פורום הרזיה ללא דיאטה
מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה
לאכול זה עפ גודל האגרוף של היד,זה נכון?
על פי השובע. אין קשר לגודל האגרוף.
בהכרח תגרום לזה שאני אוכל פחות קלוריות בארוחה עצמה? מאשר נגיד ארוחה שיש בה רק פחמימות? תודה מראש
שומן, היא ארוחה מאוזנת. היא לא בהכרח תגרום לך לאכול פחות קלוריות, אבל תיתן לך שובע מספק ואיכותי.
אוכלת ,ומגיעה לשובע יתר בזמן הארוחה עצמה,אחרי כמה דקות אני מרגישה אפילו יותר מפוצצת מאוכל (מבלי שבאמת אכלתי עוד)....זה מן דיליי כזה שמגיע ... מה זה אומר? תודה
ולמעשה "התפוצצת" בארוחה. אולי אכלת מהר מדי?
שאני לא מצליחה לפתור אותם כבר שנים,כל פעם אמרו לי לנסות לעשות משהו אחר,או להבין מאיפה ההתקפים מגיעים (שאני יודעת שאצלי הם מגיעים מתוך כעס על משהוא),או לנסות להבין איך ני ארגיש אחרי האכילה של ההתקף,אבל שום דבר לא עוזר,ברגע ההתקף עצמו ולפני שמפוצצת לי הבטן מאוכל אני אוכלת וזה מרגיע אותי וגורם לי להנאה. מה אפשר לעשות?
הדרך לפתור התקפי אכילה היא תהליכית. אני עוסקת בזה הרבה שנים. כאשר יודעים ממה נגרם התקף האכילה, זה כיוון לפתרון אך לא הפתרון עצמו. תהליך העבודה לפתירה התקפי אכילה דורש זמן ועבודה. השינוי הוא גם התנהגותי וגם מחשבתי בגישה לאוכל . העבודה על פתרון התקפי אכילה, לא מתחילה בהתקפים אלא בכל הגישה והמחשבות הקשורות לאוכל ומשקל. וזו הסיבה שאין לי אפשרות לתת לך פתרון בפורום. אם תרצי, אשמח לפגוש אותך לפגישת הכרות ללא התחייבות או תשלום, על מנה לבדוק ביחד איזה תהליך מתאים לך. בגדול ישנם כמה שלבים: 1) שיקום אכילה ואכילה לפי רעב ושובע 2) בדיקת זמן, תדירות וגודל התקפים 3) בדיקה והבנה של אמונות לגבי אוכל, אכילה ומשקל ועוד, ולבסוף שילוב כל הדברים האלה ועוד כדי להביא להצלחה והורדת הצורך בהתקפי אכילה.
פיתרון להתקפים,כי אם בזמן ההתקף האוכל מרגיש ככ טוב וככ טעים,ורק כשאני מגיעה לפיצוץ בקיבה זה יכול להספיק,אז איך אפשר לגרום להתקפים להפסיק בטיפול ,אם ככ טעים ומרגיע לי לאכול בשעת ההתקף? זה כאילו בראש שלי,להגיד לבן אדם לא לעשות משהוא מהנה וכיפי ולמנוע את זה ממנו..... ואם אני אחשוב על זה שזה יגרום לי להרגיש לא נעים בבטן בכלל,אני יודעת שיהיו פעמים שלא יהיה אכפת לי ואני אחזור להתקפים...כי שוב...טעם האוכל הוא ככטעים ומספק בזמן ההתקף,ורק הפאניקה של כמה שאני אשמין אחכ יכולה לגרום לי להימנע,אבל אם ארזה מעט ,אז אני שוב אחזור להתקפים כי קצת רזיתי...זה לופ כזה שאני לא יודעת אם לוגית אפשר לצאת ממנו אם האוכל מרגיש ככ טוב במיוחד בתחילת ההתקף.... תודה שוב
זה לא יעבוד. אבל מהניסיון שלי, כשעובדים בשיתוף פעולה, זה עובד. לוקח זמן לסמוך על הטיפול והמטפל כמו שלוקח זמן לחוות טיפול שעובד. זה לופ לוגי ורגשי, אבל כל זמן שטוב לך בלופ, ואת לא רוצה לצאת ממנו, אולי את עדיין לא בשלה לטיפול. ההחלטה שלך. אשמח אם תפני לשיחה הכרות ללא התחייבות או תשלום, לברר אם את בשלה לטיפול או לא.
שלום מהם תופעות הלוואי? והאם שתיית קפה לא מומלצת בעת נטילת הכדורים?
את השאלות האלה עלייך להפנות ליצרן.
באמת אנשים רזים מטבעם אוכלים מתוק במקום אוכל או קרוב לרעב,כי אין רצון לאכול מצוק סתם ככה אם שבעים נכון?
זה מהות השובע. עד הפעם הבאה שיש תחושת רעב.
אני אמורה לאכול את אותה הכמות בגלל כמה שהקיבה יכולה להכיל?
כי מידת הרעב משתנה וכי כמות האוכל הדרושה לשובע משתנה. גודל הקיבה קבוע. אבל מה שמגדיר את כמות האוכל שאנחנו צריכים , זה מידת הרעב והשובע באותה הארוחה.
על מתוק או גם על אוכל רגיל? תודה
לפה. אבל מתחילות לפרק סוכרים מכל סוכי האוכל שנכנס לפה שיש בו סוכר פשוט. הרוק מרכך את המזון ומקל על הלעיסה.
דיאט,ואני שם לב יותר ויותר שהמתוקים שפעם הייתי אוכל היום הם הרבה פעמים במקום אוכל אחר בשבילי,כי אני לא יכול לאכול מתוק ולאכול בכמות אלא אם כן אני רעב או קרוב ללהיות רעב או ממש רוצה משהוא בסיום הארוחה כשעתיים חא שבעתי. האם יש הגיון וצדק בחשיבה שלי?
לפי שובע ורעב, ולכן אתה לא "יכול" לאכול מתוק ביחד עם ארוחות, כי זה יותר מדי. אז, כשאתה אוכל מתוק זה במקום משהו אחר. אם הבנתי אותך נכון זה מאד הגיוני.
שלום, יש סיבה למדוע כשאני אוכלת יותר מדי, אני מרגישה יותר שבעה אחרי כמה דקות? כאילו המלאות או השובע מתגברים יותר אפילו אחרי כמה דקות מהאכילה? מה זה אומר? תודה
אם את אוכלת כפי שאת אומרת יותר מדי, יכול להיות שאת מגיעה שבעה לארוחות?
