פורום פסיכיאטריה

יש לי שלוש שאלות בנוגע לתרופה רמוטיב : 1. האם רמוטיב יעילה גם לחרדה ואם כן לאיזה סוגי חרדות ? 2. האם אפשר ליטול כמוסות שמן דגים (1000 מ"ג ליום) כשנוטלים רמוטיב ? 3. קראתי שהתרופה עלולה או עושה רגישות לשמש וכוויות שמש (בגלל רגישות מוגדלת לאור השמש ) , האם זה נכון ? מהי ההשפעה אם בכלל של תרופה זו בנוגע לקרני השמש והאור האולטרה סגול (uv) ? * אני עוברת טיפולים בהבזקי אור (IPL) להסרת שיער האם זה מסוכן בשילוב עם רמוטיב או בטוח מבחינה בריאותית והאם שיטת הבזקי האור להורדת שיער זה נחשב טיפול באור אולטרה סגול ?? סופשבוע נעים ותודה מראש לד"ר הידש

1. לא 2. כן 3. מגבירה קצת את הרגישות לשמש, אבל לא קריטי.

שלום דנה. התרופה רמוטיב מיועדת בהתוויתה לדכאון קל עד בינוני. התרופה מורכבת בתמצית תקנית ומדודה של צמח ההיפריקום הנודע מזה אלפי שנים בשל השפעתו על דכאון,עצבנות,מתח וחרדה. התרופה פועלת במנגנון של עיכוב פירוק הסרוטונין רק בעוצמה חלשה יותר משאר הכרישים בשוק(סרוקסט,רסיטל,פרוזאק)ויחסית ממועטת בתופעות לוואי. לא בוצעו מחקרים המוכחים יעילות בחרדה אבל אין זה אומר שהיא לא יעילה.ההנחה היא שבהחלט תהיה גם יעילות לחרדה קלה עד בינונית. כדאי לברר עם המטפל בלייזר ועם רופא המשפחה על שילוב התרופה תחת הטיפול.

שלום דוקטור מה אתה מציע לעשות כי אני מרגיש שאני עומד לבלוע את הלשון למי לפנות תעזור לי בבקשה דוקטור תודה

שלום רב במקרים דחופים פונים לחדר מיון ולא לפורום באינטרנט. לכן מומלץ שתפנה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי שבו אתה מטופל או שקרוב למקום מגוריך. תוכל לבקש שיעבירו אותך בדחיפות ללפונקס במקום סרוקוול. את שיטת המעבר יקבע הפסיכיאטר במיון שיבדוק אותך. לפונקס היא התרופה נגד סכיזופרניה עם הכי מעט תופעות לוואי נוירולוגיות. אם במקרה אתה מטופל אצל פסיכיאטר מומחה וקבוע שמכיר אותך ונפגש איתך באופן קבוע אז תתקשר אליו ותתיעץ איתו. אינני חושב שזה רצוי או בריא לפנות לפורום אנונימי באינטרנט עם הרבה שאלות מורכבות (שחלקן שייכות במובהק לנוירולוגיה) כאשר מצבך, עפ"י דעתך, הוא דחוף, כאשר גם מתכונת התשובות שניתנות כאן רחוקות מהמפגש ההכרחי שיש בחדר הבדיקה הפסיכיאטרי. בברכה

לחמאדה "בליעת הלשון" או התכווצות חריפה של שריר הלשון שייכת לקבוצת הפרעות התנועה החריפות. (תופעות דומות עלולות להיות בעיניים, שרירי הצוואר והגרון), ההתייחסות צריכה להיות דחופה בחדר מיון של בית החולים הכללי הקרוב לאזור מגוריך. שבת שלום דר' גיורא הידש

היכן ניתן למצוא מטפל זוגי במחיר מסובסד שלא בעירייה ? תודה מראש.

שלום רב מה הכוונה "מחיר מסובסד"? חיפוש מטפל זוגי או משפחתי ניתן לבצע באתר הבא: http://www.mishpaha.org.il יש תחנות לטיפול משפחתי ששייכות לרשויות המקומיות בתשלום סימלי. יש שירות פסיכולוגי-פסיכיאטרי ציבורי, אבל במקרה של יעוץ זוגי ומשפחתי לא מדובר בהפרעה פסיכיאטרית ולכן אין סיבסוד דרך בריאות הנפש. בברכה

אשמח לשמוע יותר על ציבורי פחות על עירייה. תודה !

רציתי לדעת איזה תרופה אתה מציע לי במקום הדקינט תודה חמאדה

1. ניתן לתת לך תרופה בשם קסנזין XENAZINE, אבל רק אחרי בדיקה והמלצה של נוירולוג. 2. הדקינט מחמיר סימנים של טרדיב דיסקינזיה ולכן תפסיק באופן מיידי ומוחלט את השימוש בו.

לחמאדה שלום, שאלות על טיפול בסכיזופרניה (או הפרעות נפש אחרות) שייכות לפסיכיאטריה, אך שאלות על טיפול בהפרעות תנועה (גם אם נובעות מהטיפול הפסיכיאטרי) הן כבר מחוץ למומחיות של הפורום הזה. מומלץ שתפנה לפורום נוירולוגיה השכן כדי שתוכל לקבל תשובה מקצועית ועדכנית עפ"י הספרות המדעית בנושא הפרעות תנועה. בברכה, דור.

לדור אני מקווה שהבנת שיתכן מאוד שמדובר על הפרעה בתנועתיות חריפה ולא בטרדיב, לכן המלצה להפסיק דקינט עלולה להיות מסוכנת מאוד וגם סכנת חיים!!! לחמאדה-אסור להפסיק את הדקינט על דעתך!! שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, שלום דור ומי שמתעניין, המון זמן לא כתבתי כאן. הייתי ועדיין שרויה בדיכאון. שנה וחצי לא לקחתי תרופות ונסיתי להתמודד עם החיים. היו גם תקופות טובות. בחודשיים האחרונים נוטלת רמוטיב, למרבה הפלא שיפר מעט חרדות, אך הדיכאון עיקש. החלטנו אני והפסיכיאטר לנסות סימבאלטה, (משפחת ssri טובה לי אך המיניות נמחקת וזה נורא) יש לי כמה שאלות לגבי תרופה זו: האם גם היא פוגעת במיניות, למרות שנאמר שפחות? האם היא מהדור החדש של אייקסל, ומה ההבדל ביניהן? אם אקח מינון מינימלי שלה (30 מ"ג) היא תשפיע ותפגע פחות במיניות? ודבר אחרון- הפסיכיאטר אמר לי שהיא טובה גם לחרדות, אך קראתי בעלון שהיא עשויה לעורר חרדות..... ואני מתחילה אותה עם המון ספקות... תודה רבה על ההקשבה, ואולי העצה. כל טוב לכולכם מירי.

שלום מירי, ההבדל בין אפקסור, איקסל וסימבלתה הוא היחס בהשפעה על הסרוטונין לעומת ההשפעה על הנוראדרנלין. אפקסור הוא 70% SRI ורק 30% NRI, איקסל 70% NRI ו-30% SRI וסימבלתה 50% SRI ו-50% NRI. על כל פנים זאת ההשערה של החוקרים. התרופה עדיין מאד חדשה, אבל נראה בהשוואה לאפקסור, שיש לה פחות תופעות לוואי שקשורות לתפקוד מיני או בכלל. ביחס לאיקסל יותר קשה לדעת כי איקסל עדיין לא משווקת ברוב העולם ויש עליה מעט מחקרים. הסימבלתה אמורה להיות טובה גם נגד חרדות אך אין לכך אישור רשמי. המינון המומלץ הוא 60 מ"ג ליום. ספק רב אם מינון יותר נמוך יעזור לך נגד דיכאון. יש תרופות נגד דיכאון שאינן פוגעות במין כמעט בכלל, כמו זייבאן, רמרון, אדרונקס וסרזוניל, אך להן יש כמובן חסרונות אחרים. ההמלצה שלי שתנסי את התרופה במינון של 60 מ"ג ליום למס' שבועות ואח"כ תוכלי להחליט לגבי ההמשך. היצרן טוען שהיא משפיעה נגד דיכאון תוך שבוע אם לוקחים 60 מ"ג ליום. בברכה

אני סובל מדיכאון מטופל ב פלוטין 20 מג" כדור 1 ליום , קראתי איפו שהוא במדור שלכם שאם לוקחים סימוביל ביחד אז ישנה סכנה שהיא , ואני מטופל בכדור 1 ליום של 20 מג" סימוביל , הייתי רוצה לדעת מהן הסכנות בתודה מראש !!!

לירון נראה שהשאלה חשובה ואין לי תשובה מהמוכן. לצערי אני די עסוק בסוף השבוע ולכן לא אוכל לבדוק, אולי משהו יודע את התשובה? שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר שלום רב אני לא יכולתי להיתכתב משום שהייתי מאושפז. ד"ר אני מקבל סרוקוול 700מ"ג דקינט4מ"ג קלונקס4מ"ג ו150 מ"גלוסטרל רציתי לספר לך על מחלתי אני סובל shizoaffetive disorder didressive type ןהפרעת אישיות בלתי יציבה ההשאלה היא רציתי איפו יכולים להשיג הנחה בישביל הלוסטרל כי זה ל לא כולל בסל השאלה הבאה לפעמים אני מרגיש שהלשון שלי מתעקמת כאילו כמעט אני בולע אותה הייתי אצל רופא נוירולוג הוא אמר שזה תופעה של תרופה דרך אגב רני מתופל ב1000מ"ג דפאלפט מה עושים דוקטור בשביל התופעה תחלןף האם להוסיף עוד דקינט אני אשמח אפ תעזןר לי דוקטור

לחמאדה שלום, 1. לגבי לוסטרל- עניתי לך כבר- http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-832,xFT-586100,xFP-586133,m-Doctors,a-Forums.html 2. ללא ספק מדובר ב-tardive dyskinesia (TD) שנובעת משימוש ממושך בתרופות אנטיפסיכוטיות. כנראה התרופות הקודמות שלקחת ולא סרוקוול. בכזה מצב הייתי ממליץ לך להחליף את הסרוקוול בלפונקס. דקינט מחמיר TD ולכן אסור לך לקחת אותו בכלל. הלפונקס יכול לשפר את המצב. כיום ניתן לקבל טיפול בלפונקס ללא צורך באישפוז. 3. קיימת תרופה נוירולוגית בשם XENAZINE שטוענים שהיא יעילה נגד TD. אפשר לנסות עפ"י המלצה של נוירולוג. בברכה

הדקינט יכול לסכן לי את החיים כלומר לבלוע את הלשון אם כן תענהה לי בדחיפות תודה חמאדה.

