אהובות ויקרות שלי, מיכל וחטולית

כמה חיממתן את ליבי.. אני כאן.. אני אתכן.. כל כך רוצה לכתוב ומתקשה.. זה כל כך מוזר להסביר את זה.. כנראה הנפש כל כך עמוסה..... אבל ריגשתן אותי.. מאוד. אין לי מילים.. כמה עטופה הרגשתי בקריאת המילים... תודה. מיכלוש, באסה להיות בבידוד כשהחג קרב ובא וכל ההכנות והבישולים עלייך.. ב"ה את מרגישה טוב והכנת לך סדר יום. מדהימה. לבשל עם מסיכה וכפפות לא קל.. את תרצי את עזרתם או שזה מרגיש לך לא נח ומתיש להסביר את מעדיפה כבר לעשות בעצמך? רשמת שהילדה דומה באופן מדהים לאחותה.. כמה היא נכנסה לך לזיכרון.. וואו.. אבל זה גם נשמע משהו קל שהשתחרר לך מעט לא? האם זה הפגישה בשישי עם המטפלת? האם בגלל הזמן והתובנות? האם השיתוף עם חברה? או הבידוד? אני כותבת וחושבת תוך כדי.. כמה עברת בימים האחרונים.. רכבת הרים ממש... הבידוד בחגים נשמע הקלה כלשהי לכולנו.. לא? כל אחד בלי מאמץ רב מידיי או המשפחה שהנושא הזה לפעמים טריגר.... לא נעים אבל זה עושה עצירה כלשהי ואנו זקוקות לה כל אחת וסיבתה עם המפגשים שלנו בשבועות האחרונים... מיכלוש- מול ההצפה של הילדה ולאן שזה לקח אותך. בלי מי שיכוון כי בדיוק המטפלת הייתה עסוקה בשלה.... דבר שגם כנראה הציף מהכיוון שהיית רוצה כל כך להיות איתה שם.. לשמוח ושהיא לפחות תשתף.. ציפיה שמראש לא נכנסת למקום הזה.. רק במשפט אחד ואני הרגשתי זאת.. את הכמיהה לאם.. לחיבוק.... ולשותפות, חברות... חטוליתוש- הפרידה המפתיעה עם המטפלת.. נכון היה לך קשה איתה אבל עוד לא תיכננתי להפרד, גם אם ביטאת שבא לך לא לדבר איתה ופסק זמן וכו'.. זה תגוב. לכאב וכעס שלא הצלחתן לתקשר ולהגיע למסקנה והעדפת להרגע.. והיא הטילה פצצה... וכן, הגירושין של הבן.. עם כל המתח סביב זה.. הנכדה שזקוקה להכלה.. עברה בעצמה תקופה לא קלה.. הזיכרונות.. האצבעות....... חוסר שינה.... טיפולים ובדיקות.. וקניות.... ולי.. אתן כבר יודעות כמה השקט והסגר מעלה מחשבות.. מונע פגיעות מכריח אותי להשאר יציבה ובינתיים מתאמצת בטיפול לבקש את העזרה... עשיתי גם שינוי שהיה קשה לי נורא לעשותו.. זה לקח לי הרבה כוחות נפש.. אבל עשיתי זאת. אשתף על עצמי בזמן אחר.. עייפתי והילדים צריכים מקלחות וכו'.... אוהבת. ומעריכה אתכן.. מיכלוש, שמחתי לשמוע שאת חושבת על שיחת זום.. נכון זה מרגיש מצד אחד מרוחק.. אבל אם צריך אל תהססי, את דווקא תרגישי קרוב.... כי זה הדבר שאפשר לעשות כשיש סגר.. ואם היא שם ואת צריכה אז זה ימלא במשהו. כמו באותו שישי.. (גם אם בצורה קצת שונה) ולגבי האוכל, הבידוד עזר להיכנס להסדר. האם זה נשמר? או שזה רק הימים הראשונים? חטוליתוש, מאכזב עניין הכלות. גאה בך שאת יודעת למצא פתרונות איך להערך בהתאם לנתונים.. של יד כואבת של זמן.. של כלות שלא עוזרות.. את מנתבת את הדרך מה כן! לעשות ואיך. ולא על כעס תסכול ומרמור... מבאס גם שהמפגש עם הנוירולוג נדחה ולא הודיעו לך. מעצבנים. מקווה שלפחות קבעו לך מועד אחר.. נ.ב. קראתי שם, שנפגשת עם המטפלת... איך את מסכמת את זה כעת? תלכי אליה שוב? הרי יש עוד זמן.. וזה דורש ט.17.. מבאס אבל האם שווה? יש לה מישהי להציע לך להמשיך איתה? שיהיה לילה טוב ונעים. אני נכנסת לקרא ואם לא רשמתי זה כי עמוס לי... וכן, אולי מהקורונה אולי לא, אני סובלת כאבי פרקים נוראיים.. מה שמקשה עליי להקליד אפילו ללכת או לשכב בנחת.. וכד.. הכל כואב. אני עדיין מתפקדת רגיל ובכלל לא נחה במיטה. לכן כשאני סוף סוף מתיישבת וקוראת מרגישה את הכאב וזה מיאש אותי לא מצליחה להגיב.. הנה עכשיו הצלחתי. רק כי אתן חשובות לי. ורוצה שתדעו שאני כאן. מחבקת. גאה בתהליכים.. ואוהבת. מתמודדת

