פורום פסיכיאטריה

אבקש הסבר איך נעשה המעבר בין רספירדל לסרוקוול. המינון המקורי של רספירדל היה 1מ"ג ליום. (מה הכמות המקבילה מבחינת סרוקוול ואיך להוריד רספירדל ואולי בכלל אפשר לעשות את המעבר ביום אחד בלי להוריד רספרדל בהדרגה???) תודה נ.ב. בשלב זה הכוונה לסרוקוול 25 מ"ג.

שלום רב ריספרדל 1 מ"ג שקול בערך לסרוקוול 125 מ"ג. עליה במינון הסרוקוול צריכה להיות הדרגתית- תתחיל ב-25 מ"ג ליום וכל יומיים תוסיף עוד 25 מ"ג עד שתגיע למינון של 125 מ"ג. את הריספרדל אתה יכול להמשיך לקחת במקביל לסרוקוול. צריך לקחת בחשבון שלוקח מס' שבועות עד שהתרופה החדשה משפיעה ולכן אם תמשיך עם התרופה הקודמת יש לך כיסוי תרופתי גם בזמן ההחלפה. ניתן להפסיק את הריספרדל במכה אחת או להוריד קודם ל-0.5 מ"ג ליום ואחרי 4 ימים להפסיק לגמרי. בברכה ובהצלחה

שלום, תודה לדור ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני מרגיש שיש לי בעיה גדולה מאוד. בן 26, סטודנט. מאז ומתמיד פעילויות שאמורות להסב הנאה כגון - טיולים, יציאות לסרטים, - השתדלתי להמנע מהם כיוון שאני מרגיש שאני עושה מטלה ולא פעילות לשם הנאה ואני סובל יותר מאשר נהנה. אני כל הזמן מנסה לחשוב מה לא נותן לי להנות ואני מגיע למסקנה שיש לי מין פחד מהסביבה - חרדה חברתית - מתקשה ליצור קשר עם הסביבה. איך אפשר לפתור את הבעיה ? תודה.

1. יש לך רק פחד חברתי או שאין לך כישורים חברתיים? 2. באופן טבעי אתה מעדיף להיות לבד ולא בחברה? 3. האם פעילויות שנעשות לבד כן גורמות לך הנאה? תרופות מסוג SSRI או SNRI יכולות לסייע לך בחרדה ותחושת חוסר ההנאה מדברים אך הם אינן משנות את האישיות הבסיסית. מומלץ גם טיפול פסיכולוגי או טיפול קבוצתי.

1.בנוסף לפחד החברתי, אני מרגיש שאין לי כישורים חברתיים 2. כן , באופן טבעי אני מעדיף להיות לבד ולא בחברה 3.פעילויות שנעשות לבד כן גורמות לי הנאה האם קיימת דרך כלשהי לשנות את האישיות הבסיסית ?

שלום, אני מתחיל לקחת ויאפקס רגיל 75 מ"ג (2*37.5) . כיצד כדאי לחלק באופן שיפריע כמה שפחות לשינה ? אני לוקח כדור אחד נאמר ב 9 בבוקר , האם אני חייב את השני ב 9 בלילה , או שניתן למשל לקחת את השני ב 4 אחה"צ ?

1. לחלק את המינון לפעמיים ביום בהפרש של 12 שעות בין מנה אחת לשניה. 2. את הכדור של הערב לקחת לכל המאוחר 4 שעות לפני השינה.

לרן תודה לדור, ראשית הייתי מציע לבדוק האם אצלך ישנן הפרעות בשינה? ישנם רבים שהויפקס לא גורם להפרעות בשינה (וישנם גם אחרים) לכן חשוב לבדוק את ההשפעה עליך. כדאי לשמור על החלוקה הקרובה ככול היותר ל-12 שעות, האם אפשר להקדים את הכדור של הבוקר? כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בת 24 ואני לא יכולה יותר אני לא יודעת אך להמשיך היתי כל כך הרבה זמן בדיכאון יום אחד לפני חודשיים אמרתי די לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי אני הבוס על החים שלי החרכתי את עצמי לחייך לחיים לא משנה כמה רע לי והחיים כאילו חייכו בחזרה אבל זו היתה רק אשליה ואני לא יכולה יותר שום דבר לא מסתדר שום דבר לא טוב אני בת 24 וכמו כולם לקראת השנה החדשה עשיתי סיכום קצר של החיים אני בלי עבודה בלי אהבה חולה במחלה שאין לה תרופה עם הפרעות אכילה נכשלתי בטסט למרות שהשקעתי בזה את הלב והנשמה טאת כל הכסף שהיה לי אני לא יכולה ללדת בגלל אותה מחלה ואני פשוט עייפה כשכל הזמן הכל רע אז הכל רע ואתה מתרגל מתרגל לדעת שאתה חכם ויכול להגיד רחוק ומגיע רק לניקיון משרדים מתרגל שאין לך שליטה על כמה רעל אתה מכניס לגוף מתרגל לכל החרא שהעולם מפיל עלייך אבל כשנהיה קצת טוב ואתה פתאום חושב שהנה הגיע סוף סוף המזל והגורל מאיר פנים ואז הוא צוחק לך בפרצוף כאילו אומר הנה ככה יכולים להראת החיים מלא באושר לאהבה וחיוכים אבל את לא תקבלי את תמשיכי ותסבלי ולי לא נשאר כוחות לסבול אז מה עושים???? ולא אין לי כוונה להתאבד כבר ניסיתי לפני הרבה שנים גם בזה אני לא טובה גם פה הגורל צחק עלי ונתן לי מצפון גדול מדי תעזרו לי תנו לי עצה אך להתמודד עם הגורל והמזל הרע

תמרה מוכר כל כך מצבי עייפות וייאוש. ואולי אנחנו צריכים להרגיל את עצמינו לא להאמין כל הזמן למחשבות ולרגשות אלא להתמקד בעשייה, צעד צעד, בלי לחשוב רחוק מדי על החיים. לחשוב קרוב, על המשימות הפשוטות של החיים, לנשום עמוק ולהוציא החוצה את כל הג'יפה... כי אין סוף למחשבות הייאוש ובחוץ קר ולפעמים נראה שדברים לא משתנים אבל הם משתנים, צריך הרבה סבלנות, וכוח, והתמדה, ואמונה... שולחת לך כוח.. תמי.

שלום. אני בת 31 נוטלת פלוטין כ5 שנים לסירוגין בתיאום עם פסיכיאטר. במהלך כל הזמן הזה אני לא ממש בטוחה מתי במהלך היום הכי כדאי ליטול את הכדורים. אני מקפידה לקחת אותם כל ערב לפני השינה,אך מתעוררת מספר פעמים בלילה. האם אתה מציע לשנות את זמן הנטילה?

בדרך כלל הפלוטין נחשב ככדור מעורר ולכן רצוי לקחת בבוקר , רק במיקרים שהכדור גורם לעיפות במשך היום רצוי לקחת בלילה.

לגלי תודה לדורון ואכן כדאי לנסות ליטול בבוקר. לפלוטין משך פעולה ארוך מאוד (כשבוע) ולכן מהבחינה הרפואית היבשה אין חשיבות לשעת הנטילה. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח 20 מ"ג ריטלין ו20 מ"גציפרלקס והנירולוגית אמרה ששתי התרופות לא הולכים ביחד...זה נכון? כי הרגשתי טוב והפסקתי עם הציפרלקס והיתה נפילה ואז חזרתי לקחת את שניהם והיתה עליה אז מה הולך פה?

שלום, נכון, שתי התרופות מעוררות ועלולות להיות מסוכנות ביחד. כמובן שאין מחקרים הבודקים את השילוב אבל הגיוני שזה מסוכן. כל טוב דר' גיורא הידש

משך 4 שנים נטלתי כמעט את כל נוגדי הדיכאון והחרדה ללא הצלחה. 1) אשר לנוגדי דיכאון/חרדה: מנסיוני מתאים לי כדור שאינו מעורר אלא אף מרדים ומרגיע כמו רסיטל עם כמה שפחות תופעות לוואי. מה SSRI נסיתי: לוסטראל,ציפראלקס, ציפראמיל. מה SNRI ניסיתי : אפקסור XR, וונלה,סימבאלתה ללא הצלחה. בנוסף בונסרין וסורבון עם תופעות איומות! איזו תרופה תוכל להשפיע גם על הרגעה וגם על דיכאון וחרדה? האם סרוקסק או פרוזק? 2) אשר לכדורי הרגעה פיתחתי תלות במשך חודש ל 0.5 מ"ג קלונקס. הכדור גורם לי לבחילות וממכר כלומר לא מספיק לי כדור אחד בערב אלא מתעורר צורך בנוסף בשעות הבוקר. אני מעוניין לנסות לוריוון למה שווה 0.5 מ"ג קלונקס מול לוריוואן כלומר איזה מינון מקביל בלוריוואן?

שלום רב 1. אם יש לך חרדות קשות המעבר ללוריוון במקום קלונקס לא מומלץ. הלוריוון יותר חלש מקלונקס ומשפיע להרבה פחות שעות (עד 12 שעות בלוריוון לעומת 24 שעות בקלונקס). המעבר לא יצמצם את ההתמכרות. ניתן לעלות בקלונקס עד 2 מ"ג ליום בתקופה הזאת של חיפוש תרופה קבועה נגד חרדה. בכל אופן, קלונקס 0.5 מ"ג שקול ללוריוון 1 מ"ג. 2. ניסית המון תרופות מסוג SSRI ו-SNRI. עדיין- אפשר לנסות סרוקסט או פבוקסיל שהם פחות מעוררים ויותר מרגיעים. עדיפות לסרוקסט כי יש לו פחות תופעות לוואי. שים לב שכל "ניסיון" צריך להמשך לפחות חודש וחצי כי תרופות אלה לא משפיעות מייד. פרוזק לא מומלץ במקרה שלך כי הוא יחסית מאד מעורר. 3. אפשרות אחרת- לטפל בחרדה ע"י תרופה טריציקלית (אלטרול או ג'ילקס) כתרופה יחידה. לתרופות אלה יש השפעה הרגעתית משמעותית ובמינונים נמוכים (עד 75 מ"ג ליום) תופעות הלוואי בד"כ לא חמורות. בברכה

לאבי נראה שהדברים מורכבים ובנוסף לתרופות שנטלת חשוב לשמוע האם היו תופעות לוואי וכמה זמן השתמשת בכל תרופה. במקרים מורכבים אני ממליץ לפנות לייעוץ/חוות דעת שניה לאחד הרופאים הבכירים בארץ, להציג את כל התמונה ואז לחזור לרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שמי עידו, בן 22 כבר זמן מה שאני במצב נפשי ירוד מאוד ,עברתי שני נסיונות התאבדות (כדורים) ואני חייב עזרה מקצועית. אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג\ פסיכיאטר ואף פעם לא אובחנתי כסובל ממחלה נפשית. אני מתבייש לספר זאת לחבריי (אפילו הקרובים ביותר) ולמשפחתי....אני מעוניין להיפגש עם פסיכיאטר, מתוקף גילי הצעיר, אינו לי את היכולת הכלכלית לממן פגישות תכופות עם פסיכיאטר או פסיכולוג...שאלתי היא האם קופת חולים כללית\ מכבי עוזרות במצבים כאלו..?! (שירותיי פסיכיאטריה) ואם כן..הכיצד..?! מעריך מאוד את תשובותיכם עידו

