פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

הנושא של יחסי הורים וילדים הוא מרכזי בחיי משפחה ובחיי זוג ההורים. זוג שמתקשה לממש את חייו הזוגיים בהרחבת המשפחה - חש בדרך כלל תקיעות בחייו.

הולדת הילדים מעבירה את הזוג ממקום הדדי ופשוט יחסית, למערכת חיים מורכבת, המתפתחת בכל רגע, משתנה עם הגדילה של כל ילד ועם הולדתם של ילדים נוספים, מעשירה את הזוג ומאפשרת לו לבנות ולחזק את גופם ואת אישיותם של הילדים.

יחסי הורים - ילדים היא מערכת דינאמית. בגלל ההבדלים בין האיש והאישה, בין האב והאם, עקב ההבדלים בין ילד לאחיו או לאחותו, ומשום שכל זוג הורים רוצים לגדל ולחנך את הילדים בהתאם לערכים ולנורמות שלהם, נראה שמסובך להמליץ לאם או לאב מה ואיך לפעול כהורים.

מצד שני, הורים זקוקים לעצה ולהכוונה. חלקם מבינים בעצמם שהגיעו לפרשות דרכים, כך שהדרכים שהלכו בהן, הביאו אותם למקומות שליליים לעצמם ולילדיהם.

בפורום זה הייתי רוצה להתייחס גם לצרכים של ילדים בתהליך התפתחותם וגם לצרכים של ההורים בעת שהם מגדלים את ילדיהם. נבחן כיצד להביא את מערכת היחסים לאווירה טובה ונכונה, כך שרוב בני המשפחה יחושו כי הם יכולים להיבנות, להתחזק ולהשתכלל בתנאים הללו.
4880 הודעות
4515 תשובות מומחה

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

28/10/2020 | 12:09 | מאת: גל

אני סבתא פעילה ומעורבת לילדה בת 3.הנכדה טיפוס דעתני ועומדת על שלה מתמיד ועתה לאחר שנולד לה לפני חודש אח הכל מקצין.יש לה התקפי זעם פתאומיים בהם היא בוכה וצורחת לאורך זמן.כבר שבועיים כשאני באה אליה היא לפתע וללא כל סיבה צועקת- סבתא לכי מפה.גם אם אני הולכת לחדר אחר היא צווחת שאני אלך מהבית. אני לא נעלבת אך לא יודעת איך להגיב.אודה לעצתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל, בהתנהגותה, נראה לי שהנכדה שלך מספרת לך שהיא עצמה מרגישה דחויה, בעקבות הלידה של אחיה התינוק. חשוב לבנות אצלה תחושה שהיא לא דחויה. זו תחושה שבדרך כלל מקבלים מההורים שעסוקים בתינוק החדש. אפשרי להתייעץ , איך לעשות את זה. אהוד

25/10/2020 | 13:01 | מאת: דודה

שלום רב אחיין שלי הוא בן 6 ילד מקסים ממושמע יפה אבל יש איתו בעיה אחת הוא נורא רוצה לראות בחורות עירומות אם הוא משחק עם הבן הגדול שלי בפלסטיישן אז הוא שואל אם יש שם תמונות של בחורות אותנו זה קצת מלחיץ אולי נחשף בדרך כלשהי אולי עשו לו משהו מה עושים ?אשמח לבקש את עצתכם בעיניין תודה מראש

שלום דודה, אני מציע שההורים יפנו להדרכת הורים. השאלה שלי , היא מהיכן הילד נחשף לתמונות של בחורות ערומות בגיל שש ? מה דעתך? אהוד

24/09/2020 | 17:54 | מאת: דלית

הבן שלי בכיתה ז׳ , תלמיד חכם ובין המובילים בכיתה , תמיד אהב משחקי מחשב אך מתחילת מגפת הקורונה נסחף יותר אחר המשחקים . אני ובעלי עובדים חיוניים והילדים לבד בבית . היום קיבלתי מייל מהמורה שהבן שלי לא נכנס ל 18 שיעורים בזום בשבוע האחרון , אחרי שבדקנו איתו התברר שהוא שיחק במחשב כל בזמן הזה . רוצה לציין שעוד לפני המשבר הוא היה משקר , אומנם בדברים זניחים אבל משקר !! הוא לא נכנס השבוע לשיעורים ושיקר לנו אחרי שכבר עשינו לו שיחה בשבוע שעבר לגבי השקרים ואמרנו לו שאנחנו מתחילים לאבד את האמון בו. מה אפשר לעשות בעניין השקרים ובעניין ההתמכרות ? בשלב זה החרמנו לו את הטלפון והפלייסטיישן עד להודיה חדשה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דלית הילד שלך לא משקר. הוא עושה את מה שנוח לו וקל לו. הוא מתקשה לקבל את הסמכות שלכם כהורים ולעשות את מה שאתם מבקשים ממנו . כאשר ההורים מגדירים את הילד כשקרן, הם מודיעים לו שהוא ילד רע. כך הוא מפנים לתוכו ובונה דימוי עצמי שלילי. בעקבות זאת, הוא נוטה להמשיך לעשות דברים שליליים , כמו לוותר לעצמו ולא ללמוד, אלא ליהנות מהמשחקים. אני מציע לא להעניש אותו, אלא לבנות איתו מערכת יחסים שבה אתם מבקשים ממנו לפעול לפי הבנתכם, וכאשר הוא לא עושה את מה שאתם מבקשים, מבררים איתו את הסיבות לכך , אבל בלי כעס ובלי טענות כלפיו לגבי האופי שלו וההתנהגות שלו. מה דעתך? אהוד

03/09/2020 | 18:02 | מאת: בחור

שלום רב אני בחור דתל"ש חילוני, עומד לסיים את שנות ה-20 לחיי, ועד כה לא הייתי בזוגיות כלשהי ומעולם לא קיימתי יחסי מין ולו חלקיים ביותר. לצערי הרב עד מאד, אין לי משיכה מינית לנשים, אך יש לי משיכה מינית חזקה מאד לגברים, ואני משתדל בכל מאדי להסתיר זאת מכולם. החלום שלי הוא להכיר אישה ולהקים איתה משפחה. לא אשקר לבת הזוג האפשרית העתידית שלי. אגלה לה כבר בשלב הדייטים על הנטיות המיניות ההפוכות שלי. מה שאני מנסה להבין, זה האם תיתכן אפשרות אמיתית להקים משפחה לגדל ילדים ולקיים זוגיות ללא יחסי מין כלל. איזו חשיבות יש למיניות בחייהם של בני זוג? האם זוגיות תלויה לחלוטין במיניות? יש לי מוסר ערכים וסדרי עדיפויות בחיים, ואני מוכן להקריב את חיי המין שלי לטובת ילדיי לעתיד, כדי שאלו יזכו בחיים נורמאליים בריאים ותקינים ללא חסך רגשי. הדבר החשוב לי ביותר, שאולי יעשה אותי אדם מאושר סוף כל סוף, הוא להוליד ילדים בריאים וחמודים, ולגדל אותם ביחד עם האמא הביולוגית שלהם באותו הבית ממש. אני רואה בזה ערך עליון יותר מאשר מימוש המיניות המשובשת שלי. חשוב לי שהאמא הביולוגית של ילדיי תאהב אותם, ותביע אהבתה כלפיהם. ישמח אותי לראות אותה מחבקת אותם. אני מאמין שתינוקות ופעוטות חייבים להיות בקרבת אימם הביולוגית. אני מאמין בהנקה כדרך הטבע. אני מאמין שלילדה מתבגרת חשוב שתהיה דמות אמהית להתחקות אחריה ולהתייעץ עימה בנושאים אישיים. אני מאמין בחשיבות הקשר שבין הילד לשני הוריו הביולוגיים. אני מאמין שגם לדמות אם נוכחת בחיי היום-יום של הילד, יש השפעה משמעותית על ההתפתחות הנפשית והרגשית שלו. אינני מעוניין בנישואים ממוסדים, אבל אני כן חולם להקים משפחה מאושרת ויציבה המורכבת מאבא אמא וילדים. בחלום שלי, זוגתי ואני עובדים לפרנסת ילדינו, שנינו משתפים אחד את השניה בחוויות היומיות שלנו הטובות והרעות, שנינו מטיילים יחדיו, מבשלים יחדיו, משחקים יחדיו, צוחקים יחדיו, רוקדים יחדיו, מתחבקים יחדיו, אפילו ישנים יחדיו באותה המיטה כל לילה, אך לעולם לא שוכבים אחד עם השניה ולא מתנשקים נשיקה צרפתית. איזו אישה תסכים להקים איתי משפחה בידיעה מראש שהיא לא תקיים איתי יחסי מין כלל וכלל? האם ניתן לתחזק לאורך שנים זוגיות שאין בה משיכה פיזית וגופנית בין הגבר לאישה? האם נגזר על גבר כמוני לחפש נואשות אישה לסבית או סטרייטית, שתוותר על סיפוק מיני בחייה? ואם המשפחה תחזיק מעמד בהתחלה, מה יקרה כשכל הילדים יגדלו ויעזבו את הבית? הזוגיות בהכרח תתפרק ואני אחיה לבד? האפשרות לחיות עם גבר כל חיי, מפחידה אותי, ואיני בטוח למה. איני בטוח שאני מסוגל להתאהב בגבר כמו שאני מסוגל להמשך מינית לגבר. ספק רב אם שני גברים מסוגלים לשמור על זוגיות ונאמנות אחד לשני כל חייהם. גם אם אגדל את הילד העתידי שלי עם גבר נוסף, ובמסגרת של הורות משותפת עם אישה נוספת שתהיה אימו הביולוגית, ארגיש רע עם עצמי שהילד נע ונד במהלך השבוע בין הבית שלי לבית של אימו הביולוגית. תהיינה לי נקיפות מצפון על כך שגזלתי ממנו את היכולת ואת הזכות הבסיסית ליהנות משני הוריו הביולוגיים בכל יום ויום ככל ילד רגיל. חשבתי גם על אופציה נוספת, של הקמת תא משפחתי גדול ומרובע המורכב משני זוגות חד-מיניים: זוג גברים הומואים וזוג נשים לסביות, אשר מקיימים קשרי נאמנות ביניהם, ומגדלים ארבעתם יחדיו את כל הילדים שלהם במשק בית אחד משותף. אך מעולם לא שמעתי על אופציה כזו במציאות, ונדמה שיהיה קשה מאד עד בלתי אפשרי למצוא ולאחד בין 4 מבוגרים יחידי סגולה שמוכנים לבחור באורח חיים קיבוצי שכזה. מה גם שאינני בטוח אם זה טוב נפשית לילדים לגדול במסגרת משפחתית דו-זוגית. אני קרוע בין המיניות החולנית שלי, לבין הערכים שלי, לבין החלומות שלי. נפשי אובדת תקווה וליבי אכול צער. מה עלי לעשות במצבי העגום?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, תודה רבה על ששיתפת בצורה עמוקה ורחבה כל כך את מחשבותיך ורגשותיך. גם זוגות הטרוסקסואליים , לא מגיעים לשלמות ולאהבה מושלמת , כפי שאתה מדמיין שיש להם. הבעיה במבנה הזוגי שאתה שואף אליו , עם אישה, שהוא מכוון לטובתם של הילדים ובין ההורים לא תהיה אהבה. כי האהבה הבוגרת כוללת גם אהבה מינית. אני חושב שגם זוג הומוסכסואליים יכולים לאהוב אחד את השני, ולבנות משפחתיות עם ילדים. את האהבה האימהית , הילדים יכולים לקבל מדמויות של סבתות, דודות ועוד. מה דעתך? אהוד גלבוע.

