נגישות
נגישות

פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5462 הודעות
5059 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

02/07/2017 | 13:03 | מאת: נועה

שלום, אני בת 23 ולאחרונה סובלת מהופעת טחורים (כחודש-חודשיים). לאחר שינוי גדול בהרגלי תזונה נכונה וכמו כן אני מתאמנת הרבה. הבנתי שיש קשר בין האימונים להופעת הטחורים ורציתי לדעת בדיוק איזה אימונים אני יכולה ולא יכולה לבצע וגם לגבי התדירות (אני מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע). תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

נועה שלום, כעיקרון, אימון אירובי לא מחמיר טחורים, בעוד הרמת משקולות כבדים יכול לגרום או להחמיר סבל מטחורים. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי כל טחורים מצורף למטה. אם הבעיה נמשכת ופוגעת במידה ניכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

02/07/2017 | 12:25 | מאת: לי

היי, ב4 ימים האחרונים אני סובלת מטחור. כך אני חושבת לפחות, מפני שמעולם לא היה לי. אני בחורה בת 25, התזונה שלי בריאה לרוב והיציאות תקינות. כמו כן, שותה מים (משתדלת לשתות הרבה) ומבצעת פעילות גופהית סדירה. בגלל זה די מפתיע אותי שהגיעו אליי טחורים. למרות שקראתי שזה יכול להיגרם גם מלחץ ובתקופה האחרונה אני ממש בלחץ מכל מיני סיבות. בכל מקרה, אני חושבת שיש לי טחור חיצוני מפני שאני מרגישה ורואה אותו על פי הטבעת. הוא כואב בעיקר כשאני בפעילות, אני עומדת הרבה בעבודה וזה מאוד כואב לי. כשאני קמה בבוקר למשל, לאחר מנוחה מרובה הטחור מכווץ ולא כואב בכלל והכאבים מתחילים כשאני מתחילה את היום שלי, בעבודה או אפילו ללכת לסופר עשה לי כאבים. אני משתמשת 3 ימים במשחה פרוקטו גליבנול ואני מרגישה הקלה קלה בלבד. עדיין יש לי כאבים כשאני עומדת/עובדת/עושה פעילות כלשהי. אציין כי אין דימום ולא עצירות. מה אפשר לעשות? כמה ימים לתת צ׳אנס למשחה? מה הפרוצדורה במקרה כמו שלי? תודה מראש על התשובה !

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה ניכרת תוך כשבועיים- שלשה או שיש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כ4.5 חודשים היה לי וירוס של שלשולים כל חמש דקות רצתי לשירותים במשך יומיים מאז כל פעם שאני צריך להתפנות אין לי אפשרות להתאפק אפילו אם חמש דקות אני ילך לשירותים ואני ילחץ כלום לא יצא רק מתי שאני מרגיש לגמרי שאני צריך אז הכל יצא ובדרך כלל או כשלשול או צואה רכה ואני מרגיש שאני צריך אני מרגיש את זה ממש חזק ואין לי אפשרות להתאפק

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת נדירות מאד בגיל 15, ואירוע של שלשולים לרוב אינו גורם לפגיעה ביכולת השליטה. מעבר לכך, פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

28/06/2017 | 18:21 | מאת: סוזי

שלום רב, אני שלוש שנים אחרי קרע דרגה 3. במשך השנים שחלפו השליטה שלי הייתה מצוינת. לאחרונה,צף אצלי על הלידה הטראומתית מחדש ומאז אני מאוד מודעת לאזור. בשבועיים האחרונים אני חוששת שאני לא שולטת בגזים. אני לא יודעת אם זה מתח נפשי ( האם זה יכול להיות קשור) או שמא השליטה שלי פחות טובה. אני עושה פיזיוטרפיה של רצפת אגן. אני מרגישה שאני לא שולטת על גזים קטנים ( אני לא יודעת לומר אם זו תחושה). במידה שהתפירה הייתה טובה,והשליטה הייתה מעולה עד כה האם זה הגיוני שתחול התדרדרות? האם יש דבר כזה גזים קטנים יותר? יכול להיות שמתח נפשי גורם לכך? מה עלי לעשות? אני מאוד חוששת .

לקריאה נוספת והעמקה

סוזי שלום, ככלל, שליטה בפי הטבעת יכולה להתדרדר בהדרגה, גם במטופלים שסבלו בעבר מפגיעה בסוגר פי הטבעת. אין הדבר אומר שזה המצב אצלך. פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

27/06/2017 | 11:09 | מאת: ניתוח להוצאת השערה מעצם הזנב בעכוז

כמה זמן החלמה ? האם כדאי לנתח אצל רופא מומחה ? האים חייב להשאיר את הפד תקוע בתוך החתך של הניתוח שקשה להוריד אותו בזמן השטיפה הראשונה לאחר הניתוח?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ישנן מספר שיטות ניתוחיות לטיפול בסינוס פילונידאלי וזמן ההחלמה שונה בין השיטות השונות. ככלל לרוב ניתן לחזור לפעילות סבירה אחרי כשבועיים לערך, אך ריפוי הפצע יכול לארוך מספר שבועות ולעיתים מספר חודשים. ככל פעולה רפואית, עדיף שתבוצע על ידי מומחה מנוסה בתחום זה. מידע כללי על סינוס פילונידאלי מצורף למטה. למידע ספציפי הנוגע לניתוח שלך מומלץ לשאול את הרופא המנתח או צוות המחלקה המנתחת. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום, היה לי בעבר קוליטיס שטופלה ע"י רפאסאל אמרו לי שהיא עברה, אך הייתה ונשארה לי בעיה של חוסר התרוקנות מגיל 14-15 עד עכשיו, בכל פען שאני מנסה להתרוקן אני פשוט מכווץ את השריר ללא רצון ומפסיק באמצע, אני מרגיש שפי הטבעת מכוון 24 שעות ביממה וזהו המצב הנורמטיבי, אני לא יכול לשחרר את השריר אפילו אחרי 12 מפגשי פיזיותרפיה באמצעות ביופידבק, מה שניסו אחר כך היה לתת לי ציפרלקס כדי להוריד רגישות או משהו כזה (לא זוכר בדיוק את האפקט) אך הרופאמשפחה סירב לתת לי את התרופה בטענה שזה יפגע בי בעתיד, אני בדיכאון כבד כל השנים האלה ומתלבט אם בכלל יש טעם לקבוע תור לפרוקטולוג, תודה

23/06/2017 | 17:55 | מאת: בן 29

אני מרגיש שאיבדתי את הרגישות לשריר בכלל, כאילו הוא לא קיים וסתם כאן

22/06/2017 | 14:45 | מאת: יאיר

שלום לפני כחודשיים התחילה לי דליפת צואה , שמתבטאת בלכלוך רב בתחתונים ומאז אני הולך עפ פדים עבים. רופא פרוקטולוג ניסה לפתור את הבעיה שלדעתו היא קרע (כנראה עמוק יותר מפי הטבעת) ע"י הזרקת שמן שקדים עם עוד חומר, ע"מ לגרום לצלקת. (לדעתו אין בעיה בשריר פי הטבעת) זה לא עזר , הדליפה לא חלפה ואף כואב לי כל הזמן.באזור פי הטבעת(כנראה פנימה יותר) . הרופא ציין שפי הטבעת נראה בצורה של...חור מנעול. התייעצתי עם פרוקטלוג נוסף, שאמר שיש לי פיסורה ונתן לי משחה נפפדין...שלא עזרה, והוא לא מוצא סיבה לדליפה. מה עושים ?

