לבטים ותסכול

שלום, אני בת 24. במשך שנים הגדרתי את עצמי כסטרייטית, אבל לאחרונה יש לי כמה וכמה ספקות בנושא. מגיל 12 התאהבתי בבנים (אם כי לא במבוגרים ממני, כפי שנוטות חלק מהבנות בגיל ההתבגרות). כשהתאהבתי במישהו, התגובה הרגשית שלי הייתה חזקה, אבל אני ממש לא בטוחה שהרגשתי עוררות מינית. מה שרציתי לעשות עם הפרטנרים שלי התסכם בחיבוקים ובהתכרבלות יחד. המחשבה על יותר מזה נראתה לי מיותרת והגעילה אותי (בגלל נוזלי גוף, ריח וכו'). הפרטנרים שלי, כמובן, רצו סקס. התחמקתי מזה עד לפני שנתיים בערך, אז ניסיתי להכריח את עצמי לשכב עם בחור שהייתי איתו שנתיים. השילוב בין חוסר עוררות מינית לבין כאב החדירה הראשונה (וכמה גם בעיות במע' היחסים) מנע ממני להצליח לעשות את זה "עד הסוף" וטוב שכך, כי החוויה הייתה של אונס עצמי... באותו זמן כבר הבנתי שאני נמשכת פיזית לנשים, אם כי לא רגשית. מעולם לא התאהבתי באישה. היו לי חלומות ארוטיים על נשים (אנונימיות, חסרות פנים) ומעולם לא היה לי חלום ארוטי על גבר. גוף של גבר פשוט לא מעורר אותי, אבל גוף של אישה כן. עם זאת, אני ממש לא בטוחה שהייתי רוצה "לממש" את המשיכה הזו. כיום אני נמצאת במע' יחסים עם גבר שהיה חבר ילדות שלי. אני מרוצה מאוד מהיחסים איתו. אם היינו יכולים לנהל מע' יחסים א-מינית שבה שנינו נהיה מסופקים - הייתי מאושרת, אבל הוא כמובן צריך מין. למעשה, הוא צריך אותי מינית: שאני אתרגש ממנו כגבר, אתרגש מהמגע המיני בינינו וכו'. הוא צריך את ההדדיות הזאת. אני מרגישה מתוסכלת מחוסר היכולת שלי לתת לו את זה וחוששת מאוד שמע' היחסים שלנו תיגמר, בסופו של דבר, בגלל זה. אני לא רוצה לאבד אותו. (אגב, הוא מודע לכל מה שכתבתי כאן ומנסה להיות תומך עד כמה שאפשר.) כיום לא הייתי רוצה להתנסות מינית עם אישה, כי אני רוצה להיות עם בן הזוג שלי וכי אני לא רוצה שום התנסות מינית עם אדם שאין לי איתו קשר רגשי (גבר או אישה), וכאמור, מעולם לא התאהבתי באישה. בינתיים אני מרגישה מבולבלת, "דפוקה" ולא נכנסת לשום "קטגוריה" אנושית שאני מכירה (א-מינית/סטרייטית/לסבית). הייתי רוצה לדעת מה "לא בסדר" בי ומה אני יכולה לעשות בנדון. אשמח לכל הערה, הארה או עצה. תודה מראש על ההתייחסות.

שלום רב, אין פלא שאת חשה מאד מבולבלת ולא ברור לך לאיזו קטגוריה אנושית את נכנסת, כפי שניסחת זאת. שהרי, בדרך כלל הרגש והתשוקה המינית מופנים יחד לבני אותו מין. אלא, שמסתבר שהחיים אינם כה פשוטים, כפי שאת חווה זאת על בשרך, ולמרות שהיית מאד רוצה להימשך מינית לגברים אשר בהם התאהבת ולגביהם הייתה לך תגובה רגשית חזקה (כפי שכתבת), הרי שבמציאות נרתעת מקירבה פיזית אליהם, כאשר הייתה לכך משמעות מינית. לדבריך, אפילו נגעלת מהם. לעומת זאת, את נמשכת לנשים באופן פיזי אך ללא קשר רגשי. כלומר, קיימת אצלך הפרדה ברורה בין מין ורגש, שבאה לביטוי בהפרדה בין המינים. העובדה שיש פיצול כה עקבי מרמזת שיש לך קושי בחיבור בין ההרגשה הנפשית לתשוקה הגופנית. מה גורם לפיצול כזה חד משמעי, שבאמת מותיר אותך ללא השתייכות לכל אחת מן "הקטגוריות האנושיות" (בשפתך שלך) ?– זו שאלה שיהיה עליך לברר עם עצמך באופן מעמיק. וכל כך למה? שהרי ברור שאינך לסבית (לפחות במודעות שלך) , אינך ביסקסואלית, אינך א- מינית ובוודאי שלא סטרייטית או טרנסקסואלית. ניתן לחשוב שיש לך קושי לחבר את הרגש לתשוקה ואת יותר פועלת מתוך פיצול מאשר כל דבר אחר. אין לי ספק, שהדבר מתרחש אצלך ללא הבנה מודעת של הסיבות לצורך לשמור על הפיצול שבו את חיה. אפשר להעלות השערות לגבי סיבות לפיצול כזה. למשל, יכול הוא לנבוע מצורך מהימנעות מקשר מיני עם בן המין הגברי אולי עקב זכרונות מכאיבים או חרדות כלשהן הקשורות לדמויות גבריות משמעותיות או ראשוניות בחיים. באותה מידה יתכן גם שמדובר בצורך לא מודע בהימנעות מקרבה רגשית מדמות נשית ועוד ועוד אפשרויות. כל אחת מן האפשרויות שניתן להעלות, כהסבר לפיצול שבו מדובר, הוא רק השערה כללית, שהרי אין לי כל פרטים עליך ועל עולמך בעבר ובהווה. לכן, אני ממליצה לך לפנות לייעוץ או טיפול שיעזור לך להתיר את הקישורים שנוצרו מן הפיצול, אשר מקשים על חייך. כמובן, שהכוונה היא לייעוץ מקצועי של אדם מוסמך מתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי שהינו פסיכותרפויט וכיו"ב. כדאי לך לפנות לעזרה כאמור - מוקדם ככל האפשר, על מנת להבהיר לעצמך את הדברים. בהצלחה, ד"ר דליה גלבוע