פורום פסיכיאטריה

אני לוקחת כבר שבועיים ציפרלקס + חצי כדור לפני השינה של ריספרדל ניסיתי להוריד לשלושה ימים את הריספרדל וחזרתי לעצמי הציפרלקס בסדר גמור עם הריספרדל אין לי חיים הוא גורם לי לסיחרור נורא יש לי שני ילדים בבית אני לא שומעת אותם בלילה כשהם בוכים וגם אם כן לא מצליחה להרים את הראש מכרית מרב סחרחורות לא עומדת על הרגליים מרגישה כל הזמן כאילו אני על אונייה מרוב סחרחורות לא עומדת בזה יותר וזה ממשיך לאורך כל היום לקראת שעות הצהריים אני מרגישה טוב יותר מפחדת אפילו להחזיק את התינוק על הידיים מרב סחרחורת והרופא אומר תמשיכי אי אפשר להמשיך ככה בבקשה בבקשה עזרתם אגב : ציפרלקס 2 כדורים ביום אמורה להגיע לשלושה ביום

למיכל שלום נראה שאת בקשר הדוק עם הרופא המטפל ובכל זאת החלטת לפנות לפורום. התשובות כאן לא יכולות להחליף את התשובות שלו. השילוב של ציפרלקס במינון גבוה יחד עם ריספרדל איננו אופטימלי כי שניהם משפיעים על הסרוטונין אבל בכיוונים הפוכים. לכן גם יש יותר פוטנציאל לתופעות לוואי כולל סחרחורות. צריך לראות מה התרופה העיקרית אצלך עפ"י האבחנה, או שניתן להפחית מינון, או לשנות תרופה. בברכה

למיכלי מכתבך קצר ואין מספיק פרטים כדי לתת לך עצה מדוייקת, לא כתבת מדוע את נוטלת רספרידל ויתכן שהוא התרופה החשובה ביותר, לכן צריך להתייעץ עם הרופא על החלפתה ולא רק הפסקתה. הציפרלקס עדיין לא התחיל להשפיע וטוב שאין תופעות לוואי ממנה, אבל מדוע ליטול מינון גבוה? שוב, תלוי מה האבחנה. ממכתבך עולה שאת מאוד מתוחה ובלחץ, אולי כדאי להתחיל עם כדור הרגעה לפרק זמן קצר כדי להוריד את החרדות? שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת כבר שבועיים ציפרלקס + חצי כדור לפני השינה של ריספרדל ניסיתי להוריד לשלושה ימים את הריספרדל וחזרתי לעצמי הציפרלקס בסדר גמור עם הריספרדל אין לי חיים הוא גורם לי לסיחרור נורא יש לי שני ילדים בבית אני לא שומעת אותם בלילה כשהם בוכים וגם אם כן לא מצליחה להרים את הראש מכרית מרב סחרחורות לא עומדת על הרגליים מרגישה כל הזמן כאילו אני על אונייה מרוב סחרחורות לא עומדת בזה יותר וזה ממשיך לאורך כל היום לקראת שעות הצהריים אני מרגישה טוב יותר מפחדת אפילו להחזיק את התינוק על הידיים מרב סחרחורת והרופא אומר תמשיכי אי אפשר להמשיך ככה בבקשה בבקשה עזרתם אגב : ציפרלקס 2 כדורים ביום אמורה להגיע לשלושה ביום

למיכל שלום נראה שאת בקשר הדוק עם הרופא המטפל ובכל זאת החלטת לפנות לפורום. התשובות כאן לא יכולות להחליף את התשובות שלו. השילוב של ציפרלקס במינון גבוה יחד עם ריספרדל איננו אופטימלי כי שניהם משפיעים על הסרוטונין אבל בכיוונים הפוכים. לכן גם יש יותר פוטנציאל לתופעות לוואי כולל סחרחורות. צריך לראות מה התרופה העיקרית אצלך עפ"י האבחנה, או שניתן להפחית מינון, או לשנות תרופה. בברכה

לפני מספר ימים שלחתי שאלה , אך משום מה היא לא הופיעה: האם קיימות מחלות (ילדות?) הגורמות למח לתפקד באופן היוצר את ה ocd ?

משה למיטב זכרוני השאלה הופיעה ואף קיבלה מענה, גם מהדוקטור וגם מאחרים- התשובה היא שלא, אין קשר מוכח וידוע בין מחלות נפשיות לבין הופעת OCD . שבת שלום תמי.

גם אני זוכר כמו תמי, תנסה להכנס למעלה בחיפוש ותחפש לפי השם שלך ותמצא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

כן מצבי רוח משתנים ,לא מעט כעסים ,מרירות ,תיסכול ,מרגישבדידות למרות שאני נמצא במערכת יחסים ,חברים אין מוכרח לציין שאני אדם חם פתוח איש שיחה נעים הליכות , אשמח לדעת עם יש אנשים שמרגישים כמוני משתוקק לשיחה עם אנשים ,

לאיש אחד לא כל כך הבנתי במה המדובר, אולי החמצתי משהו? שבוע טוב דר' גיורא הידש

בס"ד שלום, אני בת 29. לפני שנתיים יצאתי עם בחור, בן 27, זמן קצר ביותר (כחודש) ושאחרי שבועיים הציע לי נישואין (הבחור חרדי). סירבתי והמשכתי לצאת אתו שבועיים נוספים.לאחר מכן קטעתי את הקשר לחלוטין. מאז, אע"פ שעברו שנתיים, כל שבועיים-שלושה הוא כותב לי מייל ובו הוא מציין שהוא אוהבת אותי ולעולם לא יחדל, שאני האשה היחידה ואהבת חייו והוא לעולם לא יוותר עלי עד שיהיה (חו"ח) בעלי.הוא גם מספר במיילים שהוא ראה סרט והיתה שם דמות שחקנית שלטענתו נראית כמוני (רחוק לחלוטין מהמציאות!)והוא סיפר "עלי" לכל חבריו - "היא דומה ל____ שלי". למעט פעמיים בהתחלה- כדי להסביר לו יפה את טעם הפסקת הקשר מצידי, כבר שנתיים שאינני עונה להודעותיו או עונה לשיחותיו חזרה (אני מזהה את המספר, כולל החסוים) אבל הוא לא מפסיק לדבר אלי במילים המציינות כאילו אנחנו בקשר.הסיבה שאני לא חוסמת את המייל או משנה את מס' הטלפון טעונה בפחד שלי לשנות משהו שעלול לתת לו אחרי שנתיים סימן מה"מציאות" . גם נח לי להשאר עם מספר שכולם מכירים. לפעמים הוא רק מתקשר, שומע את ההודעה בקול שלי ומנתק!!! אני מבינה בטיפול התנהגותי-בהביוריסטי ואני פשוט מנסה לעשות "הכחדה" אבל זה פשוט לא נגמר ודי שומר על אותה רמה קבועה. אני לא פוחדת ממנו במובן הפיסי, אך זה מחליש אותי פיסית ונפשית וגורם לי לתחושות גועל, כעס ו"שקיעה" רגעית- ואני נחשבת לאדם בעל יכולת חזקה (אני מטפלת במקצועי. גם במטופלים בעלי סימפטומים של OCD כמו שלו). הבחור לומד רפואה וכולי סימן שאלה. השאלה שלי כזאת: 1. האם -כשלאחר שנתיים לא עוזרת ה"הכחדה"- היא יכולה לעזור אם אמשיך ותהיה דעיכה אם אמשיך לדבוק בכך ןלחרוק שיניים תוך כדי (אבל אני מוכנה, אם זה יעזור). 2. האם עלי לקטוע את ה"שקט" ולכתוב לו מייל אזהרה רציני של פניה למשטרה/פניה לבי"ס לרפואה בו לומד? 3. אם אשלח גבר להתקשר אליו- אני תוהה אם זה לא יגביר את האובססיביות בשל קנאה או יהפוך את זה למסוכן יותר מבחינתי. מה עלי לעשות??? אנא- התייחסותך המקצועית בדחיפות. תודה מכל הלב!

שלום לך, מדוע את מתעקשת לקרוא את אותן הודעות (מטרידות) שוב ושוב שהרי אין את אנוסה לעשות זאת ובוחרת מרצוך החופשי. שינוי מס' טלפון ושינוי מייל היה פותר מידית את ההטרדה. שימרי על עצמך מיכל

נעמה, תרשי לי לבוא מנקודה קצת שונה... מה שאת מתארת מצד הבחור קרה לי תקופה ארוכה, אך דווקא מהצד המטריד. להבדיל מקודמיי אני לא מאמינה שמדובר בבחור מסוכן, שהרי כל שעושה זה להתקשר ולנתק ולשלוח הודעות. אני מאמינה כמו דור, שייתכן שבדרך, אולי לא מודעת את מעבירה לו מסר כלשהו לכך שהוא יכול להמשיך בהתנהגותו. אין אדם בעולם, בייחוד כשהוא אינטלגנטי מאוד, שהיה ממשיך להטריד, אם לא היה מקבל משהו בתמורה. תנסי לקרוא על אהבה אובססיבית באינטרנט ואולי תוכלי להבין את התופעה קצת יותר. אני חושבת שאת צריכה להגיד ולהבהיר בצורה חד משמעית ושלא מתפרשת לשני פנים (שני או שתי?), שאת מעוניינת בניתוק הקשר. אני באמת מאמינה שזה יעזור. מצדך תנסי אולי לחשוב אם יש דרך כלשהי, משהו שעשית או אמרת שיכול לגרום לו לחשוב שישנה עוד תקווה ולכן הוא אינו מוותר. הפעם תוודעי שאין תקווה כזאת. במידה ולא יבין אז יש לשקול פנייה למשטרה, החלפת כתובת מייל (מה הבעיה להחליף כתובת ולשלוח למכותבים את הכתובת החדשה?)ומספר טלפון. אני יכולה לספר לך על עצמי, שבשום אופן לא הייתי עושה משהו שיפגע במי שאהבתי, הייתי מתקשרת ומטרידה, מתוך תחושה שבלעדיו אין לי קיום. הוא תמיד אמר לי לשמור מרחק ובאותה נשימה הרגשתי גם משהו אחר מסוייג שגרם לי להשאר. הסבל בקשר כזה הוא אין סופי ולכן לא רק שתעשי טוב לעצמך בניתוק הקשר אלא גם לבחור. מקווה שעזרתי. וראומה. אם דבריי לא נראים לך בבקשה לא לתקוף, אני יכולה לבכות מזה שבועיים..(-: אז אם את רוצה להתנגד לדעתי אני אודא לך אם תעשי זאת בלי להעליב. (-: שבת שלום

לנעמה תודה למשיבים ואכן אין תשובה אחת לשאלתך. הפרמטר המרכזי הוא עד כמה הוא מפריע לך, כך שיש הבדל בין אדם ששולח מייל פעם בשבוע ובין משהו שהולך אחריך כפי שתיארו כאן. אם ההפרעה מתחילה להיות קשה מדי אז אין ברירה אלא לפנות לעזרה מהמשטרה או כל גורם אחר, אם את מצליחה לחיות חיים רגילים בלי פחד אז צריך לחשוב על פתרונות אחרים. לדעתי צריך להדגיש שני דברים, האחד שהקשר מצידך הסתיים, לא רק לא לענות אלא גם להוסיף מספר מילים שהדברים נמצאים כולם בעבר (למרות שיתכן שכבר עשית זאת). בנוסף, את חייבת לחזק את עצמך ולא להיות מוטרדת מה"רדיפה" שלו, אם הוא לא מטריד במיוחד אז את צריכה לחזק את עצמך כדי שהשקט הנפשי שלך לא יופר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר' הירש שלום. יש לי חברה שבשנה האחרונה התחילה להיות מנותקת מהסביבה וזה הולך ומחמיר (כיום היא מודעת בעיקר לעבר).יכול להיות שבעקבות שימוש בסמים אך זה לא ודאי.איך ניתן לטפל בה ? האם יש דרך לפנות לפסיכיאטר דרך קופת חולים לאבחון?(אין לה כסף לטיפול פרטי) הבקצרה, מה עושים? בתודה מראש

לרונה בהחלט כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון ויתכן שמדובר בשימוש בסמים. אפשר לפנות לכל מרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כללי הקרוב לאזור המגורים ואפשר גם לפנות לפסיכיאטר בקופת החולים שאליו החברה שייכת. כמובן שאם המצב חריף ובשביל התחלה אפשר להגיע לחדר מיון של בית החולים הכללי ומכאן להתקדם. חשוב שתדאגי לחברה כי נראה שבמצבה היא תתקשה לדאוג לעצמה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה ההבדל בין ויפקס XR לויפקס רגיל והאם לקיחה בבוקר מינון של 75 מ"ג בכדור אחד בבוקר אינה יכולה לגרום לעייפות במהלך היום.