ןאוכלת מתוקים ועוגיות ולא אוכל מסודר אבל תמיד עד השובע? זה יכול להשמין לטווח הארוך? האם זה בגלל מה שאומרים שפחמימעת פשוטות לא באמת משביעות לאורך זמן? תודה
לא כדאי שזה יהיה בסיס האכילה. כי בעוגיות ומתוקים אין את כל אבות המזון, והם לא מספקים את הצרכים שלך לאורך זמן. וזו הסיבה שלאורך זמן, זה לא משביע. לא בגלל שיש בהם פחמימות אלא בגלל שהן חסרות במרכיבים אחרים. אוכל מאוזן חשוב ליכולת של הגוף לאזן את עצמו גם מבחינת המשקל.
את מתכוונת שבגלל שהגוף צריך חלבונים וזה,אז לא יתקבל שובע אמיתי גם אם אוכלים איכשהוא עד שובע גם מהממתקים? כאילו זה אך פעם באמת לא ישביע אותי? האם דרך אגב זה משהוא שהגישה אפשרי גם לשאול ולהבין? שאלות מסוג אילו? תודה שוב
אבות המזון. כלומר אפשר לאכול, להרגיש שובע לזמן מסוים אבל לא סיפוק או שובע לאורך זמן אם חסרים אבות מזון. בפגישה בהחלט אפשר לשאול שאלות כאלה גם ולבדוק אותם לגבייך, לגבי איך שאת אוכלת. בטיפול התזונתי זה חלק מהעבודה. להסתכל על הרגלי האכילה שלך, רעב , שובע ובחירות מזון בהתאם למטרה שלך.
יש תשובה ללמה בא לי לסגור עם מתוק בסף הארוחה?וכמו שכתבת שלפעמים ביס מספיק? מה יקרה אם אני אתעלם מהחשק הזה?זה יעבור לי? תודה שטב
הסיבה לרצון למתוק? או להחליף טעם בפה, אולי לקבל תחושה שהארוחה הסתיימה, אולי הרגל? יכולות להיות לזה הרבה סיבות.
ולהשאיר מקום למתוק בלי לשובע מדי? לסיים לאכול את האוכל שיש עוד רעב ואז להשלים עם הקינוח? תודה
מהארוחה, תשאירי לו מקום. וזה נכון כל זמן שהמתוק לא "משתלט" על הארוחה , אלא נשאר כפי שהוא, קינוח.
ומה יכולה להיות הבעיה אם המתוק כן משתלט על הארוחה? זה לא יכול להשביע גם?
מתוק לא מספק את כל אבות המזון. ברור שמתוק יכול גם להשביע, אבל כשרעבים עדיף להתחיל מאוכל.
יותר התכוונתי לזה ששמעתי שלוקח זמן עד שמרגישים את האוכל שאוכלים...כאילו שיש דיליי בין הזמן שאוכלים עד שמרגישים את השובע ... תודה
אין דיליי. עניתי לך בשרשור.
שלעולם לא אמרו לי ורציתי לדעת אם הוא נכון: אוכל שיש בו מלא קלוריות פשוט יש בו הרבה שומן או סוכר וזה למה בסוף אוכלים אותו הדבר בכמות בורקס ולחם (לדוגמא)??????? אם זה ככה-אני לא צריכה לחשוב על מאכלים שימלאו את הקיבה לשובע,אלא פשוט לאכול מה שבא לי כי אם יש מלא שומן או סוכר זה גם ישביע יותר? תודה!!!!!!
אין שום סיבה לא לאכול גם בורקס ולחם. הרי הכמות שאת אוכלת נקבעת לפי השובע. ובהנחה שיש לך גיוון באכילה אין שום מניעה מלאכול מאכל זה או אחר. מה המטרה שלך בשאלה?
לגבי הירקות-גם האם זה נכון שיש בירקות קלוריות וצריך להחשיב גם אותם כשאוכלים?
וכעקרון קלוריות זה לא משהו שאני מחשבת. אז ברור שאני לא מחשבת קלוריות מירקות.
ירקות כל ארוחה כי הסיבים מאיטים את קצב העיכול ותורמים לשובע ארוך יותר? אותו הדבר גם בלחמם מלא-שהסיבים בו מאיטים את קצב העיכול ותורמים לתחושת שובע ארוכה.. תודה
ולכן לא בכל ארוחה צריכים להיות ירקות ולא כל המאכלים צריכים להיות "מלאים".
שלום רב, קורה לי מדי פעם שאני מרגיש שאני ממש לא רעב ואם אני אוכל משהוא זה יהיה לי כבד קצת בבטן,אבל התחושה החזקה למתוק, שלא מגיעה מרגש שלילי כזה או אחר,אלא ממש תחושה של ,אני חייב מתוק,אבל כבר קצת כבד לי בבטן (אפילו שעתיים אחרי האוכל),האם עלי להתעלם מהתחושה ולא לאכול את המתוק? איך בכלל יכול להיות שבא לי מתוק אם אני עוד לא רעב בכלל מהאורחה...?האם ככה אני יכול לסמוך על תחושת הבטן שאם אני שבע אני לא צריך באמת את המתוק? תודה
תסמוך גם על תחושת הבטן, וגם על החשק למתוק. לפעמים צריך פשוט ביס ממשהו מתוק ולא יותר מזה. כך שאם אתה שבע, ובא לך ממש מתוק, תספיק לך כמות ממש קטנה לספק את הצורך הזה.
הטבעיות שלי אני שמה לב שכשאני יושבת באורחה עם חברים ואני לא רעבה,יותר הגיוני לי להזמין נס קפה או שתייה חמה אחרת,מאשר אוכל של ממש או אפילו שייקים למיניהם,כאילו זה מרגיש יותר נעים בבטן ולא כבד גם אם אשתה רבע נס קפה מאשר שני ביסים של אוכל. יש לזה סיבה?למה זה כבד וזה מרגיש קל? תודה
אבל במפגש, כנראה לא נח לך פשוט לשבת, אז את מזמינה שתייה. הגיוני לגמרי.
לאכול תלוי במה שיש בגוף ולא רק בקיבה למה התכוונת? לאוכל שיש גם במעיים ונספג בגוף? תודה
רוב ספיגת המזון נעשית במעיים.
הבינג שלי: באמת לא משנה כמה אני אוכלת זה לא מספיק ברגע הבינג וכתבת לי שזה נותן אשלי ה רגעית, אבל זה גם נותן לי הנאה רגעית מאוד גדולה כשאני אוכלת את כל הדברים המתוקים -עד למתי שזה כבר מגעיל אותי ,אבל עד אז אני אוכלת המון המון... ואם העובדה שזה משהוא לא בסדר אני מבינה,אבל קשה לי להתעלם בו זמנית מהעובדה שזה פשוט נותן סיפוק והמתוק ממש טעים לי ברגע הבינג..ואני לא יכולה להתעלם מזה.... האם ניתן לסתור את העובדה שהמתוק כן מספק הנאה ברגע האכילה עצמה של הבינג?
