כל כך הרבה דברים על הפרק..... ....

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/10/2019 | 07:52 | מאת: מכל

מקווה שאתגבר...זוכרים את בני? נהפך לחברות..כמו שחשבתי. ויותר מסובך. היא חילונית אנחנו דתיים...לא קל עם זה. בנוסף הורים נזקקים יותר.. נתמודד.....יום טוב לכן

10/10/2019 | 13:38 | מאת: מתמודדת

מאמוש.. השם מסדר הכל.. את תראי.. אם הוא יאפשר את זה מן הסתם גם הוא מתירני יותר אך אם לא הוא יראה לבד להפסיק עם זה.. מבינה אותך.. לא מזמן הכרתי סיפור כזה מקרוב... תני לזמן לעשות את שלו. ותתפללי להכי הכי הטוב עבורו..... ולהורייך.. רק בריאות!!! על מה שהגבת למטה: ברור שהכוונה היא בהרגשה, עליה התכוונתי. שבגלל שעכשיו לך בשקט יש מטרה אז ההסתכלות שונה על כל החברויות.. ועם הכלים שרכשת בעז"ה תמצאי.. נשמע פשוט.. אך אני יודעת שזה לא. במיוחד כי האמון פגוע. יש חשש. וההיעדרות של חברת אמת מחייך מאז גיל 12.... נ.ב. למה כתבת שאת לא מאמינה שאת מספרת? האם אף פעם לא שיתפת בפורום על הפגיעה? איך הרגשת עם השיתוף? עם להוציא את זה? אני דווקא מרגישה שזה נותן שיחרור.. זה מראה כמה עיבדת את העניין ואת מרגישה יכולת לדבר על זה ופחות להסתיר... כמה כואב לשמוע זאת... ילדה.. עוד לא 7 כל כך תמימה כל כך בטוחה שהכל כשורה בלי מושגים בלי הבנה נחשפת לתופת.. גם אם זה לא באיומים... מגמות כל כך קרובה שאמורה כל כך להגן ולעטוף........ איך נפסק בבת אחת? האם מחשש שלו שאת מבינה יותר? האם נתפס על ידי מישהו אחר גם אם לא המשיך הסיפור להתגלגל..? מדוע לא הלכת לטיפול אז? או בגיל גדול יותר כלומר סביב 20..? אלא רק ב40? זו לא ביקורת חלילה.. אלא שאלה האם זה ליווה אותך או שממש התנתקת עד כדי שיכחה וכך המשכת להקים את חייך? להינשא להביא ילדים.. לעמול כדי להשאיר בכוח את הפגיעה מאחור.....? אינך חייבת לענות.. ב"ה ניצלת שזה לא המשיך.. (עצוב שבכלל היה) חיבוק גדול מתמודדת

10/10/2019 | 14:56 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי כן בהחלט יש קושי כששני בני הזוג מגיעים מרקע אחד דתי והשני חילוני ..לגמרי מבינה אותך.. נראה לי שזו החברות הראשונה שלו..או שכבר התנסה בעבר.. יתכן והוא פשוט מתלהב מזה שיש לו חברה.. נראה לי שאם תעמדי נגדו ..הוא ירצה דווקא יותר כן להיות איתה..בגלל שזן הפעם הראשונה שלו.. נסי ככה קצת מרחוק לעכוב ולראות לאן זה הולך..ואם באמת היא גוררת אותו לאן שלא מתאים..לדבר איתו גם על הבדלי הדת..אולי יעזור.. הבן שלך גם דתי ? .. לי יש 3 בנים ורק אחד מהם דתי..השניים האחרים חילוניים..אז לא נמצאת באותה בעיה שאת מתמודדת איתה.. אבל בטוחה שתמצאי את הדרך הנכונה להעמיד דברים בעדינות למקום שאת רוצה.. ולגבי המצב הכלכלי של הוריה..לא רואה בזה כרגע שום בעיה הרי הם לא הולכים מחר להתחתן.. עייפה כל כך.. חטולית

10/10/2019 | 20:53 | מאת: מכל

יקרות. תודה על ההבנה.. לא יכולה לענות על הכל...גם אם זה אנונימי לא נראה לי מקום בטוח. חטולית. הורים התכוונתי שלי ושל בעלי מבוגרים וזקוקים לנו. איך זה ששניים חילונים ואחד דתי??? אז כן הייתה סיטואציה שהחליטו אחרת??? אנחנו בית דתי לאומי. לא חרדים. הבן דתי (עדיין) החליט בסוף לצאת עם זו שנפגעה וספר לי שהיא מבית חילוני, חילונית...ובכלל אני לא בעד הקשר הזה. אבל לא נלחמת..אומרת שיעשה מה שטוב לו. לא פשוט לי. לגבי הפגיעה שלי...היה טריגר שהזכיר הכל...שערער. בגן שלי מקרה דומה שנתקלתי והייתי אמורה לעזור בו לילדה. לא ראיתי עצמי נפגעת כלל....חשבתי שאני כזו..אשמה..בושה וכו. כל השנים..

