מתחילים שגרה והנה מגיע שעת הרגשות והמבחן האמיתי בלעדיה.
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תמיד לפני פגישה הייתי חושבת מה לומר. חושבת איך ומה..למרות שלא תמיד יצא לדבר מה שתוכנן..והיה די ספונטני... פתאום הערב שזה כמו תמיד הזמן שהייתי מתחילה לחשוב על הפגישה אני מרגישה ריקנות.. שהנה מתחילים להרגיש את החיים ללא טיפול...כי בחגים במילא לא הייתה קביעות. בקיצור ערב, חושך ומחשבות... 9 וחצי שנים זה המון זמן..
חיבוק אהבה יקרה!!!! אכן לפרוס כנפיים לא תמיד קל.. 9 שנים של בניה והתפכחות תוך אמון. הכלה. ידידות כלשהי.. זו כברת דרך.. כעת עם כל מה שעולה מאמינה בך.. שתמצאי את האנשים הנכונים לפרוק להם את רגשותייך אלו. ולא ממקום נצרך את תגלי כמה כוח את מקבלת ותחושות החסר בעצם יתמלאו בנתינה מעשית וביישום.. ובעצם בצמיחה.. כי כעת את עומדת איתנה. מתמודדת. ויוצאת קשרי חברה...... חיבוק נוסף יקירה לילה טוב.
תודה יקרה על החיבוק והחיזוק. מחבקת חזרה. היום יום חדש... מנסה לצור קשרים ולקחת את הכלים שרכשתי. זה יום כזה של התחלת שגרה בלעדיה.... היא אמרה שכנראה כשתגיע השעה שלנו היא תחשוב עליי..אז נחמד לדעת שנחשוב יחד ;) יום מקסים.
מתוקה שלי.. מחשבה טובה שמכניסה כוח פנימה.. איתך... בדרך... בצורה שתבחרי... בינתיים.. מחזיקה לך א בנות.. יודעת שאת יכולה וגם זוכרת שלוקח זמן כל דבר.. במיוחד כאשר מדובר בהרגל למשל המטפלת וכעת איננה (באופן כלשהו) וכן בשבירת הרגל ונתינת אמון.. כמו הפגיעה מהחברות בגיל 12 ומאז ההתבדלות וכעת לבנות מחדש.. סומכת עלייך
