פורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5236 הודעות
4837 תשובות מומחה

מנהל פורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי

שלום, האם זיהום ופצעים בטחורים יכולים להוביל לזיהום ברקטום או המעי הגס? יש לי היסטוריה של דיברטיקוליטיס בסיגמא ולאחרונה שמתי לב שלפני התלקחות של כאב בטן תחתונה יש הרבה פצעים באיזור פי הטבעת והרקטום

רציתי להוסיף שלפני חודשיים שתיתי דוקסילין 1 ליום לשבוע וזה נרגע לחודשיים ושוב חזר אותו דבר

בביקורת שנעשתה לי אחרי ניתוח פיסטולה טרנסריקטלית מצא הרופא שבאיזור החתך יש רקמת פרא בגודל 2 ממ וצרב אותה עם ארגנטום ניטריקום...האם זה הגיוני חומר זה לא מיועד לצריבה ??

בסד שלום רב בחודש 12/17עשיתי ניתוח הרחבת רקטום בשל פיסורה.לאחר הניתוח המשכתי להרגיש כאבים ולכן ב4/18ביצעתי ניתוח נוסף של חיתוך הסוגר הפנימי. אני עדין עם כאבים ןחוסר ניחות קשה לי לשבת. מה עושים????אני מיואשת

20/10/2017 | 23:59 | מאת: נדב

מה דעתכם על בדיקת M2PK , האם היא יכולה לשמש תחליף לקולונסקופיה? תודה!

11/10/2017 | 10:58 | מאת: יקירה

שלום, אני כבר שבוע מטופלת במשחת רקטוג'סיק לטיפול בפיסורה, לשמחתי תופעות הלוואי המתוארות בעלון או שהפחידו אותי כמו כאבי ראש חזקים לא הופיעו, לעומת זאת אני מרגישה דופק חזק, אך לא מואץ, וצרבות. אני מרגישה מאמץ גדול יותר בפעולות יומיומיות, כמו רכיבה על אופניים או עליה במדרגות. האם זה משהו שצריך להדאיג? האם שעה של כושר עלולה להזיק?

09/10/2017 | 22:37 | מאת: חסוי

שלום, אני מתביישת ללכת לרופא בנושא אז אני מעדיפה לשאול פה.. יש לי גירויים בפי הטבעת כבר תקופה של שבועיים, מצאתי סרחי עור באזור של פי הטבעת והפות, כנראה מגילוח יתר, זה ממש מציק... איך אפשר להסיר? וגם יש לי מין בליטות כאלה מסביב לפי הטבעות כמו פצעי זיעה

08/10/2017 | 23:58 | מאת: סיגל

האם רופאים כגון גסטרואנטרולוג וכירוג קולורקטלי מקבלים במרפאות מכבי?

שלום כבר שבועיים סובלת מטחורים מדממים עם או בלי יציאות.כאבי בטן מוזרים בכל הבטן,נפיחות בבטן,כאבים בגב תחתון ,עייפות וצרבות .לא משלשלת ,אין לי עצירויות ושותה המון מים ולא אוכלת מוצרי חלב. סובלת כבר כמה שנים מטחורים אבל אף פעם לא היה ככה ...אשמח לשמוע את דעתך..זה מתחיל להדאיג..

06/10/2017 | 18:46 | מאת: שי

שלום ד"ר רציתי לדעת האם טחורים פנימיים שצונחים בזמן התרוקנות יכולים לגרום לתחושה של צורך להטיל צואה ללא תוצאות משמעותיות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, ככלל, תלונה כפי שאתה מתאר אינה אפיינית לטחורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום עברתי לפני כ3 שבועות ניתוח לשערה הפוכה . הם ניקזו לי הכל והשאירו לי את הפתח פתוח עד עכשיו הכל היה טוב ... ראיתי לאט לאט שנסגר לי החתך ומשום מה היום כאילו הוא נפתח לי הוא חזר שוב לדמם אני לא יודעת מאיזנ סיבה ואם זה תקין בכלל ... אשמח אם תענו לי בהקדם האפשרי .... וחשוב לציין שאני לפני לידה ואני רוצה לדעת אם יש אפשרות שזה יפגע לי בלידה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, ממצא כפי שאת מתארת יכול להיות בתחום התקין, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

שלום תודה על התשובה ... בסוף המוגלה שוב חזר לי ועברתי שוב ניתוח לפני כיומים ... עכשיו שאני נוגעת באזור איפה שהחתך אני עדין מרגישה שיש שם גוש קשה כזה אבל לא כואב לי לשבת או ללכת כבר ... יש מצב שהם לא ניקזו לי טוב את המוגלה ובגלל זה המוגלה חוזרת לי ואני מרגישה כאבים ברגע שהפצע מחלים ?

היצרות פי הטבעת לאחר ניתוח טחורים פנימים ושאריות חתיכות עור.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, השאלה אינה ברורה, אולם ככלל במקרה של היצרות פי הטבעת לאחר ניתוח טחורים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

שלום רב,מזה כשנתיים לוקחת נורמלקס עקב טחורים ופיסורה, האם זה מסוכן לקחת תקופה כה ארוכה, ניסיתי להפחית בכמות והיציאה היתה לי קשה. אודה על תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

יונה שלום רב, אין בעיה ליטול נורמלקס למשך תקופות ארוכות, ואף לשנים רבות. התכשיר לא ממכר את המעי או גורם לנזקים. אם את מעוניינת, את יכולה לנסות לעבור בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם, שהוא לכאורה יותר טבעוני

בעת עשיית צרכים יוצאת חתיכה מהמעי כנראה מפי הטבעת. לא סובל מטחוריםאו בעיות כלשהם. בעבר זה ניה לאחר ישיבה ממושכת בשירותים היום בתחילת הישיבה ועשיית הצרכים.

