נגישות
נגישות

פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5456 הודעות
5052 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

01/09/2017 | 22:23 | מאת: לילי

היי, אני אחרי שתי לידות ברצף, כאשר האחרונה לפני 1.5 בניתוח קיסרי. מאז הניתוח אני סובלת מעצירות, צואה קשה ותחושה שיש לי טחורים או משהו אחר... אצל ממי מומלץ להיבדק ומה לבקש שיבדקו? אני יודעת שלא ניתן לאבחן באינטרנט, אך האם זה סימנים מדאיגים ? אצין כי אינני סובלת מכאבי בטן או דימומים רק תחושה של מאמץ וצניחה של אברים פנימים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לילי שלום רב, ככלל, תלונותיך יכולות להתאים לקשיי התרוקנות, שיכולים להיות קשורים להפרעות כאלה ואחרות ברצפת הגן, כולל הפרעה בהרפית רצפת האגן, או הפרעה הנקראת הפרעה דינאמית, בה בעת לחיצה איברים מסתדרים בצורה הפוגעת בהתרוקנות. כפי שציינת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. סביר שתזדקקי לבירור שכולל מנומטריה של פי הטבעת ודפקוגרפיה ו/או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום דר זמורה, אני בת 32 עברתי כריתת מעי דק בעקבות מחלה, לאחר ניתוח סובלת מרגישות לקור בצד שמאל. הכאב מתחיל בעצם האגן קרוב למפשעה,עולה לצלעות בצד שמאל. התקפים שמחמירים כשאני נמצאת במקום עם מזגן,קרוב למאוורר. כגון לפני הטלת שתן או צואה גם יש כאבים. המצב החמיר במהלך שנה וכרגע הכאב התפשט לעצמות בידיים ורגליים, וגם גורם לכאבי ראש באמצע לילה והכל שוב בצד שמאל. הניתוח בוצע בצד ימין ולאחר ניתוח נדרשתי לקום אך ורק עם חגורת בטן. ומאמץ רב היה על צד שמאל. אין עדות למחלה כלל. כל הבדיקות הדמיה תקינות, כולל סונר רקמות רכות במפשעה, בטן, דרכי שתן, CT MRI חשוב לציין שכל הכאבים האלו התחילו לאחר הניתוח. ARCOXIA כבר לא משפיעה. האם ניתן לקבל איזה שהוא כיוון? תודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה

דור שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

22/08/2017 | 12:37 | מאת: רוני

בני ביצע טיפול הטחורים בשיטת האל דופלר לפני שבוע ומאז יש לו תמיד לחץ כאילו שצריך שרותים וכאבים.מה הסיבה לדעתך

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום, ככלל, תחושת צורך מתמיד ללכת לשירותים שכיחה לאחר ניתוח HAL דופלר, שכן בניתוח מבוצעים תפרים מרובים בחלק העליון של פי הטבעת, בו נמצאים עצבי התחושה שמסמנים למוח מתי יש יציאה. גירוי עצבים אלו כתוצאה מהניתוח גורם לתחושה האמורה, שלרוב חולפת בטווח של כשבועיים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

20/08/2017 | 15:02 | מאת: NOT_FOUND

לפני חודשיים אושפזתי שבוע עם שני אפססים על האפנדיק וטופלתי באנטיביוטיקה.חודש עדיין יש כאבים בבטן ימנית תחתונה וגם שמאלית לעיתים. לפני שבועיים התגלתה ציסטה המורגית בשחלה ימנית בקוטר 26 מ"מ שהיא כנראה המקור לכאבים. בצמוד ומעליה אפנדיקס בקוטר 11 מ"מ.בדיקת דם מהיום - ESR- 39 כאבים כל הזמן עדיין בבטן ימנית תחתונה. האם הפנייה שלי קשורה לפורום זה? ואם כן, האם יש עזרה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון בעיות שקשורות לאפנדיקס קשורות לפורום זה ובעיות שקשורות בשחלות לא קשורות בפורום זה. כך או כך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופאים המטפלים או למומחים המתאימים לבדיקה והכוונת הטיפול

20/08/2017 | 11:58 | מאת: אייל

שלום רב, אני סובל מפיסורה כבר 7 חודשים. ב-4 חודשים הראשונים טופלתי בניפדיפין ולא הייתה הטבה והכאבים היו בלתי נסבלים. לאחר תקופה התחלתי להשתמש ברקטוגסיק ולאט לאט המצב השתפר. כרגע אני מטופל כבר 15 שבועות ברקטוגסיק ומצד אחד הפיסורה לא החלימה ומצד שני היא כמעט ולא מטרידה אותי. פעם בשבועיים בערך (דווקא כשיש יציאה רכה מדי) אז המקום שורף וכואב (לא נורא אבל לא נעים) ואז אני משתמש במשחת עזרקאין. בעלון של רקטוגסיק כתוב שאם הפיסורה לא מחלימה תוך 8 שבועות יש להפסיק את הטיפול ולהיוועץ ברופא. ועכשיו אני לא יודע כיצד להמשיך? מצד אחד יותר טוב לי והמשחה עזרה ומצד שני עוד לא עבר לי לגמרי. אני מעדיף שלא לעשות ניתוח אבל לא יודע אם התרופה הזו לא מזיקה לי למערכות אחרות בגוף ואני מוטרד מזה מאד. אודה לך מאד על התייחסותך לשאלה, בתודה מראש אייל

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום, כעיקרון, ניתן להשתמש ברקטוג'זיק גם מעל טווח הזמן שמצויין בעלון, ואף לטווח ארוך למדי, ואין לרוב סכנה לפגיעה באיברים אחרים. מומלץ בכל זאת כי תהליך זה יהיה בהשגחת רופא מומחה לתחום. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

19/08/2017 | 23:13 | מאת: שי

שלום ד"ר רציתי לדעת באיזה תנוחה נמצא המנותח בזמן הניתוח מילגן מורגן וכמה זמן אורך הניתוח עם ליגשור תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, רוב המנתחים מבצעים ניתוח כריתת טחורים בשכיבה שנקראת ליטוטומי, שהיא שכיבה גניקולוגית - שכיבה על הגב עם רגליים מורמות. ישנם מנתחים שמעדיפים לבמע את הניתוח בתנוחה שנקראת prone jack knife בו המטופל שוכב על הבטן עם עכוזים מעט מורמים על כרית. הניתוח אורך לרוב כ 30-45 דקות

אני אמורה לעשות קולונוסקופיה בספטמבר. עברתי ניתוח פיסורה לפני כ 5 חודשים והכל בסדר. האם זה מספיק זמן מאז הניתוח לעבור את הבדיקה? הבנתי שמכניסים מכשיר דיי גדול...לא יגרום לי שוב לפיסורה?

