נגישות
נגישות

פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

הפורום עוסק בפרוקטולוגיה ובכירורגיה של המעי. מחלות המעי כוללות גידולים של המעי הגס, מחלות מעי דלקתיות, כולל קרוהן וקוליטיס, והפרעות בתפקוד המעי. תחום הפרוקטולוגיה כולל את מחלות פי הטבעת, טחורים, פיסורה, פיסטולה פריאנאלית, סינוס פילונידלי, הפרעות בשליטה בסוגר פי הטבעת, צניחה (פרולפס) של הרקטום, קושי בהתרוקנות (עצירות), ועוד. תחום הפרוקטולוגיה עוסק ברובו במחלות הפוגעות באופן ניכר באיכות חיי הסובלים מהם, וברוב המקרים ישנן שיטות יעילות לטיפול בבעיות אלו. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בתחום זה וטכניקות חדשות פותחו לטיפול ברבות מהבעיות הפרוקטולוגיות.
5456 הודעות
5054 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

07/12/2016 | 11:36 | מאת: תקוה

שלום רב, אני בת 52 ולפני כתשע שנים עברתי ניתוח להוצאת גידול מהמעי הגס. לשמחתי ללא טיפולים התגלה מוקדם. מאז אני במעקב. השאלה שלי היא: בדרך כלל היציאות שלי מרובות ומזעריות. לאחרונה התחיל להסתדר ומופיע פעמיים עד שלוש ביום אבל ביומיים האחרונים היציאות שלי קשות מאוד ומלווים בכאבים מאוד חזקים ברקטום וכן אני לא מצליחה להתפנות רגיל אלא לאחר מאמץ רב יציאות קטנות קשות ורבות. חשוב לציין שהתזונה שלי לא השתנתה, אני מקפידה לאכול בריא ולשתות מים. האם זה אופייני לניתוח שיש גם עצירויות. אודה לך על תשובתך המהירה. תקוה

לקריאה נוספת והעמקה

תקוה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. איני יודע אפילו איזה סוג ניתוח עברת, ואיני יודע איזה מעקב את מבצעת. ככלל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

05/12/2016 | 14:35 | מאת: אלעד

שלום רב אובחנו לי טחורים פנימיים דרגה 2 ו- 3 ללא כאבים או כל תחושה מיוחדת (נבדקתי עקב דם בצואה, ליתר ביטחון עברתי גם קולונוסקופיה שתוצאותיה היו טובות). הומלץ לי על ניתוח בלייזר. נאמר לי שעל אף שאני לא מרגיש כלום כרגע, הטחורים האלה צפויים להתפתח ולהגיע לשלב 4, לכן יפה שעה אחת קודם. שאלות: 1) האם אכן מומלץ להסיר טחורים גם בשלבים שאינם מורגשים כלל? האם הישארותם במצב הקיים בסבירות נמוכה? 2) האם יש רק סוג אחד של ניתוח טחורים בלייזר? איך הוא נקרא? אם כמה סוגים, אשמח לדעת איזה ומה ההבדלים בינהם? 3) מה דעתך באופן כללי על ניתוח טחורים בלייזר? האם אכן הוא הכי מתאים? הכי בטוח? הכי פחות כאבים ותופעות לוואי? 4) בעבר סבלתי מפיסורה וכבר תקופה של בערך שנתיים שנוצר לי skin tag די גדול באיזור. הומלץ לי באותה הזדמנות של ניתוח הלייזר להסיר גם את זה. האם יש תופעות לוואי שקשורות בתפקוד פי הטבעת (החלשות שרירים? שליטה על הסוגר וכיו"ב?). 5) התופעה הזאת לא נוחה בזמן הניגוב, אבל האם יש סיבה מעבר לכך לנתח/להסיר? האם עלולה להתפתח בעיה רפואית כלשהי אחרי שנים אם לא מטפלים ב- skin tag? תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

אלעד שלום, טחורים וגם skin tag בפי הטבעת הן בעיות של איכות חיים, ואין שום סיבה לטפל בהם כירורגית אם הם לא פוגעים באיכות החיים!! לא משנה כלל מהי הטכניקה הניתוחים המוצעת, אם אין אינדיקציה לניתוח, אין אינדיקציה בשום טכניקה. אם אתה מעוניין להקטין את הסיכוי שהטחורים יגרמו לך מתישהו לסבל, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. כמו כן, מומלץ להמנע מישיבות ממושכות בשירותים. אם תסבול מתישהו מהטחורים או מה skin tag, אז מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

13/12/2016 | 11:34 | מאת: אלעד

תודה רבה על תשובתך הברורה וההחלטת!! היתה לי תקווה לתשובה כזו, אבל טוב להיות שקט בנושא. למקרה שכן אזדקק לטיפול כירורגי, תוכל בכל זאת לומר אם אכן הניתוח בלייזר הוא הטיפול המועדף כיום? אם כן, מאיזה סיבה הוא המועדף? והאם יש סוגים/שמות שונים של ניתוחי לייזר? (על מנת שאוכל לברר ספציפית). תודה מקרב לב אלעד

04/12/2016 | 23:28 | מאת: שני

שלום, אני בת 20 ולפני חצי שנה עברתי ניתוח כריתת סינוס מלאה בהרדמה מלאה עם תפרים. לאחר הניתוח נפתחו לי שני חורים באזור (תעלה שנותרה) ומהם הפרשה מוגלתית. אני צפויה לעבור ניתוח שני והרופא המנתח הציג לי אפשרות של תפירה מסוג top closure שבנוסף לתפרים בקו האמצע יש גם תפרים משני צידי הישבן שמהדקים את כל האזור (גם בניתוח הראשון סגרו את האזור בתפרים, רק בקו האמצע) אשמח לדעת אם אתה מכיר את השיטה הזו והאם ממליץ? אני חוששת מההחלמה עם כמות תפרים באזור ומצלקות. תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

שני שלום, top closure היא שיטה שמיועדת להוריד את המתח מהצצא ולסייע בקרוב הדרגתי של רקמות. היא כוללת מדבקות משני צידי הפצע ורצועות המקשרות ביניהן. אין בשיטה זו צלקות נוספות. יחד עם זאת, אין נסיון רב בשימוש בשיטה זו ספציפית לסינוס פילונידאלי, והיא כנראה אינה מונעת זיהומים, שהם הבעיה העיקרית שגורמת לחזרת סינוס פילונידאלי. אם מבצעים ניתוח עם תפירה של הפצע, איני רואה סיכון רב בהוספת ה top closure. לחליפין, ניתן לבצע ניתוח ללא תפירה של הפצע ולהשאירו פתוח לריפוי הדרגתי (אולי עם קרוב רקמות הדרגתי עם top closure). במקרה כזה, ההחלמה ארוכה יותר, אולם שיעור הזיהומים נמוך יותר

עלי לעבור ניתוח כריתת נגע עורי פריאנלי בפי הטבעת בהרדמה . ואני די חוששת . מה תהליך ההחלמה ומה הסיכונים ?

שכחתי לציין פרטים :נגע עורית אחורית, בשעה 6 בגודל 5ממ , רגיש למגע לא מפריש .

01/12/2016 | 16:07 | מאת: רעות

שלום, לפני כעשר שנים היה לי סינוס פילונידלי בעצם הזנב שהתפתח לזיהום ונותח באופן מידי. לפני כשבועיים הרגשתי אי נוחות באיזור וראיתי כי ישנו גוש מוגלתי, בימים שאחרי המצב ישתפר, כבר אין כאב ומורגשת גילה מזערית ביותר. בבדיקה הרופאה ראתה 4 פתחי סינוס פילונידלי בקו האמצע והמליצה על ניתוח לכריתת הסינוסים. בעוד כשבועיים אני אמורה לטוס לארה"ב לתרופה של כחצי שנה, השאלה אם ניתוח כזה יכול לחכות או סביר להניח שהמקום יזדהם בשנית ואאלץ לחזור לארץ בגלל זה? כמו כן האם צלקת מניתוח כזה דומה לצלקת שמתקבלת מהסרת מורסה שהזדהמה כמו במקרה שהיה לי לראשונה? בתודה,

לקריאה נוספת והעמקה

רעות שלום, סביר שאת סובלת מסינוס פילונידאלי לפחות מאז האירוע לפני 10 שנים, והוא היה שקט קינית כל השנים האלו. אין שום דרך לחזות אם הוא יהיה כעת שקט שנית לפחות חצי שנה או יתלקח שנית במהלך תקופה זו. לגבי הצלקת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

יש לי הרפס 1 שמופיע מידי פעם בירך הפנימית קרוב לאיבר המין , לא מופיע כפצע אלא גוש תת עורי שלוקח לו זמן להיעלם ולפעמיים הוא דיי מחליש לי את הרגל, עד שהבנתי שזה הרפס סבלתי ממנו אפילו מעל חצי שנה רצוף, עכשיואחרי שטיפלתי חזר פעם אחת רק לשבוע, יש לי כאבים באזור פי הטבעת כבר שנתיים, תהיתי אם זה גם יכול להיות ההרפס , כי שם אני לא נמרחת וגם לא ממש יכולה לשים את השמן האתרי שמצאתי שפותר לי את הבעיה אני חוששת שמא זה אולי משהו סרטני, לפני שאני הולכת בדיקה שבטח תהייה מביכה , יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשלול דברים אחרים אולי לקחת כדור נגד הרפס מערכתי ? מחות מסוימות ? בדיקה עצבית , יש לי איזה בלט בעמוד שדרה מותני אבל הכאב ברקטום הוא כאילו רק בצד אחד בכל מקרה, אשמח לדעת לאיזה רופא קובעים תור , רשימת הכירוגים בקופה היא כללית האם התמחות כזא היא רק בבתי חולים ?

