נגישות
נגישות

פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5457 הודעות
5055 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

12/03/2017 | 00:09 | מאת: איולי

ערב טוב, שבוע ימים יש לי אודם ונפיחות מסביב לפי הטבעת, מה זה יכול להיות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל אבצס באזואר פי הטבעת, טחורים ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם הממצא מלווה בכאב או בחום מומלץ לפנות לחדר המיון

11/03/2017 | 15:55 | מאת: ניתוח vafft fistula

לפני כשבועיים עברתי ניתוח לסגירת הfistula , הניתוח הוא חדשני בארץ ונקרא vafft fistula, נאמר לי שהפיסטולה היתה עמוקה ויש לציין שסגרו אותה בפנים באמצעות סיכת קליפס , השאלה הכאבים ממשיכים למרות שלפני שבוע נבדקתי ואין התפתחות של אבצס באזור או משהו חריג ונאמר שצריך סבלנות , סבלנות יש השאלה האם יש מצב שהסיכות לוחצות לי מידי וזה תחושת הכאב בנוסף אני מרגישה שעקב הניתוח יצאו לי 2 טחורים האם זה ייתכן שמצד אחד הפיסטולה נסגרה שכך זה נראה ושורף לי כרגע באזור פי הטבעת ששם לא היה אף פעם בעיה וכאב כי הפיסטולה והכאב היה חיצוני , במשך 10 שנים עברתי 3 ניצוחי אבצס ו3 חוט סיטון עד שהחלטתי ללכת על הvafft שהוסבר 85 % הצלחה אשמח לתגובה חוות דעת תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, ניתוח VAAFT יכול להיות כרוך בכאבים בתקופת ההחלמה גם במהלך תקין. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות שנית לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

בשנים האחרונות מתפרסמים בספרות עוד ועוד מחקרים שמעידים על תוצאות שנדמה לי שקשה להגדיר אותן כפחות מ-"פנטסטיות" (למשל, OS של 56% מול 9% אחרי 5 שנים) של השתלות כבד בקרב חולים עם גרורות בכבד. מצד שני, התוצאות עדיין פחות טובות בהשוואה למושתלים בעלי גידול ראשוני בכבד, מה שמביא אותנו למציאות האכזרית: בעצם אין כיום לחולים כאלה סיכוי לקבל כבד מרשימת ההמתנה הישראלית. האם בנסיבות כאלה אתה חושב שמוטלת חובה מקצועית ואתית על הרופא המטפל בכל זאת להציג בפני החולה הגרורתי הישראלי שלו את האופציה להשתלת כבד, בידיעה שלמעשה מבחינה לוגיסטית (לא רפואית!) יהיה קשה מאוד לממש את האופציה הזאת בישראל ורק חולים בעלי אמצעים או קשרים יצליחו לממש אותה בחו"ל? כמו כן, עד כמה בנסיבות כאלה ראוי לקדם בצורה אגרסיבית את הסוגיה של השתלות אונת כבד מבני משפחה, בשים לב לתופעות הלוואי הלא פשוטות של תרומה כזאת ולמיעוט המחקרים בנושא?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית, אני מביע פה את דעתי האישית, ואין במקרה זה תשובה נכונה או לא נכונה או תשובה מוסמכת. לדעתי לא נכון להציג כדרך שגרה את אופצית השתלת כבד לחולים עם סרטן מעי גס גרורתי, ולא בשל השיקול הלוגיסטי, אלא מסיבה רפואית- טיפול כזה עדיין רחוק מאד מלהיות חלק מהקונצנזוס הרפואי בתחום, נחשב עדיין נסיוני ומבוצע במסגרת פרוטוקולים מחקריים, וההשואה בינו לבין הטיפולים המקובלים היום מוגבלת. באם טיפול כזה יהיה בעתיד בקונצנזוס הרפואי, להערכתי אז יהיה נכון להציג את האופציה בפני המטופלים, גם אם לוגיסטית רובם לא יוכלו לקבל אותו.

02/03/2017 | 09:08 | מאת: גיל

שלום פרופסור זמורה, מתנצלת מראש על ההסבר הארוך, מנסה לתמצת 10 חודשים של סבל למספר שורות.... אני בת 23, סובלת מפיסורה כבר 10 חודשים. הפיסורה התחילה ככל הנראה בעקבות לחץ נפשית שכן לא סבלתי מעצירויות/שלשולים. במהלך עשרת החודשים הללו היו מספר התקפים של כאבי תופת ברמה שנעתקת הנשימה, אך רוב הזמן למדתי לחיות עם הכאב. בפעם הראשונה רופא המשפחה חשב שזה טחורים ונתן לי פרוקטוגליבנול לאחר שנ"ל לא עזר, והגיע התור לפרוקטולוג - קיבלתי טיפול רקטוג'סטיק שלא עזר וגרם לכאבי ראש עזים (בדיעבד הבנתי שזה ממינון לא נכון שמרחתי) חייתי עם הכאב שהגיע בעוצמות שונות בכל פעם במשך עוד מספר חודשים. כאשר בזמן הזה אני מנסה לשמור בתזונה, היציאה לא קשות במיוחד ומקפידה על ספורט באופן יומי. כאשר לפני חודשיים לראשונה דיממתי בעת היציאה כמות גדולה מאוד של דם. הלכתי לרופא אחר אשר המליץ להמנע בכלל מכל משחה שהיא ולטפל רק בשטיפות עם אל-סבון וכף פראפין כל ערב ולהמנע מספורט מלבד הליכות לאחר שבוע מנוחה בבית הרגשתי שיפור ולרגע האמנתי שהטיפול הכי פשוט הוא זה שעזר. עד שלפני שבוע הגיע שוב התקף, החזק מכולם, עם דימומים חזקים וכאבים שלא נרגעים 24 שעות גם עם מריחת עזרקאין. הלכתי לעוד רופא.... שהציע טיפול במשך שבועיים שבמידה ולא יעזור ניתן לכירורגיה לנצח ואכנס לניתוח - הוא מציע להמשיך עם הרקטוג'סיק, פעמיים ביום מינון של גרגיר אורז בכל מריחה. בנוסף, במשך 3 פעמים ביום לבצע הרחבה עצמית בעזרת האצבע שלי ועזרקאין על מנת לאפשר זרימת דם למקום ולהביא לריפוי הפיסורה.... הטיפול כפי שאתה מתאר לעצמך לא נעים במיוחד ודי כואב, היציאות בתקופה זו מלוות בכאבים כל כך חזקים שלוקח לי יותר מ 10 דקות להצליח לעמוד וללכת כמו שצריך. 1) רציתי לשאול מה דעתך על הטיפול האחרון שהוצע לי? מרגיש לי קצת מוזר ואולי אפילו מזיק, אבל אני אובדת עצות וכרגע מבצעת אותו.... 2) כמו כן, רציתי לדעת במידה ויש צורך בניתוח, אחד הרופאים הלחיץ אותי קצת, שברוב ניתוחי הפיסורה יש סיבוכים הגורמים לאי שליטה על הסוגרים.... אני רוצה לדעת שבמידה ואנותח, זה יבוצע ע"י מומחה בנושא. באילו קופות חולים אתה מנתח? תודה רבה מראש, ושוב סליחה על ההסבר הארוך. שבת שלום :)