הרגשות שלך הם אמיתים בשבילך ולכן לא אוכל לשכנע אותך במשהו אחר. אני יכולה להציע לך דרך התמודדות אחרת שאולי תאפשר לך לבחון את ההרגשה שאת מתארת, ולראות אם אפשר אחרת. זה החלטה שלך בלבד. מתוק מספק הנאה רגעית, זה נכון. אבל בכמויות של בינג' הוא יוצר סבל, שאותו את כנראה לא מרגישה כי אולי את מנותקת ממה שקורה סביבך באותו רגע.
שאני אוכל מלא מלא מתוק בבת אחת-אני יודע שזה לא בסדר ואני צריך לתקן את זה,אבל תהיתי למה רק אחרי שאני אוכל מלא מלא אוכל אני מרגיש את הבטן כואבת מרוב האוכל? למה אני לא מרגיש את הבטן פחות או יותר כואבת או מלאה מאוכל אחרי קצת רוכל,אלא אני מרגיש אותה אחרי שאני דוחס כמויות? האם זה בגלל שלוקח זמן לקיבה להתמלא באוכל ולכאוב? תודה
בזמן קצר לתוך הקיבה. היות והבינג (התקף האכילה) הוא אכילה של כמות אוכל גדולה מאד בזמן קצר יחסית , לגוף אין דרך להתמודד עם זה. הקיבה מוגבלת ביכולת קיבול שלה, והעמסה של אוכל בזמן קצר גורמת לכאב. האם היית מעוניין לבדוק טיפול אצלנו כדי להפסיק את הבינג'?
יותר התכוונתי לזה ששמעתי שלוקח זמן עד שמרגישים את האוכל שאוכלים...כאילו שיש דיליי בין הזמן שאוכלים עד שמרגישים את השובע ... תודה
אין דיליי. עם האכילה מגיע השובע.
פה אני קצת מתקשה לבין,הרעב נובע מכמה אוכל יש בקיבה ומרמת הסוכר בגוף-איך יכול להיות שרמת הסוכר בגוף נמוכה, אם עוד יש אוכל בקיבה שמתעכל ואמור להיספג ומכאן ממלא את המאגרים בגוף? זה קשור לזה שפחמימות מתעכלות ראשונות לפני חלבונים ושומנים? ולכן אני יכולה להרגיש שובע אבל חוסר באנרגיה ואני צריכה משהו מתוק?למרות שאני מרגישה שהבטן די תפוסה מאוכל אבל לא ממש? האם אילו מסוג שאלות שניתן לקבל עליהם מענה בפגישה עמך,או שהטיפול הוא רק על לעבוד תחושות שובע ורעב וחשקים בלי הסבר לשאלות מסוג זה? בכל מקרה אשמח לתשובה פה על שאלה זו:)
כי הן שאלות פיזיולוגית שמתייחסות למערכות שעובדות בגוף. יכול להיות שרמת הסוכר נמוכה אבל יש באותו הזמן מספיק חלבונים ושומן. וצניחת אנרגיה קשורה לאיך אוכלים במשך הימים, שעות שינה, לחץ ועוד ולא רק לרמות סוכר. בטיפול איתי תקבלי תשובות , וגם מענה לעבודה על שובע ורעב.
עד שארגיש שובע בארוחה? אומרים 20 דקות זה נכון? יש זמן מוגדר?
כך שתאכל עד שאתה מרגיש שבע. תלוי בדרגת הרעב, במתי וכמה אכלת קודם, בצרכים של הגוף שלך באותה הארוחה ועוד. תסמוך על השובע שאתה מרגיש בבטן.
לאכול מתוק כשאני רעב אני לא אשבע מזה לככ הרבה זמן בגלל שהסוכר יעלה ויירד מהר? אמרה לי את זה דיטאנית פעם ולכן אני נמנע מלאכול מתוק גם כשבא לי כשאני רעב.. יש דברים בגוו
כל אוכל משביע. אבל כשרעבים, ההמלצה תמיד תהיה קודם לאכול ארוחה ואח"כ מתוק. אם מתחשק לך מתוק, למה לוותר עליו? הוא יכול להיות חלק מהארוחה. כמובן עד גבול של שובע.
אני לא מבין למה אני לא מקבל תשובה פשוטה אלא מסובכת... אמרת לי עכשיו שבאמת קודם הקיבה מתמלאת ואז ההורמונים נכנסים לפעולה...כלומר השובע ,זה שגורם לי להפסיק לאכול בזמן הארוחה הוא כמה אוכל יש בקיבה? כי הבנתי שההורמונים של השבוע יכולים להיכנס לפעולה אחרי איזה 10 דקות אם אני לא טועה... וזה סופר סותר את העובדה שאמרת לי שמאכלים שיש בהם הרבה שומן יאכלו בכמות קטנה יותר למרות שהם לא תורמים לנפח בקיבה כמו מזונות אחרים (וזה כי אני מניח שההורמונים של מאכלים שומניים גורמים ליותר שובע מאשר רק למלא את הקיבה),אז קצת הסתבכתי,אשמח לעזרה...
הכל עובד ביחד, בו זמנית. אתה מנסה לעשות הפרדות שהן מתאימות לספרות מקצועית אבל לא לאיך שהגוף עובד. אני מציעה שתגיע לפגישה כדי לפתור את השאלה. אני לא רואה איך אוכל להסביר לך בפורום יותר טוב ממה שהסברתי עד עכשיו.
ששולטות בחשקים לאוכל,והבנתי שיש מורמוני שובע שממש מונעים מהאוכל להמשיך ולהיות טעים ובייחוד מונעות מהדופמין לעשות את אותו האפקט שלו להבדיל משכשרעבים. אבל אני יכולה להיות שבעה ועדיין להינות ממוזיקה נגיד,וכאן הדופמין כן מופרש,אז איך הורמוני השובע מונעים הנאה של אוכל ברגע ששבעים? תודה
אבל, כולנו מכירים מצבים שהאוכל טעים, אז לוקחים עוד קצת. אוכל יכול להיות טעים עד גבול כמות מסויימת אחרי השובע, לאחר מכן האכילה כבר מרגישה כמו "עבודה"
פה אני קצת מתקשה לבין,הרעב נובע מכמה אוכל יש בקיבה ומרמת הסוכר בגוף-איך יכול להיות שרמת הסוכר בגוף נמוכה אם עוד יש אוכל בקיבה שמתעכל ואמור להיספג ומכאן ממלא את המאגרים בגוף? זה קשור לזה שפחמימות מתעכלות ראשונות לפני חלבונים ושומנים?
כך שכל התהליכים בגוף "מתורגמים" לנו לתחושה מאד ברורה של שובע ורעב. כל התהליכים עובדים בו זמנית ובהתאם למה שיש לנו בגוף ולא רק בקיבה. כך שמבחינה פרקטית, כל מה שנשאר לנו לעשות, זה להקשיב לרעב ולהקשיב לשובע.
