פורום הרזיה ללא דיאטה

אבל עדיין בודק מאה פעם לפני אכילה ,שבאה מרעב או סתם לכיף,האם אני באמת רעב או האם באמת יש לי חשק לאכול ואני אהנה מהאכילה. זה לא ככ מתקדם,כי עדיין אני לא רואה שום ירידה במשקל אלא ירידות קטנות ואז עליות,מה שיוצא שלא הורדתי בכלל במשקל ורק עליתי בשנה הזו. הבעיה הגדולה היא שעדיין אני לא מצליח לבטוח בעצמי ישר לפני החלטת האכילה כי אני לא רוצה לעשות יותר מדי טעויות של לאכול מבלי שאני חש רעב אמיתי כדי לא להשמין עוד ועוד ועוד. לדיאטנית שלי אין ככ הרבה מה להגיד חוץ מזה שהיא אומרת לי שהביטחון שלי בגוף יגיע עם הזמן,אבל בינתיים אין הרזייה ואין שקט במוח כי אני חושב מאה פעם אם כדאי לי לאכול מתוך חשק ומאה פעם אם אני באמת רעב. מה ממליצה לי לעשות? תודה

היא כי אתה עדיין לא רואה ירידה במשקל? לראות ירידה במשקל יכול לקחת הרבה זמן. אבל האם אתה אוכל באופן חפשי את מה שאתה רוצה, מבלי לעלות במשקל? האם לפני תחילת התהליך יכולת לחשוב שאם תאכל כפי שאתה אוכל היום, לא תעלה במשקל? אני לא יודעת למה אתה לא סומך על הבחירות מזון שלך, ומעיזה לשאול אם החוסר שקט בראש והקושי לסמוך הוא רק בנושא אוכל ומשקל ,או גם בתחומים אחרים. אני מציעה שתראה מה השגת ,חוץ מירידה במשקל השנה ,ותמשיך את התהליך. היות ואני לא מכירה אותך ואת הסיפור שלך, אין לי איך להוסיף כרגע.

יכול לקרות שאני חש שובע אבל חסך במשהוא שהוא החלבון? או שזה סתם פסיכולוגי? תודה

אז הגוף "מחפש" חלבון ושומן כי פחמימות לבד לא מספקות ולא משביעות. התחושה שלך לא פסיכולוגית

קמתי בבוקר וחשבתי שאני רעב-אבל משום מה ,מה שיכולתי כן לאכול זה חתיכת עוגה ,והמחשבה על לאכול בשר ואורז ממש הגעילה אותי. האם מכאן אני יכול להסיק שאני לא הייתי באמת רעב ,כי אם זה היה כך לא היה משנה אם היה לי רק אורז ובשר הייתי אוכל את זה? תודה רבה

כי כשרעבים, חלק מהעניין הוא גם לבחור מה רוצים לאכול. אז אם רצית עוגה, רצית עוגה.

בלנסות להבין משהוא ואודה לך אם תוכלי לעזור לי: שובע מגיע עפ הבנתי מכמות האוכל שיש בקיבה ששם יש רצפטורים שמסמנים למוח מתי יש שובע. אז אם ראיתי וקראתי כי X קלוריות של שמן ממלאים את הקיבה עד מקום מסויים ולעומת זאת אותן X הקלוריות של חלבון ממלאים את הקיבה יותר מהשמן,(או באוכל זה יכול להיות-לאכול עוגה לעומת לחם-בעוד הלחם תופס נפח בקיבה יותר מהעוגה), האם זה בעצם אומר שכאשר אני רעב רצוי לא לאכול על דרך קבע מזונות בעל דחיסות קלורית גבוהה שנותנים נפח קטן בקיבה,כי,אז כדי לשבוי מהם (שייתפסו את נפח הריבה),צריך לאכול הרבה -כלומר הרבה קלוריות-ואז בדרך קבע זה משמין? נכון או לא נכון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!???????????? תודה רבה!!!!!

כשבודקים משהו במעבדה, הוא חשוב להבנת הפיזיולוגיה ואיך הגוף עובד, אבל לא ליום יום. הסיכוי שאתה תאכל שמן בלבד ( למשל תשתה כוס שמן זית) או חלבון בלבד ,כלומר ללא אבות מזון אחרים נלווים הוא אפסי. עוד נתון שיבלבל אותך, שומן נותן יותר שובע מחלבון. כך שאם הדחיסות הקלורית גבוהה צריך נפח קטן יותר של אוכל בשביל לשבוע, כי שומן נשאר יותר זמן פיזית בקיבה ומתעכל רק כשהוא עובר למעיים. למה אני מבלבלת אותך? כי אי אפשר לדבר על שובע מנקודת מבט אחת בלבד. ושובע היא תחושה מאד מאד ברורה ומורגשת. כך שהסיכוי שלך להרגיש שובע, הוא הרבה יותר גדול אם תקשיב לגוף מאשר אם תחשב מה תאכל.

אוקייי, אם אכן מזונות דחוסי קלוריות יש בהם יותר שומן מכאן הם יתרמו לשובע באותה הכמות כמו מזונות נמוכים בדחיסות הקלוריות,אבל,כן יש את המקום הזה,שמלאות נמדדת גם ברצפטורים בקיבה שמרגישים שהקיבה מתלאת ומכאן תבוא תחושת השובע. אז אם אוכלים אוכל דחוס בקלוריות ,עד שהוא ימלא את הקיבה ,הקלוריות יצטברו עוד ועוד לעומת מזונות לא דחוסי קלוריות. האם אני טועה ???? תודה רבה על העזרה!!!!!!!!

הוא לא יודע להבדיל בין מזון "דחוס" קלוריות או אחר. את זה אנחנו יודעים.

האם כאשר אוכלים מעבר לשובע אז הגוף "מזהה" שיש עודף אוכל ואת העודף הזה הוא מתחיל לייצר כתאי שומן אפילו אחרי ארוחה אחת?

שאכלת יותר מדי. אבל הגוף לא מייד מתחיל לצבור שומן.ארחה אחת לא יכולה לגרום להשמנה. רק אכילת יתר בהמדה ולאורך זמן תגרום להשמנה.

אז מה הגוף עושה עם האוכל שנאכל מעבר לשובע? לא צובר אותו כשומן? אפילו לא קצת?

אי אפשר לדעת בכל רגע נתון מה הגוף עושה עם האוכל. הגוף עובד עם האוכל לפי צרכיו.

בעצם חזרת וציינת כי רק אם אוכלים מעבר לשובע באופן קבוע ולא משנה מה משמינים. אז אני חוזרת לשאלה שיהא-אם יש בפניי רק נגיד במבה (שהוא בראש שלי ,לפי מה שדיאטנים חפרו לי בעבר-הוא מזון בעל דחיסות קלורית גבוהה אך אינו גורם לנפח גדול בקיבה לעומת לחם נגדי),לא משנה כלזה,כל עוד אני אוכלת את הבמבה ברעב ושובע לא אשמין? לא משנה מה הנפח שהאוכל יגרום בקיבה ולא שמנה הדחיסות הקלורית שלו? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל עוד את אוכלת במבה ועוצרת בשובע, אין סיבה לעלות מזה במשקל. כמובן, שעלייה במשקל לא מתייחסת רק לבמבה אלא לכל מה שאת אוכלת במשך היום. אז אם כל היום את אוכלת לפי שובע ורעב, והאוכל שלך פחות או יותר מאוזן, כולל הבמבה, לא צריכה להיות שום בעייה.

מה זה אומר שהאוכל פחות או יותר מאוזן? כלומר שלא יהיה חסך במהלך היום של אב מזון מסויים כי אז רעבים ? תודה רבה!!!!!!!

כך שאם את אוכלת פחות או יותר את כל אבות המזון כל יום, בכמות מתאימה , ( כי לא חשוב רק מה, גם כמה) אז הבמבה תהיה חלק ממה שאכלת במשך היום, ללא השפעה מיוחדת.

שיש לי צרבות ואני מבלבלת את התחושה עם רעב. יש דרכים בלי ללכת לבדיקות ולקחת תרופות לצרבות,להבדיל אם זה צרבת או מיצים כולים ,מרעב? תודה

את יכולה לנסות לרשום כמה ימים מה את אוכלת, ולראות מתי יש לך צרבות. כך גם תראי אם היית רעבה וגם מה יכול לגרום לצרבות. צרבת היא תחושה מאד מאד לא נעימה. אם היא מגיעה מרעב, כנראה שאת לא אוכלת מספיק. אם ממקור אחר, צריך לבדוק ולראות מה האפשרויות לטיפול.

בשובע-ולא מלאה מדי,אבל ז היה לי חשק עז למתוק,אז אכלתי עוגייה אחת,ואחכ הרגשתי קצת מלא מדי בבטן. אז מה היה עלי לעשות? לא לאכול כדי לא להרגיש ככה בבטן?ולהתעלם מהחשק למתוק? תודה

ולמדת שלפעמים עוגייה אחת, גם אם קטנה היא יותר מדי לאותה ארוחה. כנראה שכדי לספק את החשק למתוק היית צריכה לאכול חלק מהעוגייה, ולא את כולה. זה מאד קשה, כי מה זה כבר משנה? אז למדת, שזה משנה. אם היית אוכלת רק חלק מהעוגייה גם היית מספקת את הצורך למתוק וגם לא היית מרגישה מלאה מדי בבטן.

נכון ,אם אני מנסה אבל לחשוב כמו בן אדם רזה:גם כשהוא אוכל מתוך חשק (לא מרעב),אז הוא אוכל לשם הנאה או מתוך שעמום וכל הסיבות שאינן רעב. אז מתי אדם רזה יודע כן לאכול אוכל של חשק ומתי הוא יודע לסנן? אם גם כאשר הוא בוחר לאכול את החשק וגם כשהוא חושב אולי לאכול זה נובע מתוך סיבות שאינן רעב פיזי? תודה רבה

גם אדם רזה אוכל מתוך חשק,וגם אדם רזה אוכל לפעמים יותר מדי. התחושה בבטן של המלאות כשאוכלים יותר מדי היא אותו הדבר. כך שהשאלה שלך מתייחסת כנראה לאדם בעודף משקל שרוצה לרדת במשקל. במקרה הזה, צריך להבין מה בהרגלי האכילה שלו גרם לו לעלות במשקל, ולהתחיל לעבוד עליהם. אם העודף משקל נובע מאכילת יתר וקושי לעצור בשובע, זה תהליך שלומדים אותו. ואז לפי הבנתי את השאלה שלך, את תאכלי כמו אדם רזה.