אשמח לקבל בירור שקיבלנו ממרפאה בעיסוק עבור בני בן שנה וחצי, הלכנו בעיקר בשל חוסר ג'סטות. הניתוח מצא הימנעות תחושתית ורגישות תחושתית מעל הנורמה באופן מובהק ואילו חיפוש תחושתי באופן מובהק מתחת לנורמה. אשמח לקבל הסבר, וכמו כן האם יכול להיות קשור לעיניים הג'סטות? האם ניתן לטפל וכיצד?? אשמח לקבל הבהרה בנושא. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירי, אני מציע שתדברי עם המרפאה בעיסוק, לגבי מה המושגים הללו. כדי להבין מה ניתן לעשות ואיך לקדם את הבן שלך. מה דעתך? אהוד גלבוע

13/07/2020 | 09:11 | מאת: נועה

שלום רב, ילד בן 5 סובל מניקיון יתר, החריף יחד עם תקופת בקורונה אך היה גם לפני. שוטף ידיים כל 10 דקות, לא מוכן לגעת בכוס שמישהו נגע בה, פוחד שמא יהיו לו חיידקים לאחר שעשה פיפי גם אם שטף טוב ידיים. נכנס להיסטריה כשמתלכלך. מה עושים??

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה, השאלה האם יש מישהו בבית , או מישהו שמטפל בבנך שהוא מרגיש מתח בגלל הקורונה? יכול להיות שהמתח, הדאגה והחרדה עברו אל הילד? מה דעתך? אהוד גלבוע

18/05/2020 | 19:48 | מאת: שחר

שלום רב אני אב לילד בן 15 שמתרץ מליון תרוצים מדוע לא להגיע אלי במסגרת הסדרי הראיה כל שבוע זו מלחמה , ויכוחים וכדו' , חוץ מלקחת אותו בכח ניסיתי הכל וגם שהוא כבר בא זה נראה שהוא עושה לי טובה מה עושים????

שלום שחר, זו שאלה טובה מאוד, לברר מדוע הוא לא רוצה להגיע אליך. האם זו הסתה של האימא? האם אתה לא בנית איתו קשר טוב? האם הוא מאשים אותך בגירושין? מה דעתך?

03/05/2020 | 07:39 | מאת: יניב

שבוע טוב הילד שלנו הבכור בן 6 עוד 3 חודשים. שוקל 36 קילו פשוט אוהב לאכול כל אוכל. לא משנה אם זה אוכל של מבוגרים או ילדים הוא פשוט אוהב לאכול. זה בכלל לא משנה אם הוא רעב או לא כל פעם שיראה איזה בישול יריח איזה ריח במטבח של משהו הוא רוצה לטעום. הילד כמו כולם אוהב ממתקים ושוקולד אבל לא נוגע ביותר מחצי חטיף ביום ולא כל יום . לפי מה שאני רואה הבעיה זה הכמויות . ואם אנחנו שמים לו נגיד 3 כפות אורז זה כמובן לא מספיק ולא משביע אותו ומתחיל להיות בלאגאן בבית . אח שלו בן 3 אוכל רגיל ולא כמויות גדולות. יש לציין שאני ואישתי לא רזים אנחנו ממוצע פלוס.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יניב, זו שאלה חשובה, מדוע הבן שלכם אוכל כל כך הרבה ומשמין. האם הוא מושפע מאווירת האכילה שלכם ההורים? או שזו בעיה מטבולית רפואית ? למעשה , כאשר ילד אוכל הרבה ומגדיל את נפח הקיבה שלו, הוא מתקשה להרגיש את תחושת השובע. כדי להיות רזה , נושא האוכל לא אמור להיות חשוב לאדם הבוגר או לילד. ברגע שיש רגישות ותשומת לב לאוכל , אז המחשבות הולכות לכיוון המזון, שנמצא במקרר או בכל מקום אחר . ההפנייה של הנפש שלנו למקורות עניין אלטרנטיביים הוא תהליך מורכב שדורש לדעתי, גם את השינוי באורח החיים של המשפחה כולה. מה דעתך ?

שלום יניב , אכן , כדאי לעזור לו בכך שכל המשפחה תתגייס למשימה של ירידה במשקל ואכילה של כמויות מוגבלות. השאלה האם אתם ערוכים לכך ? מה דעתך? אהוד גלבוע

20/07/2020 | 07:14 | מאת: יניב

תודה על התשובה אנחנו ערוכים להכל . צריך רק את הדרך

15/01/2020 | 18:33 | מאת: מירי

הבן שלי לומד בבית ספר מחוץ לעיר , כיתה ו׳ יחד חכם עם ציונים טובים , מסיים את שיעורי הבית ומיד נדבק ל פלייסטיישן או לטלפון , אין לו עניין ללכת לשום חוג . אני ובעלי ביקשנו ממנו לבחור חוג או שנגביל אותו מבחינת זמן המשחק . קבענו שיעור ניסיון בחוג טניס שרצה ולפני שהתחיל השיעור פרץ בבכי שהוא לא רוצה להישאר . מאז שהיה קטן הוא לא מתחבר עם ילדים שהוא לא מכיר , רצה ללכת לחוג ביחד עם חבר אך היות והחברים לא גרים באותה העיר זה לא מסתדר . בעבר היה בחוג עם בן דודו , ברגע שהבן דוד פרש בעקבות שבירת היד הבן שלי גם התנגד ללכת לחוג . מה עושים ? אני ממש רוצה שתהיה לו מסגרת חברתית מחוץ לשעות הלימודים ובלי מדיה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מירי, חשוב לנסות להבין מדוע הבן שלך לא מעוניין בקשרים חברתיים. האם זה נובע מחוסר ביטחון , או שהוא מושפע מאירוע קשה בעברו בתחום , או כל סיבה אחרת . אני מציע שתפנו לעזרה של פסיכולוג קליני. מה דעתך?

13/11/2019 | 21:46 | מאת: עדן

שלום האם אמא שלי יכולה למנות לי אפוטרופוס שיחליט עליי מבחינת בריאות, כספים, ומצב פיזי ויקח לי את העצמאות בניגוד לרצוני?

17/11/2019 | 21:31 | מאת: adi

מי שממנה אפוטרופוס זה בית המשפט. למה היא חושבת שאת/ה צריך אחד כזה?

18/11/2019 | 02:51 | מאת: עדן

כי היא לא נורמלית. היא יכולה לגרום לבית המשפט למנות לי אפוטרופוס אם העובדת הסוציאלית ממליצה ותומכת באמא שלי? אין סיבה להצמיד לי אפוטרופוס זה סתם כדי לשלוט בי

שלום לך האם אתה יכול להגיד בן כמה אתה ? אהוד גלבוע

19/11/2019 | 05:41 | מאת: ..

מעל 18

שלום עדי, אכן , ניתן למנות אפוטרופוס בכפייה , כאשר בית המשפט משתכנע שהאדם לא יכול לדאוג לטובתו הפיזית והנפשית. בית המשפט עושה זאת לאחר שהוא מקבל חוות דעת של פסיכיאטר ומאשר אותה. האם האינפורמציה עזרה לך? יתכן שהכעס על מינוי אימך לאפוטרופסית עליך, לא קשור לשאלה האם המינוי הזה עוזר לך . אתה מתנגד לעצם ההחלטה והכפייה עליך. כך זה נשמע לי. מאחל לך שתגיע לרגעים שבהם לא תזדקק לאפוטרופוס. ואם לא יגיעו הרגעים הללו, אני מאחל שתתחזק בעזרת האפוטרופוסות.

