דיכאון בקרב מתבגרים

שלומות, הבן שלי בן 15 וחצי, יש לו חברה, הוא פעיל חברתית בתנועת נוער, מקובל, תלמיד ממוצע ובסך הכל, על פניו נראה הכל בסדר. לפני מספר ימים הוא הודיע לי "אמא, אני בדיכאון" לא מתחשק לי לעשות כלום. בשיחה התברר שיש לו בעיה במבחן בפיסיקה - הוא לא מוכן למבחן לא רוצה 5 יחידות ומעדיף את האפשרות של 1 יחידה בתחום זה - דבר שלא יפגע לו בבגרות כי גם כך יש לו המון המון נקודות. כמובן שבשיחה איפשרתי לו לבחור ביחדה אחת, אירגנו מיד מורה לפיסיקה ו...בקיצור מבינים את רוח העיניינים. יש לציין שאני מאובחנת כדכאונית ונמצאת כבר זמן רב על כדורים - עובדת, לומדת ועל פניו הכל בסדר. בבית הילדים יודעים שלאמא יש ימים של "נפילה" ואף אחד לא נלחץ מזה - כולל אני. האם הוא מחקה אותי? להצעתי שנלך לאיבחון הוא כמובן סירב. איך לעקוב? מה חשוב? למה לשים לב?? תודה, אוסנת

אוסנת אם הבן פעיל חברתית מקובל תלמיד טוב וכו' על פניו לא נראה שיש לו דיכאון , זה שיש לך נטייה לדיכאון לא בהכרח אומר שבנך "מחקה" אותך , את לא צריכה לעקוב יותר מדי אחרי בנך אבל כמו כל אמא חשוב להיות קשוב ( כפי שעשיתם עם המבחן בפיזיקה) ועם "היד על הדופק" לשינויים בהתנהגות (עצבות, הסתגרות ,בעיות בשינה ,אוכל וכו').

לאסנת שלום כמובן שלא ניתן לאבחן עפ"י מה שכתבת. לא ברור מדבריך אם הוויתור על הפיזיקה נובע מכישלון שלו במקצוע זה או מחוסר מוטיבציה להשקיע בלימודים. קיימת אפשרות שהוא השתמש במילה "דיכאון" כמניפולציה עליך כדי שתוותרי לו על הפיזיקה, ללא קשר למצבו הנפשי (שיכול להיות טוב). צריך לראות אם הירידה בלימודים היא רק בפיזיקה או שגם במקצועות נוספים, שמהווים ביחד ירידה תפקודית שלו. בקיצור, לעקוב אם קיימת מגמה של ירידה תפקודית או שמדובר בעניין אחד וחד פעמי. בברכה

לאוסנת איני פסיכיאטר המומחה למתבגרים, אבל בכל זאת אנסה לעזור מעט. אני מניח שכפי שאת יודעת מנסיונך, דיכאון הוא יותר מאשר "סתם אין לי מצב רוח" דבר שהוא שכיח בגיל ההתבגרות. דיכאון חייב להיות ממושך יותר מאשר מספר שעות או יומיים, לפחות שבועיים ברציפות וגם צריך להיות חוסר תפקוד. כך שאת יכולה לראות את המצב ולהעריכו. כל טוב דר' גיורא הידש