אני חייה לפי השיטה המדהימה הזאת, שלמדתי לבד ורציתי לשתף בכלים שעזרו לי במיוחד בהתחלה. 1. אל תתעסקו באוכל עצמו, אין דבר כזה אוכל משמין, תשנו תפיסה, אמונה וסטיגמה אוכל לא משמין. 2. למה כן לשים לב: מתי אנחנו אוכלים? תשובה: כשאנחנו רעבים מה אנחנו אוכלים? תשובה: מה שהגוף רוצה! וזה מאוד קשה בהתחלה להשתחרר מהערך התזונתי והקלורי של מה שנחנו יודעים על האוכל ולפיו פעלנו כל חיינו, ולהתייחס לאוכל כמו ילד קטן, טעים או לא, רוצה או לא, תתחילו בלשאולה מה בא לי? מה יספק אותי הכי הרבה כרגע, מתוק?, מלוח?, חם?, קר? ולנסות למקד את המחשבה עם תחושות הגוף הכי טוב שנוכל, מכירים את ההרגשה הזאת שבא לכם משהו מסויים אבל אתם מנסים לשכנע את עצמכם שלא כדאי, זה משמין, לא בריא... במקום אתם אוכלים דברים אחרים, אבל הסיפוק לא מגיע ובסוף אתם גם מגיעים לדבר שרציתם כל הדרך, תשאלו את עצמכם, כמה אוכל הייתם חוסכים לגוף שלכם אם היתם מתחילים עם מה שרציתם וכן גם עוגה, שוקולד גלידה הכל הולך, תנסו לראות בזה תהליך של למידה על הטעמים שלכם סוגי האוכל שעושים לכם טוב וסוגי האוכל שלא רק לפי תחשות הגוף והסיפוק שאתם מקבלים. איך אנחנו אוכלים? תשובה: אנחנו רעבים בין 2-4 פעמים ביום, לכל אחד זה שונה, אבל שאתם שם, אוכלים תחיו את הרגע, הפסיקו הכל, עיתון, טלויזיה, פלאפונים... ותתרכזו באוכל שאתם כל כך אוהבים, תתדאגו שכל ביס הוא חוויה, אין ביסים לט טעימים, כל ביס הוא מושלם, תנשמו בין הביסים וכשאתם אוכלים את הביס המושלם, תניחו את המזלג, כי אם תתעסקו בלהכין את הביס הבא איך תטעמו את האוכל, איך תרגישו מה הוא עושה לכם ואיך תדעו מתי שבעתם, באמת שארוחה לפי צורכי הגוף לא לוקחת יותר מ15-30 דקות , תנו לעצמכם להנות בלי הסחות דעת. איפה אנחנו מרכזים את האנרגיה שלנו? תשובה: לא באוכל, כשעשינו דיאטות המון מהמחשבות שלנו במשך היום היו חישובים של מה אכלתי מה אני אוכל בהמשך, פעלתי נכון או לא, הדבר הנפלא ביותר הוא לגלות איך הזמן שלנו מתפנה, איך אנחנו מספיקים כל כך הרבה כשאנחנו מעבירים את השליטה לגוף שלנו, אין לנו צורך לחשב ולדאוג כי זה התפקיד של הגוף, כשנהיה רעבים הגוף יאותת לנו, כשיבוא הרעב נשאל את הגוף מה בא לו? כמה בא לו? זה לא עניין שלנו, אז הרצון שלנו הוא למלא את עצמנו באהבות, תשוקות חלומות ופשוט להנות. הדרך היא ארוכה, אבל באמת שווה את המאמץ, אל תחשבו על הירידה או על המשקל תהנו מהדרך יש לכם חיים שלמים לאכול כל מה שתרצו ולהיות במשקל הטבעי שלכם, בהצלחה

כל הכבוד! רק לגבי זמן ארוחה ומספר ארוחות ביום. יכול להשתנות מאחד לשני.

שלום , יש לי bmi 17.8 אני לוקחת גלולות זואלי כבר חודשיים . בחבילה הראשונה היה דימומים במשך החודש הופסקו וקבלתי מחזור תקין בגלולות הצהובות . בחבילה ה2 לקחתי כל יום באותה שעה באופן קבוע (יום אחד הקאתי אז לקחתי מחבילה נוספת את הכדור החסר) אך לא קבלתי מחזור בגלולות הצהובות. אני מכירה את הגוף שלי ומרגישה את כל תסמיני המחזור רק ללא דימום. האם זה קשור למשקל שלי ? האם יש חשש למשהו אחר ?

אם המחזור שלך לא מסתדר עם גלולות, אנא פני לגינקולוג להתייעצות. אם סיבת לקיחת הגלולות היא הפרעת אכילה, תפני בבקשה לייעוץ תזונתי במקביל לטיפול הגינקולוגי.

אם משהוא שנחשב בתפיסה הכוללת משמין,כמו נגיד חתיכת עוגה,בעצם עפ השיטה זה לא משמין,כי ייתכן ויש שם אחוזי שומן גבוהים ואז סך הקלוריות מאכילת עודה לעומת לחם מלא תיהיה שווה. האם זה אומר שאם נגיד ונתקענו על אי בודד רק עם עוגה,אפשר לאכול כמה שרוצים ממנה ולא להשמין??????? (ונגיד ומאזנים את זה לפעמים עם כוס חלב לחלבון...)??? זה לא שיש בעודה אחוז שומנים גבוה,ויש גבול לכמה שומן באוכל הגוף צריך מבלי להמיר את זה לתאי שומן? תודה רבה

משמינים אם אוכלים יותר ממה שצריך לאורך זמן ובהתמדה. אם נתקעת על אי בודד אתה תאכל את מה שיש.... עוגה לא יכולה להשמין אותך לבד. כדי להשמין צריך לבדוק מה אתה אוכל כל היום, ולאורך זמן. לעוגה אין "כוח" להשמין אותך. לאכילת יתר מכל סוגי המזון, בהתמדה ולאורך זמן, יש.

למה שהגוף יוריד את עודף השומן שיש לי ? אם אני כל הזמן ממלא מאגרים למה שהגוף יפנה לתאי השומן? -יש את חילוף החומרים הבסיסי של הגוף שזה בדכ 1200 לנשים ו1800 לגברים-האם כדי ליצור גירעון קלורי לא צריך בעצם לעבור את המספרים האילו?כדי לא לצרוך יותר אנרגיה מאשר מוציאים? תודה

אם אין לך עודף משקל, באמת אין שום סיבה לגוף להוריד משקל. אז על מה אנחנו מדברים? גם לא ברור לי מאיפה המספרים של שריפת האנרגיה לנשים וגברים. מי אמר שאישה לא יכולה לשרוף 1800 קלוריות או יותר? אם מדברים על ירידה במשקל, צריך קודם לראות שיש עודף משקל. האם אתה בעודף משקל? כדי לענות לך, אשמח לקבל נתונים של גיל, גובה ומשקל.

להיות בשיטת הנון דיאט,ואני לא יודעת אם זה נכון מה שאני עושה: קודם כל לקח לי זמן רב להרגיש שובע ורעב,אבל בשבועיים האחרונים באמת עליתי על זה,ולא הרגשתי שבעה יתר אפילו לא פעם אחת,מה שכן עשיתי שאולי לא בסדר,שאני עשיתי כמעט אחרי כל ארוחה-כשאני אוכלת ארוחה די מאוזנת,לרוב אני משאירה מקום לחטיף או משהוא מתוק כמו עוגה או עוגייה. או כשאני רעבה מלכתחילה אני אוכלת משהוא בסגנון האוכל הזה. יכול להיות שזה מה שמונע ממני להרזות? תודה

המשך לתגובה הראשונה-כי כן קראתי לאחרונה שכל אב מזון מתנהג שונה בגוף-אז יכול להיות שכשאני מחליטה אוכל שהוא פחמימה פשוטה או יותר פחמימה זה מומר לשומן?

הגוף מפרק כל פחמימה לפחמימה פשוטה. לכל אב מזון תפקיד שונה בגוף, ולכן הגוף מתייחס לכל אב מזון בצורה שונה. אבל זו גם הסיבה שהוא צריך את כל אבות המזון. ומזון מומר לשומן רק אם אוכלים בעודף, בהתמדה ולאורך זמן.

הנון דיאט מתייחסת לעובדה כי הגוף אינו מפרש או מתייחס אותו הדבר לכל אב מזון. כלומר נאמר ואוכלים פרוטאין,בגוף יעבוד הרבה יותר קשה לפרק אותו מאשר פחמימה. אני שואל כי בעבר הייתי אצל דיאטנית בגישת הנון דיאט -ואני זוכר שהיא אמרה לי שכשאני רעב,ויש נאמר במבה מולי,ואני אוכל אותה,למרות שאני לא הכי רוצה אותה ויותר שואף לאוכל כמו אורז ועוף,אבל אוכל את הבמבה על הדרך-זה יכול להשמין לטווח הארוך כי זה "לא מה שהגוף זקוק לו כעת". אז אחרי למידה עמוקה עצמאית,האם אני יכול בעצם לקשר את העובדה שבאותו הרגע לא התחשק לי על הבמבה ובכל זאת אכלתי אותה ,זה אכן יכול לגרום להשמנה לטווח הארוך-כי היא מכילה בעיקר פחמימה ושומן,בריכוז גבוה שהגוף לא צריך כדי לשבוע באותו הרגע? האם אני צודק במסקנותיי?

אם אכלת במבה, וזה לא מה שהתחשק לך , לא תשמין מזה. אם תאכל במבה בכמות מעבר לשובע לאורך זמן ובהתמדה, אתה תשמין מזה. וזה נכון גם לגבי אורז ועוף, וכל אוכל אחר. אם אוכלים ממנו יותר מדי , כלומר מעבר לשובע, ובהתמדה לאורך זמן, משמינים. כל נושא פירוק המזון לא רלוונטי לשאלה שלך. זה נכון שפחמימות מתפרקות יותר מהר מחלבונים ויותר מהר משומן. אבל מה הקשר בין זה לבין אכילה עודפת? אם אוכלים יותר ממה שצריך, ולא משנה מאיזה אב מזון, לאורך זמן והתמדה, משמינים.

נכון שעפ תשובתך הקודמת ציינת כי אם נאכל מתוך חשק ולא רעב הכמות תיהיה קטנה,אבל עדיין האכילה לא תנבע מרעב-משמע-לא מתוך צורך של הגוף לאנרגיה-משמע הזמנה

מזה שאוכלים משהו מחשק, ולא מרעב לא משמינים. המחשבה שאוכלים משהו ומשמינים מידית, מוטעית מהיסוד.

לומר,זה שבדכ אני נהנה מאוכל מסויים אבל,יום אחר לא בא לי את אותו המזון זה סתם בראש ולא פיזיולוגית? פיזיולוגית גם אם נגיד ואני אוכל אוכל שאני לא נהנה ממנו באותו רגע נתון,זה לא משנה לגוף? הגישה אבל לא דוגלת בזה-שהגוף מנסה לאזן את כמות אבות המזון הנכנסים אליו?ואז אם יוצא שאני אוכל אוכל לא מדוייק עפ צרכי הגוף אני אשמין מזה לאורך זמן? תודה

כמה לאכול מגיע מהבטן. ברור שיש איזושהי התאמה. לפעמים אנחנו רעבים לאוכל כבד וממלא. לפעמים אנחנו רעבים לאוכל קל. לפעמים לאוכל פריך ולפעמים לאוכל מרווה ועוד ועוד. הגוף מתרגם את מה שאתה אוכל לאבות מזון . כך שהבחירה מה לאכול בזמן שאתה רעב היא בחירה של הראש וחשקים, והגוף מתרגם את האוכל לאבות מזון ולצרכים שלו.