22/10/2019 | 19:50 | מאת: אמא שלו

שלום יש לע ילד גדול גבר בן 23 לאחרונה ממש העלה במשקל וכל מי שפוגש אותו במיידי מעיר לו איך השמנת איזה קרס גידלת הילד ממש לוקח את העיניין בצורה קשה אבל מתקשה להתמודד עם דיאטה הוא יכול להסתובב ימים ושבועות עם הכעס שהעירו לו האמת שגם אני רואה את העלייה במשקל ולא יודעת איך להעיר לו או להזהיר אותו האמת אני ממש חוששת שיפתח מחלות בגלל העלייה במשקל מה עושים איך מסבירים לו מבלי לפגוע איך אני יכולה לעזור לו שלא יפגע ממה שמדברים האנשים ואיך לדרבן אותו לאכול נכון??? אשמח לעזרה תודה מראש אמא

לקריאה נוספת והעמקה

אני לא יודעת. אני לא אימא. כן תנסי, לשאול אותו האם בכלל משהו השתנה לאחרונה ולא רק מבחינת משקל.

שלום לך לצערי , את לא יכולה לעזור לו עד שהוא יחליט שהוא רוצה לעבור שינוי. רק אז ניתן להציע לו עזרה. מה דעתך? אהוד גלבוע

נראה בסיטואציות ספציפיות שהבן שלי לא מבין נכון את הסיטואציה ונורא נעלב עד כדי השתטחות על הריצפה זה קורה אם מישהו ירביץ לו אבל הוא מגיב רק כשהמבוגר מתערב ואומר לילד השני שזה אסור ואז הבן שלי יעלב או אם מבוגר יגיד לו שמשהו אסור יחטוף את זה מהיד בנוסף נמנע מפעילויות משותפות בגן כולם משתתפים והוא מעדיף לשחק בצד לבד עם מכונית....

שלום הילה, נראה לי שהבן שלך עוד זקוק לזמן שלו להיות עם עצמו. אני מציע לך שאחרי השעות שבהן הוא בפעוטון, תנסי להיות איתו לבד בלי ילדים נוספים. קיימת גם אפשרות לפנות לרופא התפתחותי כדי לבחון את ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד. מה דעתך?

24/08/2019 | 13:24 | מאת: אמא

שלום, הבן שלי בן 6 שנים עולה לכיתה א', האמת שאני עם רגשות פחד וחשש אדירים מהתקופה הזו, לא יודעת למה אינני שמחה ומתרגשת לחיובי כמו רוב ההורים שהבן שלהם נכנס לבית הספר לפעם הראשונה, לא יודעת האם אני מפחדת על הבן שלי או ממנו, לבן להתנהל מול האחרים ללא סיבה ידועה לי, לפעמים הוא רוצה לנתק את הקשר ולא להמשיך בכל פעילות שהם התחילו בה, דבר זה התחיל לבלוט בגילאי הגן, לפעמים הוא מרביץ לאחרים בזמן שהוא יכול לדבר איתם אם באמת טעו איתו, החשש שלי שהוא נכנס לאווירה מאוד רחבה לתכנים חברתיים ולימודיים חדשים, מפחדת מהעימות שהוא עלול לצור עם המחנכת והמורים( זה המצב שהיה בהיותו עדיין בגיל הגן) אני מפחדת שכל זה ישאיר אותו אחורה ולא יוכל להתקדם לא בלימודים ולא בחברה, לא יודעת אם הצלחתי לתת צורה במה מדובר אבל באמת זה המצב, החלטתי עם הרופא שלו להתחיל טיפול רגשי שזה יתחיל בימים הקרובים, אבל באמת אין לי מושג איך לתאר את זה לפסיכולוגית, לא יודעת אם היא באמת תבין אותי ומה עובר על הבן שלי, אבל בכללי האם אנחנו יכולים לעבור את זה או שנשאר תקועים בו לכל החיים? אשמח למלים שירגיעו אותי, סליחה על האורך תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אימא, אכן, מדאיג לשלוח ילד שבגר לבית הספר. זה זמן של השתלבות שלו בחברה הרחבה יותר. הבן שלך מגיע עם קשיים ועם קשיים , כפי שילדים רבים מגיעים לכיתה א'. אם יהיו לו קשיים עם המורה, היא תנסה לטפל ולקדם אותו. יכול להיות שהקשיים יהיו כאלו שהיא לא תוכל להתמודד לבד. גם לכם ההורים , לא קל להתמודד עם הקשיים שלו ולכן פניתם לטפול רגשי. לדעתי ,זו החלטה טובה ונכונה. כי למעשה אתם, ההורים, יכולים לעזור לו ולקדם אותו בכל התחומים, גם הלימודיים וגם הרגשיים. אני מציע לך להתייעץ עם המטפלת שבחרתם בהמשך הזמן. לקבל ממנה הדרכת הורים. מה דעתך?

בתי בת שש הבכורה מבין שלושה.מאז ומתמיד היא רגישה ועדינה במיוחד.לאחרונה בעיקר בשעות הערב לפני השינה או בצהריים כשהיא עייפה מאוד היא נכנסת למעין התקף זעם אבל לא בדיוק.היא לא בוכה ולא צועקת. היא צוחקת צחוק חסר שליטה .היא בועטת בעיטות בלתי רצוניות.מיללת.מסתובבת בבית בחוסר מנוחה.זה יכול להמשך כשעה עד שהיא לאט לאט נרגעת ונרדמת.אחרי שהיא נרגעת היא מנסה להסביר את מה שעבר עליה מתארת שהיא היתה מאוד עייפה שמשהו בגוף מציק לה והיא לא יודעת מה.שיש לה מחשבות לא נעימות.איך מומלץ להתנהל במצב כזה?תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל, האם ניסית להציע לה ללכת לישון קודם לכן, לפני שהיא מאבדת שליטה בגלל העיפות?

13/08/2019 | 13:54 | מאת: עדי

אני בת 45 עם ילדים. מאז שאני זוכרת את עצמי לאמי ולי היו יחסים שונים מאשר לה ולאחותי. היא מגיל קטן אמרה לי שהיא שונאת אותי כי אני דומה לאבי. שאני שמנה ולא אצליח בחיים השפלות ביקורת ואיומים בגיל 12 היא אמרה לי שהלוואי ומחבלים ירצחו אותי. עם אחותי זה קשר אחר לגמרי. כשהיינו קטנות אמי בקושי יצאה מהבית תמיד אמרה שהיא מרגישה לא טוב היום אני מתארת ךעצמי שהיא סבלה מדיכאון. היא ואבי רבים כל הזמן. כל פעם שאנחנו בקשר היא מבקרת אותי ואת ילדי ואחכ מתפלאה שאני לא באה לבקר. אני מרגישה אשמה מגיעה לבקר וההשפלות ממשיכות עכשיו גם ילדי זוכים ליחס כזה למרות זהיא טוענת שאוהבת אותם. אני יודעת שהדבר הנכון זה לנתק את הקשר אבל הרגשות אשם מציקים לי. אין טעם לדבר איתה היא ישר תוקפת ומעליבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי, אני מציע שתלכי אל אימך לבד , בלי הילדים. הם לא אמורים להיחשף להתנהגות הפוגעת שלה. אני מציע שתהי אצל אימך ותדברי איתה כל עוד היא לא פוגעת בך. ברגע שהיא פוגעת בך , אני מציע שתקומי מהכיסא ותגידי שאת צריכה ללכת. לא כדאי להגיד לה שזה בגלל איך שהיא דיברה. מה דעתך?

דווקא אני חושבת שחשוב לקום וחומר זה לא נעים לי שאת מתנהגת אלי כך , אני נאלצת ללכת חלביים את הביקור ... שתדע שזה מפריע לך ופוגע אני מאמינה שעם הזמן היא תפנים ואולי תנסה לשנות

שלום עדי, האם ניסית את הדרך שלך?

11/08/2019 | 17:30 | מאת: שלום לכולם מה עושים שילד לקח כסף מי ארנק קנה חטיף אני גליתי לבד לאחר שאני סירבתי להביא לו דיברתי איתו הסברתי לו זה מאוד חמור משי עשה וציינצי בפניו שהיה לי קשה לסמוך אלי מה אלי לעשות?

מה אני אמורה לעשות במקרה שילד לקח כסך ללא רשות וקנה חטיף?

שלום לך בן כמה הילד ?

26/07/2019 | 11:47 | מאת: שימי

שלום בני בן 8 ואוהב חיבוקים ומגע לעיתים קרובות מחבק ומנשק ילדים בני גילו האם זו סיבה לדאגה?

שלום שימי לדעתי אין מקום לדאגה. אם אתה מתכוון שיש מקום לדאגה שהוא יימשך לבנים בעתיד, אז חשוב לבדוק גם מה הדעה שלך בעניין. חוץ מזה, חשוב שהחיבוקים והנשיקות יהיו מותאמים לילדים האחרים. כך שהם לא ידחו אותו כאשר הוא מנסה לבטא את הקירבה. יש אפשרות גם לבחון , איך הדרך לבטא אהבה ורגשות של קירבה אצלכם במשפחה. מה דעתך?

18/07/2019 | 08:14 | מאת: NOT_FOUND

שלום רב אמא לנער מחונן הבעיה היא כזו- כל השנים הוא השתתף בספורט תחרותי בארץ. היו מספר פעמים שקבוצה מהמועדון שהוא שייך נסעו לחול ואנו אף פעם לא טסנו עמם. (אני די פחדתי לטוס לחול ) שנה שעברה כששהיה בן 15 נערים מאותו מועדון בגיל 18 ו 20 טסו לשבוע וחצי לחול לבד. לא הסכמתי כי לדעתי עדיין צעיר מדי. מדי פעם הוא בא בתלונות ואומר שאף פעם לא ארשה לו לטוס לחול עם חברים וכו. אני מאוד לוקחת ללב כי אני רוצה שיהנה אך מצד שני מאוד דואגת. אנא עזרתך.

