דיכאון?

שלום, אני מעוניין לשאול שאלה ונורא חשוב לי שהיא לא תהיה נקודתית/אינדיבידואלית. אני אתחיל מהשאלה עצמה ואח"כ אציג את פרטיי, שאולי מוכרים כבר לך ולדור. אתמול קראתי מאמר באינטרנט שאומר את הדבר הבא: "ניתן להציג את המונח "דיכאון" כעצבות, דכדוך, או מלנכוליה. אולם, עצבות אינה בהכרח הרגש הדומיננטי אצל האדם הדיכאוני. ניתן לחוות דיכאון גם כתחושת רדימות או ריקנות, או לעתים כחוסר תחושה כלל. האדם הדיכאוני עלול לאבד את יכולתו ליהנות מכל הסובב אותו". כאן באה שאלתי אליך. מנסיונך הרב, האם נתקלת בחולים אשר הצהירו בפניך כי אין הם מרגישים רע כלל, הכוונה לכך שאין עצבות, דכדוך שאלו הסימנים השכיחים ביותר למצב של דיכאון, אבל מצהירים על חוסר רגש(רגש קפוא), חוסר יכולת ליהנות מדברים אפילו הקטנים ביותר, ומרגישים מנותקים מהעולם, אבל בד בבד מדגישים שאין הם מרגישים רע? השאלה שאני שואל, אתה בטח מבין, קשורה גם אליי.לפני 4 שנים התחלתי לחוות חרדות ודיכאון קשים שהיו מובלים בהמון עצב, בכי מתמיד, וייאוש ש"גמר" אותי, אבל אחרי שקיבלתי את הטיפול הנכון, מסתבר, אחרי המון ניסיוניות, הכל חזר להיות מדהים, אבל אחרי שהפסקתי את הטיפול מפאת התופעות לוואי, הדיכאון חזר בדומה למה שהיה קודם ואחרי שטופלתי ב - ECT והתחלתי לנטול שילוב של פרוזק ודיפרקסאן, המצב שינה פנים.הפעם העצב והדכדוך נעלמו, אבל נשארתי במצב שמתואר למעלה, ואז מכיוון שאני מכיר רק סוג אחד של הדיכאון, שהוא כאמור עצב ובכי, התחלתי לחשוב שאולי "נדפק" לי הרגש,שעכשיו אין יותר בעיה ואני פשוט לא מצליח להתחבר לעולם חזרה. אולי ה - ECT הקפיא את הרגש? אולי הכדורים שאני נוטל מקפיאים לי את הרגשות? אולי אני כאן המטומטם שלא מצליח להרגיש? זאת הסיבה שרציתי לשאול אותך את ששאלתי לגבי ההיכרות שלך עם מצב דומה ואיך היית מפרשו. אני מרגיש מנותק מהיקום, אבל אני חייב לציין בפניך שאני לא יודע איך, אבל אני מאוד מאוד רוצה שיהיה לי טוב, רק שאני כבר לא יודע מה לעשות עוד.יש לי ילד בן 3 חודשים ואני לא מרגיש אליו כלום...זה אוכל אותי והכי קשה שאפילו אי אפשר לבכות ולהתנקות קצת כי הרגש....אתה יודע. המצב מייאש בעיקר שאני לא מבין מה עובר עלי. אני מצטער מאוד על ההודעה הארוכה ואשמח אם תוכל לענות על שאלתי מתחילת ההודעה. תודה, ארז.

ארז, בהחלט קיים מצב של דיכאון כפי שאתה מתאר כ "חוסר רגש" (יכול להיות שזה נקרה דיסטמיה) זה כמו שאתה עובדבמצב "safe mode" במחשב "מצב בטוח" כלומר לא מרגישים רע אבל גם לא מרגישים את הכיף בחיים ,לדעתי זה איזה מנגנון הצלה של המוח שמעדיף לא לרדת למצולות אבל באותה מידה גם לא עולה להתרגשות, יתכן שעם הזמן הכדורים וטיפול פסיכולוגי=שיחות ישתפרו הדברים.

שלום ארז מה שכתבת יכול להיות חלק מהדיכאון או תופעת לוואי של פרוזק. פרוזק יכול לעיתים לגרום למה שאתה מתאר. הפסקת פרוזק כרוכה בסיכון. השאלה אם ניתן לטפל בדיכאון שלך ע"י דפרקסן כתרופה יחידה כי היא לא גורמת לכך. המינון המקסימלי של דפרקסן הוא 300 מ"ג ליום (25X12) אך הדבר תלוי בבדיקות לחץ דם ודופק וכן בבדיקת EKG. כלומר בשביל להעלות למינון גבוה הבדיקות צריכות להיות תקינות. בברכה

לארז תודה לדורון ולדור וכל התשובות הן אפשריות ולכן התשובה לא תהיה כל כך אישית. יתכן שמדובר בדיכאון עצמו, יתכן שמדובר בתופעות הלוואי של התרופות ויתכן גם שמדובר על הבראה חלקית של הדיכאון. כלומר עם הטיפול אינך נמצא בדיכאון העמוק המוכר לך למרות שעדיין לא הגעת להבראה מלאה. יחד עם זאת לפי התיאור אתה מאוד סובל, כך שלמרות המורכבות של הטיפול בך הייתי עושה הערכה נוספת וחושב על שינוי בטיפול התרופתי. כמובן שאפשר להוסיף גם פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש