פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8454 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
15/07/2019 | 21:32 | מאת: חטוליתוש

היום סוף סוף לא היו עיכובים בטיפולים של אמי...לפחות זה מה שהבנתי כי אמי אמרה שבבוקר לא עשו הנהלציה שזה מאוד חשוב אבל הייתי איתה עוד לפני ארוחת הצהרים..אולי בגלל שראו אותי שם.. אמרו שאחרי האוכל יעשו זה כל כך חשוב ולא לחינם אני מתעקשת ..כי רק זה עוזר לה לנשום יותר טוב...היא חייבת..!! בערב הזכרתי לה לצלצל בפעמון שיבואו... מחר כבר אקבל דיווח על ההמשך אבל זה מוכח שהיא נושמת יותר קל אחרי הטיפול אז למה לוותר?? גם בטיפול היה בסדר..לפעמים מרגיש לי כאלו שהיא נתקעת על משהו ספציפי ...ולא מבינה למה.. ולפי התשובות שלי היא..או ממשיכה או ..עוברת הלאה. בסך הכל אני חושבת שהיא בסדר ובאמת מנסה רק לעזור... היום אמרה שהיא גם מטפלת באלימות בזוגיות ..ושאלה אם יש דברים שאני רוצה לשתף... הטיפול נגמר מוקדם יותר היום אבל לא נורא כי היא לפעמים גם חורגת מהזמן ..לטובתי.. עוד יום עמוס מאחורי ומחר צריכה ללכת לאוורר לאמי את הבית ...חוץ מהביקור אצלה וכל השאר ... היוםצלא יכולתי להדליק מזגן בבית כי הקור מקפיא אותי ואני כל הזמן מתעטשת... ביי בנתיים

15/07/2019 | 22:41 | מאת: מתמודדת

חטולית איזה כיף לשמוע שזה הגיע... תודה שאת מעדכנת.... מקווה שזה רק ימשיך כך. תמשיכי להראות נוכחות גם כשקשה תראי כמה זה מועיל... מאחלת לך הרבה הרבה כוח. לגבי הטיפול שלך.. אולי כדאי לעבד את המילים לשאלה מוגדרת ולהעלותה בשיחה? יכול להיות שזה אי שימת לב שלה.. ואותך זה מבלבל? חוסם? ... ציינת שהמפגש היה קצר יותר.. יש פה אכזבה? למרות הידיעה שלפעמים היא גם מאריכה לטובתך..... אם לא מזגן אז מאוורר.. החום הורג. ומהריצות בחום וקור ממזגן מקפיא ודאי אפשר להתעטש ולחלות.. שמרי עלייך יקרה!!!! אגב.. האם יש צד לאלימות? מדוע שאלה זאת? .. מחבקת. מאחלת לילה נעים וטוב. תתרפקי על התחושה שהיום היה יום גדוש וטוב.

16/07/2019 | 17:52 | מאת: חטוליתוש

לא יודעת למה העלתה את הנושא שיש לה גם ידע בטיפול באלימות זוגית .... אולי נסתה בדרך אגב לשאול אותי אם יש....ברור שלא !! לפעמים הטונים בווכוחים עולים כמו אצל כולם אז כן גם אצלנו.. ודיברתי על זה גם במפגש אתמול.. היום נשארתי אצל אמי רק שעה כי הייתי עייפה ומותשת ..אמרה לי את נרדמת בישיבה אם את עייפה לכי הביתה לנוח ..אז הלכתי אבל לא לפני שוידאתי שההנהלציה שלה בדרך אליה.. היום אין לי כוח לכלום ...חוץ מלכניס כלים למדיח לא עשיתי כלום ... גם מחר יש יום וגם אורחים לאמי בשיקום... כמעט נרדמתי בישיבה בזולה שלי..( כורסה) כולם נרדמים פה .. ופחדתי שאחר כך לא אוכל להרדם... מעסיקה את עצמי כדי להיות ערה מיאוווו

16/07/2019 | 19:14 | מאת: מכל

לפעמים מטפלים רק מנסים לברר...אל תקחי קשה שביררה. ושמחה לשמוע ששומעים את אמך!!! ומטפלים

16/07/2019 | 22:29 | מאת: מתמודדת

חחח אני אוהבת את המיאוו שלך....😂😍 כנראה באמת שאלה כדי לברר.. שמחה לשמוע שהכל בסדר. ורגיל... יפה שאימך שמה לב שאת זקוקה למנוחה.. ולא דורשת יותר או מבקרת אלא מעריכה... תנוחי יקרה.. גם לשבת בזולה זה נהדר. מחר אורחים?? תהני.. אלו שהיו שבוע שעבר? מה זה דורש? להכין אוכל? אל תשכחי את כדור הסכרת.... במידה ותאכלי מאוחר.... אוהבת אותך. לילה טוב אגב.. לבת שלי יש בובת חתול.. היא מאוהבת בה.. אפשר לקרא לזה חפץ מעבר או תחליף למוצץ... ממש מרגיע משמח והכל בשבילה..... אז מחוברת למיאווו... מזכיר לי אותה אומרת זאת.. חח.. "אני רוצה מיאו אדום" ככה קוראת לזה.. לא אומרת את החתול האדום.. קוראת לו מיאו.... מסיימת לכתוב הולכת לתת לה נשיקה.. (הנשיקה קצת ממך/ בגללך חח) וגם לבן... אוהבת לשבת לידם ורק להסתכל... אפשר כך שעות... מלאכים שלי.... אהבות.... איזה אסוציאציה ממיאו... 😊 לילה טוב אמא חתולה😉😘

15/07/2019 | 08:07 | מאת: חטוליתוש

לא עלו הודעות חדשות גם לא מה שאני כתבתי שם... ואין תגובות של אף אחת שם... משהו מוזר...

15/07/2019 | 12:16 | מאת: אביב

בשדה התעופה .... או שנייה לפני ..שיהיה בריא האדם הזה כל כך מיוחד ...ואיזה מזל שכאן אני יכולה לכתוב את זה בלי שמישהו יחשוב שאני מנסה למצוא חן בעיניוו או לסנוור אותו ....

15/07/2019 | 22:25 | מאת: מתמודדת

אויש.. נשמע לא נעים.... מתכוונת לשניכן.. חטולית על שאין מענה ואף תגובות לא הנשלחות.. ולאביבי על התיאור.. נשמע שהתבלבלו שם אם את אומרת משפט כזה.. תחזיקו חזק. בטוחה שתקבלו תשובות...

15/07/2019 | 07:37 | מאת: מכל

חטולית, אין על מה להתנצל...את עסוקה וחייבת לדאוג לאמא ולעצמך. את לא חייבת לכתוב תמיד.. אך מה שכתבת. וואו. כן, המטפלת שלי מדהימה!!! מאוד מיוחדת ומאוד הולכת איתי!! היא הציעה תקופה של פרידה, אני מצידי הייתי בורחת אחרי פגישה אחת של פרידה. אבל אני למדתי שזה לא נכון ויש לעבד כל דבר...לי פשוט עלה רעיון שעל כל שנת טיפול נעשה פגישה..סתם סימבולי כזה... והיא הסכימה. גם האפשרויות פתוחות וזה כל כך מקל עליי... אני לא מבינה איך נפרדת בפגישה יחידה והמטפלות שלך הסכימו?? בהחלט לא נשמע טוב.פעם שרציתי להפרד ממנה ( והיו הרבה כאלה רגעים)אמרתי שנפרדים וזהו..והיא תמיד החזירה אותי לדבר והסבירה שאני אתחרט על כך בעתיד. צדקה! ואמרה שזה תהליך וכו' כן, זכיתי! וקבלתי אותה מתנה..היא ממש מתנה עבורי! הטיפול הוא המתנה הכי טובה שיכולתי לתת לעצמי!! תמיד ספרתי עד כמה היא מכילה וטובה עבורי. בריאות וליום רגוע. גם אני בבי'ח היום לבדיקות..נתראה😉 יום טוב

15/07/2019 | 09:05 | מאת: מתמודדת

כיף לשמוע אותך כך. מאחלת שתקרני משמחה ואור כל שנות חייך. בהצלחה בבדיקות ושמועות טובות.

15/07/2019 | 09:49 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שהבדיקות יעברו בקלות ובשורות טובות.. אוהבת אותך מתוקה

15/07/2019 | 13:38 | מאת: אביב

מהשריטות שלנו ומהגיל זה לישון מעט לעשות הרבה ....ימים עמוסים לחלוטין .. תהני מהחופש והצמיחה כייף לקרוא אותך

14/07/2019 | 23:57 | מאת: מתמודדת

נפש מעונה! כאב שנערם בערימה, שרק גדלה... והשתיקה כבר גדלה.... נפש מרוקנת! מבקשת נחמה.. מזור.. רפואה.. קפואה. האם אבדה תקווה?! נפש בוכיה! מונחת כגביה.. בעולם של עשיה. מתפקדת בגבורה! עם נפש שבורה... מאוכזבת. מרוקנת. והרכבת דוהרת. לא חומלת. לא עוצרת... לאסוף את השברים, רסיסי חיים.. השמחים.. הטובים.. שמעט זכורים.... שהיו עד אותם רגעים, בהם השתנו חיי לעולמים.... ואז.. הזיכרון עמום. ועל חיי מרחף איום. שלא יעלם גם אם יהיה "כתב אישום" כי בנפשי - מום... אבדה שמחת החיים.. אבדו הגבולות.. שארית הכוחות.. והמטרות.. מה הטעם להמשיך לחיות, בידיעה שיש שני עולמות!! ואין כוח להמשיך לבנות... עיניים כבויות, לשקוע רוצות... להרפות... זכיתי! ולי 2 אוצרות, מפז יקרות!! נותנות כוחות.. את הלב מפעילות.. מחזירות פעימות... כמה אני אשמה?! כמה ההשלכות הם בעצם בחירה?! האם בשבילם אמצא עוד כוחות.. לשנות...?! מלאה בדאגות.. על הבאות.... בהתחשב בנסיבות... מה עליי לעשות?! גלי החיים.... סוערים.. סוחפים.. לא מרפים... מכל הכיוונים. גם הלא צפויים.... חונקים. ממוטטים..... ושוב אני.. עירומה כביום היוולדי.. לבד. בוכה על מה שאבד. לעד. "השלמה" עוד מילה יפה.... להתחלת מציאות חדשה.... אז, איך מתקדמים, כשכל הכוחות מופנים, להסתיר ולשרוד.. לעבוד וללמוד.. בתפקוד גבוהה מאוד..??? הנפש חולה.... מחלה איומה!!! האם רק אני מבחינה?! שמשהו השתנה!! וקיימת דעיכה... מאחורי המסיכה...???? אילמות.. בדידות.. כבדות.. עייפות.. אין מטרות! בלי מסגרות! שאיפות מצטמצמות... וגם הן, למימוש לא ניתנות... תגידו לי איך מכאן קמים - באמת לחיות???

15/07/2019 | 00:14 | מאת: חטוליתוש

רק בזכות שני האוצרות שאליך עינים נושאות וידך המכוונת בחום ואהבה שבמקום אחר לא תימצא ועינים כבויות מטאטאים עם מראות של שני הילומים.. שלך הם פרי נשמתך המעונה והדוויה שבצחוקם המתגלגל מחזירים אותך לחיות..למענם אכן כן... חיבוק חם ואוהב עד אליך ילדתי האהובה ליל מנוחה

15/07/2019 | 00:24 | מאת: אביב

לא סתם בחרת בשם הזה אז ....מתמודדת עם מה שבא את תצליחי אני בטוחה בזה יש בך כל כך הרבה ואת מדהימה ....ולחיות ולא לשרוד כל רגע זה תהליך .... שנים הייתי במקום שורד היום אני יכולה לומר לך שאני חיה חיים מלאים עשירים בתוכן ...ויש רגעים של נפילה ושל קושי ובכל זאת .... מאמינה עד מאוד שבטיפול טוב ומוצלח אפשר להציל את החיים האלה ....הם לא יחזרו להיות בלי הפגיעה אבל הם יהיו לצד הפגיעה והיא תהייה הרבה פחות חודרת בכל רגע. . ועדין בחיים לא תצמח לנו רגל חדשה ..זה עצוב זה קשה וכואב ....אבל ברגעים כאלה מאוד עוזר לשים את כל המכלול בפרספקטיבה...יש לך המון בחיים האלה אל תוותרי עליהם ....אוהבת מליונים

רק לבכות....... לראות הכל.. נאבד... לחשוש מעתיד שבהווה ניתן לפעול.. אבל לא יכולה... כבולה מרגישה אילמת.. למרות כל המילים ... האילמות משתקת קידום.... לא מצליחה לדבר מה שצריך.. נכנסתי למתכונת הרס עצמי.... ומי יודע איך יוצאים מזה......... אכן.. בשבילם.... אבל אני דועכת.... אין לי את עצמי לתת להם..... אז מתפקדת. ומתעסקת בפנים... שלולי הדעיכה... יכולתי יותר. מגיע להם יותר.

15/07/2019 | 00:54 | מאת: מתמודדת

רוצה לקוות.... שגם חיי יהיו לצד. או יתעלו בזכות.... כך או כך.. אכן מתמודדת.. אין לי משהו אחר לעשות... גם בנפילות.. זה חלק מההתמודדות.. אומנם חלק לא נעים.... אבל חלק מהתהליך. וכנראה שנגזר עליי... ליפול.. להתרסק.. כדי לקום שוב....... לא יודעת. תודה על עידוד ותקווה....

15/07/2019 | 06:41 | מאת: מתמודדת

שאת מדברת את ההרס הזה בטיפול את חייבת לפני הכל לשמור עלייך חיבוק

מתמודדת יקרה! זה קשה להיות בשני עולמות... האם הבנתי נכון שאתם חרדים ואת לא שומרת שבת בסתר?? גן זה שני עולמות. קשה ממש. הרס עצמי..הייתי בכל זה. מניסיון טוב שאת כותבת...וטיפול להביא הכל לטיפול..כל כך חשוב!!! אני כלל לא האמנתי שאפשרי ותראי איפה אני היום!! אביב כתבה כל כך נכון! להרפא לגמריי זה לא נכון לומר אבל כן, ללמוד לחיות לצד.. איתך, מיכל.

אכן מיכלי... כולי קצוות.. כתבתי.. ומחקתי.... אולי הפירוט במדיה החשופה מסוכן לזה.... אסתפק באמירה שאני חיה קצוות כמעט בכל תחום... וכן זה קשה מאוד. שמחה שאת במקום זה. ואני... מקווה להגיע אל החיים... (לצד או לאחר ההחלמה)

14/07/2019 | 21:53 | מאת: חטוליתוש

הייתי כל כך עסוקה עם אמא שלי מאז גם שחזרתי ממנה ... לא שמתי לב כמה שאתן הנהדרות כאן כותבות על כל הכאב עם ...ובלי אמא... עסוקה בכביסות של הבגדים שלה שהחזרתי מבית החולים ..מלוכלכים ... עייפות כללית מתישה של מלחמות בלתי פוסקות על התנאים שבהם היא מאושפזת ....עד שעה 21.00 שהתקשרה להודיע שכן עשו הנהלציה כבר פעמים מאז שהלכתי..וכן הביאו לה אנטיביוטיקה ..... ועדיין משתעלת כמו מסור חשמלי... אז קראתי אתכן בנשימה עצורה !!! בנות אהובות אתן מהממות !!! כל כך מבינה את הכאב שהיה גם חלקי כל כך המון שנים עד שנפטר בעלה .. אחזור

14/07/2019 | 23:49 | מאת: אביב

רק שחםםם.... הכל טוב יקרה אוהבת מליונים תשמרי עלייך .....תנסי קצת לנוח ...חיבוק

14/07/2019 | 23:58 | מאת: מתמודדת

תודה יקרה.. זה לגמרי בסדר. מובן. ואף נחוץ שתפני את הכוח אלייך ולאימך ולכל המסביב... יודעת שאת פה. ובחיבוק גם בלי מילים נותן המון......

14/07/2019 | 15:44 | מאת: חטוליתוש

שום דבר לא השתנה בטיפול של אמא שלי גם היום !! הגעתי חצי מעוכה מנסיעה שחזרתי מרופא הנוירולוג ...שלא אהב כל כך את תוצאות הבדיקות שעשיתי בוולפסון..ואמר טוב.. למעשה זה לא מפתיע אותי....עכשיו צריך להליף לך את הכדורים נגד הכאבים..ולעשות עוד בדיקות דם מורחבות כולל אידס... הוא הופע מאוד ולא אהב בשביל מה בדיקות אידס שאל ?? מה אני כבר יודעת שאלתי אותו.... אלה בדיקות שרק רופא ראומטולוג יכול לבקש..אמרתי לו אני צריכה עכשיו לחכות חצי שנה לרופא כי אין תורים אליו עד.... אז היה יפה מצידו שהלך לרופא אחר לבקש עזרה שיכתוב לי את הבדיקות ובטעות נתתי לו את הכרטיס של בעלי... באמת עשה מאמץ ושלח אותי אל הרופא הנוסף ושוב תחקי בתור... כבר לא מדברת על סה שהאוטובוס שאיתו אני נוסעת בד'כ ..כבר לא מגיע לאן שאני צריכה ..ומשם עוד אוטובוס להחלפה..ומאוד קשה לי להתנייד בין אוטובוסים... אבל לא ויתרתי..ואחרי הכל כן נסעתי לאמי שחיכתה לי בצהרי היום במיטה.. !! תגידו כאן זה גנון שמשכיבים את הילדים אחרי האוכל במיטה.?? וכהרגלי שאלתי מה עם הינהלציה ?? אמרה לי ..לא עשו.. שוב ניגשתי לצוות לשאול למה..אמרו כן עשו..אמא שלי תמיד משקרת?? באמת שכעסתי..ואחרי כמה דקות הגיע אח..ושאל אמרה לו שלא..אמר אני אבדוק..הלך ושוב חזר עם מנה כפולה של הנהלציה...אז למה כל השקרים האלה. אמר שהרופא רשם להפסיק..בסדר אם הרופא רשם אנח רוצה לדבר איתו עכשיו כי אין מצב שאמי מחרחרת כמו טרקטור ולא תקבל שום טיפול..אחר כך ישחררו אותה הביתה ותוך יומים שוב נגיע לאיכילוב..אז מה עשינו ?? האח הזה כנראה כן אחראי והלך להביא רופא אחר שיבדוק את אמי..אמר לי באמת שמעתי אותה מחרחרת והבאתי רופא שיבדוק.. הרופא בדק ואמר נכון מאוד חייבים להוסיף לה עוד חומר בהנהלציה וגם לתת אנטיהוטיקה שלא תקבל דלקת.. ה' בעזרי לכל אורך הדרך ואמי כל הזמן מסכנה שלי כבר לא יודעת אייך להודות לי גם עשו בדיקת שלפוחית השתן וגינאלי לראות אם היא מוציאה מספיק שתן אמי אומרת לי תראי רק כשאת כאן עושים לי את כל הבדיקות שצריך!! אז מה השתנה...??? כלום לא השתנה כשהם רואים משפחה שדואגת ועומדת להם על הראש הם עושים !!! ומחר יום חדש...מי יודע מה ילד יום להתראות בנתיים

14/07/2019 | 15:59 | מאת: מכל

אוי מתוקה.. איזה יום...תטפלי בעצמך! תעשי מה שצריך. ועם אמא אין ברירה אלא להיות שם ולדאוג להכל. חבל שכך אבל נשמע שצריך. איתך, מיכל

14/07/2019 | 16:54 | מאת: אביב 22

חטוליתוש צר לי להגיד לך שכלום לא השתנה ... ומערכת הבריאות לא סופרת קשישים ואם אין משפחה אז שהקשיש ימות ....הקשישה במזדרון רק מתחלפת ....אוהבת תחזיקי מעמד

14/07/2019 | 16:55 | מאת: מתמודדת

חטולית אהובה ויקרה!! נשמע מתיש.. האח הזה שליח טוב.. נקווה שיהיה שם הרבה... ותמשיכי במעקב.... אימך זקוקה לך ומעריכה.. נסי לשאוב מזה כוח.. הרבה בריאות גם הרופא שלך היה שליח טוב היום.. מקווה לתוצאות טובות בבדיקות.. ונסי לנוח בין לבין....

מסתמן שכן. תהיה פרידה. לא יאמן.. אני במצב כזה שאני כבר יודעת איך היא תגיב..וידעתי שהאפשרות שהדלת פתוחה תהיה. היא הבינה שזה רצוני, ואף הסכימה. שאלתי כמה זמן תהליך? והיא אמרה אולי עד סוף אוגוסט או עד החגים...מה שאחליט. ואני החלטתי ש10 פגישות..פגישה לכל שנה..אז זה יוצא באמצע מה שהציעה. היה לי ברור שנברר למה עכשיו? והאם סגרנו נושא מסויים ואיך אני? וגם ספרתי לה שבפורום חתמתי מיכל השלמה! לא כמו פעם..היום מרגישה שלימה. מה שאהבתי שהיא אמרה שאם נראה שלא מתאים אז לא! והאפשרות לפגישה כשארצה או מקרה חירום אם יהיה פתוחה תמיד וגם פגישה מרוחקת כדי לשמוע איך אני אפשרית!! מה שרציתי לשמוע, שמעתי. אז מתחיל תהליך....והפעם תהליך של צמיחה וגדילה וללא קביים.. מעניין איך יהיה. קראתי שפרידה גורמת לרגרסיה, ושמודעות עצמית חשובה לפרידה וכו,'... מרגישה שלימה עם ההחלטה, זה לא אומר שלא יהיה קשה ואולי אתחרט. מבחינתה הכל לגיטימי וכייף שכך. תודה יקרות..וסליחה שפקפקתי בכן. מאוד צריכה את ברכתכן..מעולם לא נפרדתי מטיפול. והייתי רק אצלה כל השנים. לא מכירה מטפלים אחרים. מקווה שילך טוב. תודה. מיכל השלמה.

איזה יופי מיכלי.. נשמע שהוקלט לך. שלא ידעת איך יהיה ורווח לך... שמחה לשמוע שהיא הבינה. שהתהיות שלך קיבלו מענה. וששמעת דברים שעושים טוב על הלב ומאפשרים לעזוב וגם לחזור כשצריך... לא הבנתי.. אתן תתחילו תהליך של פרידה? עשרה מפגשים? פעם בשנה? לא היה ברור לי.. על כל מקרה. אני שומעת את השמחה בקולך. שומעת שאת יודעת מה את עושה.. מקשיבה למה שנכון לך. מבינה שיהיו מקרים בהם תאלצי להתמודד אך הפעם את מוכנה להתמודד בכוחות עצמך. וכן את שמה לך באופציה שכשתצטרכי תהיה לך אפשרות לחזור... לקבל סיוע.. מיכלי... שתהא דרכך צלחה.. אוהבת

לא פעם בשנה. מפגש על כל שנת טיפול. אני כמעט 10 שנים איתה. אז חשבתי שעשרה מפגשים יתאימו לסיום והיא הסכימה.. ואם אצטרך או שנרצה לקבוע מפגש של עדכון אז נקבע לאחר כמה חודשים .או משו כזה. וכן. הוקל לי שהיא הסכימה איתי ואפילו שמחה בשבילי על ההחלטה.

הבנתי.. שמחה לשמוע. מאחלת שזה ישפיע עלייך לטובה. שיחזק. ויועיל. בהצלחה...

תודה. הלוואי. וקל לי יותר עם אביב😁 אבל הכל בסדר ומתקבל באהבה. ❤

חחח התחברתי לפה...אז מתמודדת תודה על הכל. ואתחבר לאביב גם❤

מרגשת נפלא ...וכל פגישה לעצמה תהליך ...אני כל כך שמחה לשמוע 😊

לא הבנתי.....

14/07/2019 | 20:19 | מאת: מכל

רק תודה. אין מה להבין. פשוט תודה לשתיכן❤אביב קוראת לעצמה גם בוחרת אז זה לפעמים מבלבל..

14/07/2019 | 21:01 | מאת: אביב

לא מבלבל לוקחת לתשומת ליבי ....וכן בוחרת אני כבר מזמן לא ....יש בשם הזה יותר מידי ניסתרות אביב מרגיש יותר אמיתי ....

