פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

הנושא של יחסי הורים וילדים הוא מרכזי בחיי משפחה ובחיי זוג ההורים. זוג שמתקשה לממש את חייו הזוגיים בהרחבת המשפחה - חש בדרך כלל תקיעות בחייו.

הולדת הילדים מעבירה את הזוג ממקום הדדי ופשוט יחסית, למערכת חיים מורכבת, המתפתחת בכל רגע, משתנה עם הגדילה של כל ילד ועם הולדתם של ילדים נוספים, מעשירה את הזוג ומאפשרת לו לבנות ולחזק את גופם ואת אישיותם של הילדים.

יחסי הורים - ילדים היא מערכת דינאמית. בגלל ההבדלים בין האיש והאישה, בין האב והאם, עקב ההבדלים בין ילד לאחיו או לאחותו, ומשום שכל זוג הורים רוצים לגדל ולחנך את הילדים בהתאם לערכים ולנורמות שלהם, נראה שמסובך להמליץ לאם או לאב מה ואיך לפעול כהורים.

מצד שני, הורים זקוקים לעצה ולהכוונה. חלקם מבינים בעצמם שהגיעו לפרשות דרכים, כך שהדרכים שהלכו בהן, הביאו אותם למקומות שליליים לעצמם ולילדיהם.

בפורום זה הייתי רוצה להתייחס גם לצרכים של ילדים בתהליך התפתחותם וגם לצרכים של ההורים בעת שהם מגדלים את ילדיהם. נבחן כיצד להביא את מערכת היחסים לאווירה טובה ונכונה, כך שרוב בני המשפחה יחושו כי הם יכולים להיבנות, להתחזק ולהשתכלל בתנאים הללו.
4281 הודעות
3733 תשובות מומחה

מנהל פורום יחסי הורים ילדים וזוגיות

נראה בסיטואציות ספציפיות שהבן שלי לא מבין נכון את הסיטואציה ונורא נעלב עד כדי השתטחות על הריצפה זה קורה אם מישהו ירביץ לו אבל הוא מגיב רק כשהמבוגר מתערב ואומר לילד השני שזה אסור ואז הבן שלי יעלב או אם מבוגר יגיד לו שמשהו אסור יחטוף את זה מהיד בנוסף נמנע מפעילויות משותפות בגן כולם משתתפים והוא מעדיף לשחק בצד לבד עם מכונית....

שלום הילה, נראה לי שהבן שלך עוד זקוק לזמן שלו להיות עם עצמו. אני מציע לך שאחרי השעות שבהן הוא בפעוטון, תנסי להיות איתו לבד בלי ילדים נוספים. קיימת גם אפשרות לפנות לרופא התפתחותי כדי לבחון את ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד. מה דעתך?

24/08/2019 | 13:24 | מאת: אמא

שלום, הבן שלי בן 6 שנים עולה לכיתה א', האמת שאני עם רגשות פחד וחשש אדירים מהתקופה הזו, לא יודעת למה אינני שמחה ומתרגשת לחיובי כמו רוב ההורים שהבן שלהם נכנס לבית הספר לפעם הראשונה, לא יודעת האם אני מפחדת על הבן שלי או ממנו, לבן להתנהל מול האחרים ללא סיבה ידועה לי, לפעמים הוא רוצה לנתק את הקשר ולא להמשיך בכל פעילות שהם התחילו בה, דבר זה התחיל לבלוט בגילאי הגן, לפעמים הוא מרביץ לאחרים בזמן שהוא יכול לדבר איתם אם באמת טעו איתו, החשש שלי שהוא נכנס לאווירה מאוד רחבה לתכנים חברתיים ולימודיים חדשים, מפחדת מהעימות שהוא עלול לצור עם המחנכת והמורים( זה המצב שהיה בהיותו עדיין בגיל הגן) אני מפחדת שכל זה ישאיר אותו אחורה ולא יוכל להתקדם לא בלימודים ולא בחברה, לא יודעת אם הצלחתי לתת צורה במה מדובר אבל באמת זה המצב, החלטתי עם הרופא שלו להתחיל טיפול רגשי שזה יתחיל בימים הקרובים, אבל באמת אין לי מושג איך לתאר את זה לפסיכולוגית, לא יודעת אם היא באמת תבין אותי ומה עובר על הבן שלי, אבל בכללי האם אנחנו יכולים לעבור את זה או שנשאר תקועים בו לכל החיים? אשמח למלים שירגיעו אותי, סליחה על האורך תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אימא, אכן, מדאיג לשלוח ילד שבגר לבית הספר. זה זמן של השתלבות שלו בחברה הרחבה יותר. הבן שלך מגיע עם קשיים ועם קשיים , כפי שילדים רבים מגיעים לכיתה א'. אם יהיו לו קשיים עם המורה, היא תנסה לטפל ולקדם אותו. יכול להיות שהקשיים יהיו כאלו שהיא לא תוכל להתמודד לבד. גם לכם ההורים , לא קל להתמודד עם הקשיים שלו ולכן פניתם לטפול רגשי. לדעתי ,זו החלטה טובה ונכונה. כי למעשה אתם, ההורים, יכולים לעזור לו ולקדם אותו בכל התחומים, גם הלימודיים וגם הרגשיים. אני מציע לך להתייעץ עם המטפלת שבחרתם בהמשך הזמן. לקבל ממנה הדרכת הורים. מה דעתך?

בתי בת שש הבכורה מבין שלושה.מאז ומתמיד היא רגישה ועדינה במיוחד.לאחרונה בעיקר בשעות הערב לפני השינה או בצהריים כשהיא עייפה מאוד היא נכנסת למעין התקף זעם אבל לא בדיוק.היא לא בוכה ולא צועקת. היא צוחקת צחוק חסר שליטה .היא בועטת בעיטות בלתי רצוניות.מיללת.מסתובבת בבית בחוסר מנוחה.זה יכול להמשך כשעה עד שהיא לאט לאט נרגעת ונרדמת.אחרי שהיא נרגעת היא מנסה להסביר את מה שעבר עליה מתארת שהיא היתה מאוד עייפה שמשהו בגוף מציק לה והיא לא יודעת מה.שיש לה מחשבות לא נעימות.איך מומלץ להתנהל במצב כזה?תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל, האם ניסית להציע לה ללכת לישון קודם לכן, לפני שהיא מאבדת שליטה בגלל העיפות?

13/08/2019 | 13:54 | מאת: עדי

אני בת 45 עם ילדים. מאז שאני זוכרת את עצמי לאמי ולי היו יחסים שונים מאשר לה ולאחותי. היא מגיל קטן אמרה לי שהיא שונאת אותי כי אני דומה לאבי. שאני שמנה ולא אצליח בחיים השפלות ביקורת ואיומים בגיל 12 היא אמרה לי שהלוואי ומחבלים ירצחו אותי. עם אחותי זה קשר אחר לגמרי. כשהיינו קטנות אמי בקושי יצאה מהבית תמיד אמרה שהיא מרגישה לא טוב היום אני מתארת ךעצמי שהיא סבלה מדיכאון. היא ואבי רבים כל הזמן. כל פעם שאנחנו בקשר היא מבקרת אותי ואת ילדי ואחכ מתפלאה שאני לא באה לבקר. אני מרגישה אשמה מגיעה לבקר וההשפלות ממשיכות עכשיו גם ילדי זוכים ליחס כזה למרות זהיא טוענת שאוהבת אותם. אני יודעת שהדבר הנכון זה לנתק את הקשר אבל הרגשות אשם מציקים לי. אין טעם לדבר איתה היא ישר תוקפת ומעליבה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי, אני מציע שתלכי אל אימך לבד , בלי הילדים. הם לא אמורים להיחשף להתנהגות הפוגעת שלה. אני מציע שתהי אצל אימך ותדברי איתה כל עוד היא לא פוגעת בך. ברגע שהיא פוגעת בך , אני מציע שתקומי מהכיסא ותגידי שאת צריכה ללכת. לא כדאי להגיד לה שזה בגלל איך שהיא דיברה. מה דעתך?

דווקא אני חושבת שחשוב לקום וחומר זה לא נעים לי שאת מתנהגת אלי כך , אני נאלצת ללכת חלביים את הביקור ... שתדע שזה מפריע לך ופוגע אני מאמינה שעם הזמן היא תפנים ואולי תנסה לשנות

שלום עדי, האם ניסית את הדרך שלך?

11/08/2019 | 17:30 | מאת: שלום לכולם מה עושים שילד לקח כסף מי ארנק קנה חטיף אני גליתי לבד לאחר שאני סירבתי להביא לו דיברתי איתו הסברתי לו זה מאוד חמור משי עשה וציינצי בפניו שהיה לי קשה לסמוך אלי מה אלי לעשות?

מה אני אמורה לעשות במקרה שילד לקח כסך ללא רשות וקנה חטיף?

שלום לך בן כמה הילד ?

26/07/2019 | 11:47 | מאת: שימי

שלום בני בן 8 ואוהב חיבוקים ומגע לעיתים קרובות מחבק ומנשק ילדים בני גילו האם זו סיבה לדאגה?