שלום רב אכן כדאי להיבדק ולהתיעץ עם איש מקצוע לגבי מצבך הנפשי. בארץ שירותי הפסיכיאטריה מתחלקים בין משרד הבריאות לקופות החולים. הדבר תלוי באיזור המגורים ובהעדפה האישית. אם אתה מעדיף דרך קופ"ח אז תוכל למצוא מידע בספר הרופאים של הקופה או בהפניה של רופא משפחה. אם אין לך רופא משפחה- אז תבחר מישהו מתאים ובקש ממנו הפניה להתיעצות עם פסיכיאטר. בברכה

לעידו תודה לדור ובנוסף אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש של כל בית חולים כללי הקרוב לאזור מגוריך. ישנן מרפאות המקבלות אנשים גם ללא מכתב הפניה מרופא המשפחה. תנסה. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי ידיד שלוקח את הכדורים ליתיום 2 כדורים בבוקר ו- 3 בערב (300 מ"ג כל כדור) וריספרדל קונסטה בזריקה של עוצמה 37.5 כל שבועיים. הוא מטופל תרופתית מזה 6 שנים (אני לא יודעת אם הטיפול נשאר באותו מינון כל 6 השנים). משהו נראה לי לא כשורה: ראשית, יש לו התפרצויות צחוק כמו של ילד קטן. מדברים ברצינות והוא צוחק. וכשהוא צוחק הוא עושה תנועות כמו של ילד קטן. בנוסף לכך, לפני כמה ימים הוא שם את ידו קרוב לאשכים של החבר שלי (בצחוק או שלא בצחוק). מה דעתך? אולי צריך איזה שינוי בטיפול התרופתי? או שלא תמיד התרופות עוזרות ב- 100% ויש דברים שצריך לשאת אותם כמו שהם? (מה משתי האפשרויות נכון?) כבר כמה זמן שהוא לא הולך לפסיכיאטר ובמקום זה הוא הולך לרופא משפחה שמוציא לו מרשמים. אציין שאני מכירה אותו מתוך כמה פעמים בודדות שהלכתי למועדון נפגעי נפש. אני רוצה לעזור לו.

ללאה העזרה הרבה ביותר היא להפנותו לפסיכיאטר כי טיפול כזה רצוי שיהיה במעקב של פסיכיאטר. אם הבנתי נכון הוא לוקח 5 כדורי ליטיום ביום?? זה מינון גבוה ועלול להיות מסוכן, צריך לבדוק מתי ביצע בדיקה אחרונה של רמת הליטיום בדם וכדאי לחזור על הבדיקה בהקדם. רמה גבוהה מדי של ליטיום עלולה להיות מסוכנת. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר ולדור שלום, בהמשך לטיפול שלי בויפאקס עברו כמעט חודשיים והתחלתי להרגיש הקלה לעומת מה שעבר עליי קודם. נאמר שלי שצריך לחלק את המינון למספר פעמים ביום, אך עליי לציין שלא ציינתי קודם שהסוג הוא ויפאקס XR ורשום על האריזה שחרור מושהה. האם יש אפשרות לקחת את 225 גר' פעם אחת בבוקר? אנא מאוד חשוב בתודה מראש

לריקי שלום, קחי את כל ה-225 מ"ג במנה אחת בבוקר. כך גם לא יהיו לך (או יהיו פחות) בעיות בשינה. רפואה שלמה, דור.

לריקי תודה לדור ואכן כיוון שה XR פועל מעל ל-24 שעות ניתן לקחת ביחד או לחלק אותו לפי רצונך או מה שמתאים לך. בכל אופן מהבחינה הרפואית אין משמעות לגבי אופן החלוקה, הכל טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת כדורי למיסיל למשך 4 חודשים לפטרת בציפורניים אני נוטלת גם פריזמה האם אפשר ליטול את שניהם יחדיו בבוקר כפי שעשיתי עד כה לא הפסיכיאטר ולא רופא העור אמר לי אחרת.

שלום, איני יודע את התשובה ולצערי אין לי מספיק זמן כדי לחפש אותה..., חבל. בכל אופן אפשר לשאול רוקח, לעתים הם מתמצאים בזה הכי טוב. אם תקבלי תשובה אשמח אם תשתפי אותנו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, כמה זמן לוקח לדפלפט להתחיל לעבוד? ומתי נהוג לעשות את בדיקת הריכוז שלו בדם על מנת לוודא שהוא נמצא ברמה האידיאלית? תודה רבה, גדעון.

שלום לך, תחילת ההשפעה של הדפלפט תוך 30 דקות עד 60 דקות. משך ההשפעה 12 שעות או יותר. יש צורך לבדוק אחת למספר חודשים ספירת דם, תפקודי כבד ורמת התרופה בדם.

לגדעון השאלה היא כיצד מגדירים "מתחיל לעבוד", רמת התרופה בדם עולה תוך מספר שעות כפי שמיכל כתבה, אבל ההשפעה נוגדת הדיכאון או המייצבת עלולה לקחת זמן ארוך יותר. אין מחקרים שעונים בדיוק על שאלתך. מקובל בהתחלה לבדוק את תפקודי הכבד ורמה בדם כל שלושה חודשים, אחר כך אפשר כל חצי שנה. חשוב לזכור כי האיזון של האדם הוא לפי המצב ולא לפי הרמה בדם. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מטופל אצל פסיכולוגית כבר חודשיים. אני סובל מחרדה ודיכאון. הגעתי למצב בו עליי להחליט אם לקחת תרופה או לא. אני מתגייס עוד שלושה חודשים, ואני מאוד מעוניין להתגייס. אני מחפש תרופה לא ממכרת ובלי הרבה תופעות לוואי, תרופה שתוכל לאזן אותי תוך כדי טיפול פסיכולוגי כדי שאתחזק לפני הצבא. שמעתי שרסיטל היא תרופה ללא תופעות לוואי וללא נטייה להתמכרות. האם גם ציפרלקס היא כזו? או שמא היא חזקה יותר, דבר ההופך אותה לממכרת? אשמח לתשובה בהקדם, שון

הציפרלקס הוא כדור חדש יותר שפותח מהצפרמיל=רסיטל כך שהוצאה המולקולה הלא פעילה בחומר ,המולקולה הפעילה בשני הכדורים היא אותו דבר , בציפרלקס 10 מ"ג שווים ל 20 מ"ג צפרמיל=רסיטל וזמן תחילת ההשפעה יותר קצר כ שבועיים במקום כ 6 שבועות. את הרסיטל מקבלים בקופת חולים ב15% מהערך המלא ציפרלקס כנראה מחיר מלא או השתתפות חלקית של קופת חולים.

3 חודשים לפני גיוס זה איננו זמן מתאים להתחלה של טיפול תרופתי. אלא אם מצבך קשה ואז יהיה צורך גם לדחות את הגיוס. בכל מקרה התאמה של טיפול תרופתי מחייבת בדיקה פסיכיאטרית.

לשון מבחינתך אין הבדל בין התרופות והן אינן ממכרות. חשוב שתהיה בטיפול ואכן חשוב שתגיע לצבא עם כוחות רבים ככול האפשר. בנוסף חשוב לכתוב ללישכת גיוס לגבי הבעיה שלך (חרדות? דיכאון?) כדי להתאים לך פרופיל מתאים. הדבר העקרי הוא הבעיה הנפשית ולא אם אתה נוטל תרופות או לא נוטל. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום , התחלתי לקחת ויאפקס - שבוע אחד 37.5 בבוקר , ואח"כ עד הפגישה עם הפסיכיאטר - עוד 4 שבועות של 75 (2 כדורים בבוקר) . אני נמצא לקראת העליה ל 75 ואני מרגיש טוב. שאלתי : הפסיכיאטר טוען שעד מינון של 75 אין צורך לקחת פעמיים ביום וגם אין הבדל בין XR לרגיל . האם זה נכון ? האם ההשפעה היא רק ל 8 שעות ? אם כן זה לא כ"כ הגיוני לא? האם יש כדור XR של 75 שמשפיע לכל היום ? האם ניתן לקבלו במכבי?

זמן מחצית החיים של תרופה זאת הוא 5 שעות ולכן יש לחלק את המינון לפעמיים ביום לפחות. אם תעבור ל-XR ניתן לקחת פעם ביום.

זה לא מה שטוען הפסיכיאטר

לערן תודה לדור, את הרגילים (ויפקס או אפקסור) יש לחלק. את ה XR אפשר ליטול פעם ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום. לפני 8 ימים התחלתי לקחת רמוטיב במינון מלא(2 כדורים ביום)לטיפול בדכאון ובחרדה חברתית קלה. מאז לקיחת התרופה אני ישן הרבה יותר חזק ודי עייף אבל האמת גם די שליו ופחות לחוץ. היום התחלתי להרגיש כאב ראש טורדני ואני תוהה האם זה קשור לפעילות התרופה כתופעת לוואי או שזה בכלל קשור בחילופי מזג האויר/וירוס כי הרבה אנשים בתקופה זו חולים. סה"כ אין לי תופעות לוואי מהתרופה. שאלה נוספת,האם התרופה תוכל לפתור את הבעיה ע"י החזרת הסרוטונין למצב תקין ולא יהיה צורך בטיפול פסיכולוגי?

לחיים כאב ראש עלול להיות מהסיבות הרגילות שפרטת אבל גם מהרמוטיב, כך שתצטרך לחכות ולראות אם הם נמשכים. בכל אופן תופעות הלוואי מהרמוטיב נחלשים עם הזמן. לא ציינת בגלל איזו "בעיה" אתה נוטל את הרמוטיב, אבל גם כאן אין ברירה אלא לחכות. ישנם מקרים שבהם התרופה פותרת את כל בעית החרדות והדיכאון ולעתים יש צורך גם בטיפול פסיכולוגי. אבל לשם כך צריך להכיר את כל האדם. כל טוב דר' גיורא הידש

בעקבות פחד מהקאה אני מוצאת את עצמי בתקופה זו של הוירוסים של ההקאות והשילשולים כל הזמן חושבת על זה ומפחדת שאני או אחד מבני משפחתי ידבק בזה...מה שמוזר הוא שלפני כחודשיים אני ובתי חלינו והקאנו ודווקא הרגשתי "שהמפלצת" לא כל כך נוראה וחשבתי שהתגברתי על הפחד הזה. האם מה שיש לי זה מחשבות טורדניות??? ומה לעשות עם זה???

שלום, אלו מחשבות טורדניות אבל לא ממהרים לקבוע אבחנה של הפרעה טורדנית אחרי תקופה קצרה של מחשבות וכאשר הנושא כל כך ממוקד כמו תקופה של וירוסים. כדאי לחכות ולראות לאן הדברים יתפתחו. כל טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת ציפרלקס כבר שבעה חודשים בגלל דיכאון שהופיע אצלי כחצי שנה אחרי הלידה. מצבי עכשיו מצוין, ואני מתחילה לחשוב על הריון נוסף, לכן אני רוצה להפסיק עם הציפרלקס. אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית, וגם לדעתה אני יכולה להפסיק את התרופה. שאלתי היא מהו הקצב המומלץ לירידה. אני לוקחת כדור אחד ביום. האם לעבור לחצי? למשך כמה זמן לפני שאפסיק לגמרי? אם יתברר לי שהכדור עדיין תורם לי, האם יש מניעה להשתמש בו בהריון? (האם יש הבדל בין כדור שלם לחצי מבחינה זו?) בתודה מראש, עופרה

ההפסקה צריכה להיות מתונה ככל האפשר חצי כדור למשך שבועיים אח"כ רבע כדור למשך תקופה ואח"כ להפסיק ,כדאי להתיעץ עם הרופא שנתן את הכדורים ולא עם הפסיכולוג .בכל מקרה אם אני לא טועה הכדור בטוח בהריון ,אבל עובר בהנקה , המקום הכי טוב לבירור הוא המכון הטרטולוגי: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=36&catId=150 שם תקבלי את התשובות העדכניות ביותר.

