פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פרוקטולוגיה, כירורגיה קולורקטלית ומחלות מעי דלקתיות
הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
6360 הודעות
5255 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

19/06/2007 | 10:48 | מאת: סנדי

שבוע 12 , סובלת מטחורים בפעם השנייה בהריון זה, בפעם הראשונה עם דימום וחום ועכשיו עם חום בלבד. הייתי אצל כירורג , אמר שאין קשר בין חום לטחורים, אבל שוב זה קרה לי. מה דעתך? ועוד שאלה: האם מותר בהריון להשתמש בפרוקטו-אובלפיכה?( נרות וקרם?)

21/06/2007 | 18:44 | מאת: ד"ר עודד זמורה

סנדי שלום, טחורים אכן לא גורמים לרוב לחום, ואם הוא מתמיד כדאי לחפש את מקורו. רוב המשחות לטיפול מקומי בטחורים לא נבדקו בנשים בהריון, אולם הספיגה שלהם למחזור הדם אפסית, ולכן פרקטית ניתן להשתמש בהם. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים.

19/06/2007 | 09:02 | מאת: עמעמי

שלום רב, אני בן 40 חולה קוליטיס מזה 3 שנים. כמעט כחודש בהתקף, מטופל ב ASA5 דרך הפה ובחוקנים (פעמיים ביום) לאחרונה, מרגיש כאב דוקר בזמן החדרת החוקנים, בנוסף, הצואה, כאשר אין שלשול, יוצאת בסלילים דקים. כמן - כן לרוב, בכל היציאות יש כאבים ודימום רב וטרי אך אין לי אפשרות לדעת אם הדימום הוא בעקבות הדלקת הכיבית או מסיבה אחרת. האם יכול להיות שהתפתחו טחורים בעקבות החדרת החוקנים? שאלה נוספת, האם לתרופות למניעת טחורים יש השפעה על קצב הלב? שואל מכיוון שאני מאובחן בפעימות מוקדמות והפרעות קצב לב, ואין לי אפשרות לדעת אם אוכל לטפל בתכשירים אלו. תודה! שאלה נוספת

21/06/2007 | 18:35 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום, בעיות באיזור פי הטבעת כגול טחורים ופיסורה יכולות לקרות בחולים עם קוליטיס כתוצאה מהשלשולים המרובים או מטראומה מקומית כתוצאה מהחוקנים, והטיפול הטוב ביותר בבבעיות אלו הוא לנסות ו"להשתלט" על הקוליטיס הפעילה, ולהביאה לרמיסיה. ניתן להשתמש בתכשירים מקומיים ולמיטב ידיעתי אין השפעה למשחות מקומיות לטיפול בטחורים הניתנות ללא מרשם רופא על קצב הלב. יש לציין כי משאלתך אני מניח שאתה סובל מאולצרטיב קוליטיס. אנשים הסובלים מקרוהן קוליטיס יכולים לסבול גם מתהליכים זיהומיים באיזור פי הטבעת, ובמקרים אלו יש להתייחס לכאבים חזקים באיזור פי הטבעת יותר בחשדנות. בכל מקרה, נונלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת לנסות ולאבחן מה גורם לסבל האיזור פי הטבעת ולכוון את הטיפול.

אני סובל מגיל קטן (כנראה מ~[12..14]) מעצירות כרונית בגלל תזונה לא נכונה ... מגיל 15 היו לי כאבים כבר בפי-הטבעת או ברקטוס ( או .... ) --- הכאבים התמשכו והתגברו, עקב זה נוצר דימום בצבע אדום רגיל ( לא בהיר מדי ולא ח"ו קהה ... ) ; עקב אכילה ותרופות שאז היו באות משוויץ מהר שיפרתי וריכחתי את הצואה (הטיפול נמשך כ-1 עד 2.5 חודשים בערך, וכשהפסקתי לקחתם, המשיך זה להועיל ב"ה עוד זמן רב ... אך היו לי בעיות עם פניות רבות לשרותים ושלשולים אח"כ התחלתי לאכול מאכלים מעקבים שלשול כמו "אבקת קקאו" ולשתות קולה גם אח"כ ... עכשיו כבר אין כביכול את אותן התרופות ... ! ...... יש מחליף ישראלי ששמו: סופרלס (SUPERLAS) ולא נותנים את אותן התרופות ! ..... עכשיו גמרתי לימודי בבית הספר ובגרות, אך אני סובל עוד יותר מדימומים, וכשאיני משתמש בכדורים האלה יש עצירות חזק ולוחץ ושורף...., ואם אני משתמש בהם: עוד יותר שורף ונלחץ הנוזל נודף מפה"ט ויש כאבים נוראיים ..... אני מאוד רוצה לסדר את הבריאות שלי ושלא יהיו לי כאבים ושאוכל להפריש הצואה נורמלי.. ח ו ץ מהטיפול הפרוקטולוגי אני מאוד רוצה הפרשות ר כ ו ת; בבקשה, תגידו לי באיזה תרופה/-ות כדאי או רצוי להשתמש, כי ואיזה תרופות יש ב כ ל ל לריכוך הצואה והפרשות בריאות שבאמת מטפלות ב מ ח ל ה הזאת אני מדגיש: ר י כ ו ך (!!!) ולא (!) שלשול ממש מיימי כמו שיש לי וזה מאוד שורף לוחץ ונורא כואב אנא מכם/ממך, בבקשה תעזרו לי ....... תודה מראש !!.

21/06/2007 | 18:28 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דוד שלום, עצירות כרונית כפי שאתה מתאר אכן יכולה לפגוע באיכות החיים וכדאי לטפל בה. הבסיס החשוב ביותר בטיפול הוא כפי שציינת ריכוך יציאות ללא שלשול. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) . יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות , שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המתמחה בתנועתיות מערכת העיכול לבירור ולטיפול.

18/06/2007 | 19:24 | מאת: אושר

אני בן 24 וכבר יום יומיים שיש לי צואה בהירה יחסית ואני מבחין בחתיכות אדומות מוצקות בתוך הצואה ללא תופעות נוספות חוץ מקיבה רכה איך אני יכול לדעת אם מה שיש לי בצואה זה דם או שמא זה חתיכות מזון?

21/06/2007 | 18:15 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אושר שלום, חתיכות מוצקות הן לרוב לא דם אלא שאריות מזון. שיהיה בריאות.

17/06/2007 | 00:22 | מאת: חוה

שלום ד"ר, אני עוקבת בפורום אחרי תגובותיך. לא מצאתי שמנות של משחות שונות פרט לפרוקטוגליבנול לטיפול חיצוני בטחורים. האם יש באמתחתך שמות נוספים - משחות אחרות שתוכל לייעץ לי לרכוש? האם יש משחיה המכווצת כלי דם?

17/06/2007 | 17:41 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חוה שלום, יש משחות שונות כולל פרוקטוגליבנול, פרוקטוצורין, רקטוצורין, פרפריישן H ועוד, וכל רוקח יוכל להדריך אותך בעניין זה. לי אין עדיפות ספציפית וכל המשחות האלה בעיקר מרגיעות ומקילות על סבל, ואין להן ממש מטרת ריפוי הטחורים.

17/06/2007 | 23:00 | מאת: חוה

....חן חן על תגובתך. שמעתי מרוקחת מסויימת שממליצה להשתמש במשחה שמפחיתה נפיחות של דליות ברגליים. המשחה מכווצת גם נפיחות של טחורים. יצרתי, לא? שווה לנסות!

14/06/2007 | 22:51 | מאת: שטרודלית

שלום ד"ר זמורה! עברתי לאחרונה מעל 3 שבועות של שילשולים וכאבים חזקים, לפעמים עם מעט ריר. הרופא שלח אותי לבדוק נוכחות של קולוסטרידים. אני הבנתי שזה חיידק די עמיד. שאלתי היא - אם אכן יש לי את החיידק, האם אני עלולה להדביק אחרים בו? ואם כן באילו דרכים הוא עובר? האם עלי לנקוט בפעולות שימנעו מצב של הדבקה? תודה.

17/06/2007 | 17:39 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שטרודלית שלום, קלוסטרידיום הוא חיידק שנוטה "לעשות בעיות" באנשים שטופלו לאחרונה בטיפול אנטיביוטי, ואנשים שלא טופלו בטיפול אנטיביוטי לרוב לא יפתחו מחלה גם אם הם נדבקים בחיידק זה. לכן פרט להגיינה בסיסית בשרותים אין צורך לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים.

17/06/2007 | 22:51 | מאת: שטרודלית

ועוד שאלה - האם יכול להיות דלקת חריפה במעיים באופן קבוע כתוצאה מחסר באנזים מסויים? האם זה יכול להיות? האם יש בדיקה ספציפית לאנזימים ואיך היא נקראת? תודה:)

מהי המשמעות הרפואית? האם הכוונה ל-physiological absorption model? תודה מראש על המענה עודד

17/06/2007 | 17:32 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בדיקת CT PET בודקת את עוצמת קליטת חומר מסויים ברקמות, ובאופן טבעי ותקין יש רקמות שקולטות יותר מחומר זה ויש שקולטות פחות. קליטה פיזיולוגית אומר שנראתה קליטה מוגברת ברקמה שידוע שקולטת יותר את החומר, ולכן זוהי קליטה תקינה, ואינה מצביעה על גידול.

