פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
07/01/2007 | 20:50 | מאת: אדי

בני עבר משבר פסיכוטי בהיותו בן 17,אושפז בעקבותיו, משבר זה כנראה הולך לכוון , סכיזופרניה. המצב מאוד קשה, אביו מתכחש למצב וחשב שיש איזו תרופת קסם, שתחזיר אותו להיות "נורמלי" לא עוד שהוא מאשים את כולם. לא זו בלבד לאחר תחילת המחלה, הרגשתי עד כמה אני לבד במערכה, יש לי גם בת שקשה לה מאוד שאחיה, הגדול מתפקד כילד קטן. הוא נמצא במסגרות יום הקיימות במקום מגורינו, לשיקום, אך התחושה שהם אמנם עושים עבודה נהדרת אך זה יותר שומרים על מצבו מאשר שמקדמים ומחזקים לקראת עצמאות- רכישת מקצוע , מיונוית חיים וכו'''' מאוד הייית רוצה לדעת אם ישנה מסגרת , כמו קיבוץ (הוא אוהב מאוד בע"ח- וטיפול הבם), שקולטת נערים (כיום עוד מעט בן 19)לשיקום ב. הוא מטופל ברספרדל, לאחרונה הגידילן את המינון, הוא מתלונן על חוסר תחושת טעם , בעת האכילה, וראיה לא רצופה כשהוא מתרכז באוביקט מסוים (דומם או בנ"א)- האם אלו תופעות לוואי, אפשריות או דבר אחר

07/01/2007 | 20:17 | מאת: YAYA

שלום אני בת 34 כנראה סובלת מדכיאון קליני. ב - 4 שנים האחרונות אינני מוצאת את עצמי מבחינה מקצועית. אני עובדת בתחום של שרות לקוחות ומכירות ומאד משועממת מכיוון שאלו תפקידים פשוטים ואינם מאתגרים אותי מספיק. יחד עם זאת חזרתי לגור בבית הורי ב4 השננים האחרונות והתחלתי ללמוד משפטים כשנה. לאחר שנה עזבתי בעיקר מלחצים נפשיים הן ברמה האישית, מקצועית וכלכלית. אינני יודעת מה קודם למה. כנראה שהכל קשור אחד בשני. אני מטופלת אצל פסיכולוגית פעמיים בשבוע והיא עוזרת לי מאד. בשיחה עמה הגענו יחד למסקנה שאני סובלת כנראה מבעיות קשב ורכוז וגם מדכאון. היא המליצה לי לקחת תרופות ואמרה שהן יכולות לסייע לי המון לצאת ממצבי הרוח המדופרסים שיש לי. שאלתי: האם תרופות יכולות לסייע בצורה משמעותית לשיפור התפקוד. שמעתי שיש להן תופעות לוואי כמו עייפות כרונית. תופעות הלוואי הן אחת הסיבות שאני מסרבת לעשות זאת עם תרופות. אשמח לקבל תשובתך בהקדם. ( סליחה על כל האינפורמציה הארוכה)

09/01/2007 | 17:03 | מאת: דו?רו?ן

yaya תרופות בהחלט יכולות לעזור ותופעות הלואי אם יש בכלל לרוב עוברות לאחר כמה שבועות או שהם מינוריות ביחס לאיכות החיים שתקבלי, לשם כך עליך לפנות פסיכיאטר מומחה שיאבחן ויתאים טיפול מתאים, גם אם יש תופעות לואי בילתי נסבלות יש הרבה סוגי כדורים ומנסים עד שמגיעים לכדור שהכי מתאים וללא תופעות לואי משמעותיות. בקיצור חבל על סבל מיותר ופגיעה באיכות החיים כשיש אפשרויות רבות כל כך כיום .

10/01/2007 | 01:02 | מאת:

תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו כל טוב דר' גיורא הידש

דרגה 2 מטופלת בתרופות ברצוני להתנדב לער"ן האם מחלתי תהווה מכשול? (אין לי את הכוח לנסות ולקבל תשובה שלילית תודה

לנעמה אם את עדיין בדיכאון אז לא כדאי עדיין להתנדב לטפול, אבל אם מצבך טוב ואינך בדיכאון אז אין סיבה שלא תתנדבי לער"ן או כל מקום אחר. כל טוב דר' גיורא הידש

07/01/2007 | 15:07 | מאת: ===אסף לביא===

אני נוטל ויפקס 75 מ"ל המליצו לי על הציפרלקס מה יותר טוב?!

לאסף שתי התרופות נחשבות ליעילות ביותר ויעילותן דומה. אם אין לך תופעות לוואי מהאפקסור אז עדיף כבר להמשיך איתו ואפשר לעלות במינון עד 225-300 מג' ביום. כל טוב דר' גיורא הידש

07/01/2007 | 14:26 | מאת: משה ג

שלום לך! אמי, כבת 70, סובלת מדכאון קל - בעיקר בשעות הבוקר אין לה מצב רוח והיא עצובה - היא מחפשת תרופה שתוריד לה את העצבות ותתן לה יותר חשק וחיוניות. רופאת המשפחה נתנה לה במשך כחודשים ציפרלקס ולאחר מכן חודשים פרוזק, והיא לא חשה כל השפעה. רציתי לדעת מה היית ממליץ כהמשך נסיון טיפול - איזה כדורים באים בחשבון כרגע? בברכה, משה ג

07/01/2007 | 16:41 | מאת: דור

ניתן לנסות אדרונקס. סביר שזה יעזור יותר. לקחת בבוקר כדור אחד עד שניים.

למשה הציפרלקס והפרוזק פועלים במנגנון דומה ושייכים לאותה המשפחה-התרופות הפועלות על הסרוטונין. לכן אחרי שתי תרופות כדאי לנסות תרופה אשר פועלת במנגנון שונה, האדרונקס הפועל על הנוראדרנלין, או התרופות הדואליות הפועלות בשני המנגנונים כמו אפקסור או צימבלטה. כל טוב דר' גיורא הידש

07/01/2007 | 14:12 | מאת: קובי בן 53

לדר" גיורא הידש שלום רב. מזה שנתיים חלה הדרדרות אצל בעלי מצבי רוח עם עליות וירידות כל משפט גורם לו לצעוק מבלי לנסות להקשיב לאחרים. ויכוח שאן לו שום משמעות עלול להרגיז אותו ולגרום לו להכנס לרכב ולשהות שם מספר שעות בתוך החניה של הבניין. פרט לזה לעתים קרובות הוא מתלונן על אי תחושה באזור הפנים הקול שלו נעשה חלש ואז הוא נרדם לכמה שעות בטענה שהוא לא מסוגל לשבת ושהגוף שלו בוגד בו. מבחינה גופנית הכל תקין,נפשית, כל בני הבית סובלים. אנא תייעץ לי מה לעשות איתו מפני שהוא לא משתף פעולה ולא מוכן ללכת ליעוץ.

10/01/2007 | 00:49 | מאת:

שלום, כפי שאת מתארת את הדברים עלולה להיות בעיה ובעיה נוספת היא חוסר המודעות או חוסר רצונו להגיע לאבחון וייעוץ. הדבר החשוב ביותר הוא להפנותו לאבחון. חשוב להסביר שוב ושוב, לבקש ולנסות לשכנע שחשוב לו ולכם שהוא יגיע לפסיכיאטר. יתכן שאת לא תוכלי לשכנע אותו ותצטרכי לדבר ולהעזר באדם נוסף שבעלך סומך עליו. יתכן על ההורים שלו, אחים שלו, או חבר. כדאי אולי לשוחח גם עם רופא המשפחה אשר עשוי לעזור. כל טוב דר' גיורא הידש

07/01/2007 | 13:25 | מאת: חפצי

שלום, מזה כשנה אני נוטלת ויאפקס 75 XR,האם ניתן להחליפם ב"רמוטיב" תודה

10/01/2007 | 00:46 | מאת:

לחפצי מדובר על שתי תרופות שונות עם מנגנוני פעולה שונים. לכן בהחלפה בהחלט יש סיכון שהרמוטיב לא ישפיע כפי שהאפקסור השפיע. כל טוב דר' גיורא הידש

07/01/2007 | 12:31 | מאת: עז

שלום דר, האם הפסקת נטילת ציפרלקס למשך חודשיים מבטלת לגמרי השפעתו? כמה זמן עד שמשפיע שוב אם חוזרים לקוחת? תודה

10/01/2007 | 00:45 | מאת:

לעז אחרי חודשיים אין יותר ציפרלקס בגוף ולכן מהבחינה הביולוגית/כימית אין לו השפעה. כמובן שההשפעה הרגשית/התנהגותית עדיין קיימת ויתכן מצב נפשי טוב גם ללא ציפרלקס. כאשר מחדשים את הטיפול אחרי חודשיים של הפסקה, זה כמו בהתחלה, לפחות שבועיים עד תחילת ההשפעה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור, אני רואה שיש הרבה שאלות ותהיות לגבי הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין דכאון או מחלות נפש אחרות. האם הפרעת קשב אכן נכללת בתחום הפסיכיאטרי? אם כן - מה הקשר? מה קודם למה? אם לא, איך זה שהנושא כל כך מדובר כאן בפורום? תודה ושבוע טוב. מיכלי

שלום רב הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית שמאפיינת כ-5 עד 10 אחוז מהילדים. זאת בעיה מולדת ולא בעיה התפתחותית. ניתן לאבחן מגיל 5 ואילך. עיקר המטפלים בתחום הם נוירולוגים לילדים אבל גם פסיכיאטרים לילדים עוסקים בכך. לא מדובר רק על ליקוי בקשב ובריכוז אלא גם על הפרעות בהתנהגות של אותם ילדים. לידיעתך, מעריכים ש-40% מהמבוגרים שפונים לשירותי בריאות הנפש סבלו בילדותם מ-ADHD. בתור בוגרים יש להם כבר בעיות אחרות ונוספות אבל ברקע יש את ההפרעה בקשב. לכן בשנים האחרונות גם פסיכיאטרים למבוגרים נכנסו לתחום הנ"ל. יש אפילו מס' פסיכיאטרים למבוגרים בארץ שעיקר עבודתם הוא בנושא של הפרעת קשב. בברכה