תודה שנכנסת וכתבת.. חיכיתי לך ;) הקורונה בהחלט לא צפויה ואי אפשר לדעת על התופעות שאת מרגישה...זה משתנה מאחד לשני. אני ב"ה מרגישה טוב..וכן עברתי רכבת הרים בזמן האחרון. אבל הייתי בקשר בווטסאפ עם המטפלת על הבידוד והיא מקסימה כהרגלה מחבקת מרחוק. אולי אעשה זום. אחרי החג לפחות. עוד לא החלטתי. והבידוד עזר לאכול פחות..וכן גם לך הסגר יכול להועיל..קצת שלווה. ללמד מרחוק בגן זה כל כך מסובך. אבל נעשה וזה ממש מחמם את הלב. שמרו על עצמכן.

איזה כיף עם המטפלת.. כמה היא מקסימה. שמחה שיש לך אותה.... מגיע לך!!! שמחה לשמוע שעדיין את באיזון בעניין האוכל.. כל הכבוד!!! אני מחר אעשה ב. דם לראות מה קורה.. (הלחץ דם שלי נמוך מאוד..) חלשה ומתפקדת ב"ה נמנעת מ 3/4 סוגי פגיעות.. 1/4 החזרתי.. 😑.. מצליחה להתקדם.. אך מתקשה לעכל "פגיעה מהי" מצרפת משהו שרשמתי.. זה היה תגובה לחברה שיודעת ומלווה.. אינני פוחדת שלא קורה כלום. אני נלחמת על כך - לשם כך. מלחמת התשה.. ואין בי את התושיה.. ללמוד מהנפילה... שכן היא רק קידמה למקום פתוח.. הצמא לתשובה.. לחוויה. את בטח תוהה.. כן.. הפוך על הפוך, אני כמהה להבנה, להפנמה.. מהי פגיעה.. הרי לא מצליחה לעכל, שבשקט ולאורך זמן-- הכל נחשב פגיעה??? הוא אכזר... מתעלל... איך כל זה קרה?????? פגיעה היא יותר אלימה... חניקה ... וניסיון פעיל לבריחה.. פגיעה היא כשהדמעות זולגות... והשוט מכה והידיים קשורות.... פגיעה היא ברורה. היא הבנה. היא בריחה... כשניתנת ההזדמנות, כשמותרת הרצועה.. פגיעה היא צעקה לעזרה.. צעקה שנשמעת.. והעוולה מתוודעת... איפה הפגיעה שלי????? איך מרגישה פגועה?? איך ברור לכם שזה מה שהיה?? איך רוצה לחזור למקום המדמם?? איך מוצאת משהו של שמחה, במקום כל כך כואב?? משחזרת... לא ברור את מה.. צריכה לאחוז אולי בידיעה, זו לא הייתה פגיעה.. זו אני הפגומה... ואם אכן אתם מתעקשים.. רוצה לחוות פגיעה בכל החושים.. שחזור המתאים למה שמרגיש בפנים.... וכעת קוראת שוב, (בפעם המי יודע) את מדגישה: בלי להתחייב..... זה מחייב!! את מחייבת בעצם היותך לצידי. גם המטפלת עם ההקרבה עבורי... מציאות הדת מחייבת. הנישואין מחייבים. ילדיי מחייבים..... התחייבתי עוד לפני שהתוודעתי לשלב הזה... בו אאלץ לבחור... להבין קצת יותר ולוותר.. בלי לנסות יותר. נקרעת... גודלת ומתקדמת.. צולחת וגוברת... פוסעת אל האור.. מצליחה יותר לבחור.. ויש עוד חבל/ים.. שואבים.. כואבים.. חונקים.. לא מוותרים.. מסקרנים.. מאיימים.. מבקשים.. דורשים.. מנדנדים.. מהדהדים.. והמחויבות.......(?) מבדילה ביניהם.. יוצרת הקולות.. מביאה שאלות.. בלי תשובות.. התקוממויות.. התנגחויות.. לפעמים הכי רוצה להיות קטנה.. לסגור אוזניים ולומר "לא רוצה.." לא רוצה לשמוע.. לכי מחויבות.. לצעוק.. לברוח.. להכות דווקא בה כגורם המעיק שבא להציק.. היא שמערערת השלווה במבט של ילדה.... ונערה... מרדנית וכעוסה.. לחקור ולהתנסות - רק רוצה.. לשחרר-- לוותר-- עוד לא מצליחה לא רוצה!! עוד צריכה את הבריחה... קשה עליי הבחירה.. ההבטחה להתנתק מהחבורה הלא טובה.. וקשה עליי הציפיה........

