פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5592 הודעות
5176 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

29/01/2019 | 21:54 | מאת: Yehi

לפני יומיים 27.1.19 עברתי ניתוח בהרדמה מלאה בבית חולים הלל יפה בחדרה לפתיחת מורסה. בשאלתי את הכירוג המומחה שאלתי מה ההבדל בין ניקוז מוגלה לפתיחת מורסה הוא טען כי בניתוח הזה הוא מבצע טיפול בו הדלקת לא תחזור יותר וכמ זה הפיתרון הסופי לבעיה. בסיכום האשפוז : "לאור תמונה קלינית ומעבדתית של RECURRENT PILONIDAL ABSCESS אושךז למחלקה כירוגית לצורך ניקוז המורסה בהרדמה כללית " המלצה להמשך -ביקורת כיוררג בקופת חולים בעוד שבוע יש לשקול ניתוח אלקטיבי בהמשך לכריתת צ'יסטה וסינוס בהתאם למצבו. לפני הניתוח נאמר לי כי אני עובר ניתוח כללי בהרדמה מלאה ולא ניקוז מקומי כדי להביא לסיום תמידי לבעיה. ובסיכום ההמלצה מכוונת לניתוח נוסף? אשמח לעזרתך בהסבר הנושא.

לקריאה נוספת והעמקה

היי , הטיפול באבצס פילונידלי (גם במקרה של אבצס חוזר) הינו פתיחה וניקוז של האבצס על מנת לנקז את הזיהום. מבצעים חתך מעל האבצס , שטופים ומשאירים את החלל פתוח. הניתוח הזה לא בא על מנת להביא לסיום תמידי של הבעיה אלא לניקוז הזיהום. לא ניתן להבטיח סיום תמידי של הבעיה בשלב האבצס. לאחר התאוששות מהניקוז ולאחר שהזיהום חולף והפצע מחלים אכן יש לשקול ניתוח מסודר אלקטיבי על מנת לכרות את המקור לבעיה כדי למנוע אירועים עתידיים. יש אינדיקציה ברורה לבצע כזה ניתוח לאחר שני אירועים של אבצס שכבר קרו. ואגב, ניקוז מוגלה ופתיחת מורסה זה שני מושגים זהים. אכן ההמלצה מכוונת לניתוח נוסף. בצדק.

28/01/2019 | 23:27 | מאת: הדס

היי,ביום שבת יצא לי טחור ממש גדול וכואב כל הזמן.הייתי אתמול אצל כירורג שאיבחן כטחור עם קריש דם ונתן טיפול במשחות ואבקה לשתייה לריכוך הקיבה.קראתי שצריך לנתח ולהוציא את הקריש דם. אולי אלך להתייעצות נוספת?הכאבים הם בלתי נסבלים תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום הדס, אכן כאבים מטחור עם קריש דם (טחור טרומבוטי) יכולים להיות בלתי נסבלים. ישנן שתי אפשרויות טיפול - ניתוח קטן בהרדמה מקומית בד״כ (או כללית) בו מבצעים פתיחה של הטחור ומוציאים את הקריש מתוך הטחור כמו שכתבת. האופציה השנייה - הינה האופציה השמרנית, בה לא מנתחים אלה מטפלים במשחה להרגעה מקומית, ריכוך יציאות, אכילת מאכלים עשירי סיבים כגון פירות וירקות, שתיית נוזלים רבה, ואמבטיות ישיבה עם מים וסבון להרגעה מקומית. ברוב המקרים תחת הטיפול השמרני הזה הכאבים אמורים לחלוף תוך 3-4 ימים מפרוץ ההתקף והטחור מתכווץ. לכן במרבית המקומות יעדיפו לא לנתח אלא ל״לתת לטבע״ ולמשחות לעשות את שלהם. אם את מרגישה שאת לא מצליחה לסבול את הכאב אזי מומלץ לפנות לבדיקה נוספת.

27/01/2019 | 13:25 | מאת: מיקי

שאלה לגבי הופעה של נגעים מגורגרים בפי הטבעת , עם דימום וכאב בזמן היציאה.

לקריאה נוספת והעמקה

נגעים בצורת גרגירים לבנבנים בפי הטבעת יכולים להיות מגורמים שונים. אחת הסיבות השכיחות היא נגעי קונדילומה, הנגרמים על רקע זיהום מקומי בוירוס הפפילומה (הדבקה בד"כ ביחסי מין).. נגעים אלה יכולים להופיע סביב פי הטבעת וגם להיות פנימה בתוך התעלה האנלית. נגעים יכולים לגרד, לכאוב, ולדמם לסירוגין. ראשית יש להיבדק ע"י מומחה בתחום - פרוקטולוג, על מנת לבסס האבחנה, ובמידה ואכן מדובר בנגעי קונדילומה יש להסירם.

27/01/2019 | 13:11 | מאת: Momo

רציתי לשאול האים טחורים פנימיים נותנים בדרך כלל תסמינים של כאב? האים ידוע על קשר בין טחורים פנימיים לכאבים באזור ה perineum?

לקריאה נוספת והעמקה

בד"כ טחורים פנימיים גורמים בעיקר לדימום ופחות לכאבים. כן יכול להיגרם כאב או אי נוחות במידה והטחורים צונחים החוצה , או שישנו מרכיב של טחור חיצוני בנוסף. הפרינאום זה האיזור בין פי הטבעת לבין שק האשכים. אין קשר ישיר בין טחורים פנימיים לכאבים באיזור זה.

26/01/2019 | 21:16 | מאת: ניר

שלום רב יש לי טחורים ופיסורה. ההחלמה של הפיסורה מאוד איטית אבל כן מתקדמת. יחד עם זאת יש לי טחורים. האם ניתן לבצע קשירת טחורים למרות שיש גם פיסורה או שכדאי קודם שהפיסורה תחלים ורק אז לעשות קשירה. החשש שלי פשוט שקשירת הטחורים תרחיב את הפיסורה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ניר. טחורים ופיסורה נגרמים ע״ר דומה - אי סדירות ביציאות, יציאות קשות, עצירות וכו. קשירת טחורים מבצעים רק לטחורים פנימיים שעיקר הסימפטומים מהם זה דמם. לא הייתי מבצע קשירת טחורים מייד לאחר ניתוח פיסורה, אבל אם לא נותחת וכוונתך כי אתה מצליח לטפל בפיסורה באמצעים שמרניים, אזי איני רואה מנ יעה מלבצע קשירת טחורים במידה ואלה אכן סימפטומטיים.

