שבוע של .... לא יודעת....מוזר. ולבד.....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

08/09/2020 | 15:08 | מאת: מכל

בדקה התשעים נפגשתי עם המטפלת ביום שישי. מעולם לא יכלתי בשישי...כי זה יום קצר עמוס שאני עובדת בו..וכו'. אז אם הסכמתי שישי זה כבר בהחלט היה נחוץ...זהו השבוע היא בתוך השמחה שלה... ואני בתוך העצב שלי. ושני קווים מקבילים...למרות שאמרה שנפגש ..בלי תאריך כרגע כי אולי זה יהיה רק לאחר ראש השנה??? אין לדעת. איפה אני??? לא יןדעת..עובדת. למזלי העבודה היא עוגן. אוהבת מאוד מאוד את העבודה והיא עושה לי טוב...תצחקו אבל חיכיתי כבר לחזור... שבוע בודד..שבוע של מלא מחשבות..ואפרופו שינה...תמיד בורחת כשיש מחשבות..יעבור.. סתם רציתי לשתף...

08/09/2020 | 17:12 | מאת: חטוליתוש

וואוו יום שישי את גם עובדת ובהחלט יום עמוס וגדוש ומבינה כמה הפגישה היתה נחוצה כן קצת קשה לשלב בין השמחה שלה והיא הסכימה לפגישה והעצב שלך שלא יכולת לדבר איתה בזמן אמת כשהיית הכי זקוקה .. פגישה של הדקה התישעים בטח היה מרגש..טעון..אבל בטוח שהועיל...מקווה לפחות שכן.. האמת שכמעט לא נשאר עוד ממש זמן עד ערב חג אבל אולי כן תוכלו להיפגש לפחות עוד פעם לפני ראש השנה..אם מסתדר לך כמובן שמחה מאוד לשמוע שאת יכולה לחזור לעבודה האהובה שלך שמטעינה אותך ומשמשת לך עוגן חשוב ביותר .. אייך היה לך השבוע בעבודה עם הקטנים ? גם אצלי מחשבות מבריחות את השינה מקווה שאת בסדר כעת רק שלא יסגרו את הגנים חטולית

08/09/2020 | 18:26 | מאת: מכל

תודה חטוליתוש... טוב שנפגשנו. השבוע היא לא יכולה ושבוע הבא עמוס..גם החג ובכלל אין לי יום חופשי שבוע הבא..אז קשה. הגן והילדים המתוקים נותנים לי המוןןןן...הילדה החמודה דומה כל כך לאחותה כמעט ואני קוראת לה בשם אחותה אבל משתדלת וזוכרת שלא!!! אלא רק בשמה. עניינים ובעיות שונות אחרות גם צצות..אז המחשבות לא נותנות מנוחה מוצאת נחמה במטבח ובאוכל לצערי. רוב החצאיות לא עולות עליי כבר.. באסה. מקווה שיתאזן ומחכה לראות אם אוכל להפגש איתה שבוע הבא...לא יודעת. כייף לה שהיא בשמחה שלה. ואני חושבת מה היא תלבש ואיך יהיה במסגרת מצומצמת..אמרה שיש הרבה סידורים לכך...אני סקרנית אבל ברור שהיא לא תספר... ;) איזה פערים בנינו.. עצוב לי...ומבולבל לי בעיקר. הלוואי שהיה לי חיבוק של אמא ( אמא חמה ומכילה) והורים מבינים.....חיים עם זה יום יום..שעה שעה. חסר. לא מצפה ממנה. פעם כן היום יודעת שלא יהיה.

08/09/2020 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

כן ימים עמוסים אצל כולם בטח קשה מבלבל לראות אותם פנים ושם אחר לגמרי אפשר להבין אבל תהי מוקסמת ממנה בטוח המטבח בימים אלה הם המפלט גם שלי גם מבינה למה לא פשוט אולי עכשיו כשתהי יותר עסוקה בגן עם הקטנים יקל מלברוח למטבח המנחם כל כך את יודעת שמה שאת קוראת פער נובע מעצם היותה המטפלת שלך לא בגלל שאת פחותה ממנה אז ברור שלא תשתף בדברים האישיים האלה וכן מותר לפעמים לתת לדימיון לשוטט לא מזיק כן חיבוק חם ואמיתי של אמא עושה המון את ההבדל למעשה..לכל החיים מנמיכים ציפיות ופחות אכזבות מהסוג שאי אפשר לתקן מסכימה חטולית

08/09/2020 | 21:26 | מאת: מכל

כן....לאט לאט נכנס לשיגרה. מקווה שרק אפסיק את העלייה הזו במשקל. אמא זה בעייתי. כבר אין ציפיות רק כמיהה למלא את החסר...חור שלא מתמלא..

