"המסע של הקטור"

שלום פורום... קראתי היום ספר תוך שעתיים בערך, שנקרא "המסע של הקטור או החיפוש אחרי האושר". האמת היא שאפילו לא שמתי לב לספר הזה בחנות, ואני אפילו לא זוכר איפה הוא נמצא, אבל אני אסדר לו מקום טוב מחר, כי אני חושב שזה ספר מקסים, אבל נתקלתי בעותק קריאה שלו במחסן, ולמרות שהוא נראה לי סתם ספר שטחי מסוג המדריכים הרוחניים, הייה מאושר מיד- שאל אותי כיצד, החלטתי לקחת אותו והופתעתי לטובה. רק בבית גיליתי שהוא נכתב על ידי קולגה של ד"ר הידש, שהוא גם פסיכיאטר וגם פסיכותרפיסט, ולא על ידי איזה גורו. הספר מאוד פשוט וקריא וגם מעניין. הוא כתוב ממש כאילו הוא נועד לילדים, ובאמת גם ילדים בני 12 ומעלה יכולים לקרוא אותו. סיימתי אותו תוך שעתיים, והוא דווקא לא מציע איזה מתכון אינסטנט לאושר, אלא מספר על פסיכיאטר אחד, הקטור, שהוא מאוד מוצלח ומצליח בעבודותו, אבל מרגיש שהוא לא מצליח לעשות אנשים מאושרים, ולכן מחליט לצאת למסע כדי להבין מה עושה אנשים מאושרים. מאוד הזדהיתי עם הרעיון כי זה בדיוק מה שאני מחפש. למעשה, ככה בדיוק הגדרתי את מטרת הטיפול הפסיכולוגי שלי: להיות מאושר. הפסיכולוגית שלי, אגב, גילתה התנגדות די עקבית למטרה שלי. וכבר כתבתי את זה כאן, והיא הציבה לטיפול מטרות אחרות שאף דיווחה לי עליהם. היא טוענת שאושר אינו אלא רגעים, ושאי אפשר להיות מאושר, אלא רק שיהיו לך יותר רגעים כאלה. בהתחלה היא הציבה לנו למטרה, לעזור לי להשלים עם הבי-פולריות שלי ועם הבי-סקסואליות, שהפכה להומוסקסואליות שלי בעידוד שלה, שאינני בטוח שהוא לגמרי נכון, לפני כמה שבועות עשינו הערכת מטרות מחודשת, והיא טענה שאת המטרות ההן השגנו, ועכשיו המטרה היא שאני אשיג זוגיות יציבה ועבודה מספקת. אני הסברתי לה, שלמעשה המטרה שלי גם קצת השתנתה, או בעצם הנמכתי ציפיות, הסברתי לה שבתקופה האחרונה, אולי שנה, מצב הרוח שלי יציב אולי יותר מכל תקופה אחרת שהייתי בה אי פעם בכל החיים שלי גם לפני שהייתי מאובחן, ושאני תולה חלק ניכר מהמצב הזה בטיפול שלה, גם אם זה אולי רק קשר נסיבתי, אני מייחס לזה קשר סיבתי, ומכיוון שהיציבות הזו חשובה לי, אני ממשיך בטיפול. היא טענה שזה בעיניה כלל לא מטרת הטיפול, ושהיציבות תשמר גם בלעדיה.. לסיום. האושר נדחק לקרן זווית ואין אנו משיחין בו יותר. נחזור להקטור, האם למדתי משהו חדש מהספר הזה על עשרים הלקחים שבו? האמת היא שלא. אפילו ממש לא, אבל מאוד נהניתי לקרוא אותו, כי זה מסב הנאה, לקרוא דברים שבעצם תמיד ידעת כשהם כתובים בצורה בהירה ופשוטה ומנוסחים במין סיפור כזה נחמד. האם נעשיתי יותר מאושר מלקרוא את הספר הזה? כן, אפילו מאוד. בניגוד ל"אומנות האושר" של הדלאי למה, ול"בזכות האושר" של מאתיה ריקאר, (שניהם בודהיסטים אדוקים) שאיכשהוא לא היה לי ברור אם אני מסכים או לא מסכים איתם, שבעיקר דווקא גרמו לי להרגיש רגשות אשם, שהייתה בהן מעין הטפת מוסר מוסווית, איזה אידיאל של צדיקות בלתי מושגת, בספר הזה של פרנסואה ללור לא הרגשתי את זה, אלא להיפך הרגשתי שהוא מצליח לתמצת ולהדגים עם הסיפור החביב והמאוד פשוט שלו, שבאמת כתוב כאילו הוא מיועד לבני 12, כמה עקרונות נורא חשובים וקריטים, שאני כבר מכיר ואפילו מנסה ליישם ואפילו מדי פעם מצליח, וזה גרם לי להבין שאני צריך להמשיך ללכת עם העקרונות האלה. ובאמת, הקטור הזה איננו צדיק טהור וללא רבב כמו רישאר והדלאי לאמה...ויש בזה משהו משחרר. טוב, זהו, אז אני ממליץ על הספר הזה לפורום ואני אמליץ גם בחנות, ולא הוצאת מטר לא משלמת לי אחוזים, למרות שהם נתנו לי את הספר לקרוא בחינם. :) לילה טוב מיכאל

