שאלה לד"ר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
האם מחשבות יחס הם פסיכוזה בפני עצמה? או שצריכים להיות עוד מספר גורמים על מנת לאבחן את זה כך. אם מחשבות היחס היו בגדר ספק, חשדנות וייחוס כוונות אך ללא וודאות מלאה בהן, האם זה נחשב למחשבות יחס? האם פסיכוזה לכשלעצמה (שלא נובע ממחלה) פוגע קוגניטיבית ורגשית...כפי שפעם ציינת, שקיים סוג של דכאון עם ירידה ויש להחזיר את אותן יכולות תפקודיות, האם בהכרח זה מתייחס לכל פסיכוזה חד- פעמית אפילו אם נמשכה מס' חודשיים? תודה אייל
לאייל אין ספק שמה שאתה מתאר חשוד מאוד למחשבות שווא שהן פוגעות בשיפוט ולכן הן מצב פסיכוטי. אבל אתה הולך על הגבול וכאשר ישנה הבנה ותובנה יתכן שמדובר על חרדות ולא מחשבות שווא חד משמעיות. כך שבמקרים גבוליים יתכן שהאבחנה קשה ביותר. פרט לפסיכוזה קצרה מאוד, פסיכוזה היא אינה אבחנה אלא סימפטום של הפרעה נפשית רחבה יותר. כך שמצב פסיכוטי חד פעמי אינו אמור לפגוע ביכולות הקוגניטיביות כאשר מבריאים, אבל השאלה הקודמת היא מה האבחנה? כל טוב דר' גיורא הידש
תוכל בבקשה לפרט ולהסביר למה התכוונתך בדברייך כשאמרת: "כך שבמקרים גבוליים ייתכן כי האבחנה קשה ביותר". תודה. ולשאלתך, לא ניתן לי שום אבחנה, לא כהפרעה או מחלה קיימת או מתפתחת.
עכשיו רק הבחנתי שכתבת "כשמבריאים"- מה זה כולל ההבראה הזו בדיוק, עצם זה שאני לא נתון במחשבות יחס לא נחשב כהבראה עליה התכוונת?
