מצוקה שלא נגמרת (טריגר)

היי נראה שעליתי על הגל ליום וחצי. כעת שוב עלה טריגר ומתקשה לנשום... רגילה למקום ההורס שבי.. מתקשה להשאר במקום. אתן פחות כאן.. או לא יצא לכן לקרא.. או לא חשוב הכל בסדר........ רק שמתקשה לנשום. התקף שיחלוף...

היי יקרה.. מאוד מקווה שלא פגעת בעצמך. אנחנו כאן.נכנסות מדי פעם אך תמיד איתך בלב גם כשלא כותבות. בבקשה שתפי כמה שיותר את המטפלת. אולי עכשיו יותר מתמיד..חיבוק כזה שיאחז ויורגש עד כמה שתאפשרי.🤗

היי מיכלי תודה על החיבוק החם.. המורגש. אכן אני כותבת למטפלת דיי הרבה .. קושי בנשימה הפעם לא בא מפגיעה. אלא מהתקף חרדה כנראה. יודעת שכל אחת בסיבתה וחייה.. לא שופטת. רק לפעמים הבדידות הורגתת כל כך זקוקה כעת "לקביים" אנושיים שיהיו לצידי... תודה על תגובתך מתמודדת

מתמודדת אהובה כל כך מצטערת שנמצאת כאן פחות גם מכפי שהייתי רוצה בכל הכנות.. האם היית משתמשת בי בקביים אם הייתי נכנסת יותר? אעשה כל מאמץ באמת כי גם לי קשה כשאני נכנסת והמקום ריק.. ויותר קשה לי כל הזמן רק להתלונן על כל הקשיים שאני עוברת.. נשמה נהדר שאת כותבת למטפלת שלך כל הזמן..האם היא חוזרת אליך או בכלל האם יש מענה כלשהו לטובה ממנה? יכולה/מסוגלת/רוצה לשתף מה גרם להתקף החרדה שתקף אותך...? האם יכול להיות שגם דברים שנאמרו כאן בשירשור הקודם העלה טריגר? פעם גמני הייתי כותבת אליה ..למטפלת על דברים קשים שעברתי..ימי הקורונה משנים בי דברים שאני מרגישה יותר הענות טובה כאן מאשר בכל מקום אחר..!! אז הנה עוד עידכון שאולי גם לא מענין..רק לפני דקות ספורות היא התקשרה אלי לקבוע שיחה לשבוע הבא אחרי הפיצוץ שלנו השבוע .. ימים שכאלה.. אוהבת אותך נשמה מייאו איתך

היי יקרה טוב לשמוע שהיא מנסה לשים בצד ולהתקדם. האם הצלחת לשתף פעולה ולקבוע מפגש? האם קשה לך המעבר בלי לדבר על "הפיצוץ" שהיה?? הכאב שלך הוא לא התלוננות... זה חוויה קשה כואבת ומטלטלת... ופיזית קשה מאוד.. אז תרפי!! אני זקוקה לכל קביים אפשריים.... אבל לא על חשבון אף אחד....!!!!!!! תמשיכי להכנס רק כשמתאים לך. ויש לך יכולת או כוח.!!!!! המטפלת שלי מקסימה. מנסה כמה שיכולה להיות עבורי. אני יודעת שכעת אני זקוקה ליותר... ומבינה שלא תמיד זה יתאפשר. היא גם יודעת ותעשה את הבחירות שלה כמה להיות איתי. לא כופה על אף אחד את הכאב התהומי שלי... מנסה לקבל מה שנותנים... וזה המון. לצערי אני זקוקה ליותר 😭......... אכן.. גם מה שנכתב כאן הוא טריגר עבורי.. אך לא הוא הגורם. כי חיי הובילו אותי לחפש תשובות. זה לא שלא תהיתי קודם על זה.. מנסה לברר יותר.. ושמישהו כבר יענה לי אם יש לי את ההפרעה הזו או אחרת?! ומה ניתן לעשות....... בכל אופן קבעתי לפסיכיאטרית ... רק בראשון הבא.... מנסה להאחז כמה שיכולה עד אז....... וכנראה כשאגיע אליה.. אהיה החייכנית והמתפקדת כמו שכולם רואים... ויטמינים בי ובכוחותי.. ולא במילים שלהכאב העצום שאני חווה..... המטפלת שלי כעת יותר מבינה את התהום.. כי שיתפתי אותה בזמן אמת בהתכתבויות. ומפחדת מהגל הבא.. זה לא רצפה שניתן לעמוד... אני בתחתית התהום.. ובכל גל נופלת חזק יותר פנימה וקמה... מה מביא את הגלים?? אני חושבת שאת אלו הקשים מביא החוסר אונים. התיסכול. הבת שלי ציירה אותי היום.. חבלשאין לי דרך להראות לכן... עם לחיים וידיים פתוחות וחיוך ונמצאת בחוץ יש שמש ושמיים נראה ממש ורוד............. הלוואי.