לקריאה נוספת והעמקה

גלעד שלום, צר לי לשמוע על סבלך. יחד עם זאת, פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום עיסוקנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. איני יכול לשפוט באינטרנט בין בדיקה אחת למשנהה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בעל התמחות בתחום זה לבדיקה והכוונת הטיפול.

18/06/2017 | 15:23 | מאת: אבי

שלום אני לאחר ניתוח בעצם הזנב.אשמח להמלצה למכון מומלץ להסרת שיער בירושלים.תודה!

לצערי איני מכיר

17/06/2017 | 10:35 | מאת: שירי

1.מה ההבדל בין עבודתך לבין מומחה לתנועתיות ורצפת אגן? 2.האם אתה גם מומחה לבעיות רצפת אגן? 3.האם אתה יכול בבדיקה ידנית לבדוק רקטוצלה? 4.אם אני מגיעה אליך באופן פרטי,היכן יבוצעו הבדיקות המורכבות יותר? 5. האם נתקלת במטופלים עם בעיות התרוקנות קשות כתוצאה מ שימוש ב ssri? 6. האם נתקלת במטופלים שסבלו מצניחה או רקטוצלה ושיטת פאולה עזרה להם ומנעה ניתוח? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

1.מה ההבדל בין עבודתך לבין מומחה לתנועתיות ורצפת אגן? כעיקרון כירורגים מטפלים בעיקר בשיטות ניתוחיות וגסטרואנטרולוגים בעיקר בשיטות לא ניתוחיות. כמובן שיש שיתוף פעולה, דיונים משותפים וגם חפיפה מסויימת בין התמחויות אלו 2.האם אתה גם מומחה לבעיות רצפת אגן? כן, בעיקר לטיפול הכירורגי בבעיות אלו 3.האם אתה יכול בבדיקה ידנית לבדוק רקטוצלה? לרוב כן 4.אם אני מגיעה אליך באופן פרטי,היכן יבוצעו הבדיקות המורכבות יותר? לאחר ראיון ובדיקה גופנית ניתן יהיה להחליט אילו בדיקות דרושות. אנו לרוב לא מבצעים את בדיקות ההדמיה בתחום זה אלא מפנים לבודקים חיצוניים 5. האם נתקלת במטופלים עם בעיות התרוקנות קשות כתוצאה מ שימוש ב ssri? כן, תופעה מוכרת 6. האם נתקלת במטופלים שסבלו מצניחה או רקטוצלה ושיטת פאולה עזרה להם ומנעה ניתוח? לא כולם נזקקים לניתוח, אנו לרוב מעדיפים פיזיוטרפיה של רצפת האגן על ידי פיזיוטרפיסט/ית מוסמך/ת תודה

16/06/2017 | 18:25 | מאת: גלעד

שלום אני בן 46. סובל כבר שנתיים מעצירויות קשות לא מוסברות. אתמול בבוקר לחצתי ביציאה די חזק לאורך זמן ומאחהצ הרגשתי כאב בפי הטבעת ומשהו בולט. היום הכאב החמיר מאוד ויש נפיחות על בערך חצי מפי הטבעת. זה לא כמו טחור רגיל שבולט קצת ולא כואב שהיה לי כמה פעמים אלא זה ממש כואב כל הזמן. לא הצלחתי למצוא פרוקטולוג שישי בוקר והלכתי לגסטרו בקופח שהסתכל ואמר לי שמדובר בטחור חיצוני עם קריש דם, בגודל בינוני ושאמרח פרוקטו גליבנול כמה ימים וזה כנראה יעבור. רציתי לשאול 1. קראתי שבטחור חיצוני עם קריש יש חלון זמן של 72 שעות שאפשר לחתוך אותו וזה עוזר. האם זה מצדיק ללכת לחדר מיון או שאפשר לתת לזה להבריא לבד? 2. אם אתן לזה להבריא לבד מה סיכויי ההבראה ושלא יהיו סיבוכים? מה הסיכוי שאצטרך ניתוחים וכו'? 3. מה אעשה בפעם הבאה כשיש לי יציאה כדי שהטחור עם הקריש דם לא ייפגע יותר? הרי יש לי יציאות קשות לפעמים הצואה נתקעת שעות ברקטום והגדלתי נורמלקס וזה לא עזר. מעולם לא ניסיתי נרות האם כדאי נר גליצרין ביציאה הבאה או שזה מסוכן לטחור החיצוני עם הקריש? מה לעשות? תודה רבה

17/06/2017 | 19:33 | מאת: גלעד

מדדתי עם האצבע זה בערך 2.5 סנטימטר טחור חיצוני טרומבוטי כמו בצקת כזאת ואחרי יומיים הוא התחיל קצת לדמם.

גלעד שלום, כעיקרון, טחור חיצוני נספג עצמונית ברוב המכריע של המטופלים בטווח זמן ממוצע של כשבועיים, הדרך העיקרית להמנע מאירועים חוזרים היא טיפול בעצירות. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום רב, אני בן 46 לפי כחצי שנה עברתי בדיקת קולונוסקופיה עקב תסמינים של דם בניגוב ושינוי ביציאות הבדיקה הייתה תקינה אבל... לצערי עדיין יש בעיה עם היציאות לפעמיים מלווה בצריבה בפי הטבעת כמו כן נדרש מאמץ רב עבור היציאות וגם שמתי לב לנפיחות באזור פי הטבעת בזמן המאמץ לאחר מנוחה הנפיחות נעלמת . אשמח לקבל הכוונה מה אפשר לעשות

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום עיסוקנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני בת 23 ואני סובלת מפיסורה כבר 4 שנים, בהתחלה אבחנו את זה כטחורים וזה נמשך, עד לפני 3 חודשים סבלתי באופן חמור מאוד. נבדקתי שוב אצל פרקטולוג והוא הביא לי שוב את המשחה NIFEDIPINE המשחה עוזרת ומקלה אך לאחר חודשיים של שימוש זה חוזר שוב. אני צריכה תרופה שהיא יותר חזקה מזה. הפרקטולוג כבר אמר לי שזה או המשחה או ניתוח, ואני חוששת מאוד מהניתוח מה עוד אפשר לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום רב, פיסורה היא אינה בעיה מסוכנת, אלא בעיה של איכות חיים, ורק את יכולה להחליט כמה את סובלת ומה את רוצה לעשות בכדי להקל על הבעיה. כעיקרון, לאחר שיפור בעזרת טיפול שמרני, מומלץ להקפיד לטווח ארוך על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אפשרויות הטיפול העיקריות בפיסורה מפורטות למטה. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

29/05/2017 | 01:15 | מאת: קרינה

אני בת 42 וסובלת מילדותי מפעילות הפוכה של שרירי הרקטום בזמן נסיון להתרוקן, נסיון שכמעט תמיד נכשל, ואף פעם אין יציאה מלאה באופן רגיל כמו כולם, אלא השרירים מתכווצים כאילו פועלים פעולה הפוכה ולי אין שליטה על כך. הסבל הוא רב והקשיים רבים כתוצאה מבעיה זו. בזמנו שמעתי על טיפול ביו-כלשהו, של אימון השרירים לעבוד כשורה. האם יש דבר כזה? האם יש דרך לפתור את הבעיה? אני במצוקה קשה ומתמשכת הפוגעת מאד בחיי