לדור זהירות בתשובותיך ובטח שאל תאבחן ברשת, התופעה נשמעת כמו מיוקלונוס חריף ולאו דווקא כמו טרדיב, בכל אופן רק רופא שרואה את התכווצות השריר יכול לקבוע. כך שלמרות הפחד מטרדיב ישנן עוד סוגים של הפרעות בשרירים. - אני כותב לך שוב- תזהר בתשובותיך אחרי כל שאלה עומד אדם. כל טוב דר' גיורא הידש

פעם הייתי משוטט שואל שאלות עונה וכו', הרב זמן שלא הייתי פו בטח כבר שכחו אותי חחח בכל אופן היום נכנסתי לפו ואני חושב שהפורם הזה מדהים היחס החיבה המילה הנכונה ו"הדוגריות" שזה לדעתי דבר חיוני מאוד בחיים, והד"ר שנותן חוות דעת מקצועית יתרון ירטואליות בקיצור אחלה, נוסיף משפט שאני רוצה לחשוב אותו הרגע... "בחיים כדאי לשמור על שפיות כי הלא שפווים הם השפווים האחרים" יצא משפט מענין מוזר חח טוב להתראת יוני מפעם

הי יוני... אני דווקא זוכר אותך, ואתה גם שולח לי באימייל כל מיני שטויות לפעמים... מקווה שאתה מרגיש טוב ועושה חייל... בברכה מיכאל

די מזמן לא כתבתי פה... עברה לה שנה בדיוק מאז שהבעל עזב את הבית.עברתי המון דברים מאז,טובים ופחות טובים כאחד. מאשה תלותית הפכתי לאם חד הורית ומפרנסת יחידה.הבן סוף סוף נרגע והתרגל ועסוק עכשיו במרד הרגיל של גיל ההתבגרות.(אהההההה!!!!).אני מנהלת בעצמי את החנות וזה אומר המון המון שעות של עבודה.לצערי המצב של העסקים הקטנים לא פשוט בכלל והלחץ הכספי גרם ועדיין גורם ללא מעט בעיות במצב הנפשי שלי.עברתי בשנה האחרונה כמה וכמה מצבים של מאניה ובעיקר של דיכאון עמוק (RAPID CYCLING).למזלי יש לי רופא שלא מתאייש ממני למרות שאני עושה לו את החיים קשים.לפני כשבועיים הוא נתן לי ספר ("האם איחרתי את הרכבת") שמבוסס על הלוגוטרפיה של פרנקל.לא ידעתי שאפשר לשנוא ולאהוב רעיון באותה המידה...הקלות לכאורה בה ניתן למצוא משמעות לחיים...אבל בכל זאת יש משהו בספר הזה שתפס אותי.למי שיש לו זמן וכוח לרדת לעומק השאלה של משמעות החיים נראה לי שזה ספר מומלץ. שאלה לסוף.האם יכול להיות שההתקפים של המאניה דפרסיה ירגעו ברגע שאמצא סוף סוף איזון מסויים בחיים?עד כמה המחלה מושפעת מאירועים חיצונים? תודה למי שקרה עד הסוף ובמיוחד למשיבים. אורלי

שלום, לצערי לא ניתן להכנס לפורום ולהעלות הודעות. ניסיתי היום מספר פעמים וכנראה בגלל בעיה טכנית איני יכול להעלות את שאלותיכם. אתכם הסליחה דר' גיורא הידש

זה כ"כ מרגיז שאתה עושה כמיטב יכולתך לענות על שאלותינו,ולא מאפשרים לך זאת עקב בעיות טכניות,שצצות כל מספר ימים- כי מילא אם לא היית יכול לענות כי אתה עסוק אז זה היה מובן בהחלט,אך כשמנהל פורום רוצה לענות ולא יכול זה ממש מקומם, ואני מצפה מהצוות הטכני שיתקנו את התקלות בהקדם האפשרי,כי אתה עושה פה עבודה מבורכת ואינך צריך סתם לבזבז את זמנך לשווא. תודה שהודעת לנו על כך,כי אני לפחות בודקת כל זמן קצר כדי לראות אם שאלתי נענתה,וכך לפחות אני מבינה מה הסיבה שלא. הרגשתי צורך לציין זאת,אעפ"י שאולי אכעיס בכך מספר אנשים. תודה, מישהי

גם האתר מאד איטי והמון פרסומות אגרסיביות וקולניות.

שלום רב אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג מזה 3 שנים נגד חרדות ודיכאון. לאחרונה חשתי מן "נפילה" במצב הרוח וגם עייפות מרובה ושהכדור לא כל כך עוזר לי בהמלצת הפסיכיאטר עליתי לכדור וחצי ציפרלקס + תוספת של חצי כדור אנדרונקס פעמיים ביום . האם שילוב נראה מוצלח ויעיל ? יוסי

ליוסי השילוב מקובל כיוון ששתי התרופות פועלות במנגנונים שונים ולכן מעודדות זו את זו. בכל אופן אני בדרך כלל מעדיף תרופה אחת על פני שתיים-אם אפשר. כך שתחכה קצת, אם יש שפור במצבך אז יופי, אם לא תחזור לרופא לשקול שוב את הטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובלת כבר 7 שנים מפחד נוראי מהקאות לאחרונה גיליתי שקוראים להפרעה הזאת אמטופוביה ההפרעה הזאת נורא משפיעה עליי ואני כל הזמן מפחדת מבחילות והקאות אני שמעתי שזה קשור לפחד מאיבוד שליטה ורציתי לדעת מה אני יכולה לעשות בשביל שלא יהיה לי את הפחד הזה(חוץ מפסיכולוג). מרוב שאני מפחדת מהקאות כל כאב הכי קטן שיש לי אני מקשרת את זה לבחילות והקאות אני גם מרגישה הרבה פעמים בחילות אבל 99.99 אחוז מהזמן זה פסיכולוגי עים מישהו מהמשפחה שלי מקיא אני מתרחקת ממנו לכמה ימים ונכנסת ללחץ שאני ידבק ממנו כל פעם שיש לי בחילות אני נכנסת ללחץ ומסוגלת לצרוח ולאבד שליטה בגלל שאני מפחדת להקיא גם כן כל לילה שאני הולכת לישון אני שמה את הנעליים רחוק מהמיטה לכל מקרה שעים אני יקיא אז הנעליים לא יתלכלכו אני אוכלת שלוש ארוחות מסודרות ביום ולא אוכלת אחרי שמונה בערב כדי שהאוכל לא יעיק עליי בלילה מה אני יכולה לעשות בשביל שלא יהיה לי את הפחד הזה?זה נורא משפיע לי על החיים אבל אני לא רואה את עצמי הולכת לפסיכולוג

לד"ר גיורא שלום רב קיבלתי היום ע"י רופא המשפחה תרופה בשם רמוטיב המבוססת על צמח ההיפרקום ואני מסיר שיער בלייזר (מכשיר הלייטשר) - האם מותר לקחת את הכדורים במקביל להסרת שיער בלייזר \ הבזקי אור ? האם התרופה גורמת לרגישות יתרה לאור השמש ? מהן תופעות הלוואי העיקריות של רמוטיב והאם עפ"י הידע שיש לך היא יעילה ? תודה מראש

לזיו יעילה למה? הרמוטיב היא תרופה טובה ויעילה לדיכאון קל עד בינוני וגם מקילה על חרדה. אין בעיה ליטול את התרופה עם טיפול בלייזר להסרת שיער. כל טוב דר' גיורא הידש

מהי ההפרעה הזו. ומהם הסימנים לה. תודה רבה

שלום אני לוקחת רסיטל מזה כחודשיים ובשבוע האחרון נתקפתי פעמיים במיגרנה עזה. אני בד"כ לא סובלת ממיגרנות. האם יש קשר בין השניים? אשמח לתשובה דנה

לדנאל רסיטל עלול לגרום לכאבי ראש קבועים ומעיקים, הוא אינו גורם לכאבי ראש מגרנוטיים. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום מזה שבוע התחלתי בטיפול בקלונס ופאקסט ע"פ המלצתו של פסיכיאטר. בגלל נסיון לא נעים שהיה לי בעבר עם צפרמיל, הפעם התחלתי במינון קטן ביותר: רבע פאקסט + חצי קלונקס בלילה. עד השבוע הכל היה רגיל. מאז שאני לוקחת את התרופות, בוקר רחד קמתי עם חצי שפה נפוחה, ביום אחר התיחל לי גרד מאוד חזק ושורף ומלווה בפריחה בגב ויום קמתי כם לחי אחת נפוחה ומין עיקצוץ או נימולות באיסור. האם יש סיכוי שזו תגובה אלרגית? ברצוני לציין שכאשר לקחתי קלונקס לבד לא הייתה שום תופעה שכזו. תודה

ללי את התגובה האלרגית צריך לראות ורופא עור או רופא המשפחה יקבעו. סרוקסט עלול לגרום לתגובה אלרגית כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, כבר תקופה ארוכה אני סובלת מבעיית הדראליזציה תחושה שדברים לא קיימים, מציאות מוזרה, לאחרונה התחלתי לסבול מהתופעה השנייה דפרסונאליזציה תחושה שאני כביכול לא יודעת מי אני כאילו איני קיימת אני מפחדת מאוד לאבד את הזהות האם יתכן דבר כזה? עליי לציין שאניסובלת מהפרעת חרדה הרבה שנים כיום מטופלת בלוסטרל 100 מ"ג כ3 חודשים לפני נטלתי ציפרלקס. אודה לתשובתך היות ותחושות אלה מאוד מאוד מפחידות. תודה טל