ויפאקס XR היא תרופה מעוררת. לכן מומלץ לקחת אותה בבוקר. במקרים נדירים הויפאקס XR יכול לגרום לעייפות ואז אפשר לקחת אותו בערב. מדובר בתכשיר בשיחרור מושהה ולכן הנטילה היא פעם ביום במקום פעמיים.

לקטי תודה לדור, משך הפעולה של XR ממושך ולכן ניתן ליטול אותה פעם ביום, משך הפעולה של הויפקס הרגיל קצר ולכן חייבים לחלק אותה לפחות לפעמיים ביום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הי לפני מספר חודשים ניסיתי בפיקוח רפואי לטפל בדיכאון במס ' תרופות ללא הועיל ( פרוזק לוסטרל ..) כסובלת מ ADHD התחלתי לפני כחודש וחצי לקחת סטרטרה וסופסופ הרגשתי איזושהי הקלה , אבל בתוך הרגעי הקלה האלו אני מרגישה , מה שלא הרגשתי בעבר, שעות של "דאון" ממש תחושה קשה של דיכאון וירידת מצב רוח לתחתית שלא הכרתי בעבר, האם ניתן לעשות משהו ? האם זה מראה על הצלחה או כשלון של הטיפול התרופתי הזה ? תודה

כרגע את מקבלת רק תרופה להפרעת קשב ולא תרופה נגד דיכאון. ניתן ורצוי להוסיף גם תרופה נגד דיכאון. למשל, להוסיף CYMBALTA או EFEXOR XR.

לליהי הסטרטרה פועלת בדומה לאדרונקס ולכן סביר שיש לה גם מרכיב נוגד דיכאון. לא כדאי להוסיף תרופה נוספת. את נוטלת את הסטרטרה רק כשישה שבועות, כדאי לחכות עוד כחודשיים עד להשפעתה המלאה ורק אז תוכלי להעריך את יעילות הטיפול. בשלב הזה עדיין יתכנו עליות וירידות במצב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני משתמש ב 20 מג' רסיטל כבר חודשיים והחלטתי להפסיק משום שאיני מרגיש שיפור אלא רק עייפות תמידית. איך נהוג להפסיק?

שלום, קודם כל מקובל לשנות טיפול ביעוץ ובהוראה של הרופא המטפל. אין "מתכון" קבוע להפסקת הטיפול, מקובל שלאט לאט, כל שבועיים לרדת בחצי המינון עד להפסקה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התחלתי ליטול כדור אחד ביום של זיפרקסה 20 מ"ג ,שאלתי היא האם היא בטוחה לשימוש לטווח ארוך ? והאם יכולות בעתיד להופיע כל מיני תופעות או מחלות נוירולוגיות כמו טראדיב דיסקנזיה ? שאלה שניה האם אפשר לשלב זיפרקסיה במינון 10 מ"ג עם סרוקסאט 20 מ"ג?

שלום, הזיפרקסה היא כדור של 10 מג'. מקובל לטפל עם זיפרקסה ונוגדי דיכאון כמו הסרוקסט, למרות שהשילוב שנבדק הוא זיפרקסה ופרוזק דווקא. ישנן תופעות לוואי של זיפרקסה לטווח הארוך. נדיר אבל קיים טרדיב דיסקינזיה, בנוסף שכיח יותר הוא עליה במשקל עם מה שנקרא סינדרום מטבולי. הכולל סוכרת, עליה בשומנים בדם וכולסטרול שבוע טוב דר' גיורא הידש

תודה על התגובות! לגבי התרופות שציינתם, רציתי לדעת תוך כמה זמן הן מתחילות להשפיע, ומכיוון שאמי מטופלת ביתר לחץ דם ויש לה קצת סכרת - האם יש להעדיף אחת מהן?

למשה שלום התרופות שהוזכרו יכולות לעלות ערכים של לחץ דם ודופק. עדיין- אפשר לתת לה אבל תוך ניטור של ערכי לחץ הדם. הן משפיעות תוך שבועיים במינון טיפולי. הנושא של סכרת לא רלבנטי עם התרופות הנ"ל. בברכה

למשה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בת 21, ויש לי בעיה קטנה - הרופא הפנה אותי לבדיקת דם דחופות בשל בעיה שמטרידה אותי ואני ממש פוחדת מהבדיקה. הסברתי לרופא, והוא אמר שאין מה לעשות ושזה הכרחי להמשך הטיפול. אימי לא מבינה אותי ואומרת שזו התנהגות מאוד מוזרה לגיל בת 21, אבל אני ממש פוחדת מזה. חשוב לי לציין, עשיתי את הבדיקה מספר פעמים בעבר, והכאב הזה לא יוצא לי מהראש, כי אני מאוד מאוד רגישה באיזור הוריד. האם אני זקוקה לייעוץ פסיכיאטרי? האם יש פיתרון אחר שיעזור להתגבר על הפחד? בנוסף, אני גם מאוד פוחדת מכלבים ומחתולים, ואני לא מצליחה להתגבר, למרות שלאנשים זה נראה חריג מאוד? מה עליי לעשות? תודה מראש, שרה

שרה, בקשר לבדיקת הדם אפשר לבקש מרופא המשפחה כדור נוגד חרדה ולקחת לפני הבדיקה, בקשר לפחד מכלבים וחתולים אפשר ללכת לטיפול פסיכולוגי התנהגותי, אם יש לך עוד פחדים וחרדות כללים כדאי אולי ללכת לפסיכיאטר לאבחון .

שלום לך , אם זוהי הבעיה שלך בחיים , אז לדעתי את לא זקוקה להתייעצות פסיכיאטרית , וגם לא התייעצות פסיכולוגית . כולנו מפחדיחם ממשהו . השאלה באיזה מינון הפחד , ומה תוצאותיו . תנסה להתגבר על פחד הזריקה ! השאלה היא בכל אופן - האם זהו הפחד העיקרי והיחידי שלך ? על שאלה זו אין לי רמז במה שכתבת ... בנתיים בהצלחה בבדיקה גילבר - משתתף בפורום

לשרה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. אם מדובר בפחדים ממוקדים שאינם מפריעים בחיים באופן כללי אז כדאי להתגבר עליהם באופן נקודתי כפי שנאמר. אם יש לך חרדות רבות ובאופן כללי ישנה רמת חרדה גבוהה אז כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכולוג או פסיכיאטר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובל מרעד בלתי רצוני בראש כחצי שנה. הרעד מופיע באופן רנדומלי לפעמים מספר פעמים ביום ולפעמים כלל לא, בד"כ הדבר מתרחש בנסיבות חברתיות, בנוכחות אחרים או מחוץ לבית, הרעד מופיע כשתי שניות. הראש זז מצד לצד במהירות ונראה כמו רעד רצוני מקור. פעלתי לפי מרשם רופא ולקחתי בתקופה זו כדורי פרפנאזין ו-Sodium Valproate לפני לקיחת התרופות לא הופיע רעד כזה, האם יכול להיות שהן גרמו לו והוא ישאר בגללן ? כנראה לא מדובר על בעיה פירכוסית. האם מדובר על Tardive Dyskinesia ? האם לדעתך יש צורך בבדיקות? האם יש סיכוי שהרעד יחלוף והאם יש תרופה לכך – כזו שאינה יכולה לגרום לתנועות בלתי רצוניות ? קיבלתי הצעה לבדוק הזרקת בוטולינים - מה זה בדיוק? האם יתכן שהרעד הינו בלתי הפיך בשל התרופה ? במידה ואני מפסיק את לקיחת התרופות, כמה זמן אמור לחלוף עד שהן מפסיקות להשפיע, ושתופעות הלוואי שנגרמו בגללן יעלמו ?

שלום רב השאלה שייכת לנוירולוגיה ולא לפסיכיאטריה אך אם שאלת ננסה להשיב לך כאן כמיטב יכולתנו. פרפנן היא תרופה נגד פסיכוזה או סכיזופרניה שבשימוש ממושך (ולפעמים גם קצר) יכולה לגרום לסינדרום של תנועות לא רצוניות שנקרא TARDIVE SYNDROME או TARDIVE DYSKINESIA. מעריכים ש-20% מהמטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות ילקו בסינדרום בשלב מאוחר של הטיפול, או בשלב כלשהו אחרי שהפסיקו את הטיפול. יש הרבה אופציות טיפוליות, למרות שהתועלת שלהן מוטלת בספק. אחת האפשרויות היא אכן הזרקת בוטוליניום לשריר, כפי שהציעו לך. הסינדרום בד"כ נוטה להיות קבוע, כלומר מדובר בתופעה בלתי הפיכה. לפני הכל עליך להבדק באופן יסודי ע"י נוירולוג מומחה להפרעות תנועה והוא ינהל את הטיפול בבעיה זאת. אם יש לך עדיין בעיה פסיכיאטרית אז הפסיכיאטר יכול לתת לך תרופה אחרת במקום הפרפנן. מבחינה נוירולוגית תרופה נגד פסיכוזה וסכיזופרניה היחידה שאיננה גורמת ל-TD היא לפונקס. אם אין אפשרות לתת לפונקס אז ניתן לתת סרוקוול. שאר התרופות נגד פסיכוזה וסכיזופרניה לא מומלצות במצבים של טרדיב, כי הן אמנם מסוות את הטרדיב, אך מתחת לפני השטח הן מחמירות את המחלה. בנוסף, אם לא הוזהרת מראש (לפני התחלת הטיפול) ע"י פסיכיאטר מפני סיבוך זה של הפרפנן יש באפשרותך לתבוע את הפסיכיאטר בבית משפט על רשלנות רפואית. בנושא של רשלנות רפואית כדאי ומומלץ להתיעץ עם עורך דין שיתן לך את דעתו והאם התביעה כדאית. בברכה

המון תודה, אני מקווה שאני אקבל התייחסות ממומחה פסיכאטרי פה אני יודע שזה קשור לנוירולוגיה, אבל גם מאוד קשור לפסיכאטריה התופעה לא התרחשה לפני טיפול פסיכאטרי ! אם זה נכון שמדובר על תופעה בלתי הפיכה שנוצרה מהטיפול הפסיכאטרי, נראה לי שבהחלט אתבע את האדון היקר שנתן לי את התרופות האלה. לא, הוא לא הזהיר אותי לפני כן ולא ציין שיש להזהר מכך, וגם לא ציין שאם הדבר מתרחש יש לעשות כך או כך. לגבי טיפול ע"י תרופות אחרות - יכול להיות שיש לבדוק זאת. הארת את עיני בנושא והרבה תודה לך בכל מקרה נאי עדיין מחכה להתייחסות מקצועית

אם תבדוק באינפומד תגלה שהלפונקס גורם גם לתנועות בלתי רצוניות - זה לא אותו הדבר ?