מיכלי מאמי מתוקה שלי מצטערת אייך פיספסתי את ההודעה שלך כשחזרתי אבל כבר לא ראיתי על העינים מכעס ומעייפות תשמעי ..אני פשוט מאושרת בשבילך ..למעשה קיבלת כל מה שרצית ויותר טוב מזה אין 10 פגישות פשוט מרגש אייך עשית פגישה לכל שנה ... לא הייתי חושבת..למעשה אף פעם גם לא חשבתי ותמיד היה לי כזה ..אוף שיחת פרידה...ואין משם דרך חזרה..אין עוד אפשרות לדיבור אף פעם אחרי שזה נגמר עם אף אחת מהמטפלות שהיו לי...זה מעולם לא עלה בשום שיחה.. את מודעת למתנה שקיבלת ?? מאחלת לך יפה שלי שאחרי כל השיחות תהי כל כך חזקה ובטוחה בעצמך שתזדקקי אך ורק לעצמך כי את עצמך עולם ומלואו ויש לך את היכולת להתגבר..ואם משהו מציק תמיד אנחנו כאן איתך ובישבילך... !!!! אוהבת אותך מקסימה

14/07/2019 | 09:23 | מאת: מכל

תודה לכולכן, שאתן כאן! שאתן משתפות... אני מאוד מקווה שאתן לא תקחו את הדברים שלי שאני בטוב להלקאה עצמית כמו למה לא אני?? למה ממשיכה בטיפול ומרגישה עדיין רע? הייתי בסרט הזה...מקווה שאתן מפרגנות באמת...ו...מקווה שאכן אצליח! עוד לא יודעת מה היא תגיד על ההחלטה..ואולי בכלל תהיה נגד?? לא יודעת..אבל מקווה לטוב. שבוע טוב לכולכן. אוהבת. מיכל

14/07/2019 | 09:38 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי מתוקה אייך יעלה בדעתך שאנחנו לא נפרגן לך באמת ומכל הלב קחי טת הכל באיזי תנשמי עמוק וכל מחשבה שלילית הסירי מדאגותיך.. תמיד כאן איתך או ..שם.. את לא לבד ויהי מה אוהבת אותך יפתי

14/07/2019 | 09:56 | מאת: מכל

תודה חטולית, כמה שאת מחזקת!!!!!!! ❤ מקווה שאמך תחלים במהרה. ושיתייחסו אליה בכבוד!!! את מדהימה. תודה

14/07/2019 | 10:05 | מאת: מתמודדת

מיכלוש!!!! מאיפה הבאת את זה??? הכי שמחה בשבילך.. השיתופית והדיעות לא באו כי לא פירגנתי או כי חלילה רציתי לדכא... ממש לא!!!!! אלא לתת את הצד שלי וכמובן גם רשמתי שלכל אחד דרך משלו, במילים כאלו או אחרות... יודעת שלא האשמת. אבל מרגישה צורך להסביר שוב.. מאחלת לך דרך צלחה. וגם אם המטפלת תחשוב שזה לא נכון.. את המחליטה ובטוח שהיא תהיה לפי מה שנכון לך גם אם תהיה דיעה שונה...... מחבקת ומחזקת אותך בתהליך מתמודדת

14/07/2019 | 12:16 | מאת: אביב 22

קודם כל יקרה תירגעי הכל בסדר !!!!! אין סיבה שניקח זאת קשה ... לדעתי כולנו בדרך..בתוך תהליך , גם פרידה הוא תהליך ...זה לא טוב או רע ...יש בחיים גם מזה וגם מזה ... נניח ניקח אותי לרגע יכול להיות כאב עמוק על אמא למשל ...ורגע אחר כך אושר על דברים אחרים בחיי....לדעתי החכמה לדעת לקבל את הטוב ואת הרע את כל מה שבא ... הטיפול פשוט מקטין את אורך הגל ... אתך אהובה , תאפשרי לעצמך את תהליך הפרידה זה תהליך משמעותי ביותר ...אל תוותרי על הקושי והכאב בתהליך הם חשובים ..

14/07/2019 | 16:46 | מאת: מכל

תודה. וקל לי יותר עם אביב אבל הכל מתקבל באהבה❤

14/07/2019 | 16:48 | מאת: אביב 22

הי את הכרת אותי גם בוחרת ....אז זה אותה הגברת רק בשינוי האדרת..

14/07/2019 | 17:59 | מאת: מתמודדת

הבנתי.. חח..

14/07/2019 | 01:27 | מאת: בוחרת בשינוי

הרגע ניכנסתי קראתי אותך אהובה את כל כך לא מכאיבה להפך לראות נשים שנפגעו שהצליחו לעשות בליבם את התהליך הזה מעורר תקווה ואמונה שזה אפשרי . מורכב נושא אמא אצלי בהזדמנות אולי יהיה לי כוח להסביר . עדין יש פנטזיה שאמא תהיי אמא אמיתית פעם מה שלא יקרה לעולם. מי שכותבת כך זאת נערה צעירה וכן היא מלאת כאב .שאני מבינה אותו אבל לא מרגישה אותו יחי הניתוק ..😀😁😂 ברור שמה שנכתב על ידי או חלקי מגיע לטיפול .. תודה יקרה על המחשבה שהשקעת בי .. אוהבת חיבוק עוטף לכולך

14/07/2019 | 10:09 | מאת: מתמודדת

בוחרת שלי!!!!!! שמחה לשמוע שזה לא ציער אותך אלא נתן אולי תקווה.. גם אם היא עצומה ונראים רחוקה בהקשר לאימך.... במידה ותרגישי צורך/ יכולת.. פה (ובעצם בכל מקום שתבחרי) בשביל להקשיב... מעניינת אותי 'אותה נערה צעירה כאובה'.. אוהבת אותה. מחבקת הכי קרוב ללב..... שמחה שאת מצליחה להביא את הדברים הכתובים גם לטיפול.... זה כל כך חשוב.... אוהבת, מתמודדת

14/07/2019 | 12:18 | מאת: אביב 22

אמא אין סיכוי ....זאת פנטזיה אבודה ...אבל זה תהליך ..בסוף כל חלקיי יקבלו שאין לזה סיכוי ...ויקבלו את זה שאמא לא תאהב אותנו כמו שהם רוצים ...

14/07/2019 | 14:45 | מאת: מתמודדת

😣 אמא.... או אמא....... האם הריחוק עוזר לקבלה של עובדה זו? למשל... גם אני עוברת עם אימי... אנסה לשתף.. לא יודעת כמה יהיה לי כוח... אתחיל.. מאז שאמרתי לה (דרך הטיפול) מה שקורה.... היא אומנם האמינה.. (אולי.. לא יודעת עד כמה) אך מעולם לא דיברה זאת. מעולם לא חיבקה. רק הייתה פאסיבית.. הקשר עם אחותי נותק. היא אפילו לא ידעה למה.. חשבה שזה בגלל שלא אוהבים את בעלה.. כי מאז ומתמיד היה איתו בעיות.. בלי קשר אליי... וכך עברו השנים.. מאז שאמרתי כל כך הייתי זקוקה לה.. וכחלק דפוק בי.. בעצם פגעתי בעצמי כדי שתשים לב.. כמו בשנים של הפגיעה הפסקתי לאכול.. כך לאחר מכן היה גברים.. והרבה מרד.. שמה שיכל אולי היה לעצור הכל זה.. חום וחיבוקים וכאב שלה או דיבור............ לא חשוב.. עברתי המון אז. למדתי שמאימי לא אוכל לקבל מה שאני רוצה. למדתי לשחרר כי הגעתי לשלב שאני מתדרדרת רק כי אני צריכה תשומת לב של אמא ומנסה לקבלו במקומות... שלא רק שלא נותנים.. אלא גם מדרדרים.. פוגעים.... הורסים את הנפש... .......... גם היום.. חזר הקשר עם האחות.. היה את החתונה... אין לי כוח לפרט.. קצת פירטתי כשכתבתי על כך... היה מה שקרה עם הדודה.. וגם באותו חמישי... מה שכתבתי לא מזמן... אותו חמישי הרג אותי....... האחות אירגנה מסיבה לאימי.. הזמינה את האחים.. אותי לא.. בטענה שאני הייתי במסיבה (והם לא הגיעו כל אחד מסיבותיו) אני זו שצריכה להיות מנודה?????? כי אני הייתי כשהם לא היו ואימי רצתה שיבואו????? לא חשוב, ממילא לא הייתי הולכת כי זה האחים ובני הזוג.. וגם הוא היה.. אז לא הייתי הולכת ממילא. אבל זה כל כך פגע. במיוחד שאיני כאילו הסתירה זאת ממני. לא טורחת אף פעם להתקשר ולשאול איך אני.. לומר שלא היה לה שלם לראות אותו ואותי לא.... שאני בליבה... וכו'... אחי, שלח לי תמונות.... מה הוא חשב??? שאם אני חסרה לפחות אתענג על התמונות... שיעשה לי טוב לראות אותו כחלק מהמשפחה??? הכל מורכב כי.. אנחנו לא ככ משפחה מאוחדת.. ופתאום.. כולם התאחדו ועושים משהו לא שגרתי להרים לאימי על איזה מעגל שבשגרה... הביאו לה גביע.. תעודת הצטיינות ואף חתמו עליו.. כל ילד.. וצילמו זאת.. ואני.... יפה בכלל שרשמו איתך שמי... אבל לחתום?? כדי להראות שהמקום שלי חסר?????? הסיבות לא התקשרו... בעצם לאף אחד לא אכפת. החיים זורמים... ומקווים שגם אני אזרום.. מתישהו.... במקרה זה רק הדהד לי המשפט מאז...... אמרתי לו בקול רועד.. במקום שאני אהיה אתה לא תימצא. הוא הגיב.. אני שם עלייך 🖕 ואני אהיה גם אהיה. לימים.... הוא צדק. הוא נמצא. אני הולכת. הוא מרגיש חופשי לשיר.. ללכת. לדבר עם כולם. אני מתכווצת. אכולה. ובעצם מנדה את עצמי.. מכל משפחתי. מאלו שיודעים ושותקים. מאלו שלא יודעים ו"לא אכפת" להם.. מכולם...... כועסת.... פגועה..... זה היה הקש ששבר את גב הגמל לימים האחרונים שעברו עליי (חמישי שעבר) ... אשתף אולי כשיוקל לי.. (בכל אופן זה לא קשור לעניין 'אמא' לכרגע..) העזתי ושיתפתי את אימי שקשה לי... היא איחלה לי רפואה שלמה. זהו. העזתי שוב אחרי כמה ימים לשתף אותה בכאב (זה היה בכתב) אך היא בחרה לשתוק.... ואני בתגובה אוטומטית אמרתי לא חשוב יהיה בסדר.. והיא מאמצת את המשפט ומעדיפה את זה מאשר להיות בכאב הזה.... אני כועסת עליה. מאוד. מורכב בכלל לכתוב את השתלשלות העניינים כי זה לא מתאר את כל הניואנסים של השלבים...... בוחרת לא להכאיב לה יותר. כי ברור לי שקשה לה עם זה והיא לא יודעת להתמודד. היא אישה חזקה. ומתמודדת מול מלא דברים. ואם זה היה קורה לאנשים חיצוניים היו מקבלים את הנחמה. והעיקביות... אבל שזה קורה לבת שלה. האהובה. ואני והיא מאוד מחוברות. היא לא יכולה להיות רגשית. היא מתנתקת. או אומרת מילים שכליות כמה צריך להתקדם וכו'... אני דומה לה. אבל גם שונה. שיתפתי פה פעם על מה שרשמתי לה לאחר החתונה? לא הראיתי לה מעולם. אבל רשמתי.... לעצמי.. לפרוק משהו..... ממשיכה לדבר איתה כי אני אוהבת אותה. פגועה ממנה. וכואבת אז כשקשה לי אני לוקחת לעצמי את הזמן לכאוב את חסרונה... ולדעת שמה שאני צריכה היא לא יכולה לתת.... בוחרת שלי!! שיתפתי אולי בזכותך... כל מקרה לגופו. ויכול להיות שזה בכלל לא דומה לשלך..... רק שואלת את השאלה שפתחתי בה.. האם להתנתק ולהתרחק יעזור לחלקים שלנו לקבל את העובדה שאמא לעולם לא תהיה כפי שהם רוצים או שאפשר לנסות לקבל מעט גם אם זה בדברים אחרים מאמא... ולהבין שחלק גדול היא לא יכולה למלא...?? לשם השאלה שיתפתי מהחוויה שלי אם כי זה טרי ואין לי עדיין מענה. נכון לימים אלו עדיין לא מדברת איתה.(רגילה לדבר איתה יום יום.. לברר השלימה וכו'.. השבוע רק כתבתי לה..בוקר טוב.. בהצלחה שהיא התקשרה לברר משהו עניתי לה ובזה הסתיימה השיחה..) זה קשה. כי אני עוברת קושי וממילא היא לא עוזרת בו אז חבל להתאכזב. שאקבל כוח אחזור לדבר איתה.. רגיל.. כי ככה קל לדבר איתי.. כש"הכל" בסדר....... 😒חותמת בכאב..... ובחיבוק אוהב מתמודדת

14/07/2019 | 14:57 | מאת: מתמודדת

מעגל שסגרה.. הגיסות... ועוד מילים שהשתנו... אוף... מקווה שיהיה מובן איכשהו....

14/07/2019 | 15:47 | מאת: מתמודדת

שזו אביב........ אביבוש יקרה שלי... שולחת לך חיבוק אוהב.... 22 הכוונה לגיל?

14/07/2019 | 16:46 | מאת: אביב 22

ואחר כך כאן .....וכן משהו התחבר לי בלב ואני אביב ובוחרת ובעיקר בוחרת להיות אביבית 😊 ואוף יקרה כמה כאב וכן זה כל כך דומה.... ואין לי תשובות כי גם אני עדין בקשר ובכאב ...עצוב זה לא צריך להיות ככה שנשלם את המחיר...חיבוק אוהב

14/07/2019 | 17:54 | מאת: אביב 22

אוהבת אותך

14/07/2019 | 18:11 | מאת: מתמודדת

שם, את מתכוונת בפורום הקודם? אם כך, מרגישה אותך מאוד. יודעת את התיסכול שזה מביא... אמא.... אני קצת התחלתי לגעת בזה.. זה אכן לא צריך להיות כך. ממש לא. אבל היום בשונה מהעבר נלמד לנתב אחרת את הדברים... גם אם כעת אני הבוחרת ללכת.. ולנדות עצמי מארועים משפחתיים... אני בתהליך שלומדים להרגיש.. לכאוב.. לראות שזה לא בסדר....פעם גם זה לא היה.. נכנעתי לטישטוש וניסיתי לטשטשו בעצמי.... היום אני נוכחת לראות שאי אפשר. וצריך לכאוב. ולכעוס.. בדיוק כמו שכתבת.... אז אני עוד לא יודעת על מי בדיוק אני כועסת... הכעס מתפזר.. ושוב בחלק מהמקרים אני פוגעת בעצמי.... בסופו של יום.... כי כולם בעצם בצד.... ולא באמת איתי....... הוא מתפזר עוד הרבה כנראה. וגם על כאלו שמגיע לכעוס עליהם... זה באמת לא בסדר שאימי התנהגה כך. גם אם היא לא יודעת מה לעשות. אני לומדת את זה..... כרגע רק כותבת מה שהמטפלת אמרה. שביטאה מה שאני הרגשתי... נתנה לזה מילים.... אם זה עוזר לך השיתוף.. כיוון שאולי קצת זה דומה... אז אני שמחה ששיתפתי..... ולגבי אביבי... לי זה לא משנה.. אוהבת את כולן.. כולך...😍

13/07/2019 | 03:58 | מאת: מתמודדת

קראתי. קצת עמוסה בכדי להגיב כפי שאני רוצה... בהמשך אשתדל. בינתיים חיבוק אוהב. לכל אחת, באופן אישי. לילה טוב ושבת מנוחה מתמודדת

13/07/2019 | 07:53 | מאת: בוחרת

רואה שקשה מקווה שכבר יותר קל קצת ... שולחת מליוני חיבוקים אוהבים ... איתך בלב

בוחרת אהובה שלי!! ראשית, תודה על החיבוק. ועל כך שאת רואה..... אני מתנצלת אם הכאבתי.. לא באופן ישיר.. בכך שהרבה פעמים רשמתי לחטולית על שזוכה לכיבוד הורים.. כל כך שמחה שכתבת, פרקת.. מה שעל ליבך. ובמקביל כל כך כאב לקרא.. להרגיש.. את הכאב מתוך המילים, השורות הקצרות.. והמכילות רבות.... כל כך כיף שאין את השיפוטיות.. ויש קבלה והבנה לכל אחת במצב שלה.. מאמוש.. רוצה להציע משהו.. תחשבי אם מתאים לך אינך חייבת אפילו להאזין אם אינך רוצה כמובן; האם כדאי לכתוב את המילים הללו על דף ולהקריא אותן בטיפול? יש כל כך הרבה בכל מילה. שומעים את הכמיהה גם אם תקווה כבר אבדה או כלתה.. שומעים את הזיכרונות שממאנים להימחק. מיסרים. חונקים. בכל מיני עוצמות של דימויים.... אולי שוב, כדאי להעלות זאת.. אולי הפעם זה מגיע מכיוון אחר.. של חסר.. של צורך אמיתי לשחרר.. ???? אמרת משפט חכם.. צריך קודם לכעוס כדי לסלוח או להשלים... תחושת ה'כלום' משאירה מצב סטטי.. כאוב לא ניתן לאיחוי.. לא מדובר.. דחוס אי שם... וכואב כל פעם כשעולה משהו שמזכיר או נזכר.... מיכלי יקרה!! אכן, לעולם לא נדע. ומה שנדרש ממנו זה לעשות מה שנראה לנו הכי נכון לעצמינו. אם כך מרגיש לך שלם, זוהי דרכך. צריך לזכור שזו לא החלטה לחיים אלא דבר גמיש... תמיד במידה ותרגישי צורך מחדש תוכלי לחדש את המפגשים או אפילו לפעם אחת. זה גם מעולה שאת נותנת לעצמך את האפשרות לבחון את עצמך באופן אישי בלי ה"עזרה" של מטפלת לאורך הדרך... רציתי להוסיף עוד משהו, כשאני הייתי בתהליך פרידה אז, לפני כשנתיים לא ידעתי למה המטפלת מתכוונת.. גם אותי זה הלחיץ מזה אומר תהליך פרידה.. על מה לדבר? זה אותו דבר כמו פגישות רגילות רק המילה מרחפת בחדר... ועוד... למפרע הבנתי שזה תהליך בריא הסוגר מעגל. של תהליך שעבר במהלך הטיפול (שזה מעצים ונותן כוח גדילה.. מה גילית בעצמך.. איך הנפש התעצבה.. התחזקה.. מבינה אחרת.. מצליחה אחרת וכו'..) וכן לתת תוכנית עתידית כלשהי... כלומר גם בעניינים צדדיים שעלו בטיפול אם עלו.. למשל עבודה.. חברויות.. או עצמך... אל תרגישי שאת חייבת את תהליך הפרידה, לכל אחד מתאים הצורה של הנפש שלו... זו רק המלצה. שכנראה טובה למטופל ולמטפל כאחד.. את יחד איתה תדברו על מה שמתאים לך (!!) בפגישה השבוע... בהצלחה. חטוליתי!! מ7 עד 10 הרבה זמן בהחלט כדי להביא לשיעמום.. יש אפשרות להביא לה תשבצים או כל דבר אחר שאוהבת לעשות כדי להעביר את הזמן?? יודעת שאת עושה עבודת קודש.. ועם המסירות והמעקב שלך בסוף בטוחה שיפעלו כפי שצריך ונדרש לה... האם הצלחת להגיע לשבת בנחת? יש לך אפשרות ללכת אליה בשבת או שזה רחוק ולא במרחק הליכה..?? אוהבת את כולכן. המון. לקח לי הרבה זמן לכתוב כי כל רגע הפסקתי... (לא רק בגלל השבת אלא בגלל הנפש העייפה...) לכן בסוף כתבתי לכולכן בהודעה אחת... מקווה שזה בסדר.... נשיקות. שבת שלום... מתמודדת

13/07/2019 | 21:38 | מאת: חטוליתוש

מתמודדה אהובה קראתי אותך עכשו אחרי צאת השבת אחרי הבדלה. אמי לא הטיפוס לתשבצים או שום דבר אפילו שקרוב ל... אשה מבוגרת בת 84 שבזמנה בפנוי רואה תכניות טלוויזיה או לפני השינה מקשיבה לרדיו ליד המיטה והשיעמום גרם לה לשכב במיטה ו..לאכול פירות... מעבר לזה אין לה שם מה לעשות... וכן..הצלחתי להגיע לסיים את המטלות שלי לפני כניסת השבת..ולקבל את השבת בזמן.. מאחר והמקום מאוד רחוק לא יכולתי ללכת לשם רגלי מה גם שצריך לעלות המון מדרגות ברגל ... ממש לא בשביל הרגלים שלי אבל יש גם מחר... למרות שגם מחר יום עמוס בבוקר פיזיאותרפיה..משם לנסוע לרופא נוירולוג...ומשם בדרך חזרה לאמא שלי לפחות מקווה שהלילה אישן כמו שצריך..!!! אוהבת מכל הלב

13/07/2019 | 22:08 | מאת: מתמודדת

אווץ' "אחרי צאת שבת אחרי הבדלה".... בזמן אחר הייתי בדיוק כמוך... ואני אמורה עדיין להיות..... משהו לא נותן לי. אולי אי השקט שבו אני נמצאת.. אולי המרד... אולי הכעס.. אולי בריחה.. אולי כאב... אולי הכל!!!! אשריה שזכתה להגיע לגיל זה.. שתתמיד, בבריאות. האם יש שם טלוויזיה? האם יש לה מכשיר רדיו שיכולה לשים ליידה? האם עיתון? לא חייב תשבצים.. זה בהחלט קשה בגיל מכובד זה..... לאכול פירות... זה גם מצויין לא?? לפחות משהו בריא.. או שיש בהם סוכר? זה בסדר לה? כל הכבוד שהצלחת לתמרן ולהגיע לשבת מוכנה.. בעלך, הבן עזרו גם? יצא לך לדבר עם אימך טלפונית? לברר איך עברה השבת? אם לא.. גם מחר זה בסדר.. מאחלת הרבה הצלחה במטלות של מחר. ושתשמעי שהיה טוב לה. תרגישי טוב.. ותנסי לישון מוקדם במידה ולא נחת בשבת... כדי לקבל כוח גוף ונפש כאחד... נשיקות וחיבוקים מתמודדת

14/07/2019 | 07:48 | מאת: חטוליתוש

נהדרת שלי לכל השאלות שלך התשובה היא לא ... אין שם כלום חוץ משיעמום אחד גדול... כי מכניסים אותם למיטה מוקדם כי כנראה שככה נוח להם כדי להפטר מהחולים מוקדם . וגם פירות בשעות האלה לא בריא לה בגלל הסכרת ... והיא כבר אחרי שקיבלה תרופות אבל מה אכפת להם הם רואים בבוקר סוכר גבוה ויש נותנים אינסולין וזהו,!!! לא הצלחתי לדבר איתה כי לא ענתה לפלפון... מקווה שהיום בפגישה איתה אבין יותר טוב אייך עברה השבת .. יום ראשון נפלא לכולן אוהבת המון

14/07/2019 | 10:11 | מאת: מתמודדת

אויש!! 😑 אין לי מילה אחרת.... בהצלחה היום בכל עניינייך שלך.. והלוואי שהיא תשמח אותך הפעם שהיה טוב.. גם אם יחסי.. אמן!!!!!!!!!

12/07/2019 | 16:37 | מאת: בוחרת בשינוי

המון מילים וכלום לא בא מרגיש כמו מוות בנשמה כמו אזיקים על הלב אזיקים על הלשון כמו כלב מוכה עם זנב בן הרגליים והלב רוצה מנוחה גוש כאב חונק את החזה גוש של מועקה מאז מהיום מכאן משם והמילים יוצאות אל המקלדת והעיניים דומעות והלב הלב עומד להתפוצץ מהכאב זיכרונות אני הבת הרעה הלא טובה הבת המקולקלת כמה מילים כמה ואין להן נחמה הלוואי והמוח היה מוחק את המילים אבל הוא לא יום אחד זה יבוא השקט יום אחד עוד תהיי לי מנוחה אין לי מושג איך אתן מצליחות להיות במקום מכיל (כיבוד הורים ) ....כבר שנים שאני לא שם ...פשוט לא יכולה להיות שם בהרגשה . כרגע כמה טוב שיש מקום מכיל שאפשר לכתוב בו .... את האמת אני די אוהבת שכאן אין מנהל למרות שגם שאידה הייתה היא לא נכנסה כל הזמן , היא רק הייתה ברקע ....הייתה הידיעה שהיא קיימת אם תהייה בעיה אבל השיח ...היה כאן בניינו ... תחנת פריקה וטעינה ... אוהבת אותכן מליונים ותודה אהובות שאתן מאפשרות........

12/07/2019 | 17:01 | מאת: חטוליתוש

בוחרת מובחרת שמחה שאת בוחרת להביא לכאן את הצעקה החנוקה שלך היא נשמע כל כך כואבת .. המקום הזה למרות שאין בו מנחה או מנהל הוא מקום נהדר לבוא ולהניח את כל מה שכואב ומעיק ואנחנו כאן כדי לתת לך מקום להיות מה שאת על כל כולך אוהבות אותך בוחרת מובחרת המונים ובקשר לכיבוד הורים...זה תהליך ארוך וקשה שצריך לעבוד עליו ולוותר על דברים... העדפתי לסלוח כדי לא להרגיש את הכאב של כל השנים...הסליחה היא תהליך לא פשוט כמו.. להתמודד עם כל כאב אחר... ויתרתי על הגאווה שלי וסלחתי כי גם אני לא יכולתי להמשיך ליזוב את דם נפשי לעולמים !!! אוהבת אותה אהובה ותמיד איתך כאן..שם.. חטולית

12/07/2019 | 17:17 | מאת: בוחרת בשינוי

הלוואי לא מרגישה כעס מולה ...הלוואי והייתי מרגישה אותו את הכעס , יודעת שכועסת אבל לא מרגישה כלום . ולסלוח קודם צריך לכעוס ... ולהכיר באמת הכואבת , והאמת מורכבת מידי , עם טוב ועם רע .. זה ממש עצוב הלב שלי נאטם מולה ...פשוט נאטם גם אני אוהבת אותך מליוניםםם

12/07/2019 | 17:52 | מאת: מכל

כל אחת והמקרה שלה מתוקה שלי, לכל אחת סיפור אחר ואמא אחרת... ונכון יש תהליך של כעס. וואו כמה כעס הוצאתי בטיפול על הגידול שלי. ואחר כך יש השלמה והחלטה מה רוצים היום. האם מתאים קשר או לא..האם היום הקשר מרעיל?? וכו' אני השארתי את רוב כיבוד ההורים לאחותי.... איתך, שבת שלום.🌷

14/07/2019 | 01:30 | מאת: בוחרת בשינוי

תודה על המילים .. כל כך מדוייק ...💜💔💛

12/07/2019 | 11:55 | מאת: מתמודדת

מיכלי, מאחלת המון הצלחה!! תמיד פה לכל שתבחרי.. חטוליתי, מתיש ממש. תנסי לומר בסוף כל יום שיהא לך לזכות מצוות כיבוד ההורים... זה נותן כוח.... מקווה שיחול שינוי לטובה. מבינה שקצת שונה הסיפור מאז.. של בעלה.. ובכלזאת המקום אוגר זכרונות מרים.... לך ולה.. איך היה לה מ7 בערב בחדר? איך היה היום? איך הצלחת להתארגן לשבת?