10/10/2019 | 21:07 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מאמי לא הבנתי נכון לגבי ההורים..חשבתי שהם..ההורים שלה..וכן..כשהורים מזדקנים הם זקוקים לכל עזרה אפשרית גם כלכלית..הבנתי אותך נכון ,? באמת לא פשוט בכלל.. הבן הדתי שלי היה היחיד מבין השלושה שחזר איתי בתשובה..ורק אחר כך בעלי הצטרף..שני הבנים האחרים שלי היו חילונים ונשארו כאלה..וזה לא מפריע בכלל.. בעבר היו קטעים לא נעימים אפילו ויכוחים ומריבות עד שבעלי אמר..אני לא מוותר על אף אחד מכם !! לתמדו לכבד את הבית הזה ואותי..!! כשאתם באים אלי תכבדו כמו שאני מכבד אותכם בבית שלכם !! עם הזמן דברים הסתדרו . ..לקח זמן..לא יכולה להגיד שהסתדר מהר..ממש לא..אבל האהבה שהקנתי להם במשך החיים הביאו אותם לוותר אחד לשני ולרצות להיות ביחד יותר ויותר.. בכלל לא מובן מאיליו..!! גם אנחנו בית דתי..אחי חרדי..אנחנו לא !! הבן הדתי שלי התחתן עם מישהי מבית דתי כי אחרת לא היתה מתאימה.. טריגר שמערער..קשה מאוד מאוד..מבינה אותך.. הסבלנות תעזור לך לדעתי מחזיקה לך אצבעות שה..דבר הזה יעבור לו מהר וימצא משהו יותר מתאים חטולית

10/10/2019 | 22:23 | מאת: מכל

עכשיו הבנתי את הרקע הדתי שלך ;) זה בא מחזרה בתשובה. מדהים!!! אצלנו אנחנו מההתחלה דתיים....זה שונה. וטוב שיש קבלה של כלם!ב"ה. אי אפשר להאשים אותם כחילונים כך חונכו מההתחלה...ובשבילם זה שינוי של הבית שקשה לשנות. לא כל אחד יכול לחזור בתשובה. "במקום שבעלי תשובה עומדים..." ועזרה להורים זה בלהסיע, תרופות, לבשל לדאוג בקיצור.

10/10/2019 | 23:12 | מאת: מתמודדת

מיכלי מותק.. מכובד לגמרי החשש.. גם מאנונימיות... היום מבינה זאת יותר מתמיד.. לא ארחיב.. אני מבית חרדי כיום גם כזו.. (לאחרונה ממש התחזקתי עם כל הריחוק הפנימי שהייתי בו..) לכן מאוד מבינה על מה את מדברת.. יפה מצידך שאת מצליחה לא להתערב ולבחון מהצד לאן זה מתפתח.. לא כל אחד יכול.. לגבי מה שקרה בגן.. עצוב שקרה משהו שערער והציף אותך.. אולי גם הזכיר.. והמצב כל כך עדין כך שזה ממש נגע בבטן רכה.. אבל היי... זה היה צפוי.. ויש בך המון כלים.. גם לחבק את הכאב שצף כרגע.. כי מגיע לך רגעים של חמלה.... מול אותה ילד/ה בגן ומולך הילדה הקטנה.. הפגועה.. המאוד!!!!!! לא!!!!!! אשמה.... שבמקום להבין זאת.. לא היה לך כלים להבין כך אלא פיתחת אשמה.. ועוד סחבת אותה איתך לאורך שנים... אז מגיע לך חיבוק חומל ואוהב.. וטפיחה על כתף על הדרך שעשית...... חטוליתי... מהממת.. אשרייך שזכית לחזור בתשובה... עם עוד בן.. והבעל... איך זה קרה? מה הביא לזה? כמה שנים כבר? כל הכבוד שיש הערכה גם לאלו שלא הצטרפו והם אתכם עם כל השינוי שגרמתם בכך לבית כי הם גדלו בדרך אחת ופתאום הכל השתנה להם..... אתן מדהימות.... מקום אחד.. תחת כותרת אחת.. וכל אחת ממקום שונה אך דומה במידה.. אוהבת מאוד מחבקת מתמודדת