שלום לך. אני מבין את הבעיה שהיא קשורה לכך שאת מגבילה אותו והוא כועס עלייך? אולי את יכולה לספר עוד קצת עליו? אהוד גלבוע

30/06/2019 | 09:41 | מאת: חנה

היי , הבן שלי קרוב לגיל 5 עוד שלושה חודשים ילד חמוד ומתוק . אבל אוהב להציק גם בבית לחבר שלו וגם בגן לחברים בשמות כמו להפוך שם של בן לשם של בת זה מפריע לחבר וכל מיני דברים כאלו מה לעשות ...? אני מדברת איתו מבין ואומר שזה לא בסדר ויום למחרת כאילו לא קרה כלום הוא ממשיך . הוא הבן הבכור מאוד מפונק ...אשמח להנחיות בנושא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חנה, זו שאלה חשובה מדוע יש לבן שלך את הצורך להציק לילדים. אני הייתי קורא למצב הזה , אלימות מילולית. יש לך אפשרות לברר מדוע האלימות המילולית התפתחה אצלו? האם הוא מקבל ביקורת כלפיו מצידך , או מצד אביו, או מצד גננת או מישהו במשפחה המורחבת יתכן שהוא גיבש לעצמו דיעה שלילית על עצמו והיא כבר התקבעה . חשוב למצוא דרך , בעזרת הדרכת הורים או טפול פסיכולוגי לעזור לו. מה דעתך? אהוד גלבוע

24/07/2019 | 22:36 | מאת: חנה

לדעתי זה מוגזם . בסהכ רציתי כלים . ברור שעם הוא עושה משהו שהוא לא בסדר הוא מקבל ביקורת לא מעבר מצד שני שהוא עושה משהו טוב מעצימים אותו מה הכלים הבסיסיים לדעתך ... זה לא מהותי ודורש טיפול . בסהכ צריך רק קצת כלים אשמח לפירוט באופן כללי.

24/07/2019 | 22:43 | מאת: חנה

חשוב להדגיש שבגן שלו ההצקות הם של הרבה בנים הם עושים את אותו הדבר הופכים שם של בן לבת וכדומה המון המון בנים ... כל שהוא לא עושה משהו חריג פשוט אני רציתי ללמד אותו שזה לא נכון .

שלום חנה אני הייתי מבקש ממנו כל יום לפני שהולך לגן או לבית הספר, שלא יפגע בילדים אחרים ולא ידבר אליהם בלשון נקבה. הבקשה אמורה להיות ללא כעס. אלא כבקשה שיגרתית, אבל לא יותר מפעם ביום, גם אם הוא ממשיך. מה דעתך?

21/05/2019 | 12:03 | מאת: נטלי

שלום, קראתי מאמר בנושא של תלות תובענית בין הורים לילדיהם הבוגרים. אני בת 27, גרתי אצל אמא שלוש שנים במהלך לימודיי, שנה עם בן זוג וכעת נפרדנו וחזרתי לגור אצלה. היא רוצה שאתחיל לעבוד ואצא מהבית אבל אני ממש מפחדת וגם בתקופה נורא רגישה. מבינה ב100 אחוז את הבעייתיות, אך כיצד אוכל להתגבר ולהתחיל לפתח בטחון וכישורי חיים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נטלי נראה לי נכון שחזרת הבייתה לאחר המשבר של הפרידה מהחבר. ביחד עם זאת, יש אפשרות שתלכי לטיפול פסיכולוגי כדי לבנות ביטחון עצמי ועצמאות נפשית ופיזית. מה דעתך? אשמח לייעץ לך למי ללכת , אם האפשרות הזו נראית לך. אהוד

15/05/2019 | 12:05 | מאת: הבת

שלום רב אני בת 22 גרה עם ההורים לי ולאחותי שיותר גדולה ממני יש בעיה אנחנו שומעים את ההורים עושים סקס . הבית גדול ולמרות זאת אנחנו שומעים .אנחנו נורא נבוכים מהעיניין והאמת זה גם מגעיל אותנו לחשוב שההורים שלנו עושים סקס . כשזה קורה אנחנו מתחמקים מלפגוש אותם פנים מול פנים או לשוחח איתם . אנא עיזרו לנו להתמודד תודה מראש

שלום לך אני הייתי מדבר עם האימא על הנושא. אם יש ימים קבועים , או שעות קבועות, אולי יש אפשרות שלא תהיו בבית. פיתרון אחרון, הוא פקקים לאוזניים. אולי , יש בכך רמז לבנות לעבור לגור למקום אחר ? מה דעתך?

05/05/2019 | 09:48 | מאת: לימור

שלום, יש לי בת 8 בבית ובן 6.5. הבת שלי לאחרונה החלה להתעניין בנשיקות (שמנו לב לזה כבדרך אגב, לא כי היא שיתפה אותי) אתמול קלטתי מהצד שהבת שלי שידלה את הבן שלי "לשחק בגדולים", הניחה את הידיים שלו על המותניים שלה, ליטפה אותו במשך דקה בלחיים ואז המשיכה ופשוט נישקה אותו על השפתיים במשך 10 שניות. הזדעזעתי כולי אבל לא רציתי לצעוק/לכעוס מיד אלא לבוא אחר כך עם תגובה מושכלת. מה עושים? :(

שלום לך לימור ילדים עסוקים במיניות מגילאים צעירים . התפקיד שלנו לדאוג לזה שהם יתקדמו בקצב שמתאים לגיל ולא יחשפו לנושאים מיניים שלא מתאימים לגיל שלהם. יתכן שהבת שלך ראתה בטלויזיה נשיקות והיא "תירגלה" את זה עם אחיה. לא הייתי מציע לך לכעוס עליה. חשוב לעזור לה לחוות את הנשיקה הרגילה, על הלחי, ולא על השפתיים, עם ההורים ולשמור כאשר היא נמצאת עם אחיה. תמיד ילדים מוכנים להתנסויות ואנחנו נעזור להם לקבוע את המינון ואת הקצב. {עד לגיל ההתבגרות , ששם כבר הנושא פחות בשליטתנו} מה דעתך? אהוד גלבוע

11/04/2019 | 20:41 | מאת: מיכל

שלום, הבת שלי בגן חובה, מין גיל כזה אני חושבת שמה שקורה עדיין מאוד מאוד קשור לרצון ההורים או בעצם האימהות... הבת שלי מזמינה חברות, וחלקן לא תמיד מזמינות אותה חזרה. נכון שהחברות הטובות כן...אבל גם כאלה שהגננת בפירוש אומרת שהן נהנות לשחק יחד בגן, האימהות שלהן (קצת מוזרות אולי, לא ברורות לי לגמרי) לא טורחות להזמין חזרה, יש לציין שלא ברור לי לגמרי אם זה אכן אי רצון האם או אי רצון הבת אבל כאמור - כן משחקות בכיף ונהוג, בין האימהות, בכל מיקרה להזמין חזרה.. שאלתי - מה אני עונה לבת שלי ששואלת אותי למה היא לא מוזמנת לאותן ילדות. תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל, אכן הנושא החברתי לא תלוי בילדים עצמם ,אלא בהורים. אני מציע לך להיות בקשר עם האימהות וכך יבנה הקשר גם בין הבנות. מה דעתך? אהוד

12/05/2019 | 14:21 | מאת: מיכל

דעתי היא שלא ענית לשאלתי. ברור שלו יכולתי להיות חברה של כל האימהות האלה, הייתי, אבל זה לא לגמרי מציאותי. אז לשאלתי, מה לדעתך כדאי לענות לה?

ערב טוב, את רוצה לדעת מה לענות לבת שלך, כדי שלא תיפגע חברתית, אבל נראה לי שלפני כן, כדאי שאת תפתרי את הבעיה החברתית שלך. את אמורה למצוא דרך בעצמך ליצור קשרים ואז הבת שלך תוכל לקחת ממך דוגמא. מה דעתך?

שלום מיכל מכיוון שיש לילדה שלך חברות שכן באות אליה ומזמינות אותה אליהן, הייתי מתמקד בקשר איתן. לא הייתי אומר לבת שלך שהיא דחויה על ידי אלו שלא מזמינות אותה. כי יש לה חברות כן רוצות קשר איתה. אפשר להגיד , שיש כאלו שאוהבות את הבת שלך יותר ויש כאלו שפחות. כי כך זה בחיים. מה דעתך?

16/03/2019 | 22:12 | מאת: יאיר

שלום, שמי יאיר אבא לילדה בת שלוש וילד בן שנה. יש לנו קושי רב עם הבת. בעיקר בהתארגנות בערב ובבוקר. כמעט לכל אמירה או בקשה שלנו היא עונה בלא רוצה, לא בא לי או שפשוט מתעלמת.. חיפוש בגוגל נותן רק כתבות על הצבת גבולות ועל איך למנוע מילד לעשות פעולה לא רצויה. אבל מה שבעצם לא מצאנו זה איך לגרום לילד לבצע פעולה רצויה? ובעצם רציתי לשאול איך לגרום לה לעשות מה שאנו אומרים? תודה, יאיר

שלום לך יאיר אכן שאלה חשובה! הבת שלך לא רוצה לעשות את מה שאתם מבקשים ממנה ,כחלק מתהליך טבעי של רצון שלה להיות עצמאית ולהחליט לבד על עצמה . היא בונה את הדעה ואת החשיבה הפנימית שלה. מכיוון שהיא לא יכולה להחליט החלטות בוגרות ומתאימות , המטרה שלכם , ההורים ,היא לנסות להביא אותה לכך שתעשה את מה שהחלטתם ,בלי לערער את הביטחון העצמי שלה. מה דעתך על כיוון ראיה כזה ? אהוד גלבוע

