה לפחות אני חושבת חטולית

01/05/2019 | 20:23 | מאת: מתמודדת

מבינה יקרה.. העזיבה של אנשים יקרים מאכזבת.. גם אם היא מובנת.. חיבוק אהובה. בטוחה שיתיצב.. הזמן עושה הרבה... שלך, מתמודדת

01/05/2019 | 20:34 | מאת: מתמודדת

לא הייתי שם. לא יודעת על מה מדברים.. ניסיתי להבין ממה שכתבו כאן.. וכן לפני יומיים פתחתי בכלל את הפורום שם.. ניסיתי לקרא לראות מי שם.. אךהיה מסובך לי... אני לא חושבת שאני מסוגלת לכתוב שם.. זה חדש לי ואין לי כוח להתחלות על אף שאתן שם.. גם ראיתי כינויים נוספים שהכרתי מזמני פה... את חלום לצערי עדיין איני נזכרת.. צר לי מותק.. אגב.. מדברים על זיכרון.. לאחרונה נמחקים לי המון ממאורעות עבר.. אני שמה לב שלא זוכרת הרבה דברים בסיסיים .. כמו שבת דודה שלי הייתה איתי היסודי.. והרבה מהפגיעה בכלל.. כמעט ולא זוכרת מאז ומתמיד.. רק מאורעות.. והיום זה מפריע לי.. כי אף פעם בעצם לא ניתחתי את העניין.. אלא יותר התעסקתי בהשלכות.. מהפגיעה זוכרת מאורעות מסויימים.. והם יחסית בודדים ל...4 שנים... לפעמים יש בי צורך לדבר איתו כדי שיזכיר לי... שיחזיקו לי את הזיכרון... כל כך קשה לחיות בלי ידיעה ברורה.. רק תחושות.. וחלק מהמאורעות... אפילו לחשב מתי זה התחיל חישבנתי לפי המורות שהיו לי והתמונות... המטפלת הנוכחית טוענת שזה בגלל טראומה נוראית. ואף מעלה השערה שיכול להיות שהייתה פגיעה נוספת מוקדמת יותר.. מה אתן אומרות? לראשונה מגיעה לזה.. מוזר.. כי אני מטופלת כבר 9 שנים עם מעט הפסקות באמצע.. כל פעם מתפרק לו חלק אחד... ועוד אחד.. מתי ארגיש שאפשר כבר לשים את זה מאחורה??????? אוהבת, מתמודדת

01/05/2019 | 22:47 | מאת: חטוליתוש

מאמי מתוקה שלי יש מצב שבמשך השנים דברים..מקהים את הזכרון לא בלתי אפשרי... גם אם נגעת רק בהשלכות..זה לפעמים מרגיש שנגעת בפגיעה... לא נורא אם את לא זוכרת הכל..זההרשום לך בזכרון וכשיצטרך לעלות..אין מה שיעצור. רק זמן...ואיתוי נכון. תראי ..מנסיוני זה לא תמיד עובד רק על זיכרון ויזואלי . לפעמים מה שנחווה בילדות כמו ..איש גדול מאוד..עכשיו יכול להרגיש כאיש רגיל לחלוטין..או ...ריח מתוק..שפתאום הופך לריח שנוא כי קרה שם משהו שפגע..הזכרון התהפך מריח מתוק למשהו בלתי נסבל... רעשים שבילדות נשמעו צורמים..ועכשיו נשמעים רק בלתי נעימים.. וכל זה למה.. כי כילדים העולם שלנו בנוי מאייך הילד קולט את הסביבה..וזו הסביבה שהוא מכיר לא משהו אחר..!! ככה קורה שדברים פתאום רק בכאלו מתגמדים אבל לא באמת..רק בכאילו כדי שאפשר יהיה לשרוד יפה שלי ותני לזמן לעשות את שלו... מה שצריך לצוף יצוף גם אם תתנגדי מאוד.. אוהבת אותך חטולית

01/05/2019 | 23:32 | מאת: מתמודדת

היי מותק בדיוק כך.. השלכות כנראה מלמדות המון על מה שקרה... כי זה סוג של שיחזור.... איני חושבת שמהרגע הראשון זכרתי וכעת שכחתי.. אלא חוויות מסויימות נחרטו בזיכרון.. ורובם נעלמו באותו הרגע... מפחיד לחשוב שברגע שיתופו דברים שוב הזיכרון יתבהר ויביא קושי גדול... איך אפשר ככה להתנער מכל הסיפור הזה???? עד שעושים תהליך לעובדים על חלקים בנפש פתאום "מרגישים בנוח" להתגלות חלקים כואבים נוספים שהיו.... מתי אצליח להיות אני? כשאני מבוגרת בלי יכולת להנות מהחיים?????? אוף!!!! מתחברת לכל מילה שאמרת על תחושותינו כילדים והחוויה מול זה כשמתבגרים.. זה מתקשר למה שאמרתי שבוע שעבר.. על הצורה שזכרתי אותו. ואז היה נתק וכשראיתי אותו שוב הודהמתי לגלות כמה זה שונה מהזיכרון שלי..... היה רזה.. עכשיו התמלא היה גבוהה כעת נמוך.. אבל אני שוכחת שעברו שנים טובות הייתי ילדה אז היה גבוהה.. כעת הוא נמוך.. אז היה רזה.. כיום עברו שנים שהתמלא.. הגיל גם עושה את שלו.. רק אני נתקעתי ילדה...... אולי לכל החיים... :/ מתמודדת

02/05/2019 | 00:41 | מאת: חטוליתוש

לא מתוקה שלי ממש לא נתקעת בילדות את רחוקה ממנו מאוד כי אם לא...אייך היית נישאת ומקימה משפחה ?? ילדה לא עושה דברים כאלה היא ממשיכה לחיות כילדה ומתנהגת כילדה.. זו תקופה שמאוד מרגישה עכשיו את הילדה שנפגעה ומנסה להבין בראש של האישה הבוגרת של היום מה היה שם..כשהיתה ילדה וזה תהליך שימשך עד...שהכל יגמר..בלי קשר לתאריך..או הגדרת זמן... רק אחרי שתדברי את הכלללל...יתחיל להגיע השחרור... התהליך שלך עדין לא הסתיים...סבלנות..לילדה היה סבלנות עד שאת הבוגרת תעיזי להציץ פנימה..ולך נשאר עכשיו לתת לה מקום .. להסתכל ישר לעינים ולראות..להעיז לתת לה את המקום שלה יודעת שלא קל אבל זה התהליך... ליל מנוחה יפה שלי נדבר מחר.. אוהבת אותך חטולית

29/04/2019 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

צריכה עכשיו לחכות לרבעון חדש לגשת לאורטופד אחר שפעם עבד עם הקופת חולים שלנו ועכשין מקבל רק באופן פרטי. . בנתיים גם אין תורים אליו ויש לי משהי בקרבת משפחה שתודיע לי אם...ומתי מתפנה תור לרופא.. בחיי שזה מתיש אותי כל הריצות האלה .. ועדיין מחכה לתשובות של שאר הבדיקות לגבי מרפאת כאב יש לפחות 3 חודשים לחכות.. אז מחכה..

29/04/2019 | 23:55 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, כמה כוח צריך.. כמה סבלנות.. ונניח תהיה לנו הסבלנות.. הכאב הבלתי פוסק מתיש.. מתסכל.. צר לי לשמוע שלוקח כל דבר זמן המתנה ארוך ויקר.. מקווה שלא כל הזמן הזה תסבלי ויהיו הפוגות או שיעלם כליל. שמחה לשמוע שיש מישהי מהמשפחה שתוכל לעדכן אותך ברגע הנכון.. איך היה האירגון עם הבן? לילה טוב נשמה טובה מתמודדת

30/04/2019 | 00:47 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי הארגון היה די מהיר כי אני כבר סידרתי אתמול ...מיינתי את כל הכלים..שהיו המון..מטבח שלם מקצה לקצה כל מה שרק עולה בדעתך שצריך... המטבח שלי מחולק ל-3... חלבי..בשרי..פרווה.. לכל דבר יש את הכלים שלו והסירים שלו בנפרד אז החלוקה יחסית די קלה... אממה..?? בכל אחד מהם ישנם המון חלקים...המיון היה קל ..האריזה היתה מפרכת... אבל עמדנו בזה אצלי בחדר שינה יש בוידם מאולתר שלשם עוברים כל הכלים.. כשהכל כבר ארוז העלעת הדברים היתה ענין של כמה דקות וגם זה כבר מאחורי.. אפילו עשיתי 3 מכונות כביסה ולמחר נשארו רק עוד 4 להערכתי או 5 מקסימום.. ושוב אני כאן בסלון בזולה שלי יושבת וכותבת כי לא מצליחה לישון... ליל מנוחה יפה שלי חטולית

30/04/2019 | 01:01 | מאת: חטוליתוש

עונה לך כאן לגבי הזיכרון שלי שנפגע..אז הפגיעה היא בטווח הקצר.. וכן בהחלט שזכרתי אותך ..אפילו חיפשתי אותך הפורום..עד שנגעתי למט ה למטה ושוב קראתי ... אייך אפשר לשכוח משהו שאוהבים.?? גם השארתי לך הודעה שתיכנסי אבל לא נכנסת... וחיכיתי.. ברוכה השבה השווה.. מתוקה נהדרת שאת חיבוק עד אלייך חטולית

30/04/2019 | 21:08 | מאת: מתמודדת

כל הכבוד!! כן.. מכירה את הפרוצדורה מקרוב.. אצלי בבית לא היה מאוד הרבה כי בחגים התארחתי רק בחוהמ נשארתי בבית כך שלא היה מאוד קשה שמחה בשבילך שזה מאחורייך.. וכביסות.. חח לא נגמרות אף פעם.. במיוחד אחרי חג כזה ארוך בו לא מכבסים... הערימות מצטברות... מקווה שבסוף כן נרדמת.. ונהנית מהשינה שנותרה.. לפחות. שלך מתמודדת

30/04/2019 | 21:22 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי את!! כאמור.. עברתי סערה ככ קשה שלא היה לי פניות נפשית להיכנס.. ואולי חבל.. כי הייתי מקבלת כוח במקום להתפרק... אך לא היה לי כוח לכתוב.. בקושי לפקוח עיניים.. התנתקתי לחלוטין כמו פיתחתי דמות שלא זוכר. את הקושי כי יש עבודה.. בית.. ילדים.. אך כיום העבודה נגמר.. הבית נקי ומסודר.. הילדים במיטות.. מגיע הקושי הגדול.. ואז.. מכיוון שלא יכולתי להכיל.. שוב התפרקתי לעוד "דמות" שבמקום להתמודד.. (לצערי) הוספתי לעצמי התמודדות.. אך באותם רגעים זה לא מורגש אלא רק הצורך להתנתק.. לברוח.. להשתולל... לבעוט...... התרגשתי לקרא שאני בליבך.. מרגישה זאת גם!!! מקווה שלא איכזבתי בהיעדרות.. וכשלא קיבלת איתות כשרשמת לי הודעה.. ושמחה שחיכית. כי אני הייתי מתאכזבת אם לא הייתי פוגשת בך! ....... לגבי הזיכרון.. צר לי לשמוע!! איך את מתמודדת מולו? האם זה כמו שריר שניתן לחזק על ידי תרגולים? שוב קיבלתי באהבה את החיבוק. ועוטפת אותך בחום בחזרה.. מתמודדת

01/05/2019 | 14:30 | מאת: חטוליתוש

זה לא ענין שהתאכזבתי תארתי לעצמי שאם את לא נכנסת יש מגבלות...ילדים ..בית...וכל השאר ...לא חסר נכון...אז נשארתי וחיכיתי ליום שכן תוכלי ...ואין שמחה ממני שאת כאן... לגבי הזכרון אין שום דבר שאפשר לתקן כי תאים שמתים במוח לא מתחלפים הם נשארים פגועים .... אני לא מוותרת לעצמי ומשתדלת כל פעם למצוא משהו שיכול לעזור לחיזוק הזיכרון על תאים חדשים ככך אמרו לי בבית החולים אז מורידה לי המון משחקים שעובדים על הזכרון כדי שהמוח לא יתעצלן...חחח כמו למשל למצוא את ההבדלים ...המוח צריך להגיב. ולמצןא כדי לעבור שלב..אם מצליח אומר שהזיהוי היה טוב וככה ממשיכה... או פזלים...לא של תמונות אלה חלקים שונים שמצריכים אסטרטגיה של חשיבה או משחקי מחשבה...קשה אבל לא מרימה ידיים.. ככה מעסיקה את המוח שיעבוד בכוח גם הכתיבה קשה לי כותבת מוחקת כל הזמן כי כתיבה עם שגיעות לא מובנת... גם זה אימון חשוב כמו קריאה חיבוק עוטף מתוקה אהובה חטוליצ

03/05/2019 | 09:47 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה שלי!!! ראשית תודה ששיתפת.. מצדיעה לך שכך את עובדת על הזיכרון.. כמה זה מצריך התעסקות.. ואנו לפעמים מקבלים פעולואלו כמובן מאליו... עכשיו מבינה כמה זה לא פשוט לך אפילו לכתוב.. ואת תמיד מגיבה מהלב והאורך כלל לא משנה לך.. כמה מעריכה זאת!! האם את מצליחה או האם יש לך אפשרות להפוך את הצורך הזה של אימון הזיכרון למשהו חוויתי עם סובביך? כלומר הרכבת פאזלים... יחד..? או שזה פחות יוצא? אוהבת אותך מתמודדת

אשאר פה לבינתיים..אין לי יותר מקום שם. כאילו תפסתי מקום של מישהו אחר. פשוט רעים!!! אוףףףף

29/04/2019 | 13:35 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי על מה את בכלל מדברת !! מי אמר שאין לך שם מקום?? כתבתי לך שם שאת לא תופסת מקום של אף אחד!! גם אודי לא כתב דברים כאלה את ממש טועה מתוקה!! אוהבת

עכשיו נכנסה מנדיי. היא הייתה פעם...נו.היא מרגישה שתפסנו לה. ובכלל מרגישה ש...אין אמון באף אחד.

29/04/2019 | 16:00 | מאת: יאביב

אוף אני מרגישה עצוב כמוכן ... וממש חייבת בשביל עצמי את המרחק הזה .. זה נכון טיפולית ומנדיי היא טרול עכשיו זה פשוט בולט וברור גם לי ... שחיכתה שאני ילך .. אל תפחדי ממנה תתעלמי ותכתבי דווקא שם יש לך מלא מקום ... אוהבת אותך אל תוותרי על המקום שלך אביב שעוד קצת כאן כי קשה שם בחוץ ...

29/04/2019 | 17:19 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי יפה ונבונה שלי את לא לוקחת מקום של אף אחת!!! שתיכנס מי שתרצה ... לך יש את המקום שלך ואף אחת לא יכולה לקחת ממך צריכות להמשיך להכנס ולכתוב כרגיל יפתי אוהבת אותך.. חטולית

אביבי.. הלוואי שיהיה לי אומץ לעמוד מול כל הדבר הזה...גדול עליי הבלאגן. בינתיים מחכה לאודי.. ואל תרגישי מחוייבות. עשי מה שלך טוב! את לא אשמה בכל זה...

29/04/2019 | 23:32 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק!! עדיין לא נכנסתי לפורום השני כי עמוס לי גם ככה עם מה שיש... (אגב מה לרשום כדי להיכנס לשם?) אך מבינה שאת מוצפת... ושקשה לך.. רוצה לחזק מה שנאמר.. (למרות שאיני מעורה בפרטי המקרה) לכל אחד יש את המקום שלו.. שולחת חיבוק מתמודדת

תודה מתמודדת. פורום פסיכולוגיה קלינית. של דוקטורס.

תודה נסיכה!! :*)

30/04/2019 | 00:00 | מאת: מתמודדת

הייתי חייבת להגיב.. החיים בחוץ אכן קשים לבד... אם נכון לך להתנתק מבחינת הנפש שלך זה מה שתעשי! ואם מרגיש לך לפעמים תוך כדי הניתוק צורך להיכנס גם זה בסדר! ההחלטה לא חייבת להיות אבסולוטית.. ואני שמחה שאת מציצה.. הלוואי אוכל לשלוח לך גם כוח.. ברגעים היקרים האלו... אוהבת אותך מלא מתמודדת

28/04/2019 | 04:16 | מאת: חטוליתוש

הראש מתפוצץ ממחשבות ושוב לא נרדמת ... עוד מוצש ארוך כי נחתי בצהרים למה כולם יכולים לישון ולא מפריע להם גם שנצ...ולי אסור אפילו 10 דקות נימנם קל הראש כואב והצוואר תפוס עם הכתף ביחד כבר למעלה מחודש ימים ורופא אורטופד שולח אותי למרפאת כאב בלי להגיד מה יצא מהצילומים ןמהאולטאאסאונד... אני לא יכול לטפל בזה...למה ?? מה כבר יש שאתה לא יכול לעזור ?? בתקופה האחרונה התחלפו 2 רופאים אורטופדים טובים שעזבו ולא היתה ברירה אלה ללכת לרופא שאני לא אוהבת להגיע אליו ...רק כי הוא היה היחיד שפנוי.... אוףףףףף איתם תמיד זה על חשבון החולים בבוקר צריכה לסדר חזרה את כל הכלים של הפסח להחזיר אותם למקומם עד הפסח הבא..ויש לי מטבח שלם לארוז ... בגלל הכאבים בכתף יהיה קשה יותר .. מה יהיה יהיה כואבת ונמאס מהכאבים שמתי בקבוק מים חמים וזה התחיל לנזול עלי יש בעיה עם הפקק

28/04/2019 | 10:03 | מאת: מתמודדת

חטולית אהובה!! אני מבינה שאת סובלת.. כואבת.. מהיד?! כאב לא מוסבר?! כבר תקופה?! כמה לא פשוט זה להסתובב בין רופאים למצא את הסיבה כדי לאפשר החלמה... בייחוד כאשר התחלפו ונשאר אחד שאינך מתחברת אליו.. או לטיפול.. האם כבר הלכת למרפאת כאב? האם לא מצאו כלום? ממה את חושבת שהכאב מגיע? מעוצב רגשי המשפיע על הגופני?? או בהחלט פיזי לחלוטין? ומה עם השינה... הצלחת להרדם? איזה קשה זה לא לנוח כשכולם נחים.. רק כדי לא לאבד את הלילה.. וכשהעזת לנוח 10 דקות זה התבטא בחוסר שינה... מעצבן!! אל תמהרי עם החלפת הכלים.. ודאי יבינו או לחלופין יושיטו יד לא?! האם הכל עלייך? אם כן.. קחי את הזמן... כמה שייקח.. תרגישי טוב מותק!!! מאחלת שתמצאי מזור לכאב הכתף.. ותצליחי להנות משינה טובה ורצופה! אוהבת אותך מתמודדת

28/04/2019 | 11:47 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יפה שלי עדיין לא קיבלתי את כל התוצאות של הבדיקות שעשעיתי ולא יודעת מה המקור של הכאב העז הזה.. עדיין מחכה לקבל את כל התשובות לפני שאקבע תור למרפאת כאב .. בסוף נרדמתי אחרי 4 פלוס לפנות בוקר אני מניחה שאוכל לקבל עזרה בשאר הדברים שעלי לעשות ..רק רוצה כבר להיות אחרי לא אוהבת שדברים נסחבים בלי סוף תודה מקסימה שלי אוהבת אותך וחיבוק גדול עד אלייך..🤗🤗 חטולית