לקריאה נוספת והעמקה

קרינה שלום, התופעה שאת מתארת מוכרת ברפואה ונקראת חוסר הרפיה של רצפת האגן עם תנועה פרדוקסאלית. לרוב הטיפול העיקרי הוא פיזיוטרפיה של רצפת האגן בשילוב עם ביופידבר. מדובר בסידרה של מפגשים בהם מלמדים שליטה נכונה יותר בשרירי רצפת האגן, ותרגול עצמי בין המפגשים. התהליך דורש מחוייבות והשקעה ממך, אולם לרוב משפר במידה ניכרת את איכות החיים. בכדי לכוון את הטיפול נכון, מומלץ לרוב לבצע בדיקות של תפקוד רצפת האגן, כולל בדיקת מנומטריה אנאלית, אולטרסאונד פרינאלי דינאמי ו/או דפקוגרפיה, הן על מנת להוכיח את הבעיה שאת מתארת, והן על מנת לכוון טוב יותר את הטיפול. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

31/05/2017 | 22:17 | מאת: קרינה מוסרת המון המון תודה

תודה רבה רבה רבה דר"

28/05/2017 | 12:51 | מאת: יואב

עברתי לפני חצי שנה ניתוח פיסטולה טרנס ספינקטרי ארוכה עם סיטון מהודק פעם בחודש. כיום הפיסטולה התקצרה והשטתחה משמעותית ומערבת פחות שרירים. המנתח בניתוח השני מעוניין (אם לא יצליח לשטח את הפיסטולה לכל אורכה בגלל מעורבות שרירים) לנתח בשיטת LIFT. מה זו השיטה הזו? איך הוא שומר על הספינקטרים? ומה לגבי כאבים ותקופת החלמה?

לקריאה נוספת והעמקה

יואב שלום, LIFT היא שיטה משמרת סוגרים לתיקון פיסטולות פריאנאליות שמכילות כמות ניכרת של שרירי הסוגרים. בשיטה זו מבוצעת במהלך הניתוח הפרדה בין 2 שרירי סוגרים, שנקראים הסוגר הפנימי והסוגר החיצוני, עד שמגיעים לפיסטולה במרווח בין שרירים אלו, ומפרידים אותהץ הניתוח כולל חיתוך רקמה בין השרירים, אולם לא כולל חיתוך רקמת שריר, ולכן אינו פוגע ביכולת השליטה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

24/05/2017 | 12:57 | מאת: פFנ

האם אתה עדיין מנתח בתל-השומר. השם מופיע בצוות הרופאים ולכן השאלה. תודה אשמח לתשובתך.

לא. כעת אני עובד באסף הרופא. כנראה שאתרי אינטרנט מתעדכנים בעיכוב...

23/05/2017 | 18:36 | מאת: אייל

שלום, יש לי פיסורה וגם חשד לקרוהן (ואני אמור לעבור בקרוב קולונוסקופיה). הפרוקטולוג שהייתי אצלו רשם לי משחת NIFEDIPINE לטיפול מקומי בפיסורה. נאמר לי כי כדאי לי לטפל בפיסורה לפני הקולונוסקופיה. קראתי שהטיפול במשחה הזאת מרפה את השרירים ואני לא מעוניין במשחה הזאת. יש טיפול אחר לפיסורה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום, הרפיית שריר הסוגר הפנימי היא חלק מהטיפול הקונבנציונאלי בפיסורה של פי הטבעת, ושימוש במשחה היא השיטה ההכי קלה והכי פחות פולשנית להשיג הרפיה כזו. אפשרויות אחרות הן הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר המכווץ, וניתוח לפיסורה, בו חותכים כירורגית את השריר המכווץ. לרוב בחולים עם קרוהן או אפילו חדש לקרוהן, אנו משתמשים בניתוח כזה רק כמוצא אחרון. חשוב לציין כי השפעת המשחה על השריר קצרה, וכשמפסיקים להשתמש במשחה, פגה פעילותה. בנוסף, במטופלים עם קרוהן ופיסורה, יש חשיבות רבה בשליטה על מחלת הקרוהן, במסגרת הטיפול בפיסורה, ולכן חשוב לאבחן האם ישנה מחלת קרוהן או לא גם טרם ריפוי הפיסורה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

23/05/2017 | 12:32 | מאת: דניאל

האם ייתכן פיסורה קדמית שלא ניתן לראות ? לא בגלל רגישות.. הרופא נניח מצליח להכניס את כל האצבע ואפילו נוגע בנק הכואבת מלפנים בצד שמאל ועדיין לא לראות ? אם זה ייתכן אז יש בדיקה בה ניתן לזהות מזה? הרי מכשיר בעיה להכניס כי יכול לפגוע עוד יותר בפיסורה לא? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום רב, פעמים רבות קשה לראות פיסורה בבירור בזמן הבדיקה, בגלל שהרגישות המקומית מקשה על הבדיקה, ולכן פעמים רבות אנחנו מטפלים בפיסורה עם סמך אבחנה משוערת, המתבססת על הסימפטומים ועל מה שכן ניתן להפיק בבדיקה, כגון רגישות. כעיקרון, אם אין כל רגישות, ניתן לבצע בדיקה שנקראת אנוסקופיה, המאפששרת הסתכלות ישירה על פי הטבעת, ובבדיקה זו, אם ניתן לבצע אותה, לרוב ניתן לומר יותר בבירור אם יש פיסורה או לא. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

22/05/2017 | 00:15 | מאת: מיכל

שלום. לפני יומים יצא לי גולה בפי הטבעת חיצוני. מה זה יכול להיות?

לקריאה נוספת והעמקה

ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה או שיש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפות או לחדר המיון במקרים דחופים

שלום האם מישהו שמע על הטיפול במשחה של חברת שמן טוב או על הטיפול של קליניקה סאן בפיסורה, או שהתנסה באופן אישי ויכול להמליץ? תודה

אני ניסיתי שמן טוב. הבעיה שאצלי הפיסורה בתוך פי הטבעת עמוק וזה לא הצליח. אולי אם אפשר אצלך לראות אותה אז זה יתרום