בלוטות הטעם היא הסיבה היחידה שיש להפסיק לאכול? האם ייתכן כי יש שובע ,אבל בלוטות הטעם לא הגיעו לרוויה ולכן אפשר להמשיך לאכול? ומה אם אני מסתפקת בזה שאולי האוכל לא טעים כמו בהתחלה (מרעב) אבל עדיין טעים.....? תודה
שמאפשרים שובע , אבל בהחלט לא היחיד. כשרעבים אוכלים לשובע ,גם אם האוכל לא כלכך טעים. רעב זו תחושה הישרדותית חזקה. ברור שעדיף לאכול אוכל שטעים לנו, אבל המציאות לא תמיד מאפשרת.
אז אני לא באמת יכולה לסמוך על בלוטות הטעם שלי,כי לפעמים האוכל עוד טעים גם אחרי השובע,ואני מניחה שאם כל פעם שטעים לי אחרי השובע אני אקח עוד קצת אוכל זה משמין לטווח ארוך?
שובע מורגש בבטן. ולכן את יכולה לסמוך על התחושה בבטן.
אוכלת המון בבת אחת בעיקר מתוקים,בעבר בטיפול אצל דיאטנית היא אמרה לי לעצור ולעשות משהוא אחר שישכיח את הרצון ללאכול,אבל מה אני אעשה אם האוכל מספק אותי הכי הרבה?
הוא תהליך שלוקח זמן. צריך להכיר אותך, את הרגלי האכילה שלך, מה גורם לך לבינג', האם הבינג'ים השתנו בעקבות הטיפול התזונתי שאת עושה , ועוד ועוד. זה תהליך שלוקח זמן ולא נפתר באמירה של: תמצאי משהו אחר לעשות. את יכולה לפנות אלינו לפגישת התייעצות ללא תשלום או התחייבות לראות אם אנחנו מתאימות לך. ובכל מקרה, אם את מחפשת טיפול, תבדקי שהדיאטנית שאת פונה אליה מתמחה בתחום הזה. יש לזה פתרונות, אבל צריך לקחת בחשבון שאין פתרונות קסם, והתהליך יכול לקחת זמן.
כן הבעיה היא שאני יודעת שזה לא בסדר וגם אני יודעת שלפעמים כשאני כעוסה או עצבנית אז אני פונה לאכול,אבל זה גורם לי להרגיש טוב וזה מרגיע אותי. אז חוץ מזה שזה משמין בטירוף (וזה ברגעי הבינג לא אכפת לי כי אני פשוט אוכלת),אני שואלת את עצמי למה להפסיק עם זה ,אם האוכל מרגיש לי ככ טוב ומרגיע?
זו החלטה אישית שלך. האם זה מנהל את החיים שלך? האם את נמנעת מלעשות דברים או לפגוש אנשים או ללכת לעבודה בגלל התקפי אכילה? האם העלייה במשקל בגלל התקפי האכילה מפריעה לך? האם את מרגישה בשליטה או שההתקפים שולטים בך? ההחלטה לטפל בכך היא שלך בלבד. יש דרכים אחרות להישאר או להעביר רגשות כאלה או אחרים. האוכל כאילו מנחם אבל לא באמת מעביר או מטפל ברגשות. הוא נותן לך סוג של אשליה רגעית, שהנה הכל בסדר. אבל הרגשות עדיין שם והם לא נעלמים. וזו סיבה טובה לטפל . את מצאת דרך הבינג', פתרון שהופך לבעיה יותר גדולה. את "שמה" על האכילה את כל הרגשות אבל עם הזמן, את תראי שהפתרון הזה לא עובד. אני מציעה לך להתחיל טיפול כדי לבדוק אפשרויות אחרות שייתנו לך הרבה יותר שקט, שליטה ודרכים טובות יותר להתמודדות.
שלום, לפני כשבועיים התחלתי את דיאטת 17 הימים שבמחזור הראשון שלה אין פחממות בכלל... לאחר כשבוע כבר החלו שינוים הורמונלים להופיע ועכשיו גם יש איחור בווסת... אני במשקל עודף וירדתי סה"כ 2 קילו...יתכן שבכזו מהירות זה השפיע ? למה זה משפיע כך? ואיך אני גורמת לווסת לחזור?
כשמתחילים דיאטה, שהיא סוג של הרעבה, אין מה לשאול שאלות. פשוט תפסיקי את הדיאטה הזו, ותפני לאנשי מקצוע שיידעו לכוון אותך תזונתית ללא מחירים בריאותיים.
הרבה או קצת ובא לי חטיף או משהוא מתוק ולאוו דווקא ארוחה מזינה? כשבא לי דברים פחות מזינים בארוחה זה קשור יותר לפן הפסיכולוגי נכון? זה לא אומר שאם בא לי במבה אז אני צריכה שומן או משהוא כזה... תודה
בהנחה שאת גם אוכלת ארוחות מאוזנות ולא רק חטיפים או מתוק, אין שום בעיה לדעתי ואין צורך לחקור את זה לעומק.
הי נדיה, רציתי לשאול שוב כדי להבין כי תשובתך האחרונה לא הייתה לי ככ ברור: הקיבה לא אמורה להיות ריקה מאוכל ורק אז מרגישים רעב,או להבדיל,כל פעם אמורים לאכול את אותה כמות המזון בכל ארוחה כי ככה התרגלה הקיבה ומעבר לזה זה כבר שובע יתר? כתבת לי ששובע ורעב מושפעים ממערכות שונות בגוף,אני מכירה אותן ,אבל זה עדיין לא עונה לי על מה ששאלתי עכשיו... מטרתי היא פשוט להבין ו,אילו דברים שמשום מה בפורומים אחרים לא עונים לי עליהם תשובה...אשמח לקבל תשובה על שני המצבים שכתבתי פה.... תודה
אבל לא רק. זה אחד הסימנים שנכנסים למערכת "הודעות" מסועפת למח. אם אוכלים אותה כמות מזון בכל ארוחה, זאת אומרת שלא אוכלים לפי שובע . כי לא ייתכן שאותה ארוחה תשביע באותה מידה בכל פעם.
ששובע בזמן הארוחה הוא שילוב גם של ההורמונים וגם של כמה הקיבה מלאה? לא קודם הקיבה מלאה וזה מה שגורם לשובע ראשוני,ורק אחרי כמה דקות ההורמונים מבשרים על שובע? קיבה מלאה והורמונים קורים במקביל יחדיו ונותנים תחושת שובע נורמלית או להבדיל כשמעמיסים ,זה גם ההורמונים גורמים לתחושת שובע יתר וגם שהקיבה נמתחה מדי? זו הכוונה? תודה שוב נורא חושב לי להבין את זה פשוט....