שלום לך קורן, להזכירך-אבחנה מדוייקת של מצבך יכולה להעשות רק ע"י איש מקצוע. כלל וכלל לא בטוח שהפרעות התנועה מהן אתה סובל כיום קשורות לנטילת התרופה, וייתכן ייתכן והתופעה קשורה לבעיה אחרת והפרפנאן היא גורם מישני. ולכן כדאי מאוד לפנות ולהבדק ע"י איש מקצוע (או הרופא המטפל) ולשמוע בעצעתו בטרם תרגיש "סגור מכל הבחינות". שבוע טוב. והרבה בריאות. מיכל

לקורן תודה למיכל ואכן האבחוון הוא החשוב ביותר. נראה שעברת כבר אבחון וחבל שאינך מציין מה הרופא אמר (הרי הציעו לך טיפול בבוטוליזם שהוא רעל אשר משתק את העצבוב של השריר ואז התנועות הלא רצוניות נפסקות). האפשרות שמדובר בתופעת לוואי של התרופות קיימת אבל קיימות גם אפשרויות אחרות לכן כפי שמיכל כתבה האבחון הוא החשוב ביותר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום! לבני, בן 4, יש נתייה לתבניתיות גם בדיבור וגם בהתנהגות. יש לו גם חרדות - לא ממשהו מוגדר - יכול להופיע עפילו כשאומרים לו משהו בקל שקט. אז הוא מנסה להצמד עם הגב לאיש הקרוב או לקיר. קראנו באינטרנט על תרופה טבעית בשם AMORYN שעוזרת לסובלי OCD. האם אתה מכיר את התרופה? ידועה השפעתה לילדים? אנחנו גם נתיעץ עם רופא ילדים ונקבל יעוץ של פסיכאטר ילדים, אך רצינו גם לבקש חוות דעתך תודה רבה מראש, אולגה

לאולגה אצל ילדים הדברים שונים, בגיל מסויים ישנן תופעות שהן בהחלט נורמליות לגיל ולא בהכרח מצריכים טיפול, בנוסף, אצל ילדים דברים התנהגותיים ושינוי בחינוך לעתים חשובים יותר מאשר תרופות. איני מכיר את התרופה שציינת, אבל מה שחשוב הוא קודם כל להגיע לאבחון נכון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, מעולם לא השתפתי בפורום הזה אולם היום כבר הגעתי למצב של כמעט יאוש ומכיוון שאני גולשת שעות רבות באינטרנט (עקב עבודתי) נזכרתי שיש פורום פסיכיאטריה ב-Doctors מצטערת מראש על המכתב הדי-ארוך אך אני לא יודעת למי לפנות. לרשויות שפניתי אליהן פשוט נתקלתי בדלת אטומה. אז ככה: הבעיה היא מצבה הדיפרסיבי המתמשך של אימי, בת 59. אני בת 33 נשואה ומתגוררת עם בעלי בארה"ב. אחי הוא סטודנט שמתגורר בארץ. הורי נפרדו בשנת 1995 ואבי חי מאז עם חברתו. הורי מעולם לא התגרשו רישמית. אימי עבדה שנים רבות כאחות מוסמכת באחד מבתי החולים במרכז הארץ ולפני כ-3 שנים יצאה לפנסיה מוקדמת, עקב חיכוכים שהיו לה בעבודה ובעיקר עקב שחיקה מיקצועית. במשך שנים רבות לאימי היתה בעיה של דיפרסיה שהחמירה כאשר נפרדה מאבי. היא היתה מטופלת תרופתית בסרוקסט וקסנקס כ-5 שנים אבל הפסיקה את הטיפול מיוזמתה לפני כשנתים בטענה שסבלה מתופעת לוואי חריפות של כאבי בטן והקאות. במשך 5 השנים בהן נטלה סרוקסאט וקסנקס היא תפקדה יחסית טוב. אין לי מושג לגבי תופעות הלוואי שלטענתה נבעו מהשימוש בתרופות אלו, יש לי תחושה שהיא הגזימה לגבי זה רק כדי להפסיק את הטיפול. בתקופה בה הפסיקה לקחת תרופות כבר לא התגוררתי בארץ כך שאין לי מידע מהימן לגבי זה, מה עוד שגם לרופא הפסיכיאטר המטפל בה פשוט הפסיקה ללכת. הגעתי לארץ לביקור באפריל 2006 ופשוט הזדעזעתי מהמראה של אימי: מוזנחת, לא נקייה, הוסיפה 20 ק"ג למשקלה – זה היה שוק עבורי, למרת שאחי דוד ניסה להסביר לי את זה לפני שהגעתי לביקור בארץ. שום דבר לא הכין אותי להלם הזה. אימי שתמיד היתה אישה נאה, רזה ומטופחת הפכה לשבר כלי טוטאלי. פשוט לא היה אכפת לה מכלום. הדירה היתה מטונפת, מצעים צהובים ומזוהמים – בקיצור אוכל רק להמשיך ולתאר את זה אבל זה יהיה נורא ארוך. עשיתי את המירב שיכולתי לנקות את הדירה ביודעי שאין זה הפתרון למצבה של אימי. לפני כ-5 חודשים סבתי (מצד אימי) שהיא בת 83, עברה שבץ מוחי שהותיר אותה כמעט משותקת. אימי עברה להתגורר עימה וטיפלה בה יום וליל – ומטפלת בה עד עכשיו. למרות לחץ מצידי ומצד אחי אימי סירבה בתוקף לאשפז את סבתי במוסד סיעודי כל זאת עד שסבתי בעצמה ביקשה לעבור לבית אבות ורק השבוע החלו הסידורים בנושא לאחר שאימי הודתה בפני שהיא כבר על סף התמוטטות: לילות ללא שינה, החלפת חיתולים וטיפול בלתי פוסק בסבתי פשוט מוטטו אותה. אימי אמרה שאם סבתי תאושפז היא תחזור לחיות בדירתה. השאלה כעת היא מה אפשר לעשות כדי לעזור לאימי שתחזור לגור לבד בדירתה - שכן היא מסרבת לקבל טיפול תרופתי וגם אם תסכים לקבל טיפול תרופתי צריך שמישהו ישגיח עליה שהיא אכן תיטול את התרופות. אימי כמעט ולא מתפקדת, הודתה בפני שיש לה חרדה נוראית מאנשים וממקומות, היא מנסה כמה שפחות להיות בקשר עם אנשים ואת רוב הסידורים להעברתה של סבתי לבית אבות אני עושה ע"י טלפונים לרשויות כי אימי לא מתפקדת בכלל. היא בקושי מתקלחת כי לטענתה היא פוחדת ממים ויש לה תחושת גועל ממים, היא טוענת בפני שלא אכפת לה מכלום, שילדיה כבר גדולים ואין לה סיבה לחיות אולם חוזרת וטוענת שהיא לא מתכונת להתאבד כי אין לה אומץ לעשות את זה. לפי מה שתיארתי בפניך, המצב, הנסיבות, הסימפטומים שמהם היא סובלת – כיצד אפשר לעזור לה? גם אם היא תסכים לטיפול תרופתי עדיין – המצב סביבה לא ישתנה – היא עדיין חיה לבד, אחי עסוק בשלו ואני גרה בארה"ב, אין לאימי חברים/חברות היא לבד לבד לבד. וזה לא תורם לה הרבה. דיברתי עם הרופא הפסיכיאטר שטיפל בה אך גישתו היתה קרה ומתנשאת. הוא לא הסכים לבוא לביקור בית ואמר שאם היא אינה מהווה איום מיידי לאחרים או לעצמה אין מה לעשות ופשוט טרק לי את הטלפון בפנים בתירוץ ש: "חולים מחכים לי עכשיו.." אנא ממך על סמך נסיונך המקצועי, אודה לך באם תוכל לעזור לי ולאימי. אימי מאוד קשה ולא משתפת פעולה. אולי יש איזשהו ארגון שיכול לעזור לה? אולי תוכל להפנות אותי לרשויות המתאימות? – מכיוון שמצבה של אימי מוגדר כרגע על גבול האפור (זה מה שאמר לי הרופא המטפל שלה) היא פשוט נופלת בין הכסאות... אני רואה אותה פשוט דועכת ומרגישה חסרת אונים לחלוטין. תודה. אנא ממך, עזור לי, לנו. תודה,

שלום, לצערי אין אף אירגון ואף אחד לא ייקח אחריות על אימך במקומך ובמקום אחיך. לפי מה שאת מתארת המצב הנפשי של אמך אינו טוב, היא זקוקה לטיפול וכנראה שמדובר בדיכאון כי גם בעבר סבלה מדיכאון. כעת חייבים להתגבר על חוסר שיתוף הפעולה שלה, כנראה שיש מקום לטיפול תרופתי וכנראה גם לשיחות-פסיכותרפיה. ואחר כך לנסות ולארגן מסגרת שבה היא תתחיל להפגש עם אנשים. הצעד הראשון הוא הקשה ביותר, צריך לנסות להשפיע עליה ולעזור לה להגיע לרופא, אולי אתם יכולים, אולי רופא המשפחה, אולי אחים ואחיות שלה או כל קרוב אחר שיש לו השפעה עליה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, פעמיים רבות ניסיתי להבין מה ההבדל בין מאניה דיפרסיה לדיכאון, שאלתי על כל בפורום, קראתי תשובות לשאלות כאן בפורום ולא ממש ירדתי לסוף דעתי, אני סובלת מדיכאון, יש ימיים (אני לא סופרת אם זה יותר מעשרה ימיים או פחות) שאני בדיכאון שזה בדרך כלל לרוב בלילה, וביום אני מרגישה יותר טוב אבל בגדול יש ימיים שאני מרגישה יותר טוב ויש ימיים שאני בדכאון של החיים, מין הסתם כשאני מרגישה טוב אז באותו זמן אני לא בדיכאון ולכן אני מרגישה טוב ומין הסתם כשאני בדכאון אז אני נפולה, עייפה, חסרת אנרגיות וכל מה שקורה שבנאדם בדיכאון, קורה לי שכשאני בדכאון אז קשה לי להחליט דברים ואני מקסימום חיה את הרגע ושאני לא בדיכאון אז אני אופטימית ודברים שניראו לי קשים מנשוא לביצוע ניראים לי פשוטים, אבל בגדול אני מרגישה שהדיכאון כן משבש את חיי כי גם אם אני מרגישה טוב ומתכננת דברים אז הדכאון בא ומשבש הכל והכל חוזר חלילה, אז שאלתי הגדולה היא האם אני חולה במאניה דיפרסיה או שבעצם ה"מאניה" היא ההרגשה הבריאה שאני שמחה ולא בדיכאון וזה בעצם יחסית למצב של דיכאון ניראה כמו מאניה אבל זה בעצם האושר וההרגשה הבסיסית שצריך להרגיש מידי פעם בשביל להמשיך הלאה כי בלי ההרגשה הטובה מה נישאר? האם כל סובלי הדיכאון הם בעצם אוטומטית סובלים ממאניה דיפרסיה כי בעצם לאחר גל של דיכאון קשה להרגיש קצת טוב זה להיות בעננים וההרגשה הטובה הזאת היא מה שהרבה אנשים מרגישים תמיד ואין להם דיכאון, והמאניה היא לא ממש מאניה היא פשוט הרגשה טובה וכן היא הרבה הרבה יותר טובה מהדיכאון,,,,,כי אם באמת היינו רק חולי מאניה אז לא היינו חולים בכלל תודה

קרן שלום מצב מאני הוא שונה מההקלה של יציאה מדיכאון. כל מי שחווה דיכאון מכיר את הרגעים האלה או השעות או הימים, במקרה הטוב, בהם יש הקלה בעומס ופתאום לחיים חוזר הטעם. זה מצב מבורך שאולי יש בו סוג מסויים של החלמה. מצב מאני, מצד שני, אינו מצב כל כך פשוט ונעים, יש בו עוצמות גבוהות מאד של סבל, אי שקט, קשיי שינה, חשיבה מהירה ונוסקת למרומים ופעילות חברתית חסרת שיפוט שעלולה לכלול גם פעילות מינית בלתי מבוקרת, ביזבוז רב של כספים, עצבנות, ביטחון עצמי מופרז, קולניות, עד מצבים של סיכון עצמי בנהיגה ובכלל. אני מניחה שאינך סובלת מהסיפמטומים המאניים אלא יותר מההקלה שבאה אחרי מצבי דיכאון קשים... תרגישי טוב תמי.