רב תודות על ההסבר שכל כך חשוב לנו כל טוב

14/06/2007 | 13:45 | מאת: ch694

צוהריים טובים , אני בת 22 , בריאה בד"כ , לא לוקחת תרופות , צמחונית ,... ובקשר ליציאה - ימים יש לי יציאה רכה -דקים וקצרים , וימים יציאה שבהתחלה קשה ואחי כך רכה , ולפעמים סובלת מעצירות לכמה ימים ולפעמים משלשולים ... עשיתי לפני חודש בדיקת דם סמוי בצואה – באופן פרטי במכון מור , והתוצאה היתה חיובית והיתה המלצה שעלי לפנות בהקדם עם תוצאות הבדיקה לרופא משפחה ולבצע בדיקת קולונסקופיה . וגם כן עשיתי אותה בדיקה במרפאה לפני שבוע וחצי והיתה התוצאה חיובית .ממה זה יכול לנבוע ? ואם לא עושה את הבדיקה הזאתי יהיה סכנה לחיי ? האם בגיל 22 יתכן גידולים במעי ? ושאלה אחרונה חביבה : מהם התסמונים לסרטן המעי הגס ? אני ממש מפחדת מבדיקת זו ומתוצאותה ולכן העדפתי שלא אלך לרופא ולא לבצע קולונוסקופיה .אני יודעת שאולי יהי ... ואולי יהי ... הערה קטנה : יש לי שני דודים וסבתא ( מצד האב ) שסבלו מסרטן במעי הגס - נתגלה איצלם בשלב מאוחר והם נפטרו אחרי כך בחודשים-שלושה . וגם כן אמי עברה ניתוח - היה לה גידול על הכליה , אחותי עברה כריטת הרחם והשניה כריטת שד ,... סיפור בהסטוריה לא נפסק מגידולים שונים במשפחתי תודה ויום טוב

17/06/2007 | 17:29 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הסיכוי לסרטן המעי הגס בגיל 22 קטן מאד, ורוב הסיכויים שאינך סובלת מגידול כזה, ותוצאת הדם הסמוי נובעת מסיבות אחרות כגון המזון שאכלת. יחד עם זאת, ישנם מקרים מאד נדירים, ואיני רואה טעם לבצע בדיקה כגון דם סמוי, שהיא בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, ואחר כך להתעלם מהתשובות. ממליץ מאד בכל זאת לבצע את הקולונוסקופיה, ולאחר שתדעי שהתשובה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה.

17/06/2007 | 23:05 | מאת: חוה

תוכלי להקל על עצמך ולבצע פרטי או במכון מור דרך הכללית את הוירטואלית. מעין סיטי של המעי וכל חלל הבטן אבל לא מעיקה ולא מפחידה ולא כואבת, קצרה ובהכרה מלאה ואף מזהה גושים בגודל של 0ץ4 מ"מ ובוחנת את האברים האחרים גם. רק אם ימצאו ממצא רציני בבדיקה זו - תיאלצי לעשות קולונוסקופיה לקחת דוגמה לבדיקה. תנסי קודם את הוירטואלית - שהיא ממש קלה. עלה לי 900 שקל וקיבלתי החזר -כחצי מהסכום , לפני 4 שנים. בהצלחה.

.

17/06/2007 | 17:29 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא עובר בתורשה, אבל שניהם מצבים די שכיחים, וקשורים בין היתר בהרגלי תזונה, שיכולים להיות דומים באותה משפחה.

14/06/2007 | 10:53 | מאת: ויו

שלום רב, הרשה לי להתחיל בכך שניסיתי לאסוף כמה שיותר מידע גם מכותבים וגם מתשובות שלך בפורום. יחי הפורום ! ובכל זאת, גם ההסברים של הרופא המטפל וגם ההסבר המאוד מפורט, עדיין אינם מגיעים לאדם פשוט כמוני. אני אחרי 3 הריונות. בעבר (לפני כ-10 שנים) נתקלתי לראשונה בטחורים. הייתי רווקה בשנות ה-20 שלי. עד כמה שזכור לי, קשרו לי את הטחורים ולא ביצעו ניתוח כלשהו. תקופה מסויימת אח"כ אחרי יציאות הבחנתי בדם בעת הניגוב (משהו מזערי). עם השנים, נהייתי יותר מודעת לעצמי, הזמן חלף, הייתי משתמשת בשמן שומשום בזמנים "קשים" ובנתיים הדימום חלף. ההריון השלישי היה כבד מאוד ובנוסף לתוספי ברזל שקיבלתי כדרכם של נשים בהריון, הטחורים צצו. הרופא המטפל נתן לי במקרה של הפיסורה (לאחר הלידה) ספריי בשם איזוקט על מנת לסגור את הפצע. בביקור האחרון שלי אצלו, ולאחר שסיימתי עם האיזוקט, נותרה לי עדיין חתיכת עור בחלק העליון של פי הטבעת שהיא למעשה זו שבגללה הגעתי אל הרופא מלכתחילה. כמו כן, ברשותי טחורים קדמיים ואחוריים שעליהם הומלץ בשלב זה לא להתייחס. שאלותיי אליך: 1. האם, היות והפיסורה לא מדממת, לא כואבת כרגע במיוחד, ולאור העובדה שיש לי כן צלקות פנימיות (לפי בדיקת הרופא), האם כדאי לגשת לניתוח בשלב זה כניתוח מניעתי עקב היותי בגיל הפוריות ? 2. האם העובדה שמערבים כאן שריר בניתוח לא יגרום לרפיון, לחוסר שליטה ביציאות, להגדלת פי הטבעת, או לנזק משמעותי אחר ? 3. האם תשאר לי צלקת מהניתוח או שמא להיפך, אפילו חתיכת העור המציקה אמנם אסתטית - תיעלם ? 4. הבנתי שיש מקרים בהם הפיסורה חוזרת, מדוע ? והאם הימנעות מניתוח יכולה להחמיר המצב בעתיד ? 5. למה הטחורים לא נעלמים כמו נפיחות שאחרי עקיצת יתוש ? האם הדרך היחידה היא ניתוחית ? מקווה שהצלחת להבין את שאלותיי ואשמח אם תענה לי כמיטב הבנתך. בתודה רבה רבה מראש. מנותחת עתידית.

17/06/2007 | 17:27 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ויו שלום, ניתוח לפיסורה מיועד לטפל בסבל נשגרם בעת על ידי הפיסורה ואין לו כמעט אפקט מניעתי לעתיד. לכן, אם כיום את כמעט ולא סובלת, איני רואה סיבה טובה לעבור ניתוח לפיסורה. הסיכון לסיבוכים כולל ירידה ביכולת השליטה אומנם נמוך, וכשיש סבל רב לא צריך להסס ולעבור ניתוח, אולם ללא סבל ניכר אין לדעתי הצדקה לקחת אפילו סיכון קטן. הדרך הטובה ביותר להמנע מסבל מפיסורה בעתיד הוא לשמור תמיד תמיד על יציאות רכות באמצעות תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה, ולא לדאוג מקפל העור, הוא לרוב לא מפריע לשום דבר.

13/06/2007 | 05:07 | מאת: Lali

שלום! אתמול פרוקטולוג שלי נתן הפניה לניתוח לכריתת טחורים,ספינקטרוטומיה וכריתת פוליפ אנלי יש לי גם ANAL PISSURE.... אתה יכול קצת לספר איך מבצעים את הניטוח,עם זה מסוכן,עם זה EFFECTIVE,איך מחלימים,בלי אישפוז עם אישפוז.....עם יש לי סיבה ללחץ גדול Thanks in advance

17/06/2007 | 17:22 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ללי שלום, ישנן דרכים ניתוחיות שונות לטפל בטחורים, ותוכלי למצוא מידע רב על טחורים והטיפול בהם בתשובותי בפורום זה בנושא הטחורים. ניתוח ספינקטרוטומיה מבוצע לטיפול בפיסורה וכרוך לרוב בחתך קטן של מ"ס מ"מ בפי הטבעת, דרכו מבוצעת הפרדת סיבי שריר הסוגר הפנימי. לכל ניתוח וכל פעולה כירורגית יש סיכוי מסויים של החלמה או הטבה בסימפטומים וכרוך בשיעור מסויים של סיבוכים, וכדאי לבצע ניתוח כשהתועלת הצפויה רבה מהסיכון לסיבוכים. בעקרון ניתוחים לטחורים ולפיסורה הם ניתוחים שנועדו על מנת לשפר את איכות החיים ולטפל בסבל שנגרם על ידי הטחורים והפיסורה, ולשניהם שיעור סיבוכים נמוך ושיעור החלמה גבוה (כריתה טחורים בכל זאת כרוכה בתקופת התאוששות של מספר שבועות), ואת צריכה לקבוע אם את מספיק סובלת על מנת לעבור ניתוח. פוליפים אנאליים בד"כ כדאי להסיר, ולרוב אלו ניתוחים פשוטים עם רמת סיכון נמוכה והתאוששות מהירה.

12/06/2007 | 22:40 | מאת: גילי

אני בת 32, בחודשים האחרונים יש לי יציאות מוגברות (לעיתים עד 5 פעמים ביום) ולעיתים מלוות בריר. כמו כן, יש לי דימום בזמן היציאות. בדיקות דם שעשיתי הראו רמת המוגלובין תקינה. בעבר היו לי דימומים בשל סדק מפי הטבעת אך הם לוו בכאבים. הפעם אין לי שום כאבים. נאמר לי שכנראה הדימום הוא מהסדק. סבי נפתר מסרטן המעי. האם יש לי סיבה לדאגה? האם כדאי לבצע בדיקות נוספות?

13/06/2007 | 22:53 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גליל שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים ופיסורה אינם נדירים בגיל 32, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה, גם בנוכחות סיפור משפחתי של סב שסבל מגידול כזה בגיל מבוגר יותר. אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך בכל זאת לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה, לשקול בכל זאת בדיקת קולונוסקופיה כדי שכולנו נישן יותר טוב בלילה, ולכוון את הטיפול.

12/06/2007 | 21:46 | מאת: (ללא שם)

ערב טוב, 1. האם אתה מוכר להחזר של קופ"ח מכבי ? 2. האם בדיקות אנדוסקופ של האזור נעשות "על המקום", ואיזה הכנה נדרשת להן? ...תודה !

13/06/2007 | 22:54 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא לגמרי ברור לי למה הכוונה במונח אנדוסקופיה. אם הכוונה לאנוסקופיה (בדיקה של פי הטבעת במכשיר), היא מבוצעת על ידי כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג "על המקום" ולרוב ללא כל הכנה. אם מדובר בבדיקה ארוכה יותר כגון רקטוסקופיה או קולונוסקופיה, הן לרוב דורשות הכנה כלשהי (תלוי בבדיקה), ולא תמיד מבוצעות על המקום. איני עובד עם קופת החולים מכבי, והחזר מהם תלוי בביטוח שלך אצלם.