שמרגישה כמו "חור בבטן",יכולה לנבוע מסיבות אחרות ולא רעב,ואפשר לעיתים לפרש תחושות מסויימות כרעב. אפשר לתת דוגמאות? כי אני חושש שזה מה שקורה לי..... חוץ מצמא ,מה עוד יש? תודה

אוכלים מסיבות אחרות. למשל שעמום, לחץ, צורך בלעשות משהו. לפעמים קשה לקבל את התחושה הנעימה בבטן של השובע, ויש תחושה שאם יש עוד "מקום" אז זה רעב. חוסר שקט גם יכול להוביל לתחושה מוטעית של רעב. ועוד ועוד ועוד.

בוקר טוב, אני גיליתי את השיטה לפני כארבע שנים אחרי שמאסתי מדיאטות ורציתי פשוט לחיות טוב ולהנות מאוכל, הדרך הזאת היא יותר קשה מכל דיאטה שעשיתם, אבל אחרי שלמדתם אותה היא הדרך הכי נפלאה וקלה לחיות את חיינו, אני ממש שמחה לראות שהשיטה הזאת מקבלת במה, כי לצערי לא הרבה מכירים אותה ואני רוצה לשתף אותכם עם החוויה שלי, אני למדתי את השיטה לבד לא נעזרתי בשום מטפל, למי שיש את היכולת באמת ממליצה לפנות למטפלים, כי כמו שאמרתי זה יותר קשה מכל דיאטה, אין חוקים הכל מותר צריך רק לסמוך על הגוף שלנו, להוריד לגמרי את האכילה לפי הראש מותר אסור, משמין מרזה, מה שאותי מנחה זה טעים, מספק, גילוי טעמים מדויקים וחדשים. הכי חשוב הרזייה לא קשורה לאוכל,כדי להצליח בתהליך צריך למלא את עצמנו בדברים שלא קשורים לאוכל, באהבות שלנו, תשוקות חלומות לגלות מי אנחנו רוצים להיות כל יום מחדש, לקום עם תשוקה לעשייה, מטרות לאותו יום, האוכל תמיד נמצא וחשוב שיהיה זמין לנו כשאנחנו רעבים, אבל הוא לא הדרך להרזייה, אני ארשום פה את החוויות שלי מהדרך כדי לעזור למי שמעוניין, ישנם כלים טכניים שעוזרים בתהליך, אבל הכי חשוב זה למצוא את מוקד התשוקה שלכם לתקופה הקרובה שלא קשור באוכל, זה כן יכול להיות בישול או אפייה, אבל מהרצון להכין את המתכון המושלם, לארח, לפנק אחרים ובעיקר את עצמנו, כי כשאנחנו משקיעים באוכל, כדאי לא לטעום ולאכול תוך כדי אלא לחכות לרעב ולהתענג על כל ביס ובאמת לטעום, לחשוב על המרקמים, שילובי התבלינים, ריח ופשוט להנות מהרגע, כי ההנאה תלווה אותנו עד הרעב הבא, בהצלחה

וכשלומדים לזהות אותם, ולהשתמש בהם, כל חווית האכילה משתנה. למעשה, רעב ושובע, הם הדרך שלנו לאכול. לכן בחירות מזון יכולות להיות מאד שונות מאחד לשני. אין אוכל מותר ואין אוכל אסור. יש אוכל, טעים ומהנה. אני שמחה לשמוע שהדרך עובדת בשבילך.

חשק ולא מתוך רעב-שמתי לב שיש לזה שני מצבים:האחד הוא שאפשרי לאכול חשקים במהלך שעות רוב היום אבל אז הטעם של האוכל או ההנאה ממנו לא תיהיה אותו הדבר כמו חשק אמיתי. אני מנסה לסדר לי בראש מתי או איזו סיבה פיזיולוגית (אם יש אחת כזו),שיש פעמים שהחשקים הם ממש טעימים ופעמים האם לא כאלו טעימים ונובעים מתוך שעמום. כלומר:מה זה ההפרש בטעם שככ שונה בין שני המצבים. האם יכול להיות שחשק שאוכלים אותו יכול לנבוע מרעב ורק חשבתי שזה חשק? כי ברעב הרי בלוטות הטעם רגישות יותר והאוכל טעים יותר מאשר כשלא רעבים...זה עובד אותו הדבר? תודה רבה

נכון, כשרעבים ואוכלים מרעב, יש לאוכל טעם אחר מאשר כשאוכלים אותו כששבעים. וגם הכמות שאנחנו אוכלים ממנו תשתנה בהתאם. חשק יכול לנבוע מרעב. ואם חושבים על זה רגע, כשנהיים רעבים מתחילים לחשוב מה בא לנו לאכול.... כך שרעב וחשק בהחלט יכולים לבוא ביחד אבל גם לחוד.

אם רעב וחשק יכולים אכן לנבוע מסיבות נפרדות אז מתי אני יכול לבטח לדעת מתי כן לאכול מתוך חשק טהור שלא נובע מרעב? הרי זה יכול לנבוע משעמום מתח וכו,אבל זה יש ביום יום מלא פעמים ,אז מתי כן?

אפשר לנהל יומן מזון, ולראות בדיעבד מה היה. דורש ניסוי וטעיה. בשיווי משקל נוכל ללוות אותך וללמד אותך את ההבדלים.

רציתי לשאול כשאני אוכלת לפי רעב ושובע בדרך כלל היציאות שלי סדירות פעם ביום, אבל יש פעמים שאין לי יציאות יומיים שלושה ברציפות, אני שותה הרבה מים במשך היום אז שתן יש לי הרבה, העניין הוא שזה לא משהו שמפריע לי אני לא מרגישה נפוחה, או כאבי בטן והכל כרגיל, האם יכול להיות שאכלתי בדיוק מה שהגוף צריך ואין לו פסולת, יש לציין שאכלתי ממש טוב לפי תחושות רעב ושובע ממש לא מעט מידי

בגלל לחץ, לא נח לך איפה שאת נמצאת ועוד. אם זה לא קורה לך בתדירות גבוהה, אין צורך להתעכב על זה.

מה ההרגשה שאנחנו צריכים לחוש שאנחנו שבעים, הרגשת הרעב מאין חור בבטן מוכרת לכולנו, אבל ההרגשה של שובע מהי בדיוק, אני הבנתי על עצמי ששובע זה בעצם לא להרגיש כלום, כלומר לא רעבים, אבל לא צריך להרגיש את האוכל בבטן, אפשר לחדד בבקשה את ההרגשה ואיך אפשר למדוד את כמות האוכל שנאכל או שנשים בצלחת לפני שאנחנו אוכלים

שובע היא תחושה פיזיולוגית ברורה, לא פחות מרעב. אם אתה מרגיש רעב, אתה כבר בחצי הדרך. (למרות שתחושת "חור" בבטן יכול להיות הרבה דברים אחרים גם) תחושת השובע מורגשת בבטן. על מנת לזהות שובע, לא מודדים מראש כמה אוכל שמים בצלחת, אלא בדיעבד. שובע מורגש תוך כדי אכילה. ולכן אם תשים מראש כמות אוכל שאתה חושב שתספיק לך, כבר "מחקת" את היכולת שלך להרגיש שובע, כי החלטת מראש כמה תאכל. זיהוי שובע הוא תהליך שלוקח זמן ודורש סבלנות. ואנחנו מלמדות את הדרך בשיווי משקל בדרכים שונות. תתחיל מארוחה שאתה חושב שאתה תמיד אוכל בה מעבר לשובע. נניח ארוחת שישי. תסמן לך "בראש" איפה לדעתך אתה שובע, בזמן הארוחה, ותראה כמה אתה אוכל מעבר. וכך לאט לאט תזהה את תחושת השובע. תחושת השובע לא מגיעה תמיד עם אותה כמות אוכל בארוחה. היא משתנה, מארוחה לארוחה בהתאם לצרכי הגוף . ולעצור בשובע, זה לא מובן מאליו.

הרזייה ללא דיאטה ואני לא מבין משהוא:אם כל הזמן נותנים לגוף בדיוק מה שהוא צריך ולא נותנים לא להיות רעב,למה שמלכתחילה הוא ישתמש במאגרי השומן ויירזה. אם "טוב לו" כל הזמן ,למה שהוא ייקח מהעודפים שלו? תודה

אם אתה במשקל תקין, הגוף יישאר מאוזן. אבל אם אתה בעודף משקל, ההנחה הבסיסית היא שאתה אוכל יותר ממה שאתה צריך. ואז, ברגע שתאכל לפי הרעב והשובע , אתה מתאים את כמות האוכל לצורכי הגוף שלך לאותה ארוחה, ואז אתה בעצם אוכל פחות, ותוכל לרדת במשקל.

ועפ הורמונים המשתחררים בגוף ונותנים סימן למוח של מלאות,הם זה אומר שבמהלך השעות הקרובות אחרי הארוחה האוכל כבר לא נמצא בקיבה ועובר למעי הדק,אך ההורמונים עדיין מאותתים שובע. האם זה אומר שגם אם פיזית אני מרגישה שאפשר להכיל עוד משהוא בקיבה עדיין אני לא אהיה רעבה,או שההורמונים שמסמנים שובע למוח מתפקדים על עוד מתעכל אוכל בקיבה,ומכאן שארגיש שיהיה לי לא נוח בבטן אם אוכל משהוא? תודה סליחה מראש על השאלה הטכנית

כשההורמונים מסמנים למח שאת שבעה, אז את מרגישה שובע. ולכן כל צורך לאכול כשאת שבעה, הוא או חשק, או פרשנות לא נכונה לתחושת הרעב. מצד שני, אנחנו לא רובוטים. וכן , לפעמים בא לנו לאכול משהו גם כשאנחנו פיזית לא רעבים. הקיבה שלנו תכיל את מה שניתן לה. התחושות שלנו אמורות להכתיב לנו כמה לאכול. כלומר, אם תאכלי מעבר לצרכים שלך, את תרגישי את זה גם בארוחה עצמה ולא רק אחרי. יש אנשים שלא נח להם אם הבטן לא מרגישה מלאה כל היום. אבל זה כבר סיפור אחר, שקשור להרגלים ולא לפיזיולוגיה.