הי קרן כ. מעניין שהתופעה שאת מציינת היא גם הפוכה. בתקופה מסוימת שאני הגדרתי את מצבי כ"דיכאון", הרופאה שלי בבית חולים טענה שאני כלל לא בדיכאון, אלא במצב רוח רגיל, אבל בגלל שהתרגלתי לגבהים של המאניה אני מגדיר את המצב הרגיל כ"דיכאון". בכל מקרה, יש הבדל די עצום בין מה שאת מתארת שעובר עליך למאניה. תמי כבר ציינה את הדברים בצורה בהירה. אני רק אוסיף שההבדל הקריטי בעיניי בין מאניה לבין אושר או התרוממות רוח, הוא שיש במאניה סבל רב. סבל בל יתואר, שמגיע בד בבד עם הרגשה כמעט אלוהית. זו תחושה שדי קשה להסביר למי שלא היה שם, אבל זה שונה לחלוטין מהשתחררות מדיכאון, או מסתם להרגיש טוב. הסבל הזה הוא מה שגורם לנו בסופו של דבר להגיע לטיפול. או לפחות זה מה שגרם לי בסופו של דבר להגיע לטיפול. כשאת מרגישה הקלה מהדיכאון את רק מרגישה טוב יותר. זה בעיניי ההבדל הקריטי, אבל יש עוד הבדלים רבים שתמי ציינה. בברכה מיכאל

תמי תודה על תגובתך,,,,,

בעיקר בגלל שיש לי משיכה לשכב עם חתיכות אבל אני לא אוהב לדבר איתן אלא מעוניין בסקס בלבד וע"פ רוב סקס חד פעמי והן רואות בי אוייב שרוצה לשכב איתן או גבר ביישן וכידוע בנות שוכבות איתך רק אם אתה מפתה אותן חזק בדיבורים וכיוון שהחתיכות לא שוכבות איתי אני שונא אותן עוד יותר ובכלל שונא להיות בעולם ללא שיהיו במיטתי חתיכות מדי פעם אני חושב להתאבד בעתיד א"כ מה פה לא נורמלי האם יש משהו שאני לא רואה? האם זה נורמלי לרצות להתאבד בגלל חוסר בפנטזיה? ואיזה כדורים יכולים לעזור אם בכלל? או שצריך טיפול אחר

ה?כ?נ?יס?ינ?י ת??ח?ת כ??נ?פ?ך? ה?כ?נ?יס?ינ?י ת??ח?ת כ??נ?פ?ך?, ו?ה?י?י ל?י א?ם ו?א?חו?ת, ו?יה?י ח?יק?ך? מ?ק?ל?ט ר?אש??י, ק?ן-ת??פ?ל?ו?ת?י ה?נ??ד??חו?ת. ו?ב?ע?ת ר?ח?מ?ים, ב??ין-ה?ש???מ?ש?ו?ת, ש??ח?י ו?א?ג?ל ל?ך? סו?ד י?ס?ו?ר?י: או?מ?ר?ים, י?ש? ב??עו?ל?ם נ?עו?ר?ים – ה?יכ?ן נ?עו?ר?י? ו?עו?ד ר?ז א?ח?ד ל?ך? א?ת?ו?ד??ה: נ?פ?ש??י נ?ש??ר?פ?ה ב?ל?ה?ב?ה?; או?מ?ר?ים, א?ה?ב?ה י?ש? ב??עו?ל?ם – מ?ה-ז??את א?ה?ב?ה? ה?כ?ו?כ?ב?ים ר?מ?ו? או?ת?י, ה?י?ה ח?לו?ם – א?ך? ג??ם הו?א ע?ב?ר; ע?ת??ה א?ין ל?י כ?לו?ם ב??עו?ל?ם – א?ין ל?י ד?ב?ר. ה?כ?נ?יס?ינ?י ת??ח?ת כ??נ?פ?ך?, ו?ה?י?י ל?י א?ם ו?א?חו?ת, ו?יה?י ח?יק?ך? מ?ק?ל?ט ר?אש??י, ק?ן-ת??פ?ל?ו?ת?י ה?נ??ד??חו?ת. מה פה לא נורמלי?

שלום, אולי כדאי לעשות הערכה מקפת של האישיות והקשיים שלך? כדאי להגיע לפסיכולוג לבדיקה ואבחון טוב. אפשר כמובן לבצע גם מבחנים פסיכולוגיים לשם האבחון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אילו תרופות נוגדי דיכאון וכפייתיות יתר בוודאות אינן משמינות? קראתי שאיקסל- אך נדמה לי היא לא בסל הבריאות....

האם ניסית פרוזק ?טוענים שהוא עם פחות השפעה על השמנה,

שלום רב פרוזק=פריזמה היא תרופה מסוג SSRI שאיננה גורמת לעליה במשקל והיא כיום תרופת הבחירה ל-OCD. קיים פריזמה פורטה- בטבליות של 60 מ"ג- שמתאים לטיפול ב-OCD. איקסל לא גורם לעליה במשקל אך הוא לא מיועד ל-OCD אלא רק לדיכאון. המילה "בוודאות" בשאלה שלך לא במקום כי ברפואה הכל ייתכן. בברכה

לשרון כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל, פרוזק גורם לכך פחות מהאחרים. התרופה נוגדת דיכאון היחידה שאינה גורמת לעליה במשקל היא האדרונקס אשר פועלת על הנוראפינפרין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני נוטל חצי כדור ציפרלקס מזה ארבעה חודשים. בעלון שמצורף לתרופה רשום שאין לשתות יינות ומשקאות חריפים. האם זה חמור אם אשתה כוסית יין פעם בשבוע? מה זה יכול לעשות? תודה, יניב.

ליניב כפי שכתוב בעלון-אסור שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום גיסתי סובלת כנראה מדיכאון לאחר לידה. יש לה שני ילדים, בן שלוש ותינוקת בת פחות מחודש. היא לא מתפקדת בבית(לא מבשלת,לא מנקה לא מאכילה וכד') היום אמרה כי היא תיקשור את הילד בחדר. היא מכניסה אותו לחדר בעונש כל הזמן למרות שאין סיבה הגיונית לכך. היא צועקת עליו ומכריחה אותו לישון, לא מאכילה אותו ולא דואגת לצרכים בסיסיים ומינמליים מאוד. (וזו רק תמצית התנהגותה) אחי,למרות שאנו אומרים לו שהמצב חמור הוא מתכחש לזה.משפחתה-אפשר לומר שלא קיימת. מחר נשוחח עם רופאת המשפחה בתקווה כי היא תדובב אותה לקבל טיפול, אך אם זה לא יעזור אני חושבת לפנות למשרד הרווחה מכיון שהילדים סובלים וכן, אני חוששת שהמצב שלה יחמיר והיא תפגע בילדים בצורה קיצונית יותר. האם עלי לפנות ישירות למשרד הרווחה או לגשת לרופא הילדים או לטיפת חלב, או לגורם אחר???. האם פנייתי, כגיסה, מספיקה כדי שמישהו מקצועי יגיע לביקור בית ,לאבחון וכו'??? האם פנייה לפסיכיאטר של קופת חולים במצב כזה יכולה לעזור לי? תודה רבה.

אפשר ורצוי לבקש מהסביבה הקרובה שתתמוך, שתיהיה קשובה. תוכלו לפנות לרופא המשפחה, המוסמך להפנות אתכם לטיפול פסיכולוגי במידת הצורך קופות החולים מציעות טיפול פסיכולוגי מסובסד, בעלות של עד 200 ש"ח לשעה (טיפול עצמאי עלול לעלות עד 400 ש"ח לשעה) ארגון ניצ"ה מסייע לנשים הנמצאות בדיכאון לאחר לידהף ואף שולח מתנדבים לבית היולדת כדי לעזור לה. טל': 02-5004511 מרכז ייעוץ לאשה מספק טיפול פסיכולוגי מגוון לנשים בתשלום מדורג לפי הכנסה. טל': 03-6129592/3, 02-6785210. ארגון ער"ן מציע עזרה נפשית בטלפון 1201, 24 שעות ביממה

אפשר ורצוי לבקש מהסביבה הקרובה שתתמוך, שתיהיה קשובה. תוכלו לפנות לרופא המשפחה, המוסמך להפנות אתכם לטיפול פסיכולוגי במידת הצורך קופות החולים מציעות טיפול פסיכולוגי מסובסד, בעלות של עד 200 ש"ח לשעה (טיפול עצמאי עלול לעלות עד 400 ש"ח לשעה) ארגון ניצ"ה מסייע לנשים הנמצאות בדיכאון לאחר לידהף ואף שולח מתנדבים לבית היולדת כדי לעזור לה. טל': 02-5004511 מרכז ייעוץ לאשה מספק טיפול פסיכולוגי מגוון לנשים בתשלום מדורג לפי הכנסה. טל': 03-6129592/3, 02-6785210. ארגון ער"ן מציע עזרה נפשית בטלפון 1201, 24 שעות ביממה

מיכל, תודה לך. הבעיה שהיא לא מוכנה להגיע לטיפול.קשה לדבר איתה. אני מקווה שארגון ניצה מסייע גם לאזור מרכז הארץ.

למיטל מבחינה חוקית אין לך מעמד, כך שהאפשרות היחידה היא לפנות ללשכת הרווחה, לפקידת סעד, שהיא אחראית על שלום הילד/ים, אני חושב שקודם כל הבעיה עם אחיך, הוא חייב להיות ער למצב ורק שיתוף פעולה שלו עשוי לקדם את הדברים. טוב ששיתפת את רופא המשפחה, הוא יכול גם לבצע ביקור בית ולהתרשם מהמצב. כך שגם אם באופן חוקי אין לך מעמד, חשוב שאת שמה לב ודואגת לילד. בכל זאת, צריך להזהר כי היו כבר משפחות שאחד מבני המשפחה העליל על משהו אחר. זו הסיבה שהגורמים החוקיים מתייחסים בזהירות רבה לדיווח של בן משפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

למשך כמה זמן נותנים את הריספרדל אחרי התקף מאני פסיכוטי?שנה?שנתיים?האם לקיחת ריספרדל במשך שנתיים עלולה להזיק באיזהשהוא אופן?מדובר במינון של 1 מ"ג.תודה.