לקריאה נוספת והעמקה

גיל שלום רב, טיפול בריכוך יציאות ובמשחות המרפות את שריר הסוגר סביב פי הטבעת הן טיפול מקובל בפיסורה. ביצוע הרחבות עצמיות קצת פחות מקובל, ואם זה גורם לכאבים עזים, ספק אם כדאי להתעקש על זה. פיסורה היא בעיה של איכות חיים, ורק את יכולה להחליט אם את מעוניינת להמשיך לטיפול נוסף על מנת לשפר את איכות החיים. הטיפולים העיקריים המקובלים ברפואה הקונבנציונאלית הם הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר, וניתוח בו מפרידים כירורגית את סיבי שריר הסוגר הפנימי. שיעור ההצלחה של הניתוח הוא כ 95%, ושיעור הסיכונים, כולל ירידה קלה ביכולת השליטה (כך שיותר קשה לשלוט בגזים או ביציאה נוזלית) הוא נמוך, בשיעור של אחוזים בודדים.

27/02/2017 | 13:51 | מאת: אבי

שלום פרופ עודד זמורה 1. האם זה בסדר למרוח על הפיסורה כשכואב או למניעת כאב ג'ל נפידיפין 0.2% +לידוקאין 2% ולאחר מכן כשלא כואב אז למרוח ג'ל נפידיפין 0.4% ? אני מתכוון אפילו באותו יום. כמובן עם הפרש של שעות כמקובל. צריך לנגב בין שתי המריחות? 2. האם את הנפידיפין עם הלידוקאין שרשמתי לעיל למרוח על הפיסורה? 3. מדוע למרות שאני לא מורח את הנפידיפין 0.2% +לידוקאין או אולי גם את הנפידיפין 0.4% על הפיסורה, כואב לי לאחר מכן בפיסורה? אולי הנגיעה לאחר מכן של החומר עם הפיסורה מביאה לכאבים? תודה על התשובות ועל הפורום.

לקריאה נוספת והעמקה

אבי שלום, ניפדיפין מורחים 4 פעמים ביום לפי השעון, סביב פתח פי הטבעת, ללא קשר למועד הכאבים. אפשר תאורטית לשלב לסירוגין משחת עזרקאין עם או בלי ניפדיפין.

25/02/2017 | 15:47 | מאת: Merav

לפני כשנתיים וחצי עברתי ניתוח בעקבות פיסורה כרונית, קיבלתי לפני כן ניפידיפין וכו׳ אך שום דבר לא עזר. המצב נרגע עד לפני כמה חודשים כשהתחלתי להרגיש כאבים עזים בעת יציאה וכ-20 דקות בערך אחרי יציאה, כאבים איומים, לא פוסקים גם עם משככי כאבים והורסים את שגרת היום. הגעתי שוב לפרוקטולוג חשבתי שמדובר בטחור כי הרגשתי בליטה מחוץ לפי טבעת. הפרוקטולוג אמר שזה לא טחור ושיש לי פיסורה קטנה. נתן לי ניפידיפין ואופטלגין, אני מורחת את הניפידיפין כבר שבוע וחצי ואין הקלה כלל והכאב אף מחמיר כשאני מורחת את המשחה, האם כדאי להפסיק אל הטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

מירב שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, כדאי לפנות לרופא המטפל בשאלה אם להמשיך את הטיפול בניפדיפין או להפסיקו. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך

עברתי ניתוח לכריתת טחורים בשיטת ליגסור לפני יומיים, מאז הקפדתי על אוכל נכון ושתיית נורמלקס ועוד סוג של אבקה, אך עדיין יש עצירות והאיזור מדמם, מה עלי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

אביעד שלום, כעיקרון, דימום קל סביר בתקופת ההחלמה לאחר ניתוח לכריתת טחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות כפי שאתה עושה. החלמה קלה

21/02/2017 | 18:16 | מאת: טל

היי בן 33 גיי מבצע יחסים אנאליים (המקבל) לפני כ4 חודשים פניתי ליעוץ רקטולוגי בעקבות תחושת שריפה בפי הטבעת בעת יציאות.אמר לי הד"ר שאין לי משהו שניתן לאבחן (פיסורה וכו') ושכנראה מבנה פי הטבעת שלי הוא כזה שכואב לי "ואין מה לעשות" או שיש לי קוקסידנה בפי הטבעת והפנה אותי לרופאת גב. רופאת גב אמרה שאין לי קוקסינדיה אבל שאולי חלק בפי הטבעת שלי שמתחבר לגב טיפה נפגע בגלל סקס אנאלי אבל שהיא לא יודעת. המליצה על ג'ל עזריאן במידת הצורך. שמתי אותו ועדיין לא עובר. בימים אלה אין לי כ"כ תחושת שריפה כבר בעת יציאות אבל כן יש לי כאבים בעת יחסים (פעם גם היו לי כאבים אבל הרבה הרבה פחות) הלכתי לגסטרולוג אחר. נתן לי ניפדיפין (שאותו אני מכיר ושמתי לעיתים) ונרות. אתמול שמתי נר ראשון-ראשית האם הנר אמור להחדר ממש עמוק לרקטום מידי לילה ולהתמוסס? כי היום קמתי בתחושה לא כ"כ נוחה כאלו משהו היה תקוע לי שם... האם זה אמור לעזור? מה ההבדל בין נרות ובין ניפדיפין ? תוך כמה זמן נרות עובדים? אני רוצה לקיים יחסי מין אנאליים בלי כאבים כמו פעם תודה

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, ככלל, נרות לרוב מתמוססים תוך מספר שעות, אבל אייני יודע איזה סוג של נרות קיבלת, ולכן איני יכול לתת ימידע יותר ספציפי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

20/02/2017 | 12:36 | מאת: אבי

שלום פרופ עודד זמורה 1. מדוע בעצם לא למרוח את ג'ל הנפידיפין על הפיסורה? מה יקרה בעצם אם אמרח? 2.האחוזים הקטנים של אלה שניתוח של חיתוך מבוקר של השריר למען ריפוי הפיסורה לא מצליח. אז מה בעצם התוצאות על המנותח כשהניתוח לא מצליח? 3. ומהן ההשלכות השליליות אפילו הזניחות ביותר על המנותח כאשר הניתוח כן מצליח? תודה רבה מראש על התשובות ועל הפורום בכלל.