11/06/2007 | 20:22 | מאת: שרון

האם בדיקה זו מבוצעת גם ע"י פרוקטולוגים או רק גסטרו' ? תודה !

12/06/2007 | 20:13 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בארץ הבדיקה מבוצעת בעיקר על ידי גסטרואנטרולוגים, ויש מספר קטן של כירורגים קולורקטאליים שמבצעים בדיקה זו.

11/06/2007 | 15:32 | מאת: דני

עשיתי צילום בדיקת רקמות רכות וכתוב: רושם שמדובר בבלוטת לימפה אין עדות ללימפה דנפטיה מה עלי לעשות? האם זה מסוכן? מה זה אומר תודה דני

12/06/2007 | 20:11 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דני שלום, אין לי מושג מדוע באיזו אינדיקציה נשלחת לבדיקה, איזה איזור בגוף צולם, מה סוג הצילום, מה יש בבדיקה גופנית, וכו, ולכן אין לי דרך לתת לך עצה טובה, פרט לעצה לגשת לרופא שהפנה אותך לבדיקה, ולשאול מה פשר התוצאה.

שוב שלום ד"ר, בינתיים עברתי את בדיקות האולטראסאונד. בבדיקת הבטן התחתונה (עגן קטן) אלה היו הממצאים: בדיקה על קולית של דרכי השתן: כליה ימנית: בגודל תקין. פרנכימה שמורה. אין עדות להידרונפרוזיס. אין עדות לאבנים. כליה שמאלית: בגודל תקין. פרנכימה שמורה. אין עדות להידרונפרוזיס. אין עדו לאבנים. שלפוחית השתן: דפנות חלקים, קבלות רגילה. ערמונית: לא מוגדלת. בבדיקה של מפשעה שמאלית וימנית נכתב: בדיקה מכוונת: מפשעות- ממצאים: בסריקה של שתי המפשעות הודגמו מבנים אנטומיים רגילים. אין עדות ללימפאדנופטיה. לא הודגם בקטע במנוחה ובמאמץ. במילים אחרות, שתי הבדיקות יצאו תקינות. הכאב עדיין נשאר, אם כי נדמה לי שהמקום קצת פחות כואב כעת. עם זאת, בשבוע-שבוע וחצי האחרונים הכאב באשכים הפך לברור - הוא אמנם ממש לא כאב שלא ניתן לסבול, אבל בזמנים מסויימים ברור לחלוטין שהוא קיים וזה לא שאני מדמיין את זה. העצירות שלי נמשכת, גם הצואה שיוצאת יוצאת בחתיכות קטנות מאוד או כמו עיסה מימית מאוד, והדם בצואה ממשיך (הוא נמצא גם באסלה, גם בניגוב ולעיתים אני רואה גם חלקים בצואה שהם אדומים או כהים יותר). לאחרונה העליתי את כמות הסיבים שלי בצורה די משמעותית, אבל אני לא ממש מרגיש שיפור.

12/06/2007 | 20:08 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עומר שלום, כפי שציינת, בדיקות האולטרסאונד תקינות. מעבר לכך איני יכול לתת לך אבחנה או עצה חכמה באינטרנט ללא בדיקה, והייתי מציע שתפנה לכירורג לבדיקה.

14/06/2007 | 00:32 | מאת: עומר

תודה רבה על העזרה!

11/06/2007 | 04:39 | מאת: דניאל

שלום רב עודד אישתי עברה אמש טיפול בשיטת דופלר.בפירסום צויין שהטיפול הוא ללא כאבים וכמו כן חזרה מיידית לפעילות יום יומית.ברצוני לציין שהטיפול לווה בכאבים עזים שנימשכים עד לרגע זה[ארבע לפנות בוקר] קשיים בהליכה וישיבה וזאת תוך שימוש במשככי כאבים ברצוני לשאול : למה מדגישים שהטיפול אינו כרך כלל בכאבים ,דבר שאינו נכון ,[מעיון בפורומים נתקלתי בלא מעט אנשים שציינו את הכאבים העזים,וחלקם הפסיק את הטיפול באמצע מחמת הכאבים] האם טיפול פולשני ללא הרדמה ותפירת עורקים אכן יכול להיות ללא כאבים כלל? האם הפעולה שנעשתה יכולה להקרא טיפול ולא ניתוח? אודה לך על תשובתך דני

12/06/2007 | 20:06 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דניאל שלום, צר לי לשמוע על סבלה של אשתך. HAL דופלר היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. מרבית הכירורגים (כולל אנוכי) שמבצעים פעולה זו מבצעים אותה בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, אך כפי שידוע לך ישנה גם לפחות מרפאה אחת שמבצעת את זה כטיפול מרפאתי, וכנראה שמרבית המטופלים עומדים בכך היטב.

09/06/2007 | 17:56 | מאת: שלי

שלום רב לפני כעשרה ימים החלו כאבים בפי הטבעת. פניתי בלילה לביקור רופא ורופא כללי שבדק (לא רקטלית) טען שמדובר בטחור חיצוני ויש קריש דם בטחור בשל היותו קשה ובשל הצבע שלו... הטיפול: רקטוזורין-- משחה ונרות,אמבטיות ועזרקאין. לאחר מספר ימים ובאין הטבה פניתי לכירורג (ללא בדיקה רקטלית) שטען כי מדובר בפיסורה ולא בטחורים והטיפול הוא רק שמן פראפין.... יום למחרת פניתי גם לפרוקטולוג שביצע בדיקה רקטלית (גם אמצעות אנדוסקופ) והוא הסביר כי אין מדובר בפיסורה ולא בטחורים חיצוניים אלא בטחורים רבים פנימיים שלדבריו מתחילים להחלים... הוא הסביר שיש להמשיך עם הטיפול הראשון (על אף שלא עזר לי עד כה) טוב ויפה...:((( אך אתמול היה שיא של כאב שלא היה כמותו וזאת לאחר ששמתי את קצף רקטלי... לא הצלחתי לזוז ומיררתי בבכי בבית... אני אובדת עצות שכן איני יודעת באיזה טיפול לנקוט על מנת לסיים את הסיוט המתמשך הזה...ירדתי במשקל בשל חוסר תיאבון ..אני מנסה לשנות את התזונה ע"י אכילת פירות/ירקות ושתיית מיים אני מתענה בעבודה ומנסה לא לעצור את שגרת חיי אך זה בלתי אפשרי... הגעתי למצב של עילפון בשבוע שעבר מרוב כאבים ואתמול הרגשתי שאנלא יכולה יותר וחייבת פתרון מיידי... יש לציין החמרה לאחר יציאות (כשעה לאחר מכן) בבוקר אני מגלה הטבה יחסית ובשעות הערב החמרה... כמו כן, לאחר שהשתמשתי בקצף /עזראקאין פנימי זה היה שיא השיאים של הכאב!!!!!!!!!! יש לציין כי אין דימום כלל!! האם לפי התיאור הנ"ל תוכל לומר לי (אולייי) האם הסימפטומים הנ"ל מתאימים לטחורים ואם כן מה עוד עליי לעשות.. או אולי לפיסורה ואז אפסיק את השימוש בנרות שאולי מחמיר המצב..?? איך ייתכן וכל הזמן אני שומעת שטחור פנימי אינו מכאיב והפרוקטולוג טען שיש לי רק!! טחורים פנימיים???. אני לא יודעת כבר מה לעשות ומתפתלת מכאבים!! האם יש הבדל בין פרוקטוגליבנול לבין רקטוזורין בחוזק שלהם - אם אכן עליי להמשיך בכיוון הנרות והמשחה...?? מה שאני מקפידה לעשות - לשתות שמן פראפין (למרות שאיני רואה שינוי מבחינת ריכוך הצואה - לפחות מספר ימים נוצרה גם עצירות) תודה על כל עזרה שתוכל לתת לי...

12/06/2007 | 20:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלי שלום, צר לי לשמוע על סבלך הרב. כאבים עזים בפי הטבעת יכולים לגרם ממספר סיבות, כולל טחורים חיצוניים עם קריש דם שנוצר בהם, טחורים פנימיים שמתבלטים החוצה באופן ניכר, ופיסורה בפי הטבעת. לעיתים רחוקות הפרעות בהרפיית שרירי רצפת האגן יכולים לגרום לסימפטומים דומים. איני יכול לחוות דעתי איזה מתוך היעוצים והאבחנות השונות שניתנו לך יותר סביר מבלי לבדוק אותך. בעיקרון, נכון שטחורים פנימיים לרוב אינם כואבים מאד אלא אם הם מאד מתבלטים ובצקתיים, ונכון שברוב המקרים של פיסורה קשה לבצע בדיקה טובה של פי הטבעת, אבל לכל כלל ברפואה יכולים להיות גם חריגים, ולכן זה אינו פוסל את האבחנות הנ"ל על הסף. בכל מקרה, מומלץ להקפיד מאד על ריכוך יציאות, כולל שימוש בתוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום, שנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם, ושתיה מרובה. כל שאר הטיפולים השמרניים נועדו לשפר את איכות חייך, ולכן אם את רואה שטיפול מסויים, כגון נרות או קצף, רק גורם לסבל יותר גדול- אל תשתמשי בו. אם טיפול שמרני הולם לא מביא לשיפור ניכר באיכות החיים תוך זמן סביר (ובהנחה שמדובר בטחורים או בפיסורה), ניתן בהחלט לשקול טיפול ניתוחי.

08/06/2007 | 19:51 | מאת: אני

בדיוק קבלתי את התקפון החרדה הראשון,אני בטוחה שאני בסדר,רק רוצה לסיים את הבירורים הרפואיים ולהיות כבר אחרי הפרוצדרות הרפואיות. באיזה מקום בארץ מקבלים את הטיפול הטוב ביותר? האם יש קשר בין קצת לחץ בצד הימני בגו או שזה סימפטום של חרדה ולחץ? תודה,אני

12/06/2007 | 19:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני שלום, בכל אחד מהמרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, וגם ברוב המרכזים היותר קטנים, ישנם כירורגים, גסטרואנטרולוגים ואונקולוגים היודעים לטפל היטב במחלתך. קצת לחץ בצד הימני של הגב יכול להגרם מסיבות רבות, רובן פשוטות ולא מסוכנות, אך אם יש החמרה כלשהי עדיף בכל זאת להבדק.