20/05/2017 | 00:06 | מאת: בחור צעיר

שלום רב, אני סובל מטחורים פנימיים דרגה 2 מזה כשנה וחצי, ללא דימום וללא כאב, ולפני 3 חודשים (לאחר מספר קשירות לא מוצלחות) עברתי טיפול HAL (ללא RAR). עם זאת, גם לאחר הטיפול, בזמן הטלת צואה עדיין ראיתי 'משהו יוצא החוצה'. כאשר הלכתי לביקורת לפני כשבוע אצל המנתח, הוא ציין בפניי כי אין לי טחורים אך הרירית ארוכה וכנראה יוצאת בזמן יציאה. הוא ביצע תפירה, אך עדיין משהו יוצא החוצה, וזה נראה בדיוק אותו הדבר כמו מה שהיה נראה בשנה וחצי האחרונות. א. ראיתי פה במספר מקומות כי נאמר שצניחת רירית משמעה טחורים פנימיים. אם ככה, הייתכן והפרוקטולוג טעה באבחנה? ב. אני נוהג לקיים יחסי מין אנאליים, אך מאז הטיפול כמעט ולא עשיתי זאת מחשש להחמרת המצב (יש לציין שכשכן קיימתי יחסי מין, הסיפור לא כאב) בהנחה ואין טחורים ומדובר רק בצניחת רירית, האם קיום יחסי מין אנאליים עלול להחמיר את המצב? ואם כן מדובר בטחורים, האם בטוח לקיים יחסי מין כאלה? ג. אם מדובר רק בצניחת רירית, איזה טיפול אפשר לעשות? הפרוקטולוג כאמור כן ביצע תפירה, אך משיטוט באינטרנט לא מצאתי אזכור לכך או לכל טיפול אחר (ראיתי טיפולים רק לצניחת רקטום, ואינני חושב שזה מה שיש לי). תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
20/05/2017 | 00:12 | מאת: בחור צעיר

לאחר התפירה האחרונה (כאמור טען כי הוא תפר את הרירית), הרופא אמר לי כי אני יכול לחזור לפעילות גופנית רגילה תוך שבוע, אך לאחר תפירת הטחורים לפני כשלושה חודשים טען בפניי כי עליי לחכות שלושה שבועות. האם יש לך המלצה אחרת מהמלצתו האחרונה? שוב תודה.

שלום רב, ככלל, צניחת רירית וצניחת טחורים פנימיים הם 2 שמות למצב דומה. זה לא אומר בהכרח שהרופא המטפל טעה באבחנה, ויתכן שהוא פשוט קרה לה בשמות שונים.לרוב, אם אין סבל ניכר, אין מניעה מלקיים יחסי מין אנאליים או לעסוק בפעילות גופנית. ישנה /שת של טיפולים בצניחת רירית / טחורים פנימיים, כולל שמירה על ריכןך יציאות לטווח ארוך, קשירת טחורים, HAL עם RAR, ניתוח הנקרא PPH בו תולים את הטחורים במנח התקין בפי הטבעת באמצעות מכשיר עם סיכות, וכריתת טחורים. האינדיקציה לטיפול היא סבל סובייקטיבי שלך, וסוג הניתוח צריך להלום את מידת הסבל. אם אין סבל לא חייבים לטפל. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

18/05/2017 | 11:07 | מאת: דניאל

שלום, יש לי כאבים 3 חודשים לסירוגין בפי הטבעת שלא ידוע ממה נובעים . הכאב משתנה בהרגשה- הינו עמום, חד או לוחץ לאחר יציאות. אין דימום. לאחר בדיקות רבות אצל פרוקטולוג לא רואים פיסורה. כמובן שהייתי בטיפול שמרני רגיל לפיסורה( נפידיפין סיבים וכו) אם זאת לא חלה הטבה. אך כאשר ניתן לי אנטיביוטיקה פלגיל כן הייתה הטבה משמעותית בכאב לאחר 3 ימים. אם זאת בסיום הלקיחה, היתה יציאה קשה ולאחריה שוב כאבים. כעת לוקחת שוב אנטיביוטיקה שעוזרת מאוד. מה ייתכן שזה? חוששת לגשת לניתוח לבירור מעמיק. אני יודעת שאי אפשר לאבחן, אשמח רק לדעת השערות של מה יכול להיות בפי הטבעת שאנטיביוטיקה משפיעה עליו. בברכה ותודה

18/05/2017 | 11:18 | מאת: דניאל

בנוסף- אין סימפטומים אחרים מלבד מה שאמרתי- אין חום ואין דמם...

דניאל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, טחורים, תהליך זיהומי כרוני, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

14/05/2017 | 11:20 | מאת: שרון

לפני כ-5 ימים אובחנתי עם טחור טרומבוטי, לא הומלץ על ניקוז. לא יודעת אם קשור לכך שאני בהריון בשבוע 29. מאז אני במנוחה וטיפול שמרני. יציאות רכות, שותה הרבה, משחות, שוכבת וכו'. היום בבוקר יצא כמו גוש דם לאחר מתן יציאה. מעבר לכך לא היה כל דימום ואין כאבים חדשים או חזקים, רק תחושה כזו כאילו תמיד בא לי לשירותים (שזה נמשך כבר כמה ימים). יש לי ביקורת חוזרת ביום רביעי. תוהה האם לחזור למיון או לחכות? מודה שמודאגת מאוד מעניין הגוש המוזר הזה! האם ייתכן וזה הקריש שיצא? (הטחור מרגיש מעט קטן יותר)

לקריאה נוספת והעמקה

יתכן שאכן יצא מעט דם קרוש. במגבלה שאין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, ואם אין כל החמרה, נשמע לי סביר להמתין לביקורת

09/05/2017 | 20:33 | מאת: היצרות רקטוסיגמה

מהי היצרות ברקטוסיגמה?ומה עליי לעשות?

היצרות כפי שאתה מתאר יכולה להגרם על ידי מגוון רחב של סיבות, וכדאי להתייעץ הגסטרואנטרולוג (עדיף בזה שביצע את הבדיקה) לגבי משמעות התוצאה.

09/05/2017 | 02:15 | מאת: מיקי

שלום דר,רציתי לדעת לגבי ניתוח כריתת טחורים בשיטה הישנה בעזרת ליגשור,האם צריך לקחת חופש חודשיים מהעבודה לאחר הניתוח,כי לפי הבנתי החלמה מלא לוקחת חודשיים,ולפי הבנתי מפורמים בחול של אנשים שעברו תניתוח הכאבים הם מאוד מאוד חזקים לאחר הניתוח,האם הרופא יכול לתת לאחר ניתוח מרשם למשכך כאבים מסוג פנטניל,לפי הבנתי זה משכך חזק שיכול להוריד את הכאב בצורה יעילה,תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מיקי שלום רב, ניתוח לכריתת טחורים (בכל שיטת כריתה, כולל ליגשור) הוא הניתוח היעיל ביותר שיש לטיפול בטחורים, אולם כרוך בתקופת החלמה לא קלה, לרוב עיקר התקופה הכואבת היא בת כ 2-3 שבועות, למרות שריפוי מלא של הפצעים יכול להמשך פלוס מינוס כחדשיים. לאחר הניתוח ניתנים משככי כאבים הולמים, אולם לא נהוג לתת פנטניל לכאב אקוטי של ניתוח. כעיקרון, ניתן לחזור לעבודה כשאתה חש שאתה יכול לחזור לעבודה (ובתלות במשלח ידך). חשוב לאחר הניתוח להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. בהצלחה