שלום רב בזמן התקף של מאניה ניתן לתת ריספרדל כדי להשיג השפעה מהירה וחזקה. אחרי חודשיים התרופה מיותרת וניתן להפסיק איתה. טיפול אחזקתי וארוך טווח בהפרעה דו קוטבית ניתן בד"כ ע"י תרופות מייצבות מצב רוח מסוג ליתיום, טגרטול, דפלפט. הן מונעות כניסה למניה או כניסה לדיכאון. אמנם ניתן להשתמש בריספרדל כטיפול מונע מניה אך הוא איננו מונע דיכאון. בשימוש ממושך, ריספרדל, בדומה לאנטיפסיכוטיים אחרים, יכול לגרום ל-TARDIVE DYSKINESIA. שהן תנועות לא רצוניות של הגוף. בברכה

לשולה תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, אבל בסך הכל מדובר בתרופה "עדינה" שבדרך כלל אין לה תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלומות, הבן שלי בן 15 וחצי, יש לו חברה, הוא פעיל חברתית בתנועת נוער, מקובל, תלמיד ממוצע ובסך הכל, על פניו נראה הכל בסדר. לפני מספר ימים הוא הודיע לי "אמא, אני בדיכאון" לא מתחשק לי לעשות כלום. בשיחה התברר שיש לו בעיה במבחן בפיסיקה - הוא לא מוכן למבחן לא רוצה 5 יחידות ומעדיף את האפשרות של 1 יחידה בתחום זה - דבר שלא יפגע לו בבגרות כי גם כך יש לו המון המון נקודות. כמובן שבשיחה איפשרתי לו לבחור ביחדה אחת, אירגנו מיד מורה לפיסיקה ו...בקיצור מבינים את רוח העיניינים. יש לציין שאני מאובחנת כדכאונית ונמצאת כבר זמן רב על כדורים - עובדת, לומדת ועל פניו הכל בסדר. בבית הילדים יודעים שלאמא יש ימים של "נפילה" ואף אחד לא נלחץ מזה - כולל אני. האם הוא מחקה אותי? להצעתי שנלך לאיבחון הוא כמובן סירב. איך לעקוב? מה חשוב? למה לשים לב?? תודה, אוסנת

אוסנת אם הבן פעיל חברתית מקובל תלמיד טוב וכו' על פניו לא נראה שיש לו דיכאון , זה שיש לך נטייה לדיכאון לא בהכרח אומר שבנך "מחקה" אותך , את לא צריכה לעקוב יותר מדי אחרי בנך אבל כמו כל אמא חשוב להיות קשוב ( כפי שעשיתם עם המבחן בפיזיקה) ועם "היד על הדופק" לשינויים בהתנהגות (עצבות, הסתגרות ,בעיות בשינה ,אוכל וכו').

לאסנת שלום כמובן שלא ניתן לאבחן עפ"י מה שכתבת. לא ברור מדבריך אם הוויתור על הפיזיקה נובע מכישלון שלו במקצוע זה או מחוסר מוטיבציה להשקיע בלימודים. קיימת אפשרות שהוא השתמש במילה "דיכאון" כמניפולציה עליך כדי שתוותרי לו על הפיזיקה, ללא קשר למצבו הנפשי (שיכול להיות טוב). צריך לראות אם הירידה בלימודים היא רק בפיזיקה או שגם במקצועות נוספים, שמהווים ביחד ירידה תפקודית שלו. בקיצור, לעקוב אם קיימת מגמה של ירידה תפקודית או שמדובר בעניין אחד וחד פעמי. בברכה

לאוסנת איני פסיכיאטר המומחה למתבגרים, אבל בכל זאת אנסה לעזור מעט. אני מניח שכפי שאת יודעת מנסיונך, דיכאון הוא יותר מאשר "סתם אין לי מצב רוח" דבר שהוא שכיח בגיל ההתבגרות. דיכאון חייב להיות ממושך יותר מאשר מספר שעות או יומיים, לפחות שבועיים ברציפות וגם צריך להיות חוסר תפקוד. כך שאת יכולה לראות את המצב ולהעריכו. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום. התחלתי לקבל סרוקסאט 10mgכטיפול בדיכאון אחרי לידה לפני 4 שנים. מאז אני לא מצליחה לרדת ממנו- כל פעם שאני מנסה, אפילו בהדרגה, מתחילים לי סיוטי לילה קשים והרגשת דכדוך במשך היום ואז אני נעלצץ לחזור שוב למנה השלמה.ניסיתי לרדת מאוד בהדרגה -בהתחלה להחליף כדור בחצי כדור פעם ב3 ימים, אחר-כך ים כדור, יום חצי ואח"כ לעבור לחצי כדור כל יום. אבל מיד שאני עוברת לחצי כדור כל יום-שוב מתחילים הסימפטומים. נמעס לי , אני רוצה להפסיק לקחת את הכדור כי אני מתכננת הריון נוסף. לו הכדור היה גדול יותר היתי חותכת אותו לא לשניים אלא ל ארבע וכך הייתי מגיעה לירידה יותר הדרגתית. מה כדאי לעשות? אפשר להמיס כדור בכוס מיץ ואז לשתות את הכמות הרצויה? או שפשוט לסבול מסיוטים עד שיעברו? או שיש איזה חומר טבעי שיכול להקל את המעבר? ועוד שאלה- משהי סיפרה לי שאם מפסיקים סרוקסאט ואז, אפילו אחרי שנים, נכנסים שוב לדיכאון, זה לא עוזר יותר. האם זה נכון, אני קצת חוששת מעוד דיכאון אחרי הלידה.

שלום רב הפתרון בכזה מצב לעבור לכדור בשם פריזמה (=פרוזק) 10 מ"ג ליום (חצי טבליה) למשך שבועיים ואז להפסיק. הכוונה איננה לטפל בדיכאון או בחרדה ע"י פריזמה אלא רק בתסמונת הגמילה מסרוקסט שיש לך כיום. את הפריזמה מותר לקחת גם בזמן ההריון לכל אורכו. בברכה

לאיה תודה לדור ואכן השיטה של מעבר לפריזמה עובדת. דיכאון עלול לחזור אחרי שנים אבל כמובן שאם הכל בסדר הוא יכול גם לא לחזור, הנבואה אינה שלנו...., בכל אופן אם הרופא המליץ על סיום טיפול עם הסרוקסט אז אפשר להפסיק. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש ולדור, אני כבר חודשיים כותבת לכם על השלבים מהמעבר מפרימוניל לויפאקס, יש לציין שעזרתם לי מאוד וקיבלתי הרבה ידע בזכותכם. מה שקורה כרגע הוא שאני נמצאת על מינון 225 מג' השינוי הוא שאני כבר ישנה יותר טוב מאשר קודם. והדבר השני שאני עדיין דכאונית, יש ימים יותר טובים ויותר רעים. אומנם יש הטבה אך אין יציבות של ממש ואין עוד מרץ. מה לעשות האם להמתין עוד קצת ולראות לאן נושבת הרוח? או להוסיף עוד 75 גר' בהתאם להוראת הרופא? מנסיונכם עם אחרים האם רצוי לחכות עוד קצת? אודה על תשובתכם

שלום ריקי, תודה על דבריך :) כמה זמן את עם 225 מ"ג ליום? כעיקרון אחרי שבועיים אפשר כבר לעלות שוב במינון אבל לא הייתי ממהר. אם המצב בסימן של שיפור אז כדאי לחכות כחודשיים במינון הנוכחי. בברכה

העליתי בכדור השלישי לפני כשבועיים ויש עליות וירידות וממש לא הייתי רוצה לעלות בכדור נוסף לפי נסיונכם האם יש סיכוי לעוד שיפור ? או אולי תרופה זו לא מתאימה לי? יש לציין שאין לי תופעות לוואי בתודה (תודה על תגובתך המהירה זה מעודד)

האם טיפול בויטמינים(כמו וטמיני B) במינון גבוה (לא מינון תחזוקתי) ביחד עם חומצה אמינית GABA כתוסף מזון יכולים לעורר שינוים בביוכימיה של המח ולהפיג חרדה?

ויטמין B יכול להועיל לחרדה רק אם יש מחסור בו. אין טעם לקחת את הויטמין אם אין מחסור.

לליאור לצערי כל הטיפולים בויטמינים לא הוכיחו את יעילותם כל טוב דר' גיורא הידש

על הליקוי במח הגורם את ה ocd ? תודה מראש ושנהיה בריאים.

לכולנו יש מחלות ילדות אבל לא כולנו מפתחים OCD כך שלא נראה לי שיש קשר , יתכן יותר שיש נטייה גנטית/ביולוגית להפרעה,

וגם- חרדות באופן כללי וOCD ספציפית הם יותר בעיות של איזון ביוכימי במוח ופחות עניין של ליקויים מבניים במוח, לא ניתן להבחין כמעט במחלות נפש בסקירות מוח, ויודעים כל כך מעט... לא נראה גם לי שיש קשר בין מחלות ילדות למחלות נפש. תמי.

Dear Dr. Hidash I am being treated for BP for the past 4 yrs AND am on Lithium, Lamictal, Effexor AND Xanagis At first the mood stabalizer was sufficient, in time other medication was added. In addition I am seeing a psychotherapist twice a week AND in acute circumstances even 3 AND 4 times a week. My BP cycle is short , rapid AND extreme but I have improved considerabily AND commencing from last month my doctor has begun the gradual procedure of reducing the drugs. However, I suffer from severe insomnia whereby some nts. I get no more than 2-3 hrs sleep which leaves me a wreck. This is a sign that the rest wont be long in following. This time I even shocked myself I have been shopping like there is no tomorrow buying AND buying stuff with my money, the money I dont have AND stealing. When I think abt. it, it makes me sick but then I simply can't control myself. I can buy a couple of hundred OR even thousand shekels worth of stuff AND suddenly a small article of costume jewellery catches my eye, I try it on AND simply keep it. I can afford to pay for it but I wont. I even thought how stupid of them they have not caught me, OR I tell myself I must stop what I am doing is a criminal act AND can get me into serious trouble but even then I dont seem to care. I saw a blouse with pretty buttons so I cut AND took out 2 buttons AND decided to sew them onto the blouse I purchased. My husband is abroad this week (on work) AND the last few days I have been exhausted but am still out from morn to late evening at the shops. I was not shocked to see that in a matter of 2 weeks I purchased over 20 underwear. I've been obsessed with many things this time its underwear, clothes AND accessories AND its the accessories I dont pay for. Also, I bought a table mat which was open AND I took an empty nylon case which had a price tag for NIS 5 less AND then the next day I bought a few more AND this time I intentionally changed packages AND all for 5 shekels less. I dont need it, yet I cant control myself. Moreover, I cancelled my meeting with my psychotherapist because I am too ashamed to tell her about my recent whereabouts re. regression, next week I meet my psychiatrist too. Things were going so well I'd improved, I took control over my life, the self destructive signs were fading, hysteria, crying fits, panic attacks, nightmares became less, AND now this. WHY? What should I do this time? I dont want any more Respirdal. Has all the shopping made me feel any better? No. only momentarily. I would appreciate your comments. A

לאנה את סובלת מהפרעה דו-קוטבית וכעת במצב של פעילות יתר ולכן הקניות המרובות. את חייבת לפנות בדחיפות לפסיכיאטר שישנה את התרופות, או להוריד בתרופות נוגדות הדיכאון ואפשר להוסיף גם זיפרקסה או דפלפט אשר מתאימים יותר למצבים של השתנות מהירה בין דיכאון למאניה. בכל אופן את אינך מאוזנת תרופתית. כל טוב דר' גיורא הידש