26/01/2019 | 19:27 | מאת: אדווה

שלום לפני מספר חודשים הבחינו אצלי פיסורה, עברתי טיפול במשחה ואכן הכאבים נעלמו אולם מאז יש לי תמיד ריח רע מפי הטבעת (גם לאחר נקיון יסודי...) ולעיתים אף הפרשות של מוגלתיות קטנות על התחתונים,( מציינת שאין לי שום נפיחות או משהו מסביב לפי הטבעת) מאד לא נעים... מה זה? מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אדוה. מה שאת מתארת מחשיד לתהליך דלקתי או זיהום מקומי סביב פי הטבעת. ייתכן שהפיסורה יצרה אבצס קטן שהתנקז או פיסטולה שזו תעלה המקשרת בין המעי לעור סביב פי הטבעת. אני מציע להיבדק ע״י מומחה בתחום, פרוקטולוג.

26/01/2019 | 19:06 | מאת: דוד

שלום לד''ר אני בן 29 סובל מקרוהן וכ9 שנין מפיסורה כרונית של ימים טובים וימים חמורים נחשפתי לקלינקה שמפרסמת שמטפלים בפיסורה ומתרפאים רציתי את דעתך בנושא הם רושמים באתר שלהם ככה ''השיטה החדשה שבה אנו משתמשים במרפאתנו, הינה שילוב של שתי שיטות הטיפול, אשר משתמשים בהן בהדרגה: בשלב הראשון מחדירים בהזרקה תרופה בשם “דיספורט”, אשר חודר לתוך סיב העצב , התרופה פועלת להשגת הקלה משמעותית בהתכווצות השריר ובכאב המלווה אותה. במהלך הטיפול השני מטפלים באותו מקום בעזרת קרן רדיו-גל, אשר מסירה את חתיכת הרקמה הדחוסה. כתוצאה מהטיפול הסדק נרפא יפה מאוד ולא נשארים סימנים אחריו. טיפולים מתאחה תוך שבועיים. כעבור הטיפול הראשון המטופלים נפטרים מהכאב, וכעבור הטיפול השני הם יכולים לשכוח מהפיסורה לעולם.'' מה דעתך בנושא ד''ר, תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי דוד. אני לא מכיר את התרופה הספיציפית דיספורט, אך מסתבר שזה סוג של בוטוקס, והזרקת בוטוקס אכן מוכרת ומקובלת לטיפול בפיסורה. ספיציפית אצל חולי קרוהן סביב פי הטבעת העיקרון הוא להימנע ככל האפשר מניתוחים בהם מבצעים חיתוך או הסרה של רקמה עקב פוטנציאל הסיבוכים הגבוה, ובעיות בריפוי פצע. לכן הניתוח הכי שכיח לפיסורה בו מבצעים חיתוך חלקי של השריר פחות מקובל בחולי קרון. אופציה אפשרית וקורצת לטיפול בחולים אלו הינה הזרקת בוטוקס. הזריקה מכילה רעלן הגורם לשיתוק זמני וחלקי של השריר סביב פי הטבעת (שריר הסוגר) ועל כן מביאה להרפייה איזורית, היציאה עוברת חלק יותר, ישנו פחות כיווץ, עליה בזרימת הדם , ובעקיפין מתאפשר ריפוי הפיסורה בזמן בו השריר ״משותק״ (זה זמני למספר חודשים). היתרון בטיפול זה הינו שלא מבצעים כל חיתוך וכל הסרה של רקמה. מדובר בזריקה מקומית בלבד. פוטנציאל הסיבוכים מינימלי. אידיאלי לחולים מבוגרים עם סיכון ניתוחי גבוה, וגם לחולי קרוהן כפי שתיארתי. את הטיפול השני שאתה מתאר בעזרת קרן רדיו-גל איני מכיר כך שאיני יכול לחוות דעה. הזרקת בוטוקס כשלעצמה מקובלת כטיפול העומד בפני עצמו בפיסורה. חשוב בכל מקרה במהלך הטיפול ולאחריו להקפיד לשמור על יציאות רכות וקלות (באמצעות התאמת האוכל שאוכלים), אחרת הפיסורה עלולה לחזור ואז ניתן להזריק הבוטוקס שוב במידת הצורך.

מידע לגבי טיפול בתאי גזע לפיסטולה פריאנלית.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום. אני מקבל שאלות רבות לגבי טיפול בתאי גזע לפיסטולה פריאנלית. להלן מעט אינפורמציה בנושא: תאי גזע הינם תאי אב המופקים מרקמות שומן של בני אדם. השימוש שלהם כטיפול בפיסטולה פריאנלית נבדק והוכח בעיקר עבור חולי קרוהן. אין צורך בהתאמת רקמות מיוחדת בין התורם לנתרם. נמצא כי הזרקתם של תאי גזע סביב הפיסטולה מביאה להיוצרות תהליך דמוי דלקת המביא לסגירת הפיסטולה בכ 60% מהמקרים. חשוב לציין כי הטיפול מיועד בנתיים רק לפיסטולות מורכבות בחולי קרוהן. מדובר במצבים בהן אפשרויות הטיפל הינן מוגבלות, בחולים שעברו נסיונות טיפול שונים ללא הצלחה, ובמרבית המקרים קיים חשש בניתוחים המערבים חיתוך של הרקמה מחשש לפגיעה בשריר ואובדן שליטה על סוגרים וגם חשש מסיבוכי ריפוי פצע על רקע מחלת הקרוהן. על כן הרעיון של הזרקת תאי גזע סביב הפיסטולה והימנעות מחיתוך רקמה נותן מענה לבעיות אלו עם סיכויי הצלחה סבירים. בד״כ הטיפול כולל שני ניתוחים בהרדמה כללית: בניתוח הראשון מבצעים הגדרה של הפיסטולה, ניקוי שלה, והכנסת כבל סיטון. ניתוח שני המבוצע בד״כ אחרי שבועיים בו מסירים את הסיטון, מבצעים תפירה של הפתח הפנימי של הפיסטולה, ומזריקים את החומר מסביב לפיסטולה. כאמור ללא כל חיתוך של רקמה. טיפול זה עדיין לא מאושר ע״י ה FDA , אך מאושר באירופה. לכן בארץ הטיפול קיים בנתיים רק במסגרת מחקר. במסגרת זו מבצעים את אותם שני ניתוחים אך הזרקת החומר יכולה להיות הזרקה של תאי גזע או חומר פלצבו (כלומר מים רגילים). הראו שיש שיעורי הצלחה של כ 40% גם למטופלים שקיבלו את הפלצבו ולא את החומר עצמו, ייתכן בזכות תהליך הניקוי של הפיסטולה ותפירת הפתח הפנימי. לא כל החולים מתאימים להשתתף במסגרת המחקר וצריך לעבור תהליך של בדיקה לבדוק התאמה. כאמור בנתיים מיועד לחולי קרוהן בלבד, וגם זה באינדיקציות ספיציפיות בלבד. הטיפול במסגרת המחקר מבוצע במספר בתי חולים גדולים בארץ. אני יודע כי מבוצע בין היתר בשיבא בתל השומר. לדעתי מבוצע במספר בתי חולים נוספים. על מנת לברר פרטים לגבי טיפול במסגרת המחקר אני מציע לפנות למכון גסטרו בשיבא תל השומר.