08/06/2007 | 07:32 | מאת: אני

שלום, עברתי לפני כחודש ניתוח לכריתת המעי הגס והתקנת אילאוסטומי, זאת עקב גידול ממאיר שהתגלה על רקע מחלת קרוהן. אני אמורה לעבור טיפול מניעתי שכולל כימותרפיה והקרנות (הקרנות במשך כחודש וחצי) לאחר שהטיפולים יסתיימו אני מעונינת לעבור ניתוח נוסף להתקנת פאוץ. הבנתי שהקרנות לאיזור האגן יקשו על ביצוע מוצלח של ניתוח כזה. האם זה נכון?

08/06/2007 | 18:47 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני אחרת שלום, לצערי המידע שברשותך נכון. ראשית, ניתוח פאוץ' מיועד בעיקר לחולים העוברים כריתת מעי גס בשל אולצרטיב קוליטיס ופחות מיועד לחולי קרוהן. מדובר הניתוח גדול ומורכב, גם כשהוא מבוצע בתנאים אופטימאליים, וכרוך בשיעור לא מבוטל של סיבוכים. בחולים עם אולצרטיב קוליטיס התוצאה לבסוף יוצאת מוצלחת בכ 90-95% מהמטופלים, ולכן לרוב "שווה" לקחת את סיכוני הניתוח. בחולי קרוהן, גם כאשר הפאוץ' מבוצע בתנאים אופטימאליים, שיעור ההצלחה נמוך יותר, ולכן כפות המאזניים של התועלת מול הסיכון לא נוטות תמיד לטובת יצירת הפאוץ'. בנוסף, אם בוצעה כריתת הרקטום (בהנחה שהגידול הוא ברקטום, שהוא מיקום הגידול שבדרך כלל מטופל בקרינה) ללא יצירת פאוץ' מידית, הסיכול להצליח ליצור פאוץ' טוב בניתוח שני נמוך, וקרינה עוד מקטינה יותר סיכוי זה. בשלב זה הייתי מייעץ לך להתמקד במלחמה לצאת בשלום מהמחלה הממארת, ולדחות את השאלה אם יש מקום לנסות ליצור פאוץ' לשלב מאוחר יותר. החלמה מהירה!

07/06/2007 | 14:04 | מאת: אני

שלום לכולם אז האגודה למלחמה בסרטן משקיעה בפרסומות ותשדירי פרסום ואני מסתכלת ואומרת בסדר חשוב לרוץ להיבדק מי שלא מרגיש טוב או שיש סימפטומים,עד שלפני שבוע היה לי קצת דימום והחלטתי למרות ששמתי את משחת הטחורים הכי פשוטה פרוקטו גליבנול והדימום הפסיק,בכז הלכתי להיבדק,אמרתי לרופא יש לי טחורים והוא אמר ביובסיה עכשו ותוך 4 ימים הגיעה התשובה של תאים ממאירים,עכשו אני יודעת כמה חשוב הגילוי המוקדם ורק שכבר יעבורו הפרוצדורות הרפואיות ולכבד ולאהוב כל רגע בחיים.

08/06/2007 | 18:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אני שלום, תודה עבור שיתופנו במידע אישי אך חשוב זה. אנו מאחלים לך החלמה מהירה ובריאות שלימה. לטובת כל הגולשים המעוניינים במידע על ממאירויות במעי הגס, מצורף קישור לדף מידע של אתר החברה הישראלית לכירורגיה קולורקטאלית: http://www.iscrs.org/info/sartan.htm

14/08/2010 | 19:14 | מאת: אתי

לד"ר עודד זמורה שלום! זה כמה ימים יש לי יציאות רכות כמו שלשול עם כאבי בטן התקבציות יותר נכון, ומדי פעם מה שאני אוכלת אני עושה יציאה רכה מאוד. רוצה לציין שאני סובלת מי טחורים כבר הרבה שנים חיצוניים, יש לי דם לאיטים רחוקות בניגוב וגם בקקי שאני מתאמצת שיש לי עצירות גם לא הרבה. רוצה לציין שעשיתי בדיקת קולונוסקופיה לפני שנה והיא ההיתה תקינה. ועשיתי גם לפני שבועיים בדיקת קיבה שגם היא תקינה אבל לקחו ביופסיה לבדיקה וקבלתי תשובות אך הרופא לא יצר איתי קשר אני צרכה לבוא עליו בעוד שבוע וחצי לערך. ולשאלה שלי אני קצת חוששת, מפני שמדי פעם יש לי לחצים המומים בפי הטבעת. כי אני גם סובלת מי גזים, הייתי אצל רופא פרטולוגיה שעשתה לי בדיקה ויש לי טחורים גדושים היא בדקה בדיקה רקטלית פנמית ולא היה ממצא פטלוגי ברוך השם!!אבל היא נתנה לי לעשות בדיקה עם אני רוצה פנמית בפי הטבעת אבל: אני הייתי צרכה לעשות חוקן בבית לפני הבדיקה ובסוף לא הלכתי וותרתי על הרעיון, מרוב שעשיתי בדיקות פולשניות. השאלה שלי היא ? האם בבדיקת קולונוסקופיה אפשר למצוא ממצאים של סרטן פי הטבעת. או שאני צרכה לעשות בדיקה אחרת. אני חוששת בגלל היציאות הרכות שיש לי עכשיו והכאבי התקבציות בבטן שיש לי כרגע, האם טחורים גם יכולים לעשות התקבציות בבטן שהם כבר חצונים יש לי כמה טחורים חצונים ואחד גדוש, והאם נכון לי לעשות ניתוח? מפני שאני יודעת שזה יכול לחזור בשנית. אשמח לקבל ממך תשובות אלה. תודה מראש! אתי.

07/06/2007 | 13:10 | מאת: איתן

שלום רב אבקש מאד לדעת כיצד מתבצעת כריתת פוליפ אנלי שפיר בשיטה הקלה ביותר לפציינט בתודה איתן

08/06/2007 | 18:30 | מאת: ד"ר עודד זמורה

איתן שלום, קשה לומר חד משמעית מבלי לבדוק אותך מהי הדרך הטובה ביותר (וכמובן הקלה היותר למטופל) לכרות את הפוליפ, שכן ישנם פוליפים במיקומים שונים, גדלים שונים, וכד'. כעקרון כמעט כל פוליפ אנאלי מומלץ לכרות באופן מסודר בחדר ניתוח, עם הרדמה כלשהי, שיכולה להיות הרדמה כללית, איזורית (חצי גוף) או לעיתים מקומית, לפי צרכי המטופל ומאפייני הפוליפ.

06/06/2007 | 11:08 | מאת: Ronen

שלום דוקטור, אני בן 30 וכבר 11 שנים יש לי טחורים חיצוניים. כאשר גילו בפעם ראשונה בצבא נתנו לי משחת רקטוזורין ומאז ואני משתמש בה קבוע אחרי מקלחת, אבל היא רק מרגיע וקצת מפחיתה את הבליטה כל פעם שהיא יוצאת החוצה. השאלות: 1)האם זה בסדר להשתמש באופן קבוע את המשחה זמן כזה ארוך? 2)האם בשנים האלו פיתחו משחה יותר מועילה שהיית יכול להמליץ? בתודה

08/06/2007 | 18:25 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רונן שלום, אין בעיה להשתמש במשחה הנ"ל זמן ממושך. ישנן משחות רבות לטיפול בטחורים (רובן ותיקות), וכל אחד יכול לבחור לעצמו מה שיותר עוזר לו להקל על סבלו. אין "פריצות דרך" בתחום המשחות העשור האחרון. מעט מידע כללי על טחורים והטיפול בהם: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

06/06/2007 | 10:52 | מאת: יובל

הי, אני בן 31 וטני אמור לעבור ניתוח (תיקון בקע מפשעתי דו צדדי, צד אחד 1 ס"מ, צד שני 0.6 ס"מ). הבנתי שישנן 3 שיטות: 1. ניתוח סטנדרטי בשיטה של פעם... 2. ניתוח בשיטת "לפרוסקופיה" 3 ניתוח מהיר יחסית חדשני "ללא מתח". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3352335,00.html האם אפשר לקבל סקירה קצרה על היתרונות והחסרונות של כל שיטה? בתודה מראש, יובל