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, ורובם המכריע הן בעיות שפירות. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. יש מומחים כאלה גם במרפאות בתי החולים וגם בקהילה, וכמו בכל בעיה רפואית, ככל שתפני למומחה בתחום, גדל הסיכוי כי השירות שתקבלי יהיה מקצועני. יתכן כי בעיה מעין זו תזדקק ליעות של מומחים ממספר תחומים או בדיקות שונות ומספר מפגשים עם מומחה לתחום על מנת לנסות ולסייע.

30/11/2016 | 11:28 | מאת: שם בדוי

שלום,בן 30 ,לפני חצי שנה הובחנתי בפיסורה,נשלחתי לקולונוסקופיה יצא תקין ,השתמשתי בניפידיפין נורמלקס ,וקונסיל ,כמו כן אכלתי הרבה ירקות ,פירות והרבה שתייה,חזרתי לפרוקטולוג אחרי חודש ונאמר לי שפיסורה עדיין קיימת למרות שכאבים כמעט ולא היו ,אולי ברמה של אי נעימות בזמן היציאה ואחרי כמה דקות הכל היה בסדר ,הרופא אמר ששלב הבא זה ניתוח ,הלכתי לעוד פרוקטולוג נוסף לקבל חוות דעת והוא אמר שלא רואה סיבה לרוץ לניתוח אם אין לי כאבים ,המשכתי עם ניפדיפין ונורמלקס,היה מופיע דם פעם בחודש לכמה ימים ,אתמול שוב הלכתי פרוקטולוג והוא אמר לי שאין כבר פיסורה ויש רק טחורים פנימיים,הוא עשה קשירה במקום ועכשיו אני מרגיש לחץ בפי הטבעת כיאלו בא לי לשירותים כל הזמן ,ויש גם איזה לחץ באשכים או במקום בין אשכים לפי הטבעת .האם זה נורמלי להרגיש את הלחץ הזה יום אחרי קשירה ?התרוקנתי יום אחרי קשירה ללא דימום ,ניתן למרוח ניפדיפין אחרי קשירה?זה עוזר לי להתרוקן.אני לא יודע אם לסמוך על רופא שאין לי כבר פיסורה או ללכת לעוד חוות דעת ,הוא טען שבטוח אין ,בדק גם עם אצבע וגם אם קולונוסקופ שעשה את הקשירה, האם אפשר לפספס פיסורה בבדיקה כזאת ?תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, 1. פיסורה היא כעיקרון בעיה של איכות חיים, ואינה מסוכנת, ואם אתה לא סובל מכאבים ניכרים או מסבל ניכר מהפיסורה, אז לא משנה אם רואים אותה בבדיקה או לא, אין הכרח לטפל בה. 2. שכיח לאחר קשירת טחורים לחוש צורך תמידי להתרוקן שלרוב חולף אחרי מספר ימים. זה נגרם מאחר שהקשירות יושבות במקום בו ישנם סיבי עצב שתפקידם לחוש מתי יש תוכן יציאה, וגורוי שלהם נותן לחושת שוא של צורך ליציאה

שלום בן 40 לא סובל מסכרת, ללא מחלת כליות. איך שאני שותה, לא עובר זמן רב ואני צריך לשירותים. האם זה תקין? האם השתיה שלי בכלל אפקטיבית או שפשוט הרוב יוצא וכאילו לא שתיתי? אני שואל זאת בין השאר, כי התחלתי להשתמש באבקת קונסיל (מרכך יציאות) בגלל טחורים ויציאות קשות, וההנחיה היא לקחת כף בתוך כוס מים, ומיד לאחר מכן לשתות עוד כוס מים. זמן מועט אחרי שאני שותה את 2 הכוסות אני רץ לשירותים, אף יותר מפעם אחת. נראה שהאבקה לא משיגה את התוצאות, כך שאולי זה קשור לכך שאני מהר מאוד מאבד את הנוזלים ששתיתי? האם כל זה תקין? זה מצביע על משהו? דורש בדיקה, או שפשוט אחיה עם זה? אני מרגיש כאילו אני שותה, ופשוט מוציא מה שאני שותה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יוני שלום, לא לחלוטין הבנתי אם לאחר שתיה אתה צריך לתת שתן או צואה, אבל כך או כך זה כנראה תקין

26/11/2016 | 16:06 | מאת: נבוך

ד"ר נכבד! אני מתנצל על השאלה המביכה. סלח לי. האם לאחר ניתוח פיסורה ניתן לחזור לקיים בלא חשש מין אנאלי? בתודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לאחר שהפיסורה החלימה לחלוטין, ניתן כעיקרון לחזור לחיי מין אנאלי רגילים בעדינות ועם סיכוך מתאים. אם יש כאבים, מומלץ להפסיק.

אני בגיל 62, ללא עבר תורשתי למחלות במעי הגס. להלן ממצאי סיכום בדיקת גסטרו: ניצפו דיברטיקולה בודדים בסיגמה, פוליפ 1 ס"מ על בסיס צר שנכרת ממול לשסתום ICV להלן תוצאות הביופסיה - בדיקה מאקרוסקופית: התקבלה צנצנת מסומנת ובה קטע רקמה פוליפואידי אפור בהיר באורך 0.5 ס"מ וברוחב 0.3 מ"מ ובנוסף פרור רקמה בקוטר 0.3 מ"מ. בדיקה מיקרוסקופית: :Right colon, polypectomy Fragments of tubular with low grade dysplasia Snomed: T - 67100, M - 82110 אודה להתייחסות

לקריאה נוספת והעמקה

איל שלום, ממצאי הבדיקה מצביעים על פולים שפיר שנמצא במעי הגס, והוסר. מבחינת הפוליפ הנ"ל אין צורך במעקב נוסף, אולם מאחר שהמעי הגס שלך פיתח פוליפ שפיר, ולעיתים זה יכול להצביע על נטיה לפתח ממצאים כאלה, מומלץ לרוב לחזור על קולונוסקופיה עןד 1-3 שנים

18/11/2016 | 18:09 | מאת: יהונתן

שלום ותודה מראש על העזרה - כמה זמן לוקח ל Rectogesic לצאת לחלוטין מהגוף אחרי המריחה? במילים אחרות, כמה זמן צריך לחכות אחרי מריחת 1 ס"מ מהמשחה Rectogesic ועד נטילה בטוחה של ויאגרה? וכמה זמן אחרי לקיחת ויאגרה ניתן למרוח שוב בבטחה את המשחה? אני לא רוצה לפגוע בטיפול בפיסורה אבל נאלץ ליטול ויאגרה (במשחה הרי אאלץ להשתמש חודשיים!). בבקשה אודה לך לתשובה מפורטת כי הדבר חשוב לי מאוד. תודה רבה ושבת שלום!

לקריאה נוספת והעמקה

יהונתן שלום רב, למיטב ידיעתי ההשפעה הצולבת של 2 תרופות אלו לא נבדקה ספציפית, אולם ככלל מדובר בשתי תרופות עם זמן מחצית חיים (מדד הקובע את פינוי התרופה) קצר יחסית, כך שתאורטית הפרדה של מספר שעות אמורה להיות סבירה. לחליפין ניתן לדלג עם מנה אחת של רקטוג'זיק מדי פעם עשאתה לוקח ויאגרה

שלום רב פר זמורה, הנני בת 32 שנתיים לאחר כריתת מעי דק עקב NET, אך ורק לאחר ניתוח התחילו כאבים בצד שמאל של מותן, שנהיה רגיש לקור ולמזגנים, מה שגורם לשלשולים (ללא קשר לתזונה או שתי). כל הבדיקות הדמיה תקינות, כולל סונר דרכי שתן, כדורים ואנטיביוטיקה נגד דלקת לאחר ניתוח עוזרים אך לאחר תקופה הכאבים חוזרים. חימום המותן או פעילות גופנית בעת כאבים משפרים מצב אך לא תמיד יש אפשרות לכך (לא בזמן עבודה), יותר מציק שלשולים נוזליים. חשוב לציין שלפני ניתוח לא סבלתי מתופעה הזו. מאוד אשמח לכיוון כי התייאשתי, האם זה כרוני או ניתן לטיפול? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

מאיה שלום, אני מבין מאד את סבלך ולא מזלזל בו כלל, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת או לכירורג קולורקטאלי (אם המנתח אינו כזה) לבדיקה ויעוץ.