לקריאה נוספת והעמקה

ציון שלום, ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, צניחת רקטום, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. ניתן לצלם את הממצא ולהראות את התמונה לרופא המומחה המטפל בכדי להקל על האבחנה. מעט מידע כללי על צניחת רקטום: צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. חולשה של שרירי רצפת האגן וסוגר פי הטבעת יכולה להיות קשורה לצניחת הרקטום. הצניחה יכולה לגרום לדליפת צואה וריר מפי הטבעת. מצב זה יכול לקרות בשני המינים אך שכיח יותר בנשים. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. הסיבה המדויקת לצניחת הרקטום אינה ידועה, ולא תמיד ניתן להסביר מדוע צניחה זו הופיעה בחולה מסויים ולא בחברו. מספר גורמים יכולים לסייע בהתפתחות של צניחת הרקטום, כגון מאמץ ממושך כחלק מאורח חיים, עצירות כרונית, ולידה טראומתית. במקרים נדירים ישנה נטייה גנטית. בחלק מהמקרים זהו תהליך של "הזדקנות"- החלשות של הרקמות שתומכות ברקטום בתוך האגן מחד, ואיבוד הסגירה המושלמת של סוגר פי הטבעת מאידך. לעיתים בעיות נוירולוגיות שונות (פגיעה בחוט השדרה) יכולות להיות הגורם. כיצד נעשית האבחנה?הכירורג הקולורקטלי יכול לאבחן את התופעה ע"י ראיון אישי ובדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית. על מנת להדגים את הצניחה, נבקש לעיתים מהמטופל "להתאמץ" כאילו הייתה לו יציאה. לעיתים לא ניתן להפיק את הצניחה בבדיקה, או שיש צורך לאבחן או לשלול בעיות נוספות הקשורות באיזור זה. לכן לעיתים נמליץ לבצע בדיקות נוספות, כגון קולונוסקופיה, בדיקה הנקראת "דפקוגרפיה" בה החולה מצולם ברנטגן בעת יציאה, מנומטריה אנורקטלית (מדידת לחצים באזור פי הטבעת), ובדיקת העצבים באזור זה. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר.

סובלת מטחורים והשתמשתי במשחה בשבוע 12 פלוס לאחר השקיפות שנקבעה לי.שבא ראיתי שהכל תקין והשתמשתי במשחה בכל זאת. קראתי שאסור להשתמש בשליש הראשון,מדוע הרופא הביא לי את המשחה?האם מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

עדי שלום, בטיחות השימוש במשחה לא נבדקה בעת הריון, ולכן מחמת הזהירות מופיעה אזהרה. ככלל, למיטב ידיעתי אין במשחה מרכיבים שידוע שמגבירים את הסיכון למומים מולדים, ובכל מקרה הספיגה של המשחה נמוכה מאד מאד. אם את לא רגועה, ניתן לבקש הפניה למומחה לטרטולוגיה (מומים מולדים) לייעוץ.

23/09/2017 | 18:04 | מאת: לונה

שלום רב, אני שלושה שבועות אחרי לידה טבעית ובשבועיים האחרונים התחילו לי כאבים כשאני עושה קקי, רק אתמול הרופא השלישי שהייתי אצלו בשבועיים האחרונים אמר שזה פיסורה כי הכאבים כבר היו בלתי נסבלים והלכתי למיון. התחלתי להשתמש במשחה שנתנו לי ולעשות אמבטיות הבעיה היא שהכאב כל כך חזק שאני לא מצליחה להיכנס לשירותים, כל פעם שאני מנסה ומתחיל הכאב בפיסוקה אני מרגישה שחותכים אותי. יש לי כוח סבל באמת גדול אבל זה כאב יותר חזק מכל מה שחוויתי אי פעם (יותר מלידה בלי אפידורל) השאלה שלי אם זה כאב של פיסורה וזה סביר או שיש טעם ללכת שוב למיון? קצת מרגישה אבודה

לקריאה נוספת והעמקה

לונה שלום, ככלל, כאבים של פיסורה יכולים להיות עזים ביותר, אך אין הדבר אומר שביכולתי לקבוע בפורום אם אכן את סובלת מפיסורה, שכן לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. .

שלום, אני סובלת מטחורים טרומבוטיים מזה 3 חודשים. בשבוע האחרון התווסף גוש פנימי באזור חריץ הישבן בסופו(,גב תחתון) ולבסוף התפוצץ ויש דימום, אך לא מפי הטבעת, אלא נפער פצע באזור של הבליטה. האם יש סיבה לדאגה מיידית? איזה טיפול אוכל לבצע כדי להקל על תחושת הלחץ והכאב באזורים הטרומבוטיים? לאיזו בדיקה היית ממליץ שאלך?