07/05/2017 | 20:33 | מאת: טל

בס"ד שלום ד"ר אני כבת 65 לאחרונה בצעתי בדיקת דם סמוי חיובי בצוא ויצא חיובי הופנתי לקולונוסקופיה להלן התוצאות אשמח אם תפענח לי ותם טחורים פנימיים , מעי ארוך ומפותל , צקום זוהה ונראה תקין , היפוך ברקטום תקין ,השסתום האלאוצקלי ופתח אפינדקס נצפו, צקום נבדק רירית מעי דק תקינה רירית המעי בעלת ברק , ציור כלי הדם וקפלים תקינים בבסיס הצקום ממצא סוב מוקוזלי צהבהב כ 6 ממ כניסה קצרה בלבד לאלאום טרמינלי תקינה . נכרתו 2 פוליפים במראה שפיר באופן מלא עי ביופסיה חמה במתח נמוך בקולון יורד כ 45 סמ בגודל 3 ממ וברקטו דיסטלי כ 5 ממ הפעולה נסבלה היטה ללא סיבוכים למעשה מה שהבנתי שנכרתו לי 2 פוליפים וקיים ממצא יכול להיות בלוטת שומן משהו מהבהב כפי שמתואר למעלה האם כבודו יודע מה פשר הדבר ? ממצא צקאלי זה מסוכן ? יש סיבה לדאגה ? מה אופן הטיפול ? בכל מקרה הרופא הפנה אותי גם לגסרוסקופיה וסיטי בט ואגן בפרוטוקול לבלב להערכת הממצא הצקאלי מה הכוונה פרוטוקול לבלב ?יש חשש למשהו לא עלינו בלבלב ? אשמח לעזרתך האדיבה רפואה שלימה לכולם ושבוע טוב

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, אכן, בבדיקה נכרתו 2 פוליפים קטנים שהבודק מדגיש שנראו שפירים. בכל מקרה, חשוב לברר את תשובת הביופסיה שלהם. התשובה חשובה גם לצורך קביעת המרווח הרצוי עד הקולונוסקופיה הבאה. הממצא הצהבהב יכול באמת להיות חשוד לגוש שומני קטן, ואז הוא חסר חשיבות, אבל יכולה להיות אבחנה מבדלת, וחשוב לשאול את הגסטרואנטרולוג האם זה נראה לו חשוד לממצא שאינו גוש שומני. אין למתואר כל קשר ללבלב או לגסטרוסקופיה. יתכן שהבדיקות הוזמנו עקב סימפטומים שלא הוסברו על ידי הקולונוסקופיה, ויתכן שהשולח פשוט התכוון לפרוטוקול סיטי בחתכים צפופים, על מנת לאתר ממצאים קטנים.

אני ממש מודאגת הכל התחיל ששמתי לב שירדתי במשקל בחצי שנה האחרונה משהו כמו 3-4 קג הייתה לי בטן נפוחה (עניייני גיל) ועכשיו היא פחות נפוחה והטוסיק ירד .. לפעמים יש לי חום גוף נמוך 35.5בערך אבל זה לא מהיום בעקבות הדם סמוי בצואה נשלחתי לקולונסקופיה שלטענת מבצע הפעולה דר גלר היו דברים קטנים ובה הרי הוסרו 2 פוליפים ונמצא הממצא סוב מוקוזלי בבסיס הצקום קבע לי קולונוסקופיה לעוד חמש שנים בלי נדר והמשך ברור בסיטי לגבי הממצא הסוג מוקוזלי הממצא הסוב מוקוזלי בבסיס הצקום מה זה אומר ? מסירים אותו? זה יכול להיות ממאיר? הוא ביקש את הסיטי בטן אגן בפרוטוקול לבלב לצורך המשך בירור לממצא. הבנתי שפרוטוקול לבלב זה אופן הבדיקה עצמה יכול להיות? ונשאלת השאלה הלוא הכל התחיל מדם סמוי בצואה בעקבותיו עשיתי קולונוסקופיה אז איך יודעים מאיפה הדמם למערכת העיכול. והאם זה מסוכן כי תשובה למה המקור המדמם לא קבלתי ואניני יודעת

03/05/2017 | 01:24 | מאת: לי

שלום, בת 28.אני אמורה לעבור בעוד יומיים אולטראסאונד רקטלי ופרינאלי.נאמר לי כי אני צריכה לעשות 2 בקבוקי חוקן איזי גו 180 מ"ל ואילו על הקופסא רשום שהמינון למבוגר הוא בקבוק אחד.האם זה לא מסוכן לעשות 2 בקבוקי חוקן איזי גו 180 מ"ל בהפרש של חצי שעה ביניהם?

לקריאה נוספת והעמקה

לא מסוכן

02/05/2017 | 18:17 | מאת: לי

אני בת 40 לאחר 2 לידות בקיסרי.האחרונה לפני 7 שנים.לא סובלת מעצירויות מידי פעם כאבי עיוותי בטן כשאני באותו היום לא אוכלת טוב זה קורה לעיתים רחוקות.יציאות כל בוקר סדירות רגילות במיוחד לאחר שתית הנס קפה של הבוקר.אתמול ישבתי בשירותים ועשיתי את צרכיי ישבתי איזה רבע שעה וממש רקנתי את עצמי מהצואה קצת התאמצתי להתרוקן אבל לא היתה צואה קשה ופתאום ראיתי שכל המים באסלה ורודים.נבהלתי מאוד .בניגוב היה נקודת דם.הצואה יצאה עם קצת ריר וזה קורה לי מידיי פעם ולא ייחסתי לזה חשיבות כי זה בעיקר בימי הביוץ שלי קורה.היום היציאה לא היתה דמית אבל בניגוב היה נקודת דמית וריר בניגוב..אני בלחץ היסטרי..כמו מה זה נשמע לך??

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום, דמם מפי הטבעת יכול להגרם ממגוון של סיבות, כולל טחורים, פיסורה, ועוד. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 40 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים גבוהים בהרבה. יחד עם זאת, כעיקרון, לא ניתן לומר לפי צורת הדימום מה מקורו, ולכן לרוב במקרה של דימום אנו שוקלים לבצע גם בדיקה כלשהי של המעי הגס, שהיקיפה תלוי לרוב בגילך ובגורמי סיכון אחרים כגון סיפור משפחתי של מחלות מעי. אם בדיקה זו תהיה תקינה, נדע שמקור הדמם הוא באיזור פי הטבעת, ונהיה יותר רגועים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

30/04/2017 | 10:52 | מאת: אורן

שלום דר', אודה לקריאת שאלתי בעיון, לפני כ- 3 שבועות, עברתי ניתוח לכריתת טחור פ נ י מ י, בעקבות גירודים אגרסיביים. במהלך הריפוי [הקשה מאד], החל פתאום להופיע טחור אחר, ח י צ ו נ י בסמוך לפי הטבעת. זהו טחור מוכר לי, שמתפרץ לי פעם במס' שנים בלבד. במהלך ההחלמה, הטחור שהתפרץ היה גדול מאוד וקשה, עם ריקמה דומה לכבד [של עוף]. היום, 3 שבועות לאחר הניתוח של הוצאת הטחור הפנימי, הטחור החיצוני עדיין קיים, אם כי יש נסיגה משמעותית שלו. אני חושש, שכל הגירודים המאסיביים שמהם אני סובל, ייתכן שמקורם כלל בטחור זה – החיצוני, שייתכן שחבוי רוב הזמן, אך מגרד מאוד – ואולי לא בגין הטחור הפנימי שאותו כרתו לי. השאלה שלי האם אפשרי לכרות טחור זה, לפני שהוא ייסוג וייחבא שוב, והאם ישנה דרך ''לגרות'' אותו לצאת החוצה, כפי שהוא התפרץ במהלך ההחלמה מהניתוח, ואז לכרות אותו? כי כאמור, הוא חבוי בד''כ, וייתכן מאוד שהוא הסיבה לגירוד העצום. לתשובתך אודה, אורן

