הגירושים באחריותי וזה קשה

דיון מתוך פורום  הורים וילדים במצבי גירושים

06/03/2006 | 10:15 | מאת: נוגה

מה אני עושה כשבמשך שנתיים אנו מדברים על גירושים וברגע שהחלטנו,הודענו לילדים, הוא מתחרט ומודיע לי שהוא לא עוזב את הבית "אני שלו"" הבית שלו", "הנישואים שלו" והכל יכול לקפוץ לו -אני לא רוצה להתחיל בכוחניות משפטית ארוכה, מכאיבה ויקרה ואני לא מצליחה להגיע אליו, מה עושים?

06/03/2006 | 10:36 | מאת: א

ותעזבי את הבית בעצמך, זו זכותו המלאה להישאר בביתו ועם משפחתו, זה שאת בחרת לפרק את משפחתך זה גם אומר שאת אמורה לשאת במחיר אישי, ולחפש לעצמך מקום אחר לגור בו. תחליטי מה חשוב לך - להתגרש או הבית.

06/03/2006 | 11:10 | מאת: נוגה

חוסר הבנה מוחלט! -זה שהתהליך באחריותי זה לא אומר שאני יזמתי אותו וזה בטח לא אומר שהבית יותר חשוב לי, שנינו רצינו להתגרש, הוא פשוט נותן לפחד להכתיב ואני לא. האחריות שלי מתבטאת בלארגן את הבירוקרטיה, לתמוך רגשית בילדים ובעצמי ואני מנסה לחשוב על דרך לתמוך גם בו בלי שהוא יפרשן את זה כרצון לחיות איתו -לכן צריך צד נוסף, לכן ביקשתי עיצה. התגובה הזו גסה וכוחנית ומצעדים כאלו בדיוק אני רוצה להימנע...

13/03/2006 | 16:38 | מאת: נוגה

התלבטתי גם אני באיזה סוג של ייעוץ להמשיך -דרך חברים (לא מספיק אסרטיבי אבל תומך), עורך דין (כוחני מדי ועלול לגרום להתבצרות מיותרת), הגעתי למסקנה שייעוץ משפחתי/זוגי דרך הקהילה הוא גם רך יחסית ולא דורש התארגנות טכנית - קרוב לבית וגם חינם (לא מוציאים כסף על משהו שלאו דווקא יעזור) בעצם המטרה היא להוריד את רמת הסטרס ולהזכיר לבעלי את מה שידע ורצה עד לפני שגם אני רציתי וזה להתגרש בידידות. אני מקווה שזה יצליח, זה עומד להיות ארוך, ואני רציתי מיידי, אבל זה כמובן גם יופי של תרגיל עבורי.תודה לכל מי שטרח והגיב.

היי נוגה, רב תודות לך על שאת משתפת את הפורום במעין סיכום או מסקנתך לאחר שהתייעצת כאן. בהצלחה וב?ר?כ?ו?ת נוחי