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, ממצא של פצע פעור אינו אפייני לטחורים טרומבוטיים, וככלל לרוב טחורים טרומבוטיים נספגים לאחר מספר שבועות והסבל משתפר. ממצאים כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים, פיסטולה, סינוס פילונידאלי ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/09/2017 | 11:55 | מאת: ליז

שלום יש לי שאלה קצת מוזרה ומביכה. כבר מספר שנים שאני שמה לב שלאחר עשיית צרכים וניגוב מתפתחת לי בליטה ענקית באזור פי הטבעת. אין לי עצירות. אני חושבת שזה בגלל ניגוב. אציין שכשאני נוגעת בזה זה נראה כאילו אפשר לפוצץ אותה. אשמח לדעת מה זה יכול להיות  צירפתי תמונה (סליחה)

לקריאה נוספת והעמקה

ליז שלום, לצערי לא הצלחתי לראות את התמונה. ממצא כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות (עם התמונה) לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

22/09/2017 | 03:32 | מאת: דניאלה

שלום.. האם אפשר לראות טפילים במעיים/תולעי מעיים בבדיקת קולונוסקופיה..? ואת הסוג שלהם..?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאלה שלום, בדיקת קולונוסקופיה לא מיועדת לחפש טפילים ולרוב לא רואים אותם בקולונוסקופיה, פרט למקרים חריגים

שלום. יש לי תולעים ראיתי אותן בבית זזות וקטנות בצבע לבן, אבל בבדיקת מעבדה של צואה לא ראו אותם משום מה , אז חשבתי שיראו אותם בקולונוסקופיה. תודה על התשובה

ראיתי פה שמישהי כתבה שמצאו אצלה בקולונוסקופיה בגלל זה שאלתי

20/09/2017 | 09:32 | מאת: מעיין

שלום, אני בת 37 ומזה כחודשיים חשה כאב נקודתי בבטן התחתונה. הלכתי לרופאת משפחה וכחלק מהבדיקה היא עשתה לי בדיקה רקטאלית. מאז, כבר כמעט יומיים, יש לי כאבים בתוך הרקטום, מעיין תחושת לחץ כמו שמרגישים ברקטום כשגזים מתקרבים לצאת. או כאילו מישהו לוחץ לי על האיזור כל הזמן. זה מציק וגם מדאיג אותי. האם זה דבר נורמלי אחרי בדיקה רקטאלית? (גם כעבור יומיים)? האם אני צריכה ללכת להיבדק? ואם כן אצל איזה רופא? תודה רבה ושנה טובה.

מעיין שלום, לא מדובר בתגובה שגרתית לבדיקה רקטאלית. אם אין הטבה, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

19/09/2017 | 07:14 | מאת: מישהי

שלום נוצר לי לפני חצי שנה חור (ממש חור שאני יכולה להכניס רבע זרת) מתחת לעצם מעל פי הטבעת ומתחת לעצם הזנב. אני לא מרגישה את זה אבל בשבועיים האחרונים זה מגרד מאוד ולא נעים זה גם רטוב. מה זה יכול להיות? תודה

שלום רב, ממצא כפי שאת מתארת יכול להחשיד לסינוס פילונידאלי או לפיסטולה סביב פי הטבעת, אך ישנה אבחנה מבדלת ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

18/09/2017 | 21:40 | מאת: דנה

תודה רבה.. החוט עצמו לא נוח ולהישאר איתו מספר חודשים בכלל לא יהיה נוח רצינו לדעת עם יש תחליף לחוט סיטון כי זה מציק והאם החתך הגדול אמור להיסגר?? כי ניראה לי שהחוט מחזיק אותו והאם יש טיפול אחר שיכול להחליף תחוט סיטון ?? והאם הפיסטולה יכולה לעבור ללא התערבות של ניתוח?? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, ככלל, לרוב החתך הגדול נזגר בהדרגה, ונשאר פתח קטן דרכו עובר החוט, ואז לרוב זה הזמן המתאים לעבור ניתוח מתוכנן בנסיון לתקן את הפיסטולה. לא שכיח שפיסטולות נרפאות ללא ניתוח. כפי שציינתי, מעבר למידע כללי, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול

18/09/2017 | 15:56 | מאת: עמי

שלום, אני בן 53 , סובל מטחורים ברמה 2 מיתוך 4. הבעיה נמשכת כ 3 שבועות. נבדקתי ע"י פרוקטולוג והוא המליך להמשיך לשים משחה גליבנול עד שהבעיה תיגמר. 1. האם יש קשר בין טחורים ומתן שתן ? מתן השתן יותר ממושך, קצר יותר וקצת שורף. 2. האם יש קשר בין טחורים ליותר יציאות (שירותים) ? אני הולך לשירותים הרבה יותר מהרגיל. 3. האם יש קשר בין טחורים ואורגזמה גברית (לגמור) ? אני לא מצליח להגיע לסיפוק בתקופה הזו. תודה עמי

לקריאה נוספת והעמקה

עמי שלום רב, ככלל, מאמץ בעת יציאה או בעת מתן שתן קשורים בהחמרת סימפטומים מטחורים. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ להמנע מישיבות ממושכות בשירותים. ככלל, מתן שתן ממושך או קצר יותר לרוב לא קשור להחמרת טחורים, אלא רק מאמץ ניכר בעת מתן שתן. לא ידע שתפקוד מיני קשור לטחורים. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.. מידע כללי על הטיפול בטחורים מצורף למטה. אם ישנה פגיעה ניכרת האכות החיים, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

16/09/2017 | 08:53 | מאת: אריק

כבר כמה ימים שאני סובל מכאבים בבטן התחתונה מצד שמאל מהי האבחנה?? מה מומלץ לעשות ???לאכול??? לשתות??? ומה דרך הטיפול היעילה לשכך את הכאבים ?