לדור, הרבה תודה על התשובה המפורטת. הבנתי. כל טוב מיכלי

07/01/2007 | 01:14 | מאת: עינת

שלום לכולם מישהו יכול להסביר לי האם סכיזו-אפקטיב יכול לבוא עם מאניה דיפרסיה? יש לי חברה שסובלת ממאניה דיפרסיה ולעיתים נראה כאילו היא פרנואידית וכל מיני, מפחדת שאנשים שממש רוצים לבוא לעזרתה יפגעו בה וכאלו.. מתנהגת בחדות ובזהירות יתר.. מה אתם אומרים על זה? מאניה דיפרסיה וסכיזו-אפקטיב בא ביחד לעיתים? תודה

07/01/2007 | 14:33 | מאת: גילבר

שלום לך , סכיזו- אפקטיב , הכוונה - סכיזופרניה אפקטיבית . כלומר מדובר בסוג של סכיזופרניה . מחלת הסכיזופרניה מתחלקת לקטגוריות שונות - סכיזופרניה פארנואידית , סכיזופרניה פשוטה , וגם סכיזופרניה אפקטיבית . לכל סוג של מחלת הסכיזופרניה ישנם סימפטומים ייחודים , אבל ישנם גם סמפטומים משותפים , כגון- מחשבות שווא ועוד .. חולים המאובחנים בסכיזו - אפקטיב סובלים מהפרעות פסיכוטיות שונות , וגם מחלתם מלווה בשינויים במצב הרוח , בדומה למניה דיפרסיה . ההבדל הוא - שחולי מניה דיפרסיה לא מאופיינים בד"כ כסובלים מהפרעות פסיכוטיות שונות , כגון - רדיפה . בכל מקרה הגבול בין מניה דיפרסיה לסכיזו - אפקטיב עשוי להיות דק .. כל - טוב גילבר- משתתף בפורום

לעינת תודה לגילבר ואני מצטרף לדבריו, אבחון כזה צריך להעשות רק אצל פסיכיאטר מומחה. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 22:45 | מאת: לונה

שלום, אני בת 20 ומזה כ-5 שנים אני סובלת ממצבי רוח קיצוניים ואתמול ידיד (הלומד פסיכיאטריה) "זרק" אולי בצחוק אולי לא שאני סובלת ממאניה-דיפרסיה ברצוני לשאול אם ישנן דרכי אבחון לתגובתך אודה, לונה.

07/01/2007 | 14:43 | מאת: גילבר

שלום לך , מחלה של מניה דיפרסיה , הנה מחלה פסיכיאטרית המחייבת איבחון אצל גורם מקצועי רפואי מוסמך ( פסיכיאטר ) . מאפיינים עיקרים - עליה חדה במצב הרוח , במרץ הכללי , חוסר שינה , דיבור בשתף , אי שקט פסיכומוטורי , יתר פעלתנות מינית , נטיה לסחוף אנשים אחרייך , מאידך - נטייה לרוגזנות יתר , רגישות יתר ונטייה להתהפכות במצב הרוח . מלווה בקושי לתפקד , קושי לעבוד ולהתרכז . * במידה ומצב זה קיים לפחות במשך 10 ימים ומעלה , אזי יש בעיה . *לא חייבים להימצא כל הסימפטומים כדי לאשש אבחנה כזו . כל - טוב גילבר - משתתף בפורום

08/01/2007 | 00:12 | מאת:

ללונה תודה לגילבר, ואכן התשובה צריכה להיות אצל פסיכיאטר מומחה שיאבחן. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 21:36 | מאת: אבי

עקב נטילת ציפראלקס שעורר אצלי חרדה התחלתי לפני כחודש וחצי להשתמש בקלונקס. היום אני ללא ציפראלקס "תקוע" עם הקלונקס ומרגיש תלות חזקה בו לרבות: כאבי שרירים, רעד ברגליים כווץ שרירים בכל הגוף..... כיצד אוכל להיגמל ממינון של כ 0.5 מ"ג ליום?

07/01/2007 | 00:59 | מאת: דור

אם אתה סובל מחרדה אז כל ניסיון להפחית במינון של הקלונקס יחמיר את מצבך. לכן זה לא נראה זמן טוב להפסקת הקלונקס. אם בכל זאת אתה מתעקש- רד לחצי כדור למשך שבוע-שבועיים ואח"כ הפסק לגמרי.

07/01/2007 | 17:30 | מאת: אבי

צודק. זה לא הזמן להוריד מינון. הורדת מינון גורמת לי להתקפים קשים לרבות בחילות, הקרנות ליד וללב ועוד ועד. היות ולא כדאי להישאר עם קלונקס בלבד האם מומלץ לחפש כדור SSRI מתאים מסוג/ משפחה אחרת?

06/01/2007 | 20:57 | מאת: רויטל

שבוע טוב! האם גם סרוקוול גורמת לתופעות לוואי שכאלה, והאם ידוע על סכנה של נזק מצטבר בטווח הארוך? מהו המינון האפקטיבי הנמוך של סרוקוול? רויטל

07/01/2007 | 00:56 | מאת: דור

המינון של סרוקוול הוא 200-800 מ"ג ליום. הוא יכול לגרום לסכרת אבל הרבה פחות מזיפרקסה.

08/01/2007 | 00:07 | מאת:

לרויטל תודה לדור ואני מצטרף לדבריו, בסך הכל סרוקוול היא תרופה בטוחה עם מעט תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 20:28 | מאת: חיים

שלום אני סובל מחרדות,עצבנות,חוסר מנוחה ,ומחשדנות יתר (כל הזמן חושב שמנסים לפגוע בי בעבודה,מדברים עלי מאחורי הגב,צוחקים עלי) רופא המשפחה נתן לי ציפרלקס 10 מ"ג שאני לוקח כבר חודש,שעוזר קצת לחרדה שאלה : האם הכדור עוזר גם לחשדנות יתר כמו שתארתי תודה

07/01/2007 | 00:53 | מאת: דור

צריך לבדוק (ע"י פסיכיאטר) אם אכן קיימת בעיה של חשדנות מוגזמת. אם כן- הציפרלקס איננו הטיפול המתאים.

08/01/2007 | 00:04 | מאת:

לחיים תודה לדור, ואכן אם מדובר על חשדנות שמקורה בחרדות הציפרלקס עשוי לעזור. אם כפי שדור רמז, מדובר בבעיה פסיכיאטרית יותר עמוקה, של יחוס כוונות לאחרים, אז חשוב להגיע לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר ואז לחשוב על הטיפול. במקרה זה ציפרקלס אף עלול להזיק. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 20:20 | מאת:

האם שמתם לב שהפורום עולה מאוד מאוד לאט? באופן כזה קשה מאוד לעבוד. האם זה רק אצלי או גם אצלכם? הידש

06/01/2007 | 21:16 | מאת: לאה

06/01/2007 | 21:23 | מאת: מיכלי

היי דוקטור, גם אצלי הפורום עולה מאד לאט. כנראה יש בעיה באתר. שיהיה שבוע טוב לכולנו. מיכלי

06/01/2007 | 21:26 | מאת: נורית

כן, גם אצלי אולי בהשפעת אורי גלר.......:-)))

06/01/2007 | 21:50 | מאת: מישהי

06/01/2007 | 23:30 | מאת: דור

שלום רב ייתכן שצימצמו את רוחב הפס של השרת שעליו יושב האתר (?) אם תיכנס דרך המימשק הישן זה הולך יותר מהר כי הדף פחות עמוס- http://my.doctors.co.il/forums/list.php?f=385 בברכה

06/01/2007 | 18:58 | מאת: שלומית

שלום, יש לי דיכאון כבר כמה חודשים שלא עובר והפסיכולוג שלי המליץ לי לקחת כדורים פסיכיאטרים. יש לי התנגדות לקחת כדורים אלו מסיבות שונות ורציתי לשאול אם במקרה שלא אקח כדורים, יש סיכוי שאפגע בעצמי ( לא באופן מעשי כמובן )והאם יש סיכוי שבגלל שלא אקח את הכדורים מצבי ידרדר. אציין שלמרות הדיכאון אני עובדת ומתפקדת כרגיל. חשבתי לנסות צמחי באך במקום. תודה ושבוע טוב.

07/01/2007 | 01:11 | מאת: דור

פסיכולוג איננו מוסמך לתת יעוץ תרופתי. עליך להיבדק ע"י פסיכיאטר והוא יחליט לגבי הנחיצות של טיפול תרופתי. כיום הנטייה לתת תרופות גם במצבים קלים של דיכאון אבל זה לא חובה. במצבים קשים של דיכאון בד"כ אין מנוס מתרופות. יש היום תרופות ידידותיות למשתמש ולכן לא כדאי לפסול מראש אופציה כזאת.

07/01/2007 | 08:13 | מאת: שלומית

שלום דור, הפסיכולוג שלי לוחץ עלי מאוד לפנות לפסיכיאטר כדי להעזר בכדורים. הוא די בטוח שמה שיעזור לי נגד דיכאון שלא חולף זה כדור פסיכיאטרי. כתבת שבמצבים קשים של דיכאון אין מנוס מכדורים, ז"א שאין טעם לנסות משהו טבעי או הומיופאטי לפני? (במידה שהדיכאון שלי כזה?). בגלל כל ההתנגדויות והפחדים שלי מכדורים אלו רציתי לנסות משהו טבעי לפני, אם בכלל. רציתי רק לדעת אם בינתיים אני גורמת נזק לעצמי או האם אין סיכוי לעזור לדיכאון בדרך אחרת. תודה שלומית.