25/01/2019 | 23:00 | מאת: יניב

שלום רציתי לדעת עם דברוקלליטיס גורם למעי להיות רחב תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי יניב. ראשית יש להבדיל בין דיברטיקוליטיס לבין דיברטיקולוזיס. דיברטיקולוזיס הינו מצב של היוצרות סעיפים קטנים בדופן המעי - מופיע בשכיחות גדולה באוכלוסיה המתבגרת ומתגלה לעיתים במקרה בבדיקת קולונסוקופיה, אינו מצריך התערבות כל עוד אינו גורם לבעיות. דברטיקוליטיס הינו מצב של דלקת במעי הגס הנגרמת על רקע אותם סעיפים קטנים..  במקרים מסויימים יכולים לגרום לדלקת חריפה במעי עד כדי צורך באשפוז ולעיתים אף דלקת קשה. לגבי שאלתך, באופן כללי דיברטיקוליטיס לא אמור לגרום למעי להיות רחב. המצב הדלקתי בד״כ גורם לעיבוי דופן המעי ולדלקת מסביבו אך לא להרחבה שלו. ישנם מצבים קצת יותר נדירים בהם הדלקת הכרונית גורמת להיצרות באיזור הדלקתי ואז תיתכן הרחבה של המעי לפני ההיצרות, אך זה נדיר.

אז ככה אני בן 18.5 ולפני גיוס, מתגייס לקרבי. לפני 4 ימים בעודי מתקלח הבחנתי באזור פי הטבעת בגולה די עדינה ורגישה..לאחר בדיקה מעמיקה גיליתי שמדובר בטחור חיצוני. ביום הראשון זה די כאב אבל עכשיו הוא כבר לא כל כך מורגש אלא אם כן אני מתעסק בו (לוחץ עליו, מועך אותו וכו.) השאלה שלי היא תוך כמה זמן יקח לזה לעבור? אני די שומר בעניין התזונה, שותה מלא תה עם נענע ושיבה שהבנתי שיכול לעזור, עוסק בספורט בשוטף מאחר והמטרה היא יחידה מובחרת ושותה די הרבה. האם זה יכול לעבור בלי התערבות כירורגית? כמה זמן זה יעלם? והאם יש איזה משחה שיכולה לא רק לאלחש אלא גם באמת לרפא ולגרום לזה לעבור? (גם אם זה במרשם רופא). תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היי דניאל, כאבים מטחורים חיצוניים בהחלט יכולים לעבור ללא התערבות כירורגית. עיקר הטיפול הוא הסדרת היציאות והקפדה שהיציאות יהיו קלות, רכות ומהירות. יש להקפיד על שתיית נוזלים רבים, מאכלים עשירי סיבים כגון פירות וירקות. להימנע מישיבה ממושכת בשירותים. אפשר להיעזר בישיבה באמבטיה עם מים חמימים, ובד״כ הכאבים חולפים אחרי 3-4 ימים והגודש בטחור יורד משמעותית. ההתקפים עלולים לחזור סביב תקופות של אי סדירות ביציאות וכלכלה לא מאוזנת לכן יש חשיבות על הקפדה קבועה בעניין. המשחות השונות הקיימות בשוק יכולות לעזור בהרגעה מקומית והקלה סימפטומטית, אך כאמור לטווח ארוך הכי טוב זה לשמור על אכילה נכונה כך שהיציאות תהיינה רכות וסדירות. ישנם מקרים של טחורים חיצוניים גדולים מאוד , כואבים מאוד שלא מגיבים לטיפול השמרני הזה ואז עלולים להגיע לכריתה כירורגית.

23/01/2019 | 20:43 | מאת: דניאל

שלום רב לאחרונה יש לי גרד שלא פוסק באיזור פי הטבעת( לא בפנים) עיקר הגרד מופיע בתפר שבין פי הטבעת לבין שק האשכים, ד״א מה זה פס התפר הנ״ל ? ומדוע הוא פתאום החליט ככה לגרד ? יש לציין כי אני מרגיש אותו גם בולט יותר עקב הגירוד מה שלא היה לפניי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דניאל. גרד סביב פי הטבעת הינה בעיה יחסית נפוצה ויכול להיות מאוד מטריד ומתסכל. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות ולעיתים לא מוצאים הסבר ברור. הסיבות בין היתר יכולות להיות - מחלות עור סיסטמיות, בעיות פרוקטולוגיות כגון - טחורים/פיסורה, שימוש מוגזם בתכשירים/מגבונים סביב פי הטבעת, הגיינת יתר סביב פי הטבעת. מאכלים מסויימים, וגם גידולים שפירים וממאירויות של פי הטבעת. לכן דבר ראשון חשוב ללכת ולהיבדק ע"י רופא מומחה בפרוקטולוגיה, או רופא עור. עד לבדיקה , על מנת להקל הייתי ממליץ להימנע מנקיון מוגזם של פי הטבעת, לא להשתמש במגבונים המכילים חומרים, להקפיד לשמור את פי הטבעת נקי ויבש. להימנע מלחות סביב פי הטבעת ולנסות להימנע מגרד ככל האפשר. אפשר לנסות משחת בייבי פסטה להרגעת הגרד. בכל מקרה חשוב ללכת להיבדק ע"י מומחה בתחום.

שלום, האם זיהום ופצעים בטחורים יכולים להוביל לזיהום ברקטום או המעי הגס? יש לי היסטוריה של דיברטיקוליטיס בסיגמא ולאחרונה שמתי לב שלפני התלקחות של כאב בטן תחתונה יש הרבה פצעים באיזור פי הטבעת והרקטום

לקריאה נוספת והעמקה

רציתי להוסיף שלפני חודשיים שתיתי דוקסילין 1 ליום לשבוע וזה נרגע לחודשיים ושוב חזר אותו דבר

שלום דני. לא אמור להיות קשר בין דיברטיקוליטיס לפצעים בפי הטבעת. אבל ייתכן כי אתה סובל מבעיה אחרת שאינה דיברטיקוליטיס. לדוגמא מחלת מעי דלקתית כגון קרוהן יכולה להתבטא בדלקת במעי הגס ובמקביל זיהום סביב פי הטבעת. על כן רצוי להיבדק ע״י מומחה בתחום כגון כירורג קולורקטלי או גסטרואנטרולוג.