28/04/2019 | 14:42 | מאת: מכל

היי...בהחלט חג קשה!!! אוףףף בכל אופן מקווה שיש לך פחות כאבים.. מרפאת כאב עזרו לי בזמנו. תנסי. בכל מקרה רציתי לשאול, אולי לא הבנתי, את מחכה לטיפול? זה יקח הרבה זמן? גם מבאס. איתך יקרה. מיכל

28/04/2019 | 15:03 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי כן מחכה לזימון לטיפול... אמרו בין 6 שבועות לחודשיים ועדיין מחכה לכל הבדיקות שעשיתי כדי לקבוע תור למרפאת כאב תודה מאמי אוהבת חטולית

28/04/2019 | 15:05 | מאת: מתמודדת

מאמוש... בטוחה שאת עושה הכל... מאחלת לך רק טוב ושימצאו מקור לנתינת מענה.. או לחלופין שיעבור כמו שבא...!!!! כן.. זה בהחלט מעצבן לראות שדברים עוד לא מסודרים ובזמן אחר ודאי היינו הכי מאורגנות ומסודרות.. אך כרגע הכי חשוב זה הבריאות! ואת! השאר ילך לפי כוחותייך.... קיבלתי את החיבוק.. התענגתי עליו.. שולחת לך בחזרה עם הרבה כוח מתמודדת

28/04/2019 | 16:29 | מאת: חטוליתוש

תודה יפה שלי אני מחכה עכשיו לתור כדי להתחיל מחדש ...שוב טיפול.. אחרי המון זמן שלא הייתי... מרגש וגם מרעיד את הבטן חוץ מהטיפולים במרפאת כאב הכל ביחד יוצר אצלי לחץ במיוחד אחרי שעברתי לפני 4 שנים ארוע מוחי הכל מועצם ברגש ובמתח הנפשי.. תודה על החיבוק הגיע הזמן 👌😻😻 חטולית

28/04/2019 | 16:30 | מאת: חטוליתוש

הגיע בזמן**

חטוליתי!!!!! חובה לשמור על עצמך! ארוע מוחי... לא פשוט!!!! יוצאת מזה.. תודה לאל..!!! איך את אחרי דבר כזה?? יש מעקבים שאת צריכה לעשות? משהו? או "פשוט" להוריד הילוך...?! איך מפחיד אותי להתבגר.... אוף!!!! עם הזמן אני מבינה בעצמותיי שהגדילה היא בין אם נרצה או לא.. המוות בסוף החיים ודאי.. כמה שיודעים את זה לא חיים את זה... אימי אמרה לי.. בהמשך למילים שאמרתי פה עליה.. שכיוון שהכל ידוע.. צריך לנצל כל יום וללמוד להנות ממנו... הרי כל דבר יעבור.. ואם קשה.. והרגש מציף צריך ללכת לקבל עזרה.. שכל ממשהו אחר.. הרי כאב זה משהו חולף.. צריך להודות ולהנות שאנו יכולים לנוע ועדיין לעשות דברים.. יש כאלו ששוכבים ומחכים שהמות יגאל אותם מיסוריהם בלי שיוכלו לעשות עם זה כלום לא עלינו... את מתחברת למילים אלו? אותי זה הבהיל אם כי נתן קצת איפוס כלשהו.. אמרה לי את זה בשבת. האחרונה.. שאמרתי לה שהתפרקתי והיה לי נורא קשה בחודשים האחרונים.. לא שיתפתי מעבר.. זה לא היה מועיל.. היא לא תיתן חיבוק.. גם לא תבין... רק יעשה לה רע... וצער.. אבל כיוון שאני כבר מעט מתאפסת לאחרונה הרשיתי לעצמי לדבר אליה כך.. וזו תגובתה.. המעוררת אך מלחיצה ומכניסה את הפחדים על עתידי... שגם ככה אני לחוצה מזה... בירברתי על עצמי יותר מידיי.. ואת.. חטוליתוש.. שמחה לשמוע שאינך מרימה ידיים והולכת לברר אצל רופא נוסף לפני האופציה של מרפאת כאב... מחכה איתך במתח לתשובות שעדיין לא הגיעו.. ומקווה שיבשרו טוב! ושהכאב יעבור! אגב, איך היום הכתף? והאם הלחצת את עצמך עם הכלים והמטבח? איתך, מתמודדת

שמחה לשמוע!!! שולחת עוד אחד.. ליום מוצלח ונעים. :*)

מתוקה ואהובה הייתי בטיפול בבית החולים במשך שנה..גם במעכב נשארתי נכה ביד ורגל שמאל לומדים לחיות עם המגבלות כי אין דרך אחרת וכן אני הולכת לטיפול ...אבל נפשי..!! עייפה מהמון דברים שכל הזמן קורים ...אין לי את הסבלנות של פעם... גם הזכרון שלי נפגע ואין דרך להחזיר.... אמא שלך צודקת כשהיא אומרת לך ללמוד...היום הילדים קטנים...הזמן שלך ללמוד יקר..כשהם יגדלו אולי גם לך יהיה יותר קשה ללמוד...תחשבי על זה... לא נלחצתי עם הכלים הבן שלי הרווק שעדין גר בבית יעזור לי עוד מעט להעלות הכל לבוידם... מתןקה שלי אל תהי בלחץ ..פשוט לא יועיל אני כבר יעדכן.. עכשיו הולכת לעזור לו ואחזור... חיבוק ונשיקה אוהבת אותך

חיבוקים מלא החופן... 😻😍😘 שיהיה לנו יום נפלא אוהבת אותך חטולית

מאמי שלי... וואה וואו.. כל כך כואב לי לשמוע מה שעברת.. אך גם כלכךשמחה שאת בחיים!!! קשה להתרגל לחיות עם נכות בפרט שלא הייתה קודם.. ונשמע שאין ברירה אך את בוחרת להתמודד ולא ליפול... גאה בך!! שמחה שהבן עוזר לך.. ומאחלת לו למצא זיווגו.. בזמנו.. שואלת בזהירות.. האם יש לך בעל כיום? לולי הבן תהיי לבד בבית? וכמה את יכולה להיות עצמאית? האם הכאב בכתף יכול להיות גם השלכה של הארוע? כל כך התעצבנתי לשמוע זאת... ומאחלת לך רק בריאות ואושר!!! אוהבת אותך נ.ב. לא התכוונתי ללימודים של השכלה.. אלא ללמוד את החיים לחיות ולהנות מכל רגע.. לזה התכוונה.. ובלי קשר.. ודאי שלימודים קל יותר שמכירים.. למדתי כל שנה והוספתי תעודות ותואר.. השנה העדפתי עצירה עם זה.. החיים עמוסים לי.. נפשית..

התעצבתי* כשצעירים** לפעמים יש שיבושים מקלדת... נוח לי יותר לכתוב מהסמארטפון... מקווה להבנה...

ושכחתי לשאול.. רשמת.. שהזיכרון גם נפגע.. עד כמה זה תופס אותך? איזה סוגי זיכרון? מאורעות? תווך קצר? ארוך? ....? איך את מתמודדת מול זה? האם יש דרך לעבוד על כך? איך זה תפס אותך בשלבי הטיפול? מול הפגיעה? בחיים?... זכרת אותי.. :) ואת השתלשלות הדברים שרשמתי אז.... למרות הקושי.. כל כך שמחה! ומעריכה!

26/04/2019 | 13:41 | מאת: מתמודדת

כפי שאתן שמות לב.. איני שומרת שבת וחג.. בהחבא.. לצערי... עצרתי במה שהוביל להתדרדרות שלי... בסוכות לפני שנתיים שלחו לי הודעת אס אמ אס המבקשת מחילה. בלי להזדהות. תהיתי מי זו.. ומשלא אמרה חשבתי שזו רק מישהי אחת מחברותיה בעבר... ההתכתבות המשיכה בצורה שאני חושבת שזו היא ומי שמעבר לקו אישרה לי כי שאלתי זו... אמרה כן. עם הימים היא רצתה שנדבר... אז פיניתי זמן כי ידעתי שזה יכולה להיות שיחה טעונה ולא יכולתי לשוחח כך מול ילדיי ובעלי.. וביום שיכולתי התקשרתי... ו.... הוא(!!!!!!) היה מהעבר השני של הקו!!!!!!!!!! שוק. לא חלמתי על זה..... את המספר היה לו מאחותי.. הרי לא היה אמור להיות לו.. זה לא אותו מספר שהיה אז... לי לא היה את שלו... הקשר חזר והוא החליט שכנראה כדי שיהיה נוח לו לבוא אז יסגור איתי את הפינה.... או יתחיל מחדש.. לא יודעת... כי בהתכתבות כשחשבתי שזו חברה מהעבר.. הוא רשם לי.. בתוך הלילה.. "אוף משעמם לי.. בעלי בבית הכנסת מה איתך" זה היה בזמן שנשארו ערים כל הלילה שמחת תורה.. ועוד כלמיני כאלו.... לא ידעתי לאכול את זה.... לא דיברתי והוא הבין את השוק ואמר חשבתי שאת מבינה שזה אני.. אז ביקש שוב "מחילה על חלקו בעניין" ואמר ששנים לא יכל להסתכל במראה... אם אני מוחלת.. אמרתי לו קשה לי לענות... אמר מה עד כדי כך... עניתי כן. ואמר שמחכה לשמוע ממני.. וכך נגמרה השיחה.. ומאז ניסה עוד פעמיים לכתוב לי הודעות ומשלא הגבתי הפסיק. לא היה לי כלים להתמודד מול זה... פשוט התפרקתי. תרתי משמע.... התפרקתי= התפקרתי... פיתחתי דמות כלשהי.. חלק ממני... שמתחילה לצאת... (הייתי מאוד ביתית ופחות יוצאת) יוצאת אני מתכוונת למועדונים. לבנים... לסווינג.. לרקוד. לאלכוהול וכו'.. כמובן הלבוש מאוד פרובוקטיבי!!!!! זיגוג בין חרדית אמיתית. בלבוש בערכים במוסדות לימוד בעבודה.. לא פתוחה בכלל.. דוסית למהדרין... לבין חית לילה.. מופקרת...... כמובן בעלי לא ידע בשעתו על מה שעובר עליי.. סיפרתי לו על בהתכתבות רק כשנרגעתי קצת מההתנהלות שלי ההשפעה של ההתכתבות.... הייתי חוזרת בשעות סבירות שלא יחשוד בכלום. כמובן שגם השעות האלו לא התאימו לי.. כי לא הייתי יוצאת.. אבל כל הזמן שיקרתי משהו אחר.... הסתכנתי. אך לא כל יום גם לא כל שבוע.. כדי לא לעורר חשד... התחלתי להכניס אלכוהול לשגרת חיי כדי לחיות.... ואז קצת התאפסתי! עברה שנה.. וסבתא נפטרה... וביום ההלוויה... דודה אחת... מקנאה באמצע כנראה... התנפלה על אימי במילים.. עוד לא קברו את הסבתא.. היא שוכבת מולן.. להוצאת התיסכול של הדודה על כך שלא הייתה עם הסבתא בימיה האחרונים.. פרקה על אימי.. (שאגב ביקשה שתבוא... היא והאחים התחננו לעוד עזרה משאר האחים ורק 3 היו!! ישנו אצלה בחודשים האחרונים בתוכנות ועוד.. והם 8..) בקיצור גם ענייני ירושה נכנסו לתמונה והמרירות של הדודה אין לתאר!! צעקה על אימי בלי הכר.. אז התערבתי ואמרתי דיי.. לא מתאים.. במיוחד לא עכשיו... הדודה התהפכה עליי!!!!!!! את... אל תדברי אליי... יורקת עליי ומשמיצה אותי.. ומגלה לכל הנוכחים את "הסוד" שחשבתי שזה סוג כל חיי..... אותה דודה הייתה כמו אמא לאחותי בשנים של הנתק אז כנראה אחותי סיפרה לה.. או בעלה על העניין.. מהכיוון שלהם כמובן.... הדודה יורקת עליי כשכל המשפחה שלי שם.. רובם לא יודעים דבר... ועוד כל אנשי ההלוויה.... טוענת שאני פיתיתי את הגיס ונישקתי אותו.... (אולי רק זה מה שהם משערים) שתקתי מה יש לי לומר הרי כל מה שאבד זה רק יגדיל את הדיון.. והסבתא עוד לא קבורה.... זה חזר על עצמו בהלוויה נוספת שפגשתי לצערי שוב הדודה חצי שנה אחריי.. של אחיהם.. דוד שלי... כמובן שזה עשה לי סטופ רציני ברצון שלי לראות את אחותי.. לראות אותו והמשפחה שהקים... לא חיפשתי יותר להשלות לעצמי משפחה.. השלמתי שלעולם לא תהיה לי אחות.. ושזה לא טוב לי לראות אותה או לשמוע עליה... כעסתי על אחותי. כעסתי על כולם. מכאן חזרה לי הדמות הזו.... המופקרת.... האובדנית.... ההולכת על חבל דק..... בנוסף.. לפני חודש התחתן אחי.. אח שהיה גרוש... והכל החל אז.. בנישואין הראשונים. וגם הפעם האחות.. הגיס.. בתמונה.. וזה עשה לי דז'וו מטורף..... כל שלושת המאורעות האחרונים.... בעצם זיעזעו או עולמי.... טילטלו ברמות קשות... איבדתי ערך של חיים.. עשיתי מעשי אובדנות ונשארתי בחיים... איכשהו... לא רואה בעיניים.. פוגעת בעצמי בבילויים מפוקפקים .. יוצאת מהבית חרדית ומחליפה בגדים מורידה כיסוי ראש ונראית טי נייג'ר ....... מחוללת כל מה שרק ניתן.. דווקא... לא רוצה לשמוע על אלוהים... אך. גם זה מפוצל.. כי חיי.. השגרה... היומיום מבוססים על דת רק רגעי השקט שלי... אלה שבלב או כשאני יכולה לצאת בלי חשש בהם אני דוברת כל מוסכמה אפשרית... בנקודת זמן זו.. שהבנתי שאני מאבדת עצמי על הדעת... פניתי עם מליוני רסיסים לטיפול... כאילו לא עשיתי כלום עד היום....... אני אותה ילדה. של אז. פגועה. לא יודעת להתמודד. צועקת לחיבוק. צועקת שיהיו. צועקת שיחזיקו אותי בזמן שחיה משתוללת בתוכי. מתמודדת

27/04/2019 | 01:00 | מאת: אביב

מתמודדת יקרה אוףף עצוב לקרוא אותך זה מה שהתכוונתי על הסמרטפון בדיוק זה ...אני לא שוכחת מה עברת אז בבקשה תעצרי לפני שיהיה מאוחר .... תגידי שינית את המייל שוב ... חיבוק ענק ענק ... ותזכרי שיש לך היום מה להפסיד שני ילדים מדהימים ...תעצרי עבורם ..

27/04/2019 | 02:42 | מאת: מתמודדת

אביב!!!!!! או אביב..... מנסה לעצור... קשה כל כך...... זה בריחה מהעולם... זה מכניס אותי כאילו למקום שמח... שבו אני רוקדת... משוחררת.... כועסת על כל כך הרבה דברים.. שקרו לי. ואף על הדת ואלוהים.. על המשפחה והבעל.... לפעמים לא יכולה להכיל..... אכן אם לא היה הסמארטפון אולי לא היה לי לאן לברוח... אבל הייתי משתגעת כך או כך... חייבת עזרה. לכן פניתי מחדש לטיפול... לנסות לאסוף את עצמי ולמצא דרך חלופית להפיג כעס ולשנות או לטפל במה שיוצא ממני כשאני נפגשת שוב בפגיעה או בפוגע או בדברים המעוררים אצלי אסוציאציה..... כל כך זקוקה לאחיזה הזו... לחיבוק ולא מקבלת אותו בחיי... ולצערי הבריחה הזו היא גם תוצר של חוסר בהרבה הכלה וחום..... הילדים..... וואו הילדים.... כל עולמי. אני לביאה במה שקשור אליהם.... שלושת המאורעות האחרונים דיללו לי את הכוח לעבוד ואף להיות האמא שהייתי... עושה הכל.. הבית מטופח והילדים מאורגנים היטב אך בלי חיות.. מצידי... הייתי משתעשעת איתם.. יושבת ומשחקת שעות... אין לי כוח..... בקושי לעצמי... ייסרתי את עצמי על כך.. והערצתי את עצמי להיצמד לילדים חזק.... לשחק איתם בכוח.. להדליק שירים.. וכשלא היה כוח.. הלכתי איתם לגינה ולחברים העיקר לחייך לבלות ושהם לא ירגישו כמה שניתן את הדיכאון שלי.... לחבק.. לנשק.. להילחם כמה שאני יכולה... איבדתי המון. המילים של הדודה בפומבי.. לקחו את מה שנשאר ממני.. טרפו את הקלפים.... והחתונה מוטטה עוד יותר כשהכל חזר ... כשאני רואה שהוא עומד בגב זקוף בלי פחד מסתובב חופשי במשפחה.. ישב בשולחן עם כולם.. מצחקק... ואני בורחת לשולחן אחר.. ואף אחד לא אחריי.. אף לא מתעניין איךאני מרגישה.. גם לאחר שיודעים.. מאמי שלי. תודה על תגובתך!! רוצה מעט להרגיע.. זה שאני כותבת זה כי הדברים לצערי כבר קרו.. אני כעת מתאפסת מהם מחדש... וקמה.. וזה לא קל!!! מעריכה שרשמת... מאוד!!! כמה זה חשוב לי.... יודעת שזה לא פשוט עבורך לכתוב בכלל.... מעריכה מאוד. לגבי המייל.. רשמתי לך תבדקי אם קיבלת.. מקווה שזה נשלח אלייך.. חיבוק, שלך מתמודדת

27/04/2019 | 22:14 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה,כל מה שכתבת כואב כל כך..את פוגעת בעצמך במשחקי התפקידים, את מאבדת אותך! עצוב. אבל כל כך חשוב שהלכת לטיפול. בבקשה טפלי בעצמך. כי את חשובה וגם ילדייך. אם האם מאושרת כך יהיו גם הילדים. איתך.