לעופרה תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אם את מעוניינת להפסיק- תרדי לחצי כדור למשך שבוע ואח"כ פשוט תפסיקי לגמרי. נטילת ציפרלקס בזמן ההריון אפשרית למרות שאם את יכולה בלי תרופות אז עדיף. ככלל, בזמן ההריון עדיף להמעיט בתרופות (במיוחד בטרימסטר הראשון), ואם כן אז להשתמש במינונים נמוכים. בברכה

שלום לך ברצוני לברר אם יש גבול "נורמלי" לכעס. כלומר, מה המדד לכעס לגיטימי (בכל נושא בעולם- בעבודה, בזוגיות, בהורות) ומהו כעס שהופך להיות פתולוגי (וברור שלא הכוונה דווקא להידרדרות לאלימות). האם זה סובייקטיבי או אוניברסלי. במידה וקיים כעס פתולוגי, מה הפתרון? אשמח לקבל תשובה. תודה

שלום שמי טלי ואני בת 18.לפני כשנתיים נטלתי למיקטל כי חוויתי את גיל הההתבגרות קשה והיו לי מצבי רוח אז פסיכיאטר נתן לי פבוקסיל ואז הוא החליף לי כדורים ללמיקטל.מאז,מלפני שנתיים התחילה אצלי בעייה מאוד קשה ומפריעה.חום בלחיים ולחיים מאוד אדומות,מאוד!כשהתופעה החלה התייעצתי עם פסיכיאטר והפסקתי לקחת למיקטל.אך התופעה המשיכה.אני רוצה לציין שבמהלך כל היום הלחיים שלי קצת אדומות וחמימות אבל יש 6 שעות ביום לא שעות קבועות שהלחיים רותחות ואדומות מאוד.עשיתי את כל הבדיקות דם האפשרית והיתי אצל רופאים ולאף אחד אין מושג מזה.אני מאוד סובלת ולאחרונה עזבתי את הלימודים בגגל שעם חום כזה בלחיים ואודם שכזה אי אפשר להתרכז!!!ניסיתי הכל וכלום לא עזר...וכלום לא עולה בבדיקות שזה מביא אותי למשהו אחד אולי זה מהלמיקטל או משהו דומה.בבקשה תעזור לי אולי שמעת על מקרים נוספים בתודה מראש

לטלי לא שמעתי על מקרים דומים מלמיקטל. בכל אופן התופעה כפי שאת מתארת עלולה להיות מין תופעה אלרגית (גם באלרגיה כל בדיקות הדם תקינות) וגם עם למיקטל התגובה האפשרית (אם ישנה כזו) היא על רקע אלרגי. לכן לדעתי כדאי לנסות טיפול עם נוגדי אלרגיה ולראות איך תרגישי. כמובן שכל מה שכתבתי למעלה הוא אחרי בירור גופני מקיף, כדאי להגיע גם לרופא המומחה לאלרגיה וגם ראומטולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

לשירי איני מכיר מדדים לכמות כעס, אבל דברים רבים בפסיכיאטריה הם תלויים במידה-בכמות ולא רק בתופעה עצמה. כך שכעס מוגזם באופן ברור עלול להוות בעיה. עם זאת כדי לאבחן אדם צריך להכיר את כל התמונה ולא מאבחנים לפי תופעה אחת בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם יש קשר בין גאודון לבין הפרעות בקצב הלב (פעימות מוקדמות)? ואם כן, האם מומלץ להחליף לאנטי-פסיכוטי אחר? תודה, ענת.

לענת גאודון אינו גורם לפעימות מוקדמות אלא מאריך נתון ב ECG הנקרא QT. לא ברור האם ניתן לתת גאודון לאדם הסובל מפעימות מוקדמות, אני הייתי מעדיף לא להשתמש בגאודון אלא בתרופה אחרת. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני שנה וחצי בעקבות טראומה התחלתי לקחת רסיטל שעזר לי מאוד לאחר 8 חודשים בערך הפסקתי אותו כי רציתי להתנקות מכדורים לקראת הריון עכשיו לאחר התייעצות עם מומחים הבנתי שהרסיטל לא מזיק ולהפך עדיף להשיך לקחת אותו בזמן ההריון. לכן החלטתי לחזור לקחת אותו אחרי 3 חודשים בלעדיו. התחלתי עם מינון של 10 מ"ג ,אחרי 3 ימים ל-20 מ"ג ואחרי עוד 6 ימים ל-30 מ"ג וזהו המינון כרגע. בפעם הקודמת שלקחתי הגעתי למינון קבוע של 50 מ"ג. השאלה שלי האם הגיוני שאגיע למינון זה גם עכשיו? אני חייבת לציין שמצבי הנפשי הרבה יותר טוב לעומת אז.

לדנה שלום אינני יודע מי נתן לך יעוץ. ככלל עדיף הריון ללא תרופות. לדעתי תנסי לעבור את ההריון ללא תרופות. אולי שיחות תמיכה עם איש מקצוע (נניח פסיכולוג) יספיקו? אם את מתעקשת על תרופות בכל זאת אז שוב- עדיף מינון נמוך ככל האפשר. מינון של 50 מ"ג ליום הוא מאד גבוה. ככל שהמינון יותר גבוה כך גם הסיכון לפגיעה בעובר יותר גבוה. נכון שבאופן כללי ה-SSRI מותרים ויחסית בטוחים בהיריון אם אין ברירה והמצב הנפשי הוא כזה שאי אפשר להסתדר בלעדיהם. תלוי בחומרת המצב. צריך לזכור שבתקופת ההריון השיקול העיקרי איננו מה עדיף לך מבחינה נפשית אלא יותר מה טובת העובר. בברכה

התייעצתי עם היחידה באסף הרופא, יחידה מיוחדת שמייעצת לגבי תרופות. וגם הפסיכאטרית שלי אמרה לי בעבר שמותר לקחת רסיטל בהריון ואין כל חשש. ובעקר ד"ר יקר אשמח אם תוכל לענות על שאלתי לגבי המינון בפעם השניה...

לכל החברים ולד"ר הידש, כל השנה אנחנו מעלים את הקשיים ונתמכים אחד בשני. בואו ניקח לנו רגע פסק זמן ונאחל לעצמנו שנה יותר טובה, יותר רגועה וגם - בלי לחשוש - שמחה! וגם אם לא מצאנו את הנסיך המבוקש לנשיקה בחצות - ננסה לאהוב את עצמנו ולקוות לטוב. Happy New Year ממיכלי

שנה טובה ונקווה שתהיה לנו שנה טובה ומאושרת יום. חיבוק גדול לכולם הידש

בן זוגי רווק בן 40 היה נוהג בעברו לצפות בסרטים כחולים מכל הסוגים באחת הפעמים ששוחחנו על הענין סיפר לי בן זוגי שבאחת הפעמים שרכש את הסרטים שאל את המוכר בחנות עם יש סרטים עם ילדים?האם זה נורמלי שלאדם יש את הסקרנות לצפות בסרטים מהסוג הזה?ששאלתי אותו למה רצה לצפות בסרטים כאלו?ענה שרק מתוך סקרנות ולעולם לא היו לו פנטזיות מהסוג הזה? מה דעתך זה נורמלי?,עוד דבר ששמתי לב אליו אני גרושה עם שני ילדים ושמתי לב שפעמים בבוקר בזמן ששיחק עם בני היתה לו זיקפה ,ששאלתי אותו כמובן לא ליד בני למה זה?הוא אמר שיש ענין של זיקפת בוקר ?בעקבות המקרה הזה ובגלל שאני יודעת שיש לו עבר מיני עשיר,הגענו לדבר על ענין הסרטים?ואני זאת ששאלתי על הסרטים הספציפים ?מה דעתך אני כ"כ חוששת מהענין,מעיבר לזה הוא מאד אוהב דואג ומכבד אותי ואת ילדיי הקטנים. תודה

שלום יעלה בואי נקווה שזה חשש שווא.. בני כמה הילדים שלך? האם הם הגיעו לגיל שאפשר לדבר איתם על זרים, ועל מין, ועל להגיד לא? בלי שום קשר לחשש שלך מבן הזוג, זו שיחה שעליך לעשות איתם. חוץ מזה, אני לא מבינה למה עלה לך הנושא הזה לראש. האם זה בגלל שהיתה לו זקפה? האם זה היה אכן כל כך יוצא דופן? לגבי סרטים כחולים, אני לא חושבת שהיום, בעידן הזה של האינטרנט, יש מישהו שעבר את גיל 16 (ויש שיאמרו 12) ולא צפה בסרטים כחולים. זה ממש לא יוצא דופן. גם השאלה על ילדים היא לא חריגה מאוד, לדעתי לפחות. אבל מכיוון שמדובר בנושא מסוכן מאוד, אין ספק שעליך להיות מאוד עירנית, ולשוחח עם הילדים על הזכות שלהם לפרטיות ולהגנה על גופם, כך שתהיי בטוחה שאם יקרה משהו הם יבואו לומר לך. חייבת למען הגילוי הנאות להוסיף שאני גרתי פעם עם שותף שנחשד במציצנות, נקראתי לשיחה בה חשפו בפני את החשד שזה הוא שמטריד את בנות הישוב, ועברו עלי ימים מתוחים עד שנתפס המטריד האמיתי, כך שאי הידיעה אם את גרה עם סוטה מין בבית, היא משהו שחוויתי על בשרי שלי. מאחלת לך שזה יהיה חשש שיחלוף במהרה אולי תשאלי גם בפורומים של הורים על הנושא? well known R

הלוואי ואני טועה יש לי שני ילדים אחד בן שנה והשני בן שלוש הגדול הוא ילד חכם ונבון,הסברתי לו שאסור לאף אדם לגעת בו אך מעיבר לזה לא הוספתי הרבה,באמת נראה לך שאנשים שצופים בסרטים כחולים,מסקרן אותם גם לצפות בסרטים עם ילדים?נראה לי הזוי וחולני,אפילו הסקרנות

אלו תרופות טובות נגד חרדה חברתית אשר אינן כוללות תופעות לוואי של חוסר חשק מיני. אני נוטלת ציפרלקס שלושה חודשים אוטוטו ולא עושה ולא משפיע לא טוב לי. בעברי נטלתי סרוקסט ששינה את חיי אך היו לי תופעות לוואי של חוסר חשק מיני אני נשואה + תינוקת ואחרי הלידה הכל צף ועלה אני זקוקה לתרופות נוגדי חרדה ודכאון ונוגדי לחץ כי אני בלחץ יום יומי. על מה אתה ממליץ? האם יש אפשרות ליטול סרוקסט בנוסף לתרופה שתקל על תופעת לוואי זו? אודה מאוד

שלום רב 1. התרופה הכי דומה לסרוקסט מסוג SSRI היא לוסטרל. ייתכן שמינון של 50 מ"ג ליום יעזור לך נגד חרדה חברתית בלי פגיעה במין. תנסי להחליף את הציפרלקס בלוסטרל ותראי. 2. אפשרות אחרת לעבור לתרופה מסוג SNRI והכוונה לאפקסור XR או סימבלטה. לתרופות מסוג זה יש גם השפעה על הנוראדרנלין בנוסף לסרוטונין. 3. אפשרות שלישית ואחרונה היא תרופה בשם אורוריקס או מובמיד. היא מותווית נגד חרדה חברתית. הבעיה שהיעילות של תרופה זאת מוטלת בספק. כל הנ"ל להתיעץ עם פסיכיאטר מומחה ומנוסה בטיפול בהפרעות חרדה. בברכה

למירב תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, אין ברירה אלא למצוא את התרופה המתאימה לך אשר תשפר את המצב ולא תגרום לתופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני יוצאת עם מישהו זמן רב לאחרונה סיפר לי שהוא מאובחן כסכיזואפקטיב מה זה אומר בעצם?