08/06/2007 | 18:21 | מאת: ד"ר עודד זמורה

יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

17/03/2008 | 23:33 | מאת: יובל

הי, בעבר קיבלתי ממך (עודד זמורה) תשובה מעמיקה וברורה לגבי בקע מפשעתי (מצורף מטה). היום אני די נחוש לבצע את הניתוח משום שזה כרגע בשלב מאוד מציק. החלטתי "ללכת" על השיטה הלפסרוסקופית. שאלותיי הן: 1. האם אתה מתמחה בתיקון בקע מפשעתי בשיטה זו? 2. האם אתה עובד עם כללית מושלם? 3. במידה ולא, האם תוכל בבקשה להמליץ לי על מומחה\מומחים בתחום? בתודה מראש, יובל תשובתך בעבר (8.6.07): יובל שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. בקע מפשעתי (הנקרא גם הרניה) הוא מחלה שכיחה, ויכול להיווצר עקב חולשה של השכבה העוטפת את חלל הבטן מתחת למעטפת השרירים, הנקראת פציה. חולשה כזו יכולה להיות מולדת (ולהתבטא רק שנים רבות לאחר הלידה, גם בגילך) או נרכשת. כאשר ישנה חולשה ההופכת לחור או פתח, תוכן הבטן יכול גולש דרך הפתח ויוצר בלט מתחת לפני העור. הסימפטומים העיקרים המחשידים להופעת בקע הם נפיחות וכאבים באזור המפשעות או האשכים. ככלל, הטיפול בבקעים מפשעתיים הוא כירורגי (ז"א בניתוח), וישנן שלוש סיבות עיקריות להציע ניתוח לסובלים מבקע: הסיבה העיקרית היא לשפר את איכות החיים, מאחר שבקעים גורמים על פי רוב לכאבים וחוסר נוחות. בנוסף, בקעים לא עוברים החלמה ספונטנית ויש להם נטייה לגדול עם הזמן. לבסוף, קיים סיכון נדיר של כליאת מעי פתאומית בבקע שיכולה להסתיים בניתוח דחוף . בעבר הגישה הכירורגית לבקעים התבססה על תיקון של הבקע בעזרת תפרים, אך חסרונה העיקרי היה שיעור גבוה של חזרה של הבקע. בעשור האחרון עבר רוב העולם הכירורגי לתיקון בקע עם רשת סינטטית באופן שגרתי, וכיום אין כמעט ניתוח בקע שאנו מתקנים ללא רשת. בניתוח זה אין מתח של הרקמה המתוקנת, ושיעורי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. כמו לכל דבר ברפואה, לרשת יש יתרונות וחסרונות, אבל באופן כללי יתרונותיה רבים מחסרונותיה, ושיעור חזרת הבקע נמוך. השיטה ה"חדשנית" שציינת היא בעצם תיקון בקע עם רשת, שמבוצע היום באופן שגרתי ברוב העולם המערבי, כאשר התיקון הנ"ל מבוצע אצלם בהרדמה מקומית, על יתרונותיה וחסרונותיה של הרדמה זו. תיקון בקע לפרוסקופי מבוצע דרך 3 חתכים קטנים (של 5-10 מ"מ) בבטן, דרכם מוחזר תוכן הבקע ומונחת רשת לתיקון הבקע. שיעור ההצלחה ושיעור הסיבוכים של פעולה זו אינו שונה באופן משמעותי מהניתוח הפתוח, אך בתיקון לפרוסקופי רמת הכאב לאחר ניתוח במרבית החולים פחותה, וההחלמה וחזרה לפעילות מהירים יותר. יתרון זה בולט במיוחד כאשר מתקנים בקעים מפשעתיים דו-צדדיים, או בקעים חוזרים (ז"א בקעים שכבר תוקנו בעבר). לסיכום, לתיקון בקע מפשעתי דו צדדי אנו נוטים היום להמליץ על תיקון לפרוסקופי, אם הכירורג המבצע מיומן בטכניקה זו. בהצלחה.

05/06/2007 | 00:13 | מאת: אלון

שלום דוקטור, רשמתי לפני כמה ימים הודעה בפורום זה בדברת יציאות לא סדירות וכאבים באגן. בבדיקה חוזרת שעשיתי אצל הפרוקטולוג נרשם שאני סובל מטחורים פנימיים דרגה אחת + פרוקטיטיס. הוא שלח אותי לבצע בדיקה מונומטריה אנו רקטלית (בגלל תלונות של הכאב בפי הטבעת/אגן שקורות מדי פעם). אני בן 34. הוא לא התייחס כלל לפרוקטיטיס. הבנתי שפרוקטיטיס זו דלקת. האם עלי לחשוש?

08/06/2007 | 17:51 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלון שלום, פרוקטיטיס הוא אכן תהליך דלקתי, ואם ישנה פרוקטיטיס אמיתית ומשמעותית (ולא סתם קצת גירוי של הרקטום כתוצאה מהחוקן לניקוי טרם הבדיקה) זה מצריך לרוב המשך בירור וטיפול. יחד עם זאת, קשה מאד לחוות דעה על ממצאי בדיקה ומסלול בירור וטיפול רק על סמך תאור כנ"ל, שיכול להטעות. התרשמות הכירורג מממצאי הבדיקה חשובה מאד, ויתכן שהוא התרשם שהפרוקטיטיס אינה משמעותית. באופן כללי נשמע לי שהכירורג שמטפל בך מכיר את מגוון הבדיקות לבירור בעיות בתחום זה, ואם אתה לא רגוע כדאי לבקש ממנו הסבר יותר מפורט לגבי הממצאים שראה ומה הוא מחפש בהמשך הבירור.

08/06/2007 | 17:52 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלון שלום, פרוקטיטיס הוא אכן תהליך דלקתי, ואם ישנה פרוקטיטיס אמיתית ומשמעותית (ולא סתם קצת גירוי של הרקטום כתוצאה מהחוקן לניקוי טרם הבדיקה) זה מצריך לרוב המשך בירור וטיפול. יחד עם זאת, קשה מאד לחוות דעה על ממצאי בדיקה ומסלול בירור וטיפול רק על סמך תאור כנ"ל, שיכול להטעות. התרשמות הכירורג מממצאי הבדיקה חשובה מאד, ויתכן שהוא התרשם שהפרוקטיטיס אינה משמעותית. באופן כללי נשמע לי שהכירורג שמטפל בך מכיר את מגוון הבדיקות לבירור בעיות בתחום זה, ואם אתה לא רגוע כדאי לבקש ממנו הסבר יותר מפורט לגבי הממצאים שראה ומה הוא מחפש בהמשך הבירור.

03/06/2007 | 19:03 | מאת: ששי בר

שלום רב! אני בת 48. עברתי ניתוח מלנומה מתחת לעין לפני שנה וחצי. בחודשים האחרונים התקשתי לעיתים בהליכה עם כאבים במפשעה שמאל. בשבוע שעבר הכאבים החריפו ובבדיקות שנעשו באולטרהסאונד התגלה בקע מפשעתי כלוא בגודל של כ-8 מ"מ המכיל נוזל שומני. אבקש לברר האם יש צורך בניתוח. אני מוגבלת בהליכה וגם בישיבה ישנם כאבים במפשעה. בברכה ותודה מראש

08/06/2007 | 17:43 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שושי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי. הטיפול היעיל היחיד בבקע מפשעתי, ובוודאי בבקע המכיל תוכן כלוא, הוא טיפול ניתוחי, ואם את סובלת במידה שמגבילה את פעילותך ופוגעת באיכות חייך יש אינדיקציה לניתוח לתיקון הבקע. מומלץ לפנות לכירורג לבדיקה. בהצלחה!

03/06/2007 | 18:16 | מאת: קרן

שלום בחודשיים האחרונעם יש לי כאבים חזקים בצד שמאל של הבטן,ממש מתחת לצלעות,כמו דקירה ארוכה,כאבים שהולכים ובאים. ביומיים האחרונים הבחנתי גם בדם בצואה,לא דם טרי אלא ממש כמו חתיכת בשר קטנה ואדומה מה זה יכול להיות? (בעייה במעי הגס למשל?) ולמי עליי לפנות? תודה

08/06/2007 | 17:40 | מאת: ד"ר עודד זמורה

קרן שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי. תלונותיך יכולות להגרם ממגוון גדול של סיבות, מרביתן לא מסוכנות, וכמובן שאיני יכול להציע אבחנה ספציפית באינטרנט. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג לבירור.

03/06/2007 | 16:39 | מאת: lulu

שלום רב רציתי לוודא דרכך האם מדובר בתופעה של תולעים בקיבה מאחר ואני נמצאת בחו"ל ואין לי אפשרות לעשות בדיקה רפואית כרגע. אתמול חשתי דגדוג קל בפי הטבעת ולאחר בדיקה מצאתי תולעת אחת (!) מחוץ לפי הטבעת (בצורת חוט לבן דק באורך חצי ס"מ). פרט לכך לא סבלתי מסימפטומים אחרים כלשהם. אפילו עשיתי בדיקה עצמית בצואה ולא הבחנתי בדבר. האם אכן מדובר בתופעה של תולעים בקיבה ? אם כן האם ישנה תרופה שאני יכולה ליטול אותה ואינה מחייבת מרשם רופא? תודה על העזרה.

06/06/2007 | 16:58 | מאת: lulu

לידיעתך עשיתי 5 בדיקות צואה עצמיות ולא נמצא דבר. נא תשובתך הדחופה.

08/06/2007 | 19:03 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב השתתפות בכנס מקצועי. תאורך אכן מחשיד מאד לתולעים, והטיפול בהן הוא באמצעות תרופות מרשם. מומלץ למצוא דרך לפנות לרופא.

03/06/2007 | 16:17 | מאת: נויה

שלום רב, לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח לתיקון פיסורה. עד היום נשאר לי בפי הטבעת חוט שקוף בגודל של 6 מ"מ שנאמר לי ע"י המנתח שיפול לאחר כשבועיים לאחר הניתוח השאלה שלי למה חודש וחצי אחרי הניתוח והחוט עדיין לא נפל?? האם זה בעייה?? האם יש לגשת לכירורג דרך קופ"ח שיסיר את החוט? או שמא לחכות שייפול לבד?? תודה נויה

08/06/2007 | 19:01 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נויה שלום, אין לי דרך לדעת איזה סוג ניתוח בדיוק עברת ובאיזה חוטים השתמשו על סמך תאורך בלבד. אם נאמר לך שהחוט יפול לבד, כנראה שהשתמשו בחוט נספג, ובסוף הוא אכן יפול. אם יש ספק. מומלץ להתייעץ עם הכירורג המנתח.

03/06/2007 | 15:20 | מאת: אייל

שלום ד''ר בערך כמה חודשים 4 פחות או יותר אני מבצע חוקן מדי יום סתם כהה כי בא לי וזה הפך לשגרה... אני דו אז חייבים להיות נקי אבל עם זאת מה עושים? האם כדאי להמשיך או שיש לזה סיכון מסויים. וכיכד חוזרים לעשות צרכים בשירותים כרגיל?! תודה מראש אייל.

08/06/2007 | 18:58 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אייל שלום, לא מומלץ לבצע חוקן על בסיס יומי ועדיף להגמל מהרגל זה, לפחות על בסיס יומי, אם אפשר. אם אתה חש שיש בעיה לחזור ולהתרוקן באופן רגיל מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים (או לקחת תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הנמכר בבתי מרקחת ללא מרשם) ולהקפיד על שתיה מרובה. אם יש עדיין בעיה מומלץ לפנות לבדיקה אצל כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג.