13/11/2016 | 23:19 | מאת: אריאל

שלום רב אני חייל ומשרת בחימוש. סובל כ-4 שנים מפיסורה וטחורים פנימיים. עברתי במהלך הצבא ניתוח לתיקון פיסורה,אך לצערי עבר ללא הצלחה. בהמלצה של רופא פרוקטולוג וגסטרואולוג עברתי קולונוסקפיה לבירור נוסף הממצאים היו טחורים פנימיים. אני מבחינה פיזית וגופנית מרגיש לחץ ודימום וכאבי תופת לאחר מאמץ גופני ופעילות מאומצת בעבודה במחלקה. שאלתי היא מה אפשר לעשות בנוסף בשביל להקל על היסורים שאני עובר ועל כאבי התופת הלא פוסקים. יש לציין שאני השתמשתי ברוב התרופות של טחורים ופיסורה ולא עוזר. יש לציין בנוסף שאין מענה רפואי הן מהמפקדים שלי במחלקת החימוש והן מהמחלקה של הרפואה בבסיס. אשמח לתשובה שתציין בבירור מה מותר לי ומה אסור לי לעשות במחלקה ואשמח לתשובה מהירה ומדויקת . תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2016 | 22:15 | מאת: אריאל

?

אריאל שלום, ככלל, התלונה השכיחה בפיסורה היא כאבים ניכרים לאחר יציאה, ולרוב הקשר לפעילות כזו או אחרת רופף. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני ובוודאי לא להציע מגבלות כאלה ואחרות באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

13/11/2016 | 17:04 | מאת: דנית

בת 24, סובלת מפיסורה בפעם השלישית. הפרוקטולוג רשם לי רקטוגסטיק יחד עם נורמלקס. בעקבות כאבי ראש חזקים וסחרחורות הפסקתי את השימוש ברקטוגסטיק. כעת נותרתי עם הכאב העז, שגורם לי לא להתפנות ולהמנע מאוכל. (מה שגורם לעצירות) קבעתי תור נוסף לרופא על מנת לראות מה ניתן לעשות אך התור הכי קרוב הוא רק בעוד חודש. בינתיים, בבית מרקחת קניתי פרוקטו גליבנול קרם והשתמשתי בו פעם אחת, והרגשתי שדווקא מתכווצים לי כלי הדם (לעומת הרקטוגסטיק שהרחיבו והרפו את השרירים) ולכן היה לי מאוד קשה ביציאה. האם להמשיך להשתמש בפרוקטו גליבנול קרם? מה הנך ממליץ לעשות בינתיים?

לקריאה נוספת והעמקה

דנית שלום, פרוקטוגליבנול אינה משחה המיועדת לטיפול בפיסורה. ככלל, ניתן להמיר את הרקטוג'זיק במשחה שנקראת ניפדיפין, שאינה גורמת כאב ראש, אך היא תרופת מרשם הדורשת בדיקת רופא. על מנת להקטין את הסיכוי לכאבי ראש מרקטוג'זיק, יש למרוח כמות קטנה, כגרגר אפונה על קצה האצבע, סביב פתח פי הטבעת, ואין צורך להחדירה. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

13/11/2016 | 14:10 | מאת: בני

שלום עברתי ניתוח פיסטולה שטחית בשעה 06:00 וצריבה קרקעית לפני 10 ימים,אין כאבים אבל עדיין יש הפרשות קלות,אני במשך כל היום שוטף 6 פעמים ביום .1.כמה זמן צריך לדעתך שיפסקו ההפרשות?2.האם אני יכול לבצע הליכות מהירות של 40 דקות ביום?3.האם אני יכול ללכת לבריכות חמות כמו חמי געש מבחינת זיהומים? מחכה לתשובה מהירה ,בברכה בני המודאג

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ככלל, סביר שיהיו הפרשות כל עוד הפצע פתוח. לאחר ניתוח לחיתוך פיסטולה, יכולות להיות הפרשות למספר שבועות עד לריפוי הפצע. ככלל, אין בעיה לבצע פעילות גופנית, ורחצה בבירכות חמות לא אמורה להזיק לך. מעבר לדברים כלליים אלו, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה. אם יש שאלות, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

10/11/2016 | 21:25 | מאת: הילה

שלום רב לאחר מספר ניתוחים חוזרים ניקוז אבצס לאחר ניתוח פיסורה ושלוש פעמים ניצוח חוט סיטון לפיסטולה , בקרוב אמורה לעבור ניצוח בשעטה חדשנית הנקראת vaaft פיסטולה בבית חולים ברזילי אשמח לקבל חוות דעת בנושא תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, כעיקרון מדובר בטכניקת תיקון משמרת סוגרים, שלמיטב ידיעתי מבוצעת היום בישראל רק בבית חולים ברזילי, ך שהכי נכון יהיה לקבל מידע מהם. מעט מידע כללי על פיסטולה: פיסטולה פריאנאלית היא מעין תעלה תת עורית המקשרת בין החלק הפנימי של פי הטבעת והעור סביב פי הטבעת, שדרכה עוברת הפרשה מהאנוס והרקטום כלפי העור החיצון. פיטולה נוצרת פעמים רבות לאחר שהיה אבצס סביב פי הטבעת, בין אם הוא אובחן ונוקז כירורגית ובין אם לאו. אבסס נגרם כתוצאה מדלקת חריפה של בלוטה קטנה הנמצאת בתוך האנוס, שתפקידה באופן תקין להפריש נוזלי סיכה לפי הטבעת. הזיהום נגרם לרוב כאשר הצינורית המנקזת את הבלוטה נסתמת, וחיידקים מתרבים בחלל הבלוטה. במחלות מעיים בהן יש כיבים ודלקות חוזרות (כגון מחלת קרוהן) קיימת גם כן נטיה מוגברת להיווצרות אבסס כזה. הטיפול העקרוני בפיסטולה פריאנאלית הוא כירורגי, וטפול במשחה או באנטיביוטיקה לרוב אינו מרפא את הפיסטולה. סביב פי הטבעת נמצאים השרירים הטבעתיים השולטים ביציאות, וכל תיקון ניתוחי של הפיסטולה צריך לשמר את השרירים האלו, על מנת לא לפגוע ביכולת השליטה. בכדי להעריך את מבנה תעלת הפיסטולה ומיקומה ביחס לשרירי הסוגרים של פי הטבעת, לעיתים מומלץ (לפי שיקול הכירורג) לבצע בדיקות הדמיה כגון TRUS שהיא בדיקת אולטרסאונד של האיזור. המכשיר הוא בערך בעובי אצבע של בנאדם והוא מוחדר בעדינות דרך פי הטבעת כמו בבדיקת אצבע ומראה את מבנה איזור פי הטבעת. הבדיקה כרוכה באי נוחות מסויימת אך הסיכון בבדיקה כמעט לא קיים. כאשר תעלת הפיסטולה לא מכילה כמות משמעותית של שרירי סוגרים, ניתוח הפיסטולה כולל בד"כ חיתוך של הרקמה מעל הפיסטולה. בביצוע החתך יוצרים מין חריץ פתוח שמאפשר ניקוז של ההפרשות, ועם הזמן החריץ נרפא באופן עצמאי מבפנים כלפי חוץ. ברוב המקרים, הניתוח נעשה באשפוז-יום, או עם שהיה קצרה בביה"ח. למרות שמדובר בניתוח עם פצע פתוח וריפוי הדרגתי, שעור ההצלחה בריפוי הפיסטולה הוא מעל 95%. במצבים בהם הפיסטולה חוצה חלק ניכר משרירי הסוגרים, יש צורך הניתוחים מורכבים יותר, לתיקון הפיסטולה תוך שימור השרירים. אחד הניתוחים המקובלים מבוצע דרך פי הטבעת, ובו יוצרים מעין "לשון" של רקטום הנקראת מתלה, ומשתמשים בה על מנת לסגור את הפתח הפנימי של הפיסטולה, המזין אותה. מדובר בניתוח יותר גדול, ומצריך בד"כ אשפוז של מספר ימים. טכניקה חדשה יותר כוללת הפרדת תעלת הפיסטולה במהלך מסלולה בעת שהיא עוברת בין שרירי הסוגרים ללא חיתוך שרירים, טכניקה הנקראת LIFT. לאחרונה ישנה גם אפשרות למילוי של הפיסטולה בחומרים המעודדים את ריפויה. מדובר בניתוחים יחסית פשוטים עם התאוששות מהירה וחזרה מהירה לפעילות רגילה. השיטה היותר נפוצה היא הזרקת דבק ביולוגי האוטם את תעלת הפיסטולה, ומעודד את ריפויה. בשיטה זו אין כל פגיעה בשרירים, ולרוב ניתן לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת הניתוח. שעור ההצלחה הוא בינוני, אך לאותם אלו שזה הצליח נחסך ניתוח גדול יותר. חומר חדש יותר מיוצר בקולגן המופק מרקמת מעי של חיה, והנסיון בו רק מתחיל להצטבר, אולם נראה כי שעור ההצלחה מעט גבוה יותר משל דבק. לצערנו שני חומרים אלו אינם בסל הבריאות ולכן לרוב אינם מסופקים על ידי מערכת הבריאות הציבורית.