מדובר על אבחנה נפרדת מסכיזופרניה ומהפרעה דו קוטבית שכוללת סימפטומים משני מחלות אלה במשולב. ניתן למצוא המון חומר ומאמרים גם באינטרנט.

דור תודה לא מצאתי מאמרים שאני מסוגלת להבין דרכם מה בעצם אומרת המחלה. חוץ מהעובדה שהמחלה כוללת התקפים, מה עוד הסיפטומים שלה? האם משתנה ההתנהגות אחרי ההתקף ולא רק בזמן. ידוע לי שהיה לו התקף אחד לפני ארבע שנים ומאז לא היו התקפים. האם יש סיכויי שלא יחזרו לעולם? מה שונה בין מישהו שעבר התקף למישהו שיש לו מחלה? לא מצאתי תשובות לכך .

שלום רב. האם יש דרגות להפרעה אישיותית פרנואידית? זאת אומרת האם כל מי שהוגדר כסובל מאותה הפרעה אכן סובל ממנה באותה דרגת קושי ? בכללי יותר, שאלתי היא האם אדם יכול לסבול מסימנים פרנואידים מעבר לממוצע אבל עדין לא להחשב לאחד שיש לו הפרעה פרנואידית ? וענין נוסף. האם טיפול קוגנטיבי הוכח כיעיל בהפרעה זאת?

שלום רב מבחינה פסיכיאטרית מדובר באבחנה די חמורה כי אמנם איננה כוללת פסיכוזה (מחשבות שווא) אך בהחלט ישנן חשדנות ומחשבות יחס. הטיפול תלוי במידה רבה ביכולת של המטופל לתת אמון במטפל וביכולת שלו לשתף פעולה. לעיתים החשדנות עצמה מכשילה מראש כל אפשרות טיפולית. כמובן שישנם אנשים עם חשדנות מתונה שאיננה פוגעת בתפקוד המקצועי או ביחסים החברתיים ואז אין מקום לאבחנה של הפרעה באישיות. בברכה

לאבי תודה לדור ורציתי רק להוסיף שקיימות דרגות חומרה שונות. כל טוב דר' גיורא הידש

אני בן 30 נוטל סרוקסאט 20 מ"ג כמעט 2 חודשים לטיפול בדיכאון וחרדה חברתית קשה שהתבטאה בפחד לצאת מהבית ולהיות בסביבת אנשים .עכשיו לאחר 2 חודשי טיפול אין ספק שיש שיפור גם בדיכאון וגם בחרדה הקשה שהייתה .אבל לפתע התחילה לי תופעה מוזרה ממצב של חוסר ביטחון עצמי נהיה לי פתאום ביטחון עצמי גבוה ועצבנות יתר שגורמת לי מידי פעם להיתפרץ על אנשים בסופר או ברחוב או בבית על כל מיני דברים קטנים .אני מיואש ולא יודע מה לעשות ,דיברתי עם הרופא שלי והוא אמר שאם התופעה תמשיך אז אני יצטרך כנראה ליטול בנוסף לסרוקסאט גם כדור "סוליאן" 50 מ"ג נוגד פסיכוזה.הבעיה היא שאני לא מרגיש שאני צריך תרופה נוגדת פסיכוזה . רציתי לשאול לניסיונכם ,האם כדאי לעלות במינון הסרוקסאט מ20 מ"ג ל 40 מ"ג ואולי זה יעזור להתקפי העצבנות או שזה עלול להחריף את המצב ? או שבאמת כדאי ליטול בנוסף כדור אנטי פסיכוטי כגון "סוליאן" כמו שהרופא שלי המליץ לי? האם באמת "סוליאן" יכול להרגיע את העצבנות? ועוד משהו ברשותכם , בעבר ניסיתי את כל תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ושום דבר לא עזר לי מלבד הסרוקסאט.

שלום רב חרדה יכולה להיות אבחנה אבל היא יכולה להיות גם סימפטום של מחלה אחרת. אם הסרוקסט מזיק לך (לדבריך) אז צריך להפסיק איתו, לבדוק שוב את האבחנה עם הרופא ורק לבסוף לחשוב על טיפול אחר. סוליאן יכול להתאים אם מדובר בהפרעה פסיכוטית או הפרעה התנהגותית חמורה. עדיף טיפול בתרופה אחת ולא שילובים. בברכה

ליוני אכן סוליאן אינה תרופת הרגעה רגילה, יתכן והרופא חושד שקיים מצב של פעילות יתר? אם כן אז צריך להוסיף טיפול מאזן ומייצב. תרופות הרגעה מקובלות הן מהקבוצה של נוגדות החרדה-בנזודיאזפינים כמו לוריוון או וואבן, אבל גם להן חסרונות משלהן. כל טוב דר' גיורא הידש

כאמא של חולה בסכיזופרניה שאיננה מגיבה טוב לתרופות ומועמדת לטפול בנזעי חשמל אני מבקשת לברר אצל אנשים שעברו טפול כזה, האם הטפול עזר להם ולא נגרם להם כל נזק? וכן מה דעת הדוקטור על טפול בחשמל כאשר אין דכאון ואילו סכונים קיימים? בתודה.

לגליה אני מקווה שגם קוראים יגיבו. הטיפול בנזעי חשמל מסוכן כמו הרדמה קצרה, ולכן עם כל אמצעי ההרדמה המשוכללים של ימינו הסיכון בהרדמה קטן. תופעות הלוואי השכיחות הם בלבול ופגיעה בזיכרון, תופעות שנעלמות עם הזמן. כמובן שנזעי חשמל מומלצים לדיכאון, הם לא הוכחו בסכיזופרניה למרות שהשימוש בנזעי חשמל אצל חולים בסכיזופרניה די שכיח, לכן מומלץ רק למקרים עמידים לטיפול תרופתי ובמצב קשה יחסית. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום גליה, עברתי סדרה של 12 טיפולים בנזעי חשמל להפרעה דכאונית.. כעבור חצי שנה, אני עדיין מרגישה בלבול ומוצאת את עצמי שוכחת (אני צריכה לציין שעד הטיפול הייתי בחורה עם זכרון די פנומנלי כך שקצת קשה לי לזהות את עצמי) עם זאת- אני בחורה בת 25 שסובלת מדכאון כנראה עוד מהילדות (כולל הפרעות אכילה משתנות והפרעת אישיות גבולית עם נטיות פסיכוטיות) ומאז הטיפול זו הפעם הראשונה בחיי שתקופה ארוכה אני מזהה את עצמי ללא דכאון וללא נסיונות אובדניים. (אמנם לא מתפקדת...) אבל ללא דכאון! כל טיפול היה מעט שונה עליי לציין, יוצא שכל פעם מגיע מרדים אחר, ולתחושתי כל פעם יש קצת יותר או פחות חומר הרדמה וקצת יותר או פחות שוק חשמלי, כך יצא שהיו טיפולים שיצאתי עם כאב ראש נוראי נוראי וההתאוששות היתה קשה מאד, והיו טיפולים שיצאתי מהם בקלות. ההרדמה עצמה לא נעימה במיוחד, כמו כל הרדמה אני מניחה. הטיפול מהיר (7 דקות בערך). פעמיים בשבוע... שיהיה לכם בהצלחה.

ד"ר הידש שלום, מזה כשבוע וחדשיים אני נוטלת ציפרלקס בשל דיכאון קל. בשבוע הראשון נטלתי רבע כדור (בשל חשש לתופעות לוואי אצלי), בשבועיים לאחר מכן עליתי לחצי כדור ובשבועיים האחרונים הנני נוטלת כדור שלם. כל זאת ללא שום השפעה חיובית עלי. כעת אני מתלבטת באם להפסיק את הטיפול. יש לי מספר שאלות: 1. האם לאחר כל הזמן הזה במינון הנ"ל ניתן להגיד בוודאות שהתרופה אינה משפיעה עלי או שיש טעם להמשיך שבוע נוסף ולקוות בכל זאת שהתרופה תשפיע? 2.במידה שאחליט להמשיך את הטיפול ולהחליף כדור, האם רצוי לעשות זאת עכשיו, כשהגוף שלי רגיל לתרופה, או שאין קשר ותופעות הלוואי יהיו באותה העצמה גם אם אפסיק עכשיו ואחליט ליטול תרופה אחרת בעוד כמה חדשים? 3.האם בתהליך ההפסקה ההדרגתי, לאחר שהכדור אינו משפיע עלי, עלולות להיות תופעות לוואי כמו בתקופת ההסתגלות לתרופה? תודה רבה! ענת

שלום רב אם אין תגובה לתרופה- להכפיל מינון ל-20 מ"ג ליום (בתיאום עם הרופא) ולהמתין 3-4 שבועות נוספים. בשלב זה לא ניתן לקבוע בוודאות שום דבר כי את לא לוקחת מספיק זמן. לדעתי עדיין מוקדם בשביל להחליט על הפסקה של התרופה. בברכה

לענת מקובל לחכות שישה שבועות מהתחלת הטיפול ורק אז "להכריז" על תרופה שהיא אינה מועילה, כמובן שאם העליה הדרגתית אז צריך להוסיף זמן מסויים, אבל אין הגדרה מדוייקת לאורך הזמן. הדבר הטוב ביותר הוא לעבור מתרופה אחת לשניה ואז אין תופעות של התחלת טיפול ולא של סיום טיפול. כמובן במידה ומדובר על שתי תרופות הפועלות על הסרוטונין. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, הייתי מעוניינת לדעת יותר על התקפי פסיכוזה.. או גלישה לפסיכוזה אצל הלוקים בהפרעת אישיות גבולים. האם מצב בו אדם פוגע בעצמו נחשב מצב פסיכוטי? (זאת לאחר שמגיעה תקיפה מהסביבה) האם ההיסטריה העוטפת אותם פתאום הינה מצב פסיכוטי או שאין שום קשר. הבנתי גם שלא כל לוקה בהפרעת אישיות גבולית מגיע לקיצוניות של מצבים פסיכוטיים. איך אפשר לדעת? מתי הוא נחשב פסיכוטי? אודה לך מאד על תשובה. אני מבינה שהגבול כאן הוא דק עד מאד. אומה.