06/01/2007 | 18:50 | מאת: ירון

שלום אני בן 30 ואובחנתי כסכיזואפקטיב אני מטופל בדפלפט 800 מ"ג רמרון 45מ"ג וזיפרקסה 15מ"ג אני לוקח את הטיפול קרוב לשנה אך ללא שיפור והועיל כלל להפך אני בדיכאון עמוק עמיד כבר תקופה ארוכה מה שממש מנטרל אותי ואני לא מצליח לתפקד בכלל אני מרגיש שהמוח שלי לא מתפקד בכלל אטום לגמרי בעבר ניסיתי גם ליתיום אפקסור לוסטרל ציפרמיל סוליאן גאודון ושום דבר לא ייצב את מצבי הנפשי לעיתים רחוקות אני מרגיש שיפור אך זה נעלם לאחר כמה ימים ושוב הדיכאון חוזר למספר חודשים וככה זה ממשיך במהלך 8 השנים שבהם אני מטופל השאלה שלי היא: 1 האם כדאי לנסות למיקטל וסימבלטה 2 האם כדאי לעבור טיפול בנזעי חשמל 3 האם יש תקווה כי לאחר כל כך הרבה שנים כבר אין לי כח ליסבול תודה מראש אשמח לקבל תגובות

לירון לא פירטת על התרופות בעבר, אבל היום אתה נוטל רמרון נגד דיכאון וכנראה שהוא לא מספיק כתרופה נוגדת דיכאון. במקרים מורכבים עם מספר תרופות שלא עזרו נגד דיכאון, אני ממליץ לפנות לייעוץ נוסף אצל אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ, לשאול אותו על האפשרויות הטיפוליות וגם על האפשרות של טיפול בנזעי חשמל. בכל מקרה, דיכאון הוא דבר חולף וחבל להתייאש, יש להלחם בדיכאון ולמצוא את התרופה המתאימה לך. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 18:03 | מאת: נועם

אם אני רק חושדת שאני בהריון, אפילו עדיין לא הגיע הזמן לעשות בדיקה ביתית אני יכולה עוד לקחת רטלין באופן חד פעמי? או שכבר קיימת סכנה לעובר המידה ואני כן בהריון?

07/01/2007 | 22:51 | מאת:

לנועם אני משער שהצורך החד פעמי כבר חלף כי לקח זמן עד שעניתי. בכל אופן עדיף הריון ללא תרופות וריטלין היא תרופה שבדרך כלל אפשר לוותר עליה למען ההריון. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 11:15 | מאת: מירי

י

07/01/2007 | 22:49 | מאת:

??

06/01/2007 | 11:15 | מאת: יוסי

התחלתי לקחת ציפרלקס 10 מ"ג לפני שבועיים עקב דיכאון. עדיין אין שיפור במצב ואני סובל מתופעות לווואי כמו: קשיים בהירדמות בלילה, הזעה מרובה בלילה. האם זה הגיוני שהכדורים עדיין לא עזרו לי ? אולי אני צריך להחליף את הכדורים לסוג אחר ? ומתי התופעות לווואי אמורות לחלוף ? תודה רבה

07/01/2007 | 22:48 | מאת:

ליוסי כדאי עוד לחכות, ההשפעה החיובית של ציפרקס מתחיל רק אחרי שבועיים שלושה והיא מתחזקת בשבועות הבאים. כך שבינתיים אתה סובל מתופעות הלוואי וההשפעה החיובית תבוא רק עוד מעט. בדרך כלל הגוף מסתגל להשפעת התרופה ואז תופעות הלוואי נחלשות. כל טוב דר' גיורא הידש

06/01/2007 | 01:14 | מאת: לילך

שלום רב האם הפרעת אישיות גבולית יכולה לבוא ביחד עם מאניה דיפרסיה אצל אותו אדם? תודה לילך

07/01/2007 | 01:06 | מאת: דור

כן.

07/01/2007 | 22:47 | מאת:

ללילך באופן עקרוני התשובה היא כן, אבל אני בדרך כלל לא אוהב ריבוי של אבחנות, ואם ניתן אז עדיף לצמצם לאבחנה אחת. כל טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 21:35 | מאת: שיבא

היי לפני כמה ימים כתבתי לפורום מכתב וקיבלתי תגובות נהדרות. תודה. רציתי לספר למיכאל ,(מהשירשור הקודם של מכתבי) שחלה הטבה רצינית במצבי מהרגע שהכרתי את בעלי, ועוד כשהיינו חברים. הרוגע הפנימי שלו עבר איכשהו, גם אליי. ומיתן אותי. וזה מראה שהמחלה ודאי מושפעת גם מתנאים סביבתיים. בהמשך, הריתי (וזאת לאחר הפלה טבעית שלקחתי אותה בצורה מאוד קשה ואף גרמה לי לאשפוז פסיכיאטרי קשה, אם כי לפרק זמן קצר). הייתי עצובה בימים שעד להריון שבא אחריו, כמו שלא הייתי אף פעם בחיי. רציתי רק למות ביחד עם העובר שלי שכבר מת. לאחר 9 חודשים הריתי שוב ונכנסתי להריון עם ליתיום! כידוע, אקט זה לא מומלץ, כי בשליש הראשון של ההריון (עד חודש שלישי), יש סבירות של כמה % בודדים שלב העובר יפגע (מה שנקרא- תסמונת אפשטיין). נטלתי את הליתיום בלב שלם, כי פחדתי להתקף מאני נוסף בתקופת ההריון ולנזק לעובר. היה לי חשוב שהעובר יהיה שלו ורגוע, ויתפתח יפה ברחם שלי. עם התקדמות ההריון, ולאחר שראיתי בבדיקות ההריון השונות תקינות, ובעיקר בבדיקת מי השפיר (בודקת את גנטיקת העובר) ובדיקת אקו לב (בודק את לב העובר- וחששתי שלב העובר יפגע בשל נטילתי את הליתיום).רק לאחר הידיעה שהבדיקות של העובר תקינות (!) ואני הולכת להיות אמא לילדה בריאה, הייתי מאושרת באדם, ורק בשלב הזה הפסקתי ליטול את הליתיום! החלטתי לספר על אי נטילת הליתיום לפסיכיאטרית שלי לקראת הלידה, כי פחדתי מדיכאון שאחרי לידה (ואני בקבוצת סיכון לכך.... מן הסתם...). אני לא רוצה להיזכר במה שעברתי עם אותה פסיכיאטרית שטיפלה בי. היא צלצלה לנייד שלי ואמרה לי- "תזכרי איפה היית לפני שנה" (באשפוז לאחר ההפלה) והפחידה אותי עד מוות!!!!! כמה ימים הייתי במצב רוח גרוע ממנה- ואני הייתי בהריון ,עוד. ללא התחשבות וכבוד כלפיי, דיברה מתוך פחדיה ורגשותיה ופחות מההגיון הבריא. זה היה סיוט. עזבתי אותה, עוד כשאני בהריון ועברתי לרופא אחר בקופה, ואז קיבלתי ממנו יחס של בן אדם!!! קיבלתי כבוד לי ולהחלטותיי. ולא כמו איזה סמרטוט ריצפה או איזה עבריינית שהשוטר מחליט עבורו (יש ספר של מישל פוקו על הנושא- ספר ירוק. שכחתי את שמו. של יחס החברה למשוגעים ולהדרתם מהחברה) אותה פסיכיאטרית אמרה לי שיוולד לי - FLOOPY BABY, שזה אומר- ילד חלש, קטן ומבולבל. תודה לאל, הילדה שלי נולדה בלידה רגילה וטבעית לחלוטין, במשקל תקין ועם ציוני אפגר גבוהים (כל ילוד מקבל ציון בעת הלידה)! בקיצור ולסיכום מכתבי, הניסתר רב על הניגלה בתחום הפסיכיאטריה ומעט צניעות לא תזיק להרבה פסיכיאטרים - לפחות אלה שהכרתי. מיכאל, תמימי וד"ר הגש. תודה שעניתם לי על המכתב. חיזקתם את ידיי. למי שבא להגיב על המיכתב- אשמח, ובכלל, אשמח ליצור קשר דרך המיילים (המייל שלי מופיע בראש המכתב) עם חולי מניה דפרסיה נוספים. מעניין איך כל אחד מאיתנו מתמודד עם שני הגלים הללו - לטוב ולרע שבת שלום ותודה . שיבא.

06/01/2007 | 10:40 | מאת: תמימי

שיבא יקרה כיף שאת כאן איתנו. את מוזמנת אלי למייל האישי, להחלפת חוויות. היה כיף לקרוא על ההתמודדות שלך ועל הכוחות שלך מול כוחות הפסיכיאטרייה הדורסנית לעיתים... אין כמו בן זוג תומך וילדים קטנים לקירקוע וליציבות. מאחלת לך עוד שנים מאושרות ויציבות והתמודדות מוצלחת מול קשיי מזג האוויר הפנימיים של המחלה המשותפת לנו... שלך תמי.

06/01/2007 | 15:13 | מאת: מיכאל

הי שיבא הספר נקרא "תולדות השיגעון בעידן התבונה". עשיתי עליו קורס עוד לפני שנהייתי "חולה נפש", ויש לו אותו בבית, אולי אני צריך לקרוא אותו שוב עכשיו. ההתיחסות של הפסיכיאטרית שלך נשמעת מחפירה. בכל מקרה, הבעיה היא שלפי הסטטיסטיקות שלא אומרות הרבה אבל יש להן איזה משקל, הסיכוי להישנותו של התקף גדלה ככל שקרובים להתקף, ולכן אם מסתכלים על זה מהזווית הצרה הזו, שהיא הזווית שהפסיכיאטרים מסתכלים עליה, את צריכה לקחת תרופות, וזה מסביר את ההתנהגות של הפסיכיאטרית. ראומה קצת הוציאה לי את המילים מהפה, כי גם אני חשבתי להציע משהו אחר מליתיום, למרות שאני בעצמי דווקא כן נוטל ליתיום, אם כי במינון תת-טיפולי. הליתיום היא תרופה עם המון תופעות לוואי. תרגישי רק טוב, ואת יכולה לשמוע כאן גם מתמי, שמתמודדת בלי תרופות... מיכאל

05/01/2007 | 19:54 | מאת: רותם

האים תופעות הלואי של הציפראלקס כגון בחילות עוברות במשך הזמן? ואים כן תוך כמה זמן? האים ישנה גם תופעה של חוסר מיקוד מסוים<??? כהות חושים ??? חוסר פוקוס???