שלום שימי לדעתי אין מקום לדאגה. אם אתה מתכוון שיש מקום לדאגה שהוא יימשך לבנים בעתיד, אז חשוב לבדוק גם מה הדעה שלך בעניין. חוץ מזה, חשוב שהחיבוקים והנשיקות יהיו מותאמים לילדים האחרים. כך שהם לא ידחו אותו כאשר הוא מנסה לבטא את הקירבה. יש אפשרות גם לבחון , איך הדרך לבטא אהבה ורגשות של קירבה אצלכם במשפחה. מה דעתך?

18/07/2019 | 08:14 | מאת: NOT_FOUND

שלום רב אמא לנער מחונן הבעיה היא כזו- כל השנים הוא השתתף בספורט תחרותי בארץ. היו מספר פעמים שקבוצה מהמועדון שהוא שייך נסעו לחול ואנו אף פעם לא טסנו עמם. (אני די פחדתי לטוס לחול ) שנה שעברה כששהיה בן 15 נערים מאותו מועדון בגיל 18 ו 20 טסו לשבוע וחצי לחול לבד. לא הסכמתי כי לדעתי עדיין צעיר מדי. מדי פעם הוא בא בתלונות ואומר שאף פעם לא ארשה לו לטוס לחול עם חברים וכו. אני מאוד לוקחת ללב כי אני רוצה שיהנה אך מצד שני מאוד דואגת. אנא עזרתך.

שלום לך. אני מבין את הבעיה שהיא קשורה לכך שאת מגבילה אותו והוא כועס עלייך? אולי את יכולה לספר עוד קצת עליו? אהוד גלבוע

30/06/2019 | 09:41 | מאת: חנה

היי , הבן שלי קרוב לגיל 5 עוד שלושה חודשים ילד חמוד ומתוק . אבל אוהב להציק גם בבית לחבר שלו וגם בגן לחברים בשמות כמו להפוך שם של בן לשם של בת זה מפריע לחבר וכל מיני דברים כאלו מה לעשות ...? אני מדברת איתו מבין ואומר שזה לא בסדר ויום למחרת כאילו לא קרה כלום הוא ממשיך . הוא הבן הבכור מאוד מפונק ...אשמח להנחיות בנושא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חנה, זו שאלה חשובה מדוע יש לבן שלך את הצורך להציק לילדים. אני הייתי קורא למצב הזה , אלימות מילולית. יש לך אפשרות לברר מדוע האלימות המילולית התפתחה אצלו? האם הוא מקבל ביקורת כלפיו מצידך , או מצד אביו, או מצד גננת או מישהו במשפחה המורחבת יתכן שהוא גיבש לעצמו דיעה שלילית על עצמו והיא כבר התקבעה . חשוב למצוא דרך , בעזרת הדרכת הורים או טפול פסיכולוגי לעזור לו. מה דעתך? אהוד גלבוע

24/07/2019 | 22:36 | מאת: חנה

לדעתי זה מוגזם . בסהכ רציתי כלים . ברור שעם הוא עושה משהו שהוא לא בסדר הוא מקבל ביקורת לא מעבר מצד שני שהוא עושה משהו טוב מעצימים אותו מה הכלים הבסיסיים לדעתך ... זה לא מהותי ודורש טיפול . בסהכ צריך רק קצת כלים אשמח לפירוט באופן כללי.

24/07/2019 | 22:43 | מאת: חנה

חשוב להדגיש שבגן שלו ההצקות הם של הרבה בנים הם עושים את אותו הדבר הופכים שם של בן לבת וכדומה המון המון בנים ... כל שהוא לא עושה משהו חריג פשוט אני רציתי ללמד אותו שזה לא נכון .

שלום חנה אני הייתי מבקש ממנו כל יום לפני שהולך לגן או לבית הספר, שלא יפגע בילדים אחרים ולא ידבר אליהם בלשון נקבה. הבקשה אמורה להיות ללא כעס. אלא כבקשה שיגרתית, אבל לא יותר מפעם ביום, גם אם הוא ממשיך. מה דעתך?

21/05/2019 | 12:03 | מאת: נטלי

שלום, קראתי מאמר בנושא של תלות תובענית בין הורים לילדיהם הבוגרים. אני בת 27, גרתי אצל אמא שלוש שנים במהלך לימודיי, שנה עם בן זוג וכעת נפרדנו וחזרתי לגור אצלה. היא רוצה שאתחיל לעבוד ואצא מהבית אבל אני ממש מפחדת וגם בתקופה נורא רגישה. מבינה ב100 אחוז את הבעייתיות, אך כיצד אוכל להתגבר ולהתחיל לפתח בטחון וכישורי חיים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נטלי נראה לי נכון שחזרת הבייתה לאחר המשבר של הפרידה מהחבר. ביחד עם זאת, יש אפשרות שתלכי לטיפול פסיכולוגי כדי לבנות ביטחון עצמי ועצמאות נפשית ופיזית. מה דעתך? אשמח לייעץ לך למי ללכת , אם האפשרות הזו נראית לך. אהוד

15/05/2019 | 12:05 | מאת: הבת

שלום רב אני בת 22 גרה עם ההורים לי ולאחותי שיותר גדולה ממני יש בעיה אנחנו שומעים את ההורים עושים סקס . הבית גדול ולמרות זאת אנחנו שומעים .אנחנו נורא נבוכים מהעיניין והאמת זה גם מגעיל אותנו לחשוב שההורים שלנו עושים סקס . כשזה קורה אנחנו מתחמקים מלפגוש אותם פנים מול פנים או לשוחח איתם . אנא עיזרו לנו להתמודד תודה מראש

שלום לך אני הייתי מדבר עם האימא על הנושא. אם יש ימים קבועים , או שעות קבועות, אולי יש אפשרות שלא תהיו בבית. פיתרון אחרון, הוא פקקים לאוזניים. אולי , יש בכך רמז לבנות לעבור לגור למקום אחר ? מה דעתך?

05/05/2019 | 09:48 | מאת: לימור

שלום, יש לי בת 8 בבית ובן 6.5. הבת שלי לאחרונה החלה להתעניין בנשיקות (שמנו לב לזה כבדרך אגב, לא כי היא שיתפה אותי) אתמול קלטתי מהצד שהבת שלי שידלה את הבן שלי "לשחק בגדולים", הניחה את הידיים שלו על המותניים שלה, ליטפה אותו במשך דקה בלחיים ואז המשיכה ופשוט נישקה אותו על השפתיים במשך 10 שניות. הזדעזעתי כולי אבל לא רציתי לצעוק/לכעוס מיד אלא לבוא אחר כך עם תגובה מושכלת. מה עושים? :(

שלום לך לימור ילדים עסוקים במיניות מגילאים צעירים . התפקיד שלנו לדאוג לזה שהם יתקדמו בקצב שמתאים לגיל ולא יחשפו לנושאים מיניים שלא מתאימים לגיל שלהם. יתכן שהבת שלך ראתה בטלויזיה נשיקות והיא "תירגלה" את זה עם אחיה. לא הייתי מציע לך לכעוס עליה. חשוב לעזור לה לחוות את הנשיקה הרגילה, על הלחי, ולא על השפתיים, עם ההורים ולשמור כאשר היא נמצאת עם אחיה. תמיד ילדים מוכנים להתנסויות ואנחנו נעזור להם לקבוע את המינון ואת הקצב. {עד לגיל ההתבגרות , ששם כבר הנושא פחות בשליטתנו} מה דעתך? אהוד גלבוע

11/04/2019 | 20:41 | מאת: מיכל

שלום, הבת שלי בגן חובה, מין גיל כזה אני חושבת שמה שקורה עדיין מאוד מאוד קשור לרצון ההורים או בעצם האימהות... הבת שלי מזמינה חברות, וחלקן לא תמיד מזמינות אותה חזרה. נכון שהחברות הטובות כן...אבל גם כאלה שהגננת בפירוש אומרת שהן נהנות לשחק יחד בגן, האימהות שלהן (קצת מוזרות אולי, לא ברורות לי לגמרי) לא טורחות להזמין חזרה, יש לציין שלא ברור לי לגמרי אם זה אכן אי רצון האם או אי רצון הבת אבל כאמור - כן משחקות בכיף ונהוג, בין האימהות, בכל מיקרה להזמין חזרה.. שאלתי - מה אני עונה לבת שלי ששואלת אותי למה היא לא מוזמנת לאותן ילדות. תודה!

שלום מיכל, אכן הנושא החברתי לא תלוי בילדים עצמם ,אלא בהורים. אני מציע לך להיות בקשר עם האימהות וכך יבנה הקשר גם בין הבנות. מה דעתך? אהוד

12/05/2019 | 14:21 | מאת: מיכל

דעתי היא שלא ענית לשאלתי. ברור שלו יכולתי להיות חברה של כל האימהות האלה, הייתי, אבל זה לא לגמרי מציאותי. אז לשאלתי, מה לדעתך כדאי לענות לה?

ערב טוב, את רוצה לדעת מה לענות לבת שלך, כדי שלא תיפגע חברתית, אבל נראה לי שלפני כן, כדאי שאת תפתרי את הבעיה החברתית שלך. את אמורה למצוא דרך בעצמך ליצור קשרים ואז הבת שלך תוכל לקחת ממך דוגמא. מה דעתך?