לפני שנים טופלתי במשחה הזו שעזרה לי מאד, היום הטחורים חזרו לי, חיפשתי את המשחה בביתי המרקחת ונמסר לי שהיבואן הפסיק ליבאה. היש משחה המבוססת על אותם מרכיבים שיכולה להוות תחליף טוב? כי פרוקטוגליבנול לא ממש משפיעה עלי. תודה רבה מראש.

08/06/2007 | 18:54 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ענבר שלום, ישנן משחות רבות לטיפול בטחורים , וכל אחד יכול לבחור לעצמו מה שיותר עוזר לו להקל על סבלו. המשחות בעיקר עוזרות להקל על סבל, ואינן מרפאות את הטחורים. אין דרך טובה לדעת איזה משחה יותר תתאים לך מבלי לנסות. מעט מידע כללי על טחורים והטיפול בהם: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

01/06/2007 | 15:03 | מאת: עומר

שלום, בחודשיים האחרונים אני סובל מאיזה שהיא עצירות. עקב העצירות, בזמן שאני בשירותים אני לוחץ כדי להוציא את הצואה. לפני כשבוע בזמן היותי בשירותים לחצתי, והרגשתי תחושה לא נעימה בצד שמאל למטה בבטן, לא רחוק מהאשכים. התחושה הזו נמשכת עד היום. אי אפשר ממש להגדיר אותה ככאב- אלא פשוט משהו מציק, אולי אפילו מציק מאוד. הייתי אצל רופאת משפחה שקיבלה אותי לאחר שעות העבודה ולכן בדקה אותי במהירות. היא מיששה את הבטן ואף ביקשה ממני להשתעל, ולא מצאה שום בעיה. עם זאת, גם מאז (זה היה לפני 4 ימים) הבעיה נמשכת. מה יכולה להיות הסיבה? ומה עושים? האם יש צורך דחוף לעשות אולטראסאונד? בתודה, עומר.

03/06/2007 | 08:54 | מאת: עומר

הייתי היום אצל רופא המשפחה, הוא בדק לי את האשכים (הכאב מאז באשכים הפך לקצת יותר ברור) ואת הבטן התחתונה וכתב: "תלונה: כאבים במפשעה עם הקרנה לאשכים. ממצאים עיקריים: בבדיקת אצבע בתוך שק האשכים לא נושה הרניה. יש רגישות בבטן תחתונה". הוא שלך אותי לבצע שתי בדיקות אולטראסאונד: בדיקת סונאר של המפשעה השמאלית ובדיקת בטן תחתונה (אגן קטן). העניין הוא, שהתור שהצלחתי לקבוע הוא רק ל-15.6. האם יכול לקרות משהו עד אז? האם צריך לקבוע תור דחוף (אם יש בכלל אפשרות כזאת)? העניין מדאיג אותי, כי הכאב מחמיר לאחרונה מיום ליום (כרגע הוא עוד לא בלתי נסבל, אבל מאוד מאוד מפריע).

03/06/2007 | 13:43 | מאת: עומר

הצלחתי להקדים את בדיקת האולטראסאונד של הבטן התחתונה ליום שישי הקרוב, 8.6, ואת בדיקת המפשעה ליום ראשון 10.6. האם זה בסדר, או שנשקפת לי סכנה וצריך לעשות את הבדיקות האלה באופן דחוף שלא סובל דיחוי? נ.ב. שכחתי להוסיף קודם שירדתי לאחרונה במשקל מ-72 ק"ג ל-66-67 ק"ג (גובהי 1.90 מטר). האם הבעיה יכולה להיות בקע בתעלת האובטורטור (Obturator Hernia)?

08/06/2007 | 18:51 | מאת: ד"ר עודד זמורה

עומר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי. בינתיים בוודאי כבר עברת את הבדיקה, כך שאם השאלה עדיין רלוונטית אנא כתוב שנית.

31/05/2007 | 19:45 | מאת: RONY

מגיל קטן סבלתי מעצירויות מה שהפך את נושא היציאות לעינוי קשה, כל יציאה היתה דומה ללידה עבורי. עם גיל ההתבגרות זה עבר. אך מאז אמצע שנות העשרים אני סובל מטחורים שמופיעים ונעלמים כמה פעמים בשנה. ככה זה כבר יותר מחמש עשרה שנה. כיום יש לי הרושם שבגלל כל הבעיות האלה, פי הטבעת שלי צר מאד. יש לי יציאות מימיות בבוקר, ובמשך היום הן אמנם מוצקות אך בגודל צר מאד. שאלתי,האם ייתכן שבגלל הטחורים פי הטבעת הוצר? האם ייתכן שאנטומית פי הטבעת שלי צר יתר על המידה? האם יכול להיות שאני סובל מהצרות פסיכולוגית? האם ישנם שיטות להרחבת פי הטבעת ללא ניתוח? ואם כבר ניתוח טחורים האם אפשר ובאותה הזדמנות להרחיב את פי הטבעת כך שהוא יוכל להתרחב ללא כאבים? אני מקווה שלא הגזמתי בפירוט ובשאלות. תודה מראש רוני

31/05/2007 | 23:18 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רוני שלום, אמנם לא הגזמת בפירוט השאלות, אבל קשה מאד לענות היטב על שאלות אלו ללא בדיקה. בעקרון טחורים לא גורמים להיצרות של פי הטבעת, ונדיר מאד שפי הטבעת "אנטומית" צר מדי. יתכן שישנה היצרות על רקע דלקת כלשהי באיזור פי הטבעת (כיום או העבר) ולעיתים הרפיה לא מספיק טובה של שרירי רצפת האגן יכולה ליצור סימפטומים דומים ללא היצרות ממשית של פי הטבעת. אם ה"היצרות" שאת חשה מפריעה לך ממליץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה.

29/05/2007 | 17:58 | מאת: רוני

שלום. יש לי אח בן 25 שסובל מסינוס פילונידלי לעיתים קרובות (אחת לחודשיים-שלוש). הוא עבר פעם אחת ניקוז בבית חולים וכרגע סובל פעם נוספת. ידוע לי כי ניתן לפתור את הבעיה בניתוח. אימי אומרת שהיא שמעה שיש טיפול במקום גם באמצעות לייזר. הנכון הדבר??? אם כן היכן מבצעים זאת? הדבר לא סובל דיחוי!!! תודה (-:

30/05/2007 | 20:46 | מאת: ד"ר עודד זמורה

רוני שלום, איני מכיר טיפול בלייזר בלייזר לסינוס פילונידאלי, ולכן אני בספק אם יש טיפול כזה, וגם אם יש, הוא בוודאי לא בשימוש נרחב. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

29/05/2007 | 16:13 | מאת: מיכל

שלום רב, אני סובלת מטחורים שהתחילו בהריון החל מחודש חמישי ועד היום כלומר 9 חודשים . הייתי אצל רופא שנתן לי טיפול במשך 10 ימים משחה ונרות אך הדבר לא עזר . היום כאשר ניגבתי ראיתי דם על הנייר ונורא נבהלתי ישר חשבתי על הנורא מכל !! אנא תרגיע אותי שזו תופעה מוכרת ומה עלי לעשות להמשך טיפול יותר רציני מנרות ומשחה. תודה רבה

30/05/2007 | 20:45 | מאת: ד"ר עודד זמורה

מיכל שלום, יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים אינם נדירים בגיל צעיר, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה. למרות זאת, אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. הטיפול העיקרי שאני יכול להציע לך ללא בדיקה הוא לנסות לרכך את יציאותיך ככל הניתן באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. ומעט מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

29/05/2007 | 12:33 | מאת: אלון

שלום, אני בחור בן 34 שלאחרונה (שבועיים כמעט) סובל מכאבים באגן / פי טבעת (בפי הטבעת כאשר אני לוחץ על האזור ובאגן במשך היום – ככל שהיום מתארך הכאבים קצת עולים). בימים האחרונים השתנו לי היציאות ואני מוצא את עצמי עושה צואה פעמיים ביום. אין לי שילשול או עצירות. מדי פעם אני רואה דם על נייר הטואלט בזמן הניגוב. לפני כארבעה חודשים הייתי אצל הפרוקטולוג והוא זיהה טחורים פנימיים דרגה אחת. אני די נלחץ מהעניין. תודה

30/05/2007 | 20:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלון שלום, טחורים פנימיים דרגה אחת הם למעשה טחורים טבעיים ותקינים, אבל יכולים לעיתים לגרום לדמם קל. הם אינם גורמים לכל הכאבים והשינויים בהרגלי היציאה שאתה מתאר. הסיכוי שתלונות אלו נגרמות מגידול ממאיר למשל בגילך נמוך מאד, אבל אם זה מציק לך לאיכות החיים או שאתה בכל זאת מאד חרד כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג או לכירורג קולורקטאלי לבירור.

29/05/2007 | 07:48 | מאת: דוד

שלום רב. אצל בתי בת ה-30 התגלה קרצינואיד בתוספתן שנכרת, ולפי הדוח הפתולוגי קוטרו 1.5 סמ עם מעורבות מיקרוסקופית של שתי בלוטות לימפה וקירבה של 0.01 ממ מהגבול הסרוזלי. עקב החשד לאגרסיביות של הגידול במקרה זה הרופאים ממליצים על ניתוח מיידי לכריתה של המעי הימני. מהם השיקולים להחליט מראש האם לנתח בלפרוסקופיה או בניתוח פתוח מראש? תודה, דוד

30/05/2007 | 20:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דוד שלום, קרצינואיד הוא גידול שיכול להתנהג בצורה שפירה ולעיתים יכול גם להתנהג בצורה ממאירה. כאשר ישנם סימנים שיתכם שמדובר בגיגול יותר אגרסיבי, או כאשר יש חשש ששולי בכריתה אינם נספיקים, מומלץ להשלים את הכריתה לכריתה של כל המעי הגס הימני, בכדי להקטין עד כמה שניתן את הסיכוי לחזרה של המחלה בעתיד. בניתוח כורתים את המחצית הימנית של המעי הגס ומחברים את סוף המעי הדק למעי הגס הרחבי. מדובר בניתוח לא קטן, עם רמת סיכון מסויימת שבגיל 30 אינה גבוהה סטטיסטית, ועם סיכוי טוב לריפוי מלא מהגידול הנ"ל. בעקרון ניתן לעיתים קרובות לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית, שאינה כרוכה בפתיחת בטן מלאה, אם הכירורג המטפל מיומן בטכניקה זו. אין הבדל משמעותי בתועלת או ברמת הסיכון בין ניתוח לפרוסקופי לניתוח פתוח, אך ניתוח לפרוסקופי יותר קוסמטי, וההתאוששות ממנו מעט מהירה יותר. אם הכירורג המנתח מיומן בשיטה זו, איני רואה סיבה לא ללכת על ניתוח לפרוסקופי. אם במהלך הניתוח רואים שהמצב לא מתאים לניתוח מסוג זה ניתן תמיד לעבור לניתוח פתוח.