08/11/2016 | 23:53 | מאת: עזרה בבקשה רבה

שלום, בת 31, יש לי למעלה מ7 שנים פיסורה בהתקפים בהפוגות ארוכות. ילדתי לפני שנה וחזרה מיד אחרי הלידה, טופלתי ברקוג'סיק ונרגע. לפני כחודשיים התקף נוסף. בבדיקה אחרונה נאמר לי שיש שתיים- קדמית ואחורית וכי זה חריג. הרופאה לא הסכימה לעשות בדיקה אגרסיבית ואני לא הצלחתי להרפות אז לא בדקה מעבר אבל חשש שדלקתית. השאלות שלי: 1. האם יש אפשרות לעשות בדיקה בהרדמה? גם במסגרת פרטית? 2. נתנה לי הנחיה למרוח שוב רקוטג'סיק כאשר אני צריכה ממש להחדיר את האצבע פנימה. כמובן שזה מאוד כואב, אבל איך אני יודעת מתי הכנסתי את האצבע מספיק כדי שהחומר יחדור? 3. הרופאה ציינה את המונח ספאזם, כלומר שאני מכווצת באופן בלתי רצוני שם כל הזמן (מה שנכון) אמבטיות וכולי לא ממש עוזרות. האם יש משהו לעשות בנידון על מנת להביא להרפיה של האיזור? 4. ולבסוף- באיזור חיפה- ההמלצה לרופא מתאים שיוכל להמליץ על פתרונות. הרופאה מכוונת לניתוח ואני פחות מעוניינת בשלב זה.. ארוך. אבל בבקשה. בבקשה. תענו לי על אף האורך. כל טוב ובריאות לכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, רקטוג'זיק אפשר למרוח חיצונית בלבד, בטווח של כ 1 ס"מ סביב פתח פי הטבעת, ובניגוד להנחיות בברושור אין צורך להחדירו פנימה, וגם מומלץ לא למרוח כמות רבה- כגרגר אפונה לערך על קצה האצבע. מומלץ להקפיד על מריחה פעמיים היום ל 6 שבועות. מטרת המשחה היא לטפל בספאזם של השריר סביב פי הטבעת, המפריא לריפוי הפיסורה. בדיקה בהרדמה אפשרית, אבל זה ניתוח, ולרוב נציע שאם יש אכן פיסורה, כבר נפתור אותה באותה ההרדמה. אין פורום זה נוהג להמליץ שמית על רופא כזה או אחר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

08/11/2016 | 21:10 | מאת: יאיר

שלום לפני יומיים התחילו לי כאבים עזים בפי הטבעת ניתן לממש במקום מה שנראה כמו טחורים. יש גם בליטה בחוץ, משהו שמרגיש (אני לא יכול לראות) כמו טחור טרומבוזי. אלא שזה לא רק שם, אלא גם קצת בפנים אני ממשש ואני חש עוד לפחות בליטה אחת נוקשה כזו שמרגישה כמו טחור טרומבוזי. היציאות רכות, ויש דימום קל מדי פעם. אני מניח שהכאבים העזים הם לא רק מהטחור הנוקשה החיצוני, אלא גם מאלו שקצת יותר בפנים, וככל הנראה השילוב של המתח השרירי שעליהם, יוצר כאב רציף. בעבר סבלתי מפיסורה, ולאחר שנים של סבל עברתי ניתוח, ומאז זה לא חזר. כך שלא נראה לי שיש מעורבות של פיסורה. כ"כ פעם בכמה זמן סבלתי מטחורים, ובעבר אף בוצע ניקוז של טחור טרומבוזי חיצוני, וזה כלל לא היה נעים, לא בזמן הפעולה ולא בימים שלאחר מכן. 1. האם יש חובה/צורך ללכת להיבדק או שאני יכול לצאת מנקודת הנחה שמדובר בטחורים? 2. האם יכול להיות שיש טחורים טרומבוזיים לא רק בחוץ אלא גם כאלו שקצת יותר בפנים (אני מכניס טיפה את האצבע עם המשחה, וחש גושים נפוחים ונוקשים), ויש עליהם לחץ של השריר? 3. כמה זמן להמתין לשיפור מבלי ללכת לבדיקה? 4. אני נוטל אספירין במינון מניעתי, בימים האחרונים לא נטלתי, האם יכול להיות קשר כלשהו לכך שהתפתחו הטחורים הטרומבוזיים? (יש לי המוגלובין והמטוקריט מוגברים) תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יאיר שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב בעיה טכנית בפורום. מקוה שבינתיים יש שיפור עצמוני. ממצא כפי שאתה מתאר יכול להתאים לטחור טרומבוטי, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. ככלל, טחורים טרומבוטיים יכולים להכיל רכיב פנימי יותר, ולרוב משתפרים בהדרגה בטווח ממןצע של כשבועיים לערך. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה ניכרת בטווח הזמן האמור, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

08/11/2016 | 16:35 | מאת: לי

שלום רב 1. כמה זמן זה החלמה של ניתוח הרחבה של פי הטבעת ? 2. האם יש כאבים אחרי ניתוח הרחבה וכמה זמן ? 3. כמה זמן זה תקופת התאוששות?

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום, קשה לי לתת לך יעוץ פרטני מבלי להכיר את כל פרטי המקרה, אולם בכלליות ניתן לומר שבהנחה שמדובר בניתוח לפיסורה, ההחלמה עד לחזרה לפעילות יומיומית רגישל אטרכת לרוב ימים ספורים. מומלץ להפנות את השאלות למנתח או למרפאת המחלקה המנתחת

07/11/2016 | 21:49 | מאת: לי

שלום רב אני אחרי ניתוח טחורים ופיסורה כבר 3 חודשים יש לי בעיה אני מרגישה כבר כמה ימים שפי הטבעת שלי ניהיה קטן שאני לא יכולה להוציא קיבה יוצא לי 2 כדורים קטנים בקושי יוצא לי מה עושים ? ולמה אני מרגישה ככה ?

לקריאה נוספת והעמקה

לי שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכולות תאורטית להחשיד להיצרות של פי הטבעת, שיכולה לעיתים להווצר לאחר ניתוחים כגון אלו. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

01/11/2016 | 21:53 | מאת: אביב

שלום פרופ' אני עומד בקרוב לעבור ניתוח להסרת טחורים. עד היום, ההתמודדות שלי עם הכאבים והגירודים הייתה באמצעות החדרת משחה מאלחשת לרקטום - דוקאין. ואכן היא עוזרת מאד [לשעתיים שלוש]. מכיוון ששמעתי שההחלמה מהניתוח כואבת למדיי, רציתי לשאול האם אוכל להשתמש במשחת הדוקאין ולהחדירה לרקטום גם לאחר הניתוח כדי להקל על הכאב? שמעתי שמשככי כאבים בטלים ב- 60 לעומת הכאב החזק. תודה, אביב

לקריאה נוספת והעמקה

אביב שלום, לרוב אזור פי הטבעת רגיש מאד לאחר ניתוח, וברוב המקרים החדרת משחה לפי הטבעת בתקופת ההחלמה תגרום לכאב במקום להקל עליו. מומלץ ליטול משככי כאבים מתאימים דרך הפה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. הזרקה של חומרים סקלרוזנטיים או צריבת בסיסי הטחורים באור אינפראדום גורמת לפעולה דומה וכרוכה בשיעור דומה של אי נוחות וסיבוכים. HAL הוא טיפול חדש יחסית בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו אינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

31/10/2016 | 08:43 | מאת: נועה

שלום דוקטור, לפני כמה ימים לסבתא שלי בטעות נכנס קצת חומר נגד יתושים לפה. היא שתפה את הפה טוב, זה קרה לפני כמה ימים ומאז היא אומרת ששורפת לה הלשון וגם בגרון לכיוון החזה. היא לא רוצה ללכת לבדיקת רופא. מה צריך לעשות? האם זה יעבור לה לבד? תודה!

