פורום הרזיה ללא דיאטה

די קל לי לדעת שאכילה של קינוח יגרום לי לתחושה כבדה,הבעיה היא שיכולות לעבור שעתיים מהארוחה עצמה,עדיין אני לא רעבה ,אבל אז התחושה של החוסר רעב,פחות מובהקת וחדה,ואז אני נמצאת בשלב ביניים שאני לא יודעת אם אני ארגיש טוב עם האכילה או לא אפילו תוך כדי האכילה עצמה. זה נשמע בכלל הגיוני? או שאני מתעלמת מהתחושות שלי?

הסיבה שתחושת הרעב לא מובהקת, היא כי את עדיין שבעה. רעב היא תחושה מובהקת כמו שובע.

כובד או חרטה אחכ על לאכול אותו,אני מניח שצריכים לקרות מלא דברים פיזיולוגיים בבת אחת כדי לאפשר את זה. מכאן אני שואל:האם אז חשק זה לא צורך פיזיולוגי? והאם אכילת החשק בלי שזה יעשה תחושה לא נעימה בגוף לא אמור להגיע תיאורטית,לפני שהרעב מופיע?

חשק לאכול משהו הוא דחף נורמלי בין אם הוא מגיע מרעב או לא. אז למה שיהיו ייסורי מצפון? וכשרעבים יש חשק לאכול. לפעמים משהו קטן ולפעמים ארוחה. בהנחה שעוצרים בשובע, אם יש רעב גודל הארוחה תתאים לדרגת הרעב. אם יש רק חשק, או שהוא יעבור, או שכמות המזון תתאים למידת החשק.זה יכול להיות רק משהו לטעם למשל.

יכול להיות מצב שבו אפשר לאכול בתחושה לפני האכילה,לא צריך לאכול,אבל האכילה לא תגרום לתחושה לא נעימה. אני טועה?

אז היית צריך לאכול או לא? לא ממש הבנתי את כוונתך.

מחשיבה על קלוריות,אבל, אי אפשר להתכחש לעובדה שאם בוחרים ממיליון סיבות שונות לאכול כשלא רעבים (ולא משנה כרגע מהן הסיבות האילו),אפשר לבחור לאכול משהוא עם יותר קלוריות ומשהוא עם פחות קלוריות. (נגיד חתיכה של עוגת קצפת לעומת סלט פירות). שוב,האכילה היא לא מרעב מלכתחילה,והעצירה תיעשה רק כאשר תחושה פיזית של אי נוחות גדולה בבטן תיעשה או אפילו סתם לחטוף משהוא על הדרך . אם זה יעשה פעם אחת ,מן הסתם זה לא נורא ,אבל נצא מנקודת הנחה שזה קורה המון פעמים,עלייה במשקל כן תקרה,מכאן שקלוריות מאוד משנות בשורה התחתונה.

אז בכל מקרה אוכלים יותר מדי. ואם לפי הדוגמא שלך מגיעים לתחושה פיזית לא נוחה, כדי להגיע לתחושה הזו את תאכלי כמותית יותר פירות מאשר עוגת קצפת. אז לקלוריות של העודפים אין משמעות, כי כדי להגיע לתחושת אי נוחות את תגיעי לאותן קלוריות אבל בכמויות שונות של מזון.

כמות קלוריות בסכה הכללי אבל ממאכלים שונים?

כך שקלורית זה אמור להסתכם בפחות או יותר אותו הדבר גם אם אוכלים מאכלים שונים.

לא קשור לכמות האוכל,אם יכול להיות מצב שעוברות כמה שעות מאז האכילה ואני עדיין מרגיש שמשהוא קטן יסתום אותי ויעשה לי תחושה לא נעימה. נכון?

ומכאן נגזרת כמות האוכל שאתה אוכל. כשהאוכל בא עם התיאבון, זה בדרך כלל אומר שאתה רעב אבל לא הרגשת את זה. למשל, בימים חמים, כשמסתובבים יכול להיות שלא מרגישים את הרעב כשהוא בא.

