מתעניינת בשלומכן?? שבוע טוב

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

26/07/2020 | 22:39 | מאת: מתמודדת

מיכלי.. איך את? איך שורדת? חטולית היה לך מפגש עם המטפלת? הערב קשה לי... בדידות.... חסר לי החיבוק של המטפלת. המפגשים נראים רחוק מאוד... גם היא לא יודעת מתי.... כל כך הרבה זמן..... יעבור הערב.. מקווה לטוב ואנרגיה מחדש...

27/07/2020 | 01:21 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת שלי כנראה שמחר תהיה שיחה און ליין עם המטפלת היום סוף סוף כתבה לי שקיבלה את הטפסים ויש מספיק כדי לקיים שיחות.דווקא כשהיום בקושי קמתי מהמיטה ובקושי רב התנהלתי כמו זומבי ..ממש יום קשה ..הייתי כבר ממש על הקצה..אמרתי שעדיף שיחה רק בשבוע הבא .. רגשות כואבים ולא ברורים ..ובעיקר חוסר הבנה שלה למצב שלי של ט.17.. העינים שלי כואבות כאלו יש לי גרגרים בעינים..למרות ששטפתי במים.. ירודה נפשית מאוד אפילו בכיתי היום כל היום ...ממש רוצה לומר לה שאני רוצה הפסקה ..אטימות ירדה עלי ולא בא לי עליה. לא אכפת לי מה יגידו אני רוצה רק שקט ולישון ... וזה בכלל לא קשור לקורונה. ..זו רק אני עם עצמי..לא יודעת ולא מבינה גם לא .. מקווה שלפחות אצלך מצבך ישתפר ותוכלי לדבר עם המטפלת .

27/07/2020 | 12:40 | מאת: מתמודדת

היי יקרה!! הכל קשור להכל.. את עברת תקופה קשה מתוחה ועמוסה. התרוצצת להשיג טפסים. הלכת לבדיקות. לא תמיד ישנת טוב. לעיתים התפספסו תורות. או שהיית צריכה לחזור. קורונה. כאבים. שינה. חוסר יציאה. ועוד... ודאי כל זה משפיע על הנפש. ו..אולי נתפס לטופס 17 שבו את משוועת להערכה.. הבנה.. מבינה אותך. ואת התשישות. וגאה בך שאת עושה על אף העייפות והקושי אינך מוותרת. מה איתך כעת? האם דחיתם את המפגש? האם דיברתן? איתך מתמודדת

27/07/2020 | 12:49 | מאת: מכל

היי יקרות, אני ככה ככה...הקורונה מחרפנת. וגם אני חושבת שהקורונה משפיעה על הכל. שני בנים שלי חולים( לא בקורונה ב"ה, אוזניים ואסטמה) וההורים נכנסו לבידוד...שזה מלחיץ אותם קצת. ובכלל אין לי חופש גדול ולא לילדים וזה מבאס. שסתם הזמן יעבור ושוב אחזור לעבודה... וכמובן שאת המטפלת ראיתי לפני 3 שבועות רק ומאז שקט ודממה כי זה תלוי בי. אז לא הולכת ולא שיחות.. מתמודדת למה לך אין שיחות? וחטולית כמה מעייף כל הבלאגן. תנסי לדבר איתה. מבינה אתכן כל כך. כולנו במצב ביש. איתכן.

27/07/2020 | 13:27 | מאת: מתמודדת

היי מיכלוש. ההורים שלך בבידוד? למה? אוי על הבנים.. מחליש.. איך מסתדרים עם הבחינות? בחירה שלך.. מבינה.. אך כמה זה לא באמת הרצון הפנימי.. כל כך מזדהה... כמה לא היית רוצה את הבחירה הזו.... המטפלת שלי גם מחכה לי כל שיחה מחדש שאקבע איתה. היא לא נפגשת לא יודעת לא יצא לנו להגיע לדבר על למה לא. רק "המצב הזה נראה שישאר זמן רב" אז אני מבינה שבגלל הקורונה.. אבל.. יש מטפלים שכן מקבלים אז.. מקווה שהיא בסדר. היא כן מציעה אפשרות של שיחה (ולפעמים שיחת וידאו) ואני מתפשרת לזה.. אך כל מפגש לא ברור.. תמיד צריך לקבוע שוב וזה לא קל לי.. אדבר איתה על זה. קבענו לרביעי בוקר. מקווה שיהיה טוב. כן.. מי מדבר על חופש.. בילוי.. מנוחת נפש.. המנהלת הודיעה שהתכנון זה לעבוד במרחב הקולי. והכתובת הנמוכות בקפסולות... כמה זה לא פשוט לפתוח כך שנה ... 😏🤔 איך זה יראה....?!🤨 וואי הכל לא ברור......... לפחות אנו יחד... מקווה שזה מקל משהו...