שלום רב, שאלה זו אינה עוסקת בתחומי המומחיות של פורום זה

30/10/2016 | 10:17 | מאת: חיים

רציתי לדעת בתוך כמה זמן פוליפ בפי הטבעת יכול להפוך לפוליפ ממאיר האם זה תהליך של שנים?

לקריאה נוספת והעמקה

חיים שלום, כעיקרון מרבית הפוליפים של פי הטבעת לא הופכים לממאירים אף פעם. גידולים של פי הטבעת הם נדירים. לעומתם, פוליפים של הרקטום התחתון נוטים לפתח ממאירות עם השנים. מעבר למידע כללי זה, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

29/10/2016 | 23:38 | מאת: אנונימי

שלום רב, לפני כחודשיים וחצי עברתי ניתוח פיסורה בשיטת ההרחבה בפעם השלישית בחיי. הפיסורה הופיעה אצלי בגיל 18 והייתי סובלת מכאבים קשים בזמן ולאחר יציאות מעין לחץ חזק באזור. היום לאחר ההרחבה השלישית אני מרגישה לפעמים אחרי יציאות כאבים חדים גם אם לא כאב לי בזמן היציאה, הכאב החד נמשך בדרך כלל מספר שעות ולפעמים גם ימים. בנוסף מרגע שקמתי מהניתוח השלישי כשאני הולכת יושבת או אפילו סתם נחה במיטה אני מרגישה את הכאב הזה בתנוחות מסוימות, סוג של דקירה חדה ממש כמו חתך באיזור. כיום אני בת 22 ועדיין לא קיבלתי את איכות החיים שלי בחזרה ומה שהכי משונה זה שאפילו בימים שהיצאות תקינות עדין בתזוזות מסיומות אני מרגישה את הדקירה הזאת באיזור שבו היה הפיסורה ובאזור נוסף שהתחלתי להרגיש לאחרונה, חשוב לי לציין שבעקבות הבעיה התמכרתי לחומרים משלשלים ואני שותה כ 6 כוסות נורמלקס בערב וכרגע אני נמצאת בתהליך של הפחתת השימוש בחומר עד כמה שאוכל, כמובן שההתמודדות עם הפיסורה והכאב שהיא גורמת מקשה עלי גם את ההפחתה בנורמלקס אך עדיין אני מנסה לאכול בריא ולשלוט עד כמה שאני יכולה ביציאות כדי שיהיו תקינות . מקווה למצוא פתרון ומענה בהקדם. תודה .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, גם אני מקוה שתמצאי פתרון בהקדם. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה.

29/10/2016 | 14:35 | מאת: אנונימי

פרופ' זמורה שלום רב. לאחרונה אובחנתי כסובל מפילונידל סינוס. הלכתי לייעוץ בנושא, והרופא שבדק אותי המליץ לי לא לעשות ניתוח בשלב זה, מכיוון שמצבי יחסית טוב. הוא המליץ לעשות ניתוח רק אם יופיע לי אבצס שחוזר (עדיין לא הופיע לי אבצס כזה), ובינתיים לשמור על היגיינה טובה, ולגלח את האזור. כשאני נזכר בעבר, אני זוכר שכבר לפני מעל 10 שנים היו לי מדי פעם חוסר נוחות\כאב באזור עצם הזנב. כלומר, אם חייתי עם זה כ"כ הרבה זמן, בלי יותר מדי בעיות, אולי באמת עדיף לי לוותר על ניתוח? (במיוחד כשהתופעה עלולה לחזור לאחר הניתוח, ואפילו בצורה חמורה יותר ממה שהיא עכשיו). אשמח לדעתך. ושאלה נוספת - מכיוון שגילוח קבוע לא ממש ריאלי עבורי, הייתי מעדיף לעבור הסרת שיער באזור. האם לדעתך יש איזשהו סיכון בהסרת שיער (בלייזר) באזור שבו יש פילונידל סינוס? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

כעיקרון, סינוס פילונידאלי הוא בעיה של איכות החיים, ולא בעיה מסכנת חיים, ולכן אתה צריך להיליט אם אתה מעוניין בניתוח או לא. לרוב, אם יש סינוס פילונידאלי, סביר שיהיו התקפים זיהומיים חוזרים בעתיד (אך לא ניתן לחזות מתי), ולעיתים התקפים אלו יכולים להרחיב רת השטח הנגוע, ולהצריך ניתוח רחב יותר. לכן, ההמלצה הרפואית הנפוצה היא לעשות ניתוח לתיקון הסינוס. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

25/05/2019 | 20:34 | מאת: רוני

מותר לי לשחות אם יש לי את המחלה?

29/10/2016 | 13:35 | מאת: מעיין

צא לי גוש קשה למגע , מגרד וכואב לא יודעת אם מדובר בטחור או בגידול או במחלת מין. בינתיים מרחתי פרוקטו גליבנול שקניתי ללא מירשם אבל הגודל לא קטן . איך ניתן לדעת אם זה טחור

מעיין שלום, ככלל, גידולים בפי הטבעת אינם שכיחים. חעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום רב מעונינת לשמוע חוות דעת האם דם בניגוב אחרי צואה עלול להיות מסוכן?? קרוב לשנה שאני רואה דם בניגוב. לרוב כמו כתמים בהירים ולפעמים גם אדום. זה בא והולך. לא כל הזמן. למשל חודש וחצי לא ראיתי כלום ופתאם שוב. בבדיקה אצל פרוקטולוג לפני 4 חודשים נמצא טחורים דרגה 1. הוא לא היה בטוח שזה הגורם ולכן הפנה אותי לקולונסקופיה. כבר היה לי תור ודחיתי אותו מפני שקשה לי לעמוד בהכנה הקשה לבדיקה. חשוב לי להבין אם קיימת דרך אחרת לבדיקת המעי ללא צורך בצום מאוכל במשך 24 שעות?ואם דם בניגוב עלול להיות מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

תמר שלום, דם מועט בניגוב יכול לנבוע ממקור דמם בפי הטבעת, כגון טחורים פנימיים, או ממקור דמם במעי. מקור דמם בפי הטבעת לרוב אינו מסוכן כל עוד אינו גורם לאנמיה, אך מקור דמם במעי יכול להיות יותר מסוכן, ולכן הופנית לקולונוסקופיה. למרות שדמם מפי הטבעת שכיח בהרבה מדמם מהמעי, חשוב לא להחמיץ אבחון מקורות דמם במעי. סוג הבדיקה של המעי תלויה בגילך, בהסטוריה המשפחתית, ועוד. ניתן לבצע קולונוסקופיה וירטואלית, אולם ההכנה אינה קלה יותר

26/10/2016 | 11:21 | מאת: דנה

האם ניתוח בפי הטבעת להסרת פוליפ פיברואפיתליאלי כרוך בכאבים בהחלמה ? האם זה דומה לכאבים של ניתוח טחורים

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט מבלי להכיר את כל פרטי המקרה וללא בדיקה, ומבלי לדעת היכן ממוקם הפוליפ, מה גודלו, ועוד. אם את זקוקה למידע נוסף לגבי הניתוח, מומלץ לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת ליעוץ.

23/10/2016 | 11:08 | מאת: רונית

שלום אני בת 20 ובריאה. כבר כמעט שנה שאני סובלת מדם ביציאות שלשולים ועצירויות ויש לי בליטה שגודלת עם הזמן. מה זה? הבנתי שזה טחורים ואין מה לעשות... יש עניין לגשת לרופא? יש טיפול בכלל? תודה רבה!!