לטל לא הבנתי מה השאלה, נראה שהטיפול התרופתי אינו מתאים ואינו משפר את מצבך? בכל אופן חשוב לחזור לפסיכיאטר כדי לשקול את החלפת הטיפול. אחרי שתי תרופות שפועלות על הסרוטונין-לוסטרל וציפרלקס, כדאי לעבור לתרופות הפועלות במנגנון שונה כמו אפקסור או צימבלטה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. ברצוני להתייעץ לגבי מצבה של אישתי. לפני כשנה וחצי אשתי ילדה את בננו הראשון. כבר בתחילה היא נכנה ללחצים ותסכול מגודל המאמץ מהטיפול בו. לאחר כחצי שנה המצב אצלה החמיר ועבר לדכאון שהתבטא באפיזודות בכי, כעס תמידי עלי ( למרות שאני עושה הכל בבית והכל כדי לעזור לה לצאת מהמצב ) , התפרצויות זעם של צעקות ובכי, חוסר יכולת לתפקד ביום יום , חוסר חשק לצאת או לחיך. בקיצור - דכאון. מבחוץ עושה הכל כדי להראות שהל מתנהל כרגיל אך ברגע שהיא נכנסת לבית הכל מתפרק. יש לציין שמדובר בעליות ומורדות - מס' ימים הכל יכול להיות מושלם ואז באה התפרצות זעם או יום לחוץ שבו היא מתפרקת תוך האשמות ( לא רציונליות ) כלפי. היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי כבר שנה וחצי ללא התקדמות. לאחרונה מסתבר לי שהיא "בילפה" את מצבה האמיתי גם בטיפול זה ע"י הצגה חלקית ולא אמיתית של מצבה. לאחרונה הצטרפתי לטיפול הפסיכולוגי זה כיוון שחלה החמרה נוספת במצבה - אינה מתייחסת לתינוק , מביעה חוסר עניין לטפל בו , מתפרצת מילולית עליו ואומרת שהיא לא רוצה אותו. תוצאות הטיפול לאחר מס' פגישות - למרות המלצת המטפלת לקבל טיפול רפואי - ממשיכה לסרב לקבל טיפול ( טוענת שהיא תתגבר לבד ולא צריכה עזרה רפואית ). הטיפול הפסיכולוגי המשותף מוריד אצלה רמת הלחץ וההתפרצויות אך חוסר היכולת להתמודד עם מתחים ולחצים ממשיכה להיות קיימת באופן משמעותי. עדיין חסרת חשק ליזום ולעשות דברים או לטפל בתינוק, עצובה ומתוסכלת ( לא כל הזמן אבל אפיזודות חוזרות מס' פעמים בשבוע למשך שעות - ימים ). מאוד מתוסכלת מהקשר המעורער עם התינוק ( שכמובן חש במצוקתה ומתקרב יותר ויותר אלי - הדמות היציבה היחידה בבית ). גם דברים שהיא מבינה בטיפול ומקבלת באופן רציונלי- מתאדים לחלוטין בשלבי ההתפרצויות והלחץ שלה ( לא חושבת בהגיון , לא מאוזנת ). שאלתי - מה עושים ??? המצב מגיע לכדי כך שהיא מוותרת יותר ויותר על הנישואין ( מפילה את האשמה עלי למרות הסבריה של הפסיכולוגית שהמקור הוא בה ) ורוצה שאני גם אתעלם מהתינוק על מנת שהיא תתקרב אליו.... טוענת שאינה חשה חלק מהמשפחה ( למרות שאני עושה הכל כדי שהיא תצטרף - אך בפועל אין לה חשק לעשות כלום ורואה הכל שחור ). חייב לציין - האפיזודות הדכאוניות אינן קבועות. יכולים להיות מס' ימים של צחוק, אוירה טובה , בטחון בקשר איתי ועם התינוק , אומרת כמה אוהבת אותי ומודה לי שאני כל כך טוב מבין אותה ומיד יום אחרי להתפרץ עלי שאני שתלטן , גורם לניתוק בינה ובין הילד , שאני אשם במצבה ונמאס לה מהכל. כאמור - אני אובד עיצות - כיצד ניתן להוציאה ממעגל דכאוני זה ?

למיכאל טוב שהיא ממשיכה בטיפול הפסיכולוגי וחשוב שהיא תגיע לאבחון של פסיכיאטר. חשוב להמשיך ולשכנע לכיוון של הטיפול הפסיכיאטרי. אולי היא תסכים להגיע לאבחון בלבד בשלב ראשון ואז הפסיכיאטר יוכל לעזור בשיכנוע. כל טוב דר' גיורא הידש

היכן יש טיפולי odc מסובסדים שלא דרך קופה או בי"ח פסיכיאטרי. תודה מראש.

ליעל אין טיפולים שלא במסגרת ציבורית או פרטית. אפשר לנצל את הביטוח המושלם למספר ביקורים אבל לא יותר מכך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב האם אפשר לקחת סרוקסט ולהרות? האם אין סכנה לעובר? תודה

שלום אני מברר בקשר לאדם קרו ל50 שעבר מספר פעמים בחייו עליות וירידות וחלק גדול מהזמן ללא תרופות. לפני מספר חודשים נפל לדיכאון קשה וקיבל מהרופא "רסיטל" +"ליתיום" עבר זמן ומצבו השתפר וגם חזר לעבוד. הבעיה שאני חושש ממנה היא ,איך שהרגיש טוב הפסיק עם הכדורים ,דיברתי איתו ולא נראה שאפשר לחדור אליו כרגע (אולי הוא בהיי )בכל אופן מרגיש טוב. הבהרתי לו את הסכנות שלדעתי יכולות להיות גם בגלל ההיי (חוסר שיקול דעת)והכי חשוב איך הוא היה לפני מספר חודשים בדיכאון קשה. אני לא יודע מה אפשר עוד לעשות כדי לשכנע לפחות את ה"ליתיום" שיקח אולי יש לרופא רעיונות טובים בשבילי ? תודה מראש

חברי לפורום...ברצוני לעלות פה שאלה שמעסיקה אותי זמן מה. האם אדם שסובל מהתקפי חרדה יכול להרפא ב 100% או שתמיד יסבול? אני סובלת כבר 12 שניה וניסיתי הכל!!!! מצבי פי אלף יותר טוב מפעם ואני יכולה להגיד שאני מתפקדת ב 90% אבל אין ספק שישנם התקפים קשים לפעמים, נפילות, פחדים והימנעות מלעשות דברים. האם זה טבעי עדיין לסבול אחרי כל השנים האלו? ובאמת שניסיתי הכל הכל הכל.

ישנם מקרים שבהם ההתקפי חרדה עוברים לגמרי , אבל כל אדם הוא יחודי , כתבי לנו מה ניסית (כדורים/טיפולים) אולי יוכלו לייעץ לך יותר איך לשפר את המצב.

האם ניסית לברר מה מקור הפחד שלך? מה גורם לך לחרדות? הפתרון נמצא בבעיה, כך אומרים ויש בזה הרבה מן הנכון. האם יש לך סתם חרדות כי את אדם רגיש וחרדתי? לדעתי תחפרי לתוך הענין עם פסיכולוג ..... בהצלחה

שלום , אני בחור בן 27 וסובל מדלקת כרונית במעי . לפני 3 שנים חל שינוי סימפטומטי במחלה שהתאפיין בתחילה בדחיפות ביציאות (לעיתים גם אי שליטה על סוגרים מפאת הרגשת הדחיפות) ואח"כ גם כאבים חזקים (תופעות שלא היו קיימות עד אז מאז פרוץ המחלה בגיל 20) התקופה בה החלה תופעת הדחיפות היתה במקביל לתקופת מתחים נפשיים , חרדות ואי שליטה במחשבות ( חלק מכך נבע מעישון גראס) בהתחלה נראה כי יש קשר ישיר לדלקת אבל גם לאחר שהיתה רגיעה משמעותית נשארו התופעות של דחיפות חוסר שליטה וכאבים ביציאות. כיום כבר שלוש שנים שתופעות אלו נשארו למרות שאני כבר לא סובל מחרדות כמעט בכלל. מאחר ואני רואה קשר נפשי או עצבי ברור רציתי לדעת האם זו תופעה מוכרת והאם ניתן לטפל בה . תודה .... (-: נ.ב אמי סבלה מספר פעמים מהירדמות של חצי פנים בעקבות מתח נפשי שהיתה שרויה בו והומלץ לה על כדורי הרגעה מסויימים שפתרו את הבעיה- רציתי לדעת אם זה יכול להיות מקרה דומה לשלי?

לאור אכן קודם כל צריך להשלים את הבירור הגופני אצל גסטרואנטרולוג, יתכן שמדובר בדלקת כרונית של המעי, במצבים אלו מתחילים עם התרופות הגופניות. כמובן שיש קשר בין גוף ונפש ובין חרדות ויציאות מרובות. לעתים קרובות תרופות נוגדות חרדות משפרות גם את מצב המעיים, עם או בלי קשר לחרדות שקיימות. כל טוב דר' גיורא הידש

קודם כל תודה רבה על התשובה . כל הבירורים הגופניים הושלמו לפני שנים והכל ידוע ורק לתופעת הלחץ והכאב שלפני ביקור בשירותים לא נותר הסבר או טיפול מההבט הגופני לא קונוונציונלי (טיפול נגד הדלקת, טיפול במעי רגיז וכד') ואף טיפול משלים כגון דיקור מסיבי לא עזר. הקשר של גופנפש ידוע לי וקרוב מאוד לליבי ,אך ושאלתי היא לגבי תשדורות עצביות לקויות וכאב כרוני נקודתי (כאילו הגוף תקוע עם הסימפטום) וטיפולו ע"י תרופות פסיכיאטריות (ולא ביציאות מרובות). תודה

מזה כ10 שנים אני סובלת מדכאון. לאחר נסיונות עם פרוזק,סרוקסט,ציפרמיל,ציפרלקס ואפילו אומגה 3 ,כולם גרמו לי לבכי בלתי נישלט, אפילו מתוך שינה הייתי מתעוררת עם בכי. לרופאה לא היתה תשובה לכך מלבד להחליף לי כדורים. אחרי הרשימה הנ"ל היא נתנה לי רספרידל שאכן לא גרם לי לבכי אבל, גרם לתופעות פיזיולוגיות קשות. פניתי אליכם ואתם הסברתם לי (את מה שהרופאה לא עשתה) לגבי תופעות הלואי, מה הסדר שאותו לוקחים את הכדורים, לפי משפחת ssri snri ובנוסף בהתאם לשאלותי עניתם לי לגבי הציפרלקס שאותו ניסיתי בעבר כפי שכתבתי. החלטתי על דעת עצמי לבקש מרופא המשפחה שוב ציפרלקס ולנסות שוב. לשמחתי הכדור עזר לי מאוד והיום אני עם כדור ורבע מזה כ5 חדשים. בנוסף, גיליתי על עצמי, שככל שהרופאה היתה מעלה לי מינון, כך היתה לי החמרה. אחת התופעות שלי בהחמרה הן, לחץ בראש בכיפה ולחץ באוזן ימין שלטענתה הם עקב מינון נמוך. היום אני ניתקפת ביום או יומיים בודדים בחודש במצב רוח ירוד אבל....אני יכולה לתפקד, לצחוק, ואפילו לרקוד וגם לצאת לשוק העבודה. אני יודעת הכדורים הם לא סוכריות אבל הם עוזרים לי לחיות. ולכם דר' הידש ולדור המשיכו במלאכת הקודש שלכם והרבה הרבה תודות לכם. ולכם המשתמשים בפורם המכובד הזה אל יאוש יש תיקוה.

