מה אתן חושבות?! טריגר

מרגישה שאני אולי מכורה לכאב... חיי סבל מתמשך.. אולי יש לי זהויות שונות? רוצה לצאת מזה.. הולכת לטיפול באופן קבוע. מצד שני מכאיבה לעצמי. הרב עצמי. עכשוווי ועתידי.. הרס גוף הרס נפש. מה יהיה איתי????? האם זה משהו ידועויש לזה שם? שניתן לטיפול? או האם משהו דפוק איתי???? :/

נשמה לא נראה לי שקשור לזהויות נוספות לגבי הכאבה עצמית כן ידוע מאוד ומוכר מאוד מנסיון אישי את יייבת לספר לטפלת שלך על הפגיעות שלך בבשרך הדווי בכדי שתוכל לעזור לך בנושא הזה..חשוב מאוד לא פחות מכל נושא אחר שאת מעלה בשיחות עימה אטהבת אותך ילדתי מייאוו ותמיד איתך

יצא לי לספר לה... אבל ככל שזה ממשיך . היא אומרת לי "די עם זה. תתחילי לעשות שינוי אם לא טוב לך" אז התנתקתי ממנה כבר שבוע וחצי.. מרגישה שקשה לשאת אותי... שמצפים ממני להפסיק. רואים את הכוחות והיכולות שלי בשעה שרע לי בנשמה.... אז... בורחת לחתכים.. לשעות עם שירים ואלכוהול... בגינה נידחת לבד עם עצמי.. לים... ועוד... משהו עובר עליי.. זה קשה. ואני לבד. רשמתי למטפלת שנאטמתי קצת. היא ענתה שממתינה לי בסבלנות ... לא רוצה את הסבלנות שלה.. צריכה אנשים כאן. עכשיו. מיאו שלי... תודה שאת כאן

אוי...יקרה שלנו. אל תפגעי בעצמך! את חשובה וזקוקים לך. הילדים, המשפחה. את אהובה!! וחשובה! הקב"ה אוהב אותך.את בתו!!! היא רוצה לעזור, האמיני למטפלת. היא מקצועית ויודעת איך ונשמע שאת חשובה עבורה. בבקשה יקרה. מכירה היטב את המקומות האלה שלא אכפת לנו מעצמינו. ורוצים לפגוע. עצוב וחבל.....חיבוק מתאים. מיכל😍

אהובה שאת לדבר את הכאב ואת מה שאת פוגעת בעצמך דבר הכי נכון לעשות !! וכן היא מנסה להוציא אותך משם כדי שלא תפגעי בעצמך מבינה את ההתנתקות שלך ממנה קורה שגם את זקוקה לאוויר אחר לנשום שאינו הטיפול שכרגע אולי קצת חונק אותך כי לא מרשים לך לפגוע ברור שמשהו רעע עובר עליך ..משהו הצית אולי טריגר? מותר גם מידי פעם לברוח..אך לא לפגוע ..נשמה ..רק עבורך שלא תפגעי.. אהובה קטנה שלי אילו אנשים את רוצה כרגע לידך ? מה התפקיד שלהם כדי להקל עליך ? אוהבת אותך מייאוו שלי

תודה מיכלי על תגובתך.. אני לא חושבת שאני רוצה לפגוע. זה כביכול מנחם איכשהו.. אבל.. לא באמת.. כי אז גם נשארת צלקת... זה נורא!!!! בעלי לא שם לב לזה.. מסתירה עם הבגדים.. וכשאנו יחד אני בשליטה על כל תנועה שלא ישים לב.. גם לא הבלניות.... כמה מאמץ צריך להסתיר.. וכמה כאב חבוי ..... לו רק היה מי שילטף את הכאב הזה.. שאין לו מילים.. כאב של שנים.. כאב של מצוקה... אם אני לא מצליחה לחבק את עצמי.. איך אפשר לצפות מאחרים?!?! מקווה לטוב. מאמינה שיחלוף. הלוואי ומהר ובלי הרבה צלקות. שלא חושבים עליהם מלכתחילה... אוף! כי זה עכשיו שם לי גבול כלשהו . הדיבור.. תראי כמה קשה לך עם הצלקות את רוצה עוד?! אבל בשעתקושי רק מחפשת מקום שהכי פחות אכפת לי אם ישאר מצולק... לצערי.. הכאב גובר..... שוב תודה

