למומחי המאניה דיפרסיה בבקשה תגובה

שלום, פעמיים רבות ניסיתי להבין מה ההבדל בין מאניה דיפרסיה לדיכאון, שאלתי על כל בפורום, קראתי תשובות לשאלות כאן בפורום ולא ממש ירדתי לסוף דעתי, אני סובלת מדיכאון, יש ימיים (אני לא סופרת אם זה יותר מעשרה ימיים או פחות) שאני בדיכאון שזה בדרך כלל לרוב בלילה, וביום אני מרגישה יותר טוב אבל בגדול יש ימיים שאני מרגישה יותר טוב ויש ימיים שאני בדכאון של החיים, מין הסתם כשאני מרגישה טוב אז באותו זמן אני לא בדיכאון ולכן אני מרגישה טוב ומין הסתם כשאני בדכאון אז אני נפולה, עייפה, חסרת אנרגיות וכל מה שקורה שבנאדם בדיכאון, קורה לי שכשאני בדכאון אז קשה לי להחליט דברים ואני מקסימום חיה את הרגע ושאני לא בדיכאון אז אני אופטימית ודברים שניראו לי קשים מנשוא לביצוע ניראים לי פשוטים, אבל בגדול אני מרגישה שהדיכאון כן משבש את חיי כי גם אם אני מרגישה טוב ומתכננת דברים אז הדכאון בא ומשבש הכל והכל חוזר חלילה, אז שאלתי הגדולה היא האם אני חולה במאניה דיפרסיה או שבעצם ה"מאניה" היא ההרגשה הבריאה שאני שמחה ולא בדיכאון וזה בעצם יחסית למצב של דיכאון ניראה כמו מאניה אבל זה בעצם האושר וההרגשה הבסיסית שצריך להרגיש מידי פעם בשביל להמשיך הלאה כי בלי ההרגשה הטובה מה נישאר? האם כל סובלי הדיכאון הם בעצם אוטומטית סובלים ממאניה דיפרסיה כי בעצם לאחר גל של דיכאון קשה להרגיש קצת טוב זה להיות בעננים וההרגשה הטובה הזאת היא מה שהרבה אנשים מרגישים תמיד ואין להם דיכאון, והמאניה היא לא ממש מאניה היא פשוט הרגשה טובה וכן היא הרבה הרבה יותר טובה מהדיכאון,,,,,כי אם באמת היינו רק חולי מאניה אז לא היינו חולים בכלל תודה

קרן שלום מצב מאני הוא שונה מההקלה של יציאה מדיכאון. כל מי שחווה דיכאון מכיר את הרגעים האלה או השעות או הימים, במקרה הטוב, בהם יש הקלה בעומס ופתאום לחיים חוזר הטעם. זה מצב מבורך שאולי יש בו סוג מסויים של החלמה. מצב מאני, מצד שני, אינו מצב כל כך פשוט ונעים, יש בו עוצמות גבוהות מאד של סבל, אי שקט, קשיי שינה, חשיבה מהירה ונוסקת למרומים ופעילות חברתית חסרת שיפוט שעלולה לכלול גם פעילות מינית בלתי מבוקרת, ביזבוז רב של כספים, עצבנות, ביטחון עצמי מופרז, קולניות, עד מצבים של סיכון עצמי בנהיגה ובכלל. אני מניחה שאינך סובלת מהסיפמטומים המאניים אלא יותר מההקלה שבאה אחרי מצבי דיכאון קשים... תרגישי טוב תמי.

הי קרן כ. מעניין שהתופעה שאת מציינת היא גם הפוכה. בתקופה מסוימת שאני הגדרתי את מצבי כ"דיכאון", הרופאה שלי בבית חולים טענה שאני כלל לא בדיכאון, אלא במצב רוח רגיל, אבל בגלל שהתרגלתי לגבהים של המאניה אני מגדיר את המצב הרגיל כ"דיכאון". בכל מקרה, יש הבדל די עצום בין מה שאת מתארת שעובר עליך למאניה. תמי כבר ציינה את הדברים בצורה בהירה. אני רק אוסיף שההבדל הקריטי בעיניי בין מאניה לבין אושר או התרוממות רוח, הוא שיש במאניה סבל רב. סבל בל יתואר, שמגיע בד בבד עם הרגשה כמעט אלוהית. זו תחושה שדי קשה להסביר למי שלא היה שם, אבל זה שונה לחלוטין מהשתחררות מדיכאון, או מסתם להרגיש טוב. הסבל הזה הוא מה שגורם לנו בסופו של דבר להגיע לטיפול. או לפחות זה מה שגרם לי בסופו של דבר להגיע לטיפול. כשאת מרגישה הקלה מהדיכאון את רק מרגישה טוב יותר. זה בעיניי ההבדל הקריטי, אבל יש עוד הבדלים רבים שתמי ציינה. בברכה מיכאל

תמי תודה על תגובתך,,,,,