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום, תלונות כפי שאת מתארת יכול להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת ו/או במעי, אך לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. פעמים רבות ניתן באבחון רפואי נכון לעזור ולשפר את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

אני סובלת 3 שבועות מפיסורה וטחונים.נבדקתי עי פרוקטולוג. לאחר יציאה יש לי כאבים בפיסורה וגם ברחם ובדרכי השתן. עם מתן שתן לעיתים קרובות מאד,לוקח כמה שעות עד שזה נרגע. האם התופעה מוכרת?אולי זה בגלל צניחת רחם חלילה?ומה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

אסתי שלום, כעיקרון סבל מפיסורה יכול להתבטא בתחושה סובייקטיבית של סבל גם באיברים סמוכים, אולם לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. כעיקרון, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. מידע כללי על הטיפול בפיסורה מפורט למטה. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

22/10/2016 | 22:01 | מאת: שי

היי חברים, אני מחפש המלצות חמות ואמיתיות למנתח שיעשה עבורי ניתוח ניתוח לטיפול בפיסורה. מישהו מקצועי עם הוכחות שהניתוחים שלו עבדו וההחלמה הייתה טובה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שי שלום, אני מבין את הרצון שלך לבחור מנתח מתאים, אך פורום זה אינו נוהג להמליץ ספציפית על מנתח כזה או אחר. ממליצים שהמנתח יהיה מומחה לכירורגיה קולורקטאלית ופרוקטולוגיה.

שלום רב, הנני גבר בן 32, בעבר עברתי ניתוח לקשירת טחורים פנימיים ( לא עזר ). לפני חצי שנה הופיע לי גוש קשה בדופן הישבן בסמוך לפי הטבעת, לאחרונה הגוש גדל 2-3 סמ פנימי נפוח לכיוון פי הטבעת. הייתי אצל פרוקטולוג לאחרונה שאמר שמדובר ברקמות קשות ככל הנראה בדרך לאבצס ולדבריו לחכות או שזה יספג בגוף או שזה יפריש את המוגלה לאחר שיווצר מעין חור בעור באופן טבעי, כמו כן רשם לי פלג'ל 1000 מג ל5 ימים. האנטיביוטיקה לא עזרה, האם להמתין ? האם לדעתכם צריך ניתוח? והאם במקרה שהאבצס יפתח מעצמו חייב ניתוח בכדי לטפל באבצס או שבאמת זה יכול לעבור מעצמו? תודה, מומו

לקריאה נוספת והעמקה

מומו שלום, כעיקרון, הטיפול העקרוני באבצס סביב פי הטבעת הוא טיפול כירורגי. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם יש ספק, מומלץ לפנות שוב לכירורג המטפל לבדיקה חוזרת

21/10/2016 | 14:57 | מאת: א

שלום רב, לפני מספר חודשים הופיע אצלי מעין פצעון\אבצס (בקוטר של פחות מ 1 ס"מ), על החלק השמאלי עליון של הישבן (לא רחוק מה"שקע" שבין העכוזים). האבצס משנה מדי פעם את נפחו (מתנפח בעיקר לאחר ישיבה ממושכת). כאשר הוא נפוח, הוא בעל גוון צהוב. נבדקתי ע"י כירורג כללי, והוא אמר שכל הנראה מדובר בציסטה פילונידלית, ואני זקוק לניתוח. יש לי מספר שאלות - 1. מקריאה באינטרנט, הבנתי שהתופעה של סינוס פילונידלי אמורה להיות מלווה ב"פתחים" בשקע העכוז. לי אין "פתחים" כאלו. כאשר שאלתי זאת את הד"ר שבדק אותי, הוא אמר שלא חייבים להיות פתחים כאלו. רציתי לדעת, האם הדבר נכון? האם זה יכול להעיד על חומרת המקרה? 2. האם ניתן לעשות איזשהו סוג של דימות רפואי, כדי לאבחן שאכן יש לי סינוס פילונידלי? מיותר לציין, שאני לא רוצה לעשות ניתוח אם אני לא חייב. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כעיקרון, סינוס פילונידאלי נובע לרוב מציסטה עם פתח קטן בקו האמצע, אולם לעיתים פתח זה מאד קטן או אפילו נסגר עצמונית לאחר שהציסטה מתנקזת מפתח אחר, ולכן לעיתים לא ניתן לזהות אותו. לרוב אנחנו לא משתמשים בהדמיה לאבחון סינוס פילונידאלי, אלא אם יש חשד שאולי מדובר בפיסטולה פריאנאלית ארוכה ה"מחקה" סינוס פילונידאלי, ואז ניתן להשתמש בבדיקת אולטרסאונד או MRI כדי להבדיל ביניהם. יחד עם זאת, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה, וסביר שהרופא שבדק ידע לומר הרבה חותר טוב ממני אם יש חשד כזה. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

שלום רב, וולוולוס של המעי הגס, במה תלוי סוג הניתוח. האם ניתן לבצע את זה באמצעות הלפרוסקופיה או שישנם נתונים נוספים שצריך לבדוק? תדה.

לקריאה נוספת והעמקה

דבורה שלום, אם מדברים על ניתוח אלקטיבי ומתוכנן בגלל וולוולוס בעבר, אז ניתן לבצע ניתוח זה בטכניקה לפרוסקופית וגם בטכניקה פתוחה. ככלל, אלו ניתוחים שניתן לבצע פעמים רבות בחתך קטן גם בשיטה הפתוחה, ובשל אורך המעי שנוטה להסתובב על צירו, ההתמצאות בניתוח לפרוסקופי לעיתים אינה קלה. יחד עם זאת, שתי השיטות לגיטימיות, ועדיף לבצע את הניתוח בהטכניקה שהכירורג מיומן בה ומרגיש נוח איתה.

שלום רב פרופ' זמורה, תודה רבה על התשובה. אכן אמרו לי שיטת ניתוח פתוחה אך אני נרתעתי מאחר וידעתי שניתן לבצע זאת גם לפרוסקופי ופחות חיתוכים. כמו כן, האם סוג הניתוח (לפרוסקופי/פתוח), תלוי בגודלו של המעי הגס? מעי ארוך ומפותל כבמקרה שלי. האם החתך תלוי בגודלו של המעי? אם תוכל, אשמח אם תוכל לכתוב לי באיזו דרך אתה היית מבצע את הניתוח. האם זהו סוג הניתוח המבוצע באופן לפרוסקופי: https://www.youtube.com/watch?v=Uc1N8PKWizs (מיוטיוב). תודה רבה על התשובות, שנה טובה ובריאה.

18/10/2016 | 20:00 | מאת: לילך

שלום, אני סובלת מטחורים ומעי רגיז ולאחרונה יש לי מן הפרשה רירית שקופה/חומה אבל יש לה ריח מוזר וחזק לא של צואה, ולאורך היום יש לי כאב כמו קור בפי הטבעת. האם זה קשור לטחורים או שזה משהו אחר? היה לי לפני מס שנים פיסורה אבל עשיתי ניתוח והבעיה נפתרה..ייתכן שחזר?

לקריאה נוספת והעמקה

לילך שלום, תלונה כפי שאת מתארת יכולה לנבוע מסיבות רבות, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

16/10/2016 | 16:11 | מאת: יהושע דוד

לאחרונה לפני יציאה נצפית אצלי הפרשה רירית חומה. עלי לציין שתדירות היציאות גברה והמרקם השתנה. על מה תופעות אלה מצביעות? אני בן 68, ללא הסטוריה משפחתית של סרטן מעי או פוליפים במעי. תודה מראש, יהושע

לקריאה נוספת והעמקה

יהושוע שלום, תלונה כפי שאתה מתאר יכולה לנבוע מסיבות רבות, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם הבעיה פוגעת באיכות חייך במידה ניכרת, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן או לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול

12/10/2016 | 17:16 | מאת: ע

שלום. מזה כמספר שבועות אשתי סובלת לסרוגין בכאבים עזים בפי הטבעת. היינו פעמיים במיון. פעם אחת קיבלה משכך כאבים חזק ובפעם השניה הכאבים חלפו מעצמם. ההנחיה היתה לקבוע תור לפרוקטולוג אולם התורים רחוקים. האם יש בפורום זה פרוקטולוג מאיזור חיפה שמקבל באופן פרטי ומיידי? או לחילופין עצה אחרת? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פורום זה אינו נוהג להמליץ שמית על רןפא כזה או אחר. אני בטוח שבחיפוש פשוט תצליחו למצוא. מומלץ כי הרופא/רופאה יהיו כירורגים קולורקטאלים בהכשרתם

שלום, לפני כארבעה ימים נחדרתי אנאלית ללא חומר סיכה (אחרי תקופה מאוד ארוכה ) מאז יציאות רכות מדי ושורף וכואב ברקטום בעיקר בישיבה או הליכה. האם יש מה לעשות (משחה כלשהי למריחה , חוקן , שטיפה וכו') או שזה אמור לעבור עם הזמן ? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שרון שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. מקוה שבינתיים יש שיפור עצמוני. בכל מקרה, מומלץ לייצב יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה. אם אין שיפור מספק מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