וואו....כמה רגש הוצאת. אני מאוד מאוד מאמינה בך. ביכולות שלך!!! המטפלת שלי תמיד אומרת כל עוד את יוצרת זה סימן טוב...היא בעד לשחרר וטוב שיש לך חברה תומכת זה חשוב. מחוייבות..ספרי לי על זה. סיפור חיינו. פעם עשיתי הכל בשביל אחרים ושמרתי על עצמי בשבילם...היום זה בשביל עצמי!!! אני ראויה לחיית בטוב וגם את! כת לא פגומה ולא אשמה בכלום!!! שחזור הפגיעה מוכר לצערי...לא מגיע לך פגיעה! שמרי על עצמך. איתך בעוצמת הכתיבה. חיזקי ואימצי כך אומרת לי המטפלת וכך אומר גם לך.

מתמודדת שלי ילדתי האהובה אז רק תיקון אחד גדול גדול ..לא נפגשתי עם המטפלת שוחחנו בפלפון כהרגלה כפי שנוח לה עם שאר המטופלים וכשהעלתי זאת בפניה בשיחה האחרונה למעשה זרקתי לה זאת בפרצוף היא הכחישה שלא היתה מוכנה לשיחות וידיאו..ואז פתאום ניתקה את השיחה ועשתה שיחת וידיאו להוכיח לי ...שהיא כן מוכנה רק שכבר היה מאוחר מידי מצידי לשתף פעולה כאלו שאני שמחה על....ולמה זאקתי לה את זה בפרצוף ? כי דיברה שוב ושוב על היותי כביכול נגדה ונגד הכל ושהיא מרגישה שאני כועסת מאז שהייתי במרפאת כאב והיא לא הגיבה אפילו בשאלה אחת אייך עברה הפגישה ח רות שידעה כמה הייתי בחרדות לפניכן . ..והתלוננתי על הטפסים ט.17..ושוב אמרתי הטפסים האלה לא נועדו רק עבורי אלה גם עבורך כי בלעדיהן את לא מקבלת כסף...למרות שזה לא מספיק עבורך ולכן החלטת לעזוב ..כך השיחה נימשכה לשם שינוי כמעט שעה שלמה מה שלא קרה בשאר הפעמים אבל בסוף ניסת לימשוך אותי במילים על אייך עברה עלי התקופה שהיינו ביחד בטיפול..ברור שלא יכןלתי לשקר כי היו זמנים מאוד טובים רוב הזמן ....עד התקופה האחרונה וכל התקלים ....ובירכתי אותה לשנה טובה וגם היא בירכה ושלום שלום רק אחרי שברכתי אותה שאלה אם אני מתכוונת בכלל להמשיך בטיפול ואייך אני מעדיפה את הטיפול ואז אמרה בסדר כעת אוכל לשלוח מכתב לקופת חולים להמשך טיפול !!! תם ונישלם גם הפרק הזה שיתחדש כנראה כבר אחרי החגים...!! אצל אודי לא כתבתי הכל...לא יכולתי הייתי בדיוק לאחר השיחה איתה ולא זכרתי הכל גם מהלץ הטוב והמשחרר שהרגשתי ... וכעת אלייך נשמה יפה שלי כמה התגעגעתי אליך למילותיך החמות החכמות והמחבקות כמה המון כאב יש במילים שכתבת בהתכתבות שלך אני לא יכולה לומר שאני מופתעת מהיכולת שלך לביטוי אבל כן הפעם פשוט הימממממת אותי אין לי מילים חוץ מאשר לומר כמה את מדהימה ויכולת שלך להביא על הכתב .. כשתוכלי ויתאים לך את מוזמנת לשתף כפי יכולתך.. ולמרות שלפעמים אני קנה קצוץ ושבור משתדלת להיות ולתמוך והעינים שלי כבר לא רואות אז נדבר אוהבת אותך וכמה טוב שאת כאן .חטולית