לקריאה נוספת והעמקה

אריק שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ממליץ לפנות לרופא ליעוץ, ובכל מקרה של החמרה ניכרת של הכאב, כאב מלווה בחום וכד לפנות לחדר המיון.

שלום רב, בת 41 אחרי 2 לידות . לאחר הלידה הראשונה הופיעו תחורים ומאז לא נעלמו אין כאבים רק בליטה (אסטתית) האם צריך לטפל, האם יש סיכונים בהשארת המצב הקיים ?

לקריאה נוספת והעמקה

ככלל, אין סיכון משמעותי בטחורים או בבליטה באזור פי הטבעת (לרוב קפל עור) שנשארו לאחר התקף של טחורים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. האינדיקציה לטיפול היא לרוב איכות חיים. אם את בכל זאת לא שקטה, או שהממצא פוגע באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

13/09/2017 | 11:25 | מאת: דבורה

שלום, בעלי עבר ניתוח להסרת טחורים לפני כשבוע וחצי. מאז הוא סובל מדימום בכל יציאה, גזים ואימוץ אחר של איזור פי הטבעת (אפילו שתן שקצת לוחץ). כמו"כ, הוא סובל מאוד מצריבה לאחר יציאות. האם זה תקין? הדימום יכול להיות די משמעותי

לקריאה נוספת והעמקה

דבורב שלום רב, ככלל, כאבים ודימום לא מסיבי שכיחים למשך לפחות 2-3 שבועות לאחר ניתוח לכריתת טחורים. אם יש דימום מאסיבי שגורם לחולשה, סחרחורת וכד יש לפנות למיון. מעבר למידע כללי זה לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

12/09/2017 | 12:29 | מאת: חולה קרוהן

שלום רב מיזה כ 14 ימים יש לי כאבים בפי הטבעת במיוחד לאחר יציאה אני מורח משחת ג'יל ניפדיפין שלא ממש עוזר לי אני מרגיש צריבה וכאבים קלים רוב היום יש מקום לדאגה מיוחדת ? האם פרוטולוג מאבחן את הבעיה במקום ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
12/09/2017 | 12:31 | מאת: חולה קרוהן

אני חולה קרוהן ולאחרונה היה לי החמרה

שלום רב, ככלל, כאבים כפי שאתה מתאר יכולים להיות חשודים לפיסורה, אך ישנה אבחנה מבדלת, בעיקר במטופל עם קרוהן, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. אם ישנה החמרה ניכרת הכוללת נפיחות, חום וכד יש לפנות למיון

12/09/2017 | 10:52 | מאת: דנה

שלום לך ד"ר עודד בעלי ליפני כחודש סבל מכאבים עזים בפי הטבעת הוא הגיע לבית חולים והכניסו אותו לניתוח אבצס הוא חזר הבית והיה לו עדיין כאבים חזקים הפרשות מוגלה והפרשות צואה מהחתך הוא הלך לבית חולים שוב ועוד הפעם עשו לו ניקוז אבצס וגילו שיש לו פיסטולה הרופא אמר שפיסטולה מנתחים רק לאחר שישה שבועות אתמול הוא הלך שוב לבית חולים אחרי שכול החודש הוא עם כאבים ומוגלות ומהחתך יוצא לו צואה והפרשות אתמול בבית חולים, הוא עבר שוב ניתוח שזה אחרי שני ניתוחים ועשו לו עוד חתך ענקי והשחילו לו חוט ארוך על החתך וכול הבוקר הוא היה עם שילשולים ומיקודם יצא לו כמו מים וקצת דימום עכשיוו אנחנו לא יודעים איפה אנחנו עומדים הוא בחור צעיר בן 24 בלי עבר רפואי והייתי רוצה לדעת מה יהיו התגובות אם יהיה כאב? או עם יצא מהחתך הגדול צואה ?מה אנחנו צריכים לעשות ומה הטיפול אם יצא צואה או מוגלות או מה עם יפסק הכול?? ומה ההמשך של הטיפול הזה לאחר שעשו את החוט האם זה מחלים לבד או שצריך שוב ניתוח ??אשמח שתעזור לנו תודה רבה

12/09/2017 | 12:04 | מאת: דנה

בנוגע לשאלה מיקודם רציתי להבהיר את עצמי יותר החוט הוא חוט כחול ארוך שהכניסו אותו דרך הפיסטולה או מעל פי הטבעת אנחנו לא בדיוק יודעים וזה עובר דרך החתך שנמצא ליד פי הטבעת לצידו וזה קושר בינהם והחוט הוא ארוך הוא כלפי חוץ ארוך והשאלה עם מהחתך העמוק יצא גזים וצואה אם זה תקין לאחר שלוש ניתוחים על אותו חתך

שלום רב, לפי תרואך נשמע שהחוט שהוכנס נקרא חוט סיטון, ומטרתו לנקז היטב את הפיסטולה כדי להקטין את הסיכוי להווצרות אבצסים חוזרים. ככלל, החוט הזה כשלעצמו לא מיועד לרוב לתקן את הפיסטולה. לאחר מספר חודשים, כשהפצע החיצוני הגדול נסגר היטב ונשאר רק פתח קטן דרכו עובר החוט, ניתן לתכנן ניתוח שמטרתו לתקן את הפיסטולה. כל עוד הפיסטולה לא מתוקנת, יכולה להיות הפרשה, כולל הפרשה צואתית, ומעבר גזים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כללי על הטיפול באבצס ובפיסטולה מצורף למטה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