Thank you doctor for your response. I realize I must call my doctor but cannot get myself to do so. However I will be seeing her in a couple of days. I guess its this relapse that upsets me from approaching her as I am in the course of reducing the medication AND under the circumstances I am sure she won't be doing so in the upcoming visit. Meanwhile my husband has returned from his business trip AND we discussed the complications of last week which to his opinion is also connected to his being away. Despite the aforementioned, I cancelled my meetings with my psychotherapist as I felt most uncomfortable to admit to her my misgivings re. theft of accessories during my intense shopping sprees. Subsequent to my husband's return I have managed to get some decent sleep, thereby reflecting on my entire constitution AND once again am in control, that is to say that the episode has past. But, somehow I can't get myself to fix a meeting with my therapist in the usual setting. I seem to associate the therapy room to a "confession-persecution" venue, AND suddenly feel sick AND tired of the same room AND setting which feels equivalent to a prison AND all I lack are hand-cuffs. I would very much like at least one single session in some open place like a park, near the ocean, etc., I have felt this way in the past but have been fine for the past 2 years AND yet the feeling of confinement has once again returned. Do you believe in changing the venue on a one term basis if the patient could benefit from this especially if we are dealing here with long term therapy? I personally feel that despite the strict guidelines of therapy some modicfication to meet the patient's needs won't hurt, do you agree? Hope you have a good week end Kind regards S

קראתי פה בפורום הודעה שכתבת שקשורה לסוג של דכאון אחרי פסיכוזה, המלצת לעסוק בעשייה רבה על מנת להשיב את היכולות בחזרה... האם כוונתך הייתה לכל סוגי הפסיכוזות, כלומר גם פסיכוזה שלא מקורה במחלת נפש או הדרדרות קוגניטיבית בתהליך פסיכוטי? האם בכל פסיכוזה טמונה בחובה לאחריה איבוד החיוניות? תודה

לעומרי פעמים רבות פסיכוזה קשורה לאינטנסיביות רבה, מתח וחרדות, לכן אחרי הפסיכוזה יש מעין "התרוקנות" וחוסר אנרגיות הדומה לדיכאון. אבל כמובן שאין זה תמיד. אין מדובר כאן על פגיעה קוגניטיבית כחלק מפסיכוזה, אלא המצב אחרי. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש מצב לא לצאת ממצב ההתרוקנות הזו שהזכרת? אני ללא אנרגיות וחשק לעשות דברים. נסיתי כדורים אנטי דיכאוניים אך ללא הועיל, אז הפסקתי. אם אני לא מתמיד לעשות דברים ורק יושב בבית, האם אני מחזק את אותו המצב שלאחר הפסיכוזה?על מנת שאנסה לעשות דברים שיקדמו אותי, אני צריך לעבור לעיר אחרת כרגע ואני ללא כוחות בכלל, הייתי רוצה לדעת כאשר אעשה מאמצים לצאת ממצב זה, שאחזור לעצמי ולכל כוחותיי עם תחושת חיות ומלאות? (לא אובחנתי כבעל מחלת נפש) תודה

שלום רב, ברצוני לדעת האם יש אפשרות פשוט לגשת לבית חולים ולאשפז את עצמך במחלקה לבריאות הנפש..!?...בלי שום הפנייה מקופת החולים.. פשוט להגיע ולבקש להתאשפז.... תודה למשיבים בברכה, אלון

שלום רב אפשר לגשת לחדר מיון בכל בית חולים ולבקש בדיקה של פסיכיאטר. סביר שתיבדק ע"י מתמחה. אישפוז פסיכיאטרי הוא דבר מורכב וכיום הנטיה לא לאשפז מלבד מצבים מאד חריפים או חמורים, או אם יש לך הפניה מפסיכיאטר מומחה שמטפל בך וממליץ באופן מפורש על אישפוז. רוב האנשים שמבקשים מיוזמתם להתאשפז בסופו של יום לא מאושפזים והטיפול בהם מתבצע במרפאה לבריאות הנפש. מאלה שכן מתקבלים לאישפוז-50% מהם לערך מאושפזים בכפיה, כלומר כאלה שנשלחו לחדר מיון עפ"י הוראת הפסיכיאטר המחוזי או עפ"י צו של שופט. במקרה של אישפוז כפוי הרופא שמבצע את הבדיקה בחדר מיון חייב להיות מומחה. בברכה

לאלון תודה לדור, אכן אפשר לפנות לחדר מיון הקיים בכל בית חולים ואז לפי המצב הרפואי יחליטו לגבי האשפוז. כל טוב דר' גיורא הידש

הי דוקטור אנא עצתך ועזרתך: אני בת 42 מקיימת יחסים עם בן זוג קבוע,די נהנית יש לאמר ובן זוגי עושה כל מה שאני מבקשת ממנו בתחום הסקס. לפני כחודשיים התחלתי להשתמש ב"רסיטל".שבוע ראשון חצי כדור,שבוע שני כדור שלם. עם הכדור השלם יש לציין הרגשתי נפלא,פחות לחוצה,פחות אובססיבית ופחות מחשבות שמטרידות.השבוע הזה אני מרגישה ששוב אני חוזרת ללחצים ולחרדות שהיו לפני וגם השינה בלילה לא כל כך טובה,ומה שבאמת מדאיג אותי זה שיש לי חשק לקיום יחסי מין כיון שאני מאוד אוהבת ונמשכת לבן זוגי אבל לאחרונה פשוט לא מצליחה להגיע לאורגזמה. שאלותי: 1. האם יש קשר בין הרסיטל ואי הופעת האורגזמה?(הנאה בהמלך קיום היחסים קיימת אצלי) 2. אם אני שוב מרגישה לחוצה האם אני אמורה לעלות את המינון של הכדור ליום? ואם יש קשר ואכן הרסיטל פוגע באורגזמה, מה עושים??? מיואשת, אנא עזרתך. תודה, מיכל.

שלום מיכל אצל גברים הרסיטל בד"כ גורם לעיכוב אורגזמה אבל לא מונע אותה לחלוטין. משום מה דווקא אצל נשים הבעיה יותר חמורה ותיתכן אנ-אורגזמה של ממש. כלומר המחקרים מראים שדווקא אצל נשים הפגיעה במין יותר קשה אבל נשים פחות נוטות לדווח על כך. לעיתים התופעה נחלשת אחרי מס' חודשים ולפעמים היא נשארת קבועה (אבל הפיכה בסיום הטיפול). אם אחרי חודשיים-שלושה הבעיה ממשיכה אז מומלץ לשקול עם המטפל שלך תרופה אחרת שלא תגרום לכך. בברכה

שלום לך, מדובר בתופעת לוואי של התרופה, ולכן אין הרבה מה לעשות למעט החלפת התרופה בתרופה אחרת מן הקבוצה. החלפת התרופה יכולה לעזור בחלק מן המקרים אך לא לכולם, שכן מי שסבל מהפרעות האורגזמה עם רסיטל עשוי לסבול מתופעות דומות גם תחת טיפול בתרופות אחרות.

אני מחפשת טלפון של מטפל. לא מצאתי אותו ב 144 ובדפי זהב. איפה אוכל למצןא רשימה עם פרטים וטלפונים? האם יש רשימה כזאת באינטרנט.?

לאנא איני יודע, אבל אם רופא אינו רוצה ששמו יופיע במדריכים אז למה לטרוח? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, 1. מה ההבדלים בין המונחים (1) אישיות גבולית, (2) אדם בעל קווי אישיות גבוליים, (3) הפרעת אישיות גבולית., ומי מהם מתאר מצב "נורמאלי" ומי פתולוגי? 2. האם ניתן לאבחן אדם כבעל הפרעת אישיות גם אם הוא איננו אימפולסיבי ואינו נוטה להתפרצויות כעס (אלא בעל שליטה עצמית גבוהה מאוד, שקול ומחושב, קר רוח, ונטול ספונטניות) ? 3. האם השילוב של קויים/הפרעה גבולית עם קווים/ הפרעה כפייתית-טורדנית היא שילוב ידוע ונפוץ? והאם ייתכן כי אדם בעל מאפיינים כפייתיים בולטים (פרפקציוניזם, "מכור לעבודה", מקפיד על סדר וניקיון, חסכן, נעדר ספונטניות ויכולת ליהנות) יאובחן כגבולי? 4. האם אדם יכול להיות מוגדר כבעל הפרעת אישיות גבולית רק בתקופה מסוימת בחייו, כשלפניה ואחריה הוא "נורמאלי" או שמדובר ב"נישואים קתוליים", ומהרגע שאובחנת ככזה - תישאר כזה ? תודה רבה :)

ליולי איני בטוח שהבנתי את כל השאלות אבל אנסה לענות. לאדם מבנה אישיות אשר פחות או יותר נשמרת מגיל ההתבגרות ועד המוות, לכן אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית ישאר כזה אם אינו עובר טיפול. כאשר לא מתקיימים כל הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית אז מדברים על קווים, כמובן ש"קווים" הם דבר פחות מחייב והמצב פחות חמור. הפרעת אישיות גבולית היא די מוגדרת לפי ה DSM, כך שצריך לבדוק אם הקריטריונים של ה DSM (שהיא שיטת סיווג) מתקיימים ואז האבחנה מוסכמת על הרופאים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לפני כ- 3 שבועות התחלתי לקחת ויאפקס שוב לאחר הפסקה של חצי שנה. מאז אני לא ישנה טוב בלילה. (לקחתי שבועיים חצי כדור ואז עליתי לכדור שלם של 75 מ"ג). בפעם הקודמת לקחתי שני כדורים בבוקר ואז סבלתי מבחילות והזעות לילה. הרופאה שרשמה לי את הכדור המליצה לי לקחת אותו לפני השינה כדי להימנע מתופעות הלוואי שהיו לי בפעם שעברה. שאלתי היא מתי מומלץ לקחת את הכדור כדי לישון טוב בלילה? תודה סיון

שלום רב אם מדובר בויפאקס רגיל אז ההמלצה לקחת 75 מ"ג בבוקר ו-75 מ"ג בערב, בהפרש של 12 שעות בין מנה למנה. כדי להמנע מבעיות בשינה (מדובר בתרופה מעוררת) את הכדור של הערב לקחת הכי מאוחר 4 שעות לפני שאת הולכת לישון. אם מדובר בויפאקס XR אז לקחת את כל המינון (150 מ"ג) פעם ביום, רצוי בבוקר. מינון נמוך מ-150 מ"ג ליום נחשב למינון תת-טיפולי. בברכה

לסיון תודה לדור ואכן הויפקס מעוררת (וטוב שכך) ולכן עלולה לגרום להפרעות בשינה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובות אבל למה הכוונה "מינון תת טיפולי"? הפסיכאטרית רשמה לי רק 75 מ"ג ליום כרגע למרות שבעבר לקחתי 150. תודה סיון

שלום לך דוקטור. אני רוצה לשאול אם כתוצאה מטראומה שעברתי לפני 9 שנים בשנפלתי באוטובוס וקיבלתי מכה רצינית בראש. ומאז אני כל הזמן בחרדות ובפחדים ואני מקבלת כאבי-ראש מאוד חזקים. וסחרחורות שאני פוחדת לצאת מהבית שאני לא אפול ברחוב או שיקרה לי משהו ואני אמות. וזה כבר קרה לי כמה פעמים . ניסיתי כל-מיני סוגים של כדורים. היום אני לוקחת אלגולזין ו-באבן. הם עוזרים לי קצת . אבל בלילה יש לי הזיות שאני נופלת באוטובוס והאוטובוס דורס אותי וכל מיני-כאלה מה אני עושה. תודה.