אבל ,יש פעמים שאני אוכל מתוך רצון למשהוא בין האורחות. הקטע הוא שלפעמים זה קורה כי אני הרצון בא ממני,ולפעמים הגירוי הוא חיצוני. בשני המקרים אני אוכל לא מתוך רעב ,אבל האם הגירוי החיצוני ,זה שלא בא ממני ,הוא מיותר? כי אני תמיד חושב שבין כה וכה ,האוכל הביניימי הוא לא צורך אמיתי של הגוף לאכול נכון? אבל תמיד אני חושב שאני לא אמור לאכול כשהחשק לא בא ממני אלא מתוך גירוי חיצוני... תודה רבה:)

של מאפים טריים, עוברים ליד גלידריה ובא לנו גלידה. לא תמיד צריך להמנע מהחשקים האלה. צריך גמישות. לפעמים כן ולפעמים לא.

נכון? אין מצב שאני מתחילה לאכול לא מרעב ואוכלת בערך אותה הכמות (נגיד כף אורז),ופעם זה יושב עלי יותר ופעם יותר קל לי תחושה הפיזית?

ולכן בכל ארוחה, כמות האוכל שאנחנו צריכים משתנה. יכול להיות שאותה כמות אוכל תהיה לפעמים בול, יותר מדי או פחות מדי. תלוי איך מה דרגת הרעב שלך לארוחה.

שבהם זה בסדר או נורמלי להרגיש ששבעים אבל בוחרים בלי נקיפות מצפון להמשיך לאכול כי האוכל טעים הרבה או קצת זה לא משנה,ואני יודעת שזה יעשה כבד בבטן. פשוט מתי הבחירה נעשית? איך יודעים? אני חושבת שאני צריכה ממש דוגמאות ,כי חשבתי וחשבתי ,ולא הגעתי לתשובות לבד .

את מחפשת שמישהו יגיד לך מתי מותר לך לעבור את השובע ומתי אסור לך לעבור את השובע. למה? הבחירה לעצור בשובע היא שלך בלבד. אם את מרגישה שאת פשוט לא מצליחה לעצור בשובע, לא משנה מה, אז אולי כדאי שתפני אלינו לייעוץ. בסה"כ את יכולה לבחור מתי.

לאכול מעבר לשובע הרבה או קצת לפעמים זה בסדר? לא צריך ללמוד להימנע תמיד ממעבר לשובע? אז אני מתקשה להבין מתי זה קורה. יכול להיות שבגלל שהאוכל טעים תמיד יש רצון לאכול מעבר אבל מדי פעם פשוט "נופלים" בזה ,או כוח הרצון נחלש ואז לוקחים עוד כמה ביסים?

זה נורמלי לאכול מעבר לשובע לפעמים כשהאוכל טעים.

את התקפי האכילה שלי,אני יכולה בעצם להסיק שאם בשעת התקף אני פונה לאוכל מתוק ,זה אומר שאוכל מתוק הוא הכי טעים ?יותר טעים מכל טעם אחר? אחרת למה אני רוצה רק מתוק בהתקף?

בהכרח שזה הכי טעים לך. יכול להיות שאת לא מרשה לעצמך אף פעם לאכול מתוק ובשבילך ההתקף הוא ההזדמנות היחידה לכך. יכול להיות שכשיש לך דחף להתקף אכילה, המתוק הכי נגיש וזמין. אבל השאלה צריכה להיות אחרת: למה יש לך התקפי אכילה, והאם זה משהו שהיית מעוניינת לעצור? כי אם כן, טיפול תזונתי , זה התמחות שלנו, יכול מאד להתאים לך.

בכלל אם באמת בא לי משהוא מתוק לאכול כביניים או לא. תמיד אנידיקציה שלי הייתה התחושה של הבטן,אבל הרבה פעמים אני מתחיל לאכול ופשוט לא יודע אם בא לי או לא,כי אני לא יודע אם כבד בבטן או לא. מה אפשר לעשות במצבים כאלו?

למה להתווכח עם התחושה? אם אתה לא רוצה לאכול, אל תאכל. נשמע שאתה נמצא באיזה שהיא מסגרת אכילה שמחייבת אותך לאכול בין הארוחות. כדי לענות על התשובה שלך, צריך להבין איך אתה אוכל במשך כמה ימים. וזה כבר מקום לייעוץ תזונתי.