12/07/2019 | 16:48 | מאת: חטוליתוש

בוחרת מובחרת תמיד אומרת לעצמי שזו גם מצוות כיבוד הורים שהיא כה חשובה בהחלט שונה כי היא נמצאת שם כבר שבועים ב'ה וכן היום כבר אמרה לי שאתמול טיפלו ועשו הנהלציה וגם הבוקר אין ספק שהלחץ שלי עליהם עזר..לקח להם שבועיים להתארגן על עצמם ולהגיע למצב שהם כן יטפלו כמו שצריך ועדיין אמשיך לעקוב אחרי הטיפול כי הפסיקו לה את הריפוי בעיסוק ... היה לה נורא משעמם להיות במיטה כל כך הרבה זמן לפני שינה כי מקבלים את הכדור שינה רק ב..22.00 ... ימים יגידו.. שבת מבורכת אהובה

12/07/2019 | 18:02 | מאת: מכל

תודה..בהחלט אעדכן

12/07/2019 | 19:43 | מאת: בוחרת

אז כל התודות עבורה ומתמודדת אוהבת אותך ....😊

13/07/2019 | 21:25 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה באמת סליחה המון סליחה כנראה כבר הייתי עייפה מידי וכתבתי בטעות את שמה של בוחרת בשינוי אבל כל השאר .. אוהבת אותה יקרה שלי

13/07/2019 | 21:36 | מאת: מתמודדת

חחחח הבנתי שזו טעות.. לא לקחתי ללב... הכל בסדר...⁦☺️⁩ אין שום צורך להתנצל.. ואם כבר להתנצל... מתוך הומור כמובן.. חטולית.. כתבת 'אוהבת אותה...' ומה איתי?!?! חחח יודעת את התשובה... אוהבת אתכן. מאוד. חיבוק חם לשבוע מבורך

12/07/2019 | 11:24 | מאת: מכל

לכל אחת ואחת מכן שתומכת ומוסיפה מעצמה. אני בהתלבטות גדולה, היו הרבה פעמים במהלך השנים שחשבתי על פרידה וזה דובר המון.. היו רגעים של בריחה, של פחד מהתמודדות וכו' תמיד חזרתי אליה לדבר, לשוחח ולהבין עוד זוויות..דבר,שאינו קל כלל! וטוב לי איתה, בתקופה האחרונה מפסח בערך..הרבה פחות נפילות כואבות, המון תובנות ועבודה בעזרת המכשיר emdr שממליצה לכולכן לעבוד איתו בטיפול!!! בגדול, עברתי תקופה מאוד ארוכה שלא חשבתי שאמשוך בכלל..טוב, לא ידעתי מהו טיפול..ובכלל חשבתי שאולי אשאר לנצח..כי אמרה כמה שאצטרך..ומה שאחליט..וכן, יש כאלו שנשארים שנים. המון פעמים כתבתי על פרידה ונסיונות פרידה ממנה שלא צלחו( אולי לא התאימו) הפעם מרגישה ששונה..אבל בהחלט לא יודעת מה היא תגיד על הרצון שלי. לא קל...זה לא יהיה קל..הבנתי ממה שקראתי שיש נסיגות בפרידה, אני מעדיפה פגישה אחת של סיכום. יודעת שהיא תציעה הדרגה...ושגם שם תהיה עבודה. אולי הקשה ביותר אחרי שלמדתי איך להקשר.. ובכלל היו תקופות של תלות מאוד חזקה, של קנאה באחרים, של מחשבות אין סופיות על הקשר ומהותו...זה היה לב ליבו של הטיפול, הקשרות ותלות!!! אז תודה לכל מי שליוותה אותי מההתחלה ועד היום.לא נפרדת מהפורום שבוודאי אצטרך אותו במיוחד בתקופה הזו....שבת שלום ובריאות וחוזק לכולכן.

12/07/2019 | 11:31 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי שלי מתוקה תמיד כאן ותמיד אתמוך בך אם תרצי..אחרי השיחה איתה כנסי וספרי אייך הגיבה אייך היה לך כל מה שאמרה ו....המון תובנות חשובות הבאת כאן.. כשתחליטי שהזמן הנכון לך ... אנחנו כאן תמיד אוהבת אותך חטולית

12/07/2019 | 11:42 | מאת: מכל

חטולית יקרה, את כזו חמה ואוהבת. כייף לי תמיד לקבל חום ממך. אני לא עוזבת..העברתי גם לפורום של אודי את ההודעה. אעדכן בע"ה.. בנתיים עוזר לי לכתוב כדי לעכל שז. מה שאני מכוונת אליו. איך אמא? מקווה שידאגו לה יותר!! ושכן תמצאי עוד תמיכה. ז. ממש לא פשוט. בהצלחה יקירתי ושבת שלום❤

12/07/2019 | 16:20 | מאת: בוחרת בשינוי

היי ,,,,,, תחשבי על בוגרי הגן , כמה זמן את מכינה אותם להמשך... בטח לא במסיבת הסיום נפרדת וזהו שתיכן צריכות את התהליך זה תהליך שדומה לתהליך האבל ....את בטח מכירה אם לא תפשי שלבי האבל של קובלר.. תהליך של פרידה מאוד חשוב , כמעט כמו הטיפול כולו ...שלא לדבר על תרפיית ידית הדלת (תכנים שעולים דקה לפני הפרידה ) .. אבל זה אפשרי וזה מצמיח ...בהצלה ושבת טובה

12/07/2019 | 16:21 | מאת: בוחרת בשינוי

אוהבת

12/07/2019 | 17:49 | מאת: מכל

היי....בוחרת מובחרת😁 ממש הולם אתוך. את צודקת, בגן יש תהליך. כמה הכנות למסיבת סיום, הכנות לכיתה א', מה יעשו בחופש ועוד ועוד כן..טיפול זה דומה בכמה מובנים..אנחנו דברנו על זה פעם.. וטיפול זה גם שונה בהמון מובנים...ברור לי שצריך תהליך מסויים מצד שני אני פוחדת מתהליך שכזה שיעורר שוב דברים כשנסכם. והאם יתאפשר לי להפרד למרות החששות..תודה ושבת שלום.❤

11/07/2019 | 14:20 | מאת: חטוליתוש

כמו בכל יום הייתי שם..וישר ניגשתי לברר אם עשו הנהלציה...אמי אמרה שלא.. ניגשתי לשאול למה לא..?? אמר שכן עשו..את מאמינה לה ולא לי ?? אני חתמתי על הטופס שעשיתי לה הנהלציה... ממש אכפת לי על מה חתמת.. אם היא אמרה שלו..איזו סיבה יש לה לשקר לי ?? אחרי הכל היא אפילו שונאת את המסכה על הפנים מאז איכילוב שעשו לה חמצן ב..פוש... ישבה כבר בחדר האוכל והוא הלך להביא את מה שצריך ועשה לה מנה כפולה..כמו אתמול.. אז מי משקר עכשיו ?? גם כדורי ברזל לא נתנו לה...למה?? לא היה רשום במחשב..שוב פניתי לרופא..גם בקשר לבדיקות שעשו לה שם אתמול...שאלתי על הסכרת..178 ..זה גבוה.. הוא אומר..לא אצל מבוגרים זה בסדר.. ומה עם שאר הבדיקות...היא אנמית..אז למה הפסקתם לה את כדורי הברזל..? מה היא מקבלת כדורי ברזל..??? ברור...!! טוב אני רושם לה 6 ומהיום תקבל הם פשוט מנסים להתיש אותי כדי שאני אפסיק להציק להם כל הזמן..

11/07/2019 | 20:31 | מאת: מכל

באמת מרגיז!!!!! האם עוד מישהו חוץ ממך יכול לדאוג לאמך?? תמצאי אפילו שם מישהו שאת סומכת עליו..איזושהי אחות לא יודעת. פשוט שישימו עין. בהצלחה

11/07/2019 | 21:04 | מאת: מתמודדת

היי חטוליתי שומעים את ההתשה... את המרוץ... את העומס הרב על כתפייך.. שלך, של בעלך, אמך, ילדייך... הטיפול, הפיזיאותרפיה, הסכרת..... לזכור הכל.. לתמרן... לפעמים לישון טוב.. אם בכלל.. לתפקד.. לנסוע.. לפקח... לארח... וואוו.... וכשדברים לא נעשים כמו מה שקורה בשיקום.. נשמע שזה סוחט את שארית כוחותייך.... מיכלוש העלתה רעיון ממש יפה.. מה את אומרת על כך? יש עוד כיוונים שיכולים להיעזר בהם? אולי להתקשר למקום בין לבין? לבקש דיווח.. למרות שזה מתיש כי זה כאילו להזכיר להם לעשות את עבודתם... אבל אולי בכל זאת? מאמינה שהאח מחזק מרחוק.. בטוחה שאם היה יכול היה נותן כתף.... אל תגמרי.. את צריכה את עצמך.. כך גם כל אלו שסביבך.... זכרי לנשום. לאכול. מאמוש... שואלת בזהירות... בעלה של אימך היה שם... האם גם לך זה מעלה רגשות קשים? כעסים? זיכרונות מרים? האם כל זה גם מקשה על התחושות מהמקום? מחבקת ברוך ובאהבה אם מתאים לך מקווה שלא בילבלתי.... שלך, אוהבת, מתמודדת

11/07/2019 | 22:34 | מאת: חטוליתוש

מיכלי שלי לצערי אין שם על מי לסמוך אם היה לי כסף אולי הייתי מנסה לשלם בשקט מהצד על שרות כזה אבל בכל מקרה אין עם מי לסמוך כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל.. ןאין לי עוד מישהו שיוכל לעזוד מתיש ברמות קשות אבל אני לא מוותרת

11/07/2019 | 22:44 | מאת: חטוליתוש

בעלה של אמי היה שם פחות משעה ולא היה בשיקום היכן שאמי נמצאת אלה במקום שם אנשים כבר מסיימים את חייהם וכעבור שעה או משהו כזה שעשו לו עוד הנשמה הוא נשלח דחוף לבית חולים וולפסון למחלקה מתאימה של גוססים... שם נםטר כעבור כמה ימים אז בהחלט ישנם זכרונות לא נעימים אפילו פחדים .... וכל דבר שגורע מהטיפול שאמי אמורה לקבל מפחיד אותי פחד אימים ... למרות שהיא בכלל לא במצב שהוא היה היום בעלי נכנס בגוגל לבית בלב אחד מהסניפים שלהם בעירנו וקרא שם כל מיני תלונות על המקום ואמר לי תראי זה בדיוק מה שאמרת מהיום הראשון !!! אין מה לעשות רק להמשיך לשמור עליה עד השחרור שלה הביתה וזה מה שאני אעשה... היום כבר הכניסו אותם למיטות בשעה 19.00 ..מה יעשו עד השינה ...לא יודעת ומחר עוד יום.. הולכת עכשיו לנסות לישון לאגור כוחות כי סיימתי לפחות לנקות את הבית כדי שאוכל להיות איתה מחר מהבוקר.... ליל מנוחה וחיבוקים לכולן מותשת

11/07/2019 | 09:42 | מאת: חטוליתוש

את הפרדה מהטיפול לדעתי צריך לעשות ביחד עם המטפלת .... לדבר ...ולבדוק אייך עושים את הפרידה בצורה שתהיה טובה לך וגם את התמיכה שלה בענין.. חזקי ואמצי מתוקה ...זה לא בשמים.. אוהבת

11/07/2019 | 11:02 | מאת: בוחרת בשינוי

מיכלוש בדיוק נכנסתי לכתוב לך ... פרידה מתבצעת בשלבים ...וכמו שאמרה חטולית יחד עם המטפלת .. בעיקרון את יכולה להפחית פגישות לפעם בשבועיים ולהתחיל לדבר על פרידה אולי להחליט על פגישות החזקה אחת לחודש ואז גם עליהם לוותר איך שלא יהיה זה קשה . אבל מעניין אותי למה דווקא עכשיו ???, עד כמה שהבנתי עברת תקופה לא קלה עכשיו .. אז למה עכשיו ???? או שזה מהדהד כבר הרבה זמן ואז זה מסביר את כאבי הגב .... בכל מקרה עם המטפלת תמצאו את הדרך הנכונה בהצלחה חיבוק

11/07/2019 | 12:15 | מאת: מכל

בנות יקרות, תודה לכן. בהחלט לא פשוט... לא רציתי לשמוע שזה מוקדם לעזוב ותחשבי טוב וכו'. אני בהחלט חושבת שהיום מצבי אחר!! ממש! ולטובה. השאלה הגדולה כיצד? בהחלט חושבת למה העיתוי דווקא עכשיו..והאם זה ממקום טוב?הייתה לי תקופה ארוכה טובה. ובגלל שהיה קשה והצלחתי להתמודד אחרת מתמיד ותמיד יהיו נפילות. אז דווקט בגלל זה חושבת לעזוב. כי הוכחתי לעצמי שהנפילה זה לא סוף העולם. והצלחתי לראות אחרת!!• והגב- לא יודעת. בעיה ישנה שבאה והולכת לא יודעת אם קשור לנפשי. בודקת הכל. תודה לכן יקרות

11/07/2019 | 12:43 | מאת: בוחרת בשינוי

מיכלי זה אף פעם לא מוקדם מידי או מאוחר מידי .. זה פשוט מרגיש מתי זה נכון ... והכי מבינה אותך ...ותדעי לך שהפעם זה נשמע לא בריחה זה נשמע נכון ושאת שלמה עם זה .. זה תהליך אבל זה אפשרי וכן אחרי כל כך הרבה זמן זה מפחיד .... את יודעת זה אפילו רצוי כדי לדעת שאפשר לבד .. ותמיד אפשר לחזור כשסוגרים טוב תמיד יש את הדרך חזרה סומכת עליכן שתדענה לעשות את זה טוב ונכון

11/07/2019 | 13:07 | מאת: מכל

ממש אהבתי אץ מה שכתבת...וכן היום אני יודעת שיהיה ניתן לחזור כשארצה, מאמינה בזה, פעם לא האמנתי... אני פוחדת מפרידה ועוד יותר חוששת מלהרחיק פגישות כל פעם..כי כל פגישה נראה לי תהיה קשה בידיעה שנפרדים..הרבה יותר קל לבוא לפגישה אחרונה וזהו, למרות שכל כך ברור לי שזאת טעות...מפחיד..אבל מאוד מקווה שאפשרי ושהיא תדע מה להגיד..מחכה לפגישה שבוע הבא שאוכל לדבר איתה על המחשבות שלי..מעניין מה תהיה דעתה,בוודאי שנבחן יחד את כל האפשרויות כמו שאני מכירה אותה🤣 ממש טוב לי לשמוע את מה שכתבת. זה מחזק. תודה❤

11/07/2019 | 14:08 | מאת: חטוליתוש

הכי חשוב שאת יודעת מה מרגיש לך ואם מרגיש לך שזה הזמן לחתוך את חבל הטבור.. ואומרת לך גם מנסיון אישי שנכון שיש נפילות..והן לצורך עליות ..כי יש לך את הכלים להתמודד וזה הכי חשוב אי אפשר להחזיק מטפלת שתהיה תמודה כל החיים אלינו שתפתור לנו את הבעיות... וכמובן אם אפשרי..להשאיר אופציה פתוחה לכל מקרה ש....

11/07/2019 | 20:55 | מאת: מתמודדת

מיכלוש אהובה... מרגישים את התהליך.. זה קורה לפעמים גם בלי לתכנן... ואם הרגשת כך, את יודעת. סומכת עלייך שתדברי על זה עם המטפלת בפגישה הבאה כפי שכתבת ותראו יחד מה נכון לך. הכי חשוב, תמיד אפשר לחזור כשמרגישים שצריך חיזוק..... גם פה המקום פתוח... אוהבת. אינך חייבת לתת הסברים גם אם את נשארת או מסיימת.. גם אם רצית לעזוב ופתאום מרגיש צורך להישאר.. או כוח ההרגל.. או הפחד לשחרר.. ולא חסר.. מחבקת. מתמודדת

10/07/2019 | 15:01 | מאת: חטוליתוש

הכל כבר ירד כל כל למטה שלא הייתי בטוחה שתמצאי את מה שאני כותבת לך כאן וחשוב לי שתקראי נכון מאוד שהזכרון שלי נפגע מאז הארוע המוחי שעברתי לפני 4 שנים וקצת .. הזכרון שלי לטווח הקצר נפגע מאוד הזכרון לטווח הארוך עדיין מתפקד וזכורים לי עוד דברים מאז אבל הם כבר לא רלונטים להיום כי את נמצאת במקום אחר לגמרי וטוב שכך !! מצטערת שכתבתי כך את הדברים והיה לך קשה לקרא אותם ... את חייבת להבין שלא חשוב מה..תמיד המבוגר הוא האחראי לכל מה שקורא בין השניים ולא הילדה/ נערה...שלה הרבה יותר קל לשגות באשליות שהנה .." קיבלתי אהבה" מי שמאכיל אותה ברגשות האלה ..זה נעשה רק..כדי לנצל את.... היית כל כך תמימה וכל כך ילדה שרק רצית שיאהבו אותך .. מי לא רוצה?? מי לא יעשה כמעט הכל כדי להיות נאהב ובעלך הסכים...הלוואי שגם יגיע ולא תתאכזבי... ילדתי האהובה...רוצה בשבילך רקמאת הטוב ביותר שאפשר...ואפשר אל תוותרי עליך.. כבר עשו זאת אחרים במקומך..!! אוהבת אותך

10/07/2019 | 19:37 | מאת: מתמודדת

מאוד מעריכה. וחשוב גם לי הודעתך... אני זוכרת היטב את כל ההשתלשלות שלי ההשלכות לפגיעה או איך שצריך לקרא לזה.... זוכרת גם את השנה האחרונה של הפגיעה. הזיכרון מזגזג לי בשנים הקודמות.... זכור לי המקרה הראשון של ההלם שבו הוא הופיע. זכורה לי עוד פעם בה פתאום שוב בא כשהייתי רדומה והעיר אותי..... זכור לי שיחות שביקשתי שיפסיק כי זה לא משהו טוב (ייחסתי את זה לשנינו ואף לחטא...) זכור לי שנתן לי לב קטן מעלה.. ולקח אותו חזרה.... זכור לי שיחות שהתחנן שאצא איתו ויפנק אותי אך סירבתי כל פעם.. ואמר לי שזה יהיה יותר בטוח... זכור לי שגמר והתפדחתי בשבילו.. חשבתי שהשתין.... (כמה תמימה הייתי, לא ידעתי כלום מחיי) בקיצור זה אולי נשמע הרבה אבל כל זה זה הרבה שנים... אין לי בבהירות את הרצף.... והאם היה קודם לכן גם? איך נמחקים לי מהזיכרון חוויות ילדות צעירות יותר....?!?! כמו שלמדתי ביסודי עם בת הדודה... משהו כאילו שולי לא זוכרת פתאום..... או איזה טיפוס הייתי.. בכיתות א.. ד.. זוכרת שלא אהבתי חשבון. זוכרת שתמיד הייתי חברה של מישהי דומיננטית כדי להיות בחברה... אף פעם לא הייתי עצמי. הייתי נגררת. לא זוכרת מתי האחיינית נולדה.. אם זה התחיל באותו זמן הפגיעה?! הרבה דברים גם נזכרתי תוך כדי טיפול... אבל עדיין.. יש הרבה ערפל....... זוכרת שרציתי להתעמת איתו לא בשביל תלונה אלא כדי להיזכר..... שיחזור לי זיכרון............ זוכרת הרבה דברים. כמו תחושות. רעד. (עד היום בסקס קר לי במקום להרגיש חום) זכור לי המראה שלו. (אבל מסתבר ששימרתי את מראהו והוא כל כך השתנה מאז כלומר יצא לי לראות אותו לפני כשנתיים... ) כמה שזוכרת. גם מגלה שחסר לי פרטים... אולי לכן קל להתערבב; נפגעתי? או אני אשמה??!! מאמוש... גם כשזה לא זיכרון נעים. עשה לי טוב שאת זוכרת. אותי. מקווה שיש שיפור עם הזיכרון לתווך הקצר.. ושזה לא מפריע לך כמו לפני 4 שנים.. אוהבת. מתמודדת

10/07/2019 | 21:54 | מאת: מכל

מתוקה, כל כך אופייני לנפגעות.. השכחה. בטיפול נזכרים. השכחה זאת ההגנה...הדרך להתמודד...וכמו פאזל מרכיבים את ההבזקים. הזיכרון זה חלק מתהליך...

10/07/2019 | 22:34 | מאת: מתמודדת

😑😑😑 תהליך.... דבר כל כך קשה ארוך מייגע....... גלים... חלקי פאזל... לפעמים שמחים שיש חיבור לפעמים חברים עוד חלקים..... כן, כן....... ובכל זאת, תודה על התזכורת.... מקווה כבר להגיע לצערי לראות את התמונה במלואה. ולצאת סוף סוף לדרך חדשה.. בלי אשמה. עם סליחה וחמלה.. לעצמי כמובן.. ולדרך שבחרתי להתפרק... להתמודד.. לברוח.. להתנתק.. לבנות.. לכאוב... וכו'... חיבוק חם ואוהב... מתרפקת על התקווה שנסכת .. שיהיה לילה טוב מתמודדת

מתמודדת יקירתי, כמוך כמוני וכמו עוד רבות לצערי עוברים תהליך. אבל הי, יודעת מה?זה שווה!!!! אני ממש מרגישה שהשגתי המוןןןןןח בטיפול!!!! הרבה אשמה ירדה ממני,המון תובנות על עצמי, חמלה, הרבה פחות אשמה! כמעט אפס אשמה!! בהרגשה- זה לא מובן מאליו! ערך עצמי שעלה ועוד! מאוד מקווה כרגע לצאת לדרך חדשה של צמיחה וללא טיפול. בוחנת, בודקת..לא בורחת. נראה..אחכה לשבוע הבא לדבר איתה ואולי באמת הגעתי לסוף שהוא תמיד התחלה של משהו אחר... בהצלחה! ומניסיון יש תקווה!!! לעולם אל תאבדי אותה! חיזקי ואימצי. באהבה רבה. כי את ראויה ושווה את זה!!!!

11/07/2019 | 21:15 | מאת: מתמודדת

מיכלי! מזכיר לי אותי לפני כשנתיים וחצי.... דיברנו על לסגור... הרגשתי בשלה. למדתי המון. תפקדתי נפלא. היה הרבה אור. מה קרה?! חזר הקשר עם האחות... אחרי שנים של נתק.. שלא ראיתי את בעלה.. פתאום הכל חזר....... ומה ששבר את גב הגמל זה דודה, נראה לי ששיתפתי על כך כשחזרתי לפורום.... וגם שהוא בעצמו כתב לטלפון האישי שלי... מתחזה לבת.. לחברה שלי... עד שהתקשרתי ושמעתי קול של גבר, שלו... הוא חשב שאם חזר הקשר אז כדאי לשמור איתי על קשר טוב......... וכל זה טרף את הקלפים מחדש........ והיי... הנה אני היום... מקווה שזה לא יהיה לך. לעולם. שיתפתי כי אני מכירה את המקום שמרגיש שקיבלת מספיק כלים. והחיים דינאמיים ויש בך כוח להתמודד... את זה שאינך מרגישה כבר אשמה.. (גם היו שלבים שידעתי.. פשוט הכלללל קרס כרגע.....) מכירה את תחושת הצמיחה את הכוחות........ מאחלת לך להישאר מחוזקת תמיד. וכשחס ושלום יתערער משהו מיד תצליחי לפתור..... אוהבת. מאוד. מאחלת רק טוב. מתמודדת

וואו..לעולם אין לדעת. אבל אם לא אנסה להתמודד איך אדע? אי אפשר לדעת כלום...נחכה ונראה. אעדכן כמובן. שבת שלום❤

10/07/2019 | 14:44 | מאת: חטוליתוש

אם לא הייתי מפגינה נוכחות אמי לא היתה מקבלת גם היום שום טיפול כמו שצריך היום פגשתי את הרופא האחראי על אימי ושוב שאלתי אותו האם רשמת לאימי 3 פעמים ביום הנהלציה? אמר שרשם כבר לפני 5 ימים אז למה עדיין היא מקבלת רק פעם אחת ביום וזה רק כשאני שם ומבררת ..,?? היתה שם גם האחראית..ואמרה..שהיא כבר הולכת להכין לה..אפילו מנה כפולה כדי שיעזור..שאלתי זה לא יכביד? אמרה שלא..ומה עם פיזיאותרפיה? מה עוד לא לקחו אותה היום?? אמרתי לה לאאא !! מאוד מצער שכל הדברים האלה נסגרים דווקא בחדר האוכל מול כל החולים שם.. אבל כשאין ברירה ..אני לא מוותרת להם על שום טיפול שהיא צריכה לקבל.. מה התירוץ שלא קיבלה 3 פעמים ביום ?? כי החירחורים לא באים מהראות... כל כך הזוי..!! אתם מחכים שזה יגיע לראות ושוב תאשפזו אותה באיכילוב?? מה זה אמור להביע ?? כאלו ..אני יצאתי מפגרת שאני לא אבין לאיזה סיבוך עלול להגיע?? אומנם לא צעקתי עליה אבל בהחחלט נתתי לה להבין שהתשובה שלה רק תסבך אותה אם לא תשתנה הגישה שלה... אני צריכה להגיע לכאן יום יום ולבדוק אותכם אם אמא שלי מקבלת טיפול הולם כל יום ?? נראה לי שכן...!!!! אין לי דרך אחרת להשגיח על אמי.. והיום אמרה לי מה הייתי עושה בלעדייך ..כמעט פרצתי בבכי ..כי נורא כאב לי לראות את החוסר אונים שלה..וכמה היא תלויה בי.. אל ...תשליכיני..לעת..זיקנה... אמא אהובה שלי..לא חשוב מה היה בעבר..חשוב מה קורה בהווה.. ואני איתה שם נלחמת עבורה שרק תחלים ותחזור הביתה... 🙏🙏🙏 חטולית

10/07/2019 | 15:05 | מאת: מכל

את אלופה!!! וזה כל כך קשה ולא פשוט. טוב שאת שם בשבילה!