שלום רב המלצתי בעניין הסחרחורות וכאבי הראש לפנות קודם לנוירולוג לבדיקה נוירולוגית וצילום הדמיה מוחית. חייבים לשלול בעיה גופנית. סחרחורות וכאבי ראש יכולים להיות סימפטום של הרבה דברים. בנוסף מומלץ לפנות לפסיכיאטר בשביל לקבל טיפול אנטי חרדתי. נראה שעברת טראומה ואת זקוקה לטיפול אנטיחרדתי בתרופות ובשיחות. בברכה

לשרה בלילה יש לך כנראה סיוטים ולא הזיות. תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, אחרי הבדיקות הגופניות לגשת לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר ומשם להמשיך לטיפול נפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב רציתי לדעת מה השכיחות של הפרעות חרדה בארץ - של חרדה כללית ושל התקפי חרדה. אני עושה עבודה על הנושא והתקשתי למצוא את הנתונים הסטטיסטיים של שכיחות ההפרעות בארץ. בתודה מראש - לימור

ללימור אכן איני מכיר את המחקרים אשר מציינים את שכיחות ההפרעות בארץ. בירושלים בהדסה עבד רופא מתחום האפידמיולוגיה שעשה מחקרים רבים על שכיחות הפרעות נפשיות בארץ, לצערי שכחתי את שמו אבל בהחלט יש חומר בנושא. כל טוב דר' גיורא הידש

ללימור שאלתך עניינה אותי, לרגע הקשתי בחיפוש בוואלה "שכיחות חרדה בישראל" וכבר קיבלתי תשובות http://www.cbs.gov.il/hodaot2005n/05_05_116b.doc מדובר על שכיחות של 4% בשנה, כלומר 4% מהאוכלוסיה יסבלו מחרדה כללית במשך השנה הקרובה. (160,000 אנשים) כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 27 סובל מהפרעה דו קוטבית סוג 1 עד לאחרונה טופלתי במרפאות חוץ של טירת הכרמל. הרופא שלי קודם ואני לא מסוגל לתקשר עם הרופא שקבלתי. לכן אינני במעקב מזה מספר חודשים. אני מבקש ממך המלצה על רופא טוב שעובד עם מכבי, רצוי בחיפה. תודה אני

אני לא נמצא בטיפול כבר מספר חודשים ואני לא יודע לאן לפנות אני מבקש המלצה על רופא טוב שעובד עם מכבי. תודה אני

שלום רב עפ"י בקשות דומות אחרות תוכל לראות שד"ר הידש לא ממליץ ע"ג הפורום על רופאים. אבל ייתכן שאתה יכול להחליף מטפל במסגרת המרפאה בטירה? אולי תפנה למנהל המרפאה ותבקש להחליף מטפל. כמובן שאתה יכול לפנות לאחד הפסיכיאטרים שעובדים עם מכבי. יש להם רשימה די מכובדת של פסיכיאטרים. חלק מהפסיכיאטרים של מכבי הם מנהלי מחלקות שעובדים אחה"צ במרפאה עצמאית-פרטית בחיפה והסביבה. הדבר היחידי שאתה צריך לעשות זה להתקשר ישירות עם הפסיכיאטר שאליו אתה רוצה להזמין תור. אין צורך במכתב הפניה. בברכה

שלום, תודה לדור ואכן איני ממליץ על רופאים בפורום. בכל אופן הדרך הטובה ביותר היא לפנות לרופא אחד מהרשימה ולראות האם יש לך שפה משותפת אתו, במכבי הרי קל יותר להחליף רופאים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, סבתי בת 78 חולה באלצהיימר. כמו כן, היא סובלת מלחץ דם. לאחרונה רופא ייעץ לנו להחליף את התרופות שאותם היא נוטלת ולהביא לה תרופות חדשות. בין התרופות החדשות הייתה תרופה בשם TRITACE PLUSE. בעלון היה רשום שהתרופה יכולה לגרום לבילבול, עצבנות וקשיי שינה. ואכן, אפשר ליראות באופן ניכר את כל הסימפטומים הללו, אשר לא היו קודם לכן. רציתי לדעת האם זה באמת בגלל התרופה, ומה ניתן לעשות בנידון.

שלום לך, התרופה הנ"ל לא שייכת לפסיכיאטריה, אלה לבעיות גופנית, כמו לחץ דם שדורש מעקב ואיזון של לחץ דם. יום יום. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא המטפל בה.

שלום לך, התרופה הנ"ל לא שייכת לפסיכיאטריה, אלה לבעיות גופניות, כמו לחץ דם שדורש מעקב ואיזון של לחץ דם. יום יום. בכל מקרה כדאי לפנות לרופא המטפל בה.

לאירנה אני חושב ששאלתך מיועדת יותר לרופא פנימאי או רופא משפחה, אם הדברים שאת כותבת נכונים אז לדעתי הפתרון הפשוט ביותר הוא להחליף תרופה?? אבל תתיעצי עם רופא פנימאי כל טוב דר' גיורא הידש

אהלן מה שלומכם...אני לקח 20 מ"ג ריטלין 15 מ"ג ציפרלקס... אני כבר שבועיים בערך מרגיש מעולה ופתאום היום בעבודה חטפתי התקף בגלל תקרית כלשהי עם מישהו מסוים בעבודה שבגללו רוב הבעיות שלי התחילו כאשר הייתי על השפעת אקסטזי והבנאדם ירד לי על החיים....כשחטפתי את ההתקף היום הלכתי לאיבוד יצאתי מריכוז הפה התייבש הרגשתי שמסתכלים עלי לא כמחשבה פרנואידית אלא כי הפה התייבש אז הייתי חייב להעסיק את הפה וקלטתי שמסתכלים ופתאום גם איבדתי קורדינציה בידיים בהליכה ...היה מפחיד ועכשיו הגעתי הביתה ונרגעתי וחזרתי להרגיש מצוין.....מה היה ההתקף הזה? פסיכוטי או חרדה? למה זה קרה? מה יכול למנוע את זה בעתיד?

ללא מיואש קודם כל טוב שאתה כבר לא מיואש. נחמד לשמוע גם דברים טובים. ולגבי האירוע- לא היתה כאן פסיכוזה, אולי חרדה, לא הייתי עושה מזה יותר מדי סיפור. כנראה נלחצת מהמפגש עם הבחור שעורר אצלך חששות ותגובה גופנית. קורה. במשפחות הכי טובות. לאט לאט לומדים להרגע, זה לוקח זמן. העיקר לא להתייאש... ערב טוב תמי.

שלום, יופי שאתה מרגיש טוב ואכן העובדה שנרגעת מהר מעידה על כך שמצבך טוב, בכל אופן איני חושב שהיה התקף פסיכוטי כי התקף פסיכוטי לא נמשך מספר שעות, אם הוא קורה אז לתקופה ארוכה יותר. אבל כמובן שצריך לשמוע פרטים נוספים. עדיין עלולים להיות מצבים של חרדה, הרי לוקח זמן עד שתחזור לעצמך באופן מלא. בכל אופן כדאי שתהיה תרופה נוגדת חרדה כמו לוריוון או וואבן בכיס, זה לא מזיק. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא, אני משתמשת מזה כ 8 חודשים בתרופת סימבלאתה 30 מ"ג . לאחרונה התחילו לי בעיות בקיבה דהיינו בטן נפוחה בשילוב עם גזים האם יתכן שזוהי תופעת לוואי של התרופה שלפתע הופיעה גם לאחר שימוש של כמה חודשים בכדור...אודה לתשובתך המהירה

לסיגל אמנם צימבלטה עלולה לגרום לתופעות במערכת העיכול אולם תופעות אלו מופיעות בתחילת הטיפול, לא סביר שיהיו תופעות שמופיעות אחרי מספר חודשים. לכן כדאי לפנות לרופא המשפחה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, קוראים לי נגה ואני בת 15 ,תלמידה, התבקשתי לעשות עבודה על השפעותיה של השמש על מצבי ברוח וגיליתי שישנו דיכאון שנקרא דיכאון חורף שמופיע גם בגלל חוסר שמש. אשמח אם תוכל לשלוח לי מידע על התופעה הזו וכיצד אוכל לערוך עליה מחקר (סקר) , כלומר באיזה שאלות כדי לי להתמקד כדי לדעת אם על האנשים שאני שואלת משפיעה השמש. תודה מראש נגה

לנגה יש הרבה מאוד חומר ברשת על דיכאון חורף ועל הטיפול בו, כך שצריך רק להקליד את מילות החיפוש. באופן כללי צריך להיות לאדם דיכאון, כלומר להתמקד בשאלות הקשורות לדיכאון. אם מצאת אדם שהיו לו מספר התקפים של דיכאון צריך לבדוק האם הדיכאון הופיע בדרך כלל בחורף או שאין קשר עם עונות השנה. בגלל שארצנו מבורכת בשמש יש מעט מקרים של דיכאון חורף. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, רציתי לדעת איזה ריכוז בדם מצביע על השפעת הדפלפט? אתמול עשיתי בדיקת דם והרמה נמצאה כ - 40.8, לא שאני מבינה בזה משהו. ניסיתי טיגרטול אבל היו לי עיקצוצים בגב ולכן הפסקתי. אני נוטלת לוסטרל כרגע עם הדפלפט.

לשיר זו רמה שבתחום המקובל, אבל בפסיכיאטריה האיזון נעשה על ידי ההערכה הקלינית לא על פי בדיקות של הרמה בדם. כל טוב דר' גיורא הידש

האם מחשבות יחס הם פסיכוזה בפני עצמה? או שצריכים להיות עוד מספר גורמים על מנת לאבחן את זה כך. אם מחשבות היחס היו בגדר ספק, חשדנות וייחוס כוונות אך ללא וודאות מלאה בהן, האם זה נחשב למחשבות יחס? האם פסיכוזה לכשלעצמה (שלא נובע ממחלה) פוגע קוגניטיבית ורגשית...כפי שפעם ציינת, שקיים סוג של דכאון עם ירידה ויש להחזיר את אותן יכולות תפקודיות, האם בהכרח זה מתייחס לכל פסיכוזה חד- פעמית אפילו אם נמשכה מס' חודשיים? תודה אייל

לאייל אין ספק שמה שאתה מתאר חשוד מאוד למחשבות שווא שהן פוגעות בשיפוט ולכן הן מצב פסיכוטי. אבל אתה הולך על הגבול וכאשר ישנה הבנה ותובנה יתכן שמדובר על חרדות ולא מחשבות שווא חד משמעיות. כך שבמקרים גבוליים יתכן שהאבחנה קשה ביותר. פרט לפסיכוזה קצרה מאוד, פסיכוזה היא אינה אבחנה אלא סימפטום של הפרעה נפשית רחבה יותר. כך שמצב פסיכוטי חד פעמי אינו אמור לפגוע ביכולות הקוגניטיביות כאשר מבריאים, אבל השאלה הקודמת היא מה האבחנה? כל טוב דר' גיורא הידש

תוכל בבקשה לפרט ולהסביר למה התכוונתך בדברייך כשאמרת: "כך שבמקרים גבוליים ייתכן כי האבחנה קשה ביותר". תודה. ולשאלתך, לא ניתן לי שום אבחנה, לא כהפרעה או מחלה קיימת או מתפתחת.

עכשיו רק הבחנתי שכתבת "כשמבריאים"- מה זה כולל ההבראה הזו בדיוק, עצם זה שאני לא נתון במחשבות יחס לא נחשב כהבראה עליה התכוונת?