07/01/2007 | 22:42 | מאת:

לרותם הבחילות חולפות אחרי השבועיים הראשונים לטיפול, לעתים הציפרלקס גורם לטשטוש מסויים, במקרים כאלו אפשר לנסות ליטול את התרופה בערב במקום בבוקר ואז במשך היום מרגישים בטוב. גם התופעות הללו חולפות כאשר הגוף מתרגל לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 19:44 | מאת: מישהי

האם OCD ומצב-רוח מדוכדך,פוגעים בזיכרון? ואם כן- עד איזו דרגה של פגיעה זה יכול להגיע? האם זה נורמאלי לבחורה צעירה שלא תזכור איפה נפל לה תכשיט מסויים למשל? בתודה מראש, מישהי

07/01/2007 | 22:39 | מאת:

שלום, מצב רגשי, חרדה ודיכאון עלולים לפגוע בריכוז ובזיכרון (וגם לשכוח את התכשיט), כאשר המצב הנפשי משתפר גם הזיכרון והריכוז חוזרים. כל טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 19:07 | מאת: עמיר

ערב טוב אני בן 23 לוקח חודשיים וחצי ציפרלקס עקב חרדות היום מצבי הרבה יותר טוב אבל משהו אחד מפריע לי פגשתי את חברה שלי לשעבר,לא ראיתי אותה כמה חודשים,והיא מושכת אותי, שכבנו פעם אחת ועמד לי ואז אחרי איזה חצי שעה רצינו לשכב שוב וחדרתי אליה ולא עמד לי. ואז יום אחרי בבוקר התעוררנו שוב ניסינו לשכב וחדרתי ופמפמתי ושוב לא עמד לי. אמרו לי לפני שנטלתי ציפרלקס שזה יכול להזיק לתפקוד המיני רק כתופעת לוואי בהתחלה ושאחר כך זה מסתדר באיחוד שאני צעיר. אני לא מבין למה זה ככה? למה אני מרגיש שלא יכול לעמוד לי יותר מפעם אחת ביומיים? אף פעם זה לא היה המצב למרות שהיו חרדות וכאלה תמיד עמד לי וגם פעמיים. מה לעשות? זה חשוב לי סקס מאוד.

07/01/2007 | 01:36 | מאת:

לעמיר הסקס חשוב, פעמים רבות הבעיה פוחתת ככול שהזמן עובר והגוף מתרגל לכדור אבל לא תמיד. אפשר להרגיע שבסיום הטיפול התפקוד המיני שלך חוזר לרגיל. הציפרלקס עלול לגרום לירידה בחשק או בקושי לגמור-להגיע לאורגזמה. היא אינה גורמת להפרעה בזיקפה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אלי לילי שילמו חצי מיליארד דולר פיצויים אם לא יותר. תרופות זה לא בריא וצריך למצוא דרך להבריא ללא נזקים מהיצרנים. שבת שלום

שלום, האם תוכל לתת קישור או להרחיב כדי שגם אני אדע במה מדובר? אני לוקחת זיפרקסה 5 מ"ג מזה 5 שנים. תודה.

הי תומש... איכפת לך לתת לנו לינק לכתבה? זה נשמע מאוד מעניין ולא מצאתי את זה באתר. התרופות החדשות דוגמת זיפרקסה מהוות הצלה בשבילי ובשביל רבים כמוני שהתרופות הישנות עולות להם ביסורי תופת בלתי נתפסים בכלל. בשום אופן לא הייתי מתמיד בלקיחת התרופות הישנות, שגרמו לי לתופעות לוואי ממש קשות. (זה אגב לא קורה לכולם...) כך שבהחלט יש שני צדדים למטבע בברכה מיכאל

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=nh20070105_984 לפי הכתבה היא עדיין לא שילמה אלא "תשלם" כדי להסדיר 18 אלף תביעות של מטופלים בארה"ב. מה עם המטופלים הישראלים? לא מגישים תביעות? ללא ספק מדובר באישומים חמורים ולכן גם המחיר גבוה.

אני לוקחת זיפרקסה 5 מ"ג מזה 5 שנים. נניח ואני רוצה להגן על עצמי - אז אם אקפיד לעשות בדיקות דם וכשיעלה הסוכר בדם (אם יעלה) אז ... בצורה כזאת אני יכולה להגן על עצמי או שהנזק יהיה בלתי הפיך?

05/01/2007 | 16:17 | מאת: אלון

שלום רב, אני בן 29, סטודנט, מחיפה. לפני כשנה עברתי אבחון על ידי שני פסיכאטריים. שניהם הצביעו על כך שאני לוקה ב - ADHD וב - OCD. עם זאת, אני חש שהאבחנה שלהם לא מדוייקת. הם רק שאלו שאלות אך לא שלחו אותי לבדיקה כלשהי. לדעתי תהליך האבחון שלהם לא שלם וכפי שציינתי אינו מדוייק. שאלותיי הן: 1. מהו האבחון הטוב והמלא ביותר שניתן לבצע ו - 2. האם הוא בודק רק הפרעות של קשב וריכוז או הפרעות מסוג אחר? כמו כן, אני חש שיש עוד דברים שהם לא בסדר אצלי, כמו הפרעות התנהגות, דימוי עצמי נמוך ועוד. מי יכול לאבחן את כל מה שקורה איתי? בתודה מראש.

05/01/2007 | 19:27 | מאת: דור

שלום רב יש בארץ מס' פסיכיאטרים שעיקר עיסוקם בתחום של הפרעת קשב במבוגרים. ניתן לפנות לאחד מהם לאיבחון, הערכה וקבלת המלצות לטיפול. אם אתה רוצה הערכה של כל המצב הנפשי ניתן להוסיף גם איבחון פסיכודיאגנוסטי שמבצע פסיכולוג קליני. מה אתה לומד כיום? האם אתה נוטל תרופות כלשהן? בברכה

לאלון האבחון של הפרעת קשב וריכוז הוא קליני ולכן סביר שאם שני רופאים קבעו את אותה האבחנה אז היא נכונה. אם אתה לא שלם עם האבחנה אפשר להוסיף מבחן TOVA שיכול להוסיף לביטחון של האבחנה. לעתים הפרעת קשב אינה האבחנה היחידה אצל אדם מסויים. עלול להיות מצב של רגישות יתר, חרדות, דיכאון בנוסף להפרעת הקשב. אומנם הפרעת הקשב היא בבסיס, אבל האדם יכול לסבול מהפרעות נוספות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 12:51 | מאת: אור-לי

אני בת 31, נשואה אמא ל3. לאחרונה אני מחפשת עבודה אך לא מוצאת, אני שרויה בדיכאון, ומרגישה שאין לי תחליט בחיי. למדתי מס' לימודי תעודה, כדי שיהיה לי מגוון אפשרויות עבודה אך ללא הועיל.(אני גרה בצפון). 7 שנים מיום שהתחתנתי עבדתי עבודות מזדמנות כי גידלתי את ילדי. היום אני מחפשת משהוא רציני יותר, התחלתי לעבוד כמחליפה פעם בשבועיים במשרד(יום בשבועיים), וכשלימדו אותי על טפסים מסויימים, הייתי שוכחת למחרת במה מדובר. אמרו לי כמה פעמים שאני לא מרוכזת, אף פעם לא הובחנתי כהפרעת קשב וריכוז. אך במבט לאחור, בהיותי תלמידת תיכון תמיד היה לי קשה ללמוד, אך הורי טענו שזה בגלל העצלנות שלי היום אני חושבת אחרת. במי או במה אני יכולה להעזר? אני מרגישה נורא...ואין לי כוחות...אנא אני רוצה שתייעץ לי למי עליי לפנות לטיפול. אודה לך מראש

05/01/2007 | 17:35 | מאת: דו?רו?ן

אורלי כיוון שאת כותבת שאת בדיכאון , כדאי לדעתי ללכת לפסיכיאטר ו/או ניורולוג לאבחון וטיפול בהתאם לצורך , לעיתים דיכאון גורם גם לחוסר ריכוז .

07/01/2007 | 01:27 | מאת:

לאור-לי תודה לדורון ואכן לעתים דיכאון עלול לגרום לירידה בריכוז. יחד עם זאת המשפט "את עצלנית" מאוד אופייני להפרעות קשב, כאשר רואים שהילד מסוגל אבל אין תוצאות כפי המצופה. כדי לאבחן אפשר להתחיל ממבחן TOVA שאפשר לעשות אותו בהנחה דרך המושלם, המבחן לא הכרחי אבל מקובל לעשות אותו. כל פסיכיאטר או נאורולוג יכולים לאבחן הפרעת קשב, ולהמליץ על טיפול מתאים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 12:46 | מאת: מתן

ד"ר הידש תודה על תשובתך. באם מינון מקובל של ונלה הוא 150-300 מ"ג ביום הרי שאם כך צריך לקחת בין 2 ל-4! טבליות ליום של התרופה?אם אני לא טועה הרי שיש להשיג ונלה במינון מקסימלי של 75 מ"ג לכדור אז מדוע לא מייצרים כדור במינון של 150 מ"ג למשל?מצב זה למעשה אומר שצריך לרכוש בין 2 ל-4 חפיסות ונלה בחודש!!!

05/01/2007 | 16:08 | מאת: דור

למתן- עניתי לך לפני זמן קצר. יש ויפאקס XR או אפקסור XR בטבליות של 150 מ"ג ליום ולוקחים פעם ביום. לידע כללי- בעבר אנשים היו לוקחים תרופות טריציקליות, כאשר הטבליות במינון של 25 מ"ג בלבד והמינון המקסימלי הוא 300 מ"ג. כלומר היו מגיעים עד 12 טבליות ליום. טבליות של 75 מ"ג או 150 מ"ג מאפשרים נוחיות הרבה הרבה יותר גדולה.