28/04/2019 | 00:59 | מאת: מתמודדת

מיכלי יקרה מאוד! אכן.. קולעת כמו תמיד.. איבדתי את עצמי.... וכמעט לדעת.. מקווה לחזור. מנסה... מחדש... מניחה שכל פעם כזו יש כוחות נוספים.. והתובנות אחרות.. רק יש רגעים שנרכש מציף.. מטעטע.. מבלבל.. ומחשיך... על הכל... שם הייתי.. עכשיו קצת רגוע.. מנסה לנשום. להתחיל לעבד את שעברתי. לתת לזה מענה. ולראות איך להתקדם.... תודה על התגובה "אם האם מאושרת.....".... הלוואי!!!!! הלוואי אצליח לתת להם אושר פנימי... אמונה בעצמם. שמירה על כבודם. והרבה ממה (שיש) ואין בי...... בקיצור שיהיו בריאים בנפשם. שלך בהערכה רבה מתמודדת

28/04/2019 | 01:21 | מאת: חטוליתוש

קראתי אותך שוב ושוב מנסה לומר לך את המילים הנכונות ןמוצאת שהכאב שלך שחיית במשך השנים ...פשוט היה לך בלתי נסבל ברמות ...... לא אכפת לי עכשיו לא מהדת ולא משום דבר ..אם שמרת או לא...אם הפרת או לא..... מצבך באמת היה גרוע מנשוא ....אבל פנית שוב לטיפול וזה מה שהכי הכי חשוב..!!! לצערי מכירה היטב את הלופ הזה שבא עם דז'וו ...ומחזיר אותך למקומות לא רצויים... שנים חייתי כך ולא היה לי עם מי לדבר...כבר הייתי אמא ל 3 ..אז אפילו עוד לא הלכתי לטיפול.... חשוב מאוד יפה שלי שלא תישארי עם כל ה"זבל " שיש בתוכך שתקיאי אותו אצל המטפלת ...גמני כיום אשה דתיה..לא חרדית...ומאוד מבינה את ההגבלות שיש לך בתוך החיים ...ולגמרי לא מסכימה עם השתיקה שלך מול בעלך...!! היום בכל מגזר שתפני אליו חרדי דתי דתילוני חילוני.... באף אחד מהם לא תמצאי הסכמה שבשתיקה ליחס משפיל מצב בעלך... אהובה שמחה שאת מטפלת בעצמך ואל תעיזי לוותר עליך כי בלעדיך אייך יראו הילדים ??? מי יתן להם את החיבוק ??? מי יגיד להם הכל בסדר אמא כאן בשבילכם?? מי יחזיק להם את היד בשעת צורך ?? רק את !!! מחבקת אותך בהמון אהבה יפה שלי את בדרך הנכונה ולא חשוב מה היה..חשוב מה יהיה מעכשיו והלאה אוהבת אותך חטולית

28/04/2019 | 09:53 | מאת: מתמודדת

חטולית שלי!! תודה על המילים.. ההבנה.. ההכלה.. אכן העניין כבר לא דת או לא.. זה משהו מעורער שמשתולל.. מחכה לצרוח.. ובמקום צרחה.. מגיב כך.. אימי השבת אמרה לי.. אדם צריך לעזור גם לעצמו.. נכון העבר כואב אבל אי אפשר לאפשר לעצמנו ליפול.... מתחברת לזה.. אבל זה כל כך לא היה שייך לומר לעצמי את זה קודם.. הכל היה כל כך מדמם.. רק עכשיו כשאני מעט מתחילה לקום מסוגלת לשמוע את זה.. אומנם עדיין זה כואב כי זה קשה נורא. אבל אין מנוס...... החיים ממשיכים.. ואם אתקע כאן.. כל חיי אפסיד.. אז למרות שקשה... כמו גלים.. לפעמים שוקעים.. ולפעמים עולים.... מחבקת בחום ואוהבת. כמה בטוח זה להיות במקום בלי שיפוטיות של דת ומגזר.. עם המון הכלה והבנה.... שלך מתמודדת

28/04/2019 | 11:53 | מאת: חטוליתוש

תמיד איתך בלי יוצא מהכלל רק שמרי עליך מתוקה שלי יש לך עוד 2 נשמות יקרות ואהובות שתלויות בך ולהם מגיע אמא נפלאה ומקסימה כמו שאת יודעת ומסוגלת להיות... אוהבת אותך חטולית

28/04/2019 | 15:08 | מאת: מתמודדת

אוהבת ומעריכה את היותך...

24/04/2019 | 23:23 | מאת: מכל

עצוב וחבל לי. כתבתי אצל אודי. יעלה בטח מחר. חבל...אולי ככה הפסקה ולחזור? תמיד תתקבלי בזרועות פתוחות. את יודעת את זה, נכון? היי שלום. תודה לך על כל ההשקעה הרבה בתגובות לי ולכולן. את משמעותית מאוד ותחסרי לי.

24/04/2019 | 23:50 | מאת: מתמודדת

אביב יפה שלי... אני לא יודעת מה קרה ואיך.. רק לפי מה שכתבה מיכל ומה שרשמת בשירשור שלי ההתנתקות מהמדיה קרתה כעת.. זה טרי.. הכל בסדר? מעריכה מאוד את תגובתך אליי.. את יקרה! ואני זמינה גם במייל... במידה ותרגישי יכולת ונשמר לך המייל שלי.. גם אם את צריכה זמן זה הכי טבעי ומעולה שאת מודעת לעצמך ומאפשרת לך זאת.. אולי אני מדברת מה שאיני יודעת... מקווה שלא הכאבתי בדברים שולחת הרבה כוח וחיבוקים אוהבת המון מתמודדת

25/04/2019 | 06:43 | מאת: אביב

מיכלי הכל בסדר זה עצוב להפרד אבל אני רואה בזה התפתחות שלי עם עצמי .. תודה יקרה

25/04/2019 | 11:38 | מאת: חטוליתוש

שמחה שבישבילך זו התפתחות .... ולא יעזור מה שתגידי ...תהי חסרה לי המון אין לי ברירה אלה לכבד את ההחלטה שלך ... מקווה שתחזרי !!! אוהבת אותך חטולית

26/04/2019 | 12:59 | מאת: מתמודדת

אביבוש איתך! מחבקת! והמון אוהבת. מתמודדת

24/04/2019 | 22:11 | מאת: מתמודדת

היי בנות! מאוד התרגשתי לראותכם כאן.. עונות ומגיבות כמו אז.. החיבוק חם ועוטף אני כל כך צריכה אותו..... פתחתי את הפורום לפני כמה שבועות.. לא הצלחתי לקרא.. גם לא לכתוב.. מין חולשה ואי ידיעה מהיכן להתחיל..... ולפני יומיים נראה לי.. ניסיתי וזכיתי בכל!!!! המסתן אותי.. ריגשתן. תודה!!!! שנלחמתן להישאר עבור כל אחת שפה.. שמתווספת ושחוזרת... זה כל כך לא מובן מאליו. האם יש פה מישהו מומחה כמו אז אידה? הפרשה ואז זה עמד לסגירה וקירטע.... ונס נס!!!! שזה עדיין פועל.... בזכותכן כנראה! ממ.. אתן ודאי זוכרות את כל התהליך ההתחלתי.. ואז שהתחתנתי.. ותההיתי מתי יבואו ילדים.. ואז היו הלידות... בן ובת.. מושלמים!!! תודה לאל.. לאורך כל שנות הנישואין היה לנו קושי בתקשורת... בהתחלה היה מאיים על הזמן בגרושין ולא מתמודד עם כלום. זה גרם לי לחוסר בסיס מטורף.. היה מאיים כשתלדי אעזוב אותך ועושה ברוגזים ממושכים... ניסיתי דרך רבנים ואף יועצי זוגיות.. עד שבשלב כלשהו כולם הרימו ידיים יאמרו לי אין מנוס מגירושים. כל כך לא רציתי זאת... אולי כי פחדתי... אולי כי האמנתי שאנחנו יכולים לחיות ביחד אנו מתאימים. זה רק עניין שיקלוט מזה נישואין... שותפות.. וגם אם לא יבין שמתעלל בי מילולית.. שיבין שצריך לשנות משהו.. הוא חשב שיודע הכל וטען שכולם טועים ואני צריכה ואני ואני ואני..... לשנות את המחשבות.. המילים.. וכו'.. אף אחד לא אומר ככה.. לא חושב ככה.. לא מתנהג ככה... לא חותך בצל כך ולא אומר כד במקום אגרטל.......... אם שכחתי מפתח בדלת ונכנסת להתקלח.. הוא טען שעשיתי בכוונה.. בקיצור.. היה נורא.. ובהתחלה דיי האשמתי את עצמי שאיני מתנהגת נכון ואולי הוא צודק והוא מושלם ואני צריכה ללמוד וכו' עד שכבר לא יכולתי להכיל והתחלתי להתפרץ עליו.. ואז טען שאני מתפרצת.. אז היה פסק זמן. תודה לאל הסכים ללכת לטיפול באופן פרטני.. כנראה ביחד לא הועיל.. היה צריך קודם משהו יחידני. הטיפול היה טוב. וחזרנו. אך הרגשתי שאכן משהו בו הולך ומשתנה לחיוב אבל אני כבר לא שם.... הוא היה מחמיא ואני לא מרגישה את המחמאה... לא נהנית ממנה בכלל... והרגשתי רע עם זה.. עד שהתעורר אני כביכול מתתי.... אגב לפני פסק הזמן הגיע שלב בו לא יכולתי יותר וממש צעקתי את נשמתי.. כמו ילד קטן שמנדנד את ההורה שיקשיב לו..... אך היה אטום אליי... לא הצלחתי לישון כל הלילה ההוא ולקחתי המון כדורים.... בסוף הגעתי למיון.. תודה לאל אני בסדר ולא קרה לי כלום.. נכון לעכשיו.. הזוגיות בסדר. אך עדיין קשה לי בה... במיוחד כי היחס לילדים מאוד נוקשה... שוב על אותן האמירות.. אם לא... אז.. אני אוציא אותך מהבית.. אקשור לך את הידיים אקח את המשחק (האהוב ביותר) לשבוע מדגדג עד שהילד בוכה ולא מרפה... אותו זה מצחיק.. הילד סובל.. ועוד... כל זה מחזיר את התקופה שאני סבלתי ממנו.. כי הוא כאילו לא רואה.... הוא הפסיק עם הטיפול.. חושב שעשה תהליך והוא מלך העולם. אבל לצערי הקשיים חוזרים... אומנם לא מאיים כל הזמן על גרושים. אבל נוספו מכות (רק לי) שכביכול מגיעות בצחוק אך הן מוציאות מהדעת......... וכד סבירים לו הוא טוען שאינו בעל מכה שנותן סטירה שכועס.. אני מדברת כאילו הוא כזה... לולי התחלתי טיפול לא הייתי קוראת לזה אפילו התעללות... כי כאילו משהו בי קיבל את התירוץ שלו שאינו מכה בשעת כעסו אז אינו בעל מכה... אבל כל פעם שהיה עושה כך הייתי מתעצבנת עליו בשתיקה.. מה שלא הזיז לו וכשהיה שוב מכה היה ממשיך את הצחוק ואומר עכשיו לא תדברי איתי? עכשיו ברוגז? לא הייתי ברוגז וכן דיברתי אבל הייתי מתרחקת ממנו.. וההתרחקות הזו רק גודלת..... לא מסוגלת להתגרש. מפחדת. כרגע מרגישה כלואה!!!!! מלא מחשבות.. תהיות.. ובעיקר פחדים..... מכיוון אחר.... אחותי... כזכור (אולי) לכן.. כל הפגיעה הייתה בסוד כל הזמן... מעולם לא דיברו עליה... וכשסוף סוף סיפרתי לאימי.. ואחרי קרוב לשנה לאבי.. נעשה נתק כביכול טבעי מאחורי והגיס... בלי הסברים.. כלומר תמיד לא אהבו אותו. הוא היה מניפולטיבי שתלטן וכו'.. וייתכן שזה הסיבה שאחותי הבינה שבגללה הנתק.. וכנראה הגיס.. בעלה מכר לה.. המשפחה שלך שונאת אותי מתאכזרת עלייך.. והיא אפילו לא טרחה לברר...... הנתק נמשך קרוב ל4-5 שנים.. בהן היא ילדה ילדים שנה אחר שנה... כל הזמן שנודע לי על כך צבט לי הלב... ואףבלי קשר הייתי מנסה כל כמה זמן להתקשר אליה ולברר מה איתה איך חייה ולהסביר שהנתק הוא לא בגללה.. רק אני זו שהייתי מתקשרת כולם ניתקו קשר. זה היה מפגר כאילו אני הפגועה עושה משהו שאלוהים יודע למה... אבל אולי דווקא בגלל זה... אין לי עוד אחות.. רק בנים.. ומאוד הייתי רוצה לצייר משפחה מאוחדת...ולא היה לי קשר עם האחיינים שזה קרע אותי וכו' וכו'.. לחתונה היא לא הגיעה כמובן.. והנתק נמשך עד.. לפני שנתיים וחצי בערך.. פעם אחת שמעתי שהיא בבית חולים.. הודעתי לאימי והיה לה פריצת דיסק.. ומאז משהו חזר לאט לאט... היה לי שיחת טלפון איתה והיא אמרה לי אני מאמינה לבעלי מאה אחוז. אם את רוצה להישאר בעבר תישארי. אני ראיתי בעיניי איך פיתית אותו.. ולשאלתי איך הסכמת לזה לקרא.. אמרה רציתי לראות עד להיכן תגיעי.... תעזי.... השיחה לא הייתה מפורטת. אך הבנתי שהוא כל השנים ישב לספר לה סיפור... והיא קנתה אותו. בלי לברר... ברור לי שהיא לא ראתה כלום.. אך זה כואב לשמוע שאומרים ראיתי (ואני סבלתי 4 שנים.. למה לא עצרתם.. אפילו אם אני אשמה.....) ברור לי שנוח לה ככה בלי לשמוע צד נוסף.. להשאיר את העבר בעבר ולהתקדם עם קשר למשפחה שכנראה כן היה חסר לה....... כמה שהשיחה כאבה... ברגע הרגשתי איך תון יורד לי מהנשמה.. אפילו שיודעת הפוך.. זה כבר לא סוד שהיה משהו.... ..... וזה הקלה!!!! אז שיחקתי את המשחק... וחזר הקשר להורים. והכרנו את 7 האחיינים.... זה הצריך שפעם אחת נאלצתי לראות את פני הגיס כדי לראות את האחיינים.. כי היא ובעלה יחד(!!) כמובן לא היה דיבור.. רק לאחיינים ואליה.. אני זוכרת שהייתי בשוק.. זכרתי אותו גבוהה והוא היה נמוך.. זכרתי רזה והיה מלא.. כרס.. כל כך היה שונה..... אך זכרתי אותו כילדה.... וכך נשארתי כנראה עד היום למרות שאני מתקרבת ל30.... והיום מעט מפגשים כאלו.. אצל הוריי... כשלאחר כל מפגש אני מתערערת נפשית בלי שאף אחד ידע.. רציתי למחוק את העבר.. להתאמץ ולשמוח שהמשפחה חוזרת...... אחותי כאילו גם ניסתה.. מאותה שיחה בכלל לא אמרה כלום.. ניסיתי!! עד.. לפני שנה.. שראיתי שזה בלתי אפשרי... אבל עד שהבנתי.... המצב שלי רע!!!!! רע!!!!! אמשיך בפעם אחרת.. זה כבר יותר מידיי... מותשת. תודה למי שהצליחה לקרא עד הסוף.. וגם למי שלא. מעריכה מאוד! מתמודדת. נ.ב. אשמח לשמוע מכן... איך אתן בחיי היומיום? מה שלומכם?

24/04/2019 | 22:43 | מאת: בוחרת בשינוי -אביב

יקרה אל תוותרי עלייך בבקשה .. את עוברת התעללות לשמה ולא מגיע לך לא הגיד לך מה לעשות רק בבקשה תשמרי עלייך גם ההתנהלות מול הילדים נוראית בעיני ותשאיר בהם צלקות לחיים אוהבת אותך , וכן שמרתי ונלחמתי על הפינה הזו אחרי שאידה עזבה. אין כאן אף שומר אז תזהרי במה שאת כותבת .. את יכולה להצטרף לפורום המקביל אני בטוחה שיקבלו אותך בשמחה כרגע אני מעדיפה לא להיות במדייה בכלל .. אבל לא יכולתי שלא להגיב לך אני הרי השושבינה שלך זוכרת . בבקשה ממך יקרה אל תישארי עם המכות והעלבונות לבד זה לא מגיע לך ....יודעת שזה לא נהוג אצלכם אבל... ותיזהרי עם הסמרטפון בפעם הקודמת זה הביאו אותך לצרות .... תיכנסי רק מכניסה בסתר לפורום ותמחקי שוב כל פעולה שאת עושה תחשבי תחשבי ץחשבי טוב טוב לפני חיבוק ענק ענק ענק בשבילך

יקירתי...בהחלט קשה. פה אין לצערי מנהל פורום. יש את פורום פסיכולוגיה קלינית שכלנו כותבות שם כשרוצות מענה מהמנהל..כרגע לא בטוחה מי נגד מי שם. מי ישאר בכלל....לי קשה כרגע לקרוא הכל ואת כלן שם. תכנסי ותקראי...אולי תשתתפי שם ותקבלי סיוע מקצועי. פה זה אחרת...אין מנהל וככה אנחנו אחת עם השנייה...לא יודעת מה יהיה.. בינתיים איתך

24/04/2019 | 22:58 | מאת: מתמודדת

מיכלי יקרה!!! בקושי נכנסתי לכאן.. אולי בהזדמנות אכתוב שם.. לא ראיתי עדיין.. קשה להתחיל מקום חדש.. אתם שם רושמות מידי פעם כפי שאמרתן.. אז אולי זה יקל עליי.. נכון לעכשיו אני מנסה לחפש איזון בחיים.. קשה לי לפתוח מחדש.. רק להמשיך את הקיים. ובפרט שנשמע מהדברים שהמקום לא מסודר ולא יציב.. בינתיים עושה מה שיכולה ונראה מה הלאה... תודה שהגבת. וזאת פה. איתי. נשיקות

24/04/2019 | 23:13 | מאת: מתמודדת

בוחרת מובחרת שושבינה שלי! כיף לראותך.. כיף שהשארתי.. הפורום המקביל זה מה שמיכת רשמה? אכן רק לאחרונה הבנתי (ואיני מבינה למה כל כך באיחור) שזה התעללות.. אומנם לא איומה בסקלה אבל עדיין.. הבנתי כי חזרתי לטיפול והעליתי את הדברים.. המטפל. החדשה האירה את עיניי.. ואני קולטת אחרת את הדברים... אומנם עדיין לא יכולה לעשות כלום.. אפילו לפעמים לדבר את הדברים קשה לי זה כמו להוציא רכבת מהגרון... אין לי כוח לדבר.. רק שותקת.... וזה סוג של דיכאון כנראה... אבל מתמודדת מול כל כך הרבה חזיתות שאין לי כוח. בהזדמנות אמשיך איך ומה החזיר את הטיפול ומצבי היום... יש בבעלי משהו שכל כך אוהב... אך ה"עונשים" כל כך חמורים... וזה מבלבל.. גם אותי כאישה וכמובן הילדים... הם פגועים ורצים אליי (הוא לא מכה אותם אך יכול לצעוק להעניש להאשים וכו'..) ואוהבים אותו מאוד... תודה על תגובתך. למרות שהפעם שהבנתי אינך מעדיפה להיות במדיה.. וזה שרשמת זה בגללי.. אז ממש מעריכה זאת!!! קצת מלחיץ שרשמת שאזהר במה שאני רושמת... אכן מדיה זה דבר מפחיד.. איני זוכרת ספציפי את העניין הזה שאולי סיכן אותי?! מניחה שזה בגלל שאני חרדית ובעלי לא ידע על האינטרנט? כבר מזמן גם לו יש.. ונפתחנו מעט יותר.. אז מהבחינה הזו לא חוששת. וזה בסדר לי.. מבחינת תוכן..... הוא מודע לפגיעה שהייתה.. לא מודע להשלכותיה הקשות.... הוא גם לא יודע שנכנסתי לפורום ואת הכינוי שלי.. ולא עוקב אחרי זה.. מעריכה את הדאגה. ומאמצת בחום את החיבוק. לא מזמן התחלתי טיפול אז מקווה שיעזור לי בעניין הזוגי גם.. לפתוח עיניים.. לראות אם נכון ומה נכון.. ואיך להתנהל... אוהבת המון. תודה!!!