היי, האם נטילת תרופה רסיטל במינון 40 מ"ג יכולה לגרום לאיחור במחזור? תודה

לאנני לא, הרסיטל אינו משפיע על ההורמונים הקשורים למחזור. בנוסף לסיבות הגופניות שעלולות להיות, מצב נפשי לא טוב עלול לגרום לאיחור במחזור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מעוניין לראות פסיכיאטר באזור באר שבע לצורך איבחוני. האם ניתן לקבל המלצה לגבי פסיכיאטר באזור זה או הפנייה למאגר פסיכיאטרים לפי אזור טיפול? תודה רבה

לנרי מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום, כמובן שאפשר לפנות לפסיכיאטרים במסגרת קופת החולים באזור או למרפאה של בית החולים בבאר שבע. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על תשובתך המהירה. המלצת לי ללכת לנירורלוג או פסיכאטר ושם לעבור מבחן "טובה". מהו מבחן זה? ומה סבירות התוצאה מהיימנה? תודה

שלום לך, מבחן טובה הוא מבחן ממוחשב הבודק הפרעה בקשב מתמשך. מבחן זה מהווה כלי עזר בידי המאבחן ולעיתים תורם להתאמה של המינון התרופתי. יש היום אבחונים ממוחשבים הבודקים סוגי קשב שונים וגם את היכולות הניהוליות, כלומר יכולות למידה וויסות. מבחנים אלו נותנים תמונה כוללת יותר ממבחן הטובה וגם תקפותם גבוה יותר. האבחנה בכל מקרה היא אבחנה קלינית ונעשית ע"י רופא

לאור-לי תודה למיכל ואכן מבחן טובה חשוב אבל הוא בדיקה אחת בתמונה הכללית של הרופא, כמו שצילום רנטגן אינו קובע אבחנה אבל בהחלט עוזר לרופא להגיע לאבחנה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מעוניין לשאול שאלה ונורא חשוב לי שהיא לא תהיה נקודתית/אינדיבידואלית. אני אתחיל מהשאלה עצמה ואח"כ אציג את פרטיי, שאולי מוכרים כבר לך ולדור. אתמול קראתי מאמר באינטרנט שאומר את הדבר הבא: "ניתן להציג את המונח "דיכאון" כעצבות, דכדוך, או מלנכוליה. אולם, עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. ניתן לחוות דיכאון גם כתחושת רדימות או ריקנות, או לעתים כחוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו". כאן באה שאלתי אליך. מנסיונך הרב, האם נתקלת בחולים אשר הצהירו בפניך כי אין הם מרגישים רע כלל, הכוונה לכך שאין עצבות, דכדוך שאלו הסימנים השכיחים ביותר למצב של דיכאון, אבל מצהירים על חוסר רגש(רגש קפוא), חוסר יכולת ליהנות מדברים אפילו הקטנים ביותר, ומרגישים מנותקים מהעולם, אבל בד בבד מדגישים שאין הם מרגישים רע? השאלה שאני שואל, אתה בטח מבין, קשורה גם אליי.לפני 4 שנים התחלתי לחוות חרדות ודיכאון קשים שהיו מובלים בהמון עצב, בכי מתמיד, וייאוש ש"גמר" אותי, אבל אחרי שקיבלתי את הטיפול הנכון, מסתבר, אחרי המון ניסיוניות, הכל חזר להיות מדהים, אבל אחרי שהפסקתי את הטיפול מפאת התופעות לוואי, הדיכאון חזר בדומה למה שהיה קודם ואחרי שטופלתי ב - ECT והתחלתי לנטול שילוב של פרוזק ודיפרקסאן, המצב שינה פנים.הפעם העצב והדכדוך נעלמו, אבל נשארתי במצב שמתואר למעלה, ואז מכיוון שאני מכיר רק סוג אחד של הדיכאון, שהוא כאמור עצב ובכי, התחלתי לחשוב שאולי "נדפק" לי הרגש,שעכשיו אין יותר בעיה ואני פשוט לא מצליח להתחבר לעולם חזרה. אולי ה - ECT הקפיא את הרגש? אולי הכדורים שאני נוטל מקפיאים לי את הרגשות? אולי אני כאן המטומטם שלא מצליח להרגיש? זאת הסיבה שרציתי לשאול אותך את ששאלתי לגבי ההיכרות שלך עם מצב דומה ואיך היית מפרשו. אני מרגיש מנותק מהיקום, אבל אני חייב לציין בפניך שאני לא יודע איך, אבל אני מאוד מאוד רוצה שיהיה לי טוב, רק שאני כבר לא יודע מה לעשות עוד.יש לי ילד בן 3 חודשים ואני לא מרגיש אליו כלום...זה אוכל אותי והכי קשה שאפילו אי אפשר לבכות ולהתנקות קצת כי הרגש....אתה יודע. המצב מייאש בעיקר שאני לא מבין מה עובר עלי. אני מצטער מאוד על ההודעה הארוכה ואשמח אם תוכל לענות על שאלתי מתחילת ההודעה. תודה, ארז.

ארז, בהחלט קיים מצב של דיכאון כפי שאתה מתאר כ "חוסר רגש" (יכול להיות שזה נקרה דיסטמיה) זה כמו שאתה עובדבמצב "safe mode" במחשב "מצב בטוח" כלומר לא מרגישים רע אבל גם לא מרגישים את הכיף בחיים ,לדעתי זה איזה מנגנון הצלה של המוח שמעדיף לא לרדת למצולות אבל באותה מידה גם לא עולה להתרגשות, יתכן שעם הזמן הכדורים וטיפול פסיכולוגי=שיחות ישתפרו הדברים.

שלום ארז מה שכתבת יכול להיות חלק מהדיכאון או תופעת לוואי של פרוזק. פרוזק יכול לעיתים לגרום למה שאתה מתאר. הפסקת פרוזק כרוכה בסיכון. השאלה אם ניתן לטפל בדיכאון שלך ע"י דפרקסן כתרופה יחידה כי היא לא גורמת לכך. המינון המקסימלי של דפרקסן הוא 300 מ"ג ליום (25X12) אך הדבר תלוי בבדיקות לחץ דם ודופק וכן בבדיקת EKG. כלומר בשביל להעלות למינון גבוה הבדיקות צריכות להיות תקינות. בברכה

לארז תודה לדורון ולדור וכל התשובות הן אפשריות ולכן התשובה לא תהיה כל כך אישית. יתכן שמדובר בדיכאון עצמו, יתכן שמדובר בתופעות הלוואי של התרופות ויתכן גם שמדובר על הבראה חלקית של הדיכאון. כלומר עם הטיפול אינך נמצא בדיכאון העמוק המוכר לך למרות שעדיין לא הגעת להבראה מלאה. יחד עם זאת לפי התיאור אתה מאוד סובל, כך שלמרות המורכבות של הטיפול בך הייתי עושה הערכה נוספת וחושב על שינוי בטיפול התרופתי. כמובן שאפשר להוסיף גם פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

לכבוד ד"ר גיורא הידש א. נ., שלום רב, הנדון: טיפול בריטלין/אמפטמינים לליקויים קשביים בחולי סכיזופרניה. טרם אפתח בשאלתי ברצוני להציג את עצמי. שמי נועם ס. עובד סוציאלי, עובד בעמותת "אנוש", ומספק שירותיי הדרכה ושיקום עם נכי הנפש בקהילה לפיתוח ושיפור מיומנויות יסוד- בהיבט החברתי, תעסוקתי, משפחתי, בינאישי וכו', במסגרת סל שיקום. נעים מאוד... ולעניינינו... ישנם לא מעט חולי סכיזופרניה שמקבלים טיפול תרופתי אולם לדאבוננו ישנם גם אלו שהסיכויים להשתקם מאוד נמוכים והפרוגנוזה שלהם גרועה. אני כעת עובד עם אדם במצב המתואר לעיל. מדובר באדם מבוגר שלצערי לא זכה לטיפול נאות "ונפל בין הכיסאות" מסיבות רבות, ובעיקר מסיבות משפחתיות ומערכתיות. רמת תפקודו הכללית מאוד נמוכה, כולל ארגון קוגניטיבי-ריגשי-אישיותי. נראה שהסיבות להנמכה בתפקוד הינם בתסמיני הקשב והמוטיבציה, ייתכן שהדבר התבטא מאז פרוץ המחלה וייתכן שהטיפול התרופתי תורם לדבר (ADD LIKE). קראתי לא מעט מחקרים שמדברים על שילוב תרופתי עם ריטלין כ"תוסף תזונה", לתרופות האנטי פסיכוטיות, לשיפור תסמיני הקשב בחולים אלו והתוצאות מדברות על הצלחה ושיפור של כ- 40% לכל הפחות בתפקוד הכללי לאור שיפור בליקויים הקשביים וללא התפרקויות פסיכוטיות ! בנוסף למתואר לעיל, בנינו.... אני תוהה האם אבחנתו נכונה. אין עדות בסיכומים הרפואיים לסימנים חיוביים כלל והתנהגותו תואמת להפרעת האישיות הגבולית מאשר לפתולוגיה אחרת. אשמח לחוות דעתך בנדון, במידה ואינך מכיר בדבר (ומתברר שישנם אנשי מקצוע רבים בארץ שלא מכירים בכך. הדבר מקובל בארה"ב אך לא פה.) אשמח אם תעיין במחקרים טרם שתשיב לפנייתי. אנו מנהלים דיון בנושא ואודה לדעתך המקצועית בנדון. אנו תוהים וחושבים להתחיל טיפול מסוג זה כמוצא אחרון... להבהרה: אין אנו מספקים את הטיפול ! אנו משמשים מעין "מתווכים" עם גורמים רבים ומוציאים לפועל את ההליכים השיקומיים מול סל השיקום. ממתין לתשובתך, בכבוד רב, נועם ס.

לנועם שלום, הנושא של הפרעות קשב אצל מבוגרים הוא חדש יחסית, בערך כעשר שנים שעוסקים בו ואין ספק שזהו שטח שמתפתח מאוד. כיום אין המלצה לטיפול של חולי סכיזופרניה בריטלין באופן גורף, כדי לחשוב על טיפול בריטלין צריך לאבחן שקיימת הפרעת קשב שהיא הפרעה נפשית נפרדת. אכן, ישנם מחקרים רבים שמצאו שאצל חולי סכיזופרניה יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעת קשב ADDH אבל בטח שלא אצל כולם. אם אינכם בטוחים באבחנה, כדאי להפנות את האדם לאבחון והערכה נוספת אצל אחד הרופאים הבכירים בארץ, זה תמיד חשוב ויכול לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

האם איקסל קיבלה כבר אישור FDA?

לרמי לא שמעתי על כך. בכל אופן ה FDA לא דחה את התרופה, לפי מיטב דעתי בית החרושת כלל לא ביקש את אישור ה FDA. (תרופה צרפתית....) כל טוב דר' גיורא הידש

האם תרופה שמעכבת את הספיגה החוזרת (reuptake) של הנורואפינפרין והסרוטונין מהסינפסה לתוך תא העצב יעילה לחרדה חברתית (פחד מפני בעלי סמכות)? האם אנשים אסטריבים בעלי בטחון עצמי הם גם בעלי יותר סרוטונין במח? אפשר להפוך פחדן וביישן לעמיד ואסרטיבי ע"י הגברת סרוטונין?

לישי האפקסור יעילה בתחום הזה. בהחלט התרופות עשויות לעזור במידה רבה ולשנות דפוסי התנהגות, אבל יחד עם התרופות חשוב להיות בטיפול פסיכולוגי כדי לקבל שיפור מלא. כמובן שאין עבודות אשר בודקות סרוטונין במוח אצל אנשים (זה כמעט בלתי אפשרי ללא שיטות חודרניות). כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סטודנטית לעבודה סוציאלית, במסגרת עבודת הסמינריון שלי אני מחפשת חומר תאורטי ומרואיינים בנושא- כיצד מתמודדים מטפלים כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים כשהם מטפלים בנפגעי טרור לאורך זמן? אודה לך אם תועל עוון אותי לחומר או למטפלים, תודה רבה על העזרה

להילה דר' עופרה איילון היא מומחית בנושא וכתבה מספר ספרים על הנושא. בנוסף, בפברואר יתקיים כנס של האיגוד הפסיכיאטרי (סניף הצפון) על ההבטים הנפשיים של מלחמת לבנון השניה. כל טוב דר' גיורא הידש