05/01/2007 | 18:48 | מאת: מתן

תודה.. אבל לגבי הויאפקס XR או אפקסור XR הם לא נמצאים בסל התרופות למיטב ידיעתי,של קופ"ח מכבי.

05/01/2007 | 04:32 | מאת: קים

אני סובלת מבעיות קשב וריכוז מאז שהייתי ילדה קטנה, אף פעם לא הובחנתי אבל זה מאוד היה ברורת המורה תמיד אמרה לאבא שלי שאני מרחפת, ובבגרותי היה לי מאוד קשה ללמוד לבגרויות, הייתי צריכה לשנן כמו תוכי בכדאי לזכור את החומר למבחן, אמנם הוצאתי תעודת בגרות מלאה אבל בקושי רב,ואני סובלת מרגישות יתר וממצבי רוח, וכן גם מדיכאון, שאלתי היא האם יכול להועיל לי שימוש גם ברטלין במקביל לכדורים נוגדי דכאון? תודה

לקים השילוב של נוגדי דיכאון עם ריטלין עלול להיות מסוכן. אבל בהחלט שווה לבדוק את הכיוון של טיפול בהפרעת קשב. אפשר לנסות טיפול בסטרטרה שהוא נוגד דיכאון וגם טיפול בהפרעת קשב, בארץ אין את הסטרטרה ואפשר להביאו רק ביבוא אישי, בארץ ישנה תרופה הדומה לסטרטרה בשם אדרונקס ואולי כדאי לשלב אותה עם נוגד הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 04:25 | מאת: קים

באחת משאלותיי כתבת שמאניה יכולה להתבטא בבזבוז יתר ובמחשבות שרצות בראש בפחות משבוע, אני רוצה לשאול אותך אם אני במצב שאני לא מדוכאת באותו רגע או בזמן נתון ואני נגיד חושבת אופטימי ויש לי אנרגיות ואני מתכננת דברים ופתאום ניראה לי קל לעשות דברים ואז שאני בדכאון אז פתאום אני מרגישה שאין מצב שאני עושה את כל מה שכל כך היתי בטוחה בו לפניי ופתאום הכל יורד ואני נכנסת לפחד ופאסיביות האם זה בגדול מראה על מאניה דיפרסיה או שפשוט שאני לא בדכאון אני חושבת נכון ורוצה לעשות דברים וכשמגיע הדכאון אז אני נחלשת,,,,היכן מסתיים הגבול הדק בין דכאון למאניה דיפרסיה, קורה לי גם שנגיד ברגע מסויים אני מחליטה לנסוע לאן שהוא ולאחר מכן אני מתחרטת, בגדול אני דיי הפכפכה אבל אני עדיין רואה בזה משהו שהדכאון מדכא את היצרים ובעצם ברגעים שאני רוצה לעשות דברים אני במקום טוב ולא במאניה

05/01/2007 | 19:58 | מאת: גילבר

שלום לך , מניה דיפרסיה הנה מחלה פסיכיאטרית לא רגעית , כלומר הסימפטומים של אדם הסובל מהמחלה הנם תהליך של עליות וירידות במצב הרוח המלווים בפסיביות מתמשכת , הסתגרות , ראייה שחורה של החיים , חוסר תקשורת עם הסביבה הפרעות שינה , הפרעות אכילה ועוד ... ירידה זו במצב הרוח הכללי שנמשכת לפחות עשרה ימים תסווג כדכאון . לעיתים הדיכאון יכול גם להשתנות והחולה ירגיש עליה חדה בביטחון העצמי שלו , יתר פעלתנות , אופוריה , וסימפטומים פיזיולוגים , כגון : שטף דיבור מהיר , מעוף מחשבות , ועוד . מצב זה יסווג כמני . בקיצור תחילחת המחלה מאופיינת למשל - באופוריה , יתר פעלתנות המתמשכת לפחות עשרה ימים ולאחר מכן ירידה במצב הרוח , וכך חוזר חלילה . הטיפול בד"כ הנו - ליתיום או דפלט או טגרטול ..... כל טוב גילברט - משתתף בפורום מדובר ב

06/01/2007 | 23:50 | מאת:

לקים תודה לגילבר ואכן כפי שאת כותבת נראה שאת "נמצאת במקום טוב" כפי שכתבת ולא במאניה. כמובן שאבחנה מלאה צריכה להיות אחרי בדיקה מלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 23:09 | מאת: מילי

שלום אני בת 35 ומאז שאני מכירה את עצמי אני חרדתית לגבי מחלות. (כנראה זה תורשתי גם אימי ) אני נשואה ויש לי 3 ילדים מקסימים. אני מקפידה לבצע בדיקות שגרתיות אחת לשנה שכולל גם אקו לב ואקג הכל יוצא תקין ברוך השם אבל עדיין מחרחר בי פחד שמשהו ישתבש ואני יכולה למות בכל רגע אם אני חשה סחרחורת קלה ישר אני חושבת שיש לי משהו מסוכן ואני ימות ולא אראה יותר את ילדיי שאני מתה עליהם שאלתי היא האם בן אדם בריא יכול למות פתאום מבעיה בלב או משהו אחר שלא עלו עליו בבדיקות? אנא ענה לי אני חיה בפחדים ולוקחת חצי ואבן כל פעם שאני נתקפת חרדה. אני חושבת שילדיי יגדלו כבר לא אפחד מזה כי הם כבר לא יהיו תלויים בי כמו עכשיו שהם קטנים האם השערתי זו נכונה? יש לציין שאני בריאה נפשית ויחסיי עם בעלי והילדים טוב ואני עובדת ומרוצה בסך הכל מהחיים אבל דבר אחד שהורס לי את שמחת החיים זה הדאגה ואני נעשית עצבנית וכועסת על כל העולם עד שזה חולף אנא ענו לי בבקשה בקשר למוות פתאומי

06/01/2007 | 23:47 | מאת:

למילי האם ביצוע הבדיקות מרגיע אותך? במידה ואת רגועה יותר אז אפשר לבצע את הבדיקות, אבל אם הן לא מורידות את החרדות אז כדאי להפסיק. בכל אופן אף אחד לא יתן לך אישור של 100% אבל אני חושב שאת יכולה להרגע כי את בריאה גופנית. אולי כדאי להגיע לטיפול? קשה לי להאמין שהחרדות לא עוברות לילדים באופן כלשהו, הרי הילדים שלנו קולטים הכל... שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 22:01 | מאת: סכיזו

שלום, כמה מ"ג סוליאן שווים ל 1 מ"ג רספרידל?

06/01/2007 | 23:44 | מאת:

שלום, בין 100 ל-200 זה לא כל כך מדעי שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 21:44 | מאת: יעקב

שלום רב, לפני כשנתיים טופלתי באפקסור (150 מ"ג) ואח"כ באדרונקס, עקב אבחנה בלתי מוגדרת סופית של דיסטימיה\חרדה כללית. לצערי התרופות לא עזרו מאומה ואני מתמודד עם הסבל ללא שום עזרה. לא ניסיתי עוד תרופות כי אני חושב שבגלל שהתנסתי על 2 הקבוצות העיקריות למשך כמה חודשים וזה לא עזר, כנראה משם לא תבוא הישועה, אבל השאלה היא האם מניסיונך הרפואי יתכן ולאדם מסוים לאפקסור לא תיהיה השפעה ואילו לתרופה מאותה קבוצה כמו רסיטל למשל כן תיהיה השפעה? וגם לגבי האפקסור, יתכן ש150 מ"ג לא הספיקו ואם עולים במינון זה ישתנה לחלוטין? ברור לי שברפואה הכל יתכן והתשובה בכללות היא כן, השאלה האם מניסיונך הרב מוכר לך שהחלפת תרופה מאותו סוג שינה לגמרי את המצב העגום אחרי התרופה הקודמת??? תודה רבה מראש

05/01/2007 | 15:09 | מאת: דור

שלום רב ראשית, אתה ניזון ממידע מוטעה. רסיטל, אדרונקס ואפקסור שייכים לשלוש קבוצות כימיות שונות. SSRI, NRI ו-SNRI. ולא לקבוצה אחת. שנית, ניתן לעלות במינון של האפקסור ל-225 מ"ג ליום. אם אחרי 3-4 שבועות לא מושגת ההשפעה הרצויה אפשר להמשיך ולעלות במינון עד 375 מ"ג ליום. ככל שהמינון יותר גבוה יש סיכוי שתהיה השפעה יותר חזקה. הדבר נכון במיוחד עם אפקסור, כי עד 150 מ"ג ליום הוא משפיע רק על הסרוטונין. ההשפעה על הנוראדרנלין מתחילה במינונים יותר גבוהים. בברכה

06/01/2007 | 23:43 | מאת:

ליעקוב אכן ישנן שלוש קבוצות. תרופות הפועלות על סרוטונין בלבד כמו רסיטל וסרוקסט, תרופות הפועלות על הנוראדרנלין בלבד כמו אדרונקס ותרופות מקבוצה שלישית, תרופות דואליות כמו האפקסור והצימבלטה. בכל אופן בהחלט יש טעם להחליף תרופה, גם בין הקבוצות ואפילו מאותה הקבוצה, לעתים התגובה של אדם מסיבה כלשהי טובה לתרופה אחת ולא לשניה. כמובן שחשוב להעזר גם בטיפול פסיכולוגי, בעיקר בשיטה קוגניטיבית התנהגותית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 21:14 | מאת: מתן

האם מינון של 75 מ"ג ביום של ונלה הוא מינון סביר לטיפול בחרדה חברתית?