25/04/2019 | 00:18 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי נראה לי שגם אחותך פוחדת מגירושין ...זה נראה לי ממש ברור.. אבל..לא קל לאשה דתיה עם 7 ילדים לפרק משפחה...לאן תלך איתם..? אייך תכלכל אותם..סיפור לא קטן גם היא סוחבת על הגב...אז מה כבר נשאר לה לעשות...להמשיך בחיים שלה ולא להאמין לך כי זה הכי פשוט בשבילה... זכור לי שכתבת פעם עוד לפני שנישאת שנורא רצית לראות את התינוקת החדשה שנולדה לה ופחדת ללכת אליה..( אם אמי לא טועה).. המסגרת המשפחתית מאוד חשובה במגזר הדתי עד כדי שהם פשוט מתכחשים לכל מה שיכול להפריע להם בחיים.. ולשאלתך...אני כבר סבתא ל4 נכדים..אז היה רק הנכד הבכור.. יש לי 4 יהלומים...ברוך השם בעיות רפואיות לא חסר ..מן הסתם כמו אצל כולם.. אבל יש זמן גם לזה בהמשך מחבקת אותך בהמון אהבה כמו תמיד עוד נדבר גם עליך ועל בעלך... ודרך אגב..אין דבר כזה סתם סתירות בצחוק ממש לאאאאא את אשתו והוא מחוייב לכבד אותך כגופו... האם הוא מכה גם את עצמו?? ברור שלא!!! כרגע רק אומר לך ליל מנוחה יפה שלי עוד נדבר חטולית

26/04/2019 | 12:57 | מאת: מתמודדת

חטולית יקירה!!! 4.... וואו מרגש!!! איך הזמן טס לנו ככה... בריאות בריאות!!!! שמרי עלייך!!! מזה בעיות בריאותיות... של הגיל? ואי כמה זה מפחיד לגדול....אוף. כלום לא בשליטה שלנו.... לגבי אחותי.. כן.. לא פשוט לה אני מניחה.. ונראה שהיא בהריון נוסף אך איני בטוחה בזה עדיין.... מאחלת לה.. להם רק טוב.. וכן.. כנראה אז דיברתי על רצוני לפגוש את ילדיה... הבכורה בת השאר כולם בנים... לגבי בעלי.. מסובך... כרגע אנחנו לא מדברים.. לפעמים כשצריך בחוה"מ התכתבנו לגבי הילדים... התנהגות מבישה!!! אבל מעיד על חוסר תקשורת מזעזע.... מי יודע מה יהיה בסוף החג.. או שזה יתפוצץ או יחזור לקדמותו... אני תוהה.. כמה אני אשמה בזה.. אף פעם לא ראיתי תקשורת טובה ונישואין תקינים.. בכל אופן.. ההרגשות שלי כלפיו אמיתיות. עברתי מספיק כדי להבין שהוא לא מכבד אותי רגשית. ואף לא גופנית... כשאני מביעה בפניו דברים שמפריעים לי הוא מחזיר את זה באשמה כלפיי כאילו אסור לי להרגיש לכעוס או לכאוב... הוא מושלם. יעבור.... לאחר שבוע ככה.. מצליחה להיות אפתית.. איכשהו.. מחכה למפגש אצל המטפלת.. לראות מה עליי לעשות.. איך להתקדם.... איך החג מתקדם? איפה עושה את החג שבת? שלך, מתמודדת

28/04/2019 | 01:33 | מאת: חטוליתוש

בחגים כולם תמיד אצלי לאן ילכו ?? החג עבר נפלא היה כייף גם בחג השני ..גם זה כבר מאחורינו..÷)) שלא תעיזי לוותר עלייך ולא משנה מה !!! מאוד נוח לו להפיל את התיק עליך ולצאת נקי כפיים אלה מה... אוהבת אותך חטולית

29/04/2019 | 08:55 | מאת: מתמודדת

חטולית מהממת.. כמה כוח זה דורש.. שמחה שאת מצליחה להנות מהביחד.. ומכך שהבית מתמלא ברעש.. וילדים.. וכו'... אני בטוחה שהם מקסימים עוזרים גם.. ומחזיקים הרבה כוח שמחה ושהות נעימה לכולם.. כן עבר פסח ככ מהר.... שתהיה לנו שגרה נעימה! קשה להיכנס לשגרה אך היא בעזרת השם תהיה טובה לנו.. מנסה לא לאבד אותי.. ופחות להכנס להאשמה עצמית.. אך אני עדיין בבירור עצמי לומדת לומר דיי.. ולהכיר במציאות שמגיע לי אחרת.. ושהדברים כמו האלימות המילולית והמכות... אינם נכונים גם אם הוא אומר שזה סתם ובצחוק.. והתפתיתי להאמין לזה.. אך הרגשתי רע. בקיצור לא חסר עבודה... ואין קיצורי דרך.. בהצלחה בשגרת היומיום... את עובדת כעת או בבית? שלך באהבה מתמודדת

22/04/2019 | 13:10 | מאת: מתמודדת

היי.. לכולם! ניסיתי לחיות.. באמת שניסיתי. התחתנתי.. הבאתי 2 ילדים מדהימים לעולם... זכור לי שכתבתי את זה כבר.. קרו כל כך הרבה דברים אין לי כוח לכתוב.. הקשר במשפחה חזר.. היה מוות לסבתא ודודה שפתחה עליי פה.. היא בכלל לא יודעת כלום אך ניבלה פה ממה שאחותי סיפרה לה.. שאני אשמה.. אני פיתיתי.. וגם אחותי רק אומרת מה שהייתה רוצה שהיה קורה.. כדי לא להסתכל לאמת בעיניים... בטח לא ברור כלום. אין לי כוח לכתוב אך כל כך זקוקה לנוכחות לצידי.. זקוקה לחיבוק. כואבת. זה מה שהצלחתי כע.ת.. אולי בהמשך אנסה לפרט... מתמודדת

22/04/2019 | 15:52 | מאת: חטוליתוש

זוכרת אותך כבר מזמן חיפשתי אותך אבל לא נכנסת שמחה שחזרת ....גם אם בנסיבות עצובות יפה שלי כרגע מתארחת אצל הבן ולא ממש יכולה להתרכז בך אבל אם תישארי אחזור אליך יותר מאוחר חטולית..את זוכרת ??

22/04/2019 | 20:20 | מאת: בוחרת בשינוי-אביב.

התגעגעתי ...אם נילחמתי על המקום הזה זה עבורך ואחרות שיהיה להן מקום ... לחזור עצוב אהובה אבל זה חלק מהחיים שלנו ... טריגרים שחוזרים ומשפחה .. שלא ממש בוחרים יודעת שזה מורכב אצלך ...מקווה שזה חא משפיע על הזוגיות והילדים המשפחה הקטנה שהקמת עם המון כוחות ... אתך כאן בלב תמיד ... שולחת חיבוק עוטף לכולך ...

22/04/2019 | 22:56 | מאת: מיכ (מיכל)

מתמודדת יקרה. אני מיכ..מיכל. זןכרת? אני זוכרת אותך כמובן. עצוב. טוב שיש ילדים ומשפחה שמקימים. יש בשביל מי ..זה חשוב! את שורדת! את אמיצה. לא פשוט ומורכב הסביבה המשפחתית! איתך.

22/04/2019 | 23:05 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת יקרה זוכרת מה היה , מאוד כואב לחזור לאותם זכרונות כואבים ובמיוחד להאשמות שאחותך זרעה מחדש האם בעלך מודע לכל מה שעבר עליך בעבר ? לפחות שהוא יצדד בך ולמה בכלל הכל עלה עכשיו מחדש ? עצוב מאוד מה שקורה לך עכשיו ... מחבקת אותך בחום ובהמון אהבה יפה שלי וכשתוכלי לשתף אני כאן..כמו אז מאמינה לך וכואבת איתך חטולית

24/04/2019 | 12:42 | מאת: מתמודדת

חטוליתתת איזה מושלמת את.. גם להגיב לרגע.. איך אצל הבן? כמה כיף להיכנס ולהרגיש מחובקת.. וכפי שאמרת.. גם אם בנסיבות עצובות... אכנס שוב.. המייל לא שלח לי שהיו תגובות נכנסתי כעת וראיתי אתכן.. אז אכנס שוב. ממש התרגשתי שאתן פה!!!! אוהבת מתמודדת

24/04/2019 | 12:50 | מאת: מתמודדת

בוחרת בשינוי אהובה!! (אביב.. האם היית בערך לפני שנתיים-שלוש בקבוצת וואטסאפ של מטרנה..?!) אין עלייך!! כל כך חשוב מה שאמרת.. החיים לפעמים מנתקים.. כל כך חשוב שיהיה מקום לחזור.. הרי הכל לא נעלם.. גם אם ממשיכים או מנסים לפחות... יצאנו כרגע לפארק עם הילדים.. מבטיחה להיכנס שוב.. כל כך חימם לי את הלב שאת ואתן פה... זה כל כך עשה לי טוב!! אוהבת מתמודדת

24/04/2019 | 12:58 | מאת: מתמודדת

מיכלוששש בטח זוכרת!!!! אחת הסיבות שהתנתקתי הייתה כי לא היה לי אינטרנט.. עכשיו יש לי סמארטפון וגם שהייתי נכנסת זה לא היה שולח כל הזמן.. עכשיו כתבתי לך וזה שוב לא שלח.. הזכיר לי.. אנסה שוב להיכנס כי יצאנו לפארק עם הילדים.. אז אכנס בערב.. תודה לך מיכל על החיבוק. מקווה שהודעה זו תישלח! אוהבת

24/04/2019 | 20:37 | מאת: חטוליתוש

כל כך שמחה שנכנסת התגעגעתי מאוד גמני חזרתי לפני כמה חודשים ..לא זוכרת..גם אצלי הלך המחשב..בעיקר בגלל זה לא הייתי כאן.. גמני מהפלפון...לקח לי המון זמן כדי למצוא את המקום ומאז אני כאן כל הזמן שמחתי לקרא כבר אז..שאת אמא ל..2 מתוקים.. איזה אושר נורא כואב לי לשמוע מה אחותך מעוללת לך...ולמה בכלל.?? כשתוכלי להכנס ולספר עוד קצת ...את מוזמנת יפה שלי אני נכנסת כמה פעמים ביום אז אם אמצא אותך ..אחבק אותך כמו אז..כמו תמיד.. גרמת לי לחיוך ענק מעצם היותך כאן .. אוהבת אותך חטולית

24/04/2019 | 21:18 | מאת: מתמודדת

כמה אני זקוקה לחיבוק.... האם זה מוזר לבקש ולצרוך זאת עד כאב..?! בדיוק כמוך אלו היו הנסיבות.. שהקשו.. וגם החיים עצמם שהצריכו הסתגלות וטאטליות . נישואין.. לידות.. מקווה מאוד שהאתר סודר ושיהיה קל להיכנס. איך היה אצל הבן? נהנית? יש נכדים?

24/04/2019 | 23:21 | מאת: מתמודדת

חטולית אין עלייך.. אני קוראת כעת ורואה שעניתי על רוב הדברים בשירשורים הבאים.. על האחות.. הבעל.. למה זה צף כעת זה משהו שאפתח בשירשורים נוסף... זה צף מחדש סביב השנתיים האחרונות.. ובעיקר סביב השנה האחרונה.. לצערי תמיד זה עדיין נוכח.. אך השיגרה עושה לזה עוצמות ווליום שונות.. ובזמן האחרון.... בעוצמות קשות מתמיד... ארחיב על כך מקווה שמחר... מעריכה את ההתעניינות. הדאגה הכנה. החיבוק העוטף. הנכונות. וההימצאות!! לא מובן לי מאליו.... חיבוק חוזר בחום ואהבה, מתמודדת

21/04/2019 | 11:23 | מאת: תטוליתוש

אייך עבר עליכן ערב ליל הסדר?? אייך אתן מרגישות ?? שבוע טוב לכולן מקווה לשמוע מכן יום טוב

היי...מקווה שעובר עלייך בטוב...אני עסוקה במטבח בעיקר...פה אבל לא בטוחה שאכנס הרבה. אז תחזיקי מעמד. עוד נתכתב.

22/04/2019 | 10:44 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי גמני הייתי עסוקה המון במטבח היום נחה הולכת בצהרים לבן שלי הגדול הוא עשה הכל כדי שנתארח אצלו היום..הם חילונים כבר מצפה למפגש עם כולם מאמינה שיהיה כייף כל שנה בחול המועד פסח אנחנו נפגשים לעשות על האש כשאנחנו דואגים להכל השנה הבן שלי הזמין... נשתמע יותר מאוחר יום מקסים לכולם 👌👍🙏😻

16/04/2019 | 22:27 | מאת: מכל

לא תהיה פגישה עד השבוע שלאחר פסח. אני בסדר. פחות חושבת שלא יכולה לחכות לה או לבד. דווקא סבבה. חג עם מעט מעט אנשים. מצומצם מאוד וכך טוב לי!!! שיהיה שקט! רגוע! הסדר בבית. כמה טוב. אחרי כל ההמולה. צריכה שקט!!!

17/04/2019 | 09:51 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה כולנו עכשיו עמוסים ועובדים מי יותר ומי פחות היום הרכיבו לי את התנור החדש איזה כייף עוד מעט הולכת לחדש אותו ואצלי כמו כל שנה באים כל החברה שולחן מופתי... וגם חלקם ישנים אצלי בערב החג כי לא נוסעים בשבת ובשבת עוד אורחים.... פסח שמיייח וכשר יפה שלי באמת שאת זקוקה לשקט הזה אחרי הארוע המשמח מאחלת לך מנוחה ורגיעה במשך כל החג.. 😻

גם אצלי. באים אליי לחג וישנים פה..אבל זה כייף למרות הכל. תהני מכלם ותתחדשי. בטוח יהיה טעים😋

16/04/2019 | 02:39 | מאת: חטוליתוש

לא מצליחה להרדם כי אין לי מנוחה הראש קודח מחשבות וגם מתרגש כי מחר מגיע תנור כיריים גז חדש ...ועדיין אוספת בכל מיני חורים במטבח את שברי הזכוכיות שעפו והתפזרו בכל רחבי המטבח מלפני שבועיים מדלת התנור שהתנפצה לרסיסים ותת שברים קטנטנים בכל חור...כן המטבח שלי כבר נקי ומוכן לחג... ועכשיו כדי שאוכל לישון צריכה פחמימות מהסוג שיעלה קצת את הסכרת ... ליל מנוחה לכל מי שקוראת

16/04/2019 | 02:40 | מאת: חטוליתוש

ועוד כדורים לשינה ונגד כאבים איומים שלא נותנים לי לישון

מובן כל כך...לילות בלי שינה. עברתי 4 לילות כאלה ברצף..והלילה סוף סוף ישנתי נורמלי. מקווה שתצליחי. ותתחדשי.

16/04/2019 | 12:31 | מאת: חטוליתוש

כתבת שם מילה שלא הבנתי מה זה פיבקו ?? חיפשתי גם בגוגל ..?? תודה יפתי

16/04/2019 | 16:19 | מאת: מכל

חחחח חיפשתי איפה כתבתי ואז הבנתי שזו טעות.."הפסיקו עם פרושי רש"י של נפגעות.. כי מפרשות כולל אני הכלללל לפי הסובייקטיביות והראיה החד צדדית שלנו. קשה לראות את האחר או צד אחר.. מהרתי בכתיבה ולחצתי לא נכון על האותיות!! את בסדר גמור!!!!!

16/04/2019 | 22:13 | מאת: חטוליתוש

מקסימה שאת תודה

15/04/2019 | 12:00 | מאת: מכל

אנחנו המון זמן בפורמים....ועצוב לי. עלייך. שנפגעת וברחת...תמיד היית מחזירה אותי כשרציתי לברוח. זוכרת???? ואת ממש המעטת לכתוב....את אהובה ורצויה ועוד איך! ואולי יש קנאה בתתי הקבוצות האלה...כך ה"סוריקטה אחותי" הזה...כמה אנחנו היינו קרובות בפורום..פעם..חשבתי שאותי זנחת לגמריי..נקשרת לסוריקטה ואני נזרקתי. כך הרגשתי ממך ונפגעתי גם. הפסקתי לענות לך כמעט אם שמת לב.כבר מזמן מזמן או שלא שמת לב???....שתכן הייתם ונשארתן אחיות וגם עכשיו נעלבתן יחד....חבל לי על כך מאוד. מרגישה שכבר מזמן איבדתי חברה פה בפורום שזו את!!!! אוהבת אותך. אבל נפגעתי ממך. סליחה שנשמע מתריס אבל ככה מרגישה...עצוב לי.

16/04/2019 | 08:52 | מאת: .במבי פצוע..

מיכל אהובה בוקר טוב.. קראתי אתמול את הודעתך ולא היו לי מילים.. גם היום אין לי כל כך.. אני מאוד מבולבלת... מה שכן.. המילים שלך נגעו בי עמוק ורוצה לומר לך שאת יקרה לי מאוד.. עברנו כברת דרך ארוכה ועדיין עוברות.. הייתי שמחה שאת ההודעות האלו ובכלל נכתוב בפורום של אודי.. לי קשה וגם מרגיש לי שלא נכון עבורי לפצל.. מעדיפה לכתוב רק אצל אודי בשביל שארגיש שלימה יותר (על החלקים השונים שבי) וגם בגלל תחושת השמירה שאני מרגישה אצל אודי.. יש את המבוגר האחראי ,המקצועי והאובייקטיבי ששומר ומעיר ומאיר גם את החלקים /צדדים שאנחנו "עיוורים" לגביהם.. זהו לעכשיו.. שלך, במבי

16/04/2019 | 10:49 | מאת: מכל

נתכתב שם.

14/04/2019 | 22:45 | מאת: מכל

דיייייייי!!!! הפגיעה. נראה שחזור של כל מה שחוויתן העברה לפה. ממש. דייייי!!! אני חשבת שיש פה הסחפות רצינית. נפגעתם? דברתן סוף כל סוף על הפגיעה פה. בסדר, אף אחת לא מתכוונת לפגוע בכוונה. הלוואינוכל הכעס והעלבון יעברו למי שפגע בכן פיזית ונפשית ממש!!!! כי פגיעה מינית זה הכי כואב!!!!! לא כתיבה בפורום...תנסו להתעלות. אני נפגעתי גם פה וגם אצל אודי. תמיד חזרתי ודברתי על זה. אז מבקשת שתשקלו שנית. בקשו מכן סליחה נכון??? למה כל כך קשה לכן לסלוח?? להורים קל לכן לסלוח??? כי לי לא! ולמרות זאת חגגתי איתם. רואה וחווה אותם כל הזמן. אז בבקשה דייי עם ההסחפות!!!! מי שישמע קיללו אותכם ועשו שיימינג וחרם. יאללה דיייייייי ואם גם אני פגעתי. סליחה !!!!! לא קראתי הכל אבל ראיתי שכתבתן את שמי וכותרת של הודעה שלי????????? אין לי כח לזה..... בבקשה. דייייי כמה תכתובות הצילו!!! הלכתי לאיבוד.

14/04/2019 | 23:30 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מתוקה כמה חבל שכך מתחיל לך השבוע אחרי הארוע המשמח לפחות היה ארוע יפה ונהניתם תסתכלי הלאה וקדימה חיים את החיים רק פעם אחת לפחות תנסי להישאר עם הרגשות הטובים שהשבת עברה אני כבר לא יודעת איפה אני אמצא את עצמי.... הראש גועש ממחשבות ואולי זה באמת הזמן לעשות חשבון נפש ... ליל מנוחה יפתי

חטולית יודעת להיות נפלאה ברגעים כאלה. ואני תיכף יוצאת לעבודה.