על זה די הרבה :אחת:שעובר מלא זמן מהארוחה ואני מרגישה שביס אחד של משהוא יעשה לי לא טוב בבטן,השנייה זה שעובר מלא זמן מהארוחה וזה דווקא כן יבוא לי טוב ולא כבד והאופציה השלישית -שעובר מלא זמן מהארוחה ואני מרגישה שאני כן יכולה להכניס משהוא בלי שזה יעשה כבד ,אבל לא בא לי לאכול ....למרות שזה לא יעשה כבד? האופציה השלישית שונה מהראשונה נכון? תודה רבה

יכול להיות שזה קשור לזה שלא אכלת יותר מדי זמן. הרעב שם, ואת תרגישי אותו כשתתחילי לאכול. שתי האופציות הראשונות בהחלט אפשריות. אבל אני קצת מוטרדת מזה שאת אומרת "מלא זמן". מה זה "מלא זמן" בין הארוחות? יכול להיות שזה יותר מדי זמן?

עד שמגיעים לשובע נכון? אז כשמחליטים לפעמים לאכול מעבר לשובע ,מה זה אומר? שאוכלים כי האוכל טעים אבל מתעלמים מהעובדה שלא נהנים יותר? אוכלים בלי הנאה? זה לא מסתדר..

אפשר עדיין להנות מאוכל אחרי נקודת השובע, אבל זה תלוי כמות. אם אוכלים יותר מדי, אולי נהנים מהאוכל, אבל התחושה בבטן מתחילה להיות ממש לא נעימה. אפשר להתעלם מהתחושה הלא נעימה בבטן רק עד גבול מסוים, ואז התחושה יכולה להיות ממש בלתי נסבלת. האוכל, עדיין נשאר טעים....

שלום,יכול להיות שממש לק מהלידה או ביסון מעוגייה כשאני שבע עושה לי תחושה כבדה שמחזיקה שעתיים וחצי?? למה זה ככ הרבה זמן זה רק ביס ממש קטן... תודה

הביס הקטן כשאתה שבע, "מתווסף" למה שאכלת קודם. ולכן הוא יכול לגרום לך להרגשת אי נוחות או כובד.

למצבים בהם יש אוכל בקיבה אבל בכל זאת אחוש רעב? מה יגרום לזה? חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי. תודה רבה

בהכרח שאתה לא צריך עוד אוכל. אם הגוף זקוק לאנרגיה, הוא ייתן לך סימן שאתה רעב. וזה נכון גם אם יש אוכל בקיבה. כמובן שבמצב כזה ,הקיבה לא תהיה "מפוצצת" באוכל. לדעתי כבר ניהלנו את השיחה הזו. מה בעצם מטרת השאלה? מה אתה מנסה להבין?

זה לא אותו הדבר?

לא בהכרח. למשל אם אוכלים פופקורן, אוכלים הרבה נפח ולא בהכרח כמות גדולה של מזון. לעומת נניח ארוחה מאוזנת, שהנפח שלה יותר קטן, אבל כמותית לגוף היא תהיה יותר גדולה. זה מבלבל כי, כשמדברים על אוכל מדברים על הרכב מזון וארוחות. ולכן נפח יכול להטעות. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, זה יכול להיות אותו דבר. תלוי על מה מדברים....

מאוכל חם? אוכל שאמור להיאכל חם כמו פיצה וכזה... אפשר להרגיש אי נוחות כזו בבטן בגלל שהאוכל נאכל קר? תודה

מאוכל חם. אין שום סיבה שטמפרטורת האוכל תשפיע על העיכול. כשהאוכל מגיע לקיבה שלך הוא כבר לא חם בכל מקרה.

אפנה לאכול חלבי מאשר בשר ,או שזה לא קשור?

מחפש משהו יותר קל לאכול. אני מניחה שאם אתה ממש רעב בשעות האלה, יכול להיות שתבחר בשר. על איזה שעות לילה אנחנו מדברים?

שבעה אחרי חתיכת עוגה מאשר חתיכה קטנה של לחמנייה? כי בשוקולד יש יותר קלוריות?

הרעב שלך. יכול להיות שחתיכה של עוגה תשביע אותך יותר מלחמנייה ריקה. או, תלוי כמה מהלחמנייה את אוכלת. אם הלחמנייה עם שוקולד, אז שוב, תאכלי כמות בהתאם לרעב שלך באותו הזמן. אין פה "חוקים" לכמויות.