איזו מתוקה הבת שלך!!!! זה סימן שיש בך גם את זה!!! זה גם וגם. אופטימיות וחיבוק מכיל תני לו להכנס ללבך! חבקי את עצמך! כי את ראויה לכל האהבה הזו! את אהובה ואת טובה בדיוק כפי שאת! טוב שהמטפלת עדה להכל. זה עוזר לה להבין אותך. בשביל זה היא שם בשבילך!!!! לכולנו יש תקופות שצריך החזקה יותר גדולה וזה בסדר!! הקשיבי לקול הפנימי שלך..ודעי לך שהגדרה כזו או אחרת אינה משנה כל כך את הרגשתך הפנימית....ההגדרה היא לא מי שאת ולא מגדירה אותך..רק נותנת לך סימנים...לכולנו יש אותם בעוצמה כזו או אחרת...

מיכלוש אהובה, אין לי מילים... תודה!!! ריגשת... 😥

איתך❤😘🤗

אהובה נהדרת שאת בתוך כל הכאוס הפרטי שלך את מוצאת גם מילים טובות ולא משנה מה.. כן דיברנו היה בסדר הופתעתי ממנה וכן שמתי בצד גם את זה החיים ממשיכים ולא נעצרים רק בגלל פיצוץ כזה שיכול שוב לחזור על עצמו רק בגלל התקופה שאני עוברת ולא מדברת על הקורונה ...הכל מסביבי כזה קצת מאוס.. לא למדתי להרפות תמיד בלחץ ובריחות..אולי יגיע גם יום כזה בעתיד נשמה כאן קביים לעולם לא על חשבון אף אחד..כמו שאת נכנסת כשאת יכולה כך גם אני..אולי מעט מידי.. יפה שלי למה את מחפשת כל הזמן לתייג יש לי הפרעה..? למי מאיתנו הנפגעות בכל שלב כזה או אחר בחיים אין פגיעות קטנות כגדולות..?? אחרת לא היינו כאן..זה ברור...אני לא מחפשת שמות למה שקרה לי בחיים...ואם תדעי שגם בעברך הרחוק קרו דברים..האם תוכלי לתקן? יש לך זכרונות לא ברורים ..אם יש או היה שם עוד פגיעה..את כבר תיזכרי בה כמו כולן... הלוואי שהפסיכיאטרית תוכל לעזור לך להרגיש טוב יותר..שמחה שקבעת תור חשוב..! מבינה אותך לגמרי כשאת מדברת על חוסר ריצפה..נכון..לא קל בכלל.. אצלי הגלים שמפילים הם חוסר וודאות.. לא עומדת בזה עוד שאני חרדתית..כן מבינה לגמרי והבת המקסימה שלך מציירת את מה שאת משדרת לה מידי יום מהרגע שהיא מתעוררת ועד שהולכת לישון תזקפי זאת לזכותך את השמש והשמים הבהירים עבורה...זכית נשמה ..! מקווה שאת רואה בברור כמה את האור והחיים עבורה.. אוהבת אותך מייאוו

