היי מתמודדת אהובה .....🌹🌹
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
כתבתי בפורום המקביל על פגישה מחודשת עם פוגע... לא יכולה לזכור הכל וגם לא הצלחתי לעשות העתק הדבק..לא מוכשרת .. במוצאי שבת הייתי במפגש בני דודים שארגנה בת דודה שלי לכבוד אחי וגיסתי..( את זה שכחתי לציין ) לא כולם הגיעו..אבל הוא..הפוגע המיני שלי הראשון כן היה שם עם אשתו..הוא ישב מולי ולא הרגשתי נוח בכלל.להיות שם.. כל הזמן המבטים שלו עלי... יצאתי כל פעם החוצה כדי לעשן..מי יכול לשבת כך מול הפרצוף שלו בלי לרצות לצעוק לו בפרצוף ליד כולם את הפגיעה שלו בי אם אבי היה יודע שהוא פגע בי .. באותה תקופה עדין הורי היו ביחד לא היה נשאר בחתיכה אחת !! אבל כמובן שאף אחד לא ידע כי לא סיפרתי לאף אחד.. בסוף שמו לב שאני כל פעם יוצאת החוצה ונעלמת..ושאלו מה קורה..אמרתי שהקור של המזגנים כואב לי..אישתו רופאה אז הבינה הם כבר כולם יצאו לפנסיה ..כן מבוגרים ממני.. וכן כבר דובר בטיפול..אז..אבל הזכרונות והכאב עדיין במקומם.. תמיד כשהיו מפגשים משפחתיים וידעתי שהוא יגיע..נמנעתי מללכת עד מתי הכאב והזכרונות ימשיכו להיות חלק מהחיים האלה.. מרגישה שגם לך יש הבנה בנושא הזה..של ההסתרה..של הבריחה..של לא לרצות לראות את הפוגע... אז סליחה מראש אם הכאבתי לך חטולית
יקרה שלי........ לא הכאבת.. רק מחבקת!!! מה שמראה שלא חשוב כמה נטפל.. כשנפגשים מול.. זה עדיין כואב.. לא משנה באיזה גיל... לראות אותם מחייכים... מסתכלים עלינו.. מתמזגים עם כולם מסביב... אוי כמה כואב!! מאמי יקרה... הכאב ודאי גובר כאשר מתחילים טיפול מחדש (בכל אופן זה עדיין טרי) ועם כל המתחים שעברת ועדיין לאחרונה... את סוערת מידיי.. ולפגוש אותו.. עם אשתו.. עם כולם... בלי רגישות.... שקט מבחירה מאולצת.... לצאת לנשום.. לעשן ובעצם לחפש פינה של שקט... ללא הצלחה כי מניחה זה כבר הדליק את הכפתור שגורם למועקה......... מרגישה את הכאב.. חוויתי אותו ממש לא מזמן.. וכנראה זה לעולם ישאר..... מה זה מציף.. אילו זכרונות.. ואילו משברים זה יכול להעלות... פעם איכשהו חשבתי.... או חלמתי.. שאוקיי.. הוא לא יפגע בי יותר אז אתגבר על עצמי בשביל שלמות המשפחה ואנסה לחיות עם זה... אבל הנה.. כשזה קרה... בייחוד בזמן עם החתונה.. כל פעם גרם לי להשבר ממש.. לחזור לדפוס הילדה בגילאי העשרה... להיראות כך.. לחזור לאנורקסיה לעשות דווקא.. כי כואב.. והנה עד עכשיו לא מחלימה.... (כל מה שקרה איתי בחצי שנה האחרונה התחיל מהגיס שראיתי אותו בחתונה.. והמשיך בגלל בעלי.. הכל התערבב יחד..........) מבינה שאי אפשר להחלים לגמרי.. ואי אפשר לחיות עם לראות את הפוגע מנהל את חייו כרגיל... ולא חשוב כמה זמן יעבור....... זה כואב.. כואב מידיי!!!! שולחת לך חיבוק עוטף כל מקום כואב.. כל שריר שנתפס.. וכל מחנק שינסה לחמם ולשחרר..... אוהבת אותך!! תהיי חזקה. איתך.
השרשור הקודם ירד למטה וקשה לי לעקוב אחריו עוד אז אכתוב לך כאן מה שאני מרגישה... אבל לפני כן תודה מקסימה שלי על כל מה שכתבת כאן על התמיכה שלך.. כואב לי ממש בנשמה שאת עוברת את כל הייסורים האלה רק כדי שוב ושוב לחזור לנקודת ההתחלה איתו אבל זו הבחירה שלך ואני מכבדת אותה..ולמה צריך להגיע למצב שוב של חו"ו שהמצב יחזור על עצמו כדי שתיפקחי את העינים היפות שלך..שכבר מלאות בכאב ודמעות ...?? את לא חייבת להסביר לי שום דבר ..באמת שלא.. תני דין וחשבון נוקב רק לעצמך ..כי ..כן..לך מגיעות כל התשובות הכואבות !! אוהבת אותך עד השם יתברך ובחזרה.. חטולית
תודה יקרה שלי!!! מבינה מה את אומרת.. הבעיה שאין לי כוח ואומץ לבצע.. לשינוי לרעה שלו כלפיי שוב אולי יעזור לי הפעם.. כי כעת יש לי הבנה שזה דפוס.. רק כנראה אני צריכה לאשר לי זאת... מה לעשות.... איך את כעת? לאחר המפגש הזה עם הפוגע? ואיך את לקראת השבת בה תהיי עם אחיך ואימך? מועדים לשמחה ופתקא טבא מתמודדת
אני ברגשות מעורבים ומקווה שלא לפגוש אותו שוב לפחות למשך המון זמן ועכשיי בהכנות לקחת בשרים וסלטים לעשות על האש..מקווה שהכל ילך למישרין כי אין לי יותר כוח לויכוחים נפשיים..וזו הפתעה עבורם.. בלילה של שלישי הם טסים עוד נדבר .. אוהבת המון חטולית