שבדיעבד לא הייתי צריך זה אומר שהכנסתי מדי אוכל לקיבה?

תלוי בהרגשה שלך. אם אתה מרגיש כבד או לא נח, כנראה שלא היית צריך לאכול את זה.

ואני לא מבין משהוא בסיסי: בכף אורז יש 50 קלוריות שזה פרוסה אחת של לחם קל,ולחם קל זה הרבה יותר מבחינת גודל האוכל עצמו וייתן יותר נפח לקיבה. אז איך אפשר לא להחשיב קלוריות ונפח מזון בשיטה של הנון דיאט?

זאת השאלה ששואלים בנון דיאט, ולא כמה קלוריות. כי אם תאכל לשובע אתה תראה שבכל ארוחה אתה צריך כמות אוכל שונה. כשאתה סופר קלוריות, אתה מחליט מראש כמה אתה אוכל, וזה מנתק אותך מהשובע ומהצרכים שלך לאותה ארוחה. שובע נקבע עפ"י מידת הרעב, הרכב הארוחה ונפחה. אז בנון דיאט אם אתה אוכל לחם או אורז זה לא משנה. מה שחשוב זה לעצור בשובע.תן לגוף לחשב את הצרכים שלו , שיכולים להיות מתורגמים בדיעבד לקלוריות ( אם זה חשוב לך), עבורך.

יש יותר חלבונים,יש דבק כזה גם בפחמימה?נגיד יותר פחמימות בלחמנייה מאשר קרקר? (סתם דוגמא ,אין לי באמת מושג....) תודה

כאשר מסתכלים על פחמימות כקבוצה, אפשר להשוות את כמות הפחימימות במוצרים השונים לפי הכמות הנאכלת.

לגבי הריכוז כי בשעת רעב אני אם יש מולי עוגייה או שוקולד לעומת אורז (שנגיד שניהם פחמימה),אוטומטית אני אלך לאורז...אז זה בגלל הריכוז של הפחמימה שנותן יותר אפקט של שובע נכון? תודה

מרקם, חשק. לא לריכוז פחמימות כזה או אחר.

ללאכול חלבונים כל ארוחה?

חלבון הוא אב מזון שאנחנו צריכים במשך היום. התשובה לשאלה שלך צריכה לבוא מהסתכלות על מה שאתה אוכל. יכול להיות שאתה אוכל מספיק חלבון ביום גם אם אתה לא אוכל חלבון בכל ארוחה. ויש גם שאלה לגבי המטרה: איזון אכילה? משהו אחר?

שגם "אם אתה שבע, ואוכל,אז גם אם יש חשק, הכמות של האוכל שתאכל תהיה בהתאם למידת הרעב." אבל אין רעב מלכתחילה בחשק,זה למה זה חשק לא?

חשק לאכול, למשהו כשלא רעבים הוא לא רעב פיזיולוגי. ולכן אם את שבע ויש לך חשק לאכול, אז בהנחה שאתה מקשיב לשובע, אתה תאכל מעט. למה? כי אתה לא רעב. כשיש לנו חשק למשהו מתוק או מלוח או מרקם מסויים, כשלא רעבים, נהיה מסופקים כשנקבל את הטעם שאנחנו מחפשים. חשק עובר. רעב לא. למשל, אם תקבל שיחת טלפון, יכול להיות שלאחריה "תשכח" שרצית לאכול משהו. זה לא קורה אם רעבים.

כשתייה בארוחה כדי לא לשבוע מקולה רגילה ואז יצא שאני אוכל פחות אוכל?

נוזלים ומשקאות מוגזים "ממלאים" אותנו ויכולים להשפיע על כמות האוכל שאוכלים בארוחה. שובע אמור להגיע מאוכל ולא שתייה.

יש פעמים שאנשים רזים כן אוכלים בידיעה מוחלטת מעבר לשובע ,כי האוכל נורא טעים להם נכון ולא ממקום של פספוס או משהוא כזה? מתי זה קורה?

זה לא קשור למשקל. אם אוכלים את מה שרוצים לאכול אין חסכים ולא מפספסים.