07/10/2016 | 14:08 | מאת: יוסי

היי לפני כ2 חודשים הופיעו לי כאבים באזור עצם הזנב,רופא המשפחה הפנה אותי לכירורג. הכירורג אמר לי שבבעיה מסוג של סינוס פילונידלי יש לבצא ניתוח , הוא המליץ על כריתה רחבה. אחרי בירור נוסף נאמר לי שקיים ניתוח יותר שמרני ללא כריתה /כריתה מצומצמת בשם pit picking. באיזה בתי חולים אפשר לעבור את הניתוח היותר מצומצם? ומה ההשלכות שלו?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ככלל, ניתן לומר שככל שהפעולה הכירורגית לטיפול בסינוס פילונידאלי יותר קטנה, כך ההחלמה מהירה יותר, אך סיכויי ההצלחה לטווח ארוך נמוכים יותר. ככל שהפעולה "אגרסיבית" יותר, ההחלמה ארוכה יותר, וסיכויי ההצלחה לטווח ארוך גבוהים יותר. ניתוח קטן יותר לא שורף את הגשר לאפשרות לעבור ניתוח גדול יותר בעתיד אם צריך, ובאף טכניקה אין 100% הצלחה. ניתוח בשיטה הקטנה יותר, שנקראת pit picking או שיטת גיפס (שפותחה בארץ) או שיטת לורד, שהן כולן דומות למדי, ניתן לעבור למיטב ידיעתי במערכת הציבורית בשיבא, השרון ואולי מאיר. יתכן שיש נוספים, אך איני יודע. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. לאחרונה פותחה גם שיטה לפיה כורתים רק את תעלות הסינוס בניתוח קטן יותר, עם התאוששות מהירה יותר. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות. יש לציין כי לאחרונה נכנסה לשימוש שיטה חדשה, שפותחה בישראל, לטיפול ניתוחי בסינוס פילונידאלי. בשיטה זו נכרת עיקר הסינוס והתעלות הקשורות אליו בסכין עגולה מיוחדת המשאירה חלל פתוח קטן יותר. שיטה זו כרוכה בהחלמה מהירה יותר, למרות ששיעור ההצלחה כנראה מעט נמוך יותר מאשר בכריתה רגילה, ועומד סביב 70%. במקרים בהם טכניקה זו אינה מביאה לריפוי מספק, ניתן לבצע בהמשך כריתה רגילה.

07/10/2016 | 12:00 | מאת: דפנה

שלום ד"ר, אני בת 29 ולפני שבועיים בדיוק עברתי ניתוח פיסורה של חיתוך שריר הסוגר (בהרדמה מלאה), לאחר אי הצלחה בטיפול שמרני בפיסורה במשך שנה (נפידיפין, רקטוג'סטיק, אמבטיות, סיבים...). אציין כי מאז גיל 14 סובלת ממעי רגיז, עם הפוגות והתפרצויות לסירוגין. לאחר הניתוח עברתי מספר ימים של כאבים בחתך הניתוח בעיקר ביציאות, שהוגדרו לי כ"נורמלים", אך כ-4 ימים לאחר מכן התחלתי לסבול מכאבים חזקים ובלתי נסבלים בפצע הניתוח שהובילו גם לעצירות ממושכת. הגעתי פעמיים למיון שם טיפלו בי בתרופות נרקוטיות חזקות והן זריקות נגד הכאב. התרופות הנרקוטיות השפיעו עלי מאוד לרעה, והכאבים המשיכו עד לכדי כך שלפני מספר ימים הגעתי למיון, ומשם הוחלט לשלוח אותי לאשפוז למשך 3 ימים. אתמול שוחררתי הביתה בהמלצת המנתח, לאחר שגם קיבלתי במהלך האשפוז אנטיביוטיקה לוריד למקרה שישנו זיהום או דלקת באיזור, שלא הצליחו לאתר בבדיקות. המנתח אמר שהאיזור נראה "בסדר", ושלח אותי הביתה להמשך טיפול בשמן פראפין ואבילאק (ומשככי כאבים רגילים, אקמול, אופטלגין, ואמבטיות). הכאבים בחתך הניתוח עצמו כואבים מאוד אך נסבלים לעת עתה, אך מה שמדאיג אותי מאוד הוא שאני מרגישה שוב בכאבים של הפיסורה עצמה - אותם הכאבים אותם הרגשתי לפני הניתוח. חתך הניתוח נמצא בצד שמאל, ואילו הפיסורה הינה בצד ימין, כך שקל לי להבדיל בין השניים וגם להבחין שני סוגי הכאב השונים. אני יודעת שניתוח זה לא מרפא באותו הרגע את הפיסורה, אלא מאפשר לה להחלים באופן מואץ יותר לאור שיפור הזרמת הדם לאיזור ועידוד סגירת הפצע, אך למיטב הבנתי (וגם לאור הבטחת הרופאים) - הבנתי שההקלה בפיסורה עצמה אמורה היתה להיות מורגשת כבר בימים הראשונים לאחר הניתוח. שאלתי היא: האם אני יכולה להסיק, אם אין כל שיפור לאחר שבועיים בכאב הפיסורה, שהניתוח כשל? האם הכאבים והסיבוכים לאחר הניתוח יכלו לשבש את תהליך ההחלמה, כך שפספסתי את "חלון ההזדמנויות" לעידוד החלמת הפצע? האם חיתוך השריר עדיין רלוונטי להאצת ההחלמה, גם אם באופן איטי יותר? שאלתי אתמול את המנתח אם כאבי הפיסורה שנותרו בעינם הינם סימן רע, והוא רק ענה "לא", מבלי להסביר לי מעבר. אני מאוד מודאגת, שכן יהיה נורא לגלות כי כל הסבל והייסורים היו לחינם, וכי הפיסורה תישאר לאחר התקופה המסוייטת הזאת. אודה מאוד לתשובתך, דפנה.

לקריאה נוספת והעמקה

דפנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. אני מקוה שבינתיים יש שיפור עצמוני. ככלל, אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לניתוח. ישנם כאלה המחלימים מבר יותר, ויש כאלה בהם ההחלמה איטית יותר. העובדה שהכאב לא חלף לאחר כשבועיים אינה מעידה בהכרח על "פיספוס חלון הזדמנויות". מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם עדיין יש צורך, מציע לפנות לכירורג המנתח או למרפאת המחלקה המנתחת לבדיקה ויעוץ.

07/10/2016 | 02:48 | מאת: יואב לוי

לפני יומיים בבוקר התחלתי לחוש כאבים מיידית וראיתי שיש לי נפיחות קטנה בפי הטבעת. איך מטפלים?

לקריאה נוספת והעמקה

יואב שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונות כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סמוך לפי הטבעת, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש החמרה בנפיחות או בכאבים או עליית חום שיכולים להחשיד לאבצס מומלץ לפנות לחדר המיון. בכל מקרה אחר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

04/10/2016 | 20:34 | מאת: יהודה

שלום לפני כחודש התחיל לי נפיחות בפי הטבעת, יש ג'ולה בגודל 1 ס''מ, חשבתי שזה יעבור וזה לא עובר, יש כאבים חזקים תחושה של שריפה בפי הטבעת, אין דימום יציאות חלקות, האם זה טחור חיצוני? אם כן מה הטיפול? אני רוצה טיפול לא משחות הרגעה... אני עובד בעבודה פיזית, ואני לא יודע איך לחזור לעבודה אחרי החג, גם הפסקתי לרוץ מהכאבים, רץ כל יום שעה בחור בן 30 לפני החג קבעתי תור לפרקטולוג אך יש תור רק לעוד חודשיים לא יודע מה אני יעשה עד אז סובל בשקט ועובד חייב פרנסה. מצורפת תמונה http://www.siz.co.il/my.php?i=zztarjtyy2om.jpg הקפתי בעיגול את הנפיחות ברור לי שאתה לא יכול לאבחן מתמונה אבל רק תתן לי כיוון מה אתה רואה טחור פיסורה משהו אחר? תודה רבה שנה טובה.

לקריאה נוספת והעמקה

יהודה שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ממצא ותלונות כפי שאתה מתאר יכולים להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל טחורים חיצוניים, טחורים פנימיים צנוחים, אבצס סמוך לפי הטבעת, פיסורה ועוד. לצערי מתאורך וגם לאחר התבוננות בתמונה איני יכול להקיש במדוייק ממה אתה סובל, ולצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם יש החמרה בנפיחות או בכאבים או עליית חום שיכולים להחשיד לאבצס מומלץ לפנות לחדר המיון. בכל מקרה אחר, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

02/10/2016 | 10:35 | מאת: יעל

שלום, אני חולת קרוהן. סובלת מפיסורה שנה וחצי. התחלתי במשחה, כעבור 3 חודשים הזרקתי בוטוקוס וכעבור 4 חודשים נוספים וכואבים הפיסורה החלימה. נאלצתי גם לעבור הסרת פוליפ שם... לאחר רמיסיה של חצי שנה הפיסורה שוב חזרה ואני אובדת עצות!!! מה עושים במצב הזה? האם כדאי כבר ללכת לניתוח (הרופאים מאוד חוששים בגלל רקע של מחלת הקרוהן) אבל אני לא מסוגלת לחוות את זה שוב ושוב ושוב.

