איך מתמודדים עם מס' מצבים ?

דיון מתוך פורום  הורים וילדים במצבי גירושים

08/03/2006 | 15:25 | מאת: גרוש מוטרד

שלום נוחי, אני גרוש מס' חודשים. הטריגר לגירושין היתה מערכת יחסים של גרושתי עם גבר אחר שנמשכה הרבה זמן ונתגלתה לי , לא היה מה לשקם כי היא התאהבה בו וכך התפרקו 2 משפחות(הוא התגרש גם כן ויש לו 3 ילדים). הילדים חיים עימה (היא עזבה את הבית) ואיתי כמעט חצי ובחצי (ישנים אצלי 3 לילות בשבוע). אני קשור אליהם מאוד וקשה לי מאוד , מטבע הדברים - גם לדעת שהם לא לידי וגם לדעת שיש לה מישהו אחר למרות שחיי הנישואין היו לא טובים בשנים האחרונות וחבל שלא טיפלנו בבעיות בזמן. השאלות שלי הם מספר : הילד הגדול כל הזמן מנסה להחזיר בינינו - מתי אמא חוזרת לבית שלך ? מתי תעשו שולם ? הוא בן 5. נועצנו עם פסיכולוג ילדים שהכין אותנו בצורה טובה ולכן לא ניכר בו טראומה כרגע (אני מדגיש כרגע). הילד הקטן (בן שנתיים) שמח ועליז ולא ניכר בו שינוי. הגדול התבגר מאוד ומדבר בצורה נבונה , הוא מבין אבל עצוב ("אלוהים יעניש אתכם על מה שעשיתם" ודברים כאלו) - קשה לי להקשיב לשאלות ולענות ב"קוליות" כפי שהמליצו לי , אני אומר כל הזמן "אבא ואמא לא מסתדרים ויותר טוב שנחיה לבד אבל אנחנו אוהבים אותך ואת אחיך מאוד וכו' וכו'" - בקיצור - אני מרגיש תקליט , לא מאמין לעצמי ולא מאמין שזה עוזר לו. מה שיותר קשה לי זו העובדה שהחבר של גרושתי עומד להיכנס לחיות עימה מתישהוא בקרוב וזה הורס אותי אישית ובעיקר מה יעבור על הילדים - אין להם מושג מה אמא שלהם עשתה ואני חייב לשמור על פאסון ולא להתעצבן לידם וזה קשה לי מאוד. אמא שלהם בעצמה מנסה לא לדרוך לי על יבלות אבל אני רגיש מאוד , עדיין. איך מתמודדים עם השאלות שישנן ועם אלו שעוד יבואו ? אני מבקש להדגיש שבלילות שהבנים אצלי , החבר של גרושתי גר עימה - הבנים עוד לא מודעים לנוכחות שלו בחייה. הבעיה קשה עוד יותר משום שאני מכיר אותו (מהשכונה) וצריך להתמודד גם מול גרושתו שנותרה לגור בסביבה שלי ועם הילדים שלו שאני רואה אותם באזור וגם אותו (!!!) כשהוא בא לראות אותם. בנוסף -האם זה יהיה נכון לצאת ביחד עם הבנים והאמא שוב כ"משפחה" למקומות בילוי (אני,אמם והם) כאילו לא קרה כלום מידי פעם ? זה לא יעשה להם אשליה שאנו שוב ביחד ? אני יודע שטוב ללכת כולנו מידי פעם למסעדה/בילוי משותף אבל האם זה לא יתן להם אשליות? יש בעיה נוספת-בגלל שהם עזבו עם אמם ואני נשארתי כרגע בדירה , הם באים הרבה (מחכים לי עם אמם כשאני חוזר מהעבודה,אני לא לוקח אותם ממנה כי אני לא יכול להגיע מוקדם כ"כ ולא מסוגל לראות איפה היא גרה,זה הורס אותי כי אני יודע מי נמצא שם) והנוכחות של כולנו בדירה בה אני גר מקשה עליי מאוד ולדעתי משלה את הבנים שאנו עוד ביחד או עוד נחזור. בקיצור-סיפור לא קל. נוחי,איך את רואה את זה? הגרוש המוטרד

08/03/2006 | 22:17 | מאת: הגרוש המוטרד

נוחי, עוד שאלה קטנה שאני מניח שיש עוד לרבים: כשהילדים איתי בלילות שהם מגיעים הם נלחמים על תשומת לב לפני השינה,במיוחד במיטה(אני מרדים אותם ביחד במיטה אחת ושכב לידם , מחבק ומרדים אותם)- ברגע שאני שם את היד ומלטף אחד,השני נכנס לעצבים ובכי-הם ממש מתחרים עליי וזה גורם לי לחשוב שאני לא נותן להם מספיק...לא משנה כמה אני אחבק ואנשק,לאחר זה תמיד יראה כאילו השני מקבל יותר...זה אופייני לקנאה בין אחים אבל כשמדובר על הלילות בהם הם אצלי לאור המצב,קשה לי לחשוב שאני לא מתמודד עם זה כמו שצריך. מה עושים?

שלום לך 'גרוש מוטרד' אכן בחרת לך שם מתאים בהחלט... המון שאלות מטרידות אותך עם השינוי שחל במשפחתך.. טבעי. מקריאת סיפורך כפי שאתה רואה אותו, עולות תחושות מעורבות של כעס, האשמה, אשמה, פגיעה באמון, כאב ואובדן ועוד. בצד אלו ניכרת מחשבה רבה המושקעת בטובת ילדיך, שלעתים קרובות עומדת בסתירה להרגשתך הקשה, ואתה נותר מבולבל. ילדיך מצויים גם הם בתקופה שאינה ברורה להם, והם חשים אותך וודאי גם את אמם, שגם אם היא זו שבחרה בפרידה, אין ספק שגם אצלה לא הכל פשוט. מתיאורך את תגובותיך והתיחסותך לשאלותיו של בנך הבכור ולטיפולך בהם, בייחוד בעת ההשכבה לשינה, ניכר הקושי שלך להשלים עם המצב, שבעצם נכפה עליך. גם קינאת האחים בתיאורך, נראית יותר כמו נסיונם של הילדים לקבל את תשומת לבך לא כתוצאה מעיסוקך באחד מהם, אלא יותר כנסיון להוציא אותך מתוך עצמך... אבא יקר, אני מאמינה שהדברים שכתבתי הם קשים אך גם בכוחותיך להתעשת. התרשמתי מרגישותך ומעדינותך וכן מרצונך הכן להיות לילדיך אב מלא ולא רק אבא-של-שבת. להרגשתי, עדיין דרך לפניך לעבד את הפרידה ולהגיע להשלמה, וייתכן שטוב תעשה אם תפנה לאיש מקצוע שיוכל לסייך לך בתהליך זה. ואתה תמיד מוזמן כמובן, להמשיך להתייעץ בפורום. תודה שפנית, נוחי