לקריאה נוספת והעמקה

יונה שלום, כעיקרון, לאחר שהפיסורה נרפאה, אין מניעה לבצע קולונוסקופיה, והסיכוי שהפיסורה לא תחזור לא צפוי לקטון אם מחכים זמן ארוך יותר. בהצלחה

17/08/2017 | 12:39 | מאת: אבישג

שלום רב לפני כחודש נותחתי tamis להוצאת גידול t1 ללא גרורות מהרקטום לאחר תשובה פתלוגית מתברר שהגידול לא הוצא במלואו ועלי לעבור ניתוח נוסף האם להוציא את כל הרקטום ואז להפוך לנכה או לעבור ניתוח קטן נוסף עלי לציין כי גם בתשובה הפתלוגיתt1 אודה על תשובתך אבישג

לקריאה נוספת והעמקה

אבישג שלום, כעיקרון, אם הגידול נכרת בשוליים לא נקיים, חייבים להשלים את הכריתה כך שהאתר בו השוליים לא היו נקיים יצא החוצה, הפעם בשוליים נקיים. ככלל, אם גידול T1 נכרת לחלוטין בשוליים נקיים, ניתן לעקוב בלבד. ניתן כעיקרון להשלים את הכריתה של האיזור בו השוליים לא היו נקיים ב 2 דרכים: בכריתה מקומית חוזרת, או בכריתה מלאה של הרקטום. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה ללא בדיקה. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח / לכירורג קולורקטאלי להכוונת הטיפול

16/08/2017 | 18:18 | מאת: צפונית

שלום, אני יודעת שקיים קצף לטיפול בטחורים קשים במצב רע מאד. כואב מאד למרוח משחה לכן קצף הסטרואידים נראה כפתרון מתאים. תודה לכל מי שיכול לומר לי איך קוראים לקצף.

לקריאה נוספת והעמקה

קוראים לו קורטיפואם, אבל אם לומר את האמת, סטרואידים מיועדים לטיפול בתהליכים דלקתיים, וטחורים לרוב לא כוללים דלקת ניכרת, ולכן הוא לרוב לא חלק מהטיפול הקונבנציונאלי לטיפול בטחורים. אם יש ספק לגבי הטיפול או שיש סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לפני כ-6 ימים עברתי ניתוח להסרת פוליפ רקטלי בגודל 15 מ״מ וניתוח לכריתת פיסורה. בנוסף לייסורים שאני עובר כעת כאשר אני נכנס לשירותים, אני התחלתי לחוות גם כאבים חזקים בעצם הזנב ואי נוחות גדולה כאשר אני שוכב או יושב בעיקר. 1. מה יכולים להיות הסיבות לכאבים הללו ? 2. בנוסף, רשום שהושאר סרגיס'ל בפצע לצורך המוסטזה שאני מבין שהושאר איזה שהוא חומר שיעזור לקרישה? אני רואה משהו כחומר לבן כאשר אני מסתכל בפי הטבעת, האם זהו החומר המדובר או ייתכן שהתחילה דלקת באזור? יש לי ביקורת בעוד כ-5 ימים האם כדאי לפנות למיון מוקדם יותר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, ברוב המקרים לאחר ניתוח לטיפול בפיסורה, הכאבים משתפרים לאחר ימים ספורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. סרג'יסל הוא חומר שנספג לחלוטין, וצבעו יכול להיות לבן אם לא נספג בו דם, וכהה אם כן נספג דם. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

היי, סובלת כבר קרוב לשנה מפיסורה (אובחן רק עכשיו...) לאחר בדיקת פרוקטולוג נפתחה מחדש וכואב ומדמם יותר מתמיד. משתמשת בניפדיפין כבר שבועיים אבל אין שום הטבה וממשיך לדמם המון.. האם יש מה לנסות להמתין שישפיע, או שהכאב והדימום הם סימן שהמשחה לא עובדת עבורי? אולי כדאי להחליף לרקטוגסיק? שוקלת לקבוע כבר ניתוח כי מתקשה מאד להתמודד עם הכאב. קיבלתי זולדיאר לכאב שבהתחלה עזר אבל עכשיו פחות ופחות ומוצאת את עצמי לוקחת את המקסימום המותר. מה עוד יכול לעזור לכאב? עושה כל יום אמבטיה, פראפין וסיבים אבל לא ממש עוזר, היציאות דווקא נדמה שנהיו יותר קשות מאז תחילת הטיפול.. בקיצור חוששת שאין מנוס מניתוח..

לקריאה נוספת והעמקה

אורה שלום רב, כעיקרון פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ומטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים. ניתוח יעיל מאד בטיפול בפיסורה, ומביא לריפוי הפיסורה והחלמת הסימפטומים בכ 95% מהמקרים. כעיקרון, הזמן הנכון לתכנן ניתוח הוא הזמן שאת מחליטה שאת רוצה ניתוח, בכדי לשפר את איכות חייך. אם את מאד לא מעוניינת בניתוח, והטיפול במשחות לא הועיל, ניתן כעיקרון לשקול הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת, שמביא להקלה מספקת בכ 60-70% מהמקרים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

14/08/2017 | 14:15 | מאת: לאחר ניתוח שיערה הפוכה בעצם הזנב

אני חודש לאחר הניתוח ושמתי לב שהתחילו לי הפרשות מוגלתיות מרובות .. מה זה אומר ? הפצע מזוהם? כי זה כבר ניתוח שני שלי באותו איזור בגלל זיהום לאחר ניתוח .. אשמח לתשובה בהקדם .תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

14/08/2017 | 13:59 | מאת: אנונימי

האם נטייה לטחורים יכולה לחלוף עם הזמן? אני בן 14 ויש לי את זה כבר שנה וחצי-שנתיים, הייתה תקופה שזה לא הופיע לי הרבה זמן כמעט 3 חודשים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, סבל מטחורים יכול לחלוף, בעיקר אם מקפידים על ריכוך יציאות מתמיד והרגלי יציאה נכונים הכוללים המנעות מישיבות ממושכות בשירותים קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

נותחתי לפני מס' ימים בביה"ח , פיסטולה מפוצלת, באמצעות חוט סיטון, במהלך אחד היציאות שלי הגופניות, הרגשתי שהחוט איננו, מה לעשות? האם זה אומר שהטיפול נכשל?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, ככלל, ישנם מספר סוגים של חוטי סיטון המותקנים לפיסטולה, חלקם אמורים לצאת עצמונית וחלקם לא. איני יודע איזה סיטון הותקן במקרה שלך. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

