ל ב ד .................

נכנסת כמה פעמים.. וגם פה לא נראה שיש מישהי... לבד לבד לבד

מצטערת יפתי לחץ אטומי של בדיקות לא נעימות.. חודש עמוס לעייפה מאחד יוצא 3 ומשם יוצא עוד 2 .. גמני חשבתי שמישהי תיכנס ורק אוכל לומר כמה מילות חמלה והבנה אז גמני כאן לבד.. וכל הזמן עייפה ומחזיקה עצמי בכוח לא להרדם כדי לישון בלילה גם אם בשעות של לאחר חצות הלילה. אז הנה אני כאן כעת בלי יותר מידי מה לומר כי המצב לא משו בכלל.. אוהבת חטולית

תודה על המילים... ועל היותך גם כשאת לא במצב טוב.. כואב לי עלתהליך הבדיקות (רשמתי למטה גם) כל החוסר אונים והכאב הגדול בינתיים.. לא מחכה ליום הזה שאעבור אתהסבל הגופני.. הלוואי ולא.. אבל זה כנראה דיי צפוי.. לפעמים אני שונאת את העולם הזה.... יש בו המון המון קושי וכאב בל יתואר... (אולי צריך לבחור להסתכל אחרת.. כי יש גם טוב.. אבל אני עייפה.. וכשעוצמים עיניים הכל שחור) מתמודדת.. ושוב מעריכה מאוד כל מילה שרשמת

מתוקה שלי מרגישה שכבר אוזל לך הכוח להיתמודד גם כשהייתי שם לא היה קל אז לגמרי מבינה אותך..וגם כשאני במצבי כיום הלא קל בכלל..אך איני מרימה ידים.. אסור לנו לתת לרגעי המשבר הבאים עלינו לקחת מאיתנו את הכוח להתמודד ..גם הגל הכבד הזה שמאוד מזדהה עם מסג האוויר כעת..יחלוף לו.. ספרי לי קצת יותר על הסבל הגופני שאת פוחדת לעבור.. וכן אהובה העולם הזה ניתן לנו כדי לתקן תיקונים..כל כאב..כל עקיצה..כל הפצ'י..כל עוגמת נפש בא לתקן..מה? איני יודעת רק חיה תמיד עם האמונה ועם הידיעה שכך צריך להיות ומקבלת הכל באהבה כי הכל בא ממנו יתברך !! וכן בהחלט שיש גם המון טוב..מבינה את העייפות הנפשית שלך .. כשעוצמת עינים משתדלת לראות דרך המוח תמונות יפות שמשמחות..אני תמיד חודבת ברגעים כאלה על הנכדים האהובים שלי מה ראיתי בפעם האחרונה שראיתי אותם עושים..וזה מעלה לי חיוך מתוק שאותו אני לוקחת בדמיון ונרדמת איתו.. אהובה שאת..גם הגל הזה יחלוף ..ואם תרצי לספר לי מה שנוח לך.. אני כאן איתך אהובה חטולית

יקרה שלי אהבתי את השינוי בכותרת.. אין עליךך. מרגישה את ידך על כתפי... ועכשיו רק רוצה לבכות. היית שם.. בחושך .. ויצאת.. למדת כלים לפעמים הבאות.. גאה בך. הכל מתהפך עליי עכשיו. הטישטוש בעיניים ממלא הכל.. אין לי מילים לארגן ולכתוב. או אפשרות לבחור משהו אחד ולהתמקד בו.. המנוע צריך טיפול... אנא אלוהים שלי לי עזרה במקום החשוך הזה.. לא רוצה לקום בכאילו- אני אלופה בזה. רוצה לקום לתחייה! לחיים... אני במערבולת........ רגשות הומים... הגלים מאיימים..... קר. עצוב. והחיים האמיתיים- לבד

בוקר טוב בחיים האמיתיים..גם אם אינם מה שאנחנו היינו רוצים לקום בכאילו שהרי כולנו קמים.. והמציאות טופחת עלפנינו כולנו בלי יוצא מהכלל כי כך זה לקום בבוקר עדיין לפני שהעינים נפקחות..עדיין לפני שבכלל אמרנו בוקר...טוב? ..אמן? יש תקופות בהן ישנה אנרגיה טובה שמעירה אותנו עם חיוך ושמחה בלב..התקופה בה אנו חיים כעת מעט קשה יותר מגך..ובהכרח גם משפיעה על היקיצה שלנו מה גם באם לא ישנו היטב את שינת הלילה..כמוני למשל..ואולי גם אצלך..אז החיוך של הבוקר מתכעב לפחות עד שהקטנים מתעוררים והחיוך המרוח עבורם כבר מוכן כי מה אשמים הם ? אנחנו לא רובוטים שמתוכננים לחיוך מיד עם פקיחת העינים וטוב שכך מבינה את הרגשות העוברים עליך קשה אמת..אך נסי למצוא את מחצית הכוס המלאה שעדין מסוגלת לחולל את מה שאת זקוקה . פעם אמרו לי משפט שלקח לי המון שנים להבין אותו.. תעמיד פנים בכל יום שזה המצב שאתה רוצה שיהיה עד שזה באמת יהפוך למציאות..ואם ממאמינים בזה באמת בסוף זה קורה את חושבת שאת מסוגלת לנסות לתת לזה סיכוי כי אולי יצליח.. כעת מסיימת את תפילת הבוקר שלי כמעט ויוצאת לערוך קניות לאמא שלי אחרי תקופה ארוכה שלא יצאתי עבורה לקניות ועוד היום ארוך נשמה אז אכנס מאוחר יותר איתך תמיד נשמה גם אם מעט מאחרת 😇😇🥰🥰🥰🥰 נשתמע ויום ..תחליטי את אייך את רוצה שיהיה..ואם תאמיני חזק אולי גם יקרה..לאט לאט אוהבת חטולית