שלום מיכל מכיוון שיש לילדה שלך חברות שכן באות אליה ומזמינות אותה אליהן, הייתי מתמקד בקשר איתן. לא הייתי אומר לבת שלך שהיא דחויה על ידי אלו שלא מזמינות אותה. כי יש לה חברות כן רוצות קשר איתה. אפשר להגיד , שיש כאלו שאוהבות את הבת שלך יותר ויש כאלו שפחות. כי כך זה בחיים. מה דעתך?

16/03/2019 | 22:12 | מאת: יאיר

שלום, שמי יאיר אבא לילדה בת שלוש וילד בן שנה. יש לנו קושי רב עם הבת. בעיקר בהתארגנות בערב ובבוקר. כמעט לכל אמירה או בקשה שלנו היא עונה בלא רוצה, לא בא לי או שפשוט מתעלמת.. חיפוש בגוגל נותן רק כתבות על הצבת גבולות ועל איך למנוע מילד לעשות פעולה לא רצויה. אבל מה שבעצם לא מצאנו זה איך לגרום לילד לבצע פעולה רצויה? ובעצם רציתי לשאול איך לגרום לה לעשות מה שאנו אומרים? תודה, יאיר

שלום לך יאיר אכן שאלה חשובה! הבת שלך לא רוצה לעשות את מה שאתם מבקשים ממנה ,כחלק מתהליך טבעי של רצון שלה להיות עצמאית ולהחליט לבד על עצמה . היא בונה את הדעה ואת החשיבה הפנימית שלה. מכיוון שהיא לא יכולה להחליט החלטות בוגרות ומתאימות , המטרה שלכם , ההורים ,היא לנסות להביא אותה לכך שתעשה את מה שהחלטתם ,בלי לערער את הביטחון העצמי שלה. מה דעתך על כיוון ראיה כזה ? אהוד גלבוע

03/03/2019 | 23:14 | מאת: It's complicated

שלום לכולם. זאת פעם ראשונה שלי פה אבל מבקשת עצות/הדרכה בקשר ליחסים שלי עם אמא שלי . אני בת 32 נשואה לאדם מוצלח מצב כלכלי טוב, אמא ל2 ילדים, רופאה מתמחה שעובדת מאוד קשה עושה תורניות של 26 שעות לומדת למבחני התמחות ועברתי בהצלחה .. עוד שנה אני מסיימת את המבחן האחרון ואהיה מומחית, מוערכת ואהובה גם בעבודה וגם במשפחה המורחבת ורק אמא שלי כל הז-מ-ן יורדת עליי.... זה משהו שאני חווה כל חיי ( אני הבכורה ) חוסר פירגון, ותמיד ביקורת.. כמה שאני לא מוצלחת כאמא , עצלנית כאישה לא אוהבת לעבוד.. יש לי מללא דוגמאות אבל שתבינו את המצב.. לדוגמא: הבן שלי חולה.. אז אמרה לי שאני יאבד את הילד כי אני לא מטפלת בו ( אני רופאה !!! והדבר הזה שאמרה כל כך הכעיס אותי שפשוט אמרתי לה ביי ולא הקשבתי יותר ) , בתחילת ההתמחות עבדתי מאוד קשה ( כמו בכל עבודה חדשה ) והיא ירדה עליי שלילדים שלי אין אמא אני אמא מזניחה.. רבתי עם כל המחלקה שיתחשבו בי הורדתי תורניות ל3 בחודש ( שזה ממש מעט ) ירדה עליי שאני עצלנית לא אוהבת לעבוד " מה את עושה סך הכל 3 תורניות " " הבית שלך צועק הצילו " ( ובאמת שהבית שלי בסדר גמור והילדים גם והכל לבד אין לי עוזרת ) אם אני מספרת לה סתם שלא הספקתי להגיע לעשות גל בציפורניים ( כי אני עמוסה ) את אישה מוזנחת.. בחתונה שלי היא לא רצתה לראות את השמלה שלי ואמרה "אני יודעת שהיא סתם.. אני מכירה את הטעם שלך"... ועוד מלא מלא דברים על כל דבר ובכל הזדמנות ! פעם הייתי מבליגה כי אני אדם חסר ביטחון אבל ככל שגדלתי והתחלתי לקבל פירגון מהסביבה התחלתי להתקומם ואמרתי לה שתפסיק להוריד אותי אני לא כזאת גרועה !! ברור שנהיה ריב ענק לא מדברות עכשיו , כל המשפחה עשתה עליי חרם כי אני חוצפנית וכפוית טובה, רעה ולא מכבדת.. אף אחד לא מבין שבאמת זה מציק לי ונמאס לי מזה .. בא לי לשמוע פעם אחת פירגון והערכה וזה לא מחוצפה או רוע.. בא לי פשוט לבכות מהמצב הזה ולא יודעת מה לעשות.. עצות בבקשה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך צר לי לקרוא על מערכת היחסים הקשה שלך עם אימך. אני מבין שהיא "מצליחה" גם להרגיז אותך , ואז במשפחה באים אלייך בטענות. לדעתי אימך מגלה קינאה כלפיך. בדרך כלל הורים אמורים להיות גאים בהישגים ילדיהם , גם אם השגים אלו עולים על שלהם. השאלה שקיימת עתה היא ,איך אפשר לעזור לך לא לכעוס עליה. אשמח להמשיך לדון איתך על כך , אם את מסכימה לכיוון ? אהוד גלבוע

28/03/2019 | 11:00 | מאת: מיכל

למה לעזור לה לא לכעוס עליה?? השאלה הנכונה יותר היא היכן היא יכולה למצוא מקום בו מותר יהיה לה לבטא את הכעס שלה להרגיש אותו ולהרגיש כמה הוא לגיטימי ולא להיפך.. אם כבר- רק זה ישכך את הכעס שלה עם הזמן.

27/01/2019 | 16:21 | מאת: מאיר

מזה שמונה חודשים אשתי ובנותי ניתקו עימי קשר בעזיבתם את ביתי בחסות מחלקת הרווחה בגלבוע , ביתי הצעירה בת 16 בקשה לעבור למסגרת פנימיה השופט קיבל את בקשתה ואיננה מעונינת לקשר עימי. רשויות הרווחה עדיין לא איפשרו לי ליצור עמה קשר ובוועדת טיפול לאחרונה האופוטרופוס לדין איימה עלי שלא התקרב לאיזור הפנימיה וכמו כן העו''סית של הפנימיה לא הגיעה לועדת טיפול עם ביתי אלה שלחה גווח בלבד אותו קראו בוועדה בין הדברים בדו'ח הובהר שלביתי היו מחשבות אובדניות וזו היתה פעם ראשונה שנודע לי על כך ואין מאפשרים לי לסייע לביתי ואשתי איננה מתפקדת ונמצאת במשבר גדול ואינה במצב רגיל. השופט המליץ לאשתי לחזור לביתה אך היא סרבה ומנדיפה לפרק את המשפחה אחרי 20 שנות נישואים. הכיצד אוכל לחדש את הקשר עם ביתי ?

לקריאה נוספת והעמקה

אכן קשה להיות בנתק עם ילדה שדואגים לה. אני מציע שתהיה בקשר עם הבת לפי הצורך שלה. תודיע לה שאתה ממתין לה. מה דעתך

הי, הבת שלי בת חמש, אני שמה לב שכשהיא מזמינה בנות הביתה, הבנות נורא משתלטות עליה, והיא מתקשה להגיד להן מה היא רוצה או להציע דברים משלה. אני רואה שזה משפיע עליה, בשלב מסוים כבר מתקשה "למלא פקודות" ולכן רואים שפחות כיף לה..אך היא לא מצליחה להתנהג בצורה יותר אסרטיבית. כששאלתי אותה על זה היא אומרת שזה קצת פוגע בה ושהיא פוחדת להציע דברים משלה. שאלתי ממה פוחדת וכמובן לא ידעה מה להגיד. איך את מציעה שאחזק אותה? תודה רבה

שלום מיכל אני מציע שתזמיני כל פעם רק ילדה אחת ולפי זה תראי , עם איזה ילדה יותר קל לה להתבטא ולבטא את הכוחות שלה ואת החוזקות שלה. מה דעתך? אהוד גלבוע

25/11/2018 | 21:18 | מאת: ליאת שם בדוי

שלום בני בן 6 וחצי שנים עם התפתחות איטית רב תחומי כולל תקשורת אבל התקשורת זה הצד חזק יותר מרמת התפקוד שלו, ליקוי שמיעה ובעיות, דלקות אוזניים באופן כרוני עבר שני ניתוחים באוזניים של צינורות ואחת שקד שלישי, יש לו הפילפסיה, אי שקט במצב קשה מאוד (חייב להכניס כל הזזמן משהו לפה) , קשב וריכוז קשה בעיה במוטוריקה הקשה והקלה. השאלה האם כל זה קשור לויסות החושי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת קשה להגיד אם זה הכל וויסות חושי. אני מניח שאת בקשר עם רופא נוירולוג ילדים סביב לאפילפסיה. אני חושב שחשוב שהרופא יגדיר לך, מה קשור לאפילפסיה ומה לא חלק מהמחלה הזו. מה דעתך? אהוד גלבוע