שלום רב אם יש התקפים של פסיכוזה אז מדובר כבר בסכיזופרניה ולא בהפרעת אישיות גבולית. למעשה אם היתה בעבר (או בהווה) פסיכוזה אז זה יותר לכיוון מחלת נפש מאשר הפרעה באישיות, למרות שלעיתים ניתן לפרש אירוע פסיכוטי קצר כחלק מההפרעה האישיותית. מבחינה פסיכיאטרית הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה מאד חמורה שכוללת בעיות בהתנהגות ובעיות ריגשיות. אין ספק שדרוש טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי במסגרת מרפאתית ולפעמים גם אישפוז. בברכה

לאומה בהפרעת אישיות גבולית המצבים הפסיכוטיים קצרים (שעות או יום יומיים), הם אינם מתבטאים בהתנהגות חריגה וגם מצבים היסטריים אינם פסיכוזה. הביטוי הוא מחשבות שווא, בדרך כלל של רדיפה או שמיעת קולות. כלומר הפרעה חמורה בשיפוט המציאות. כל טוב דר' גיורא הידש

מה ההבדל בין פסוידו אפילפסיה לבין psychogenic non-epileptic seizures סוף סוף אזרתי אומץ לשאול בני הוא בן 25 , אנחנו נותנים לו המון תשומת לב ואהבה וכך כל חבריו אך מידי פעם באים לו הוא עובד, בן אדם חברותי אינו זקוק לשום קהל הוא אהוד בין כולם ובכל זאת קורים לו ה התקפים הללו. בהתחלה קראו להתקפים פסוידו אפילפסיה ועכשיו שינו את ההבחונה לpsychogenic non-epileptic seizures . הבעייה שפעמיים הגיע לחדר מיון אחת בשל שבר בקרסול והשנייה בגלל חום גבוה והיו לו התקפים אך בגלל שהרופא קרא את ההבחנה הוא צחק עליו ואמר לו שהוא עושה את עצמו הרופא אפילו צעק עליו בנוכחות שיפסיק עם ההצגות אך משראה הרופא שהילד לא מתעורר פשוט סגר את הווילון והלך לענייניו ואמר שיש לו מינכאוזן. לציין שהיו לו שני שברים בפטישון בצילום שעשו לו וכנראה ההתקף קרה לו מהכאב. מה הן התופעות שהזכרתי ומדוע רופאים צוחקים בקולי קולות ליד כל מי שעובר בסביבה כאילו הילד שלי מביים הצגות? לדעתי צריך לפתוח פורום בנושא הזה כי רוב האנשים מתביישים לדבר על כך אבל די לזלזול! בברכה אמא מודאגת

שלום רב מה שאת כותבת הוא אכן מאד מביך, לא רק לילד אלא גם לרופאים שנפגשו איתו, מה גם שהבעיות הרפואיות שתיארת אצל הילד (אם אמיתיות ואם לא, אם SELF-INDUCED או לא) עדיין נשארות בעינן. פירכוסים פסיכוגניים היא תופעה נדירה ביותר ולא משהו בשיגרה שנתקלים בו ביום יום. תסמונת מינכאוזן היא אחת ההפרעות מסוג FACTITIOUS, בה האדם מבקש לזכות בתפקיד החולה ובטיפול רפואי (תרופות, אישפוזים, ניתוחים) ובעצם אין הפרעה פיזית של ממש. אם הרופאים סבורים שזה מקרה של מינכאוזן אז דרוש טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. בשורה התחתונה כדאי לפנות לאיבחון וטיפול פסיכיאטרי. בברכה

לאמא של חן תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שהרופאים מביישים את התעודה שלהם, זה בודאי פוגע אבל אין זה העיקר. הייתה שאלה לפני מספר ימים ואז ציינתי שאחרי שנים מוצאים שאין מדובר על התקפים מדומים או פסיכוגניים (למעשה האבחנות זהות, רק הכותרת שונה), אלא מדובר על התקפים אמיתיים של אפילפסיה. כדאי להגיע לנאורולוג טוב כל טוב דר' גיורא הידש

לד' הידש ודור שלום, אני עוד מעט חודשיים עם ויפקאס, את הכדור השלישי לקחתי לפני 10 ימים, מה שקורה כרגע הוא שאין לי עדיין יציבות כלומר אני יכולה להרגיש יומיים טוב וביום השלישי נפילה וכן הלאה, האם זה נורמלי האם זה יתייצב מתי שהוא? בתודה מראש ריקי

שלום רב פרוטוקול הטיפול בדיכאון עם ויפאקס (אפקסור) אומר שמתחילים עם 75 מ"ג ליום וכל שבועיים ניתן להוסיף 75 מ"ג נוספים עד שמגיעים להשפעה הרצויה, או עד שמגיעים למינון המקסימלי של 375 מ"ג ליום. לפי תיאורך- עדיין לא עברו שבועיים מהתוספת האחרונה שעשית. כאשר הזמן יעבור תוכלי להוסיף עוד 75 מ"ג ליום ואחרי שבועיים נוספים, אם יהיה צורך, עוד 75 מ"ג ליום. כל שינוי במינון יש לעשות בתיאום עם הרופא. התייצבות במצב יכולה לקחת מס' חודשים מהמינון האחרון שיקבע לך. בברכה

לריקי תודה לדור ואכן גם מבחינת המינון וגם מבחינת הזמן עדיין יש סכוי טוב שמצבך ישתפר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני בת 36 גרושה ללא ילדים עובדת ומתפקדת כרגיל. מגיל 16 הופיעו לי פירכוסים בדיקת EEG תמיד הייתה תקינה. ב-MRI החדרים היו מורחבים עם הצרות במשהו שנקרא אקוודוקט (אין לי מושג מה זה) והופיע משהו שנקרא הדרוצפלוס. בעקבות כך הופנתי לנוירוכירורג אשר המליץ לעשות ניתוח שנט להורדת לחץ הנוזלים בראש. לפני שעשיתי את הניתוח התייעצתי עם הרבה רופאים כי עם ראש לא משחקים. כולם הפנו אותי לעבור את אותו הניתוח. עברתי את הניתוח ומרבית הפירכוסים פסקו.ונכתב שההידרוצפלוס נעלם עם זאת הופיעו פרכוסים שלטענת רוב הרופאים הם פסאודו אפילפטים. רוב הפעמים אני פשוט מאבדת את ההכרה מפרכסת מריירת ורמת החמצן שלי בגוף יורדת עד כדי שמנשימים אותי בטיפול נמרץ עד שהפרכוסים מופסקים וכל זאת אינני סובלת מאפילפסיה מילדות ואף פעם לא נולדתי עם מחלה כזאת. רק כשהייתי בת 27 נחבלתי בראש. הבעייה העיקרית היא שההתקפים קורים לי אחת לחצי שנה לערך במקומות לא צפויים. זה קרה לי בהופעה בקיסריה אז פינו אותי לבית חולים הילל יפה. זה קרה לי בחוף הים בתל אביב אז אמבולנס פינה אותי מונשמת לאיכילוב. זה קרה לי כשהייתי בהרצליה בביקור אצל חברים ופוניתי מפרכסת למאיר בכפר סבא. לפני חודשיים קרה לי שוב התקף כזה שנמשך למעלה מעשרים דקות פוניתי לבית חולים ושם הייתי מונשמת ומורדמת כשבוע וחצי עד שההתקפים הופסקו. הועברתי למחלקת נוירולוגיה ושם לפי מכתבי שחרור שהוציאו מבתי חולים שאושפזתי בהם בעבר אובחנתי כסובלת מאפילפסיה ומפסאודו אפילפסי. במיקרה הספציפי הזה אובחנתי כפסאודו אפילפסיה למרות שהיו צריכים להנשים אותי בטיפול נמרץ. לציין שלמרות שאובחנתי כפסאודו באותו אשפוז הורידו אותי 3 פעמים לטיפול נמרץ באותו האשפוז. בטיפול נמרץ ביום הגעתי הראשון נמצא אצלי חיידק בדם אשר עשה לי ספסיס היה לי חום גבוה מאוד. וזאת בנוסף לפסאודו פרכוסים שלי. כשהתעוררתי בטיפול נמרץ והחיידק נקטלן על ידי מתן אנטיביוטי אינטנסיבי לוריד אימי ראתה שעל גב רגל שמאל שלי נמצא פצע נמקי ענקי כ 35 ס"מ. אחת האחיות אמרה לאימי שייתכן שהנמק נוצר כתוצאה מהחדרת מחט ברגל רק שבמקום שהמחט הוכנסה לוריד היא נכנסה לתת עור וכל התרופות נכנסו לתת העור ויצרו כוויה גדולה שהתפתחה לנמק. חלק מהרופאים אמרו שיכול להיות שזה בכלל מהחיידק שהיה לי. כולם התנערו מחשש לתביעה.(מי בכלל חשב על תביעה במצב כזה) ראה אותי רופא עור בבית החולים ואמר לי לשים משחה מסויימת ובמסגרת קופת חולים להמשיך טיפול בנמק שגדל בינתיים. בקופת חולים נבדקתי על ידי רופא כירורג ורופאת עור אשר הפנו אותי מייד לבית חולים למחלקת כירורגיה פלסטית להוציא את הנמק ולשתול עור חדש שם. אושפזתי בבית חולים במחלקת פלסטיקה. כשיומיים שלמים הייתי בהמתנה לניתוח ומטעמי ניתוחים דחופים אחרים בוטל הניתוח ושוב חודש הצום ליום הבא צום של 14 שעות כל פעם כי הייתי בהמתנה. הייתי כל כך חלשה מהצום ללא מים וללא שתיה במשך שלושה ימים עם שבירת הצום לרבע שעה וחזרה לצום לקראת ניתוח. יום לפני הניתוח הופיעו אצלי פירכוסים ממושכים. הרופא התורן קרה לנוירולוג הנוירולוג הגיע וראה את שמי על המדבקה ונזכר שבעבר אושפזתי על פרכוסים מדומים. כעת החליפו את זה או הוסיפו במקום אבחנה חדשה פסיכוגניק סיזרס. מכיוון שרמת החמצן שלי בדם מגיעה ל80 ואף פחות. הנוירולוג הורה לתת לי וואליום ודורמיקום. ובמקביל כשהתעוררתי מאוחר יותר מנומנמת שמעתי לחרדתי את הנוירולוג אומר לרופא שכנראה שזה תסמונת מינכאוזן משהו כזה. חשוב לציין שהנוירולוג העלה לי את הכדורים של הדפאלפט ל2000 ביום ולא כתב בשום מקום ובשום מכתב שחרור את המונח מינכהאוזן. גם חשוב לציין כי ראה אותי פסיכיאטר באחד מההתקפים ולא התרשם ממה שהנוירולוג חשב מינכאוזן אלא חשב כמוהו שזה פסאודו התקפים. מבחינה פסיכיאטרית הפסיכיאטר לא ראה לנכון ומבחינה פסיכיאטרית נשללתי רק במכתב שחרור נכתב לשוב למרפאה פלסטיקה אחרי שבוע וביקורת במרפאה פסיכיאטרית במסגרת הקהילה במידת הצורך. בגלל שערב לפני הניתוח קיבלתי התקפים מדומים- פסאודו בוטל הניתוח והוזרקו לי מאקרופאזים לנמק. לציין כי כאב ודקירות גורמים לי לפרכוסים.אני חושבת דווקא שהניתוח בוטל בגלל שהנוירולוג ציין בפני הרופאים במחלקת פלסטיקה שייתכן וזה מינכאוזן. כי בגלל התקפים של פסאודו לא מבטלים ניתוח. כעת נותרתי בבית עם רגל בצקתית אדומה, עם נמק בגודל 40 ס"מ, אינני יכולה לדרוך על הרגל, מהרגל מופרש נוזל שאנני יודעת מהו. למחלקת פלסטיקה בו טופלתי אני מפחדת לפנות מכיוון שבעקבות הנוירולוג הם חושבים שאולי עשיתי את הפצע הזה לעצמי מה שלא נכון בכלל. הרופאים במיון אמרו לאמי שכשהייתי במיון לא היה הפצע. הנמק התגלה כשהייתי מורדמת ומונשמת בטיפול נ מרץ הרופאים פשוט כיסו את הרגל שלי ועד שאמא שלי לא הרימה את הסדין היא לא ראתה את הנזק. אינני יודעת מה לעשות. כולי בושה מאופי היחס של הנוירולוג. השאלות הנשאלות הן: 1. אם הנוירולוג אמר שיש לי מינכאוזן מדוע לא ציין על כך בשום מסמך? מדוע לא נכתבה ה.:אבחנה"שלו במכתב הסיכום? אינני מתביישת לטפל בכל בעייה המצריכה טיפול אבל מדוע סירב לציין את אבחנותו במכתב השחרור שלי מפלסטיקה? 2. מדוע מחשיבים בן אדם כלוקה במינכאוזן שעד היום אני לא כל כך בטוחה מה זה רק בגלל שאני מפרכסת ובאותה עיר שקורים לי הפרכוסים מגיע אמבולנס טיפול נמרץ ומפנה אותי לבית חולים קרוב? ארי אף פעם לא פוניתי בהכרה, תמיד מונשמת, אין באפשרותי במצב כזה לבחור בית חולים..... 3. מדוע רופאים לועגים לחולים עם התקפים פסאודו אפילפטים ומתייחסים להם כאל משוגעים? 4. אם הובחנתי בוודאות כסובלת מפסאודו אפילפסיה מדוע יורדת רמת החמצן בגוף עד כדי כך שחייבים להנשים אותי? כרגע אני נמצאת בבית, אינני יכולה לדרוך על הרגל, יש לי כאבים עזים למרות הזרקת המאקרופזים לרג, הרגל נראת שחורה ואינני יודעת מה לעשות כי אם האבחנות הנ"ל מי יאמין לי? עצוב מאוד. הנמק עושה לי חוסר תאבון, ירדתי 10 ק"ג במשקל ואני מתביישת לחזור בשבוע הבא לביקורת במרפאות פלסטיקה לאחר מה שהנוירולוג אמר לרופאים בפלסטיקה בעקבות מספר פרכוסים שקרו לי שם במקביל. אנה עזור לי וייעץ לי מה לעשות בתודה ג'ניפר נ.ב בחיי היום יום אני פעילה מאוד, הולכת לחדר כושר מידי יום ומתפקת כמו כולם