10/07/2019 | 15:24 | מאת: חטוליתוש

תודה מיכלי באמת מאוד קשה ממש מלחמת קיום ומחר עוד יום גם אלך לבדוק חייבת

10/07/2019 | 19:43 | מאת: מתמודדת

אל תשליכיני לעת זקנה.... אמיתי. איזו תפילה חשובה!!!! הלוואי ונזכה תמיד להשיב מעט גמול להורים. מתוך בריאות שלנו ושלהם עד 120. עוד מעט.. עוד קצת.. הם ימצאו בתהליך השיקום. תמשיכי לשים לב... לדרוש. אגב, גם אחיך מגיע כמוך? או בין לבין? האחות שלה, דודה שלך יכולה להגיע עוד כדי לשמח אותה? בשורות טובות מותק

10/07/2019 | 22:29 | מאת: חטוליתוש

אחי לא יכול להגיע הוא גר בחול אבל אני מעדכנת אותו יום יום ליל מנוחה מחר עוד יום לא קל אוהבת

10/07/2019 | 10:53 | מאת: מתמודדת

אתן בסדר?

10/07/2019 | 11:52 | מאת: בוחרת בשינוי

ים נכנסת לעיתים רחוקות שהיא תבוא תדעי .. ס -כתבה שם שכרגע מעדיפה לכתוב במקום מסודר ומוגן עם גבולות מבינה אותה ,אבל האמת שגם כאן וגם שם פרוץ לאחרונה ומאוד . טליה ??? נועה ???? שם צצו שמות אחרים כמו קפה ???טלאור .??? מנדי סנדי ??? גם ותיקה ???? וגם טליה כתבה שם .... לא בטוחה שכולן זה לא אותה אחת ....זה גם לא משנה .. בקיצור אהובה שלי ובנות יקרות ....זה מדייה שימרו עליכן בלי להבהל אבל חישבו טוב מה שאתן כותבות כאן אני כאן שנים מציצה עונה למי שפתאום נכנסת ....אף פעם לא ניכנסו כל כך הרבה חדשות בבת אחת ...נו אולי ירד גשם ויש יבול 😊 אוהבת ושיהיה יום קסום

10/07/2019 | 12:01 | מאת: מתמודדת

שאלתי כדי להתעניין... תודה על הסדר בדברים.. (לגבי ים וס..) לגבי השאר.... בחירה שלה/ן.... בהצלחה

10/07/2019 | 12:22 | מאת: מכל

מעניין מה שכתבת, בוחרת. מעניין באמת מי הכותבות.אין לדעת, לי ממש חשוב להשאר באותו הכינוי...כי זה נורא מבלבל. חושבת עלייך ומקווה שיתאזן עם כל הבלאגן...ותרגישי בטוחה בעצמך ושיהיה לך רק טוב😍

10/07/2019 | 13:49 | מאת: בוחרת

האמת שכרגע נורא טוב לי החופשות של אודי זה מוציא גם אותי לחופשה .....פעם זה היה מרגיש כמו אין רצפה היום זה סוג של הקלה .... אבל מניחה שגם געגוע יגיע בסוף

10/07/2019 | 14:12 | מאת: חטוליתוש

אני בכלל לא מוטרדת ממי שכותבת כאן בלי שום קשר לשמות אין לי מה להסתיר ולא מרכלת על אף אחת אחרי... המבול...😆😆😆 חטולית

10/07/2019 | 15:02 | מאת: מכל

כן...אני התחלתי לחשוב על פרידה... מהטיפול וכנראה שבאיזה שהו שלב מהפורום. לא יודעת. כתבתי שם.

10/07/2019 | 19:47 | מאת: מתמודדת

מיכלוש... סומכת עלייך שתעשי מה שהכי טוב ונכון לך. הרי זה מה שחשוב. גם אם תרצי להתנתק ולחזור.. תמיד תוכלי.. אני דוגמא לכך... חשבתי שהפורום נסגר.. התמעטו השיחות חיכיתי עוד קצת ואז פתאום לא נכנסתי תקופה וכשבאתי שוב נשארתם כאן.. מחבקות זוכרות אוהבות ונותנות מקום גם לאחרות..... בבקשה תעדכני גם כאן... כי איני רואה שם.... חיבוק אוהב מתמודדת

10/07/2019 | 19:50 | מאת: מתמודדת

זה סימן טוב דווקא. וזה בסדר גם יהיה להתגעגע לבסוף..... מה שהכי חשוב זה המודעות. למה שנכון לך. למה שאת צריכה. גם אם ההרגל קיים.. כל עוד את שלמה עם זה שאת בכל זאת נכנסת.. לפעמים רק לקרא לפעמים כדי להגיב... הכל בסדר מותק... אוהבת. ומחבקת.. מתמודדת

10/07/2019 | 10:51 | מאת: מתמודדת

רק לשלוח חיבוק...... לכשיתאים לך..

10/07/2019 | 11:56 | מאת: בוחרת בשינוי

מה קרה לבוחרת מובחרת 😈 סתם צוחקת ..... תמיד אוהבת חיבוקים ממך 😍❤💙💜💛💚את יודעת את זה ...תשמרי עלייך וחיבוק חזרה וסתם ימים עמוסים והמדייה קצת פחות מתאימה לי עכשיו אבל לא יכולתי לוותר על החיבוק ....וגם על ההרגל הזה שמציץ כאן ושם אוףףף איתי ...

10/07/2019 | 12:05 | מאת: מתמודדת

קטע. כנראה נכנסנו באותו רגע... ולמעלה כתבתי בוחרת מובחרת.... עוד לפני שראיתי בכלל הודעה זו.. חחחח 😊😘 הסיבה שכאן כתבתי כך זה כי באחת ההודעות כתבת שפה את בוחרת. רק בוחרת..... אבל בשבילי את תמיד מובחרת.... אוהבת אותך. שמחה שהחיבוק התקבל....

10/07/2019 | 13:47 | מאת: בוחרת בשינוי

חחחחח אהובה שלי רק את קוראת לי ככה ...זה בסדר הכוונה שכאן אני לא אביב יותר ....האמת שגם שם אני לא אביב יותר איך שהוא החלק הזה מת נאלם נעלם כרגע ... אז בוחרת פשוט מתאים לי לנשמה

10/07/2019 | 14:16 | מאת: חטוליתוש

גמני תמיד מאז ומתמיד כתבתי לך בוחרת מובחרת.. את זו שביקשת ממני לפני כמה זמן לא לכתוב ..מהסיבות שלך..😢

10/07/2019 | 21:04 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי... הבנתי אותך.... ומאוד מכבדת את זה. (אם כי עצוב לשמוע על חלק שנאלם... ונעלם.. גם אם לא ניתן לו מקום של כינוי.. שימי לב אליו גם.. לכל מה שהוא מסמל... גם אם לא פה ולא שם.. רק בינך לבין עצמך..) חיבוק אוהב

10/07/2019 | 10:29 | מאת: מכל

די ברור שהוא הלך בלית ברירה אבל הלך!!!!!! רובם לא הולכים אלא אם כן מעורבת משטרה וכו' וממש לא הייתי רוצה שתגיעו לשם!!!! לכן הטיפול כל כך חשוב.. אל דאגה המטפלת מבינה טוב טוב כשהוא אומר שהבעיה אצלך. זה זועק לשמיים אשמה שלו!!!! כי אדם שלא מודה וחושב שהוא מושלם זה אומר דרשיני!! תמשיכי את ללכת גם אם הוא מתחמק...כי זה עוד יותר ברור כשהוא מתחמק!! המטפלת לא טפשה!!! אם תתמידי זה יעזור!! אני מאמינה בתקווה...וכן תמימות זה חלק מכלנו, מה נראה לך שאני לא תמימה??התמימות מובילה לפגיעה.. ..עצוב אבל אפשר לתקן!! יש תקווה!!! אל תאבדי אותה! איתך יקרה. מיכל

10/07/2019 | 10:48 | מאת: מתמודדת

מיכלי יקרה מאוד. תודה על האמון. התקווה והביטחון...... על המפגש שבוע הבא שאלתי אותו מה הכי נוח לך.. איזה יום ושנה תעדיף... הוא בחר. המטפלת אישרה. מקווה/ מאמינה שיעמוד במילה של עצמו.. היום קצת יותר טוב מאתמול... מצער שאאלץ לחכות כעת שבועיים לפגישה האישית בטיפול.... הכל כל כך יקר!!! 😏😔⁦☹️⁩😟😞 ואני חייבת גם אישי גם זוגי כרגע....... שהיא תעזור לי לראות אם ניתן לעשות משהו בהקשר הזוגי כי לסבול ולטפל תוך כדי זה מעייף ולא יעיל כל עוד אני עדיין נפגעת....... תוהה מה יזמן העתיד.... מחכה יום נפלא מיכלי... אגב איך בגן? את עובדת במתכונת רגילה? לקחת קייטנות?

10/07/2019 | 11:14 | מאת: מכל

כן...יקר בטירוף!! אבל שווה! אני בחופש, עם הילדים, גם בבית יש מה לעשות😁 פעם עבדתי המון בקיטנות. הגיע הזמן לתת לצעירות הזדמנות🤣 וגם להנות מהרגע ולטפל בעצמי...

10/07/2019 | 11:55 | מאת: מתמודדת

שווה ודאי.... עד כמה אצליח לעמוד בזה כלכלי... אלוהים יודע....... טוב שלקחת את הזמן לעצמך. גם אני כעת בחופשה ולא לקחתי כלום.. ולא חסר תעסוקה.. יום נעים🌹 מתמודדת

10/07/2019 | 14:20 | מאת: חטוליתוש

מסכימה עם כל מה שכתבת גמני כתבתי למתמודדת את אותם דברים .. לפחות מקווה שתבין שיש עוד אנשים שלא מרגישים שיש צורך באשמה על משהו שהיא לא אשמה !!!

10/07/2019 | 21:09 | מאת: מתמודדת

אני כאן... (לא מקווה שתבין בגוף 3) 🤔😜 מבינה שהתכוונת בעצם לחזק את דברי מיכלי שהתכוונתן שלא צריכה להיות לי אשמה.... חשיש אנשים שלא מרגישים אשמה על מה שאני מרגישה אשמה (ואולי במקומם)?? הבנתי נכון??

10/07/2019 | 09:18 | מאת: חטוליתוש

כל כך עייפה שממש קשה לי לנשום הבוקר... אתמול היה יום מעייף נורא וגם הגיעו אורחים חדשים אתמול... עד שעה מאוחרת...בגלל זה גם אכלתי נורא מאוחר מה שממש לא מתאים לסכרת שלי..אבל זה לא קורה כל יום אז..גמני נסחפתי קצת איתם ובגלל שאכלתי נורא מאוחר...היה לי קשה להרדם בלילה..כל הזמן קמתי מהמיטה לשתות מים הייתי צמאה כמו גמל מיובש במדבר ועדיין כל הזמן שותה..שכחתי לבדוק את הסוכר הבוקר..נזכרתי רק אחרי הקפה... ועוד מעט יוצאת לבקר את אמי בשיקום... מקווה,שלא יהיו הפתעות נוספות היום... אתמול אמרה לי שהרופא אמר שישמלה כאן עוד שבועיים..לא הבנתי למה זה הפתיע אותה גם בפעם הקודמת היתה 3 שבועות בתוך חג הפסח ולקחנו אותה בחג אלינו הביתה שלפחות תעבור כמה ימים בחג איתנו ולא בשיקום.. אולי היא כבר לא זוכרת מה היה אז..במרץ 2018 ..בכל זאת עבר לא מעט זמן... אז.... נדבר כבר בהמשך יפות ואהובות שלי... ושיהיה יום נעים יום מקסים לכולן חטולית

10/07/2019 | 10:20 | מאת: מכל

שמרי על עצמך!! וכך תוכלי לעזור לאימך בצורה מיטבית...כמו בטיסה שאומרים קודם שים על עצמך מסכת חמצן אחר כך לאדם שלו אתה עוזר..יום טוב ובריאות!

10/07/2019 | 10:40 | מאת: מתמודדת

מאמוש, תמצאי לך זמן לנוח צהריים או אולי תעדיפי לישון מוקדם...... שמרי עלייך. אלו ימים חמים נורא.. טוב שאת שותה.. תבשרי אותנו בבשורות טובות על אימך היום ובכל יום.. רק בריאות. יפה לשמוע שאת סלחנית לעצמך.. מבינה שלא כל יום זה קורה שאת אוכלת מאוחר, למרות שזה לא עושה לסוכרת טוב. רק נסי לזכור לקחת את הכדור.... שמחה שהזכרתי לבסוף..... שמרי עלייך אוהבת מתמודדת

10/07/2019 | 08:55 | מאת: חטוליתוש

את מוזמנת להכנס וגם לשתף במה שנכון לך כפי שאת רואה הפורום מתנהל כיום רק על ידי תמיכה הדדית... אשמח לשמוע ממך על הנסיון שלך מול... בוקר שמח חטולית

10/07/2019 | 10:22 | מאת: מכל

מצטרפת לחטולית, מה הביאך לפורום? האם תוכלי לשתף? זהו פורום פתוח ללא מנהל..אבל יש תמיכה הדדית שתוכלי לקבל כאן. מיכל

10/07/2019 | 10:50 | מאת: מתמודדת

היי נועה....

09/07/2019 | 16:54 | מאת: מתמודדת

אני תוהה....... נראה לי ש"קל" לי להיכנס תחת הכותרת של פגיעה מינית..... אני תוהה....... כמה הייתי מקולקלת מעצם עצמי..... כמה בלי קשר לפגיעה המינית..... הייתי בכלל מעוותת...... כמה חיפשתי אהבה... כמה לא הייתי עצמאית. ever. כמה בקלות הרגשתי מוחמאת שהסתכלו עליי.. או דיברו איתי..... כמה לא ראיתי שזה לא בסדר. כמה טפשה יכולתי להיות שהרגשתי שזה לא בסדר אבל לא עשיתי כלום עם ההבנה.. ואפילו הרגשתי מזה פלירטוט...... כמה מעוותת אני היום.. שאני מגלה שבעלי בדיוק כמוהו...... (בעניין המסויים נקרא לזה אלימות או הצקות) איך לא הבנתי שזה לא בסדר לחלוטין???? איך הסכמתי להבין שזה מצחוק או כהתגרות 'חביבה' (רק לו) איך הסכמתי לקבל את זה? איך עדיין קשה לי לקרא לזה אלימות..?? איך ולמה אני פוחדת ממנו? מהם? כל חיי...... מקבלת דברים ואפילו מתפאדחת לספר עליהם כדי להגן עליהם.. או לא להביך...... איך זה קורה????????????? איך לשניהם נראה שזה בסדר להציק לי.. וזה נחמד.. ונעים... אין לי כל כך הרבה מילים..... מבינה שאני כאן טעות מעצם קיומי האומלל..... העיוות שלי הביא את מה שנקרא אח''כ... הכי קל לומר שנפגעתי מינית ולא שאני פגעתי בעצמי בזה שהובלתי בלי מודע.. בלי רצון ובלה בלה בלה.........לפגוע בי כל חיי........ כי מה?? חיפשתי אהבה? חיבוק? כמה מטומטמת אפשר להיות??????

09/07/2019 | 18:44 | מאת: מכל

אוי מתמודדת..יקירתי, כמה אשמה! כשאת בכלל לא אשמה! בכלל לא קל להגיד "נפגעתי"....כמה היה לי קשה לומר זאת. מתוקה, את לא אשמה בכלל.. מי שפוגע בך הוא האשם!!! אף אחת לא רוצה לפגוע בעצמה!!!! ולא מזמינה את זה! יקרה...מה קורה עם בעלך? איך זה משפיע כיום זאת השאלה. ומה ניתן לשפר? עצוב לי שכך את מרגישה עם בעלך. אם הוא מתעלל זה נןרא!! שתפי אותנו. פה איתך, מיכל

09/07/2019 | 19:01 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת מתוקה שלי אף פעם לא היית מטומטמת !! בסך הכל היית ילדה שחיפשה חום ואהבה וניצלו אותך.. זה קורה כל כך הרבה שאין אפילו אפשרות לנסות להבין וכן..ניצלו את התמימות שלך וניצלו את הקירבה המשפחתית ואת זה ש " הכל נשאר במשפחה " במיוחד אצל חרדים... עד היום שומעים מה קורה בחדרי חרדים בכל פינה ובכל מקום אוהבת אותך ילדתי המתוקה חיבוק ענק עד אליך

09/07/2019 | 20:34 | מאת: מתמודדת

לא קל להגיד נפגעתי, נכון. אבל עם מה שאני מרגישה כעת... אני מקלה עליי אם אגיד שנפגעתי.. שמישהו אחר פגע בי..... מרגישה אשמה מטורפת... שהרגשתי ולא עשיתי עם זה משהו.. מרגישה שגם כשהרגשתי רע.. העדפתי להנות מהטוב (תשומת הלב: איך היה היום.. התגעגעתי אלייך.........) למרות שאני יודעת תוך כדי שהכל שטויות.. תוהה.. האם יש בי משהו מלכתחילה שמשדר לצחקק איתי על גבול הטירוף.. למשל לומר. בפירוש באתי להציק לך.. ועדיין לא לפחד מזה אלא לראות בזה משהו שנתקבל מצחיק מפלרטט........... העזתי היום לאחר 10 שנים לשמוע הקלטה שהקלטתי אותו אז.. חיפשתי משהו שהיה קשור למשהו אחר שקרה אולי בהזדמנות אספר.. (זה קשור ליום חמישי האחרון שאמרתי שקרה שם משהו מרסק) דיברתי עם המטפלת ואז היום.. החלטתי לחפש את המשפט שמהדהד לי בראש..... לא הגעתי למשפט הזה.. בקושי בתחילת ההקלטה.. שמעתי את הדיבור.. את הכאילו פלירטוט... כעסתי על עצמי... היה בא לי לצעוק.... עליי... איךךךךךךךךךך איך את לא צורחת?? איך הוא מרשה לעצמו לומר באתי להציק לך ואת מפגרתתתתתתתת לא מעמידה אותו במקום?;?! מה מעוות בך?!?!?!? לא יכולתי להמשיך לשמוע..... הוא. כמו בעלי. רואים בי משהו שניתן להציק לו וזה יהיה בסדר. גם אני כאילו מסכימה לזה. לא קוראת לזה אלימות. גם כשבעלי בועט ומטיח בי כרית... (רק עם הטיפול החדש שזה כמה חודשים העליתי את העניין שזה מפריע לי. מעצבן. היא קראה לזה אלימות. ואני מתנגדת כי הוא לא עושה את זה כשכועס וכו'......) משהו לא נורמלי אצלי. איך אני יכולה להאשים אחרים??????? ההקלטה הדהימה אותי א. כי לא זכרתי... ב. כי זה מה שקורה עם בעלי...... אז בעלי הוא גם פוגע?! נכון.. זה לא לגמרי כך.. כי הוא בעלי. אב ילדיי........ הצילו לא יודעת כבר כלום.

09/07/2019 | 20:36 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש... (בוכה) מבינה מה את אומרת... זה גם הרבה נכון.. מצליחה להתחבר... אבל עדיין...... 😒

09/07/2019 | 20:48 | מאת: מכל

מתוקה...טוב שאת בטיפול!!!! בבקשה תשתפי אותה בהכל...תראי לה מה כתבת פה! איני יודעת אם הוא מתעלל או בכלל יודע שזה להתעלל...לא מכירה אתכם...אבל מאוד מקווה שלא מרביץ לך או מקלל וכו' זה בכלל לא קשור לזה שהוא בעלך אין לו רשות להתעלל! ואת בכלל לא טפשה! רוב מי שנפגעה יכולה להגיד שבכלל לא זזה! זה בגלל המנגנון שלנו לברוח או לקפוא! תקראי על זה באינטרנט! זה אנושי!!!! ואופייני לגמריי!!! חבקי את הילדה הזו שרצתה חום ואהבה.כי מגיע לה טוב ואהבה!!! זה לגיטימי לרצות זאת! כלנו משוועים לאהבה!

09/07/2019 | 21:06 | מאת: מתמודדת

כן מרביץ.. על הלחי.. על הישבן.... יותר מפליק... כאילו בצחוק... תופס את הידיים.. בלי יכולת להתנגד.... כנל לילדים... מדגדג.. עד בכי וצרחות שלהם... ולא מפסיק... תעוף מפה.. לא רוצה לראות אותך..אתה מוריד בגדים לבד או שאני יוריד לך בכוח (כדי להתקלח) ילדים בעייתיים... אלימות מילולית הייתה חמורה מאוד כעת התמתן... (לאחר שהיה פסק זמן בנישואין כי לא יכולתי יותר). הלך לטיפול וירד הרבה מהביקורתיות שהפגיעה לי.... אף אחד בעולם לא עושה/אומר ככה... אעזוב אותך כשתלדי שלא יגידו איך עזבתי אותה בהריון נעבור דירה בין אם תרצי או לא אני חותם חוזה (בלי שראיתי את הדירה) ועוד......... כשאני רושמת את זה בהחלט מתקבלת הצורה של בעל ואב מתעלל.... אבל הוא גם נהדר.. אבא אוהב.. משחק.. מחבק.... מאפשר לי חופש כלשהו.. לא חשוב.... זה כן בטיפול. הצלחתי להביא אותו הפעם כשנפתחו כל הקלפים אצל המטפלת שלי שהבינה שזה התעללות... היא גם מטפלת זוגית בהקשר של התעללות.. אז מקווה לטוב.

וואו...נשמע קשה. וטוב שהגיע לטיפול זה לא מובן מאליו כי בדרך כלל הגברים מכחישים! ומבטיחים שלא יתעללו ושוב מתעללים...טוב שאתם מטופלים! שמרי על עצמך ועל הילדים! נשמע שיש שיפור. מקווה שימשיך להשתפר..תעמדי על כך שימשיך לטפל בעצמו וגם את המשיכי בטיפול. נשמע חשוב ביותר!!!

09/07/2019 | 22:01 | מאת: מתמודדת

הבאתי אותו בשבילי. הוא לא הסכים. אמרתי בשבילי אתה מוכן? אמר שיבוא לומר עליי.. (כי אני צריכה טיפול לא הוא) בא למפגש אחד וכבר הודיע לי שלא ימשיך יותר. בנס הסכים לבוא למפגש נוסף בו המטפלת אכן השתמשה בטקטיקה שגרמה לו לחשוב לבוא שוב.. לפחות לעוד פעם אחת. המפגש שהיה אמור להיות בראשון בו סוף סוף היינו מעלים את עניין "האלימות" ההצקות או איך שלא נקרא לזה...... הוא לא ידע שעל זה נדבר אבל ניסיתי להכין את עצמי כי בפעמיים הקודמות פשוט השתתקתי. הוא אמר כמה טוב לו בנישואין ורק לי יש בעיות אז שאטפל בהם. זה לא קשור אליו... הוא מושלם.. הוא הסביר למטפלת על מה צריך לעבוד איתי.. איזה אופי אני.. מה בתת מודע שלי חושב גם אם אני לא מבינה את זה וכו'........ הפגישה הוא ביטל.. שניה לפני שיצאנו אמר שכואב לו הראש ושאלך לבד........ מחכה לשבוע הבא......... תודה מיכלי. מעריכה מאוד.