14/04/2019 | 21:02 | מאת: חטוליתוש

כבר לא מרגישה את השרירים כאלו מחקו אותי וריצות גם עם אמי בגלל שיניים מסכנה נפלה לה הפרוטזה הקידמית לא יכולה לאכול אצל אנשים מבוגרים שיניים קריטי לגמרי מקווה שאת הפרוטזה החדשה תחדש ותהנה כבר עכשיו בחג מה איתכן בנות...

14/04/2019 | 22:48 | מאת: מכל

גם אני מותשת..ביליתי עם בני בבית חולים אחרי שבת נפלאה...במקום להנות ולפתוח מתנות ביליתי בבית חולים. אוףףףף בכל זאת אנחנו בבית. מותשים. מקווה לטוב. והחלמה לאימך..לא קל לפני החג הזה.. לילה טוב.

14/04/2019 | 23:24 | מאת: חטוליתוש

תודה יפתי החג הזה מוציא ממני רק זכרונות כואבים מה קרה שלקחת את בנך לבית חולים ?? אייך הוא עכשיו ליל מנוחה

14/04/2019 | 23:26 | מאת: מכל

עכשיו הוא בסדר... יעבור בע"ה....לילה טוב יקרה.

12/04/2019 | 11:30 | מאת: .במבי פצוע..

https://www.doctors.co.il/forum-1265/message-1159824/

12/04/2019 | 11:37 | מאת: סוריקטה

חוץ מהצומי המעליב שהתייחס אלייך יש שם בעץ גם תכתובות נוספות שהלמו בי באופן שאין לתאר. הפסדתי. חוזרת וכותבת. וזה גם רשום במקביל בפורום פסיכולוגיה קלינית הרבה פעמים. אני לא מתווכחת יותר. סוריקטה

12/04/2019 | 12:46 | מאת: חטוליתוש

מצטערת שלא יכולה להכנס לקישור ששלחת ..מוגבלת שיכלית... יעזור יותר אם תצייני תאריך כדי שאוכל להכנס ולקרא את לא חייבת אם אני מפריעה לך

12/04/2019 | 12:54 | מאת: .במבי פצוע..

כן סוריקטה..ההודעה של ה"צומי" וזו שמיד אחריה..שתי ההודעות הללו מאוד מאוד פגעו והכאיבו לי... .... כנראה שגם היתה בי איזו פנטזיה של "הצלה" שאתם תעמדו על "הרגליים האחוריות" ותתנו קריאת מחאה.. .. הרגשתי מבולבלת..לא מבינה על מה פתאום אני חוטפת.. רק על זה ש"גם לי הגיגים" כמו לכל משתתפת.. ... הרגשתי מושפלת..דחויה..לא רצויה והתנהגתי לפי הדפוס שמוכר לי.. חזרתי להיות עם עצמי... ... כן אני חושבת שאני מבינה על מה נפגעת..על מה זעקתך ..בעיקר זעקתך השתוקה... ... רוצה לומר לך שוב.. את מאוד מאוד יקרה לי בכל מצב צבירה שאת... .... וכל כך הייתי רוצה לעשות את התכתובת הזו בפורום של אודי... ... מרגישה כבולה... הייתי רוצה להעתיק את הקישור ששלחתי לכן גם בפורום של אודי..שיהיה לו מושג על מה אני מדברת.. ... אני מבינה שאסור לי לעשות את זה... ... מרגישה מתוסכלת על הרגשת הכלא הזה.... ..... זהו.. חוזרת לקונכיה שלי סוריקטה אחותי.. במבי.

12/04/2019 | 12:55 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית הי... מדובר על תכתובת שכותרתה משהו "עכבר מעבדה.. מתאריך 20/11/18

12/04/2019 | 13:18 | מאת: סוריקטה

במבי, אני רוצה לעבור מקום. פורום תמיכה הדדית של דוקטורס פרוץ ומסוכן, אבל אם תרצי מעת לעת להמשיך לשוחח אפשר להתביית על איזה עץ ישן שם. כולם יראו. כמו פה. אבל לא אתפוס פה מקום. אעשה שם סמיילים על איזה עץ מצחיק אחד. אין בעייה להעתיק את התכנים אחר כך. סוריקטה

12/04/2019 | 13:22 | מאת: אביב

אבל במבי כן לזה התכוונתי ... ותשימי לב שאני לא הגבתי לחטולית והשארתי לך את המקום להגיב .בכוונה !!!! האמת שלא אהבתי את זה בלשון המעטה אבל מכאן ולהגיד שזה שיח בני לבן חטולית אין מקום . אני הגבתי להודעה של מיכל על עצמה ולסוריקטה שכתבה על הניסוי שלי והתגובה של אודי ...כאילו מתרחש ניסוי עלייה בפורום .. כן כתבתי לך סוריקטה ולמיכל שפתחה את השרשור שלקחתן את המשפט של אודי רחוק מידי כי הוא היה מכוון אלי ולדמות שלי שהוא מכיר .... מיכל בכלל כתבה על עצמה ועל הטיפול שלה - מעבר למיקס של כל אחת לקחה את זה למקומה ולפרשנות האישית שלה ...ולפגיעה שלה , מה שכולנו טובות בזה מאוד וכאילו יש כאן בנות שרק יושבות ומרכלות עלייך במבי המרחק הוא גדול ...מזכירה לך וגם כתבתי לך את זה באחד השרשורים כאן , וגם בקישור שסוריקטה הביאה הבוקר כתבת שאת קוראת הכל , לא חשבתי שאני צריכה להתערב ולא אני בשום אופן לא חשבתי שהתגובה לעניין, יתרה מזאת אני חושבת שהיא הייתה פוגענית ומעליבה . ואולי במבי , את צודקת שרצית שיגנו עלייך ואולי היינו צריכות ... האמת במשך השנים שאני כאן ושם ....התחושה במבי שסוריקטה היא אחותך ואלי אין לך שום חיבור ואולי אפילו אני מפריעה לך בכתיבה שלי ...אז בכלל לא היה לי חשק להתערב, אמת לא מרגישה שאכפת לך ממני בכלל... תיראו אתן לא אוהבות את הפורום הזה , ולא את השם שלו , לא מתחברות אליו הכל טוב .... להאשים את האחר סוריקטה מאוד מאוד קל ...בחרת שנגיב שם אז אל תזרקי מילים ...מאתמול אני סופגת ממך עלבונות והאשמות וטיזרים בלי סוף ...לא נראה לי שזה הוגן , שוב במיוחד שאני שוב אומרת לך שאת פירשת אותי לא נכון !!!!! מהההתחלה ובחרת לקחת את הדברים למקומות שלך ... יותר מזה שאלתי אותך לא פעם אם נפגעת ממני ובחרת לשתוק , מותר לי שיהיו לי דעות שונות משלך ומשל המטפל שלך , וכן אני מתנגדת כשאת בוחרת לחשוב שמה שמתאים לך ולמטפל שלך נכון גם לי ...וקשה לי כשאת לא מוכנה לקבל שלי יש את הדרך שלי ולך את שלך , זה לא אומר שאני לא מכבדת את הדרך שלך אני חושבת שעשית דרך ארוכה מאוד ותהליך מדהים אבל הוא נכון וייחודי לך ולכל אחת מאיתנו הדרך הייחודית לה . שתהייה לכן שבת טובה , ובבקשה אל תאשימו את האחרות בזה שאתן בוחרות בשבלול שלכן זה עניין של בחירה

12/04/2019 | 13:29 | מאת: אביב

מעולם לא אסרתי עליכן לכתוב דברים שלכן שם ..ביקשתי ששם הפורום לא יצא החוצה למרחב ובטח לא דברים שאני כתבתי על עצמי .. ועכשיו ממש לא אכפת לי שתעבירו לשם הכל ... וואוו כמה שאני בהלם , מה עוד תטיחו בי .... ואיפה החבאתן את זה כל הזמן הזה שאתן כותבות לי אביב יקרה ....אני פשוט חסרת מילים לגמרי ....

12/04/2019 | 13:38 | מאת: אביב

את לא תופשת כאן מקום ואף אחד לא מפריע לך .. את ובמבי יכולות לכתוב כאן את רגשותיכן , זה פשוט עצוב , אם זה מה שהרגשת מולי , פשוט עצוב ...אין לי יותר מילים לא מנסה להתווכח ולא מנסה להסביר את עצמי יותר לא הייתה לי ואין לי שום כוונה לפגוע בך או בבמבי , יותר מזה כתבתי שם וכנראה שלא אגיב יותר שם על אף אות שתיכתובנה ... אודי יוצא לחופש ואחריו המבול ...

והכי אשמח במבי , שתעבירי את כל השרשור הזה(הנוכחי) מתחילתו ועד סופו לאודי ...כמו שהוא כולל הכל .. הרגשות והמילים של כולנו ,

12/04/2019 | 10:52 | מאת: אביב 22

כל מי שקוראת דוממת מוזמנת כאן זה לא קבוצה סגורה .. לצערי בגלל כל הבלאגן הפורום יותר חשוף מתמיד ..... מבקשת מכן לא לברוח , הפורום טוב לנו ואני בטוחה שיש המון כאלה שקוראות כאן ופשוט מתחזקות ...אין כמעט פורומים לנפגעות וזה הפינה הכמעט אחרונה ברשת .... אני אישית כאן זקוקה ליחד גם אם יש לי אותו בחוץ בכתיבה יש משהו אחר , בזמינות יש יד ארוכה ארוכה שמגיעה ונוגעת כשקשה ... כל אחת מכן תבחר מה לעשות להיות או לא להיות כאן או בכלל !!1 דבר אחד אני מבקשת אני מקווה שלא אבל אם כן יצוצו טרולים כמו בתקופה של אידה בבקשה בואו נהייה כולנו יחד במאמץ ...לא מאכילים טרול כלומר לא עונים לו , ושולחים הודעה לדוקטורס הם בהחלט מנקים הודעות כאלה ..... ושוב , אם מישהי כאן הרגישה איום כמו סוריקטה בקשר להבאת דברים מכאן לשם אין המדובר על תוכן שאתן כותבות תביאו כרצונכן ...אני מבקשת שדברים שאני כותבת כאן גם אם זה הוצאת קיטור שקשורה לפורום תשאירו לי את ההלטה והבחירה עם לקחת או לא .. את שם הפורום לצערי זה כבר לא משנה ....הוא נחשף , ואולי זה לטובה ועוד בנות יצטרפו אליינו תודה שאתן כאן שבת שלום ...

12/04/2019 | 11:55 | מאת: חטוליתוש

לא יכולה להכנס לתוך אף קישור ששלחו..גם כך כבר לא משנה... אני לא מוותרת על המקום הזה כאן בשבילי זו עזרה ראשןנה לכל מה שעובר עלי לא זוכרת שאי פעם קיבלתי הודעה מאיימת ... לא כאן.. מוכנה לכל מה שידרש כדי שיהיה כאן רגוע איתך באש ובמים ועם כל מי שכן מוכנה להשאר כאן ולהלחם עם מה שצריך כדי שהפינה הזו גם תהיה נקיה אוהבת

סוריקטה?? יקירה?היה שיח! אתן לא הסכמתן. בסדר לא חייבים להסכים! אבל אביב בכלל לא כתבה כמו שהעברת לאודי! חצאי דברים. היה נשמע כאילו היא נגדך אבל בשרשור זה רק חילוקי דעות..וכן זה נבע מהבלאגן בפורום. זה הכל!!! ואני חושבת שהמקום פה חשוב! זה לא בגלל הפיצול . אודי צודק כי יהיה הפסקה ולפעמים יש בלאגן. אז כן. משתמשות בקשר שאפשרי פה....אבל מכאן ושאודי לא יענה לך..בטוחה שלא התכוונה כמו שאת לקחת את זה. בבקשה תפתרו זאת. ואל תהרסו את החברות שלכן פה. אני בטוחה ששתיכן דואגות אחת לשניה...ואתן בליבכן כן נקשרתן. ומותר לכעוס ויותר מכך מותר לוותר,להבין,לסלוח. איתכן. בעדכן.

מיכלי , זה אפילו לא מתקרב ....כתבתי שם ומסכימה עם סוריקטה שכל מה שקשור לנושא הזה יגיע לשם ....אבל כולל הכל ... והאמת שמאוד עצוב לי

12/04/2019 | 10:24 | מאת: אביב 22

עזבי אותך מזה עכשיו ...איך את רגע לפני ............... שולחת לך מליוני מליונים של חיבוקים וכוחות קחי גם אותנו ואת אודי בלב כולנו אתך באירוע הנפלא שלך ... החברים שלך,כי אני לפחות אתך באמת

12/04/2019 | 12:06 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם מה שכתבת גם אמי מרגישה שנקשרתי כאן בעולם הוירטואלי .... אליך לסוריקטה לאביב לבמבי לינשופית ולעוד בנות מהפורום השני גם כאלה שכותבות רק צידי פעם ..כמו שירה .ועוד לא יכולה ויותר מזה לא מסוגלת לוותר על אף אחת כי באמת מרגיש לי שהם חלק בלתי נפרד ממני.. כולן חשןבות לי את כולן אני אוהבת מכל אחת יש לי משהו מיוחד שיש רק ממנה אז ברור שלא מוותרת על אף אחת גם אם שכחתי להוסיף עוד שמות... כולן כולן מכובדות ואהובות !!! חטולית

באסה...כתבתי שם...מאוכזבת. אז מערבבת. דווקא!!!! אוףףףףףףףףףףף אין ולא יהיה לי כינוי אחר!! לא מפצלת. ולמי שיש בעיה עם הפורם הזה שלא יכנס לפה!!! ולא ישתמש ויזרוק... מרגישה סמרטוט...

מיכלי מאמי אל תקחי ללב מצבים כאלה יכולים לקרות בכל מקום תעשי רק מה שטוב בעיניך ומה שמתאים רק לך אחרי הכל החיים לא נמדדים רק במצבים נורמליים אלה גם במצבי לחץ והלחץ האישי שלך גם ככה די גדול ועמוס עכשיו קחי אוויר ותנשמי עמוק ..גם זה יעבור.. את תנסי עכשיו להתמקד רק במה שחשוב עכשיו בשבת הקרובה ..בשמחה שמצפה לך... הכל עובר גם זה יעבור...יהיה בסדר... אוהבת אותך 💗💝 ליל מנוחה

11/04/2019 | 23:04 | מאת: אביב

את שוב יורה מהבטן גם את כתבת לה שיש בעיתיות עם הפורום... כואב לי ,העלבון שלה אמיתי לא צריך לכעוס ...כן אני מנסה להבין .. גם לא יודעת על איזה שיח מדובר .... וגם אם טעיתי סבבה אפשר להבין ,להתנצל להתאמץ לשנות ...אבל אם אני לא מבינה על מה אז לא יעזור כלום.... ומה קשור אודי לעניין ...בכל מקרה את תירגעי את לחוצה מהאירוע .. היא לא עשתה לך כל רע זה מה שהן מרגישות וזה בסדר ..... אולי באמת אני לא צריכה לשמור על כאן ....האמת עייפתי מהכל

11/04/2019 | 23:24 | מאת: חטוליתוש

בואי ניתן לסערה לחלוף יש עוד שבת לעבור ויש הכנות לשבת בואי נתמקד עכשיו במה שכל אחת צריכה לעשות כדי שהשבת תעבור בכייף ובהנאה השבת הזו היא שבת גדולה מאוד מכל הבחינות ועבודות לא חסרות ... הלילה שלפנינו שיעבור ברגיעה ונוחות בשינה טובה כי יש גם מחר... מקווה שע יעבור לילה שקט ורגוע על כולנו ליל מנוחה

כן..יורה מהבטן..אוףףףף..אני בלחץ מהכלל..ולא מבינה כנראה מה קורה פה???איך שתיים כאלה חמודות בקבוצה עם חשיבות כזו נפגעו כל כך וברחו?? כאילו פגענו בהן? לא מבינה מי ענה ככה?? איזה שיח מדובר??? ובכלל. לפעמים יש בעייתיות נכון. אבל על פי רוב מבחינתי ורק עליי כותבת. מקל עליי שאפשרי פה להתכתב איתכן. ובכלל אני בכינוי אחד בלבד!!!!! כך שזה ממש ברור לכלם שזו אני..יאללה עייפה ברמות על...כאילו שאין לי על מה להוציא אץ הלחץ והעצבים. אוףףףףף לילה טוב

11/04/2019 | 23:47 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה עכשיו כבר לא חשוב שום דבר נסי להרגע כי יש לך כל הסיבות הטובות שבעולם להיות רגועה ונינוחה לקראת השבת שתבוא עלינו לטובה.. מיכלי מאמי בבקשה תרגעי ..!! שלא יהיו לנו צרות בכלל אז למיטה לישון כי יש שבת נהדרתתת

11/04/2019 | 23:53 | מאת: חטוליתוש

את ממהרת ...לאן... אני לא מוותרת על מה שאני מרגישה שעוזר לי כדי לעבור תקופות לא קלות זהו...התעייפת מאיתנו ?? מקווה שאת לא באמת מוותרת .... מקווה לא להשאר כאן לבד ליל מנוחה

12/04/2019 | 07:56 | מאת: סוריקטה

כולן מרגישות שיש בעייה עם המקבילות בפורומים, אני מניחה. משאירה כאן את הקישור לעץ המדובר המסויים מכאן, אם תרצו - תוכלו לחשוב עליו. לתגובות, אם תהיינה, אעשה אני העתק הדבק לפורום פסיכולוגיה קלינית. בלי קישור. רק תכנים. וגם זה יהיה חלקי למדי. כי חסרה ההתההוות. עוד המשכתי לכתוב בגסיסה עד שזהו. גם אחרי שנכתבו לי דברים כאלה. (התגובה אחרונה בעץ). אגב, אין סיכוי שאמרתי דברים באופן שנוסחו. זו בכלל לא שפה שלי. באמת יכול להיות שמתבקש שאפנה מקום. https://www.doctors.co.il/forum-1265/message-1144256/ סוריקטה

12/04/2019 | 09:10 | מאת: אביב

ואני דווקא כן אביא את כל הקישור לשם .. כי הוצאת דברים מההקשר שלהם ווואוו כמה פעמים ניסיתי להבין מימה נפגעת ממני ...... עוד מעט שזה כבר שנה ....ואיך הוצאת חצי משפט ממה שכתבתי ועשית ממנו ..."הלוואי שאודי לא יענה לך" ...כל כך עצוב הכי עצוב שכנראה כל השנים האלה שראיתי בך חברה , הייתי שקופה בעינייך בילתי נראית ובילתי מובנת .... וואוו כמה אני בהלם ...וההמשך יגיע לשם ...

12/04/2019 | 10:42 | מאת: אביב 22

https://www.doctors.co.il/forum-6/message-1144164/ ממליצה סורקיטה שתגלגלי עד הסוף ....ואלו המילים שאני נפגעתי מהם , ועליהן הגבתי ... והשאר נכתב שם ....