05/01/2007 | 14:43 | מאת: דור

שלום רב המינון של ונלה=אפקסור=ויפאקס הוא 75-375 מ"ג ליום. לא ניתן לקבוע בלי בדיקה מה המינון המדוייק המתאים לך מה גם שהדבר תלוי בתגובה האישית. בד"כ מתחילים מ-75 מ"ג ליום (37.5X2) כאשר אחרי שבועיים ניתן לעלות ל-150 מ"ג ליום (75X2). ניתן להמשיך לעלות במינון בהפרש של שבועיים לפחות כל פעם עד שמושגת ההשפעה הרצויה, או עד שמגיעים למינון המקסימלי של 375 מ"ג. מכיוון שוונלה לא מיוצרת בשיחרור מושהה עליך לחלק את המינון לפעמיים ביום (לפחות) בהפרש זמנים של 12 שעות בין מנה למנה. בברכה

06/01/2007 | 23:40 | מאת:

למתן לפי ניסיוני המינון צריך להיות גבוה יותר 75 מג' ביום זה ממש מינון מינימלי. אבל אם הוא פותר לך את הבעיה של החרדות אז אין טעם לעלות במינון. כלומר, מבחן התוצאה הוא החשוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 20:01 | מאת: לאה

לפני כמה ימים כתבתי על ידיד שלי שנראה לי לא מאוזן. ד"ר הידש לא נתן את התשובה שציפיתי לה, ורק ציין שמינון הליתיום הינו גבוה ושצריך מאוד לשים לב ולעשות בדיקות, כיוון שרמת ליתיום גבוהה מידי הינה מסוכנת. זאת הערה חשובה מאוד ואעביר אותה לידידי הלאה. מעבר לכך, העתקתי והדבקתי שוב את השאלה. אנא התייחסו לתופעות ההתנהגותיות שלו - כפי שכתוב להלן: יש לי ידיד שלוקח את הכדורים ליתיום 2 כדורים בבוקר ו- 3 בערב (300 מ"ג כל כדור) וריספרדל קונסטה בזריקה של עוצמה 37.5 כל שבועיים. הוא מטופל תרופתית מזה 6 שנים (אני לא יודעת אם הטיפול נשאר באותו מינון כל 6 השנים). משהו נראה לי לא כשורה: ראשית, יש לו התפרצויות צחוק כמו של ילד קטן. מדברים ברצינות והוא צוחק. וכשהוא צוחק הוא עושה תנועות כמו של ילד קטן. בנוסף לכך, לפני כמה ימים הוא שם את ידו קרוב לאשכים של החבר שלי (בצחוק או שלא בצחוק). מה דעתך? אולי צריך איזה שינוי בטיפול התרופתי? או שלא תמיד התרופות עוזרות ב- 100% ויש דברים שצריך לשאת אותם כמו שהם? (מה משתי האפשרויות נכון?) כבר כמה זמן שהוא לא הולך לפסיכיאטר ובמקום זה הוא הולך לרופא משפחה שמוציא לו מרשמים. אציין שאני מכירה אותו מתוך כמה פעמים בודדות שהלכתי למועדון נפגעי נפש.

04/01/2007 | 23:59 | מאת: מיכאל

הי לאה התלבטתי אם לענות לך ובסוף בחרתי לא לענות, אבל את חוזרת ושואלת, אז אני אגיד לך שעצם ההודעה שלך מקוממת אותי. זה לא התפקיד שלך בתור חברה, כמו שאני רואה את זה, לבקר ולשפוט את ההתנהגות של הידיד שלך, או לבחון האם הוא מאוזן. אם ההתנהגות שלו מפריעה לך או מעוררת בך צער זכותך המלאה וגם חובתך כלפי עצמך לנתק איתו קשר או להעיר לו על כך, אבל זה את לא במקום של לקבוע האם הוא מאוזן או לא מאוזן. אם הוא "מטריד מינית" את חבר שלך, הוא צריך להגיד לו שזה מפריע לו ושלא יעשה את זה שוב פעם. כל השאר זה בינו לבין עצמו ובין הפסיכיאטר שצריך להיות לו, והפסיכולוג שכדאי שיהיה לו. בברכה מיכאל

05/01/2007 | 10:20 | מאת: לאה

מיכאל, ממש לא הבנת אותי. אני לא מנסה לבקר ולשפוט את ההתנהגות שלו או לבחון האם הוא מאוזן. אני חושבת שזה כואב מאוד שכאשר אדם לא מאוזן - במקום לעזור לו, החברים שלו יתפסו ממנו מרחק. בדיוק מהדבר הזה אני מנסה להגן עליו וגם מכל כאב שחוסר איזון יכול לגרום. אני בכל אופן, אם אני רואה משהו מהצד - אני מעדיפה לא לשתוק אלא לנסות לעזור במקום לתת לבנאדם "לפול" מול העיניים שלי כאשר אני יודעת שיכולתי לתת לו מידע ישר לפה. אני שואלת את השאלה בשמו כדי לתת לתת לו חוות דעת של ד"ר הידש וזוית ראיה של דור (אם יבחר לענות) ושל פצינטים אחרים (אם יבחרו לענות). בת'כלס מה שאני מנסה לברר בשביל הידיד שלי זה רק את השאלה הבאה: האם תרופתית ניתן לעשות משהו? להזיז מינונים? או שצריך לחיות עם מה שיש? זה כל מה שמעניין אותי.

05/01/2007 | 14:57 | מאת: דור

שלום רב 1. המינון המקובל של הליתיום הוא עד 1800 מ"ג ליום (6 טבליות) ולכן אינני רואה בעיה במינון שהוא לוקח. 2. לפי דבריך הבחור ביצע מעשה מגונה בחבר שלך לפני מס' ימים וגם התנהגותו האחרת מראה על חוסר איזון נפשי. כמובן שצריך לבדוק את הבחור ע"י איש מקצוע. כעיקרון ניתן לעלות את מינון הזריקה (ריספרדל) ל-50 מ"ג אחת לשבועיים וזה עשוי לשפר את מצבו והתנהגותו. 3. חבר שלך יכול להגיש נגדו תלונה במשטרה על מעשה מגונה אם הוא רואה את הדברים באופן דומה אליך. יש עדים למעשה כאשר את אחת מהן. לא תמיד קיומה של מחלת נפש מונעת עונש מתאים כאשר יש התנהגות אנטיסוציאלית. בברכה

05/01/2007 | 17:14 | מאת: לאה

תודה דור. המטרה לא ללכת בכיוון של תלונה. זה גם לא הכיוון של החבר שלי. המטרה היא לראות מה ניתן לעשות מבחינה תרופתית כדי לשפר את ההתנהגות שלו. דרך אגב, נניח שהוא משתכנע ללכת לפסיכיאטר והפסיכיאטר יודע את הדברים האלה - גורם לי לחשוב שאולי הפסיכיאטר יכול להמליץ על אישפוז אולי אפילו כפוי? תגיד לי אם כן. כי אם כן לא הייתי רוצה לקחת על עצמי כזה דבר. עם כל הרצון הטוב שלי לעזור, פה אני כן משתפנת.

06/01/2007 | 10:46 | מאת: שיבא

רספירדל גורם לרמת פרולקטין גבוהה בדם - מה שמדכא מחזור אצל האישה וקושי להיכנס כך להריון. זו לא כזו תרופת פלא ללא תופעות לוואי אפשר לשים לב לחלב מהפטמות

04/01/2007 | 18:49 | מאת: שי

אמא שלי יצאה לפני כחצי שנה לפנסיה לאחר כ-20 שנה כמורה. מאז היא יושבת בבית ולא עושה הרבה, מה שהביא כנראה לדיכאון עמוק אצלה. היא טוענת שהיא מרגישה ריקנות וחוסר רצון לעשות כלום. כמו כן היא נהייתה רגישה לכל דבר קטן החל מרעש הכי קטן ועד דברים הכי טיפשיים שיש מעצבנים אותה. היא שלילית ופסימית לגבי כל דבר שמציעים לה כדי לצאת מהדיכאון. היא ניסתה ללכת לפסיכולוגית ,אבל לא הצליחה להיפתח ולכן היא שוקלת להפסיק -היא מרגישה זה לא עוזר לה בכלל. מה צריך לעשות? אנחנו (משפחתה) אובדים עצות... האם נכון ללחוץ עליה יותר חזק שתעשה משהו: כגון פעילויות שיצויאו אותה אולי מהמצב (היא רוב הזמן מסרבת לכל הצעה מאיתנו-בטענות טיפשיות ותינוקיות. אשמח מאוד לעצה! תודה מראש

05/01/2007 | 12:00 | מאת: דו?רו?ן

בהחלט פעילות יכולה לעזור כגון ספורט ללכת ללמוד להתנדב וכו' , אבל כנראה שקשה לה "להתניע" שווה לבדוק טיפול תרופתי אפילו דרך רופא המשפחה , הכדורים יכולים לעזור לה לצאת מהמצב , כדורים ממשפחת הSSRI כגון פרוזק וכו' .

06/01/2007 | 23:28 | מאת:

לשי תודה לדורון ואכן הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך ולדאוג לאמא, יתכן שאתה תוכל להשפיע עליה, יתכן שאבא או אחד האחים האחרים, יתכן גם שהדודים או למעשה כל אדם אחר שיש לו השפעה. כיום אמא מסכימה ללכת לטיפול פסיכולוגי ואכן זה כבר מראה על פתיחות ונכונות מסויימת. יתכן שיש מקום גם לטיפול תרופתי, כדאי לדבר עם רופא המשפחה אולי יש לו את הידע והנכונות לטיפל, כמובן שכדאי לשוחח גם עם הפסיכולוג, יתכן שהפסיכולוג עשוי לשכנע אותה להגיע לפסיכיאטר. בנוסף, כיום ישנה תרופה צמחית-טבעית נגד דיכאון הנקראת רמוטיב. אולי היא תסכים לתרופה זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 15:09 | מאת: חיוך אופטימי

שאינו מתאים עלול לגרום לעייפות? בפעם הקודמת שלקחתי רסיטל המינון הסופי שלי היה 50 מ"ג ליום (גם מצבי היה על הפנים) לאחר 3 חודשי הפסקה התחלתי שוב ועכשיו אני במינון של 30 מ"ג ליום. מצבי עכשיו הרבה יותר טוב מהפעם הקודמת ואני מרגישה שהמינון הנמוך יחסית עוזר לי,רק שאני מרגישה עייפות כבדה כזאת מאז שהתחלתי 30 מ"ג

05/01/2007 | 15:13 | מאת: דור

שלום רב עייפות (או להיפך- עוררות) הן תופעות לוואי של רסיטל אך יכולות לנבוע גם מהמצב הנפשי הכללי ו/או גם מתרופות אחרות שאת לוקחת (אם יש כאלה). ייתכן שעלית במינון מהר מדי או שהפעם אין צורך לקחת יותר מ-20 מ"ג ליום. במיוחד אם את בהריון, או מתכננת להיכנס להריון, רצוי לשמור על מינון נמוך. בברכה

05/01/2007 | 16:45 | מאת: חיוך אופטימי

שהעיפות היא בגלל שאני במינון נמוך יחסית. בפעם הראשונה שלקחתי את הרסיטל הגעתי למינון סופי של 50 מ"ג, בהתייעצות הפסיכאטרית כמובן. ועכשיו אני רק עם 30 מ"ג (כי בתחלס מצבי יותר טוב ממה שהיה כשהתחלתי לקחת בפעם הראשונה את הרסיטל) אז היה נראה לי שחבל להגיע ל-50 מ"ג.