09/07/2019 | 23:06 | מאת: חטוליתוש

יפה ומתוקה שלי לא יכולתי לכתוב כלום עד עכשיו כי היו לי אורחים התפנתי וקראתי את כל מה שאת ומיכלי כתבתן ואחזור פעם נוספת על מה שכבר אמרתי לך בעבר... הגיס שלך התעלל בך וניצל את התמימות הילדותית שלך כי הוה לו נוח..בלי לחשוב שאת ילדה צעירה שעלולה להתרשם מכל מילת חיבה שזורקים לה כי היא תמימה כך כולן נופלות בפח... ובעלך בהחלט מתעלל בך גם נפשית וגם גופנית ושאף אחד לא יספר לך סיפור אחר !!! את טובה מאוד ואוהבת מאוד!! ומרגישים בך..את התמימות הטהורה שבך שאפשר בזכותה להוליך אותך שולל מבינה ילדתי האהובה ?? אין אפשרות להאשים ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים שלה בנפילות שהפילו אותך על מנת לנצל אותך גם גיסך וגם בעלך לא מוזר שאף אחד מהם לא רואה שום פסול בהתנהגות שלו אלה רק שלך ?? כי יותר נוח להפיל עליך הכל ולא לקחת שום אחריות אישית חמעשים שלהם !! אוהבת אותך ילדתי

10/07/2019 | 09:29 | מאת: מתמודדת

מילים קשות.... מציאות קשה.. רוצה לומר לך שריגשת אותי בזה שאת ממש זוכרת פרטים.... (ואני זוכרת שאמרת שנפגע קצת הזיכרון מהארוע במוחי שעברת...) לא שכחת אותי בכלל.......... מתרפקת על המילה ילדתי... גם כשאני כבר מספיק גדולה........ ואמא בעצמי... לוקחת אוויר... נשימה כבדה.. עוצמת עיניים... ומחכה... מדהים כמה שעובר הזמן.. ונראה שטיפלתי.. ולא עצרתי.. אבל כל פעם מחדש נפתח פתח בחומות סביב הנפש.. והוא מצריך טיפול.... במיוחד כשיש לי בלאקים מעברי... וכל כמה זמן אני מגלה עוד חלק מעצמי.... מצד אחד כבר רוצה להכיר אותי... מי הייתי.. מצד שני... לגלות אותי.. בעצם זה לגלות את כל חיי.. של הילדה.. של הנפגעת.. של המתבגר.. של המתפרקת....... שהנפש כנראה מחקה את הרצף.. וחלק מהמאורעות... אולי הם באמת הכי כואבים אבל גם הכי נחוצים לי כדי להבין מה קרה....... ולא לזכור רק חלק... מאורעות.. ימים.. לילות.. בלי רצף..... כואבת. אוהבת. ומחבקת. שמחה שאירחת איך היה? איך את? בעלך? אימך היום? שלך, מתמודדת

09/07/2019 | 12:11 | מאת: מכל

מתמודדת, אחלה שם בחרת! מתאים לך כי את בהחלט מתמודדת. אני מאמינה שילדים נותנים המון ולא רק מקבלים! הם יודעים להעריך, לומר מילה טובה לראות את אמא! אני מאמינה שהם מעריכים ועוד יעריכו יותר ככל שיגדלו. מניסיון של ילדיי. בנוסף אני גננת ( בגן עירוני) אז מנסיון של שנים הילדים תרמו לי המון!!!! אהבהבעיקר וזה הכי חשוב! להרגיש אהובה. חטולית, מקווה שיטפלו כמו שצריך באמך יד על הדופק הכי חשוב. ותשמרי גם על עצמך!! איך בטיפול? לא ספרת מה קורה שם? אם מתאים לך לשתף כמובן. יום טוב לכולכן.

09/07/2019 | 12:59 | מאת: חטוליתוש

היי מיכלי בדיוק התכוונתי להכנס ולכתוב... היום רבתי עם הצוות הרפואי על שלא עשו לאמא שלי הנהלציה 3 פעמים ביום... לא היתה שום הוראה מרופא להוריד מינון ..דיברתי ושאלתי ...למה..ענה לי שמי שאחראי על זה הוא מישהו המצוות הרפואי..אז נכנסתי בו קצת שהוא לא בודק אם היא מקבלת מה שצריך... וגם השאירו אותה על מזון רך..עעעליק..קציצות הן מזון רך?? היא לא צריכה ללעוס?? דרשתי שיעבירו אותה למזון רגיל..תפני לאחראית... הוויכוח נעשה בקול בחדר האוכל עד שהאחראית על חדר האוכל אמרה...בסדר נעביר אותה למזון מוצק.. פתאום לא צריך אישור מאף אחד... אני חייבת להיות כאן כל יום כדי לוודא שהיא מטופלת כמו שצריך המחשבות שלי בלילה שלא נתנו לי לישון התגלו כאמיתיים עכשיו יעשו לה הנהלציה ...

יקירתי, לצערנו כלום לא זז במדינה שלנו בלי צעקות!! אז אין ברירה, וכן נוכחות במקום, אם לא תהיי נוכחת יזלזלו. שוב, לצערי מניסיון עם אמי. בנצלחה

09/07/2019 | 15:29 | מאת: מתמודדת

תודה מיכלי... מעריכה את המילים... 😘 חטוליתוש, אימך זכתה בך.. את נלחמת למענה... תבורכי... כפי שמיעתי כתבה.. רק נוכחות ודיבור תמידי יראה להם שאיתכם אי אפשר לפספס.... צר לי על כאלה שנמצאים במקומות מסוג זה ולא מקבלים את התמיכה והמעקב מהמשפחה אז מרשים לעצמם להקל בטיפול בהם.... עצוב!

היי מיכל, רק לומר שצרמה לי ההערה- "כלום לא זז בלי צעקות". מבלי לגרוע או לזלזל בחומרת המצב של אימה של חטולית- לא מתייחסת למקרה באופן ספציפי, אך באופן כללי צריך לזכור שצעקות הן אלימות לכל דבר. האם את, כגננת, היית מקבלת בהבנה צעקות של הורה שלדעתו לא היית טובה דייך מול בנו? לא חושבת. אפשר לפנות בנועם ולהיענות- גם כן מניסיון. בריאות לכולם.

נועה יקרה, ברוכה הבאה, את צודקת וכל מקרה לגופו. כשאמרתי צעקות לא התכוונתי במובן המילולי אלא "צעקות"= קול שנשמע!!! להשמיע אותו., להיות נוכחת במקום. ואם צריך לעמוד מול אדם שלא נהג כשורה יש להוכיחו על כך!! לצערי אם את לא נוכחת בצורה אסרטיבית עלולים לקרות מקרים... חוזרת בי מהמילה צעקות, לצורה אסרטיבית ורצינית!!! חלילה אלימה! וקורים מקרים אז כן. תהיי שם!!! עירנית,!! אותו הדבר לגבי "גננות"/ "מטפלת" שקוראות לעצמן כך אך הן אלימות כלפי פעוטות תהיו נוכחים, תבדקו ותוכיחו אותן !! אני לא מכלילה!!!!! זאת עבודת קודש!! ואני מצפה שינהגו בכבוד בהורינו כפי שאני נוהגת בכבוד בעבודתי כלפי הילדים!!!

08/07/2019 | 15:03 | מאת: מתמודדת

שאתן מוכנות לבדוק היכן המקום בו נפגעתן לשתף.. ולהמשיך הלאה.. לא מובן מאליו.. גאה בכן. ואוהבת כל כך!!!!!

09/07/2019 | 01:30 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ואהובה שאת... כמה כייף לקרא אותך פשוט רק לרצות לתת לך חיבוק ענק ...🤗🤗 עם כל ההבנה והעדינות שאת מתנסחת... אלופה נהדרת ... וכן מיקלדות לפעמים מזייפות.. כמו שאמרתי בבוקר..היה יום עמוס לעייפה.. יצאתי בבוקר לפיזיאותרפיה והיה די בסדר.. חזרתי משם הביתה עשיתי כביסה ..נחתי מעט ויצאתי לטיפול השבועי שלי משתדלת לא לפספס יום טיפול כי חשוב לי מאוד משם נסעתי לאימי כי היא מחכה לי... בין לבין כשדיברנו אמרה לי שלא עשו לה הנהלציה 3 פעמים כמו שאמורים לעשות לה כי עדיין עם שיעול מטריד וגדוש.. משום מה יש לי הרגשה שלא מקבלת את כל הטיפול שאמרו לתת לה באיכילוב וזה מתחיל להטריד אותי.. כל כך שמחה שבאתי שכבר לא היה לי אכפת כמה עייפה הייתי רק,שמחתי שהצלחתי לשמח אותה..למרות שלא ישבתי איתה המון זמן גם בעלי חיכה לי חולה בבית..עם וירוס שלשולים וכאבי ראש מפוצצים כך אמר אז חזרתי הביתה כדי לטפל גם בו.... הכנתי לנו ארוחת ערב ורק אז ישבתי לנוח... ראינו מסטר שף...והלכתי למיטה... לא הצלחתי להרדם כי כל הזמן מחשבות מטרידות אותי בקשר לטיפול באמי... אז יושבת כאן ועכשיו וכותבת כי השינה ממני והלאה למרות העייפות הגדולה שלי וכן... לגמרי מבינה את הלחץ עם הילדים במיוחד עכשיו בחופש הגדול..ואת הצורך הנפשי המשווע של..תנו לי קצת שקט למען השם !! צודקת לגמרי..כל האנרגיות עפות מאיתנו והלאה ...ולא נשכח גם את החום הגדול והלחות המתישה.... ולנו יש רק אותנו עצמנו ...ולא עוד... אוהבת אותך נהדרת שלי וגאה בך ..כמה גדלת וכמה התבגרת במשך הזמן... ונכון שילדים זן שמחה..רק שלפעמים שמחה מעיפת .. חטולית

09/07/2019 | 10:12 | מאת: מתמודדת

הייתי רווקה.... ילדה.... גם היום.... אבל נשואה... עם ילדים..... וגם היום, ילדה... שגודלת.. מתבגרת.. לומדת את עצמה... לפעמים זה טוב, כמו בגרות טבעית.. לפעמים הרסני מחמת הנתונים השונים שלא מאפשרים בגרות של גיל נערות... התפקיד האמהי אמור לתת כל הזמן... ואני בעצמי נזקקת וכמהה לקבל.. לקבל את החיבוק.. אהבה.. אמון.. ביטחון.. נכון, הילדים משמחים ובכל שאני נותנת להם אני נותנת בעצם לעצמי... לפעמים.. רוצה כל כך להיות ילדה.. שנשענת.. שבוכה.. שמנגבים לה את הדמעות... שמחבקים.... שאוהבים... ומקבלים.. שסולחים.. שמכוונים............... משאלה שלא תתממש... מאמי שלי, כל כך שמחה שאת זוכרת את עצמך בכל מה שקורה סביב.. אימך. הבעל. והבן שבבית.. הכתף וכל המסביב.. את מקפידה על הטיפול שרק החל.. ודאי הוא חשוב לך. זה רגע רק שלך. למענך. גם הפיזיאותרפיה... כל הכבוד שאת מטפלת ולא מזניחה ומזלזלת.... זה כל כך חשוב!!! מקווה שבעלך קם הבוקר ומרגישה יותר טוב. שמחה שהצלחת לשמח את אימך אפילו שזה היה ביקור קצר. הדאגה שלך לטיפול שלה מוצדקת. נסי לדבר איתם. שיראו שאסור להם לחפף אותכם. שאתם לא תשתקו. שיראו שיש מאחורי אימך גב. ולא יכולים לזלזל בה..... סומכת עלייך. אלו ימים קשים.. אבל זה עדיין התחלה. וכל ההתחלות קשות. מקווה שתעברו ימים אלו ותתרווחו מתוך בריאות ורוגע... אוהבת אותך מתמודדת

09/07/2019 | 12:12 | מאת: מכל

מתוקה שאת!!!!! רואה את הטוב0😍

08/07/2019 | 13:17 | מאת: מכל

תודה על הדאגה...יש כנראה משהו שגורם לבוחרת ולי להגיב ככה...לא יודעת. בכל אופן מצטערת על החלק שלי ותודה לכן שאתן מזכירות שאנחנו פה אחת בשביל השנייה...עוברת כל מיני כמו כולכן..כרגע זה בהשגחה ובעזרה מתאימה וגם לא אוהבת לחשוף פרטים אישיים יותר מידיי בפורום שכל אחד יכול לקרוא....אז יודעת שאתן כאן וזה מספיק לבינתיים. שלכן, מיכל. והכאבים..נו, מתרגלים. מקווה חטולית שכדורים ופזיותרפיה יעזרו. יש כדורים לדלקת.. וגם שאמך תתאושש...ואתן צודקות. אמרתי שאכנס כשארצה אז סתם אולי משאלה כזו לא ראלית שיבינו כשנעדרים מפה...תודה

08/07/2019 | 15:27 | מאת: מתמודדת

מיכלי.. האם ההתמודדות בכלל תיגמר מתישהו??... כל כך מתיש לפעמים... שמחה לשמוע שיש סבבך אנשים בעולם האמיתי.. (כך כתבת באחת ההודעות האחרונות אם אני זוכרת נכון..) זה כל כך חשוב. מעבר לעולם הפורום, הויראלי.. שמחה גם לשמוע שרשמת שאת בהשגחה המתאימה לך. את כל כך צודקת.. מרגישה זאת על עצמי.. לפעמים כל כך מרגיש עמוס שאין כוח לכתוב או לומר.. אבל כל כך רוצים שעשינו לב... שחסרנו.. שחושבים עלינו.... וגם אם אנו הודפים אחרים.. עדיין בתוך תוכנו אנו רוצים שיבואו.. אפילו לאחר זמן.. הכאב בא והולך?? לפחות מידי פעם יש הפוגה?? מקווה שהכאב לא עוצמתי כל הזמן... אחרת איך אפשר להתרגל??? חיבוק אם מתאים אוהבת ומקווה לטוב.... אולי הוא יגיע.. מה שבטוח שאנו בדרך הנכונה.. לא נופלות.. עושות מה שניתן כדי להתקדם ולצלוח את הקשיים.... שלך, מתמודדת

08/07/2019 | 18:29 | מאת: מכל

מתמודדת יקרה! כמה כח יש למילים...את מקסימה!!! ממש עודדת אותי עכשיו.ב"ה נשואה ויד ילדים זה מה שבעיקר מחזיק ועוזר...הטיפול כמובן. וכאבים..בא והולך..כרגע בסדר. לא ברמה נוראית..תודה יקרה.

08/07/2019 | 20:02 | מאת: מתמודדת

מיכלי מתוקה! כל כך שמחה שזה נגע בך... שמחה שהרגשת שהמילים יצאו מהלב.. וכשהרגשתי אותך.. גם אני חווה זאת ממש... נישואים וילדים.. זה מדהים. מדהים שהצלחנו בכלל, נכון?! אבל לפעמים זה כל כך קשה.... כשאצליח אשתף קצת.... כל כך מקווה להגיע לזה... להוציא את ההתמודדות הקשה הזו על דף או משהו.. כלשהו..... מקווה שהזוגיות בנישואין טובה לך. קשובה. מכילה. מסייעת ומעודדת. הילדים נותנים המון כוח. גם מצריכים הרבה כוח ותיפקוד גבוהה..... לא תמיד זה קל. וההתמודדות ממש רגע רגע.. למשל, יצא שבשישי האחרון קבעו מסיבות סיום לשני ילדיי.. באותו יום. המזל שזה יצא בשעות אחד אחרי השניה.. זה לא באותו מקום אז הייתי צריכה לרוץ מאחד לשני... בחמישי שקדם, קרה הקש ששבר אותי לחלוטין.. אם לפני כן היה דיכאון אז בחמישי הגעתי לבכי והייתי מיואשת לחלוטין. בלי אופק..... בקרשים ממש. כמובן רק אני יודעת מה עובר עליי בלי יכולת שיתוף (כן.. בלי יכולת..) לבד. בתהום. הייתי חייבת לאפות עוגה למסיבה ולתפקד כמו אמא מדהימה...... ללכת עם חיוך למסיבות להספיק ולהיות במיטבי למענם..... וכמובן כשחזרנו הבית.... הגיעה הנפילה הגדולה.... כיוון שהדיכאון רק צבר שיא.. הפסקת הביניים. הניתוק. לשירה. תודה לאל בכלל שצלח. אבל קראתי כל סופשבוע ממש. מה שאני באה לשתף בזה... ילדים זה אכן שמחה. התקדמות. אהבה. הכל..... !! ולפעמים כל כך קשה....... כל כך רציתי שמישהו ישמור עליהם.... כדי למצוא את עצמי.. גם אם הכוונה בזה לחזור למי שאני.. התמודדת... אבל רק לא במפולת הקשה שעברתי החל מחמישי... כל כך איבדתי שפיות... כל כך הייתי נזקקת לידיים עבורי.. אבל מעבר לכך.. שיתנו לי להיות לבד והעזרה עבורי זה להמשיך להם שגרה... כל כך היה קשה לי לעשות זאת.. ועשיתי. אינני שמחה שהצלחתי את זה אפילו... כי זה היה קשה. וכמובן שלא היה שם אף אחד...... בסוף יצא ששיתפתי מעט על עצמי... אולי המשפט שלך עזר לי להוציא.. מקווה שלא לקחתי לך את המקום.. שלך... מקווה שגם אם זה לא דומה אלייך. בכלום. תצליחי למצא חיבור...... מעריכה שרשמת... תודה.... לי זה נתן המון. נ.ב. שמחה לשמוע שהכאבים נותנים הפוגות... ואינך נוראיים תמיד. שלך, מתמודדת

08/07/2019 | 20:11 | מאת: מתמודדת

מקווה שאפשר להסתדר כל פעם עם הקריאה ושיבושי המקלדת שמשנים את המילה שרשמתי. כמו... הניתוק. לשירה..= הניתוק. השיגרה.* אבל קראתי= אבל קרסתי** וכדומה.......

08/07/2019 | 21:21 | מאת: מכל

מאוד מאוד מוכר לי. בולללל!!! יש בעל שמבין גם אם לא יודע הכל.. יש ילדים שמשאירים אותי ערנית ומוכרחה לפעול. אני אוהבת לבשל ולאפות אז זאת משימה טובה עבורי בכל אופן טוב ששתפת זה כל כך מובן הריצות וההרגשה שלרצות רק להתנתק ושמישהו אחר ידאג לילדים..אבל היי..ילדים זה שמחה...וכן עם כל זה יכולים גם להרגיש מאוד מאוד בודדים..תלוי מתי..

09/07/2019 | 01:43 | מאת: חטוליתוש

לצערי אין שום כדורים שמיועדים לדלקת שרירים שיש לי ...שקיבלתי מהרופא... כי הוא עזב את הקופת חולים אחרי שרשם לי פיזיאותרפיה...ונאלצתי לחכות רבעון שלם כדי ללכת לרופא אחר..שבכלל לא ענין אותי מה רשמו לפניו..וישר שלח אותי למרפאת כאב... ולא קיבלתי שום כדורים נגד כאבים.... אני לוקחת על דעת עצמי כדורים חזקים כדי שאוכל לעמוד על הרגלים להמשיך לתפקד ..וצריך לעבור עוד..חודש ימים כדי שוב לעבור לרופא אחר שכן ירשום לי כדורים.. למי יש כוח לחכות כל כך הרבה זמן..,?? מקווה שהטיפולים כן יעזרו בתוספת למה שאני לוקחת .. ויהיה טוב... כבר יום שלישי בפתח..שיהיה פעמים טוב לכולנו... אוהבת אותך חטולית

09/07/2019 | 09:40 | מאת: מתמודדת

זה בהחלט המתנה ארוכה מידיי... בפרט כעת שיש גם עומס רגשי הכאב הגופני ודאי מתעצם... מבקש מרפא.. סומכת עלייך לגמרי שאת יודעת מה את עושה עם הכדורים שמקלים על אף שאת לוקחת אותם על דעת עצמך.. וכן, תחושת הבטן שלך להמשיך ולבדוק ולא להישען רק על מי שלא מכיר את ההיסטוריה וישר שולח למרפאת כאב כאופציה יחידה. כלומר, צריך לחשוב על הכל.. במידה וממש לא צלח כלום שווה לחשוב על אפשרות זו.. מקווה איתך שהפיזיאותרפיה תועיל ותהיה הקלה.. חיבוק. יש בך הרבה כוח.... מתמודדת

09/07/2019 | 09:49 | מאת: מתמודדת

כמה כיף לשמוע שהבית מבין ותומך.. גם אם לא יודע. זה הכי חשוב שאת יכולה להישען ולקבל את מה שאת זקוקה לו גם בלי מילים והסברים....... גם אני אוהבת לאפות אבל הביטחון שלי נפגע... אני ספגתי הרבה ביקורות מבעלי שבאמת מבין בבישול אז משהו בי לקח מליון צעדים אחורה וכל פעם שאני מנסה לחזור למטבח זה מלווה במתח.. יצליח לי?! יהיה בסדר?! זה השפיע גם על האפייה שאני כל כך אוהבת.. הייתי עושה הרבה.... שמחה שלך זה מקום אהוב.. אולי אפילו תראפיה..... לגבי הילדים... כן, נראה לי כולם יכולים להתחבר לשמחה שהם מביאים וגם לתשישות לפעמים. החלק הקשה זה כשאני קורסת ואין אחר מלבדו להמשיך לתחזק את המערכת.. הבית.. כמה שזה אולי אמור לשמח שזה כביכול מגן עליי.. מליפול... אבל יש פעמים שאני חייבת שיהיה שם מישהו... ולו אחד........ זה בכלל לא קורה הרבה הפעמים האלו שבהם קשה לי לתחזק שגרה על אף שבפנים בלב יש סערה.. אבל כשזה קורה אני גם צריכה בכוחות על לתפקד.... ואז קשה שבעתיים.... מתמודדת

08/07/2019 | 12:56 | מאת: מכל

אם את לא רוצה אז למה את כותבת לי שם?? לא הבנתי?? למה את מערבת את כאן בשם. יכולת לענות לי כאן. אני לא כתבתי שם את שמך!!! לא כתבתי מי לא מעבירה.. ושם לא כתבתי שאת מרוכזת בעצמך ועוד והכנסת הכל לשם. במקום לפה!!! כתבתי הרגשת מנודה זה שלי!! לא מאשימה שאת מנדה אותי. מנודה מהפורום!!! שדוחה אותי שוב ושוב במשך יום ושעות. מבאס ומיאש. את לא רוצה לכתוב שם וכן נכנסת וכותבת??? מה עובר עלייך אני לא יודעת. מצטערת שהכאבתי לך שאת כועסת למרות שאומרת שלא כי גם אני נפגעתי ממך. את כל הזמן אומרת שאני יורה עלייך...אז מפסיקה לירות מהבטן כלשונך. היי בטוב. תכתבי איפה שנח לך וזהו. תכתבי כשמתאים וכו'היי בטוב. ההודעה הראשונה שלך עם ה חחח וכו' פגעה בי. לא הבנתי מה הציניות וכו. כי לא קראתי את כל הזמן שלא הייתי. לא הבנתי אותך. מצטערת שוב. חוסר הבנה זה הכל. זה לא אומר שצריך להעלם. ומאמינה שאת לא אובדנית..רק עצובה.

"לגבי ההודעה מצטערת שלא מעבירה בטח לא מכאן לשם ....חחחח הרי מכאן התחיל העלהום עלי ...סליחה אבל לא תודה " העתקתי את מה שהוביל אותי לכעוס ולכדור שלג מטורף ביני לבינך. סליחה של הייתה הבנה. המילים האלו נשמעו לי ציניות ומאשימות שעשיתי עלייך עלהום? וכו' וצחוק שנשמע ציני ומרושע. מצטערת שכך פירשתי אותך. חשבתי שהכי טוב זה להסביר. מצטערת

08/07/2019 | 13:54 | מאת: בוחרת

ניגררתי לענות לבמבי אבל ידעתי שאם חא אגיב לך את תגידי לי הנה כשנוח לך את נכנסת בקיצור יצא עקום ...גם התנצלתי שם ...במקרה הזה את בהחלט צודקת ...סליחה ...