לאפרת שלום, תודה לך על הפידבק. אני שמח לשמוע שמצאת את הדרך לאושר (באופן יחסי של המושג). רפואה שלמה, דור.

לאפרת תודה על השיתוף, פעמים רבות אנשים שמרגישים טוב לא חוזרים לפורום לשתף כי הם "לא צריכים כבר את הפורום" אבל העידכון שהבאת חשוב לרבים וגם לנו. תודה והמון אושר ובריאות הידש

רציתי לשאול את דר גיורא הירש מה ההבדל בין פסיכיאטר מומחה למומחה בפסיכיאטריה . האם זה אותו הדבר? תודה על תשובתך.

מבחינה פורמלית התואר הוא "מומחה בפסיכיאטריה" ואין משהו אחר. יש כאלה שהופכים את הסדר ומשתמשים בצירוף "פסיכיאטר מומחה" אבל הכוונה לאותו דבר בדיוק.

לאנה תודה לדור ואכן מדובר על שאלה בעברית נכונה ואין הבדל ענייני. מומחה בפסיכיאטריה, יש האומרים מומחה לפסיכיאטריה, ויש פסיכיאטר מומחה. יש גם כאלו שכותבים פסיכיאטרייה עם שני יוד"ים בסוף... כל טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור הידש מה שלומך? אני ממש חייב את עזרתך בעניין. אני נוטל סרוקסט ככדור חצי ליום והמצב היה נפלא עד לפני שבוע שבו קרו המון דברים: קילקלתי את קיבתי והייתי צריך לקחת אומפרדקס ומודל כדי להעביר את הקלקול לאחר כמה ימים אבי קיבל אירוע לב והוא מאושפז בבית החולים אני מאוד רגיש וחזרו לי תסמיני החרדה הבחילות הקיבה העצבנית העייפות רעד בידיים חוסר הריכוז סחרחורות פעימות לב מואצות הדיכאון התחושה שהנה אני הולך להתאשפז והנה אני נכה ומוגבל ובקושי מצליח לעשות דברים (אצלי המצב הוא מצב חרדתי קבוע ולא התקפים) קושי בשינה חוסר תיאבון אני ממש לא יודע מה לעשות האם הסרוקסט הפסיק להשפיע? האם הוא יחזור להשפיע? מה אני יכול לעשות כדי להקל על המצב שלי אני ממש חייב עזרה אם אני אחליף תרופה אין ביטחון שהיא תעזור יותר מהסרוקסט האם הסרוקסט צריך להשפיע בחזרה תוך מספר שבועות או שזהו עכשיו יהיו לי חודשים של סבל כמו בבר?

היי אני כותב אליך ממקום דומה ולא מתחום הרפואי,אני סובל המון שנים עם טיפול תרופתי . אני משתמש גם בכדורי הרגעה לימים "רעים" הכדורים (סרוקסט)לא "מחסלים" או מנתקים אותנו ממה שקורה ומה שכתבת על אביך יכול להכניס כל אדם שלא ידע קודם לחרדות, זה לא אומר שהכדור הפסיק להשפיע (מה פתאום עכשיו)פשוט קרה דבר קשה ואתה מגיב אולי נורמלי,"אצלך" בגלל הרגישות זו אולי אזעקה הנה הכדור לא עוזר ואולי צריך להחליפו. אני לא חושב שהכדור הפסיק להשפיע אולי להוסיף מינון או חיזוק של כדורי הרגעה לשיקול הרופא. אל תפליג עם המחשבות לסוף הדרך כי זו "רק" חרדה ורק בגללה אתה חושב ומרחיק ככה תרגיש טוב מגיע לך

אני סובל מבעיה כמו שלך של מחשבות מטרידות שהגיע סוף העולם עם המון חרדות שמתבטא עם הרבה סימפומים. מנסיוני כדאי לך לקחת חצי כדור שניתן גם למצוץ אותו בשם xanagis . הוא מחולל פלאים ואתה יכול להמשיך לתפקד כרגיל . אך אם אתה נוטל את 2 סוגי הכדורים הללו של הקיבה אני מציע שתתייעץ עם הרופא על נושא המינון. אני לדוגמא לוקח חצי כדור בין פעמיים לשלוש בשבוע. ומשתמש גם בפרחי באך קבוע 3 פעמים ביום שזה מאוד עוזר לי . אני כרגע נמצא עם בעיה מאוד זהה לשלך כי אני גם לוקח את 2 סוגי הכדורים האלה של הקיבה הלכתי למומחה בגסטרו והוא טוען שהבעיות האלו הופיעו אצלנו עקב החרדות , אין ממש קשר להרגלי האכילה. בנוסף אני מציע לך לצאת כשלוש פעמים בשבוע להליכה רגלית בשעות הערב באזור מגוריך זה מפיג ומשחרר ממתחים ומנקה את הגוף מרעלים. הייתי גם מציע לך לפנות לרופא המשפחה לטיפול אצל פסיכולוג זה אנונימי ומאוד דיסקרטי וזה ממש לא בושה (אני טרם הלכתי לטיפול) . בכל מצב אחרי בירורים עם כמה חברים שהם אנשי מקצוע הבנתי שחרדה זה דבר זמני והיא עוברת עם הזמן . שיהיה בהצלחה!

לאורן מתקבל על הדעת שהסרוקסט בסדר והוא משפיע, אבל האירועים שאתה עובר גם כן משפיעים על מצב הנפשי ולכן ישנה התגברות של החרדות. נקווה שהדברים יסתדרו וגם החרדות יפחתו. בינתיים אפשר לעלות בסרוקסט (לא חייבים), אבל חשוב להוסיף תרופה נוגדת חרדה מהסוג של וואבן או לוריוון תרופה שיכולה להקל ולעזור ללך לעבור את התקופה הקשה. חשוב שתישן טוב, שינה טובה עוזרת לתפקוד במשך היום. בנוסף תמשיך עם התרופות לקיבה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום לך דוקטור הידש יש לי כמה שאלות בבקשה: חוץ אם לבן אדם אין קשר למציאות ואם הוא מהווה סכנה לעצמו ולאחרים מתי מאשפזים מישהו? כאשר בן אדם עובד בעבודה רגילה וחיי חיים תקינים והוא מתאשפז עקב משהו נפשי האם חייו נגמרו? האם הוא יכול לחזור למסלול חיים תקין לאחר האישפוז? האם הוא יכול לחזור לעבודתו הקודמת? האם המעסיק (החברה שמעסיקה אותו) תקבל אותו? האם תנאיו יורעו בעבודה או בחייו? אני פשוט רוצה להבין אם מטרת האישפוז היא לעזור ולרפא את החולה אז יש אילו תנאים מסוימים כדי שהוא יוכל לחזור לחיים רגילים? האם הוא חייב לעבור דרך סל שיקום ולעבוד ולגור דרך מסגרת של ביטוח לאומי (שזה מגורים לא ראויים ועבודות שאי אפשר להתפרנס מהם כלל) אני ממש חייב לדעת את התשובות לשאלות האלו? תודה רבה

שלום דונאלד... מכיוון שאני עברתי שלושה אישפוזים ועוד במחלקות סגורות, אז נראה לי שאני יכול לענות לך... האמת היא שאפשר לצאת מאישפוז ולחזור לחיים לגמרי רגילים. אני דוגמה לכך. לפעמים צריך קצת לשקר, כשהייתי מאושפז בגלל דיכאון, סיפרתי שהיה לי וירוס בקיבה בהתחלה, לקראת סוף האישפוז כשהתקשרתי לבוס שלי ורציתי לחזור לעבודה הוא קצת חקר אותי ונראה היה לי מגוחך לשקר, ואמרתי לו שהייתי בדיכאון...חזרתי לעבודה, ואני עובד באותו מקום עדיין, אם כי הבוס התחלף. למה אתה שואל את זה? בברכה מיכאל

לדונאלד התנאים שציינת הם תנאים לאשפוז בכפיה, אבל יש גם אשפוז מרצון שכל אחד יכול להתאשפז. אשפוז בפסיכיאטריה הוא כמו בכל מחלקה אחרת בבית החולים, האשפוז מאפשר טיפול אינטנסיבי יותר ומעקב צמוד יותר אחרי המצב. אין סיבה שלא תבריא באשפוז ואז תוכל לחזור לחיים ולעבודתך וכל מה שאתה רוצה. לעתים מצב נפשי לא טוב מזיק הרבה יותר מאשר אשפוז ואחריו שפור ניכר בהרגשה ובתפקוד. כל טוב דר' גיורא הידש