במשך שלוש שנים, הצלחתי בשיטת ללא דיאטה, הגעתי למשקל הכי רזה שהייתי בו, אכלתי מה שאני רוצה רק מתי שהייתי רעבה והפסקתי שכבר לא הרגשתי את הרעב, חייבת לציין שאני אוכלת רק ״אוכל משמין״ , כי אוכל לא באמת משמין רק המחשבות שלנו, אני אוכלת כל בוקר קפה ועוגה בערך בשעה שתיים ארוחת צהריים שאני מכינה לילדים ובערב אוכלת גלידה במשך היום אני שותה כ3 ליטר מים, מתאמנת 5 פעמים בשבוע אימון של שעה, אני לא פריקית של שום דבר עושה רק מה שטוב לי ויש לי שגרה שאני נהנת ממנה, בשנה האחרונה הכל השתנה עליתי 6 ק״ג מבלי לשים לב, בעיקר חזרו לי התקפי אכילה ללא שליטה שהם מה שלא נותנים לי לרדת בימים הרגילים אני אוכלת רגיל ופתאום בא האטרף משום מקום ללא שליטה והורס הכל, אני יודעת שמה שעולה מהר יורד מהר אני מנסה לא להתייחס ולחזור לשיגרה אבל לא ממהר לבוא האטרף הבא, הצלחתי לרדת 4 ק״ג מה 6 שהעלתי אבל בעבודה קשה מאוד, אני לא עושה דיאטות כי יודעת שזה לא עוזר, אני כבר יודעת מה אני צריכה לאכול מכל דבר מתי ואיך, אבל לא מצליחה למלא את עצמי בדברים אחרים שלא קשורים לאכול ושוב אוכל נהייה מוקד תשומת הלב שלי, אני נשקלת כל יום וכל עלייה של 300 גרם יכולה להרוס לי את מצב הרוח למרות הכל אני עדיין ממשיכה להתאמן לא מוותרת על העוגה והקפה מבחינתי זאת הארוחה החשובה לי ביום, לאחרונה הלכתי לבדיקות כי הרגשתי שאין זרימה נכונה בגוף שלי למרבה הפליאה הבדיקות שלי הכי טובות שהיו לי מימי, תמיד הייתי אנמי,זה נעלם, אני יודעת שזה בגלל מה שאני לא אוכלת ולא מה שאני אוכלת לא מאמינה שצריך כל היום ובכל יום לאכול אוכל ״בריא״ , אבל יודעת שהגוף יודע הכי טוב מה טוב בשבילי ואם אקשיב לו הוא יהיה במשקל הרזה שלו, אני יודעת הכל , אבל לא מצליחה להיות שם... אני יודעת שהבעיה היא הפחד מהשמנה, כל יום מגיעה ליום חדש לא חושבת על מה שהיה אבל האטרף מכה שנית, לא יודעת איך לצאת מהמעגל הזה

אין ספק שאם כבר הצלחת פעם אחת להתגבר על ה"אטרף", את תצליחי שוב. משברים וחזרה למקומות "בטוחים" ( למרות שכרגע זה לא מרגיש לך ככה) הם חלק מתהליך ההחלמה. נראה שהנפילה הנוכחית, עד כמה שהיא מרגישה קשה ולא ניתנת לשליטה, היא בעצמה נמוכה יותר מהמקום שהיית בו לפני 3 שנים. זה נכון שהפחד לעלות במשקל "הורס" את היכולת לאכילה חופשית ורגילה. אבל אני חייבת לשאול, מה עוד קורה אצלך בחיים האישיים, רגשיים, פנימיים, בסביבתך? את לא חייבת לענות לי כמובן, אבל מה שקורה לך הוא סוג של דגל אדום ,שיכול לומר שהמוקד אולי הוא לא באיבוד שליטה על האכילה, הוא בעצם יכול להיות, במקום אחר. כך שזה חומר לחשיבה. אני לא יודעת אם יצאת לבד מה"אטרפים" או בעזרת טיפול. אם בעזרת טיפול, שווה להרים טלפון למטפלים שלך כדי לחזור , להתארגן, ולצאת ממעגל הקסמים שאת נמצאת בו כרגע, לפני שתרגישי אין טעם להתאמץ. אני ממליצה לך בחום, להפסיק להישקל . את כבר יודעת ש 300 גרם לכאן או לשם לא משנים שום דבר, וכרגע, את משתמשת במשקל כעין "שוטר" שיכתיב לך מה לאכול. כך שברגע שאת נשקלת, את כבר בתוך מעגל הקסמים שיכתיב לך איך היום ייראה. הפחד להשמין הוא נורמלי. אבל תזכרי איך ירדת. בכך שאכלת באופן חפשי ולשובע. ואת זה אי אפשר לקחת ממך. אם תוכלי להתייחס למה שקורה לך, כמשבר זמני שניתן להתגבר עליו , וניתן, יהיה לך קצת יותר קל. אני חושבת שכדאי שתפני לייעוץ תזונתי אצלנו או אחר, כדי לחזור למקום הטוב שהיית בו, או כמובן לחזור למי שעזר לך לפני 3 שנים. כדאי לחזור ולבדוק מה גורם להתקפי אכילה שלך. בהנחה שאת לא נשארת רעבה, והמשבר הוא לא עקב רעב פיזיולוגי, מה הטריגרים ל"אטרף" מלבד השקילה?

תודה רבה על התגובה, לפני שלוש שנים שנמאס לי לחיות בדיאטות או בין לבין, מצאתי את הנון דיאט, קניתי ספר בנושא ולימדתי את עצמי הכל התחלתי לשחרר ולהנות, זו היתה דרך קשה אבל כל כך משתלמת, הירידה במשקל היתה פשוט תופעת לוואי ולא המטרה המטרה היתה להיות מאושרת כל יום לחיות בתשוקה ועשייה כל יום מחדש, שיניתי הרגלים, דרכי חשיבה למדתי מה אני באמת אוהבת לאכול ובעיקר מה לא והתרכזתי בטעם האמיתי, כל ביס בשבילי הוא הנאה, אם פעם חשבתי שבגלל שאני אוהבת אוכל טוב אני תמיד אהיה שמנה, היום אני יודעת שזה היתרון הכי גדול שלי, לאכול רק מה שבאמת באמת טעים (זה גם לא תמיד קל) אבל אחרי תקופה של שלוש שנים שלא פחדתי להשמין ידעתי שיש ימים שאוכלים יותר וימים שאוכלים פחות והגוף מאזן ומתאזן וגם עלייה של 2 ק"ג לא נראים בבגדים ואם אני לא אתן לזה משמעות באותה מהירות שזה עלה זה ירד ואפילו היה שווה לצאת קצת מהשגרה, אבל בשנה האחרונה ברור שהרבה בחיים שלי השתנה, לטובה ולרעה והיו תקופות שפניתי קצת לאוכל למרות שידעתי שאם אני לא רעבה מה שאני מחפשת לא נמצא במטבח, אבל אני מרימה את עצמי כל פעם מחדש, העובדה שאני ממשיכה להתאמן למרות שאני יותר שמנה ממה שאני רגילה היא הצלחה אדירה בשבילי, כי האימונים היא לא דרך לרדת במשקל או קשורה לאוכל היא דרך להרגיש טוב בתוך הגוף שלי, בקיצור מה שאני שואלת זה האם בשיטה הזאת גם יש תקופות טובות יותר ופחות, האם יש נפילות ואם פעם אחת הגעתי למשקל הכי רזה שלי האם הוא תמיד יהיה אותו משקל, בנוסף האם יכול להיות שעכשיו אני צריכה לצרוך פחות אוכל ממה שצרכתי בפעם הראשונה שהצלחתי, כי אז זה היה עניין של ניסוי וטעייה, אם היו פעמים שהגעתי לאכול יותר משהגוף צריך הרגשתי בטן נפוחה ודאגתי לזכור את ההרגשה בשביל שלא לחזור עליה שוב, היום אני לא מכירה את ההרגשה הזאת אולי רק באטרף אבל זה שונה אני יודעת שפניתי לאכול ללא שליטה ולכן מבינה את ההרגשה בימים רגילים אני יודעת כבר כמה לאכול, זה לא מעט ולא הרבה זה פשוט מספק מבחינת טעם וכמות, אבל אולי אני כן אוכלת יותר ולא מודעת, אני רעבה שלוש פעמים ביום בדרך כלל בשעות קבועות, ממש מחכה להרגיש את הרעב מתחיל כי רק כך אני יודעת מה בא לי לאכול ומתי להפסיק, לא מפחדת להיות רעבה כמו רוב האנשים אלא מחכה לרעב, ניסיתי הכל כדי לחזור אחורה למשקל הרזה שלי, פשוט לא מצליחה, באסה כי זאת הדרך הכי נפלאה לחיות..

לימדת את עצמך את כל מה שחשוב, וזה עובד. הדבר היחידי שקשה לך לשחרר הוא את המספרים על המשקל... אני שמחה שהירידה במשקל הייתה תוצאת לוואי, כי כך צריך. אך האם ירדת יותר מדי? האם "התאהבת" ביכולת לרדת במשקל, ולכן את מחכה יותר מדי זמן לרעב? יכול להיות שהקושי לחזור לאכול ברוגע ,לפי רעב ושובע, תלויה בדרגת הרעב שאת מגיעה אליה לארוחה? כשהתחלת את התהליך, נהנית למרות הקושי, ממה שלמדת. המשקל היה חלק חשוב בכך , אך לא העיקר. עכשיו הפכת אותו לעיקר. עכשיו "המשקל הרזה " הוא העיקר. ולא מה שהרווחת בדרך. הגוף מתאזן על משקל שמתאים לו להיות בו, באכילה מהנה וחופשית. לוקח לו זמן להתייצב. אני חושבת שזה השלב לבדוק ,למה אוכל הוא עדיין התשובה בשבילך. אמנם אחרת, בכמויות אחרות, בעוצמות אחרות, אך עדיין תשובה בשבילך. אם המשקל לא היה מפריע לך, לא היינו מדברות עכשיו. אז אני חושבת שכדאי שתבדקי מה הטריגרים האחרונים שמובילים לאכילה התקפית, שהשתנו מתחילת התהליך שעברת, אבל עדיין שם. את העלייה במשקל תשימי בצד, כי כפי שאת כבר יודעת, כשתחזרי לדרך שמצאת, המשקל יחזור גם. אבל אם תתעסקי בירידה במשקל, זה לא יקרה..