11/09/2017 | 10:32 | מאת: שמואל

לאחר יציאה קשה לי מאוד לנגב את פי הטבעת. משתמש בהמון נייר טואלט. אציין ימים ללא יציאה ואחרים עם כמה יציאות ביום. ידוע על סכרת ונוירופטיה

לקריאה נוספת והעמקה

שמואל שלום רב, ככלל, נשמע כי הבעיה שאתה מתאר היא בעיקרה בעיה של איכות חיים, ולא בעיה מסוכנת. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הממצא פוגע באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

11/09/2017 | 06:10 | מאת: רוני

שלום לאחר שטיפול שמרני בדלקת הסעיפים ללא הועיל בוצע ניתוח לכריתת חלק מהסיגמה. האם לאחר הניתוח קיימת החלמה מלאה ממחלת הסעיפים? בוצע קולונוסקופיה ולא נמצאו סעיפים נוספים. האם המחלה יכולה להכות שוב? האם מוגדר כחולה ב-דיברקולוזיס לצמיתות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום רב, ככלל, סעיפים יכולים להיות בכל מקום במעי הגס, ובמיוחד בחלקו השמאלי, אולם דלקת של סעיפים, דיברטיקוליטיס, נוטה להתרחש הרבה יותר בסיגמואיד קולון, ולכן לאחר כריתת הסיגמואיד הסיכוי לאירועים חוזרים של דיברטיקוליטיס נמוך.

שלום דוקטור, קיבלתי את תוצאות הביופסיה מבית חולים מאיר היום, והייתי שמח אם היית יכול לפענח לי אותם. היו כמה דברים שהפריעו לי באבחנה. 1. קודם כל דובר על תסנין דלקתי כרוני כבד. מה זה אומר? האם יש צורך לטפל בזה? האם זה מסוכן? ממאיר? 2. כתוב שבמקום אחד נראה כיב, מה זה אומר? 3. בתיאור המיקרוסקופי כתוב מינוס אחד ליד כל שורה, מה זה מסמן? תודה רבה דוקטור! אבחנה: 1. T69000 ANUS,NOS - M76800 POLYP,NOS 2. 569000 ANUS,NOS - M09350 MORHOLIGOC DESCRIPTION ONLY תאור מיקרוסקופי: 1. פוליפ פיברואפיתליאלי, באפיתל נראה תסנין דלקתי כרוני כבד. לא נראו סימני דיספלזיה. 2. רקמה פיברטית מצופה באפיטל רב שכבתי שטוח. במקום אחד נראה כיב. מתחת לאפיתל בולט תסנין דלקתי וגודש כלי דם תיאור מיקרוסקופי: 1. גוש חום אפור בגודל 1.5*1*0.7 ס״מ, מצופה בחלקו ברירית חלקה. בחתך רקמה בהירה אחידה. (-1) 2. קטע רקמה באורך 2 ס״מ ובקוטר 0.6 ס״מ , מצופה בחלקו עור מקומט, בחלקו רירית חלקה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, התשובה הפתולוגית לא מכילה ממצא ממאיר או ממצא בעייתי כשלעצמו, אך לא ניתן לייעץ לגבי תשובה נפתולוגית מבלי לראות את התמונה הכוללת, כולל הבדיקה במהלכה נלקחו הביופסיות, והסיבה לביצוע בדיקה זו. מומלץ להתייעץ עם הרופא שהפנה לבדיקה זו או הרופא שביצע אותה לגבי משמעות התוצאות.

01/09/2017 | 22:23 | מאת: לילי

היי, אני אחרי שתי לידות ברצף, כאשר האחרונה לפני 1.5 בניתוח קיסרי. מאז הניתוח אני סובלת מעצירות, צואה קשה ותחושה שיש לי טחורים או משהו אחר... אצל ממי מומלץ להיבדק ומה לבקש שיבדקו? אני יודעת שלא ניתן לאבחן באינטרנט, אך האם זה סימנים מדאיגים ? אצין כי אינני סובלת מכאבי בטן או דימומים רק תחושה של מאמץ וצניחה של אברים פנימים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לילי שלום רב, ככלל, תלונותיך יכולות להתאים לקשיי התרוקנות, שיכולים להיות קשורים להפרעות כאלה ואחרות ברצפת הגן, כולל הפרעה בהרפית רצפת האגן, או הפרעה הנקראת הפרעה דינאמית, בה בעת לחיצה איברים מסתדרים בצורה הפוגעת בהתרוקנות. כפי שציינת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. סביר שתזדקקי לבירור שכולל מנומטריה של פי הטבעת ודפקוגרפיה ו/או אולטרסאונד פרינאלי דינאמי. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום דר זמורה, אני בת 32 עברתי כריתת מעי דק בעקבות מחלה, לאחר ניתוח סובלת מרגישות לקור בצד שמאל. הכאב מתחיל בעצם האגן קרוב למפשעה,עולה לצלעות בצד שמאל. התקפים שמחמירים כשאני נמצאת במקום עם מזגן,קרוב למאוורר. כגון לפני הטלת שתן או צואה גם יש כאבים. המצב החמיר במהלך שנה וכרגע הכאב התפשט לעצמות בידיים ורגליים, וגם גורם לכאבי ראש באמצע לילה והכל שוב בצד שמאל. הניתוח בוצע בצד ימין ולאחר ניתוח נדרשתי לקום אך ורק עם חגורת בטן. ומאמץ רב היה על צד שמאל. אין עדות למחלה כלל. כל הבדיקות הדמיה תקינות, כולל סונר רקמות רכות במפשעה, בטן, דרכי שתן, CT MRI חשוב לציין שכל הכאבים האלו התחילו לאחר הניתוח. ARCOXIA כבר לא משפיעה. האם ניתן לקבל איזה שהוא כיוון? תודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה

