אולי טריגר.. לא יודעת מה יצא בכתיבתי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היי למי שקוראת.. חטולית.. מיכל.. אולי אחרות?! אין לי מושג מה אשרבט כעת... מתחילה ונראה אם אצליח להוציא משהו... אתחיל בזה שממש עצוב לי. האם אני בוחרת להיות עצובה? האם אני צריכה לחייך והכל ישתנה? למה אני בוחרת בעצב? מה עצוב לי? לא יודעת אני לא מסוגלת לחשוב.. רק עצוב לי... בפנים.. איפה שהוא.. השפתיים העיניים.. הלב.. הכל אפור מבואס.. צמא לחיבוק.. חיבוק בלי מילים.... אני יכולה להביא אותו לעצמי?! לא יודעת הכל מתערבב זה בזה.. שאלה ותשובה כוח וחוסר כוח תפקוד מול עייפות גדולה.... האם אני זו שצריכה לבחור להשאב פנימה או לצאת? האם זו בחירה? לא יודעת גם כמה אני מחכה לתשובות... אני רק עייפה ואם רשמתי אולי אני גם זקוקה לנוכחות... לאהבה... הכלה?! לא רוצה ליפול. הייתי שם הרבה.... אבל מה יקרה כעת?! המשך יום טוב לכן.... חוזרת לילדיי.... :) מתמודדת
היי יקרה, קבלי חיבוק מהלב שעוטף. מותר להיות עצובה! זה בסדר...עוד גל. חיבוק שמתאים. יום מקסים😍🤗
איזה כיף מיכלי... תודה על חיבוק. מאמצת בחום... וחיזוק בגל העצב.... יום טוב גם לך מתמודדת
נשמה כרגע רק שולחת לך חיבוק עוטף עולם כולו מחויך רק אליך עם זר ענק של בלונים צבעוניים שרוצים לעןף... רוצה להפריח אותם ? יש ענינים על הפרק שצריכה לעכל ולא פשוט וגם כאן פתאום הכתב נהיה ממש קטן וקשה לקרא ולכתוב אין אפשרות לטפל בכתב כאן כי לא דרך מקלדת ודרך הפלפון לא מצליחה נגעו לי בפלפון במטרה לשנות ולא הסתדר.באסה לי אבל עוד אכתוב..רק לא כרגע תפריחי אותם ותעכבי אחריהם למעלה גבוה..עם העינים.. אוהבת חטולית
היי... תודה על זר בלונים הליום.. צבעוניים... מנסה לשוט איתם בעננים.. מנסה לחיות.. לרצות את החיים (זה לא מחשבה אובדנית) פשוט לרצות!! לא להגרר ולהסחף... אלא לבחור בהם.. לאהוב אותם... .... ובינתיים.. כנראה יקח זמן... .... ולך יקרה, מאחלת שמועות טובות. שלא יהא קשה לעכל.. ותצליחי להתמודד מול התשובות.. או כל מה שזה... איתך. מחבקת. ומייחלת טוב מתמודדת
