הערצה או משיכה

אני בחור חרדי בן 19. אני מתעניין עקרונית בנשים. אבל עקב הישיבה והדת וכו' אין לזה כל ביטוי בפועל. לעומת זאת, יש לי אהבה אובססיבית המטרידה אותי כל היום וגובלת במשיכה לבחור מסוים בכיתתי. א) האם זה אומר שאני הומו? ב) איך אפשר למגר את המחשבות הטורדניות הללו ולהתחיל לחיות ברוגע גם בישיבה, גם על-יד הבחור הזה, להפחית את הרצון העז לגעת בו ולהיות קרוב אליו כל הזמן? תודה רבה מראש!

לדעתי בלי לפי שאתה מוסיף לעצמך תוויות אם אתה חרדי הומו או סטרייט, אתה צריך לשאול את עצמך כמה שאלות לפני שאתה נאבק אם הדחף החדש שלך. האם הרגשת פעם כזו משיכה לבחורה מסויימת? האם אותו בחור יפה עד כאב? או שזה האופי שלו? שנית יכל להיות שפשוט תצטרך לקבל את העובדה שאתה נמשך לבחור ויכל להיות שאתה דו. ואם זה יהיה המצב, איך תתמודד עם זה אז...

שלום מנחם, במידה וקיימת משיכה לנשים, היא אינה אמורה להיות מושפעת מהיעדר אמצעים מעשיים לממש אותה. הדבר אינו קשור בהכרח לדת ולישיבה, אלא יש בהחלט גם בחורים חילוניים אשר מסיבות אלו ואחרות (למשל, חרדה חברתית וחוסר ביטחון) אינם מממשים את משיכתם לנשים. דוגמא מוחשית לכך ראינו בתכנית הטלוויזיה "היפה והחנון": http://www.giditherapy.co.il/?p=859 אני כותב זאת, משום שהא בהא לא תליא, כלומר, משיכה לגברים אינה תוצאה של חוסר משיכה לנשים ולהפך. בלי להיכנס לשאלה אם אתה הומוסקסואל או לא, משיכה של הומואים לסטרייטים היא תופעה שכיחה מאוד, קל וחומר בגיל ההתבגרות ועל אחת כמה וכמה בקרב בני נוער דתיים בתנאי פנימייה. תוכל לקרוא על התופעה במאמר הקצר הבא http://www.shrink-friendly.co.il/?p=432 ולשמוע על כך עוד, כולל התייחסות לתלמידי ישיבה, בהרצאה שבקישור הבא: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=640 יש הרואים במשיכה זו ביטוי להומופוביה מופנמת (חוסר קבלה של ההומוסקסואליות ולכן המשיכה מופנית לבחורים סטרייטים), יש הרואים בכך מקרה פרטי של משיכה אל הבלתי אפשרי והבלתי מושג (כמו, למשל, התאהבות של נשים בגברים נשואים) או ניסיון בלתי מודע "לפתות" גבר סטרייט. כאשר מדובר בדתיים, יש לזכור שאחוז הסובלים מהפרעה אובססיבית גבוה יותר, ובעיקר אם נלוות לכך אובססיות בתחומים אחרים, יש לבדוק גם את האפשרות של HOCD (Homosexual obssesive compulsive disorder), כלומר, הפרעה כפייתית המופיעה אצל סטרייטים (גם גברים וגם נשים) המאופיינת ע"י אובססיה שמא הם הומואים או לסביות. מבחינה מעשית, הייתי מציע לך לא לשחק באש, לשמור על מרחק מחברך ועל יחסים קורקטיים. ההומופוביה בגיל ההתבגרות, קל וחומר בחברה דתית, היא בשיאה וכל רמז בעל משמעות מינית מבחינתך עלול לעורר התנגדות עזה עד כדי נידוי חברתי. בשלב זה נראה שעליך להפריד בין הערוץ החברתי ובין הערוץ המיני-רומנטי. בכל מקרה, הייתי מציע לך לפנות גם לאתר הו"ד (הומוסקסואלים דתיים), ללא קשר לנטייה המינית שלך, ולחלוק את הרגשתך עם בני נוער הנמצאים במצב דומה (יש הרבה נערים דתיים הסובלים מכך, לא בהכרח הומוסקסואלים). במידת הצורך, יפנו אותך שם לפסיכולוג דתי מומחה לנושא. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il