לקריאה נוספת והעמקה

אבי שלום רב, 1. מריחת ניפדיפין על הפיסורה עצמה לא מזיקה אבל גם לא מועילה. מטרת הניפדיפין היא להרפות את שריר הסוגר סביב פי הטבעת ולכן מורחים אותו סביב פי הטבעת. 2. אם הניתוח לא מצליח (כ 5%) אז הפיסורה מתמידה. לרוב ניתן לבצע ניתוח נוסף מסוג אחר על מנת לרפא אותה 3. הסיכונים העיקריים בניתוח הם זיהום מקומי, דימום, וירידה קלה ביכולת השליטה, והם מתרחשים באחוזים נמוכים

31/01/2017 | 09:50 | מאת: דליה

בת 38 אחרי לידות.סובלת ממעי מפותל. ההמלצה היא לניתוח חלק מהמעי הגס . לוקחת בינתיים אבילק שעוזר ליציאות.רופא הגסטרו המליץ לחכות ולנסות פיזיוטרפיה לרצפת האגן לפני הנתוח ולראות האם יהיה שפור.למרןת שגם לדעתו לא יהיה מנוס מנתוח.בינתים האבילק הבנתי גורם למעי להיות עצלן. מה יקרה אם נחכה ונעכב הנתוח ובינתים החלק שישאר אחרי הנתוח יהיה עצלן מהאבילק.כך שאנחנו לא יודעים אם לחכות ולעשות הפיזיוט או שכדאי להתנתח כבר.???

לקריאה נוספת והעמקה

דליה שלום רב, ככלל, מעי מפותל כשעצמו הוא אינו אינדיקציה לניתוח. מעי עצל יכול להיות אינדיקציה לניתוח, ולפני שדנים על ניתוח יש להוכיח אבחנה זו באמצעות בדיקה שנקראת זמן מעבר מעי גס. האינדיקציה העיקרית לניתוח היא איכות חיים, ואין הכרח רפואי לעבור ניתוח בשום שלב. פיזיוטרפיה לרוב אינה משפרת מעי עצל, אולם לעיתים מעי עצל קורה במשולב עם הפרעה בהרפית רצפת האגן, ואז פיזיוטרפיה יכולה לסייע באספקט זה. מעבר לכך, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

28/02/2017 | 21:59 | מאת: דליה

תוספת לשאלה. ראשית היה כבר לפחות פעמיים וולוולוס בזמן ההריון .ושנית בבדיקת מונומטריה ראו שיש כווץ בשרירים בפי הטבעת. לכן נשקלה כעת השאלה לגבי הנתוח והוצע לעשות פיזיוטרפיה לרצפת האגן ולראות מה זה יעשה. השאלה אם יהיה מנוס מנתוח במצב זה וכמו כן כעת מה שעוזר ליציאות הוא האבילק.....אשמח לדעתך ותודה מראש.

שלום ד"ר. אני כבר שנה סובל מכאבים באיבר המין ובאיזור פי הטבעת. הסימפטומים דומים לפרוסטטיטיס אבל אני לא חושב שזה המצב כי האורולוג אמר שפרוסטטיטיס לא קשור לצואה כ"כ. לפני שהכל התחיל עשיתי סקס אנאלי ולא קישרתי בין זה כ"כ עד עכשיו כי התמקדתי תמיד בכאב באיבר המין ולא במעי וברקטום. הכאבים בפין ובאשכים קורים לאחר מתן צואה ויש לי עצירות כל יום כל היום. אני מרגיש שהצואה דוחפת ומקרינה לערמונית ולאיבר מין, במיוחד כשאני מתאמץ בשירותים. כמו כן הכאבים קורים לאחר סקס, אחרי סקס יש לי כאב של צריבה שלא מפסיק במשך כמה ימים. אני מרגיש שיש שם באיזור פי הטבעת והערמונית פצע, חתך או משהו כזה... בנוסף יש לי כאבים בשכיבה ובישיבה (בשכיבה בעיקר כואב ממש בעצם הזנב), איבר המין מתנפח ונוטה שמאלה, צריבה בשתן, צריבה בשופכה, יובש בפין, שבוע שבועיים אחרי שהכל התחיל היתה לי דלקת ריאות קשה, כאבים כשאני לוקח חומרים משלשלים כמו נורמלקס (במיוחד אחרי אורגזמה), צרבות לאחר אורגזמה, ירדתי 13 קילו. אודה לך אם תוכל להסביר לי אם פגיעה מסקס אנאלי יכולה להסביר את כל זה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שחר שלום, כעיקרון נדיר שמין אנאלי לא אלים גורם לפגיעה כלשהי בפי הטבעת. כעיקרון, לעיתים תלונות כפי שאתה מתאר יכולות לעיתים להגרם עקב הפרעה בהרפית רצפת האגן, שלא חייבת להיות קשורה למין אנאלי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בנוסף ליעוץ אורולוג, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול.

30/01/2017 | 19:46 | מאת: עופר

היי, אני בן 35 ותקופה של כשבוע בכל פעם שאני מנגב ( סליחה על התיאור) אני מרגיש כאילו איזה גולה באיזור של פי הטבעת . שטיפות רבות ויציאות רבות שהיו מאז לא מעבירות את זה. יכול להיות שזה טחורים למרות שאין לי דימום ושום כאבים איני מרגיש והיציאות שלי הן תקינות בדכ ? יכול להיות לחילופין שזו ציסטה שהתפתחה שמה ? .

לקריאה נוספת והעמקה

עופר שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להחשיד לטחור חיצוני טרומבוטי (עם קריש דם) או לטחור םנימי צנוח, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחורים כמתואר לרוב נספגים בעיקרם עצמונית בטווח ממוצע של כשבועיים לערך. בינתיים לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הוטבה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפולץ אם יש החמרה ניכרת יש לפנות למיון

שלום רב, לפני מספר ימים התחילה לי תחושה של משהו שתקוע בפי הטבעת מלווה בגרד קל. זה מאוד מאוד מציק לי. מה ניתן לעשות? ומה זה יכול להיות?

תום שלום, תלונות כפי שאת/ה מתאר/ת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

29/01/2017 | 18:53 | מאת: sarit

כבר זמן רב שיש לי גרד חזק בליווי של הפרשה לבנה עם ריח רע מפי הטבעת,מה זה אומר למי עלי לפנות לקבלת עזרה ומהם הסיבות שיכולות לגרום לכך?(אציין שלפני שש שנים היה לי פילו נידלואני סובלת מדחיפות שתן מוגברת,האם זה קשור?)אשמח לתשובה.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שרית שלום רב, הרופאים שמומחים לתלונות כפי שאת מתארת הם לכירורג קולורקטאלים / פרוקטולוגים. תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסטולה, טחורים פנימיים צנוחים, גרד ראשוני ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

העם יכולים להיות כאבים חזקים של סעיפים במעי מצד ימין? סובלת מאוד מצד שמאל...תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סעיפים בצד הימני של המעי יכולים ליצור דלקת, ואז יש כאבים, אולם כעיקרון נדיר שסעיפים מימין כואבים ללא דלקת. מעבר לתשובה כללית זו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה.

25/01/2017 | 19:49 | מאת: אבי

שלום פרופ זמורה עודד האם אין התנגשות בין לקיחת טלפסט וסטונרון לג'ל נפידיפין לריפוי הפיסורה? שהרי ההיסטמין מרחיב כלי דם.