12/08/2017 | 21:14 | מאת: שרה

ייש לי עצירויות לרוב מלווה לפעמים בתחורים ו

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

10/08/2017 | 09:32 | מאת: מאיה

פרופ' זמורה בוקר טוב! לפני שנתיים בסוף ההריון הופיע לי טחור חיצוני בפי הטבעת שלא ממש הפריע לי... במהלך החודשיים האחרונים התחיל לי גרד נוראי בכל איזור פי הטבעת ומעלה לכיוון הגב. כמו כן, בזמן יציאות כואב לי וכאשר הצואה קשה אני רואה מעט דם בניגוב והטחור מתנפח ואז אחרי כמה זמן מתכווץ מעט. האם ישנו טיפול מקומי שאני יכולה לעשות לפני פנייה לרופא? האם זה יכול להיות מסוכן או להתפתח למשהו חמור יותר? אני כבר לא יכולה לסבול את הגרד הנוראי!!!! תודה רבה. מאיה

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה, גרד אנאלי ראשוני ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לטיפול מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

15/08/2017 | 23:04 | מאת: מאיה

תודה רבה. אקבע תור לרופא לבירור העניין.

09/08/2017 | 15:36 | מאת: אסי סי.

שלום רב יש לי היסטוריה של טחורים שטופלו בקשירות והתופעה עברה. בסוף הטיפולים התפתחה פיסורה שטופלה בנפידיפין 0.2% והיה נראה שזה עבר. אבל מאז האיזור נפתח שוב, שוב משחה עד שזה נעלם לכמה חודשים. ועכשיו שוב אני חווה דימום. (דימום חיצוני - נבדק גסטרו+אנדוסקופיה). אין כלל כאב, יציאות רכות, משתדל לא להתאמץ כלל ביציאות, ועדיין אני יכול לעמוד הרבה זמן ולהתעסק במשהו, ופתאום להרגיש שמטפטף לי טיפות דם (ולרוץ מהר לשירותים ולעצור עם נייר עד שנרגע). באופן כללי מאז המקרה הראשון של הפיסורה כאילו יש לי תחושה הרבה יותר גדולה כשאני מזיע באיזור. מה האפשרויות הטיפוליות במקרה הזה? מה רמות ההצלחה, כאב והתאוששות?

לקריאה נוספת והעמקה

אסי שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ישנן אפשרויות ניתוחיות רבות, ואי אפשר לסקור את כולן כאן באופן לא מכוון. מידע כללי על הטיפול בטחורים ובפיסורה מצורף. אם אתה רוצה יעוץ ספציפי למצבך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

08/08/2017 | 11:30 | מאת: גבריאל

שלום דוקטור, שמי גבריאל בן 34. כבר המון שנים סובל מטחורים, אף פעם לא טיפלתי בזה. זה תמיד בא והולך בפעמים אחרונות יש לי המון דם ביציאות ובימים אלו כל יציאה כאבי תופת. האם יש קשר בין תחושת כללי של חולי וצמרמורות לטחורים או לכאבים שיש לי ? תודה על המענה, גבריאל סלע

לקריאה נוספת והעמקה

גבריאל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לטיפול מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

06/08/2017 | 22:58 | מאת: לירן

שלום מזה כחודשיים אני סובל מטחור פנימי (חוזר עצמונית לאחר יציאה) ומטחור חיצוני ממנו אני סובל כבר שנה בעקבות הרמת משאות כבדים. הטחורים לא כואבים כלל אך אני רוצה לטפל בהם ברצוני לשאול מה הטיפולים הניתנים לטחורים בדרגה 4? האם ניתוח הוא האופציה היחידה? האם ניתן לקשור את הטחור החיצוני או להזריק? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

לירן שלום, ככלל, ניתן לטפל ברכיב פנימי של טחורים במגוון שיטות, והטיפול האפקטיבי לרכיב חיצוני, במידה הוא אחראי על סבל ניכר, הוא לרוב כריתה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כלל על טחורים מצורף. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

06/08/2017 | 02:57 | מאת: רותם

מזה כבר שלושה ימים אני סובל מכאבים בבטן התחתונה בצד שמאל ובנוסף גם עצירות מה זה יכול להיות???

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך או יש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול

05/08/2017 | 17:22 | מאת: מיכל

שלום רב פרופסור זמורה, אני צעירה בת 25, לפני כשלושה חודשים לאחר יציאה רגילה, הרגשתי כאבים עזים וגרד. הכאבים נמשכו שעות ארוכות עד שעברו וחשדתי שזוהי פיסורה. לאחר מספר ימים הלכתי לפרוקטולוג, הוא בדק אותי עם מספר מכשירים (לא אמר לי אילו בדיקות בדיוק) וכששאלתי אם זה פיסורה הוא אמר שהוא שאם זו הייתה פיסורה הייתי צורחת מכאב ושאולי יש לי פיסורה קטנה. אציין כי לאחר כל יציאה היו לי כאבים בלתי נסבלים שנמשכו לרוב 10-12 שעות לכן נראה לי תמוה כי הוא לא קבע שזוהי פיסורה לפני ששאלתי בעצמי. קבלתי ניפדיפין אך לא הרגשתי שהמשחה עוזרת, אלא רק שינוי התזונה (הקלה על היציאות ולאט לאט גם על הכאב, אך הוא עדיין קיים לעיתים). בנוסף, לפני כשבוע לאחר קלקול קיבה, הרגשתי טחור חיצוני, חזרתי אל אותו רופא שאכן אמר שזה טחור, וקבע כי "בעיית הפיסורה נעלמה" מבלי לבדוק אותי כלל(רק כי ציינתי ששינוי התזונה סייע לי לכאב- אציין כי אני לא אוכלת כמעט דבר מלבד ירקות פירות, כשאני מנסה להוסיף מאכלים זה גורם לי לכאב). נאמר לי להמשיך להשתמש בניפדיפין ובתמיסת מגנזיום. לסיכום, שאלותיי הן: האם יכול להיות שטחור פנימי (אולי אף הטחור שיצא..)הוא שיצר את הכאבים הנוראיים המקבילים לכאב של פיסורה?(כלומר שכל הבעיה הייתה טחור פנימי ולא באמת פיסורה) האם ייתכן כי הטחור שיצא בעצם שרט את פי הטבעת שלי מבפנים והוא זה שיצר פיסורה? האם טחור אמור להתכווץ ולהיעלם או שזה בסדר אם הוא נכנס חזרה לאט לאט? האם פיסורה שמחלימה מתבטאת בכך שהכאב אט אט יורד? או שיכול להיות שזה רק בשל ריכוך היציאות עליו אני מקפידה ואם אחזור לאכול "רגיל" הוא עלולה לשוב ישירות? תודה רבה על המענה, אני כבר מיואשת מההתעסקות הזו בגילי ומעוניינת לחזור לתזונה קצת יותר עשירה.