דור שלום רב, לצערי מתאורך איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל כרגע ומה מצבך. פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

22/08/2017 | 12:37 | מאת: רוני

בני ביצע טיפול הטחורים בשיטת האל דופלר לפני שבוע ומאז יש לו תמיד לחץ כאילו שצריך שרותים וכאבים.מה הסיבה לדעתך

לקריאה נוספת והעמקה

רוני שלום, ככלל, תחושת צורך מתמיד ללכת לשירותים שכיחה לאחר ניתוח HAL דופלר, שכן בניתוח מבוצעים תפרים מרובים בחלק העליון של פי הטבעת, בו נמצאים עצבי התחושה שמסמנים למוח מתי יש יציאה. גירוי עצבים אלו כתוצאה מהניתוח גורם לתחושה האמורה, שלרוב חולפת בטווח של כשבועיים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

20/08/2017 | 15:02 | מאת: NOT_FOUND

לפני חודשיים אושפזתי שבוע עם שני אפססים על האפנדיק וטופלתי באנטיביוטיקה.חודש עדיין יש כאבים בבטן ימנית תחתונה וגם שמאלית לעיתים. לפני שבועיים התגלתה ציסטה המורגית בשחלה ימנית בקוטר 26 מ"מ שהיא כנראה המקור לכאבים. בצמוד ומעליה אפנדיקס בקוטר 11 מ"מ.בדיקת דם מהיום - ESR- 39 כאבים כל הזמן עדיין בבטן ימנית תחתונה. האם הפנייה שלי קשורה לפורום זה? ואם כן, האם יש עזרה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון בעיות שקשורות לאפנדיקס קשורות לפורום זה ובעיות שקשורות בשחלות לא קשורות בפורום זה. כך או כך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לרופאים המטפלים או למומחים המתאימים לבדיקה והכוונת הטיפול

20/08/2017 | 11:58 | מאת: אייל

שלום רב, אני סובל מפיסורה כבר 7 חודשים. ב-4 חודשים הראשונים טופלתי בניפדיפין ולא הייתה הטבה והכאבים היו בלתי נסבלים. לאחר תקופה התחלתי להשתמש ברקטוגסיק ולאט לאט המצב השתפר. כרגע אני מטופל כבר 15 שבועות ברקטוגסיק ומצד אחד הפיסורה לא החלימה ומצד שני היא כמעט ולא מטרידה אותי. פעם בשבועיים בערך (דווקא כשיש יציאה רכה מדי) אז המקום שורף וכואב (לא נורא אבל לא נעים) ואז אני משתמש במשחת עזרקאין. בעלון של רקטוגסיק כתוב שאם הפיסורה לא מחלימה תוך 8 שבועות יש להפסיק את הטיפול ולהיוועץ ברופא. ועכשיו אני לא יודע כיצד להמשיך? מצד אחד יותר טוב לי והמשחה עזרה ומצד שני עוד לא עבר לי לגמרי. אני מעדיף שלא לעשות ניתוח אבל לא יודע אם התרופה הזו לא מזיקה לי למערכות אחרות בגוף ואני מוטרד מזה מאד. אודה לך מאד על התייחסותך לשאלה, בתודה מראש אייל

לקריאה נוספת והעמקה

אייל שלום, כעיקרון, ניתן להשתמש ברקטוג'זיק גם מעל טווח הזמן שמצויין בעלון, ואף לטווח ארוך למדי, ואין לרוב סכנה לפגיעה באיברים אחרים. מומלץ בכל זאת כי תהליך זה יהיה בהשגחת רופא מומחה לתחום. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

19/08/2017 | 23:13 | מאת: שי

שלום ד"ר רציתי לדעת באיזה תנוחה נמצא המנותח בזמן הניתוח מילגן מורגן וכמה זמן אורך הניתוח עם ליגשור תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, רוב המנתחים מבצעים ניתוח כריתת טחורים בשכיבה שנקראת ליטוטומי, שהיא שכיבה גניקולוגית - שכיבה על הגב עם רגליים מורמות. ישנם מנתחים שמעדיפים לבמע את הניתוח בתנוחה שנקראת prone jack knife בו המטופל שוכב על הבטן עם עכוזים מעט מורמים על כרית. הניתוח אורך לרוב כ 30-45 דקות

אני אמורה לעשות קולונוסקופיה בספטמבר. עברתי ניתוח פיסורה לפני כ 5 חודשים והכל בסדר. האם זה מספיק זמן מאז הניתוח לעבור את הבדיקה? הבנתי שמכניסים מכשיר דיי גדול...לא יגרום לי שוב לפיסורה?