כמה שאני מעריכה.... 🙏🙏🙏

מיאוו שלי... חח כל כך שמחה לשמוע שדיברתן על כך והצלחתן להמשיך הלאה. התקופה כנראה לא קלה לכולם. ובעזרת ה'שבוע הבא תדברו על הכל.. למה חשוב לי להגדיר? להיזכר? אני חושבת כי זה יעשה סדר.. אם אזכור את התחלת הפגיעה.. אולי אפסיק לייסר עצמי שמא זו לא פגיעה אלא אני הדפוקה שפעלתי לא נכון והוא היה כדי לנצל את זה אבל לא כפה עליי אלא אני הסכמתי.. גם אם אמרתי לא והייתי מאובנת ומשותקת. אולי.. אם יהיה "שם" למה שאני עוברת.. כנראה העולם מכיר זאת ואולי יש לזה תרופה?? משהו שיקל עליי??? בהקשר של הזוגיות... לא ידעתי מה קורה עד שגיליתי את ה"שם" של ההפרעה שכנראה הוא סובל ממנה בלי שידע על כך.. פשוט ככל שקראתי על זה ראיתי איך הכל מסתדר. גם המטפלת מדברת על כך.. השאלה איך אני חיה עם זה.... מה שזה עשה טוב זה שכעת אני קוראת את המפה של הזוגיות טוב יותר...... לא מסכימה לקבל דברים ובספק אם ישתנו... הבעיה שנפלתי כרגע. אז איך אקום ואתגרש???? לא מוצאת את הבאלנס האיזון.. בחיי מכל הכיוונים. עד שמצאתי משהו. קשה לי להתמודד מולו ואני קורסת. אולי הגוף זקוק לעיכול הזה.... וככה מגיב. זה בדיוק היה ככה כשגיליתי שמה שעבר עליי זה פגיעה מינית... הגוף השתולל.. אם את זוכרת את הזמנים האלו...... כעת זה חוזר על עצמו.. מנגנון הרס עצמי. שמתקשה לקבל את הפגיעה. מופעל. בטוח אקום מזה.. כמו שקמתי אז... וככל שהמשבר גדול... התובנות גם. והפעם- אני לא תמימה.. אלא קוראת את המפה. היטב. גם אם איני אומרת.. ונראה שאני חלשה. ופגיעה.... אני אקום. אני רואה הכל. בזה לו ולשקרים מבפנים... אני רק גודלת. אבל כאבי הגדילה שלי קשים מנשוא. ומסוכנים ...... ומפחידים... תודה על היותך כאן. תודה שאתן כולכן עוטפות. ברגעיי הקשים. לילה טוב

מתמודדת אהובה אתחיל בדבר שכבר אמרתי לך בעבר ..בכלל לא משנה אם הסכמת זיכרי שאת היית הקטינה והוא המבוגר !!! ואולי..כן..רק אולי..חושבת שיתכן וניצל אותך עוד מגיל צעיר יותר משאת בכלל זוכרת ? גילך הצעיר מאוד שיווע לחום ואהבה..וממנו קיבלת . ..עדיין הוא תמיד יהיה האשם.. וכן זוכרת היטב את הימים הקשים ביותר שעברת "ימים פרועים" כביכול...שכולם באו כתוצאה מהניצול שלו אותך..! לענין הזוגיות את עושה עבודה נהדרת אל תמהרי לעשות דבר שאינך בטוחה בו רק כך תוכלי למצוא את הבלאנס..זה שאני אמרתי לך בעבר דברים..פשוט נורא כעסתי על יחסו אליך כאב לי נורא ורק רציתי להרחיק מעליך את מה שהעיק נורא.. נשמה כואב מאוד לקבל דברים כואבים כי הם כואבים.. הגוף מגיב כמו המוח וכל איברי הגוף..את מכלול אחד שלם לא מפוצל וכך גם מגיבה. .. מאמינה שתוכלי לצאת מכאן גם בעזרת המטפלת שלך יותר חדה ויותר מחוזקת ..ויודעת לאיזה כיוון את מטפלת בעצמך כדי להיות מה שאת רוצה להיות..! אמת שכאבי גדילה כואבים..בכל מקום אך גדלים מהם.. אוהבת אותך המון המון מלא מלא נשמה וזכרי שלעולם אינך נטל רק עוד מקום מלא אהבה שרק מבקש אישור שאהבה אכן מגיעה לו. ובהחלט מגיע מייאווו

איזו חמודה את.... גם כעת ההתפרעות הגיעה.. אולי קצת עם גבולות... אך הפגיעה היא זהה.. אם לא יותר קשה... לא יודעת. כרגע אני ברגיעה. הגוף עייף ממשש ודורש מנוחה. הבעיה.. הילדים בבית... ......הקורונה.... אולי גם אני נדבקתי?? אולי זה החולשה?? כבר לא יודעת מה גורר את מה... הכל בלגן

לא נורא קבלי את המצב בסבלנותצכי אין דרך נוספת ואת חסקה עם כל מה שאת עוברת מאמינה בך וביכולות שלך שתצאי גם מהנפילות האלה חזקה יותר ואם יש ספק לקורונה בדקי חשוב מאוד עבור כולם אוהבת אותך מייאוו ועדיין לא נרדמתי מקווה לישון הלילה ומחר בבוקר ט.17