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל שלום, כעיקרון, תלונות של כאבים שמתחילים בעת יציאה ונמשכים שעות לאחריה אופייניים בעיקר לפיסורה וככלל פחות אופייניים לטחורים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. טחורים צונחים יכולים לעיתים להשתפר בטיפול שמרני הכולל ריכוך יציאות והרגלי יציאה נכונים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך, אם ישנה פגיעה משמעותית באיכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

01/08/2017 | 19:17 | מאת: רוני

יש לי טחורים חיצוניים כבר יומים ואני אחרי לידה זה ממש כואב ואני לא יודעת מה לעשות . יש לזה תרופה ? משחה ? תוך כמה זמן זה יעבור ?

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום, טחורים חיצוניים טרומבוטיים (עם קרישי דם) או בצקתיים לרוב נספגים עצמונית בהדרגה בטווח ממוצע של פחות או יותר שבועיים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס, המותרים לשימוש גם בעת הנקה. ניתן להשתמש במשחות מקומיות לטחורים להקלה סימפטומטית. אם יש החמרה כלשהי או אין הקלה בפרק זמן סביר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

31/07/2017 | 11:59 | מאת: יעל

טחורים קשים מאוד ..הייתי במיון אבל הביאו לי תרופה בווריד ושלחו הביתה .אני סובלת מטחורין קרוב 17 שנה ..אבל בחיים בחיים לא הגיעו למצב כזה ..אני על סף השיגעון ..כואב לי מדי ..לא יכולה לתפקד אני מיואשת ..פשוט מיואשת

לקריאה נוספת והעמקה

יעל שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מידע כללי על הטיפול בטחורים מצורף למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

האם יש משהו שאני יכולה לקחת להרגיע ? מרוב כאבים היו הרבה פעמים שכמעט איבדתי את ההכרה ... יש לי את כל המשחות . האם ניתן לבוא אלייך לבדיקה ?

27/07/2017 | 13:11 | מאת: ניק

שלום ד"ר רציתי לשאול עם עוברים ניתוח hemorrhoidectomy, האם הרופא יכול כבר מספר ימים לפני הניתוח להביא לי חופשת מחלה של חודשיים מתאריך של הניתוח,שתיהיה לי אפשרות להציג בעבודה תטופס מחלה לפני הניתוח כבר תודה

ניק שלום, אין מדובר בשאלה רפואית אלא בשאלה מנהלתית, מציע להפנות אותה לכירורג המנתח.

27/07/2017 | 12:48 | מאת: דניאלה

שלום, לפני שנה וחצי עברתי ניתוח סיגמואידקטומי עקב דלקות סעיפים ומאז סובלת מסימפטומים ביציאות. בקולונוסקופיה הסתבר שיש היצרות קשה באזור ההשקה של המעי מהניתוח ולכן הופניתי לבדיקה סי טי חוקן - אנא הסבר לי מהי הבדיקה, איזו הכנה יש לה וכיצד היא מתבצעת?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בדיקת סיטי חוקן מבוצעת בשכיבה על שולחן במכשיר סיטי, כאשר מכניסים קטטר עדין לפי הטבעת, ודרכו נותנים חומר ניגוד אל הרקטום. את הוראות ההכנה יש לקבל מהמכון בו מבוצעת הבדיקה.

יש לי כאב גב תחתון עם שילשולים והרגשת אי התרוקנות לחץ בבטן גזים והרגשה שיש חום כאבים בפרקים והיה גם פעמיים כאב סביב הטבור

שלום ד"ר זמורה, אני חודשיים אחרי לידה. כשבועיים לפני הלידה יצאו לי טחורים טרומבוזים אשר הפריעו לתפקוד הכללי ולכאבים עזים. במהלך החודשיים האחרונים אני סובלת לסירוגין מכאבים ומטפלת בעזרת נרות ומשחות. לפני שבוע היתה לי יציאה קשה עם מעט דם על הנייר ומאז אני סובלת מכאבים חזקים בזמן היציאות ,תחושה שיש חתך בפי הטבעת, כאב שמלווה במהלך כל היום, לא מצליחה לתפקד ולצערי מתקשה אפילו לשבת ולהניק את התינוק. הזמנתי תור לפרוקטולוג דרך המרפאה וגם באופן פרטי אך זה רק בעוד שבועיים. שאלתי היא האם ישנה איזשהי משחה/נרות שיוכלו להקל עלי עד הבדיקה? השתמשתי בפרוקטו גלבינול, פקוטוצרין, רקטוצרין וכל מיני משחות טבעיות וזה לא עזר. אשמח לתשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

סמדר שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים טרומבוטיים,, פיסורה, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. הטיפול בכל אחד ממצבים אלו שונה, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

23/07/2017 | 19:12 | מאת: אנונימי

שלום דוקטור אני בחור בן 24, הומו אני סובל מבעיית טחורים שנים ושוקל ניתוח לעתים אני מגיע למצב שהם קטנים (לעולם ךא ברמה שהם נעלמים) ואז אמי יכול לקיים יחסי מין, אבל ברגע שאמי עושה זאת הם חוזרים בגדול. אני מאד מדוכא ושקלתי את האופציה של ניתוח אך חושש שהדבר ייפגע בתפקודי המיני 1. שמעתי שהניתוח גורם היצרות משמעותית של האיזור דבר הפוגע מאד בחיי המין 2. האם ייכאב לי אחר כך בכל פעם שאקיים יחסי מין? אני חושש והדבר מעציב אותי מאד אשמח לתשובתך תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית, ישנם סוגים שונים של טיפולים כירורגיים לטחורים, והמילה "ניתוח" יכולה לכלול מגוון של פעולות, שונות זו מזו הן במידת יעילותן והן בתהליך ההחלמה מהן. ככלל, ניתן לקיים יחסי מין אנאליים לאחר סיום ההחלמה מהניתוח, והיצרות של פי הטבעת היא סיבוך נדיר של ניתוחים אלו. לאחר סיום ההחלמה, לרוב אין כאב ניכר. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על טחורים והטיפול בהם מפורט למטה. אם הסבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

23/07/2017 | 14:55 | מאת: בתיה לוי

שלום רב מזה זמן אני יצואת מספר פעמים ביום בעיקר בבוקר פעמיים עד שלוש אני אמנם לוקחת ציפראמילובזמנו הבנתי שזה יכול לגרום לכך אבל לאחרונה אני מרגישה שכמעט כל פעם שאני אוכלת אני צריכה לשירותים. יש לי טחורים ועברתי קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה לפני 3 שנים כיצד בודקים אם יש קוליטיס או חלילה קרוהן? בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