18/11/2018 | 10:36 | מאת: אורסולה

בתי בת ה-10 צריכה ליטול ריטלין. התרופה לא טעימה (לא מצליחה לבלוע כדור ולכן לוקחת גרגירים שלא טעימים). אבא שלה מסכים שלא תקח. אני מתעקשת שתקח. הבוקר אצלי לא הסכימה לקחת והשארתי אותה בבית. היא התקשרה לאבא והוא בא לקחת אותה לבית הספר. לא פלא שאין לי "מילה" בבית ושהיא קוראת לי מטומטמת...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אורסולה, האם את והאבא של הילדה גרושים ? או שאתם חיים ביחד? אהוד גלבוע

29/11/2018 | 10:40 | מאת: אורסולה

אנחנו גרושים כחמש שנים חיים בנפרד

שלום אורסולה כאשר ההורים גרושים , אין אפשרות להשפיע על בן הזוג השני. אלא אם הוא עובר על החוק, או עושה מעשים שפוגעים בילדה שלך. אז, אפשר לפנות לפקידת סעד לחוק הנוער , ולבקש את ההתערבות שלה. אני לא מציע לך להתעמת עם בן הזוג, אלא לחכות לזמן שהבת שלך , תבקש את העיצה ממך, , או שהיא בעצמה תבקש עזרה ממך. מה דעתך? אהוד גלבוע

14/11/2018 | 15:43 | מאת: בעיות בגיל ה3

האם יש לך נסיון בעיות זוגיות של מבוגרים + כלומר סוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים??

אותה התשובה

14/11/2018 | 15:41 | מאת: בעיות בגיל ה3

האם יש לך נסיון בעיות זוגיות של מבוגרים + כלומר סוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים??

שלום לך כן , בהחלט. גם בגיל השלישי יש בני אדם ומתחים, ולחצים שכדאי לברר אותם ולפתור אותם. חבל שאת התקופה החשובה הזו בחיים נעבור עם קשיים ובעיות קשות. אשמח שתכתוב/י וננסה לפתור את הבעיות ביחד. אהוד גלבוע

01/11/2018 | 14:37 | מאת: ליטל

צהריים טובים אמא ל2 ילדים בני 9 ו6. מזה כ5 שנים אלימות במשפחה (מילולית ) כלפי האם בעיקר . והילדים חשופים להכל . יש לציין שהיו מקרים בהם נזרקו חפצים בבית ושבירתם. עד היום הילדים הדחיקו ולא ממש דיברו על זה . כעת לאחר סשן של אלימות מילולית וזריקת חפצים הילדים התחילו לצרוח ולבכות ופעם ראשונה שדיברו על הפחד שקורה דבר כזה . אני כרגע בהליך גירושין ומנסה למצוא מישהו שיטפל בילדים כי אני מרגישה שיש מצוקה כלשהי שבא לידי ביטוי בהתנהגות יום יומית. השאלה שלי : איך אני כאמא יכולה למזער נזקים כדי שלא יהיה להם טראומה בעתיד.? נאמר לי שלא מטפלים בילדים בטיפול שיחתי אז איך מטפלים בהם? והאם שהילד מדבר איתי על הפחד מתקרית כזאת איך אני מרגיעה אותו? עד שאקבל טיפול אני ממש לא רוצה לעשות טעויות בדברים שאני אומרת להם תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליטל אני מקווה שבן הזוג שלך כבר לא בבית. הימצאותו והתנהגותו האלימה היא זו שיוצרת את הפחדים אצל הילדים. אפשרי להגיע עם הילדים לטיפול פסיכולוגי גם כעת. השאלה האם הוא יעזור , כי לאחר מכן יש חשש שהם יחשפו פעמים נוספות לאלימות. אני בעד שבן הזוג יצא מהבית , ככל האפשרי . מה דעתך? אהוד גלבוע

03/03/2019 | 14:08 | מאת: ליטל

שלום אוהד, הבן זוג יצא כבר מהבית אני חיה עם הילדים אצל אמא שלי אך הוא לא מפסיק להטריד ולהתנהג באלימות מילולית כלפיי גם שאני שם. הוצאתי פעמיים צו הרחקה אך לצערי הילדים מרגישים הכל וגם רואים אותי לא פעם נסערת לאור המצב. אני באמת אבודה כבר כל טיפול שאני רוצה לקחת אותם צריך אישור מהאב(שחושב שהילדים בסדר ואני סתם ממציאה) .אני מרגישה שהילדים שלי הולכים לאיבוד וככ חוששת להם מה עוד אפשר לעשות?

שלום דר .כשביתי הייתה בת שנה וחצי היא תלשה שיער עד קרחת ..בדיוק זה היה השבוע הראשון של ההריון עם הילד השני ובקושי התייחסתי אליה...הלכנו לבריאות הנפש בפתח תיקווה עדין נילדנ לא ידעה לדבר ולהסביר אז הפסיכולות ניסתה למצוא משהו ולא מצאה.וזה עבר..היום הילדה בת 2.5 ובשבועיים האחרונים היא מכניסה שיער של הבובות ברבי וכדומה...היא ממש נהנת מהמגע של השיער בפה ובימים האחרונים גם מוסיפה אמבעות לפה ומלקקת את הידיים שלה ..היום ..(עכשיו)משכיבה אותה לישון ומרדימה אותה ..ופתאום אני רןאנ אותה שוב תולשת את השיער ומכניסה לפה עם המוצץ ..היא הולכת לגן בשימחה חוזרת שמחה ילדה פעילה חכמה אנרגתית וחמה..אין מתח אין כלום כן יש לציין שילדתי לפני 3 חודשים וכמובן שאני מודה לא מצליח לי לתת לה את מלא תשובת ליבי . למה היא עושה את זה !? אלפי תודות !!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חסיד אני מציע שהבת שלך תהיה בטפול פסיכולוגי, יש טיפול בשיטה התנהגותית לנושא תלישת השערות ויש אפשרות שהיא תהיה בטיפול דינאמי, ששם ינסו לעזור לה לרפא את הסיבות להתחלת התופעה. מה דעתך? אהוד גלבוע

16/10/2018 | 23:02 | מאת: שמרית

שלום וברכה, יש לי ילד בן 9 שלפי מה שהמורה אומר מרבה לגעת בעצמו במהלך השיעורים בנוכחות כולם, מכניס את ידו לתוך המכנסיים ואפילו מראה שנהנה מכך. וזה אפילו יכול להיות מספר פעמים במהלך היום. שאלתי היא איך להתמודד עם העניין? האם יש סיבה לדאגה? ממה זה נובע? והאם התופעה נעלמת מתישהוא? זה ממש מדאיג אותי ואני לא יודעת גם איך להסביר לילד שזה דבר שלא עושים בייחוד בפרהסיה. תודה רבה על המענה מראש שמרית.

שלום שימרית את אמורה לדבר עם הילד שלך באופן אישי, בלי שאחרים ישמעו ולהסביר לו שיש אפשרות לגעת בפין שלו, רק בשירותים או במקלחת, או כשהוא נמצא לבד בחדר עם דלת סגורה. מה דעתך? אהוד גלבוע

16/10/2018 | 09:33 | מאת: דנה

שלום רב, ביתי בת חמש וחצי, בגן חובה. שמתי לב שהיא רגישה מאוד ביחס לילדים אחרים. ילדים אחרים בגן. למשל, אם חברה שלה תגיד לה רגע אחד שהיא לא רוצה לשחק איתה יותר, כמו שילדיםבגיל הזה עושים, היא תאמר לי "שנשבר לה הלב" ומאוד תעלב. הרגישות הזו גוררת מעט המנעות, ונראה שהיא תרצה לשחק רק בסביבה מאוד מאוד בטוחה, אבל מכיוון שאין חיה כזו חוץ מלשחק עם אמא, נראה שהיא כבר פחות רוצה לשחק עם חברות בגן, אלא אם הן ממש מתחננות, ואז היא מרגישה בטוחה. איך לעזור לה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אכן , קשה לעזור לילדים מטווח רחוק. היא בגן ואת שומעת על הבעיות. אבל יש הרבה מה לעשות. אני מציע שתקבעי זמן עם אמהות לילדות בגן, ותפגשו אחרי הצהריים. אם אפשרי שזו תהיה ילדה אחת או שתיים ולא יותר. ביחד עם זאת בפגישות אני מציע בתחילה שתהיה רק הבת שלך ועוד ילדה אחת. יש סיכוי שהקשר שהן תבנינה אחרי הצהריים, יעזור לה בגן לאחר מכן. מה דעתך? אהוד גלבוע

14/10/2018 | 21:35 | מאת: יוסי בן אבו

מהי הפרשנות או הדעה הרווחת לילד אשר מנסה להניא את אימו ממקומה הקבוע במיטתו? והאם יש קשר שאחיו השתלט על מקום אביו במיטה כאשר האבא כבר לא גר בבית? ההורים גרושים

שלום יוסי לא הצלחתי להבין את השאלה שלך? אני מבין שאתה רוצה להבין את המשמעות של הקשר של ילד עם אימו. לא הבנתי מה הילד עושה לאימו. אשמח , אם תכתוב? אהוד גלבוע