בגישת הנון דיאט ואז החלטתי שאני בעצמי ממשיך את הטיםול אחרי שקיבלתי ממנה מספיק מידע. הדבר היחידי שממש אבל ממש לא מובן הוא:עדיין קשה לי להבדיל לפעמים בין רעב לסתם תחושה מוזרה של מיצי הקיבה בבטן,אז רציתי לדעת האם זה הגיוני שכאשר אני רעב וחושב על אוכל שנמצא מסביבי,למרות שאני כן מחשיב אותו טעים,באותו הרגע הנתון של הרעב אני ממש לא רוצה אותו,ואפילו מחשיב אותו ככבד בקיבה ובתחושה? זה לא שאם אני רעב זה לא כזה משמנה מה אני ייבחר לאכול העיקר שהאוכל לא מגעיל או דוחה אותי? מקווה שהסברתי טוב:אוכל שאני אוהב אבל לא רוצה אותו באיזשהוא רגע נתון,ואז אני חושב שאולי אני לא רעב מלכתחילה כי אם אני בדכ אוכל אותו ובזמן תחושה שאני חושב שאני רעב,אני לא רוצה אותו,מכאן שאני לא באמת רעב???. זה קורה לי עוד יותר-כשאני לפעמים חושב שאני רעב אבל לא מסוגל לאכול ספציפית פחמימה אלא רק לשתות נס קפה או לאכול קוטג... נורמלי שני מצבים אילו????????????? תודה רבה מראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אם הבנתי נכון, לפעמים יש אוכל שממש טעים לך בדרך כלל, אבל דווקא כשאתה רעב "לא בא לך" לאכול דווקא אותו. אם זה המצב, אז זה נשמע טבעי לחלוטין. נניח אתה אוהב מנה מסוימת במסעדה מסויימת. והלכת למסעדה, אבל באותו יום התחשק לך להחליף למשהו אחר. למה לא? אחד הדברים שלומדים בגישת שיווי משקל, היא שברגע שאתה אוכל לפי מה שאתה רוצה, אתה מגלה שאתה לא תמיד רוצה לאכול את מה שאתה חושב שאתה רוצה לאכול. לדוגמה: עוגה שממש חושבים שאוהבים, ושהרצון והמחשבה על העוגה מתעצמים כשלא מרשים לעצמינו לאכול אותה. ואז אוכלים אותה, אחרי שלומדים את גישת שיווי משקל , ומגלים שלא אוהבים את העוגה בכלל. רק בגלל שהיא הייתה עד עכשיו "אסורה" היא נחשבה לכלך טעימה. חלק חשוב מהלמידה היא ללמוד מחדש מה טעים לך ומה לא. כי אולי עד עכשיו אכלת לפי מה שחשבת ש"מותר" לך או "אסור" לך.

כלומר,זה שבדכ אני נהנה מאוכל מסויים אבל,יום אחר לא בא לי את אותו המזון זה סתם בראש ולא פיזיולוגית? פיזיולוגית גם אם נגיד ואני אוכל אוכל שאני לא נהנה ממנו באותו רגע נתון,זה לא משנה לגוף? הגישה אבל לא דוגלת בזה-שהגוף מנסה לאזן את כמות אבות המזון הנכנסים אליו?ואז אם יוצא שאני אוכל אוכל לא מדוייק עפ צרכי הגוף אני אשמין מזה לאורך זמן? תודה

האם חשק הוא משהוא שתמיד צריך להתעלם ממנו כי הוא לא מגיע מרעב?

שכדאי לספק אותו במידה המתאימה. כלומר, אם אין רעב, אז מה שאוכלים לפי חשק, הוא בדרך כלל קטן כמותית. מאד חשוב להקשיב לחשקים, כי אם לא נהיה מסופקים מהאוכל שאנחנו אוכלים, נרגיש שחסר לנו משהו, ויש סיכוי שנמשיך לחפש אוכל, לא מרעב, אבל מתחושת חוסר סיפוק. שובע וסיפוק מאוכל חשובים באותה המידה. אם נתעלם מהחשקים, יגיע יום שבו תהיה תחושה שאי אפשר להתאפק מלאכול את מה שהתחשק, וגם יהיה קשה לעצור כשמספיק. לכן חשק , חשוב לספק.

-לא מרגישים רעב,אבל האם פיזית ניתן להרגיש שכ אפשר להכניס מזון לגוף בגלל שהקיבה התרוקנה למרות שאין תחושת רעב? -וההאם כאשר בלוטות הטעם נהיות פחות רגישות אחרי שאוכלים כבר כמה ביסים והטעם יורד-האם זה קורה במקביל לשובע או שיכול להיות שהטעם יירד אבל עדיין רעבים? תודה

מה שגורם לנו להרגיש שבעים אבל לא מלאים. ולכן, אפשר לטעות ולחשוב, שאם יש "מקום" זו תחושת רעב. תחושת רעב היא מאד מאד ברורה. והתחושה הנעימה שיש לנו לאורך היום, אינה תחושה של רעב. לגבי תאי הטעם, רוויה יכולה להיות קשורה בשובע אבל לא בהכרח. אם את אוכלת משהו מאד מתוק לדוגמה, ותאי הטעם רווים ,לא תרגישי את הטעם של המתוק אחרי כמה ביסים, אבל זה לא אומר שאת שבעה. כשאת אוכלת ארוחה מאוזנת, יש סיכוי שיש התאמה בין תחושת הרוויה מהטעם לבין השובע. אבל שוב, לא בהכרח.

רציתי להוסיף שהצרבות או התחושה שעולה לי משהוא בגרון קרה לי גם היום נגיד בלי שאכלתי משהוא,ואז הייתי בטוחה שזה רעב,אכלתי,והרגשתי לא טוב עם זה.... איך אני יכולה להבדיל בין רעב לצרבת?ולמה זה בא לי סתם ככה אפילו? תודה

צריך להסתכל על רישום אכילה שכולל מה את אוכלת, באיזה שעה והאם יש לך צרבת אחרי כן או לא. אבל כפי שציינתי קודם, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה לראות אם יש סיבה אחרת לצרבות.

בלתי מוסברות בעיקר אחרי אכילת משהוא מתוק,אפילו תפוח. האם זה יכול לנבוע מפשוט עצם האכילה של זה,או שזה חייב להיות מקושר לאכילת יתר של אותם מאכלים? אני בת 24 ובחיים לא קרה לי דבר כזה,יש לי עודף משקל של אולי 10 קילו בערך.. תודה

יכול להיות שיש לך איזו שהיא רגישות או דלקת. יכול להיות משהו בסגירה של השסתום בין הוושט לקיבה. אני חושבת ששאלה כזו צריכה להיות מופנית לגסטרואנטרולוג. אני מציעה לך בשלב זה, לא לשכב במיטה או על ספה אחרי שאת אוכלת. תלכי להתייעץ עם רופא המשפחה. הוא כבר יפנה אותך לאן שצריך.

האם הגוף משמין רק מקלוריות עודפות או שמשנה איזה אב מזון זה הוא האקסטרה קלוריות? האם ייתכן כי ברגע נתון לא בא לי פרוסה עם שוקולד אלא פרוסה עם גבינה כי הגוף לבד"מחשב" שבשוקולד יש יותר שומן ויש לו מספיק שומן במאגרים?הגיוני?

ולא משנה מאיפה הן באות. ברגע שאוכלים מעבר לצרכים של הגוף, כלומר מעבר לשובע, בהתמדה ולאורך זמן תתכן עלייה במשקל. כן, גם מירקות...

הייתי ממש שמח אם אפשר לענות לי עליה למרות שלא בטוח שזה המקום.אז קראתי הרבה והבנתי שכאשר אוכלים חלק מהאוכל נאגר בכבד שרירים ותאי השומן ,ובין הארוחות הגוף משתמש באוכל הזה לאנרגיה. מה שלא הבנתי:האם כאשר לא אוכלים מעבר לשובע עדיין חלק מהמזון הנאכל בארוחה, ייאגר בתאי השומן או שזה יאגר רק בכבד ובשרירים?והאם אוכל שהוא מעבר לשובע בארוחה ייאגר לתאי השומן ועדיין ישומש בין הארוחות לאנרגיה? תודה רבה

ואנחנו זקוקים לפחמימות האלה כל הזמן לאנרגיה מיידית. למשל כשאני מקלידה עכשיו את התשובה, הפחמימות (גליקוגן) שיש בשרירים של האצבעות משמשים לי לאנרגיה. זו אנרגיה שמתחלפת כל הזמן. כך שהיא לא נאגרת. המאגר היחידי של אנרגיה האפשרית בגוף, היא בתאי השומן. ולכן, רק אם אוכלים מעבר לשובע, לאורך זמן ובהתמדה יכולה להיות עלייה במשקל.

כן זה אני אכן מבין שרק אם אוכלים בהתמדה ולאורך זמן משמינים,אבל בהתייחסות למה שכבר כתבתי:קראתי שכאשר אוכלים המזון נאגר בכבד בשריר ובתאי השומן. האם האוכל מהארוחה נאגר בתאי השומן גם כשלא עוברים את השובע,או רק כאשר עוברים את השובע אחרי כל ארוחה,המזון העודף ייכנס למאגרי השומן? תודה

רקמת השומן שלנו היא רקמה פעילה. כלומר היא עובדת. זו לא רקמה "שלא עושה כלום". רקמות השומן משחררות לגוף הורמונים, חומצות שומן ועוד. כדי שאוכל ייאגר ברקמות השומן ויגרום להשמנה, צריך לאכול מעבר לשובע לאורך זמן ובהתמדה. למה? כי הגוף לא מגיב לארוחה אחת שאוכלים קצת מעבר לשובע. כדי לאגור שומן, מעבר לנורמה שלך, הגוף צריך לעבוד בזה. כלומר, הוא צריך סיבה מאד טובה לשנות ממנהגו. שומן נכנס ויותר לתאי השומן באופן נורמלי . רק כאשר יש עודף, שהגוף מזהה כמשהו שאין אפשרות לעבוד איתו, הוא יהפוך "יאגור" אותו כשומן.

האם חייבים להעלות במשקל לפני או בזמן המחזור החודשי?אני כן שמה לב שהגוף שלי דורש אוכל יותר מהרגיל ואני תמיד מעלה במשקל בגלל זה...האם זה חובה שיהיה כך? תודה

מה שנראה על המשקל כעלייה. אבל, זו עלייה רק של נוזלים ולא של שומן או אחר. הרעב שאת חווה הוא תוצאה ישירה של שינויים הורמונליים לפני המחזור. לא משמינים מזה. כל אחת יודעת פחות או יותר כמה היא "מעלה" לקראת מחזור. זו נפיחות של נוזלים, שיכולה להיות מורגשת בבגדים וגם להיראות במשקל. אבל זה זמני, עד סוף המחזור.

במיליון אחוז שבא לי לאכול משהוא מתוק וטעים ואני שואלת עצמי מאה פע אם באמת אני רוצה או לא,ואז אני אוכלת אותו אפילו אם זה רק קוביית שוקולד אחת,ויוצא בסוף שאני מרגישה שלא הכי היה מקום בקיבה לקובייה הזו? והתחושה הפיזית היא לא ככ קלילה? מה אני יכולה לעשות?

כשאת שואלת את עצמך 100 פעם אם לאכול את השוקולד או לא, את כבר לא נמצאת במקום שתוכלי לדעת מה את באמת רוצה. ותראי איזה יופי הגוף "עונה" לך. אכלת ,והרגשת שלא היה לך באמת צורך מתוך רעב, אלא רק חשק לטעם מסוים, ולכן אחרי קובייה אחת הרגשת שמספיק, ואפילו את זה לא היית צריכה. עם הזמן את תלמדי להבחין במה את רוצה באמת. ואם נחשוב רגע, אם היו אומרים לך להסתפק בקובייה אחת מראש, היית כנראה אוכלת יותר רק כי אמרו לך להסתפק באחת. פה ההחלטה לעצור, הגיעה ממך. את הרגשת ואת עצרת. וזה מצוין. כך שאת יכולה לסמוך על התחושות שלך ולא לחשוב 100 פעם אם לאכול או לא.