לג'ניפר צר לי על כל המערבולת שעברת, מניסיוני וגם מהספרות המקצועית בדרך כלל כאשר ניתנת האבחנה של פסאודו-אפילפסיה היא מתבררת בעתיד שמדובר באפילפסיה אמיתית. כלומר, מחמיצים את האבחנה של האפילפסיה. במקרים כאלו אני ממליץ על טיפול בקלונקס או וואליום. לתרופות הללו השפעה נוגדת אפילפסיה וגם מרגיעה, כלומר ניתן "לתפוס שתי צפורים במכה אחת". לשאר השאלות של התנהלויות הרופאים אין לי תשובות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם לקיחת קלונקס יכולה לגרום לתופעה של חסר תגובה לגירוי מיני.מה ניתן לעשות על מנת לפתור את הבעיה.לציין שהתרופה עוזרת ונתנה להורד לחצים ןחרדות.

שלום רב התשובה נמצאת בשאלה. קלונקס מוריד מתח. אם יש מתח מיני אז הקלונקס מוריד גם אותו. הוא מרגיע וממתן תגובות. אין לו השפעה ספציפית על תפקוד מיני. לעיתים הפחתה במתח וחרדה יכולה להתבטא בכיוון של הפחתה בעכבות מיניות עד כדי התנהגות אנטיסוציאלית. בהקשר הזה הקלונקס עשוי להשפיע בדומה לאלכוהול. בברכה

לגל קלונקס לא גורמת לירידה ברצון המיני שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב שמי דני ואני בן 30 ושאלתי היא כזאת אני טופלתי עד היום במשך כשנה בפרפנאן 4 מ"ג ולאחר שחקרתי את הנושא ביקשתי לנסות את הרספידל וכך שחודש שעבר עברתי לרספידל 1 מ"ג. שאלתי היא כזאת: שניסו לתת לי בהתחלה סרוקסט לא יכולתי לסבול אותה בגלל ה"אי שקט" שהיא גרמה לי שניסיתי להעלות את המינון של הפרפנאן מ4 מיליגרם ניגרם לי שוב ה"אי שקט" ועכשיו שניסיתי לעלות ל 2 מ"ג רספידל שוב ה"אי שקט" האי שקט הזה הוא מצב שבו אני לא יכול לסבול את ה"רגע" את ההווה אני מקווה שאני מובן. מהו הבסיס הכימי במוח שיוצר את האי שקט הזה?מהו המרכיב המשותף לכל התרופות הללו שגורם אותו? (דרך אגב אני לא מאובחן ממש כסכיזופרן יש לי פסיכוזות אם אני לא אשתמש בתרופות יש לי ירידה במוטיבצה וחרדות אי רצף ושליטה במחשבות מחשבות שווא וכל זה קרה עקב שימוש ממושך בסמים שהעיקרי מהם הוא ל.ס.ד.)

לדני יתכן שהתחושות דומות אבל התרופות פועלות במנגנונים שונים וכולן יכולות להכניס לאי שקט. הסרוקסט פועל על הסרוטונין וסרוטונין גבוה במוח יכול לגרום לאי שקט. הפרפנן עלול לגרום לאי שקט במנגנון הנקרא אקטזיה akatasia כאשר עולים במינון של הרספרידל הוא עלול לגרום לאי שקט שאחר כך נרגע, זו תופעה יחודית לרספרידל ואיני מכיר את המנגנון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם נעשו מחקרים שעסקו בחולי סרטן שחוו דיכאונות לפני הסרטן. מצאתי מחקרים העוסקים בכך שדיכאון יכול להוביל לסרטן, אבל אני מחפשת חומר שעוסק על הקשר בין התמודדות עם דיכאון ולאחריו התמודדות עם סרטן (כאשר לא בהכרח נחווה דיכאון במהלך הטיפול בסרטן). תודה.

לא. הנושא מאוד מעניין אבל כבר שנים שלא עסקתי בו. אהרון אנטונובסקי (נדמה לי שעבד בבאר-שבע), עסק בנושא ואף כתב ספר, אבל בטח יש גם רבים אחרים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי חברה שסובלת ככל הנראה מדיכאון אליהם מצטרפים גם התקפי זעם קשים שבהם היא צועקת ומטיחה דברים ברשעות במי שנקרה בדרכה. היא מתארת את המצב הזה כ"ניתוק מהמציאות" ולאחר שהיא נרגעת היא ממש מרגישה שזו לא היא ואיך בכלל התנהגה ככה. האם התקפי הזעם הם חלק מהדיכאון שלה או שזו הפרעה אחרת? והאם יש טיפול תרופתי לכך? האם טיפול התנהגותי מתאים יותר? תודה

לדנאל התקפי זעם אינם סימפטום של דיכאון. התקפים של זעם עלולים להיות בתגובה פוסט-טראומתית ובהפרעות פסיכיאטריות נוספות. חשוב שתגיע לרופא לאבחון מלא. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום איך פסיכיאטר מחליט איזו תרופה לתת לי, אם קיימות מס' תרופות שעושות את אותה עבודה? הרופא נתן לי מרשם לרסיטל, תהיתי למה לא רשם לי ציפרלקס? האם אחד מהם יותר חזק מהשני?מה ההבדל בינהם אם יש? תודה

רסיטל זו החברה הישראלית וציפרלקס החברה מח"ול שינהם כדורים אנטי דכאוניים מקבוצת SSRI בקיצור אין הבדל

לדנאל הרסיטל=ציפרמיל, יש שם שני חומרים אחד פעיל ואחד לא פעיל. הציפרלקס היא נקיה יותר, כלומר הפרידו את כל החומר הפעיל מהלא פעיל. כך שבשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל, הציפרלקס מעט "נקיה יותר". בעיקרון מדובר על אותה התרופה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח אפקסור 37.5מג' כבר שנה וחצי, והחלטתי שאני רוצה לנסות להחליף או להוסיף wellbutrin (Bupropion. אז קודם כל והכי חשוב, האם זה שילוב בריא? או לפחות לא מזיק? אני לוקח את שתי התרופות מזה 4 ימים(wellbutrin XL 150mg). מעבר לעירנות והאנרגיה המוגזמת שאני מתאר לעצמי שזה תופעות שיעברו, אני חווה גם התכווצות של השקדים בגרון.... שזה דיי מציק... זה נורמלי? אני חושב ששאלתי אותך על השילוב הזה כבר לפני חצי שנה או יותר ואמרת שהשילוב לא מוכר לך, האם הוא נשמע לך מסוכן? האפקסור מרגיע אותי בצורה מעולה, אני רק חייב יותר אנרגיות והעלאת המינון של האפקסור רק יותר מרדימה אותי תודה מראש עידן

שלום רב לאיזה מטרה אתה צריך את הבופרופיון (בארץ הוא מוכר כזייבאן)? אם אתה מחפש תרופה ממריצה יש ריטלין, אדרל, סטרטרה, פרוביג'יל וכו'. הבופרופיון לא ממכר (להפך- הוא ניתן לטיפול בהתמכרויות שונות) אבל יעילותו נגד דיכאון היא הרבה פחות מאפקסור. נגד דיכאון עדיף אפקסור. שים לב שהבופרופיון מוריד משמעותית את הסף לפירכוסים ולכן השילוב עם אלכוהול יכול להיות מסוכן. חוץ מזה אני לא רואה בעיה מיוחדת. בברכה

תודה, אני צריך את הבופרופיון למטרה של אנרגיה ועזרה בריכוז. לווא דווקא דיכאון.. לא שמעתי על אדרל ופרוביג'יל, הם משווקים בארה"ב? (אני גר שם) קראתי שבמינונים גבוהים הסיכון לפירכוסים גבוה יותר. לא ידעתי שזה קשור גם לאלכוהול. לדעתך זה יהיה מסוכן לשתות בירה אחת או שתיים עכשיו? דרך אגב שסטרטרה היא תרופה ממש גרועה, עד שלא יעשו סטרטרה בשיחרור מושהה היא תישאר גרועה, אני אומר את זה מנסיון אישי... אל תרגישו מקופחים שהיא לא בסל התרופות בארץ, לא הפסדתם כלום :)

טוב קראתי בדף מידע הרשמי של wellbutrin XL, שהיו מקרים נדירים (בין 1/100 ל1/1000) של unmasking tardive dyskinesia. מה זה אומר unmasking? הכוונה כאן שהתסמונת כאילו הייתה חבויה והבופרופיון היה הטריגר שהוציא אותה החוצה? ולמעשה אם אין לי את זה בגנים אז זה לא אמור לקרות?