בביקורת שנעשתה לי אחרי ניתוח פיסטולה טרנסריקטלית מצא הרופא שבאיזור החתך יש רקמת פרא בגודל 2 ממ וצרב אותה עם ארגנטום ניטריקום...האם זה הגיוני חומר זה לא מיועד לצריבה ??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום באופן כללי ניתן לצרוב רקמות כאלה עם ארגנטום ניטרט. זה מקובל ונעשה בסיטואציות שונות. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

28/06/2018 | 01:47 | מאת: אורלי

בסד שלום רב בחודש 12/17עשיתי ניתוח הרחבת רקטום בשל פיסורה.לאחר הניתוח המשכתי להרגיש כאבים ולכן ב4/18ביצעתי ניתוח נוסף של חיתוך הסוגר הפנימי. אני עדין עם כאבים ןחוסר ניחות קשה לי לשבת. מה עושים????אני מיואשת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורלי, בד״כ כאבים מפיסורה אמורים לחלוף או להשתפר משמעותית בתקופה של חודשיים אחרי ניתוח. אני ממליץ לפנות למומחה בתחום ולהיבדק כדי להבין מה הבעיה. מלבד ההערכה אם קיימת עדיין פיסורה חשוב בין היתר לשלול זיהום מקומי באיזור. בכל מקרה חשוב להקפיד על יציאות רכות, ולהקפיד על כלכלה עשירת סיבים.

06/10/2017 | 18:46 | מאת: שי

שלום ד"ר רציתי לדעת האם טחורים פנימיים שצונחים בזמן התרוקנות יכולים לגרום לתחושה של צורך להטיל צואה ללא תוצאות משמעותיות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, ככלל, תלונה כפי שאתה מתאר אינה אפיינית לטחורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום עברתי לפני כ3 שבועות ניתוח לשערה הפוכה . הם ניקזו לי הכל והשאירו לי את הפתח פתוח עד עכשיו הכל היה טוב ... ראיתי לאט לאט שנסגר לי החתך ומשום מה היום כאילו הוא נפתח לי הוא חזר שוב לדמם אני לא יודעת מאיזנ סיבה ואם זה תקין בכלל ... אשמח אם תענו לי בהקדם האפשרי .... וחשוב לציין שאני לפני לידה ואני רוצה לדעת אם יש אפשרות שזה יפגע לי בלידה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, ממצא כפי שאת מתארת יכול להיות בתחום התקין, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום תודה על התשובה ... בסוף המוגלה שוב חזר לי ועברתי שוב ניתוח לפני כיומים ... עכשיו שאני נוגעת באזור איפה שהחתך אני עדין מרגישה שיש שם גוש קשה כזה אבל לא כואב לי לשבת או ללכת כבר ... יש מצב שהם לא ניקזו לי טוב את המוגלה ובגלל זה המוגלה חוזרת לי ואני מרגישה כאבים ברגע שהפצע מחלים ?

היצרות פי הטבעת לאחר ניתוח טחורים פנימים ושאריות חתיכות עור.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, השאלה אינה ברורה, אולם ככלל במקרה של היצרות פי הטבעת לאחר ניתוח טחורים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום רב,מזה כשנתיים לוקחת נורמלקס עקב טחורים ופיסורה, האם זה מסוכן לקחת תקופה כה ארוכה, ניסיתי להפחית בכמות והיציאה היתה לי קשה. אודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

יונה שלום רב, אין בעיה ליטול נורמלקס למשך תקופות ארוכות, ואף לשנים רבות. התכשיר לא ממכר את המעי או גורם לנזקים. אם את מעוניינת, את יכולה לנסות לעבור בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, שהוא לכאורה יותר טבעוני

28/09/2017 | 04:33 | מאת: ציון

בעת עשיית צרכים יוצאת חתיכה מהמעי כנראה מפי הטבעת. לא סובל מטחוריםאו בעיות כלשהם. בעבר זה ניה לאחר ישיבה ממושכת בשירותים היום בתחילת הישיבה ועשיית הצרכים.

לקריאה נוספת והעמקה

ציון שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, צניחת רקטום, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. ניתן לצלם את הממצא ולהראות את התמונה לרופא המומחה המטפל בכדי להקל על האבחנה. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

סובלת מטחורים והשתמשתי במשחה בשבוע 12 פלוס לאחר השקיפות שנקבעה לי.שבא ראיתי שהכל תקין והשתמשתי במשחה בכל זאת. קראתי שאסור להשתמש בשליש הראשון,מדוע הרופא הביא לי את המשחה?האם מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

עדי שלום, בטיחות השימוש במשחה לא נבדקה בעת הריון, ולכן מחמת הזהירות מופיעה אזהרה. ככלל, למיטב ידיעתי אין במשחה מרכיבים שידוע שמגבירים את הסיכון למומים מולדים, ובכל מקרה הספיגה של המשחה נמוכה מאד מאד. אם את לא רגועה, ניתן לבקש הפניה למומחה לטרטולוגיה (מומים מולדים) לייעוץ.

23/09/2017 | 18:04 | מאת: לונה

שלום רב, אני שלושה שבועות אחרי לידה טבעית ובשבועיים האחרונים התחילו לי כאבים כשאני עושה קקי, רק אתמול הרופא השלישי שהייתי אצלו בשבועיים האחרונים אמר שזה פיסורה כי הכאבים כבר היו בלתי נסבלים והלכתי למיון. התחלתי להשתמש במשחה שנתנו לי ולעשות אמבטיות הבעיה היא שהכאב כל כך חזק שאני לא מצליחה להיכנס לשירותים, כל פעם שאני מנסה ומתחיל הכאב בפיסוקה אני מרגישה שחותכים אותי. יש לי כוח סבל באמת גדול אבל זה כאב יותר חזק מכל מה שחוויתי אי פעם (יותר מלידה בלי אפידורל) השאלה שלי אם זה כאב של פיסורה וזה סביר או שיש טעם ללכת שוב למיון? קצת מרגישה אבודה

לקריאה נוספת והעמקה

לונה שלום, ככלל, כאבים של פיסורה יכולים להיות עזים ביותר, אך אין הדבר אומר שביכולתי לקבוע בפורום אם אכן את סובלת מפיסורה, שכן לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. .

שלום, אני סובלת מטחורים טרומבוטיים מזה 3 חודשים. בשבוע האחרון התווסף גוש פנימי באזור חריץ הישבן בסופו(,גב תחתון) ולבסוף התפוצץ ויש דימום, אך לא מפי הטבעת, אלא נפער פצע באזור של הבליטה. האם יש סיבה לדאגה מיידית? איזה טיפול אוכל לבצע כדי להקל על תחושת הלחץ והכאב באזורים הטרומבוטיים? לאיזו בדיקה היית ממליץ שאלך?