28/05/2007 | 15:39 | מאת: אילן

דוקטור נכבד הנני חולה קוליטיס לאחר כריתת מעי גס ויצירת פאוץ בימים האחרונים החלו לי כאבים עמומים בישבן כ 8 סנטימטר בערך מפי הטבעת ללא נפיחות או חום מתפקד כרגיל האם זה סימנים ראשונים לאבצס או סתם כאבי שריר ברגל ימין עקב הגברת הקצב במכון כושר? תודה על תשובתך אילן

30/05/2007 | 20:24 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אילן שלום, אין לי כמובן דרך טובה לענות על שאלתך מבלי לדעת את פרטי מחלתך וניתוח שעברת (למשל מתי הוא בוצע), וללא בדיקתך. ממליץ שתפנה לכירורג/ית המנתח/ת לבדיקה.

27/05/2007 | 15:19 | מאת: גלית

שלום רב שמי גלית לאחר כמספר חודשים של כאבי בטן בלתי ידועים ושלשולים ממושכים מלווים בבחילות חוסר תאבון אנמיה וירידה במשקל, אושפזתי בביהח ביצעו בדיקת קולונוסקופיה וגילו לי את מחלת הקרוהן רציתי לדעת איך מתמודדים איתה בחיי היום יום ומה הטיפול וההשלכות של המחלה

30/05/2007 | 20:20 | מאת: ד"ר עודד זמורה

גלית שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. מחלת קרוהן היא מחלות מעי דלקתיות שיכולה לערב כל קטע של מערכת העיכול, ואיננו יודעים כיום מה גורם לה. מאחר שאנו לא יודעים כיום מה גורם למחלות אלו, אין לנו טיפול שיכול לרפא אותן לחלוטין, ולכן מטרת הטיפול לכן היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית, ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. ולרוב אנו מגיעים להשגת מטרה זו. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. ההתמודדות עם המחלה אכן לעיתים אינה קלה, אולם היא אפשרית, ולרוב אנו משיגים את המטרה של חיים באיכות חיים טובה ומלאה. לצורך כך חשוב למצוא גסטרואנטרולוג שיש איתו תקשורת טובה, ולהיות במעקב קבוע שלו. ניתן גם לקבל מידע, תמיכה, ונסיון אישי מאנשים עם קרוהןבפורומי תמיכה כגון http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2230-18115,00.html שיהיה הרבה בריאות

שלום, מזה כמה שבועות אני מרגיש דקירות בצד הבטן משמאל לפופיק.היציאות שלי כבר כמה שנים רכות,ממש בהתחלה הן קשות ומיד כשיוצא החלק הקשה אני משלשל,לרוב אני מרגיש גירודים לאחר הישיבה ולגזים יש ריח חזק במיוחד,נאמר לי שזה קיבה עצבנית,לאחרונה כפי שציינתי יש לי דקירות בצד השמאלי התחתון של הבטן,אני נמצא כעת בתקופת מעבר עבודה וחשבתי אולי זה דבר שמחזק את העובדה כי זו באמת קיבה עצבנית.רצוי לציין שאני משתמש בכדור בשם סרוקסט באופן קבוע כבר בערך 5-6 שנים האם יש לעובדה זו קשר למתרחש. תודה מראש

30/05/2007 | 20:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אלי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. תלונותיך יכולות להגרם על ידי "קיבה עצבנית" (היום אנו קוראים לזה מעי רגיז) אך יכולים גם להגרם מסיבות רבות אחרות. איני יודע איזה בירור עברת ולכן איני יכול לומר דברים יותר ברורים. מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג ליעוץ עם כל המידע הרפואי שבידך. שיהיה בריאות.

26/05/2007 | 19:23 | מאת: ק

חבר שלי החלק להקיא לפני חודשים כל דבר שהוא אוכל (אפילו מיצים) וכתוצאה מכל מיני בעיות הגיע למרפא צבאית רק אחרי חודשיים במצב שאיבד הרבה מאוד משקל (הוא כבר לא יכול ללכת באופן עצמאי) כנראה שלא היו בעבר נושאים של בולמיה- וזה לא נראה כמו בולמיה. ברגע שהוא אוכל משהו לאחר 5 דקות הוא מקיא את הכל- מה יכולות להיות הסיבות- האם אפשר להציל אותו ולאיזה מומחה טוב ניתן לפנות. אם אפשר לענות כמה שיותר מהר כי העניין בוער ודחוף תודה מראש

30/05/2007 | 20:10 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ק שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. לפנות לגסרואנטרולוג בהקדם האפשרי. מאחל לו בריאות.

26/05/2007 | 12:42 | מאת: נאוה

הרופא איבחן אצלי פיסורה ואמר לי לשבת חצי שעה באמבטיה אבל שכחתי לשאול אותו כמה שאלות? ואולי אתה תוכל לעזור לי ..האם מים פושרים חמים? האם אפשר לשים איזה שהוא חומר בתוך האמבטיה אני מחכה לתשובה תודה מראש

30/05/2007 | 20:08 | מאת: ד"ר עודד זמורה

נאוה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. אני מקוה שבינתיים הפיסורה כבר חלפה... לגבי המים- מים חמימים ונעימים, ולא צריך להוסיף להם שום דבר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

31/05/2007 | 20:36 | מאת: נאוה

15/11/2007 | 20:10 | מאת: רחמים

ד"ר עודד זמירה שלום, סבלתי מכאבים חזקים כארבעה חודשים, ניסיתי את כל הטיפולים השמרניים וזה לא עזר... לפני כארבע חודשים עברתי ניתוח של פיסורה ולמרות הניתוח אני עדיין סובל מכאבים בפי הטבעת ושורף לי במשך כל היום, למרות שאני מקפיד על תזונה נכונה עם סיבים תזונתיים, לא אוכל עגבניות, ולא שותה קפאין ומשתמש כל ערב באבקה "פגלקס" לריכוך הצואה. מה עליי לעשות על מנת שלא יהיה שריפה או כאבים ?

01/02/2008 | 16:32 | מאת: מרטה

שלום רב, קראתי מאמר או תשובה שלך בנושא בעית הפיסורה. ציינת שם תרופה בשם "ניפדיפין", האם זו תרופה מרפאה או רק מקלה? אני רוצה לרכוש אותה באופן פרטי, מהי הדרך לעשות זאת והאם נדרש מרשם של רופא. אשמח לשמוע תשובתך, בברכה מרטה

25/03/2008 | 11:05 | מאת: נורית

האם מומלץ להשתמש בשמן אובליפיחה באזור הפיסורה במקביל למשחה ניפידיפין?

26/05/2007 | 08:57 | מאת: משהו

ישלי טחורים כבר 24שנים ולא טופלתי למעט כשנתגלו הטחורים ונוצר קריש.בכל השנים סבלתי, השתמשתי במשחות ובשנים האחרונות החזרתי הטחורים פנימה.בימים האחרונים אחד משלושת הטחורים פורץ מספר שניות לאחר הכנסתו החוצה, אלא אם אני יושב.הגעתי להכרה לכך שאפנה לטיפול רפואי.לפני שאתחרט ואמשיך לסחוב הבעיה שנים נוספות(למרות שבימים האחרונים המגבלות החריפו הן במשך היום וגם בלילה הנני מתעורר מכאב ואי נוחות).אבקש לדעת: א.האם טיפול בשיטת דופלר מתאים להצגתי? ב.היכן ואם ניתן לבצעו מיידית כבר היום?

30/05/2007 | 20:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב החיים העמוסים. HAL דופלר היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, והיא כנראה טובה לחולים שמתאימים לפעולה זו. מתאורך יש סיכוי טוב שאתה יכול להתאים לפעולה זו, מאחר שהיא טובה במיוחד לטחורים פנימיים שצונחים, כפי שאתה מתאר, ופחות טובה לטחורים חיצוניים. יחד עם זאת כמובן שלא ניתן לקבוע התאמה לפעולה מסויימת ללא בדיקה. אין מדובר בהסרת הטחורים אלא בפעולה כירורגית בה מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (מרבית הכירורגים מבצעים אותו בכל זאת בטשטוש במסגרת בית חולים כלשהו, בין אם ציבורי או פרטי), וכשבוחרים נכון את המטופלים המתאימים, במקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים, למרות שהטחורים אינם נעלמים לגמרי. הטיפול מבוצע על ידי מספר כירורגים קולורקטאלים בארץ, כולל על ידי. כאמור, יש להבדק קודם על ידי כירורג קולורקטאלי, האמון על פעולה זו, אך מנוסה גם במגוון הטיפולים האחרים לטחורים, על מנת להציע (ולהחליט ביחד) את הטיפול המתאים ביותר. קצת מידע כללי: מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש יחסית והוסבר בתחילת תשובה זו. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

24/05/2007 | 19:47 | מאת: בן

שלום ד"ר, אני בן 35, לפני מספר ימים הופיעה אצלי בליטה מחוץ/בסמוך מאוד לפי הטבעת, דבר המלווה בכאבים בשיגרה. קראתי באינטרנט כי יתכן שזה טחורים מהסוג הקשה יותר שלא מתרפא מעצמו ונגרם בין היתר מלחץ נפשי רב או אף פעילות גופנית מאומצת (שניהם רלוונטים לי בתקופה האחרונה). לא יורד לי דם ואני נמנע ממגע במקום בשירותים. השאלה העיקרית היא מה עלי לעשות ביום יום כדי לרפא זאת (פעילות גופנית מסוימת/מריחת משחה/אמבטיה), אני לא רואה את עצמי עובר טיפול או ניתוח בנושא, המון תודה.