לקריאה נוספת והעמקה

אורן שלום, הטחור שאתה מתאר יכול להיות מתאים לטחור חיצוני עם קריש דם, והמהלך הטבעי של טחור כזה הוא לרוב ספיגה עמצונית של קריש הדם והצטמצמות ניכרת של הטחור. לרוב אין צורך ולא מומלץ לגרות אותו לצאת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה כולל האינדיקציה לניתוח והדרך בה בוצע, וללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

במשך שנתיים יש לי גוש שומן באזור פי הטבעת שאם הזמן נראה כי הוא גדל וגדל. בנוסף יש לי טחורים שבאים והולכים, גם אם אני לא מתאמצת בשירותים, יש דם והרבה... כשהייתי אצל הרופא, הוא אמר שזה גוש שומן, וזה לא מסוכן ואם רוצים להסיר אותו מומלץ רק לאחר הלידות. האם יש דרך נוספת להוריד את הגוש הזה? איך הוא התפתח? ואיך ניתן לגרום לו להפסיק לגדול? האם זה קשור לטחורים? ולגבי טיפול בטחורים, מה מומלץ?

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, 1. לגבי גוש השומן, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, אולם תשובתו של הרופא שבדק אותך נשמעת לי סבירה, פרט לכך שסביר בניתן לכרות את הגוש, אם את מעוניינת, גם לפני (וללא קשר) לידות 2. מידע כללי על הטיפול בטחורים מצורף קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

26/04/2017 | 23:24 | מאת: נס

ערב טוב, בעלי השתחרר אתמול מבית חולים לאחר שחלה בסרטן המעי ובחלחולת לצערי שמו לו סטומה לכל החיים בעלי במצב נפשי קשה ביותר ואני לא יודע מה לעשות (בן 48) חשבתי שאם יש מישהו מבאר שבע שיוכל לשוחח איתו ולהסביר לו קצת יותר. בנוסף, מבקשת לברר האם מגיעה לו קצבת נכון ואם כן כמה אחוזים ניתנים אודה לתגובתכם בהקדם

לקריאה נוספת והעמקה

ישנו ארגון של בעלי סטומה הפועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן ויכול לסייע. http://www.cancer.org.il/stoma/

25/04/2017 | 14:39 | מאת: תום

שלום רב לפני כ-5 חודשים עברתי ניתוח HAL לטחורים. ההתאוששות היתה קשה מאוד (במשך כחודשים) וכיום אין כאבים כלל. הבעיה היחידה שמציקה לי מאוד היא גירוד פנימי באיזור. החל משעות הבוקר במשך כל יום יש לי יציאות רבות בין 4-5 בשלוש שעות הראשונות מההשכמה. היציאות רכות ולא מכאיבות. כל יום בסביבות שעות הצהריים מתחיל תחושת גירוד פנימי ותחושה של חוסר התרוקנות אשר מעיקות מאוד ולפעמים אף בלתי נסבלות. אני אוכל ארוחות מסודרות ועושה כושר באופן קבוע. מה יכולה להיות הסיבה וכיצד נפטרים מהגירוד? אני מרגיש שסבלתי סתם חודשיים לאחר הניתוח. כיצד אפשר לפתור את הבעיה? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

תום שלום, גרד אנאלי היא תופעה רפואית ידועה. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. איני יודע לומר (ובוודאי שללא בדיקה) אם יש קשר כלשהו בין הגרד ובין הניתוח שעברת. כמו כן, התלונה של חוסר התרוקנות טובה יכולה להעלות שאלה של הפרעה בהרפיה נכונה של רצפת האגן. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול, כולל ייצוב יציאות בתוסף סיבים שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, דרך נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום ד"ר זמורא.ב-26 מרץ עברתי קולונוסקופיה שבה לא נראו בעיות,אך נראו טחורים. .מייד אחרי החזרה הביתה התחילו כאבים חזקים ברקטום.כעבור שלושה ימים נבדקתי ע"י כירורג שעוסק גם בפרוקטולוגיה.הוא התקשה לחדור כדי לבדוק,פי הטבעת היה בספאסם (נשאר עד היום מקווץ)אמרתי לרופא שהרגשתי מזמן טחור קטן בפי הטבעת.בבדיקה הויזואלית הוא לא ראה בעיה וקבע שלפי סוג הכאבים,שיש פיסורה.נתן לי דיפידפין 4 גרם.הדגיש שעלי להחדיר המשחה פנימה,אחרת לא תעזור ויהיה צורך בניתוח.לא הצלחתי להחדיר בגלל הכאבים.לא קבלתי טיפול לטחורים.בינתיים הטחור הקטן גדל החוצה כ- 3 מ"מ וקוטר כ 3 מ"מ.כל יציאה משפשפת אותו,כואבת ושורפת.נירא שהטחור הבולט יוצא משריר פי הבעת החוצה וניראה בצבע עור.יכול להיות חלק משריר הטבעת? אני מקפיד על נורמלקס,בנהפיבר,מים והרבה.יש יציאות יומיות,אבל אני מתאמץ להוציא,עם כאבים תוך כדי ואחר כך.האם תיתכן פיסורה אחרי קולונוסקופיה?האם יתכן שמה שנירא טחור קטן חיצוני הוא SENTINEL PILE?האם יתכן שהטחור החיצוני ואולי פנימיים שנמאכו בקולונוסקופיה ועושים את כל הכאבים ושאין כלל פיסורה?אודה מאול על תשובותיך והמלצה כיצד לפעול.בתודה וברכה.דניאל

לקריאה נוספת והעמקה

דני אש שלום, כעיקרון הכאבים שאתה מתאר אכן יכולים להתאים לפיסורה. טחורים לרוב מתבטאים בכאבים עזים בעיקר כאשר יש בהם קרישי דם, ואז לרוב רופא יוכל לאבחן אותם בבדיקה חיצונית. הממצא שאתה מרגיש יכול להתאים ל centinel pile. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ניתן למרוח ניפדיפין חיצונית בלבד ואין צורך להחדירו לתוך פי הטבעת. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

23/04/2017 | 16:47 | מאת: מיכל

פרופסור זמורה שלום הייתי אצל פרוקטולוג שאבחן אצלי פיסטולה בגודל סנטימטר בפי הטבעת שנוצר לאחר אבסס. הוא אמר שאני חייבת לעבור ניתוח ולא לדחות. אני אדם מאד לחוץ ומפחדת מפעולה ניתוחית באזור הזה ואני מאד רוצה לקבל ממך דעה שניה. כמו כן לא הוסבר לי כל התהליך ולא היה לי זמן בתור הקצר שנקבע לשאול שאלות. האם אוכל להפגש איתך לבדיקה והסבר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ניתן בהחלט לקבוע תור לבדיקה וחוות דעת. לקביעת תורים באסף הרופא: 08-9779203 לקביעת תורים במרפאה הפרטית: 03-6666229

22/04/2019 | 17:01 | מאת: עמר שמואל

האם פרופ זמורה עובד עם הכללית מושלם

22/04/2017 | 20:23 | מאת: קלרה

יש לי צריבה לא גרד בפי הטבעת לפחות שנה וחצי שום משחה לא עוזרת סבל נוראי אחרי כל יציאה אחרי כל אכילה יש צריבה שנמשכת כל היום שום משחה לא עוזרת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, צריבה בפי הטבעת יכולה להגרם לסיבות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה, פיסטולה, גרד, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