לקריאה נוספת והעמקה

יונה שלום, כעיקרון, לאחר שהפיסורה נרפאה, אין מניעה לבצע קולונוסקופיה, והסיכוי שהפיסורה לא תחזור לא צפוי לקטון אם מחכים זמן ארוך יותר. בהצלחה

17/08/2017 | 12:39 | מאת: אבישג

שלום רב לפני כחודש נותחתי tamis להוצאת גידול t1 ללא גרורות מהרקטום לאחר תשובה פתלוגית מתברר שהגידול לא הוצא במלואו ועלי לעבור ניתוח נוסף האם להוציא את כל הרקטום ואז להפוך לנכה או לעבור ניתוח קטן נוסף עלי לציין כי גם בתשובה הפתלוגיתt1 אודה על תשובתך אבישג

לקריאה נוספת והעמקה

אבישג שלום, כעיקרון, אם הגידול נכרת בשוליים לא נקיים, חייבים להשלים את הכריתה כך שהאתר בו השוליים לא היו נקיים יצא החוצה, הפעם בשוליים נקיים. ככלל, אם גידול T1 נכרת לחלוטין בשוליים נקיים, ניתן לעקוב בלבד. ניתן כעיקרון להשלים את הכריתה של האיזור בו השוליים לא היו נקיים ב 2 דרכים: בכריתה מקומית חוזרת, או בכריתה מלאה של הרקטום. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה ללא בדיקה. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח / לכירורג קולורקטאלי להכוונת הטיפול

16/08/2017 | 18:18 | מאת: צפונית

שלום, אני יודעת שקיים קצף לטיפול בטחורים קשים במצב רע מאד. כואב מאד למרוח משחה לכן קצף הסטרואידים נראה כפתרון מתאים. תודה לכל מי שיכול לומר לי איך קוראים לקצף.

לקריאה נוספת והעמקה

קוראים לו קורטיפואם, אבל אם לומר את האמת, סטרואידים מיועדים לטיפול בתהליכים דלקתיים, וטחורים לרוב לא כוללים דלקת ניכרת, ולכן הוא לרוב לא חלק מהטיפול הקונבנציונאלי לטיפול בטחורים. אם יש ספק לגבי הטיפול או שיש סבל ניכר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום, לפני כ-6 ימים עברתי ניתוח להסרת פוליפ רקטלי בגודל 15 מ״מ וניתוח לכריתת פיסורה. בנוסף לייסורים שאני עובר כעת כאשר אני נכנס לשירותים, אני התחלתי לחוות גם כאבים חזקים בעצם הזנב ואי נוחות גדולה כאשר אני שוכב או יושב בעיקר. 1. מה יכולים להיות הסיבות לכאבים הללו ? 2. בנוסף, רשום שהושאר סרגיס'ל בפצע לצורך המוסטזה שאני מבין שהושאר איזה שהוא חומר שיעזור לקרישה? אני רואה משהו כחומר לבן כאשר אני מסתכל בפי הטבעת, האם זהו החומר המדובר או ייתכן שהתחילה דלקת באזור? יש לי ביקורת בעוד כ-5 ימים האם כדאי לפנות למיון מוקדם יותר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, ברוב המקרים לאחר ניתוח לטיפול בפיסורה, הכאבים משתפרים לאחר ימים ספורים. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. סרג'יסל הוא חומר שנספג לחלוטין, וצבעו יכול להיות לבן אם לא נספג בו דם, וכהה אם כן נספג דם. אם יש ספק, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

היי, סובלת כבר קרוב לשנה מפיסורה (אובחן רק עכשיו...) לאחר בדיקת פרוקטולוג נפתחה מחדש וכואב ומדמם יותר מתמיד. משתמשת בניפדיפין כבר שבועיים אבל אין שום הטבה וממשיך לדמם המון.. האם יש מה לנסות להמתין שישפיע, או שהכאב והדימום הם סימן שהמשחה לא עובדת עבורי? אולי כדאי להחליף לרקטוגסיק? שוקלת לקבוע כבר ניתוח כי מתקשה מאד להתמודד עם הכאב. קיבלתי זולדיאר לכאב שבהתחלה עזר אבל עכשיו פחות ופחות ומוצאת את עצמי לוקחת את המקסימום המותר. מה עוד יכול לעזור לכאב? עושה כל יום אמבטיה, פראפין וסיבים אבל לא ממש עוזר, היציאות דווקא נדמה שנהיו יותר קשות מאז תחילת הטיפול.. בקיצור חוששת שאין מנוס מניתוח..

לקריאה נוספת והעמקה

אורה שלום רב, כעיקרון פיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ומטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים. ניתוח יעיל מאד בטיפול בפיסורה, ומביא לריפוי הפיסורה והחלמת הסימפטומים בכ 95% מהמקרים. כעיקרון, הזמן הנכון לתכנן ניתוח הוא הזמן שאת מחליטה שאת רוצה ניתוח, בכדי לשפר את איכות חייך. אם את מאד לא מעוניינת בניתוח, והטיפול במשחות לא הועיל, ניתן כעיקרון לשקול הזרקת בוטוקס לשריר הסוגר הפנימי סביב פי הטבעת, שמביא להקלה מספקת בכ 60-70% מהמקרים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

14/08/2017 | 14:15 | מאת: לאחר ניתוח שיערה הפוכה בעצם הזנב

אני חודש לאחר הניתוח ושמתי לב שהתחילו לי הפרשות מוגלתיות מרובות .. מה זה אומר ? הפצע מזוהם? כי זה כבר ניתוח שני שלי באותו איזור בגלל זיהום לאחר ניתוח .. אשמח לתשובה בהקדם .תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מומלץ לפנות בהקדם לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