שמי ליאור ואני בן 28 ומטופל מזה שנים בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי עקב דיכאון כרוני. עד היום הייתי מטופל ב- Prozac 60mg ו- Clonex 2mg (בעיקר להפגת חדרה והשראת שינה שגם איתה יש לי בעיות). לאחרונה עקב שינויי מצב רוח חריפים עקב לחץ בעבודה, הוחלט להעביר אותי בהדרגה מה- Prozac ל- Cymbalta מה- Clonex ל- Bondermin (בעיקר כי הייתי ישנוני רוב היום ובלילה לא ישנתי כמו שצריך) ולהתחיל לקחת תרופה בשם Topamax לשליטה במצבי הרוח, כאשר היעד הוא 200 מ"ג ביום. כעת (29-1-07) אני בשבוע השלישי שלי עם Topamax (כלומר נוטל 150mg) ומרגיש ממש לא טוב. בעיות גסטרו (גזים ושלשולים), אי הנאה מאוכל ואי רצון לאכול, תחושת בחילה ועוד כל מיני דברים חביבים בלשון המעטה. התחלתי לבדוק באינטרנט על התרופה ולחרדתי (הכפולה) גיליתי שמדובר בתרופה המיועדת לטיפול במיגרנות והתקפים אפילפטים ומעט מעט מידע ומחקרים על נושא הפסיכיאטרי (אם בכלל). דווקא הנושא שהיה לו המון פופולריות היה שימוש בתרופה לצרכי הורדה במשקל, מה שמתחבר לי עם כמה מתופעות הלוואי שאני חווה. התקשרתי לפסיכיאטר שלי והוא טען שמדובר בטיפול שזו גם ההתוויה שלו וחשוב שאני אמשיך. מצד שני המחקרים אמרו שהתרופה ממש מהווה סיכון לאנשים שאינם אפילפטים ועלולה אף לפגוע בזיכרון לצמיתות. אודה על חוות דעת נוספת. תודה, ליאור

שלום רב, בחודשים האחרונים אני שמתי לב שאני שומעת קולות שרוב הסיכויים שאינם קיימים כלל, כגון, מישהו שמנסה לפתוח את הדלת, או דפיקות, או כל מיני צלילים משונים. לפני מספר שבועות למדתי באוניברסיטה על הפרעות פסיכאטריות, ביניהם סכיזופרוניה. אני חוששת שאולי מתפתחת אצלי סכיזופרוניה מהסוג השמיעתי הנפוץ ביותר. האם יכול להיות שזה המקרה, או שמקרים מהסוג הזה פשוט קורים לכל אחד. אשמח לקבל תשובה בהקדם האפרי, אני מאוד מודאגת. תודה

שלום רב אין לך סכיזופרניה (או מחלת נפש אחרת) כי אצל חולי נפש כל החשיבה מעוותת. אצלך, כך נראה, החשיבה הגיונית ועובדה שאת מבינה שזה לא תקין לשמוע קולות שאינם קיימים במציאות. יותר סביר שאת נמצאת במצב של חרדה. אבל אם הזיות השמיעה ממשיכות אז לפנות לבדיקה נפשית. בברכה

למירי תודה למשיבים, תופעה אחת אינה עושה אבחנה, אני יוצא מתוך ההנחה שבאמת את שומעת דברים שאחרים לא שומעים, אבל להזיות שמיעה ישנם מספר גורמים, לא רק סכיזופרניה. כך שאם הדברים מטרידים אותך ובמיוחד אם הם נמשכים לאורך זמן כדאי להגיע לאבחון מקיף. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום פורום... קראתי היום ספר תוך שעתיים בערך, שנקרא "המסע של הקטור או החיפוש אחרי האושר". האמת היא שאפילו לא שמתי לב לספר הזה בחנות, ואני אפילו לא זוכר איפה הוא נמצא, אבל אני אסדר לו מקום טוב מחר, כי אני חושב שזה ספר מקסים, אבל נתקלתי בעותק קריאה שלו במחסן, ולמרות שהוא נראה לי סתם ספר שטחי מסוג המדריכים הרוחניים, הייה מאושר מיד- שאל אותי כיצד, החלטתי לקחת אותו והופתעתי לטובה. רק בבית גיליתי שהוא נכתב על ידי קולגה של ד"ר הידש, שהוא גם פסיכיאטר וגם פסיכותרפיסט, ולא על ידי איזה גורו. הספר מאוד פשוט וקריא וגם מעניין. הוא כתוב ממש כאילו הוא נועד לילדים, ובאמת גם ילדים בני 12 ומעלה יכולים לקרוא אותו. סיימתי אותו תוך שעתיים, והוא דווקא לא מציע איזה מתכון אינסטנט לאושר, אלא מספר על פסיכיאטר אחד, הקטור, שהוא מאוד מוצלח ומצליח בעבודותו, אבל מרגיש שהוא לא מצליח לעשות אנשים מאושרים, ולכן מחליט לצאת למסע כדי להבין מה עושה אנשים מאושרים. מאוד הזדהיתי עם הרעיון כי זה בדיוק מה שאני מחפש. למעשה, ככה בדיוק הגדרתי את מטרת הטיפול הפסיכולוגי שלי: להיות מאושר. הפסיכולוגית שלי, אגב, גילתה התנגדות די עקבית למטרה שלי. וכבר כתבתי את זה כאן, והיא הציבה לטיפול מטרות אחרות שאף דיווחה לי עליהם. היא טוענת שאושר אינו אלא רגעים, ושאי אפשר להיות מאושר, אלא רק שיהיו לך יותר רגעים כאלה. בהתחלה היא הציבה לנו למטרה, לעזור לי להשלים עם הבי-פולריות שלי ועם הבי-סקסואליות, שהפכה להומוסקסואליות שלי בעידוד שלה, שאינני בטוח שהוא לגמרי נכון, לפני כמה שבועות עשינו הערכת מטרות מחודשת, והיא טענה שאת המטרות ההן השגנו, ועכשיו המטרה היא שאני אשיג זוגיות יציבה ועבודה מספקת. אני הסברתי לה, שלמעשה המטרה שלי גם קצת השתנתה, או בעצם הנמכתי ציפיות, הסברתי לה שבתקופה האחרונה, אולי שנה, מצב הרוח שלי יציב אולי יותר מכל תקופה אחרת שהייתי בה אי פעם בכל החיים שלי גם לפני שהייתי מאובחן, ושאני תולה חלק ניכר מהמצב הזה בטיפול שלה, גם אם זה אולי רק קשר נסיבתי, אני מייחס לזה קשר סיבתי, ומכיוון שהיציבות הזו חשובה לי, אני ממשיך בטיפול. היא טענה שזה בעיניה כלל לא מטרת הטיפול, ושהיציבות תשמר גם בלעדיה.. לסיום. האושר נדחק לקרן זווית ואין אנו משיחין בו יותר. נחזור להקטור, האם למדתי משהו חדש מהספר הזה על עשרים הלקחים שבו? האמת היא שלא. אפילו ממש לא, אבל מאוד נהניתי לקרוא אותו, כי זה מסב הנאה, לקרוא דברים שבעצם תמיד ידעת כשהם כתובים בצורה בהירה ופשוטה ומנוסחים במין סיפור כזה נחמד. האם נעשיתי יותר מאושר מלקרוא את הספר הזה? כן, אפילו מאוד. בניגוד ל"אומנות האושר" של הדלאי למה, ול"בזכות האושר" של מאתיה ריקאר, (שניהם בודהיסטים אדוקים) שאיכשהוא לא היה לי ברור אם אני מסכים או לא מסכים איתם, שבעיקר דווקא גרמו לי להרגיש רגשות אשם, שהייתה בהן מעין הטפת מוסר מוסווית, איזה אידיאל של צדיקות בלתי מושגת, בספר הזה של פרנסואה ללור לא הרגשתי את זה, אלא להיפך הרגשתי שהוא מצליח לתמצת ולהדגים עם הסיפור החביב והמאוד פשוט שלו, שבאמת כתוב כאילו הוא מיועד לבני 12, כמה עקרונות נורא חשובים וקריטים, שאני כבר מכיר ואפילו מנסה ליישם ואפילו מדי פעם מצליח, וזה גרם לי להבין שאני צריך להמשיך ללכת עם העקרונות האלה. ובאמת, הקטור הזה איננו צדיק טהור וללא רבב כמו רישאר והדלאי לאמה...ויש בזה משהו משחרר. טוב, זהו, אז אני ממליץ על הספר הזה לפורום ואני אמליץ גם בחנות, ולא הוצאת מטר לא משלמת לי אחוזים, למרות שהם נתנו לי את הספר לקרוא בחינם. :) לילה טוב מיכאל

אהבתי. אני חושבת שהאושר גלום בדברים קטנים ,ולא רק אושר צרוף ,שקשה מאוד להגיע אליו או להשאר בו. אני עכשו מדוכדכת קלות , חורף ראשון שלי אחרי עשרים שנים במזג אוויר טרופי , ההסתגלות לארץ , וכולי , אבל היום עבדתי בגינה, וראיתי כלנית מציצה , והתורמוסים עומדים לפרוח , אז הייתי מאושרת קלות ,וגם זה מספיק לפעמים. לדעתי גם מאוד מבלבל אושר _ וטוב לי _ בכמה אושר יותר גדול מטוב לי ? או האם אושר זו הרגשה שמימית?

שלום אמא רחוקה... אני לא חושב שאושר זו הרגשה שמיימית, אבל כל כך מעט אנשים מאושרים...גם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה עוסקים בזה מעט. הם מתעסקים הרבה יותר בחולי מאשר בבריאות, באומללות ולא באושר... לי זה נשמע שאת בן אדם מאושר...זה נכון? בברכה מיכאל

תודה למיכאל ולכל המשתתפים, נהניתי לקרוא ואני חושב שגם אני אחפש את הספר. הידש

אני קראתי את המכתב שלך ואני לא בטוח שהבנתי את עניין הפער שהזכרת. לגבי העניין על ה"תפיסה הפסיכוטית שלי", אם אתה מתכוון לומר כי אין ממש ברעיון שמדובר ב"אובדן עצמיות" עבור מה שזה אומר ומה שנובע מכך, אם בכלל, קודם כל אולי רצוי שתדע שמצאתי בסיס לעניין של הקהות הרגשית בספרות מיקצועית לגבי מי שלוקה בסכיזופרניה. אחד ההסברים המוצעים להופעת הלקות הוא היותם של תאי עצב מנוונים במוח, באזורים מסוימים בו, מה גם שהתחושה הזאת של חוסר תקינות רגשית הטבועה בי זה שנים ואני מאמין בה - הייתה תקופה או יותר של כמה חודשים לאחר עשיית מה שאני מכנה "חשיפה" ושינויים מסוימים בתרופות שלי, כל אורח החיים שלי השתנה ברמת היחסים שלי עם הזולת באופן יסודי, והיו גם שינויים מהותיים במציאות בכל מה שנוגע לדברים שנראו לי עד כה לא תקינים ע"פ התפיסה הפסיכוטית שלי. כך שאני כנראה לא דובק בכל מה שמקובל ומוסכם בימינו כדבר מובן מאליו. באשר לעניין החשיפה - שמבחינתי מדובר בביצוע פעולות אשר בעיקרון מעלות לי את רמת החרדה, אולי כי רק דרך כך אני כובש את עצמי ומחסל את הסימפטום של הקהות הרגשית, באשר תהא - בזמנו כשעשיתי את הנסיון הגדול אני עשיתי את זה מתוך תחושה פנימית ואמונה כנה כנראה של אמצעי בדרך לגאולה, עד כמה שזכור לי, ובאמת חודשים אחרי כן היו לי שיפורים ושינויים לטובה בחיים, הקשורים ודאי לעניין "התפיסה הפסיכוטית שלי". ויש לי עוד מה לספר, אבל אתה בטח כבר לא רוצה לבחוש בנושא.