27/07/2020 | 15:19 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי היום שוחחנו היתה לשם שינוי יותר אמפטית ! די,רתי איתה על הפסקה לפרק זמן ולא הסכימה אמרה שבמצבי עדיף להמשיך..מי ישמע כאלו אנחנו מדברות כמה פעמים בשבוע בגלל האמפטיה שלה כבר לא יכולתי לדבר כבר גם על הט.17..כאלו איבד משהו מה. .. מצער לשמוע שהילדים חולים ממש קשה בימים אלו להתמודד גם עם,זה גם היום ישבתי ובכיתי אבל בתפילות על כולם הלוואי שהתפילות שלי כולן יענו לא מרוכזת בכלל חטולית

27/07/2020 | 20:14 | מאת: מכל

אמן שהתפילות יענו.... גם לי בא כבר לבכות...מקווה שאחרי תשעה באב יהיה יותר טוב. תמיד אלו ימי פורענות לכולנו. ריצות לקופ"ח ולבדיקות..מזדהה עכשיו איתך חטולית.ימים מטורפים..

27/07/2020 | 20:22 | מאת: מתמודדת

בשורות טובות וישועות מיכלוש. תשמרו שאתם נכנסים למרפאות... אוהבת. מחבקת.

27/07/2020 | 20:24 | מאת: מתמודדת

גם אני מקנאה דווקא בבכי הזה.. כמה שמבטא קושי ומועקה, הוא כל כך משחרר.... הלוואי אצליח לבכות.... אני מחכה לזה כל כך..... חטוליתוש. שמחה לשמוע שקיימת איתה מפגש ושהייתה יותר אמפטית.. כנראה דווקא לכן הקושי פחות עלה והרגשת יותר מתרפקת.. הלוואי וכן יועילו מפגשים כאלו דווקא בזמן זה. תעשי מה שהכי נכון לך. ויעשה טוב. אוהבת אותך. ומחבקת. מתמודדת

27/07/2020 | 20:33 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי ומתמודדת מסכימה עימך שאלה ימי פורענות לא לחינם הם נקראים ימי בין המיצרים.. כן ימים לא נעימים בכלל הלכתי להכין לבעלי מקרונים ברסק עדבניות טריות..לא יכולה רק עם יד אחת לפתוח את הקופסה ביד אחת כי היד השמאלית שלי עצלנית לא ממש עוזרת ..נחתכתי בקצה של האצבע מהמכסה כבר שעה וחצי שהאצבע שלי מדממת בגלל הסכרת..המכסה כל כך חד ולא הצלחתי.. גם קשה לי מאוד להניח סיר עם מים על הגז כדי לבשל..כבד מידי..ותמיד הפחד שהסיר יפול לי מהידים עם המים .. עצוב לי שכל פעם שאני רוצה לבשל תמיד קשיים מרובים כמה מובן מאליו לגשת למטבח לבשל להכין לעשות נכון ? אצלי שום דבר אינו מובן ..חשבת פעם על מצב שאת רוצה להכין שניצלים ואת לא יכולה להחזיק מחבט ביד?? כן אלה החיים שלי.. כל דבר הוא משימה קשה ואת זה אני כותבת לשתיכן.. תודה מאמי על הזדהות המצב קשה לכולנו שנזכה לעבור את הימים האלה יותר בקלות אוהבת חטולית

27/07/2020 | 21:19 | מאת: מכל

יואו.. איזה מבאס לתפקד ככה...מבינה. אמא שלי גם ככה. רק שבטוח היא מבוגרת ממך. ואולי את פשוט צריכה שבעלך יפתח קופסאות..מקווה שלא נחתכת רציני מידיי. בקשי עזרה כשאת מבשלת. ונקווה לטוב בע"ה. ומתמודדת את צודקת בעניין הבכי. זה לפעמים כל כך משחרר. מקווה שישתחרר

27/07/2020 | 23:11 | מאת: מתמודדת

אוי. נשמע בהחלט כואב ומאתגר... מלמד- ששום דבר לא מובן מאליו. גם לא הדבר שהיה קל בעבר... קבלי יותר עזרה.. בפתיחה ובהכנה.. או הורידי הילוך.. נסי לפחות. ומיכלוש.. מאחלת לכולנו יכולות לפרוק את המועקות חלשחרר בכל דרך שהיא. בכי זה כל כך דבר בסיסי.. כואב לתינוק הוא בוכה.. לנו כואב, זה נתקע בגרון. חבל. עצוב כל כך שלמדנו לשרוד לשלוט אך בהחלט להרגיש את הגוש. הלוואי היום נצליח ללמוד לרכך ולפרוק... להשתחרר....... איתכן. לילה טוב

28/07/2020 | 20:54 | מאת: חטוליתוש

מעצבן כתבתי ונמחק במחי כלום ,,,,, מתמודדת שלי לא תכננתי להכין אוכל פשוט בגלל שאנחנו לא אוכלים בימים של בין המיצרים בשר חשבתי להכין משהו לבעלי שחוזר מאוחר מהעבודה האמת שבעלי מאוד העריך ותמיד מעריך את כל מה שאני מתאמצת לעשות גם בבית וגם במטבח ובדרך כלל במטבח עוזר לי אך מה לעשות שהיה בעבודה...? באסה גדולה כשמרגישה שתמיד תלויה בעזרה מאחרים כבר נגמרו הזמנים שיכולתי לגמור את כל הבית כולל כביסות ובישול והכל לבד ועוד היה כאן הכלב של הבן שלי שהייתי מורידה אותו לפחות פעמים ביום . הכל לפני השבץ המוחי שעברתי..ומאז.. חבל כל כך ועצוב חטולית