09/09/2020 | 01:38 | מאת: מתמודדת.

חיבוק מיכלוש.. עיניי נעצמות ונכנסתי לרגע.. אז מקווה לכתוב מחר.. אוהבת. איתך! היה חשוב לי לומר.. חטוליתוש - חיבוק גם לך. האם התקיימה שיחה? מפגש? לילי בינתיים.. בעזה מחר

09/09/2020 | 11:38 | מאת: חטוליתוש

לא התקיימה שיחה היה בלתי אפשרי היה יום עמוס מהבוקר בדיקות סי.טי.. ומשם נסענו לבית העלמין בתל אביב ירקון לאזכרת 2 אנשים גיסי אח של בעלי ודודה שהיא אמא של בת דודה של בעלי משם נסענו לאשקלון גם בית עלמין לאזכרות של כל בני המשפחה של בעלי עליהם השלום.. וכשפנינו לחזור הביתה כבר אחר הצהרים נתקלע נקר בגלגל הרכב ..כך ששוב התעכבנו ..ובחזור עברנו בעוד כמה מקומות שהיו נחוצים לקניית דברים חשובים חזרנו הביתה תשושים אך מרוצים מההספק רק בשעה 18.15 וכן הודעתי לה מראש שלא נוכל לשוחח בגלל כל הסידורים באותו היום כך שהשיחה נדחתה לשבוע הבא זמן די לחוץ מבחינתי בגלל ההכנות לקראת החגים שיבואו עלינו לטובה רק מקווה שלא יהיה סגר כללי בכל הארץ ואז לא נוכל לחגוג עם כולם מי יודע מה יהיה תודה אהובה חטולית

09/09/2020 | 15:10 | מאת: מתמודדת.

כל הכבוד לך על הספקים ביום עמוס מתיש וארוך כמו שתארת.. והיום בחוץ בטח לא תרם.. דווקא נשמע טוב שדחית את המפגש אני בטוחה שהיית צריכה גם זמן לעכל הכל.. נכנסים לחגים... לא פשוט. נקווה לטוב מתמודדת

09/09/2020 | 15:25 | מאת: מתמודדת.

אני ככ גאה בך על הנתינה עבורך. שמחה שהיא יכלה לפגוש אותך בשישי. ושהלכת! ולא ויתרת לעצמך כי זה שישי... מאמינה לך שכל המצב הזה הכניס אותך ללופ של זיכרונות כואבים ודברים לא פתורים. הרבה שאלות. וצורך בחום וחיבוק...... איך היה לך המפגש? איזה חמודה את ברצונך שהיא גם תשתף בשמחה וזה יהיה שיתוף חברי הדדי.. מבאס שזה לא לגמרי כך.... הלוואי הייתה אמא כזו חמה ומחבקת... הלוואי שהיה לנו משהו להתענג עליו.... אבל המצב לא כך.. והקינאה והשאיפה צועקות לשמיים לפעמים.. אז אני שמחה שלפחות גם אם לא אמא יש לך מטפלת מקסימה שיודעת לגעת פנימה. ולחבק בחום. אני שמחה שאת מרגישה כלפיה גם חברה אשת סודותיך ואֵם. בנוסף לטיפול.. ולגבי האכילה.... וואי יקרה שלי.. כמה מבינה אותך.. הלוואי היו לנו כלים להעזר בהם בזמנים בהם אנו במצב רגשי מתוח שמזמין שינויים כאלו.. (אכילה רגשית למשל) אולי תנסי רק לשעה אחת שבמקום לאכול תשתי? בטח את יודעת את כל המילים וההצעות למיניהם ובתכלס אני האחרונה שיכולה להציע משהו בעניין......... אולי.. ננסה לתמוך אחת בשניה רק על יום בודד וכך ננסה הלאה? את - לאכול בריא אני - בכלל לאכול ארוחה!! יש לך רעיון איך? נראה לך אפשרי במדיה? האם זה רעיון בכלל עבורך? איתך, מתמודדת

09/09/2020 | 16:49 | מאת: חטוליתוש

מבינה אותך מאוד החסך בחום של אמא החיבוק החם שלה ההבנה שלה אמת יוצר חור גדול והמון כאב לב חוויתי זאת במשך שנים עד שבעלה נפטר ורק לאחר מכן התפנתה לחזור להיות לי ...אמא.. מאחלת לך שתוכלי אולי לגשר על הפער הקיים וכן לקבל ממנה את מה שחסר מכל הבחינות יש אולי אפשרות לנסות לדבר איתה רק שתיכן ביחד ולנסות להבהיר לה את מה שאת מרגישה ואת מה שחסר לך לקבל ממנה? סליחה על השאלה לא מתכוונת חלילה לפגוע אבל אולי אינה מודעת למה שאת צריכה וחסר לך.... חטולית