שהגוף לא מפסיק לעבוד 24/7. פיזית הקיבה מתמלאת ולפי זה הגוף עובד. אז כן, קודם אוכל בקיבה ואח"כ כל שאר המערכות נכנסות לפעולה. אבל כדי שאתה תרגיש צורך לאכול, כל שאר המערכות גם בפעולה והן מאותתות מתי לאכול. זה מעגל פיזיולוגי.
אני לא מבין למה אני לא מקבל תשובה פשוטה אלא מסובכת... אמרת לי עכשיו שבאמת קודם הקיבה מתמלאת ואז ההורמונים נכנסים לפעולה...כלומר השובע ,זה שגורם לי להפסיק לאכול בזמן הארוחה הוא כמה אוכל יש בקיבה? כי הבנתי שההורמונים של השבוע יכולים להיכנס לפעולה אחרי איזה 10 דקות אם אני לא טועה... וזה סופר סותר את העובדה שאמרת לי שמאכלים שיש בהם הרבה שומן יאכלו בכמות קטנה יותר למרות שהם לא תורמים לנפח בקיבה כמו מזונות אחרים (וזה כי אני מניח שההורמונים של מאכלים שומניים גורמים ליותר שובע מאשר רק למלא את הקיבה),אז קצת הסתבכתי,אמשח לעזרה...
כהמשך לשירשור כדי שלא תפספסי בטעות : כתבת לי שיש רוויה של המתוק אם אוכלים הרבה בבת אחת,אבל אני יכולה להעיד על עצמי שיש נקודה שהמתוק לא טעים כמו בהתחלה,אבל המתוק עדיין ממשיך להיות טעים גם אחרי הרוויה "הראשונית",אם נקרא לזה כך,ולכן אין באמת שובע מהמתוק,וחוץ מזה,בפעמים שאני אוכלת אוכל רגיל ואז מתוק ,פה אני אוכלת מעבר לשובע, אחרי האוכל הרגיל, והמתוק הוא טעם חדש וטעים מאוד,כך שבין אם אני מתחילה מהמתוק ברעב או אוכלת אותו אחרי שיש כבר שובע בשני המצבים המתוק עדיין תמיד טעים לי......אני מבינה שאת מנסה לומר לי אחרת,אבל אני לא מצליחה להבין את זה.....תמיד טעים גם אחרי הרבה...בין אם אוכלים הרבה מתוק מההתחלה,או ארוחה, ואחריה מתוק....ואני יודעת שזה לא הגיוני לאכול מתוק אחרי כל ארוחה ובטח לא כששבעים,אבל זו הפואנטה שלי....מתוק טעים גם לפני שהטעמים הגיעו לרוויה וזה יכול לקרות אחרי אכילה של אוכל ולא ממתקים,וגם הרוויה שאני יכולה לנסות להבין למה את מתכוונת היא לא באמת רוויה כי עדיין ממשיך להיות טעים... חוץ מכל זה,הבעיה הגדולה הנוספת:היא שגם כשמשעמם לי או שאני במצב רוח כזה או אחר,אז נורא טעים לי לאכול מלא ממתקים וזה מרגיש מעולה,אז אומרים ללכת ולעשות משהוא אחר במקום לאכול או לחשוב למה אני רוצה לאכול,אבל אני רוצה לאכול כי טעים לי וזה מרגיש לי טוב,אז איך אפשר לשנות את החשיבה הזו,אם טעים לי בכל מצבי הרוח-עצבים או רוגע,כשאני שבעה או כשאני רעבה...תמיד טעים ,ושוב ,הרוויה היא מבחינתי לא באמת רוויה ,כי כן יש שינוי בטעם אבל המתוקים לא מפסיקים להיות טעימים.....אף פעם.....אז איך הגישה הזו משנה את זה .....אם בכלל...זה פשוט נראה בלתי אפשרי שאני יכולה להגיד לעצמי שפתאום לא טעים לי....
האם את רוצה להמשיך לאכול כך? אז למה לשנות? אם זה מה שמתאים לך, ברור ששום דבר שאגיד לא "יישב" עם מה שאת רוצה לעשות, ולא תפסיקי לאכול מתוקים או אחר כי זה מאד טעים לך ולא תעצרי בשובע. אם יש איזו שהיא בעייה שקשורה לאיך שאת אוכלת, אז אפשר לפתור אותה בלי לוותר על המתוק. נשמע מדברייך שיש פה רצון או נסיון לעשות שינוי. אם אדע מה המטרה יהיה לי יותר קל לענות לך. אכילה בכל מצב רוח, כפתרון או כדרך התמודדות לא חייבת להיות בעיה. היא בעיה אם זה מנהל את החיים שלך, או אם יש סיבה אחרת לצורך בשינוי. ברור שלא תגידי לעצמך שלא טעים לך. שום דבר לא עובד מזה שאת אומרת לעצמך משהו כזה. זה עדיין יהיה טעים. אין כמו חוויה אישית בהבנה ותחושות שלך. ואפשר , ללמד אותךחווית אכילה אחרת, טעימה ומתאימה. זה לא רק תיאוריה, זה מלווה בתהליך למידה. אבל היות ואני לא יודעת מה המטרה שלך או הבעיה, אני לא יודעת איך לחדד את התשובה שלי.
זה שאני לא מבינה איך יכול להיות שאנשים שאין להם בעיות של אכילה, לא רוצים לאכול כל הזמן ובטח לא מתוקים למיניהם,ולא שהם רק לא רוצים הם גם לא מתגרים מזה כמוני. כי כמו שאמרתי,המתוקים תמיד טעימים והטעם לא משתנה,אז איך זה שיש אנשים שלא בראש שלהם לאכול כל הזמן מתוקים, ואומרים "לא בא לי"? ,מה זה לא בא? זה טעים,למה שלא יבוא סתם ככה? כשאני חושבת על זה לעומק,באמת יש פעמים שאני יכולה לומר לעצמי שלא בא לי כרגע מתוק אבל זה לא מסתדר לי לוגית בכלל! איך זה שלא בא? זה טעים ומתוק ,מה זה לא בא? אז למה לפעמים כן בא לי? זה פשוט לא מסתדר לי בראש ואני לא מבינה איך גישת הנון דיאט ,אפילו שהיא מאפשרת לאכול כל מה שרוצים מסדרת בראש את ה"לא בא לי"....תמיד טעים הרי..
את מרגישה לפעמים שלא בא לך מתוק. אבל משום מה את לא מקבלת את זה. הגישה משלבת עבודה עם הלוגיקה שלך ועם הצרכים הפיזיולוגיים. את מזומנת לנסות.