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, ממצא של פצע פעור אינו אפייני לטחורים טרומבוטיים, וככלל לרוב טחורים טרומבוטיים נספגים לאחר מספר שבועות והסבל משתפר. ממצאים כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסטולה, סינוס פילונידאלי ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/09/2017 | 11:55 | מאת: ליז

שלום יש לי שאלה קצת מוזרה ומביכה. כבר מספר שנים שאני שמה לב שלאחר עשיית צרכים וניגוב מתפתחת לי בליטה ענקית באזור פי הטבעת. אין לי עצירות. אני חושבת שזה בגלל ניגוב. אציין שכשאני נוגעת בזה זה נראה כאילו אפשר לפוצץ אותה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות  צירפתי תמונה (סליחה)

לקריאה נוספת והעמקה

ליז שלום, לצערי לא הצלחתי לראות את התמונה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות (עם התמונה) לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/09/2017 | 03:32 | מאת: דניאלה

שלום.. האם אפשר לראות טפילים במעיים/תולעי מעיים בבדיקת קולונוסקופיה..? ואת הסוג שלהם..?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאלה שלום, בדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לחפש טפילים ולרוב לא רואים אותם בקולונוסקופיה, פרט למקרים חריגים

07/10/2017 | 22:42 | מאת: דניאלה

שלום. יש לי תולעים ראיתי אותן בבית זזות וקטנות בצבע לבן, אבל בבדיקת מעבדה של צואה לא ראו אותם משום מה , אז חשבתי שיראו אותם בקולונוסקופיה. תודה על התשובה

ראיתי פה שמישהי כתבה שמצאו אצלה בקולונוסקופיה בגלל זה שאלתי

20/09/2017 | 09:32 | מאת: מעיין

שלום, אני בת 37 ומזה כחודשיים חשה כאב נקודתי בבטן התחתונה. הלכתי לרופאת משפחה וכחלק מהבדיקה היא עשתה לי בדיקה רקטאלית. מאז, כבר כמעט יומיים, יש לי כאבים בתוך הרקטום, מעיין תחושת לחץ כמו שמרגישים ברקטום כשגזים מתקרבים לצאת. או כאילו מישהו לוחץ לי על האיזור כל הזמן. זה מציק וגם מדאיג אותי. האם זה דבר נורמלי אחרי בדיקה רקטאלית? (גם כעבור יומיים)? האם אני צריכה ללכת להיבדק? ואם כן אצל איזה רופא? תודה רבה ושנה טובה.

לקריאה נוספת והעמקה

מעיין שלום, לא מדובר בתגובה שגרתית לבדיקה רקטאלית. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

19/09/2017 | 07:14 | מאת: מישהי

שלום נוצר לי לפני חצי שנה חור (ממש חור שאני יכולה להכניס רבע זרת) מתחת לעצם מעל פי הטבעת ומתחת לעצם הזנב. אני לא מרגישה את זה אבל בשבועיים האחרונים זה מגרד מאוד ולא נעים זה גם רטוב. מה זה יכול להיות? תודה

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להחשיד לסינוס פילונידאלי או לפיסטולה סביב פי הטבעת, אך ישנה אבחנה מבדלת ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

18/09/2017 | 21:40 | מאת: דנה

תודה רבה.. החוט עצמו לא נוח ולהישאר איתו מספר חודשים בכלל לא יהיה נוח רצינו לדעת עם יש תחליף לחוט סיטון כי זה מציק והאם החתך הגדול אמור להיסגר?? כי ניראה לי שהחוט מחזיק אותו והאם יש טיפול אחר שיכול להחליף תחוט סיטון ?? והאם הפיסטולה יכולה לעבור ללא התערבות של ניתוח?? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, ככלל, לרוב החתך הגדול נזגר בהדרגה, ונשאר פתח קטן דרכו עובר החוט, ואז לרוב זה הזמן המתאים לעבור ניתוח מתוכנן בנסיון לתקן את הפיסטולה. לא שכיח שפיסטולות נרפאות ללא ניתוח. כפי שציינתי, מעבר למידע כללי, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

18/09/2017 | 15:56 | מאת: עמי

שלום, אני בן 53 , סובל מטחורים ברמה 2 מיתוך 4. הבעיה נמשכת כ 3 שבועות. נבדקתי ע"י פרוקטולוג והוא המליך להמשיך לשים משחה גליבנול עד שהבעיה תיגמר. 1. האם יש קשר בין טחורים ומתן שתן ? מתן השתן יותר ממושך, קצר יותר וקצת שורף. 2. האם יש קשר בין טחורים ליותר יציאות (שירותים) ? אני הולך לשירותים הרבה יותר מהרגיל. 3. האם יש קשר בין טחורים ואורגזמה גברית (לגמור) ? אני לא מצליח להגיע לסיפוק בתקופה הזו. תודה עמי

לקריאה נוספת והעמקה

עמי שלום רב, ככלל, מאמץ בעת יציאה או בעת מתן שתן קשורים בהחמרת סימפטומים מטחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להמנע מישיבות ממושכות בשירותים. ככלל, מתן שתן ממושך או קצר יותר לרוב לא קשור להחמרת טחורים, אלא רק מאמץ ניכר בעת מתן שתן. לא ידע שתפקוד מיני קשור לטחורים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.. מידע כללי על הטיפול בטחורים מצורף למטה. אם ישנה פגיעה ניכרת האכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

16/09/2017 | 08:53 | מאת: אריק

כבר כמה ימים שאני סובל מכאבים בבטן התחתונה מצד שמאל מהי האבחנה?? מה מומלץ לעשות ???לאכול??? לשתות??? ומה דרך הטיפול היעילה לשכך את הכאבים ?

לקריאה נוספת והעמקה

אריק שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממליץ לפנות לרופא ליעוץ, ובכל מקרה של החמרה ניכרת של הכאב, כאב מלווה בחום וכד לפנות לחדר המיון.

14/09/2017 | 17:31 | מאת: אלמונית

שלום רב, בת 41 אחרי 2 לידות . לאחר הלידה הראשונה הופיעו תחורים ומאז לא נעלמו אין כאבים רק בליטה (אסטתית) האם צריך לטפל, האם יש סיכונים בהשארת המצב הקיים ?