לקריאה נוספת והעמקה

כעיקרון הספיגה של הניפדיפין שניתן במריחה סביב פי הטבעת קטנה מאד, ולא צריכה להיות בעיה. יחד עם זה, ספק אם הנושא נבדק לעומק ברפואה. מספיק לשים כמות של כגרגר אפונה של ניפדיפין ולמרוח על היקף של כ 1 ס"מ סביב פתח פי הטבעת. אין צורך להחדיר לפי הטבעת. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

25/01/2017 | 19:09 | מאת: יוסי

שלום כשאני בשרותים בעבודה ויוצא לי צואה, אחר כך אני שם בתחתונים נייר טואלט ויושב על זה כאני על כיסא כדי שלא יעבור לכלוך לתחתונים ובאמת הלכלוך עובר על הנייר.הבעיה שאני רגיל לזה כבר שנים וראיתי כתבה באינטרנט שלשים נייר טואלט במושב אסלה מעביר חיידקים וכנראה גם מחוץ לשרותים. האם זה באמת מסוכן? אם כן מה לעשות? אני לא מצליח לנגב לגמרי ורוצה לשמור על הגיינה... תודה מראש על התשובה...

יוסי שלום רב, בהנחה שאתה משתמש בנייר טואלט נקי, אין כל בעיה לשים אותו סמוך לפתח פי הטבעת כפי שאתה רגיל

25/01/2017 | 16:32 | מאת: דניאל

שלום , במשך כמה שבועות הרגשתי תחושה לא נעימה בעצם הזנב . ביקרתי אצל רופא והוא זיהה שמדובר בסינוס בעצם הזנב , אך אני כמעט ולא מרגיש כאבים ולא מרגיש בנוכחתו למעט זוויות באמת מסוימות שבהם אני צריך לשבת כדי לחוש אי נוחות מסוימת. הרופא אמר שהמקום לא מזוהם ולא דלקתי ולא מחייב ביצוע ניתוח , אך בהמשך יכולים להתעורר כאבים ודלקות שיגררו לניתוח אבל לדעתו אין צורך לבצע כעת.. רציתי לשאול אם אני יכול להמשיך עם זה ולא לנתח ולהמשיך באורח חיי הרגיל(פעילות ספורטיבית ועבודה) או שכן מומלץ לנתח ? האם המצב הזה יכול להישאר כמו שהוא להמשך חיי או שזה בדרך כלל מחמיר ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, ככלל, אם יש סינוס פילונידאלי חד משמעי, ההמלצה הרפואית היא בד"כ לטפל בו ניתוחית. סינוס יכול להשאר ללא סימפטומים שנים א=רבות, או להפוך סימפטומטי בשלב כזה או אחר. סימפטומים יכולים להתבטא גם בזיהומים שיצרו תעלות מרוחקות יותרף שיכולות להפוך את הניתוח ליותר מורכב. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

23/01/2017 | 18:43 | מאת: שוקי

אישתי עברה חסימת מעיים חלקית לאחרונה ואני רוצה לדעת אם מותר לה לאכול קורנפלקס עם חלב . או איזה מוצרי מזון אסור לה לאכול

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי איני יודע את ההסטוריה הרפואית של אשתך ואין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המטפל או למרפאת המחלקה המטפלת לבדיקה ויעוץ.

21/01/2017 | 11:39 | מאת: מיה

שלום, אני לאחר לידה, סובלת מפיסורה קדמית כבר חודשיים וחצי, מטופלת בנפידיפין ארבע פעמים ביום ונורמלקס פעמיים ביום. חל שיפור גדול, הדימום פסק והכאבים חלפו. ואז הורדתי את הנורמלקס לפעם ביום וחזרו מעט כאבים ודימום.שאלותיי - האם הפיסורה חזרה כי לא החלימה בעצם? - האם גזים מחמירים את הפיסורה? - האם לא מסוכן לקחת נורמלקס פעמיים ביום לתקופה ארוכה? - האם ייתכן כי קיום יחסי מין (לא אנאליים) מחמירים את הפיסורה? - האם יש קשר בין פיסורה קדמית לרצפת אגן? - מה עוד עליי לעשות כדי להלחם בסיוט הזה? כרגע התחלתי דיקור סיני ושומרת על תזונה נכונה ושתייה מרובה תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

אבקש לציין שאני מניקה

מיה שלום, - קשה לומר מדוע הפיסורה חזרה, אבל עובדה שהסימפטומים החמירו שנית - גזים יכולים אולי להחמיר סבל מפיסורה כשהיא קיימת - אין מניעה לקחת 2 כפות נורמלקס ליום לטווח ארוך, וגם בהנקה - לא ידוע שיחסי מין לא אנאליים מחמירים פיסורה - פי הטבעת הוא חלק מרצפת האגן - מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

19/01/2017 | 10:36 | מאת: אביחי

שלום אני בן 23 עברתי ניתוח כריתה הסינוס בהרדמה מקומית כעבור שבועיים הייתי בביקורת ואמרו לי שעדיין יש רקמה דלקתית מפרישה שאלתי האם זה הגיוני עדיין שזה מפריש? מה אפשר לעשות שזה לא יחזור?

לקריאה נוספת והעמקה
19/01/2017 | 10:45 | מאת: אביחי

היום הייתי בביקורת וקבעו לי ביקורת לעוד חודשיים ואני פשוט לחוץ שזה חוזר האם זה סביר שזה מפריש עדיין?

כעיקרון אם הפצע הניתוחי הושאר פתוח בניתוח, ריפויו יכול לקחת מספר חודשים. ישנן טכניקות שונות לתיקון סינוס פילונידאלי, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרהו ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

19/01/2017 | 01:04 | מאת: עומרי

שלום, מידי פעם אני חש גרד ו ריבה בפי הטבעת מעולם לא מדובר במקרה קיצוני אלא רק לאחר יציאות , חשוב לציין שאני לא מפריש דם וגם אין לי נפיחות מסתיימות. בן אדם מאוד נקי . אני בטיול לכמה שבועות ולכן לא מתאפשר לי לראות רופא כרגע מה כדאי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

עומרי שלום רב, ישנן מגוון של סיבות לגרד אנאלי, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. יחד עם זאת, גרד כזה כמעט לעולם לא מבטא בעיה מסןוכנת כלשהי. אם זמין לך, במשחות הגנה כנגד תפרחת חיתולים שניתן לקנות בכל בית מרקחת ללא מרשם. לאחר חזרתך, אם הסימפטומים נמשכים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 22:14 | מאת: קובי

שלום. רופא פרוטוקולוג איבחן אצלי טחורים פנימיים וחיצוניים מדרגה 4 (לטענתו 4++), חלקם מודלקים. הוא המליץ על ניתוח מיידי. אני לא סובל מכאבים מיוחדים, אבל כן סובל מדי פעם מדימום, לפעמים מסיבי. האם אכן חובה לנתח במצב כזה, ומה הסיכונים אם לא אנתח? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

קובי שלום רב, ככלל, מטרת הטיפול בטחורים היא בעיקרה לשפר את איכות החיים. אינדיקציה נוספת יכולה להיות דמם שגורם לאנמיה או לחסר ברזל. אם אינך סובל במידה ניכרת מהטחורים ואין אנמיה או חוסר ברזל, אין הכרח לטפל בהם, ובוודאי כשמדובר בטיפול כירורגי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

ראשית, תודה על התשובה המפורטת! קראתי שלניתוח לכריתת טחורים יכולים להיות סיבוכים כמו הצרת פי הטבעת או חוסר שליטה בסוגרים. עד כמה שכיחים סיבוכים שכאלה, והאם הם הפיכים? תודה!