03/03/2019 | 23:14 | מאת: It's complicated

שלום לכולם. זאת פעם ראשונה שלי פה אבל מבקשת עצות/הדרכה בקשר ליחסים שלי עם אמא שלי . אני בת 32 נשואה לאדם מוצלח מצב כלכלי טוב, אמא ל2 ילדים, רופאה מתמחה שעובדת מאוד קשה עושה תורניות של 26 שעות לומדת למבחני התמחות ועברתי בהצלחה .. עוד שנה אני מסיימת את המבחן האחרון ואהיה מומחית, מוערכת ואהובה גם בעבודה וגם במשפחה המורחבת ורק אמא שלי כל הז-מ-ן יורדת עליי.... זה משהו שאני חווה כל חיי ( אני הבכורה ) חוסר פירגון, ותמיד ביקורת.. כמה שאני לא מוצלחת כאמא , עצלנית כאישה לא אוהבת לעבוד.. יש לי מללא דוגמאות אבל שתבינו את המצב.. לדוגמא: הבן שלי חולה.. אז אמרה לי שאני יאבד את הילד כי אני לא מטפלת בו ( אני רופאה !!! והדבר הזה שאמרה כל כך הכעיס אותי שפשוט אמרתי לה ביי ולא הקשבתי יותר ) , בתחילת ההתמחות עבדתי מאוד קשה ( כמו בכל עבודה חדשה ) והיא ירדה עליי שלילדים שלי אין אמא אני אמא מזניחה.. רבתי עם כל המחלקה שיתחשבו בי הורדתי תורניות ל3 בחודש ( שזה ממש מעט ) ירדה עליי שאני עצלנית לא אוהבת לעבוד " מה את עושה סך הכל 3 תורניות " " הבית שלך צועק הצילו " ( ובאמת שהבית שלי בסדר גמור והילדים גם והכל לבד אין לי עוזרת ) אם אני מספרת לה סתם שלא הספקתי להגיע לעשות גל בציפורניים ( כי אני עמוסה ) את אישה מוזנחת.. בחתונה שלי היא לא רצתה לראות את השמלה שלי ואמרה "אני יודעת שהיא סתם.. אני מכירה את הטעם שלך"... ועוד מלא מלא דברים על כל דבר ובכל הזדמנות ! פעם הייתי מבליגה כי אני אדם חסר ביטחון אבל ככל שגדלתי והתחלתי לקבל פירגון מהסביבה התחלתי להתקומם ואמרתי לה שתפסיק להוריד אותי אני לא כזאת גרועה !! ברור שנהיה ריב ענק לא מדברות עכשיו , כל המשפחה עשתה עליי חרם כי אני חוצפנית וכפוית טובה, רעה ולא מכבדת.. אף אחד לא מבין שבאמת זה מציק לי ונמאס לי מזה .. בא לי לשמוע פעם אחת פירגון והערכה וזה לא מחוצפה או רוע.. בא לי פשוט לבכות מהמצב הזה ולא יודעת מה לעשות.. עצות בבקשה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך צר לי לקרוא על מערכת היחסים הקשה שלך עם אימך. אני מבין שהיא "מצליחה" גם להרגיז אותך , ואז במשפחה באים אלייך בטענות. לדעתי אימך מגלה קינאה כלפיך. בדרך כלל הורים אמורים להיות גאים בהישגים ילדיהם , גם אם השגים אלו עולים על שלהם. השאלה שקיימת עתה היא ,איך אפשר לעזור לך לא לכעוס עליה. אשמח להמשיך לדון איתך על כך , אם את מסכימה לכיוון ? אהוד גלבוע

28/03/2019 | 11:00 | מאת: מיכל

למה לעזור לה לא לכעוס עליה?? השאלה הנכונה יותר היא היכן היא יכולה למצוא מקום בו מותר יהיה לה לבטא את הכעס שלה להרגיש אותו ולהרגיש כמה הוא לגיטימי ולא להיפך.. אם כבר- רק זה ישכך את הכעס שלה עם הזמן.

27/01/2019 | 16:21 | מאת: מאיר

מזה שמונה חודשים אשתי ובנותי ניתקו עימי קשר בעזיבתם את ביתי בחסות מחלקת הרווחה בגלבוע , ביתי הצעירה בת 16 בקשה לעבור למסגרת פנימיה השופט קיבל את בקשתה ואיננה מעונינת לקשר עימי. רשויות הרווחה עדיין לא איפשרו לי ליצור עמה קשר ובוועדת טיפול לאחרונה האופוטרופוס לדין איימה עלי שלא התקרב לאיזור הפנימיה וכמו כן העו''סית של הפנימיה לא הגיעה לועדת טיפול עם ביתי אלה שלחה גווח בלבד אותו קראו בוועדה בין הדברים בדו'ח הובהר שלביתי היו מחשבות אובדניות וזו היתה פעם ראשונה שנודע לי על כך ואין מאפשרים לי לסייע לביתי ואשתי איננה מתפקדת ונמצאת במשבר גדול ואינה במצב רגיל. השופט המליץ לאשתי לחזור לביתה אך היא סרבה ומנדיפה לפרק את המשפחה אחרי 20 שנות נישואים. הכיצד אוכל לחדש את הקשר עם ביתי ?

לקריאה נוספת והעמקה

אכן קשה להיות בנתק עם ילדה שדואגים לה. אני מציע שתהיה בקשר עם הבת לפי הצורך שלה. תודיע לה שאתה ממתין לה. מה דעתך

הי, הבת שלי בת חמש, אני שמה לב שכשהיא מזמינה בנות הביתה, הבנות נורא משתלטות עליה, והיא מתקשה להגיד להן מה היא רוצה או להציע דברים משלה. אני רואה שזה משפיע עליה, בשלב מסוים כבר מתקשה "למלא פקודות" ולכן רואים שפחות כיף לה..אך היא לא מצליחה להתנהג בצורה יותר אסרטיבית. כששאלתי אותה על זה היא אומרת שזה קצת פוגע בה ושהיא פוחדת להציע דברים משלה. שאלתי ממה פוחדת וכמובן לא ידעה מה להגיד. איך את מציעה שאחזק אותה? תודה רבה

שלום מיכל אני מציע שתזמיני כל פעם רק ילדה אחת ולפי זה תראי , עם איזה ילדה יותר קל לה להתבטא ולבטא את הכוחות שלה ואת החוזקות שלה. מה דעתך? אהוד גלבוע

25/11/2018 | 21:18 | מאת: ליאת שם בדוי

שלום בני בן 6 וחצי שנים עם התפתחות איטית רב תחומי כולל תקשורת אבל התקשורת זה הצד חזק יותר מרמת התפקוד שלו, ליקוי שמיעה ובעיות, דלקות אוזניים באופן כרוני עבר שני ניתוחים באוזניים של צינורות ואחת שקד שלישי, יש לו הפילפסיה, אי שקט במצב קשה מאוד (חייב להכניס כל הזזמן משהו לפה) , קשב וריכוז קשה בעיה במוטוריקה הקשה והקלה. השאלה האם כל זה קשור לויסות החושי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת קשה להגיד אם זה הכל וויסות חושי. אני מניח שאת בקשר עם רופא נוירולוג ילדים סביב לאפילפסיה. אני חושב שחשוב שהרופא יגדיר לך, מה קשור לאפילפסיה ומה לא חלק מהמחלה הזו. מה דעתך? אהוד גלבוע

18/11/2018 | 10:36 | מאת: אורסולה

בתי בת ה-10 צריכה ליטול ריטלין. התרופה לא טעימה (לא מצליחה לבלוע כדור ולכן לוקחת גרגירים שלא טעימים). אבא שלה מסכים שלא תקח. אני מתעקשת שתקח. הבוקר אצלי לא הסכימה לקחת והשארתי אותה בבית. היא התקשרה לאבא והוא בא לקחת אותה לבית הספר. לא פלא שאין לי "מילה" בבית ושהיא קוראת לי מטומטמת...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורסולה, האם את והאבא של הילדה גרושים ? או שאתם חיים ביחד? אהוד גלבוע

29/11/2018 | 10:40 | מאת: אורסולה

אנחנו גרושים כחמש שנים חיים בנפרד

שלום אורסולה כאשר ההורים גרושים , אין אפשרות להשפיע על בן הזוג השני. אלא אם הוא עובר על החוק, או עושה מעשים שפוגעים בילדה שלך. אז, אפשר לפנות לפקידת סעד לחוק הנוער , ולבקש את ההתערבות שלה. אני לא מציע לך להתעמת עם בן הזוג, אלא לחכות לזמן שהבת שלך , תבקש את העיצה ממך, , או שהיא בעצמה תבקש עזרה ממך. מה דעתך? אהוד גלבוע

14/11/2018 | 15:43 | מאת: בעיות בגיל ה3

האם יש לך נסיון בעיות זוגיות של מבוגרים + כלומר סוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים??

אותה התשובה

14/11/2018 | 15:41 | מאת: בעיות בגיל ה3

האם יש לך נסיון בעיות זוגיות של מבוגרים + כלומר סוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים??