לקריאה נוספת והעמקה

ככלל, אין סיכון משמעותי בטחורים או בבליטה באזור פי הטבעת (לרוב קפל עור) שנשארו לאחר התקף של טחורים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. האינדיקציה לטיפול היא לרוב איכות חיים. אם את בכל זאת לא שקטה, או שהממצא פוגע באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

13/09/2017 | 11:25 | מאת: דבורה

שלום, בעלי עבר ניתוח להסרת טחורים לפני כשבוע וחצי. מאז הוא סובל מדימום בכל יציאה, גזים ואימוץ אחר של איזור פי הטבעת (אפילו שתן שקצת לוחץ). כמו"כ, הוא סובל מאוד מצריבה לאחר יציאות. האם זה תקין? הדימום יכול להיות די משמעותי

לקריאה נוספת והעמקה

דבורב שלום רב, ככלל, כאבים ודימום לא מסיבי שכיחים למשך לפחות 2-3 שבועות לאחר ניתוח לכריתת טחורים. אם יש דימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד יש לפנות למיון. מעבר למידע כללי זה לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/09/2017 | 12:29 | מאת: חולה קרוהן

שלום רב מיזה כ 14 ימים יש לי כאבים בפי הטבעת במיוחד לאחר יציאה אני מורח משחת ג'יל ניפדיפין שלא ממש עוזר לי אני מרגיש צריבה וכאבים קלים רוב היום יש מקום לדאגה מיוחדת ? האם פרוטולוג מאבחן את הבעיה במקום ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2017 | 12:31 | מאת: חולה קרוהן

אני חולה קרוהן ולאחרונה היה לי החמרה

שלום רב, ככלל, כאבים כפי שאתה מתאר יכולים להיות חשודים לפיסורה, אך ישנה אבחנה מבדלת, בעיקר במטופל עם קרוהן, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם ישנה החמרה ניכרת הכוללת נפיחות, חום וכד יש לפנות למיון

12/09/2017 | 10:52 | מאת: דנה

שלום לך ד"ר עודד בעלי ליפני כחודש סבל מכאבים עזים בפי הטבעת הוא הגיע לבית חולים והכניסו אותו לניתוח אבצס הוא חזר הבית והיה לו עדיין כאבים חזקים הפרשות מוגלה והפרשות צואה מהחתך הוא הלך לבית חולים שוב ועוד הפעם עשו לו ניקוז אבצס וגילו שיש לו פיסטולה הרופא אמר שפיסטולה מנתחים רק לאחר שישה שבועות אתמול הוא הלך שוב לבית חולים אחרי שכול החודש הוא עם כאבים ומוגלות ומהחתך יוצא לו צואה והפרשות אתמול בבית חולים, הוא עבר שוב ניתוח שזה אחרי שני ניתוחים ועשו לו עוד חתך ענקי והשחילו לו חוט ארוך על החתך וכול הבוקר הוא היה עם שילשולים ומיקודם יצא לו כמו מים וקצת דימום עכשיוו אנחנו לא יודעים איפה אנחנו עומדים הוא בחור צעיר בן 24 בלי עבר רפואי והייתי רוצה לדעת מה יהיו התגובות אם יהיה כאב? או עם יצא מהחתך הגדול צואה ?מה אנחנו צריכים לעשות ומה הטיפול אם יצא צואה או מוגלות או מה עם יפסק הכול?? ומה ההמשך של הטיפול הזה לאחר שעשו את החוט האם זה מחלים לבד או שצריך שוב ניתוח ??אשמח שתעזור לנו תודה רבה

12/09/2017 | 12:04 | מאת: דנה

בנוגע לשאלה מיקודם רציתי להבהיר את עצמי יותר החוט הוא חוט כחול ארוך שהכניסו אותו דרך הפיסטולה או מעל פי הטבעת אנחנו לא בדיוק יודעים וזה עובר דרך החתך שנמצא ליד פי הטבעת לצידו וזה קושר בינהם והחוט הוא ארוך הוא כלפי חוץ ארוך והשאלה עם מהחתך העמוק יצא גזים וצואה אם זה תקין לאחר שלוש ניתוחים על אותו חתך

שלום רב, לפי תרואך נשמע שהחוט שהוכנס נקרא חוט סיטון, ומטרתו לנקז היטב את הפיסטולה כדי להקטין את הסיכוי להווצרות אבצסים חוזרים. ככלל, החוט הזה כשלעצמו לא מיועד לרוב לתקן את הפיסטולה. לאחר מספר חודשים, כשהפצע החיצוני הגדול נסגר היטב ונשאר רק פתח קטן דרכו עובר החוט, ניתן לתכנן ניתוח שמטרתו לתקן את הפיסטולה. כל עוד הפיסטולה לא מתוקנת, יכולה להיות הפרשה, כולל הפרשה צואתית, ומעבר גזים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על הטיפול באבצס ובפיסטולה מצורף למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

11/09/2017 | 10:32 | מאת: שמואל

לאחר יציאה קשה לי מאוד לנגב את פי הטבעת. משתמש בהמון נייר טואלט. אציין ימים ללא יציאה ואחרים עם כמה יציאות ביום. ידוע על סכרת ונוירופטיה

לקריאה נוספת והעמקה

שמואל שלום רב, ככלל, נשמע כי הבעיה שאתה מתאר היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסוכנת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא פוגע באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

11/09/2017 | 06:10 | מאת: רוני

שלום לאחר שטיפול שמרני בדלקת הסעיפים ללא הועיל בוצע ניתוח לכריתת חלק מהסיגמה. האם לאחר הניתוח קיימת החלמה מלאה ממחלת הסעיפים? בוצע קולונוסקופיה ולא נמצאו סעיפים נוספים. האם המחלה יכולה להכות שוב? האם מוגדר כחולה ב-דיברקולוזיס לצמיתות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום רב, ככלל, סעיפים יכולים להיות בכל מקום במעי הגס, ובמיוחד בחלקו השמאלי, אולם דלקת של סעיפים, דיברטיקוליטיס, נוטה להתרחש הרבה יותר בסיגמואיד קולון, ולכן לאחר כריתת הסיגמואיד הסיכוי לאירועים חוזרים של דיברטיקוליטיס נמוך.

שלום דוקטור, קיבלתי את תוצאות הביופסיה מבית חולים מאיר היום, והייתי שמח אם היית יכול לפענח לי אותם. היו כמה דברים שהפריעו לי באבחנה. 1. קודם כל דובר על תסנין דלקתי כרוני כבד. מה זה אומר? האם יש צורך לטפל בזה? האם זה מסוכן? ממאיר? 2. כתוב שבמקום אחד נראה כיב, מה זה אומר? 3. בתיאור המיקרוסקופי כתוב מינוס אחד ליד כל שורה, מה זה מסמן? תודה רבה דוקטור! אבחנה: 1. T69000 ANUS,NOS - M76800 POLYP,NOS 2. 569000 ANUS,NOS - M09350 MORHOLIGOC DESCRIPTION ONLY תאור מיקרוסקופי: 1. פוליפ פיברואפיתליאלי, באפיתל נראה תסנין דלקתי כרוני כבד. לא נראו סימני דיספלזיה. 2. רקמה פיברטית מצופה באפיטל רב שכבתי שטוח. במקום אחד נראה כיב. מתחת לאפיתל בולט תסנין דלקתי וגודש כלי דם תיאור מיקרוסקופי: 1. גוש חום אפור בגודל 1.5*1*0.7 ס״מ, מצופה בחלקו ברירית חלקה. בחתך רקמה בהירה אחידה. (-1) 2. קטע רקמה באורך 2 ס״מ ובקוטר 0.6 ס״מ , מצופה בחלקו עור מקומט, בחלקו רירית חלקה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, התשובה הפתולוגית לא מכילה ממצא ממאיר או ממצא בעייתי כשלעצמו, אך לא ניתן לייעץ לגבי תשובה נפתולוגית מבלי לראות את התמונה הכוללת, כולל הבדיקה במהלכה נלקחו הביופסיות, והסיבה לביצוע בדיקה זו. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה לבדיקה זו או הרופא שביצע אותה לגבי משמעות התוצאות.

