מה שלומכם?? איך פתחתן את השבוע?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כאן.........
היי מתוקה עדיין במרדף אחרי עוד בדיקות וגם אחרי תוצאות הבדיקות שמאחרות להגיע.. כל הזמן ריצות.. והרגלים שלי כואבות קשה לדרוך עליהן ואתמול אחר הצהרים הבן שלי הדתי לקח אותי לטיול..לקניות ח ח ח ח ח...חתיכת טיול של מעל שעה וחצי הליכה .בקניות ..הייתי באושר עד בראשון.. כדי ללכת למקטמות כאלה צריך להצטייד בהמון מזומנים..והצטיידתי..היה כייף לא רגיל להיות איתו ולשוחח עימו על המון דברים שיכולתי רק עימו..וקיבלתי ממנו גם עיצות נבונות.. הכייף הזה גמר לי את כפות הרגלים..אבל היה כיייייף .. ומשם נסענו גם להביא קניות מסוימות לאמי שרק שם מצאתי אותן ואז אמר לא חבל שתשבי בבית לבד את כל הזמן בבית.. שאלתי מה עולה בדעתך?? בואי ניסע לקחת את אבא מהעבודה..אמרתי יש עוד מלאן זמן כאילו.. החיוך הגדול שלו שיכנע אותי ונסענו לקחת את בעלי מהעבודה. .. בסופו של דבר נהניתי מאוד למרות כאבי הרגלים שלי .. סוף😅😅😅😇😇 חטולית
שכחתי לספר שהמטפלת שלי חולה השבוע כואב לה הגרון ויתכן שבשבוע נתראה כבר במקום הרגיל עדיין לא סופי נחכה ונשמע
כאן...גם. עכשיו. לא ממש במצב רוח מרומם. אוכלת יותר ועובדת על כך עם המטפלת.. שעדיין די פוחדת מקורונה בגללי. ואמרתי שאני לא אבוא אם מפריע לה. אמרה שלא מפריע לה כל עוד אין מקרי הדבקה באיזור שלנו...ובגני ילדים.... באסה. בכיתי לה והטישו היה רחוק. אמרתי שתזרוק לי אבל היא הביאה לי ליד בכל זאת....מעניין למה קמה מהספה וטרחה להביא את הטישו. אוףףףףףףףףנמאס הקורונה.
היי מיכל את האמת אם לא היית אומרת שהמטפלת שלך חוששת מהקורונה בגלל שאת עובדת בחינוך לא הייתי חושבת שגם המטפלת שלי כנראה חושבת מזה וגם עדיין לא מוכנה לקבל אותי בעיה שהיא לא אומרת את זה פשוט זה בשיחות באופן קבוע מאז מה בקורונה.... זה לא קל. אבל אולי עדיף מאשר לחוש את הריחוק פנים מול פנים... מרגישה את הקושי שלך.. ומבינה... מבינה היטב את התחושה הנוראה...... איתך.
מקווה שזה לטובה.. עם כל הבדיקות שאת עוברת מצב מתיש כשלעצמו.... אמשיך להגיב בעזה.. אני קצרה בזמן כרגע
היא אמרה שחוששת....אבל אני מרגישה את זה ממש. אני יושבת במרחק די גדול והעיקר שמרשה לי בלי מסכה..בהתחלה לא רצתה בלי.. אני לבד פותחת דלת שפעם היא פתחה לי.....וזה די מבאס המרחק הזה.. לא בטוחה שזום עדיףףףף. הכל קשה כל כך..
היי מאמוש.. ממש מרגישה שהייתי שם איתך.. ורואה את החיוך שלך להיזכר ביום הזה... יום של סיפוק בילוי ונתינה... שלמרות שספגת בו הרבה כאב פיזי.. זכית להנות.... גאה בך!! בבן שלך על היוזמה.. ומאחלת עוד ימים כאלו רק נטולי הכאב... אוהבת, מתמודדת
