עונה........שלומי??? שלום כל העולם ואידתו. נמאס לי

היי....באטרףףףףףף של עבודה והכלת האחר.....בעיקר הורים ולא ילדים. ונמאס לי מהכלללללל.. ואי אפשר פגישות עם הפסיכו' רק זום..ואני שונאת את זה!! אני ממש באטרף של עשייה....אבל בלחץ פנימי ונמאס לי!!!!!! מכירה כבר חולים ואפילו נפטרה אמא של מישהיא ....נמאס לי. את שאלת..עניתי. לא רוצה להתלונן על עצמי שלכולם קשה אז מכילה את כולם ואני נעלמת בתוך כל זה......אוףףף הוצאתי קיטור....סורי. שאלת עניתי....

מעולה שהוצאת קיטור.. חבל שלא שאלתי קודם.. ;) וואי כל כך כואב להרגיש את זה מקרוב.. פטירה של מישהי וחולים.,.. זה עולה שלב מאשר לשמוע על זה בחדשות וכד שגם זה לא פשוט. יקירה, שיעורים בזום כל כך מאתגרים!!! לקח לי הרבה זמן להתרגל ללחץ.. שכולם יכולים לשמוע.. כולל פיקוח ואנשים שאיני מכירה.. והורים... כל אחד יוכל לטעון מה שירצה... והלחץ... וואו... יקירתי, זה מלחיץ מאוד אבל עם הזמן לצערי מתרגלים... לא יודעת איזה טיפים לתת.. אבל דיברתי לעצמי המון.. כותבת את השיעור קודם וכך זה ממקד אותי. למרות שאני כבר יודעת את החומר.. כתבתי בכל זאת. החלטתי שאני לא מאזינה לעצמי.. רק מוסרת שיעור וזהו. וכן, התאמצתי לא ללבֵן את הלחץ.. כלומר לא להכנס למחשבות שמבעירות אותו כלומר שיהיה מה לאחרים לומר או לתקן או לתאר או ........ על השיעור על הקול שלי על מה שלא יהיה... פשוט לעשות סטופ כל רגע שזה מציף.. וכן, לאחר השיעורים להתעסק במשהו אחר.. מובן לי שאצלך זה עוד יותר מורכב אולי בשל הגיל המאוד צעיר.. זה נורא קשה לעניין אותם כך.. ולגבי המטפלת, מוסיף על קושי הריחוק..... עכשיו נכנס לחגים. תעסוקה שתכריח אותנו לא ליפול.. מקווה שאחרי החגים המצב יתאזן.. אולי דיברתי קשקושים עבורך.. אולי זה לא ממש ענה על התיסכול והקושי.. אבל מה שחשוב, אל תבלעי בכאוס שקורה.. דברי גם את הכאב והקושי הפרטי שלך.. בלי קשר להשוואה של מה שקורה בעולם... אוהבת. חיבוק גדול. מתמודדת

תודה יקרה...כתבת ממש לעיניין! כל כך מעצבן הנסיון ליצור קשר עם קטנטנים. ובעיקר בקשר עם ההורים..וכן הם איתם, רואים , שומעים הכל..וכן אנחנו בזכוכית מגדלת עכשיו. מתרגלים גם לרעעעעע. שיהיה בכל זאת חג שמח. חטולית מה קורה???, כולנו באטרףףףףף

אמת שאת עוברת תקופה מתישה מבינה אותך באמת צריכה כל הזמן להיות זמינה עבור כולם ולא פשוט בכלל גם בבית עם כולם ממש לא קל מכירה גמני כמוך עם כולם אצלי בבית ומי שרק רוצה/צריך המטבח תמיד זמין עבור כולם כבר הפסקתי לגשת ולהגיש ממוטטטת ... תאמיני שגם אם לא כותבת הכל זה כבר מעייפות אבל לגמרי מבינה אותך וישר כוח לך על כל המאמצים שאת עושה כדי לתת מענה לכולם... חטולית

תודה יקרה...כן מתיש ממש. אנחנו לא נחות! מקווה שרוב החג מוכן ותוכלי להרים רגליים קצת. ולישון...חשוב שתצליחי לישון...בתקווה שהשתפר מעט. חג שמח❤

לצערי עדיין בהכנות והבן שהיה צריך להגיע עם ארוסתו בסוף לא מגיע יתכן ונחשף בעבודה לחולה קורונה ויצטרך להכנס לבידוד מבאס כל המצב כי היו אמורים גם בעוד חודשים להתחתן וגם זה נדחה בגלל המצב הגרוע כעת אז....מה אומר הכל קשה מנשוא ואני עם מצב השינה שלי אין שינוי מתהלכת כמו זומבי ומתפקדת על כפתור קונטרול .. חטולית

טעות בעוד כשבועיים

יואו. הבידודים האלה... והכל עמוס ודחוס. מבינה. וחתונה אפשר לעשות ולצמצם לא? חברה שלי מחתנת בת אחרי סוכות והם החליטו לא לדחות..לעשות מצומצם וזהו. מה שיהיה יהיה. תלוי בזוג..בשורות טובות וחג שמח!! לנסות להנות מהיש! אוהבת.

המחשבה על הזכוכית המגדל מאיימת מלחיצה ומשתקת.... נסי פחות להתמקד בה.. ולעשות מה שאת יכולה הכי טוב שלך. ולדמן אחרי כל שיעור, זה הכי הטוב. גם אם עולות מחשבות אחרות... אם המחשבות יבואו על מנת לתת טיפים לעצמך לשיעור הבא, תקשיבי.. אם להמשיך לדכדך אל תתני להם מקום כשאת יכולה .... שמרי עלייך. הרבה כוח. מתמודדת

היי יקרה איך הבן מרגיש?בידוד והוא בריא או חלילה...? הוא מבודד גם מכלתך? כמה זמן נשאר לבידוד? וואי נורא קשה!!! החתונה הייתה אמורה להיות עוד כשבועיים, זה אמור להדחה? הם מוכנים לחתונה? עם קניות ודברים?..שכשיצאו מבידוד ימשיכו כרגיל או הכל השתבש בגלל הבידוד כעת? יואו הכל כל כך מתוח. כל כך לא ברור. אין ודאות בכלום..... ואיך את עם העניין? מאחלת שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר עבור כולכם... מתמודדת

מיכל גם הבן שלי היה אמור להתחתן שלושה ימים אחרי שמחת תורה עכשיו הכל בוטל וצריך להתחיל הכל מהתחלה בסוף יצא שהעובד המאומת יצא שלילי אך מאחר וכבר ביטלו צריך מהתחלה ולשאר העינינים...כנראה אעדכן כבר מחר מקווה הלילה לישון העייפות כואבת ליל מנוחה חטולית