הי רון... הפער הוא בין התפיסה הייחודית שלי של המציאות לבין התפיסה של רוב האנשים את המציאות. לדוגמה- אחיך נושם בצורה מסויימת, ולפי התפיסה שלך, זה בלתי נסבל- זו תפיסה ייחודית לך, לעומת זאת רוב האנשים לא שמים לכך לב בכלל. תשמע, לגבי כל השאר אני לא ממש יודע. אתה מסביר את הדברים בצורה מאוד מורכבת ומופשטת תוך שימוש במונחים מקצועיים, ומתוך זה לא כל-כך ברור לי מה אתה מרגיש? מה מפריע לך? הבנתי שמפריעה לך הבדידות והניכור של אנשים אחרים כלפיך. האם החשיפה הזו שאתה כל-כך מדבר עליה תשנה את זה? הבנתי שמפריעה לך ה"חוסר בעצמיות", אם כי אני לא בדיוק מבין מה זה אומר? שאתה לא מרגיש בכלל? קיימים כל מיני פתרונות וכל מיני הסדרי חיים, ויכול להיות שאתה תרגיש טוב בהסדר חיים שונה מזה של רוב האנשים...יכול להיות שאתה לא מסוגל לחיים רגילים? אבל השאלה היא קודם כל מה השאיפות שלך, ומה אתה רוצה? (לא שאני לגמרי מסוגל לענות על זה...) בברכה מיכאל

שלום רב.קיבלתי מרופא משפחה תרופה בשם "רמוטיב" היות ואני סובל שנים מדכאון קל שמתבטא בעצבנות,מתח בלתי פוסק,רגשנות יתר,כעס,מירמור ופסימיות. אני לוקח את התרופה 33 ימים במינון מלא של 2 כדורים ביום ו... כלום. אין השפעה מורגשת שאני יכול להגיד וואלה זה באמת עוזר לי.קראתי שלעיתים אצל אנשים מסוימים יש להמתין אפילו עד 6-8 שבועות להשפעת התרופה.אני בן 25 בריא ללא כל בעיות רפואיות.האם כדאי עוד להמתין?איך יכול להיות שעלי זה לא עובד?מתי ניתן להסיק שהתרופה לא יעילה עבורי? והאם במקרה שתיארתי כדאי לנסות טיפול בפקסאט או שזו כבר תרופה יותר כבדה למצבים יותר קשים מזה אשר תיארתי. אשמח לקבל את תשובתו של ד"ר הידש. תודה רבה :-)

שלום רב היצרן של "רמוטיב" טוען שהתכשיר מתחיל להשפיע לאחר שבועיים. 4 שבועות זה בהחלט זמן סביר לניסיון. אתה יכול להמשיך ולנסות, אבל עדיף לחזור לרופאת המשפחה ולבקש את אחת התרופות הבאות- פרוזק, ציפרלקס, אפקסור. הן בהחלט יותר חזקות מרמוטיב והסיכוי שישפרו את מצבך יותר גבוה. בברכה

לגבי תודה לדור, מקובל לחכות שישה שבועות לפני שקובעים שתרופה אינה יעילה אצל אדם מסויים. בדרך כלל התרופות וגם רמוטיב עוזרות ל 75% מהאנשים, כך שאין בכך שום דבר מיוחד ונקווה שהתרופה השניה תתאים לך יותר וכן תשפיע עליך. בנוסף, כדאי לשאול אנשים הקרובים אליך האם הם רואים שינוי אצלך. לעתים קודם הסביבה מבחינה בשינוי ורק אחר כך האדם עצמו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, יש לי עוד שאלה קטנה: אחותי מנסה להפסיק עם הציפרלקס ולכן נוטלת חצי כדור כבר חמישה ימים. אתמול היה לה התקף צחוק מטורף שאחריו מיד הופיע בכי לא רצוני היא טוענת שהיא ממש לא שלטה בזה. מה זה? האם יש לזה קשר? שכחתי לציין שבעבר כאשר שכחה לקחת את הכדורים לשלושה ימים קרה אותו הדבר. היא נוטלת את התרופה כבר חצי שנה. בבקשה תרגיע אותי. מודה לך מקרב לב.

לרותי אף פעם לא שמעתי על תופעה כזו בקשר לתרופות אבל אם היא חוזרת כל פעם שמפסיקים אז מי יודע? בכל אופן אחרי שישה חודשים בדרך כלל הפסקת הטיפול היא מוקדמת מדי, ובנוסף אפשר לרדת במינון באופן הדרגתי מאוד ולהמשיך כל פעם על אותו המינון במשך כשבועיים. כל טוב דר' גיורא הידש

אני במשך חצי שנה נטלתי- סוליאן 100 מ"ג ועוד חצי שנה- רספרדל- 0.5 מ"ג ליום. ובמשך שנתיים סרוקסט ופריזמה. כיום אני ללא תרופות, אך מדי פעם אני חשה במעין זרמים כאלו ואחרים בגב הראש מאחור. מה זה יכול להיות? והאם זה יימשך לאורך שנים?

זה יכול להיות קשור להפסקת הסרוקסט. תלוי מתי הפסקת עם התרופה. אם זה נמשך מעבר לחודשיים אז מומלץ להיבדק ע"י נוירולוג.

לגלית תודה לדור, אבל חשוב לדעת מה האבחנה והאם "הזרמים" הללו במקורם מהמצב הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקחת כחודש כדור אחד של 75 מ"ג ויאפקס. יש שיפור גדול באנרגיות שלי ואני מצליחה לתפקד ביום יום בצורה טובה. אבל אני מתקשה לישון (אני לוקחת את הכדור בארוחת צהריים), מרגישה תחושת אי שקט וחרדות. האם הגדלת המינון אמורה לעזור לתחושות כאלה? תודה סיון

שלום לך אני גם נוטלת ויפקאס 225 מג' ויש לי אותה בעייה בדיוק, מרגישה כל הזמן עירנית. התרופה הזו מאוד מעוררת, ומה שהציעו לי בפורום הזה, זה לקחת אותו בבוקר אני לוקחת בבוקר אך בנתיים אני סובלת מאותה תופעה, וכנראה שהרופא המטפל ישלב לי תרופה נוספת שיאזן לי את המצב. שיהיה בהצלחה

קודם כל תודה, אני אנסה לקחת בבוקר. הרופאה הציעה לי לקחת עם לוריוון וכשאני עושה את זה, זה עוזר לי לישון אבל אני מפחדת להתמכר כי הבנתי שזה מאד ממכר. סיון

שלום ד"ר, אני סובלת מחרדות ודיכאון שנים רבות.אבל תמיד תיפקדתי כמו כולם ,עבודה ,בית ,ילדים הכל..בחצי שנה האחרונה חלה הדרדרות במצבי והתחלתי טיפול ברסיטל כדור וחצי ליום.בתחילת הטיפול היתה הטבה אבל כרגע המצב לא טוב. במקביל אני מטופלת בשיחות אצל פסיכולוגית שסבורה שצריך להחשף לגורמי חרדה ולתת לה להציף ,אפילו להזמין אותה ולא לקחת כדור כשיש לי התקף חרדה. הרופאה מצידה נותנת תרופות למיתון התקפי חרדה ומנסה להדוף אותה. שתי גישות שסותרות אחת את השניה רק מזה אפשר לצאת פסיכי ..לא? מה דעתך?אומרים עלי שאני כבר סזיפית בנסיונות למנוע חרדה ולכן השיטה הזו מומלצת לגבי..האם להמשיך רסיטל?אני סובלת מתופעות מוזרות של הרדמות בראש ,קושי בכיפוף הידים ,ורצון לבכי ,בבדיקה נירולוגית הכל תקין ,זה יכול להיות מהכדורים? תודה

שלום רב הטיפול המומלץ בספרות כולל תרופה מסוג SSRI + טיפול התנהגותי של "חשיפה ומניעת תגובה". כדורי הרגעה אינם מומלצים כי הם מנציחים את החרדה ומשמרים אותה. צריך לבטל את ההתנייה שנוצרה בין החרדה לכדורי ההרגעה. כמו כן מדובר בכדורים ממכרים. לגבי SSRI הם חלק אינטגרלי מהטיפול בהפרעות חרדה ואינם סותרים את הטיפול ההתנהגותי אלא דווקא משלימים אותו. ייתכן שהפסיכיאטרית שלך לא מבינה בהפרעות חרדה ויש מקום להחליף אותה. בברכה

לגאיה על פניו הגישות סותרות ולכן תמיד חשוב לדעת ולהכיר את האדם, כלומר איזו גישה מתאימה לך יותר, לחכות ולהרגע, או להתאמץ להלחם בחרדה על ידי חשיפה ולהתגבר על הפחדים. חשוב להתאים את השיטה לאדם ולא להיפך.... אפשר גם להשתמש בשתי השיטות בהדרגה, להתחיל עם התרופות ומנוחה ואז כאשר צוברים ביטחון להמשיך לחלק הפסיכולוגי-התנהגותי. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מחומר רב שאני מוצא באינטרנט , רובו מחו"ל , עולה כאילו תהליך הפסקת השימוש באפקסור הינו תהליך קשה במיוחד ומלווה בתופעות לוואי קשות . האם זה נכון ? האם ידוע שתהליך הפסקת השימוש באפקסור קשה במיוחד וקשה יותר מאשר הפסקת השימוש בתרופות ssri ?