וואי ממש תודה על העצה זה ממש עזר לי לחשוב אחרת לגמרי.... אבל האם מכאן את בעצם אומרת שגם כשאכלתי את הקובייה האחת והרגשתי שהיא לא הייתה נחוצה,זה אומר בעצם שגם כשחושבים שאוכלים מתוך "חשק",זה בעצם מקום של רעב אבל לאוו דווקא רצון לאכול ארוחה "מזינה",אלא יותר גאנק? כי אם אכלתי את הקובייה והרגשתי שזה לא היה נחוץ,מכאן שהייתי שבעה וזה מה שגרם לי להרגיש לא טוב,אז גם כשאוכלים מדי פעם לפי חשק זה בעצם אומר שזה מגיע מרעב מסויים? תודה רבה

זה תהליך ולוקח הרבה זמן,אבל אני שם לב שמספיקים שלושה ימים שאני אוכל בארוחות ממש טיפה מעל השובע וכבר אני משמין,אז זה לא עבודה כזו קשה......יכול להיות? באמת אני לא אוכל הרבה מעבר לשובע כמה ימים ברצף והגוף לא מאזן את עצמו...עכשיו זה קצת מכניס אותי לסרטים ממש להיזהר מכל ביס כדי שלא אשמין..

הגוף שלנו עובד 24/7. כך שהמשקל שלנו הוא לא מספר אחד. המשקל שלנו נע באופן נורמלי בתנודות של 2-3 ק"ג. כך שאם המשקל שלך נע בטווח של 2-3 ק"ג מעל מה שאתה רגיל לראות, לא מדובר בעלייה במשקל אלא תנודות של נוזלים. אם המשקל שלך יעלה מעבר לכך, אז נוכל לדבר ולבדוק יש עלייה במשקל. אותו דבר לגבי ירידה במשקל, שינויי של 2-3 ק"ג לא נחשב לירידה. כשאתה נשקל כל יום, תראה כל יום תנודות. תנודות בטווח של 2-3 ק"ג. ולכן כשנשקלים כל יום, קשה להסיק מכך אם אתה באמת עולה במשקל.

מאכלים בין הארוחות כשאני לא רעב כי הרגשתי שזה יכול להשמין אותי. האם זה אפשרי לאכול גם כשלא רעבים מואכל לפי חשקים ולא להשמין מזה? אך זה מסתדר? זה לא שאם אוכלים מעבר לשובע (בין אם זה בארוחה או בין אם זה חשק למשהוא מתוק או מלוח),הגוף לא רעב,משמע לא צריך את האנרגיה הזו ויאגור את זה לתאי שומן? תודה

וחשקים זה דבר טבעי. אם אתה לא רעב בין הארוחות, אין צורך לאכול. אתה מפחד להשמין, ולכן לא מרשה לעצמך לאכול בין הארוחות. זאת אומרת שאתה "מבטל" את החשקים שלך. זו זכותך. אבל האם באמת בגלל זה אתה לא משמין? ואם אתה מפחד להשמין, מה עוד אתה לא מרשה לעצמך? כדי לעבור תהליך של שיקום אכילה, והורדת הפחד מהשמנה, צריך ליווי. וכן, כשמשקמים אכילה, יש אפשרות לעלייה במשקל בתחילת התהליך, עד שהגוף מתייצב ומאפשר לך לחזור למשקל טבעי כשאתה אוכל באופן חפשי לפי שובע ורעב. עוד נתון שצריך לדעת אותו, הוא האם אתה במשקל הטבעי שלך, או שהמשקל שלך הוא תוצאה של המגבלות ששמת על עצמך? כדי לתת לך תשובות צריך להסתכל על הרגלי האכילה שלך בצורה יותר מעמיקה.

שלום רב, יש לי תחושה שאני פשוט לא מצליח לפענח אותה כבר שנים. זו תחושה של כאילו יש רעב,אבל בהחלט אני לא מסוגל לשבת ולאכול אורז או שניצל או פיתה וחומוס ומאכלים כאלו,אלא נדמה שכל מה שאני מסוגל לאכול זה עוגה או חטיף וכדומה (מאכלים יותר "קלים") ,מאכלים שנחשבים גאנק,ואז גם כשאני אוכל אותם אני נמצא בלבט כי אני לא בטוח עד כמה אני נהנה מהם בזמן האכילה. כלומר אני אוכל ולא מבין אם אני באמת נהנה וצריך את זה או לא (ולא מתוך מקום של חישוב קלורי ,אלא נטו אני לא מבין אם אני נהנה מהאכילה ואם זה לא יהיה לי כבד בבטן), כשאני מנסה להתעלם מהתחושה שמרגישה כמו תחושה פיזית של רעב (אבל שוב,רעב מוזר כזה....) היא לא נעלמת.....אז אני פשוט לא יודע מה ומה לעשות עם זה........ תודה

כל אלה יכולים לתת לך תחושה שאתה רעב למשהו, אבל לא ממש. לפעמים הצורך שאתה מתאר נובע מהרגל. ולפעמים הצורך שאתה מתאר הוא מצורך להרגיש מלאות מסויימת בבטן. שאם אתה לא מרגיש אותה, גם אם אתה שבע, אתה חושב שאתה צריך עוד אוכל. אם אתה לא ממש נהנה מהחטיף או ממה שאתה בוחר לאכול, ולא לגמרי בטוח שאתה צריך את זה, תנסה לדלג על האוכל, כשאתה מקבל את התחושה הזו. יכול להיות שזה יגרום לך לחוסר שקט, כי את רגיל "למלא" את התחושה, ואתה לא רגיל להישאר איתה. אבל כדאי לבדוק כמה ימים כדי לראות אם מדובר בצורך קטן, הרגל,רגש או אם באמת מדובר ברעב. תחושת רעב לא עוברת, היא רק מתגברת. חשק או אחר, עובר עם הזמן או עם כל הסחת דעת.

ארוחה -וחרגתי מרמת השובע הנורמלית-אלא הייתי טיפה שבעה מדי אבל בכל זאת הייתי שבעה רק לשלוש שעות? שלוש שעות זה לא זמן שובע אם מסיימים לאכול בשבוע נורמלי ולא מעבר לשובע? אני כן אציין שאכלתי טיפה עודה חטיף ונס קפה,אולי זה שינה את זמן השובע למרות שאכלתי טיפה מדי? תודה

וזאת כי את לא יודעת מראש מה הצרכים של הגוף שלך באותו יום. טעות נפוצה היא לחשוב ,שכל יום אנחנו צריכים את אותה כמות מזון. אנחנו לא, ולכן אנחנו לא יכולים מראש לדעת לכמה זמן ארוחה זו או אחרת תשביע אותנו.

שאני פשוט לא מצליחה להבין ואודה לך מאוד אם תוכלי לעזור לי להבין: 1-כשרעבים-ולא משנה אם הרבה או קצת-האם יש סינון של מה שאני רוצה לאכול או לא,או שלא משנה מה יהיה מולי אני אוכל ואראה כאוכל קביל? 2-קריתי וקראתי אין סופר דברים הקשורים לנפח הקיבה-והראו ש100 קלוריות של שמן ממלאים שליש קיבה(נגיד),לעומת לחם שממלא חצי קיבה(שוב הגיד..),אז מכאן שעד הגעת שובע מהשמן כמות השמן שצריך לאכול כדי למלא את הקיבה יהיה הרבה יותר מהלחם (כלומר יותר קלוריות),מכאן שכן יש חשיבות למה שאוכלים מבחינת נפח הקיבה,וכל התפריטים והאמירות של דיאטות יש בהן סוג של אמת? תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!

1- אם את רעבה, יש בחירה של מה לאכול. ובד"כ גם תחושה של חשק לאוכל כזה או אחר. אם את מורעבת, את תאכלי את מה שיש, כי פיזית לא תהיה לך סבלנות לחכות לאוכל אחר. 2- יש כאן בלבול . שובע מגיע מאוכל. אם יש יותר שומן במזון שובעים מכמות אוכל יותר קטנה מכאשר אין שומן במזון. זה לא קשור לנפח הקיבה ,אלא להרכב המזון. אם תאכלי ללא שומן, יש סיכוי שתגדילי מאד את נפח המזון שאת אוכלת, כך שבסופו של היום תאכלי יותר, וזה יכול לגרום להשמנה לאורך זמן. אני לא יודעת לאיזה אמירות את מתייחסת בדיאטות. כבר יודעים ש98 אחוזים מהדיאטות לא עובדות. ומה שזה אומר, הוא שלהרעיב את עצמך כדי לרזות לא עובד לטווח הארוך. אם לא עניתי לשאלה שלך, אשמח אם תחדדי אותה ,שאבין למה את מתכוונת.

תודה רבה קודם כל על התשובות המפורטות!!! אשמח לחדד-אז עפ הבנתי אוכל המכיל יותר שומן,נצטרך לאכול ממנו בכמות קטנה יותר מאשר אוכל בלי שומן (שזה כבר חדש לי),ולגבי המשפט "שזה לא קשור לנפח הקיבה אלא להרכב המזון",את מתכוונת לשילוב פחמימה חלבון ושומן,ולא נגיד לאכול פחמימה לבד כי זה לא משביע להרבה זמן? -לגבי השאלה הראשונה הייתי שמחה להבין:נגיד ברגע זה נורא בא לי נס קפה על בסיס חלב-ולא משהוא פחמימתי,האם זה בעצם איזון טבעי של הגוף?שהוא לבד מבדיל מתי לאכול פחמימה ומתי חלבון גם? ומה נגיד יקרה אם אני כן אוכל פחמימה ולא חלבון,זה יילקח לשומן? תודה רבה!!!!!!!!!!

1- נכון, לא יודעת לגבי הזמן, אבל פחמימות לבד משביעות אחרת מארוחה מאוזנת שיש בה את כל אבות המזון. 2.קצת הסתבכת, אם מתחשק לך קפה על בסיס חלב, פשוט תשתי אותו. לא צריך לחשוב יותר רחוק מזה. יכולות להיות הרבה סיבות לחשק, גם פיזיולוגיות וגם לא.

הגוף-נכון אחרי ארוחה ששבעים,בין הארוחות נדמה כאילו "מתרוקן" מקום בקיסב ופיזית כאילו אפשר להכניס עוד אוכל. רציתי לדעת האם עובדה זו (אם היא נכונה...) הולכת יד ביד עם הרצון או תחושה שהגוף אכן רוצה עוד אוכל? כלומר כאשר בין ארוחות מרגישים שאפשר לאכול עוד האם גם פיזית הגוף יגיד שהוא רוצה אוכל? תודה

כלומר, שאחרי ששבעת והגוף השתמש באוכל, את תהיי רעבה שוב. מתי תהיי רעבה שוב, תלוי בצרכים של הגוף. פיזיולוגית אחרי שהאוכל עובר מהקיבה למעיים, אנחנו כבר לא מרגישים אותו בבטן. אולי זו תחושת ההתרוקנות שאת מדברת עליה? אבל זה לא רעב. רעב גורם לנו להרגיש צורך לאכול. התחושה שאפשר להכניס עוד, היא לא רעב. יש אנשים שלא נח להם כשהבטן שלהם לא מרגישה מלאה, ואז אוכלים שלא לצורך.