שלום, רציתי לדעת האם דפלפט יכול לפגוע במין כמו כדורים אנטי דיכאוניים מסויימים?

לרוני התשובה היא-לא. דפלפט אינו פוגע במין, אפשר להיות שקט שבוע טוב דר' גיורא הידש

האם נטילת תרופות אנטי פסיכוטיות במשך שנתיים ללא צורך מיוחד במינונים, סולאין 100 מ"ג ורספירדל 0.5 מ"ג , גורמות לנזק בלתי הפיך לאחר הפסקתם. כמו כ- לגביי תרופות מקבוצות ssri במינון 40 מ"ג?

שלום רב בתרופות שחוסמות דופאמין, כמו ריספרדל וסוליאן, אחרי מס' חודשים יש סיכון ל-TARDIVE SYNDROME שהוא סינדרום בלתי הפיך ובד"כ גם עמיד לטיפולים. הסינדרום יכול להתחיל גם מס' שנים לאחר הפסקת הטיפול ולכן אין לדעת. לגבי SSRI אין מידע על נזקים בלתי הפיכים ולכן תרופות אלה נחשבות לבטוחות לשימוש גם בטווח הארוך. בברכה

כשאתה אומר תרופות שחוסמות דופאמין, אתה מתכוון לכולן? כולל בופרופיון? זאת אומרת שאני מסתכן בנזק בלתי הפיך בלקחת wellbutrin?? מזה tardive syndrome?

דור שלום , אני שוב חוזרת אליך עם כמה שאלות : השבוע נפגשנו עם פסיכיאטר פרטי אשר אמר כי הויפקס 75 מ"ג ו ריספונט 1 מ"ג טוב לבעיה של אחי (להזכירך תחילה לקח את הריספונד בשל קנאה עיוות המציאות, ולאחר מכן לאחר שבסוף השבוע האחרון ולאחר תקופה של כמעט חודש שהוא כמעט ולא תפקד בעבודה הוא התחיל לקחת את הויפקס) ביום שבת הוא ממש היה שבר כלי כל הזמן במיטה זה נמשך בערך כ- 3 שימים וכיום המצב השתפר. לאחר ייעוץ עם הפסיכיאטר הוא המליץ להחליף את הריספרדל בגואדון ולהמשיך עם הויפקס. היום הפסיכיאטרית אמרה כי לדעתה התופעה של חולשה ואפטיות זוהי המחלה "דיכאון" ולכן היא לא חושבת שהריספונד גרם לאפטיות טלא הדיכאון. היא גם הציעה שאחי יעלה את המינון ל 1.5 מ"ג מכיווןשהיא רואה כי המינון של 1 מ"ג גורם לו לחזרה על המחשבות (שאשתו בוגדת בו). יש לי שאלה האם אפשר להרפא מכל המחשבות האלה? או שזה ילווה אותו לכל החיים?

שלום רב ריספרדל (ריספונד) היא תרופה אנטיפסיכוטית. היא כנראה עוזרת לפרנויה של אח שלך. דווקא הדיכאון הוא סימן שהוא מתחיל להיות פחות עם המחשבות והדמיונות ויותר לכיוון המציאות. למעשה המצב מאד מורכב כי הריספונד אולי הוציא אותו מהפרנויה אך הכניס אותו לדיכאון. מינון של 2 מ"ג ליום נחשב למינון אחזקתי מינימלי במצבים כאלה. בברכה

מתי אפשר לדעת שהמינון הוא הנכון ולא צריך להמשיך ולהעלות אותו???\ כי לפעמים מרגישים טוב אבל חסר משהו.....................(זה לא בדיוק זה) ובכלל מהו המינון המקסימלי של ציפרלקס ??????????

שלום רב ציפרלקס מתחיל להשפיע אחרי 2-4 שבועות של נטילה יומיומית במינון 10 מ"ג ליום. אם אין שיפור במצב אחרי פרק זמן זה, אפשר להכפיל את המינון ל-20 מ"ג ליום, בתיאום ואישור של הרופא. 20 מ"ג ליום הוא המינון המקסימלי של תרופה זאת. בברכה

לרותם תודה לדור, לדעתי המינון של ציפרלקס הוא כדור אחד, ישנם רופאים המעלים מינון לשניים במיוחד אם יש מרכיב של חרדה שבוע טוב דר' גיורא הידש

היום הייתי בבית מרקחת לקנות כהרגלי את האפקסור שאותו אני נוטל שנים. להפתעתי בבית מרקחת של הקופה (מכבי) נאמר לי כי אין במלאי ולא היה כבר שבועיים!!! אומרים גם שלא יהיה ,האם גם לכם יש בעיות באספקה בעת האחרונה?? אשמח לשמוע ממי שמשתמש האם גם לו יש בעיה. אגב בנתיים לצערי לקחתי את הויפקסXR שבעבר היה פחות טוב לי מהאפקסור,נקווה שהפעם יהיה בסדר....

איתי האים ז ה אתה ???????? שהיינו משתתפים פה פעם עים נירה בירה ????\ ויפעת??????????

אני איתי שכן מתרגש מרגשות יותר מידי.... קרן פלס למי שלא הבין.. את יפעת אני זוכר את נירה לא אז כנראה אני איתי אחר .... בכל מקרה מקווה שכוווווווווולם מרגישים טוב

שלום רב אם יש לך אישור ממכבי לאפקסור XR מקורי (האמנם?) אז סביר להניח שתוכל לרכוש את התרופה בבית מרקחת פרטי. בברכה

יש אישור! באופן כללישי מלאי בביתי מרקחת פרטיים? איתי

הי פורום... לא כתבתי במשך החודש האחרון, כי היה לי חבר, והוא "גזל" די הרבה מזמני ומהפנאי הנפשי שלי, והוא עוד היה מעיר האורות, אז בכלל. אבל הוא נפרד ממני בתואנה שאנחנו לא מתאימים. (אולי נבהל מהבי/סכיזו/ פולרי/אפקטיבי שלי. סיפרתי לו בדייט השני. מה שלא הולך לחזור. יותר אני לא מספר כל-כך מהר...) למרות שלא נראה לי שזה ממש היה בגלל זה. בכל מקרה, הפסיכיאטר שלי, עימו נפגשתי היום, טען שזה מומלץ לקחת אומגה 3' ושנערכים על זה הרבה מחקרים, ושהוא יבדוק בשבילי לגבי נזק אפשרי, אבל הוא חושב שרוב הסיכויים שזה בסדר. הוא גם טען שוב, אבל אני לא מאמין לו, שהן הליתיום והן הזיפרקסה הן גם נגד דיכאון. למה אני לא מאמין? כי איכשהוא נראה לי שהמכניזם של התרופות האלה אצלי הוא בעיקר הורדה של המצב רוח ולא גם העלאה שלו. הסברתי לו את החששות שלי מדיכאון. מעבר לזה הוא סיכם את השיחה בכך שאנחנו הולכים להיפגש רק פעם בשלושה חודשים, אז כנראה שהוא חושב שמצבי ממש השתפר. חוץ מזה, ניסיתי לברר אם יכול להיות שבזכות הרפורמה קופת חולים תממן לי את הפסיכולוגית שלי. כביכול אני לוקה באשליות. מצד שני, כמו שקראתי בעיתון וזה כנראה נכון, אבחנה כמו שלי מזכה אותי בעשרים פגישות בשנה או שלושים. כיום אני הולך לקבל ארבע פגישות בשנה, ולכן אינני רואה שום סיבה ששאר הפגישות לא יהיו עם הפסיכולוגית שלי וקופ"ח תשלם לה חלק מהכסף. טוב, אני חולם באספמיה, אבל תודו שההגיון שלי בכלל לא עקום. (אגב, ההודעה על התופעות לוואי למטה איננה שלי אלא של מיכאל אחר) אז, זהו, הפסיכיאטר שלי חושב שאני כבר לא ממש זקוק לו, מה שנראה כצעד חיובי. למעשה גם קצת נמאס לי לראות את הפסיכולוגית פעם בשבוע, אני מרגיש שקצת מיציתי את זה, ונראה לי שאני אבקש ממנה לעבור לפעם בשבועיים. לא מפני שאני לא מרוצה ממנה, אלא מפני שנראה לי שאני כבר יכול לעזור לעצמי מספיק. ערב טוב מיכאל

היי מיכאל... התגעגעתי.. תמיד כיף לשמוע מה איתך. חבל שהבחור נבהל, אבל זה אומר שהוא לא בשבילך. מאמינה שהאהבה עוד מחכה לך מעבר לפינה... יופי על ההתקדמות עם הפסיכיאטר.. שבת שלום תמי.

אני מטופל באפקסור 75 מג ליום,לאחר תקופה ארוכה[שנה],של הרגשה טובה ,הורדתי המינון ל37.5 מג, ואז בהתראה קצרה [יומיים] מגיעה נפילה אדירה עד כדי מחשבות אובדניות, האם יש תרופה המשפיעה מיידית בהעלאת מצב הרוח, כיון ששיפור הגדלת מינון האפקסור לוקח לפחות שבוע, וזה המון-לא יכל לחכות כל כך הרבה זמן בגהינום

לצולל... לא יכולה לעזור לך עם תרופות אבל ההודעה שלך נגעה לליבי. אני מקווה שתצא משם, מהגיהנום... אכן דיכאון היא חוויה גיהנומית למדי. תחזור אלינו. כאן זה לא גן עדן, אבל לפחות יש רגעים קטנים של אור... תחזיק מעמד. שבת שלום תמי.