לערן שלום מנסיוני אני יכולה להגיד שהתהליך מאד קשה. אני הפסקתי את השימוש באפקסור אחרי 3 שנים והתהליך לווה בתופעות לוואי קשות פיזיות ונפשיות. תוכל להפנות אותי לחומר שמצאת באינטרנט בנושא? תודה רבה ורד

אני הפסקתי השימוש באפקסור באופן מדורג ולא הרגשתי שום תופעת לוואי!

שלום רב 20% מאנשים שמפסיקים תרופות מסוג SRI (כולל אפקסור) מדווחים על "תופעות גמילה" כאשר מורידים במינון או מפסיקים. לפי מחקרים (ראה קישורים) הדבר הכי נפוץ עם סרוקסט=פאקסט=פרוקסטין. עם אפקסור=ויפאקס=ונלה פחות. עם פרוזק הכי מעט. כעיקרון יותר קל להפסיק אפקסור XR מאשר אפקסור בשיחרור מיידי=IR. ההמלצות בהפסקת אפקסור רגיל- להפחית כל שבוע 18.75 מ"ג או 37.5 מ"ג. ההמלצות בהפסקת אפקסור XR- להפחית כל שבוע 37.5 מ"ג או 75 מ"ג. (הערה- בארץ אין קפסולות או כדורים של 37.5 מ"ג עם שיחרור משוהה=XR). אם קשיי הגמילה קשים או ממושכים מדי אז מומלץ לעבור לפרוזק=פריזמה כתחליף לתקופת ההפסקה. מאמרים מקצועיים בנושא שכדאי לקרוא: http://www.aafp.org/afp/20060801/449.html http://www.primarypsychiatry.com/aspx/articledetail.aspx?articleid=625 http://pb.rcpsych.org/cgi/content/full/29/10/395 בברכה

לערן תודה למשיבים ובמיוחד חשוב להדגיש שרק כחמישית מפתחים את תופעות ה"גמילה", לשאר אין בעיה, כך שצריך גם קצת מזל..... כל טוב דר' גיורא הידש

בננו בן ה-13 אובחן כבעל OCD ומקבל על כן פלוטין 40 מ"ג. תוך מספר שבועות מועט נעלמו הסמפטומים של ה-OCD וכך זה כבר תקופה של כ-20 חודשים. לאחרונה אנו חשים אי שקט אצל הילד כולל התגרויות וקללות שלו עם חבריו לכתה ולפעמים גם בבית. האם יש קשר בין צריכה לאורך כלכך הרבה זמן לתופעות ? האם יתכן שאלו תופעות הקשורות ל- OCD שצצות כי התרופה פחות משפיעה ?

שלום רב התופעות האלה שתיארת אינן קשורות ל-OCD אך הן יכולות להיות קשורות לטיפול התרופתי. למשל- עודף מצב רוח יכול לעורר דחפים תוקפניים. לצורך אבחנה מדוייקת של המצב יש להביא אותו לבדיקה אצל פסיכיאטר לילדים ונוער. למעשה, רצוי שהוא יהיה במעקב שוטף של פסיכיאטר. בברכה

לדני תודה לדור ואכן צריך להגיע לאבחון מלא. יחד עם זאת בדרך כלל תרופות נוגדות דיכאון כמו הפלוטין אינן גורמות לנזקים או תופעות לוואי "חדשות" במשך השימוש, כלומר אם מתפתחת תופעת לוואי היא מתפתחת בתחילת הטיפול (או בעליה במינון) ואין תופעות אשר מתפתחות אחרי מספר חודשים. כל טוב דר' גיורא הידש

האם ציפראמיל מוריד את יעילות גלולות נגד הריון יסמין?

שלום, צפרמיל לא משפיע, אבל לידיעה, טגרטול למי נוטלת כן מורידה את יעילות הגלולות. כל טוב דר' גיורא הידש

לא הבנתי את תשובת ד"ר גיורא הידש: אבל לידיעה, טגרטול למי נוטלת כן מורידה את יעילות הגלולות

לפני כארבע שנים התאשפזתי בבית החולים כפר שאול במחלקה סגורה לאחר נסיון התאבדות. הרופא שטיפל בי נתן לי טיפול תרופתי( 100 מ"ל לוסטרל ליום, רמרון ולמיקטל). הטיפול התרופתי הנ"ל לא עזר לי במשך מספר שבועות ובשיחה שהייתה לי עם הרופא המטפל הוא הבהיר לי שאם לא יהיה שינוי במצב והוא לא יראה שיפור, אז הוא פשוט ישחרר אותי מבית החולים.לאחר מספר שבועות נוספים הוא אמר לי בקול רוגז שאינו רואה שום נכונות מצידי לשיתוף פעולה ואמר שמאותו היום אני אצא לעבודות מחוץ למחלקה כל יום במשך מספר שעות ביום. יש לציין שבאותם ימים הייתי בדיכאון עמוק מאוד - הימים הקשים ביותר שעברו עלי מאז ומעולם. אמרתי לעצמי שאם אפילו במקום שכזה לא הצליחו לעזור לי אז אבדה התקווה ובאחת מהיציאות שלי מחוץ למחלקה החלטתי שאני שם לזה סוף וניסיתי להתאבד בתלייה. ברגע האחרון המאבטח של בית החולים מנע את נסיון ההתאבדות וחזרתי למחלקה הסגורה ללא יציאות.כשראו שהמצב חמור, החליטו לעשות שינוי בטיפול התרופתי- שינוי שפשוט שינה לי את החיים והרגשתי כמו אדם אחר - הלוסטרל הוכפל ל 200 מ"ל ליום הרמרון נשאר וגם הלמיקטל( ייתכן שאף העלו את המינון של הלמיקטל, איני זוכר בדיוק.) לאחר מספר שבועות השתחררתי מבית החולים ותפקדתי מצויין, הרגשתי טוב, לא היתה לי חרדה חברתית ויכולתי להנות מהחיים. המשכתי לקחת תרופות והרגשתי טוב אך לא ידעתי עד כמה חשוב להיות במעקב ואט אט ירדתי במינונים. במשך כשלוש שנים אומנם לא הרגשתי טוב כמו עם התרופות אך לא הייתי בדיכאון. לאחר מספר חודשים הייתה נפילה.חזרתי לאותו רופא שטיפל בי, הפעם באופן פרטי. הפעם הלוסטרל לא עזר וגם הויפאקס לא שינה את המצב. התחלנו טיפול עם אנפרניל(הפעם ללא למיקטל) השיפורים היו ממש מזעריים אך הרגשתי שיש שיפור מסויים . המשכנו עם האנפרניל וכעת אני נמצא במינון של 225 מ"ל ביום במשך כשלושה חודשים.אני נמצא במצב שבו אינני מרגיש טוב כמו בעבר ואינני שמח ומאושר כמו בתקופה שהשתחררתי מבית החולים, אך מסוגל לתפקד. בשיחה האחרונה עם הרופא שאלתי אותו עוד כמה זמן נחכה עד שאהיה שמח ומאושר ומסוגל להנות מהחיים כמו בעבר והרופא ענה לי לתדהמתי שהמצב בו הייתי שהשתחררתי מבית החולים היה מצב של מאניה קלה, ושזו לא המטרה אלא המטרה היא לא להיות בדיכאון. אז אומנם אינני מרגיש בדיכאון אך גם אינני שמח בחיים ולא נהנה מהחיים כבעבר. השאיפה שלי היא כמובן להיות מאושר ולהנות מהחיים כבעבר. איזה שינוי תרופתי יוכל לסייע לי ? האם יש להגדיל את המינון של האנפרניל ? האם יש להוסיף למיקטל ? האם להחליף לתרופה אחרת ? תודה מראש

שלום רב לא ציינת איזה מינון של למיקטל אתה נוטל ומדוע בכלל אתה זקוק לתרופה זאת. מכיוון ששאלת על מינונים, אני יכול לענות לך רק באופן תיאורטי, שהמינון המקסימלי של אנפרניל הוא 300 מ"ג ליום והמינון המקסימלי של למיקטל הוא 400 מ"ג ליום. איזה מינון מתאים לך יכול לקבוע רק פסיכיאטר שבדק ומכיר אותך. לפעמים תוספת מינון יכולה יותר להזיק מאשר להועיל ולכן הדברים צריכים להישקל בצורה רצינית עם איש מקצוע פנים אל פנים. בברכה

לנאור תודה לדור ואכן אין אפשרות להמליץ על טיפול אישי ממכתב קצר ברשת. בכל אופן הדבר החשוב ביותר שאפשר ללמוד מדבריך הוא שדיכאון זה דבר חולף ואחרי דיכאון אפשר לחזור לחיים רגילים ללא שום צלקת מהדיכאון. כמובן שהחסרון של דיכאון שהוא עלול לחזור. אני מדגיש נקודה זו כיוון שאנשים שנמצאים בדיכאון מרגישים שהדיכאון חמור ביותר והוא אף פעם לא יחלוף...., כמובן שהתחושה הזו היא חלק מהדיכאון ולא נכונה, לכן חשוב לזכור שהדיכאון חולף ודיכאון אינו הצדקה לשים קץ לחיים. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני כחודשיים סבלתי מחרדות קשות שהתבטאו גם פיזית וגם נפשית. החרדות שכחו ובזמן האחרון אני סובלת מהזעות בכל לילה שלישי, שינה טרופה ותיאבון מוגבר שלא מביא לעלייה במשקל. כיוון שאני בתחילת הריוןץעשיתי בדיקות דם שונות והסתבר שT3 אצלי גבוה מהנורמה ו-TSH נמוך מהנורמה. האם תפקוד יתר של הבלוטה יכול לגרום לכל הסימפטומים הללו או שאני במצב נפשי חרדתי?

לד"ר הידש ודור שלום אני כמעט 3 חודשים עם התרופה הנ"ל 225 מג' שאת 75 מג' הוספתי לפני כשלושה שבועות. מה שקורה כרגע הוא שעדיין אין יציבות וזה משתנה כמו גלים יום טוב יום לא טוב וכן הלאה. והדבר שמציק יותר מכל זה הפרעות שינה שבשעה 14.00 כל לילה אני מתעוררת התרופה מעוררת יותר מידיי מה אתם מציעים לעשות? אולי לעלות במינון? להזכירכם שיש לי דכאון קליני עמיד. ואולי להוסיף עוד תרופה שמתאימה לופיאקס שיכול לייצב את המצב? בזמנו שלקחתי את הפרימוניל לקחתי לפני השינה וישנתי מצויין. אנא אני מוטרדת אתם מאוד עוזרים לי וצריכה מאוד את דעתכם מנסיונכם כל טוב riki

לריקי שלום אם בעיות השינה נובעות מהתרופה (ויפאקס) אז עליה במינון תחריף אותן. שאלה אחרת אם המינון הנוכחי מספיק לצורך הטיפול בדיכאון. כך או כך, קיימת אפשרות להוסיף תרופה שתעזור לך לישון. חשוב שתקפידי לא לשתות משקאות מעוררים (כמו קפאין או אלכוהול) בשעות אחה"צ ואילך, לעשות ספורט וכו'. רפואה שלמה דור.