בתיה שלום, על פניו התלונות שאת מתארת יכולות להיות מתאימות יותר לבעיות פונקציונאליות (תפקודיות) של מערכת העיכול מרשר למחלת מעי דלקתית, אולם כמובן שלצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

22/07/2017 | 22:33 | מאת: איתי

שלום פרופסור זמורה, לפני כשלוש שנים עשיתי אצלך ניתוח להוצאת אבצס פרינאלי. אני בחור גיי ורציתי לדעת האם אפשר לקיים יחסי מין אנאליים למרות הניתוח באזור. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

איתי שלום, ככלל, לאחר ניקוז אבצס פריאנאלי אם הכל רגוע ותקין לא אמורה להיות מניעה לקיום ליחסי מין אנאליים. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

21/07/2017 | 01:54 | מאת: שירן

שלום רב, לבני בן 4 וחצי יש טחור בפי הטבעת שאינו עובר כבר שנתיים. איני יודעת אם זה מציק לו אבל לאחרונה הרבה נוגע/מגרד את האיזור. לא מצאתי תולעים ונתתי ורמוקס בכל זאת ועדיין הוא מגרד. האם יש פרוקטולוג ילדים? רופא ילדים ראה את הטחור ואמר שנחכה עם זה, אבל זה היה לפני חצי שנה ונראה כי אין שינוי. אשמח לייעוץ מה עלי לעשות, תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לצערי אין פרוקטולוג ילדים, ומומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ילדים או לכירורג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול

15/07/2017 | 19:56 | מאת: דולב

שלום, אני בן 29. בשנה וחצי האחרונה התחלתי לסבול מפי טבעת יבש לחלוטין (במקביל גם תעלות השמע שלי הפכו יבשות לגמרי והתחלתי לסבול שם מדלקות חוזרות ונשנות). די מהר התחילו גם פציעות בפי הטבעת ואז עברתי לשימוש במגבונים ייעודיים (פרוקטו-אובליפיכה) ושימוש תכוף בוזלין וכך אני נוהג לאחר כל יציאה. בכל פעם שאני חדל משימוש במגבונים וממריחת וזלין - מהר מאד הפציעות והדימום חוזרים. אשמח לדעת כיצד ניתן "להתניע מחדש" את השימון הטבעי של הגוף באזור זה, או לחילופין - ממה זה עלול לנבוע ומה עליי לבדוק? תודה רבה! דולב

לקריאה נוספת והעמקה

דולב שלום, צר לי לשמוע על סבלך. אם להיות גלוי, איני מכיר בעיה רפואית מוכרת המתבטאת בהתייבשות של פי הטבעת. בכל מקרה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת באיכות חייך ואתה מעוניין בייעוץ, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

12/07/2017 | 14:15 | מאת: קרן

שלום רב, ראיתי אצל הבן שלי (גיל שנה וחצי) צואה בגוונים מאוד מוזרים, היום בבוקר היה מן לבן גבישי (ראה תמונה) וגם חום עם אזורים אדומים. הרופאת ילדים לא טרחה להסתכל על הצואה עצמה כשבאתי....אבל שלחה אותי לבדיקת תרבית. האם בדיקה זו מספיקה או שעליי ללכת למישהו מומחה שיבדוק ? עליי לציין שלפני חודש גם היה לו קקי עם דם וזה עבר לבד. התרבית יצאה תקינה (לפני חודש). תודה רבה קרן

לקריאה נוספת והעמקה

קרן שלום רב, אינני כירורג ילדים ושאלה זו אינה בתחום התמחותי או תחום העיסוק של פורום זה. מומלץ לפנות לכירורג ילדים או לגסטרואנטרולוג ילדים לבדיקה והכוונת הטיפול

11/07/2017 | 00:30 | מאת: ג

שלום, כבר שנתיים אפילו יותר יש לי גולה קצת מתחת לחריץ של הישבן. כואב מאוד. מתנפח לפעמים. יש דם לפעמים מהגולה. אני כבר לא יודעת מה לעשות אני מתוסכלת כי אני מתביישת להיבדק אצל רופא. לפני חצי שנה הלכתי לרופא משפחה כי כבר לא יכלתי לסבול הוא הביא לי משחה להרגעה.. אבל זה לא כל כך עוזר.. הרופא משפחה שאל שאלות (בלי בדיקה) והוא אמר שנראה כי מדובר באבסס עם סינוס פילונידל ושאני חייבת לנקז.. אני קוראת בגוגל שצריך לנקז בדחיפות במקרה של אבסס (גם לפי התיאורים שיש בגוגל זה בדיוק מה שיש לי).. השאלה שלי היא מה קורה אם לא מנקזים? מה הנזק שיכול להיגרם? הרופא הביא לי טרידם קרם... תוכל לכתוב לי משחה כדי שלא ארגיש כאב? אני מתוסכלת ממש מהמצב שאני נמצאת בו

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, סינוס פילונידאלי ואבצס פילונידאלי מאובחנים (לרוב בקלות) בבדיקה גופנית, וכפי שקשה לסמוך על אבחנה של רופא שלא ביצע בדיקה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי גם מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, אם יש אבצס פילונידאלי, מומלץ לפנות בהקדם לכירורג או לחדר המיון לניקוזו. בכל מקרה, אם יש חשד לסינוס פילונידאלי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

10/07/2017 | 16:44 | מאת: הילה

אני 10 חודשים לאחר לידה וסובלת מפיסורה. כרגע מנסה טיפול שמרני של ניפדיפין. רציתי לדעת במידה והמשחה לא תעזור ואאלץ לעבור ניתוח. אחרי כמה זמן מורגשת הטבה בדרך כלל מבחינת הכאב/דימום? אלו מגבלות יהיו לי לאחר הניתוח ולכמה זמן? הרמת משקל? (התינוק שוקל 10 קילו) רוצה להיערך בהתאם תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, הטבה בכאב לאחר ניתוח פיסורה יכולה להיות כבר ביום הניתוח, ושיפור ניכר בכאבים צפוי לרוב בטווח של עד כשבועיים. המגבלה העיקרית לאחר הניתוח קשורה לאי נוחות שאת עלולה לחוש בביצוע פעולות מסויימות, אולם ככלל אין מגבלות ממשיות (פרט לרכיבה על אופניים), כולל הרמת משאות או תינוק קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

