גישות שונות

שלום ד"ר, אני סובלת מחרדות ודיכאון שנים רבות.אבל תמיד תיפקדתי כמו כולם ,עבודה ,בית ,ילדים הכל..בחצי שנה האחרונה חלה הדרדרות במצבי והתחלתי טיפול ברסיטל כדור וחצי ליום.בתחילת הטיפול היתה הטבה אבל כרגע המצב לא טוב. במקביל אני מטופלת בשיחות אצל פסיכולוגית שסבורה שצריך להחשף לגורמי חרדה ולתת לה להציף ,אפילו להזמין אותה ולא לקחת כדור כשיש לי התקף חרדה. הרופאה מצידה נותנת תרופות למיתון התקפי חרדה ומנסה להדוף אותה. שתי גישות שסותרות אחת את השניה רק מזה אפשר לצאת פסיכי ..לא? מה דעתך?אומרים עלי שאני כבר סזיפית בנסיונות למנוע חרדה ולכן השיטה הזו מומלצת לגבי..האם להמשיך רסיטל?אני סובלת מתופעות מוזרות של הרדמות בראש ,קושי בכיפוף הידים ,ורצון לבכי ,בבדיקה נירולוגית הכל תקין ,זה יכול להיות מהכדורים? תודה

שלום גאיה את מציגה מקרה קלאסי שבו הגישה הפסיכולוגית היא הפוכה לחלוטין לגישה הפסיכיאטרית. אני אישית לא חוויתי חרדה ברמה שאת מתארת, ואני מקווה שיענו לך כאן אנשים עם ניסיון שיוכלו לייעץ לך מה הם עשו ואיך הם הצליחו. אבל, לדעתי ולמיטב הבנתי, הדרך היחידה לקטול חרדות היא להתעמת מהן, ולא להתחמק מהן, כך שאני הייתי מציעה לך לקחת את ההצעה של הפסיכולוגית. עצם זה שהרפואה המערבית מציעה שלל תרופות מרגיעות מבטיח לך רשת ביטחון, כלומר, שתדעי שאם את תרגישי שאת לא מסוגלת לשאת את עוצמות החרדה, תמיד תהיה לך דרך להרגע. שיהיה בהצלחה ראומה

שלום רב הטיפול המומלץ בספרות כולל תרופה מסוג SSRI + טיפול התנהגותי של "חשיפה ומניעת תגובה". כדורי הרגעה אינם מומלצים כי הם מנציחים את החרדה ומשמרים אותה. צריך לבטל את ההתנייה שנוצרה בין החרדה לכדורי ההרגעה. כמו כן מדובר בכדורים ממכרים. לגבי SSRI הם חלק אינטגרלי מהטיפול בהפרעות חרדה ואינם סותרים את הטיפול ההתנהגותי אלא דווקא משלימים אותו. ייתכן שהפסיכיאטרית שלך לא מבינה בהפרעות חרדה ויש מקום להחליף אותה. בברכה

לגאיה על פניו הגישות סותרות ולכן תמיד חשוב לדעת ולהכיר את האדם, כלומר איזו גישה מתאימה לך יותר, לחכות ולהרגע, או להתאמץ להלחם בחרדה על ידי חשיפה ולהתגבר על הפחדים. חשוב להתאים את השיטה לאדם ולא להיפך.... אפשר גם להשתמש בשתי השיטות בהדרגה, להתחיל עם התרופות ומנוחה ואז כאשר צוברים ביטחון להמשיך לחלק הפסיכולוגי-התנהגותי. כל טוב דר' גיורא הידש