לא קל לי...

זה קצת מביך אבל בקיצור לא משנה.. לא כל כך קל לי בחיים ועברתי הרבה דברים, יש לי הרבה צרות ובלאגנים ואין כל כך פתרונות וכמבון שכל יום מנסים לשרוד ככה זה אצלי בקיצור אני לא סטרייטית.. והתקווה היחידה שלי האושר היחיד שלי הוא להיות עם חברה שלי.. אבל הבעיה שהיא סטרייטית ואני אוהבת אותה כמובן שאני לא יוותר אליה היא הדבר היחיד שהחזיק אותי להשאר בחיים ולהמשיך עם כל הצרות והמתחים האלו. אני חושבת שאני הולכת לאבד אותה (אני לא כל כך רוצה להגיד את הסיבה באתר למה).. בקיצור זה הורג אותי ואני לא מתכוונת למטאפורה אני ממש מתכוונת לזה זה הורג אותי היא כל השנים האלו האהבה שלי אני אוהבת אותה למרות שהייה לי בזמן הזה כמה קשרים אבל אני עדין המשכתי לאהוב אותה ועכשיו (הסיבה) זה הורג אותי אין לי תקווה ולא כלום בשביל להמשיך לחיות כן אני יודעת בטח משוגעת אבל כנראה מי שלא חווה אהבת אמת בחיים לא יבין איך אני מרגישה עכשיו.. ושהיא הדבר שאכפת לי ממנו בחיים והיא יקרה לי מאוד למרות כל זה יש לי המון בעיות מכל הצדדים או לא משנה במה מופיע בעיה אני לא יודעת כבר מה לעשות הכל מתפרק נהרס הכל מול העניים שלי וזה הורג אותי. הייתי כבר מתאבדת (אפילו לא משנה מי שקורא את זה חושב שזה פסיכי אבל הוא לא יודע מה עברתי או שאני עדיין עוברת), אבל אני לא יכולה אפילו להתאבד ולהיות בעולם אחר בלי האהבה שלי וגם זה העונש הכי חמור ואסור להתאבד לפי חוקי התורה לא שאני דתייה או משהוא אבל זה כתוב בתורה ואני מסורתית בכל זאת מדינה יהודתית.. בקיצור יש לי כזה בילבול ודיכאון לשמוע את החברה שלי האהבה שלי שאני מאבדת אותה אולי זהו ברגע זה זהו זה פשוט הרג אותי! וממשיך להרוג אותי.. בקיצור ד"ר מה לעשות??

שלום רב לך, צר היה לי לקרוא את כל שעובר עליך. אכן, את עוברת תקופה מאד קשה עתה וברור ממה שכתבת, שגם בעבר היו לך הרבה קשיים ואכזבות. אינני יודעת מהם הדברים הקשים שעברו עליך, אך בלי ספק את שורדת ותיקה (גם אם לא ציינת את גילך). מה שמאד ברור הוא, שעתה את עוברת אהבה נכזבת, שפירושו שהאהבה שאנו חשים כלפי אדם אחר היא חד צדדית ואינה מתממשת. זהו כאב אמית, שלעיתים גם אם הוא נפשי הוא ממש כמו כאב גופני. תמיד קשה להתמודד עם אהבה נכזבת ולא תהא זו הגזמה אם אומר, שכמעט ואין אדם שלא עבר חוויה כזו בשלב כלשהו בחייו. זה תמיד מצב קשה מאד, שמלווה בהרבה עצב, אומללות, תחושת אובדן ונטישה ובקיצור דיכאון ואיבוד הטעם בחיים. קשה להתאושש מכך בתחילה, אך בלי ספק, מוצאים דרך להתמודד עם התקופה הקשה, ממשיכים לחיות ולאט לאט מגלים שאפשר להתמודד ואפילו לגדול מתוך החוויה הקשה לשלב יותר בשל או בוגר, המאפשר למצוא קיום חיובי בהמשך דרכנו בחיים. יש להאמין, שעל רקע מה שעברת (ומבלי לדעת פרטים, בוודאי התנסית בלא מעט אכזבות ודחיות- כך בכל אופן התרשמתי מדבריך הכתובים), הפרידה מן החברה הסטרייטית מאד מאד קשה ומתסכלת עבורך. אני מניחה שגם אם ידעת שיום אחד הקשר יגמר (שהרי ידעת שמדובר בבחורה סטרייטית ובוודאי חשבת, ולו גם לרגע קל, שזה עלול לקרות), - הרי שכאשר מגיע רגע הסיום,- תחושת האכזבה, הריקנות והנטישה- אינה מופחתת. קשה להתכונן לפרידה מדמות שכה אהבנו וכה היטיבה עימנו וכאשר הפרידה הופכת לעובדה, באמת יש תחושה שהכל מתפרק ונהרס ואין בשביל מה/מי לחיות. אך, יש לזכור גם ברגעים אלה, שתמיד יש בשביל מה או מי לחיות. קודם כל בשביל עצמך ולמען כל מה שתוכלי לעשות ולפעול בהמשך חייך ובוודאי גם בשביל עוד דמויות משמועתיות נוספות. אסור להתייאש וחייבים לאגור כוחות ולחפש את נקודות האור שנותרו, גם לאחר מה שנראה לך שהמאור גדול, התרחק ועזב. אם מאד קשה לך למצוא את נקודות האור, לקבל תמיכה בצערך הנוכחי מאנשים בסביבתך ולהתמודד עם האובדן של חברתך, אני מאד ממליצה לך לפנות לעזרה מקצועית של מטפל מתחום בריאות הנפש. זה בוודאי יעזור לך בתקופה הקשה שבה את חשה מצוקה נפשית וייאוש. זכרי, אסור להתייאש, כשם שאסור להיות תלויים כל כך באדם אחר. חפשי את הדרך להיעזר ולמצוא את התמיכה והחוזק בעצמך. גם אם זה יקח זמן- זה בהחלט יכול להגיע ובלבד שלא לאבד את הראייה החיובית כלפי החיים ובעיקר כלפי עצמך. בהצלחה ובברכה, ד"ר דליה גלבוע