אהבתי מאוד! כותבת המון לאחרונה.. חזרתי לזה.. כן, זה אכן סימן טוב.. הלוואי. כמה שמחתי לקרא את ההבנה שהיום את עבורך!!! שגם לך מגיע ומעל הכל... אני גאה בך מיכלוש... איזה דרך עשית... בעזה יגיע גם היום שאעשה כי לי מגיע טוב. כי אני מחויבת לעצמי.. זה עוד נראה רחוק... אבל בהחלט רואים אור כלומר התקדמות כלשהי בעניין... תודה לך יקרה! רציתי לשאול, מה עם אותה חברה? ואיך היום בבידוד? כמה זמן נשאר? חג שמח יקרה. בריאות נחת אושר ורק טוב. מתמודדת

ראשית תודה לך על תגובתך, על המאמץ לכתוב גם כשעינייך כואבות ולא רואות ככ טוב.. האם קיבלת טיפות? האם זה תקופה ויחלים או שזה התדרדר? לגבי המטפלת.. שומעים כמה קשה לך כל העניין עם המפגשים שהתבטלו.. כמו לכולנו.. אצלי גם המטפלת לא חזרה למפגשים. רק לשיחות רגילות או וידאו. וזה בהחלט לא קל. כמובן שלכל אחד יש גם את קשייו שאלו מוסיפים לענייני הקורונה והריחוק... כפי שאמרת, בהתחלה היה טוב.. הקושי הגיע בסוף.. כשאת הוצפת גם בגרושי בנך.. והעלילה עליו ועל הנכדה.. וכן כל הבדיקות שטיזזו אותך ממקום למקום. הטופס שהיא כל פעם הזכירה לך היה לך כמו זימזום מעצבן באוזן.. ועוד... הכל יחד יצר הר מעיק. הר קשה והיית צריכה אותה כדי להיות שם עבורך בכל זה.... לא הצלחתי להבין אם תחזרו לשיחות אחרי החגים? או שזה נגמר- תם ונשלם? הסתבך לי בקריאה... בהבנה... כך או כך, את עושה טוב שאת מתארגנת עם הבישולים... ומשיחה דעתך מהטיפולים.. את צריכה את השקט קצת... וגם ככה נכנסים החגים... קחי כוח. מגיע לך. תודה על המילים אליי.. משמח לשמוע. הלוואי ואמן שיתגשם. חג שמח. ורק בריאות לך לאימך ולכולם.. מתמודדת

שבוע טוב מתמודדת עם המטפלת תם ונשלם כעת מחכה לתקופה של אחרי החגים לראות אייך יתנהלו הדברים הכל לוט בלי דעת והעיניים זה ענין של מאמצים לקרא לכתוב להתאמץ להבין מה קוראת ובכלל כן גם החג הזה נגמר ואנחנו עייפים מאוד למרות שהבן שלי הדתי עזר כל הזמן נדבר אוהבת חטולית

מעריכה מאוד שאת מתאמצת לקרא וכותבת!!! קראתי אצל אודי.. בחרת לעשות סוף טוב כמה שניתן.. להסתכל על התהליך.. ולא על סופו... גאה בך!!!! מחכה איתך לאחר החגים... ושיהיו בשורות טובות!!!