17/01/2017 | 19:39 | מאת: סינוס שנסתם

שלום ד"ר. עברתי זריקת ניקוז לפני כשבועיים.. קבעו לי תור לניתוח עקב הסינוס.. הסתכלתי במראה והסינוס הוא מאד מאד קטן ואני חושב שבעוד זמן מסויים הוא יסתם מעצמו.. האם עדיין אני יעבור את הניתוח? ואם כן ירחיבו לי אותו, בכדי שהוא יאפשר להוציא משם את הסינוס? חשוב לציין שזוהי הפעם הראשונה שאני מרגיש את הסינוס בחיי.. אני בן 19.. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

17/01/2017 | 14:42 | מאת: אנונימי

שלום לכם. בעברי סבלתי מטחורים ועברתי קשירות בשנת 2003 וזה נעלם בשנת 2011 סבלתי מפיסורה ועברתי ניתוח שהעלים אותה. לפני כחצי שנה חזרה אצלי פיסורה נוספת ולא יודע לציין אם זה באותו מיקום. מטופל בניפידיפין ולוקח נורמלקס מידי יום. לעיתים אין כאב למשך שבוע-שבועיים ולעיתים כאב נוראי. הרופא שניתח אותי אז מציע לי לעבור עוד ניתוח. השאלה היא האם כדאי לעבור עוד ניתוח והאם זה עלול לפגוע בסוגרים? "הרופא אומר שמומחה לא יפגע בסוגרים". אם הניתוח הוא לפיסורה שבמיקום אחר,האם זה פחות פגיעה? איך אדע את מיקום הפיסורה הקודם וכיצד המיקום משפיע על יעילות הניתוח. מה הסיבה שכל החיים אני סובל מטחורים ופיסורות בעוד אף אחד במשפחה לא. אני מכור לנורמלקס והשאלה איך אפסיק ואם זה כדאי? סליחה על ההודעה הארוכה אך אני סובל.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון בכל ניתוח, כולל ניתוח לפיסורה, ויתרה מכך ניתוח חוזר לפיסורה, יש סיכון מסויים, אולם סביר שסיכון זה הוא די נמוך. אם אתה סובל במידה ניכרת, סביר יהיה לשקול טיפול ניתוחי נוסף. יש לציין כי ישנן חלופות, כגון טיפול נוסף בניפדיפין או הזרקת בוטוקס, וההחלטה צריכה להיות שלך, לפי מידת הסבל שלך. ככלל, לא מומלץ לרוב להפסיק נורמלקס בזמן פיסורה פעילה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

15/01/2017 | 13:38 | מאת: ליאור

שלום, עברתי ניתוח של כריתת סינוס פילונידלי בעצם הזנב לפני כחודש וחצי. אני חיילת משוחררת ודחיתי את הטיול הגדול למזרח בגלל הניתוח. האם אני יכולה לטוס בעוד כחודש (חודשיים וחצי אחרי מועד הניתוח) לטיול בתנאים טובים יותר (בלי טרקים, להמשיך לשטוף כמה פעמים ביום, בלי להיכנס לים וכד') ? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

ליאור שלום, כעיקרון כל עוד את שומרת על טיפול הפצע ועל ההגיינה המקומית לא אמורה להיות מגבלה על הפעילות, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

מה זה malignant neoplasm

פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו (שאינו כולל כליה), ואין דרך לענות על שאלה זו מבלי להכיר את כל פרטי המקרה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

13/01/2017 | 19:23 | מאת: צבי רוט

אני סוכרתי מאוזן אנני אוכל פירות בגלל הסוכר אני מאוזן עיי דייטת דל פחמימה לפי דייטת ברנשטיין אך אני יכול למנוע את היצירות הכרונית שאני סובל ממנה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים שניתן לצרוך עם סכרת (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להוועץ בדיאטיקאית קלינית

יש לי בעיה הצורך ביציאה מתגלה תמיד בבוקר כנראה שלשינה יש גם חלק בתהליך אבל שמתי לב כשבבוקר לפעמים אין לי זמן להתפנות עד 8.00 בגלל אילוצי עבודה אני מתפנה רק ב 8.00 דבר שמשפיע על הערנות שלי ועל הסוכר שלי איך אני יכול בכול זאת לגרום לגוף להתפנות ערב לפני ולא בבוקר עם שינויי של לקיחת משלשלים יותר מוקדם?

06/01/2017 | 01:01 | מאת: זהר

יש לי דימום חזק מפי הטבעת אין לי כאבים המקרא חוזר על עצמו כבר לעיטים קרובות וזה נמשך לכמה ימים הדימום לא רק עם צואה . וכשאני מנקה יש גושים של דם נראים כמו כבד רך לפעמים הגוש מגיע לגודל שלוש סנתים אני סובל מעצירות קשה משתמש ב לקסעדין באופן קבוע עברתי ניתוח פריצת דיסק אני מרותק לכסה גלגלים עכב הפריה מ מרץ 2015

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

03/01/2017 | 17:00 | מאת: אנונימית

פריאנל אבצס ואבצס פילונידלי.אם הטיפול הוא הוצאת האבצס באמצעות ניתוח- איזה אבצס יותר מורכב מבין שניהם ? ומה ההבדל בין שניהם? ... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מדובר בשתי מחלות שונות, למרות ששתיהן יוצרות אבצס באזור פי הטבעת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

03/01/2017 | 10:25 | מאת: אנונימית

שלום, אני כ-8 חודשים לאחר לידה וסובלת מפיסורה. בהתחלה ניפדיפין עזר והפיסורה עברה, אולם חזרה שוב והרופא ציין כי אם לא עברה עד עכשיו אז טיפול משחתי כבר לא יעביר אותה. הבנתי שניתן לעשות טיפול בוטוקס, האם יתאים גם במקרה שלי? היכן ניתן לבצע את הטיפול? לא מצאתי באינטרנט פרטים כלל לגביי רופאים שמבצעים אותו. כמו כן, האם ניתן לעשות את הטיפול כשמניקים? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון טיפול בבוטוקס הוא אחת מאופציות הטיפול הקיימות בפיסורה, כמו שפעמים רבות המשך טיפול בניפדיפין יכול להיות אופציה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בוטוקס ניתן במגוון מרפאות פרטיות, כולל מרפאתנו.

02/01/2017 | 17:38 | מאת: מאיה

שלום, אני ובן הזוג שלי רוצים לנסות לקיים יחסים אנאליים, אבל אני מעט חוששת. איבר המין שלו די גדול (כ-20 ס"מ) ומטריד אותי שמא הדבר יכול ליצור נזק לחלחולת/מעיים שלי - האם החשש שלי מוצדק או שניתן לקיים יחסים ללא חשש? כמו כן אנחנו חפצים להשתמש אביזרי מין בסיוע וזלין - האם הדבר עלול להיות בעייתי? שנינו חוששים מפציעה פנימית וכן גם מהחדרה של הווזלין לגוף. אשמח לחוות דעת בנושא. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום כעיקרון אין מניעה מיחסי מין אנאליים, כולל שימוש באביזרי מין, כל עוד משתמשים בחומר סיכה (למשל וזלין) ועוצרים אם מופע כאב או אי נוחות.