שלום רב לא כתבת מדוע הורדת במינון ואם זה נעשה עפ"י אישור של הפסיכיאטר המטפל. ככלל, אי נטילת התרופה למשך יומיים לא אמורה לגרום לשינויים דרסטיים. אני קצת מתפלא שהגבת לשינוי במינון בצורה כ"כ קיצונית, במיוחד לאור העובדה שמצבך הנפשי יציב לאורך שנה, לדבריך. אם המצב הנפשי יציב לאורך זמן ואתה מעוניין לסיים את הטיפול אז תעשה זאת בצורה יותר הדרגתית- הפחתה של 18.75 מ"ג לשבוע (חצי כדור של 37.5 מ"ג). האפקסור לא ממכר אך צריך לרדת במינון בצורה הדרגתית. בברכה

שלום, יתכן שמדובר בתופעות של הורדת התרופה ואין לכך קשר ישיר למצב הנפשי, לכן הוספה ועליה למינון הקודם עשויה לפתור את הבעיה באופן מיידי, כלומר מצב הרוח ישתפר. שבת שלום דר' גיורא הידש

האים יש קשר בין מצב מתח, לחץ וחרדה לבין הופעת שערות לבנות על הראש? תודה מראש :-)

למשה באופן עממי מקובל שכן למרות שאיני מכיר מחקרים המדברים על נקודה זו ועונים על שאלתך. בטוח שיש קשר בין מצב נפשי לא טוב ונשירת שיער. נשירת שיער מתגברת כאשר המצב הנפשי לא טוב שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני בת 18 וחצי.אבל אני מרגישה כאילו אני חייה רק 3 וחצי שנים. כי עד גיל 15 עברתי הרבה דברים לא נעימים. כמו הטרדה מינית שבגללה גם הייתי בטיפול והייתי ממש מחורפנת על כל הראש והיו לי הזיות ומה לא??וגם עד גיל 15 לא ממש היו לי חברים מלא היו צוחקים עליי מכל הבחינות עד שבגיל 15 הצלחתי בנס להשיג חברים וכך גם להתגבר על כך הצרות. כיום החיים שלי שונים ואפשר לאמר שהרבה יותר טוב לי.אבל בתור פסיכולוג אתה וודאי יודע שדברים קשים מן העבר נשארים בתת מודע לכל החיים והדברים הקשים שעברתי השפיעו מאוד מאוד על הביטחון העצמי ועל האמון שלי באנשים. כשאני מכירה אנשים בפעם הראשונה אני אולי מתחברת מאוד מהר אבל אני תמיד מפחדת מהם ומפחדת שמשקרים לי ועובדים עליי כי אלו דברים שהייתי רגילה אליהם עד לפניי כמה שנים. וגם בקשר לחברים הטובים שלי שאיתי כל יום אני פוחדת שיינטשו אותי ואם גרמתי לאחד מהם למצברוח לא טוב אני ישר חוששת שהוא ישנא אותי ויפסיק לדבר איתי. כן אני יודעת שהבטחון שלי על הפנים.קשה לי להתגבר על זה ואני מאוד מנסה לעזור לעצמי אבל לפעמים ממש קשה לי. ואין לי מי שיעזור לי, החברים שלי אני מרגישה שהם יודעים רק לצחוק ולהנות ולא להקשיב לבעיות וניסיתי לבקש מהם עזרה אבל אין להם מה לאמר ולפעמים הם אפילו צועקים עליי שאני מדוכאת. וזה מה שגורם לי אפילו יותר לאבד אמון באנשים ומוריד לי עוד ועוד את הבטחון. אני מרגישה הכי לבד שבעולם מחייכת מבחוץ אבל עמוק בלב בוכה ללא הפסקה. אין לי זמן וכסף ללכת לפסיכולוג ואני חושבת שעצם העובדה שאני מודעת לבעיה שלי ולמה שעובר עליי עוזר לי קצת. אבל אני צריכה דחוף מילה טובה, עידוד, חבר אמיתי. מישהו שיאמר לי שאני לא לבד שיעלה לי את הביטחון. איך אפשר להתגבר על התת מודע??למה הוא חזק כל כך ולמה הוא תמיד מופיע ברגעים הלא נכונים.?? ועכשיו אני מתחילה קשר זוגי ואני כל הזמן בפחדים מנטישה ושהוא אולי רק רוצה לנצל ועוד ועוד.. וההגיון שלי אומר שאני טועה. אבל משהו במוח שלי מעווט קצת. בבקשה תעזרו לי

שלום ענבר... ד"ר הידש הוא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, אבל נמצאת איתנו גם תמי, שהיא פסיכולוגית, ובטח תגיב. אני בוודאי לא מתיימר לנסות לעזור לך במשהו כל-כך סבוך, רק תהיתי למה זה "נס" שהשגת חברים בגיל 15? כלומר, לרובנו יש חברים, ואף אחד לא מתייחס לזה כאל "נס", וסביר להניח שגם אצלך זה לא היה נס, אלא פשוט נבע מכך שאת בחורה מעניינת שנעים להיות איתה. איך נעודד אותך? ובכן, נראה שאת מאוד עוזרת לעצמך ותומכת בעצמך גם בלי פסיכולוג. נשמע שאת מנצחת במאבק נגד השדים שנוצרים משהו כמו תקיפה מינית, ושאת מצליחה לשים את זה מאחורייך, ואפילו להתחיל קשר זוגי. כל הכבוד. (זה היה ניסוין העידוד שלי, האמת היא שכבר הצטערתי שהגבתי כי זה נושא מאוד מורכב. נקווה שתמי תמצא משהו יותר טוב להגיד...) בברכה מיכאל

מיכאל, אני דווקא אהבתי מאד את מה שכתבת... ולך, ענבר, אין תרופות פלא, אבל יש עבודה פנימית, וזוגיות חדשה היא כמו לידה, ובהתחלה יש פחדים, ממש כמו הפחד שיקרה משהו לתינוק הכל כך פגיע, אבל בהדרגה לומדים לטפל בו ולעטוף אותו ולחזק אותו כך שהוא הופך להיות משהו מאד טיפולי ומאד נעים, יותר נעים מללכת לפסיכולוג... אני מאמינה שלדבר עם חברים על הפחדים מאד עוזר. ואת מוזמנת לכאן לפורום ככל שתרצי, אנחנו איתך. שבת שלום תמי.

לד"ר הידש ודור שלום, כזכור אני כבר כחודשיים על ויפקאס הייתי במינון 150 ולפני כשבוע הוספתי עוד כדור, יש ימים טובים ויש ימים עם נפילות כלומר עדיין אין יציבות. רציתי לשאול מה עושים עם בעיות השינה לא מצליחה להירדם יש הרבה נידודים במהלך הלילה, יש מצב שזה ישתפר עם הזמן? תודה ריקי

לריקי שלום ויפאקס היא תרופה מעוררת. מומלץ שתקחי 2 כדורים בבוקר וכדור 1 בערב בהפרש של 12 שעות. את הכדור של הערב לקחת הכי מאוחר 4 שעות לפני השינה. כך שאת נדרשת לבצע שינויים בזמנים של נטילת הכדורים שייתכן שזה מקור הבעיה אצלך. בברכה

לריקי אחרי חודשיים עוד עשויה לבוא הקלה אבל סביר יותר שזה המצב. לכן אפשר לחשוב על תרופות לשינה שעשויות לעזור מהקבוצה שאינה ממכרת, ואם אין ברירה אז על החלפת הויפקס. אבל רק אם אין ברירה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם דפלפט או קלונקס יכולים לסייע במניעת תופעות לוואי של פרפנאן מבחינת תנועות ראש לא רצוניות מהירות (סוג של עווית)? ואיזו תרופה לסכיזופרניה יכולה להיות ללא תופעות לוואי כאלו?

שלום רב השאלה שלך נמצאת מחוץ למומחיות של פסיכיאטר אלא של נוירולוג מומחה להפרעות בתנועה וכדאי להיוועץ פנים אל פנים עם איש מקצוע מתחום זה. כפי שכתבתי לך בפעמים הקודמות תרופה בשם TETRABENAZINE יכולה להפחית את התנועות הלא רצוניות. כמו כן חשוב להפסיק עם הפרפנן ולעבור לסרוקוול או ללפונקס. עדיף לפונקס, אם זה מתאפשר. דפלפט או קלונקס אינן מיועדות למטרה זאת. בברכה

לרושה הדברים די מורכבים, אם אתה כבר סובל מטרדיב דיסקינזיה אז הטיפול עלול להיות מורכב. אפשר להחליף לאחת התרופות שדור ציין אבל לעתים יש דווקא צורך למינון נמוך של פרפנן או הלידול (באופן אבסורדי אבל פעמים רבות המינון הנמוך עוזר). ישנן מספר תרופות העשויות לעזור ב TD וכדאי למצוא את המומחה לתחום הזה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בתי התגרשה ושלא ברוב מקרי הגירושין - הילדים עברו לחיות עם האבא כי בתי לא מתפקדת כאמא עקב סיבות שונות. כל פעם שאני פוגשת את הנכד אני כועסת כיון שהוא נראה לי "מוזנח" בשיא הקור שהיה בימים אלו הוא לובש חולצת טריקו (אותה לבש בחודש אוגוסט) וכואב לי שאביו לא מעיר לא על כך ואני "מתפוצצת" בתוכי וכשאני מעירה לנכד הוא מתנפל עלי בשצף או בוכה ומגלה סימני מצוקה. שוחחתי עם בעלה של בתי והוא אדיש לגמרי. 10 מעלות בחוץ והילד לבוש כמו בקיץ. הדבר מעיק עלי. הוא בכלל לא רוצה לשמוע אותי ומגלה סימני מרדנות כל הזמן. לא מוכן לשמוע אף אחד ועושה הכל "דווקא". מה עלי לעשות אני במצוקה איומה בגלל התנהגותו המדאיגה (עלי לציין שיש לי נכדה בת 15 אבל היא מתנהגת בסדר ומבוגרת לגילה וקיבלה את הגירושין יותר בקלות. מה עושים? איך לגרום לנכד שבעבר מאוד אהב אותי והפסיק לבוא אלי ומתנהג בהתנכרות אלי (כל זה קרה אחרי גירושי הוריו). עצוב לי וכואב לי. בתודה דבי

דבי יקרה ילדים אינם יודעים לדבר כאבים, אז הם מתנהגים אותו... ויתכן שהנכד "מוציא עליך" את הכאבים הקשורים לעזיבת האמא את הבית, היות ואימו היא ביתך, כפי שהבנתי... אולי כדאי להקל על ההסתגלות של הנכד על ידי חיזוק תיפקודו ההורי של האבא. בוודאי זה לא קל לך כי בסופו של דבר כשמתגרשת הבת, כאילו מתגרשים מהחתן. אבל האבא הוא זה שמגדל את הנכדים, לכן אולי אפשר לנסות לשפר איתו את התקשורת מתוך רצון כן ואמיתי לעזור לו לגדל את הילדים ולתמוך גם בו במשימה הלא פשוטה הזאת. כדאי להיות בקשר עם המחנכת של הנכד, לראות איך הוא מתפקד במסגרות חייו הרגילות והנורמטיביות. האם עדיין מסוגל להתרכז בלימודים? האם המצב הנפשי שלו ניכר גם בכיתה או רק בבית שלך או גם אצל אביו? גם אחותו הגדולה יכולה לעזור לך להתקרב ולתמוך בנכד, מתוך מקום לא שיפוטי על אביו כדי לא להעמיד את הילד בקונפליקט נאמנויות שכל כך מאפיין ילדים שהוריהם התגרשו. אם המחנכת ובית הספר רואים הרעה בתפקודו של הילד, אולי ניתן לחשוב על פנייה לטיפול פסיכולוגי של האבא עם הילד, טיפול פסיכולוגי כולל מרכיב עיקרי של הדרכת הורים ויתכן שדרך טיפול כזה האבא יוכל לקבל תמיכה ועזרה בגידול ילדיו. את יכולה להיות הסבתא הטובה ביותר שאת יכולה- לתמוך, לפנק, לעזור במסגרת הביקורים של הילדים אצלך, ולתמוך בביתך שתהיה גם היא זמינה כמה שיותר לילדים למרות שאינה מגדלת אותם. בהצלחה תמי.

לדבי תודה לתמי ואני מצטרף לדבריה. באופן כללי חשוב לזכור שאת לא חייבת ואינך צריכה לחנך את הילד, אביו אחראי ומטפל בו. את כמובן יכולה לנסות ולעזור (לקנות לילד מעיל או סוודר), אבל חבל לריב, כי כך הילד נשאר עם החולצה והוא מתרחק ממך. בודאי שכל ילד מגיב אחרת לגירושין וכנראה גם לקשיים של האם. לכן חשוב לתמוך בילדים ולהיות אתם, לתמוך לעזור ולא לבקר. בכל זאת אסייג את דברי, אם מדובר על הזנחה חמורה חשוב לפנות לשרותי הרווחה. שבת שלום, דר' גיורא הידש