14/04/2019 | 11:39 | מאת: אביב

את יודעת אירוני משהו ....תגלגלי עד למטה למטה ותיראי את התאריך ...ותביני שמעולם לא שנאתי אותך , ואולי מכולם הכי דאגתי לך באמת ..וגם קראתי כל מילה שלך ...אל תלכי , את עצובה וכואבת וכועסת גם בגלל החתולים ומכירה את התקופה הזאת שלפני יום השואה ויום הזכרון ....באמת מצטערת ובעדך חבל שאת לא מאמינה וכאן ולא שם כי גם לי יש משאלה להעלם ולהיבלע

14/04/2019 | 13:09 | מאת: ----------------------

https://www.doctors.co.il/forum-1265/message-1159824/

10/04/2019 | 21:04 | מאת: חטוליתוש

היה טוב כמו שקיוויתי שיהיה מי שקיבלה אותי לא המטפלת שלי אלה היא רק עושה פגישה ראשונה מרגישים שהיא כבר משופשפת בעבודה שלה כל הזמן התיבש לי הפה והייתי חייבת לשתות כי הפה שלי נתפס שלא יכולתי לדבר עד כאן הכל היה בסדר עכשיו צריכה לחכות בין 6 שבועות לחודשיים עד שיהיה מקום פנוי יש עוד דברים אבל צריכה קצת לנוח כי הכל בבלגן לי בראש ..

10/04/2019 | 22:19 | מאת: מכל

ואני חשבתי שאת מתחילה פגישות..בהצלחה יקרה, מקווה שכמה שיותר מהר תתחילי.

10/04/2019 | 22:39 | מאת: אביב 22

אתך , יהיה בסדר ...את תהיי בסדר

אל תוסיפו דאגה. אם אמי לא כותבת זנ לא חייב שיקגה משהו...פשוט עסוקה מאוד מאוד עם הפסח והארוע יחד...בנוסף אין פגישה השבוע אז מעדיפה לנסות להיות בטוב...בטוב של ההתרגשות וההכנות. שוב, אם איני כותבת זה בדרך כלל בגלל עומס או פשוט מנסה לבד..ולהתמקד בטוב.. כי כאן מושך אותי לפעמים למקום אחר..לא בגללכן חלילה בגללי... לא מתכוונת להדאיג...ומובן הפחד לאבד! איתכן בלב גם כשלא כאן.

טוב יקרה העיקר שהודעת שאת בסדר מובן שאת עסוקה.... וגם הדאגה שלנו אלייך כי את חלק מאיתנו כאלו... היית מעדיפה שלא נשאל או נדאג לך ?? הכל בסדר מתוקה תמשיכי במה שאת עושה חיבוק גדול

הי מיכלי לא דאגתי סתם רציתי לדעת לשלומך וזה הכי טוב בטוב

תודה... הולך להיות מרגש.חושבת על מי שכן חשוב לי שיהיה..

09/04/2019 | 07:51 | מאת: אביב

נעלמת קצת ....מקווה שאת בסדר

09/04/2019 | 15:33 | מאת: חטוליתוש

כבר הלכת להצביע? אייך את היום ? ומיכלי באמת לאן נעלמת ?? בנות אני מקווה שאתן נהנות היום ... אני לא...

09/04/2019 | 22:09 | מאת: אביב

האמת שכן נהנתי מאוד אחלה חופש באמצע השבוע

09/04/2019 | 23:24 | מאת: חטוליתוש

איזה כייף לשמוע שהצלחת להנות ... אני נסעתי לאמי כדי לקחת ולהחזיר אותה אל...הקלפי ובחזרה. ואחרי שחזרתי הביתה המשכתי עם בעלי לעסוק בהכנות לחג שיבוא עלינו לטובה..ויש גם אורחים בחג הזה..אז ההכנות בעיצומן כולל הנקיונות... ובעלי מסכן נקרע היום עם העבודות הפיסיות הקשות יותר..מה שאני עשיתי כל השנים והוא רק הצטרף בסוף.. הפעם הרוב נפל עליו... עם המיטה הזוגית נפלה לו על הברך..כי הוא העמיד אותה כדי לנקות במקום לחכות שאני יעזור לו... מחר הבן שלי יקח אותי לפגישה כי בעלי עובד במשמרת ערב ועוד יום ארוך.. מקווה שאוכל לישון הלילה כמו שצריך ולא כמו בלילות הקודמים.. ליל מנוחה 👍👌😻

10/04/2019 | 07:32 | מאת: אביב

שיהיה בהצלחהההה

10/04/2019 | 11:34 | מאת: חטוליתוש

תודה יפתי מקווה שיהיה בסדר לא אוהבת לצאת בערב למקומות חשוכים כאלה מכניס אותי למקומות לא...שלא רוצה לזכור.. ביי בנתיים..

10/04/2019 | 11:36 | מאת: חטוליתוש

מה קורה מאמי את בסדר ?? מקווה שתכנסי אפילו רק לעדכן חיבוק

05/04/2019 | 12:34 | מאת: אביב

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3191 מקווה שיעזור ...חיבוק מקווה שאת בטוב שבת שלום

וואו. תודה אביב. קראתי....מנסה לעכל ולהבין ...מעניין. שבת שלום

03/04/2019 | 07:07 | מאת: מכל

אני סקרנית לשמוע איך היה...מקווה שיהיה חיבור טוב. חיבוק😍🤗

03/04/2019 | 13:40 | מאת: חטוליתוש

הפגישה רק בערב ב19.30 מקווה שהכל יעבור בקלות ואוכל להכנס ולכתוב תודה יפתי

03/04/2019 | 20:08 | מאת: חטוליתוש

הלכתי כמו אדיוטית היום במקום לחכות לשבוע הבא שאז...רק תהיה הפגישה אידיוטית סתומה רק אני מסוגלת לדברים כאלה אווווףףףףף נמאס לי כבר ממני ועוד יצאתי אחרי יום עמוס פלוס קניות

03/04/2019 | 20:50 | מאת: מכל

בהחלט מבאס. אל תכי את עצמך ואל תהיי כל כך קשה עם עצמך!!!!מספיק הבלבול מקשה עלייך, אל תוסיפי כאב. חבל! כשאני שיפוטית כלפי עצמי ומתחילה לומר כמה אני טפשה וכו'המטפלת שלי מרגיעה ואומרת שלא להיות שיפוטית ודברים כאלה קורים לכלם. ולא להוסיף מכאוב. צודקת! גם לך אני אומרת כך. גם אני אדם מבולבל יש לי בעיית קשב וריכוז ואני לא לוקחת רטלין או כדור אחר..וראית שעניתי לאביב כמוך.. .קורה! אז מה אם התבלבלת? הכל בסדר!!! תבואי שבוע הבא ותדברי על הבלבול והכל...סוף סוף יהיה לך מענה מקצועי ותמיכה! תראי את זה כך!

03/04/2019 | 21:09 | מאת: חטוליתוש

אני לא מבינה איפה הראש שלי יושב אבל בטוח שלא על הכתפיים... כמה כבר אפשר לא לזכור דברים ולא לראות דברים שמונחים מול העינים ?? אני ממש קרובה כבר להרים ידיים עם כל מה שקורה לי ואם אני כבר מיואשת מעצמי אז מה יגידו שאר הסובבים אותי?? תודה מתוקה שלי 💗💝😻

03/04/2019 | 21:16 | מאת: מכל

אולי לנהל יומן. תזכורת. יש דרכים. אל תתיאשי!!!! מבאס נורא,נכון. יש דרכים להקל..יהיה בסדר. מאמינה שהטיפול גם יעזור.

03/04/2019 | 21:42 | מאת: חטוליתוש

הלוואי שיעזור... אם אני אזכור ללכת.. זה מייאש בטירופ תודה מתוקה

05/04/2019 | 12:40 | מאת: אביב

אבל קצת לא מחוברת לעצמי בכל מקרה אל תחמירי עם עצמך זה קורה לכולנו ויש לזה מטרה טובה של הנפש לשמור עליינו חיבוק

02/04/2019 | 13:09 | מאת: אביב

אשמח לשלוח לך קישור למאמר בעיברית שמסביר יותר .. לא אני כתבתי היו ועדין ימים לא פשוטים תודה יקרה !!!!חיבוק ענק

02/04/2019 | 21:24 | מאת: מכל

היי.. אשמח שתשלחי קישור שאבין יותר. בנוסף מצטערת שהייתי נסערת ובהחלט לא הבנתי את אודי אי אותך. סורי....באסה שאני מרגישה משלמת על חמלה...או קונה "אהבה" בכסף.כאילו היא מחוייבת לומר לי שהיא איתי כי סה חלק מהעניין. לא פשוט

01/04/2019 | 15:36 | מאת: מכל

מה קורה?? עד שאודי יענה ויאפשר התכתבות. מה??? מנסה להבין את הניתוק. מעצמנו.

01/04/2019 | 17:54 | מאת: מכל

קראתי....הקדים היום. מקווה שאת בטוב...יאללה לקנות חמלה...מבאס הוא מסכים

01/04/2019 | 21:21 | מאת: חטוליתוש

ברור שהוא יסכים כי זה נכון אביב כתבה כל כך מפורט שהוא לא יכול היה להכחיש אביב רואה את הדברים אולי ממקום שאנחנו לא חשבנו עליהם...לפחות אני לא חשבתי.. כן..זה כואב לחשוב שזה המצב אבל הכל עולה לנו בכסף... שיהיה ערב נעים

02/04/2019 | 13:08 | מאת: אביב

אני כתבתי בפרוש שאנחנו לא קונות יחס או חמלה ......ועל זה אודי הסכים תיקראו שוב !!!!!!

02/04/2019 | 14:05 | מאת: חטוליתוש

אז תכעסי עלי כי לא שמתי לב לפרטים האלה והבנתי הפוך השמים לא נפלו סורי

02/04/2019 | 14:29 | מאת: אביב

למה שאכעס עליכן או עלייך .... פשוט ראיתי שאת מה שמיכל כתבה ואת ...אז הסברתי לכן את הטעות .. המעניין ששתיכן הלכתן לאותו כיוון .... אנחנו משלמות על הטיפול יחס חמלה אמפתיה זה חלק מהטיפול אבל זה לא מה שאנחנו משלמות עליו ... זה נוצר בתוך האינטרקציה ....הלוואי והיינו משלמות על זה המיכל שלי היה גדוש מזמן והייתי מסיימת טיפול....😀😀😀

02/04/2019 | 15:11 | מאת: חטוליתוש

כן אני בזמן האחרון לא מבינה נכון לא רק מה שקוראת אלה גם מה שמדברים איתי..... ומתחיל אצלי גם הלחץ של הפגישה הראשונה מחר הראש שלי רק שם... וגם...כנראה במקומות נוספים שמחה שאת מבינה נשמה

02/04/2019 | 15:35 | מאת: אביב

הכי מבינה בעולם בהצלחה מחר יהיה בסדר חייב להיות בסדר .....וכשיהיה קשה תזכרי שלפעמים את מבינה קצת אחרת תשאלי שוב .... חיבוק ענק

31/03/2019 | 04:25 | מאת: חטוליתוש

ולא בגלל שישנתי ! המוצש הזה לא נרדמת כי הכאבים פשוט לא מניחים לי לחיות ! ומחשבות שלא מרפות.....! ביום שישי הלכתי לבדוק את הדגים בתנור ,נראה היה לי שלא שמו מלח על הדגים , לקחתי את המילחיה פתחתי את דלת התנור ובוםםם המלחיה נפלה לי על הזכוכית הפנימית של דלת התנור והתנפצה כך שגם המון זכוכיות עפו... התנור יצא מכלל שימוש כח עכשיו אין לו איטום התבאסתי כי עכשיו עם כל ההוצאות לקראת החג...נשארתי בלי תנור אפיה ויש לי מספיק מה לאפות לחג ... בןקר טוב ואולי ליל מנוחה לי ? לא נראה לי... חטולית

31/03/2019 | 07:04 | מאת: מכל

בוקר...איזה מבאס..בלי תנור. אולי ניתן לתקן? ולא תצטרכי חדש? גם אני לא ישנתי הלילה.כאב ראש הציק לי..וממשיך הבוקר. ואני קבלתי כוויה מטופשת בעיקבות הוצאה מהתנור...מקווה שהצלקת תעבור מהר.. מבאס ממש!!! שיהיה שבוע טוב יותר לכלם😁

31/03/2019 | 12:56 | מאת: חטוליתוש

אם התנור לא היה דגם ישן אולי הייתי מבקשת שיחליפו לי את הדלת אבל אי אפשר תודה מתוקה מצטערת שגם את לא ישנת הלילה ..כאבי ראש ..הטרדה לא קטנה אווף עם הכאבים האלה.. שבוע קל יפתי

28/03/2019 | 16:09 | מאת: מכל

מבאס שמתבכיינת.... קורה לכן שאתן מרגישות הגזמה פראית בבכיינות??? שאתן מרגישות מהמטפלת שגם היא קצת..חסרת סבלנות אליכן??? ש...נמאס בקיצור. למרות שיודעת שהיא לא תודה בזה אף פעם.....לא מבינה מה סה משרת אצלי העצב??? מה הבעיה שלי????

28/03/2019 | 16:56 | מאת: חטוליתוש

מיכלוש מאמי לא יודעת על מה את מדברת כי אף פעם לא הרגשתי כך ואת.... מאין לך בכלל הרגשה כזו שלאחרים נמאס ממך? אם היה נמאס הם/ן היו מפסיקים לעבוד כמטפלים/לוט או פסיכולוגים .. וכן הלאה... מרגיש לי שלך כבר נמאס ונגמר לך כבר ה..סוס..שעליו כביכול את רוכבת כי את מרגישה שאת לא מתקדמת או שהעינוי הנפשי שלך פשוט לא נגמר כי עדיין לא סיימת לדבר את הכאב...סך הכל...על הכל.. וכנראה שגם הקפיצה בטיפול מדבר אחד לדבר אחר גם גורם להיות לא עיקבית וזה מבלבל.. לכל מטפלת יש את שיטת הטיפול שלה והיא עוקבת אחרי ההתקדמות שלך בדרכה שלה אז למה שימאס לה ?? אם היית צודקת אני מאמינה שכבר היתה מוצאת את הדרך לגמור איתך את הטיפול..או לחלופין להגיד לך שאינה יכולה להמשיך בטיפול ושתפנה אותך ל. .מקום חלופי.. מה נראה לך ?? יש משהו בכל מה שכתבתי לך ?? אוהבת

לא יודעת..החוסר עקביות בטיפול...שאני מתבכיינת תקופה ארוכה..יש שיפור אבל שוב הכל חוזר ופתאום רע לי ואני לא בטוחה שהיא מבינה..כנראה כבר נמאס לי אבל גם לה.

25/03/2019 | 16:07 | מאת: מכל

לא מצליחה לענות לך אביב. בכל אופן קראתי. תודה. אין לי חשק לחגוג רק שיעבור בשלום

25/03/2019 | 18:53 | מאת: אביב

הי ...מבינה את הקושי את היש אין משפחה את האין חברות הייתי שם ....עשיתי 4 כאלה ובעזרת השם יהיו לי עוד כמה אירועים מסוגים שונים ... זה לא פשוט וכן אין חשק אבל מה שעזר לי זה להתמקד רק במי שחשוב לי באמת ....וזה המשפחה שאני בניתי ...סומכת עלייך

וואו..כן.. עשיתי גם כבר ארועים...כפי שאת יודעת יש לי ילדים :) אז...הפעם מרגישה יותר מבולבלת.. מורכב. תודה יקירתי...צריך לעבוד שוב על זה בטיפול וזה מחרפן...זה כאילו בא על חשבון דברים אחרים אבל. אולי לא? אין לי מושג..מבלבל...ונושא אמאאאאא וואוווו..ממש קשה! מבינה כל כך. איתך.

מיכלי לא יודעת באיזה ארוע מדובר אבל אני מניחה שבגלל שהיום את פחות מנותקת הרבה יותר מרגישה וכן גם הנקודה הזו הכואבת עלתה וכרגע עצרה זה משפיע גם על הרגשות מול הארוע... ויש תקופות כאלה שמניחים להמון דברים שעולים ומתרכזים במה שדחוף ... חיבוק

תודה יקירתי..את צודקת ואני פשוט לא מספרת כי רוצה אנונינמיות....יש יותר מידיי פרטים בפורם

מאוד מובן והכי נכון לעשות ככה תשמרי עלייך ....

22/03/2019 | 16:08 | מאת: חטוליתוש

מעכשיו עוד חודש ימים ערב ליל הסדר נופל על ערב שבת טריגר בריבוע.... זכרונות מייסרים מאותו ערב ליל הסדר ...האחרון שהיינו בבית הרוחות עם בעלה של אימי... הייתי אומרת שהלוואי ולא היה קורה הלוואי והיה הזוי אבל לאאאא הצחוקים המעוותים שלו... הפרצופים הדוחים שלו בזמן שעשה לכולנו את הערב ה...""בלתי נשכח "" והאחרון איתו... כן...הוא סבל מכאבי תופת בזמן שהמחלה ההיא כירסמה בו בכל הגוף ..אבל צחק לנו בפרצוף כמו שרק הוא ידע לעשות... מאז 6 שנים כבר לא עשינו שם ליל הסדר...וטוב שכך...בלתי אפשרי מבחינתי לעשות שם כל חג שהוא.. אבל כבר מדברים על ערב פסח העומד בפתח... יכולה עדיין לראות בעיני רוחי את כל מה שהיה שם...זה אף פעם לא נשכח.. ולא לחינם קראתי לבית ההוא בית הרוחות...כי הוא נמצא של כל הזמן..וגם אחרים שאמי רואה אותם בלילה כשהיא הולכת לישון ופוחדת עליה יותר מהכל... שבת שלום חטולית

24/03/2019 | 08:09 | מאת: מכל

וואו. חטולית יקרה. היום זה תאריך עברי שלי. אני יותר מתחברת ואוהבת את התאריך כי לרוב לא זוכרים או יודעים..אבל בשבילי זה התאריך! אז חשוב לברך אחרים. מאחלת לך שיעבור כמה שיותר בקלות, שתדעי ימים של אושר ובריאות איתנה!!!!!! ושיתגשמו משאלותייך לטובה!🙏

24/03/2019 | 13:16 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה יום הולדת שמח יפתי מאחלת לך כל מה שליבך חפץ לטוב שיתגשם לך שתראי המון ימים טובים ומהנים אוהבת חטולית

24/03/2019 | 16:19 | מאת: מכל

תודה יקרה שאת!

24/03/2019 | 17:48 | מאת: חטוליתוש

💗💗💗💝👍👍

20/03/2019 | 18:50 | מאת: אביב 22

בזמן האחרון אני כותבת אצל אודי וזה פשוט נעלם כלא היה .. מיכל בבקשה אל תעבירי לשם את הכעס שלי אני רק מוציאה קיטור ... זה פשוט מתסכל ברמות חג שמח בנות איתכן בלב

20/03/2019 | 21:56 | מאת: מכל

יואו...איך נמחק?? מבאס. אל דאגה לא מעבירה. פורים שמח..

21/03/2019 | 02:56 | מאת: חטוליתוש

זה לגמרי הזוי מה שקורה לך מתסכל ברמות לגמרי יכולה להבין בדקת עם צוות דוקטורס אולי יש באג נקווה שיהיה באמת שמח לכול נו נדבר מחר ..או.. ליל מנוחה אוהבת

21/03/2019 | 07:04 | מאת: אביב

מה אני אגיד לכן לא בא לי לכתוב את זה מחדש ככה דוחפת את הכאב פנימה מנסה לצוף ולשמוח פוריםםםםםםםם......