27/12/2016 | 08:46 | מאת: אנונימית

שלום, אני כמה ימים אחרי אישפוז. הוצאת אבצס פריאנלי. ראשית רציתי לשאול האם זה לגיטימי שמנתחים , ויום לאחר מכן מנתחים שוב כי המנתח פיספס מיקום אחד של אבצס? (יש לציין שעשיתי סיטי לפני הניתוח כדי לאתר את מיקום האבסצ) ודבר שני האם מומלץ להשתמש מעכשיו בעבודה (עבודה משרדית) בכרית עם חור באמצע ומאיפה רוכשים אותה? מה מומלץ? כמה זמן לאחר ניתוח כזה (2 ניתוחים -יום אחרי יום) מומלץ לחזור לעבודה משרדית משרה מלאה? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, אין מניעה לעבודה משרדית לאחר ניקוז אבצס, פרט לאי הנוחות הכרוכה בכך, מומלץ לשבת על כרית מרופדת במידת הצורך, ולרוב אין צורך בכרית עם חור. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

היי אני בן חמישים ושלוש סובל מקולייטיס ויש לי נפילת רקטום כבר הרבה זמן ורופא אמר לי שאני צריך ניתוח מאוד מפחד מהניתוח ומינתוחים ביכלל..האים האופציה של רפואה אלטרנטיבית ללא ניתוח יכולה להציל תמצב או שאין דבר כזה..האים שמעתם או אתם יודעים על הצלחות של הרפואה האלטרנטיבית.בנושא הזה של נפילת רקטום..היספקתי כבר להיות אצל שתי רופאים פרקטולוגים ושתי רופאים אלטרנטיבים .אודה לכם מאוד על תשובה כנה..מאוד מבולבל ומאוד מפוחד ...תודה רבה יצחק

לקריאה נוספת והעמקה

יצחק שלום, רפואה אלטרנטיבית אינה תחום שאנו לומדים, ולכן איני יכול להעיד על יכולותיה. מנסיוני לא נתקלתי במקרים בהם רפואה אלטרנטיבית פתרה בעיה של "נפילת רקטום". יחד עם זאת, מדובר לרוב בבעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן אתה צריך להחליט שאתה רוצה טיפול. כשתרצה, אני משער שהרפואה הקונבנציונלית תהיה לשירותך.

26/12/2016 | 18:55 | מאת: בני

בן 28, כשלושה חודשים לאחר ניתוח כריתת חלק מהרקטום לאחר צניחתו,. מתלונן על כניסות רבות לשירותים לצורך יציאה, כ - 15 פעמים ביום, בכל פעם יש יציאה קטנה. בנוסף ריבוי גזים. מצב זה עוצר אותי מתפקוד חיים נורמלי. מה עליי לעדות על מנת לשפר זאת? בברכה בני,

לקריאה נוספת והעמקה

בני שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. קשה לענות על שאלה זו נבלי לדעת איזה מתוך מגוון הניתוחים לטיפול בצניחת רקטום עברת. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ, או לפנות לכירורג קולורקטאלי עם כל החומר הרפואי הרלונטי

שלום יש לי אניזמוס עשיתי ביופידבק כ12 טיפולים וזה קצת עזר הלכתי לד"ר יוסי לסי בקשר לאניזמוס ולזרקה בוטוקס והוא אמר לי שאני לא צריך ושאני ימשיך בטיפולים שלי. היום אני בבית אני סובל מזה מאווד אני מתפנה בסביבות 8 פעם ביום קשה לצאת מי הבית יש לי פחד כזה שהיה לי להתפנות ולא היה שירותים לידי בנוסף יש לי מעי רגיז לפי הבדיקה במונומטריה יצא שיש לי אניזמוס וסיבולת 150 שזה אומר שיש לי ריגשות גבוה שהנורמל נע בין 250 ל300 מה אני עושה האם אתה תוכל לעזור לי אני ישמח

לקריאה נוספת והעמקה

שלמה שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, ביופידבק הוא לרוב טיפול הבחירה באניזמוס ופרופ' יוסי ליסי הוא מומחה מוביל בתחום זה.

שלמה שלום גם לי יש הצלחת לצאת מזה ? אם כן אשמח שתספר חי מה עזר לך בסוף...

שלום פרופ' זמורה, האם יש צורך לנתח פיסטולה שטחית אסימפטומטית (ללא כאבים, ללא הרגשת הפרשות (ההפרשות נראות רק בלחיצת הכירורג הבודק), ללא חום) לאור החשש לסיבוכים (פגיעה בסוגר, חזרת הפיסטולה)? האם אי ביצוע ניתוח כזה יכול להוביל לסכנה בריאותית? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

אסתר שלום, ככלל, לרוב פיסטולה גורמת לפגיעה באיכות החיים, וזה לרוב האינדיקציה העיקרית לטפל בה. לרוב לא מדובר במחלה מסוכנת. אם אכן מדובר בפיסטולה שטחית, והניתוח מבוצע בידיים מיומנות, הסיכון נמוך מאד ושיעורי ההצלחה גבוהים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית. פעולה חדשה נוספת שנוספה לאחרונה לסל הטיפולים האפשריים בפיסטולה היא צריבת תעלת הפיסטולה באמצעות סיב לייזר, המעודד ריפוי התעלה. גם כאן, אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה גם כאן הוא כנראה בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר.

לפני כחודש בעלי עבר ניתוח לכריתת טחורים וסדק השאלה שברצוני לשאול האם מותר לו עכשיו לעשות ריצה על ההליכון תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, אין מניעה לפעילות גופנית כגון הליכה או ריצה לאחר הניתוח כל עוד זה לא גורם אי נוחות ניכרת, לרוב מומלץ להמנע מרכיבה על אופניים עד שהפצעים מחלימים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

21/12/2016 | 11:43 | מאת: עדי כהן

קיבלנו דף ורשום עליו היא כוללת קטעי רקמה אפורה רכה בממדים 12כפול 7 כפול 3 סמ בנויים מרקמה גר נולוגית עם איזורי נמק ודמם ולא ניתן לזהות בוודאות חלקי שחלה וחלקי חצוצרה מה זה אומר??