שלום לך כן , בהחלט. גם בגיל השלישי יש בני אדם ומתחים, ולחצים שכדאי לברר אותם ולפתור אותם. חבל שאת התקופה החשובה הזו בחיים נעבור עם קשיים ובעיות קשות. אשמח שתכתוב/י וננסה לפתור את הבעיות ביחד. אהוד גלבוע

01/11/2018 | 14:37 | מאת: ליטל

צהריים טובים אמא ל2 ילדים בני 9 ו6. מזה כ5 שנים אלימות במשפחה (מילולית ) כלפי האם בעיקר . והילדים חשופים להכל . יש לציין שהיו מקרים בהם נזרקו חפצים בבית ושבירתם. עד היום הילדים הדחיקו ולא ממש דיברו על זה . כעת לאחר סשן של אלימות מילולית וזריקת חפצים הילדים התחילו לצרוח ולבכות ופעם ראשונה שדיברו על הפחד שקורה דבר כזה . אני כרגע בהליך גירושין ומנסה למצוא מישהו שיטפל בילדים כי אני מרגישה שיש מצוקה כלשהי שבא לידי ביטוי בהתנהגות יום יומית. השאלה שלי : איך אני כאמא יכולה למזער נזקים כדי שלא יהיה להם טראומה בעתיד.? נאמר לי שלא מטפלים בילדים בטיפול שיחתי אז איך מטפלים בהם? והאם שהילד מדבר איתי על הפחד מתקרית כזאת איך אני מרגיעה אותו? עד שאקבל טיפול אני ממש לא רוצה לעשות טעויות בדברים שאני אומרת להם תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליטל אני מקווה שבן הזוג שלך כבר לא בבית. הימצאותו והתנהגותו האלימה היא זו שיוצרת את הפחדים אצל הילדים. אפשרי להגיע עם הילדים לטיפול פסיכולוגי גם כעת. השאלה האם הוא יעזור , כי לאחר מכן יש חשש שהם יחשפו פעמים נוספות לאלימות. אני בעד שבן הזוג יצא מהבית , ככל האפשרי . מה דעתך? אהוד גלבוע

03/03/2019 | 14:08 | מאת: ליטל

שלום אוהד, הבן זוג יצא כבר מהבית אני חיה עם הילדים אצל אמא שלי אך הוא לא מפסיק להטריד ולהתנהג באלימות מילולית כלפיי גם שאני שם. הוצאתי פעמיים צו הרחקה אך לצערי הילדים מרגישים הכל וגם רואים אותי לא פעם נסערת לאור המצב. אני באמת אבודה כבר כל טיפול שאני רוצה לקחת אותם צריך אישור מהאב(שחושב שהילדים בסדר ואני סתם ממציאה) .אני מרגישה שהילדים שלי הולכים לאיבוד וככ חוששת להם מה עוד אפשר לעשות?

שלום דר .כשביתי הייתה בת שנה וחצי היא תלשה שיער עד קרחת ..בדיוק זה היה השבוע הראשון של ההריון עם הילד השני ובקושי התייחסתי אליה...הלכנו לבריאות הנפש בפתח תיקווה עדין נילדנ לא ידעה לדבר ולהסביר אז הפסיכולות ניסתה למצוא משהו ולא מצאה.וזה עבר..היום הילדה בת 2.5 ובשבועיים האחרונים היא מכניסה שיער של הבובות ברבי וכדומה...היא ממש נהנת מהמגע של השיער בפה ובימים האחרונים גם מוסיפה אמבעות לפה ומלקקת את הידיים שלה ..היום ..(עכשיו)משכיבה אותה לישון ומרדימה אותה ..ופתאום אני רןאנ אותה שוב תולשת את השיער ומכניסה לפה עם המוצץ ..היא הולכת לגן בשימחה חוזרת שמחה ילדה פעילה חכמה אנרגתית וחמה..אין מתח אין כלום כן יש לציין שילדתי לפני 3 חודשים וכמובן שאני מודה לא מצליח לי לתת לה את מלא תשובת ליבי . למה היא עושה את זה !? אלפי תודות !!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חסיד אני מציע שהבת שלך תהיה בטפול פסיכולוגי, יש טיפול בשיטה התנהגותית לנושא תלישת השערות ויש אפשרות שהיא תהיה בטיפול דינאמי, ששם ינסו לעזור לה לרפא את הסיבות להתחלת התופעה. מה דעתך? אהוד גלבוע

16/10/2018 | 23:02 | מאת: שמרית

שלום וברכה, יש לי ילד בן 9 שלפי מה שהמורה אומר מרבה לגעת בעצמו במהלך השיעורים בנוכחות כולם, מכניס את ידו לתוך המכנסיים ואפילו מראה שנהנה מכך. וזה אפילו יכול להיות מספר פעמים במהלך היום. שאלתי היא איך להתמודד עם העניין? האם יש סיבה לדאגה? ממה זה נובע? והאם התופעה נעלמת מתישהוא? זה ממש מדאיג אותי ואני לא יודעת גם איך להסביר לילד שזה דבר שלא עושים בייחוד בפרהסיה. תודה רבה על המענה מראש שמרית.

שלום שימרית את אמורה לדבר עם הילד שלך באופן אישי, בלי שאחרים ישמעו ולהסביר לו שיש אפשרות לגעת בפין שלו, רק בשירותים או במקלחת, או כשהוא נמצא לבד בחדר עם דלת סגורה. מה דעתך? אהוד גלבוע

16/10/2018 | 09:33 | מאת: דנה

שלום רב, ביתי בת חמש וחצי, בגן חובה. שמתי לב שהיא רגישה מאוד ביחס לילדים אחרים. ילדים אחרים בגן. למשל, אם חברה שלה תגיד לה רגע אחד שהיא לא רוצה לשחק איתה יותר, כמו שילדיםבגיל הזה עושים, היא תאמר לי "שנשבר לה הלב" ומאוד תעלב. הרגישות הזו גוררת מעט המנעות, ונראה שהיא תרצה לשחק רק בסביבה מאוד מאוד בטוחה, אבל מכיוון שאין חיה כזו חוץ מלשחק עם אמא, נראה שהיא כבר פחות רוצה לשחק עם חברות בגן, אלא אם הן ממש מתחננות, ואז היא מרגישה בטוחה. איך לעזור לה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אכן , קשה לעזור לילדים מטווח רחוק. היא בגן ואת שומעת על הבעיות. אבל יש הרבה מה לעשות. אני מציע שתקבעי זמן עם אמהות לילדות בגן, ותפגשו אחרי הצהריים. אם אפשרי שזו תהיה ילדה אחת או שתיים ולא יותר. ביחד עם זאת בפגישות אני מציע בתחילה שתהיה רק הבת שלך ועוד ילדה אחת. יש סיכוי שהקשר שהן תבנינה אחרי הצהריים, יעזור לה בגן לאחר מכן. מה דעתך? אהוד גלבוע

14/10/2018 | 21:35 | מאת: יוסי בן אבו

מהי הפרשנות או הדעה הרווחת לילד אשר מנסה להניא את אימו ממקומה הקבוע במיטתו? והאם יש קשר שאחיו השתלט על מקום אביו במיטה כאשר האבא כבר לא גר בבית? ההורים גרושים

שלום יוסי לא הצלחתי להבין את השאלה שלך? אני מבין שאתה רוצה להבין את המשמעות של הקשר של ילד עם אימו. לא הבנתי מה הילד עושה לאימו. אשמח , אם תכתוב? אהוד גלבוע

אני אימא לבת ושלושה בנים. לפניהם היו לי שתי לידות שקטות ולאורך שנות הנישואים איבדתי מסיבות שונות אימא, אבא שני אחים, חברת נעורים והמשכתי הלאה בכוחות אדירים דבקה בטיפוח ודאגה לבעלי וארבעת ילדיי. אבל אז איבדתי את שני אנשים שתרמו לחוזק המנטלי שלי. את אבא של בעלי ואת אחותי. שקעתי ביגון נוראי ובעלי לא נתן לי זמן להתחזק למרות הפצרותיי ולקח ממני בכוח את התאוות שהתרגל להן. הקרקע נשמטה מתחת לרגליי ממש ובעלי ממשפחה אמידה מנצל את מצבי בימים בהם להצליח לנשום לא היה מובן מאליו, ואני נותרת גרושה ללא כלום זרוקה בין שמים לארץ ובכל זאת במאמצים רבים דואגת לילדים שהיום דווקא כשבגרו מאוד מסתבר שהנתינה שלי חונקת אותם היות וכבר איני יכולה להסתיר מהם את החידלון והתבוסתנות וכמי שכשלה ואינה מהווה ביטחון אימהי, הנתינה שלי אינה מרוממת את רוחם אלא ההפך(לאורך השנים שיבחו והיללו את האימהות שלי ודאגו להפתיע במתנות מפנקות במיוחד) הבת הגדולה התחילה לא להגיב אלי, לזלזל ואף לתעב אותי יותר ויותר ככל שאני מעניקה ודואגת יותר. היא לא רוצה לדבר איתי ולא לפגוש אותי בטענה שזה משפיע עליה לא טוב ומפריע לה לחיות את חייה. לאט לאט הצטרפו אליה האחים ולאחרונה גם הצעיר שהיה קשור אלי מאוד אבל כשהשתחרר מהצבא לאחרונה עבר לגור עם אביו ובת זוגתו. איבדתי את הרוח לחיות וכל ניסיון להסביר ולבקש הסבר מתורגם אצלם אוטומטית כניסיון לנצל אותם רגשית. הבטן מתהפכת ומתהפכת ולא חשוב כמה בילויים ספורט טיולים חוגים ובריכות אני עושה להסחת הדעת ולהשגת מליאות. ריק לי בגוף וזה כואב ממש ברמה פיזית

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך רונה כתבת את האירועים הקשים שעברו על חייך בתימצות רב , אבל מכל מילה בוקע הכאב והעצב האמיתי שהחיים הביאו לך. הרבה אובדנים של מוות , פרידות ודחייה של האהובים עלייך אותך. יש סיבה לכל מצב מערכת היחסים שהגעת אליה עם ילדיך ועם בן זוגך. את המוות של היקרים לך , אי אפשר היה למנוע. אני יכול לנסות להגיד לך את הסיבה להרס של מערכות היחסים , אבל יש צורך לעבוד על כך בפגישות עם פסיכולוג , לאחר מכן. הסיבה , קשורה ליכולת הנתינה הגבוהה שלך. זוהי מהותך ואת מעניקה ללא קשר למה שקורה עם היקרים לך. הנתינה דילדלה את מאגר האנרגיות הנפשיות שלך. ומצד שני , זו הזהות שלך וזו המהות שלך. אשמח להמליץ לך על פסיכולוג/ית באיזור מגורייך , אם תחשבי לקבל את ההצעה שלי. בברכה אהוד גלבוע

הילדה הקיאה בלילה פעמים ויש לה עכשיו(בבוקר)כאבי בטן כמה זמן לתת לזה לעבור לבד ומתי מומלץ לגשת לרופא אם זה לא עובר היא בת 4.5

לקריאה נוספת והעמקה

אני מציע לפנות לרופא באופן מידי.