אני אימא לבת ושלושה בנים. לפניהם היו לי שתי לידות שקטות ולאורך שנות הנישואים איבדתי מסיבות שונות אימא, אבא שני אחים, חברת נעורים והמשכתי הלאה בכוחות אדירים דבקה בטיפוח ודאגה לבעלי וארבעת ילדיי. אבל אז איבדתי את שני אנשים שתרמו לחוזק המנטלי שלי. את אבא של בעלי ואת אחותי. שקעתי ביגון נוראי ובעלי לא נתן לי זמן להתחזק למרות הפצרותיי ולקח ממני בכוח את התאוות שהתרגל להן. הקרקע נשמטה מתחת לרגליי ממש ובעלי ממשפחה אמידה מנצל את מצבי בימים בהם להצליח לנשום לא היה מובן מאליו, ואני נותרת גרושה ללא כלום זרוקה בין שמים לארץ ובכל זאת במאמצים רבים דואגת לילדים שהיום דווקא כשבגרו מאוד מסתבר שהנתינה שלי חונקת אותם היות וכבר איני יכולה להסתיר מהם את החידלון והתבוסתנות וכמי שכשלה ואינה מהווה ביטחון אימהי, הנתינה שלי אינה מרוממת את רוחם אלא ההפך(לאורך השנים שיבחו והיללו את האימהות שלי ודאגו להפתיע במתנות מפנקות במיוחד) הבת הגדולה התחילה לא להגיב אלי, לזלזל ואף לתעב אותי יותר ויותר ככל שאני מעניקה ודואגת יותר. היא לא רוצה לדבר איתי ולא לפגוש אותי בטענה שזה משפיע עליה לא טוב ומפריע לה לחיות את חייה. לאט לאט הצטרפו אליה האחים ולאחרונה גם הצעיר שהיה קשור אלי מאוד אבל כשהשתחרר מהצבא לאחרונה עבר לגור עם אביו ובת זוגתו. איבדתי את הרוח לחיות וכל ניסיון להסביר ולבקש הסבר מתורגם אצלם אוטומטית כניסיון לנצל אותם רגשית. הבטן מתהפכת ומתהפכת ולא חשוב כמה בילויים ספורט טיולים חוגים ובריכות אני עושה להסחת הדעת ולהשגת מליאות. ריק לי בגוף וזה כואב ממש ברמה פיזית

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך רונה כתבת את האירועים הקשים שעברו על חייך בתימצות רב , אבל מכל מילה בוקע הכאב והעצב האמיתי שהחיים הביאו לך. הרבה אובדנים של מוות , פרידות ודחייה של האהובים עלייך אותך. יש סיבה לכל מצב מערכת היחסים שהגעת אליה עם ילדיך ועם בן זוגך. את המוות של היקרים לך , אי אפשר היה למנוע. אני יכול לנסות להגיד לך את הסיבה להרס של מערכות היחסים , אבל יש צורך לעבוד על כך בפגישות עם פסיכולוג , לאחר מכן. הסיבה , קשורה ליכולת הנתינה הגבוהה שלך. זוהי מהותך ואת מעניקה ללא קשר למה שקורה עם היקרים לך. הנתינה דילדלה את מאגר האנרגיות הנפשיות שלך. ומצד שני , זו הזהות שלך וזו המהות שלך. אשמח להמליץ לך על פסיכולוג/ית באיזור מגורייך , אם תחשבי לקבל את ההצעה שלי. בברכה אהוד גלבוע

הילדה הקיאה בלילה פעמים ויש לה עכשיו(בבוקר)כאבי בטן כמה זמן לתת לזה לעבור לבד ומתי מומלץ לגשת לרופא אם זה לא עובר היא בת 4.5

לקריאה נוספת והעמקה

אני מציע לפנות לרופא באופן מידי.

02/10/2018 | 13:24 | מאת: אמונה

שלום רב, אני אם חד הורית לילדה יחידה, לאחרונה הבת שלי(בת 12). התחילה להביע את רצונה וכאבה על כך שהיא בת יחידה. אני לא נמצאת במערכת זוגית כמו כן גם אבא שלה. היא מצפה מאחד מאיתנו להביא ילד נוסף. אשמח לייעוץ והכוונה איך להקל עליה או לפתח איתה שיחה שתוכל להקל עליה יותר בהכלה של הנושא,מכיוון שהיא ממש כואבת את הנושא הזה. תודה רבה והמשך יום טוב אמונה...

שלום אמונה אכן, הבת שלך לומדת שאין לה יכולת לשנות את פני המציאות. אני מניח שהיא מרגישה בודדה ולכן רוצה עוד אח. אפשר לנסות לדבר איתה על תחושת הבדידות ולבחון מה ניתן לסייע לה. מה דעתך? אהוד גלבוע

30/09/2018 | 09:56 | מאת: אביבה

שלום.. בני בן השנתיים+2 מתעצבן על כל דבר קטן שלא נראה לרוחו..ובתגובה הוא דופק ראש ברצפה ו/או נותן לעצמו מכות בראש או בפנים..יחד עם בכי. זה קורה כבר כמעט שנה. ניסינו להעיר, ניסינו להתעלם..שום דבר לא עוזר. וזה כבר מאוד מתסתכל. אנחנו מגיעים למצב של להתהלך איתו על ביצים..נזהרת לא לעצבן אותו כדי שלא יעשה את זה. לפעמים נראה גם שהוא עושה דווקא. אבל רוב הזמן זו תגובה אמיתית. וזה קורה גם מחוץ לבית. יש לציין שהוא טרם מדבר, מלבד מילים קטנות פה ושם. שאלתי- למה זה קורה? איך איך אפשר למנוע או להפסיק את זה? והאם זה מצריך בדיקה מעמיקה אצל גוף מקצועי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אני חושב שחייבים למנוע ממנו להכות את הראש שלו , לשים כרית, או יד בינו לבין המקום שהוא מכה את הראש שלו. מה דעתך? אהוד גלבוע

07/10/2018 | 11:45 | מאת: אביבה

זה יכול להיות בכל מקום..הלוואי וזה היה מקום מסוים.. האם זה יכול לגרום לנזק? תודה

בני בן ה7 מרבה לגעת בעת האחרונה באיבר מינו כולל שיפשופים של המקום ולחיצות מעל המכנסיים ומתחת הפיגמה, גם בפרהסיא. בכל פעם שהוא נכנס לשירותים הוא מתעסק בפין ובאשכים מגדיל ומקטין וכו', באמבטיה הוא משחק ולוחץ עם משחקי אמבט על איבר מינו, בנוסף, לפני רחצה הוא אינו משתין לתוך האסלה אלא משתין לאמבטיה מגבהים שונים ונהנה לראות את הזרימה. האם זו התנהגות רגילה ואם כן כיצד למנוע אותה? או שמא זו התנהגות חריגה המאותת על משהו? תודה על הנכונות לסייע

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה הבן שלך גילה שהאיזור הזה הוא מהנה וזה טבעי. חשוב להגביל אותו למשחקים מיניים רק כאשר הוא נמצא לבדו. אני חושב שהוא לא אמור להשתין באמבטיה . חשוב לעזור לו ולכוון אותו לשם. אהוד גלבוע

11/09/2018 | 20:55 | מאת: ציפורה

ערב טוב אני הכרתי אלמן שמתגורר בחו"ל . מצאנו חן אלד בעיני השני והילדים שהם נשואים ובעלי משפחות מתנגדים. מה לעשות

שלום לך, אני מציע שתעשי צוואה שבה את מחליטה מראש להוריש את כל הונך לילדיך. אני מקווה שלאחר מכן הם לא יחששו. מה דעתך? אהוד גלבוע

24/06/2018 | 15:21 | מאת: הפלה

אני ילדה שאמא שלה עשתה 3 הפלות

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה לא ברורה. אהוד גלבוע

05/03/2018 | 03:14 | מאת: אמתי

שלום יש לנו בן בכור כנ"ל וגם בת בת 4 חודשים אך הבעיה הייתה קיימת גם לפני. אנחנו מחנכים בגישת לייף סנטר ובאמת שמחים בה וטוב לנו. מרגישים שנותנים מענה רגשי מלא לילד, הוא שמח, פתוח, רוצה כל הזמן שנשחק איתו, אוהב להיות איתנו, מפותח רגשית ובאמת ב"ה בבית טוב לנו. יש לו סבא וסבתא שהתחושה היא שהם פשוט עושים מאבק על האהבה שלו, מבטיחים לו דברים, כל הזמן ממלאים את הזמן באטרקציות והבטחות ומתנות ולפעמים אפילו "בורח" להם משםט מסגיר שהם מנסים "לקנות" אותו. וזה מצליח. היו תקופות שבננו העדיף את האבא על פני האמא והצלחנו עכשיו די לאזן את זה. אבל הסבא, פשוט אי אפשר להתחרות. הוא רוצה להראות לו דברים, אם יש משהו שהוא צריך הוא מבקש ממנו, הוא רוצה שהוא ילביש אותו, יאכיל אותו, ירים אותו, כל הזמן מחפש רק את קרבתו, כשאנחנו בחברת ההורים שלנו, פשוט מרגישים שהסבא זה אבא שלו, לפעמים הוא בטעות קורא לו אבא. אני אישית בתור אבא ממש מרגיש שאני נותן הכל שהילד יצמח בצורה בריאה, וזה מרגיש לי ממש לא בריא מה שקורה פה. היינו בחתונה, בתוך 5 שעות הוא לא בא אלינו ההורים כמעט בכלל! לא חיפש, לא רצה. האמא התקרבה אליו הוא דחף אותה ואמר "דייייייי" והיא לא אמרה לו דבר. וביומיום בכלל אין שום תחושה של מחנק ובאמת אין, הוא ממש חופשי. אנחנו מאוד מאוד פגועים. אני אישית בתור אבא לא מסוגל להכנס למלחמות "קניית בעלות" ואין לי גם מסוגלות להקשר אליו ולהפגע כל פעם מחדש. זה תקין?מה עושים? המון תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אמיתי אכן סבא וסבתא יכולים לערער את מערכת היחסים שבין ההורים לילד. אני ממליץ שתבדקו האם אתם רוצים להיות איתם בקשר כזה שבו הם מערערים את הקשר שלכם עם הילדים. מה דעתך? אהוד גלבוע