לקריאה נוספת והעמקה

לבדיקה פתולוגית ככלל אין כל משמעות אם לא יודעים מדוע היא נשלחה ומאיפה. מומלץ לבקש המרופא המטפל הסבר

18/12/2016 | 18:13 | מאת: אלמוני

היי בן 34 סובל מזה שבועיים בתחושת "שריפה" בפי הטבעת בעת יציאות. יצוין שתחושה התחילה יומיים אחרי ביצוע אקט אנאלי ( אני הפסיבי מקבל) חשבתי שזה פיסורה אבל הרופא אמר שיש לי קוקסידיניה ושזה עצבי והפנה אותי לאורתופד מה הטיפול לקוקסינדיה? זה פתיר? כי אני רוצה לקיים יחסים ושורף לי

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2016 | 15:37 | מאת: שמעון חסון

דםן בפי הובעת פורפין

26/12/2016 | 19:55 | מאת: אלמוני

שמתי לא עובר

שלום רב, קוקסידיניה מתבטאת לרוב סכאב באזור עצם הזנב, בעיקר בלחץ על המקום, ופחות שכיח שהיא מתבטאת בתחושת שריפה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. לרופא מומחה שבדק אותך יש הרבה יותר כלים לאבחנה מאשר לי דרך האינטרנט. אם אתה בספק, אפשר לגשת ליעוץ נוסף אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג

18/12/2016 | 17:41 | מאת: לי

ערב טוב:) בת 25 חולה בקרוהן חצי שנה.. יש לי חתיכת בשר בפי הטבעת כמו גולה קטנה..שלא מפריעה לי וגם לא כואבת רק רציתי לדעת האם אני צריכה לבדוק את זה? או שזה הסדר להשאיר את זה?

לי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, הממצא שאת מתארת יכול להתאים לקפל עור, שהוא לרוב חסר משמעות. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא מטריד אותך, וכמובן אם יש החמרה כלשהי, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

בת 33 בריאה רזה עושה הרבה פעילות גופנית, אוכלת בריא, יש לי יציאה סדירה כל בוקר, יציאה רכה וללא מאמץ... אין עצירות ולא שום דבר בסגנון, למרות כל זה בכמה ימים אחרונים שמתי לב שיש לי דם כשאני מנגבת לאחר הצואה. אין לי כאבים במתן הצואה, אין גרד ואין כלום אבל יש דימום בזמן הניגוב. מה הסיבה לכך ? מה הפתרון ואיך זה שזה הופיע לי ככה סתם פתאום ללא סיבה, ללא עצירות, ללא שום בעיה בריאותית או גופנית? ודבר נוסף- האם זה יחלוף לבד כמו שזה בא או שזה מחייב טיםול? לא עברתי לידות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הסיכוי להתפתחות ממצא מסוכן כגון סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 33 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימים גבוהים בהרבה. מומלץ להקפיד בכל זאת מעט יותר על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם בכל זאת בדמם נמשך, ולמען להסיר ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

16/12/2016 | 18:58 | מאת: יוסי

שלום אני בן 30 . ב2013 עברתי ניתוח פיסורה ב2015 החל לי רטיבות באיזור במרקם שומני והפרשה שקופה לפעמים עם קצת ריר בהיר בתחתון לפני יציאה ללא שליטה. עשיתי מנומטריה שיצא לחץ במנוחה נורמלי ולחץ מוגבר בכיווץ. תקין עשיתיmri בפענוח הראשון נמצאה פיסטולה. לאחר עוד 2 חוות דעת אין פיסטולה וגם בבדיקות ידניות כולל רקטוסקופיה אין פיסטולה וטונוס שרירים חזק . קולונוסקפיה גם תקין. מה נשאר לי לעשות יש לי בעיה מציקה שלא נותנת לי מנוח והרופאים לא מוצאים ממצא בכדי לעזור לי. אני בחור צעיר מה אתה ממליץ לי לעשות למי לפנות? ניתוח הפיסורה פגע לי באטימה?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. ככלל, נדיר שפגיעה באיטום פי הטבעת בשל ניתוח תתחיל רק שנתיים לאחריו, ובוודאי בנוכחות בדיקות תקינות כפי שציינת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לנסות לייצב את היציאות עם אבקת סיבים כגון קונסיל שיכולה לספוח נוזל מהיציאה ולהקל על דלף, אם ישנו כזה. מעבר לכך, ניתן לפנות שנית לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

16/12/2016 | 08:53 | מאת: שרה

שלום ד"ר, אני אתחיל מקצת רקע... אני יודעת שהרקע לא קשור לתחום שלך, אבל אולי זה כן קשור.. עד אפריל האחרון הייתי בריאה... מאפריל יש לי לעיתים קרובות סחרחורות, לחץ דם גבוה ודופק מהיר (תמיד מעל 100). בנוסף, אני מאוד חלשה קיצונית. מספר פעמים עשיתי אק"ג- ממצא של טכיקרדיה. בדיקות דם שעשיתי- הכל תקין, לא כולל בילירובין גבוה ופרולקטין גבוה. הייתי אצל קרדיולוג- עשיתי אקו לב, מבחן מאמץ, בדיקת שתן 24 שעות- הכל תקין, למעט סינוס טכיקרדיה (דופק הגיע ל 160 באקו לב במנוחה). ביוני האחרון התחילה לי פזילה החוצה בעין שמאל- רופא עיניים מומחה לפזילה שלח לנוירולוג- עשיתי סיטי מח- תקין, סיטי ארובות עיניים- הודגמה אקסופטלמוס שמאלית, emg ncv- תקין, בדית דם למיאסטניה- תקין. המומחה פזילה הפנה אותי לאנדוקרינולוג- בלוטת תריס תקינה. מחכה לתוצאת בדיקה של tsi. קורטיזול (גם רגיל וגם עם השפעת דקסמנטזון)- תקין. הפסקתי לפני שלושה חודשים לקבל ווסת, שעד אז היה יחסית סדיר ובא כל חודש. פרולקטין בדם גבוה (בדיקה שבוצעה פעמיים כדי לאשש)- אתמול עשיתי mri מח, חושבים שיש בהיפופיזה גידול קטן שלא ראו בסיטי מח... בנוסף, ובלי קשר לאנדוקרינולוג- יש לי שיעול כלב כבר חודש- טרם פניתי לרופא משפחה בעניין הזה. באמת שניסיתי לקצר. לשאלותיי- בשלושה שבועות האחרונים היה לי כמה פעמים דם בצואה, זה לפעמים בניגוב, לפעמים באסלה ולפעמים על הצואה עצמה, לפעמים גם לא היה כלום.. בלי כאבים ביציאות בכלל! חייבת לציין שעניין הסחרחורות וכאבי הראש עומדים בעינם. האם לדעתך אני צריכה לדבר על זה עכשיו עם רופא המשפחה? ולהיבדק אצל פרוקטולוג (מתביישת)? האם זה יכול להיות קשור למה שסיפרתי? יכול להיות שהדם נובע מלחץ נפשי גבוה שאני שורה בו תקופה ארוכה בגלל כל הבדיקות שאני עוברת (אני עוברת הרבה)? יכול להיות שיש לי גידול גם במעיים? אבקש שתכתוב לי בכנות האם עליי לדבר על זה עכשיו עם הרופא או אם אין קשר לרקע שלי אוכל לחכות עם זה עד שאסיים עם הסיפור של הגידול במח... ואם הדם הוא מלחץ וכל הבירור ייצא תקין יש מצב שזה ייפסק מעצמו... אני מעדיפה את האפשרות השניה לכן אני שואלת האם זה בסדר או חשוב לאבחנה הכוללת.. אני בת 26.. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 26 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימים גבוהים בהרבה. ספק רב אם יש קשר בין בדמם לשאר תלונותיך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם בכל זאת בדמם נמשך, ולמען להסיר ספק, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

14/12/2016 | 21:28 | מאת: שי

שלום! כבר למעלה משבועיים שאני מרגיש מעין גולה בפי הטבעת . קבעתי תור לפרוטוקולוג וזה בדק אותי עם מכשיר וראה שיש לי רק את הטחור הזה. חשוב לציין , הטחור לא כואב אך מאד מפריע לי ברמה האישית. שאלותיי הם : א לגבי ניתוח ' אילו סוגים של ניתוחים יש ? ב האם הטחור אמור לחזור בעתיד ? והאם יש צלקת לאחר הניתוח? ג מה ההבדל בין טחור פנימי לבין חיצוני? ומה היה עדיף שיהיה לי . אשמח לתשובות מהירות ואף התייעצות טלפונית באם זה אפשרי.