ד"ר ביום רביעי בשעה 17:00 סיימתי קולונוסקופיה שיצאה תקינה. היום הייתה לי יציאה מאוד מאוד מאוד קטנה (בגודל של מטבע של 50 אג') שהייתה בצבע שחור. האם זה מעיד על בעיה הצבע והכמות המועטה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לרוב יציאה קטנה אחרי קולונוסקופיה, שהצרחכה ניקוי מלא של המעי קודם לכן, היא תקינה. קשה לדון על הצבע. אני מקוה שבינתיים הדברים הסתדרו. אם נמשכות יציאות שחורות, מומלץ לפנות לבדיקה

19/04/2017 | 11:51 | מאת: לימור

בעלי בן 47 הובחנה אצלו דבירדיקוליטיס לאחר מתן אנטיביוטיקה המצב השתפר קבענו בדיקת קולונוסקופיה לאחר בערך 8 שבועות שזה יוצא שבוע הבא אך בימים אילו בעלי שוב מתלונן על אותם כאבים עם קושי שוב במתן שתן שאלתי היא האם לדחות את הקולונוסקופיה או אפשר לבצע אותה ושנית האם יש קשר לדלקת במעי וקושי במתן שתן (בעלי ביצע צילום לשלפוחית השתן וגם בדיקת הערמונית ויצא תקין) תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, נהוג לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה בזמן שהדלקת רגועה, אלא אם יש סיבה ספציפית לבצע אותה בזמן דלקת. מער לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג המטפל או לגסטרואנטרולוג המטפל להערכה האם יש כעת דלקת פעילה והאם נכון לבצע את הבדיקה כעת

18/04/2017 | 15:07 | מאת: יוסי צין

א.ג.נ אני רכשתי קונסיל תפוז נגד עצירות ושאלתי היא האם לקת את התרופה לפני או אחרי האוכל?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ניתן ליטול קונסיל מתי שנוח, אבל כדאי לקבוע זמן פחות או יותר קבוע במשך היום

15/04/2017 | 03:57 | מאת: טנזמוס

אימי בת 94 אשה צלולה התחילה בחודשיים האחרונים ללכת בלי סוף לשירותים כשכל הזמן מדווחת על צורך בהתרוקנות,ברקע טחורים זר של טחורים,הרניה,רפלוקס,ועצירויות בעבר.האם יש דרך להתמודד היא גם חושבת שזו מחלה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מבין מאד את דאגתך כבת אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

14/04/2017 | 09:20 | מאת: שרון

הבן שלי שהוא חייל סובל מאבסס באגן כבר 3 שבועות, הפצע מפריש מוגלה ובצבא נתנו לו אנטיביוטיקה ושלחו אותו הביתה, עדיין סובל מכאבים וחוסר נוחות. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מבין מאד את דאגתך כאמא אבל לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות עם כל החומר הרלוונטי לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום דוקטור. לפני חודשיים עברתי ניתוח לתיקון פיסטולה פריאנאלית אחורית שהתפתחה לאחר ניקוז אבסס. הניתוח היה אמור להיות מהסוג הפשוט יחסית מכיוון שהפיסטולה הייתה שטחית וללא הסתעפויות. חודשיים אחרי הניתוח הפצע עדיין פתוח לחלוטין ומפריש. לעיתים מלווה בכאב קל ולעיתים לא כואב ככל. הפצע נראה נקי ולא מזוהםוהרופאים לא מבינים מדוע זה לא נסגר (אני בת 30, בריאה). הומלץ לי להמתין עוד חודש ואם לא ייסגר אז לעבור turs (אולטרסאונד) ובמידה ויש הסתעפות שמפריעה לפצע להסגר אצטרך כנראה ניתוח נוסף. אני לא מעוניינת בעוד ניתוח כי ההתאוששות ממנו הייתה לי כואבת מאוד וקשה וכי תוצאות הניתוח, לפחות עד עכשיו, לא הוכיחו את עצמן. אילו אפשרויות יש לי? האם פקק קולוגן יכול לעזור? יש דברים אחרים שאני יכולה לעשות על-מנת שהפצע ייסגר? תודה...

לקריאה נוספת והעמקה

גיל שלום, כעיקרון, לאחר ניתוח לתיקון פיסטולה פריאנאלית, הפצע הניתוחי נסגר בהדרגה, ולכל מטופל קצב אחר לריפוי פצע ניתוחי כזה. כעיקרון, ומבלי להכיר את פרטי המקרה, טווח של חודשיים יכול עדיין להיות בתחום התקין לריפוי פצע ניתוחי כזה, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם מרחיבים בכל זאת את הבירור בהנחה שהפצע לא נרפא כראוי, יתכן שיש מקום גם לשלול מחלה שנקראת מחלת קרוהן, שיכולה לעיתים לגרום לפיסטולות, ולפצעים קשי ריפוי בפי הטבעת. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום, מידי פעם יש לי צואה גדולה מהרגיל (רחבה מהרגיל) וכשזה קורה, בעת יציאת הצואה אני חשה כאבים בעת היציאה, לא בפי הטבעת אלא יותר בפנים, ויש מעט דם בניגוב. זה קורה בערך פעם בכמה חודשים, פעם בחצי שנה, משהו כזה. בשאר הזמן היציאות רגילות והכל רגיל. אשמח לדעת כמו מה זה נשמע והאם עלי ללכת להיבדק. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

ליאת שלום, ככלל, דמם קל מפי הטבעת בעת גירוי מקומי כלשהו אפייני לדימום שמקורו בפי הטבעת עצמו, בעיקר על רקע טחורים פנימיים, ולרוב אינו בעייתי כשלעצמו, אלא אם הוא פוגע באיכות החיים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם את לא שקטה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני 3 חודשים עברתי ניתוח לכריתת טחור חיצוני וגם הרופא תיקן נקב פנימי. לקחתי נורמלקס ( 12 גרם ביום) במשך חודשיים וכשראיתי שהמצב טוב והחלמתי אז הורדתי בהדרגה את השימוש בנורמלקס . כשהגעתי ל-4 גרם ליום (אחרי 10 ימי הורדה הדרגתית) היציאות שלי נהיו קשות והתחלתי לדמם חזק בכל יציאה. נאלצתי לחזור ל-12 גרם נורמלקס ואני מיואשת. האם זה דורש בדיקת רופא? האם נגרם לי נזק מהניתוח ? אני לא רוצה להשאר תלויה בנורמלקס לאורך כל כך הרבה זמן מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

לילי שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך. ניתן להשיג ריכוך כזה על ידי הקפדה על כלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אין מניעה להשתמש בתכשירים אלו לטווח ארוך. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם נמשך סבל ניכר, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה ויעוץ.