30/05/2007 | 19:55 | מאת: ד"ר עודד זמורה

בן שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב החיים העמוסים. תאורך יכול להתאים לטחור חיצוני שמתבלט, למרות שללא בדיקה קשה לקבוע אבחנה חד משמעית. טחורים הם בעיה שמפריעה לאיכות החיים, ולכן רק אתה יכול לקבוע עד כמה זה מפריע לך ואם אתה זקוק לטיפול או לא. הטיפול העיקרי שאני יכול הלציע לך ללא בדיקה הוא לנסות ככל הניתן לרכך את יציאותיך באמצעות כלכלה עשירה בסיבים, תוסבי סיבים על בסיס פסיליום הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אמבטיות במים חמימים יכולות להקל מעט על הסבל. פרט לכך, טיפול צריך להתבצע לאחר בדיקה קביעת האבחנה ודיון על אפשרויות הטיפול.. קצת מידע כללי: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. צריבת הטחור בלייזר במקום הנחת גומיה בעצם יוצרת את אותו האפקט, ויש לה את אותה היעילות וחוסר הנוחות הקל שיש בקשירה, כך שזו אלטרנטיבה לקשירה. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

22/05/2007 | 15:50 | מאת: ענת

זו תוצאה שקיבלתי לאחר בדיקת הקולונוסקופיה. לא הספקתי לדבר עם הרופא הבודק. האם תוכל לתרגם לי? האם דורש טיפול? תודה.

22/05/2007 | 18:00 | מאת: ד"ר עודד זמורה

הבדיקה תקינה. נראו רק טחורים פנימיים שיש טעם לטפל בהם רק אם הם מציקים לך, ולא בגלל שראו אותם בבדיקה.

22/05/2007 | 10:16 | מאת: שרון

איזה טיפול ניתן לקבל אני מניקה בלבד תודה

22/05/2007 | 17:58 | מאת: ד"ר עודד זמורה

כלכלה עשירה בסיבים, תוסף סיבים מסחרי על בסיס פסיליום הנמכרים בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ושתיה מרובה. אין מניעה לשימוש בזמן הנקה.

21/05/2007 | 13:23 | מאת: אלמוני

ד"ר זמורה שלום רב, בעבר שאלתי בפורומים לגבי ניתוח הסרת כיס מרה, נמצאו לי שני אבנים קטנות בכיס 0.5 ס"מ. והיה לי לפחות התקף כיס מרה אחד, שהתבטא בצמרמורות ,כאבים בבטן עליונה ומימין,תחושת מלאות,הקאות ושילשולים, זה נמשך כמה שעות ובהחלט היה התקף קשה,ALKP שלי סביב 137 הרופא קשר את את זה לכיס המרה, שאלתי האם לא היה עדיף קודם לעשות גסטרוסקופיה . בשאלה של כיב תמונת הסונר בטן לא חד משמעית בעד התקף שכזה מאחר וחסר עיבוי דופן כיס מרה. (מצאו לי בעבר טחורים ברמה נמוכה בבדיקת פרוסקוסקופיה ב 2004)יש לי דימום קל במיוחד אחרי שלשולים,כנראה בגלל הטחורים, קורה לי מידי פעם שרואה טיפת דם שמנגב, אבל רק אם הולך לשרותים לעיתים תכופות יותר וכנראה נוצר גירוי. אני קצת מוטרד ואשמח לתשובה בהקדם איך אתה ממליץ לנהוג? אגב מאז ההתקף שהיה לי עשיתי רפורמה במזון ואני מקפיד לא לאכול פאסט פוד ודברים שומניים, הכולסטרול שלי ירד משמעותית ל 170 וגם המישקל מ 77 ל 74 ק"ג תוך חודשיים והתייצב עכשיו גובהי 179 אשמח להתיחסותך,

22/05/2007 | 17:56 | מאת: ד"ר עודד זמורה

סביר מאד כי התקף כאבי בטן כפי שאתה מתאר, בנוכחות אבני מרה והפרעות בפוספטזה בסיסית (ALKP) נגרם על רקע אבני המרה, ועיבוי דופן הכיס באולטרסאונד אם ישנו מצביע על דלקת כיס המרה אך העדר עיבוי לא שולל שמקור הכאבים בכיס המרה. אם אתה מאד מוטרד משאלת הכיב זאת לא תהיה טעות לבצע גסטרוסקופיה, אך לדעתי זה בכל מקרה לא ישלול מקור מרתי ולא יוריד את האינדיקציה לניתוח. מה שכן, כדאי לחזור לפני הניתוח על תפקודי הכבד, ואם הפוספטזה הבסיסית לא חוזרת לנורמה, יש לשקול בירור של צינורות המרה לפני הניתוח. לדימום דרך פי הטבעת אין קשר לאבני מרה וסביר שגם לא לכאבים התקפיים כפי שאתה מתאר. יש הרבה סיבות אפשריות לדימום דרך פי הטבעת, ובעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים, פיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. טחורים למשל אינם נדירים בגיל צעיר, ולעומת זאת גידול במעי הגס מאד נדיר בגיל זה. אם הדמם ימשך הייתי ממליץ לך לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול.

23/05/2007 | 12:02 | מאת: אלמוני

אני מודה לך מאוד עת התשובה המנומקת, החלטתי בפה אחד עם הרופא גאסטרו לעשות בדיקת גאסטרוסקופיה בטרם הניתוח. הוא גם אמר שמציאת חומצה לא בהכרח תשלול כריתת כיס המרה,אם הכאבים שלי היו תכופים אני מאמין שהייתי ממהר להסיר את הכיס, מאחר והיה לי מקסימום התקף אחד אולי אחד נוסף לפני כמה שנים, אני מעדיף להמתין, אני אחזור על הבדיקה של ALKP ובהחלט אבדוק אם יש מגמת ירידה, אגב ירד לי מ 147 ל 134 עשיתי רפורמה רצינית בתזונה,אוכל פחות דברים שומניים, לפחות הסיכוי לייצור אבנים חדשות אולי ירד. חג שמח

20/05/2007 | 08:13 | מאת: יעל

שלום, לאחרונה התחלתי לשים לב לנקודות אדומות-כתומות שנשראות על נייר הטואלט לאחר הניגוב. זה נראה כמו חתיכות קטנות של קליפות עגבניה או פלפל. האם זה יכול להיות או שמדובר במשהו שאמור להדאיג אותי? אין לי תופעות אחרות , אין עצירות. תודה.

20/05/2007 | 13:45 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לא נשמע לי מדאיג. לפי תאורך זה לא נשמע כמו דימום בצואה, ושאריות מזון לא לגמרי מעוכל תקינות ביציאה.

18/05/2007 | 15:26 | מאת: ליאת

שלום,השבוע ביצעתי בדיקת קפסולה. למרות המעקבים הקפדניים שניהלתי, לא ראיתי שהקפסולה יצאה. האם יש סיבה לדאגה? מה אני צריכה לעשות? אין לי כאבים או תופעות חריגות. תודה

19/05/2007 | 21:37 | מאת: ד"ר עודד זמורה

ליאת שלום, אם אין תלונות המחשידות לחסימת מעי, כגון כאבי בטן עזים, נפיחות בטנית, והעדר יציאות ומעבר גזים, אין סיבה לדאגה. או שהקפסולה יצאה ופיספסת אותה, או שהיא תצא בזמנה.

18/05/2007 | 15:13 | מאת: דגנית

שלום רב מאז לידת ביתי לפני קרוב לשלושים שנה סבלתי מבעית טחורים קלה שלא ממש הפריעה, הטחורים היו מצומקים וחיצוניים ורק מידי פעם במצבים של עצירות היה דימום קל מאוד ולכן לא טיפלתי בזה. לפני כחודשיים שלושה התפתיתי לרכוש ג'ל לטיפול בטחורים בחנות טבע שאכן עשה נפלאות לגבי הטחורים החיצוניים והעלים אותם כמעט לגמרי, הקוץ שבאליה הוא שמאז הטיפול "המוצלח" אני סובלת מטחורים פנימיים גדולים שלמיטב ידיעתי לא היו שם קודם לכן או שהיו מאוד קטנים. איני סובלת מכאבים ולא מדימום אבל מתקשה ביציאות, במיוחד אם הצואה רכה ואז שום דבר פרט להתערבות חיצונית לא מצליח לעזור על מנת שהיא תחליק החוצה. ברצוני לציין שבדרך כלל יש לי יציאות נורמליות ורק לעיתים אני סובלת מעצירויות. דווקא בתקופה זאת אין לי עצירות כלל אבל כל ביקור בשרותים הוא סיוט. מה לעשות? האם יש חשש לבעיה יותר חמורה במעי. האם זה יעבור מעצמו? האם השערתי שהתופעה הזאת קשורה לטיפול בג'ל היא נכונה? בברכה דגנית

19/05/2007 | 21:38 | מאת: ד"ר עודד זמורה

דגנית שלום, טחורים פנימיים, גם גדולים למדי, אינם גורמים לרוב לחסימה של איזור פי הטבעת ולהפרעה בתהליך ההתרוקנות. להיפך, הפרעות שונות בתהליך ההתרוקנות, כולל הרפיה לא מספיק טובה של שרירי רצפת האגן או שינויים במבנה הרקטום התחתון, יכולים לגרום למאמץ מעת היציאה, שגורם לטחורים פנימיים גדושים. מציע שתיפני לכירורג קולורקטאלי (או לגסטרואנטרולוג שהתמחותו בבעיות רצפת האגן ותנועתיות מערכת העיכול) לבירור וטיפול.