09/07/2017 | 00:43 | מאת: אליאור

שלום דוקטור .. שמתי לב שמזה חודשיים כמעט בכל 2 יציאות מתוך שלוש יש לי דם אדום אדום על הצואה בכמות מינימלית אפשר להגיד שאני מנגב אני מסתכל על הנייר ורואה נקודות של דם ממש קצת ..אני בן 30 .. אני יודע שאי אפשר להגיד בידיוק מה זה בלי להבדק אבל בכל זאת לפי הניסיון שלך כמו מה זה נראה האם יש סיכוי שזה מחלה קשה יותר ??תודה רבה לך מראש

לקריאה נוספת והעמקה

אליאור שלום, ככלל, הסיכוי להתפתחות סרטן המעי הגס או ממצא מסוכן אחר במעי הגורם לדימום בגיל 30 ללא סיפור משפחתי של סרטן מעי גס בגיל צעיר נמוך מאד מאד, והסיכוי שתלונותיך נובעות מבעיה שפירה כלשהי כגון טחורים פנימיים גבוה בהרבה. יחד עם זאת, כפי שציינת, אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם הדמם נמשך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

08/07/2017 | 23:43 | מאת: ורד

שבוע טוב ביום חמישי עברתי קולונוסקופיה והיא נמצאה תקינה ,רציתי לשאול האם אחרי קולונוסקופיה אמור להיות גרד בפי הטבעת ? פשוט יש לי כבר גרד שזה די מציק ואנני יודעת מה לעשות אני שוטפת את פי הטבעת ובכל זאת יש גרד מודה מראש על התובה

לקריאה נוספת והעמקה

ורד שלום, התלונה של גרד אנאלי אינה תלונה שכיחה לאחר קולונוסקופיה. ניתן לנסות למרוח סביב פי הטבעת משחת הגנה כנגד תפרחת חיתולים בה נוהגים להשתמש בתינוקות (ניתן לרכוש ללא מרשם בבתי מרקחת). אם אין הטבה והבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

08/07/2017 | 18:07 | מאת: פז תמי

בעלי עבר שני ניתוחי אבסס באזור האנלי ולאחר מיכן ניתוח סיטון רציתי לישאול עם יש אפשרות לאבסס נוסף ביזמן שאמרו לנו שהסיטון מונע אבסס

לקריאה נוספת והעמקה

תמי שלום, ככלל, נכון לומר שמטרת הסיטון המנקז היא לשמור על תעלת פיסטולה פתוחה, ולמעוע הווצרות אבצסים חוזרים. יחד עם זאת, לא תמיד הטיפול בסיטון יעיל ב 100% במניעת אבסצים, ואם מופיעים סימני אבצס יש לפנות לבדיקה בהקדם. מידע כללי על הטיפול בפיסטולה פריאנאלית מופיע למטה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

08/07/2017 | 05:58 | מאת: נעמי

היי דוקטור, יש לי שאלה . יש לי עבר עם טחורים כבר 15 שנה מאז הצבא כיום אני בת 32. אני עם וירוס מזה 3 שבועות של שילשולים, ולפני מספר ימים יצא לי הטחור לפי הטבעת והוא ממש ממש קשה ומגורה ובעיקר יש לי כאבי תופת שאני פשוט לא מתפקדת. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני עושה שטיפות של מלח אנגלי, מורחת משחות, נרות. כלום לא עוזר איך אוכל להוריד ממנו את הגודש , ולהפסיק את הכאב הנוראי הזה?? עשיתי בעבר 5 קשירות שלא נראה לי כך כך צלחו. כמה זמן לוקחת התקפה? אני כבר ככה שבוע

לקריאה נוספת והעמקה
08/07/2017 | 06:03 | מאת: נעמי

שכחתי לומר שכרגע אני לא יכולה לאכול סיבים תזונתיים בעקבות השילשולים.

נעמי שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לטחורים חיצוניים טרוצבוטיים (עם קרישי דם), לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, טחורים חיצוניים לרוב מספגים בהדרגה בטווח ממוצע של כשבועיים, אולם משך הזמן יכול להיות שונה מאדם לאדם. אם אין הטבה ניכרת בפרק זמן סביר (כמצויין למעלה) מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. בכל החמרה, חום וכד מומלץ לפנות למיון

16/07/2017 | 01:26 | מאת: נעמי

האם אתה ממליץ על שיטת הדופלר?

07/07/2017 | 00:49 | מאת: מיכל

פרופ' עודד שלום. מזה כארבע חודשים אני סובלת מכאבים באזור פי הטבעת , תחושה של לחץ בפי הטבעת וכאבים שנמצאים בצד שמאל של פי הטבעת. כאבים שממש מגבילים אותי בעמידה ... הליכה ... ואפילו גם בישיבה ובמיוחד אחרי יציאות. הייתי אצל שני פרוקטולוגים שבדקו ואמרו שאין לי טחורים או פיסורה. עברתי בדיקות אצל רופא נשים הכל תקין. בדיקת mri מיפוי קולנסקופיה הכל תקין , ואני נשארתי עם הכאב שרק מחמיר. בעבר סבלתי מטחורים ולפני 4 חודשים עברתי ניקוז טחור, לא בטוחה שקשור לזה יכול להיות שהכאב היה גם לפני. מיואשת לא יודעת עוד למי לפנות וממש סובלת . ראיתי שעוד בחורה כאן בשם דריה כתבה את אותם סימפטומים שלי יש, ושגם אצלה זה בצד שמאל. אשמח מאוד להתייחסותך האם יכול להיות שאיזה עצב נפגע ולא ניתן לראות ויכול לגרום לכאב כזה ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דריה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. צר לי לשמוע על סבלך. ככלל, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, אבצסים כרוניים, הפרעה בהרפיית רצפת האגן, ועוד. נדיר שפגיעה עצבית תגרום לסימפטומים כאלה. נשמע לי שחלק ניכר מהבירור בכוון בעיות אלו כבר עברת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל אומר שלרוב עם עקשנות ונסיונות טיפול חוזרים ונשנים ניתן כמעט בכל המקרים לשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול

15/07/2017 | 17:42 | מאת: מיכל

פרופ' שלום. ענית כאן לדריה , אני לא דריה (-: ציינתי שנבדקתי אצל 2 פרוקטולוגים שטענו שאין לי פיסורה (עברתי דרך אגב בעבר ניתוח פיסורה ) ושגם כרגע אין טחורים . אחרי שעשיתי את כל הבדיקות מצד רופא נשים וגם מצד פורקטולוג נשארתי בלי מענה לאן ומה לעשות , שכן נאמר לי שעשיתי את כל הבדיקות האפשרויות. סובלת כבר ארבע וחצי חודשים , מיואשת לגמרי, אשמח אם תוכל להציע לי מה ניתן לעשות , ראית שכתבת שלא יכול להיות שזה פעילות עצבית , אבל מצד שני עשיתי את כל בדיקות האפשריות אז מה זה כן יכול להיות ? תודה רבה