היי אני לא זקוקה לאוויר. אני צריכה את השיחות יותר צפוף כנראה.... לברר מה קורה איתי. לא לתת מרחב כי אני כמה דמויות... אני הכי מתפקדת היומיום. עובדת מנקה אמא טרייה שלא שמים לב בכלל... נשבעת לך אנשים יהיו בהלם אם ידעו שאני מתמודדת... וכלואה בסבל בל יתואר. ומנגד.. יש בי מקום כל כך שחור שמגיע כשהכל מאחוריי.. הילדים במיטות. הבית נקי. האוכל מוכן. וגם מאפים. הבגדים.. רק אז יש מישהי שנמצאת כל הזמן רק אני מסכימה לה לצאת עם התסבוכת הזו של הכעס הכאב והעצב ... שאלת אם היה טריגר... יכול להיות. אבל מכל מיני כיוונים. ולאחרונה פחות שיתפתי.. זה מהזוגיות. מהחברה החרדית ששיפוטית ומקטלגת כל צורה חריגה כמו פאה באורך מסויים או צבע גרביים וכו'... אני בתוכם ומתנהלת לפי החוקים אבל לפעמים זה מקשה עליי.. לפעמים זה מגן עליי (למשל כך לא רואים את החתכים) (אגב.. כבר כמה חודשים חזרתי לשמור שבת.. צניעות ושאר דברים שהיה לי צורך לבעוט..) ועוד הרבה דברים שעלו שוב גרמו לכך כעת.. שארגיש שאין מוצא. אני כאילו "נרפית" ומתקדמת אך הקושי גדול והפגיעות שהיו כבר לא יכולות לשמש אותי כי אני במקום אחר היום. אז נשאר לי עצמי- גופי (אם אז זה היה להיפגע ע"י אחרים.. היום זה אני בעצמי😪) אז ככל שאני גדלה בטיפול. יוצאת שינוי בחיי. מרגישה את הקושי.. זה כמו להגיע קרוב לפסגת ההר.. הרגליים כואבות.. הזיעה גוברת... והלוואי זה יהיה הסוף.... נראה שאין לזה סוף....

מאמי שלי אני המומה מכל מה שכתבת הוצאת המון כאב החוצה יואווו למעשה על החברה החרדית אני לגמרי מסכימה איתך יש בזה המון הבל לדעתי ובמקום שיוציאו המון כסף על פאות ינטוו את הכסף לטיפולים נפשיים שהן זקוקות " ועוד הרבה דברים שעלו וגרמו שוב.." האם גיסך שוב מטריד אותך? האם זה מרגיש שאין לך מוצא? בטוח שישנם עוד דברים שאפילו לא כתבת עליהם " את מתארת מצבים שאני לא מבינה בהם כמו שאת מסכימה לה לצאת ....?! מי זו ? אני אפילו לא יודעת אייך לשאול..סורי.. האם יש אפשרות לבקש מהמטפלת יותר מפעם בשבוע להיפגש ? ואם כן..על מה תדברי איתה פעמים בשבוע שאינך מעיזה לדבר בפגישה אחת ? מרגישה שמאוד מורכב לך כל מה שקורה עימך ..ומי יודע כמה זמן שאת לגמרי לבדך מתמודדת לבד !! לא יודעת מה לומר אין לי מילים חכמות או עיצות טובות עבורך ... רק אומר שנורא עצוב וכואב שכך מצבך אוהבת אותך נשמה מייאווו

היי מרגישה שאת מבולבלת.. ונסבה להבין.. תודה. מגיבה בכמה מילים. שתדעי שראיתי ואני מעריכה! כי לא קל לי להגיב כעת.. מנסה להבין מה קורה איתי..... אם זה באמת כל כך מסובך וקשה או רגשות שלי.. או הצפה.. או גילוי חדש.. או מציאות חדשה.. חלום?? דמיון?? מבולבלת. אוהבת את מיאו 😉

היי מתוקה שלי האם משהו השתנה בהבנה? האם יש משו שאני יכולה לעשות למענך? אוהבת מייאו