13/02/2018 | 20:50 | מאת: שיעורי פסנתר

אני סטודנטית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים מלמדת שיעורי פסנתר לגילאי 5 ומעלה. טלפון:0522030238 רחל.

מאחל לך בהצלחה. אם את כבר מפרסמת כאן , אז אולי תכתבי את האיזור שבו את מלמדת?

נכדי סובל מבעית קשב וריכוז ומטופל על ידי הוריו בליווי מקצועי מלא בריטלין ובריספדל.הוא בן 8 .אני מבלה איתו כסבתא לא מעט ורואה את הבעיות ההתנהגות שלו.בהיותי בעלת רקע בחינוך- מורה מוסמכת לגיל הצעיר בעברי -אני משתדלת לא להתערב ולהביע דעה למרות שלהורים מאד קשה עם המצב.אני מרגישה שאני זקוקה להדקכה איך לנהוג במצב..האם זה סביר שאבקש מהורי הילד להגיע איתם לאחת הההתיעצויות שלהם ?האם זה סביר שאביע את דעתי שם?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך סבתא אכן , בעיות קשב וריכוז ובעיות התנהגות הנילוות לכך, הן עומס ומצוקה להורים וגם לסבתא. אני חושב שכדאי שההורים שהולכים להדרכת הורים אצל הפסיכולוג, יכולים לשתף אותך , במה שהם הגיעו בשיחות . כך הם יוכלו לכוון שכל מי שפוגש את הילד, יהיה מסונכרן עם הכיוון שהם מגבשים שם. אני לא חושב שכדאי שאת תלכי איתם להדרכת הורים. לעיתים ההדרכה מגיעה גם לעסוק בנושאים זוגיים , כי ההורות קשורה גם לכך. אבל , כאמור, הם יכולים לשתף אותך במסקנות שמגיעים בהדרכה. מה דעתך? אהוד גלבוע

מן הסתם אתה צודק.אני שואלת אותם הרבה על ההמלצות.היות והייתי מורה וליויתי לא מעט ילדים עם בעיות כאלו חשבתי שיתכן שיש לי מה לתרום .יתכן שעלי ללכת לטיפול בעצמי בנושא

21/01/2018 | 10:32 | מאת: עצובה

שלום אני בת 30 ולאחרונה מלווה אותי תחושת עצב ומועקה בכל הנוגע לקשר עם אמא שלי או לביקור בבית הוריי. אני ואמא שלי היינו עד לפני שנה החברות הכי טובות היינו מבלות המון יחד והייתי מספרת לה הכל והיא הייתה מעורבת בחיי מאוד. לפני כשנתיים עזבתי את בית הוריי לטובת מגורים עם החבר ומאז אני מרגישה שהקשר ביננו כבר לא מה שהיה, כלומר, הוא נעשה שטחי, אני מרגישה שאני כבר לא כ״כ מעניינת אותה (כמו שאומרים רחוק מהעין רחוק מהלב), כל פעם שאני מנסה לחדש את הקשר ולעבוד עליו למשל על ידי שליחת הודעה אני תמיד מרגישה שאני מפריעה לה במשהו. יש לי עוד שני אחים גדולים שיש להם ילדים ואמא שלי רב היום עם הנכדים. אני יודעת שזה טבעי שסבתא תרצה להיות עם נכדיה, במקרה שלה זה כל יום היא ממש מגדלת אותם. לי אף פעם לא היה סבא וסבתא אז אני לא מבינה מה כ״כ קריטי לנכדים לראות את הסבתא כל יום, מה גם שנראה שאחיי דיי מנצלים אותה. בתור בת הזקונים תמיד הרגשתי תלושה מהמשפחה, אחים שלי מאוד דומים ואני בכלל לא קשורה. זה מה שאמא שלי אהבה בי שאני שונה מאחיי ולזה היא הכי התחברה. אני לא מבינה איך מקשר כ״כ קרוב של חברות נהיינו כ״כ רחוקות. ביום יום היא לא מתעניינת וזה הרגיש כמו סטירה בחצי שנה הראשונה שגרתי לבד שהיא בכלל לא התעניינה מה הולך איתי, הרגשתי נטושה. נכון שאני כבר בת 30 אבל זה מאוד מעציב אותי ואני לא חושבת שיש גיל שבו הקשר עם אמא צריך להיות מנותק. לפני חודש היה לי יומולדת 30 והוריי הזמינו נופש בדיוק בתאריך הזה, כשאמרתי שהייתי רוצה לחגוג גם איתם עיכבו את היציאה בכמה שעות והיא בילתה איתי, אבל עדיין זה לא מרגיש הקשר העמוק שהיה ביננו לפני שנה. כל פעם שאני באה לביקור בבית הוריי (פעם בשבוע) אני מרגישה עצב ומועקה, קשה לי לבלות איתם כי כל הזמן הבית מלא בנכדים או באחים שלי שנמצאים שם כמעט כל הזמן או שהם מתקשרים ולי כל הזמן אומרים גם להתחיל לעשות ילדים. כאילו כל מה שנחשב כרגע במשפחה זה הנכדים. אחותי מובטלת כבר 5 שנים מאז שנולדה ביתה הראשונה וכל היום מדברת עם אמא שלי על מה הילדה אכלה ומה היא לא אכלה. קשה לי כל פעם לבוא לשם ומצד שני אני לא רוצה להפסיק לבוא חשוב לי מאוד לשמור על קשר עם הוריי. איך אני אמורה לנהוג? (כבר עשיתי שיחה עם אמי שאני מרגישה שאני מאבדת אותה, שהיא לא באמת שם כמו פעם) אני באמת מרגישה שאני לא מעניינת אותה. עליי לוותר ולהבין שזהו יש לה עניין חדש הנכדים ושאני בעינייה סתם כלי לייצור נכדים? אני ככ שונאת שהיא אומרת לי להזדרז ולהביא ילדים, אני מרגישה שזה מבטל אותי לגמרי, כאילו עדיין לא עשיתי את מה שרציתי עוד אין לי קריירה מסודרת ואני בכלל לא בכיוון של זה כרגע. לארוחות משפחתיות של שישי אני לא מגיעה אני לא מרכישה שאני מעניינת מישהו וכל הזמן מדברים על אחותי שגדולה ממני ב 10 שנים ועל הנכדים. מה עליי לעשות איך לנהוג?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אכן הקשר שהיה לאימך איתך כבת זקונים , היה מבוסס על זה שאת היית הילדה עבורה כאימא. את הרגשת שזה קשר בין חברות, אבל למעשה אימא שלך הרגישה שהיא רוצה וזקוקה להיות איתך כבת הקטנה. קשר של חברות הוא קשר שוויוני . הקשר בין אימא לבת הוא לא שוויוני. האימא מעניקה והבת זקוקה לקבל. כאשר בגרת ועזבת את הבית, אימך רצתה להמשיך ולהיות אימא שמעניקה. גם סבתא היא כמו אימא לתינוקות שמעניקה להם מהרגשות האימהיים שלה. אני מרגיש שהאיכויות הרגשיות שקיבלת מאימך , הן חשובות לך ואת עדיין זקוקה לקבל אותן. קשה לך לעבור ולהיות הדמות האימהית שמעניקה לאחרים. את זקוקה עוד להיות זו שמקבלת את מה שהתרגלת במשך 30 שנים לקבל ממנה. את מרגישה שהאחים שלך והילדים שלהם נהפכו להיות חשובים יותר לגבי אימך. לדעתי אין זה נכון. את חשובה לה, אלא שהיא ממשיכה להעניק מהאימהות שלה לתינוקות . גם לאחותך קשה להיות אימא, בכך שהפסידה את העבודה שלה. גם את חוששת לעבור לשלב הזה, כי עוד לא מיצית את התחושה של להיות בת אדם בוגרת , לפני שאת נכנסת למקום האימהי. אני חושב שכאשר את תרשי לעצמך לבנות לעצמך משפחה, להרגיש בטוחה יותר בקריירה שלך, ובזוגיות, הקשר שלך עם אימך יחזור להיות טוב. אולי לא יותר טוב מהקשר שלה עם האחים שלך, אבל הוא יוכל להיות טוב. מה דעתך? אהוד גלבוע

18/11/2017 | 11:13 | מאת: ..☆..