עוקב אחרי כמות אבות המזון בדם ועל פי זה מופיע רעב?

יש הרבה מאד מערכות בגוף שמעורבות כדי לתת לנו תחושת רעב או שובע. המח, הקיבה, רמת מרכיבים תזונתיים בדם , מערכות הורמונליות ועוד. לכל אלה יש תפקיד כדי לתת לנו תחושת רעב או שובע.

לחלבונים פחמימות ושומנים ? לא ייתכן מצב שרעבים והגוף צריך רק חלבונים או פחמימות או שומן...? תודה

מה הגוף צריך בדיוק באותו הרגע, אין לדעת. אבל הוא "מנווט" אותך. לפעמים רוצים ארוחה "כבדה" ומלאה, לפעמים משהו קל לפעמים גדול ולפעמים קטן. אם לא תאכלי את מה שהגוף שלך "רוצה" את תישארי רעב ולא מסופקת.

לאכול רק חלבונים כי זה הדבר היחיד שהגוף צריך באותו הרגע?

יש לי שאלה:אם חשק לא נאכל מרעב,איך אפשר לאוכל אותו ולעצור כשמגיעים לשובע? הרי לא היה רעב מלכתחילה אז איך יש שובע? תודה

זה אומר שאתה אוכל מתוך שובע. ואז, הגוף מגיב לכמות שאתה אוכל בהתאם. שובע היא תחושה שנשארת לאורך זמן, בדרגות משתנות. ולכן, אתה תרגיש שאתה "מתמלא" או שבע בהתאם לכמות שאתה אוכל, גם אם לא התחלת מרעב. אם אתה שבע, ואוכל,אז גם אם יש חשק, הכמות של האוכל שתאכל תהיה בהתאם למידת הרעב. ואם אין רעב, אז הכמות שאתה תצטרך כדי לספק את החשקהתהיה מאד קטנה.

שבעצם הכמות של האוכל פר ארוחה משתנה עפ סוג האוכל? חשבתי כל הזמן הזה שיש קיבולת קבועה של הקיבה שלא משתנה אף פעם.... כי בעצם הפירוש הוא שנורא חשוב שיהיה את כל אבות המזון בארוחה כדי לא להגיע למצב של אכילת יתר של קלוריות...לא?

בהתאם לדרגת הרעב שלנו, הרכב המזון. כדי למנוע אכילת יתר, צריך פשוט לעצור בשובע.

לשובע יתר זה ביס או מלכתחילה עוגייה שנאכלה לא מרעב בכלל?

אז בדיעבד אפשר לדעת מה האוכל בארוחה שאכלנו ממנו יותר מדי. זו יכולה להיות עוגייה, ביס נוסף מהארוחה או יותר מדי ירקות. כל אוכל ,יכול לגרום לנו לאכול מעבר לשובע ולהרגיש שאכלנו יותר מדי.

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שאם אני בוחר לאכול מעבר לשובע אפילו ביס ממשהוא (ולא משנה מה הסיבה),יש הבדל אם אני לוקח ביס מעוגת שוקולד וביס מלחם עם גבינה. שניהם יתנו כמות שונה מאוד של קלוריות והרי מלכתחילה אני לא מחפש להגיע לשובע (ושוב,לשם השאלה לא משנה למה)....אז זה לא סותר את הגישה שלא מאמינה בקלוריות?

זה לא משנה מה בחרת לאכול. אם אכלת מעבר לשובע, אכלת יותר ממה שאתה צריך. כך שאם התוספת מגיעה מאוכל זה או אחר, זה לא משנה כי עדיין אכלת יותר מדי. הרעיון הוא להקשיב לגוף כשהוא אומר מספיק. ואת זה הוא אומר בשובע. ואם אתה מתעקש על קלוריות, אתה יכול לתייחס לשובע בתור זה ש"סופר" את הקלוריות שאתה צריך לאותה ארוחה. כי השובע אמור לקבוע את סוף האכילה.

מרעב? או שקודם קצת רעבים ואז נהיים מורעבים?

כנראה שלא הרגשת מתי התחלת להיות רעב. רעב נבנה בהדרגה, ולא בפתאומיות. יש אנשים שכאשר הם עסוקים למשל, הם לא מרגישים רעב. אבל זה לא אומר שהם לא רעבים. הם פשוט לא שמים לב להרגשת הרעב כשהיא מתחילה.