08/07/2019 | 11:05 | מאת: בוחרת

אבל באמת זהו .. אני לא עומדת בזה יותר בכאן ושם ..ושם וכאן הכי בא לי להעלם מהעולם הזה מהמציאות והוירטואל .. ושנהם מתערבבים האחד בשני ... עייפתי ולא אני לא אבדנית

08/07/2019 | 12:14 | מאת: חטוליתוש

אין צורך לדלג בין לבין.. מספיק שתהי כאן ככל יכולתך כי כאן לא לחוץ.. ו...תמיד יש לך מקום לעץ פרטי משלך..אמרת...נכון ?? אוהבת אותך

08/07/2019 | 10:46 | מאת: מתמודדת

יקרות ואהובות!! קצת הייתי בצד לאחרונה.. מכאב וקושי אישי.. לרגעים כתבתי או שיתפתי מלמעלה... לא קשה להבין שכולנו מורכבות. לכולנו ציפיות אחת מהשנים או מעצם המקום.. תך לכולנו ימים רגועים או סוערים.. ימי מתח וימים מפלצתיים... אנו כל בני אנוש לפעמים קשובים. לפעמים לא מסוגלים. לפעמים מתפרצים. לפעמים כועסים. לפעמים אוהבים וכו'... הכל מובן.. לפעמים גם מרגיש מאכזב.. כואב.. אולי אפילו דווקא שהתנהגו לנו או אנחנו לאחרים.. גם אני מבקרת את עצמי לפעמים שאין בי כוח להיכנס להיות יחד.. להתעניין יותר ועוד... לא שיתפתי בזה.. אבל זה כן עולה בי.. לקרא ובלי כוח או מילים להגיב... או לראות שהרבה זמן לא נכנסה מישהי ולהתעניין.... אני חושבת שהביקורת לא תועיל.. רק ללמוד להבא.. לנסות למצוא כוח.. ולשאול מידי פעם..... להסתכל מחוץ לעצמי.. סליחה אם מישהי נפגעה ממני.... בואו נקבל הכל.... נשאר יחד. נבין שהלב שלנו מאוד עמוס וכואב.. ננסה מאוד לכבד כל אחת באשר היא אבל כן לשתף בכאב שזה אולי גרם לנו או הכאב האישי שלנו... אוהבת אתכן. אתן חשובות. מאוד. מכירה את התחושה שאולי לא רואים אותי..... של בדידות. של להדוף גם כשכבר מגיעים... חיבוקים לכל אחת אין לי מושג מי רק קוראת ולא פעילה כאן.. מתכוונת לכל אחת ממש.. המעט שאני יכולה לזכור מאז שחזרתי... ים.. ענן.. טליה.. חטולית.. מיכל.. בוחרת.. ס.. אוהבת מאוד.. בבקשה תמצאו מקום להניח למה שהיה. ולהיות עם הפנים קדימה.... שלכם בהרבה אהבה מתמודדת

08/07/2019 | 11:08 | מאת: בוחרת

וענן וס זאת אותה אחת טליה זה חידה וסימן שאלה . וים ....ים באה והולכת

08/07/2019 | 08:42 | מאת: חטוליתוש

מיכלי ובוחרת מובחרת פתאום אין בינכן הבנה?? ממתי אתן מתנגחות אחת בשניה?? תמיד הייתן תומכות ומבינות נכון בוחרת החליטה לא להכנס לפורום המקביל מהסיבות הברורות שלה....ואין סיבה לא להבין אותה.. ומיכלי מאמי...מה קורה יפה שלי?? על מה עלה קיצפך יפתי ?? אחרי שכבר דיברתן בעבר והבהרתן את כל הדברים שהיו אמורים להבהיר...מה ...?? נראה לי שיש משהו אחר שלוחץ לך על נקודה רגישה וכעת אפילו כואבת ... אנחנו אוהבות אחת את השניה ותמיד נמצאות שם ...כדי לתמוך... מה השתנה??? בואו ונמשיך מאותו מקום של תמיכה ונתינה כאן בבית של כולנו.. ונשאיר את הבית הזה לפחות נקי ממלחמות שלא מתאימות לאף אחת מאיתנו.... אוהבת אתכן בנות יקרות 👉 ✍ תמשיכו לכתוב ולתמוך חטולית

צודקת...מצטערת. אולי היה טוב לבוחרת כשלא נכנסתי לכאן. צריך לתפוס מרחק לפעמים מהפורם. מצטערת שלא הבנתי עד כמה רע לה להכנס לשם. לא קראתי את כל ההודעות לא הייתי בפורמים אז לא הבנתי...קשה לקרוא את כל ההודעות הקודמות..

08/07/2019 | 09:33 | מאת: מתמודדת

בואו לא נבקר אלא נשאל.. אם נפגענו זו מזו.. נאמר.. ניתן אפשרות להסביר. נקשיב. ונכבד..... לא להתבלבל... כולנו פה אותו דבר.... לכולנו אותו שק... מי יותר מי פחות..... יחד. בבקשה....... כואב לקרא את השירשורים.. זה מראה גם על כאב עמוק לכל אחת.. כולנו... פה.... יחד... בואו ננסה לעבור את הגל.. אם אפשר ונכון לכן לכתוב את הכאב להסביר.. להקשיב.. לכבד.. ,💚💛🧡💜⁦❤️⁩

08/07/2019 | 09:56 | מאת: חטוליתוש

אין שום סיבה שלא תיכנסי לכאן אף פעם לא הפרעת לאף אחת ..לא כאן ולא שם !!! אין צורך להרגיש שאת תופסת מקום !! ממתי זה כך ??? אז קודם לא הבנת ...אז..ועכשיו שאת יודעת מה ,??? אל תמנעי עצמך מאיתנו... נכון שלא חיפשתי אותך אבל היו לי סיבות...גם כתבת לא פעם שתיכסי כשמתאים לך נכון?? וגם כל הלחץ עם אמי..ואת כן חסרה כאן למרות הכל !! נתתי לך לקחת את המרחב שלו את זקוקה בלי ללחוץ עליך להכנס ולהגיב כי אני מכבדת את המרחב שלך ואת היכולת שלך להכנס רק מתי שנוח ומתאים לך .... אבל...מכאן ועד להגיד שלא דאגתי לך ...לא יפה.. אבל בואי נמשיך מכאן והלאה... דרך אגב ההודעה שלך עלתה אצל אודי.. הצלחת יפה מאוד.. אני אף פעם לא מצליחה מהפלפון .. מיכלי מאמי...חיבוק גדול אלייך מתוקה שלי אוהבת אותך מאוד חטולית

08/07/2019 | 10:03 | מאת: חטוליתוש

ילדתי המתוקה כמה זמן לא כתבתי את המילים האלה..התגעגעתי .. צודקת מאוד גמני מסכימה שנכתוב ונתמוך ונהיה כאן עבורנו ... וניתן לעצמנו את הזמן לעבור את הגל הלא נעים הזה לעבורנו ללכת מכאן.. הייתי בפיזיאותרפיה הבוקר אמרה לי שיש לי דלקת בכתף והצוואר לכן הכאבים מתמשכים הרבה זמן..גם חא הגיעתי לטיפולים בזמן.. הכל נדחה גם בגלל החגים שהיו וגם המצב עם אימי.. מיכלי שכחתי..אבל רציתי לשאול אייך את עכשיו עם הכאב שהיה לך?? צריכה עוד מעט לצאת לדרך ..יש עדיין טיפול היום וגם אחר כך להגיע לאימי..עוד היום ארוך לפני... אוהבת אתכן חטןלית

08/07/2019 | 10:30 | מאת: מתמודדת

רק זה מה שמאחד אותנו..... כתף.. הבנה.. יכולת לחזור.. להתנתק.. לכעוס.. על הכל.... לברור שגם כאן נרגיש תחושות בן אישיות.. אבל בואו נדבר עליהם.... אוהבת את כולכם..... צר לי שעדיין חנוקה ולא מדברת..... אנסה למצוא את הכוח... בינתיים.. תודה ששיתפת על הכתף.. שמחה שיש הבחנה כלשהי. האם ניתן מענה חוץ מפיזיאותרפיה? האם הוקל מעט? איך מתקדם הטיפול? ובינתיים עם אימך? משתפר? מתאקלמת? שמרי עלייך...

08/07/2019 | 12:11 | מאת: חטוליתוש

כן הכתף אובחנה ולא כרגע אין עוד מה לעשות בענין.. ואמי..קשה לומר שהיא מתאקלמת כי מלאה טענות כרימון.. מקווה שתבין שזה עבורה השיקום ותרגיע ... תודה מתוקה שלי

עכשיו נראה שהצלחתי. מקווה שנקלט. פשוט עצוב לי עלייך...שאת לא רואה אף אחת יותר חוץ מאת עצמך. עצוב. טוב שאת עוד בוחרת במשהו.. בוחרת, שיהיה...תרגישי טוב.

07/07/2019 | 22:41 | מאת: בוחרת בשינוי

בכל מקרה תודה כשתירגעי ותיקראי טוב מה כתבתי לך ותירצי תסבירי . ומיכל לכבד את עצמי לא אומר שאני לא רואה את האחר זה אומר לכבד אותי לבקש ממני לעשות משהו שלא מכבד אותי זה לא לראות אותי ... אני לא מתכוונת להתנצל על זה שאני שומרת עלי .. זה לא אומר שאני לא רואה את האחר . ושוב מיכל ....את יורה צהבטן משמע שמשהו כואב לך מאוד ..אני כאן לשמוע בכל מקרה יקרה שמחה שהסתדרת ..

07/07/2019 | 22:59 | מאת: מכל

אני לא חושבת שזה לא מכבד אותך אם היית עושה העתק הדבק. בכלל לא התכוונתי לפגוע בך שאת מרוכזת כרגע בגיעה ובעצמך...את רואה זאת כשמירהעל עצמך. אז תשמרי על עצמך ותעשי מה שאת חושבת. מותר גם לראות זווית אחרת. תזכרי שיש עוד זוויות ראיה...כמו שאת גם אומרת שאפשר לקרוא אחרת. אז תקראי את עצמך גם..אולי אחרת ואולי לא תצליחי אחרת כרגע וזה בסדר. לא כועסת. פשוט כנראה הנחתי לא נכון שאת מוכנה לעזור. כנראה שכבר לא. אז לא.רק זכרי שזה לא שחור לבן. לא לעזור בכלל לאף אחד או לענות כל הזמן ולעזור כל הזמן לכולן...יש גם אמצע ושמירה על עצמך כמובן.

08/07/2019 | 05:41 | מאת: בוחרת בשינוי

כשאדם אומר לך שהוא לא רוצה להכנס לאיזה מקום זה לא כי הוא רוצה לא לעזור לך .כי זה עושה לו מאוד לא טוב לנפש .. זה לשמור עלי ... ותיקראי מה שכתבתי לך למטה שאם עדין לא תמליחי היום אני אנסה לעזור לך מיכל כשמבקשים ממך עזרה זה לא אומר שאת חייבת לעזור .ואם את לא עוזרת במידי זה לא אומר שאת לא חושבת על השני זה אומר שאת שומרת עלייך .. את יודעת אני ממש חושבת שזה משהו שתיקחי לטיפול זה לא שחור או לבן וזה לא עניין של כמות מבחינתי להכנס עכשיו לשם זה כמו לקחת אדם עיוור ולהכניס אותו לכביש ... סליחה אני לא צריכה לקחת כדור הרגעה אחרי שעזרתי למישהו כי לי לא טוב להכנס לשם . אז תחשבי כרצונך ואם לשמור על עצמי זה להיות מרוכזת בעצמי מה רע . זה אפילו מרגיז שאת עוד מאשימה אותי כשאני אומרת לך שאני לא מוכנה להכנס לשם ,מעניין מי ראה רק את עצמו !!!!!!! ואת יודעת משהו התרגלתי שאתן (כל פעם מישהי אחרת) מאשימות אותי כל הזמן.... תחשבי כרצונך סבבה ....באמת כבר לא אכפת לי ... באמת מיכל הייתי שמחה אם הייתה הפרדה בן הפורומים כאן זה כאן שם זה שם . את מוזמנת לקטר עלי שם שאני רעה שרואה רק את עצמה מרוכזת בעצמה שלא מוכנה להעביר לך הודעות ...כאן די !!!!!!

08/07/2019 | 08:44 | מאת: מכל

הבנתי. קשה לך להכנס לשם. לא מאשימה אותך. לא הבנתי שזה כזה רציני...מצטערת זה לא היה ברור לי. ..בהודעה שכתבת שם לא הבנתי שהחלטת לעזוב שם. גם לי יש רגשות ואת כועסת ומוציאה שוב עליי. רבת עם ס. ואת אומרת שכל הזמן מאשימים אותך..לא מאשימים, זה מה שקורה שאדם לוקח על עצמו תפקידים שאולי לא היה צריך להכביד על עצמו ואז מצפים ממנו.....וכן מסכימה שהגיע זמן לשמור על עצמך ולא לדאוג לכל העולם ואישתו!!!!! אז תדאגי לעצמך כי את יותר חשובה מכל אחד אחר!!!! ואני מתכוונת לכך במלוא הרצינות.מצטערת טעות שלי הייתה לבקש ממך . .חבל באמת חבל...ואגב אל תגידי לי מה לשתף ומה לא בטיפול! הטיפול הוא שלי..זה כמו להגיד לאדם " אתה יודע מה הבעיה שלך..."

לא בשביל להגיד שאת רעה או מרוכזת בעצמה. וזכותך לעשות מה שטוב לך. פשוט כשאי אפשר להכנס ההרגשה נוראית ושל מנודה מהמקום .....זה הכל. לא התכוונתימלפגוע בך בכלל...בהצלחה ותעשי מה שטוב לך.

לצערי קודם קראתי שם והתפוצצתי אז סליחה ורק אחר כך קראתי אותכן כאן 😢😢😢עכשיו אני מתביישת במה שעניתי לך שם .. סליחה

מיכלי מאמי שלי כואב לקרא שבגלל שלא הצלחת להכנס את מרגישה מנודה... כאלו שמישהו לא רוצה לתת לך להכנס לאן שאת רוצה... המערכת הזו ..כשלא נכנסים כמה ימים מתיחסת אליך כמו אל פולש לא רצוי... זה לא קשור לא לכאן ולא לשם..כל הזמן גם תמיד מבקש מליון תווים מאותה סיבה .... וגם את יפתי בלי כעס בכלל.. כי אנחנו אוהבות אותך !!!

08/07/2019 | 11:36 | מאת: בוחרת

שוב ....את מגיבה מהבטן .. אני לא נגדך ולא כועסת /מתקיפה אותך אני גם לא כועסת על סוריקטה אני פגועה ממנה אני עצובה כי הקשר איתה היה חשוב לי מאוד .. . וסליחה שהצעתי לך לשתף ....זאת רק הצעה לא חייבת לקבל

נשמע קשה...חטולית, אולי תנסי להקל בלהביא לאמא דברים שהיא אוהבת או רגילה מהבית עד כמה שניתן? גם אוכל טעים שמותר לה יהיה נחמד. אביב וס. נשמע שקשה לשתיכן...רק רציתי לומר שאתן בליבי. לא הצלחתי לשלוח לאודי וממש מעצבן. אז אשמח אם תשלחו ותכתבו שלא הצלחתי וביקשתי, זה חשוב לי. בסדר?? תודה יקרות. ותודיעו פה שהצלחתן לשלוח וכך אדע ששלחתן. . אוהבת וחושבת עליכן. 😍

היי מיכלי שמחה שמצאת כמה דקות להכנס טוב לראות אותך גמני לא נכנסתי אצל אודי כבר 3 שבועות ... ולאמא שלי באמת דואגת להביא חה כל מה שנחוץ לה הדרך איתה עוד ארוכה.. רק התחילה שיקום... זמנים לא קלים בכלל לא הצלחתי להעביר את ההודעה שלך ....סורי.. מקווה שאת בטוב וכנסי מתי שמתאים לך... חטולית

חטולית, זה בסדר..מקווה שמישהי אחרת תסכים ותצליח. כי נראה לי שנשבר להן מתפקידים. אבל ממש ממש לא מצליחה וזה קצת מבאס ובאשר לשיקום זה באמת דרך ארוכה...עברתי עם אמא שלי משו דומה ( שבירת אגן פלוס בעיות בלב ובריאות) לפני מספר שנים... ועדיין היא די חולנית. מאמינה שיש לה את הכוחות ברגע שיש לה תמיכה ואנשים סביבה. את אלופה בכיבוד הורים😍🤗

07/07/2019 | 21:25 | מאת: בוחרת בשינוי

היית חסרה כאן מאוד זה שלא מחפשים אבודים כי ביקשת שלא כבר בעבר ...אז נותנים לך ללכת ולחזור בלי להפריע לגבי ההודעה מצטערת שלא מעבירה בטח לא מכאן לשם ....חחחח הרי מכאן התחיל העלהום עלי ...סליחה אבל לא תודה וחוץ מזה שאני לא רוצה להכנס לשם בכלל חזרתי להיות בוחרת ורק בוחרת ...סליחה

יקירה...חבל לי ועצוב לי נורא שכך את מרגישה!!! אני מרגישה שאת מאשימה אותי וזה פשוט עצוב!!! כי אנחנו השלמנו והבהרנו ממזמן. ואת משליכה עליי, מעולם לא ביקשתי לא לערבב בפורמים זה היה מישהי אחרת שפחדה מפיצול!!! אני תמיד אמרתי שאני אותה אחת באותו שם!!!! וכן כותבת בשני הפורמים באותו כינוי!! אתן אלה שמשנות שמות. מצטערת אבל גם לי יש רגשות בבקשה אל תשליכי עליי....ניסיתי שוב ושוב להעביר ואני לא מומחית בהעתק הדבק זה לא עובד דורש 70 תווים כל הזמן....חבל. חבל שאת מכניסה אותי לאלו שמאשימות אותך...עצוב כי אני לא נגדך.

ואגב. ממש קשה לי להאמין שהייתי חסרה למישהו. אל תגידי שהייתי חסרה לך כי אני לא מאמינה שחסרתי לך....את עסוקה במשו אחר עכשיו..בפגיעות ובכונכיה של עצמך. מצטערת.

07/07/2019 | 22:36 | מאת: בוחרת בשינוי

היית חסרה רוצה תאמיני לא רוצה לא שמתי לב שנעלמת חשבתי שזה סוף שנה וחופש ואולי נסעת לחופשה אני לא מאשימה אותך בכלום אני פשוט לא רוצה להעביר כלום ...וזה לא קשור אלייך זה קשור אלי הכנסתי לשם את ההודעה אתמול על סליחה במטרה לא להכנס לשם בתקופה הקרובה האמת מיכלי גם ההודעה שלך שאת רוצה שהעביר יש בה כעס על מה את כועסת או יותר נכון מה קורה ?,מה מפחיד או כןאב ברמות הכעס האלה אני אתך ובעדך ולא נגדך .. אם לא תצליחי להעביר עד מחר בצהריים ועדין תירצי את ההודעה הזו אני יעשה את זה בשבילך אבל לדעתי זה לא סתם שזה לא עולה לך ...יש בזה ריח של חיסול חשבונות עם כולם מה קורה יקרה רוצה להסביר לי ....ותאמיני לי מיכל גם שאני בכונכיה שלי אני רואה את האחרים ...

07/07/2019 | 23:19 | מאת: מכל

עכשיו שמתי לב לתשובה הזו...אז לא סגירת חשבונות..אולי גם בי יש כעס מסויים על כל מה שקורה בפורום..לא יודעת. פתאום מרגישות תלויות באודי...כשלי היה קשה שאודי הפסיק לענות וחיכה לסגירה ונתן מקום לשיח הרגשתי שלא מבינים אותי.כולן תמכו באודי שזה טוב... דווקא לי כבר לא מפריע עוברת דברים נכון.. כמו כולן. אבל כרגע כולן כל כך עסוקות בכאב שלהן שמרגישה שאין לי מקום לעסוק בי בפורמים. החלטתי להפסיק לשתף בפורמים..לפחות כרגע זה ישאר אצלי ובטיפול שלי. ויודעת מה אולי לא רצית להעביר בגלל שהרגשת כעס ממני?? לא יודעת.. נקווה לטוב

08/07/2019 | 05:50 | מאת: בוחרת בשינוי

קודם כל שמי הוא בוחרת השם אביב מת ונמחק מהעולם לפחות כאן .. לזמן הקרוב לא רציתי להעביר כי לא טוב לי להכנס לשם !!!!!!!! לא רציתי להעביר כי אני שומרת עלי !!!!!!! ואת יכולה לשתך כן כל אחת כותבת על מה שקשה לה . אז את יכולה לשתף במה שקשה לך או לבחור שלא אבל זאת בחירה שלך לא של אחרות ....את מאוד מאשימה ולכן אמרתי לך כועסת ומותר לך לכעוס .. גם אותי שיעשע השיח שנים שאני מדברת על אחריות הקבוצה ....קיבלתי בערך כמו כאן עכשיו שאני דומיננאית שמרוכזת בעצמה .... כמו שכתבתי לך למעלה מבקשת לא לערבב בן הקבוצות כאן זה כאן שם זה שם . בבקשה אם אפשר אם לא אז לא אני מנסה ..

06/07/2019 | 23:24 | מאת: מתמודדת

איך עברה שבת? איך את? אימך? המקום? חיבוק. הרבה כוח לעבור את התקופה הזו... בבריאות איתנה.

07/07/2019 | 01:51 | מאת: חטוליתוש

השבת עברה נהדר כמעט... כי היא היתה חסרה בשולחן השבת היינו אצלה במוצש ...והיא היתה די כבויה .. מחר חייבת להגיע לדבר שם עם הצוות הרפואי מחכה לי שבוע לא קל כי עצם זה שהיא כאן בעיר היא תצפה שאגיע אליה לפחות יום יום... נראה אייך יתפחו העיניים שבוע טוב לכולן

07/07/2019 | 06:46 | מאת: בוחרת בשינוי

מאחלת שבוע קל ופורה

07/07/2019 | 14:39 | מאת: חטוליתוש

הייתי אצלה ואיתה ומרגיש לי בערך לא רע.... מגעיל לגעת במלחיה שהיתה מלוכלכת מידיים לא נקיות ... השולחן מלא משאריות של הארוחה הקודמת... מבינה שאין מספיק ידים עובדות כמו בכל מוסד מהסוג הזה אבל צריך גם שיהיה גם מענה חלקי לצרכים של החולים... האוכל נראה חסר טעם..לא טעמתי... אחותה של אמי הגיעה לביקור ושמחתי מאוד גם אמי שמחה לראות אותה... היה להם היום מופע של זקנים ששרו ועשו שמח... נראה לכן שהיא שמחה?? רק התלוננה... ה'יהיה בעזרי ויתן לי כל הסבלנות שבעולם לכבור ר את התקופה הזו... 😰😱🤪👉✍ חטולית

07/07/2019 | 15:38 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש... זה אכן נשמע חוויות לא קלות... נותן פרספקטיבה לחיים.. למעגל החיים.. לחשיבות בהם.. לטיבם.. עצוב לדעת שהם אלו שהעניקו לנו.. בזכותם קם דור.. וכשהם צריכים כל אחד טרוד.. במקרה הטוב יש את הילדים שמחזיקים טובה.. אבל גם לכל המערכת לא תמיד יש את הכלים לתת..... שמחה שאחותה באה לביקור ושזה שימח אתכן.. צריך למצוא הרבה חוויות משמחות כדי להחלים מהר ולצאת בבריאות..... לגבי כלים.. אולי אפשר להביא חד פעמי!? ולנסות למצא דברים שיעשו לה טוב. ייתכן והיא תרצה שתבואי המון.. דברי איתה כל הזמן.. שתפי אותה האילוצים שיהיו, מראש.. סומכת עלייך.......... קחי כוח. והמון הערכה ואהבה ממני..... מתמודדת

06/07/2019 | 18:53 | מאת: בוחרת בשינומ

חושבת שמצאתי דרך לתת לנשמה שלי את מה שהיא צריכה .... מידי פעם לא תמיד אפתח לי עץ ואכתוב שלא תגיבו -תודה שלא הגבתן בכלל וככה זה יהיה העץ שלי .. עץ הכאב הפרטי שלי ...לא יפריע לאיש במרחב ...לא יגרור שיח ...בקיצור יהיה בו מה שאני צריכה ולא יפריע למי שכאן בן אם פעיל ובן אם לא .....בסדר אפשר כאן ???

06/07/2019 | 23:20 | מאת: מתמודדת

בוחרת יקרה מאוד!! אכן.. התחבטתי עם עצמי אם לומר שם למרות או לכבד. כפי שראית לא רשמתי בסוף.. את האמת גם איני בפורום המקביל כך שחברים לי מהלכים.. בכל אופן שמעתי את הכאב. אני תוהה כמה זה באמת נכון לך סוף סוף להעיז ולכתוב (שזה מאתגר מאוד) ולא לקבל שום תגובה.... מאמינה לך שכשתרגישי שאינך מסוגלת לקבל מילים רק רצון להוציא מהלב תוסיפי את המילים בלי תגובה בכותרת.. אך כשתרגישי יותר משוחרר כמו כעת נוכל בעצם לדבר... שמחה שהכל אפשרי. וכל אחד מוצא מה שהכי נכון לו. והכל בהבנה. אוהבת אותך מאוד!!! ושמחה שמצאת דרך..... חיבוק אוהב אם אפשר.. חיבוק מהלב.. מתמודדת

06/07/2019 | 23:20 | מאת: חטוליתוש

רק מה שטוב לך מכבדת את רצונך כי רק ככה אדע שאת כאן חיבוק גדול עד אלייך אהובה בהמון אהבה חטולית

06/07/2019 | 23:22 | מאת: מתמודדת

שחסרים**

07/07/2019 | 05:53 | מאת: בוחרת בשינוי

באמת .. מכל הלב 💜💛💚

07/07/2019 | 14:30 | מאת: חטוליתוש

מאמינה לך אהובה כמו שגם אנחנו אוהבות אותך ורוצות רק מה שיכול לעשות לך הכי קל וטוב שאפשר איתך תמיד 🤗👍🌹💞 חטולית

07/07/2019 | 15:30 | מאת: מתמודדת

💓💓💓

08/07/2019 | 05:55 | מאת: בוחרת

תודה חיים שלי פשוט תודה

05/07/2019 | 15:11 | מאת: חטוליתוש

המקום שאמי התקבלה אליו ממש גועל נפש כולם שם גיאטרים המקום מסריח בצורה מחרידה אין לה מה לאכול הכל טפל ומגעיל אין רופא/רופאה במקום כדי לדבר עם... עוד לא נתקלתי במקום דוחה כזה יותר מאוחר אני הולכת לקחת לה אוכל של בית ואין שם גם בגדים . לא מספיק שלא הוציאו לה את הקטטר ..היא לבושה רק עם חולצה של גברים וכל השאר..עירומה חייבת להביא לה גם בגדים מהבית איזה מקום מאפן כל כל מאוכזבת שבא לי לבכות 😭 אייך נפלנו למקום הזה איייייך

05/07/2019 | 15:22 | מאת: מתמודדת

בוכה איתך.... מקווה שזה רק היום הראשון.. שיחלוף עם כל התחושות והקושי הגדול.....