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם מדובר בטחורים חיצוניים, לרוב הטיפול הכירורגי האפקטיבי היחידי הוא כריתת טחורים, בעוד לטחורים פנימיים ישנה קשת רחבה יותר של טיפולים כירורגיים. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. ליעוץ לגבי טיפולים כירורגיים אפשריים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

איזה פעילות גופנית אני יכול לבצע במהלך החלמה של הפצע (יש כבר צלקת חלקית ואני לא מוגבל בשום פעילות הטיפול והשטיפות הסתיימו אך עדיין ישנו פצע פתוח קטן (אני במעקב אצל מומחה) אך אני מאוד רוצה לחזור לבצע פעילות גופנית ומעוניין לדעת מה אפשרי על מנת שלא יפגע בהחלמה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, ברוב המקרים אין מניעה מפעילות גופנית בעת החלתה מניתוח לתיקון סינוס פילונידאלי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 22:26 | מאת: dani

לפני שבוע עברתי ניתוח של אבמס בעצם הזנב עם הרדמה מקומית לאחר הניתוח המנתח שם לי 3 תפרים כמה שאלות: 1) האם זה בסדר לשים תפרים? 2) תוך כמה זמן הנני אמור להפסעק להרגיש כאבים באזור? המקום ממש רגיש ומידי פעם כואב לאחר הורדת התפרים האם זה הגיוני? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דני שלום, ישנן מספר טכניקות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי ("שערה הפוכה"), וכריתת הסינוס עם תפירה של הפצע היא אחת מהן. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 22:22 | מאת: dani

שלום דר שבוע שעבר יום א עברתי ניתוח שיערה הפוכה היום הורידו לי 2 תפרים מתוך 3 עדיין יש לי כאבים והתפר נראה לי מוזר האם זה בסדר?

לקריאה נוספת והעמקה

דני שלום, ישנן מספר טכניקות לטיפול כירורגי בסינוס פילונידאלי ("שערה הפוכה"), וכריתת הסינוס עם תפירה של הפצע היא אחת מהן. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם ישנו ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/12/2016 | 13:21 | מאת: בדוי

שלום,בת 41 שלושה ילדים משקל תקין. מזה חודש יש לי הרגשה של אי נוחות לחץ מתיחה ואחרי יציאה מרוכזת הרגשה של שריר תפוס. בלילה איני מרגישה דבר .מתחיל להציק במהלך היום בעיקר בישיבה .הייתה לי הרגשה כזאת לפני עשרה חודשים שחלפה עם טיפול בנרות לטחורים.לפני חודש שהכל התחיל היה לי וירוס שילשולים ולאחר מכן פי הטבעת היה מאוד רגיש. לאחר הוירוס הייתה לי עצירות אני מטופלת עם נורמלקס אשר גרם לי ליציאות רכות ומרובות כמעט כל יום ולריבוי גזים שגורמים לי להקלה בפי הטבעת .לפי רופאת משפחה הרגישה טחורים פנימיים. אני סובלת מעצירות 20 שנה והיציאות שלי רק עם נרות גליצרין.אני לא שותה הרבה מים לא צורכת הרבה פירות וירקות .האם השינוי הפתאומי מעציריות ליציאה כל יום וטחורים פנימיים גורמת לאי נוחות בפי הטבעת? אין ירידה במשקל אין דם על הצואה למעט דם טרי בניגוב ורק לאחר יציאה קשה .תודה ממתינה לתשובה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. תלונותיך יכולות להתאים למגוון של בעיות בפי הטבעת, כולל טחורים. אם הסימפטומים פוגעים באיכות חייך במידה ניכרת או מתמידים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

12/12/2016 | 04:47 | מאת: בדוי

שלום דוקטור ,תודה על העזרה שלך פה בפורום ,אנשים עם הבעיות כאלו מאוד צריכים את זה . קצת מבולבל ואנסה לנסח בקצרה .לפני חצי שנה הובחנתי בפיסורה, קיבלתי ניפדיפין ,נורמלקס ,סיבים ,קיצור כל מה שצריך ,אחרי שימוש של חודש חזרתי לרופא והוא אמר לי פיסורה לא נרפאה וחייב ניתוח ,אני המשכתי עם ניפדיפין ולהפקיד על יציאות רכות וכאבים חלפו אבל היה מדי פעם (פעם ,פעמיים בחודש)דימום ואז הלכתי לרופא אחר שאמר שפיסורה כבר לא קיימת אך יש טחורים פנימיים דרגה 2 ,עשה קשירה במקום ומאז הכל התחיל ,יומיים ראשונים היה לחץ חזק בפי הטבעת והיה קשה להתרוקן ,אחרי יומיים לחץ עבר אבל כנראה הקושי להתרוקן גרם פיסורה שוב לחזור ,כבר שבועיים אחרי הקשירה יש לי דם בכל יציאה וכואב שעות אחרי ובזמן היציאה ,קיצור כמו היה פעם,עוד שבועיים אני חוזר לרופא לקשירה נוספת ,לא יודע עם לעשות זאת ,יש שאומרים שלא עושים קשירה שיש פיסורה ברקע ,הכאב הזה של שעות אחרי יציאה יכול להיות מהטחורים ?לפעמים אני כבר מוכן לניתוח ,אבל פוחד ,לא בגלל הכאב והחלמה, זה אין לי בעיה לסבול ,אלא בגלל סיכוי אי שליטה והרס חיים נורמלים, אם יקרה סיבוך שכזה ,למרות שהוא נדיר ,יש דרך לתקן או שזה סופי ?תן חוות דעת בבקשה על המקרה שלי כי אני כבר לא יודע במה לטפל קודם פיסורה או טחורים ..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונותיך מתאימות בעיקר לסבל מפיסורה בפי הטבעת, ולכן על פניו נראה שיש צורך בעיקר להתמקד בטיפול בפיסורה. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. פיסורה היא כעיקרון בעיה של איכות חיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה איכות חייך פגועה ומה אתה מוכן לעשות כדי לשפר אותה. ניתן להתמיד בטיפול שמרני, וניתן לפנות לטיפול ניתוחי. ההחלטה צריכה להלקח במשותף על ידך עם הכירורג הקולורקטאלי המטפל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.