זה לא מרעב ולכן אני לא אמור להרגיש שהאוכל מיותר כל פעם שאני אוכל משק? גם אם התחלתי לאכול אותו כשהרגשתי ריקון די גדול בקיבה ואכלתי אפילו שני ביסים? תודה שוב

אוכלים מחשק, אבל למעשה רעבים. אם אתה אוכל מחשק כשאתה שבע, אתה תרגיש שבע אחרי כמות קטנה של אוכל.

וכמות האוכל לאותה הארוחה תשתנה עפ האוכל שאני בוחרת וההרכב שלו? כלומר יכול להיות שאני בוחרת באוכל X שממנו אצטרך לכול יותר מסוג אוכל Y?

תשתנה בהתאם להרכב הארוחה. כמובן שאם הרעב גדול נאכל יותר מאשר אם הרעב קטן בכל הרכב של ארוחה.

שפעמים אני אוכל עוגה מתוך חשק ולא רעב וקשה מאוד לעצור בשובע? זה רק לפעמים אבל יש סיבה לכך? למה זה לא קורה כל זמן שאני אוכל משהוא טעים שלא מרעב?

רק כי קשה להשאיר בצלחת. אין שום סיבה לא לעצור בשובע גם כשאוכלים עוגה. לפעמים קשה לעצור בגלל המחשבה שזו הזדמנות לאכול משהו טעים ואז כשלא עוצרים זה לא קשור לתחושת השובע, אלא פשוט לקושי לוותר על חלק מהעוגה הטעימה.

כל זמן שאני אוכלת לחם? כי זה מאט את קצב העיכול ותורם לשובע ארוך יותר?

לחם הוא לא כל הסיפור. מה את אוכלת חוץ מלחם? כי הרי אם את אוכלת פירות וירקות במשך היום, אז את הסיבים את מקבלת מהם , ואת יכולה לאכול איזה לחם שאת רוצה.

אם יש לי התקפי אכילה אני צריך פסיכולוג או דיאטנית? אם זה משהוא רגשי זה רק פסיכולוג נכון ?דיאטנית לא יכולה לעזור במקרה הזה... ולמה זה לא הגיוני שאני חווה את ההתקפים האילו כי פשוט אני אוהב ונהנה מהאוכל?

ואת זה אתה מרגיש וחווה כל פעם שיש לך התקף. היות ומדובר בשינוי של גישה להרגלי אכילה והסתכלות על מה שקורה לך רגשית, הכי נכון לעבוד במקביל גם עם פסיכולוג וגם עם דיאטנית שמתמחה בתחום. אם אתה מתלבט, תמיד תוכל להתחיל עם אחד מאנשי המקצוע כדי לראות מה הטיפול שיענה לצרכים שלך.

שיהיה חלבון בכל ארוחה שלי?

כך שאתה יכול לאכול חלבון בכמה ארוחות או בכל הארוחות ביום. כדי לענות על השאלה הזאת צריך לבדוק את הרגלי האכילה שלך. בגדול, אצטרך להמליץ על חלבון לפחות בכל ארוחה מרכזית, כי אני לא מכירה את הרגלי האכילה או את אורח החיים שלך.

ואם יש ארוחות בלי חלבון או עם ממש ממש מעט זה בסדר? כי אני נורא אוהב אייס קפה שקונים בחוץ ואני יודע שאין בו הרבה חלבון ככ,ועם זה אני קונה בדכ עוגייה.... זה בסדר?

צריך לראות מה אוכלים במשך כל היום. אין בעייה עם אייס קפה ועוגייה. אבל לא הייתי מסתמכת על אייס קפה כמקור לחלבון. יש חלבון בחלב, אבל הרבה פחות מאשר בבשר, דגים ועוד.

צריך להעביר אותו. במה זה תלוי? כמה כבד בבטן ארגיש אם אוכל את החשק? יש מצב כזה לאכול חשק (כלומר לא רעב),מבלי להרגיש בכלל כבד או לא נעים פיזית?