11/10/2019 | 01:31 | מאת: חטוליתוש

מתמודדת אהובה אכן כן מגיע למיכלי אפילו יותר מתפיחה על השכם..ויותר מחיבוק ענקקק כי היא גדולה מהחיים !! ואצלי זה ענין של כמה שנים טובות ..הייתה לי תאונה עצמית..שברתי רגל בצורה מאוד קשה ונשארתי מאוזפזת בבית על המיטה מעל חודשיים עד שבכלל התחלתי טיפול..גם אז גילו לי את הסכרת..בדיוק באותו שבוע..והחלמה של סכרתיים עם שברים מאוד ארוכה.. אם היה תלוי בי כבר הייתי מתחילה את התהליך מיד כשנישאתי אבל בעלי התנגד..אז..כששכבתי על המיטה עם רגל שבורה הבן שלי בא וישב לידי על המיטה ודיברנו..אז..גליתי שגם בו יש את הנסתר הזה..של כוח הקדושה..ומשם התחיל הכל כעבור כמה חודשים שבעלי נשאר לבד בחדר השינה עם הטלויזיה ואוזניות ..שלא נשמע בחוץ..החליט לבדוק מה בדיוק אנחנו עושים בשעות הארוחות..ולאט לאט הצטרף גם אלינו.. דבר אחד אני יודעת בוודאות שאני מעולם לא ויתרתי לאף בן חילוני לא להגיע בחגים ושבתות אלינו..חיבקתי ונישקתי בהמון אהבה ותמיד חזרתי ואמרתי..שלי יש 4 אוצרות עולם..בעלי ועוד 3 בנים..הם יודעים כמה אוהבים אותם..גם בעלי הצטרף אלי לאט לאט והתחזק לידי..וביחד עם הזמן כולם הפכו לאגודה אחת הבן האחד החילוני..לא עושה על האש כשאנחנו באים בלי לקבל אישור מהבן הדתי שהכל כשר בד'צ.. הבן השני שגר עם החברה שלו..וזה די חדש..קנו כלים חדשים למטבח כדי שיוכלו לארח גם אותנו..עשו טבילה לכלים ואני הוספתי להם מכל הבא ליד מה שהם צרכים גם אם לא הכל חדש..קנינו להם גם סידור תפילה חדש..כוס לקידוש..והשם יתברך עוזר כשהם לא איתנו בערב שבת הבן שלי עושה קידוש ערב שבת !! ימות המשיח הגיעו...ואני מאושרת עד הגג.. כן..על קצה המזלג כי יש עוד ביום אחר עייפתי מאוד לא ישינה כבר כמעט יומים.. בנתיים ביי חטולית

11/10/2019 | 07:31 | מאת: מתמודדת

ראוי להערצה!!!!! איך דבר אחד מגלגל לשני... אווץ' על התאונה העצמית.. אבל בזכותה הוצאת משהו חבוי בך.. זכית להכיר זאת בבנך ובעלך הצטרף.. אושר! נשמע שהשניים האחרים מאמינים בדרכם.. גם אם רחוקים מהמצוות מכבדים מתעניינים כדי לארח אתכם וכדי להתארח אצלכם.. אשריכם.. אהבתי לשמוע את '4 האוצרות'.... מחבקת מתמודדת

11/10/2019 | 08:41 | מאת: מכל

תודה...דרך ארוכה. וכן היום הרבה יותר חזקה ופחות אשמה/ בושה. לאחר עימות מולו, מולם....הכחשה מצדם אך לא אכפת לי. אני יודעת. וחטולית מדהים!!! בדרך כלל שינוי בא ממקום כואב לצערי...כמו בטיפול.מדהים איך לאט מקרבים את כולם. אלופה! אכן אוצרות! וגם לי שלושה בנים😁 ואני אומרת" אם הבנים שמחה" שבת שלום

14/10/2019 | 21:52 | מאת: מתמודדת

מדהימה!.. כמה יש במילים; אני יודעת... מועדים לשמחה