היום במקלחת הרגשתי פתאום בליטה ליד פי הטבעת (פעם ראשונה). אני לא סובל מעצירויות, שלשולים, ישיבות ממושכות או התאמצויות. בדרכ עושה צרכים פעם ביוםֿ/יומיים. יכול להיות שיש לזה קשר לאכילת חריף? לפנייומיים אכלתי חריף וביציאות בשירותים קצת שרף. תודה רבה. לא מצליח להעלות תמונה לצערי*

לקריאה נוספת והעמקה

מאור שלום רב, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא לא חולף תוך מבפר שבועות, או אם יש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

06/04/2017 | 16:35 | מאת: אייל

שלום רב, אני סובל מפיסורה כרונית כבר חודשים רבים. עבר כמה פעמים עם ניפדיםין אך חזר. עכשיו מנסה לראשונה רקטוג'סיק אך תופעות הלוואי קשות. שאלתי היא האם אפשר לקחת רקטוג'סיק ללילה (אז פחות אסבול מתופעות הלוואי) ובנוסף לקחת ניפדיפין 3 פעמים במהלך היום? אם אי אפשר האם ניתן לשלב עזרקאין עם רקטוגסיק או ניפדיפין? תודה רבה אייל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אפשר לנסות איזה קומבינציות שאתה רוצה, וסביר שאין בהן נזק, אולם עליך לדעת שאין מדובר בקומבינציות שיעילותן נבדקה באופן מדעי. לגבי השימוש ברקטוג'זיקף למרות מה שכתוב על הברושור של רקטוג'זיק, מומלץ למרוח כמות לא רבה, כמו גרגר אפונה על קצה האצבע (ולא לפי סימון המדידה על הקופסא), סביב פתח פי הטבעת, מבלי להחדיר לתוך פי הטבעת. פעמים רבות צורת שימוש זו מצמצמת את תופעות הלואי. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

20/04/2017 | 11:00 | מאת: אייל

תודה רבה על התשובה המפורטת. ניסיתי את המינון המופחת ושיטת המריחה שהצעת לרקטוגסיק ואכן תופעות הלוואי נסבלות. שאלתי היא אם אני שם בעצם מינון שהוא יותר מפי 5 פחות ממה שכתוב על הקופסא האם יש לקחת יותר פעמים ביום (למשל 3) או עדיין רק פעמיים ביום?

05/04/2017 | 14:25 | מאת: סחיון

שלום אני לאחר ניתוח פיסורה(חודש עבר( ויש לי כאבים עזים מהצלקת שנפתחה... במיון אומרים שזה בסדר אבל הכאבים בלתי נסבלים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, רוב המטופלים לא סובלים כאב ניכר חודש לאחר ניתוח פיסורה. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

04/04/2017 | 17:04 | מאת: תהל

שלום, אני נמצאת בשבוע 31 להריון ואני סובלת מטחורים חיצוניים מזה כארבעה ימים. אני מטופלת במשחה ובנרות של פרוקטוגליבנול אך ההקלה היא מזערית וכמעט שבלתי מורגשת. אני מקפידה לשתות מים ולאכול פירות וירקות, היציאות קלות יותר אך אני מחפשת הקלה משמעותית יותר. אני סובלת מכאבי תופת ומרותקת למיטה. אשמח לעזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

תהל שלום רב, טחורים חיצוניים יכולים לפגוע במידה ניכרת באיכות החיים, אולם לבסוף הם נספגים באופן עצמוני, בטווח ממוצע של כשבועיים. לעיתים, ביומיים הראשונים של ההתקף, ניתן לבצע פעולה כירורגית לטיפול בטחור הטרומבוטי, אולם אחרי 4 ימים מתחילת ההתקף, לרוב לא מומלץ לבצע פעולות כירורגיות, אלא להמתין לשיפור עצמוני. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותר לשימוש בהריון. החלמה מהירה

03/04/2017 | 12:51 | מאת: דוד

שלום, לגבי מריחה של Rectogesic . הרופא בקופה אמר שצריך להחדיר לפי הטבעת. כך גם כתוב בהוראות השימוש. האם זה חובה? זה ממש בלתי אפשרי עד כדי פוצע... תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, למרות מה שכתוב על הברושור של רקטוג'זיק, מומלץ למרוח כמות לא רבה, כמו גרגר אפונה על קצה האצבע (ולא לפי סימון המדידה על הקופסא), סביב פתח פי הטבעת, מבלי להחדיר לתוך פי הטבעת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

02/04/2017 | 10:22 | מאת: דניאל

מישהו עבר בוטוקס לפיסורה ויש לו המלצה למומחה טוב?? בבקשה תענו🙏 תודה

31/03/2017 | 01:22 | מאת: משה

היי הפרוקטולוג שלח אותי לבדיקת לחצים ואלה התוצאות: הכנה תת מיטבית. לחץ בסיסי בגדר הנורמה בסוגר האנאלי, לחץ יזום נמוך אך יציב. החזר הרפיה של סוגר האנאלי תקין רגישות ראשונה החלחולת בניפוח בלון ותחושת יציאה נמוכות, קיבולת המקסימלית של החלחולת נמוכה לא הושגה הרפיה של סוגר אנלי ופליטת בלון, עלייה פרדוקסלית של לחצים בעת מאמץ יציאה. התמונה מתאימה לאניסמוס. אחרי זה הוא נתן לי הפניה לדפקוגרפיה ולאולטרה סאונד טרוס טרנסרקטלי. אני מרגיש שהתואה תקועה שם והולכת וחוזרת כל הזמן באיזור הזה. איך זה יכול להיות קשור לכאבים באיבר המין? האם יש קשר בין השרירים של הפין לשרירים של פי הטבעת? יכול להיות שאני מפעיל את השריר בפין במקום בפי הטבעת? יש לציין שהתנסיתי במין אנאלי כשהכל התחיל לפני שנה. האם יש איזשהי פגיעה שיכלה להגרם מזה והובילה לזה? הפין כואב אחרי יציאות וניסיון ליציאות, הוא מתנפח כשאני יושב או שוכב, יובש בזקפה, מתנפח בזקפה ומרגיש כמו אבן. יש עוד תסמינים ופרטים, אבל אשמח לדעת אם יש בכלל משהו שיכול לגרום לזה. תודה.

04/04/2017 | 18:35 | מאת: משה

עשיתי עכשיו דפקוגרפיה וצירפתי כאן בהודעה קישור תמונה עם הממצאים. לא הצלחתי לדחוף את החומר החוצה והוא יצא אחרי בערך 45 דק- שעה מתחילת הבדיקה (וגם לא לגמרי עד הסוף נראה לי) ביום יום אני נכנס הרבה לשירותים ופשוט לא יוצא. יש קשר ישיר בין הכאבים באיבר מין לבין הפעולות שברקטום, אני מרגיש את זה... אחרי יציאות, וגם עכשיו אחרי הבדיקה יש לי כאבים. אני מתחיל לפחד. אני כבר שנה עם זה ואף אחד לא מתייחס ברצינות לבעיה, במיוחד כשלא נעים לדבר על הדברים האלה.

אודה לך מאוד אם תתייחס ד"ר.

27/03/2017 | 10:09 | מאת: גילית

שלום, מזה כיומיים באופן פתאומי התחילה לי הרגשה של רטט באיזור פי הטבעת. בתכיפות של 5-10 שניות בין רטט לרטט. מחיפוש בגוגל ראיתי כי מספר אנשים כתבו בפורום שהרגישו הרגשה דומה. אני בת 27, לא סובלת ממחלות, לא בהיריון ומרגישה כרגע מצויין למעט ההרגשה המוזרה הזו. האם ידוע לכם ממה זה יכול לנבוע? תודה רבה גילית

גילית שלום, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.