כלומר גם אחרי שהאוכל עובר מהקיבה למעיים לא אמורים בלהרגיש רעב? חשבתי שיש קולטנים בקיבה שברגע שהם מרגישים התרוקנות אז הם מאותתים למוח שצריך לאכול....אז מי בעצם אחראי לזה שנרגיש רעב גם אחרי שהאוכל יצא מהקיבה ועבר למעיים? תודה

שלום רב, נכון שקילו שווה 3000 קלוריות. האם זה אומר באופן היפוטתי לחלוטין שאם אני אוכלת 3000 קלוריות בארוחה אחת אשמין קילו? -שאלה נוספת-אם אני בוחר לאכול פסטה רוב הזמן בשילוב עם חלבון-האם בגלל שהפסטה היא פחמיה פשוטה סביר להניח שזה ישביע אותי למעט זמן ואצטרך לאכול עוד עוד במהלך היום? תודה

אם אתה אוכל רק שומן, כדי לעלות 1 ק"ג אתה צריך לאכול 7000 קלוריות , מעבר למה שאתה אוכל בד"כ. זו עבודה לא פשוטה.... ארוחה של פסטה וחלבון משביעה לא פחות מכל ארוחה מאוזנת אחרת, בהנחה שיש בה גם שומן. אתה לא יכול "לכוון" את הרעב שלך. אם אתה רעב אחרי מעט זמן, תאכל שוב. הגוף יודע מתי הוא צריך אוכל, תסמוך עליו.

הגוף יודע מתי הוא צריך לאכול-אבל האם יכול להיות שאחרי אכילה של הרבה פסטה יכול להיות שאוטומטית אני לא ארצה פסטה כי הגוף מחפש משהוא משביע יותר או פחמימה מורכבת או משהוא כזה?כאילו הגוף מאזן עצמו אוטומטית עפ המאכלים שאוכלים וההרכב שלהם? אם נגיד אוכלים רק פסטה וחלבון יום וליל לפי שובע ורעב זה יכול להשמין? -בנוסף רציתי לשאול-כל הזמן אוכלים שלא צריך לאכול רק פחמימות בארוחה אחת כי זה מדי לגוף בגלל שזה מעלה את רמות האינסולין וכו...האם כאשר אוכלים עד שובע ארוחה המכילה רק פחמימות אפשר להשמין מזה,גם אם זה אפילו אחרי פעם אחת? תודה

כך שאם את אוכלת פסטה עם חלבון לשובע, לא תשמיני. כל פעם שאוכלים פחמימות, רמות האיסולין עולות כתגובה לפחמימות. האינסולין אחראי על העברת הסוכרים, שהם הפחמימות, לתאים. אבל, היות ולא אוכלים רק פחמימות נקיות, ויש חלבון בארוחה, כמות האינסולין שמופרשת יותר מתונה מאשר אם היית אוכלת נניח רק סוכר נקי. התהליך הזה הוא תהליך טבעי שקורה כל הזמן, ולא משמינים ממנו. אי אפשר להשמין מארוחה אחת. כפי שאמרתי קודם, כדי להשמין צריך לאכול מעבר לשובע, ולנורמה שלך, בהתמדה ולאורך זמן. ארוחה אחת לא משמינה. נשמע מהשאלות שלך שאת "נדבקת" כל פעם למאכל אחר. פעם את אוכלת רק פסטה עם חלבון ופעם רק קורנפלייקס עם חלב וכו. למה?

שלום, אני בת 34 אמא ל3 ילדים בלידות רגילות כשהקטנה בת 2. אני אוכלת יחסית נכון. מנסה 6 ארוחות ביום 1700 קלוריות שכן אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע עיצוב גוף ואימוני כח. גובה 172 שוקלת 67. במצב בו הגוף היה נראה טוב הייתי שוקלת 64. ואני עושה המון ספורט ובאמת מנסה לאכול נכון אך לא מצליחה לרדת במשקל אבל מה שמפריע זה מה שרואים במראה. אני נראית בסדר, ממוצעת מבנה גוף רחב (כתפיים רחבות ) אך מאז הלידות למרות שאני עושה המון אימונים עם מאמן אישי על הבטן התחתונה לא מצליחה להוריד אותה. היא לא ענקית כן... בקו הטבור 80 ס"מ במותניים 74 ובמותן תחתונה 85. אבל החלק הקטן הזה בין הטבור לקו התחתונים תמיד נפוח , כאילו לא מצליח לרדת לא משנה מה עושה ? למה זה.. התחלתי לקחת אף פרובויוטיקה אולי זה יעזור לפעילות המעיים כי אני לצערי מאז ומתמיד לא נכנסת הרבה לשירותים. ממש מיואשת.. עושה הרבה ספורט ושומרת על תזונה ומנסה להימנע ממאכלים שאוהבת אך כלום לא עוזר

אני מבינה שלא נח לך עם המראה של הבטן. את אחרי 3 לידות, רזה ובכושר. לא תמיד אפשר לחזור בדיוק למקום שהיינו בו לפני הלידות. נשמע גם שהעיסוק במראה של הבטן מעסיק אותך 24 שעות ביממה. אם זה נפיחות כמו שאת אומרת- האם את סובלת גם מגזים? עצירות? בעיית עיכול אחרת? האם את מה שאת רואה במראה, הוא כלכך "נורא" במציאות או רק לך? אני לא מבטלת או חלילה מזלזלת בהרגשה שלך. יכול להיות שיש שינוי במראה בעקבות הלידות. ואם זה המצב, צריך ללמוד להשלים איתו. אם אני לא בכיוון בכלל, אשמח שתכווני אותי. אבל נשמע ממה שאת כותבת שאת לא מסוגלת "לוותר" או להינות מהמראה שלך כמו שהוא. ואם זה המצב, ולא יהיה לך שקט נפשי עד שלא תהיי בדיוק כמו שאת רוצה להיות, כדי לדבר על זה פנים מול פנים כדי לראות אם יש מה לעשות, או שצריך ללמוד לקבל את הגוף כמו שהוא היום. אני מצטערת שאין לי תשובה יותר טובה בשבילך, אבל לפעמים החיפוש באיך לשנות, גורם לנו יותר בעיות וקשיים מאשר לקבל את הדברים כמו שהם. ונשמע שבתוך סדר היום שלך עם 3 ילדים, את עושה את כל מה שאת יכולה. אז או שייקח עוד זמן לקבל את מה שאת רוצה, או שכדאי לחשוב בכיוון אחר. האם יש משהו אחר שמטריד אותך, שלא נח לחשוב עליו, ומופנה לבטן? אני חושבת שכדאי לך לפנות לייעוץ כדי לפתור את הנושא, בין אם רגשי ובין אם פיזיולוגי.

לא , ברוך השם אין לי בעיות אחרות שמופנות לבטן פשוט מאז ומתמיד הייתי עם בטן שטוחה וחזה גדול, ועכשיו הבטן גדלה והחזה קטן מרוב הספורט. ומתבאסת מכך קצת. אנסה לקבל שזה מה יש ואעשה את מה שאפשר, השאלה היא שככל הנראה הנפיחות בבטן באה גם כתוצאה מהעובדה שאני כמעט לא נכנסת לשירותים, התחלתי לקחת פרובויוטיקה ונקווה שזה יעזור , כי הרבה פעמים יש לי גזים ואני לא שותה משקאות , רק מים והרבה תה ירוק ללא סוכר.

הייתי בודקת מה את אוכלת לפני שאת לוקחת פרוביוטיקה. יש סבירות שאת לא אוכלת מספיק יחסית לספורט שאת עושה? סדירות ביציאות קשורה גם בנפח מזון שאוכלים. לא רק סוג מזון. אולי תפני לייעוץ חד פעמי לדיאטנית כדי לבדוק מה באכילה שלך גורם ליציאות לא סדירות ונפיחות?

שלום רב, יש לי שאלה כללית שעונה לי לזה שקלוריות לא באמת אומרות שום דבר אבל אני לא מבין למה זה קורה ככ-נגיד ואני אוכל 1200 קלוריות לשם הרזייה ואוכל את כולן בבת אחת באורחה אחת,בוודאות אני לא שבע מזה לכל היום,אבל למה בעצם זה קורה?הגוף בעצם משתמש במה שאוכלים לרגע הנתון בו הוא צריך אנרגיה ואת כל השאר אוגר או מתחיל לאגור כשומן? 2מקרה שקה לי שקשה לי להבין מה עלי לעשות?יצא שלא אכלתי המון המון זמן המבורגר-והיום בדיוק אני וכמה חברים החלטנו ללכת ולאכול:הבעיה היא שהיציאה הייתה לא מתוכננת וכבר הייתי שבע מארוחה שאכלתי לפני,אז כן אכלתי בסוף את ההמבורגר אבל בוודאות לא הכי נהניתי ממנו אבל אני יכול להגיד שגם לא סבלתי סבל נוראי כי בכל זאת זה אוכל טעים. הבעיה היא שמקרה כזה עלול לחזור על עצמו שוב ואני חושש שמפה אני דווקא כן יכול להשמין,אני כן מודע לזה שמפסיקים לאכול ברגע ששבעים ובמקביל טעם האוכל יורד ורמת ההנאה יורדת,אבל עובדה שאכלתי את ההמבורגר ונכון שלא הכי ניהנתי ממנו אבל מה הייתי עושה?יושב וצופה בחבריי אוכלים? תודה על התשובות

הגוף שלנו זקוק לאוכל במשך כל היום. כך שלאכול ארוחה אחת ביום, לא טוב לנו פיזיולוגית. גם ההחלטה לאכול 1200 קלוריות היא לא נכונה. זה מעט מדי קלוריות ליום, גם אם מדובר ברצון להרזייה. ולאכול את זה בבת אחת , גורם לתחושה לא נעימה של אכילת יתר. אז ברור, שכאשר חברים יוצאים לאכול תרצה להצטרף. ואם אתה לא רעב, ואתה אוכל בכל מקרה, אז לא תהנה מהארוחה באותה מידה שהיית נהנה ממנה אם היית רעב. נראה לי שקצת הסתבכת. אתה רוצה לרזות ולא יודע כלכך איך. ולצורך זה כדאי שתפנה לייעוץ כדי לעשות "סדר". כי גם אם תרזה בשיטה שאימצת, כמו שאתה רואה לא תוכל להתמיד בה לאורך זמן. משהו לא עובד בדרך שבחרת לעצמך. תקבע פגישה כדי ללמוד לרזות בלי לוותר על ארוחה טעימה של המבורגר עם חברים.

במקרה כמו שקרה לי אבל שאני שבע ופתאום יוצאים ביחד לאכול-זה כן בסדר או הגיוני לא לאכול כי אני כבר שבע?