שלום, אם מכניסים את המזון לפה ,לועסים מעט ולאחר מכן יורקים אותו ( האוכל לא נכנס לקיבה- כי לא בולעים אותו). האם הקלוריות נספרות ?? האם דרך בלוטות הטעם ניתן לעכל את הקלוריות? תודה
שתגרום לנזק בלתי הפיך בהמשך. אני מציעה שתפסיקי מיד. ואם את לא מצליחה ,שתפני לטיפול כדי להתגבר על הבעיה הזו.
אוקיי.. אבל הקלוריות נחשבות אם האוכל לא נכנס לקיבה ונמצא רק בפה ?
גם סופר חשוב לי להבין משהוא: כשאני אוכל ארוחה המכילה חלבונים פחמימות ושומן,האם הפחמימות יוצאות ראשונות מהקיבה ומעכלות ונספגות בדם גם ראשונות? תודה
כי לגוף הכי קל לפרק אותם. תהליך הפירוק וספיגה שלהם מתחיל עם הפרשת רוק בפה.
לקבל תשובה קצת יותר מובנת עבורי : -כלומר, כאשר אוכלים ארוחה המכילה פחמימות שומנים וחלבונים,הפחמימות יוצאות קודם מהקיבה וגם נספגות ראשונות..בין אם הן מורכבות או לא..? -ולגבי השאלה השנייה שהייתה לי-השובע הראשוני נובע מהמתיחה אותה אני לא מרגיש בזמן האכילה אבל היא קורת ,עפ המתיחה שהקיבה כבר התרגלה אליה,ולא עפ ההורמונים,שהם באים רק אחרי כמה דקות של אכילה ומבשרים על שובע? תודה,פשוט לא מצאתי תשובות על זה באינטרנט בכלל..
ראשונות גם כשהן מורכבות. המתיחה שאתה מרגיש בקיבה היא תוצאה משולבת של כל התהליכים הקשורים בשובע, וגם בכמה שאתה רגיל "למלא" את הקיבה. כי אם אתה עובר את תחושת השובע, אז הקיבה מלאה יותר, ונמתחת יותר. הקיבה היא שריר עם אלסטיות מסויימת. אם אנחנו מתעלמים מהתחושה הראשונית, עם הזמן ההרגשה של המתיחה תבוא עם הכמות שאתה רגיל לאכול. זה לא שתהחושה של המתיחה הראשונית נעלמה, זה בגלל שלא מתייחסים אליה.
האם שובע מגיע מתוך כמות האוכל שנמצאת בקיבה,והקיבה עם הזמן מתרגלת למתח מסויים,או מהורמונים כאלו ואחרים שלוקח להם זמן להשפיע על שובע תלוי מה אוכלים, ומכאן,קודם המתח בקיבה הוא השובע הראשוני? תודה
כראשוני, אך זה לא התהליך הפיזיולוגי הראשון שקורה. זה אחד התהליכים שמאפשר לנו להרגיש כמותית כמה לאכול באותה הארוחה.
שובע,מרגישים בבטן לא? בחירת המזון מהראש ,את מתכוונת,ללחשוב אם זה יגרום לי שובע לאורך זמן או לא,או שכדי לשבוע אני אצטרך לאכול מלא....נגיד מממתק או משהוא כזה....ואז זה מלא קלוריות לגוף...? כי זה האמת גם מזכיר דיאטה-להגיד לעצמי, שעד שאשבע מהממתקים אצטרך לאכול הרבה.....אבל בא לי על הממתקים,אז להגיד לעצמי שאני אצטרך לאכול מלא מאוכל מסויים עד ללשבוע וזה למה לא לאכול אותו מזכיר לי דיאטה... וחוץ מזה ששוב ,קשה לי להאמין שיש שיטה באכן פותרת את הבעיה הזו ,של לאכול מתוך כיף ותו לו....אוכל נותן הנאה,במיוחד כל משפחת המתוקים למיניהם....איך כבר אפשר לגרום לאדם לעצור ולהגיד לו ,לא לאכול מהמתוקים אם אני נהנית מזה וכיף וטעים לי כל הזמן,מלא מלא מלא,ועצירה מגיעה רק כשאני ממש שובעת והמתוק עולה...אבל עד השלב הזה,מאוד טעים ואוד כיף לי... תודה
נניח פתחת חבילת ממתקים שאת מאד אוהבת. האם תעצרי לאכול כשיספיק לך או רק כשהשקית ריקה? אפשר ללמוד לאכול בכיף ובהנאה את כל סוגי המאכלים כולל מתוקים. ואם אני חוזרת לדוגמת השקית: האם ההנאה נגרמת מכך שגמרת את השקית? האם חושי הטעם עדיין "קולטים" את כל הטעם כשאת מסיימת שקית? אני נותנת דוגמה כללית מבלי להכיר אותך. אני מבינה את החשדנות שלך בתהליך. אני לא אומרת לך כמה לאכול, אלא לבדוק מתי באמת "נגמרת" ההנאה מהאוכל. וההנאה נגמרת כשתאי הטעם רווים ויש שובע. גם הנאה ממתוקים נגמרת אחרי כמות מסוימת, שאני לא יודעת מה היא. זו לא דיאטה שאומרת לך לא לאכול או כמה לאכול. זו בדיקה הדדית של מה את באמת אוהבת וצריכה. אם תלמדי לעצור שנייה לפני שאת מרגישה את המתוק עולה, זה לא יעשה שינוי? הרי זה רק יעצים לך את ההנאה, כי לא תרגישי רע פיזית או רגשית אחרי שתאכלי. ואם זו המטרה שלך, זה משהו שבהחלט אפשר ללמוד לעשות.
הקיבה ריקה מאוכל? כתבת לי שהקיבה אף פעם לא ריקה,התכוונת שהקיבה לא ריקה כי יש בה חומצה אבל כן ריקה מאוכל כאשר חשים רעב?
הקיבה ריקה או מלאה בזמן מסויים. את זה הגוף יודע.
הקיבה ריקה מאוכל ואז מופיע הרעב?? או שיכול להיות אוכל מתעכל בקיבה ואני רעבה,פשוט אין הגיון אם יש אוכל שמתעכל,ורעב יופיע.....זו השאלה
"מדווחות" למח על צורך במזון. המערכת כוללת, נוירוטרנסמיטרים, הורמונים,מערכת עיכול (קיבה ומעיים), מערכת עצבית ועוד. כך שמה שאנחנו מרגישים כרעב, הוא תוצאה של הרבה מערכות שעובדות בו זמנית, כדי לתת לנו את האות להתחיל לאכול ומתי לשבוע. כך שאת צריכה פשוט לאכול כשאת מרגישה רעב ולעצור בשובע. האם יש לך מטרה מסויימת בשינוי הרגלי האכילה שלך?
אם אוכל לקבל פה תשובה: אם נגיד והייתי טוחן את כל האוכל שאני אוכל (נגיד ואני אוכל ארוחה יחסית מאוזנת),והייתי שתה את הכל כשייק (שזה דוחה לגמרי,לכן השאלה היפוטתית לחלוטין),האם הייתי מרגיש רעב יותר מהר אם הייתי שותה את האוכל מאשר אוכל אותו?