דור שלום ההשפעה על הדכאון: יש שיפור משמעותי אך יש אי יציבות יש לי ימים טובים ורגועים ויש לי ימים רעים. ואם יימשך כך ולא תהיה יציבות אצטרך לעלות במינון. שאלתי אליך מה יכול להתאים לויפקאס שתייצב את המצב וגם את השינה כמובן מאותה משפחה

אני פונה אליכם לעצה וגם אלייך ד"ר הידש. את התורה של החרדות יודעת אני היטב אבל השאלה היא כיצד ניתן למנוע את החרדה מפני החרדה, כך שגם אם יבוא התקף עדיין לא תהיה חרדה מפניו, , כיצד אפשר לא לפחד מהפחד עצמו? זו שאלת המיליון דולר של אישה הסובלת כבר שנים וניסתה הכל!

לוחמת יקרה שאלתך הזכירה לי את השיר של אבייתר בנאי- מתנות. ואני אצטט: "תן לשינוי לצמוח אל תפחד מהפחד הפחד הוא שער הוא רגע לפני בין לילה ליום הפחד הוא שער..." המקום בו אנחנו מפחדים הוא המקום ממנו אנחנו רוצים להמנע. אבל דווקא זהו המקום אליו אנחנו צריכים להתרגל... לחקור אותו עד תום, להתנסות בו, לדוש בו, עד שכבר לא יהיה איום, עד שכבר יעלם מתוך איזה שיעמום פנימי. וזה מזכיר לי מילים של ילד שפגשתי היום, ילד שפחד חודשים רבים מאיזו מפלצת עם שמונה זרועות. ופתאום מצא בו איזה כוח פנימי ואמר לה, למפלצת- לכי מכאן, נמאסת עלי כבר, ולהפתעתו- היא הלכה... כוח המחשבה והדמיון יכול לנצח את הפחדים הגדולים ביותר. וכוח הלחימה שלך, לוחמת, גדול מכל הפחדים שבעולם. אל תוותרי לו לפחד. ציירי אותו, דמייני אותו, כתבי עליו, עסקי בו הרבה- עד שיתעייף ממך ואת ממנו, ויחלוף לו כאיננו. בהצלחה תמי.

תודה לך תמימי. את מדהימה

שלום רב הדבר אפשרי. ע"י עיקרון "חשיפה ומניעת תגובה" ניתן לבטל התניות שנוצרו לך במשך השנים, לגבי התמודדות עם ההתקפים. לדוגמה, יש להימנע באופן מוחלט משימוש בכדורי הרגעה בזמן התקף חרדה, מכיוון שהם משמרים ומנציחים את המצב. תמצאי לך מטפל/ת התנהגותי טוב שיעבוד איתך על הנושא כי הדבר בהחלט אפשרי. רפואה שלמה

ללוחמת היקרה שאלה טובה אבל כמו יהודי אני אענה בשאלה. מה כל כך מפחיד בחרדה? הרי תמיד זה עובר..... כל טוב דר' גיורא הידש

תוכחי את השם שלך (לוחמת החרדות....) תילחמי בהם,ואני יודע שאת מסוגלת

היתי רוצה לדעת עם התופעות המופעיות אצלי הן תופעות של דיכאון חורף,אני מרגישה שאין מוצא שהכול שחור ,אני כל הזמן רוצה לישון ואיבדתי עניין בהמון תחומים בחיים.ותחושות אלו מתעצמות בעיקר בזמן החורף

קראתי למטה מה שכתבת לנעמה, על כך שהמסגרת הנוקשה של הקשר בטיפול היא לפעמים דווקא כדי לשמור על המטפל ולא על המטופל, וחייכתי :-) זה בעצם כ"כ הגיוני, מסוג הדברים שאתה אומר "איך לא חשבתי על כך בעצמי" למרות שאני סבורה שיש יוצאים מן הכלל תודה על ההארה

לאתי כן, הנושא מעניין כל טוב דר' גיורא הידש

דר' גיורא הירש שלום רב שאלה האם ישנן הנחיות מדוייקות מה עושים כאשר מגיע אדם לאחר נסיון אובדני לא מוצלח לטיפול פסיכיאטרי , הכוונה שמשהו הצליח לעצור בעדו לעשות מעשה אובדני ממש לפני הלחיצה על ההדק . אם כן מה ההנחיות , ואיכן הם רשומות ? האם ישנם הבדלים בהוראות הטיפול לגבי חיילים במסגרת צבאית ולגבי אזרחים . תודה

לאפי איני מכיר דבר הנקרא "נוהל אובדני", יתכן שבמחלקות שונות ומקומות שונים ישנם נוהלים פנימיים כאלו אבל אין נוהל ארצי או משהו כזה. בכל אופן ישנן סיבות רבות למעשה אובדני והסיבה קובעת גם את המשך הטיפול. ישנם מעשים אובדניים בגלל סיבות חיצוניות, כמו פיטורין, פרידה וכך הלאה. ישנם מעשים אובדניים במצב של פסיכוזה והפרעה בשיפוט המציאות, מצב זה מחייב אשפוז פסיכיאטרי, וישנם מצבים של דיכאון שבמסגרתם מתבצע מעשה אובדני. כמובן שישנם סיבות נוספות פחות שכיחות אולם כל מקרה לגופו. בצה"ל המשמעות שונה כיוון שניתן להגביל את החופש של חייל במידה רבה יותר מאשר של אזרח. בצה"ל אפשר לפקד על אדם להיות במקום מסויים ולהצמיד לו חייל נוסף ואין כאן "שלילת חופש" כפי שזה באזרחות. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, האם היית מחזיר לטיפול תרופתי של תרופות נוגדות SSRI {מקווה שכתבתי זאת נכון} מטופלת,אם היית יודע שבעבר התרופות גרמו לה לבעיה רפואית מסויימת,שהביאה אותה עד כדי אישפוז בבי"ח?(חשוב לי להדגיש שזו היתה בעיה 'רפואית טהורה' ולא בעיה פסיכיאטרית). מצטערת על ה'עמימות' אך איני יכולה לפרט יותר מזה.

תלוי איזה בעיה רפואית. אם מדובר למשל בפריחה בגלל אלרגיה לתרופה אחת אז התשובה היא כן! הייתי מחזיר אותך לתרופה אחרת מסוג SSRI. אבל אם זה משהו כמו פירכוסים (נדיר עם SSRI) אז ייתכן שלא!

שאלתך לא ברורה ?

אני מקווה ובטוחה שד"ר הידש יוכל לענות על שאלתי,למרות העמימות שבה,ולכן הפניתי את שאלתי ספציפית אליו. איני חושבת שאני חייבת לפרט במדוייק מה קרה לי ואני בטוחה שאפילו בכלליות ד"ר הידש יוכל לענות לי על כך. מה שכן-אוכל להרגיעך שלי יש 'בעיה רפואית' מסויימת,שכנראה שילובה עם הכדורים שלקחתי,גרמו לבעיה שקרתה לי.

הי, הפסיכיאטרית שלי המליצה לעלות מ10 מג ל15 מג אחרי שנה וחצי בערך של לקיחת התרופה עקב אי שקט וכו' וכו'. היא אמרה שאחת מתופעות הלוואי זה דווקא הגברת החרדה(הכוונה להעלאה במינון)אבל שזה נדיר. הכוונה שלה הייתה שזה עובר אחרי שבוע ואז זה משפיע כמו בהתחלה,או שזה קבוע ככה וצריך אז לחזור ל10 מג? תודה

הכוונה שזאת השפעה זמנית בלבד ואח"כ ההשפעה היא אנטיחרדתית. ניתן לעלות עד 20 מ"ג ליום. התרופה מאושרת לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון.

לעידו לא ציינת איך אתה מרגיש עם ה 10 מג', אם אין לך אי שקט וחרדות סביר שאחרי זמן קצר עם העליה במינון האי שקט (שלא בהכרח יופיע) יעלם. כל טוב דר' גיורא הידש

עברתי לראשונה משבר פסיכוטי אך לא חריף במיוחד. רציתי לשאול- האם נגרם לי נזק בעקבותיו?

שלום מאיה. את מתכוונת שעברת התקף פסיכוטי? אם כן את יכולה להגיד לי מה קרה בדיוק?

אפשר לקרוא לזה אולי התקף, אם כי חשתי קצת מוזר במשך מספר חודשים, כאשר הייתי תחת לחצים מאוד כבדים וחשתי מאויימת על קיומי ונפשי, הייתי בחרדה, דכדוך יחד עם בלבול בין מה שמתרחש בחוץ לבין כמה הדברים מיוחסים אלי...שהקשה מכל היה ערבוב תכנים של תוכנית טלויזייה שחשבתי שאולי היא נעשתה עלי.היו מספר סמינים פסיכוטים , כלומר- הייתי די עפופה ומעורפלת, המחשבה לא הייתה צלולה ובהירה, הייתי דרוכה, מבוהלת מאוד וחסרת אונים. אומנם עבר די הרבה זמן מאז,אבל נותרתי די שפופה, דכדוך, עצבנות, חסרת מרץ ואנרגיה. אי תוהה גם אם היכולות נפגעות עקב כך, הקוגניטיביות והרגשיות. אני מאוד מתקשה "לעכל" ולעבד את מה שארע לי. אני כיום מרגישה או יותר חוששת כי איכות החיים שלי נפגעה, האומנם? יש לי קושי לחזור לעשייה הקודמת מאחר ואני נטולת כוחות ובייחוד מרגישה מאובנת, כל זאת ועוד הדבר מקשה להיכנס "להילוך ראשון". האם יש קשר ישיר למשבר הפסיכוטי? נאמר לי כל עוד לא רואים אצלי חולי, אז אין נזקים.