04/01/2007 | 13:16 | מאת: יונה

רציתי לשאול איך מטפלים בהפרעת אישיות גבולית . יש כדורים להפראה הזאת ?

04/01/2007 | 18:25 | מאת: ש.

הנה מאמר מאתר "בנפשנו". הוא דן בהפרעה ודרכי הטיפול השונות בה: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/bpd-narrow.html

05/01/2007 | 01:45 | מאת:

ליונה תודה לש. לא קראתי את המאמרים אבל האתר של "בנפשנו" טוב מאוד ואני מאמין שכתובים שם דברים נכונים וחשובים. בכל אופן אין טיפול תרופתי ספציפי להפרעת אישיות גבולית, התרופות מטפלות בדרך כלל בסמפטומים של חרדה, דיכאון, לעתים פסיכוזות קצרות, או אימפולסיביות, תלוי בכל מקרה ומקרה. הטיפול העיקרי הוא פסיכולוגי כאשר לאחרונה ישנם דיווחים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי שעוזר יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

04/01/2007 | 05:28 | מאת: רגיל בדרל כלל

שלום, חיפשתי פורום שבו אוכל לשתף מישהו במצב האיום שנכנסתי אליו - לפי ההודעות הקודמות, היחס של המשתתפים וד"ר הירש החלטתי לשטוח את המצב פה. אמא שלי נפטרה לפני שבועיים באופן מפתיע מאד OUT OF THE BLUE. אני בן 27 וגרתי איתה, יש לי שני אחים גדולים נשואים עם ילדים כך שכל ההתמודדות שונה. ביומיום אני בסדר - מוקף בחברים תומכים נמצא במסגרות רבות (אוניברסיטה, התנדבות, עבודה) אומרים שזה טוב להיות עסוק. אבל בלילות, כשאני לבד בבית אני נכנס לדכאון, זה כאילו אני לא מתמודד עם הבעיה באמת ברגיל - עד כאן עוד בסדר, הדחקה - אולי זה עדיף כדי לסיים סימסטר קשה, אבל לכאן נכנסת הבעיה. אני מטופל בריטלין להפרעות קשב, עד היום הייתי לוקח רק פעם ב- בימים שלפני מבחנים או ימים ארוכים. בימים האחרונים אני משתמש בריטלין לרעה - כותש את הכדור ומסניף ומעביר את הלילה מול המחשב שומע מוזיקה או גולש סתם. הבעיה היא שאני לא ישן כמעט - אני כבר לא יודע אם אני לא מצליח להשלים את החומר בגלל הבאסה מהריטלין או מהבאסה על המוות של אמא שלי. אני גם לא יכול לשתף אף אחד בבעיה הזו - אף אחד לא יודע על הריטלין ובייחוד בסביבה התחרותית בה אני לומד. אני יודע שהפתרון הכי טוב הוא לא לישון לבד אבל עדיין יוצא לי איזה לילה או שניים של ריטלין עד לבוקר. אני חושש שבמקום להתמודד עם האבדון, במקום לחשוב על אמא שלי והכאב והבור העמוק שנשאר אני בורח לריטלין ולמעשה בכלל לא חושב על זה. טוב, לבעלי אורך הרוח שקראו את כל המהתב, למרות שברור לי שזה לא המקום הכי מתאים, אודה לכם אם יש לכם איזה רעיון מה עושים? עוד חודש המבחנים ויש לי שבועיים להשלים - אני יודע שאמא שלי הייתה רוצה שאני אצליח. בכל מקרה היה מאד משחרר לכתוב את זה איפהשהוא. לילה טוב ובהצלחה לי למחר.... אחזור לבדוק אם אכן מישהו הגיב...

שלום, צר לי על מות אמך שקרה כנראה בנסיבות לא קלות. הדבר החשוב ביותר הוא לא להיות שיפוטי אלא לקבל את התחושות והרגשות שלך כפי שהן. מותר להיות מבולבל, מותר לנסות לשכוח, ומותר גם לכאוב ולנסות לברוח מהכאב. הנפש תעשה לאט לאט את התהליך עד אשר תסתגל למצב החדש שאמך איננה. יתכן ששנתך אינה שקטה ולכן אתה חושש לישון ומחפש דרך להמנע מהשינה וכך להמנע מהחלומות או זיכרונות הקשורים במות אימך. רצוי להפסיק את השימוש הזה בריטלין כי לדעתי הוא לא מקל עליך ואולי אף מקשה. אולי עדיף ליטול אפילו תרופת שינה במשך שבוע שבועיים ותתרגל לחזור לישון באופן רגיל ואז השימוש בריטלין בלילה יפסק. שלא תדע מצער דר' גיורא הידש

ריכוז יתר.....

03/01/2007 | 22:37 | מאת: דני

שלום ,אני מטופל ברספידל ומאובחן כסכיזופרן מהם הסיכויים שלי לקבל קיצבת נכות מלאה ( אני חושב כ 2000 ש"ח) וכמה אחוזי נכות זה נחשב

05/01/2007 | 01:37 | מאת:

לדני קודם כל אינך סכיזופרן. אתה אדם שיש לו מחלה הנקראת סכיזופרניה. כמו שאין אדם לחץ דמי, או מסורטני.... אחוזי הנכות נקבעים לפי המגבלות כלומר הנכות. עד כמה אתה מתקשה לעבוד, לתפקד בחברה ולדאוג לצרכים שלך. ישנן תקנות ברורות של הביטוח הלאומי. בהחלט ישנם אנשים החולים בסכיזופרניה ומקבלים קיצבת נכות מלאה או 100% נכות. ישנה אפשרות לקבל אחוזי נכות נמוכים יותר, אפילו 50% וקיצבה מלאה אם קובעים שאין לך יכולת לעבוד. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 21:17 | מאת: מתן

שלום רב ברצוני לשאול האם ונלה זהה לאפקסור? האם הכרחי לקחת חצי כדור בבוקר וחצי בצהרים או שיש אפשרות לכדור שלם בבוקר? מהו המינון הטיפולי הרגיל לתרופה זו? תודה רבה...

05/01/2007 | 01:35 | מאת:

למתן ונלה זהה לאפקסור, רק שבית החורשת שונה. משך הפעולה של הונלה=אפקסור קצר יחסית ולכן צריך לחלק אותו לפחות לפעמיים ביום. לדעתי המינון הוא בין 150 מג' ביום עד 300 מג' ביום, יש רופאים הנותנים גם מינונים נמוכים יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 20:50 | מאת: שיבא

שלום רב, אני בת 34 ולפני 10 שנים אובחנתי במחלת המניה דפרסיה. התחלתי טיפול בליתיום לאיזון כללי של מצבי הרוח שלי, וקלונקס - לרגעים של מניה עצבנית שיש להרגיע. נטלתי את הליתיום 10שנים ללא הפסקות ובמעקב פסיכיאטרי צמוד. כמו כן, במקביל לפרוץ המחלה אצלי, התחלתי טיפול פסיכולוגי- פסיכואנליטי שנמשך עד היום- לשביעות רצוני הרבה. לפני כמה חודשים ילדתי את ילדתי הראשונה. כבר בתקופת ההריון חלה הטבה משמעותית במצבי הנפשי! ואז... התחלתי "לגמגם" בנטילת הליתיום (פעם ראשונה בחיי!), פעם לוקחת ליתיום , פעם לא.... כי כבר לא חשתי שאני זקוקה לליתיום כמו לאויר לנשימה. רמות הליתיום שלי ירדו ל- 0.2, שזו לא ממש רמת ליתיום טובה בדם. לקראת סוף ההריון חזרתי לקחת ליתיום כרגיל, כי פחדתי בדיכאון אחרי לידה. לאחר הלידה, שוב, חשתי שאני מסוגלת בלי הליתיום. והפסקתי ליטול אותו לחלוטין. תודה לאל, אני כבר 4 חודשים ללא ליתיום (ואפילו יותר זמן. כי גם בתקופת ההריון, לא ממש נטלתי את התרופה ברציפות), ואני כיום מרגישה מצויין. זה לא שאין לי עליות וירידות דכאונות ומניות אבל מצאתי דרכים שונות להתמודד עם המצב. למשל, בדיכאון אני שותה קפה שחור וזה מעורר אותי ובמניה נוטלת קלונקס וזה מוריד את המניה. וכמובן, יש ימים בהם אני לא זקוקה לא לזה ולא לזה עליי לציין שהליתיום די הקהה את חושיי במהלך 10 השנים שנטלתי אותו, אם כי גם הציל את חיי בתקופה סוערת זו של חיי. העניין הוא שכל הפסיכיאטרים- כל כך מרתיעים נגד הפעולה שלי ומצד שני, אני לא מתכוונת לעשות דברים כי הרופא אמר... ובניגוד לאמונה הפנימית שלי בעצמי. ***אשמח לתגובות של הגולשים עצמם, דעתם ונסיונם האישי, יותר מאשר של ד"ר הידש (סליחה...) כיון, שהוא פסיכיאטר, ואת דיעת הפסיכיאטרים אני כבר יודעת. בתודה . שיבא.