להרגיש כבד או תחושה פיזיות לא נעימה. הכל תלוי בכמויות , דרגת השובע בה סיימת את הארוחה הקודמת או דרגת הרעב בה אתה מתחיל לאכול.

להרגיש את האוכל בבטן ו"לדעת" שאכלתי,וככל שעובר הזמן להרגיש נוחות יותר ויותר? או שכשאוכלים אני לא אמורה בכלל להרגיש שאכלתי?

הבטן, ואז בזמן הארוחה מרגישים מתי שבעים, וזה הזמן להפסיק לאכול. תחושת המלאות עוברת אחרי הארוחה. הזמן שהתחושה עוברת תלוי במה וכמה אכלת. אח"כ נשאר השובע, שהיא תחושה שעוברת רק כשמגיע הרעב לארוחה הבאה.

ובו זמנית לא מהנה?

אולי אתה לא רעב כשאתה אוכל? אולי אתה במצב רוח ירוד ש"צובע" את האוכל ללא טעים? אולי אתה אוכל משעמום? יכולות להיות לכך הרבה סיבות. ועוד אחת: אולי אתה חושב שהאוכל טעים כי ככה כולם חושבים, אבל לך הוא לא טעים?

כל הסיבות שמנית. אז אני באמת יכול להסביר לעצמי שיש מצב שכששבעים שהאוכל ממשיך להיות טעים אבל פחות מהנה?אילו שתי סוגיות שונות? כי שמתי לב שהאוכל טעים-אולי לא כמו שרעבים אבל עדיין טעים.... תודה

האוכל ממשיך להיות טעים, כי הוא לא השתנה בזמן הארוחה. התחושה לגבי ההנאה יכולה להשתנות.

בורקס (בלי גבינה) ללחמנייה מלאה?מהבחינה הזו של מה אני אוכל פחות כדי לשבוע ומה ישביע אותי לאורך זמן יותר גדול? בבורקס אני מניח שיש יותר שומן בלחמנייה,אבל הלחמנייה היא מלחם מלא שמתפרק לאט יותר מהלחם של הבורקס....אז הם שווים? תודה

כלומר בורקס בלי גבינה לעומת לחם מלא, לא ייתן את התשובה אם אין ידע לגבי מה אוכלים בשאר היום. בדוגמא שנתת, אם אני עונה מחוץ להקשר של כלל האכילה שלך, אז: שניהם פחמימות, רק שכמו שציינת בבורקס יש יותר שומן. סביר שהבורקס ייתן לך שובע ליותר זמן מאשר הלחם. אבל זה לא מאוזן, בשניהם חסר חלבון....כך שתהיה רעב בכל מקרה די מהר גם אם אכלת לחם וגם אם אכלת בורקס בלי גבינה. ושוב, זאת תשובה תיאורטית , כי אי אפשר לענות על שאלה כזו בלי לדעת את כל המכלול.

שיש חשיבות גדולה ללאכול חלבון,אבל אם הבנתי נכון לא צריך להיות אובססיביים לגבי זה כל ארוחה כשרעבים? איך אפשר לדעת מתי כדי לאכול חלבון ומתי לא כשרעבים?

והלחם ,וההבדל הוא בזמן השובע?

מה שיגדיר את הכמות זה השובע לאותה ארוחה.

אני מניח שלרוב האנשים קשה לעצור בשובע גם אם מזהים אותו,כי פשוט האוכל ממשיך להיות טעים ומספק הנאה. יש לזה בכלל פיתרון?

אוכל מספק הנאה עד גבול מסויים, והגבול הזה הוא השובע. כשהאוכל טעים זה יכול להיות יותר קשה. אנחנו לא רובוטים ולכן, יש פעמים שקשה לעצור בשובע. הבעיה מתחילה אם לא עוצרים בשובע בתדירות גבוהה, ואם לא מקשיבים לגוף. כל ארוחת שישי או חג לדוגמא, יכולה לגרום לאנשים לאכול מעבר לשובע. הפתרון קיים. אם הפתרון פשוט או לא, תלוי באיך כמה ולמה לא עוצרים בשובע.

כשיש לי התקף אכילה,זה גורם לי להרגיש טוב.....אם משהוא גורם לי להרגיש טוב ברגע נתון אבל רק אחכ אני מרגיש פיזית ונפשית רע עם עצמי,איך אני יכול לצאת מהלופ הזה? האם זה משהוא שעובדים עליו בטיפול עם בדיאטנית?