02/10/2018 | 13:24 | מאת: אמונה

שלום רב, אני אם חד הורית לילדה יחידה, לאחרונה הבת שלי(בת 12). התחילה להביע את רצונה וכאבה על כך שהיא בת יחידה. אני לא נמצאת במערכת זוגית כמו כן גם אבא שלה. היא מצפה מאחד מאיתנו להביא ילד נוסף. אשמח לייעוץ והכוונה איך להקל עליה או לפתח איתה שיחה שתוכל להקל עליה יותר בהכלה של הנושא,מכיוון שהיא ממש כואבת את הנושא הזה. תודה רבה והמשך יום טוב אמונה...

שלום אמונה אכן, הבת שלך לומדת שאין לה יכולת לשנות את פני המציאות. אני מניח שהיא מרגישה בודדה ולכן רוצה עוד אח. אפשר לנסות לדבר איתה על תחושת הבדידות ולבחון מה ניתן לסייע לה. מה דעתך? אהוד גלבוע

30/09/2018 | 09:56 | מאת: אביבה

שלום.. בני בן השנתיים+2 מתעצבן על כל דבר קטן שלא נראה לרוחו..ובתגובה הוא דופק ראש ברצפה ו/או נותן לעצמו מכות בראש או בפנים..יחד עם בכי. זה קורה כבר כמעט שנה. ניסינו להעיר, ניסינו להתעלם..שום דבר לא עוזר. וזה כבר מאוד מתסתכל. אנחנו מגיעים למצב של להתהלך איתו על ביצים..נזהרת לא לעצבן אותו כדי שלא יעשה את זה. לפעמים נראה גם שהוא עושה דווקא. אבל רוב הזמן זו תגובה אמיתית. וזה קורה גם מחוץ לבית. יש לציין שהוא טרם מדבר, מלבד מילים קטנות פה ושם. שאלתי- למה זה קורה? איך איך אפשר למנוע או להפסיק את זה? והאם זה מצריך בדיקה מעמיקה אצל גוף מקצועי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אני חושב שחייבים למנוע ממנו להכות את הראש שלו , לשים כרית, או יד בינו לבין המקום שהוא מכה את הראש שלו. מה דעתך? אהוד גלבוע

07/10/2018 | 11:45 | מאת: אביבה

זה יכול להיות בכל מקום..הלוואי וזה היה מקום מסוים.. האם זה יכול לגרום לנזק? תודה

בני בן ה7 מרבה לגעת בעת האחרונה באיבר מינו כולל שיפשופים של המקום ולחיצות מעל המכנסיים ומתחת הפיגמה, גם בפרהסיא. בכל פעם שהוא נכנס לשירותים הוא מתעסק בפין ובאשכים מגדיל ומקטין וכו', באמבטיה הוא משחק ולוחץ עם משחקי אמבט על איבר מינו, בנוסף, לפני רחצה הוא אינו משתין לתוך האסלה אלא משתין לאמבטיה מגבהים שונים ונהנה לראות את הזרימה. האם זו התנהגות רגילה ואם כן כיצד למנוע אותה? או שמא זו התנהגות חריגה המאותת על משהו? תודה על הנכונות לסייע

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה הבן שלך גילה שהאיזור הזה הוא מהנה וזה טבעי. חשוב להגביל אותו למשחקים מיניים רק כאשר הוא נמצא לבדו. אני חושב שהוא לא אמור להשתין באמבטיה . חשוב לעזור לו ולכוון אותו לשם. אהוד גלבוע

11/09/2018 | 20:55 | מאת: ציפורה

ערב טוב אני הכרתי אלמן שמתגורר בחו"ל . מצאנו חן אלד בעיני השני והילדים שהם נשואים ובעלי משפחות מתנגדים. מה לעשות

שלום לך, אני מציע שתעשי צוואה שבה את מחליטה מראש להוריש את כל הונך לילדיך. אני מקווה שלאחר מכן הם לא יחששו. מה דעתך? אהוד גלבוע

24/06/2018 | 15:21 | מאת: הפלה

אני ילדה שאמא שלה עשתה 3 הפלות

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה לא ברורה. אהוד גלבוע

05/03/2018 | 03:14 | מאת: אמתי

שלום יש לנו בן בכור כנ"ל וגם בת בת 4 חודשים אך הבעיה הייתה קיימת גם לפני. אנחנו מחנכים בגישת לייף סנטר ובאמת שמחים בה וטוב לנו. מרגישים שנותנים מענה רגשי מלא לילד, הוא שמח, פתוח, רוצה כל הזמן שנשחק איתו, אוהב להיות איתנו, מפותח רגשית ובאמת ב"ה בבית טוב לנו. יש לו סבא וסבתא שהתחושה היא שהם פשוט עושים מאבק על האהבה שלו, מבטיחים לו דברים, כל הזמן ממלאים את הזמן באטרקציות והבטחות ומתנות ולפעמים אפילו "בורח" להם משםט מסגיר שהם מנסים "לקנות" אותו. וזה מצליח. היו תקופות שבננו העדיף את האבא על פני האמא והצלחנו עכשיו די לאזן את זה. אבל הסבא, פשוט אי אפשר להתחרות. הוא רוצה להראות לו דברים, אם יש משהו שהוא צריך הוא מבקש ממנו, הוא רוצה שהוא ילביש אותו, יאכיל אותו, ירים אותו, כל הזמן מחפש רק את קרבתו, כשאנחנו בחברת ההורים שלנו, פשוט מרגישים שהסבא זה אבא שלו, לפעמים הוא בטעות קורא לו אבא. אני אישית בתור אבא ממש מרגיש שאני נותן הכל שהילד יצמח בצורה בריאה, וזה מרגיש לי ממש לא בריא מה שקורה פה. היינו בחתונה, בתוך 5 שעות הוא לא בא אלינו ההורים כמעט בכלל! לא חיפש, לא רצה. האמא התקרבה אליו הוא דחף אותה ואמר "דייייייי" והיא לא אמרה לו דבר. וביומיום בכלל אין שום תחושה של מחנק ובאמת אין, הוא ממש חופשי. אנחנו מאוד מאוד פגועים. אני אישית בתור אבא לא מסוגל להכנס למלחמות "קניית בעלות" ואין לי גם מסוגלות להקשר אליו ולהפגע כל פעם מחדש. זה תקין?מה עושים? המון תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמיתי אכן סבא וסבתא יכולים לערער את מערכת היחסים שבין ההורים לילד. אני ממליץ שתבדקו האם אתם רוצים להיות איתם בקשר כזה שבו הם מערערים את הקשר שלכם עם הילדים. מה דעתך? אהוד גלבוע

13/02/2018 | 20:50 | מאת: שיעורי פסנתר

אני סטודנטית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים מלמדת שיעורי פסנתר לגילאי 5 ומעלה. טלפון:0522030238 רחל.

מאחל לך בהצלחה. אם את כבר מפרסמת כאן , אז אולי תכתבי את האיזור שבו את מלמדת?

נכדי סובל מבעית קשב וריכוז ומטופל על ידי הוריו בליווי מקצועי מלא בריטלין ובריספדל.הוא בן 8 .אני מבלה איתו כסבתא לא מעט ורואה את הבעיות ההתנהגות שלו.בהיותי בעלת רקע בחינוך- מורה מוסמכת לגיל הצעיר בעברי -אני משתדלת לא להתערב ולהביע דעה למרות שלהורים מאד קשה עם המצב.אני מרגישה שאני זקוקה להדקכה איך לנהוג במצב..האם זה סביר שאבקש מהורי הילד להגיע איתם לאחת הההתיעצויות שלהם ?האם זה סביר שאביע את דעתי שם?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך סבתא אכן , בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות הנילוות לכך, הן עומס ומצוקה להורים וגם לסבתא. אני חושב שכדאי שההורים שהולכים להדרכת הורים אצל הפסיכולוג, יכולים לשתף אותך , במה שהם הגיעו בשיחות . כך הם יוכלו לכוון שכל מי שפוגש את הילד, יהיה מסונכרן עם הכיוון שהם מגבשים שם. אני לא חושב שכדאי שאת תלכי איתם להדרכת הורים. לעיתים ההדרכה מגיעה גם לעסוק בנושאים זוגיים , כי ההורות קשורה גם לכך. אבל , כאמור, הם יכולים לשתף אותך במסקנות שמגיעים בהדרכה. מה דעתך? אהוד גלבוע

מן הסתם אתה צודק.אני שואלת אותם הרבה על ההמלצות.היות והייתי מורה וליויתי לא מעט ילדים עם בעיות כאלו חשבתי שיתכן שיש לי מה לתרום .יתכן שעלי ללכת לטיפול בעצמי בנושא