14/08/2017 | 13:59 | מאת: אנונימי

האם נטייה לטחורים יכולה לחלוף עם הזמן? אני בן 14 ויש לי את זה כבר שנה וחצי-שנתיים, הייתה תקופה שזה לא הופיע לי הרבה זמן כמעט 3 חודשים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, סבל מטחורים יכול לחלוף, בעיקר אם מקפידים על ריכוך יציאות מתמיד והרגלי יציאה נכונים הכוללים המנעות מישיבות ממושכות בשירותים קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

נותחתי לפני מס' ימים בביה"ח , פיסטולה מפוצלת, באמצעות חוט סיטון, במהלך אחד היציאות שלי הגופניות, הרגשתי שהחוט איננו, מה לעשות? האם זה אומר שהטיפול נכשל?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, ככלל, ישנם מספר סוגים של חוטי סיטון המותקנים לפיסטולה, חלקם אמורים לצאת עצמונית וחלקם לא. איני יודע איזה סיטון הותקן במקרה שלך. מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה.

12/08/2017 | 21:14 | מאת: שרה

ייש לי עצירויות לרוב מלווה לפעמים בתחורים ו

לקריאה נוספת והעמקה

שרה שלום, ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מעבר לכך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

10/08/2017 | 09:32 | מאת: מאיה

פרופ' זמורה בוקר טוב! לפני שנתיים בסוף ההריון הופיע לי טחור חיצוני בפי הטבעת שלא ממש הפריע לי... במהלך החודשיים האחרונים התחיל לי גרד נוראי בכל איזור פי הטבעת ומעלה לכיוון הגב. כמו כן, בזמן יציאות כואב לי וכאשר הצואה קשה אני רואה מעט דם בניגוב והטחור מתנפח ואז אחרי כמה זמן מתכווץ מעט. האם ישנו טיפול מקומי שאני יכולה לעשות לפני פנייה לרופא? האם זה יכול להיות מסוכן או להתפתח למשהו חמור יותר? אני כבר לא יכולה לסבול את הגרד הנוראי!!!! תודה רבה. מאיה

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה, גרד אנאלי ראשוני ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לטיפול מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

15/08/2017 | 23:04 | מאת: מאיה

תודה רבה. אקבע תור לרופא לבירור העניין.

09/08/2017 | 15:36 | מאת: אסי סי.

שלום רב יש לי היסטוריה של טחורים שטופלו בקשירות והתופעה עברה. בסוף הטיפולים התפתחה פיסורה שטופלה בנפידיפין 0.2% והיה נראה שזה עבר. אבל מאז האיזור נפתח שוב, שוב משחה עד שזה נעלם לכמה חודשים. ועכשיו שוב אני חווה דימום. (דימום חיצוני - נבדק גסטרו+אנדוסקופיה). אין כלל כאב, יציאות רכות, משתדל לא להתאמץ כלל ביציאות, ועדיין אני יכול לעמוד הרבה זמן ולהתעסק במשהו, ופתאום להרגיש שמטפטף לי טיפות דם (ולרוץ מהר לשירותים ולעצור עם נייר עד שנרגע). באופן כללי מאז המקרה הראשון של הפיסורה כאילו יש לי תחושה הרבה יותר גדולה כשאני מזיע באיזור. מה האפשרויות הטיפוליות במקרה הזה? מה רמות ההצלחה, כאב והתאוששות?

לקריאה נוספת והעמקה

אסי שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ישנן אפשרויות ניתוחיות רבות, ואי אפשר לסקור את כולן כאן באופן לא מכוון. מידע כללי על הטיפול בטחורים ובפיסורה מצורף. אם אתה רוצה יעוץ ספציפי למצבך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

08/08/2017 | 11:30 | מאת: גבריאל

שלום דוקטור, שמי גבריאל בן 34. כבר המון שנים סובל מטחורים, אף פעם לא טיפלתי בזה. זה תמיד בא והולך בפעמים אחרונות יש לי המון דם ביציאות ובימים אלו כל יציאה כאבי תופת. האם יש קשר בין תחושת כללי של חולי וצמרמורות לטחורים או לכאבים שיש לי ? תודה על המענה, גבריאל סלע

לקריאה נוספת והעמקה

גבריאל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, פיסורה ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. לטיפול מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

06/08/2017 | 22:58 | מאת: לירן

שלום מזה כחודשיים אני סובל מטחור פנימי (חוזר עצמונית לאחר יציאה) ומטחור חיצוני ממנו אני סובל כבר שנה בעקבות הרמת משאות כבדים. הטחורים לא כואבים כלל אך אני רוצה לטפל בהם ברצוני לשאול מה הטיפולים הניתנים לטחורים בדרגה 4? האם ניתוח הוא האופציה היחידה? האם ניתן לקשור את הטחור החיצוני או להזריק? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

לירן שלום, ככלל, ניתן לטפל ברכיב פנימי של טחורים במגוון שיטות, והטיפול האפקטיבי לרכיב חיצוני, במידה הוא אחראי על סבל ניכר, הוא לרוב כריתה. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מידע כלל על טחורים מצורף. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

06/08/2017 | 02:57 | מאת: רותם

מזה כבר שלושה ימים אני סובל מכאבים בבטן התחתונה בצד שמאל ובנוסף גם עצירות מה זה יכול להיות???

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום, פורום זה נועד לספק מידע כללי על נושאים בתחום התמחותנו, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הכאב נמשך או יש החמרה כלשהי מומלץ לפנות לרופא לבדיקה והכוונת הטיפול