עשיתי משהו שמפריע לי וגורם לי הרגשה רעה.. כי איבדתי סיכוי לבנות משהו עם בחור שהייתי מעוניינת בו, זה מישהו שראה אותי במציאות ואז התחיל איתי באפליקצייה להכרויות, הוא דיבר נורמלי, התעניין היו לנו שיחות טובות רק בהתכתבות הוא ניסה להתקשר ולא עניתי לו לאף שיחה, יש לציין הוא הטעם שלי בחיצוניות וגם לפי ההתכתבות אני רואה את זה, הוא הציע שניפגש וכמו שאני אוהבת אמר שהוא יבוא לאסוף אותי באוטו שלו, שאלתי אותו מה נעשה כשניפגש הוא אמר שנהיה באוטו התשובה הזאת עיצבנה אותי והכל כי זה מראה כאילו הוא רק מכוון לסקס, מפה הכל הידרדר.. התחלתי לעבוד עליו בהודעות לגרום לו לחשוב שכניפגש יהיה סקס כדי לראות איך הוא מגיב והפיל אותו בפח! מרחתי אותו בהודעות והוא ממש רצה כבר לבוא אליי אני מרגישה שהתעללתי בו.. כתבתי לו בסוף "סתם הסתלבטתי עלייך מה חשבת שאני רק סקס?" הוא התעצבן.. הוא כתב לי שאני בטח גבר בכלל שאני טרנסית דיבר בלשון זכר(יש באפליקציה הרבה טרנסיות שנראות כמו נשים) הוא גם חשד שאני טרנסית כי לא עניתי לו לטלפון ואין לי פייסבוק, הוא כתב לי 'תוכיח שאתה לא גבר', עניתי לו 'מה זה יתן לי גם ככה אתה מחפש רק סקס' אז הוא כתב יאלה אל תשגע אותי ביי. התנהגתי בטיפשות איבדתי את הסיכויים איתו? אם הייתי מציעה שנעשה משהו אחר כמו לשבת במקום ציבורי לדייט נורמלי הוא היה מסכים או שהוא באמת חיפש רק סקס?

שלום לך אני לא חושב שבפגישה הראשונה בן הזוג אמור לקחת את בת הזוג במכונית שלו. להפך. אז את בטרטוריה שלו. הוא שולט במצב. אני בעד להיפגש בבית קפה , או מסעדה , במקום שיש בו הרבה אנשים ואין כל סיכוי לסקס. אז יש את האפשרות להתחיל בהיכרות בין שני בני אדם . מה דעתך? אהוד גלבוע

אני בת 29 עוד לא מסודרת לא משפחה ולא עבודה ונידית אני בת השנייה מיתוך חמשה אחים ואחיות. יש לי אחות שיותר צעירה מימני בשנה 9/10 חודשים והיא יותר מסודרת יש לה עבודה קבועה ואמא שלי מספרת שיש לה גם (רישיון שלי אין) והיא תמיד משווה בני לבנה אבל לה היא לא אומר כל הזמן תראי ותראי מה לעשות אני לא יודעת איך להתמודד עם אמא שלי השמח לעזרה

שלום לך אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי. שם תוכלי להיעזר במערכת היחסים שלך עם אימך, וגם עם אחותך, ולברר מה קשה לך בחיים. האם חשבת על אפשרות כזו? אהוד גלבוע

07/09/2017 | 01:06 | מאת: אמא דואגת

ילד בן 5 נוגע כל הזמן לסירוגין באיבר מינו... לא תמיד בכוונה... סוג של הרגל בהיתמודדות במצבים מביכים או אפילו במצב של חשיבה.. הקשבה במיפגש... מה עושים? איך משנים את ההרגל? להסביר יפה כבר לא עוזר... אין היתקדמות נורה אדומה???? למי לפנות?

שלום לך, ילדים ובמיוחד בנים נוגעים באיבר המין שלהם. לעיתים כדי להירגע ולעיתים מתוך הנאה. אני מציע להציע לו כל הזמן דברים אחרים לעשות.לעיתים אפשר לשאול אם הוא צריך פיפי, יש בכך רמז שאולי זו הסיבה שהוא נוגע באיבר המין. מה דעתך? אהוד גלבוע

28/08/2017 | 16:53 | מאת: שיר

לא ככ ידעתי היכן לשאול, אז מנסה כאן. בני כמעט בן 5. ילד יחיד. אני יחידנית. לאחרונה הילד ממש מתחנן שאפגיש אותו עם ילדים מהגן. אני עצמי לא טיפוס חברותי במיוחד, ובגילו, החברויות והמפגשים תלויים גם ביחסים שלי עם האמהות. בתחילה זה די הצליח, והוא התארח הרבה. אבל לאחרונה היוזמות שלי לא מצליחות להפגיש. הצעתי להזמין אלינו הבייתה, ואני נתקלת בסירובים והתחמקויות חוזרות ונשנות. כואב לי על הילד והבדידות שלו. אני חושבת שזה אולי בגללי, ואולי כי פשוט לאנשים יש את המשפחות שלהם והם לא זקוקים לחברת ילדים אחרים. מתחקירים שעשיתי, הוא לא מתנהג בפראות יוצאת דופן עם הילדים. מריבות מידי פעם הם משהו טבעי. בקיצור, איני יודעת איך לנהוג. מחכה שיגדל ויצור את הקשרים החברתיים שלו לבד שלא תלוי בי. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אכן את צודקת. החברויות בגיל הזה תלויות בקשר שבין האמהות. את אמורה ליצור קשר עם אימא אחת ואיתה ביחד ושני הבנים תבנו מערכת של קשרים חברתית. אני מבין שקשה לך , אבל נראה לי כמו דרך יחידה לפתח קשרים חברתיים משמעותיים. מה דעתך? אהוד גלבוע

04/09/2017 | 22:06 | מאת: שיר

דעתי שקשה לי להשתנות... לפעמים זה לא תלוי רק בי.. וכנראה שאולי כן.. צפויות לי עוד כמה שנים, עד יעבור זעם?

יש גם בנות שאני כן ביחסים קצת יותר חבריים וגם הם מתחמקות.. עסוקים עסוקים

03/03/2018 | 05:59 | מאת: Roni

גם אני אם יחידנית לילד בן 7 שרוצה ללכת לחברים. מבינה ומזדהה לחלוטין עם האם היחידנית לילד בגיל 5.

שלום רוני, לדעתי , קשה יותר לאימהות עם בני זוג לפגוש אימהות יחידניות. זה אפשרי, אבל קשה יותר. אני חושב שכדאי לנסות בכל זאת לבנות קשרים איתן, וגם עם אימהות חד הוריות אחרות. מה דעתך? אהוד גלבוע

בהתחלה זה עובד... אח"כ יש תחושה שפשוט נרתעים ומנתקים את הקשר ללא סיבה מסיבות שונות. אין זמן/ הילד עסוק/ לא עונים לטלפון ולא מגיבים להודעות גם אם זה לא קשור לילדים. * אולי יש פחד.... שלא ניקח להם את הבעלים חלילה.

14/08/2017 | 13:23 | מאת: ענת

שלום רב יש לי פעוטה מקסימה בת שנה ושישה חודשים . היא כבר אומרת כמות נכבדה של מילים ומבינה הכול מעבר לגילה . הבעיה שמאז שהתחילה לדבר התחיל שלב הלא לא ודי ולא בא לי , והכול רוצה לבד ובודקת גבולות. אני מבינה שזה חלק מהתפתחות התקינה אבל כיצד ניתן להציב גבולות ועדין לאפשר לה להסתקרן וללמוד. כי אני ובעלי מרגישים שהיא מנהלת אותנו . וגם המשפחה והגננת העירו לנו על זה מס פעמיים. אשמח לתשובה יום טוב.

שלום לך, נראה שהבת שלכם מנהלת אותכם , כי אין לכם דרך משותפת. היא בודקת גבולות כי אין גבולות מוסכמים ביניכם. מה דעתך? אהוד גלבוע

שלום רב. יש לי בת מתבגרת בת 15 (כמעט 16) שמתייחסת אלי בחוסר כבוד והערכה. היא מדברת אלי לא יפה ובאה בטענות כל הזמן. היא לא באה אלי בזמן הסדרי ראיה (לא נשארת לישון אצלי) מתוך טענה שאתה "אבא לא יכול להכריח אותי". לאחרונה אמרה לי ש"אתה אבא לא אבא שאני הייתי רוצה שיהיה לי". כיצד עחי לנהוג כדי לא לאבד אותה? אני גרוש מאמה של ילדה כ 14 שנה.