04/01/2007 | 00:29 | מאת: מיכאל

שלום שיבא... אין לי ספק שיום יבוא ואני אפסיק לקחת ליתיום וזיפרקסה. אני לא רואה את עצמי לוקח תרופות כל החיים. יתרה מזה, אני לא מוכן לקבל את זה שהמחלה הזו היא כרונית חשוכת מרפא, ואני חושב שיש בה גם מרכיב חזק שהפסיכיאטרים לגמרי מתעלמים ממנו, שהוא רוחני או סביבתי ולא ביולוגי, ושכאשר המרכיב הזה מתייצב אז גם המחלה יכולה להיות מאוזנת ללא תרופות. האמת היא שאני כרגע מאוד מפחד. אני נורא מפחד ממאניה וגם מדיכאון, ולכן אני ממשיך לקחת את התרופות שלי באדיקות, ואני גם לא מרגיש שאני מספיק יציב מבחינת החיים שלי באופן כללי. בכל מקרה, לדעתי הצעד שלך הוא נכון, רק שאת צריכה להיות עם היד על הדופק ומאוד להיזהר, ובמידת הצורך לחזור לקחת תרופות. בברכה מיכאל

לשיבא בכל זאת אוסיף משפט אחד ואשמח לתגובות של משתתפים נוספים. הליטיום ניתן לך למניעה של התקף חוזר שעלול לבוא. ההישנות (חזרה) של דיכאון או מאניה הוא דבר סטטיסטי ובהחלט ישנם אנשים שמפסיקים טיפול ואין להם חזרה של ההתקפים במשך שנים רבות. בכל מקרה המטופל הוא המחליט כיוון שהוא לוקח את הסיכון של התקף חוזר (ולא הרופא לוקח את הסיכון). לגבי רמת הסיכון אצלך, כדאי להתייעץ עם הרופא. ככלל, ככול שמתרחקים מההתקף הסיכון יורד. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 20:00 | מאת: מיכל

בתי בת 3.5 החלה בשבוע-שבועיים אחרונים ללקק כל דבר שלוקחת לידיה (משחק, עטיפה של חבילת מדבקות, עטיפה של חטיף וכו'). הסברתי לה שזה עלול להביא מחלות. ההסבר לא הועיל והיום קלטתי שזה ממש עקבי ואובססיבי. מה עושים ? לנסות להתעלם ? תודה

למיכל לצערי תצטרכי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. אני מומחה לפסיכיאטריה של מבוגרים. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 19:30 | מאת: מטופלת

http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-402,xPG-213,xFT-131396,xFP-131396,m-Doctors,a-Forums.html מה דעתך על הודעה זאת של מנהל פורום פסיכוטרפיה? אשמח שלשמוע מה אתה חושב

05/01/2007 | 01:28 | מאת:

שלום, תודה על הקישור והנושא המעניין. אשמח לקבל תגובות של המשתתפים בפורום. המטופלים שלי מקבלים את כתובת האימייל שלי והם יכולים לפנות אלי בכל שאלה, כך שאין להם צורך להגיע אלי בדרכי עקיפין דרך הפורום. כל טוב דר' גיורא הידש

05/01/2007 | 06:26 | מאת: תמימי

מטופלת לדעתי מטפל שמנהל פורום צריך לקחת בחשבון שהוא דמות ציבורית וגם מטופליו יוכלו להשתמש בשירותיו הכפולים כי הרי רוב הפורומים הללו הם בעילום שם, וגם אם הוא מפרסם הודעה כזאת, ניתן תמיד לגלוש בעילום שם. צריך להביא את זה בחשבון כשמוכנים לקחת על עצמינו משימה של עזרה לזולת דרך הרשת. אנחנו הופכים להיות אנשים מוכרים, ברשת, וכבר לא רק אנשים פרטיים ואנונימיים. לדבר מן הסתם השלכות על הטיפולים שאנחנו נותנים. לדעתי אין הדבר מתאים למטפלים שאנונימיות חשובה להם, כי מן הסתם אתה פחות אנונימי כשאתה כותב ברשת, גם אם זה באופן ענייני. אני כמטפלת נוהגת כהידש וגם אני מאפשרת קשר דרך המיילים. אני גם לא מנהלת שום פורום, והיות ואני עובדת עם ילדים ונוער אני לא בטוחה שאני נחשפת כל כך למצבים בהם מטופלים שלי קוראים אותי. אבל גם אם כן, זה לא ממש מפריע לי, כי אני ידועה בפתיחות גם כמטפלת, ומאמינה שאם מטופלים צריכים לדעת עלי דברים אישיים, כנראה שזה צורך פסיכולוגי שלהם שאהיה פחות אנונימית, אז למה למנוע את זה מהם אם לי זה לא מפריע? אנשים שסיפורים אישיים של המטפל מציפים אותם לא יחפשו להחשף להיבטים אלה של אישיותו. לדעתי ההודעה הזאת היא בעייתית ומשקפת קשיים של מנהל הפורום עם ההשלכות של פעילותו האינטרנטית על תיפקודו כמטפל. שבת שלום תמי.

03/01/2007 | 13:40 | מאת: ???

אני לוקח ריספרדל ורציתי לדעת כאשר אני מאונן לא יוצא זרע בכלל האם זה חלק מהטיפול של הכדור או תופעת לוואי חד משמעית חסרת מטרה כמו כל כדור שעושה תופעת לוואי בלי קשר למטרה הספציפית של הכדור? איך הכדור עושה שלא יהיה? והאם זה לא פוגע בפוריות? תודה

05/01/2007 | 01:27 | מאת:

שלום, כמובן שמדובר בתופעת לוואי "ללא שום מטרה", לעתים הרספרידל עלול לעליה ברמת הורמון הנקרא פרולקטין וכדאי לבקש מרופא המשפחה בדיקה של רמת הפרולקטין בדם. בכל מקרה אין פגיעה בפוריות וכאשר תסיים טיפול או שיחליפו את הרספרידל הכל יחזור לתפקד כרגיל. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 11:28 | מאת: ר

בני בן 7.5 לקח רטלין רגיל אך חצי כדור לפני שנה וזה השפיע עליו לטובה לאחר שנה כבר לא הספיק הכדור ונתנו לו כדור שלם וכאשר היה לוקח היה מקבל דפיקות לב חזקות שהפריעו לו ללמוד עברנו לכדור אחד של רטלין sr 20 הכדור פועל מצויין ומאוד מרוצים , אך הילד טוען שהכדור מעייף אותו ניסינו לעבור לכדור LA אך זה לא השפיע עליו בכלל יש לציין ניסיתי רק פעמיים א. האם מותר לתת לו חצי כדורים ב. האם כדור הרטלין sr מסוכן מכיוון שהוציאו אותו מסל התרופות האמרקאיות

05/01/2007 | 01:25 | מאת:

לר. מוזרה התלונה שהריטלין מעייף כי מדובר בתרופה מעוררת. בריטלין הרגיל ובריטלין SR יש את אותו החומר הפעיל. רק שב SR האריזה של המולקולות שונה ולכן השחרור איטי יותר-מושהה ומשך הפעולה של הריטלין ארוך יותר. לא שמעתי שהוציאו את הריטלין SR בארה"ב, אבל אין בו סכנה והוא דומה בתכונותיו ותופעות הלוואי לריטלין הרגיל כמובן. הרי מדובר באותו החומר הפעיל. כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 03:23 | מאת: ג,ב

מה ההבדל בין דיכאון בי-פולרית ליוניפולרי

05/01/2007 | 01:23 | מאת:

לג. בדיכאון חד קוטבי, יש רק גלים חוזרים של דיכאון. בדו-קוטבי ישנם מצבים של פעילות יתר=מאניה בנוסף לדיכאון כל טוב דר' גיורא הידש

03/01/2007 | 02:55 | מאת: קים

האם הפרעות קשב וריכוז שאני יודעת בוודאות שיש לי (אך לעולם לא הובחנתי) יכולות לגרום לדיכאון וחרדות?

05/01/2007 | 01:21 | מאת:

לקים בתשובה לשתי שאלותיך. ראשית חשוב שלא תאבחני את עצמך ותגיעי לרופא לאבחון והערכה. בכללי, הפרעות קשב וריכוז מתחילים בילדות, אם ישנן הפרעות בגיל העשרים ולא היו בילדות אז סביר שישנה ירידה בקשב ובריכוז בגלל מצב נפשי. אצל בנות, לעתים קרובות, הפרעות קשב וריכוז עלולות להתבטא בשינויים במצב הרוח ורגישות רבה. מאניה היא מצב מוגדר מאוד ושונה ממצב רוח טוב "רגיל". במאניה עלול להיות בזבוז כספים, יחסי מין ללא בקרה, מחשבות שרצות מנושא לנושא במשך פרק זמן של לפחות שבוע. ושוב, לא כדאי שתאבחני את עצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

02/01/2007 | 23:36 | מאת: יוסי

אני לוקח ציפרלקס 10 מ'ג נגד חרדה ודיכאון בפעם השניה לאחר הפסקה של 3 חודשים והכדור לא משפיע כל כך. הומלצתי להגדיל את המינון ל 20 מ'ג . א.האם בהגדלת המינון הכדור כן ישפיע כמו בפעם הראשונה . ב.האם תופעות הלוואי ב 20 מ'ג יותר "חזקות" מ 10 מ'ג . בתודה מראש.

05/01/2007 | 01:18 | מאת:

ליוסי לא ציינת את הדבר החשוב ביותר, כמה זמן אתה נוטל את הציפרלקס מאז שחזרת אליו? בכל אופן קורה שבפעם השניה התגובה איטית יותר ולא תמיד אותו הכדור משפיע. אחרי כשישה שבועות אפשר לעלות את המינון ואז מגדילים את הסיכוי לתגובה. כל טוב דר' גיורא הידש