21/01/2018 | 10:32 | מאת: עצובה

שלום אני בת 30 ולאחרונה מלווה אותי תחושת עצב ומועקה בכל הנוגע לקשר עם אמא שלי או לביקור בבית הוריי. אני ואמא שלי היינו עד לפני שנה החברות הכי טובות היינו מבלות המון יחד והייתי מספרת לה הכל והיא הייתה מעורבת בחיי מאוד. לפני כשנתיים עזבתי את בית הוריי לטובת מגורים עם החבר ומאז אני מרגישה שהקשר ביננו כבר לא מה שהיה, כלומר, הוא נעשה שטחי, אני מרגישה שאני כבר לא כ״כ מעניינת אותה (כמו שאומרים רחוק מהעין רחוק מהלב), כל פעם שאני מנסה לחדש את הקשר ולעבוד עליו למשל על ידי שליחת הודעה אני תמיד מרגישה שאני מפריעה לה במשהו. יש לי עוד שני אחים גדולים שיש להם ילדים ואמא שלי רב היום עם הנכדים. אני יודעת שזה טבעי שסבתא תרצה להיות עם נכדיה, במקרה שלה זה כל יום היא ממש מגדלת אותם. לי אף פעם לא היה סבא וסבתא אז אני לא מבינה מה כ״כ קריטי לנכדים לראות את הסבתא כל יום, מה גם שנראה שאחיי דיי מנצלים אותה. בתור בת הזקונים תמיד הרגשתי תלושה מהמשפחה, אחים שלי מאוד דומים ואני בכלל לא קשורה. זה מה שאמא שלי אהבה בי שאני שונה מאחיי ולזה היא הכי התחברה. אני לא מבינה איך מקשר כ״כ קרוב של חברות נהיינו כ״כ רחוקות. ביום יום היא לא מתעניינת וזה הרגיש כמו סטירה בחצי שנה הראשונה שגרתי לבד שהיא בכלל לא התעניינה מה הולך איתי, הרגשתי נטושה. נכון שאני כבר בת 30 אבל זה מאוד מעציב אותי ואני לא חושבת שיש גיל שבו הקשר עם אמא צריך להיות מנותק. לפני חודש היה לי יומולדת 30 והוריי הזמינו נופש בדיוק בתאריך הזה, כשאמרתי שהייתי רוצה לחגוג גם איתם עיכבו את היציאה בכמה שעות והיא בילתה איתי, אבל עדיין זה לא מרגיש הקשר העמוק שהיה ביננו לפני שנה. כל פעם שאני באה לביקור בבית הוריי (פעם בשבוע) אני מרגישה עצב ומועקה, קשה לי לבלות איתם כי כל הזמן הבית מלא בנכדים או באחים שלי שנמצאים שם כמעט כל הזמן או שהם מתקשרים ולי כל הזמן אומרים גם להתחיל לעשות ילדים. כאילו כל מה שנחשב כרגע במשפחה זה הנכדים. אחותי מובטלת כבר 5 שנים מאז שנולדה ביתה הראשונה וכל היום מדברת עם אמא שלי על מה הילדה אכלה ומה היא לא אכלה. קשה לי כל פעם לבוא לשם ומצד שני אני לא רוצה להפסיק לבוא חשוב לי מאוד לשמור על קשר עם הוריי. איך אני אמורה לנהוג? (כבר עשיתי שיחה עם אמי שאני מרגישה שאני מאבדת אותה, שהיא לא באמת שם כמו פעם) אני באמת מרגישה שאני לא מעניינת אותה. עליי לוותר ולהבין שזהו יש לה עניין חדש הנכדים ושאני בעינייה סתם כלי לייצור נכדים? אני ככ שונאת שהיא אומרת לי להזדרז ולהביא ילדים, אני מרגישה שזה מבטל אותי לגמרי, כאילו עדיין לא עשיתי את מה שרציתי עוד אין לי קריירה מסודרת ואני בכלל לא בכיוון של זה כרגע. לארוחות משפחתיות של שישי אני לא מגיעה אני לא מרכישה שאני מעניינת מישהו וכל הזמן מדברים על אחותי שגדולה ממני ב 10 שנים ועל הנכדים. מה עליי לעשות איך לנהוג?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אכן הקשר שהיה לאימך איתך כבת זקונים , היה מבוסס על זה שאת היית הילדה עבורה כאימא. את הרגשת שזה קשר בין חברות, אבל למעשה אימא שלך הרגישה שהיא רוצה וזקוקה להיות איתך כבת הקטנה. קשר של חברות הוא קשר שוויוני . הקשר בין אימא לבת הוא לא שוויוני. האימא מעניקה והבת זקוקה לקבל. כאשר בגרת ועזבת את הבית, אימך רצתה להמשיך ולהיות אימא שמעניקה. גם סבתא היא כמו אימא לתינוקות שמעניקה להם מהרגשות האימהיים שלה. אני מרגיש שהאיכויות הרגשיות שקיבלת מאימך , הן חשובות לך ואת עדיין זקוקה לקבל אותן. קשה לך לעבור ולהיות הדמות האימהית שמעניקה לאחרים. את זקוקה עוד להיות זו שמקבלת את מה שהתרגלת במשך 30 שנים לקבל ממנה. את מרגישה שהאחים שלך והילדים שלהם נהפכו להיות חשובים יותר לגבי אימך. לדעתי אין זה נכון. את חשובה לה, אלא שהיא ממשיכה להעניק מהאימהות שלה לתינוקות . גם לאחותך קשה להיות אימא, בכך שהפסידה את העבודה שלה. גם את חוששת לעבור לשלב הזה, כי עוד לא מיצית את התחושה של להיות בת אדם בוגרת , לפני שאת נכנסת למקום האימהי. אני חושב שכאשר את תרשי לעצמך לבנות לעצמך משפחה, להרגיש בטוחה יותר בקריירה שלך, ובזוגיות, הקשר שלך עם אימך יחזור להיות טוב. אולי לא יותר טוב מהקשר שלה עם האחים שלך, אבל הוא יוכל להיות טוב. מה דעתך? אהוד גלבוע

18/11/2017 | 11:13 | מאת: ..☆..

עשיתי משהו שמפריע לי וגורם לי הרגשה רעה.. כי איבדתי סיכוי לבנות משהו עם בחור שהייתי מעוניינת בו, זה מישהו שראה אותי במציאות ואז התחיל איתי באפליקצייה להכרויות, הוא דיבר נורמלי, התעניין היו לנו שיחות טובות רק בהתכתבות הוא ניסה להתקשר ולא עניתי לו לאף שיחה, יש לציין הוא הטעם שלי בחיצוניות וגם לפי ההתכתבות אני רואה את זה, הוא הציע שניפגש וכמו שאני אוהבת אמר שהוא יבוא לאסוף אותי באוטו שלו, שאלתי אותו מה נעשה כשניפגש הוא אמר שנהיה באוטו התשובה הזאת עיצבנה אותי והכל כי זה מראה כאילו הוא רק מכוון לסקס, מפה הכל הידרדר.. התחלתי לעבוד עליו בהודעות לגרום לו לחשוב שכניפגש יהיה סקס כדי לראות איך הוא מגיב והפיל אותו בפח! מרחתי אותו בהודעות והוא ממש רצה כבר לבוא אליי אני מרגישה שהתעללתי בו.. כתבתי לו בסוף "סתם הסתלבטתי עלייך מה חשבת שאני רק סקס?" הוא התעצבן.. הוא כתב לי שאני בטח גבר בכלל שאני טרנסית דיבר בלשון זכר(יש באפליקציה הרבה טרנסיות שנראות כמו נשים) הוא גם חשד שאני טרנסית כי לא עניתי לו לטלפון ואין לי פייסבוק, הוא כתב לי 'תוכיח שאתה לא גבר', עניתי לו 'מה זה יתן לי גם ככה אתה מחפש רק סקס' אז הוא כתב יאלה אל תשגע אותי ביי. התנהגתי בטיפשות איבדתי את הסיכויים איתו? אם הייתי מציעה שנעשה משהו אחר כמו לשבת במקום ציבורי לדייט נורמלי הוא היה מסכים או שהוא באמת חיפש רק סקס?

שלום לך אני לא חושב שבפגישה הראשונה בן הזוג אמור לקחת את בת הזוג במכונית שלו. להפך. אז את בטרטוריה שלו. הוא שולט במצב. אני בעד להיפגש בבית קפה , או מסעדה , במקום שיש בו הרבה אנשים ואין כל סיכוי לסקס. אז יש את האפשרות להתחיל בהיכרות בין שני בני אדם . מה דעתך? אהוד גלבוע

אני בת 29 עוד לא מסודרת לא משפחה ולא עבודה ונידית אני בת השנייה מיתוך חמשה אחים ואחיות. יש לי אחות שיותר צעירה מימני בשנה 9/10 חודשים והיא יותר מסודרת יש לה עבודה קבועה ואמא שלי מספרת שיש לה גם (רישיון שלי אין) והיא תמיד משווה בני לבנה אבל לה היא לא אומר כל הזמן תראי ותראי מה לעשות אני לא יודעת איך להתמודד עם אמא שלי השמח לעזרה

שלום לך אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. שם תוכלי להיעזר במערכת היחסים שלך עם אימך, וגם עם אחותך, ולברר מה קשה לך בחיים. האם חשבת על אפשרות כזו? אהוד גלבוע

07/09/2017 | 01:06 | מאת: אמא דואגת

ילד בן 5 נוגע כל הזמן לסירוגין באיבר מינו... לא תמיד בכוונה... סוג של הרגל בהיתמודדות במצבים מביכים או אפילו במצב של חשיבה.. הקשבה במיפגש... מה עושים? איך משנים את ההרגל? להסביר יפה כבר לא עוזר... אין היתקדמות נורה אדומה???? למי לפנות?

שלום לך, ילדים ובמיוחד בנים נוגעים באיבר המין שלהם. לעיתים כדי להירגע ולעיתים מתוך הנאה. אני מציע להציע לו כל הזמן דברים אחרים לעשות.לעיתים אפשר לשאול אם הוא צריך פיפי, יש בכך רמז שאולי זו הסיבה שהוא נוגע באיבר המין. מה דעתך? אהוד גלבוע