פשוט יהיה "יותר מוכן" לעבודת הקיבה. כך שאני לא רואה למה תהיה רעב יותר מהר. הגוף מפרק את האוכל שאנחנו אוכלים למרכיביםהרבה יותר קטנים מטחינה בבלנדר. ומפרק אותו כימית. כך שאחרי כזה שייק לא צריך להיות הבדל.
1-האם העובדה שגם כשאני חש רעב ולא הכל בא לי זה בסדר? 2-למה יש פעמים שבא לי מתוק אחרי האורחה גם אם אני שבע,ופעמים שלא בא לי כלום אחרי האורחה? במה זה תלוי?
1- לגמרי בסדר 2- כי לפעמים מתחשק, ולפעמים לא. אין בזה ממש חוקיות מסוימת. אפשר ל"חפור" ולראות אחרי איזה ארוחה מתחשק מתוק ואחרי איזה לא. אם זה חשוב לך, אפשר לבדוק בייעוץ.
מתוקים ,כי פשו טעים לי ואין לי סיבה אחרת. טעים לי גם במצבי כעס וטעים לי גם כשאני רגועה ולא מונעת מעצמי כלום. טעים לי מלא מלא לא ממתקים ורק כשאני מגיעה לכמות גדולה של סוכר אולי אז מספיק לי. איך גישת הנון דיאט ,חוץ מזה שהיא אומרת שמותר לאכול הכל ,יכולה לעזור לי בזה שטעים לי לאכול לא משנה באיזה מצב.... ולהגיד לעצמי שאני אשמין בכמויות גדולות,אף פעם לא עוזר...
ולדעת מתי לעצור ואיך לעשות את זה מבלי להרגיש מקופחת. זה תהליך שלוקח זמן, אבל לא מונע ממך את מה שאת הכי אוהבת ולא מונע ממך אוכל. התהליך מלמד אותך לווסת כמויות מ"הראש" וגם מה"בטן". אנחנו לומדות מה את אוהבת ואיך את אוכלת במשך היום, וככה לאט לאט מבינות איך לתת לך את האפשרות לבחור לעצור או להמשיך לאכול כמותית ואיכותית. אנשים שאוהבים מתוק וממתקים גם בוחרים מה הם אוכלים בתוך עולם המתוק. הנקודה היא ללמד אותך לבחור. וברור שלהגיד לעצמך שתשמיני לא עוזר. כי חוץ מלתת לך ייסורי מצפון ורגשות אשמה זה לא נותן לך כלום. השיטה מלמדת גם לאכול בכיף בלי ייסורי מצפון והלקאה עצמית מיותרת.
שובע,מרגישים בגוף בבטן לא? בחירת המזון מהראש ,את מתכוונת,ללחשוב אם זה יגרום לי שובע לאורך זמן או לא,או שכדי לשבוע אני אצטרך לאכול מלא....נגיד מממתק או משהוא כזה.... כי זה האמת גם מזכיר דיאטה-להגיד לעצמי שעד שאשבע מהממתקים אצטרך לאכול הרבה,אבל בא לי על הממתקים,אז להגיד לעצמי שאני אצטרך לאכול מלא מאוכל מסויים עד ללשבוע וזה למה לא לאכול אותו מזכיר לי דיאטה... תודה
נניח פתחת חבילת ממתקים שאת מאד אוהבת. האם תעצרי לאכול כשיספיק לך או רק כשהשקית ריקה? אפשר ללמוד לאכול בכיף ובהנאה את כל סוגי המאכלים כולל מתוקים. ואם אני חוזרת לדוגמת השקית: האם ההנאה נגרמת מכך שגמרת את השקית? האם חושי הטעם עדיין "קולטים" את כל הטעם כשאת מסיימת שקית? אני נותנת דוגמה כללית מבלי להכיר אותך. אני מבינה את החשדנות שלך בתהליך. אני לא אומרת לך כמה לאכול, אלא לבדוק מתי באמת "נגמרת" ההנאה מהאוכל. וההנאה נגמרת כשתאי הטעם רווים ויש שובע. גם הנאה ממתוקים נגמרת אחרי כמות מסוימת, שאני לא יודעת מה היא. זו לא דיאטה שאומרת לך לא לאכול או כמה לאכול. זו בדיקה הדדית של מה את באמת אוהבת וצריכה. הרי זה רק יעצים לך את ההנאה, כי לא תרגישי רע פיזית או רגשית אחרי שתאכלי. ואם זו המטרה שלך, זה משהו שבהחלט אפשר ללמוד לעשות.
שבע ואני פיזית לא יכול להכניס עוד אוכל (לאוו דווקא כשאני מפוצץ מאוכל,גם אחרי כמה שעות זה יכול לקרות),אבל אני חש רעב לאוכל,זה בראש שלי?
זו שאלה שניתן לענות עליה רק אם מסתכלים על מה שאכלת קודם, ואיך אתה אוכל באופן כללי. התשובה יכולה להיות שאתה רעב מהבטן, ויכולה להיות שאתה רעב מהראש. זו שאלה שאפשר לענות עליה בייעוץ אישי.
נגיד מתוקים (כי זה פשוט קרה לי אתמול),והייתי שבע בבטן אפילו אחרי 4 שעות,כלומר,פיזית הרגשתי שאני לא רוצה לאכול כי אין מקום בבטן,אבל אחרי 4 שעות האילו, הרגשתי פתאום חוסר למשהוא קטן לאכול,ובאופן מוזר אכלתי קציצה אחת וזה סידר לי את התחושה של הצורך לאכול משהוא....אבל אם היה בפני נגיד רק לחם או משהוא כזה בוודאות לא הייתי אוכל,כלומר זה צורך לדבר מאוד ספציפי ממשפחת החלבון...... לא יכול להיות שזה בראש שלי פשוט...?
- כלומר אני יכולה לחוש שובע,כאילו אין לי מקום יותר להכניס אוכל בבטן וזה לא אומר שהקיבה מחאה באוכל? זה אומר שעל פי הוויסות הטבעי של המוח והגוף הגעתי לרמת קלוריות שאני אמורה לקחת בארוחה הספציפית הזו גם כשזה חצי פרוסה עם גבינה? תודה
עם ההרגשה. זה לפעמים מפתיע ששובעים מיחסית מעט אוכל, אז מה? לפעמים צריך ארוחה שלמה, ולפעמים לא. מהשאלה שלך, נראה לי שהבנת. תסמכי על תחושת השובע שלך.