האם ניתן להחזיר את הסטומה למקום

לקריאה נוספת והעמקה

בתי שלום, ככלל, ישנן סטומות שהן זמניות וניתן לסגור אותן, וישנן סטומות שהן קבועות ולא ניתן לסגור אותן. לעיתים, ישנן סטומות שמבוצעות בכוונה להיות זמניות, אולם בשל בעיות רפואיות כאלה ואחרות או בשל שיקול דעת כזה או אחר, לא מגיעות לסגירה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

06/07/2017 | 00:55 | מאת: יערה

שלום רב, אני חודש לאחר לידה, סובלת מטחורים כאבים ודימום די מסיבי בעת התפנות. היום אובחנתי על ידי פרוקטולוג כירורגי עם פיסורה. הוא רשם לי רקטוג'יסיק ולדבריו המשחה בטוחה בהנקה (אני מניקה מלאה). בעלון כתוב שהתרופה אסורה בהנקה וגם בשיטוט באינטרנט ראיתי שהתרופה לא בטוחה בהנקה. אשמח לתשובתך האם ידוע על מניעה בשימוש בהנקה. כמו כן שואלת גם מה לגבי רקטוצורין פרוקטוגליבנולו ופרוקטופואם אותן לקחתי קודם לכן בהמלצת רופאת המשפחה (גם נרות גם משחה וגם קצף) לפני האבחנה בפיסורה מבלי לברר בטיחות בהנקה (זו לידה ראשונה ולא חשבתי על זה בכלל) בנוסף, מהם סיכויי החלמה מפיסורה ללא ניתוח? אני חוששת שהמצב יגרר ויחריף. לתשובתך אודה מאוד

לקריאה נוספת והעמקה

יערה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ככלל, יש 2 משחות המכילות תרופות, המיועדות למריחה מקומית כטיפול לפיסורה- רקטוג'זיק וניפדיפין. בטיחות השימוש בשתי משחות אלו בעת הנקה לא הוכחו מדעית, ולכן חברות התרופות (ולעיתים גם הרופאים) תמיד יחמירו וימליצו שלא להשתמש. יש לקחת בחשבון שבמריחה מקומית הכמות שנספגת למחזור הדם קטנה, ורמת התרופה בדם נמוכה, ולכן סביר שרמתה בחלב אם נמוכה מאד. ברקטוצורין פרוקטוגליבנול (שאינן מיועדות לטיפול בפיסורה כלל) אין תרופות האמורות להספג כלל, אולם שוב, בטיחות השימוש במשחות אלו בעת הנקה לא הוכחה מדעית. בסופו של דבר, צריך לשקלל בכל דבר את התועלת מול הסיכון. הסיכוי של פיסורה להחלים בטיפול שמרני שכולל ריכוך יציאות קפדני ומשחה הוא כ 50%. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

04/07/2017 | 00:15 | מאת: דריה

שלום רב. הסיפור שלי ארוך ומלווה בארבעה חודשי כאב בהם עברתי לא מעט. אני אקצר ואגיד שהכאב הוא אנטריורי בפי הטבעת ויותר נוטה לצד שמאל. לאחר בדיקות רבות לא ראו פיסורה. ביצעתי eua לזיהוי הבעיה אך לצערי ולשמחתי לא נמצא כלום(ללא פיסורה, ללא פיסטולה וללא אבצס וללא ממצא סרטני.) בעקבות יציאות מרובות ושלשול הלכתי גם לקולונוסקופיה ששללה גם הכל ולא היה ממצא חריג. הלכתי לפיזיותרפיסטית שאמרה שקשה לה לדעת אם זה מכיווץ וכי נראה שאני שולטת יפה בסוגרים ובשרירים שם. הכאב מופיע אחרי יציאה ויכול להימשך 15 דק-8 שעות. מאוד משתנה ולא עקבי . כאב של לחץ חזק מאוד שמגביל אותי בהכל אבל לפעמים יכול להיות חלש ולפעמים חזק ולאורך כל היום. בת26 ללא פתולוגיות נוספות ברקע. אשמח אם תוכל להפנות אותיי לרופא במומחיות שיכול לעזור לי או כל דבר אחר.. אני ממש מוטרדת ולא יודעת למי עוד ללכת ומה השלב הבא לאבחון.. בברכה, דריה

לקריאה נוספת והעמקה
07/07/2017 | 00:37 | מאת: מיכל

דריה, יש לך בדיוק מה שיש לי אותו דבר , אני כבר 4 חודשים סובלת מכאב באזור פי הטבעת וכל מה שציינת . אשמח אם נוכל לדבר. גם אצלי באזור פי הטבעת בצד שמאל. אשמח מאוד לדבר איתך

13/07/2017 | 20:07 | מאת: דריה

איך אפשר ליצור איתך קשר?

הי דריה. שולחת לך את המייל שלי . Harmoni0104@gmail.com אולי נוכל לעזור אחת לשניה. נראה לי שהרופא נמצא בחו"ל ולכן לא עונה .

דריה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. צר לי לשמוע על סבלך. ככלל, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל פיסורה, אבצסים כרוניים, הפרעה בהרפיית רצפת האגן, ועוד. נשמע לי שחלק ניכר מהבירור בכוון בעיות אלו כבר עברת, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל אומר שלרוב עם עקשנות ונסיונות טיפול חוזרים ונשנים ניתן כמעט בכל המקרים לשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול

03/07/2017 | 11:18 | מאת: אמא מודאגת

שלום, הבן שלי חייל לוחם בן 20 ויש לו שיערה הפוכה בעצם הזנב. הרופא הפנה אותו לניתוח אבל הוא יוצא לקורס מכים בעוד שבועיים וחצי ולכן רוצה לדחות את הניתוח עד אחרי הקורס. כלומר הניתוח ידחה לבערך עוד חצי שנה. האם יש סכנה בדבר???הרופא שבדק כתב שיש מספר פתחי SNP , רקמה גרנולרית בקוטר כ1 סמ, ללא סימני דלקת וללא הפרשות. למרות שיש מעט הפרשות מדיי פעם. האם יש משהו שיכול לעזור בינתיים?? כמובן בנוסף לשמירה על היגיינה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, נדיר שסינוס פילונידאלי הופך למצב מסכן חיים. לעיתים המחלה יציבה תקופה ארוכה, ולעיתים יכולות להווצר תעלות חדשות אשר מרחיבות את התהליך ודורשות ניתוח יותר מורכב על מנת לתקנו. אם מופיע אבצס מלווה בכאבים נפיחות ואודם יש לפנות מיידית לטיפול (למשל לחדר מיון). מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