שלום מיכאל שכאני קוראת את ההודעות שלך שאינן תגובות לאנשים אחרים, אלא רעיונות שאתה מעלה, אני כל פעם מתמוגגת. בנשמה שלך אתה פילוסוף, נראה שאתה נהנה מהמילים, מהמחשבות. אני מסכימה עם הפסיכולוגית שלך, אושר הוא לא דבר לרדוף אחריו. אושר יגיע מאליו אחרי שנשיג שלוות נפש, השלמה עם העצמי, ולפי מה שאתה כותב אתה כבר ממש שם. נו, אז שחרר לנו איזה טיפ אחד קטן מהספר, משהו שיתן לנו גם קצת אושר...:-) שיהיה אחלה יום ראומה

מיכאל נשמה לי יש הגדרה לאושר- אדם מאושר הוא אדם שמקבל אישור, או נותן לעצמו אישור, לכל החלקים הפנימיים שלו, גם אלו הדחויים והבעייתיים ביותר. במילים אחרות, את האושר לא נמצא בחוץ אלא בפנים, אהבה עצמית תיתן לנו אושר, ומתוך אהבה שלנו את עצמינו על כל הביטנו, נשאף לבטא אהבה לכל העולם, וכך נהפוך גם אחרים למאושרים, ואותנו לעוד יותר מאושרים... אוהבת לקרוא אותך תמיד. תמי.

שלום ראומה מה שכתבת הוא בדיוק אחד הלקחים שבספר, שהוא מגיע אליו בעקבות נזיר שהוא פוגש בסין: "טעות היא לחשוב שהאושר הוא המטרה". אני לא יודע אם אני ממש שם...יש לי עוד דרך לעבור. למעשה באיזשהוא מקום הפסיכולוגית שלי צודקת, ומה שאני מחפש עכשיו זה עיסוק שאני אוהב, למרות שגם את העיסוק הנוכחי שלי אני אוהב. זה באמת לא איזה ספר שכתוב בו משהו שאת לא יודעת כבר, אבל בטח שמעת על סוקרטס שטען שאנחנו לא לומדים שום דבר חדש, אלא רק נזכרים במה שאנחנו כבר יודעים... תודה על המחמאות מיכאל

אהבתי. אני חושבת שהאושר גלום בדברים קטנים ,ולא רק אושר צרוף ,שקשה מאוד להגיע אליו או להשאר בו. אני עכשו מדוכדכת קלות , חורף ראשון שלי אחרי עשרים שנים במזג אוויר טרופי , ההסתגלות לארץ , וכולי , אבל היום עבדתי בגינה, וראיתי כלנית מציצה , והתורמוסים עומדים לפרוח , אז הייתי מאושרת קלות ,וגם זה מספיק לפעמים. לדעתי גם מאוד מבלבל אושר _ וטוב לי _ בכמה אושר יותר גדול מטוב לי ? או האם אושר זו הרגשה שמימית?

שלום אמא רחוקה... אני לא חושב שאושר זו הרגשה שמיימית, אבל כל כך מעט אנשים מאושרים...גם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה עוסקים בזה מעט. הם מתעסקים הרבה יותר בחולי מאשר בבריאות, באומללות ולא באושר... לי זה נשמע שאת בן אדם מאושר...זה נכון? בברכה מיכאל

תודה למיכאל ולכל המשתתפים, נהניתי לקרוא ואני חושב שגם אני אחפש את הספר. הידש