לקריאה נוספת והעמקה

יעל שלום, ככלל, השיקולים בטיפול בפיסורה בחולי קרוהן מורכבים יותר, ובאמת יש נטיה למצות טיפול שמרני ככל שניתן, ולפנות לטיפול ניתוחי רק באין ברירה. יחד עם זאת, כשיש צורך, מנתחים גם חולי קרוהן. חשוב ביותר לוודא שמחלת הקרוהן עצמה בשחיטה טובה וברמיסיה. חשוב שההחלטות הטיפוליות יתקבלו במשותף על ידי הכירורג המטפל, הגסטרואנטרולוג המטפל ועל ידך. מעבר לכך, לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. שנה טובה

איפה מבצעים את ההליך באיזה מרפאות? ומה המחירים? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

עידן שלום רב, הזרקת בוטוקס מבוצעת במספר מרפאות פרטיות של מומחים בתחים כולל במרפאה של שותפי ושלי. יתכן שבמערכת הבריאות הציבורית ניתן לבצע הזרקת בוטוקס בשיבא. איני יודע אם יש בתי חולים ציבוריים נוספים המציעים שירות זה. שנה טובה קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

25/09/2016 | 04:28 | מאת: שרון

שלום ד''ר התחילה לי פיסורה, הרופא משפחה נתן לי משחה נפדיפין, יש כאבים יחסית חזקים, ואני עושה הרבה ריצות ואימוני רגליים, שאני מתכופף או רץ הכאב מחמיר, האם אני גורם יותר נזק ומונע החלמה של הפיסורה? בחור בן 30 פעם אחת הייתה לי יציאה ממש קשה, ומאז התחילה לי הפיסורה, זה היה לפני שבוע. יש הקלה עם שימוש במשחה . אני עובד גם במשרד בישיבה ממושכת על מחשב 8 שעות, האם ישיבה ממושכת מחמירה את הפיסורה? מה אתה ממליץ לעשות מבחינת פעילות גופנית וישיבה ממושכה מחמיר ומונע החלמה או שזה בסדר ואין קשר? ושאלה אחרונה מותר להיכנס עם פיסורה לים ברכה ג'קוזי? המון תודות.

לקריאה נוספת והעמקה

שרון שלום רב, אין מניעה לבצע אימון גופני מכל סוג, ישיבה ממושכת על כסא, או בריכה וג'קוזי עם פיסורה. סביר שלא יהיה לך נעים לבצע פעילות כגון רכיבה על אופניים בה יש כסא צר שלוחץ על פי הטבעת, ויתכן שתרגיש חוסר נוחות ניכר במי ים מלוחים. בנוסף למשחה שציינת, מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון פגלקס ונורמלקס. אם אין הטבה מספקת, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

22/09/2016 | 18:25 | מאת: תמי

דר' שלום רב, ברצוני לשאול האם בדיקה פרוקטולוגית, דורשת לפני כן הכנה עם חוקן? או הכנה כלשהי אחרת? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

תמי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. ישנן מרפאות בהן נהוג לבקש לבצע חוקן רוטיני לפני בדיקה פרוקטולוגית, ויש מרפאות בהן זה לא נהוג. מומלץ לברר עם המרפאה אליה את מוזמנת. שנה טובה

שלום, לפני 4 חודשים עברתי ניתוח להסרת טחורים ופיסורה. לאחרונה התחיל לי שוב הגרד בפי הטבעת שאפיין את התקופה לפני הופעת הפיסורה. יש לי 4 יציאות ביום (בעיקר רכות) ואני מנגב רק במגבונים איכותיים. האם זה סימן של חזרת הפיסורה או גרד שניתן לטפל בעזרת משחה מתאימה ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל כעיקרון, נדיר שגרד בפי הטבעת ללא כאב בעת היציאה או לאחריה נובע מפיסורה. ככלל, יש סיבות רבות שיכולות לגרום לגרד. פעמים רבות אנו לא יודעים בדיוק את סיבתה אצל מטופל ספציפי, ולכן אנו מנסים טיפולים שונים, עד (שלרוב) מצליחים להקל על איכות החיים. הטיפול בגרד כולל מספר קוי טיפול. קו הטיפול הראשון כולל לרוב ייצוב יציאות בתוסף סיבים (כגון קונסיל) שימוש בסבונים היפואלרגניים, המנעות משיפשוף ככל שניתן, שימוש במשחות הגנה לעור, והמענות משימוש במגבונים מבושמים (ניתן לנסות להשתמש בנייר טואלט לח ללא בישום). קוי טיפול נוספים יכולים לכלול נסיון טיפולי בתולעים, המנעות הדרגתית ממרכיבי מזון שונים הידועים כמחמירי גרד, ועד לקוי טיפול יותר "אגרסיביים" במידת הצורך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה

18/09/2016 | 07:22 | מאת: דוד

שלום חודשים שאני סובל מרטיבות בפי הטבעת ובחלק העליון של הישבן..כמו מים שמופיעים בעיקר לפני יציאה ולאחר נפיחות..אין דמם ריר וכו היציאות סהכ תקינותלמעט העובדה שלאחרונה אני מתעורר מוקדם בבוקר וצריך לשירותים פרוקטולוג בדק ולא ראה שום בעיה, בדיקות דם וקלפרוטקטין תקינות.. מדוע זה קורה ומה מקור הבעיה? אני מודאג מזה וגורם לרטיבות בתחתון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דוד שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה עקב שהיה בחו"ל. תלונה כפי שאתה מתאר יכולה להתאים לבעיות שונות באיזור פי הטבעת, כולל בעיות באיטום פי הטבעת, פיסטולה פריאנאלית, ועוד. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות או לתת יעוץ פרטני באינטרנט ללא בדיקה. אם התלונה נמשכת, מומלץ לפנות שוב לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. שנה טובה

06/09/2016 | 18:35 | מאת: מרב סגרון

שלום רב אני בהריון בשבוע 34 ולפני כשבוע, לאחר חודש של סבל, כירורג אבחן שמדובר בפיסורה. אני מורחת נפדיפין 0.2%. היום זהו היום השמיני ואין הקלה. 1. האם המשחה בטוחה לשימוש בהריון? 2. מה עוד ניתן לעשות? אחרי כל יציאה וגם בין היציאות הכאבים עזים. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

מירב שלום, בטיחות השימוש במשחת ניפדיפין במהלך הריון לא נבדקה אולם תיאורטית לא אמורה להיות בעיה שכן הספיגה הסיסטמית (למחזור הדם) נמוכה, והתרופה הפעילה במשחה שימשה במשך שנים רבות (במתן בכדורים) לטיפול בנשים בהריון באינדיקציה אחרת. מומלץ להקפיד על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותרים לשימוש בהריון ובהנקה. במקרים חריגים של סבל ניכר מאד שלא ניתן להשתלט עליו באמצעות משחות וריכוך יציאות, ניתן לשקול לבצע ניתוח לפיסורה בזמן הריון קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין ורקטוג'זיק הן דוגמאות לתרופות כאלו. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

06/09/2016 | 12:54 | מאת: ימית

היי אשמח שתענה לי כל על השאלות מפני שהלידה שלי קרובה, ממש בימים אלה.. עברתי ניתוח לפיסורה קדמית שנוצרה מצואה קשה לפני שנה וקצת ובימים אלה צריכה ללדת ויש לי כמה שאלות: 1. האם מותר לעשות חוקן? 2. האם צירי הלחץ והלחיצות יכולים לגרום לפתיחתה? 3. האם מותר למרוח שמן שקדים באיזור או שזה עלול לגרום לקריעה מהמאמץ? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

ימית שלום, מותר לעשות חוקן, וצירים בלידה אינם גורמים לרוב לפתיחתה של פיסורה. מבחינתנו ככירורגים של דרכי העיכול מותר למרוח שמן שקדים ללא מגבלה, אולם מומלץ להתייעץ גם עם הצוות המיילד בשאלה זו. מומלץ להקפיד סביב הלידה על ריכוך יציאות בכלכלה עשירה בסיבים (ניתן להשתמש בתוסף סיבים טבעוני שניתן לרכוש בכל בית מרקחת ללא מרשם) ושתיה מרובה, או במוצרים מרככי יציאות אחרים כגון נורמלקס, המותרים לשימוש בהריון ובהנקה. בהצלחה