שאנחנו נפגשים עם חברים במסעדה, אנחנו שוכחים שהרעיון היה המפגש ולא בהכרח הארוחה. אם אתה מגיע שבע לארוחה, למה לאכול?

כי זה מעצים את ההנאה....

להיות שביום מסויים נורא טעים לי משהוא לאכול וביום למחרת נמאס לי מאותו המזון?זה לא ככ מסתדר לי-אם זה היה טעים אתמול למה עשיו זה כבר לא טעים?יכול להיות שברגע שזה לא טעים פשוט הגוף לא מחפש את מרכיבי המזון האילו ,אלא אחרים (באותו האוכל שאכלתי אתמול והיה לי טעים והיום כבר לא רוצה לאכול אותו)? תודה

זה בהחלט נמאס. אנחנו צריכים גיוון. ולגוון אכילה יותר בריא מלאכול כל יום או כל היום את אותו הדבר. אז הגיוני שאת לא רוצה יותר לאכול קורנפלייקס עם חלב, אם זה מה שאכלת כל היום אתמול. אני מקווה שזה לא קורה לך הרבה שאת אוכלת רק מאכל אחד כל לאורך כל היום. שווה להשקיע ולגוון.

נכון,אבל אני מסתכלת על זה מהיבט פיזיולוגי לחלוטין,אם הגוף רעב, זה אומר שלא באמת צריך להיות אכפת לו מה אני אוכלת ואם יש גיוון,אז איך זה שאני רעבה פעמים רבות,אבל יודעת בוודאות שסוג מזון מסוימים א י פשוט לא מסוגלת לאכול? האם זה ניסיון איזון טבעי של הגוף מבחינת רכיבי המזון שאוכלים, או שגם אם לא בא לי יותר על קורנפלקס,יש שם חלבון שומן ופחמימה ואי אפשר להשמין מזה,גם אם נמאס לי מזה?

הגוף לא מבדיל בין קורנפלייקס עם חלב לבין אוכל אחר. הוא "מתרגם" אוכל לפחמימות, שומן וחלבונים. אם את אוכלת כל יום אותו הדבר, חלק מאיך הגוף "מזהה" את זה , זה תחושת הרוויה שלך מהאוכל הזה. תאי הטעם, למשל, רוויים . לא משמינים מאוכל שנמאס. משמינים אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך לאורך זמן. אבל, אם נמאס לך לאכול אותו הדבר, ואת ממשיכה בזה, מתי שהוא תפגשי אוכל שתרצי יותר, ומרוב חסך, שלא נתת לעצמך לאכול, יהיה לך קשה לעצור בשובע.

הגוף לא מבדיל בין קורנפלייקס עם חלב לבין אוכל אחר. הוא "מתרגם" אוכל לפחמימות, שומן וחלבונים. אם את אוכלת כל יום אותו הדבר, חלק מאיך הגוף "מזהה" את זה , זה תחושת הרוויה שלך מהאוכל הזה. תאי הטעם, למשל, רוויים . לא משמינים מאוכל שנמאס. משמינים אם אוכלים יותר ממה שהגוף צריך לאורך זמן. אבל, אם נמאס לך לאכול אותו הדבר, ואת ממשיכה בזה, מתי שהוא תפגשי אוכל שתרצי יותר, ומרוב חסך, שלא נתת לעצמך לאכול, יהיה לך קשה לעצור בשובע.

הדבר היחיד שיכולתי לאכול היה קורנפלקס עם חלב? שום דבר "בריא" פשוט לא יכולתי להכניס לגוף. הגיוני?

אבל אם רק את זה באותו היום, אני מניחה שיכול לקרות. עובדה שקרה לך. ואח"כ נמאס לך מזה, כי אכלת רק את זה. וזה הגיוני. אנחנו צריכים ומחפשים גיוון. כך שאם אוכלים אותו דבר כל הזמן זה בהחלט נמאס ומחפשים משהו אחר.

הי, קרה היום מקרה במשרד שהביאו עוגת יומהולדת -ולא היה הכי בא לי על עוגה באותו רגע נתון אבל אמרתי לעצמי שרק אטעם חתיכה קטנה רק בשביל הטעם כדי לא לפספס את מה טעם העוגה. הבעיה היא שלא יכולתי לעצור באמצע ובסוף יצא שאכלתי חתיכה שלמה למרות שמראש לא ממש רציתי. אז יש פה מקום של כאילו חוסר שליטה,ולא יכולתי לקחת חתיכה ולשמור אותה לאחכ,ורציתי באותו הרגע הנתון רק לטעום ולא יכולתי לעצור בביס קטן. מה אני עושה? תודה

או רק היום? קורה שאנחנו טועמים משהו, וממשיכים כי הוא טעים גם כשאנחנו לא רעבים. אבל זה לא בהכרח איבוד שליטה. אם אתה מרגיש שזה קורה לך הרבה, ואין לך שליטה או אפשרות לסרב לאוכל כשהוא מוצע לך, צריך לבדוק מה הרגלי התזונה שלך. נניח, אם אתה בדיאטה וזו ההיזדמונת היחידה שלך לאכול משהו טעים .או אם יש לך "חוקים" לגבי אכילה של דברים כאלה או אחרים. בכל מקרה, זו שיחה שצריך לעשות פנים מול פנים. אני מציעה לך לפנות לייעוץ כדי לבדוק באיזה תדירות , למה זה קורה והאם הרגשת חוסר השליטה באכילה משפיעה על תחומים אחרים בחיים שלך.

שלום, אני מנסה לשמור ברוב היום תזונה נכונה, אם פעם ביום אוכל 4 קוביות שוקולד מריר 85 אחוז, עדיין אצליח להגיע לאחוזי שומן נמוכים?

תלוי במה שאתה אוכל במשך כל היום, ולא ב 4 קוביות שוקולד. וכמובן גם תלוי באימונים. אם אין התאמה בין כמות האוכל היומית, לאימונים לא יהיה איזון, ואחוזי השומן לא ירדו. למה? כי השומן שומר עלינו בדיוק מזה. כדי לדעת אם אתה שומר על תזונה נכונה, נראה לי שכדאי לך לפנות לייעוץ תזונתי. משהו בשאלה שלך גורם לי לחשוב שאתה מאד עסוק בתזונה

האם יש אמת בזה שפחמימה פשוטה אכן מעקלת מהר יותר ותתרום לשובע לפחות זמן מפחמימה מורכבת? נגיד ואני אוכל קורנפלקס עם חלב -האם יכול להיות שאהיה שבע לפחות שעות מאשר אורז ושניצל? תודה

יכולות לתת תחושת שובע, לקצת יותר זמן, מפחמימות פשוטות, רק אם הארוחה מאוזנת. כלומר אם הארוחה כוללת גם חלבונים ושומן. קורנפלייקס וחלב ישביע אותן שעות כמו שניצל ואורז רק אם תאכל הרבה קורנפלייקס עם חלב.

ואם אני רוצה להגיע לאותו זמן שובע עם הקורנפלקס והחלב כמו השניצל והאורז,אני אצטרך לאכול קורנפלקס עם חלב יותר מהשובע שלי,או שבדיוק אותה רמת שובע תשביע לזמנים שונים בשתי הארוחות האילו?

אי אפשר לדעת מראש כמה קורנפלייקס עם חלב תאכל או כמה שניצל עם אורז תאכל בשביל להגיע לאותה רמת שובע.

וחלבון,וככה אם אוכלים משהוא שמכיל ברובו שומן כל הזמן ,אין לגוף מה לעשות עם עם שומן נוסף ומשמין?אותו הדבר לחלבון ופחמימה. תודה

בתאי השומן. פחמימות מתרכזות בשריר בצורת גליקוגן , לאנרגיה מיידית. ברגע זה שאני מקלידה את התשובה, כל אצבע משתמשת בגליקוגן שיש בשריר של האצבע כדי שאוכל להקליד. כך שזו אנרגיה שמתחלפת כל הזמן ולא ממש נאגרת. חלבון לא נאגר בכלל. יש רמה מסויימת וקבועה של ח.אמינו, שהם תוצר הפירוק של חלבון שמסתובבת במחזור הדם. כל העודפים מופרשים בשתן. כדי להגיע למצב שהגוף משמין צריך שיהיו עודפים בהתמדה ולאורך זמן. רק כשאין לגוף ברירה, הוא אוגר שומן. יש תהליכים להפיכת פחמימות לשומן, אבל שוב, רק במצב של עודפים גדולים, ולאורך זמן. זה לא תהליך שהגוף רוצה לעשות. אבל אם אין לו ברירה, עושה.

ההסברים שמפעם אחת לא משמינים אפילו לא ממש קצת. הרי אם אוכלים מעבר לשובע או כשלא רעבים כאילו אין לגוף ,מה לעשות" עם האנרגיה הזו והוא ייקח את וימיר לשומן. מאחר והגוף לא משתמש בתאי השומן שלו לאנרגיה אז גם הגוף לא ישתמש בעודף אוכל הזה לארוחה הבאה . אז אולי מכון שלא משמינים בקילו מפעם אחת של אכילה יתר על המידה אבל אולי כן משמינים באיזה 100 גרם לא? האם הגוף באמת מאזן עצמו כשאוכלים אפילו פעם אחת יתר על המידה ומשתמש באכילת העודף במהלך היום הקרוב או לארוחה הבאה? תודה

בדיוק כמו שהוא שומר על שיווי משקל בכל התהליכים בגוף. כך שארוחה אחת לא יכולה לגרום להשמנה. כדי להשמין צריך "לעבוד" בזה לאורך זמן, ו"לשבור" את היכולת של הגוף לשמור על משקל יציב. לכן , אי אפשר להשמין מארוחה אחת. ואגב, השמנה נמדדת בק"ג ולא בגרמים. עכברי מעבדה נמדדים בגרמים. כדי להגיד שעלית במשקל, את צריכה להיות לפחות מעל 2 ק"ג מהמשקל הרגיל שלך לאורך זמן. כלומר: אם בדרך כלל את שוקלת 62 ק"ג, אז רק אם תשקלי 65 ק"ג לאורך זמן אפשר יהיה לומר שעלית במשקל. כי לגוף שלנו יש תנודות טבעיות של משקל בטווח של 2 ק"ג כל הזמן.

גבר בן 71, בנוי ספורטיבי, מתרגל פעילות גופנית. שומן: 13.2%. האם נמוך מדי?

האם אחוזי השומן שלך תמיד היו ברמה הזו או שהם ירדו לאחרונה? האם שינית את התזונה שלך?

לפני חודשיים היה 13.7 .היום 13.2. הפחתתי באלכוהול וגלידה.

יכולה לנבוע מכך שהורדת אלכוהול וגלידה, אבל: האם מדדת אחוזי שומן באותו המקום? כי כמו כל מדידה, לכל מכשיר ומודד יש את הכיול שלו. ובכלל, אם בודקים אחוזי שומן אין צורך לבדוק ביותר מפעם בשנה, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת למדוד יותר.