01/09/2017 | 22:23 | מאת: לילי

היי, אני אחרי שתי לידות ברצף, כאשר האחרונה לפני 1.5 בניתוח קיסרי. מאז הניתוח אני סובלת מעצירות, צואה קשה ותחושה שיש לי טחורים או משהו אחר... אצל ממי מומלץ להיבדק ומה לבקש שיבדקו? אני יודעת שלא ניתן לאבחן באינטרנט, אך האם זה סימנים מדאיגים ? אצין כי אינני סובלת מכאבי בטן או דימומים רק תחושה של מאמץ וצניחה של אברים פנימים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לילי שלום רב, ככלל, תלונותיך יכולות להתאים לקשיי התרוקנות, שיכולים להיות קשורים להפרעות כאלה ואחרות ברצפת הגן, כולל הפרעה בהרפית רצפת האגן, או הפרעה הנקראת הפרעה דינאמית, בה בעת לחיצה איברים מסתדרים בצורה הפוגעת בהתרוקנות. כפי שציינת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. סביר שתזדקקי לבירור שכולל מנומטריה של פי הטבעת ודפקוגרפיה ו/או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום דר זמורה, אני בת 32 עברתי כריתת מעי דק בעקבות מחלה, לאחר ניתוח סובלת מרגישות לקור בצד שמאל. הכאב מתחיל בעצם האגן קרוב למפשעה,עולה לצלעות בצד שמאל. התקפים שמחמירים כשאני נמצאת במקום עם מזגן,קרוב למאוורר. כגון לפני הטלת שתן או צואה גם יש כאבים. המצב החמיר במהלך שנה וכרגע הכאב התפשט לעצמות בידיים ורגליים, וגם גורם לכאבי ראש באמצע לילה והכל שוב בצד שמאל. הניתוח בוצע בצד ימין ולאחר ניתוח נדרשתי לקום אך ורק עם חגורת בטן. ומאמץ רב היה על צד שמאל. אין עדות למחלה כלל. כל הבדיקות הדמיה תקינות, כולל סונר רקמות רכות במפשעה, בטן, דרכי שתן, CT MRI חשוב לציין שכל הכאבים האלו התחילו לאחר הניתוח. ARCOXIA כבר לא משפיעה. האם ניתן לקבל איזה שהוא כיוון? תודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה

דור שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

22/08/2017 | 12:37 | מאת: רוני

בני ביצע טיפול הטחורים בשיטת האל דופלר לפני שבוע ומאז יש לו תמיד לחץ כאילו שצריך שרותים וכאבים.מה הסיבה לדעתך

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום, ככלל, תחושת צורך מתמיד ללכת לשירותים שכיחה לאחר ניתוח HAL דופלר, שכן בניתוח מבוצעים תפרים מרובים בחלק העליון של פי הטבעת, בו נמצאים עצבי התחושה שמסמנים למוח מתי יש יציאה. גירוי עצבים אלו כתוצאה מהניתוח גורם לתחושה האמורה, שלרוב חולפת בטווח של כשבועיים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

20/08/2017 | 15:02 | מאת: NOT_FOUND

לפני חודשיים אושפזתי שבוע עם שני אפססים על האפנדיק וטופלתי באנטיביוטיקה.חודש עדיין יש כאבים בבטן ימנית תחתונה וגם שמאלית לעיתים. לפני שבועיים התגלתה ציסטה המורגית בשחלה ימנית בקוטר 26 מ"מ שהיא כנראה המקור לכאבים. בצמוד ומעליה אפנדיקס בקוטר 11 מ"מ.בדיקת דם מהיום - ESR- 39 כאבים כל הזמן עדיין בבטן ימנית תחתונה. האם הפנייה שלי קשורה לפורום זה? ואם כן, האם יש עזרה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון בעיות שקשורות לאפנדיקס קשורות לפורום זה ובעיות שקשורות בשחלות לא קשורות בפורום זה. כך או כך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופאים המטפלים או למומחים המתאימים לבדיקה והכוונת הטיפול

20/08/2017 | 11:58 | מאת: אייל

שלום רב, אני סובל מפיסורה כבר 7 חודשים. ב-4 חודשים הראשונים טופלתי בניפדיפין ולא הייתה הטבה והכאבים היו בלתי נסבלים. לאחר תקופה התחלתי להשתמש ברקטוגסיק ולאט לאט המצב השתפר. כרגע אני מטופל כבר 15 שבועות ברקטוגסיק ומצד אחד הפיסורה לא החלימה ומצד שני היא כמעט ולא מטרידה אותי. פעם בשבועיים בערך (דווקא כשיש יציאה רכה מדי) אז המקום שורף וכואב (לא נורא אבל לא נעים) ואז אני משתמש במשחת עזרקאין. בעלון של רקטוגסיק כתוב שאם הפיסורה לא מחלימה תוך 8 שבועות יש להפסיק את הטיפול ולהיוועץ ברופא. ועכשיו אני לא יודע כיצד להמשיך? מצד אחד יותר טוב לי והמשחה עזרה ומצד שני עוד לא עבר לי לגמרי. אני מעדיף שלא לעשות ניתוח אבל לא יודע אם התרופה הזו לא מזיקה לי למערכות אחרות בגוף ואני מוטרד מזה מאד. אודה לך מאד על התייחסותך לשאלה, בתודה מראש אייל

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום, כעיקרון, ניתן להשתמש ברקטוג'זיק גם מעל טווח הזמן שמצויין בעלון, ואף לטווח ארוך למדי, ואין לרוב סכנה לפגיעה באיברים אחרים. מומלץ בכל זאת כי תהליך זה יהיה בהשגחת רופא מומחה לתחום. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

19/08/2017 | 23:13 | מאת: שי

שלום ד"ר רציתי לדעת באיזה תנוחה נמצא המנותח בזמן הניתוח מילגן מורגן וכמה זמן אורך הניתוח עם ליגשור תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, רוב המנתחים מבצעים ניתוח כריתת טחורים בשכיבה שנקראת ליטוטומי, שהיא שכיבה גניקולוגית - שכיבה על הגב עם רגליים מורמות. ישנם מנתחים שמעדיפים לבמע את הניתוח בתנוחה שנקראת prone jack knife בו המטופל שוכב על הבטן עם עכוזים מעט מורמים על כרית. הניתוח אורך לרוב כ 30-45 דקות

אני אמורה לעשות קולונוסקופיה בספטמבר. עברתי ניתוח פיסורה לפני כ 5 חודשים והכל בסדר. האם זה מספיק זמן מאז הניתוח לעבור את הבדיקה? הבנתי שמכניסים מכשיר דיי גדול...לא יגרום לי שוב לפיסורה?