02/07/2017 | 13:03 | מאת: נועה

שלום, אני בת 23 ולאחרונה סובלת מהופעת טחורים (כחודש-חודשיים). לאחר שינוי גדול בהרגלי תזונה נכונה וכמו כן אני מתאמנת הרבה. הבנתי שיש קשר בין האימונים להופעת הטחורים ורציתי לדעת בדיוק איזה אימונים אני יכולה ולא יכולה לבצע וגם לגבי התדירות (אני מתאמנת 5-6 פעמים בשבוע). תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

נועה שלום, כעיקרון, אימון אירובי לא מחמיר טחורים, בעוד הרמת משקולות כבדים יכול לגרום או להחמיר סבל מטחורים. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי כל טחורים מצורף למטה. אם הבעיה נמשכת ופוגעת במידה ניכרת באיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

02/07/2017 | 12:25 | מאת: לי

היי, ב4 ימים האחרונים אני סובלת מטחור. כך אני חושבת לפחות, מפני שמעולם לא היה לי. אני בחורה בת 25, התזונה שלי בריאה לרוב והיציאות תקינות. כמו כן, שותה מים (משתדלת לשתות הרבה) ומבצעת פעילות גופהית סדירה. בגלל זה די מפתיע אותי שהגיעו אליי טחורים. למרות שקראתי שזה יכול להיגרם גם מלחץ ובתקופה האחרונה אני ממש בלחץ מכל מיני סיבות. בכל מקרה, אני חושבת שיש לי טחור חיצוני מפני שאני מרגישה ורואה אותו על פי הטבעת. הוא כואב בעיקר כשאני בפעילות, אני עומדת הרבה בעבודה וזה מאוד כואב לי. כשאני קמה בבוקר למשל, לאחר מנוחה מרובה הטחור מכווץ ולא כואב בכלל והכאבים מתחילים כשאני מתחילה את היום שלי, בעבודה או אפילו ללכת לסופר עשה לי כאבים. אני משתמשת 3 ימים במשחה פרוקטו גליבנול ואני מרגישה הקלה קלה בלבד. עדיין יש לי כאבים כשאני עומדת/עובדת/עושה פעילות כלשהי. אציין כי אין דימום ולא עצירות. מה אפשר לעשות? כמה ימים לתת צ׳אנס למשחה? מה הפרוצדורה במקרה כמו שלי? תודה מראש על התשובה !

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום רב, תלונות כפי שאת מתארת יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הקלה ניכרת תוך כשבועיים- שלשה או שיש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

לפני כ4.5 חודשים היה לי וירוס של שלשולים כל חמש דקות רצתי לשירותים במשך יומיים מאז כל פעם שאני צריך להתפנות אין לי אפשרות להתאפק אפילו אם חמש דקות אני ילך לשירותים ואני ילחץ כלום לא יצא רק מתי שאני מרגיש לגמרי שאני צריך אז הכל יצא ובדרך כלל או כשלשול או צואה רכה ואני מרגיש שאני צריך אני מרגיש את זה ממש חזק ואין לי אפשרות להתאפק

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת נדירות מאד בגיל 15, ואירוע של שלשולים לרוב אינו גורם לפגיעה ביכולת השליטה. מעבר לכך, פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

28/06/2017 | 18:21 | מאת: סוזי

שלום רב, אני שלוש שנים אחרי קרע דרגה 3. במשך השנים שחלפו השליטה שלי הייתה מצוינת. לאחרונה,צף אצלי על הלידה הטראומתית מחדש ומאז אני מאוד מודעת לאזור. בשבועיים האחרונים אני חוששת שאני לא שולטת בגזים. אני לא יודעת אם זה מתח נפשי ( האם זה יכול להיות קשור) או שמא השליטה שלי פחות טובה. אני עושה פיזיוטרפיה של רצפת אגן. אני מרגישה שאני לא שולטת על גזים קטנים ( אני לא יודעת לומר אם זו תחושה). במידה שהתפירה הייתה טובה,והשליטה הייתה מעולה עד כה האם זה הגיוני שתחול התדרדרות? האם יש דבר כזה גזים קטנים יותר? יכול להיות שמתח נפשי גורם לכך? מה עלי לעשות? אני מאוד חוששת .

לקריאה נוספת והעמקה

סוזי שלום, ככלל, שליטה בפי הטבעת יכולה להתדרדר בהדרגה, גם במטופלים שסבלו בעבר מפגיעה בסוגר פי הטבעת. אין הדבר אומר שזה המצב אצלך. פורום זה נועד לספק מידע כללי בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת במידה ניכרת באיכות חייך, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

27/06/2017 | 11:09 | מאת: ניתוח להוצאת השערה מעצם הזנב בעכוז

כמה זמן החלמה ? האם כדאי לנתח אצל רופא מומחה ? האים חייב להשאיר את הפד תקוע בתוך החתך של הניתוח שקשה להוריד אותו בזמן השטיפה הראשונה לאחר הניתוח?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ישנן מספר שיטות ניתוחיות לטיפול בסינוס פילונידאלי וזמן ההחלמה שונה בין השיטות השונות. ככלל לרוב ניתן לחזור לפעילות סבירה אחרי כשבועיים לערך, אך ריפוי הפצע יכול לארוך מספר שבועות ולעיתים מספר חודשים. ככל פעולה רפואית, עדיף שתבוצע על ידי מומחה מנוסה בתחום זה. מידע כללי על סינוס פילונידאלי מצורף למטה. למידע ספציפי הנוגע לניתוח שלך מומלץ לשאול את הרופא המנתח או צוות המחלקה המנתחת. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום, היה לי בעבר קוליטיס שטופלה ע"י רפאסאל אמרו לי שהיא עברה, אך הייתה ונשארה לי בעיה של חוסר התרוקנות מגיל 14-15 עד עכשיו, בכל פען שאני מנסה להתרוקן אני פשוט מכווץ את השריר ללא רצון ומפסיק באמצע, אני מרגיש שפי הטבעת מכוון 24 שעות ביממה וזהו המצב הנורמטיבי, אני לא יכול לשחרר את השריר אפילו אחרי 12 מפגשי פיזיותרפיה באמצעות ביופידבק, מה שניסו אחר כך היה לתת לי ציפרלקס כדי להוריד רגישות או משהו כזה (לא זוכר בדיוק את האפקט) אך הרופאמשפחה סירב לתת לי את התרופה בטענה שזה יפגע בי בעתיד, אני בדיכאון כבד כל השנים האלה ומתלבט אם בכלל יש טעם לקבוע תור לפרוקטולוג, תודה

23/06/2017 | 17:55 | מאת: בן 29

אני מרגיש שאיבדתי את הרגישות לשריר בכלל, כאילו הוא לא קיים וסתם כאן