שונה,זה שכשאני שבעה אני שבעה אני מבינה,אבל האם רעב יכול לה
עם גבינה ולפעמים אני צריכה ארוחה שלמה,האם אני יכולה להבין מזה שזה לא נכון שאמרו לי שתמיד צריך למלא את הקיבה כדי לחוש שובע? והאם כאשר אני שובעת רק מחצי פרוסה עם גבינה,עדיין הקיבה שלי כן הייתה ריקה לפני שאכלתי את זה?
אין כאן חוקים של כמויות. רק את יודעת ומרגישה מתי את שבעה. וכן, לפעמים תשבעי מחצי פרוסה עם גבינה ולפעמים צריך ארוחה שלמה. משתנה כל הזמן.
שונה-כשאני שבעה אני שבעה,זה אני מבינה,אך האם ייתכן מצב פיזי בו הקיבה איננה ריקה מאוכל ועדיין יש רעב,מכאן אני אוכלת,וממלאת אותה ואז יש שובע,או שכדי לחוש ברעב ולשבוע גם מחצי פרוסה עם גבינה ,הקיבה חייבת להיות קודם כל ריקה? לא מסתדר לי,שיש בקיבה אוכל שמתעכל ואני רעבה...יש אוכל למה שאני אהיה רעבה....
הגוף עושה את כל העבודה. הקיבה אף פעם לא "ריקה" באמת. זו דרך דיבור. כשהגוף זקוק למזון, הוא מאותת לנו דרך הרעב. וכמות המזון שהוא זקוק לה נקבעת דרך השובע. הקיבה היא רק חלק מתהליך מורכב שעובד עם מערכת העצבים והמח והורמונים ועוד, כדי לקבל את תחושות הרעב והשובע.
אם הגוף או המוח עושים את בחירותיהן במזון עפ איזושהיא מערכת וכתבת לי שלא. אז בעקבות מקרה שקרה לי אשמח להבין מה הוא היה: חשבתי רעב,ואכלתי משהוא בשרי למרות שהתחשק לי חלב,במוח שלי אמרתי לעצמי מה זה משנה מה אני אוכל העיקר שאני אוכל סוג של חלבון. ובאמת אבל שמתי לב שגם כשהייתי שבע מהבשר,א-הוא לא היה לי ככ טעים באפקט של האכילה,ופה האם זה יוכל להיות כי מראש לא התחשק לי בשר? וב-מה זה משנה באמת אם זה בשר או חלבי,שניהם חלבון,אז למה הרגיש לי חסר החלב גם אחרי ששבעתי מהבשר? תודה רבה
ובגלל שרצית חלב ולא בשר, גם אם הרגשת שבע, לא הרגשת מסופק. זה ההבדל.
אם את רוצה לקבל פרטים , את מוזמנת ליצור קשר ולתאם פגישת הכרות ללא תשלום או התחייבות
בארץ ואחזור רק עוד כמה שבועות,עד אז ,האם תוכלי לעזור לי להבין את הבעיה עם השומן שקראתי ככ הרבה חומר באינטרנט עליה,אז תשובה הגיונית לא מצאתי: שומן עולה מעל שאר המרכיבים בקיבה ואיננו מתפרק בקיבה,הורמון השובע CCK מופרש רק כאשר השומן או החלבון נכנס לתרסריון וזה לוקח בערך 10 דקות מזמן האכילה,אם אני לא טועה ,אבל אפשר לחוש שובע גם אחרי חמש דקות שאוכלים ,ועדיין לא מופרש CCK כי השומן לא הגיע עוד לתרסריון ,אז איך יש בכל זאת שובע מאכילת חלבון או שומן עי הפרשת CCK? -אם השומן הוא "מעל" החלבון והפחמימות בקיבה,אז איך CCK שמופרש רק כאשר שומן או חלבון מגיעים לקיבה, מאט את קצב התרוקנות הקיבה וגורם למאכלים שוניים יותר, להשביע מהר יותר,אם השומן מגיע אחרון לתרסריון? תודה רבה
איך התשובה שלי תוכל לעזור לך לבחור יותר טוב את מה שאת רוצה לאכול ולעצור בשובע?
באינטרנט שדיברו על נון דיאט-ואמרו שם שכשרעבים אז הבחירה באוכל לא תיהיה מאוד סלקטיבית ונסתפק בכל דבר שיש לפנינו. אני מוצא שזה נכון רק כשאני מת מרעב,אבל יש פעמים שאני חושב שאני חש רעב לא מוקצן,ובא לי מעדן (לדוגמא),ואם היה בפני רק שניצל ואורז (כדוגמא),סביר להניח שלא הייתי נוגע בזה ומעדיף להישאר רעב. האם זה נכון והגיוני?זה לא שאם הגוף דורש אוכל זה לא כזה משנה מה אוכלים,או שהשיש סלקציה טבעית עפ צרכי הגוף...נגיד בשניצל יש מדי שמן או משהוא כזה לעומת מעדן....לא יודע איך להסביר את זה מ,מקווה שזה מובן. תודה מראש
משתנות מכל מיני סיבות. ברור שכאשר רעבים מאד, סביר שנהיה פחות סלקטיביים ונאכל את מה שיש. אבל ברור שכל רעב יש "אוכל" משלו. לפעמים מתחשק משהו קטן ולפעמים ארוחה דשנה. לפעמים בא לנו משהו מרענן, ולפעמים משהו פריך וכן הלאה. אין ספק שהבחירות שלנו נובעות גם מהצרכים של הגוף ,דרגת הרעב וגם ל"מראה עיניים". וזו הבחירה הטבעית.
ולרצונות של מה אני באמת רוצה לאכול אני מגלה דברים שאני לא מבינה או לא יודעת אם הם נכונים: יש בקרים לדוגמא או פעמים במהלך היום שנורא בא לי משהוא מתוק ,ובוודאות אוכל אחר לא יספק אותי,אבל הרצון למתוק מרגיש ככ אמיתי ולא בא מסיבה של שעמום או רגש אחר,כאילו אני מרגישה שלא יהיה שקט אם לא אוכל את המשהוא המתוק,האם אני יכולה להסיק מכך שרעב זה לא ושזה חשק שיכול לעבור? תודה
אתמול והיא גם די חוזרת על עצמה: שאכלתי תפוח בתשע בערב,ואז ב 00:30 היה לי חשק עז לחלבון,אז אכלתי נקניקיות. זה גם חשק נורמלי כמו עם המתוק או שפה דווקא יכולתי לתת לחשק החלבון לעבור? תודה שוב מקווה שזה בסדר:)
ולפעמים מתחשק מתוק ולפעמים מלוח ולפעמים נקניקיות. הכל טוב
לא צריך בכל מחיר לבדוק כל פעם אם רוצים לאכול מתוק , איזה סוג רעב זה. מרעב או חשק. אפשר גם לאכול מתוק. הצורך להבחין בין סוגי הרעב תלוי בהתנהגות אכילה ובמטרה שלך. גם מתוק זה אוכל.