לקריאה נוספת והעמקה

יונה שלום, כעיקרון, לאחר שהפיסורה נרפאה, אין מניעה לבצע קולונוסקופיה, והסיכוי שהפיסורה לא תחזור לא צפוי לקטון אם מחכים זמן ארוך יותר. בהצלחה

17/08/2017 | 12:39 | מאת: אבישג

שלום רב לפני כחודש נותחתי tamis להוצאת גידול t1 ללא גרורות מהרקטום לאחר תשובה פתלוגית מתברר שהגידול לא הוצא במלואו ועלי לעבור ניתוח נוסף האם להוציא את כל הרקטום ואז להפוך לנכה או לעבור ניתוח קטן נוסף עלי לציין כי גם בתשובה הפתלוגיתt1 אודה על תשובתך אבישג

לקריאה נוספת והעמקה

אבישג שלום, כעיקרון, אם הגידול נכרת בשוליים לא נקיים, חייבים להשלים את הכריתה כך שהאתר בו השוליים לא היו נקיים יצא החוצה, הפעם בשוליים נקיים. ככלל, אם גידול T1 נכרת לחלוטין בשוליים נקיים, ניתן לעקוב בלבד. ניתן כעיקרון להשלים את הכריתה של האיזור בו השוליים לא היו נקיים ב 2 דרכים: בכריתה מקומית חוזרת, או בכריתה מלאה של הרקטום. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה ללא בדיקה. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח / לכירורג קולורקטאלי להכוונת הטיפול

16/08/2017 | 18:18 | מאת: צפונית

שלום, אני יודעת שקיים קצף לטיפול בטחורים קשים במצב רע מאד. כואב מאד למרוח משחה לכן קצף הסטרואידים נראה כפתרון מתאים. תודה לכל מי שיכול לומר לי איך קוראים לקצף.

לקריאה נוספת והעמקה

קוראים לו קורטיפואם, אבל אם לומר את האמת, סטרואידים מיועדים לטיפול בתהליכים דלקתיים, וטחורים לרוב לא כוללים דלקת ניכרת, ולכן הוא לרוב לא חלק מהטיפול הקונבנציונאלי לטיפול בטחורים. אם יש ספק לגבי הטיפול או שיש סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לפני כ-6 ימים עברתי ניתוח להסרת פוליפ רקטלי בגודל 15 מ״מ וניתוח לכריתת פיסורה. בנוסף לייסורים שאני עובר כעת כאשר אני נכנס לשירותים, אני התחלתי לחוות גם כאבים חזקים בעצם הזנב ואי נוחות גדולה כאשר אני שוכב או יושב בעיקר. 1. מה יכולים להיות הסיבות לכאבים הללו ? 2. בנוסף, רשום שהושאר סרגיס'ל בפצע לצורך המוסטזה שאני מבין שהושאר איזה שהוא חומר שיעזור לקרישה? אני רואה משהו כחומר לבן כאשר אני מסתכל בפי הטבעת, האם זהו החומר המדובר או ייתכן שהתחילה דלקת באזור? יש לי ביקורת בעוד כ-5 ימים האם כדאי לפנות למיון מוקדם יותר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, ברוב המקרים לאחר ניתוח לטיפול בפיסורה, הכאבים משתפרים לאחר ימים ספורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. סרג'יסל הוא חומר שנספג לחלוטין, וצבעו יכול להיות לבן אם לא נספג בו דם, וכהה אם כן נספג דם. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

16/08/2017 | 07:36 | מאת: אורה

היי, סובלת כבר קרוב לשנה מפיסורה (אובחן רק עכשיו...) לאחר בדיקת פרוקטולוג נפתחה מחדש וכואב ומדמם יותר מתמיד. משתמשת בניפדיפין כבר שבועיים אבל אין שום הטבה וממשיך לדמם המון.. האם יש מה לנסות להמתין שישפיע, או שהכאב והדימום הם סימן שהמשחה לא עובדת עבורי? אולי כדאי להחליף לרקטוגסיק? שוקלת לקבוע כבר ניתוח כי מתקשה מאד להתמודד עם הכאב. קיבלתי זולדיאר לכאב שבהתחלה עזר אבל עכשיו פחות ופחות ומוצאת את עצמי לוקחת את המקסימום המותר. מה עוד יכול לעזור לכאב? עושה כל יום אמבטיה, פראפין וסיבים אבל לא ממש עוזר, היציאות דווקא נדמה שנהיו יותר קשות מאז תחילת הטיפול.. בקיצור חוששת שאין מנוס מניתוח..

לקריאה נוספת והעמקה

אורה שלום רב, כעיקרון פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ומטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים. ניתוח יעיל מאד בטיפול בפיסורה, ומביא לריפוי הפיסורה והחלמת הסימפטומים בכ 95% מהמקרים. כעיקרון, הזמן הנכון לתכנן ניתוח הוא הזמן שאת מחליטה שאת רוצה ניתוח, בכדי לשפר את איכות חייך. אם את מאד לא מעוניינת בניתוח, והטיפול במשחות לא הועיל, ניתן כעיקרון לשקול הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת, שמביא להקלה מספקת בכ 60-70% מהמקרים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

14/08/2017 | 14:15 | מאת: לאחר ניתוח שיערה הפוכה בעצם הזנב

אני חודש לאחר הניתוח ושמתי לב שהתחילו לי הפרשות מוגלתיות מרובות .. מה זה אומר ? הפצע מזוהם? כי זה כבר ניתוח שני שלי באותו איזור בגלל זיהום לאחר ניתוח .. אשמח לתשובה בהקדם .תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

14/08/2017 | 13:59 | מאת: אנונימי

האם נטייה לטחורים יכולה לחלוף עם הזמן? אני בן 14 ויש לי את זה כבר שנה וחצי-שנתיים, הייתה תקופה שזה לא הופיע לי הרבה זמן כמעט 3 חודשים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, סבל מטחורים יכול לחלוף, בעיקר אם מקפידים על ריכוך יציאות מתמיד והרגלי יציאה נכונים הכוללים המנעות מישיבות ממושכות בשירותים קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

נותחתי לפני מס' ימים בביה"ח , פיסטולה מפוצלת, באמצעות חוט סיטון, במהלך אחד היציאות שלי הגופניות, הרגשתי שהחוט איננו, מה לעשות? האם זה אומר שהטיפול נכשל?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, ככלל, ישנם מספר סוגים של חוטי סיטון המותקנים לפיסטולה, חלקם אמורים לצאת עצמונית וחלקם לא. איני יודע איזה סיטון הותקן במקרה שלך. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.