כדי לצאת מהלופ של התקפי האכילה עובדים בשלבים. בודקים את הרגלי האכילה ומוצאים את הדפוס שמביא להתקפים. הטריגר להתקף יכול להיות רעב, תחושה רגשית לא נעימה ,הרגל או סיבות אחרות. מורידים את ההתנהגויות האוטומטיות, דואגים לאכילה מספקת, משביעה וטעימה ומביאים "לשולחן" את המחשבות לגבי אוכל ואכילה. עם איזון האכילה, מתחילים למצוא את הדרך להוריד את הדחף להתקפים. במהלך הזה תדירות ההתקפים משתנה, וגם הכמות האוכל בהתקף יורדת. וכך ממשיכים עד מיגור התקפי האכילה. אני מציעה לך לקבוע פגישת הכרות ללא התחייבות או תשלום, כדי לבדוק איך התהליך יכול לעבוד בשבילך.

פעמיים ביום ,האם לארוך זמן זה יכול להשמין? כי זה לא מתוך רעב....

אוכלת במשך היום. צריך לראות יומן אכילה בשביל לענות על שאלה כזו. האם זה מעבר לשובע? מתוך הרגל? כי זמין? האם שאר הארוחות מאוזנות ומשביעות? יש הרבה שאלות שצריך לשאול לפני שאפשר לענות על שאלה כזו.

לי ופחות כיף גם לאכול. זה צריך להיות שיקול בלמה לעצור כשאני שבעה? כי תמיד אני יכולה להמשיך גם אם ה"טעים" הוא לא ברמה כמו שאני רעבה...?

ברור שאם את שבעה, ופחות כיף לאכול והאוכל לא טעים, כדאי להפסיק.

האם זה נכון שתכלס אומרים שמתוקים ושוקולדים ודברים כאלו משמינים כי הם לא משביעים לאורך זמן?אם נגיד רוב הדיאטה עליהם?

אז האכילה לא מאוזנת, והגוף לא מקבל את כל אבות המזון. זו אכילה חסרה, שיכולה לגרום לכך שלאורך זמן הרעב "לא עובר" ולא מרגישים שובע. הבעיה היא לא השוקולד והמתוקים. הבעיה היא חוסר האיזון באכילה.

מהר מדי בלי לתת כמה שניות בין ביס לביס ואז תמיד עוברת את השובע?

יש אפשרות לעבור את השובע, כי לא מקשיבים לו....ואז מרגישים כובד. שובע מגיע תוך כדי אכילת הארוחה.

אני תמיד יכולה לצפות שהאוכל לא "יישב" ככ טוב בבטן ,כלומר תמיד תיהיה תחושה של אובר,קלה או קשה,כי תמיד אוכלים לא מתוך רעב? אין דבר כזה שיוצא מלא אוכל מהקיבה אחרי כמה שעות טובות מאז הפעם האחרונה שאכלתי ואז אני כן יכולה לאכול משהוא קטן טעים ולא ארגיש כובד קל בבטן?

כך התחושה בבטן נהיית יותר קלה . ועד שמרגישים רעב, לא מרגישים בעצם כלום. ולכן יש למעשה הרגשה של "מקום". ואז אם אוכלים משהו לא מרגישים כבד. כששבעים ואוכלים מעבר לשובע או אם אוכלים יותר מדי כשאין הרגשה של רעב , תרגישי כובד ואי נוחות. הכל שאלה תחושות נוחות בבטן.

הראשונה שחשק נאכל או מרעב קטן או מחשק,אני יכול אבל להיות שבע ושיהיה לי חשק למתוק,אני מניח שפה אני צריך ללמוד להתאפק,כי אם אני שבע ויש חשק לא אמורים לאכול נכון? תודה

זו בחירה. לא חובה. יש משהו נורמלי בחשקים, אז לא הייתי עוצרת אותם כל הזמן. אתה כבר תדע להבחין מתי אפשר לוותר ומתי אתה ממש לא רוצה לוותר. שוב, אם תאכל כשאתה שבע, סביר שהכמות תהיה מאד קטנה.