05/07/2019 | 16:29 | מאת: בוחרת בשינוי

לצערי אהובה זה הייחס לקשישים בישראל שולחת כוחות ובוכה אתך הלב נחמץ כל כך ....אוהבת המון המון

05/07/2019 | 16:43 | מאת: חטוליתוש

תודה בנות יוצאת עכשיו ולא יודעת עדיין מה אמצא היום. 😢

04/07/2019 | 14:50 | מאת: בוחרת בשינוי

צריכה לפרוק להוציא את טונה הכאב הזה את בתחושה הזו ששוב ושוב מאפשרת לפגוע בי להכאיב לי כאילו אין לי נשמה בכלל.. אני מאפשרת שימשיכו להתעלל בי ..!!!!!!!!! אני כזאת סתומה .... לא לומדת לא מקשיבה לעצמי דיייייי אני צריכה מנוחה רק להניח את הראש ושקט יש מקום אין מקום אשמה לא אשמה דייייייי פשוט דיייי סתומה שאכפת לה ונפגעת מזה הרגע פשוט נגמר לי מהכל .... איזה דיכוטומיה .... בואי אחרי רגע תניחי את לא מפלצת את מפלצת את ואת ואת ואת ...... באמת והכל לא באופן ישיר הכל עקיף כמו גנב בלילה בדקירות קטנות קטנות שחותכות כמו סכין דייייייי

06/07/2019 | 18:49 | מאת: בוחרת בשינומ

יושבת אני כבר לא נאחזת בקרנות המזבח גם לא חושבת שאני שה תמים שהולך לשחיטה אלוהים רק יודע מה עובר לי בלב או בראש לא קרבנית ....יצאתי משם ישר לכאב האין סופי של אין שייכות במרחב האין סופי של היקום .....שנות עבודה ולתוך המקום המת הזה שם שהייתי לבד . אין מרפא .... כמה נזק זה שהסביבה לא רואה לא חשוב כמה תהייה הפגיעה . ..אין לה משמעות לאין שייכות לאין עד ועדות יש הרבה משמעות וכאב .... תחת ים התיכון ,מצאתי את האיזון המבוקש ...תודה עולם

08/07/2019 | 05:54 | מאת: בוחרת בשינומ

שבא לי למות פשוט כמה אשמה כמה כעס ולמה הכל חודר כמו אין שיריון כמו בעור כל כך דק חורים חורים בלב חמש בבוקר ואני בוכה ולמה ועל מה נמאס כבר להרגיש אשמה ורעה מפלצת אני לא !!!!!!!!!!! אני נפלאה ונהדרת

08/07/2019 | 21:55 | מאת: בוחרת

אוףףףףףףף זה כל כך מכוער ומגעיל לא חוזרת לכאן או לשם דייי מבחינתי נגמרה הדרך ....מעדיפה להסגר בעולמי

11/07/2019 | 21:40 | מאת: בוחרת בשינוי

https://www.youtube.com/watch?v=yjJcnqZqciU בלי להביט שוב לאחור ...ללכת ולא לחזור

08/08/2019 | 23:10 | מאת: לא נמצאת not found

ועוד קו ועוד קו ......ישר אהההה צועקת הנשמה לא יכולה לכתוב בגלוי שום מילה אף אות כמו היד מתאבנת כל כך עצוב חזרתי להתחלה אסור אסור אסור הכל בסדר בסדר סדר סד דר רררררר אסור .

28/01/2020 | 15:02 | מאת: א.ב.

רוצה שקט רוצב נחמה רוצה פינה לבניח ראשה רוצה ולא מוצאת והדמעות חונקות את הלב וממענות לצאת והנשמה בוחרת להעלם באפלה ולא כאן ולא שם ואין פינה לנשמה אין מקום לזעקה של ילדה נערה אישה שלא גדלה איש לא שומע בכייה איש לא מבין כאבה איש לא יכול לעזור למצוקה של ילדה נערה אישה זונה אבא לקח לה את הנשמה לקח ולא החזיר חזרה איש לא יחזיר את מהשנגנב איש לא יחזיר את הלב שנשדד איש לא יכול לחדור את חומות שתיקתה איש לא יכול לתקן אותה חוץ מעצמה ..

31/01/2020 | 15:25 | מאת: אין שם

את הענף הזה את המקום המוסתר המוגן המכיל הזה הפינה שלי לעצמי את כועסת עת לא כועסת כמה באגים במערכת של כולם לא חוזרת יותר די עייפתי זה לא המקום שהיה .... משהו אבד לי בו ולא יחזור ... טוב שיש כאן עם עצמי לבד .. אם מישהו בטעות קורא בבקשה זה שלי חבד ....העץ הזה רק שלי תודה

04/07/2019 | 14:21 | מאת: חטוליתוש

סוף סוף אמי משתחררת מאיכילוב לשיקום אבל לא איפה שאמי רצתה ..באיכילוב... היא תשוקם כאן ..בעיר..במקום שיש שיקום זה נשמע נהדר.... אבל צל מחניק עומד מעל המקום הזה שאליו היא עומדת להגיע.... למקום הזה בעלה ז'ל נשלח לשיקום ולא יצא מזה...רחמנה ליצן....ועכשיו זה חלילה וחס היא פוחדת לבוא שלא יקרה גם לה ... הוא בכלל גסס מסרטן..לא על אף אחד מאיתנו ועבר פעמים החייה תוך כדי אישפוז ואחר כך נשלח למות בבית חולים וולפסון... הצל הזה מרחף לה בפחדים שלה מהמקום הזה אחה'צ...היא אמורה להגיע עם אמבולנס .....ואני הולכת לפגוש אותה שם ..הלוואי רק שכל הפחדים יעלמו והיא תשוקם במהרה ותחזור אליה הביתה במהרה בריאה וחזקה מתמיד !!!! חרדות קטנות עולות לי מהמקום ..אבל...אני בוטחת בשם יתברך שתצא משם מחוזקת מתמיד חטולית

04/07/2019 | 14:26 | מאת: בוחרת בשינוי

חטולית אהובה ....אני ממש מקווה שהדברים יסתדרו לכן ...אתך מתפללת לטוב

04/07/2019 | 17:21 | מאת: חטוליתוש

עכשיו מכינים אותה בחדר שלה 2 חולים בחדר אחד הלב שלי החסיר פעימה כשראיתי שמורידים אותה מהאמבולנס ... 🥺🥺😕 חטולית

04/07/2019 | 21:52 | מאת: מתמודדת

חטוליתי.. מתפללת שתחוו חוויה מתקנת ושתצא משם בריאה וחזקה מתמיד. שתשמח ותתחזק.. זה בהחלט לא קל... מאמוש.. תהיי חזקה.. שמחה שהמקום קרוב אלייך יחסית.. יהא יותר קל ללכת ולחזור... חיבוק אוהב ממני אגיב למטה בהמשך....

04/07/2019 | 08:51 | מאת: בוחרת בשינוי- אביב

התחלתי לכתוב לך שם ומחקתי לא יודעת אם גם כאן זה נכון לך וכאן דווקא בגלל שאודי איננו כאן נראה לי שזה ירגיש לך יותר אמיתי ממני בכל מקרה אני רוצה שתדעי שאת בת אדם מדהימה שיש לך זכות קיום וכן יש לנו בעיה .. כפי שאני חווה אותה את בתקופה של לקרב ואז להרחיק . כשאת מקרבת אני מתקרבת אלייך עונה לך כי את חשובה לי ואז בפתאומיות את מרחיקה אותי כמו המשפט הזה "תניחו לי שם וכאן " ... זה קצת מתיש ואני מאוד מבינה את החשש אחרי תקופה ארוכה של הרגשת פגיעות ... אני לא יודעת באמת הרבה דברים אני לא יודעת ומאוד מעורבבת עם כאן ועכשיו ושם בעבר ...אז מצטערת שזה ככה אבל את אל תבטלי את עצמך ... לא מגיע לך ההשמדה הזו שאת עושה לעצמך את ראוייה להרבה יותר . את באמת ....ומקווה שהבלטה לא עשתה גם נזק גופני .מעבר לנשמה..

04/07/2019 | 14:24 | מאת: אביב 22

לא הייתי כותבת לך כאן מילה חבל שאני לא יכולה לשלוח את השרשור מכאן לשם ההוא ....זה שכתבת לי בוא תניחי לי כאן ושם על זה ששאלתי אותך כדי להבין למה התכוונת ... ואני אלרגית אלייך תבחני את עצמך ....ולא עם אחרים את לבד מול המראה ...מה באמת מפריע לך בי

03/07/2019 | 17:27 | מאת: מתמודדת

וכל יום שעובר.. נעשה קשה יותר.... מה יהיה?!

03/07/2019 | 23:07 | מאת: חטוליתוש

מה קרה יפה שלי למה ככה ?? רוצה לפרט?? חטולית

04/07/2019 | 13:48 | מאת: מתמודדת

דועכת.... אין לי כוח אפילו לפתור את זה...... לפתוח.. לדבר... נחנקת.... לא חושבת.. מתעלמת.. נאבדת!! עצם שאני רושמת את זה כאילו אני מבקשת עזרה... אבל אין לי מילים בשביל לקבל את העזרה..... לא יודעת.. בא לי לברוח.. להתנתק... לא יכולה עם כל כך הרבה מחויבויות .. אנשים סביב.. בעל.. ילדים.. ואני בעצם הכי לבד.. הכי לא נראית מה שאני מרגישה.. אם אייס לבטא משהו... מאמינה שכולם יהיו בהלם... מאיפה זה בא... הכל מתפקד... אין לי כוח יותר

04/07/2019 | 14:09 | מאת: חטוליתוש

אז אולי את כן צריכה לפתוח את הפה ולדבר כן להגיד אייך את מגישה זוכרת מה השתיקה שלך הביאה אז..?? להוריד את המסכות ולדבר !! מקווה שיהיה לך האומץ לפתוח ולדבר כבר היית בסרט הזה של השתיקה המון זמן בעבר ומה יצא מזה ?? חיבוק עוטף ורך עד אלייך יפה ומתוקה שלי

04/07/2019 | 22:19 | מאת: בוחרת

זה טוב שאת כותבת כאן זה טוב שאת מוציאה לאיוורור ....אבל בבקשה אהובה תבקשי עזרה גם במציאות תישמרי עלייך ....זה כל כך חשוב אל תישארי עם זה לבד

30/06/2019 | 16:27 | מאת: חטוליתוש

בין יומים לשבוע ימים יקח לקבל אישור לשיקום פה בבית חולים איכילוב גם בפעם הקודמת היה כך עכשיו מחכים בסבלנות לאישור שמחתי מאוד שהרופאים הסכימו לשלוח אותה לשיקום עכשיו יש לה רק משקפיים של חמצן מחובר לה לאף ברוך השם שגם את זה עברנו ... לפחות אוכל לחזור כל יום הביתה לישון בבית ולא כאן בחדר האוכל חטולית

01/07/2019 | 00:17 | מאת: מתמודדת

חיבוק. זה בשורה טובה.. יהי'ר שתחלים ותתחזק... תשני טוב... נצלי את הלילה בבית... אוהבת

02/07/2019 | 16:42 | מאת: חטוליתוש

שום דבר לא זז ... ואמי כבר מטפסת על קירות משיעמום ומשגעת גם אותי על הדרך

03/07/2019 | 17:25 | מאת: מתמודדת

כל הדברים האלו עד שזזים דברים.. הבירוקרטיה.. ההמתנה.. מורת עצבים... מקווה שבקרוב תשמעו בשורות טובות.. והכי חשוב, שאימך בריאה.. רק בבריאות. שמחה. והרבה כוח. חיבוק

04/07/2019 | 11:36 | מאת: חטוליתוש

תודה על החיבוק מאוד עוזר עכשיו אוהבת

28/06/2019 | 01:41 | מאת: חטוליתוש

יצאנו עכשיו מטיפול נימרץ איזה יופי טופי .... שבוע ימים שבוע קשה מאוד וגם זה כבר מאחורינו לפחות השבת אוכל לישון בלי דאגות... וכמובן שכבר לר אצטרך לישון כאן בלילות הלילה הזה עדיין אישן בחדר האוכל עם התיק שלי והשמיכה לילה טוב הולכת לחדר האוכל9👣👣👣👣👣👣👣👣👣👣 חטולית

28/06/2019 | 05:41 | מאת: בוחרת בשינוי

שיהיה סופ"ש עם מנוחה וכוחות ..מגיעה לך .... והרבה בריאות לאמא

28/06/2019 | 15:52 | מאת: מתמודדת

שימשיך להתקדם לכיוון חיובי. אמן. רק בריאות.. שבת שלום

27/06/2019 | 09:55 | מאת: חטוליתוש

ברוך השם אמי מתחילה להראות סימנים טובים של התחלת התאוששות אני אחרי עוד לילה מעייף וללא שינה נוסעת עכשיו הביתה לנוח וקצת לישון כח אחרי הצהריםשוב חוזרת עד מחר בצהרים כך שתהיה פחות בודדה..גם כך שישי שבת לא איתה יכולה אפילו מעט לנשום לרווחה להתראות בנתיים

27/06/2019 | 11:25 | מאת: בוחרת בשינוי

מגיע לך לנשום קצת ...

25/06/2019 | 09:17 | מאת: טליה.

חטולית היקרה, מה מצבה של אימך? האם יש שיפור? איך עבר הלילה?

25/06/2019 | 17:28 | מאת: חטוליתוש

הלילה עבר בסדר כשהמטפלת החליפה אותי בבוקר חזרתי הביתה לנוח והצלחתי לישון קצת עוד מעט נוסעת שוב רק כדי להיות לצידה כי מזה היא נרגעת... בדיקות של הלב שנעשו הבוקר הראו שאס...במרץ היה לה אוטם ..ולא עדכנו אותי רק הלכה לשיקום וגם הפעם נוצר אוטם חדש.. כלומר שוב משהו כמו התקף לב למה הם מסתירים פרטים כאלה חשובים מהמשפחה?? למה אמרו שכן היה...ולא היה התקף לב או ארוע לבבי בצורה ברורה... למה כל הגימגומים האלה ?? ושוב...רק מחר יהיו חלק מהתשובות ומה עושים הלאה... המוח שלי טוחן כבר מים נראה שתמיד יהיו תשובות מבולבלות עד הרגע האחרון!!! יותר ויותר מפחדת להשאיר אותה שם לבד וללכת ממנה אפילו לכמה שעות מאחר ואתמול ביטלתי טיפול היום המטפלת התקשרה לשאול מה המצב ואם אני מתכוונת להמשיך או... מצתמקת לי באין אפשרות לחשוב על.. הנשמה והרדמה

25/06/2019 | 20:35 | מאת: מתמודדת

ליבי איתך... צר לי כל מה שאתן עוברות... קשה ודאי לכולם.. פחד לא מדובר.. מבינה.. כאובה.. מקווה לישועה!!! מתפללת להחלמה.. להקלה.. אוהבת. קחי כוח. וחיבוק חם ממני

25/06/2019 | 21:30 | מאת: חטוליתוש

תודה מתמודדת נהדרת שלי גם כעת בשעות האלה כשכל המחלקה כבוית אורות והקור של המזגנים ... הלחץ לא מאפשר לי לנשום כמו שצריך והלילה עוד לפני .....עד מחר כשתגיע הרופאה בשעות אחר הצהרים...כדי לקבל עוד מידע מה עוד יטופל .. לפחות כרגע היא מיוצבת עם חמצן צמוד..ניסו היום לבדוק לכמה דקות בלי..ולא היה טוב ..... ......

26/06/2019 | 10:47 | מאת: חטוליתוש

כתבתי לך בחלון מעלי הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח לשנות את הכותרת ואמי בנתיים אין שינוי שזה כבר שינוי לטובה היום עוד שיחה עם הרופאה היום רק שלא תברח לי כל אחד מהרופאים כאן במחלקה אומר משהו לגמרי אחד האחד מלחיץ פחד השני בא ואומר לא ידוע הרופאה אומרת שעדיין אין כל התוצאות ועדיין כלום לא סופי מחכה שוב לרופאה... מתיש...מתיש....מתיש מותשת אבל גם נשמרת ............... .............

27/06/2019 | 14:10 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש.. כתבת את האמת.. אכן.. הרופאים כך אחד מציג את עצמו אם זה בלהלחיץ או לא לנדב מידע או לא להיות מאוד מעורב וכו'.. לא חושבים הרבה על המשפחה שצריכה לדעת מה קורה.. איך.. וכל שלב.. מעטים הרופאים שכן חושבים על הכל. מתפללת עבורכם לישועה מאדון כל הרפואות.. שמחה לשמוע בשרשור למעלה שהיום היה יותר טוב. שמחה לשמוע כעת שאת מודעת לעצמך ומנסה להישמר כמה שניתן.... אוהבת מחבקת מתמודדת

25/06/2019 | 08:25 | מאת: ס

פשוט בוקר טוב מבקשת סליחה שאני כותבת. זה מכאיב לאחרים וגם לי. כתבתי הודעה בפורום המקביל. סתם שמבקשת לומר בוקר טוב בלי תוספות ובלי דיונים. ס

25/06/2019 | 08:42 | מאת: טליה.

בוקר טוב גם לך ס היקרה. אני לא בדיוק מבינה למה את חשה צורך לבקש סליחה על זה שאת כותבת כאן. (כנראה שאני לא מעודכנת, מתנצלת). מקווה שיהיה לך ולכולנו המשך יום מוצלח. 🤗

25/06/2019 | 10:16 | מאת: בוחרת בשינוי

בוקר טוב גם לך

וואו. בוחרת ו..ס... יש לי הרבה מה לכתוב על זה. עכשיו אין לי הרבה זמן. אחזור מאוחר יותר.

אולי הכוונה ממצב חמלה שבהתחלה היה יותר צמוד..ההשגחה. ועכשיו יותר סומכים עלינו. כך אני מרגישה אצלה. כל דבר היא אומרת שהיום זה אחרת...לפעמים יש בזה משהו מחזק לפעמים געגוע להחזקה והחמלה בתחילת הטיפול. נעים בין לבין...בכל מקרה יש הרבה חמלה שאולי מתבטאת שונה?? וגם עדיין לצערי הרבה כאב...אשמח שתפרשי ס. למה התכוונת.

24/06/2019 | 17:28 | מאת: חטוליתוש

טעות בהבחנה אין צורך בהרדמה ולא שום דבר אחר היום דיברתי עם הרופאה דמטפלת בה אישית ואמר שזה סיבוך של זיהום בראות שנותן סימנים כמו התקף לב נגולו סלעים מעלי אבל עדיין מטופלת בתרופות בצורה אגרסיבית כדי לקדם את ההחלמה שלה הרגשתי שאני מזדקנת בלי יכולת לעצור אץ התחושה הקשה הזו ברוך השם מרגישה יותר טוב ועדיין עד שתשתחרר אני לידה כי היא בחרדה מכל הטיפולים שעוברת תודה לכולכן על התמיכה הנהדרת שלכן חטולית

24/06/2019 | 20:27 | מאת: מתמודדת

וואו חסדי שמיים.. מאוד נלחצתי לשמוע... לא מדמיינת מה עובר עלייך... עליכם... מקווה שהכל יהיה טעות.. ושתשוב לבריאות איתנה מהרה. בשורות טובות! תודה מיכלי על האיחול תרגישי טוב עם הגב... ס. בוחרת.. קראתי הכל.. אין בי כוח להגיב.. הכי חשוב זה שאנו כאן.. כל חלק בנו.. בכל זמן..

24/06/2019 | 07:02 | מאת: מכל

חטולית, מקווה שאמא תתאושש. ממש לא פשוט.. בוחרת, לא ידעתי על מפגשים אבל כן הייתי כשאידה הייתה. יותר השתתפתי בפורום של אודי ופחות כאן, כי הייתי בסוג של קושי להשתייך לקבוצה כזו. אולי הכחשה.. וס. מקווה שתתאוששי מכל הבלאגן. הכינוי הוא רק כינוי ואת זו את יחידה אחת! אותה אחת. ואם נח בכינוי אחר שיהיה...כנ"ל לבוחרת... מתמודדת מקווה שאת בסדר. שיהיה יום טוב. אני עם גב תפוס. יעבור...ולחץ אטומי של סוף שנה...

24/06/2019 | 08:11 | מאת: חטוליתוש

היא עברנ עוד ארוע לבבי הבוקר במחלקה הולכת להיות מורדמת ומונשמת... 🥺🥺😥😢

24/06/2019 | 11:39 | מאת: ס

חטולית, 😥

24/06/2019 | 11:57 | מאת: טליה.

חטולית היקרה, צר לי מאוד לשמוע זאת. איתך יקירה.

24/06/2019 | 14:26 | מאת: מכל

אוי חטולית....😓

23/06/2019 | 23:18 | מאת: מתמודדת

חטולית מה איתך? איך עברה שבת? מה עם אימך? האם מצליחה לנשום בכוחות עצמה? מתפללת שתחזיק מעמד ולבריאות איתנה. איך היה בטיפול? הספקת להגיע מבית החולים? או שזה מחר? לא שמתי לב לתאריך... בוחרת מובחרת.. קראתי את סיכום הנוסטלגיה... גם לי חלק דברים היו חדשים כמו המפגשים שאישה עשתה.. כנראה לא הייתי אז.. או שלא הייתי בשלה להם לכן איני זוכרת?! לא יודעת בכל אופן זוכרת את אידה. מקווה שהיא בטוב. אכן בזכותכן יש מקום לשוב אליו... והנה ההוכחה.. טליה.. ס.. מיכל.. ענן.. ים... מה איתכן?

23/06/2019 | 23:40 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה כייף שהצלחת להכנס השבת עברה נהדר שירים לשבת , לימוד של פרשת השבוע, קריאת תהילים והכל לבריאותה של אמא שלי גם ביקשתי מכל מי שתמיד שולחים לי לקרא תהילים עבור...כל מען דהו..שיקראו גם למענה .. היום לא,שמו לה את החמצן ב..פוש.. כדי לראות אם תוכל לנשום לבד ..עדיין יש לה מסכה כזו שנראית כמו בקבוק בקצה.. ב"ה היה בסדר ומקווה שגם הלילה יעבור בטוב ומי יודע מה יהיה מחר והטיפול מחר ..הלילה לא יודעת אם אישן כי לקחו לי את הקורסה ונשארתי עם כיסה לא נוח הלוואי שהלילה יעבור בטוב ליל מנוחה לכולן חטולית

24/06/2019 | 06:18 | מאת: בוחרת

מתמודדת וחטולית אהובות שמחה שאמא חשה יותר בטוב זה נפלא ומתמודדת ההיסטוריה רשומה כאן לא כתבתי כלום חדש.... אידה עדתה הרבה דברים לנפגעות כולל מפגשים של בית חם ...אחת לחודש לא הייתי בהם כי זה רחוק . אבל מאוד נעזרתי בה גם אחרי שהיא עזבה .. היא כתבה שהמייל שלה פתוח לכולן ...אתך

24/06/2019 | 06:29 | מאת: חטוליתוש

היה ושוב חזר לקדמותו שוב יש שיבושים ושוב היא לא בסדר התמימות כואבת ... חשבתי שעכשיו הכל יתחיל להשתפר ...אבל לא!! כמו עליה שוב ירידה ... באסה

24/06/2019 | 06:50 | מאת: ס

נשמע מיוחד העובדה שאידה גם הייתה איתכן גם בקשר במייל וגם מפגשים וגם הייתה המשכיות אחרי הפסקת הניהול. ושאפשרתן לעצמכן את זה. חיבור מיוחד יש לכן. לי היה בעבר ניסיון מפגש במקום אחר שהסתיים רע מאד. ס וענן וכינויים שפופים למינהם פה זו אותה אחת.

24/06/2019 | 08:20 | מאת: בוחרת בשינוי

אידה בתחילת דרכה ערכה פעם בחודש בית חם לנפגעות....לא כולן היו בהם כולם הוזמנו על גבי הפורום ....אני למשל לא הייתי אחר כך זה הופסק לדעתי ... יש שמכירות משם ...רובן כבר לא כאן . לגבי אידה והעזרה שלה כן היא באמת הייתה זמינה ועזרה ...אם אני משווה לאודי אז היא הייתה חמה מאוד וכתבה לכולן מילים רכות ואוהבות יש לה ייתרון היא אישה כך לא הייתה קנאה . אבל זה כן גרם להשוואות למטפלת ואידה תמיד יצאה טובה יותר רכה יותר ...ברור כי זה היה תמיכה נטו .. מצד שני וזה אולי ההבדל בן הפורומים עד עכשיו. ואהבתי את הקיבוץ גלויות ומהגרים ....לא היו כאן תהליכים ואצל אודי הכל מכוון לתהליכי צמיחה וגדילה .. ושמירה על גבולות ....שבעיני הרבה יותר חשוב ... יש משהו בזה שסגור שם להבדיל מהפתוח כאן 24/7.....אולי איזון קצת משם וקצת מכאן היה מושלם ...אבל אין מושלם

24/06/2019 | 11:38 | מאת: ס

הי אביב הבוחרת, יופי של ניסוח. רציתי להוסיף שהרגשתי מאד חזק שכאילו מנסים להפוך את המקום המקביל למה שהיה כאן ואיפשהו זה מאד בלבל אותי בדיוק בגלל הקטע של הצמיחה והגבולות. כי לפחות כפי שאני מכירה אצלי עוברים משלב החמלה קדימה. בכאב. נוראי. אולי אני פשוט עדיין מבולבלת בקטע הזה. ס עם גלי חום מטורפים כבר שלוש שנים

24/06/2019 | 12:10 | מאת: בוחרת בשינוי

כאן זה כאן ושם זה שם והבנות זה אותן בנות אז מביאות מהכל .... סה"כ כל אחד מאיתנו מביא את עצמו על כל המכלול שהוא

24/06/2019 | 13:36 | מאת: בוחרת

לא הבנתי מה זה ממצב החמלה דרך כאב ...את מדברת על התהליך הטיפולי ....נאאה לי שזה לא לניארי זה יותר מעגלי ....תמיד יהיו מרכיבים של כאב וחמלה.....