תודה לך חטולית אהובה. מעריכה אותך וכל מילה... מתמודדת מקווה שהספקת לעשות קניות והיה לך יום מוצלח

היי מתוקה שלי קשה להאמין איזה יום משוגע עברתי.. לאחר שסיימתי לכתוב לך הרגשתי לא טוב לא משו מדאיג אך בכל לא הייתי במיטבי.. מאמינה שזה בא בעיקבות כל הלחץ הנפשי והבדיקות הפולשניות שאני עןברת כבר כמה שבועות...המתח דווקא הטוב כלומר התרגשות שעברה עלי ליציאה מהבית..עיכבה אותי ויצאתי מהבית באיחור.. קו האוטובוס שלו חכיתי לא הגיע במשך שעה ארוכה ושום נהג שמגיע מאותה תחנה גם קווים אחרים לא ידעו לומר לי מדוע מתעכב.. לקחתי עמי גם את כל סלי הקניות חוץ גם מהתיק שלי והכביד עלי מאוד..כבר כאבו לי גם הרגלים עד שהחלטית לקחת מונית ולנסוע.. אממה.הנהג חשב שאני לפחות הדיוטית שאשלם לו את הסכום שביקש כך שכבר התיאשתי וחזרתי הביתה.. הייתי עייפה כאלו סחבתי משאות כבדים..אמנם הכל באמת הכביד עלי אך יותר מהכל הכביד עלי שנאלצתי לדחות שוב את הקניות של אמי... היא גם כל לא היתה במיטבה בימים האחרונים בגלל כאבי הראש שפקדו אותה בלי הפסק..לאחר ששוחחנו והבינה ששוב נדחה כאב לי כמו חץ שנתקע לי עמוק בתוכי אך לא יכולתי לעשות כלום בענין צלצלתי לבעלי והודעתי גם לו על הביטול מפני שכל סלי הקניות חזרו הביתה ואייך הוא יערוך קניות כעת..גם בעלי אינו במצב תקין לאחרונה.. כעבור כשעה בעלי מודיע לי שהבן הצעיר שלי יבוא לאסוף אותי ונצא ביחד לקניות.. הוא יגיע עם ארוסתי ויעשו את הרשימה שלנו ואני את הקניות של אמי ששמחה מאוד אינך יודעת ולעולם שלא תחווי כאלה כאבי רגלים כמוני..שהרי כפות הרגלים שלי אינן סובלות לחצים.. במשך למעלה משעתיים אני אוספת את רוב הקניות שלהם תוך כדי שאני מתרוצצת בין השורות והמדפיח של הסופר שכל שני וחמישי משנה את המיקום של הפריטים שרק אתמול שילשום היו שם.. ורק לאחר מכן התחלתי ..לאסוף עבור אמי.. עברו עלי 3 שעות קשות וכאבי רגלים שעד עכשיו לא עברו.. הודתי להם יפה על העזרה שלהם ושלחתי אותם הביתה כשהתחלתי לראות כמה דברים שהיו חסרים שוב נכנסתי לעצב מפני שבעלי כבר היה בדרכו חזרה הביתה מהעבודה אך נאלצתי לידע אותי מסכן שלי עם כל העייפות שלו עשה השלמות וחסר הביתה כל כך התאכזבתי ממסע הקניות היום שהיה כמו שהיה והבן שלי הפסיד בגללי משמרת עבודה כי איחרתי לצאת מהקניות.. היה יום מתיששש וטוב שנגמר.. בטוחה שגם את מותשת לאחר קריאת המגילה שכתבתי בכל זאת כעת חושבת מה היתה מחצית הכוס המלאה שלי היום ? שכן היו קניות כמו שהיו..ולאמי לא חסר כלום היא נורא שמחה על הכל..והשימחה שלה זו מחצית הכוס המלאה שלי..!! אולי גם קצת הגזמתי בתגובות שלי שנבעו מכאבי הרגלים שלי יתכן וכבר בשבוע הבא יהיה לי הליכון.. ליל מנוחה אהובה חטולית

איזו מתוקה את.. מנסה לעזור לי לראות את הכיוון השני... של האור.. כל הכבוד שאת הצלחת לראותו עם כל הכאבים והבאסה של היום... זה חשוב ומצדיעה לך. בקלות אפשר ליפול לכאב ןלקושי ולהשתקע שם... יום מואר וטוב נטול כאבים. ומקווה שההליכון יקל בהחלט. מתמודדת

מתוקה שלי האם יש שיפור כלשהו במצבך הנפשי ? מאחלת לך יום נהדר עם כמה שרק פחות משקעים.. אוהבת חטולית

אפשר לומר שכן.. אך דברים לא פתורים ואין שום תוכנית.. רק עברתי מעט את גל היאוש.. ככה זה יש מרחב בין הגלים... מקווה לטוב . מ ק ו ו ה תודה אהובה.