28/01/2020 | 13:46 | מאת: צצצצצ

צצצצצצצ

20/03/2019 | 16:31 | מאת: מכל

מתחשק ךי לאחל פורים קל...כי הולך להיות קשה במיוחד עבורי השנה. באסה. אביב מתחיל מחר. כן. מוזר ששוב היום הזה קשה ומקשה עליי...פורים שמח

20/03/2019 | 18:51 | מאת: אביב 22

לא פשוט יקרה חגים ואתך

20/03/2019 | 21:58 | מאת: מכל

חגים פלוס פלוס.. .מחר היום הכי קשה בשנה עבורי....מסובך. איש לא יבין זאת

21/03/2019 | 02:52 | מאת: חטוליתוש

אז אולי תשתפי שיקל עליך אם מתאים לך גם אצלי עמוס מכל הבחינות ליל מנוחה אן כמעט בוקר טוב

21/03/2019 | 07:02 | מאת: אביב

תיראי. מיכלי אם את לא מסבירה ולו קצת קשה להבין יכולה לומר לך שגם אצלי פורים מורכב מלידה של בן ופטירה של מי שהביאני לעולם בנוסף ...זה יום שמשהו דוחף אותך למטה ואתה חייב להתעלות על זה ולשמוח ... אולי בגלל זה שותים עד דלא ידע .....יום בלי זכרונות יכול להיות יום שמח ....

21/03/2019 | 17:01 | מאת: מכל

עצוב שכך...יום בלי זכרונות. מקווה שיש גם זכרונות טובים. אספר לך שכשהגעת לפורום וקראת לעצמך אביב היה לי קצת מוזר ומכווץ...לי אוהבים לומר ילדת האביב כי נולדתי היןם..היום 21.3 היום הראשון של עונת האביב....מורכב ..שיהיה טוב ובואי נאסוף זכרונות טובים...

21/03/2019 | 19:37 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי יומולדת שמח עד כמה שרק אפשר בכל זאת יש ילדים באמצע ועבורם... חטולית

21/03/2019 | 19:58 | מאת: מכל

צודקת...תודה

15/03/2019 | 13:59 | מאת: מכל

שתהיה שבת רגועה ושקטה...יודעת שאני זקוקה לה. שיהיה גם לכם שקט ורגוע בלב.

15/03/2019 | 15:36 | מאת: חטוליתוש

בעזרת השם יתברך נעבור כולנו את השבת ברגיעה ושלווה... ולא נדע עוד שום צער. שבת מבורכת מיכלי חטולית

10/03/2019 | 17:12 | מאת: מיכל

כמה עוד אוציא על הבלאגן הזה?עסק יקר וכמה זה חשוב.. והאסוציאציות חוגגות אצלי...

הכי מסכימה אתך אבל לפעמים אין ברירה

מיכלי ולרגע אני חושבת האם מה שמפריע לך עכשיו זה העוד כסף או הצורך בעוד פגישה הצורך בעזרה בעטיפה .....הבור הזה שלא מתמלא לעולם

אביב יקרה.. לגמריי בור..🤗

07/03/2019 | 15:29 | מאת: מכל

התכוונתי..כאב אזניים לא קשור בכלל.....זה לא כמו ריח... שכן עכשיו עובדות על זה..או דפוס התנהגות... כשרציתי להתחפר וככה הרגשתי קטנה אז.. כאב באוזן...כאילו אני מקשרת אבל זה לא קשור.. ובכלל לא היה קשר לכאב רק לטוב....והןנאה....פשוט כך...

07/03/2019 | 18:02 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי אצל כל אחת מתעוררים רגשות אחרים... אם את מרגישה שזה לא קשור אז את יודעת הכי טוב... ובטיפול עלולים לעלות כל מיני רגשות שקשורים לילדות גם במצבים של פחד...חרדות..בריחה מהם... הם תמיד נמצאים שם נחבאים בתת זיכרון ועולים בזמן שהם בוחרים... גם כאבי אוזנים יכולים להיות דפוס התנהגות...למרות ש...באמת...סבלת מהם...אולי הם היו סמפטום שהכאב מספק כדי לא להרגיש..גם אם זו הנאה . חטולית

07/03/2019 | 20:38 | מאת: אביב

מיכלי אסוציאציות .... ריח קשור לאף ... אזניים קשורות לאף לגרון .... משהו היה שם סכא האזניים שהיית קטנה ...אולי כאב האזניים הרחיק את הריח ... ולא תמיד אנחנו מבינים את החיבורים אז לא ....מה שחשוב שאנחנו מבינים שהיה איזה חיבור .... אתך

07/03/2019 | 07:13 | מאת: אביב

כשאת כותבת . תכתבי קודם כותרת ובלי נקודות אם הוא יבקש 20 תוים תלחצי על מקש הרווח ארוכות אבל לא יותר מידי זה יתן לך את מה שהוא מבקש ..

08/03/2019 | 13:30 | מאת: חטוליתוש

זה עובד גם עם הפלפון..?? אוהבת שאת נוכחת אוהבת אותך ..נ.

08/03/2019 | 13:53 | מאת: אביב

אני רק מהפלאפון

כשהייתי קטנה היולי דלקות אזניים ונסתמו לעיתים קרובות. בחיי הבגרים לא היו דלקות...בטיפול הרגשתי צלצולים באוזניים...שזה כן קורה בשל ירידה בשמיעה....המוזר הוא שמאחרי הפגישה האחרונה כואבת לי האוזן כאב שבא והולך...ורוצה להרגיש ילדה..קטנה..עטופה...ואז פתאום כאב באוזניים?? כאילו...מוזר...קרה לכן תופעה שהייתה בילדות ופתאום הגיעה??

כל הזמן ...זה נקרא פלאשבק של הגוף הגוף זוכר הכל ..... תרגישי טוב

יואו...לא קרה לי אף פעם...מוזר ממש..לא ידעתי שזה קיים בצורה כזו..הזוי

06/03/2019 | 21:58 | מאת: חטוליתוש

קרה לי אבל עם ריח הבושם של בעלה של אמי... כאלו שהיה באותו הרגע ממש לידי ..ובכיתי המון...

כן זה הכי נורא והכי קשה ... כל הטראומה כמו משכפלת את עצמה בריח במגע בכאבים בדיוק כמו שנחרטה בעבר .. בתחילת התהליך הייתי מוצאת את עצמי מתחבאת בשירותים ואז נזכרתי שזה מה שעשיתי כשהייתי קטנה אחר כך הגיעו עוד כל מיני דפוסים התנהגיויות ותחושות של הגוף בעיקר פחד על כל צורותיו

כן זה היה קשה אבל חלק בלתי נפרד מהתהליך... ונכון זה בדיוק כך שיכפול הטראומה מחדש אבל היה משחרר.

יקרות... אוףףףף...ממש קשה לנסות להשתחרר

05/03/2019 | 23:05 | מאת: אביב

ראיתי עכשיו .... כל חשיפה לטראומה ולא משנה באיזה שיטה היא קשה .. היא גוררת אחריה הצפה ...מסכימה איתה שמה שחשוב זה לשהות במקום עם מה שמרגיש ולקבל את מה שבא ... אני מאוד מאמינה בלאט לאט בקצב שנכון לך ..תוך שמירה עלייך .. להצפות האלה ולכאב ניתן לקחת משהו טבעי כמו רגיעון או ריסק או משהו כזה ...ולהאחז ,להעזר בא גם בן הפגישות או להוסיף עוד פגישה זה לא צעד אחורה זה ההאחזות ....זה להיות זקוק ולקבל עזרה כשצריך מקווה שלא הכבדתי ומשהו מזה נכון לך אתך

05/03/2019 | 23:39 | מאת: אביב

לאור הכותרת שלך נזכרתי בסיפור על הפגיעות והסליחה .. על המסמרים שנתקעו בקיר והוצאו ונשארו הסימנים....אכן אי אפשר להגיע למצב 0 , אבל חושבת שתמיד אפשר להגיע למצב טוב יותר ...0+ נסיון חיים ...

06/03/2019 | 08:00 | מאת: מכל

תודה...נכון הדימוי של הקיר ממש מדוייק. ואני אוהבת אותך. ..על היותך בשביל אחרים..וחשבתינשעל מי הכי כועסים יודעת? על מי שאוהבים...ולכן זה רגיש כל כך...

06/03/2019 | 14:24 | מאת: אביב

בעיקר כי אנחנו דומות והטריגרים מפעילים אחת את השנייה החכמה כמו כל קשר לדבר את זה

06/03/2019 | 19:11 | מאת: מכל

:) צודקת. ננננננ

05/03/2019 | 18:18 | מאת: מכל

היא אומרת שיש מצבים שאי אפשר להגיע ממש ל0 כמה מטריד אותי הדבר שדברנו עליו.....ואפשר להפסיק... ולא יןדעת. מה את חושבת אביב? כי אמרת שאת מכירה את השיטה...כי פחות מטריד ובהחלט יש שינוי. אבל לא יודעת..אי אפשר עד הסוף שארגיש זהו...נגמר והכל בסדר?

05/03/2019 | 18:21 | מאת: מכל

אולי גם את יודעת חטולית? לא יודעת מה נכון עבורי.

05/03/2019 | 19:48 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה אייך זה מרגיש לך..?? בטיפול שאני עשיתי גם לא עבדנו עד הסוף כי היה מציף בצורה קשה.. והיא הציעה לי להמתין ואחר כך להמשיך.. אבל זה כבר עשה את אותו האפקט.. כאלו..כבר יצא מההקשר..והתנתק...ולא יכולתי משם אחרי ההפסקה לחזור למה שהיה לפני כן יש תמיד את האפשרות להמשיך עד למיצוי מקסימלי שאת מסוגלת....רק תזכרי שאיפה שאת מפסיקה שם זה נעצר לפחות כך היה אצלי 🤗👌👍😻..

05/03/2019 | 21:29 | מאת: מכל

וואי..חבל שהיה כל כך מציף... אני מרגישה כך עכשיו. הייתה הקלה עצומה ועכשיו עלה עוד משו..והייתי ממשבסדר ופתאום כשיצאתי אני ממש לא . וגם היא לא זכרה שספרתי לה משהו וקשה לי עם זה שלא זכרה.....ומרגישה שרוצה פשוט להיות ילדה קטנה..להתחפר..היא אומרת לתת לדברים לקרות שזה בסדר להמשיך לעבד אחרי מפגש....קשה לי הערב...מבאס כי אצלה כבר הייתי ממש בסדר...אוףףףףף..

05/03/2019 | 22:02 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי תראי..זה לגמרי נורמלי שהיא לא תזכור כל מילה ומילה שאת אומרת כי היא מרוכזת בך...בתגובות שלך.. גם מאוד מבינה את מה שעובר עכשיו עליך..גם זה טבעי ונכון כי כביכול נשארת בלי ההגנות שלך ששמרו על הסוד שיצא. ..נשאר משהו שצריך למצוא לו ממלא מקום... גמני הייתי ממשיכה אחר כך לעבד את כל השיחה שלי איתה..בודקת את עצמי שוב ושוב אם הוצאתי הכל החוצה..אם דיברתי את כל המילים שרציתי...אם זכרתי הכל....ולא תמיד זכרתי... וזה גם ביאס אותי עד בכי.. אז שוב הרגשתי נפילה... וכבר רציתי מאוד שוב להפגש איתה ולהמשיך. .. כן..כך עובד התהליך...אצלי..מניחה שגם את מרגישה ככה..

ממש ככה....קשה

05/03/2019 | 13:10 | מאת: חטוליתוש

אחר הצהרים אמי משתחררת הביתה היא חוזרת אליה הביתה... כמה טוב שנגמר מהר.. אפשר לנשום לרווחה תודה שהייתן כאן בשבילי חטולית

05/03/2019 | 16:40 | מאת: מכל

טוב לשמוע. בריאות...

05/03/2019 | 23:36 | מאת: אביב

שמחה שכך שימרי עלייך חיבוק

04/03/2019 | 13:51 | מאת: חטוליתוש

כשזה לא נגמר... אז לא נגמר... לפני שנה באותן הזמן... בייי

04/03/2019 | 16:32 | מאת: מכל

אוי חטולית...קראתי גם למטה. סכרת זאת מחלה ממש לא נעימה גם אם לא מורגשת ביום יום...טוב שאת מאוזנת. ובקשר לאמא..קשה כל פעם מחדש. איתך.

04/03/2019 | 17:47 | מאת: חטוליתוש

תודה מתוקה שלי.. כנראה ששוב מתאשפזת בגלל שילשולים והתיבשות... עדיין במיון איתה... מחכים לעלות למחלקה

אוי מתוקית תשמרי עלייך ....ממש רק זה היה חסר לך ....חיבוק ענק

05/03/2019 | 00:31 | מאת: חטוליתוש

היי אביבוש תודה אהובה לא מזמן חזרתי הביתה עייפה מאוד טוב שיש לה מטפלת..מחר בבוקר היא תלך אליה ואני לטיפול שלי..פיסיאוטרפיה נשארו 2 טיפולים אחרונים ליל מנוחה נ.

חיבוק ענק שימרי עלייך

03/03/2019 | 07:50 | מאת: מכל

בוקר טוב. שבוע טוב... לומר לך אביב שאני מצטערת על כל מה שפגע ונאמר בצורה לא נעימה. מקווה שאלמד לקבל ולא לדחות עזרה... מנסה לשנות. שיהיה שבוע טוב ורגוע

03/03/2019 | 08:47 | מאת: חטוליתוש

בוקר מבורך מיכלי אלו מילים נהדרות כדי להתחיל בהן שבוע חדש איזה כייף שנכנסתי וראיתי שבוע עמוס לי השבוע מלא בדיקות נשתמע במהלך היום...השבוע.. תודה מתוקה

03/03/2019 | 14:46 | מאת: מכל

מקסימה חטולית...תודה😍 שיעברו הבדיקות בשלום.

03/03/2019 | 15:01 | מאת: אביב

מיכלי גם אני לא טמנתי ידי בצלחת ....באמת מצטערת שלא שמתי ברקסים .. הכל בסדר ושבוע נפלא וחטולית שבוע קל

04/03/2019 | 12:32 | מאת: חטוליתוש

נוירופטיה ככה אמרה הרופאה בבית החולים אחרי בדיקה ארוכה ... כלומר...נפגעו לי העצבים בכפות הרגלים ןאין דרך לתקן הם פשוט מתו..לכן התחושה של כריות בכפות הרגלים...כי אין תחושה של העצבים... וזה שהסכרת שלי מאוזנת כל הזמן...היא אמרה ש...6.3 זה מצוין במיוחד אחרי הרבה שנים של הסכרת..הסכרת תמיד פוגעת....עכשיו זה...וגם נגיעות של סכרת בעינים.... עכשיו עוד סידרה של בדיקות... ובסוף...עוד נרצה להכנס חזרה לרחם..כי רק שם הכל הוה טוב..שקט... אוווף

04/03/2019 | 19:59 | מאת: אביב

ממש אוףףף סכרת לא פשוט ...וכשזה פוגע ברגליים ובעניים זה קשה ....אתך

28/02/2019 | 20:29 | מאת: מכל

או לנפנף אותך. או להגיד שאת לא חשובה או הפורום לא חשוב....את חשובה וכולן חשובות!!!! כעסת בחזרה...עם העלבות וירידות על יחס שלי לחברות או על משהו אחר שהיה בפורום עם מישהי אחרת שבכלל לא קשור....וקבעת על האופי שלי וכאילו שזה הדפוס שלי. אז הפכת אותי למחפשת בפינה, ועוד כל מיני העלבות וציניות."סבבה".. להבהרה..בפעם ההיא לפני חודש כתבתי שתכתבי לאודי מה שכתבת בפורום פה כי זה היה קשור לפורום של אודי שכתבת ששקט ועל תחושות קשות והגבתי לזה שם...טעיתי כי חשבתי שכתבת ששקט ואז על טוב כי לא הצלחת להגיד לאודי..ולא הבנתי נכון..חשבתי שאת לא מצליחה לכתוב שרע ולכן כתבת אחרת...בקשתי מאודי לשכוח ולהבין שטעיתי. התנצלתי גם בפנייך!(כנראה שאת לא סופרת התנצלויות וזה לא ממש שינה לך) כי כעסת נעלבת נפגעת..וכתבת "אני לא ילדה קטנה שצריכה תרגום או תיווך.." אם יש משהו שאני רוצה אני אומרת..משהו כזה ומלא סימני קריאה. ולא התייחסת ממש להתנצלות. כעסת שהעברתי מפה לשם למרות שזה היה קשור אחד לשני. התנצלתי בפנייך בפני אודי. הוא כתב יפה דווקא והייתי לוקחת את זה גם לעכשיו" קורה שמתכוונים למשהו אחד ויוצא משהו אחר. הכוונות הרי טובות בכל מקרה"את לא הבנת שהכוונה הייתה טובה..הרגשתי רע עם זה אבל לא הרגשתי שאכפת לך בכלל..כעסת נורא בלי להבין שהכוונה הייתה לעזור כי חשבתי שאת עצובה.. פירוש מוטעה....עזבתי את זה.. ועכשיו לא הרגשתי נטושה..פשוט כתבתי מחשבות/עובדות. ואז באת כאילו להציל אותי או את הפורום..לא התכוונתי להעליב אותך הרגשתי שאת הרגשת צורך שוב להציל את הפורום ולא רציתי שתפילי את זה עליי.. או שזה יהיה בגללי. . נכון שרק אני כתבתי שם במשך שבועיים. לא הפריע לי ולא מרגישה שומרת סף..ברור שיהיה לי עצוב אם יסגר. ברור שכלם חשובים לי. מעולם לא התכוונתי לומר לך שאת לא חשובה לי או שאני לא רואה אותך. וזה שיש לי תמיכה ואני לא כמו כולן. כך מרגיש לי..שהתמיכה חשובה מבחינתי אך לא רק היחד חשוב..התגובה של אודי חשובה לי. ברור שיש יחד זה טוב.. אז ...כעסתי אולי יותר מדיי הוצאתי עלייך..ונכון שחבל והכוונות טובות של שתינו. אז חבל עוד יותר...סך הכל ניסינו לעזור אחת לשניה ויצא עקום.... מצטערת שהרגשת שאני לא רואה אותך. מצטערת שכעסתי עלייך כשפירשת אותי ובאת לעזור....מקווה שנרגע..ששתינו נרגע.סך הכל הכוונות טובות. וגם אני לוקחת על עצמי את שהטחתי בך יותר מידיי שלא לצורך..מצטערת. וטוב שכתבת גם רגוע יותר אחרי שהוצאת קיטור עליי... וזה שרע לי או שעוברת עליי תקופה קשה לא אומר שאני צריכה כ לכעוס.. אז מצטערת על כעס שיצא יותר מדיי.. ערב נעים.

קראתי אותך ... רק דבר אחד אני לא מצליחה להבין .. למה את חושבת שאת שונה מאיתנו למה את חושבת שרק לך יש תמיכה אני אקרא אותך שוב.... וכמו שכתבתי לך יודעת שהייתי מאוד מגעילה מתנצלת על כך ..

השוני הוא לא בתמיכה...השוני הוא בבעיה שלי..בזה שלא מספיק לי הבנות..צריכה את אודי...ו. מתקשה בקטע של ה"זקוקה ליחד" אדם בודד ומבודד ואין לי חברות קרובות במילא לא משתפת חברות. התמיכה היא בטיפול...אז אין לי למי להתנהג ככה😉......יש לי המון חברות אבל בסופו של יום בעצם אין לי אף אחת קרובה...