שלום יוסי, המצב באמת לא כל כך פשוט. צריך לנסות להבין מדוע במשך 15 שנים לא נוצר קשר שיכול עתה להמשיך. אני מציע לך לברר את זה עם פסיכולוג. מה דעתך? אהוד גלבוע

22/06/2017 | 15:26 | מאת: שירה ברדה

הבת שלי בת 5 וחצי נוגעת כבדרך אגב באיבר המין של אבא שלה(עם בגדים כמובן) הסברנו לה שזה אסור אבל היא חוזרת על שוב בטענה שלא שמה לב וזה בטעות... מה עושים?

שלום לך שירה אני מציע שהאבא ישים לב לנושא, וידאג לזה שהיא לא תהיה קרובה לגעת באיבר המין שלו. אני לא מציע לדבר איתה על כך. מה דעתך? אהוד גלבוע

15/06/2017 | 04:21 | מאת: אבא גרוש

שלום, בתי בת ה-9 נמצאת בחזקת אמה ומזה תקופה ארוכה בתי מתחצפת בשיחות טלפוניות בו בתי פונה אליי בצורה של פקודות מזלזלות, בשיחות אלו אני מבהיר לבתי שצורת הדיבור איננה ראויה והיא צריכה לנסח את הפניה אליי בצורה מכבדת יותר ואז בתי משנה את טון הדיבור ומדברת בצורה הרצויה, לצערי צורת הדיבור חוזרת על עצמה ורמת הזלזול רק מתגברת בהנחיית גרושתי שמדברת איתה ברקע ומנחה אותה איך לפנות אליי ואני לא מצליח לבלום את ההידרדרות, בחצי השנה האחרונה בתי החלה להתעלם מבקשות שלי כשהיא אצלי ואם אני מעניש אותה היא לא מוכנה להישאר אצלי והולכת לאמה, הקשר עם בתי מאוד חשוב לי ועד לאחרונה הקשר ביננו היה ממש טוב, למיטב ידיעתי, משיחות שבתי מקיימת עם גרושתי, בתי מתייחסת בכבוד הראוי לגרושתי כך שנראה שחוצפה והזלזול היא כלפי בלבד. אשמח לדעת מה אוכל לעשות בכדי להפסיק את ההידרדרות במצב. תודה.

שלום לך, אכן , כאשר זוגות מתגרשים ,לעיתים יש הסתה של צד אחד נגד השני. אני לא מציע לך להעניש את הבת שלך.כי כך אתה מרחיק אותה ממך. במיוחד אם אתה יודע שזו הסתה של הגרושה. הדרך כאן , עדינה וזהירה, כיצד למשוך את לב בתך כך שהיא תתיחס אליך בכבוד ולא תזלזל בך. מה דעתך? אהוד גלבוע

31/07/2017 | 08:43 | מאת: אבא גרוש

שלום אהוד, תודה על הצעתך, ישבתי עם בתי והסברתי לה בעדינות שאסור לה לפנות בצורה מזלזלת להוריה ולכל אדם אחר כפי שהיא לא הייתה רוצה להיות בצד האחר והיא הבינה זאת. תודה רבה.

28/05/2017 | 20:36 | מאת: לינוי

שלום הילדה שלי עוד חודש בת 4 סובלת כבר הרבה זמן מעצירות מפחדת לעשות קקי באסלה בגלל שזה כואב לה ואז בעצם היא נמנעת לעשות ואז עושה תנועות עם האגן ומתכווצת רק כדי לא להוציא .מטופלת עם אבולק ונורמלקס . כשהיא צריכה קקי היא לא אומרת אלא עושה בתחתונים בעיקר מריחה. פיפי עושה בשירותים . רציתי לשאול איך לטפל במצב כזה ?והאם אני צריכה להתייעץ עם פסיכולוג במצב שלה ?או עם גורם אחר? תודה

שלום לך לינוי, אני מציע שתתיעצי עם פסיכולוג קליני לילדים . הבעייה היא לא קשה לפיתרון. אהוד גלבוע

20/05/2017 | 07:13 | מאת: אלון

שלום רב. בננו בן ה10 וחצי(בכיתה ד')פשוט מכור למסכים:מחשב,טלפון נייד ,איקס בוקס ואנחנו לא מצליחים"להוציא"אותו מזה. הוא מקדיש שעות על גבי שעות לכך ואנו אובדי עצות. כיצד להתמודד?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלון, יש אפשרות להשפיע על כל ילד בכל תחום. הדרך להשפיע עליו קשורה לכך שההורים ובמיוחד האבא אמורים ללמוד איך לעשות זאת. קודם במילים ואחר כך במעשים{לא אגרסיביים}. אני מציע לך לקרוא את הספר שכתבתי , זוגיות והורות, אולי שם תהיה תשובה. ואולי גם לפנות להדרכת הורים. מה דעתך? אהוד גלבוע

16/05/2017 | 16:42 | מאת: חבצלת

שלום יש לי ילד בן 14 שבשבוע האחרון התחיל להרטיב בלילה מה אפשר לעשות רצינו לשים לו חיטול בגלל שבעוד יומים יש לו טיול שנתי

שלום חבצלת. אני חושב שכדאי ללכת לרופא כדי שיבדוק את המצב הגופני של הבן. אם אין בעיות רפואיות, אני הייתי מציע לפנות לפסיכולוג. מה דעתך? אהוד.

03/05/2017 | 21:19 | מאת: חיים

יש לי פעוט בגיל 3 אשר הבאתי עם פרטנרית במסגרת הורות משותפת כך שמאז גיל שנה הוא ישן אצלי בין פעם לפעמיים במהלך השבוע ובכל סופש שני. לרוב אני אוסף אותו ישירות מהגן וממש לאחרונה כשאני מגיע הוא בורח ומתחיל לבכות ומבקש את אימא שלו. חשוב לציין שגם בכל פעם שאני אוסף אותו ישירות מהאימא אז הוא אינו מוכן ללכת איתי וזה תמיד מלווה בדרמה ובכי. כמובן שאחרי מספר דקות הוא נרגע ושוכח מהעניין אבל השאלה האם זה טבעי שהוא מגיב בצורה כזו ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חיים, אני רואה את הבכי הזה כדבר טבעי. הילד קשור יותר לאימו , והוא לומד להכיר אותך ואת השוני בינך לבין אימו. טבעי לי שהוא מרגיש נוח יותר בגיל הצעיר להיות עם אימו. זה לא אמור לפגוע בך. מה דעתך? אהוד גלבוע

08/05/2017 | 21:56 | מאת: חיים

אני שמח שלדעתך זה טבעי שזה הצורך שלו. בגלל שתמיד יהיו לו שני בתים אז אני חושש שזה יחמיר או התלות באימא תפגע בביטחון העצמי שלו ובעצמאות. והאם יש משהו שאני יכול לעשות בשביל להקל עליו את הפרידות האלה?

שלום חיים, אני הייתי מציע לך לא ללחוץ עליו. אם אתה רואה שהבכי ממשיך ולא מפסיק, אולי ניתן לעשות את הבילוי שלכם עם האימא? האם זה אפשרי? אהוד

01/05/2017 | 11:20 | מאת: רונ אל

יש לנו תינוק ראשון. בן קצת יותר משנה. הילד ישן לא רע. בעבר היו קצת קשיי סינוסים. עבר. אישתי מאוד עצבנית מכל דבר קטן ומבכי של התינוק וכל הזמן רוצה לישון. למרות שהיא ו בחצי משרה. היא נמצאת לדעתי יש בעיה, מעירה את הילד כל לילה ביוזמתה ב3 לפנות בוקר. אני ישן מאוד חזק אבל מתעורר שהתינוק כבר בוכה. היא אומרת שהוא התעורר לבד מקשיי נשימה. ואז מתחילה עם הרדמה ובזמן באחרון מכונת אינהלציה. בכמה מקרים אני התעוררתי והיא לא שמה לב וראיתי שהיא בעצמה מעירה את הילד ביוזמתה כל לילה. לא אמרתי לה שראיתי. לדעתי הילד היה ישן אם לא היתה מעירה אותו. היא לדעתי סובלת מבעיה שקשה להגדירה וזה במסגרת הטיפול בילד שכל הזמן מספרת על הקשיים שלו. אני מבין שנפלתי לתוך צרה לא? אני גם שוקל להתגרש כי נראה שאין דרך להסביר לה היא מתפרצת ומקללת. ולא ניתן להכניס מילה. ניסיתי לדבר בזמן החופשי שלנו. לא עוזר. יש לה דכאון סמוי? חרדה? ההורים שלה מצדיקים אותה. זה נראה שהיא במצב קשה. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונאל אני חושב שאשתך דואגת למצב של הילד. לדעתי כדאי שתלכו להדרכת הורים ,סביב לנושא של השינה . מה דעתך? אהוד גלבוע

שלום בני בן 14 התחיל בשבועיים האחרונים למצוץ אצבע הוא הפסיק למצוץ בגיל 3 ואחשיו הוא התחיל עוד פעם כשמאירים לו הוא מפסיק אבל אחרי 2 דקות ממשיך דיברתי אם המורה שלו וגם הוא סיפר שלפעמים בשיעור הוא עם אצבע בפה עד שאחד הילידים אומר לו משהוא ואז הוא מפסיק מאיפה זה בא ולמה הוא עושה את זה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נחמה השאלה האם קרה משהו בזמן האחרון , שגרם לו לחזור למצוץ ? אהוד גלבוע