24/06/2019 | 19:13 | מאת: X

כנראה שאני רואה את הדברים באופן אחר. אולי. כנראה (או, מן הסתם) יש שוני בגישות של מטפלים. בשורה התחתונה - יותר מידי בשבילי פה כרגע. אפרופו חמלה - שיניחו לי בשקט. פה ושם. ס

25/06/2019 | 06:02 | מאת: בוחרת בשינוי

ישנתי על זה בלילה רציתי להוריד כאב ורגשות אשם שישר לוקחת לשם.לא שזה ממש עזר . פשוט לא מבינה מה כתבתי לך עכשיו שקיבלתי כזאת תגובה שכאילו שוב פגעתי בך אני לפחות לא מתכוונת להגיב להודעות שלך יותר לא מתוך כעס או שאת לא חשובה . מהמקום שלא עומד יותר ברגשות אשם ותחושת מפלצת על כל מילה שאני כותבת.... ביקשת שאני אניח לך כאן ושם מניחה לך .. אל תעלבי שכך ....פשוט נראה לי הכי נכון . שם אני גם ככה לא מתכוונת להכנס ועכשיו זה רגע כזה שמדייק את זה יותר .... וכאן אני בוחרת ...ורק בוחרת ...

25/06/2019 | 08:18 | מאת: ס

אביב, אוף, לא חשבתי לרגע עכשיו שאת מפלצת. בחיי. לפחות אני לא יודעת על דבר כזה. מיכל פתחה עץ חדש וכבר לא היה לי כוח לחפור. זה הכל. אוי אוי אוי נאנחת ס

25/06/2019 | 10:15 | מאת: בוחרת בשינוי

תודה על ההסבר ....

23/06/2019 | 20:29 | מאת: חטוליתוש

ברוך השם יש שיפור קל במצב גם הטיפול חמצן ב..פוש... בנתים בצד בודקים לראות אם יכולה להתחיל לנשום לבד.. ביי בנתיים

23/06/2019 | 21:42 | מאת: טליה.

מתפללת שהיא תוכל לנשום בכוחות עצמה... תחזיקי מעמד... ותנסי לשמור על עצמך.

23/06/2019 | 22:01 | מאת: חטוליתוש

זה מה שאני עושה ולקחו לי את : " קורסת השינה " עכשיו אשב כל הלילה על כיסא בגלל שהיו צרכים להכניס חולה חדש לחדר וכאלו ...לא היה מקום זה בכלל היה בתא אחר אוףףף איתם אי אפשר לישון על כיסא לא נוח כל הלילה ומחר יש טיפול באסה

22/06/2019 | 23:07 | מאת: חטוליתוש

אבל מה שהכי מפחיד אותי עכשיו הרופא אמר לאמי היום שאם הטיפול כרגע לא יעזור הם שוב ירדימו וינשימו אותה כי עוד משהו אחר לעשות כדי לעזור לה......... עכשיו מחכה לבוקר שהרופא יגיע כמובן שאני נשארת איתה

23/06/2019 | 04:53 | מאת: ס

הי חטולית, איזה לחץ. לפעמים אין הרבה מה לומר במצבים כאלה, אלא בעיקר לתת יד או להקשיב. איתך, ס

23/06/2019 | 05:02 | מאת: חטוליתוש

תודה יפה שלי בנתיים מחכה לביקור הרופאים בבוקר אנשים מסכנים מאושפזים כאן בטיפול נימרץ וכווולם מונשמים ומורדמים והקור כאן מקפיא כולם מסתובבים לבושים כאלו חורף עם סוודרים וג'קטים צמרמורת

23/06/2019 | 05:58 | מאת: בוחרת בשינוי

שימרי עלייך ,מתפללת לשלומה של אמא לא פשוט המצב חיבוק ענק

23/06/2019 | 06:07 | מאת: ס

לדעתי זה (גם) כדי שפחות ירגישו את הריח, ועוד סיבות היגייניות תקניות. נו, בית חולים. בעעע. גמני הולכת עם קרוב לניתוח (שלו) ואשפוז. בהצלחה לכולנו. צמרמורת, אכן. ס

23/06/2019 | 06:49 | מאת: בוחרת בשינוי

גם לך שימרי עלייך לא פשוט להיות בבית חולים ....

23/06/2019 | 10:43 | מאת: טליה.

אויי חטולית היקרה, כל כך מצער לשמוע... מקווה שהמצב ישתפר ושלא יצטרכו להנשים ולהרדים אותה שוב. תשמרי על עצמך...

23/06/2019 | 14:34 | מאת: חטוליתוש

בהחלט בהצלחה כי לאף אחד לא קל כשיש משהו באישפוז ולא רק הריח .. גם כל החדר המצמרר הזה תעדכני שנוכל לתמוך יפה שלי יחד כמו... אז.. חיבוק חטולית

23/06/2019 | 14:52 | מאת: חטוליתוש

המצב ממש לא פשוט נכון הלכתי הביתה לנוח ועדיין בבית הבן שלי הדתתי יאסוף אותי יותר מאוחר לבית החולים ויאסוף את בעלי הביתה ומחר יום טיפול צריכה לברר איךך מגיעה משם ..

23/06/2019 | 14:55 | מאת: חטוליתוש

טליה מתוקנ גמני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע חמצב הזה הלוואי שכל התפילות וכל שיעורי הלימוד וכל התהילים שהקדשנו לבריאותה ולהחלמתה יעשו את שלהם והכל יעבור מהר בלי צורך בהרדמה ובהנשמה ע"י מכונו ת תודה חטולית

22/06/2019 | 16:21 | מאת: X

ההודעה שבשנייה זאת שאני רואה יש לה כותרת באנגלית ושיימינג, וסביר שתוסר - הלכתי לחפש בגוגל. וראיתי שמישהו מציף כל מיני פורומים בהודעות דומות בשנה האחרונה. כולל הפורום הזה מספר פעמים. עורכי דין במקומות אחרים שלחו אותו לדווח במשטרה. לא ברור מה הקטע. מקווה שלא תבינו על מה אני מדברת וכבר לא תראו את ההודעה ההיא.

22/06/2019 | 16:35 | מאת: בוחרת בשינוי

מניחה שיוסר מחר בכל הפורומים של נפגעות יש טרולים זה אחד מהם ....

22/06/2019 | 17:55 | מאת: X

טוב, נו. לא מכירה ת'פורומים האחרים של נפגעות. X ו ס זה אותו מקום במקלדת

22/06/2019 | 20:16 | מאת: בוחרת בשינוי

האמת לגבי הסוx תיארתי לעצמי . סתם אני לא ממש אני ... ולגבי הפורומים האחרים ...לא לכאן ...בכלל כל המדייה הזאת מרגישה חשופה עם עור דק מידי

23/06/2019 | 05:35 | מאת: ס

אני גם לא רוצה להכיר עוד. כבר הרבה יותר מידי בשבילי. וזה בסדר. רק דעו שקורה שאני מדלגת על הודעות ולא עוקבת רצוף. וזה בסדר - גם אני מאלה שלפעמים לא מבינים מה קורה ולא מרגישים שייכים ובתחושה שאין להם מילים וחשופה ולעתים מכורה ועוד כהנה וכהנה. אנחנו גם באות עם זה מהבית. שבוע טוב ואור, ס

23/06/2019 | 06:01 | מאת: בוחרת בשינוי

התכוונתי שבגלל שהיצור הזה מסתובב כאן לא בא לי לתת רשימה של מקומות שהוא כבר היה בהם . בעיקרון כמעט כולם כבר לא פעילים או פעילים בצורה מאוד מעוותת לכן ניסיתי לשמור על המקום הזה ....מצטערת אם שוב נפגעת ...

23/06/2019 | 06:09 | מאת: ס

גם קודם הבנתי. זה בסדר. ס

23/06/2019 | 07:11 | מאת: ס

ובעיניי - לא אנחנו שומרים על הפורום. הוא שם כי מתקיים האינטרנט ומערכת הניהול של דוקטורס; אין בעייה להגיע אליו בחיפוש פשוט בגוגל וכד'. כשיודעים מה רוצים לחפש. וזה בלי שנאמר מילה בשום מקום. הפורום, כנראה, סך הכל מעניין קבוצה קטנה מאד של אנשים; גם פה אין הרבה תנועה. כתיבה מאולצת כדי להחזיק אותו כביכול - זה קצת כמו לדאוג שאמא תמשיך לחיות, כי אנחנו אשמים בסבלה ומחלתה (זו הפרשנות שלי ונראית לי כרגע, אולי אני טועה וגם זה בסדר). עובדה היא שאנשים לא העתיקו את הקישור (כי אין היפרלינקים) ואחר כך נכנסו לכתוב כאן. אם כבר אינטרנט ואנחנו משתמשים בו - אנחנו כבר בעידן הפייס והווצאפ ששם יש הרבה יותר שליטה. אפשר הרי ליצור קבוצת פייס עם משתמשים בשמות קיקיוניים והיא תהיה סגורה. אפשר יהיה בקלות לחסום וכדומה. הסיכוי למעבר קטן, לדעתי, וזאת עכבה גדולה. ברור. אבל לא רק טכנית. מדוע אנחנו נצמדים דווקא לכתובות המסוימות בדוקטורס שיש לנו קשר עבר אליהן (כמו לבית של אמא, שוב פרשנות שלי שניתן לחלוק עליה) ופחות מוכנים לשינוי ומעבר לבית חדש עם אותם משתתפים - זו שאלה. ימי עבודה לפנינו ס

23/06/2019 | 13:01 | מאת: בוחרת בשינוי

לא יודעת איך להסביר אותי .... ברור שבלי דוקטורס לא יהיה כאן פורום אנחנו לא האל וכלום ביקום הזה לא תלוי בנו מעבר לפעולות שלנו. בקשר לפורומים ,דווקא אין כאן שמירה נוסח שמירה על הבית שגם זה בדינמיקה המשפחתית משתנה .. היו עוד פורומים לנפגעות שהתנהלו עי מנהלים אבל כמו שאודי יש לו את הייחוד שלו לאידה היה את שלה . היא הייתה זמינה לכולן כאן ובמייל ומתי שצריך היה ...גם לא ההיתה לה בעיה להעביר מייל בתנאי ששני הצדדים הסכימו על כך ... ומכוון והיא גם עשתה בית חם ומפגשים אז חלקיינו מכירות זו את זו....זה היה מעבר לפורום אינטרנטי זה היה בית ... אידה ניהלה את המקום 11 שנים ביציבות גם שגרה בחו"ל בשלב מסויים חטולית נעלמה לא ידענו מה קרה לה ....גם אחרות עזבו כל אחת וסיבתה אידה פחות ופחות נכנסה ואנחנו שמרנו על המקום ועל עצמיינו ובכל בעיה הייתה אידה שנפנה אלייה ...אבל אז אידה קיבלה ארוע מוחי ..ואחרי תקופה של שנה או שנתיים החליטה שהיא עוזבת הפורום נשאר תמיכה .. היה לי חשוב שהפורום ישאר פעיל למקרה שחטולית(שכבר ידענו על האירוע ) או מתמודדת יחזרו ויש עוד בנות שאולי יום אחד ישובו .... הפורומים האחרים לנפגעות נוהלו עי מטפלות התחלופה הייתה נוראית לרוב מי שהחליפה הייתה אחת הבנות זה יצר בעיות של גבולות מטורפים .. כאן ,גם שאנו כותבות את הקושי הוא לא צהובון ואין תיאורים ובהם כן היה .. לכן יש לפורום הזה ולפורמט הזה של דוקטורס חשיבות בעיני . וכן בתקופה שהיה לי פייס הייתי בקבוצה כזו ...שמקטנה הפכה להמונית ויותר גרוע נוספו בנות צעירות שאיימו בהתאבדות ומצאתי את עצמי בלילות מנסה לעזור להן וחצאי לילות מתכתבת איתן עד שהתייצבו ....זה לא מה שאני צריכה מפורום אז פרשתי .... וכך הגעתי לאודי ....אבל גם שם נגמרה דרכי ואני לא מוצאת שם את הפינה שמתאימה לי ...וכאן בנעליי בית הישנות והעטיפה אני מרגישה עוד מחוברת ....ואולי גם זה ישתנה הדברים הם דינמיים ... שבוע טוב ויום נעים מעבר של אותם משתתפים למקום אחר מציאותי יותר אם שמות בדויים זה בדיוק כמו כאן ....אז אולי הקושי והפחד משינויים די מקבע .... בכל מקרה כרגע זה מה יש לפחות מבחינתי והפסקתי להלחם בעצמי למה ואיך .....

על ההיסטוריה. חלק מהדברים שסיפרת חדשים לי לגמרי. וברור שמשנה המקום והבסיס. ואם אפשר לשאול - מה משמעות הכינוי הראשון שבחרת 'בוחרת בשינוי ' שאבין יותר טוב גם את זה? אם זה בסדר... עבורי, שוב, הוא חדש. לא ידעתי מזה עד לפני זמן קצר. ס

23/06/2019 | 15:07 | מאת: בוחרת בשינוי

יש עוד משהו שחשבתי עכשיו שמייחד את המקום הזה מאחרים ... זה שאין כאן מנהל וכולנו שווים ולכולנו האחריות לשמור או להרוס את המקום ....זה באמת קבוצת תמיכה אמיתית ...כמובן גם זה שכן נכנסו בנות משם לכאן עושה את זה פחות פיצולי ומופרד בעיני ... ומביא איתו את המורכבות שלו ... לגבי השם שלי .....נכנסתי לכאן כשהייתי חצי שנה בטיפול , השמות כאן היו כאלה ....ומכוון שבאותה תקופה עוד לא הבנתי את הניתוק ועומק הפגיעה , אז הכוחות היו הקו המוביל אז בוחרת בשינוי ...משהו שיש בו תקווה רוחות חדשים שינוי .... כשנכנסתי לאודי בחרתי בשם כמו שם כמו הילה או שירה או כזה ....כי זה נראה היה לי הולם את הפורום מה להביא פתאום בוחרת בשינוי ... וכדי שכאן תדעו שזאת אני המשכתי עם האביב לא לייצור פיצול ....אבל הפיצוץ ההוא שם , גרם לי לרצות למחוק את אביב ואת כל מה שהיא מביאה איתה ולהישאר במקום החזק שבוחר בשינוי ....ונוח לי בו כמו בזוג נעליים ישנות ... כרגע החזרה לשם הזה יש בו מהפיצול , קצת כמו הס ....ואת האמת אני לא מצליחה להבין למה אני נכנסת שוב ושוב ושוב .....בלי יכולת להתנתק מהמדייה הזאת ...וכאן אני מתחברת למה שכתבת אולי לא לשמור על הבית יותר פשוט מפחד לנתק את הישן ולהתקדם עם שינוי עם אחר ...

23/06/2019 | 17:50 | מאת: ס

הי אביב + בוחרת בשינוי נראה לי שה - ס' ובמקביל השם הישן שלך הם שמות רגרסיביים. חוזרים למקום המכווץ. ואני חושבת שיש גם המון חרדה. שיראו. או שלא יראו. אבל צריך להבין (כתבתי את זה שם המון), לפחות ככה למדתי - כשמשהו מתכווץ, מת, נעלם, מתאדה - משהו אחר תופס את הנפח. המשהו האחר הזה הוא חלק אגרסיבי בנו בעצמנו. ובדרך כלל חלק שמזדהה עם המקום היהיר. כתבתן על פיג'מה ישנה - ונזכרתי שכמעט יש אצלי חוק כזה - או להעיף מהבית בגדים של פעם, כי יש איתם זכרונות של לפני השינוי, או לא ללבוש אותם, או לפחות לשים לב מתי אני כן נמשכת ללבוש אותם. כלומר, זה לא בהכרח חיובי לחזור אליהם. רק בכאילו. זה במקרה שלי. הייתי רוצה לשאול גם לגבי החשש מלהביא חלקים אגרסיביים לטיפול. האם יש חשש שהטיפול יתמוטט בגללם, ולכן מביאים אותם, בדרך כלל באופן סמוי למקומות אחרים, נגיד כמו הפורום, שהוא לא טיפול ומקבלים בדיוק את התגובות שמשחזרות ופחות מתקנות. כלומר, ייתכן פיצול מהטיפול. אלה רק רעיונות למחשבה. אני לא יודעת מה נכון, ולכל זמן. להגיד עליך שאת דמות מושלמת או כל מיני מחמאות ורק מחמאות - בעיניי - יש בזה משהו שלא רואה אותך / אותי. לספור רק את הפגמים ולהפוך את זה לכולך - נו, זה מה שמצמצם. אז איכשהו איזון. זהו בינתיים. ס

23/06/2019 | 20:00 | מאת: בוחרת בשינוי

דווקא לא הגיעו דווקא חלקים אגרסיבים ...למרות שהשארתי שם בחמישי הודעה די כואבת משהו קרבני 😊 החלקים האגרסיבים מגיעים לטיפול כבר המון זמן שיש להם מקום ... ומעולם לא חשבתי שאני מושלמת או שאני דפוקה ....וכן בשם הזה יש משהו לא נראה .... תיראי בלי להעליב או לריב ....המילים שהשארת לי שם על כמה השם שלי בכל מקום וחנק אותך ...השאיר אותי מכווצת וברצון למחוק את השם ההוא לגמרי ....זה יקח זמן להרגיש אחרת תהליך ....😊

23/06/2019 | 20:34 | מאת: בוחרת בשינוי

מורכב מפחד מלכעוס ופחד שיכעסו עלי ופחד מהחלקים האלה בכלל ...ברמת השיתוק בקיצור בטיפול לאט לאט מפרקים ומחברים ופורמים קשרים וקצוות לא ברורים ... הקושי הכי גדול שלי זה לקבל את החלק הדיכאוני ... להביא את החלק הזה לטיפול קשה אבל מגיע לחבר אותו אלי נורא ואיום ... אבל זה אצלי לא יודעת ....אולי כי גדלתי בבית של כוח

24/06/2019 | 04:45 | מאת: _

ראי, גם המילים 'עצוב פתאום מתאים לך (לכן) לכתוב כאן' איחולי ההלוואי ההם שלקח לי חודשים לאתר אותם וחשבתי שרק נדמה לי ומילים שנראו בעיניי כהשלכות כך שאפילו לא קראתי והניסוי הוירטואלי שהוא העיף אותי טוטאלית לכל הרוחות. שנחווה כפצצת אטום ואז קיבלתי את המלצת המטפל לחתוך. עשו אצלי לא פחות לכן פה 'אני' ס כי מה פתאום מתאים לי לכתוב כאן כי כשזה נכתב - המילים 'יש לך מקום 'נמחקות ומתבטלות. בעיניי - בכל אחד יש חלק במידה זו או אחרת של מושלם או דפוק. הבטחתי להפסיק לכתוב ואני לא מקיימת. זה כנראה מאד לא תקין. אני רואה מה שאני רואה, שילמתי הרבה מאד מאד כסף כדי להשיג את הראייה הזו, לא בטוח שמדובר בהשלכות גמורות תמיד, ועל אף שאני עדינה מאד בדרך כלל, כנראה שאיני ממש הדמות הנכונה לומר לאחרים. וגם למה שאחלק את זה בחינם. יש טיפולים וקשרים שנבנים וכנראה שהמתאים יותר זה שם. וגם בגלל שהטיפול מאד יקר יש לזה משמעות משלו. אני לא כועסת עכשיו. אין לי כוח לכעוס. X

24/06/2019 | 06:11 | מאת: בוחרת בשינוי

אבל את יודעת זה לא פייר .. אני לא תקפתי אותך ... והציטוטים שאת מביאה את מוציאה אותם מההקשר.. תקפתן אותי שם שהפורום כאן מפצל ושזה בגידה ועוד ועוד ...זה היה בחמישי ואז בשישי בבוקר ניעלתן כאן שיח אז כן כתבתי לכן שפתאום מתאים לכן ....כן זה כאב לי בטרוף .. כולכן הייתן נגדי כאילו הייתי אוייב העם ועל מה על זה שאודי כתב לי שאני בסדר או שאני נהדרת כי כתבתי שאמא שלי רצתה ילדה אחרת .. .שאלוהים יעזור לכן זה היה לעודד את הקטנה ואל האיחול ההוא כבר הסברתי לך מליון פעם מה גם שכתבתי לך ברגע שהבנתי שבעצם כל פעם שכתבת בעץ שלי זה לא היה מכוון אלי כי אם הצטמצמת על העץ שלי כדי לא לתפוש מקום ...ובעצם אני חשבתי שזה מיועד אלי ומכאן ההתנגדות. אחת הסיבות שאני לא כותבת שם זה כדי לתת לך את המקום . גם הבנתי שמה שאני כותבת מכאיב /מפריע לך אמרתי לעצמי לא נכתוב לך ...עניתי לך כי שאלת אותי ...מצטערת ששוב את מרגישה ככה... ואת יודעת לא רק מילים שלי פירשת אחרת ממה שהם ...ובאמת כואב שאת חושבת שאני נגדך ההבדל בן המילים שאת שלי את הבנת ככה ובעין צדק לא הייתה בהם כוונת פגיעה ואני מצירה שנפגעת... אבל את ואחרות פשוט גרשתן אותי משם ... ועזבי השיח הזה לא יוביל לשום מקום רק לעוד פגיעה ועוד פגיעה....אני לא יודעת מה הדמות שלי מסמלת בעייניך אבל וזה מה שכתבתי שמשהו בי מת .. כדי שאת תרגישי שם או כאן טוב אני צריכה למות /להעלם ..... אז משם נעלמתי כמעט ועוד שנייה לגמרי ....וכאן קצת יותר קשה לי ללכת למרות שאם לא הייתי כותבת לך כנראה שלא הייתי כותבת ....לכן כתבתי בבוחרת שלא תיראי את השם השני .. והצימצום שלך כרגע למה הוא ?? כי הזכרתי אגרסיבים .. זה בסדר בכולנו יש ...זה לא נעים לראות שהשני נפגע ממני אבל תזכרי בכולנו יש ..אני באמת לא כעסתי אני נפגעתי ....ולא יודעת אם זה משנה לך בכלל ...את עדין חשובה לי מאוד .אני עדין רואה בך את הטוב ומכירה גם את הרע ....❤💙 בעיני את שלם יפיפה ....אל תלכי לא מכאן ולא משם ...יש לך בהחלט מקום ...ושאלתי אותך כמה פעמים בכמה מקומות מה את צריכה ממני כדי לא להרגיש ככה.... תנסי פעם אחת להרגיש קטנה מצומצמת אבל לא בורחת זה אפשרי 💟💜 אני לא אגיב לך יותר.

24/06/2019 | 06:21 | מאת: סוריקטה

הי אביב יקרה, זה לא צריך להיות אפקט נדנדה של או את או אני משהו פה לא נכון ומשחזר. זה אמור להיות גם וגם ולכל אחת הגבולות וההגדרה הברורה שלה (זה מה שאני מנסה לומר הרבה פעמים). צריך להיות ברור מה זאת אביב ומה זאת סוריקטה ופחות ערבוב בהרגשות של שתינו. נפרדות. אנחנו לא חייבות לכתוב אחת לשנייה, אם זה נחווה כחיטוט בפצעים. אני בדרך לעבודה, סוריקטה

24/06/2019 | 06:28 | מאת: .

ואת יודעת אני יכולה להראות לך מליוני מקומות שנפגעתי ונשמתי ולא הגבתי ....בדיוק כמוך ואני יכולה להראות לך מילים כאלה שאודי כתב לך במליוני פעמים בסופו של יום ....את מאוד מאוד חשובה לכולם .... וחבל שאת זה את לא רואה וזה תהליך שקורה אבל לאט ...אבל תני לו צאנס .. תני צאנס לעצמך לראות את הטוב שבך לצד הרע ...תני צאנס לעצמך לראות שאנשים אוהבים אותך גם אם הם כועסים או נפגעים ...ממשהו שאמרת (ואני כותבת את זה גם לעצמי ...כמה שאנחנו דומות ) אל תלכי ....זה מלמד בדרך הקשה והאמיתית הרבה יותר מהטיפול וזה בחינם 😊אבל בלי הטיפול כנראה לא היינו יכולות לראות את זה שיהיה יום נפלא

24/06/2019 | 06:40 | מאת: ס

שניתן למצוא הרבה מאד קווי דימיון בינינו. יכולה להבין איפה נפגעת גם בלי שתביאי ציטוטים. יכולה להבין איפה הקנאה מכל צד לכל צד, ולא רק אנחנו, כאשר הדמות המנחה נחווית כמשמשת, אף אם לרגע, כאמא שמכסה בשמיכה ללילה טוב, נגיד. בשורה התחתונה - אם יש הרס - זה בעיקר אנחנו במו ידינו. לפחות בעיניי. ס

24/06/2019 | 08:23 | מאת: בוחרת

ההרס מכוון כלפי עצמיינו ולדעתי החלקים הפגועים שלנו חווים את ההרס שמופנה כלפי עצמיינו כמופנה כלפייהם...כלומר כשאני מפנה אגרסיות פנימה אלי חלקים בך חווים את זה מולם וההפך ...אולי מתוך הפחד מהאגרסיות והבריחה מהם שמה יש הזדהות וחיבור .