את יודעת מיכל מכל הריב הזה .... אני חושבת שהכי בלט אצלך זה הכעס שלך על המקום הזה שלרגע ראה אותך חלשה זקוקה או במילים שלך "מסכנה "... זה משהו ששווה להביא לטיפול ... כולנו זאב בודד...וזה מה שעצוב ...וזה המחיר של הפגיעה ... שתהייה לך באמת שבת טובה רכה ורגועה את עושה עבודה טובה אני בטוחה שכל הרעלנים האלה שעולים עכשיו ירגעו ...

שרק יהיה ברור ....שחלש וזקוק לעזרה הוא לא מסכן ...הוא אדם אנושי

תודה אביב יקרה...יש בדברייך משהו. כן, עכשיו ממש ממש קשה לי כל העניין הזה עם הרטטים...והשיטה שמוציאה אי שקט וצורך בעזרה שלא מסוגלת להכיל....שתהיה גם לך שבת שקטה ורגועה. עצוב שהכל משפיע כל כך חזק....עצוב לי שרבתי איתך....את כולך מנסה לעזור ולי כנראה קשה עם זה..צודקת אחשוב על כך.

28/02/2019 | 22:23 | מאת: 7אביב

ואת נשמעת יותר מכונסת ומקורקעת .. גם אני . לילה טוב

28/02/2019 | 16:16 | מאת: חטוליתוש

הציעו לי לעשות הידרוטראפיה ...צריכה לחכות עד סוף החודש קודם כל להגיע לרופא אורטופד... רק שלמעשה לא יכולה לעשות הידרוטראפיה כי זה מעורב נשים וגברים באותו מקום..והם לבושים בבגדי ים או משהו אחר לא צנוע אז ממש לא בא בחשבון... ןהפיזיאוטרפיה לא ממש עוזרת לי... ואין שיפור במצב הברך המתנפחת שלי וכאבים כל הזמן... אם יש הצעות להקל על הכאבים חוץ מכדורים אשמח לשמוע... חטולית

28/02/2019 | 17:50 | מאת: אביב

הי אל תוותרי על ההידרותרפיה . בטוח תמצאי פיתרון קודם קבלי אישור תבקשי מטפלת ותנסי למצוא שעות שאין הרבה בבריכה לדעתי זה טיפולים פרטניים... ןפיקוח נפש ...דוחה הכל ... תשמרי עלייך חיבוק

28/02/2019 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

תודה אבדוק את הנושא כשיגיע התור לאורטופד... ולא כל דבר נחשב לפיקוח נפש אהובה אבל נראה קודם שהרופא יאשר.. תודה.נ.

נשמע שהדרותרפיה זה מצויין..ואת יכולה ללבוש צנוע גם אם יש שם גברים או אחרים שלא לובשים צנוע נראה לי שזה חשוב הטיפול במים. בהצלחה

הבריאות שלך יקרה הוא בהחלט פיקוח נפש והידרוטרפיה עושה פלאים .....

28/02/2019 | 22:31 | מאת: חטוליתוש

תודה מיכלי רק מקווה שהרופא יאשר אעשה כל מה שרק אפשר כדי להרגיש יותר טוב ואת צודקת לגבי הלבוש הצנוע שלי.. רק מקווה שהרופא יאשר הלוואי.. 🤗🤗💝.. חטולית

28/02/2019 | 22:35 | מאת: חטוליתוש

אביבוש אני מאמינה שכן לא הייתי אף פעם בהדרוטראפיה... דיברתי היום גם עם גיסתי בחול גם היא אמרה שעם לבוש צנוע שלי והראתה לי מה שהיא קנתה. כזה בגד מיוחד מבד של בגד ים... טוניקה עם שרוול עד המרפק ומכנסים תואמים עכשיו אבדוק איפה אפשר לקנות.. תודה

28/02/2019 | 15:50 | מאת: מכל

אני אדם רע. מוציאה עלייך..תחשבי ותפרשי איך שאת מרגישה. לא מתווכחת עם רגשות ויש חוסר הבנה מוחלט מצידך למה שאני כותבת ... מילא. מזל שזה וירטואלי.

הכעס הראשוני שענתה לי עליו חטולית לא היה עלייך..זה היה יותר מחשבות על הפורום עצמו.

28/02/2019 | 16:54 | מאת: אביב

או קיי מקבלת שאני טועה ולא מבינה אותך גם יודעת ששתיינו רגישות פגועות ופוגעות כרגע בלי מחשבה .. מתנצלת על החלק שלי בשיח אז בואי נראה מה הבנתי : לפני כחודש או יותר כתבתי כאן משהו שנראה לי מוזר על הפורום. זה היה בדיוק שסוריקטה נעלמה והעלתי תחושות של כאב על זה שהפורום ריק ....וציינתי שאני והיא לרוב כתבנו. אצל אודי כתבתי אחרי שכבר ראיתי שעלו הודעות ...וגם עלה משהו משמח שבחרתי לשתף את אודי איתו.. את כתבת שם את מה שהרגשת על כאן ,אודי הגיב למה שאת כתבת ולא על מה שכתבתי ...נפגעתי ממך ואמרתי לך לא שאני לא צריכה עזרה ממך .. שאני יכולה אם אני רוצה לכתוב אצל אודי לבד .. בתהליכים שאני עוברת קרו דברים כתבתי עליהם לפני שלושה שבועות ..את ובמבי לקחתם את זה למקום שמאשים אותכם שאתן לא שם הדגשתי שזה שלי החוסר יכולת להעזר באף אחד לא קשור אליכן .... לפני שבועיים נעלם לי זמן ונעלמו לי הודעות החלטתי לקחת פסק זמן מהפורום .. הייתי זקוקה לגבולות וניכנסתי לראות את הסגירה של אודי ....ואז ראיתי שכל השבועיים האלה עלו בערך 4 הודעות חלקן שלך בנוגע לפורום. באחת מהן כתבת עלי ועל סוריקטה שאנחנו חשבנו שאנחנו מחזיקות את הפורום .... כתבתי את הקונפליקט שלי ,בן לכתוב או ללכת בן להיות בפורום ללא להיות .... אחרי כמה זמן הוספתי את ההבהרה כדי שלא שוב תחשבו שאני כותבת עליכן ואז ניכנסתי וראיתי שכתבת ....סליחה שלא הבנתי את רגשותייך וחשבתי שאת צריכה תמיכה ,של יחד שהפורום לא מתפרק. את בתגובה הגבת לי בכעס ,לפני שאני הגבתי לך על זה חטולית כתבה לך שאת כועסת ואת כתבת לה כנראה שכן כי את עוברת תקופה קשה. אני ,שבאמת עשיתי מאמץ לכתוב לך כי רציתי להיות אתך נפגעתי בעיקר מהנפנוף הזה יש לי תמיכה אני לא צריכה את הפורום -כמי שאומרת (פרוש שלי) אני לא צריכה אותכם ולא את הפורום הזה אתם אולי צריכות אותו ..... נפגעתי כנראה שלא הייתי צריכה להגיב לך . כתבתי לך שטוב שחטולית כתבה לך קודם על הכעס ו..שעלו בי המון רגשות ומחשבות ... ואז ציינתי כי רציתי שתראי שהיית חשובה לי ...שחשבתי שאת מרגישה נטושה ... אולי טעיתי ותרגמתי אותך לא נכון ... קיבלתי משהו שלא הבנתי אותו ....כעס המון כעס ... להגיד לחברה מהפורום כי ככה אני רואה אותך חברה ..אדם ...לא דמות מצויירת וירטואלית.. לא ביקשתי ממך עזרה אל תעזרי לי אם אני לא מבקשת זה מעליב אבל מקבלת.... ואז התבלבלת והכנסת לי שם על הודעה שכתבתי על הקושי שלי ... והאמת מיכל שנפגעתי מאוד כי שיחזרת אצלי כל כך את המקום הזה שלא רואה אותי .. לא כאן ולא שם ... פשוט ירית לכל הכיוונים. מצטערת שגם אני ירדתי לשם והגבתי לך כועס פגוע ולא רואה . אני יודעת שזאת תקופה לא קלה לך וכשקשה לך את נוטה להבין הפוך דברים (כמו כולנו ) ... לא חושבת שהגיע לי כזאת מקלחת . אבל שוב מקבלת ולא אעזור לך אלא עם תבקשי ממני להגיב לך .. שוב מתנצלת על חלקי בשיח הפוגעני הזה .. שתהייה לך שבת טובה

28/02/2019 | 17:27 | מאת: אביב

זה היה על התגובה שלי אלייך כשהכוןתרת הוא אביב ... בקיצור הכעס אני קיבלתי אותו ועליו הגבתי

27/02/2019 | 21:04 | מאת: מכל

רצית לעזור...כמו שאת יודעת ונוהגת לעזור תמיג לכלם. לא התכוונתי לכעוס עלייך. להתנפל... עכשיו עצוב לי..קשה לי...אני עוברת עיבוד והמטפלת אומרת שהעיבוד יכול להמשיך במשל הזבוע וזנ מה שקורה עכשיו. אולי יוצא ממני כל הכעס גם פה. סליחה. רע. הולכת לנוח

27/02/2019 | 21:51 | מאת: אביב

מיכל ...מבינה את הרגשות המערערים .

27/02/2019 | 22:26 | מאת: אביב

לא עבורי ...עבורך תבדקי למה בחרת להוציא עלי את כל הכעס שלך מאתמול ...עוד לפני שכתבתי לך שנכנסתי עבורך ....

אולי בגלל שאת חושבת שהתפקיד שלי יחד עם כולן לשמור על הפורום או אחריות עליו שאני כבר כתבתי המון פעמים שאני לא רוצה...ובנוסף תקראי שוב מה שכתבת, שאת הרגשת שאני נטושה ולבד שם זאת פרשנות, אין דרך אחרת לקרוא..איך את יודעת איך הרגשתי?? זה שלך להרגיש שם לבד כשנשארת עם סוריקטה.. אבל עזבי. אני לא אוהבת שמרחמים עליי או שהופכים אותי למסכנה כשאני לא וגם לא שמפרשים לא נכון. וגם את לא אהבת את זה בזמנו לכן כעסתי שלעצמך את מרשה ועליי את כעסת כשניסיתי לעזור ולא הבנת את זה כך. אני מבינה שזה בא ממקום של רצון טוב... .

28/02/2019 | 09:44 | מאת: אביב הלא נחמדה כלל

קראתי ....זאת הייתה תגובתי לכעס שלך הראשוני ....שאפילו חטולית העירה לך על כך ואת יודעת מיכל זה פשוט לא פעם ראשונה סבבה אני הבנתי שהעזרה שלי לא טובה לך לא מתאימה לך המילים שלי לא מדוייקות לך זה סבבה איך כתבת לי אל תושיטי לי יד אם אני לא מבקשת ----קיבלתי וזה גם לא פעם ראשונה שאת מנפנפת לי שלך יש תמיכה . כאילו של אחרות בניהן אני אין עזרה ותמיכה את גם תמיד מדגישה כמה את שונה ....אז את לא את בדיוק כמונו כן כתבתי לך שחשבתי שאת מרגישה נטושה צודקת בחירת מילים מוטעת ...כולנו כותבים קצת מעצמיינו ...אני שמחה שהרגשת טוב בלבד הרי זאת הסיבה שכתבת כאן לחטולית שזאת רק את והיא...וזאת הסיבה שכתבת שגם כאן לא נכתוב יותר....וזאת הסיבה שהעלת (את היחידה ) את הרעיון הלא הגיוני שאודי יסגור את הפורום ....כל זה כי הרגשת כייף ושמחה להיות לבד עם אודי את גם תמיד מנפנפת בזה שאת צריכה רק את התגובות של אודי ולא של אחרים ...אז כנראה טעיתי ובאמת היה לך כייף עם פורום רק לך ... וכן אני וסוריקטה לא אהבנו את זה אני בהחלט מחפשת את היחד ... סליחה שפירשתי אותך.סליחה שזה מה שהרגשת שעשיתי לך כי לי לא הייתה כוונה כזו ....באמת באתי מכל הלב .... סליחה על כך אין לי מושג אל מה את מדברת שכעסתי עלייך יכול להיות אני באמת לא זוכרת ... שורה תחתונה מיכל . אין סיכוי בעולם מזה הרגע שאני כותבת לך עוד מילה אחת לא בנושא הזה ולא בנושא אחר .. מצטערת גם לי יש את התהליכים שלי לא אוהבת שתוקפים אותי בעיקר שמבינים שהכוונה הייתה טובה . ואומרת לך שוב תיראי מה חטולית כתבה לך .מההתחלה על הכעס לא אני ....זה עוד לפני שכתבתי לך אות עפת עלי .... ועוד דבר זה גם לא הפעם הראשונה שאת מערבבת בן כאן לשם ...וכן עכשיו אני לא נחמדה ומאוד מאוד פגועה .....גם לי מותר לכעוס מאחלת לך תהליכים טובים והמון שלווה ...

28/02/2019 | 10:10 | מאת: 8אביב

אותה פעם שכתבתי כאן ואת בחרת במקומי להביא לאודי... וואוו את גם מאלה שזוכרים ומחפשים בפינה ,חבל שלרגע לא זכרת כמה הייתי שם עבורך ....יופי נהדר ...רק ששוב פיספסת ,אז כעסתי לא על הפרשנות כי עם על המעשה שהבאת את זה לאודי ....ולי היה חשוב אז לכתוב לאודי דברים אחרים .... שלא קשורים לפורום ...זה לא לפרש זה להחליט עבורי .. וגם כמובן שהבאת את זה לא כדברי .. ושוב מתנצלת שהמילים שלי לא תאמו את הרגשתך סהכ רציתי לכתוב לך שבאתי שלא תהיי לבד ...לי זה היה מרגיש נטוש ....צודקת שלי ....ושוב לקחת את זה לאודי ולא השארת כאן ... אבל זה בסדר כפי שכתבתי לך למעלה ....

28/02/2019 | 14:32 | מאת: מכל

בזמנו אני רציתי לעזור לך והכוונה הייתה טובה אך לא הבנת את זה כך בכלל...את כעסת שהעברתי לשם ופירשתי... נפגעתי אז מהכעס שלך כשרציתי להבין ולעזור לך.... אבל הבנתי וביקשתי סליחה....ועכשיו את העברת לשם גם את התחושות שלי שכתבתי פה ואת הבדידות שלך אליי.. .לך מותר הכל... לעזור כשנראה לך למרות שלא ביקשתי, ולי אסור. והפעם אמרתי לך שהתבלבלתי בפורום לא העברתי בכוונה. אז בסדר לא נתכתב יותר בניסיון לעזור כי אין הבנה!!!. לא צריך...ואני זוכרת שהיית עונה לי בפורום גם אני עניתי לך בזמנים שונים זה הדדי הרצון לענות כמו לכל אחת אחרת.

28/02/2019 | 14:59 | מאת: אביב 22

מיכל ....תיקראי טוב טוב טוב מה שכתבתי שם ממש אבל ממש לא עלייך ... את כתבת שם על זה שאני וסוריקטה הרגשנו שאנחנו מחזיקות את המקום על זה כתבתי ... והוספתי את ההבהרה במיוחד לך ולבמבי שלא תחשבו שזה עליכן כתבתי שם עלי על הקונפליקט שלי ... מי שהעביר מכאן לשם זאת את ולא אני .. גם שראיתי שהגבת שם על כאן עניתי לך כאן .. אז בבקשה .... ומיכל גם אם נפגעת אז זה לא קשור להיום ...תדברי פגיעה באותו הרגע .... שורה תחתונה הושטתי לך יד גם אם לא מוצלחת בעינייך ואת דחפת ונגסת אותה . לכתוב מילים כאלה שמי ביקש ממך ותושיטי לי יד רק שאני מבקשת .....תחסכי ממני ...גם אני עושה תהליכים קשים מטלטלים אני לא משליכה אותם עלייך

28/02/2019 | 15:12 | מאת: אביב 22

אני קוראת אותך שוב ושוב והאמת נגמרו לי המילים ... אני מקווה מיכל שלחברות שלך באמת ולא וירטואליות ולא נחשבות כמוני את מתייחסת אחרת ..... האמת עכשיו אני מבינה את סנדי ...ואני הגנתי עלייך אז ...יצאתי ממש סתומה

28/02/2019 | 15:17 | מאת: אביב 22

אז סליחה על כל הפעמים שעזרתי שהושטתי יד מבלי שרצית .....

27/02/2019 | 18:31 | מאת: אביב 22

אני כותבת את זה כאן ולא שם .. כי באמת לא רוצה לריב .... יקרה הושטתי לך יד לא כי ריחמתי עלייך או חשבתי שאת מסכנה .. אני מבינה שאת כועסת אבל ...אני לא הכתובת ... לא יודעת למה אבל באמת שלא מצליחה להבין את תגובותייך אלי.... הייתי שמחה שתסבירי לי מה עשיתי לך מתי פירשתי אותך ולמה כל פעם שאני כותבת את מה שאני מרגישה את כועסת כאילו דיברתי עלייך .. הדגשתי שדיברתי עלי ועל קונפליקטים שלי ....וכאן כתבתי לך שהושטתי לך יד תיראי את ההודעות שלך שאין כאן אך אחד והפורום נסגר ....ועוד ...אז באתי להיות אתך ....אם זה לא טוב עבורך לא הגיב לך יותר

לא רוצה לריב איתך...פשוט את פירשת את ההודעה שלי כאילו אני במצוקה שהפורום יסגר. שאלתי פה האם אנחנו לקראת סגירה וגם שהולך ונעלם..לא אמרתי שאני זקוקה ליד מושטת או בקשת עזרה. לא הרגשתי נטושה ואת פירשת שאני נטושה... אז אני ביקשתי שלא תפרשי אותי. כשאני חשבתי שאת זקוקה לעזרה ישר כעסת שאני מפרשת מפה דברים לא נכונים. והנה את באה ומפרשת אותי כאילו הפורום הזה זה כך עולמי והוא נעלם ואני נטושה שם לבד...ובאת לעזור למרות שלא רצית,אני לא ביקשתי. תודה על הדאגה אך אין צורך להושיט יד כשלא מבקשת. תודה. וכן אני בחרא וברע מאז הפגישה האחרונה אבל שטויות. ז. לא קשור...

התבלבלתי בפורום..עניתי שם במקום פה.סליחה. ולא אמרתי שלא תעני לי יותר. תודה על הדאגה ועל הרצון לעזור בכל אופן

27/02/2019 | 20:18 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מתוקה נראה שהטיפול באמת לקח אותך למקום של ...אפור לי עכשיו..אולי גם גשום... זה לגמרי מותר... אני חושבת שזה כן קשור אבל גם זה בסדר... כי כאן המקום הנכון להוציא כל מה שמרגיש לך באמת חרא... ולקבל חיבוק אמיתי בלי לחכות עד שההודעה תעלה... איתך מתוקה חטולית

מיכל ..אגיד לך כמו אודי כמו תמיד יש עוד דרכים להבין את מה שכתבתי לך .... בכנות הושטתי לך יד לא פירשתי אותך לא אמרתי לך שאת נטושה או מסכנה ....וקיבלתי את מה שאת כותבת ... לא הושיט לך יד בלי שתבקשי ....